פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



41

ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני איו"ש
19/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון
לענייני איו"ש
יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ח (19 ביוני 2018), שעה 9:30

סטאטוס תשתיות מים באיו"ש

חברי הוועדה: מרדכי יוגב – היו"ר

יעל כהן פארן
מוסי רז

תא"ל אחוות בן חור - ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, צה"ל ומשרד הביטחון

רס"ן להט שמש - היועץ המשפטי, המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, צה"ל ומשרד הביטחון

שאדי חלבי - עוזר ראש המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, צה"ל ומשרד הביטחון

ליאת ספאר - דוברת המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, צה"ל ומשרד הביטחון

בני אלבז - קמ"ט הגנת הסביבה, משרד הביטחון

קובי אלירז - עזר שר הביטחון להתיישבות, משרד הביטחון

נצ"מ דוד אוסמו - קצין חקירות ומודיעין, מחוז ש"י, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרברצ'יק - דוברות המשרד לביטחון פנים

יוסי אלעזרה - משרד האנרגיה

גיורא שחם - מנהל רשות המים ויו"ר המועצה

יקותיאל וילינגר - מנהל תחום פיתוח פרויקטים, רשות המים

אורי שור - רשות המים

קרלוס פרסיה - מ"מ מנהל מרחב מרכז, חברת מקורות

רונית סלע - מנהלת יחידה, חברת מקורות

מתן קרייזלר - מנהל פרויקטים, חברת מקורות

מתניה שפירא - סמנכ"ל מועצת יש"ע

שלמה ועקנין - קב"ט מועצת יש"ע

מאיר שילה - מועצה אזורית מטה בנימין

רונית סלע - האגודה לזכויות האזרח

חזי אייל - עמותת רגבים

מנהל/ת הוועדה: אסף דורון

אהובה שרון, חבר תרגומים
סטאטוס תשתיות מים באיו"ש

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת המשנה לעניינים אזרחיים ביהודה ושומרון, בנושא המים, תשתיות המים, המחסור במים והמענה לכך.

הישיבה היא פתוחה לפי סעיף 120ב(2).

בוקר טוב חבר הכנסת מוסי רז.

אני מקדם בברכה את ראש המינהל האזרחי, תת-אלוף אחוות בן חור ואת כל יתר האנשים ממקורות, את עוזר שר הביטחון ואחרים.

אני מבקש לומר בפתח הישיבה, במיוחד ובכבוד לרמ"א, שהיה לנו כאן שבוע של מתח מסוים שנבע משאלה אותה הצגתי בפתיחת דיון פתוח בנושא שטחי C, מי שולט בשטחי C, האם זה מתפ"ש או מתפ"ס, הכותרת שמורה ליהודי שיושב כאן בחדר ולא אני המצאתי אותה, קרי, מתאם פעולות בשטחים, אחריותו לשליטה בשטחי C מאז הסכמי אוסלו בהם חולק השטח ו-A בשליטה ביטחונית ואזרחית פלסטינית, בשליטה על-ביטחונית שלנו, ו-B ידוע, קצת בלגן וקצת גם וגם, ו-C בשליטה שלנו. הדיון היה דיון אסטרטגי משום שהרשות הפלסטינית הקימה משרד להשתלטות על שטחי C ובתוך זה הביקורת הייתה עניינית אבל חס ושלום לא נשמעה לרגע אמירה שמתפ"ש או מתפ"ס או אמירה כלשהי כנגד איש זה או אחר. אני מעריך ואוהב את כולם ויודע את זה גם רמ"א ויודע את זה גם מתאם הפעולות בשטחים, האלוף כמיל אבו-רוקון שהיה פעם פקוד שלי ואני מעריך אותו. אני לא יודע אם אני היחיד כאן שהיה בבית שלו ובירך אותו באופן אישי, אבל הייתי בבית שלו ובירכתי אותו גם על מינויו. בהחלט אני רואה בו ובכולם אנשים משמעותיים וטובים. הביקורת הייתה על עצם העניין.

נחזור לענייננו שלנו. נושא המים הוא באמת נושא די קריטי ואקוטי. מי שידבר, יציג את עצמו ואנחנו נתחיל. ביהודה ושומרון חיים כיום כ-3 מיליון, מהם כ-2.5 מיליון פלסטינים וכחצי מיליון יהודים. אם מסתכלים על 2050, וכאן אני בא לשבח את משרד התשתיות, שבנושא המים אנחנו רואים התקדמות משמעותית מאוד בשנה האחרונה של לקיחת ראייה קדימה ל-2050. אני לא יודע להגיד, אנחנו אומרים בכלל אצבע. אין לנו את הסטטיסטיקה אם יהיו 4 מיליון פלסטינים ומיליון וחצי יהודים או יהיה יותר מדי מצד זה או יותר מצד זה או פחות. מתוך ראייה שאנחנו צריכים להסתכל קדימה ולא להגיע כל קיץ לקיץ שבו יש אנשים שאין להם מים ויש מקומות אליהם מביאים מים במכליות ויש חקלאות שמתייבשת במגזר זה או במגזר אחר. יש הרבה מאוד גניבות מים שנובעות מאותו מחסור ולא רק.

נושא הדיון שלנו. אני אוהב להתחיל ברחוק ובתכניות האב למים. שנת הייחוס לי לא ברורה לי ויכול להיות שבן חור, אתה תאמר, כי במקומות מסוימים ראינו ייחוס ל-2050, ל-2045, ל-2040 אבל אני פחות עוסק בכך כי יכול להיות שהיה צריך לאחד בין כל הגורמים לגבי שנת הייחוס אליה אתה יכול לתכנן. שוב אני אומר שאני לא איש מקצוע מספיק כדי לומר לאיזו שנה נכון להתייחס, אבל כן לראות, לפחות מבחינת אוכלוסייה, איזה שהם מספרים משוערים אליהם המערכת מתייחסת, הן ביחס למים, הן ביחס לחשמל, הן ביחס לכבישים עתידיים או לכל תשתית עתידית בהנחה שהאוכלוסיות האלה תהיינה בשטח. אם כן, עיקר העניין הוא הטווח הרחוק של 2040.

יחד עם זאת, וגם משום היותנו מתייחסים גם לשוטף, ההיערכות לקיץ 2018 שאנחנו כבר בתוכו ובליבו, לא פחות חשובה. מתוך זה טווח קצר בינוני וארוך מתערבב לנו קצת, בעיקר הקצר עם הבינוני כי יכול להיות שיש פרויקטים שקודמו גם לקראת הקיץ וגם לבינוני.

השורה התחתונה. המטרה המרכזית של הישיבה היא הטווח הארוך והטווח הקצר. המטרה השנייה היא טיפול של רשויות האכיפה ונמצאים כאן נציגים, מיגור תופעת גניבת המים שהיא עצומה ומה עוד אפשר לעשות בכלים כדי למגר אותה. נתוני אכיפה. נושא הפיילוט לאיגום נחלים. אם נגיע אליו, נגיע, ואם לא נגיע אליו, אז לא.

מכיוון שאתם כאן, כרמ"א הממונה והאחראי על השטח, אתה תקבע מי פותח.

אני. בוקר טוב. נמצא אתנו גיורא, ראש הרשות. אני אומר כמה מלים.

בוקר טוב, סליחה, התעלמתי ממך. טעות שלי. אני רוצה לומר לך שלום וגם בהצלחה רבה. כבר הגיעו אלי שמועות על כך שאתה עושה דברים טובים. האחרון שאמר לי את זה, זה היה בשבוע שעבר.

אני אתן תכף לגיורא להציג את הנושא.

בכל הארץ ולא רק ביהודה ושומרון. אני לא זוכר מי ציין את זה בפני.

אני כמובן אתן לגיורא להציג את הראייה הכוללת. אני אומר כמה דברים כלליים על מה ששאלת לגבי הטווחים, דווקא על התמונה הכללית בתפיסה שלנו כמינהל אזרחי, אחר כך גיורא ואחר כך ניתן לחבר'ה להציג את ההקשרים היותר נקודתיים של התהליכים שקורים בשנתיים האחרונות בואך קיץ 2018 וקיץ 2019 ובטווחי הזמן השונים.

אני חושב שהדבר המרכזי שאפשר לדבר עליו הוא שיש שינוי דרמטי בכל התפיסה של כל סוגיית המים ביהודה ושומרון בשנתיים האחרונות על ידינו. על ידינו, זה בראש ובראשונה רשות המים ואחר כך המינהל האזרחי עם חברת מקורות במעטפת של משרד הביטחון ומשרד התשתיות. המשמעות של מה שאמרתי היא שיש תכנית אב למים 2040. לשאלה שלך על איזה שנים אנחנו מדברים, אנחנו מדברים על 2040. יש תכנית אב למים 2040 ביהודה ושומרון שגיורא כבר לדעתי אישר אותה סופית. יש תכנית אב נוספת לנושא בקעת הירדן שהיא תכנית משלימה שנמצאת בתהליכים של אישורים סופיים אבל זה לא מעכב את ההתקדמות של הדברים הגדולים שקשורים לתכנית הזאת ואני אתייחס אליה.

הדבר הבא שיש זה שהמינהל האזרחי מקדם את כל נושא תכניות המתאר שאמורות להשלים את ההקשר הסטטוטורי הרחב של התפיסה העיצובית הכוללת של האירוע זה שנקרא מים. אחת, זה תמ"א 60/1 שזו תמ"א מים ומתקנים קטנים שאמורה לשחרר הרבה מאוד צווארי בקבוק בתהליכים הסטטוטוריים התכנוניים. היא נמצאת, אני מקווה שנגיע לזה שעד סוף השנה היא כבר תהיה בדיון להפקדה. התמ"א השנייה היא תמ"א 62 שהיא תכנית מתאר לניקוז ואגני חלחול שהיא כבר עברה דיון לתוקף, עברה דיון להתנגדויות ואנחנו צריכים פשוט לפרסם אותה והיא נכנסת לתוקף, אני מקווה, גם כן בתקופה הקרובה.

הדבר הבא שאנחנו נתעסק אתו בואך 2019, כנראה, נראה מבחינה משאבית אם תהיה לנו את האפשרות, זה הנושא של ביוב. תמ"א ביוב.

בעצם השלישייה הזאת ביחד אמורה לייצר את התמונה ההוליסטית של ההסתכלות על כל העולם המתארי של עולם המים – מים, ניקוז, ביוב – ביהודה ושומרון, בחפיפה ובהתאמה או בממשקים עם כל ההקשר הישראלי.

זה פעם אחת מה שקרה. הדבר השני הוא ממש בוסטר שנתנו לכל נושא התכניות של המתקנים, מתקנים ביהודה ושומרון, המון שנים, עשרות שנים של מתקנים שהגיע הזמן – וחברת מקורות מאוד לחצה בצדק – לחדש, לעדכן, לקדוח מחדש, להעמיק קידוחים, לשנות מתקנים וכולי. עשינו מהלך מאוד משמעותי בשנתיים האחרונות לשחרר המון צווארי בקבוק. רוב המתקנים על אדמות פרטיות והיה צריך לעשות הפקעות וכל מיני דברים כאלה. בסך הכול אנחנו נמצאים במצב שיש המון מתקנים משוחררים מבחינה סטטוטורית תכנונית לביצוע על ידי חברת מקורות, מה שמאפשר באמת כחלק משלים לכל תכנית האב שגיורא מוביל.

