ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 26/06/2018

הטבות לעצמאים ומעסיקים של חיילי מילואים

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
26/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 798
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ג בתמוז התשע"ח (26 ביוני 2018), שעה 10:30
סדר היום
הטבות לעצמאים ומעסיקים של חיילי מילואים - לציון יום צה"ל, צבא העם בסדיר ובמילואים
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר
רועי פולקמן – מ"מ היו"ר
נורית קורן
חברי הכנסת
אמיר אורן
איציק שמולי
מוזמנים:
תת-אלוף ערן שני - ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם, צה"ל, משרד הביטחון

תת-אלוף ארי סינגר - קצין מילואים ראשי, צה"ל, משרד הביטחון

יוסי פסטרוייל - ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

ישי יודקביץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הביטחון

פבל גורלין - ראש ענף תקציבי אכ"א ושכר, משרד הביטחון

יואב זינאתי לביא - יועץ קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

גיל אבירם - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

רחלי טימסטיט - מנהלת תחום ייעוץ, הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

אל"מ (מיל) אבי סייג - יו"ר העמותה למען משרתי המילואים

אל"מ (מיל) אופיר כהן - העמותה למען משרתי המילואים

סא"ל (מיל) עודד מלניק - העמותה למען משרתי המילואים

אליהו מאירי - העמותה למען משרתי המילואים

דוד בקר - יו"ר עמותת צו 8 - פורום המילואים של ישראל

רב-סרן (מיל) דביר אינדיג - סגן יו"ר עמותת צו 8 - פורום המילואים של ישראל

אריאל חימון - סגן יו"ר עמותת צו 8 - פורום המילואים של ישראל

דגנית שוקרון - מילואים

גיל סלומון - סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח

דוד קשני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

אבי צרפתי - גמלאי

ליאורה ברקלי - גמלאית

גיל ברכה - מוזמן/ת

אורי קלנר - מוזמן/ת

אלי שלום סתוי - מוזמן/ת

יעקב גבאי - מוזמן/ת

חיים קפלן - מוזמן/ת
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אהובה שרון, חבר תרגומים


הטבות לעצמאים ומעסיקים של חיילי מילואים - לציון יום צה"ל, צבא העם בסדיר ובמילואים
היו"ר איתן כבל
בוקר טוב. אנחנו פותחים ישיבת ועדת הכלכלה.

הצטרף אלינו חברנו אבי סייג, אלוף משנה במילואים, שהוא גם ראש פורום מג"דים, העמותה למען משרתי המילואים, מה שהתחיל פעם עם שני פורומים, פורום מג"דים-מח"טים ופורום חפ"שים והיום הוא עומד בראש הגוף המשותף הזה.

אני אאפשר לך לומר דברים. לאחר מכן אני אאפשר לרועי, למילואימניקים מביטוח לאומי שנשמח אם יאמרו כמה מילים מנקודת המבט שלהם, לרח"ט תומכ"א שאשמח לשמוע את דבריך אם תרצה להתייחס.
אבי סייג
תודה רבה. לא מובן מאליו שעוסקים בנו שנה אחר שנה כל השנה. אנחנו כאן כבר 23 שנים בבית. זה ממש לא מובן ותודה. אני אומר את זה כי אחר כך נציק לכם בהמשך. כמובן לכל נשות אנשי המילואים, לכל המילואימניקיות שראינו כאן והמילואימניקים, ברור שזה לא טריביאלי שבאים למילואים ושמענו כאן סיפורים מאוד נפלאים.
היו"ר איתן כבל
מרשים.
אבי סייג
ראיתי לא מעט מועמדים שהיו כאן בוועדה וזה ממש כיף לשמוע.

אני רוצה לומר כמה דברים בתמצות. העמותה שלנו, העמותה למען משרתי המילואים, מורכבת גם מהחפ"שים וגם מהמג"דים ולמעשה מכל מי שרוצה. אנחנו לא מתנים שם דבר בכלום ואין כאן תשלום ואין רישום. אנחנו עובדים בקשר רציף עם הצבא, עם משרד הביטחון, עם חברי הכנסת, עם כל הגופים הממשלתיים שיכולים להיות. היום בכנסת יש את יום התעשייה ואנחנו עובדים גם עם כל הארגונים הכלכליים, עם שרגא, עם התאגידים ועם כולם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם כולם. גם עם ערן שיושב כאן, רח"ט תומכ"א, עם ראש אכ"א ועם כולם.

אני לא יכול שלא להתייחס למה שהיה כאן אתמול בכנסת בנושא של נקח"ל, נציב קבילות החיילים. אני רוצה להתייחס במילה. קראתי בעיתונות, ידעתי על הדוח הזה קצת לפני, שמענו, ראינו, אנחנו נפגשים הרבה עם נקח"ל ועם אנשיו וגם מנסים לפתור בעיות לפעמים יחד ולפעמים בנפרד. מה שהעלה נקח"ל, צריך להדאיג. הצבא צריך לקחת את זה, לעשות בדק בית אבל גם אתם חברי הכנסת צריכים לעשות בדק בית ואתם הממונים בחוק המילואים לפקח על מה שקורה בצבא, לפחות בהיקף הכוח ובנושא של גרף האימונים. אתם עושים את זה בוועדת כוח אדם, בוועדת המוכנות של עמר בר-לב. כל אח צריך לעשות את החלק שלו. עם כל הכבוד, סומכים על כל מה שקורה, אבל בכל זאת אני כאיש מילואים עושה המון שנים מילואים, אני מוטרד.
היו"ר איתן כבל
אני יכול לבקש ממך משהו? כיוון שאני כבר מכיר את ההצעות שלך בעל פה, אנחנו חברים קרובים גם מעבר לעניין הזה, הייתי שמח לשמוע ממך, כדי שנשמע את זה גם בשידור, אחרי כל השנים האלה, שים את שלוש-ארבע הנקודות המרכזיות שלדעתך אנחנו כל כך זקוקים להן כחיילי מילואים, מההתנסות. אין מישהו שהוא בעל ניסיון יותר גדול משלך.
אבי סייג
ברשותך, מילה אחת ואני סוגר את הפרק הזה.
היו"ר איתן כבל
אין בעיה. בבקשה.
אבי סייג
אנחנו ישבנו כאן בכנסת לפני פחות מ-20 שנים כאשר חיילי המילואים ביצעו 10 מיליון ימי מילואים בשנה. היום מהדוח שהצבא השאיר כאן, וזה גם התפרסם בעיתונים, אנחנו מבצעים 1,9 מיליון ימי מילואים בשנה. חבר'ה, זאת קוסמות בלתי אפשרית. הגבולות לא השתנו. אני לא נכנס עכשיו ליעדים, לאסטרטגיה וכולי, אבל המשמעות היא עצומה.
רועי פולקמן (כולנו)
פעם הרבה מהבט"ש עשו מילואימניקים. היום הרבה פחות בט"ש עושים מילואימניקים.
אבי סייג
גם בעסק הפרטי – אמרתי את זה בוועדה השנייה – שלי שהוא עסק גדול, אני לא יודע לעשות כזאת קוסמות. לא יודע. זה שווה לבדוק.
היו"ר איתן כבל
אני אעלה את זה גם באודיטוריום.
רועי פולקמן (כולנו)
חלק מהתפיסה, אני חוויתי את זה בשנים הראשונות שלי במילואים, היינו עושים בט"ש ואין דבר שאתה מרגיש כחייל מילואים יותר מיותר מכל מיני מסלולי בט"ש כאלה שהיינו עושים, סתמיים לחלוטין. לכן, זה שהצבא התייעל וחיילי המילואים קודם כל צריכים לעשות אימונים ומוכנות למלחמה למקרה חירום, ולא לנסוע על בט"שית על גבול ירדן, מה שהיום עושה קרקל או גדודים מעורבים. לכן במובן הזה הצבא עשה טוב שהוא לא לקח חיילים מאוד יקרים ושם אותם חודש ימים. כמה קווים כאלה עשיתי על גבול מצרים או בערבה, שבצדק, לא צריך יותר מילואימניקים שיעשו את זה. כמובן גם בשטחים.
דגנית שוקרון
הירידה לא נובעת רק מזה.
רועי פולקמן (כולנו)
לכן הירידה בימי מילואים קשורה לזה.
היו"ר איתן כבל
פולקמן, זאת איננה ועדת החוץ והביטחון. אני מבין את מה שאתה אומר. הלוואי הגישה הזו היא נכונה אבל היא לא זו שבעטיה או בגללה יש את הירידה ואני אסביר לך למה. אחרי מלחמת לבנון השנייה, בכל דקה, אם הייתה פורצת מלחמה, החיילים היו מוכנים.
רועי פולקמן (כולנו)
וכמה מילואים הם עשו בשנה לאחר מכן?
היו"ר איתן כבל
טחנו מילואים, חבל לך על הזמן.
רועי פולקמן (כולנו)
אבל לא 10 מיליון ימי מילואים.
היו"ר איתן כבל
בוא נעשה סדר. הבעיה היא לא 10 מיליון ימי מילואים שעשו פעם כי זה לא היה נכון מסיבה פשוטה. כי מי ששילם אז לחיילי צה"ל את הכסף, זה לפני שהם יצאו למילואים, הביטוח הלאומי.
אבי סייג
לא. 10 מיליון ימים, היה עדיין בצבא.
היו"ר איתן כבל
כשזה עבר למערכת הביטחון, זה כבר יצא מתקציבה. אני כבר לא צעיר כל כך, אני רק נראה טוב. אנחנו יצאנו לימי מילואים, לימי אימון, שלושה שבועות ימי אימון. אם קיבלת 35 ולא 40 ימים, זה כבר היה סבבה. אתה זוכר, אתה בן מחזור שלי. אלה הדברים פחות או יותר שהיו בזמנו. צה"ל, בעקבות המעבר והכסף שהיה צריך לצאת ממנו, שזה לא שולמן ישלם, מישהו צריך לשלם את כל הכסף הגדול הזה, הוא עשה מהפכה, מהפכת אמת ובדין. התייעלות.

