פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



23
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
11/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 784
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ח בסיון התשע"ח (11 ביוני 2018), שעה 10:05

1. הממשלה מענישה הורים לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים של חה"כ גרמן יעל
2. כוונת הממשלה להאריך את חופשת הקיץ במעונות היום השיקומיים של חה"כ חנין דב
3. כוונת הממשלה להאריך את חופשת הקיץ במעונות היום השיקומיים של חה"כ אשר יעקב
4. כוונת הממשלה להאריך את חופשת הקיץ במעונות היום השיקומיים של חה"כ רז מוסי
5. כוונת הממשלה להאריך את חופשת הקיץ במעונות היום השיקומיים של חה"כ מרגי יעקב
6. כוונת הממשלה להאריך את חופשת הקיץ במעונות היום השיקומיים של חה"כ כהן-פארן יעל

חברי הוועדה: מאיר כהן – מ"מ היו"ר
ג'מעה אזברגה
עבד אל חכים חאג' יחיא

יעל גרמן
יעקב אשר
דב חנין
מוסי רז
יעל כהן פארן

נחום עידו - מנהל השירות לילדים ומתבגרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות

נתנאל אשרי - רפרנט בטל"א רווחה ועלייה באג"ת, משרד האוצר

נעמה הלר - עו"ד אגף קידום זכויות, אלו"ט

הניה מרמורשטיין - מנהלת -על"ה עזר לילד המיוחד, עמותת על"ה

איתן עמרם - עו"ד, יו"ר ועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, לשכת עוה"ד

טל כהן - בית חולים אלי"ן - מעון יום שיקומי

דן קדרון - עוזר יו"ר, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים

ד"ר עמיחי תמיר - יו"ר, ארגון הנכים

חיים גימפל בר - יו"ר ארגון נכי צה"ל

אבי חן - נציג מחוז תל אביב, ארגון נכי צה"ל

אייל בן צבי - נכה צה"ל בדרגת 100%, ארגון נכי צה"ל

מאיר חלבי - נכה צה"ל, איש הצדק והשלום

עופרה ארוש - מוזמן/ת

אליהו יצחק - מוזמן/ת

חיים מזוז - מוזמן/ת

יוסף רובין - מוזמן/ת

אתי שינברגר - מוזמן/ת

דן שגב - מוזמן/ת

רפאל כהן צמח - מוזמן/ת

אלי סבן - מוזמן/ת

מרדכי לובוצקי - מוזמן/ת

נתן מסיקה - מוזמן/ת

יהודית יצחקי - מוזמן/ת

ארנון סגל - מוזמן/ת

רינת גולד גזית - מוזמן/ת

אבנר גולן - מוזמן/ת

גלית בר נתן - מוזמן/ת

מרדכי רוזנברגר - מוזמן/ת

מוחמד מזאריב - מוזמן/ת

אייל אליהו - מוזמן/ת

איציק שושן - מוזמן/ת

קובי יצחק - מוזמן/ת

אפרים להב - שדלן/ית (עצמאי/ת)

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

רותם צור, חבר המתרגמים

הממשלה מענישה הורים לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים
כוונת הממשלה להאריך את חופשת הקיץ במעונות היום השיקומיים

בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה, בנושא: כוונת הממשלה להאריך את חופשת הקיץ במעונות היום השיקומיים.

את ההצעה לדיון הגישו חברי הכנסת לפי הסדר הבא: חה"כ גרמן יעל; חה"כ דב חנין; חה"כ אשר יעקב; חה"כ מוסי רז; חה"כ מרגי יעקב וחה"כ כהן פארן יעל.

אני מבקש מחה"כ יעל גרמן, בבקשה תציגי את ההצעה לסדר.

תודה רבה לך אדוני היו"ר.

אני רוצה להתחיל מסיפור שאדוני היה שותף לו והוא מכיר אותו. לפני ארבע שנים, כשאני הייתי במשרד הבריאות וחברי מאיר כהן היה במשרד הרווחה, בא אלינו בחור בשם יעקב קובי כהן ואמר – תראו, יש לי ילד נכה ומאד מאד קשה לי לתת לו את הטיפולים ואת מה שמגיע לו בחופשה. איך זה יכול להיות שדווקא הילדים שהם נכים, שהם בעלי צרכים מיוחדים, מקצרים להם את שנת הלימודים, ואני צריך שלושה שבועות להחזיק אותו בבית על כל הכרוך בכך. כאשר בכל בתי הספר ובמוסדות החינוך המיוחד, יש שלושה שבועות נוספים, זאת אומרת יש שבוע נוסף, מאריכים את שנת הלימודים ובאמת החופש הוא רק שבועיים. ואז אנחנו שנינו התפלאנו ואמרנו – זה באמת לא הגיוני. חייבים להתאים את לוח החופשות, או יותר נכון את שנת הלימודים, לחינוך המיוחד.

חה"כ מאיר, שר הרווחה אז, זימן אצלו ישיבה, הסבירו לו: אי אפשר לעשות את זה ב- 2013 מפני שלא נתנו פיצוי לעובדים. אז אמרנו, אוקייי, בואו נעשה את זה החל מ- 2014. ואכן, החל מ- 2014, לרבות 2018, הילדים של החינוך המיוחד שנמצאים במעונות הטיפוליים מותאמים ללוח השנה של החינוך המיוחד, ולא של כלל המעונות. ואני חושבת שזה מן הצדק ומן ההגינות, כי הילדים במעונות טיפוליים הם למעשה חינוך מיוחד, הם לא מעונות רגילים.

אלא מאי? שעדיין בתקנות, אדוני היו"ר, כתוב שהמעונות צריכים לפעול על פי לוח הזמנים של מעונות ולא של החינוך המיוחד. ואז, בהיחבא, וזה אחד הדברים שחורה לנו, לכולנו, לכל מי שהגיש את ההצעה, בכלל בלי שידענו נשלח מכתב בינואר 2018 שאף אחד לא ידע עליו. כשאני הפניתי את תשומת הלב של הארגונים הנוגעים בדבר הם אמרו: מה? אנחנו אפילו לא יודעים. זאת אומרת אנחנו נמצאים היום ביוני, מינואר נשלח מכתב שאף אחד לא ידע שככה, בהיחבא, במחטף, החליטו במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה לפגוע בילדים החלשים ביותר, ולפגוע בהורים של הילדים החלשים ביותר, ולקחת מהם את השבוע הנוסף בשנת הלימודים ולהעמיס עליהם שבוע נוסף של חופשה.

זה לא יעלה על הדעת אדוני היו"ר, זה פגיעה בכל הנורמות שאנחנו מכירים. אנחנו חייבים לדאוג לכך שגם בשנת הלימודים הקרובה, תשע"ט 2019, הסידור שאנחנו סידרנו אותו יימשך, ואם צריך לשנות את התקנות, אוקיי. אבל בינתיים אני מבקשת שהוועדה הזאת תקבל החלטה שהסידור שנמשך ארבע שנים יימשך גם לגבי תשע"ט, שלהורים יהיה חופש רק של שבועיים, שהילדים יקבלו רצף טיפולי שלושה שבועות במעונות הטיפוליים שלנו, ושייעשה צדק. ואם צריך לשנות משהו, נשנה את זה במהלך השנה.