זה לגבי העניין הסטטוטורי של המתקנים.

במהלכים הגדולים, אולי תכף ירחיבו, יש את הצנרת הגדולה שקשורה לתכנית אב 2040 שכבר מתחילה פיזית להיכנס לשטח, גם בציר 5 וגם ב-55 ובמקומות נוספים. יש את הסוגיה הגדולה של הקדרון עם הפלסטינים שאנחנו מובילים. אני חושב שזה מתקדם בסך הכול בסדר גמור בואך למטה לכיוון הבקעה. הסיפור של המובל הצפוני מעמק המעיינות, גם הוא בסך הכול בתהליכים כאלה ואחרים של תכנון והתקדמות.

זה עשרה מיליון קוב שיספק לבקעה.

אני וגיורא אישרנו להוציא מים, 2 מיליון, מעינות צוקים, לתגבור מיידי לטווחים הקצרים של הזמן.

עינות צוקים לכיוון מועצה אזורית מגילות.

החלטה מאוד לא פשוטה. יש עוד המון, עשרות פרויקטים שקשורים לאירוע הזה ובסך הכול, בשורה התחתונה, כשמסתכלים על מה קרה כאן ב-2016, 2017, 2018, אתה זוכר את המשבר הגדול בקיץ 2016, אנחנו בצורה סיסטמתית מגדילים במיליוני קוב את ההיקף של האספקה ליהודה ושומרון. גם ב-2016 הגדלנו, גם ב-2017 וגם ב-2018. אנחנו נמצאים בתחילת הקיץ וזה נראה הרבה יותר טוב מ-2017, בינתיים. 2017 הייתה הרבה יותר טובה מ-2016.

אנחנו עוסקים גם בכל נושא הגניבות, ואולי אחר כך קצת נפרט, בעבודה משותפת בינינו לבין רשות המים ומקורות בעניין הזה.

גיורא, ברוך הבא. אנחנו לא חושבים רק על יו"ש אבל תפקידנו כאן מצומצם לזה. אנחנו בהחלט שמחים שאתה שם וראיית המים הכוללת. אין לנו את הסמכות לדון בעזה, אבל אם הייתה לנו, ליבנו שגם שם יהיה מה לשתות. עכשיו אנחנו ביהודה ושומרון ומסתכלים קדימה, כמו שאמר כאן רמ"א, לתכנית עבודה.

תודה. תודה שהזמנת אותי. אני מצטער שלא יכולתי להגיע בשתי הפגישות הקודמות שהיו במהלך השנה החולפת. היום אני שנה בתפקידי, ב-19 ביוני, כך שאם אני מסתכל אחורה, במיוחד במה שקורה באיו"ש, אני חושב, כמו שרמ"א ציין, הייתה כאן התפתחות – אני לא רוצה לומר דרמטית כדי לא להיות יותר מדי דרמטי – בצעד ענק לממש תכניות שכמובן התחילו קודם זמני.

התכנון בנושא מים וביוב. אני אומר כמה מלים באופן כללי כדי להבין את התמונה הכוללת. התכנון בנושא מים וגם כמובן הנגזרת של הביוב שלו, מתחיל – לא נגמר אבל מתחיל – במאזן המים. מאזן מים מתחיל ביכולת שלנו לחזות את תחזית גידול האוכלוסייה במרחב שבו אנחנו עוסקים בתכנון. מה תהיה האוכלוסייה באופק התכנון. אם אנחנו מדברים על אופק התכנון, גם הוא נושא שהוא מאוד קריטי לתכנון ופיתוח של תשתיות מים מפני שככל שאני הולך יותר רחוק, בהנחה שהמערכת מתנהגת פחות או יותר מבחינת גידול האוכלוסייה בהתאם למה שמתכוונים אליה, גורמים שהם חיצוניים למשק המים, קרי, היקף ההתיישבות, היקף הגידול הדמוגרפי וכך הלאה, בסופו של דבר אופק התכנון ותחזית הגידול, למעשה גוזרים לנו את גודל המתקנים.

הייתה החלטה אסטרטגית קודם זמני של שר האנרגיה דוקטור יובל שטייניץ שהמים שיסופקו לאוכלוסייה הפלסטינית בתחום איו"ש יאמדו על פי צריכה סגולית לנפש שתואמת פחות או יותר את הצריכה של האזרחים בכלל ישראל. אם היום הצריכה הממוצעת בישראל היא כ-85 מטר קוב לנפש לשנה, ההחלטה הייתה ללכת כמעט לצריכה הסגולית של הפלסטינים למרות שאנחנו יודעים שבפועל היא פחות מרבע מכך, אבל הטענה הייתה – וזו טענה לדעתי נכונה – שאנחנו לא יכולים לייצר שני סוגים של צריכות סגוליות במרחב אחד שבו גרים כולם ולכן נקבעה הצריכה הסגולית לנפש לאוכלוסייה הפלסטינית ל-70 קוב לשנה, שזה מיד הפך את תכנית האב לאספקת מים לאיו"ש וגם לחלק הדרומי, גם ליהודה, גם לשומרון וגם ליהודה, לתכנית שהיא בסדר גודל יותר גדול מהצרכים שאנחנו יודעים אותם היום וגם אנחנו היינו יכולים להעריך אותם לטווח של אופק התכנון. אגב, אופק התכנון פחות או יותר בתשתיות מים נקבע על פי המתקנים. פחות או יותר. אם אלה תחנות שאיבה, אם אלה בריכות וצנרת וכך הלאה.

כמה זה לעומת היום? כמה יש היום לפלסטינים?

אני לא יודע את המספר המדויק אבל אני מעריך שלא יותר מ-25 קוב לנפש.

אם כן, זה כמעט פי שלוש.

כמעט פי שלוש.

לפי דוח האו"מ, 100 ליטר לאדם ליום.

100 ליטר כפול 300, זה 30 קוב. אם כן, לא טעיתי בהרבה.

העובדה הזו מבליעה בתוכה יתירות עצומה במערכת כי אם היינו מחשבים את זה לפי הצריכה הסגולית הריאלית, אגב, אני יכול לומר שבמגזר הערבי בישראל אחרי 70 שנים שחיים בתחום הקו הירוק, הצריכה הממוצעת במגזר הערבי מגיעה לסדר גודל של 50 קוב לנפש וזאת אוכלוסייה ברמת חיים. הצריכה הסגולית היא פונקציה של רמת חיים.

אתה בעצם משאיר כאן יתירות וגם אופציה עתידית.

יתירות יוצאת דופן ותכף נראה שהיא משפיעה באופן גדול על היקף הפיתוח וגם על זמן הפיתוח.

לכן התכנית הזו עברה עדכון כתוצאה מההחלטה שהיא החלטה של מדיניות והיא לא החלטה הנדסית, כפי שאמרתי, עוד קודם זמני. למעשה תכנית האב למרחב חוצה שומרון, גב ההר הדרומי וגב ההר הצפוני, נשפטה אצלי, על ידי לפני כשנה, והיא נמצאת כרגע בשלבי ביצוע.

אופק התכנון כפי שאמרתי הוא ל-2040. תחזיות האוכלוסייה כפי שמופיעות כאן באופק התכנון. מתוך הדברים האלה, מאזן המים הוא הדבר המשמעותי שאם בו טועים, טעינו בכל התכנית. מכיוון שאמרתי שההחלטות המדיניות עשו אובר שוט מאוד גדול - - -

ברשותך, המצגת שלך גם נמצאת אצלנו?

כן. נשלחה אליכם אתמול.

כדי שנוכל להיות יותר מרוכזים.

אני מציע שקותי ימשיך. קותי הוא הממונה אצלנו על תכניות הפיתוח של מקורות והוא ימשיך לסקור בקצרה ואחר כך אולי נוסיף עוד כמה הערות בסוגיה של החיבורים הפירטיים/גניבות המים וכך הלאה.

אני אתן סקירה מהירה כי לפני שלושה חודשים ישבנו כאן בדיוק על אותו נושא.

נכון.

אני רק אעדכן.

אז התכנית עוד לא הייתה גמורה.

לא. התכנית הייתה גמורה אבל היו הרבה יותר חסמים שחלקם השתחררו וחלקם כבר בביצוע. בסך הכול תכנית האב אמורה להיות מושלמת בתוך סדר גודל של ארבע שנים ובעצם ל-20 השנים הבאות, אחרי זה, אנחנו עם יתירות מאוד גדולה של כמויות מים, כך שאפשר לחיות בשקט בשנים הקרובות. זה לא אומר שלא נבדוק ונעדכן את התכנית בהתאם להתפתחות השנים, אבל אנחנו כרגע ב-2040 נהיה בעוד ארבע שנים סגורים.

פעולות שהן חלק מתכנית האב אבל פעולות מיידיות שכבר יקדמו אותנו בנוסף למה שהרמ"א הזכיר. הוא הזכיר שהשנה הייתה הרבה יותר טובה בינתיים וברוך השם אין לנו סגירות מים. חלק מחוצה שומרון, קטע ד' ובהמשך עד אלקנה.

נבי אליאס.

לא. קו שעוקף את הקו שבתוך קו התפר שם מעריכים גניבות של כ-3,000 מטר קוב ליום וזה ייחסך ויתווסף למערכת. יימנעו הגניבות וייחסך למערכת על ידי הקו הזה שהוא בביצוע והוא אמור – מתן ממקורות שהוא מנהל הפרויקטים יעדכן אותי – בעוד חודש וחצי לפעול ובעצם למנוע את הגניבות ובצורה זאת תהיה לנו תוספת של מים למערכת לציר חוצה שומרון.

מיליון וחצי קוב.

שלא נתבלבל. הגניבות הן הקטע הקטן כאן. זה קו של 48 צול. זה חלק מתכנית האב. זה הקטע המשמעותי. זאת דרמה של קו. על הדרך הוא גם פותר את הבעיה.

בהחלט זה חלק.

זה בעצם כבר הקו של ציר 5?

זה כבר חלק מהקו הגדול של תכנית האב.

זה כבר באוגוסט עובד?

באוגוסט נצא לדרך.

הקטע של עוקף אזום שיחסוך את הגניבות. לכן הוא קודם כדי כבר לתת איזו משמעות עכשיו. הוא יתחיל לפעול בעוד שלוש-ארבע שנים.

הגדול.

ההמשך שלו.

ציר חוצה שומרון הוא בעצם מתחיל מתחנת אלישמע שיושבת על קו המוביל הארצי וזה קו שמ-60 צול יורד בהדרגה ומספק לבריכות שער שומרון ובהמשך לאלקנה, ברקן, אריאל, תפוח. בהמשך לגב ההר הצפוני וגב ההר הדרומי.