עם השנים קרו כאן שני אלמנטים נוספים ואני באמת לא רוצה לרדת לרזולוציות האלה כי מקומן יותר בוועדת החוץ והביטחון, מה הסיבות שהובילו לכך ומה קורה. בשורה התחתונה, אני רוצה שתדע, אני אומר את זה ואני אומר את זה גם שם, כאשר אמרתי אחרי מלחמת לבנון השנייה, בכל זמן נתון היית מוצא חייל מוכן ודרוך לקראת כל קרב כי כמו אחרי כל אירוע, ועדת חקירה וכולי, כולם כל היום מתאמנים. רק מה, השוטף הורג כמעט בכל דבר. אחרי האירוע הנקודתי, מספר ימי המילואים הלך וקטן והוא קטן בצורה מאוד מאוד משמעותית עד כדי כך – אני לא רוצה להעלות את זה כי זה לא המקום לעסוק בשאלה הזאת – שאני פוגש ופגשתי חיילים ואלה אמורים להיות חוד החנית. אנחנו כל הזמן מתבשמים מחיל האוויר, ושם המיליארדים של המטוס יותר מדברים מאשר החייל אפילו, בוא נגיד את האמת בעניין הזה, אבל מספר ימי המילואים שלנו כחיילי מילואים, אני לא מדבר על קו. דרך אגב, אני בוויכוח שמתקיים שנים כבר בין המפקדים לגבי החשיבות של הקו, ואני לא מזלזל בה, אני מאלה שטוענים שהאימון הוא לאין שיעור יותר חשוב מאשר אחזקת קו כמעט בכל פרמטר.
אבי סייג
ברשותכם, שאלת מה חשוב לנו היום, למערך המילואים. אני אתייחס ולא לפי הסדר. חשוב לנו דבר שנקרא הביטוח. אנחנו אנשי המילואים מבצעים ביטוח אישי כשאנחנו יוצאים למילואים, בשוטף. יש לנו ביטוח אישי, תאונות עבודה ולא עלינו מוות. כאשר קורה משהו במילואים, אנחנו לא מקבלים את הביטוח האישי. יש כאן התקזזות מול מה שמגיע מהצבא. אנחנו חושבים שזה פסול. אנחנו בקשר עם הקצבאות של צה"ל. אנחנו חושבים שאין קשר בין מה שאתה קונה בכסף הפרטי שלך, אתה מחליט לקנות ביטוח ולא לקנות דירה, בזה אסור לגעת. זה דבר שלך. זה דבר שאנחנו נטפל בו מול הצבא. היה ולא, נידרש לעזרה שלכם.
היו"ר איתן כבל
מספר התלונות שאנחנו מקבלים, כל הזמן אני מקבל שאלות לגבי נושא הביטוח. אני גם העברתי לך להתייחסות כדי שתיתן זווית. לא כל דבר אני יודע לענות עליו.
אבי סייג
אני יכול לומר לכם שמה שעשינו בשנה האחרונה, אנחנו הגשנו תביעה – אנחנו כעמותה – נגד 10 חברות ביטוח על כך שכאשר יצאנו למילואים, הן החריגו את המילואים בפוליסת הביטוח באישור של הממונה בזמנו, לפני הממונה, ואז הם החריגו. היה וקורה לך משהו במילואים, אתה לא מבוטח. בדיון שהיה לנו מול 10 החברות האלה, ובלחץ על המפקחת, דורית, היא ביטלה את ההחרגה. זאת אומרת, היום אסור להחריג את נושא המילואים בפוליסת הביטוח. הקטע הזה, עברנו אותו.
רועי פולקמן (כולנו)
זה לא מייקר את הפוליסה?
אבי סייג
לא. זה לא מייקר. אנחנו פשוט אמרנו להם שיחזירו לנו את הפרמיה ששילמנו. זה לא מייקר. ישבו גם עם חברות הביטוח וזה נסגר.

נושא נוסף הוא הנושא ששייך כאן לוועדה וגם לוועדת הכספים, שכר המינימום למשרת מילואים. שכר המינימום למשרת מילואים, עת קבענו אותו, עת ביקשנו את שכר המינימום, שכר המינימום במשק היה 4,300 שקלים. אז קבענו את שכר המינימום למשרת מילואים – אני לא אלאה אתכם בנוסחה של הביטוח הלאומי, אני גם דירקטור בביטוח הלאומי – 68 אחוזים משכר היסוד. בקיצור, זה היה 5,600 שקלים. מה שקרה זה שהכול עלה במשק והגענו ל-5,300 שקלים ואנחנו נשארנו ב-5,800. משהו לא הגיוני ונצטרך להביא את זה בפניכם, את נושא שכר המינימום למשרת מילואים. לדעתי זה צריך להיות שכר ממוצע במשק. הבן אדם מסכן את עצמו, הבן אדם איבד את החופש והחירות שלו בימים האלה, שלא לדבר עליו או עליה, על בן או בת הזוג שגם הם איבדו את החופש. עלויות נוספות שנגרמות לו בשל המילואים. אנחנו נעלה את זה בצורה מסודרת.
רועי פולקמן (כולנו)
בימים אלה חבר הכנסת שמולי ואני מקדמים הצעת חוק בנושא החישוב השעתי. יש בזה הקשרים, האם מעלים את חישוב שכר המינימום הכללי או האם משנים את נוסחת החישוב השעתי כי חלק מהעניין שנקבע שכר מינימום גבוה יותר כי חיילי המילואים שמשרתים בחישוב שעתי נפגעים בגמול שהם מקבלים. בסוף שני הדברים האלה מגיעים מאותו כיס, מהביטוח הלאומי וצריך לדון בשני הדברים האלה בכפיפה אחת.
אבי סייג
ברשותכם, גם ליאורה וגם אבי צרפתי שהיה ממונה על זה, הם כבר במילואים בביטוח הלאומי. כשאתה מדבר עליהם, תבין שהם במילואים אבל הם חברים שלנו. הם מבינים שהמילואים זה צורך והם עוזרים לנו ביום יום. גם אנשי הביטוח הלאומי אבל גם הם.

הנושא הנוסף. אנחנו הצענו להפחית את המס שמוטל היום על התגמול הנוסף מ-25 אחוזים ל-10 אחוזים. מס אחד בוטל על התגמול המיוחד. שר האוצר ביטל את המס הזה. מה שנשאר לנו זה להקטין את המס כי אנשי המילואים, עיקרם הם סטודנטים, צעירים.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
אתה יכול להסביר מה זה המס המיוחד?
אבי סייג
כן. יש שני תגמולים שמשולמים לחייל המילואים ביחד ב-1 במאי בגין ימי המילואים שהוא עשה בשנה שעברה. זה תגמול על אורך התקופה שהוא ביצע. מעל 10 ימים, כבר מתחילים לקבל. יש תגמול שנקבע בשנת 1998 שהוא תגמול מיוחד. התקציב שלו סדר גודל של 50-60 מיליון שקלים. הוא לא גבוה והוא לאנשים שעושים מעל 32 ימי מילואים. שר האוצר אמר שהוא מוותר על זה. זה בערך 10 מיליון לאנשי המילואים. בזה סיימנו. התגמול השני הוא התגמול הנוסף שאותו אנחנו מקבלים מחוק המילואים והוא מדבר על שירות של מ-10 ימים אותם ביצעת ואז אתה מקבל. זה קשור לנקודות זיכוי, פחות או יותר לפי תמחור של נקודת זיכוי. על זה החייל משלם בלי לדעת כי הוא מקבל את הכסף לחשבון והוא לא יודע שניכו לו 25 אחוזים. הרוב הם בערך 10 אחוזים. אז בואו נוריד את זה ל-10 אחוזים. אנחנו מטפלים במהלך הזה. אני מקווה שבוועדת הכספים, בישיבה שתתקיים בשעה 12:00, ייתנו לנו לדבר על זה יחד עם עודד פורר.