תודה רבה גברתי, תודה רבה. חה"כ דב חנין, בבקשה.

תודה לך, אדוני היו"ר.

אני רוצה לפתוח בהערכה לחברת הכנסת יעל גרמן על העירנות בסוגייה הזאת, ובאמת היוזמה של גילוי הבעיה והפעולה של הטיפול המהיר.

אני חייב להגיד שכשר רווחה לשעבר, אילולא חברת הכנסת גרמן הייתה מסבה את תשומת ליבי, אני גם לא יודע - - -

אז אני רוצה לומר בהקשר הזה הערכה לשניכם, בתור שרים אתם עשיתם את המהלך הזה, שאולי נראה כמו מהלך קטן אבל יש לו משמעות עצומה. הן לגבי הילדים והן לגבי ההורים. אז אני אגיד משפט על הילדים ומשפט על ההורים. אנחנו מדברים על מעונות יום שיקומיים, על ילדים שיש להם קשיים פיזיים ונפשיים לא פשוטים, הם דורשים וזקוקים לטיפול אינטנסיבי, ומעונות היום השיקומיים הם המקום הנכון לקבל את הטיפול הזה. הטיפול הזה הוא לא רק חלק ממערכת חינוך, הוא גם חלק ממערכת בריאות, ולהגיד להם אנחנו מקצרים לכם את הטיפול, כי בעצם כשמאריכים את החופשה מקצרים את הטיפול, פוגעים בילדים.

לכן, הסיבה הראשונה למה צריך למנוע את השינוי לרעה הזה, היא למנוע את הפגיעה בילדים. והדבר השני הוא כמובן פגיעה בהורים. הורים לילדים עם צרכים מיוחדים כאלה, עם מוגבלויות קשות כאלה, כמו הילדים שמגיעים למעונות יום שיקומיים, הם הורים שאם הילדים נמצאים בחופשה ולא נמצאים במעון היום השיקומי, הם לא יכולים לעבוד. ולכן, אדוני היו"ר, גם מהטעם של מניעת הפגיעה בילדים וגם מהטעם של מניעת הפגיעה בהורים, צריך להגן על ההסדר שאתם הגעתם אליו כשני שרים, אני מצטרף לפנייתה של חברת הכנסת גרמן שהוועדה תקבל החלטה בעניין הזה ותפעל מול המשרדים כדי שהגזירה הזו תוסר מסדר היום.

יש כאן מפעילי מעונות? סליחה, אתם נמצאים כאן? אוקיי. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה כבודו.

אדוני היו"ר, אני קודם כל נחשפתי עכשיו לדבריה של חברתי חברת הכנסת יעל גרמן, על כך שזו החלטה שלך כשר. ואתה יודע שיש לי הרבה ביקורת על הרבה דברים שנעשו בתקופת הממשלה שאתם הייתם בה חלק, אבל אני מצדיע לך על ההחלטה הזאת. אני לא מתפלא גם למה זה מגיע, כי אמר את זה דב ששיבח את ערנותה של חה"כ גרמן, אני חושב שמי שהיה בתפקידים שאנחנו היינו בהם, מכיר את הנושא הזה של הורים לילדים כאלה, אנחנו נחשפים לזה כראשי עיר, אנחנו רואים את זה. זה לא מספיק לשבת בכנסת ולדבר על דברים כאלה או להיות באקדמיה ולדבר על דברים מהסוג הזה, צריך לראות את זה בעיניים. לכן אני משבח אותך, באמת, גם על העירנות, על העניין הזה, ואני חושב שאנחנו נצליח לבלום את הדבר הזה, ואני משבח אותך על ההחלטה שלך.

זו החלטה משותפת שלי ושל יעל גרמן, ולא ראינו בזה שום פוליטיקה, תאמין לי.

חס וחלילה, שום פוליטיקה.

זה בדברי ההסבר למה האנשים האלה הם עירניים לעניין. אבל אני באמת רוצה להסתכל ולומר לפקידי הממשלה או לאנשי הממשלה, תבינו, זה גם הילד עצמו, אבל תחשבו מה זה עושה למשפחה. הרי השפעה של ילד, ובדרך כלל בשיקומי זה ילד שהוא רב מערכתי עם בעיות רב מערכתיות, גם פיזית, ועלול להצטרף לזה גם דברים נפשיים, היפראקטיביות כזו או אחרת, דברים כאלה ואחרים. מה זה גורם לבית? מה זה עושה לבית? והמשפחה מתמודדת עם זה, והיא מתמודדת עם זה יפה. מגיע החופש, ההורים אולי רוצים לתכנן איזשהו משהו כי הם צריכים גם להתאים את זה עם שאר הילדים גם כן. זאת אומרת, יש פה חלון הזדמנויות קצר מאד אולי לתת איזו חופשה קצרה להורים לנוח, איפה הרגישות בעניין הזה? אני ממש לא מצליח להבין את זה, ואני אומר לכם תעצרו את זה בעוד מועד כי אנחנו נלך עם זה עד הסוף, קואליציה, אופוזיציה, זה לא מעניין שום דבר. אנחנו לא ניתן שזה יקרה. לא יהיה דבר כזה, אין שום הצדקה, גם אם קבעתם את זה ל- 2019 ולא לעכשיו.

אני רוצה גם להזכיר כאן, יש עמותות חסד כמו "עזר מציון" ואחרים, שמפעילים קייטנות לילדים האלה בחופש הקטן, הקצר שיש להם. שמפעילים קייטנות, הם גם מסובסדים בצורה כזו או אחרת ממשרד הרווחה, אבל אל תיקח את כל זה, הם לא מסובסדים באופן מלא, כל שנה מקצצים בסכומים, זה קשה. לא, זה לא עובד קל. אתה יודע את זה היטב. והעמותות לוקחות על עצמן - - -

הם מסובסדים בנשמה שלהם, הם לא יקבלו כסף.

יפה, נכון. לכן אני אומר, כשאותו מגזר שלישי נקרא לו ככה, אותן עמותות שבאות במקום המדינה ונותנות לנו ומשלימות לנו את הפקק הזה בצורה כזו או אחרת, כשזה שבועיים זה דבר שאתה יכול להתמודד איתו. אם אתה פותח את זה לשלושה שבועות, אף אחד לא יוכל להחזיק קייטנות למשך כל כך הרבה זמן. לכן אני פונה, ואני מבקש מכם, תחזרו בכם מהעניין. לא צריך דיון בעניין הזה, אין מקום לדיון בעניין הזה. זו החלטה טובה של שר רווחה שהיה רגיש בעניין הזה, וחברי כנסת שעוררו אותו לעניין הזה, אני מבקש לא לגעת בילדים האלה, יש לנו מספיק מה לעשות בדברים אחרים.