בעצם הקטעים מהקו הזה כבר בביצוע. הקטע של עוקף אזום-עטני עד אלקנה הוא כבר יופעל באוגוסט. קטע נוסף הוא הקטע מאורנית, אלפי מנשה, שבתכנית האב, אחרי שתחנת אלישמע תעבוד, הוא אמור לספק מים צפונה לכיוון ציר 55, אלפי מנשה וקדומים, אבל בשלב הראשון, בגלל שיש לנו עודפים באזור נווה ימין, שאנחנו לא יכולים להעביר כי עדיין אין קו, לא יכולים להעביר אותם מזרחה, הם בעצם ירדו ויתגברו גם את ציר חוצה שומרון, בשלב הראשוני.

זה קו 55.

זה ציר 55. אלפי מנשה-קדומים. קודם הקטע בעוקף נבי אליאס. הקו הזה וקידוח קדומים 2, גם כן מקודם כדי שייתן מענה מיידי.

מתן, אולי אתה יכול לעדכן היכן עומד קידוח קדומים 2 עם הסטטוטוריקה בשטח?

בוקר טוב. אני ממקורות, מנהל פרויקטים ביהודה ושומרון. לגבי קידוח קדומים 2, כרגע אנחנו מוכנים להיכנס לקדיחה. יש לנו צו, מכל הרשויות קיבלנו והתכנית שלו הופקדה. אבל יש לנו חסם כרגע שזה אישור של אג"ת, אגף תכנון של צה"ל, שטרם התקבל. מאחר ולא נקבל אותו, לא נוכל להיכנס לקדוח.

אתה קיבלת צו ואתה יכול להתחיל לעבוד. בקיץ 2019 התחייבתם לסיים אותו.

צריך להבין שלקדוח קידוח כזה עולה 10 מיליון שקלים. כרגע אישור אג"ת מעכב אותנו מאחר שאישור אג"ת נדרש כדי לקדם את התב"ע. לא יהיה לנו אישור אג"ת, לא תהיה לנו תב"ע ובעצם נעשה רק חור באדמה ולא נוכל לצייד את הקידוח ואז הקידוח לא רלוונטי.

שומע אתכם כאן עוזר שר הביטחון.

הוא עוזר לנו הרבה.

אנחנו בקשר. עוד מעט אני אתייחס, אבל אנחנו בקשר ברמה שבועית והעניין מטופל וייפתר בהקדם האפשרי.

ברמת העיקרון אנחנו ערוכים להיכנס לביצוע. קדיחה כזאת, סדר גודל של חצי שנה, ציוד של קידוח זה גם כן בערך שנה וחצי. צריך להבין שקידוח הוא אירוע לא פשוט. זה לא קו מים.

באיזה עומק?

450 מטרים פלוס-מינוס.

זה גם חשמל.

זה גם חשמל כמובן. מתוכננת שם תחנה מאוד גדולה שאמורה לספק מים בנוסף לקדומים ולכל הגזרה הזאת, גם לגזרת שכם.

כשיטה ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית, יהיו נקודות בהן יש שעון מונה או יציאה אל הכפרים ואל הערים?

גם היום זה עובד כך. יש נקודות חיבור שמתממשקות לתוך המערכת שהיא כבר באחריות של הפלסטינים. מאותו רגע, זאת אחריות שלהם. בממשקים האלה נערכת הספירה לאירוע הזה.

בהמשך יש את גב ההר הצפוני וגב ההר הדרומי.

אני אפריע רגע לקותי רק כדי להסביר כי הקידוח הזה הוא כזה שכל אזור צפון השומרון על הבסיס של 55, קרני שומרון, קדומים בואך שכם, הוא בבעיה. הוא אזור שנמצא בבעיה. כמו שהבנת, הצינור שאמור לפתור את זה לא יהיה ב-2019 אלא יותר מאוחר כי זה ייקח זמן. שלוש, ארבע, חמש שנים. לכן הקידוח הזה שאישרנו אותו כקידוח 2, במקום הקידוח שקרס, הוא משמעותי מאוד לקיץ 2019. אנחנו היום לוקחים מאזור חוצ"ש צפונה כדי לתת שם אוויר. הקידוח אמור לפתור את האירוע הזה ולכן כל כך חשוב שהוא ייגמר בקיץ 2019. אנחנו נעשה את כל שילוב המאמצים כדי שזה יקרה ולקרא קיץ 2019 הקידוח הזה יהיה.

נשאל את קרלוס. אם אנחנו מסתכלים על זה לפני שאנחנו עוזבים את זה, הוא בעצם משתלב גם עם עוקף חווארה בעתיד? שינוי התוואי?

לא. עוקף חווארה הוא אירוע נוסף.

הוא אירוע נוסף אבל הוא כאילו קשור.

זה מתפוח. הנה, רואים אותו כאן בצבע אדום. התוואי המזרחי של צבע אדום. מתפוח עוקף חווארה, מתחבר לצומת.

זה מה שאמרתי. העתקת הקו מהכביש.

כן, אבל הקידוח נמצא מערבית לקדומים.

כן. זה העליון. סליחה. טעות שלי. זה מ-5 ואין חיבור ביניהם.

לגבי המצוקה באזור קדומים, ההערכה היא, מבחינת לוחות הזמנים, שאם האישור הזה מאג"ת יינתן בהקדם - - -

האישור מאג"ת לא מעכב כלום. אפשר להתחיל לקדוח את החור. עד שיסיימו את קידוח החור, יהיה אישור מאג"ת.

מבחינת לוחות הזמנים, בהנחה שנתחיל לעבוד, בקיץ 2019.

זו המטרה.

לא. קיץ 2019 מתוגבר מציר 5.

המטרה היא שהקידוח הזה, ותקנו אותי אם אני טועה, בקיץ 2019 יוכל להתחיל לעבוד. לא?

מותנה בכל התשתיות. אם התשתיות – חשמל וכולי – יהיו מוכנות, אז נוכל לעבוד. לוקח כשנה קידוח כזה. יכול להיות שנעשה איזושהי פעילות זמנית של עבודה זמנית בקיץ, שיעבוד בצורה לא אמינה, כדי שיהיה מענה. יש עוד פרויקט שאנחנו כן ננסה לעשות והוא גם לתגבר את יכולת ההעברה מיקיר לקרני שומרון שזה הציר העליון וזה הולך מברקן, יקיר, גם לשומרון.

היום אין שם קו?

יש קו אבל הוא קטן. הוא 6 צול בתוך השמורה ואנחנו מקווים שנצליח אולי לקראת שנה הבאה לתגבר אותו ונוכל להעביר. אם בחוצה שומרון יהיו יותר מים, נוכל להעביר את זה צפונה. אלה הפעילויות שנעשו.

בגב ההר הצפוני יש את קו עוקף חווארה שגם בו יש התקדמות מבחינה סטטוטורית. יש תוואי של הכביש העוקף. בגב ההר הדרומי הבעיה עדיין במגדלים. גם כאן יש איזושהי התקדמות מבחינת ביצוע הקו, בתקווה שב-2019 כבר נוכל לספק מים למגדלים דרך הקו העוקף.

שזה בעצם קו לכיוון שבות רחל. קו דרומי.

כן. זה מכיוון אחיה.

כל המחשבה להמשיך את ציר 5 ירדה מהפרק.

לא. זה קו שאמור לתת מענה לעמק שילה.

בסוף הקו, גם מגדלים.

בקצה. הוא בעצם עוקף את הקו שנמצא בתוך שטח B שאותו שותים.

איך קוצרא תקבל?

יש לה מים מהצד השני.

היא תקבל גם מכאן וגם משם. היא תקבל בהפוך, אבל אז הוא תקבל ממגדלים ולא מגדלים יקבלו ממנה.

תגבור נוסף לציר חוצה שומרון. אנחנו חשבנו וקיווינו לקבל השנה מכיוון - - -

סליחה. זאת אומרת שבקיץ 2018 מגדלים עוד צריכים להתבסס - - -

2019.

לא צריכים מכליות. יש מערכת שלמה כבר כמעט שנה הם לא מקבלים במכליות. אין שום בעיה במגדלים כיום.

נמצא כאן נציג מועצה אזורית שומרון?

לא.

פתרנו את הבעיה. הצלחתי ליצור לחץ על הפלסטינים, לנתק את הגניבות. היה והייתה שם יחידת צפ"א, פיקוח, הלכנו המינהל האזרחי ושמתי לחץ. אמרתי שאם לאלה אין מים, לאלה לא יהיה מים. הצלחנו לעבור את זה והעברנו את הקיץ.

יפה מאוד. תודה רבה.

מים למגדלים, יוצא בתוך שבועיים כך שנוכל לקדם את הפרויקט של העוקף ואחר כך אני אתן את ההסבר.

מה לוחות הזמנים למגדלים.

קיץ 2019.

קיץ 2019. יש לנו שם נקודת חיבור.

משילה 2, מאזור שילה, אם היה כתוב בשקף הקודם - - -

אני יכול להתחבר ממקום אחר. אמרתי את זה.

אנחנו מטפלים בזה.

זה מה שכתוב אחיה, כתוב כאן 850. זה קו המגדלים מאחיה עד מגדלים.

במקום הקו הזה שמספק היום.

שם למעשה צריך לבנות בריכה חדשה.

גם בריכה חדשה וגם צריך לעשות את הציר מתחנת שילה עד בריכת אחיה כמו שכתוב כאן.

הקו מתפוח עד לשם הוא כבר מאושר?

הקו הסגול.

הסגול קיים.

למעשה הקו האדום בין שילה לאחיה הוא כרגע בתכנון? בביצוע?

זה קו שיצא למכרז. הוא לקראת יציאה למכרז. אנחנו מכינים אותו. התיקים מוכנים. האישורים, אנחנו ממתינים להם אבל זה לא מהווה לנו חסם ליציאה למכרז קבלנים. אנחנו רוצים ואנחנו מאמינים שזה יקרה עד קיץ 2019. המגדלים יקבלו מים מבריכת שילה הקיימת שנמצאת בתוך הישוב שילה דרך חיבור שאנחנו עושים אותו, חיבור זמני למערכת הקיימת כדי לתת מענה למגדלים. מעבר לזה, אנחנו מדלגים על הבריכה שתוכננה, מה שכתוב אחיה פלוס 850, ועל תחנה חדשה שתוכננה בתוך הישוב שילה על מנת לתת את המענה למגדלים בקיץ הקרוב.

זאת אומרת, זה לא מותנה בבריכה. הבריכה היא תכנית בפני עצמה.

כן. זאת לא תכנית מושלמת אבל אנחנו עושים את ההתאמות הנדרשות על מנת כן להביא מים למגדלים כדי לא להיות תלויים בתשתיות קיימות.

הבריכה הזאת לא זקוקים ליתרות של כל העמק וכל הישובים?

אני שמתי שם בריכות איגומים .

כן, יש שם איגום אחד. כן.

יש כמה איגומים שהשארנו. יש כמה שלקחו אותם ויש כמה שלא לקחו אותם ולא ניצלו אותם.

שם יש בריכת איגום. ובריכה לא זמנית. זו בריכה זמנית.