יש נושא חשוב מאוד. כאשר קורה לי משהו במילואים, אירוע במילואים, לא משנה אם אני אשם או לא אשם, אני נגרר למשפטים לאחר המילואים. משפטים פליליים שהמשפחה יכולה לתבוע אותי על משהו שקרה לבן שלה. אני לא בא בצו מילואים. אני יכול לגרור משפט כזה שנים ואף אחד לא משלם לי. אחרי ריב עם היועצים המשפטיים, במיוחד עם אחז, היועץ המשפטי הקודם, הצלחנו לקבל פיצוי מסוים על היום, לא במסגרת ימי מילואים.
היו"ר איתן כבל
ניהלנו על זה קרב.
אבי סייג
נכון, וזה עוד לא נגמר. אנחנו הצלחנו גם לשכנע שמותר יהיה לחייל להגיע במדים למרות שהוא לא ביום מילואים כדי שיבוא לבוש למשפט ולא עם טריקו וסנדלים. הקטע של לקבל יום מילואים, עדיין לא הצלחנו ואנחנו בתהליך הזה.
היו"ר איתן כבל
אבי, משפט אחרון.
אבי סייג
איך אתה רוצה משפט אחרון מתוך 100?
היו"ר איתן כבל
לכן אמרתי שלושה-ארבעה נושאים. אני מכיר אותך.
אבי סייג
אני לא אכנס לנושא הסטודנטים ולכל יתר הדברים, אותם אני עוזב. לגבי דברים שטיפלנו בשנה האחרונה ונסגרו אחרי שבע שנים. צריך הרבה סבלנות. גם הנושא של הארנונה, אחרי שבע שנים הנושא עבר והיום כל מועצה או עירייה צריכה להחליט וכנראה שכולם יחליטו עד תחילת השנה להתחיל להוריד 5 אחוזים. זה עד 5 אחוזים אבל יש אישור של הממשלה, של שר הפנים.
היו"ר איתן כבל
אני מזכיר שלפני כמה שנים הובלתי בחקיקה תיקון של חיילי מילואים, סטודנטים, שגרים בשכירות, שלא יצטרכו לשלם את הארנונה.
אבי סייג
נכון.
היו"ר איתן כבל
הם לא הגיעו לסף. תראו את האבסורד לפעמים בחשיבה. סטודנט לא הגיע לסף, אז ממילא לא היה צריך לשלם את הארנונה. העובדה שיצא למילואים דפקה אותו.
אבי סייג
והעובדה שהוא קיבל תגמול, דפקה אותו ואז הוא לא זכאי.
היו"ר איתן כבל
הוא אומר שהוא עושה מילואים, אין הרבה שעושים, ואז הוא צריך לשלם עכשיו על זה שהוא יוצא למילואים. ברוך השם אחרי מאבק לא פשוט הצלחנו בזמנו מול משרד הפנים לשנות את העניין הזה.
אבי סייג
משהו נוסף בו טיפלנו בשנה האחרונה, למעשה בשנתיים האחרונות. מורים שיצאו למילואים לא קיבלו את השכר הנכון ולא בזמן. מורה שיוצא למילואים בקיץ אמור לקבל שתי משכורות. הנושא הזה נסגר מול שר החינוך ומול מנכ"ל משרד החינוך. דרך אגב, אותה בעיה הייתה לנו באלתא. פשוט לא משלמים בזמן ואומרים כשתביא לי את האישור, ישלמו. לא. החוק מחייב אותך לשלם מיד. בהיותי בביטוח הלאומי, במועצה, הוצאנו איגרת לכל המעסיקים, לכל המדינה, כולל הממשלה, איך משלמים, מתי משלמים, כמה משלמים. יש מעסיקים שאומרים שהביטוח הלאומי שילם להם יותר וזה שלהם. תדעו שאנחנו יושבים על הדברים האלה.
היו"ר איתן כבל
אין דבר שלא ניסינו לסגור אותו ולא נמצא לו מעקף. גם כשכתבנו את זה בצורה מפורשת בתיקוני חקיקה כאלה ואחרים ועדיין תמיד יש את מי שמנצנץ ומעדיף לקחת את זה לעצמו ולא לתת את זה על פי דין.
אבי סייג
אני אסכם בדבר אחד כי אתה מגביל אותי. בשנה האחרונה עשינו אמנה של כל התאגידים במשק – תעשיינים, עצמאים וכולם – יחד עם שר הביטחון, יחד אתנו כעמותה, יחד עם קמל"ר. חתמנו על אמנה שלא יפטרו עצמאים במילואים. לא שכירים במילואים שבזה טיפלנו אלא עצמאים במילואים, שלא יפטרו. נכון, זה לא חוק אבל זאת אמנה ואנחנו מקווים שהיא תעבוד.
רועי פולקמן (כולנו)
לא הבנתי איך אתה מפטר עצמאי.
דגנית שוקרון
אם אני פרילנסרית בחברה ויצאתי למילואים.
רועי פולקמן (כולנו)
את לא עצמאית אלא את פרילנסרית.
היו"ר איתן כבל
זה סוג של.
רועי פולקמן (כולנו)
זה לא עצמאים.
היו"ר איתן כבל
הוא צודק. בניואנסים המשפטיים, אמנם זה מאותו עולם תוכן אבל כל אחד עם הניואנס מקבל משמעות מאוד חשובה.
אבי סייג
אני אקריא לכם איך זה נכתב.
היו"ר איתן כבל
אנחנו מאמינים לך.
אבי סייג
אמנת המגזר העסקי למען העצמאים והעצמאיות המשרתים במילואים. זאת האמנה.
אמיר אוחנה (הליכוד)
לאמנה הזאת אין תוקף משפטי.
היו"ר איתן כבל
כן, הוא אמר.
אמיר אוחנה (הליכוד)
מה החוק אומר לגבי זה?
דגנית שוקרון
אין כאן חוק.
אמיר אוחנה (הליכוד)
מותר למעסיק לפטר אדם שעושה מילואים.
היו"ר איתן כבל
לא.
היו"ר איתן כבל
תודה, באמת תודה וזו גם הזדמנות לומר לך תודה מעומק הלב על העשייה הבלתי נגמרת שלך למען חיילי וחיילות המילואים. אני אומר את זה בשמי ובשמם מכל הלב ומעומק הלב. בלעדיך גם השדולה לא הייתה יודעת להתקדם ולעשות הרבה דברים. תודה.
קריאה
גם העזר שכנגדו.
היו"ר איתן כבל
הפרוטוקול עצמו הבין. באמת, יישר כוח, מכל הלב.
רועי פולקמן (כולנו)
אדוני היושב ראש, גם אני שמח על היום הזה שאנחנו מציינים. יש כמה נקודות שאני רוצה לשים בהמשך לדיונים הקודמים. אחד הדברים שאמרנו שאנחנו רוצים לחזק, זה השיח שכאשר מדובר בשירות המילואים, זאת המשפחה. לא רק החייל הספציפי או כמו שעשינו קודם בהוקרה לנשים שמשרתות, אלא זה התא המשפחתי. אני חושב שאחד החידושים שאנחנו מדברים עליו לא מעט בתפיסה החברתית הוא שיש כאן מאמץ של התא המשפחתי. עשינו כמה מהלכים כדי להכיר בזה, בשנה שעברה הבאנו את הבשורה עם שעת היציאה או השעה החופשית, והיו לנו עכשיו כמה מהלכים שקשורים לבני/בנות זוג עם ילדים. אני חושב שאת השיח הזה אנחנו צריכים להמשיך והוא צריך להיות על סדר היום והוא גם אחד המטרות שלכם. באמת, לשרת במילואים זאת לא רק משימה של משרת המילואים אלא בוודאי של התא המשפחתי שחל עליו עול גדול יותר ואת הדבר הזה צריך לשים כל הזמן. אנחנו כל הזמן אומרים ששירות מילואים הוא זכות. אנחנו לא רוצים להפוך את זה עכשיו לאיזו בוננזה כי זה צ'ופר לקבל כסף, אבל אדם לא צריך להיפגע, בוודא לא כלכלית, בגלל זה שהוא משרת במילואים.

הדבר השני שאני רוצה לומר הוא לגבי העסקים הקטנים. ברור שגם העסקים כעסקים הם חלק מהמחויבות של תמיכה בחיילי המילואים. אנחנו לא יכולים לפצות באמת, בעיקר עסק, על כך שחייל מילואים יוצא. בסוף אני הייתי עצמאי קטן, היו לו שלושה עובדים, עבדתי עם פרויקטים וכעובד שלי הלך למילואים, את העבודה שלו הוא לא עשה בשבועות שהוא היה במילואים ואין ספק שהעסק נפגע. לכן זה דורש מחויבות ערכית. המדינה לא יכולה לפצות את בעל העסק אבל המדינה יכולה לגרום לכך שבעל העסק לא ישלם יותר ובוודאי שאת זה אנחנו צריכים לסדר. כלומר, לא יכול להיות שיש לי עלויות, למשל דמי ביטוח לאומי, ואת זה אתם מכירים, עבור העובד שלי, זה שאני מפסיד מזה שהוא יוצא למילואים, בסדר, הוא אדם ערכי, אדם מוכשר, הרבה טוב יש בחיילי מילואים וכנראה גם לכן קלטתי לעבודה את העובד הזה, אבל לא יכול להיות שאני אשלם על החודש הזה שהוא לא היה אצלי בעבודה, אני אשלם את האקסטרה. את הנקודה הזאת אנחנו צריכים לסדר. כאן יש אנומליה, אנחנו מסכימים, ואנחנו צריכים להבין מה העלויות שלה. כמו תמיד, כי אחרת זה מתנפח לעלויות לא סבירות, צריך לתעדף עסקים זעירים כאשר יש לך שניים, שלושה, חמישה עובדים ואז המורכבות שלך היא אחרת לעומת אם אתה מפעל עם 100 עובדים, הפרופורציות הן אחרות, המשמעויות בתשלומים השוטפים שלך הן אחרות. לכן אדוני היושב ראש, אני חושב שזה אחד הנושאים.

בשנה הקודמת היה לנו דיון חשוב על נושא הנסיעות. זה היה אחרי אירוע שזכה להרבה כותרות עם הבעיה של יציאה של חיילי מילואים מאימונים בשעות לא שעות. מעניין אותי לדעת אם נעשה איזשהו מעקב אחר הדבר הזה עם אנשי הצבא. אז היה דיון ונאמר שיחודדו הנהלים והנושא יפוקח כי ראינו תופעה שהייתה בעייתית והיא עדיין בעייתית - אני גם מכיר אותה משירות המילואים שלי – כאשר אנשים ביום האחרון מעדיפים לחתוך מצאלים או מכל מקום אחר ונוסעים הביתה. היו הרוגים והיה כאן דיון לא פשוט על אנשים שנפגעו באירועים האלה.