תודה רבה אדוני. חבר הכנסת מוסי רז.

נכנסתי רק עכשיו, אז אני עכשיו מצטרף לקודמיי.

אוקיי. חבר הכנסת יעקב מרגי לא נמצא, חברת הכנסת כהן פארן.

קודם כל, אני מצטרפת לכל דברי קודמיי ומברכת גם את חברת הכנסת גרמן שבאמת הובילה את ייזום הדיון החשוב הזה. בכלל, אני נתקלת ביותר ויותר פניות מנשים שיש להן באמת ילדים במעונות יום שיקומיים, שפה אנחנו מדברים עליהם היום, אבל גם בחינוך המיוחד, אחרי שהם במעונות יום הם עוברים לגנים וחינוך של בית ספר, בחינוך המיוחד, לעיתים, אלה שיכולים. אבל גם שם, על כל דבר צריך להיאבק.

אתה יודע שבפסח, כשהיו הקייטנות של השבוע הראשון פסח, היה איזשהו מספר מינימום שהיה צריך להירשם ומאחר שהגנים הם גם ככה מאד קטנים, אז מספיק שאחד לא נרשם ופתאום אי אפשר לפתוח את הגן. או נכנס כל העניין של הסעות, וכל מאבק. אני בנושא הזה של פסח פניתי לשר החינוך ולשמחתי זה סודר וגם אפילו אמרתי לו כל הכבוד, לא טריוויאלי שאני אגיד לשר החינוך כל יום כל הכבוד, אני לא אומרת את זה כל יום.

אבל באמת, יש פה אנשים שהם גם ככה במצב מאד רגיש, משפחות לילדים עם קשיים ומוגבלויות, עם מצב מיוחד. המשפחה צריכה להתארגן, ועוד על כל דבר צריכים להיאבק. אנחנו צריכים לדאוג שהמערכת תעשה הכל בשבילם, הרי הם באמת הכי נזקקים לעזרה הזאת. אז פה באמת, הנושא של הקיץ, אין מה לחזור על הדברים. המשפחות נפגעות, הילדים נפגעים. אנחנו חייבים לטפל בכך, ואפילו שעד סוף החופש תהיה אפשרות גם למעונות שיקומיים, אני לא רואה. גם השבועיים האלה של חופש הם קשים, שימצאו את הדרך להחלפה של צוות כח האדם, משהו. אני חושבת שצריך לשאוף לתת מענה מלא אפילו, ממש מינימום שבמינימום של חופש. אתה יודע שבמוסדות קיבוציים כמעט אין חופש, יש אולי שלושה ימי חופש בסוף אוגוסט, כי מבינים שאנשים צריכים לצאת לעבוד בקיבוץ. תודה.

תודה רבה גברתי. חבר הכנסת אזברגה.

אני מצטרף גם לחבריי בכל מה שנאמר, ואני חושב שזה לא אסון אם טועים וחוזרים מהטעות, באמת. אני גם מצטרף לברכות לגבי יעל גרמן שהיא עשתה גם כשהיתה שרת הבריאות והיא ממשיכה לעשות, ועל העירנות שלה. ואני חושב שזה לא אסון לטעות ולהגיד טעינו, בוא נחזור בנו מהטעות.

תודה רבה אדוני. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

קודם כל אני מברך על הצעד הזה.

הרמדאן החליש אותך, אני אומר לך.

לא, לא.

מה שלא הצליח לעשות הימין, הצליח לעשות הרמדאן.

לא, דווקא לא.

חברים, כשאנחנו מדברים על מדינת רווחה, המשמעות היא שאנחנו צריכים לעזור לחלשים. במקרה הזה החלשים הם לא רק הבנים, החלשים הם גם המשפחות. ואם אנחנו לא ניקח את המשפחות עצמן בפוקוס שהן גם חלשות, שיש להן לפעמים גם ילדים אחרים שהם צריכים לדאוג להם. בימים שהם נמצאים בבית, בחופשה הזו שמאריכים אותה בעוד שבוע, השבועיים גם כך ארוכים מאד ולהוסיף עוד שבוע, זה פוגע בשאר המשפחה ולא רק באלה בעלי הצרכים המיוחדים שצריכים לקבל שיקום.

לכן ההחלטה הזו, נכון שצריך גם להתחשב במטפלים בהם, שגם להם יש את המשפחות שלהם ואת החיים שלהם והם צריכים חופשה, אבל אפשר לעשות חופשות לאורך החופשה של הקיץ, ולא לעשות אותה מרוכזת, לא צריכים להוציא את כולם ביחד.

הסיכום היה לקזז 5.5 ימים במהלכה, ויסתדרו עם זה.

זה בדיוק מה שאני אומר, הם לא צריכים להיות בחופשה מרוכזת, כדי שלא לשלוח את הילדים האלה ואת הנזקקים האלה למשפחות שלא יודעות מה לעשות איתם.

תודה רבה אדוני, דבריך מובנים מאד. אנחנו נפנה למשרד הרווחה, עידו, אתה או דינה?

זה אני, דינה לא הגיעה.

שמי נחום עידו, אני מנהל השירות לילדים ולמתבגרים במינהל מוגבלויות במשרד הרווחה.

אתה בא עם בשורה, אתם מחזירים את זה?

וידיו רב לו בהרבה דברים טובים.

כן, אנחנו יודעים מי זה עידו.

עידו, אתם מבטלים את זה?

לא, אנחנו לא מבטלים את זה ואני אסביר עכשיו למה.

כלומר אתה אומר לי שאנחנו כבר צריכים לפנות לשר.

אני אסביר לכם בצורה הגיונית ותקשיבו לי בבקשה, אני הקשבתי לכם, לי ולד"ר הדר ירדני ממשרד הבריאות, שנינו למעשה אחראיים על ביצוע חוק מעונות יום שיקומיים 2000 ועל תקנותיו. התקנות קבעו שאנחנו צמודים למעונות יום הרגילים שלושה שבועות, נכון שלפני כמה שנים אתם שיניתם את זה, ואכן רצינו לבדוק מה קרה בשנים הללו, איך המעונות הללו תפקדו.

ומה שגילינו זה ככה. אחד הדברים העיקריים במעונות היום השיקומיים זה הטיפול במקצועות הבריאות, כמו קלינאי תקשורת, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, כל הדברים הללו הם אולי אחד הדברים הכי חשובים במעונות היום השיקומיים. ומה שקורה הוא, במסגרת התחרות והנסיון להשיג את העובדים הטובים ביותר, שלמעשה כל האנשים במקצועות הללו, שזה בעיקר נשים, בחודש אוגוסט לוקחים חופשה.