זמנית.

ובריכה קבועה?

יש שם בעיות סטטוטוריות קשות. אם וכאשר הן ייפתרו, נוכל לעשות בריכה קבועה.

אולי במסגרת התמ"א.

ועד אז הבריכה הזמנית הזאת תיתן את המענה.

עד אז מה שעשינו, כמו שנאמר כאן, יצרנו מצב שהמערכת לא תלויה בבריכה, היא מקבלת תגבורת ממקומות אחרים כדי שהמערכת תוכל לעבוד ללא תלות בסיפור של הבריכה כדי שהיא לא תהווה אבן נגף לטפל באירוע הזה.

תגבור נוסף של ציר חוצה שומרון. בשנה שעברה הגיע תגבור מכיוון ציר שיפטין 5 בסדר גודל של 250 מק"ש. זה הציר משיפטין 5 עובר עלי זהב לציר חוצה שומרון באזור הזה. היה לנו את החסם של היניקה של שיפטין 5 מאלעד-עופרים, קו התפר. חשבנו, תכנון, שזה יעבוד כבר השנה אבל אז חסמים של קו התפר רק לפני כחודש הוסרו החסמים והתחילו עבודות בביצוע ואנחנו לא נוכל לינוק מזה בקיץ הקרוב אלא רק בשנה הבאה, אז תושלם התוספת הזאת. הקו הזה יאפשר להעביר בחוצה שומרון בנוסף ל-250 קוב שעה, עוד 250 קוב שעה ואני מניח שמ-2019 אנחנו נוכל להיות הרבה יותר רגועים מבחינת אספקת המים לחוצה שומרון.

נדרים. מה עוד דרומה?

דילגת על קריית ארבע.

לא, לך גיאוגרפית.

אין שום שינוי.

לצורך העניין, שיפטין 5 דרומה, אנחנו נמצאים שם עם תחנת נעלה ופרויקט המים שצריך לעלות לכיוון טלמון.

טלמון עם כל הגושים.

כל הגוש.

עדיין התחנה עובדת עם דיזל גנרטור.

אני ארחיב על הנקודות האלה.

בהמשך הקו, עד הבריכה. בסדר. זה עדיין פתוח. תגבורים נוספים באזור כביש 443. כביש ירושלים. לירושלים יש קווים שלה. הם מספיקים. שם שלא היו בעיות. גב ההר החברוני? גוש עציון-חברון.

גוש עציון, מתחנת דיר שער, יהיה תגבור .

יש בפועל תגבור.

כן. יהיה עכשיו עוד תגבור מתחנת גבוהות, הוספת יחידה. אולי קרלוס יוכל לפרט. אלה לא עבודות פיתוח כרגע אלא אלה עבודות תחזוקה של מקורות לאספקת המים לדיר שער ומדיר שער.

אתם מכירים בעיות של מים במזרח גוש עציון או שם הדברים בסדר? הם לא נמצאים כאן.

יש לנו בעיות גניבות מים.

דרום הר חברון, תכף נגיע לזה. זה הסיפור הכי קשה. אני רוצה להגיע לדרום הר חברון.

מקורות שיקמה את הקידוחים, מבוא חורון ותפוח, כדי שייתנו תוספת מים באזור הזה.

דרום הר חברון, אני מזכיר ואפילו יש לו כאן ווטסאפ מראש המועצה שאמר שהוא לא יוכל לבוא היום אבל התחנן שנעלה, והנה אני מעלה, את מסת גניבות המים עם צילומים של גניבות המים. הוא שם כאן גם את הפרסומת של מתייבשת. של רמות ההתפלה. אחרי כן צינורות מפוצצים בצדי הדרכים.

יש גניבות מים אבל אני לא מכיר בעיה אחת של מים.

יש פעילות קבועה נגד גניבות המים, גם משטרת ישראל מובילה את זה אתנו ביחד. צוות שלם של מקורות עם העובדים הפלסטינים של היחידה שלי. עד היום עשינו מעל 500 ניתוקים על קו הר חברון. זאת עבודה סיזיפית יומית. מתחברים, רוצים לגנוב ואנחנו מגיעים, מנתקים, קצין התשתיות של המרחב של חברון צמוד לפרויקט הזה ואנחנו לא עוזבים את זה וזה כל הזמן. משנה שעברה עשינו שם 1,2050 ניתוקים והשנה אנחנו כבר כמעט ב-500 ניתוקים. אנחנו כל הזמן עושים את זה ברצף ובקשר.

זה עבר כרגע לשניכם. זה עבר לבן חור ואחר כך זה יעבור גם אליך.

אם כן, זאת רשות המים. בואו נשמע את עוזר שר הביטחון. נעבור למקורות ואחר כך נחזור אליכם.

קודם כל, כפי שנאמר כאן, אכן לפני שנתיים כל המערכות כולל משרד התשתיות, גם משרד הביטחון בהוראה מפורשת של שר הביטחון, אני חייב להזכיר כאן גם את סגן שר הביטחון שעושה ישיבות קבועות ושוטפות על העניין יחד אתך, העסק הזה באמת קיבל תפנית משמעותית וטובה. כל הגופים שותפים. הייתה כאן תכנית גם לטווח הרחוק שצופה פני עתיד, כולל גידול פלסטיני וכולל גידול ישראלי ואנחנו עמדנו על כך שזה ייתן מענה לכלל האוכלוסיות כולל ההתמודדות עם הקדיחות באקוויפר ההר וכולי, שאנחנו נהיה ספק המים המשמעותי וכך נעשה. אמרתי, גם בגיבוי שר התשתיות.

נעשו כאן שלושה מעגלים, גם לטווח הארוך, גם לטווח הבינוני וגם לטווח הקצר וגם האיגומים וכל מה שפורט. אני חושב היום בהסתכלות שאנחנו באמת צמצמנו את מה שהיה לפני שנתיים עם טרפת של מכליות ואנחנו היום מאוד מצומצמים בדבר הזה. מי שבחפ"ק הזה של הווטסאפים. אני כן חושב שיהיה אולי – אנחנו נראה את זה עוד מעט בחורף, עוד ירדו קצת גשמים וכולי, מילאו קצת מאגרים - לדעתי על אף שנאמרה כאן אמירה אופטימית, אני חושב שעדיין במגדלים יהיה לנו צורך השנה קצת במכליות. אני מקווה שזה לא יהיה הרבה. אכן נעשית שם גם פעילות אכיפה אבל אמיתית יותר מאכיפה, באמת הגדילו את תפוקת המים בכלל המערכת כולל הקידוחים וכולל הכול. אנחנו בקשר גם עם מקורות ואני מקווה שכל החסמים ייפתרו לפחות במה שקשור למשרד הביטחון.

בנוסף, אני רוצה ללכת מהכלל לפרטים. היה כאן גם השנה – זה לא הוזכר כל כך – הקו שקוראים לו בית אריה-עופרים לטובת נקרא לזה צומת תפוח.

קוראים לזה קו של סגן שר הביטחון.

הקו הזה נתקל בבירוקרטיה גם בצורך של חתימת חוזים בין מקורות למינהלת קו התפר. אחרי הרבה בירוקרטיה ודרך חתחתים לא קלה, התערבנו בזה לא מעט, העסק הזה סוף כל סוף נסגר. אכן רצו להתחיל את זה בפסח. התחילו את זה פלוס-מינוס בחודש וחצי-חודשיים איחור. אני סקפטי אם זה היה מועיל לקיץ.

היה מועיל.

בסדר. אני מקווה שזה יועיל לקיץ הבא. תתכנסו באותה מהירות עם אותם תמריצים לקבלנים. אני מקווה מאוד שבקיץ 2019 זה ייתן את המענה.

היה יכול לעצור גם השנה.

נכון.

מה שקורה בממשק מול מינהלת קו התפר.

יש כאן גרסה שונה להם. אני ניסיתי לתווך בין שתי הגרסאות.

תיווכת יפה מאוד.

תיווכתי ואני מקווה שזה הצליח על אף שהיו כאן שני שותפים לא קלים.

אני אומר בקצרה עוד מספר מילים לגבי הפרטים. יש לנו עוד נושא שהוא כבר עולה שקוראים לו קו ברדלה והעוקף.

אני אתייחס אליו.

בסדר. אני נרתם במהירות לטפל בזה. אני מקווה שבשנה הבאה לא נדבר על זה. השנה עוד נדבר על זה אבל בשנה הבאה, לא. בעיקר נפקות לטובת ההשקיה של בקעת הירדן. אני מוכן לדבר. רמ"א הזכיר על הדרך. אני חושב שכל הנושא של שימוש בקולחין, בעיקר כשימוש למטעי התמרים שמסתבר שהוא מאוד אפקטיבי, אנחנו צריכים לטפל בו כולל הפרויקט של דב קוזניצ'וב שהוא קצת תקוע.

קידמנו. נתנו לו צו.

כן, אבל הוא תקוע. לא קשור למינהל האזרחי. הוא תקוע עם המשרד להגנת הסביבה בירושלים. עדיין מזמנים אותו.

אתה מדבר על הקדרון.

כן.

אני מטפל בזה כי זה יעבור אלי ואני אפתור את הבעיה.

אני מקווה מאוד. הוא עדיין מוטרד על ידי חקירות משטרה וכדומה. אני חושב שצריך לעזור לו כי בסוף זה עוזר לכולם כולל לפלסטינים. פה, גם לפלסטינים.

בכלל כל הנושא של שימוש במט"שים והשקיה על ידי טיפול שלישוני - - -

אמרת כאן כמה דברים ביחד. ברדלה לא קשור לקולחין אלא קשור לגניבות מים מסיביות.

התחלתי במגדלים ועברתי לברדלה.

ואחר כך עברת לקולחין.

אגב זה שזאת השקיה, אני אומר שבכלל הטיפול בקולחין ובמט"שים - - -

יש שינוי ברשות הפלסטינית.

גם היום מגיעים 13 מיליון קוב לבקעה.

מדובר כאן על פרויקט מט"ש אל-בירה שפתאום הם באים ואומרים שהם רוצים.

אני אומר שבמים התקדמנו יפה. אני חושב שבנושא המט"שים והשימוש בהם כשימוש לחקלאות, מצריך מאתנו עוד אימפוט.

יש לך בעיית תקשורת עם משרד דנצינגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה?

לא. לי אין בעיית תקשורת. אני יודע רק לומר שאני משתדל לעזור לדב קוזניצ'וב מאחורי הקלעים כי הם עושים לו קצת בעיות אבל עוד מעט גם קמ"ט מים ייתן את הדעת על זה. כידוע, הוא ת"פ במידה מסוימת של המשרד להגנת הסביבה.