יש מהלך שאנחנו מקדמים, חבר הכנסת שמולי ואני, בנושא החישוב השעתי. שוב, זה חלק ממכלול גדול אבל צריך לדון בו בכפיפה אחת עם מה שאתה אמרת קודם על חישוב שעות הביטוח לאומי.
היו"ר איתן כבל
תודה. נציגי המילואים.
דביר אינדיג
אני סגן יושב ראש עמותת צו 8, רב סרן במילואים וסמג"ד בגדוד 6308 בחטיבה 228, חטיבה צפונית. כמה השירות המילואים באמת חשוב לנו? הוא באמת חשוב לנו? אתם מבינים את הבעיה. יש פחות ופחות אנשי מילואים. דיברו כאן על 1.9 מיליון ימי מילואים כשפעם היו 10 מיליון ימים וזה אומר שהרבה פחות ימי מילואים. בחישובים שאנחנו עשינו ומסקרים שנערכו, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש משהו כמו אחוז אחד פחות או יותר מכל האוכלוסייה שמשרתת במילואים, שירות מילואים משמעותי של 20 ימים בשלוש שנים. זאת בדיחה. אנחנו כבר לא מדברים על צבא העם אלא אנחנו מדברים על צבא של פראיירים. בואו נגיד את המילים.

שמעתי כאן את אבי סייג שיש לו 100 סעיפים וגם כאן הכנו מניפסט סדור של המון סעיפים קטנים שאפשר לשפר פה ואפשר לשפר שם אבל בואו נאחז את השור בקרניו. בסופו של דבר זה עניין כספי. על מנת לפצות אותנו אנשי המילואים שבאמת עושים, המדינה צריכה להחליט שהיא מוכנה לתגמל אותנו. לא רק לפצות אלא לתגמל. יש לנו שכירים שפוטרים או לא מועסקים. איתן, אתה מכיר הרבה אנשי פיקוד, מ"פ ומג"דים, כמה באמת מ"פ ומג"דים עובדים כשכירים בחברות בינוניות? מעט.
רועי פולקמן (כולנו)
זה לא נכון. הם לא משרתים? להפך, זאת אוכלוסייה איכותית.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה לומר משהו. יש שבר לא קטן במעבר או בהסכמה של קצינים לקבל על עצמם תפקידים פיקודיים בכירים ואי אפשר להתעלם מזה. המערכת כפי שהיא בנויה לא מאפשרת להם, הם לא יכולים לשאת את העניין הזה. היום העניין הזה של בת הזוג/בן הזוג מקבל מעמד מאוד מאוד משמעותי כי המשפחה כגרעין – אני אומר את זה מידיעה, לא משמועות ששמעתי – זה מטורף. כמות המילואים של מה מותר על פי החוק ומה מקבלים או מה הם עושים, אלה שני עולמות תוכן שלא דומים בכלום. פשוט לא דומים בכלום.
דביר אינדיג
אני כבר כמעט 18 שנים עושה מילואים ואני מכיר חברים בחטיבות אחרות, בחטיבות קרביות. מעט מאוד מ"פים ומג"דים באמת יכולים לאפשר לעצמם את הלוקסוס הזה של שירות מילואים. קיבלנו שני מג"דים במנמ"ש, אלה אנשי קבע שפעם הייתה את האפשרות לקפוץ לדרגת סגן-אלוף בזה שאתה עושה תפקיד מנמ"ש של מג"ד במילואים. קיבלנו שניים כאלה. אפילו מ"פ אחד פעם הציעו לנו. הפיקוד ברמת המ"פים והמג"דים במצב של קריסה. אנשים לא רוצים ללכת לקורס מג"דים וקורס מ"פים. כאני עשיתי קורס מ"פים במילואים ב-2008, היה קורס מקוצר למילואימניקים כאשר מתוך שלושה חודשים, אתה עושה שבעה שבועות. היום מכריחים אותם לעשות את כל שלושת החודשים. איזה שכיר יכול להיעדר מהעבודה שלו לזמן כזה? זה נשמע לכם הגיוני?
הפתרון הוא פתרון פשוט והמדינה צריכה להבין שהיא צריכה להכניס את היד לכיס. אתה יכול לעשות פלסטר כזה שיהיו לך 5 מיליון שקלים ועוד פלסטר שיהיו לך 20 מיליון שקלים. אגב, למה הבונוסים משולמים שנה וחצי אחרי? מה הסיבה? למה הבונוסים האלה שנותנים אותם בתחילת מאי, עד כמה שזכור לי, למה אי אפשר לעשות אותם בסוף כל חודש? הרי אם אני כמפקד מילואים הייתי אומר לחייל שלי שהוא אמנם צריך להיעדר מהעבודה שבועיים, אז תקבל 1,000 שקלים בחודש העוקב. היה כאן משחק הרבה יותר פשוט של הטבה שהוא רואה אותה ממש בחשבון הבנק שלו חודש אחר כך. זה רק עניין של חשבונאות. זה עניין של קצת יותר עבודה. אין באמת הצדקה לתת שנה וחצי אחר כך את הבונוסים שגם כך משלמים. זה יכול לעזור וזה עוד פלסטר.

אני מדבר על שינוי מהותי בתפיסה שצבא המילואים הוא כבר לא צבא העם והוא צריך להיות מתוגמל. יש לי פתרון מאוד מאוד פשוט. אם אמרו 1.9 מיליון ימי מילואים, עם חישוב של 300 שקלים, אנחנו מדברים על תקציב של 600 מיליון שקלים. אתה מכפיל בעצם את מספר הימ"מים במדינת ישראל ומתגמל כל בן אדם בימי המילואים שלו. כך פתרת בנושא העצמאים. כבר עשו צעד בכיוון ונתנו 30 אחוזים תוספת. שייתנו 100 אחוזים תוספת. העצמאים באמת יתוגמלו ולא כל מיני חישובים. דיברתם כאן על פרילנסרים. אנשים שכירים. עכשיו אני צריך לקבל לעבודה מילואימניק והיום אני לא רוצה לקבל אותו. אנשים משמיטים את הפרט הזה מקורות החיים שלהם. אם אני יודע שאני לא רק אפוצה אלא אתוגמל בתור מעסיק ואני עכשיו שכיר שמקבל 20,000 שקלים, אני ארצה לקבל אנשי מילואים כאלה.

המדינה צריכה להחליף דיסקט ולהבין שהיא צריכה לתגמל בסכום משמעותי.
רועי פולקמן (כולנו)
מה אם היית אומר שירות בצה"ל? סליחה אני אומר, אני חושב שלא צריך להיפגע אבל יש גם אתוס שזה לא צבא מקצועי בשוויץ שאתה אומר שאפשר להחליט שכל חייל מקבל משכורת איקס.
דביר אינדיג
אני חושב שאנחנו בדרך לשם. זה נראה לך הגיוני שאחוז אחד משרת במילואים? למה אני צריך לסכן את עצמי בלבנון וכל שאר 99 האחוזים לא צריכים לסכן את עצמם?
רועי פולקמן (כולנו)
אתוס השירות בצה"ל - - -
דביר אינדיג
אין אתוס שירות בצה"ל. לא קיים.
רועי פולקמן (כולנו)
אני לא מסכים אתך.
דביר אינדיג
אחוז אחד זה לא אתוס שירות בצה"ל.
רועי פולקמן (כולנו)
מי שהולך למילואים לא עושה את זה כדי מתוגמל.
דביר אינדיג
זה כבר לא קיים. אתה חי באופוריה. צבא העם, הוא כבר לא צבא העם. רק 40 אחוזים מתגייסים לסדיר ורק אחוז אחד עושה שירות משמעותי במילואים.
היו"ר איתן כבל
יש לי הצעה. הנושא הזה, אני כבר אומר, אני אעלה אותו לדיון. הוא שנוי במחלוקת אבל הוא יותר ויותר מקבל קולות שלא נשמעו בעבר. אם אני עד היום הזה תמיד בלמתי, גם בשיח כאן, את העניין הזה, אני חושב שהגיעה העת להתחיל לדבר על זה. עוד לא אמרתי לקיים את זה, עוד לא אמרתי שצריך מחר בבוקר, אבל אנחנו כל כך לא רוצים להיפטר מהאתוס הזה. יש רק אתוס. כדאי לעשות על זה דיון.

אגב, אני מאוד מבין למה אתה מתכוון ואני מאוד מתחבר לדברים. לא כל דבר שאתה אומר. בשבילי לומר צבא מקצועי, זו הייתה כפירה בעיקר. צבא ארצות הברית היום הוא צבא מקצועי ובווייטנאם הוא היה צבא חובה. אני בטוח שהם לא רוצים את הצבא שהיה בווייטנאם אבל זה דיון ששווה לעשות אותו.
דביר אינדיג
זה 600 מיליון שקלים, זה הרבה אבל ביחס לביטחון והחוסר של שירות המילואים בישראל, 600 מיליון שקלים הוא לא סכום גדול.
היו"ר איתן כבל
תודה. אני מאוד מעריך. אמיר אוחנה, בבקשה.
אמיר אוחנה (הליכוד)
תודה אדוני היושב ראש. אני מצטער שלא יצא לי להיות בתחילת הדיון אבל זה יום כזה שרוב ועדות הכנסת מקיימות דיונים בנושא חיילי המילואים במקביל ואנחנו מתרוצצים מוועדה לוועדה.