שלם להם, הם לא ייקחו. תפסיק. שלם להם תעריף יותר גבוה הם לא ייקחו חופשה. מה אתם מדברים, תגידו לי? לא היינו שם, תפסיקו כבר.

סליחה, המפעילים, במקרה אתם מדברים עם שני אנשים שמכירים את זה ומבינים לפני ולפנים. איזה קשקוש זה, תגידו לי?

בבית הם לא יקבלו כלום, זה יותר טוב?

אפשר לדבר בבקשה?

כן, בבקשה. אני מוכן לשמוע, רק תירוצים יותר טובים. אם אתה אומר לי שלא מוצאים עובדים פארא-רפואיים, תשלם להם. תעלה את התעריף, הם יגיעו.

אבל הפתרון הוא לשלוח אותם הביתה ולא לתת להם כלום.

אני אדבר על זה. בבקשה.

הדבר שהכי חשוב לנו, ויותר חשוב מכל דבר אחר, זה הילד.

לא, זה לא נכון.

לא. לא אם זאת ההחלטה.

אם אתה אומר לי שאתה לא מצליח להשיג עובדים. אדוני, ניהלתי בית ספר - - -

עכשיו אני אציג לך - - -

סליחה, לא, עכשיו אתה תשתוק ותקשיב לי. ניהלתי בית ספר בדימונה - - -

אם אתה רוצה, אני אלך.

לא, אתה תישאר, אם אתה רוצה ללכת, תלך.

סליחה, זה יושב הראש והוא מדבר.

תקשיב טוב, אני ניהלתי בית ספר בדימונה וכשהיו לי מבחני בגרות ולא היו לי מורים, היות ואני באמת דאגתי לטובת הילד, רצתי למרכז הארץ, שילמתי למורה 500 ש"ח והבאתי אותו ללמד לבגרות. זה לדאוג לילדים.

אנחנו דואגים לילדים, כדי לדאוג לילדים אנחנו רוצים שהעובדים יהיו העובדים הטובים ביותר. העובדים הטובים ביותר אלו עובדים שצריכים לקבל את הזכויות שלהם. זה בעיקר עובדות דרך אגב, זה הרבה מאד עובדות שיש להן ילדים - - -

אתה לא דואג לילדים, אתה דואג לזכויות של העובדים.

תן להם את הזכויות.

אתה לא יכול להביא צוות חלופי?

לא, כדי שהעובדות האלה - - -

חברים, אין חלופי כי - - -

לצערי מישהו פה נפל ברשת של המפעילים.

אבל איזה פארא-רפואי הם יקבלו בבית? מה יקרה להם בבית, אח שלהם יעשה להם פיזיותרפיה, מה?

בדיוק. ההורים מקבלים הדרכה.

הם לא מקבלים את זה, סליחה. אנחנו רוצים שהעובדים הללו יהיו העובדים הטובים ביותר. אנחנו רוצים שהם יקבלו את התנאים הטובים ביותר כדי שהם יהיו עובדים טובים. כדי שהם יהיו עובדים טובים, והן עובדות טובות, הן צריכות גם את הזכויות שלהן, כי גם להן יש ילדים בבית. אם היא לא פנויה, העובדת, הסייעת, שהיא מכירה הכי טוב את הילד דרך אגב כי היא מטפלת בו במשך כל ימי השנה, ודרך אגב אנחנו עובדים הרבה יותר ימים מימי החינוך המיוחד, אם רצית שאנחנו נהיה כמו החינוך המיוחד - - -

תגיד לי, אתם משרד הרווחה או ועד עובדים? אתם הסתדרות העובדים?

סליחה, אני דואג ל - - -

סליחה, זה מוציא אותי מהכלים. אתה איגוד מקצועי? אתה, משרד הרווחה, אמור לטפל אך ורק בטובת ילדי הרווחה וההורים שלהם. אתה מגן עכשיו על הזכויות שלהם, אל תגן עליהם, זה לא תפקידך.

היה איזה ילד שהידרדר פעם בגלל התנאים האלה? קרה משהו לאיזה ילד?

לא, אני לא מגן על הזכויות שלהם, אני אומר, אני רוצה שיהיו - - -

זה גם לא תפקידך.

אז תמצא פתרון.

סליחה, תן לי פתרון לכך שהילדים, הפסקתם להם. למה אתם קיבלתם החלטה?

אנחנו קיבלנו החלטה מאחר שראינו שהשבוע הנוסף הזה הוא שבוע שכולו בעצם בייביסיטינג, הוא לא יותר מזה.

זו הבעיה שלך? היה לך חמש שנים.

אז תעשו שזה לא יהיה בייביסיטר.

אי אפשר, מאד מאד קשה. אי אפשר להביא מחליפים, כי הילדים האלה צריכים את הטיפול הטוב ביותר.

אז זה אתגר. תעמדו באתגר הזה.

מה אתה עושה כשמישהי חולה? כשמישהי בחופשת מחלה?

הדיבורים האלה מקוממים.

בוודאי שהוא לא אומר.

מצד האנשים הכי מקצועיים.

טוב, אדוני ממשרד הרווחה, אנחנו - - -

הוא מסובב אותך ככה.

חברים, אנחנו נפנה לשר. כנראה שאנחנו, אם הגב' הדר מהנהנת בראשה להסכמה עם כל מילה, אנחנו נשמע אותך אבל כנראה שנצטרך לפנות לשרים. יעקב אשר, אדוני, אתה לשר הבריאות.

אז מה אם יש פה אתגר? תעמדו באתגר, תמצאו פתרון.

אני רוצה לומר מילה. אני מבין את מה שאומר נחום, אבל זה לא מהתחום. אתה יודע מה, גם אם בסוף התפשרנו על חצי בייביסיטינג חצי לא, זה יותר טוב מכלום. יש מושג של קייטנות קיץ.

רגע, תן לי לדבר, עכשיו אתה לא נותן לי לדבר ואני חבר כנסת.

אני לא הפרעתי לאף אחד, אתם הפרעתם לי.

אני אומר גם אם ככה, אתה יודע, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אתה בא ואומר תקשיב, אם לא יהיה לי את הפארא-רפואיות הכי טובות שיש לי אותן באמצע השנה, לא יהיה כלום. הקייטנות של הקיץ בבתי הספר הם גם לא כמו הלימודים הסדירים, זה יותר נמוך מבחינה מסויימת. אני חושב שעדיין אתם יכולים למצוא בתורנויות כאלה ואחרות עובדות פארא-רפואיות שיכולות להשלים את זה. אבל לבוא בגלל זה ולשלוח אותם עוד שבוע הביתה, שהם יקבלו לא בייביסיטינג כמו שצריך, ולא פארא-רפואי, ולא איזשהו טיפול או איזשהו משהו, לדעתי זו שגיאה. אני אומר תחשבו עוד פעם, יש עוד זמן. תחשבו, אני חושב שהסירוב הזה ועיכוב הדין לא מצליח לעבור ואין כאן לא עניין פוליטי ולא עניינים אחרים, אנחנו באים באמת מטובת המשפחות שסובלות את הסבל הרב ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

זו אטימות.