עוד נקודה שצריכה מבחינתנו טיפול ולא כל כך הוזכרה כאן, הנושא של בוסטר נעלה. כרגע מטופל על ידי גנרטור ואנחנו רוצים אולי לחבר אותו למערכת החשמל. הייתה לנו את הבעיה הסטטוטורית שם. בכל זאת גם הוא מספק מים לפי הבדיקות שלנו בצורה לא מבוטלת לאוכלוסייה הפלסטינית. אנחנו בוחנים שם כל מיני פתרונות, גם עם יועמ"ש איו"ש, גם עם רמ"א. כרגע הוא מחובר בגנרטור עם דיזל, עובד כל יום בסדר גודל של 10-12 שעות אבל לא מחובר למערכת החשמל. זו גם נקודה שצריך לתת עליה את הדעת כי היא נותנת מענה למה שנקרא גוש טלמונים רבתי, כולל הכפרים הפלסטינים באזור.

אגב, זה יותר לכפרים הפלסטינים.

כן. אמרתי שלפחות 50 אחוזים. לא רציתי לומר שני שליש. זה לפחות מחדד את היכולת אולי להפקעת המקום במידת הצורך, אבל זה גם נושא שעדיין לא נפתר.

אני אומר שדווקא ברמה של הטווח הארוך מתקדמות כאן בגדול, בסיכום שלי, ואני אומר שכולם כאן, גם שר הביטחון, גם סגן שר הביטחון, גם שר התשתיות, כולם אחת לזמן עושים גם ישיבות וגם דוחפים וגם מבינים שהדבר הזה צריך דחיפה. אני גם אומר שבפועל בוצעו דברים ואי אפשר להתעלם מזה. העסק התקדם בצורה רצינית בשנתיים האחרונות. דווקא לטווח הארוך קידמנו ומקדמים כאן את תשתיות העל.

אני לא רגוע עד היום, ואני אומר שוב מנקודת מבטי הלא מקצועית, המסתכלת, קצת מבחוץ, לגבי המים לא להשקיית חקלאות אלא מים לבקעת הירדן באופן כללי. אני חושב שהנושא הזה, כרגע יש לנו אוכלוסייה מעטה בבקעת הירדן - - -

יגיעו 30 מיליון קוב ליובל המזרחי.

לשומרון, לגב ההר, יש טיפול רציני מאוד ומשמעותי דווקא לטווח הארוך. לטווח הבינוני, ולטווח הקצר, אני חושב שעוד שנה לא יהיו לנו יותר בעיות אם נפתור גם את מגדלים וגם את ברדלה וקידוח קדומים ייכנס לפעולה וקו בית אריה-עופרים-תפוח ייכנס, לפחות יהיה שקט בשנים הקרובות שעובר לזה אלה כל הקווים הגדולים שאמורים לתת את זה ל-2040. אבל זה, אני מקווה שזה מתממשק ושאפו גם לכל האנשים כאן שאנחנו נפגשים מעת לעת בשולחנות שונים ומשונים. אני מקווה שאנחנו נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה לטובת העניין.

תודה. הארת את עינינו בכמה נקודות תורפה שאם לא נשמע עליהן, נשאל בסוף. בואו נשמע את מקורות ואחר כך נעבור לנושא הגניבות או להתייחסויות.

אני רוצה לתת רקע על מספר דברים שהם יסודיים.

לפני מקורות. בסדר.

קודם כל, חשוב שתדע שמשנת 2017 ל-2018 נכנסו שישה מיליון קוב תוספות לשטחי איו"ש. זה נתון שלא היה לנו ב-2017 והוא היום ב-2018. המטרה היא להגדיל אותו ב-2019 עם מספר פרויקטים. אני רוצה לדווח שיש פעילות עכשיו בבברדלה של רשות המים דרך יחידת הצפ"א יחד עם מקורות שעושים שם עבודת אכיפה בהובלה שלנו במעטפת, כולל רמת"ק יריחו שנמצא שם עם המח"ט. המטרה היא לעצור את שני מיליון קוב גניבות בברדלה. אתם יודעים ששני הקידוחים יכולים לתת מקסימום 10 מיליון והיום בעצם מנוצלים עד הסוף, גם בגניבות וגם באחוזים שמאושרים.

לפי דעתי הגניבות הן יותר גדולות.

להתיישבות מאושר 2.7 ולפלסטינים 4.5 מיליון. נגנבים שם עוד כ-1.5 עד 2 מיליון בשנה.

אתם יודעים טוב ממני ולא פחות טוב ממני שזה גם גורם להשתלטות על קרקעות. במקביל לגניבת המים, השתלטות על קרקעות בין הגדרות, מזרח לגדרות.

תדע שהרשות הפלסטינית לוחצת כי גם אצלה המכה של הגניבות ובסופו של דבר היא צריכה לשלם, משולם ישר מהצינור, וגם לה זה לחץ עצום של גניבות מים כאלה. גם הם לוחצים ונעשים מגעים גם מול הרשות הפלסטינית וגם מול ראש המועצה במקום כדי למנוע את הגניבות הפירטיות. אני הוצאתי צו, קמ"ט מים, במיידי לעוקף ברדלה. מנהל רשות המים תעדף את זה, את הקו הזה, ואנחנו מבינים שב-2019 כבר יהיה עוקף ברדלה שיצא לשטח.

מתי ב-2019? זה תלוי במקורות ולא ברשות המים.

הכול תלוי בתעדוף של מנהל רשות המים.

מתי ב-2019?

עוקף ברדלה מתחיל במאי 2019.

גמר ביצוע.

כן. באופן חלקי יעבוד.

אנחנו ביקשנו במרס כדי להיות מוכנים לקיץ 2019. ביקשנו חודשיים לפני כן והוצאנו את זה בסיכום שלכם האחרון שהיה ביום ראשון.

מה עם האיגום של ברדלה?

גם האיגום ייקח עוד שנה.

איגום לא יהיה ב-2019.

להחליף את הבריכה?

לא. להגדיל.

מתי זה?

זה ייקח שנתיים.

2020.

מדובר על 2020. חשוב לומר שהמערכת הזאת שלנו, שברגע שהגיע מנהל רשות מים חדש וראש מינהל ששם בראש מעייניו את הנושא של קידום הפרויקטים, פתיחת צווארי בקבוק והגעה לשטח, להגדיל את כמויות המים ולהוציא את כל צווארי הבקבוק שהיו, שניהם הצליחו בדיונים משותפים יחד עם סגן שר הביטחון שהוביל את זה, וקובי היה שם שותף, ומקורות שלקחה תעדוף של פרויקטים, אנחנו נמצאים היום במקום אחר, אני אומר מ-2017 ולא רק מ-2016. בכל הפינות. זה חשוב מאוד.

אני שמח לשמוע.

גם ההישג של חיבור הפלסטינים שמ-2010 לא היה JWC ולא יכולנו להתקדם אתם, הבאנו אותם ל-JWC והתקדמנו אתם בהרבה הרבה פרויקטים עם הסכמות משותפות כי אנחנו לא רוצים לפגוע בהסכם המים המקורי שהוא חשוב לנו, למדינת ישראל, והצלחנו להתקדם עם זה. יש קשר הדוק של רשות המים עם מנהל רשות המים הפלסטיני, גם שלנו, גם שלהם, כדי לצמצם צווארי בקבוק ולצאת לדרך לפרויקטים.

החשוב ביותר, אני מציין, 6 מיליון קוב לעומת שנת 2017.

כמה תוספת?

אני אתן גם את ההסבר על התוספת, היכן נכנסו ה-6 מיליון קוב.

אתה אומר 6 מיליון, זה נשמע כאילו זה הרבה.

זה הרבה.

10 אחוזים בערך מ-60,000 שאנחנו מספקים.

6 מיליון.

זה בערך 10 אחוזים מכל מה שמספקים בחוצה שומרון.

שלום לחברת הכנסת יעל כהן-פארן שאיכות הסביבה מאוד נוגעת לה וגם מים ביהודה ושומרון. ברוכה הבאה.

אתה רוצה להמשיך בסקירה ואחר כך מקורות? בבקשה.

אני אמשיך. אנחנו ממשיכים את ניתוקי גניבות המים ביהודה ושומרון. המינהל האזרחי נותן את המעטפת מסביב על כל המשתמע מכך, כולל אישורים של ראש המינהל האזרחי לכניסה לשטח B, לביצוע פעילות במקרה שאין ברירה, כמו הדוגמה הבוקר בברדלה.

הפתרונות – אני מדבר עכשיו על פתרונות של טווח קצר, לקיץ 2019, שזה מאוד מאוד חשוב לשים על השולחן.

תרשה לי לחייך. אדוני עוזר שר הביטחון, תרשה לי לחייך. אני כבר חשבתי לכתוב, וכתבתי, שישיבת המעקב הבאה, אין צורך לעשות אותה כל שלושה חודשים אלא נעשה אותה לקראת קיץ 2019 בנושא הזה. אבל אחרי זה, כשאמרת לי שהבוקר יש אכיפה בברדלה, אמרתי שצריך לעשות ישיבות כל יום, כך שכל יום תהיה אכיפה בברדלה.

למה זה קשור?

יש אכיפה בברדלה כדי לבוא לכאן ולומר שיש אכיפה בברדלה.

ממש לא.

מוטי, כך אתה מכיר אותי?

יש אכיפה בברדלה היום כי צריך לאכוף שם. לא נכון היה לאכוף בברדלה במסגרת אחת של הפלסטינים.

בגלל הרמדאן.

אבל לאכוף לפני הרמדאן.

הייתה כבר החלטה לבצע את האכיפה. יום אחרי הרמדאן נכנסנו. אתמול הרמדאן הסתיים והיום אנחנו בפנים. שיהיה ברור, זו המטרה.

עדיין אפשר לרווח את הדיונים.

אני מדבר על פתרונות לקיץ 2019 שיהיה לנו קו מים עוקף ברדלה, קו מים עוקף קוצרא למגדלים, הפעלת קידוח מצפה יריחו 7, מקורות יתקנו אותי אם אני טועה.

מצפה יריחו 7 הולך לכיוון ים המלח, לכיוון יישובי מגילות.

הפעלת קידוח חלופי, פקעות 1א, הפעלת קידוח קדומים 2, מה שדיברו עכשיו, חיבור צפון ים המלח למערכת המים של ירושלים, קו 20 אינצ' מכפר אדומים לקידוח מצפה יריחו 7. זו המטרה שלנו. הנחת קו מים חדש לסוסיא ומעון. קרלוס, תקן אותי אם אני טועה. אל תסתכל על הפלאפון.

אני מסתכל על מה שקיים עכשיו. תוך כדי תנועה, יש אירועים. באזור של בית חגי אין לנו אישור לעבוד עם המשטרה לניתוק חיבורים בגלל שאנחנו עובדים ליד הכביש.

אנחנו מטפלים בזה. אני יודע.

אני יודע. הפסקנו את הניתוקים.

אני אומר כאן את התוספות שהיו לנו. סטטוס תוספות המים שזה חשוב מאוד. קידוח אריאל 1, 5,000 קוב ליום מאוגוסט 2016.

באיזה עמוד אתה? אני רוצה לעקוב אחריך.

בעמוד 7. היום עוברים 5,000 קוב ביום, מועברים לתחנת דיר שער, 1 ביוני 2016. 1,000 מועברים בחיבור עין יברוד שהמינהל האזרחי הוביל את זה מיוני 2017. 5,000 מועברים בתחנת דיר שער מיולי 2017. 1,000 מועברים בחיבור צורית החל מיולי 2017. 1,000 זמינים בחיבור בית...