הרלוונטיות מבחינתי לוועדה הזו. כמו שאתה מכיר אותי וכמו שהחברים מכירים אותו, בפן הכלכלי לגמרי בצד הליברלי. אני רוצה להתערב כמה שפחות במשק ולהתערב כמה שפחות בשוק התעסוקה. אני חושב שהשוק יודע לנהל את עצמו

יש חריג והחריג הזה הוא החריג עליו אנחנו מדברים עכשיו. את חיילי צה"ל אני רוצה לתגמל. זה בא לידי ביטוי גם בשירות החובה. אנחנו מקצרים את שירות החובה ומעלים את שכר החיילים וזה צריך לבוא לידי ביטוי, בוודאי צריך לבוא יותר לידי ביטוי, גם אצל חיילי המילואים ואני מתחבר למה שנאמר כאן. אני חושב שגם הצעות חוק כמו האמנה עליה דיברת, לגבש אותה להצעת חוק כדי שהיא תחייב, לא תהיה רק הצהרת כוונות שזה חיובי אבל גם תחייב את המעסיקים או יוזמות נוספות או רעיונות נוספים כפי שהועלו, אני בכל אופן – למרות שאמרתי שאני לא רוצה התערבות – אני כן פתוח לעניין הזה. אני מבקש שתראו בי פרטנר לעניין הזה. גם רועי מכיר את המדיניות שלי אבל הנה, אני אומר שכאן יש חריג. לחיילי צה"ל אנחנו צריכים לעזור, בוודאי כשאנחנו מגייסים אותם בגיוס חובה או קוראים להם למילואים כגיוס חובה. הם זכאים גם לנקודת זיכוי בחינוך, גם במיסוי וכל ההקלות הסבירות האפשריות. לדעתי אנחנו צריכים להתגייס ולהעניק. תודה.

(היו"ר רועי פולקמן)
היו"ר רועי פולקמן
ארי, ברוך הבא. אני שמח לראות אותך כאן. ארי סינגר, קצין מילואים ראשי.
ארי סינגר
אני מתנצל על שלא הייתי כאן מתחילת הדיון. יש משהו לא רציני שאני מתייחס לדיון שלא הייתי בו.
היו"ר רועי פולקמן
את רוח הדברים אתה מכיר.
ארי סינגר
כן. כטנקיסט שלא שומע טוב, אני מודה שחלק מהדברים כאן היו בטונים גבוהים כך שיכולתי לשמוע.

לגבי קורסי מפקדים, נושא שעלה כאן בדיוק עת נכנסתי. באמת מה שנטען כאן, אתגר גדול מאוד לצאת לקורסי מפקדים ולכן אחד הדברים שעשינו, המחזור השני של קורס מ"פים מסתיים בימים אלה, זה קורס שמשתרע על שמונה חודשים, יום בשבוע, ויש מגמה גם להפעיל את זה לקורס מג"דים. מה שבטוח שלא יהיה, לא נסמיך מ"פ לא ניתן למ"פ, מפקד הפלוגה, או למג"ד, מפקד הגדוד, בלי שהוא עשה את הקורס. אי אפשר להתפשר על המקצועיות. הקולות שנשמעו וההקלות הנדרשות, אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לחברה הישראלית שהולכת ומשתנה מול עינינו ולכן קורס מ"פים הוא דוגמה אחת.

לגבי צבא מקצועי. אני מאוד הייתי מודאג לרוץ לצבא מקצועי. זה לא עובד. כמובן לא ניכנס לפרטים אבל בסוף לא מצליחים לגייס לא את הכמות ולא את האיכות. אם אני אתן לכם דוגמה מצבא בריטניה, מסמך שמופיע ולכן אפשר להתייחס אליו, מערך המילואים של צבא בריטניה, כאשר כל הצבא הוא 120,000 והמילואים מונים 30,000, ממש כמעט יחס הפוך למה שקורה אצלנו - - -
היו"ר רועי פולקמן
כל צבא בריטניה הוא 120,000?
ארי סינגר
כן. הוד מלכותו. זה לא עובד. כאשר מדברים על צבא מקצועי, השיח הוא רק שיח של תגמול ובסופו של דבר יש ניסיונות שאפשר ללמוד ממקומות אחרים. מה שכן, מה שאמרתי בוועדת חוץ וביטחון, מאוד משמעותית ההוקרה. אי אפשר לנתק את ההוקרה מהתגמול אבל אם אנחנו נבוא ויהיה לנו רק שיחו של תגמול, אנחנו מפרקים את הסיפור הזה של אתוס צבא העם וזה הרבה יותר מאתוס. מי שמסתכל או מי שחי על אתוס העבר שצבא העם נבחן רק בכמויות, זה לא נכון. צבא העם הוא צבא שמגיעים אליו מכל שכבות החברה הישראלית. אגב, אני מדייק בלשוני, לא כור היתוך. כור היתוך היה פעם והפך את כולם למשהו חדש. לא. זה פסיפס. לקחת מכל הפסיפס של החברה הישראלית ולהפוך אותם לצבא של עם ולכן זה תנאי הכרחי, לא מספיק אבל הכרחי, כדי שהצבא ימשיך לזכות באמון לו הוא זוכה מהעם. לכן זה צריך להמשיך בצורה כזאת.

יש פרדוכס במערך המילואים. זה מערך שמתגייס על פי חוק ומבוסס על התנדבות וערכי שליחות. לכאורה זה תרתי דסתרי. אם זאת התנדבות, היכן החוק? בעיניים לוגיות אולי יש בזה סתירה פנימית. אני אומר שבדיוק כאן אני חושב העוצמה של מערך המילואים. בדיוק בפרדוכס הזה שאנחנו יודעים לחיות אתו ולתת משמעות ולתת הוקרה. כמובן לתת תגמול.

היות ואני בוועדת הכלכלה, אם אני צריך לחשוב על החוליה החלשה בתגמול, זה המעסיק, סטודנטים ומי שעוסק במשרות חלקיות. כאן צריך למצוא את ההתאמות המתאימות אבל אנחנו צריכים להסתכל על המעגל השלם. תודה.
היו"ר רועי פולקמן
מילה אחת שלך. אני בטוח שהתייחסתם לזה בוועדת חוץ וביטחון, לגבי דוח קצין קבילות חיילים שעלה ועל פערים מאוד גדולים במוכנות, בלי להיכנס לכל זה כי זה לא המקום כאן, אבל בכל זאת אחת הסוגיות הייתה – וזה עלה כאן בדיונים – שמעבר לשיח על תגמול והוקרה, בסוף גם חייל המילואים רוצה שמתייחסים אליו במקצועיות ונותנים לו את התנאים להיות הטוב ביותר או הטוב הנדרש, וכל מי מאתנו ששירת במילואים וראה איך לוקח לך יומיים לסדר ג'יפ ואתה אומר שקצת מזלזלים בך, כי אתה בא לשבוע אימונים בצאלים אבל יומיים אני מסדר ג'יפ. איפה זה עומד?
ארי סינגר
אני חושב שדייקת מאוד בשאלה. הכשירות הנדרשת. לכן צריכים להיות מאוד מאוד מדויקים. השאלה שאתה שואל היא איך אנחנו בודקים שאנחנו מדויקים. יש מערכת צבאית שקוראים לה מערכת שירות ומדדים, שהוא לא רק שירות ומדדים אלא מערכת שליטה ובקרה לבניין הכוח. אנחנו יודעים, בהסתכלות דווקא על מערך המילואים, אנחנו מסתכלים על מעגל אימונים תלת שנתי. צריכים להסתכל על אוסף הכשירויות, על אוסף המופעים, בין אם אלה זימונים, בין אם זאת תעסוקה, ולדעת לחלק בצורה נכונה את הכשירויות הנדרשות על סך כל המופעים.

(היו"ר איתן כבל)
היו"ר איתן כבל
אני יכול להתפרץ לדבריו של אדוני?
ארי סינגר
בוודאי.
היו"ר איתן כבל
ברשותך, אני רוצה לומר לך שאחד הדברים שמדאיגים אותי כבר מזה שנים זה אותו כש"מ. אני מאוד מקווה שמאז הייתי בוועדת חוץ וביטחון, הוא השתפר.
ארי סינגר
הוא השתפר.
היו"ר איתן כבל
לפי הכש"מ אז, כולם היו עם ציון 100, יכלו לחלק גם לצבאות נוספים. אני זוכר את הימים האלה. אנחנו לא אומרים את זה ממקום של ביקורת. זה כמו שאתה יושב בבית ואתה משוחח עם החבר'ה, ואתה אומר להם לצאת החוצה, העולם מתנהג אחרת. יושב כאן קצין בכיר מחטיבה 55 והוא יגיד לך – במקרה חבר שלי, סגן ראש המועצה ברמת הגולן – לגבי רמת המוכנות. אין כמעט ימי מילואים שאתה יודע לבוא ולומר לחיילים שלך שרמת המקצועיות שלהם היא במקום כזה שאתה יודע לעשות את המשימות שיוטלו עליך.

תזכור, מהפכה שלמה קרתה בצפון מאז מלחמת לבנון השנייה. החיזבאללה הוא במקום אחר לגמרי. זה הצבא הכי מנוסה באזור. צריך שהדברים האלה גם ייאמרו. אני בטוח שיש לנו את היכולות ואת הכול. כל קלישאה שתבחר, אני גם מאמין בה. זה לא שחס וחלילה אני מנסה להמעיט מכוחנו. יחד עם זאת עולמות התוכן היום הם שונים לגמרי.