אני רוצה להגיד משהו.

כן, בבקשה.

זה די מדהים שכשהממשלה רוצה, היא משתמשת בנושא של זכויות עובדים כשזה מתאים לה, להגן על בעצם הוצאה חסרה. כי אם היא היתה צריכה להעסיק אנשים אחרים, זה היה עולה לה עוד כסף.

עידו, בבקשה, תסיים את הדברים שלך.

אני שוב אומר, אנחנו רואים את טובת הילדים, ותראו, גם ההיערכות לשנת לימודים חדשה מחייבת.

תפסיק, עידו, בחייאת. עידו אני מכיר אותך, אתה הרבה יותר אנושי ויותר חכם, מה קרה עכשיו לזה? תפסיק.

אני מאד אנושי, תאמין לי. הכי אנושי.

נכון, אני מסכים איתך. אבל בגלל זה אני אומר לך, חבל ששלחו אותך להגיד תשובות. זה לא מתאים לך. עידו, תאמין לי אני מכבד אותך מאד, אתה יודע את זה. תפסיק.

אני באמת באמת חושב, תראו, גם אתם צריכים להבין, אנחנו באמת חושבים על טובת הילדים, ואנחנו יודעים - - -

וטובתם זה להיות בבית?

כן.

להיות בבית בלי טיפול, בלי רצף טיפולים, בלי כלום?

תראי, כל ילדי מדינת ישראל נמצאים בבית בחודשים יולי אוגוסט.

לא כל ילדי מדינת ישראל.

בסדר, נכון. עכשיו, כל המשפחות - - -

למה את החינוך המיוחד, כן אפשר לעשות?

יש לו יותר חופשים. תראו, הילד הוא חשוב. כשמגיע ילד חדש בספטמבר, מגיעים ילדים חדשים, צריך להיערך לקראתם. זה בדיוק הזמן, השבוע האחרון של חודש אוגוסט שבו אתה צריך לתת הדרכה - - -

זה לא שבוע אחרון, זה עד ה- 15. סליחה, בוא תדייק בעובדות.

לא, לא, אני אומר. העובדים לא מקבלים שלושה שבועות חופשה, כי בשבוע האחרון הם צריכים לבדוק מי הילדים, להכשיר אותם, להיערך, צריך לעשות שיפוצים במעונות בשבועיים האלה.

זה ברור. תודה.

צר לי שמשרד הרווחה בחר בתשובות האלה, עכשיו אני רוצה להגיד לך נחום עידו. היות ואני הייתי שם, אני זוכר את הדיונים עם המפעילים. מה שרצו המפעילים, הם ביקשו להעלות את התעריף. ביקשו שאני אשלם להם יותר, ואז הם כן היו מצליחים להכין את השנה. הם כן היו מצליחים להביא את האנשים. את יכולה לעשות עם הראש שלך עד מחר ככה, אני ישבתי עם המפעילים מספיק שעות.

זו התוצאה של הפרטה.

צר לי מאד, חבל, כי השר הוא די נחוש, שר הרווחה. אני קורא לו מפה ואני אפנה אליו לגלות נחישות. המפעילים לא ינהלו את חופשת הקיץ של הילדים האלה, מי שינהל זה משרד הרווחה. נחום, אני מכיר אותך כאיש מאד אנושי ואני מצהיר על זה כאן. וצר לי מאד שאתה, לא יודע מה קרה לכם. היית צריך להתעקש, וכן הייתם מצליחים. אני רוצה את הגברת הדר ממשרד הבריאות, בבקשה.

אני רוצה לפני כן להעיר. תראו, אני מדברת אליך נחום, אני רוצה משהו לומר לך. יש היום ויכוח גדול על ההפרטה, זו ההוכחה שאסור להפריט שירותים. כי באים מפעילים שכל האינטרס שלהם זה אך ורק להשיג רווחים ולקבל כסף.

מה את אומרת? איזה רווחים, סליחה?

סליחה, אני לא דיברתי אלייך ואין לך רשות דיבור.

צאי החוצה, עזבי את המקום.

לא, זה בסדר.

אני יודע מה שהיא אמרה. את לא תגידי לחברי כנסת או לחבר כנסת חוצפה, צאי החוצה.

אני לא אמרתי חוצפה.

צאי החוצה. מזל שמסריטים את הדברים. צאי החוצה, חמש דקות תיכנסי לכאן. אנחנו לא אומרים לכם חוצפנים, אל תגידו לחברי הכנסת חוצפנים.

ההפרטה היתה שגיאה, ואמר חברי היו"ר, אין לי ספק, היו הדיונים אז וגם היום, זה הלחץ שלהם. ולכם אסור היה לעמוד בלחץ שלהם, אתם הייתם צריכים לעמוד כנגדם כחומה בצורה ולומר, האינטרס שלנו זה הציבור, לא אתם המפעילים, לא הכסף שאתם תקבלו, הציבור. ובעיניי הציבור זה לא רק הילדים, זה גם ההורים שלהם. ואתם למעשה בוגדים, זונחים, את הציבור של ההורים ושל הילדים. תשמעו את כל הארגונים שבאמת מטפלים בזה, תקשיבו להם. תקשיבו איך הם מזדעקים ואומרים: מה אתם הולכים לעשות לנו.

אני לא מבין, ההחלטה הזאת הייתה בעקבות בקשה של המפעילים?

ממש לא.

אל תשלה את עצמך.

רגע, דקה. אם רוצים לריב עם כולם, אין בעיה. צריך לדעת את האמת.

זו החלטה של הפיקוח, המפקחים באו ואמרו.

אתה יודע מה, מי שהעלה בפניי את העניין הזה זה דווקא אחד מהמפעילים. אני עוד לפני שהוצאת את זה, אמרה לי את זה אחד מהמפעילים, שהולכים לעשות את הדבר הזה. הפוך, כהתרעה. אני חושב שאנחנו סתם לוקחים עוד אויב בדרך.

בבקשה, הדר, משרד הבריאות.

לתת ימים אחרים במקום, זה מהווה בעיה.

נחום עידו, זהו.

כשאתה החלטת אז בזמנו את ההחלטה הזאת, זה היה מלווה עם תקציב או משהו?

באו המפעילים, השיח הראשון היה שיח מאד בוטה, המפעילים אמרו אי אפשר, צריכים להכין את השנה להתחיל את הפרוייקט. בסוף סוכם שיעבדו 5.5 ימים כמדומני, נכון עידו?

5.5 וגם זה מהווה בעיה להורים, כי זה בכל מיני ימים.

שנה אחרי זה ישבנו עם ההורים, לא היתה - - -

נציגת משרד הבריאות, בבקשה.