תוספת מ-6 מיליון מתחילת 2017 עד תחילת 2018 כאשר המטרה שלנו היא שהמיליון וחצי קוב שהסתיים הפרויקט לבריכת קרני שומרון, ייתן לנו כ-7.5 מיליון קוב השנה. הפרויקט הזה אמור להסתיים באוגוסט.

זה הקו מיקיר.

כן.

זה מסייע בצורה כלשהי לקדומים או שזה נגמר בקרני שומרון?

בסופו של דבר כל תפוקות המים שמגיעות לאזור הזה, כמו שלעמק שילה מקידוח אריאל, מסייע.

זה מתקשה לסייע לקדומים אבל זה מתקשה בגלל ה-6 צול שקרלוס דיבר עליו. בסוף זאת צנרת שלא יודעת לדחוף יותר מדי.

פרויקטים שאושרו מתחילת השנה, שזה חשוב מאוד לאזור, קו מים למודיעין עילית – יש אישור עקרוני, דרישה להשלמות לפני מתן צו קמ"ט מים. אנחנו עושים את זה אוטוטו. קו מים כפר אדומים-מצפה יריחו – אישור עקרוני לפני מתן הצו. קו מים לקידוח הרודיון 1, כבר הוצאנו צו קמ"ט מים. קדומים 2, יצא צו קמ"ט מים. עוקף אזון, יצא צו קמ"ט מים. הכול זה השנה. הפעלת קידוח שדמה, ביצוע מניעת זיהום פעיל, השלמת מיגון ביוב – בוצע. אנחנו, המינהל האזרחי, עשינו את זה בהשקעה של מיליון ו-200,000 שקלים. המינהל האזרחי הוביל את זה, כולל את הפרויקט, כולל הכול. ביצענו את זה וזה משנה את מערכת המים שאזור בית לחם שקיימת שם. קו מים אלעד-בית אריה, יש צו קמ"ט מים. זאת ממש התקדמות אדירה.

יש לנו מוקדים של גניבות מים, יש לנו גניבות מים בבית אריה, נחושה, יש לנו כמות אדירה של גניבות מים באזור קו נחושה.

קו נחושה, לאן?

למעלה. עד קריית ארבע. יש שם גניבות מים אדירות.

דרום הר חברון הפך למוקד הגדול ביותר של גניבת מים.

יש לנו גניבות מים בתלם-קריית ארבע.

אני שואל אם במקביל המים לאוכלוסייה הפלסטינית, גניבות המים נובעות כי הם גנבים או כי אין להם מים?

פוגע בכל האוכלוסיות באזור. הפלסטינים בכל מקרה משלמים. כל גניבות המים, הם משלמים בכל מקרה. גם הרשות הפלסטינית לא רוצה לשלם משום שלוקחים אותם בגניבה. כמו שאמרתי בברדלה, הרשות הפלסטינית גם היא לוחצת נגד גניבות מים ולא מעודדת.

הנה, הגענו לגניבות המים.

איך אתם עובדים מולם בעניין הזה?

יש קשר מול הגורמים הפלסטינים. יש JWC.

ה-JWC מתפקדת בעניין הזה?

היא לא מתפקדת יותר מדי בעניין הזה. הפלסטינים לא יודעים באופן טבעי לטפל בגניבות בשטח C, זו אחריות שלנו. רוב הגניבות הן בשטח C. גם הגניבות שנמצאות בשטח B הם מאוד מאוד מוגבלים על ידינו בטיפול בהן כי כדי להיכנס פנימה, הם צריכים אישור ומכל מיני שיקולי ביטחון, לא תמיד זה ניתן. לכן רוב האחריות במקרים שאפשר לתאם אתם שיתוף פעולה ואנחנו עושים בעניין הזה כדי לקדם את האירוע הזה.

שאל היושב ראש קודם מה המניע לגניבות. האם זה חוסר תשתיות או פשוט רוצים לחסוך את התשלום. ברמה כזו של גניבה של 2 מיליון קוב.

6 מיליון קוב.

אני מסתכלת, כאן 2 מיליון ו-2 מיליון כאן. זה אולי מצטבר ל-6 מיליון. מה עם התשתיות שלהם? האם זו הסיבה לגניבות?

הסיבה לגניבות היא קוקטייל של דברים. ראשית, יש מחסור במים וזה קורה בתקופות מסוימות. שנית, חקלאים שמשתוללים, פלסטינים, עם כמויות ענקיות של מים שהם לא משלמים עליהן וזה טוב להם, זה הדבר המרכזי. כל הגניבות הן גניבות לצורכי חקלאית. 99 אחוזים מהגניבות הן גניבות לצורכי חקלאות שהם גם לא משלמים על המים וגם עושים את זה בהיקפים ענקיים כי זה לא עולה כסף וזה עוזר להם כלכלית. זו הסיבה המרכזית.

וגם הם ממשיכים לטעת.

הקושי הגדול הוא יכולת ההרתעה שלנו שהיא כמעט אפסית. נמצא כאן קצין אח"ק מחוז ש"י. בסוף אני לא מכיר בשנתיים האחרונות שיש מישהו שנכניס לבית סוהר כי הוא גנב מים. אנחנו מנתקים ולמחרת הם מחברים עוד פעם. למה הוא אומר שזה סיזיפי? כי אין הרתעה.

בואו נראה את הדיווח על גניבות המים ואחר כך נעבור לנושא האכיפה. את מקורות עוד לא שמענו בצורה סדורה. אנחנו חייבים להתקדם כי זמננו קצר.

אני רק אומר משהו אחד. המיליון ו-200 שנגנבים היום מאזון, אם השלמת הקו העוקף של אזון-אטמה ייסגרו ויכניסו בעצם למערכת את המיליון וחצי, את המיליון ו-200,000 כבר השנה.

בהנחה שהם לא ילכו לקו השני כדי לגנוב ממנו.

היקף גניבות המים, ברי לנו. מקורות, אתם רוצים להוסיף עוד משהו?

אני רוצה להזכיר שמיעוט הגשמים שקורה באזור שלנו, משתקף גם ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן. אנחנו השנה העמקנו את קידוח תפוח ב-36 מטרים כדי שתתאפשר הפקה. גם בבקעת הירדן אנחנו מגלים ומזהים ירידה של כ-10 מטרים במפלס המים של האקוויפר, של מי התהום. יש לזה משמעות ביכולת ההפקה בכמויות המים הזמינות לאספקה בכל האזורים עליהם דובר.

במסגרת הפתרונות, גם השנה נתנו פתרון ל-רוואבי, נתנו תוספות מים ל-רוואבי, נתנו גם תוספות מים באזור חברון-בית לחם, בדיר שער, על פי ההסכם. אם אתם זוכרים, בהסכם נחתם שמדינת ישראל צריכה לספק תוספת של 30 מיליון קוב לרשות הפלסטינית. התחלנו לספק את התוספות.

כמו שנאמר, האזורים בצפי של אמינות האספקה, נקרא לזה נמוכה, זה עדיין יכול להיות אזורים של קדומים, עוד לא הגענו לקיץ חם, על אף שעברנו כמה סופי שבוע בצורה מיטבית, ואזור קריית ארבע בגלל הגניבות, כבר הפעלנו את כל היכולות במערכות הקיימות לספק את המים. יש גידול בגניבות המים, בהיקף גניבות המים, באזור. כנראה זאת אוכלוסייה גדולה מאוד. זה אזור טרקומיה, הכפרים בהם יש מיעוט מקורות מים וכנראה זה מתבטא בגניבות המים.

גם בקו של קריית ארבע-חברון.

לכן הנושא של קריית ארבע, בשנה שעברה היה לנו מקרה אחד של חוסר מים. ההערכה של השנה שיהיו עוד מקרים כאלה. זאת גם קריית ארבע וכל הציר של דרום הר חברון, אזור בית חגי, מעלה חבר.

אולי תיתן רקע על מה שעשינו שם בחיישנים.

זה כל הטיפול.

באמת רואים ששלושת המקומות של גניבות המים הכי רבות זה הברדלה כנקודה ממוקדת מאוד ולכן טוב שאתם נכנסים לתכנית, חוצה שומרון – אזון-אטמה שמקבל את המענה, ובאמת דרום הר חברון. זה הגוש הבא שסובל מזה.

גם הג'יפתליק שמשפיע על בקעות, חמרה.

כל מרכז הבקעה. כן.

מעל מיליון קוב.

הברדלה והג'יפתליק יחד מיליון ו-700,000.

לא.

לא. אין קשר. מיליון ו-700, ברדלה.

זה לא מיליון ו-700.

אני קורא מהטבלה שלך.

מיליון ו-700, ברדלה.

ברדלה, אבל יש עוד מיליון בג'יפתליק.

לכן החקלאות היא צרכן. אני לא זוכר מתי יש שנת שמיטה, כי גם זה קובע.

הייתה לפני כשנתיים. לא?

לא. ארבע שנים, חמש שנים.

קרלוס, מה עוד? אנחנו חייבים להתקדם. אני רוצה לשמוע על האכיפה על המים.

כל היתר כבר נאמר.

נשמע את משטרת ישראל. כמה אכפתם, כמה תפסתם, כמה תיקים נפתחים ומה נעשה.

קצין החקירות והמודיעין של מחוז ש"י. אדוני היושב ראש, יש לנו שיתוף פעולה מלא וראוי עם המינהל האזרחי, עם קמ"ט מים בעניין הזה, בעניין גניבות מים. אני רוצה לציין שמבחינתנו אנחנו פועלים ביחד בנושא גניבות המים, פגיעה בתשתיות מים ופגיעה בתשתיות חשמל, רשתות תקשורת, כבישים, נתיבי תחבורה ויש לא מעט פגיעות מהסוג הזה באיו"ש גם על רקע פח"ע וגם על רקע כלכלי. אנחנו נותנים עדיפות בטיפול בכל מה שקשור לפגיעה בתשתיות מדינה באיו"ש. פיתחנו סט פעולות כמעט אוטומטיות שמביאות אותנו לקידום הטיפול ולגילוי ככל שניתן של מבצעי העבירה. ביקור בזירה בכל אירוע, ביקור בזמן אמת על ידי ניידת פעילה ביחד עם כוחות הביטחון. ככל שאפשר להיכנס ולהגיע לזירה, אנחנו נכנסים ומגיעים. מזמינים את חוקרי הזיהוי הפלילי שאוספים ראיות פורנזיות מתוך הזירה ומפעילים את המעבדות לצורך גילוי העבריינים.

כאן יש קשיים לא מעטים בעניין הזה. ככל שאנחנו צריכים גם להגיע לעבריינים, אנחנו משתפים פעולה עם המשטרה הכחולה הפלסטינית ויש שיתוף פעולה טוב. לדעתי זה שיתוף הפעולה כמעט יחידי שיכול להיות אפקטיבי בהבאת חשודים לחקירה אצלנו.