אחרי מלחמת לבנון השנייה נטחנו כאן ימי מילואים כמו שלא נטחנו כל השנים לאחור. למה? מה, לא היה כש"מ? היה כש"מ אבל לא קראו לו כך אלא קראו לו משהו אחר. היה מדד אחר שעל פיו חישבו מה כשירותה של כל יחידה ויחידה.

בשורה התחתונה, אולי הכש"מ אומר שאנחנו יודעים לעשות את הדברים. אני אומר לך שאני של חזרתי מתרגיל באמת של יחידת החוד, אמיתי, זאת לא קלישאה, והייתה לי סיבה לדאגה לא כי האנשים לא מדהימים. תמיד אומרים שלרכב על אופניים, פעם אחת למדת, אתה תמיד תרכב. אבל לא דומה מי שכל יום רוכב על האופניים למי שעולה עליהן פעם בשנה. לא יעזור לך. הוא יודע לרכב, הוא רוכב, הוא יודע לפנות, הוא יודע לדווש, אבל מי שרוכב פעם אחת, זה לא דומה.

עוד דבר אני אומר לך לסיום. העולם הטכנולוגי, אם יש כאן חיילים שידעו לומר נתקענו מלפנים, קדימה, הסתער והכלי הכי משוכלל היה מרגמה 52, היום עולמות התוכן, בוודאי של הקצינים, אלה עולמות תוכן אחרים לגמרי. אפילו להפעיל את הדבר הזה, את החרטה הזאת, אם אתה לא יושב ועושה אותה פעם אחר פעם, אתה תעשה אותה, זה לא אומר שלא תעשה אותה. לזה אני מתכוון.

סליחה. הייתי חייב להגיד את זה כי אני יודע שתמיד אנחנו מתרוממים ואומרים, כן, כולם עושים.
ארי סינגר
אני שמח לשאלה כי זה בדיוק העניין. מערכת הכש"מ השתנתה. חוץ מזה, אנחנו יודעים, לעומת הטכניקות, לא רמת מוכנות, וזאת שפה משותפת. זו שפה משותפת שאפשר לפתוח. אגב, אתה יכול לראות שכאשר ממלאים את הכש"מ, הם ימלאו אותו, בביטוי שאתה השתמשת, חרטה, או שימלאו אותו בצורה מקצועית. בגלל שהכול שקוף וגלוי, יש לך הזדמנויות. זה התפרסם בעיתון. אגב, על כשירויות ומדדים והיכולת להיכנס. לפני שלושה שבועות היה תרגיל פתע, פתע, פתע. נסביר את המונחים. פתע, כולם יודעים. פתע פתע, זה רק המפקדים יודעים. פתע, פתע, פתע – אף אחד לא יודע. כעבור 36 שעות הם היו ברמת הגולן בתרגיל באש עם ציוד מהימ"ח. ביום ראשון הזה הייתה יחידה בפיקוד דרום שחשבה שהולכים לאימון מסוג אחד, אמרו למג"ד במוצאי שבת שמחר יש לו תרגיל גדוד באש. היכולת שלנו לעשות את זה ולבחון את זה - - -
היו"ר איתן כבל
אין ספק שהיא השתפרה.
ארי סינגר
כאשר מדברים בשפה מקצועית. הבעיה, לפחות כשאני הייתי מג"ד ובמידה מסוימת עד קצת אחרי מלחמת לבנון השנייה, הכול היו תחושות. עכשיו אפשר לבוא ולדבר ברחל בתך הקטנה. אתה מודאג? תפקידי להיות מודאג. כל היום אני מתעסק בלהיות מודאג.
היו"ר איתן כבל
אשרי הדואג תמיד.
ארי סינגר
כן. מצד אחד אני בטוח שמערך המילואים יעמוד במשימות שיוטלו עליו ואני מודאג כי אני יודע שתמיד אפשר יותר. מה שחשוב זה שהכול יהיה שקוף ובשפה משותפת.
היו"ר איתן כבל
תודה לך.

מה התפקיד שלך?
גיל סלומון
בחיים המקצועיים סמנכ"ל חברות הביטוח.
היו"ר איתן כבל
חשבתי שבאת לספר לנו למה חברות הביטוח, כאשר החייל יוצא למילואים, מורידים את התקופה שהם במילואים.
גיל סלומון
אני כאן בכובע של חטיבת הנגב.
היו"ר איתן כבל
רציתי רק לוודא.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
אתה יכול לשלוח זר פרחים לאיתן שאחת לשנה נותן לך את האפשרות לבוא.
היו"ר איתן כבל
הוא כאן כל שבוע.
רועי פולקמן (כולנו)
הוא מייצג את חברות הביטוח.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
תודה רבה אדוני היושב ראש. ראשית, ברכות על היום הזה גם לך ועל ההובלה של הנושא הזה במשך כל כך הרבה שנים בהתמדה ובנחישות בכנסת יחד עם ארגוני המילואים כמובן. תודה לקמל"ר על העבודה שנעשית עבור חיילי המילואים במשך כל השנה.

בעוד מספר ימים, שבועות, כל הבית הזה ירעד סביב הוויכוח של השוויון בנטל. אני חושב שזה קצת נוגע לוויכוח שהתנהל כאן קודם בין החובה לתגמל לבין צבא העם. בעיני אין לזה שום סתירה. בעיני הוויכוח בין צבא מקצועי למודל צבא העם, יכול להיות שאנחנו מתגלגלים לשם – אני מסכים עם היושב ראש שזה אסון מבחינתה של מדינת ישראל וגם עם הקמל"ר – אבל כנראה שהחלטות פוליטיות שהתקבלו בבית הזה בעבר וכנראה יתקבלו בעתיד הקרוב, יובילו עוד צעד אחד נוסף במדרון החלקלק הזה, פשוט כי בעוד 15, 20, ואולי קצת יותר שנים, לא יהיו מספיק אנשים שיוכלו להחזיק את המודל הזה של צבא העם, לא בחובה ולא במילואים, ואז פשוט ניגרר לשם. בעיני זה יהיה דבר בלתי הפיך כמעט מבחינת הנזק שהוא יכול להסב לחברה הישראלית.

אבל במקביל לדיון על השוויון בנטל והצורך להרחיב את מעגל הנושאים בנטל, כמובן שעולה הנושא הזה של התגמול לחיילי המילואים. אני חושב שאין שום ספק שאמנם נעשים צעדים ברבות השנים, אבל עדיין המציאות הוא כזאת שחיילים בעצם ההתייצבות שלהם למילואים, נדרשים לשלם מחיר, מחיר כלכלי וגם מחיר אקדמי לפעמים. אני זוכר שבהתחלה, עת ניסינו להוביל באקדמיה את המהלך שחיילים יקבלו התאמות בתוך המוסדות האקדמיים כדי שהם יוכלו לא לשלם את המחיר האקדמי כי הם נקראים לדגל, אנחנו נתקלנו בהתנגדות קשה מאוד. לשמחתי הצלחנו לשנות חלק מהדברים אבל עדיין יש דברים שדורשים שינוי.

הנקודה שבעיני היא חשובה והיא קריטית, חבר הכנסת רועי פולקמן הזכיר אותה קודם, היא הנושא של תגמול למשרתי המילואים שהשכר שלהם או התגמול שלהם מחושב על בסיס יומי. יש הרבה עוולות בשיטת התגמול לחיילי המילואים ואם אני צריך לשים את האצבע על מקום אחד שבעיני הוא הנקודה הכואבת ביותר, זה שם. לכן גם לנו יש הצעת חוק משותפת. אני מבין שגם לחבר הכנסת עפר שלח יש הצעה כזו. אנחנו נעשה מאמצים גדולים מאוד למקד בשנה הקרובה את האנרגיה במקום הזה. אני חושב שהיום העובדה שחייל יכול להרוויח ביומית 400, 500, אולי 600 שקלים אבל בצבא הוא ירוויח חצי מזה, זה עוול שפשוט זועק לשמים.

גם הסוגיה של הבריאות מאוד מאוד מטרידה אותנו. אבי, אתה דיברת על זה. אתה יכול להיפצע במילואים, אתה יכול חס וחלילה שייגרם לך איזשהו נזק בריאותי בעקבות המילואים או בדרך למילואים ואז הדרך לבסיס היא יחסית פשוטה ומהירה. אבל אם חס וחלילה נפגעת במהלך השירות, אתה נכנס לאיזשהו מסלול ייסורים שממנו אין יציאה. זה דבר כמובן חייבים לתת לו מענה.

הדבר האחרון, בהקשר של הכשירות, מה שאמר הקמל"ר. הטרגדיה או הצלקת שנטבעה בכל החברה הישראלית בעקבות צוק איתן והתקרית עם הנגמ"ש בתוך רצועת עזה למעשה, זה משהו שהותיר בכולנו צלקת, לא רק מבחינת מספר האימונים שהחיילים עשו או לא עשו, אלא גם מבחינת סוג הכלים וסוג הציוד שהחיילים נדרשים ללכת להילחם אתו ולבצע את כל המשימות הביטחוניות. גם במובן הזה אני מתחבר למה שאמר היושב ראש, כן נעשים דברים אבל אנחנו עדיין משרתים במילואים ואנחנו רואים את זה בעצמנו, במקרה שלי גם בשריון ובטנקים. אי אפשר לומר שאתה מגיע לשם ואתה יוצא משם בראש שקט. המצב הולך ומשתפר עם השנים, אין שום ספק, אבל יש עוד הרבה דברים שאפשר וצריך לעשות.