אני ד"ר הדר ירדני מהתפתחות הילד, אנחנו בהחלט תמכנו וקידמנו את הנושא של קיצור החופשה, כשהסיבה היחידה היתה רצף טיפולי. ובאמת בארבע שנים האחרונות או שלוש שנים האחרונות, התברר לנו שבעצם עובדי מקצועות הבריאות לא נמצאים במעונות בחודש אוגוסט וממילא לא מתקיים רצף טיפולי, ולכן אנחנו התחברנו לרווחה עם הבקשה לא להאריך, אבל לא לשנות את התקנון.

את חושבת שעדיף שהם יהיו בבית עוד שבוע, הם מקבלים שם יותר מאשר, לא משנה מה, שמקבלים בעוד שבוע - - -

את מגשרת על הרצף הטיפולי?

אני מתייחסת רק לרצף הטיפולי. הרצף הטיפולי הנכון, שזו היתה הסיבה לבקשה, לא מתקיים.

אבל אם הוא בבית, יש רצף טיפולי?

ההורה אמור לטפל בילד. צריך להבין, אין שום מחקר שמראה שאם תטפל בילד שמונה פעמים ביום, ההתקדמות שלו יותר גדולה. מה שכן מראים, שתרגול חוזר של הדברים שצריך לעשות בהחלט משפר.

אז הצוות שהוא לא הפארא הרפואי, הצוות של המפעילים.

שנייה, אני אסיים.

שנייה, יש לנו פריווילגיה כחברי כנסת.

גברתי, מותר לחבר כנסת להיכנס לתוך הדברים שלך. לא נעים לך להיות פה? את משוחררת.

היא הבינה. אני לא תוקף אותה אישית, אני רק שואל - - -

האמת שלא כל כך נעים להיות פה, עם המילים "בוגדים" ו"הפקידים". רוצים לצטט את הדברים שנאמרו עלינו עוד לפני - - -

סליחה, המילה פקידים, אני לא יודע מי אמר בוגדים. 15 שנה הייתי פקיד בעיריית ברק, והתגאיתי בכל רגע שקראו לי פקיד.

גם אני הייתי, 15 שנה, בעיריית הרצליה. הייתי עובדת ציבור, היינו עובדי ציבור.

עשיתי כמה דברים טובים, חשבתי מחוץ לקופסא. לא באתי עם תובנות כאלה כמו שאת מגיעה אלינו פה, בעקשנות כזו אפילו לא לשמוע. אני גם לא רוצה להגיד מה שרציתי להגיד, הנה ככה. חבל על הזמן.

אני כן רוצה להתנצל אם מישהו נפגע, הכוונה שלי היתה לבגוד באינטרס הציבור. לא אתם בוגדים, ההחלטה שלכם בוגדת באינטרס הציבורי. אבל אני כן רציתי לשאול אותך, הרי זו אלטרנטיבה. בין האלטרנטיבה שהוא יהיה שלושה שבועות ברצף, זה לא שלושה שבועות זה למעשה על פני כל השנה עוד שלושה שבועות, רצף, במקום שבו הוא מכיר ויודע, ואנחנו יודעים כמה הילדים האלה זקוקים לביטחון ולרצף, לבין זה שאנחנו נשים אותו בבית במצב שבו אני לא יודעת מה ההורים יעשו. מה יותר טוב לילד? אני באמת שואלת אתכם.

מבחינת הרצף הטיפולי, זה לא מתקיים. אם הטענה היא שאנחנו רוצים לקצר את החופשה כדי שלילד יהיה יותר נעים, זאת סוגייה אחרת, צריך לדון בה. הסוגייה שבעטיה חשבו לשנות את התקנות, זה הרצף הטיפולי.

לא נכון, סליחה.

זה היה הנימוק.

זה לא היה, זה היה מכלול של דברים.

המפעילים, בבקשה. מי המפעילים כאן? בבקשה, שם מלא.

שמי הניה מרמורשטיין, אני מעל"ה ואני בוועד מעונות יום שיקומיים. סליחה, אבל אני רוצה להסביר. אני כבר שלושים שנה מנהלת מעון יום שיקומי, והרב (חה"כ) אשר מכיר את זה ויודע. המעון שלנו נחשב למעון גדול.

מעולם את לא תשבי פה ואני אגיד לך "מחוצפת". באמת שאני לא אגיד לך את זה, לכבודך.

היא התנצלה.

סליחה.

גם בפעם הקודמת שקיצרו, אנחנו עמדנו מול חה"כ אשר והסברנו את עמדתנו, אני רוצה קצת להסביר מהו מעון יום שיקומי. מעון יום שיקומי הוא גם מעון יום, אבל הוא גם שיקומי. הבנות שלנו עובדות במסירות אין קץ. המטפלות, הגננות, האחיות, הצוות הפארא-רפואי. זה לא מעון שהבנות סתם שומרות על הילדים ונותנות איזשהו משהו חינוכי. הן גם מחנכות, הן גם משקמות, הן גם מטפלות. את הילדים שלנו אי אפשר אפילו להשאיר דקה אחת, לא להגיד להם בואו איתנו לחצר ולשבת ולחכות בחצר כשהם משחקים, או לשים להם את האוכל על השולחן ולתת להם לאכול. אנחנו צריכים אחד על אחד לשבת ולהאכיל, לחתל, להרים, להנגיש הכל, להביא את הכל עד לפה של הילד, עד לכוס של הילד, כיוון שהילדים האלה לא מסוגלים לעשות את זה בלי זה. לכן הבנות שלנו עובדות נון סטופ משבע וחצי בבוקר ועד שלוש וחצי. אני כבר לא מדברת על העניין של התגמול, שזה נמצא בבית המשפט בבג"צ, שזה לא לעניינו. זה רק מה שהבנות שלנו עובדות, ומגיע להן גם קצת לנוח. זה אחד.

המעון נקרא מעון יום שיקומי, נכון? אז או שהוא מעון יום, ויש לו שלושה שבועות חופש כמו מעונות יום שיש בכל הארץ, או שהוא מעון יום שיקומי ויש לו את החופשות של החינוך המיוחד. ונכון, מי כמוני, שאני עובדת כבר שלושים שנה והתחלתי מלטפל בילדים ולהיכנס איתם לבריכה, ולמדתי הכל הכל כדי לטפל בילדים, ואנחנו עושים את זה, מהמנהלת ועד העובדת הסוציאלית, כולם עושים את זה במסירות נפש.

אז מי כמוני רוצה את טובת הילדים ואת טובת ההורים, ובשביל זה פתחנו. כשאנחנו פתחנו את אלי"ן, את מעון היום השיקומי, לא היה חוק, לא היה שום דבר. העמותה שילמה הכל מעצמה.