בסופו של תהליך, אני אומר מספרים של תיקים שנפתחים אבל צריך לזכור שהמספרים האלה של תיקים הם מאגדים מספר לא מעט של אירועים. כמו שאמרנו, דרום הר חברון, ברדלה, ג'יפתליק, תפוח, חירבת ... ובעלי.

בשנת 2017 היה לנו כ-13 תיקי חקירה. אני אומר שזה מאגד מספר אירועים. הוגשו מספר כתבי אישום. בכל התיקים היו עצורים אבל יש מיעוט בכתבי אישום בעניין הזה. ב-2016 היו פחות, כתשעה. ב-2018 אנחנו סופרים על היד את מספר התיקים שנפתחו.

כמה?

מספר יחסית נמוך וזאת לאור מיעוט התלונות שהתקבלו אצלנו. דיברתי על פעילות גלויה אבל אני מוכרח לציין שבפעילות הסמויה ובפעילות המניעה אנחנו יותר אפקטיביים.

אם אין הרתעה ולא נעשה שום דבר, ולא הוגש תיק ואין בעל בית - - -

לא. הוגשו אדוני היושב ראש. הוגשו מספר כתבי אישום אבל כרגע עדיין לא הגיעו למיצוי ההליכים. אנחנו גם בקשר עם גורמי הפרקליטות הצבאית. בדרך כלל אלה פלסטינים שעושים את זה מטבע הדברים והם נשפטים בפרקליטות הצבאית. אנחנו קיימנו דיונים כדי שהתיקים האלה יקבלו עדיפות בטיפול אצל גורמי התביעה הצבאית וגם במסגרת בתי המשפט הצבאיים.

אני רוצה מספר מילים, וכאן אני לא אוכל לפרט יותר, אבל אני אומר מספר מילים לגבי הפעילות הסמויה, אני קורא לזה פעילות אכיפה סמויה. אנחנו יודעים על מקומות מועדים ואנחנו פועלים במסגרת סמויה לבצע מניעה, לבצע תפיסות, וככל שבמסגרת הפעילות המודיעינית הזאת, נקרא לה כך, אנחנו מגיעים לחשודים כאלה ואחרים, אז אנחנו פועלים גם במישור המודיעיני. כאן הפעילות היא הרבה יותר עמוקה ולטעמי היא גם זוכה לשבחים של המינהל האזרחי.

אבל זה לא עוצר. אנחנו כאן בפול גז בניוטרל. הגברנו את הפעילות. מה צריך לעשות, אני שואל אתכם, אני שואל את הדרג המשפטי, אולי חסר סד"כ, היכן נקודת התורפה שאם נפעל אחרת, אולי נצליח יותר. אולי להטיל קנס, אולי אנחנו צריכים לחוקק משהו.

ראשית, יש מיעוט תלונות. זאת אומרת, לא תמיד מקבלים. כאשר מקבלים תלונות - - -

מיעוט תלונות, כי התייאשו. כי זה לא עוזר.

אני לא יודע. אדוני, אנחנו יודעים לטפל על סמך תלונות. ככל שיש תלונות, ככל שנותנים חוות דעת - - -

אבל לא צריך את התלונה. מזהים שיש מיליוני קובים.

אני יכול לשלוח לך סרטונים על גניבות מים. רואים את הבית.

אל תשלח לי סרטון. פשוט תלך לתחנת המשטרה ותתלונן. כמה פעמים הלכת להתלונן?

אני מזכיר לך שלקחנו שתי מכוניות קידוח - - -

עצרו רגע אחד. אנחנו קצת מסתובבים כאן סחור-סחור ואני חושב שאחד מהדברים שאנחנו כאן צריכים לבקש, ואני אבקש, המינהל האזרחי הוא השולט בכיפה. המכה הזאת של גניבות המים היא מכת מדינה בשטח הזה במיוחד ובמוקדים מסוימים במיוחד. לנסות לאתר מה הדברים בעטיין אנחנו מסתובבים סביב-סביב. כמו שאנחנו מברכים על החלק הראשון של הישיבה מאוד מאוד, ונכנסנו לתכנית עבודה ואנחנו שם, אנחנו נוכל להיות במכת מדינה כאשר כל תכנית העבודה הזאת, גם היא תיפרץ. לא יעזור אם נשריין את הצינור מפני קידוח. אנחנו צריכים לחפש מה המשטרה צריכה, האם זה כוח אדם, האם זאת העברה לפרקליטות, האם זה חוסר ענישה מרתיעה, האם זה מחסור במים אצל הפלסטינים. היכן הנקודות בכל המעגל הזה שאם ניגע בהן ונעשה משהו אחרת, נוכל להועיל.

קודם כל, יש בעיה משאבית. כמו שאתה מכיר ויודע למינהל האזרחי בעצם אין שום משאבים בנושא אכיפת המים. כל מה שאנחנו עושים, זה על חשבון דברים אחרים. גם יחידת המים שבני מספר לך, אלה פלסטינים. אני בדחילו ורחימו מסכים שהם יפעלו נגד פלסטינים אחרים. כבר יש לי פלסטינים עובדים שלי שהרשות הכניסה אותם לבית סוהר ולא הצלחתי להוציא אותם.

זה הצפ"א, יחידת הפיקוח?

לא.

זו יחידה שלי.

הצפ"א זה משהו אחר. זו יחידה של גיורא, של רשות המים ולי אין שליטה עליה. אנחנו עובדים בתיאום אבל זאת הפעלה שמופעלת על ידי רשות המים. למינהל האזרחי, יחידת הפיקוח היא לא במנדט שלה. כל מה שהיא עושה בהקשר הזה, זה על חשבון דברים אחרים שהם כן במנדט שלה. לכן אנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים בלי משאבים. זה פעם אחת.

ככל שיהיו יותר משאבים, פעילות, כדי לייצר תפיסה פיזית של אנשים ולא רק ניתוקים של צנרת וטפטפות, יכול להיות שתהיה יותר מוצלחת, ואז גם היכולת להגיש כתבי אישום ולבוא לקצה עם פעולות הרבה יותר משמעותיות, ייצרו יותר הרתעה בעניין הזה.

אני גם לא יודע, וזה אולי קצין האח"ק והיועמ"ש יודעים, עד כמה מבחינה חקיקתית יש כאן בכלל יכולת לייצר הרתעה. זאת אומרת, הוא כבר נתפס, הוא גנב, מה בדיוק יקרה אתו?

אין ענישה על זה?

אני חושב שהיא לא אוטומטית.

זה נחשב לעבירות הרף הנמוכות.

זה רף מאוד מאוד נמוך. זאת לא ענישה שהולמת את גודל האירוע.

כמו לצורך העניין עפיפון, גרעין יותר מסוכן אבל זאת מכת מדינה וזה הופך קשה, עושים איזשהו סוויצ' וחושבים מה עושים.

נכון. לכן מרגע שהגדרנו את האירוע הזה של המים ביהודה ושומרון – בכלל, אבל במקרה הזה ביהודה ושומרון - כדבר מאוד מאוד משמעותי, צריך לתת גם בהקשר הזה הסתכלות אחרת. אני חושב ששווה לבחון חקיקה יותר נוקשה. אבל זה מתחיל בזה שאנחנו יכולים בכלל לתפוס אנשים ולתת למשטרה את התשתית הראייתית שהיא צריכה. היום הדבר הזה הוא מאוד מאוד קשה בגלל בעיה משאבית של הגופים שמטפלים באירוע הזה.

ליחידת הפיקוח של מרקו בן-שבת אין סמכות לעשות גם את זה?

לא, יש לה סמכות. סמכות יש. זה לא נמצא בתוך סל הדברים שהיא אמונה עליהם. סמכות יש לה בכל. מי שאמון על הדבר הזה, זה צפ"א.

בעבר שאלתי על דברים אחרים, על נאמנים למשטרת ישראל בנושא בטיחות בדרכים ובנושאים אחרים. האם המינהל לא יכול לקחת גם מתנדבים כמו שיש לנו מתנדבים במשמר הגבול?

זה לא הכיוון כאן. אני חושב שכבר עולה כאן שלוש שנים הנושא הזה של צפ"א. אני אומר שהוא כן צריך לפתוח אותו. אני לא יודע אם זה הפורום. אבל צפ"א היום, כפי שאמר כאן רמ"א, זה חיל פלסטינים שבעיקר - - -

לא. צפ"א זה של גיורא, של רשות המים.

רגע. זה של רשות המים.

אמרו שיש רק צוות אחד ביו"ש.

אבל צפ"א הזה בסוף לא עושה אכיפה. היא יותר מתעל ונקרא לזה מכוון את הקידוחים באקוויפר ההר, הוא מכוון את אספקת המים, הוא לא עושה אכיפה. אני חושב שרשות המים הייתה יכולה, כי אנחנו לא יכולים, בסוף כל הזמן בעיית כוח אדם במינהל האזרחי עולה בכל דיון ובכל אירוע. האם רשות המים שיש לה את היכולות שלה, יכולה ל- - -

יש כבר תאריך לדיון אצל דיכטר. ב-2 ביולי.

אני אומר את זה בעדינות. אין לנו בעיית מים לא בגלל אכיפה, על אף מה שאמרו כאן כולם. האכיפה, נשארנו באותו מקום. כמעט באותו מקום. יש יותר ניתוקים, אבל אין לנו שם אכיפה וגם אין לנו חקיקה רצינית שהולמת את זה וגם אין לנו פיקוח. בדבר הזה לא התקדמנו. צר לי לומר את זה, אבל ההתקדמות בזה היא קטנה. מה שבני עושה ורמ"א עושים וולנטרית, זה לא מביא את התוספת המשמעותית. אני חושב שאם רשות המים הייתה יכולה להירתם כאן גם בתוספת תקנים שלה לצפ"א ועם פיקוח שהיא תביא, ולא רק איזושהי, נקרא לזה, הכוונה של אקוויפר ההר, כי היום הם סוג של כל אחד נמצא בד' אמותיו, שרואה שאין עוד קידוחים, אבל אלה לא גניבות מים וזאת לא מניעה. בדבר הזה לא התקדמנו.

ברור. נצטרך להיות קצרים יותר בגלל חוסר הזמן. אנחנו נעשה עכשיו סבב קצר.

ברשותך, אני רוצה לומר משהו. יש לי כאן משהו עקרוני לומר ולמשהו אולי להתייחס ברמה הפרקטית.

קודם כל, עקרונית ברור שאנחנו חלוקים פוליטית על כל המצב והפתרון הראוי למצב ביהודה ושומרון. אבל מה שעולה כאן בדיון זאת התוצאה של הגישה שלכם, של התנהלות שהיא סיפוח זו חל של שטחי C.

אני מבקש לעצור אותך. הישיבה היא לא פוליטית אלא היא מקצועית.

כן.

אנחנו דואגים לפלסטינים כמו שאנחנו דואגים ליהודים.

בדיוק. אני לא רואה שדואגים לפלסטינים כמו שדואגים ליהודים.

לא היית כאן בתחילת הישיבה. אני צריך לעצור אותך.