אני המשכתי את שירות המילואים ואמרתי שאני אעבור לתפקיד מינהלי. בא אלי המג"ד שלי – אני הייתי במרכבה סימן 2 – ואמר לי שבמרכבה סימן 4, הבלם הוא חשמלי, אתה לוחץ על הכפתור, הטנק עוצר. איזה כפתור ואיזה נעליים. עד היום יש לי פריצת דיסק בגב ואני רוצה להבין ממך – לא במסגרת הדיון – איך אנחנו מטפלים בזה במסגרת התביעה הבאה שאני אתבע את הצבא.

(היו"ר רועי פולקמן)
היו"ר רועי פולקמן
זה שדרוג לדגם הבא. התפקיד של אשתי בצה"ל היה להיות רל"שית של טליק. היא מומחית בטנקים הרבה יותר ממני.
עודד מלניק
אני סגן-אלוף במילואים, חבר עמותת המילואים. כשאני לא במילואי, אני עוסק בייעוץ כלכלי. אני רוצה לגעת במשהו שאתה העלית קודם, בנושא הזה של התגמול למעסיקים. היום למעסיקים שעובד שלהם יוצא למילואים, הם מקבלים מהביטוח הלאומי את עלויות השכר שלו. מה שהם לא מקבלים, זה בעצם את אובדן ההכנסה שאותו מילואימניק היה מייצר להם. על הנושא הזה כבר ניסינו בזמנו לעשות איזושהי עבודה, לקבוע איזה שהם כלים. אני מציע לחדש את זה ולמצוא דרך לפצות גם את המעסיקים כך שלמעסיקים תהיה יותר מוטיבציה להעסיק מילואימניקים. היום הם אומרים שהם מקבלים בחזרה את השכר שלו, אבל איפה כל העבודה שהוא היה צריך לעשות ולא בוצעה.
דוד בקר
יושב ראש עמותת צו 8, פורום המילואים. אני רוצה להעלות שתי נקודות שאנחנו מטפלים בהן לאורך זמן. הנקודה הראשונה היא המצב בצאלים וגניבות הציוד. זה משהו נמשך כמה חודשים. המילואים האחרונים שלי שם היו בדצמבר והיינו צריכים לעבור סוג של אימון לפני לחימה כדי להתמודד עם הבדואים. אין באמת פתרון. עקבנו אחרי כל הפרסומים. הצבא אומר שמשטרת ישראל אחראית לזה כי זה בשטח ישראל, המשטרה אומרת שהיא לא אחראית כי אלה שחי אש של הצבא וכך האחריות נזרקת ממקום למקום. אני יכול להעיד שלפחות מכמה חברים שלי גנבו ציוד אישי ומן הסתם הם לא פוצו והוא לא חזר. אנחנו כן מקווים שהדבר הזה איכשהו יתגלגל וייפתר כי באמת יש מילואים עוד פחות מחודש, שוב בצאלים, ואני לא יודע מה יהיה.
היו"ר רועי פולקמן
זה לא חדש. גם אני עשיתי 20 שנים מילואים שם. אכן זו בעיה מוכרת. טוב שאתה מעלה את הנקודה הזאת.
לאה ורון
היא מטופלת?
היו"ר רועי פולקמן
20 שנים, היא מטופלת. כן, בכלים כאלה ואחרים.
לאה ורון
היא מחמירה.
דוד בקר
שתי נקודות אחרונות. הנקודה הראשונה היא שאנחנו כן רוצים לדאוג לאלה שסיימו שנים רבות של שירות מילואים שהם יקבלו איזושהי הוקרה או יחס מיוחד אחרי שהם הגיעו לגיל 40, לגיל 45, כי בכל זאת מדובר בחלק מהאנשים שעשו מאות ואלפי ימי מילואים ואנחנו מרגישים שקצת שכחו אותם.

כמובן שאנחנו בימים אלה, יחד אתך ועם הצוות ועוד כמה חברי כנסת, מקדמים את הצעת החוק של ביטוח לאומי, של השכר השעתי, ונקווה שהוא יעבור.
היו"ר רועי פולקמן
תודה על העבודה שאתם עושים.
גיל סלומון
הנקודה של המילואימניקים שמסיימים היא באמת נקודה שלא נותנים לה מקום בשום מקום. יש גם מועדונים ואין סיבה שמי שמסיים, ונתן באמת את השנים הכי יפות ונתן הרבה, אפשר לתחום גם לפי מספר מילואים בשנה, שהוא לא יישאר זכאי לזכויות שאנשי מילואים מקבלים בזמן הפעילות. זה אלמנטרי. לפחות נכבד. בן אדם מסיים מילואים, אני לא יודע מי מכם חווה את זה, מזמינים אותו לאיזה טקס, הוא מקבל תעודה, מי שבא – בא, מי שלא בא – לא בא וכך זה נגמר, במכתב. יותר לא צריכים אותו. זה לא נעים.
גיל ברכה
קחו בחשבון שהאנשים האלה עברו מלחמות, עברו מבצעים, הם לוקחים אתם דברים לשאר החיים. ברגע שהם מגיעים לגיל 40-45, כאילו, זהו, אתה סיימת את שלך, לך הביתה, אין לך כלום.
יוסי פסטרוייל
אדוני, קטונתי מלהביע הערכה לוועדה על הובלת היום ולשדולה, ועדיין יש מקום להביע הערכה לדבר הקדוש הזה שנקרא שירות מילואים.

הנושא הראשון, ונגע בו קצין המילואים הראשי, סוגיית הכשירות ואני חושב שהיא בהקשר ישיר למשמעות, ודרך שני הדברים האלה מגיעים אנשי המילואים לפני ההוקרה ולפני התגמול ולפני השיח שכן מתקיים כאן.

אני חושב שחלה התקדמות, ואני לא אשתמש בדמגוגיה לומר התקדמות מאוקטובר 1949, מאז בן גוריון פקד את העם להישען על עתודות מאומנות ומצוידות אלא התקדמות מאז שהבית הזה חוקק את חוק המילואים ב-2008, שהוא נסמך על מטרה וייעוד והמטרה שלנו היא כשירות המערך מתוך חובה לתת ביטחון למדינת ישראל ולתושביה ובוודאי לנצח אויב בכל מפגש. זה נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של צה"ל, זה סד"כ עיקרי מתוך סד"כ צה"ל והוא כמובן צריך להיות כשיר ומאומן כאשר הוא מוטל למשימה.

סוגיית איש מילואים שעלתה כאן. סוכם מנגנון שייתן איזשהו מענה לאירוע של בדרך מהמילואים ואל המילואים. יש לנו אירוע במקרה מהלילה. שעה 1:00 בלילה הוקפצה כיתת כוננות בקריית ארבע על ידי החטיבה המרחבית יהודה ביהודה ושומרון, החטיבה היא שהפעילה את כיתת הכוננות, איש מילואים נפצע אנוש בדרך לאירוע ונשללה חדירה, והאוגדה חיילה אותו ללא שום דבר. אני קיבלתי על זה עדכון. כלומר, השטח מכיר. אני לא אתבשם בזה שאנחנו מושלמים ודרך זה אני מבקש בפורום הזה להביע הערכה לאלוף משנה אבי סייג שהביא אותנו לסיכומי המנגנון הזה ובכלל על 23 שנות עשייה בתחום.

סוגיית הפטור וההוקרה שנגע כאן מכובדי נמצאת כל הזמן בדיון. אני כאן כאיש מקצוע שמטפל במשאבי האנוש של המילואים. אנשי המילואים מצביעים ברגליים. לטקס פטורים הם לא באים. האחוז הוא קטן. למה? יש לזה המון סיבות. האם אנחנו צריכים לסכם דברים אחרים? כן. מה שנגעו כאן חבריי אנשי המילואים, לתת משהו.
היו"ר רועי פולקמן
אתה לא רוצה לקבל את המכתב שאומר שאתה לא משרת יותר. זה לא קשור להטבות שאתה תרצה לקבל.
גיל סלומון
גם טקס הפטור הוא לא עם היחידה שלך. זה טקס כללי.
ארי סינגר
אני חושב שגדוד מילואים שסומך על טקס הפטור האוגדתי החד-שנתי ובזה הוא נפרד מהחיילים שלו, זה גדוד עם בעיה בלכידות.