לגבי ההארכה הזאת, מה אתם חושבים - - -

אנחנו הכי הכי שדואגים לזה, אבל מצד שני אנחנו צריכים גם עובדים ואנחנו צריכים עובדים טובים, אז הגענו למסקנה שאם אנחנו לא נותנים להם את החופשים ולנוח, אין לנו עובדים. עכשיו כמו שאמרה ד"ר הדר ירדן, רצף טיפולים. צוות בריאות - - -

אני רק חוזר גברתי על מה שאמרתי מראש, והיות והייתי שם ופגשתי אתכם, הרי כל הסיפור הזה הוא סיפור של כסף.

לא, לא.

את לא תשכנעי אותי, כמה שתגידי. אם את באה לעובדים האלה ואומרת להם: רבותיי, בשבוע הזה, אם כולנו נהיה תמימי דעים שהילדים האלה צריכים להישאר במעונות יום עוד שבוע, אם כולנו נהיה תמימי דעים כמו שאז, אז הבעיה מתמקדת לכמה התעריף שאני משלם.

אני רוצה להסביר לכם למה לא.

אבל אני לא מסכים איתך. הרי לא יעלה על הדעת שבבית חולים אנחנו נבוא ונגיד לחולים אוקייי, מעכשיו והלאה, היות והאחיות עובדות מאד קשה, אנחנו עכשיו מוציאים את כל החולים לעשרים יום, אנחנו מצטערים.

אנחנו יוצרים איזו רוטינה.

אבל בבית חולים אותו מטפל לא עובד עם אותו ילד, הבנות אומרות לי: אני משלמת. גם היום אני משלמת כי אני מכריחה אותם כפי שביקשו ממני במשך השנים, ואני משלמת על השבוע הזה כפול, והן לא רוצות, הן רוצות לשבת בבית הן אומרות יש לנו ילדים, אנחנו צריכות את החופש הזה. עכשיו, המטפלים הפארא-רפואיים, לא יעזור, אני משלמת להם כפול ממה שמשרד הבריאות משלם לי, ואני לא יכולה להחזיק את הרצף טיפולים. אז אם אין לי רצף טיפולים - - -

אין דבר כזה בעולם. הדיון הזה הוא לא על העובדים והתנאים שלהם, אני מצטער.

אבל אתה מוזמן אליי לראות.

אני אבוא אלייך בשמחה, אבל במקומות שמקבלים החלטה. ברגע שאתם מצאתם קרקע סדוקה במשרד הרווחה ובמשרד הבריאות, אז ישבתם על הראש ובסוף הם נכנעו לכם. אבל אם משרד הבריאות ומשרד הרווחה היו משקפים את הפציינטים, לא את העובדים ולא את תנאי השירות שלהם, והיו מבהירים לכם: רבותיי, מזה אנחנו לא חוזרים, תאמיני לי שהכל היה שב לקדמותו והייתם מוצאים את העובדים.

אני רוצה עוד דבר להגיד. נתנו להם חופשים אחרים. גם ההורים, אני עשיתי סקר אצל ההורים. נתנו להם חופשים אחרים, ההורים אומרים לי החופשים האלה יותר גרועים לי, למה? כי אז אני עובד.

לא נכון. לפני שבאתי לכאן שאלתי הורים, הם המומים מההחלטה הזו, סליחה.

נציגת אלו"ט, בבקשה.

שנייה, אני רוצה משהו לומר לך. אם היו מוציאים היום או אתמול מכרז, ומהמכרז הזה היה ברור לך שאת צריכה להפעיל את זה שלושה שבועות ולא שבועיים, בדיוק כמו בחינוך המיוחד.

אבל החינוך המיוחד נותן שלושה ימי חופש.

לא משנה, את מדברת איתי שוב על תנאים.

לא תנאים, או חינוך מיוחד או מעון יום.

את מדברת כרגע על תנאים, אני מדברת על כך שאם היום משרדי הרווחה והבריאות יוציאו את המכרזים למפעילים הבאים ויהיה כתוב בהם תנאים שונים, כולם יתיישרו על פי התנאים וימצאו את כל הפתרונות. ולכן אני אומרת לך איך אנחנו שומעים את זה, כתירוצים.

אבל עובדה שמה שקיים היום, אנחנו לא יכולים להשיג עובדים.

אתם לא עושים את המאמצים.

אנחנו לא עושים את המאמצים?

טוב, חברת הכנסת יעל גרמן, אני רוצה להפסיק.

נציגת אלו"ט, בבקשה.

הניה, שום דבר לא אישי, אנחנו מעריכים את העבודה שלך.

מי כמוני בשביל הילדים ובשביל המשפחות האלה? אני נמצאת פה בכנסת ארבע וחמש פעמים בשבוע בשביל הדבר הזה.

הניה, באמת חבל לנו שאנחנו משני צדי המתרס.

אני לא בשני צדי המתרס. אני רוצה את העובדות הטובות בשביל הילדים והמשפחות שלהם.

אבל חברת הכנסת יעל גרמן אולי קיפלה בשאלה שלה את כל העניין. אם היו באים עכשיו לכל המפעילים ואומרים להם: זה המכרז, תאמינו לי הייתם מוצאים את העובדים והכל היה בסדר. ברגע שבאנו וביקשנו לעשות משהו שהוא קצת נשמה יתרה, וביקשנו מכולם להתאמץ בכדי שהילדים האלה יהיו עוד שבוע וכולם ייצאו נשכרים, אז לצערי הגדול - - -

אז צריך לשנות את כל הנוסח.

שנייה הניה.

אבל נשמה יתרה – ביקשנו לעשות עוד קצת, והסכמתם לעשות. אבל אני לא בא אליכם בטענות, אני באמת לא בא, אני בא בטענות לנציגי ממשלת ישראל, למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות. יושבת כאן גברת ממשרד הבריאות, שכנראה, לא יודע אם היא מתייחסת ל"אני בדקתי", "אמרו לי".

זה לא נכון, היא מסורה לילדים והיא שומעת אותנו.

מסורה לילדים זה לא לבטל את זה.

נציגת אלו"ט, בבקשה.

תודה. עו"ד נעמה הלר מאלו"ט, שהיא עמותת הורים ואנחנו מדברים פה גם בשם האינטרסים של ההורים. אני רוצה להודות לחברת הכנסת יעל גרמן שקיימה את הדיון הזה, ואנחנו בכלל רואים מה קורה כשיש שיתוף פעולה מוצלח בין משרד הרווחה לבין משרד הבריאות, כשאתם קיבלתם את אותה החלטה משותפת לטובת הציבור שאותו אתם משרתים. צריך להבין, ילדים עם צרכים מיוחדים בכלל וילדים עם אוטיזם בפרט, זקוקים לרצף טיפולי. הייתה פה שאלה, האם הוא מתקיים בפועל או לא מתקיים בפועל? קודם כל צריך לזכור את המטרה, איך אנחנו משיגים את הרצף הטיפולי הזה כמה שיותר זמן? מהנסיון שלנו, כאשר אלו"ט מפעילה את אותם מעונות יום שיקומיים, המטפלים הפארא-רפואיים שלנו ממשיכים עד ה- 15.8. כלומר, הם מודעים שאלה הן הדרישות מהם, ואלו"ט כגורם מעסיק מוצאת את הדרך להמשיך ולהעסיק אותם, כך שהטענה שבכלל אין רצף טיפולי היא לא נכונה במישור העובדתי. אפשר להשיג את זה.