(היו"ר איתן כבל)
היו"ר איתן כבל
אני כבר מבין על מה אתם מדברים. זה דבר שצה"ל חייב להשתפר בו. גם ביחידות הקטנות האוהבות, המחבקות, לצערי אמנם אנחנו כבר 70 שנים בתוך המעגל הזה, העניין של מורשת הקרב, שימור מורשת הקרב והעברתה, הוא דבר שצה"ל חייב להשתפר בו באופן מאוד מאוד משמעותי ובוודאי כשאתה רואה את זה מול צבאות אחרים. אתה רואה את זה בצבא ארצות הברית ואתה רואה את זה בצבאות אחרים, שם זה חלק מרוח היחידה. יש יחידות כמו למשל הגדוד אצלנו, גדוד 66 שלחם בגבעת התחמושת, או בחטיבה, שכיוון שהייתה שם מלחמה אמיתית, זה עובר בצורה מסודרת. עדיין זה נושא שאני מקווה שיום אחד צה"ל, מערכת הביטחון, תכניס. זה כמו אוהדים, זה כמו מגרש כדורגל, אתה לא תנצח במגרש אפרופו מונדיאל רק בגלל שיש לך אוהדים טובים. אבל יש לזה סוג של פקטור שאתה יודע לבנות את המורשת הזאת. יש כוח למורשת.
ארי סינגר
אני חושב ש-א'-ב' של פיקודיות, בוודאי במערך המילואים, ברמת המג"ד, ברמת המח"ט, זה לדעת להוקיר את החיילים שעושים מילואים.
יוסי פסטרוייל
בטקס הפטור, נצטרך לשים הצעה רלוונטית יותר.
גיל סלומון
פשוט לתת זכויות.
היו"ר איתן כבל
זה דיון שכבר קיימנו. התחלנו לקיים אותו. כמו בחבר. דרך אגב, יש לי זכות גדולה בהקמתה של מערכת בהצדעה כי אמרתי להם שאנחנו רוצים חבר. התפשרנו על בהצדעה. שם ביקשתי כמו בחבר, שכאשר אתה מסיים את שירות הקבע שלך, אמנם הוא לא ממשיך לקבל, הוא לא ברמה של 100 אחוזים איש קבע, אבל הוא מקבל סוג של מדרגה.
גיל סלומון
חבר במועדון.
היו"ר איתן כבל
בדיוק. חבר במועדון. זה מחזק את המועדון, גם נותן כוח למועדון בכוח קנייה. זה דבר שאני כבר ביקשתי מכם. נדמה לי שבאחד הדיונים האחרונים שוחחנו על זה וביקשתי להתחיל לעשות עבודה על זה.
יוסי פסטרוייל
אנחנו תוך כדי ונציג אותה לכשתסוכם.
היו"ר איתן כבל
יותר טוב מאשר הביטוח.
קריאה
יותר קל.
היו"ר איתן כבל
כן. יותר קל.
יוסי פסטרוייל
אני חושב שיש כאן מערך שחלה בו התקדמות גדולה ואני לא זוקף את זה לזכותי אלא אני התחברתי לעשייה רבת שנים של קודמיי ושותפיי.
היו"ר איתן כבל
גם לזכותך.
יוסי פסטרוייל
בהתייחס ל-70 שנים שאמרת חבר הכנסת כבל, אני חושב שבאלפיים השנים האחרונות של עם ישראל, אלה ה-70 שנים הכי טובות שלו. נמשיך כך. תודה.
רועי פולקמן (כולנו)
אני אקח את זה כמחמאה לקואליציה. כבל לא יכול להגיד את זה אבל הקואליציה מודה לך.
היו"ר איתן כבל
רח"ט תומכ"א, תרצה לומר כמה מילים?
ערן שני
לדעתי הזמן נגמר.
היו"ר איתן כבל
אם אדוני לא רוצה לדבר, לא צריך להיתלות בזה.
ערן שני
בכל זאת אני אומר משפט או שניים. צה"ל משקיע הרבה מאוד, גם זמן, משאבים וחשיבה, בחיזוקו של מערך המילואים. אנחנו כצבא מייחסים חשיבות מאוד גדולה למערך המילואים. לא הכול אפשר לתקן ביום אחד. יש כאן הרבה דברים שצריך לסדר אותם. אני חושב שבסך הכול ההתקדמות היא התקדמות טובה. יש לי פרספקטיבה. אני הייתי בתפקיד של פסקו כשחוק המילואים התגבש והתהווה, כך שיש לי פרספקטיבה לדעת מה היה אז ומה היום ולאן אנחנו צריכים להגיע.

בסך הכול אני חושב שהכיוון הוא כיוון נכון.
היו"ר איתן כבל
יום אחד נסיים את זה.
ערן שני
יום אחד נסיים את זה. אני חושב שהכיוון הוא כיוון טוב. אני בכל זאת אומר דבר אחד או שניים. מאז ועדת רוני נומה, בעיקר סדרת מודל הכשירות באימונים, הרמטכ"ל מינה את סער צור לקיים ועדה נוספת כדי לראות מה קרה מאז ועדת רוני נומה. הוועדה הזו כפופה לרמטכ"ל שאישר אותה. לא נעבור כאן על כל הסעיפים שלה. כלל, דובר שם על הפניית משאבים ותקציבים נוספים לטובת תגמול מערך המילואים ולטובת חיזוק האימונים של מערך האימונים. צריך לומר שזה גם מכתב עם המודל של האימונים בצבא הסדיר של 17-17, מי שמכיר, ומי שלא מכיר, לא ניכנס לדבר הזה עכשיו.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר והוא לא הוזכר ולא נאמר כאן אבל אנחנו משקיעים עכשיו עבודה מאוד משמעותית עם משאבים אדירים לטובת כל הסיפור של הטכנולוגיה והדיגיטציה לשימור הקשר עם אנשי המילואים. מוקד המילואים, כמו המהפכה שעשינו עם המלש"בים, יהפוך להיות מוקד מתקדם רב ערוצי, אתר מילואים שאנחנו יודעים שהוא תקוע ואתר המפקדים יהפוך להיות אתר אחר. הכול צריך להיות הרבה יותר נגיש. זאת עבודה שאני מניח שנסיים אותה בעוד כשנה וקצת. אני חושב שכאשר נסיים את זה, תהיה כאן בשורה מאוד משמעותית לאנשי המילואים ולמפקדים, כולל אפשרות למשרדי סגנון וי וורק. כבר התחלנו בלטרון ואנחנו יודעים שאחת הבעיות של המפקדים, בעיקר של המג"דים, היא שאין להם היכן לעבוד והיכולת שלהם ליצור קשר עם קצינת הקישור, ויש שם הרבה עניינים של ביטחון מידע.
היו"ר איתן כבל
כן, זה עולם אחר.
ערן שני
אנחנו צריכים לסדר את האירוע הזה וכאשר נסיים אותו, אנחנו נהיה בעולם אחר. תודה.
היו"ר איתן כבל
תודה. קודם כל, תודה. תודה לכולם, לקמל"ר, רח"ט תומכ"א, לאבי סייג ולכל המכובדים שהגיעו לכבד אותנו ואת אנשי המילואים ביום הזה.

יחד עם זאת, אני רוצה לומר כמה משפטים בקצרה. רח"ט תומכ"א, אתה יודע, הרבה דברים קורים על משקל אבנים שחקו מים. צריך שהדברים גם ייאמרו. לא שאין התקדמות אבל היום יותר זו ל לשים מים בברזים מאשר לחפור בארות מים ליד הבתים. אני אומר זאת כמי שאולי יש לו כמעט, אני לא רוצה לומר, אינני מכיר את כולם כאן בצורה כזאת שאני יכול, כמילואימניק, שיש לי פרספקטיבה כאן של אם תרצו מפברואר 1981. זה המועד בו הגעתי לראשונה למילואים ובאמת חי ונושם את המילואים לא כאמירה אלא מכיר אותם לפני ולפני. אני רוצה לומר לכם שזה לא מתכתב. זה יותר טוב, זה לא דומה, הכול נכון. כל מילה וכל סופרלטיב שנאמר, אני לא מתכחש לזה. זה לא דומה לכלום, פברואר 1981 ליולי 2018. לא דומה לא דומה, לא דומה וזה גם לא צריך להיות דומה. זה שאני אומר שזה לא דומה, זה לא כי עכשיו אנחנו צריכים לצאת בתופים ובמחולות ולהמציא ריקוד הורה חדש אלא כי זאת עובדה. כשאתה צולל פנימה, ואני אומר לכם, האתגרים שעומדים בפנינו הם יותר גדולים מסגירת הפער. הם הרבה יותר גדולים מסגירת הפערים. אני אומר את זה לך הקמל"ר. אני אומר את זה עוד יותר כשזה מגיע ליחידות שדה, חי"ר, שריון. אני אומר את זה באופן הכי חד והכי ברור. אין כמעט עניין שבו אתה לא מוצא את הפער הזה.

לסיום אני אומר שאנחנו תמיד נגיע, גם אלה שאומרים שלא יגיעו, הם תמיד מגיעים. אני מקווה שלא נידרש לימים האלה אבל אני אומר את זה כבר לא מהמקום של תגמול או לא תגמול אלא קודם כל מרמת המיומנות. זה מפחיד אותי ומדאיג אותי שאני כבר מגיע ואם חס וחלילה אני אצטרך לעלות למסוק, לנגמ"ש, לטנק, להפעיל את התותח, לא חשוב מה, ואני לא אהיה מספיק מיומן כי הרבה שנים לא יריתי – אני מדבר באופן עקרוני כחייל – וגם מי שבמיומנות כזו או אחרת, הוא צריך לקבל את הנשק ולהתחיל להסתער אתו, זה לא פשוט. אני אומר את זה כשהאתגרים בצד השני מקבלים. כל פעם נדמה לנו שכבר ראינו הכול וכל המילים הגדולות, ואתה יודע את זה, קמל"ר, ואתה יודע את זה רח"ט תומכ"א, ואתם יודעים את זה, שהאתגרים היום הם מהגדולים ביותר שעמדו בפנינו. עם כל הכבוד ללוחמי ששת הימים, ללוחמי סיני ומלחמת יום הכיפורים, כל אחד יש לו את האבן המרכזית בהקמת המדינה הזאת אבל אנחנו כאן במצב שבו אנחנו צריכים להיות בכמה וכמה דרגות יותר טובים. אנחנו באמת יותר טובים, אבל צריך לתת לנו גם את הכלים שזה יהיה ברור וחד משמעי.

תודה רבה לכם. ניפגש באודיטוריום.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.

קוד המקור של הנתונים