יש כאן דיון שהוא דיון שמערב גם זכויות של ילדים, גם זכויות עובדים, אין ספק. אל תבטלו את ההחלטה הזאת, בניתם משהו יפה. לפני שאתם הורסים תשאירו אותו על כנו, תשבו כולכם ביחד במהלך השנה, גם העמותות המקבילות, גם העמותות להורים עם צרכים מיוחדים, גם העובדים שהזכויות שלהם חשובות, ותחשבו איך עושים את זה בצורה מושכלת. בחינוך המיוחד לדוגמא, המורים ממשיכים לעבוד עד ה- 15.8. הם מקבלים תגמול.

הם מקבלים משכורת.

אז תלמדו, אז בואו תלמדו.

הניה, אנחנו אז הוספנו לתעריף, משרד הרווחה.

הוספנו ימי חופש. שהימי חופש האלה להורים לא עוזרים שום דבר, כי הם עובדים באותם הימים.

אבל גם הוספנו. יכול מאד להיות שהיה צריך לשכלל את זה. זאת המציאות, אין לי שום ספק שאתם צריכים לקבל, וגם העובדים שלכם צריכים, לדאוג לתנאים שלהם ולקבל עוד כסף, אני אמרתי מראש זו שאלה של כסף.

או כסף או תנאים.

נכון. צריך בשבוע הזה להעלות את התעריפים, לבוא למטפלים ולהגיד להם: רבותיי - - -

לא רק בשבוע הזה, צריך בכלל. החינוך המיוחד מקבל הרבה יותר מאתנו.

אני מסכים אתך לגמרי, אבל היות ואני שם אני רק אומר לסוגייה הזאת שאנחנו דנים, מה היה צריך לעשות.

אני רוצה להסביר לכם שאצלנו - - -

שנייה, הניה. אנחנו ניתן לך אחרי זה, אנחנו צריכים לסיים עוד ארבע דקות.

אני רק רציתי להגיד שאצלנו עובדים ארבעה גנים וארבעה מעונות, כשהגנים מקבלים כפול מהמעונות.

כואב הלב. איתן.

עו"ד איתן עמרם, יו"ר הועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות בלשכת עוה"ד. אני רוצה לומר שמדובר כאן בילדים והורים, ובסך הכל אלמנט של שבוע שצריך לגשר על הפער. מבחינה כלכלית, בדרך כלל בית משפט תמיד נוהג לקדם זכויות, והזכויות הכלכליות הן ניגפות בפני זכויות שוויון וכן הלאה. תחשבו, כל כך חשוב להורים האלה ולילדים האלה את השבוע הזה, את הרצף. לכן אני אומר, גם למשרד הבריאות וגם למשרד הרווחה, תתעלו על עצמכם. אכן מדובר לטעמי באלמנט כלכלי, מכרזים שייצאו אני כמעט סמוך ובטוח שכולם יתיישרו לפי זה, ובאמת ניתנת המנוחה להורים וגם לילדים, אני חושב שהאינטרס זועק כאן ומיותר להחיל את העניין. אז מבחינתנו אנחנו תומכים בעניין.

אדוני.

ד"ר עמיחי תמיר מארגון הנכים, אני מצטרף ליוזמה של חברת הכנסת יעל גרמן ושל כל חברי הכנסת, ומביע פליאה שרק חבר הכנסת יעקב אשר מהקואליציה מצטרף ליוזמה הזו. אנחנו כמובן מתנגדים לכל קיצוץ, כי יש תופעה מוזרה ברפואה, ילדים עם לקות קשה, עם נכות קשה, לא הופכים לבריאים בקיץ. לכן צריך לדאוג לרווחת הילדים, אני מאמין שאני מבטא כאן את כל ארגוני הנכים ולא רק את הארגון שלי. תודה.

תודה רבה אדוני, רק אני מסתייג מהנושא של קואליציה/אופוזיציה, כי באמת יש כאן תמימות דעים, זה לא קשור.

אני רק מבקשת, אני רוצה שתדאגו לילדים אבל תחשבו גם עלינו על העמותות, על העובדים, כדי שאנחנו נוכל באמת, כדי לקבל את הטוב ביותר בשביל הילדים.

הניה, אנחנו איתך. את רוצה להוסיף משהו גברתי?

אנחנו פשוט רוצים לחזור ולבקש להשאיר את הארכת החופשה, ובמהלך השנה הזאת לקיים דיון מושכל איך עושים את זה בצורה הטובה ביותר, מבלי לפגוע בילדים.

תודה גברתי. חברת הכנסת גרמן.

אני חושבת שזה הסיכום הנכון. בל נשכח שזו וועדת רווחה, בריאות ועבודה. אז אין ספק שמתחת לכותרת עבודה צריך יהיה גם לדאוג לתנאים, ואני משערת לעצמי שהתנאים הקשים לא נולדו אתמול, וגם לא נולדו לפני חמש וארבע שנים, לפני ההחלטה, זה משהו ממושך ואדוני היו"ר, צריך להבהיר את זה באמת לאלי אלאלוף לקיים דיון. אבל כרגע, ההחלטה שחייבים לקבל אותה זה לבטל את רוע הגזירה, להחזיר את המצב לקדמותו, כפי שהוא היה בארבע השנים האחרונות, ובמהלך השנה לנהל את כל הדיונים הראויים כדי לראות איך עושים את זה בצורה כזאת שזה לא ייפגע, וגם זה לא ייפגע.

זה נהנה ולזה לא יחסר.

תודה רבה. חברים, מילות סיכום.

הוועדה קוראת לשר הרווחה, מר חיים כץ, ולסגן שר הבריאות, הרב ליצמן, לשנות את ההחלטה, להמשיך במתכונת שהוחלה ב- 2014, קרי רצף טיפול של עוד שבוע בחופשת הקיץ.

יחד עם זה, מבקשת הוועדה לכנס את וועדת הרווחה עד סוף יולי, בנוכחות מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל משרד הרווחה, לדיון מחודש עם כל הנציגים שנמצאים סביב השולחן.

עד אז, אנו מבקשים משר הרווחה, אני חוזר על בקשתי, שר הרווחה ושר הבריאות, להודיע לכל המפעילים ולכל ההורים ולכל הילדים, שהשנה לא ישונה דבר וימשיכו במתכונת הרגילה.

השנה בכל מקרה לא ישונה.

ב- 2019, לא ישונה דבר ונמשיך באותה מתכונת.
מישהו רוצה להוסיף משהו? הניה? הפסקת להתעצבן?

אני מקווה באמת שאנחנו נוכל לקבל את העובדים הטובים, בשביל לעזור למשפחות ולילדים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.