אני מצטערת שלא הגעתי בתחילת הישיבה אבל היה לי דיון בוועדת הפנים.

היה כאן אפילו מוסי רז, שומר מספיק מצד מסוים.

אני מגיעה לחלק הישיבה בו דנים על גניבות המים ואני מצטערת לומר שיש כאן בעיה. אני חשה שאין שום שיח עם הצד השני על תשתיות מים, אין להם תשתיות מים. אני לא אומרת שזה בסדר שהם גונבים. זה לא בסדר שהם גונבים אבל האם יש להם תשתיות מים מספקות שימנעו את הגניבה? יש להם קולחין? הרי החקלאות בארץ מושקית בעיקר בקולחין. יש להם תשתיות קולחין?

אני אשמח שתבואי לכל הישיבות. מנסים, משתדלים לשכנע אותם שישתמשו בתשתיות קולחין. זה גם עלה כאן בתחילת הישיבה. הם לא משתמשים אבל הם עכשיו העלו שהם רוצים אל בירה להשתמש אולי.

אני עושה פרויקט עכשיו בפעם הראשונה באזור שכם, מדיר שער, לבצע מספר דונמים עם מים מושבים.

משתדלים לשכנע אותם.

כעיקרון הם מתנגדים להשתמש במים מושבים.

יעל, אלה שאלות שנדונו כאן.

חד משמעית, כמשרד ביטחון אנחנו עם משרד התשתיות, אם לפני כמה שנים אולי רצו לתת להם לדאוג על ידי אקוויפר ההר, אנחנו, מדינת ישראל היום מספקת בצורה מספקת פלוס, פלוס, פלוס, לכלל האוכלוסייה בצפי של עד 2040 לכלל האוכלוסייה על פי הנתונים המחמירים. אין בן אדם שלא יהיו לו מים. כל הגניבות האלה הן לא עילה לשום דבר שקשור לתצרוכת המים. לכולם יש מים. נאמר כאן במפורש שאנחנו נותנים לכל פלסטיני את אותה מידה שמקבל כל אזרח ישראלי על פי המדדים של מדינת ישראל במקומות החמורים.

יש ישובים שלא מחוברים למים.

אין דבר כזה.

נצא אתכם לסיור ונראה לכם.

האם יש ישובים שלא מחוברים למים?

ודאי שיש. אתה מדבר על המקרו, אבל במיקרו בוודאי שיש.

אני מבקש לא לנהל כאן דיונים פנימיים.

אני רוצה לשאול לגבי הנושא של הצד השני של המים וזה הטיפול בשפכים. אנחנו עדיין עדים לכל כך הרבה מקרים, והיו לנו על זה שיחות, גם עם גיורא שחם, על למשל אזור של נחל חדרה, אגן ההיקוות שלו שם זורם ביוב גולמי שזורם לנחל ומגיע לבקעא, מגיע לחדרה.

יעל, אני עוצר אותך. אני מזמין אותך להיות שותפה. תקבלי ממני לוח קיום הישיבות. נשלח לך את הסיכום של איכות הסביבה. יש לנו את כל ההתקדמות של המט"שים ואת כל המעקב אחרי הוודיות. היה הרבה על נחל שכם ועל המט"שים. אנחנו עוקבים גם על התפר, גם בצד זה וגם בצד זה, מה מתקדם ברשות הפלסטינית בעניין, מה עושים אצלנו בראש הנחל כגיבוי בתוך מועצה אזורית עמק חפר, כגיבוי למה שהם עושים. כל זה נדון בישיבת איכות סביבה כאן בשבועות האחרונים. אנחנו עכשיו לא נוכל להתייחס.

בעניין הזה אני מבקש, אחת משורות הסיכום, שכן תקיימו איזשהו דיון לגבי הפערים ושילחו אלינו לוועדה מה אתם מבקשים מאתנו כולל בצד החקיקתי. קרי, האם להחמיר קנסות על גניבות מים כמכת מדינה. קרי, מה נדרש מאתנו. שילחו אלינו ואנחנו נשתדל בנקודה הזאת. נאמר אפילו שאם חסר מים לפלסטינים. זה סעיף. מה הנסיבות בעטיין זה קורה או האם זה טבע האדם. בתוך זה גם מה המשטרה יכולה לעשות אחרת או בשילוביות של פקחים כאלה או פקחים אחרים כולל מתנדבים שהצענו אותם בנאמנות, גם לאתרים ארכיאולוגיים וגם לדברים אחרים. יש אנשים שאכפת להם. כולל להטיל את זה על הרשויות בתחומן. דיברתי בישיבה הקודמת הכבדה יותר, האסטרטגית, להחזיר את שליטת הרשויות על גבולותיהן כפי שהיה לפני הסכמי אוסלו לצורך אכיפה ומניעה. זה כבר עניין אסטרטגי, רמ"א, ולא לענייננו.

סבב קצר של המשתתפים. כל מי שיש לו מה לומר.

אם אפשר, אני מבקש להתייחס לכמה נקודות.

כן.

אני אדבר עכשיו כי הזמן מתקצר ואני חייב לעזוב. בכל זאת רציתי להשמיע כמה דברים, בהיבטים שמתקשרים לסוגיה של המים עצמם, גם בעניין של החיבורים הפירטיים, הגניבות וכך הלאה.

אתה מציג את זה כמכת מדינה. זאת לא מכת מדינה בישראל.

לא. ביו"ש.

זה אירוע מאוד משמעותי באיו"ש. בארץ כמעט ואין חיבורים פירטיים כאלה. אין כמעט גניבות. הבעיה היא גם חברתית, היא גם פוליטית, היא גם סביבתית, היא גם כלכלית. למשל, אם אנחנו ניקח לדוגמה את אזור הברדלה או את אזור הג'יפתליק, שם התופעה היא מאוד בולטת, נחל פרעה שיורד משכם, נהג לזרום לפני שנים בהיקפים גדולים מאוד, והמוזאין שם, האיכרים שגרים במרחב הזה, נהגו לשאוב ממנו במשאבות והיו להם גם קידוחים. הפיתוח שנעשה בצד המזרחי, באגן המזרחי של אקוויפר ההר, למעשה הפסיק את הזרימה במוצאי הקליחה הטבעיים של הנביעות. כתוצאה מכך למעשה המערכת הפכה להיות מערכת נשלטת על ידי קווי מים ואספקה. אותם אלה שיושבים שם ורוצים להתפרנס, זה אותו דבר בברדלה, שהיו נביעות גדולות מאוד שלמעשה אוחזו על ידי הקידוחים.

מה לעשות, כך מתקדם העולם. גם הירקון נבע פעם 300 מיליון קוב ונאחז על ידי זה והיום מספקים את המים דרך צנרת. סובי סובי ממטרה, צינורות, עורקי הנגב. כך אמר השיר. המים נכנסו לתוך העורקים האלה.

המענה שניתן על ידי אספקה לאוכלוסייה הפלסטינית, גם בברדלה וגם במרחב של הג'יפתליק נשה על ידי זה שישראל מוכרת לרשות הפלסטינית והרשות הפלסטינית אמורה למכור את המים לצרכנים שלה כפי שנעשה בכל מקום. מה לעשות, המים עולים ביוקר ויש שם אנשים שיושבים והם לא רוצים לשלם. הרשות הפלסטינית נפגעת לא פחות. אנחנו נפגעים ברמה מאזנית, הם נפגעים באופן קשה מבחינה כלכלית מפני שאנחנו את הגניבות האלה רואים כאילו נצרכו על ידי הפלסטינים ומקזזים להם את זה מכספי המיסים. לכן בשיחות שלי, בדיאלוגים שלי מול נציגי הרשות הפלסטינית, הם כואבים מאוד את העניין הזה מפני שזה נזק כספי. גם כך אין להם יותר מדי עודפי מים.

שאלת את השאלה של המענה. אני לא מאמין ביכולת. יש כאן סוגיות הרבה יותר חמורות ביטחוניות באיו"ש מאשר להתעסק עם גנבי מים. אני כן מאמין בהתמדה שלנו, בשיטה הזאת של ג'וליאני, כך הוא ניקה את ניו יורק, להתמיד יום יום, כל היום, להשגיח על המצב הזה. בוצע חיבור – לנתק אותו. בוצע חיבור – לנתק אותו. אנחנו נערכים יחד בשיתוף פעולה מלא עם המינהל האזרחי, ביני ובין ראש המינהל האזרחי ובין גורמי השטח עם מקורות. מקורות היא כלי ביצוע לעניין הזה מפני שהסתייעות ביחידת המים הפלסטינית היא מאוד בעייתית לאירועים האלה. אני ביליתי השבוע חצי יום בברדלה בלי קשר לישיבה. אנחנו מתכוונים להתלבש על זה בתכנית סדורה מבצעית, בתיאום מלא עם הצבא.

כולל אמצעים טכנולוגיים.

אמצעים טכנולוגיים יחד עם הצבא כי כניסה לאזורים האלה היא כניסה מסוכנת.

מכיוון שמדובר ביהודה ושומרון, קובי, היה שותף לזה סבירסקי. אפשר לשתף בזה היום ראש חטיבת ההתיישבות החדש. הוא היה מוכן להיות שותף תקציבי.

אני רק הערתי והארתי. אני רוצה לדבר על כמה פערים שיש לנו. סוגיות הפיתוח של מערכות המים למעט הקווים עצמם קשורים לתחנות שאיבה, בריכות מים וכך הלאה. אלה דברים שיש נוכחות בשטח. הנוכחות בשטח היא נוכחות לא היכן שאנחנו רוצים אלא בנקודות שקשורות לתכנון ההנדסי. למשל, בריכת מים לא יכולה להיות בעמק אלא היא חייבת להיות על ההר. הסוגיות של המקרקעין הן סוגיות כבדות מאוד מבחינת בעלויות, הסדרים, אפוטרופוסים. הדברים לוקחים זמן מפני שהרגישות היא גבוהה ולכן הלחץ לקדם ולקדם, יש כאן מגבלות אובייקטיביות של חסמים גם סטטוטוריים וגם קנייניים שההיערכות אליהם לוקחת זמן. אי אפשר לעשות את הדברים האלה מהיום למחר.

סוגיה שלישית. על העניין של החיבורים דיברתי. עניין האיגומים הזמניים. תראו, אני רוצה להאמין שמה שבני אמר שנפתרה בעיית המים באזורים הגבוהים כתוצאה מגניבות המים האלה, נפתרה לגמרי. הקיץ עוד לפנינו. אנחנו עוד לא הגענו לאוגוסט, לשיא החום ולשיא הצריכה של המים. אני מעריך שעדיין יידרשו תגבורים. רשות המים עשתה בשנים האחרונות מאמצים גדולים מאוד כדי להביא מים. גם הקמה של איגומים זמניים אבל גם תגבור במכליות מים. זה הון תועפות וכולו עד היום הלך על חשבון התקציב השוטף של רשות המים ומאוד מאוד מעיק על התקציב הזה.

אני יודע שנבדק איזה מסלול בהתקשר למה שאמרת עכשיו מול החטיבה להתיישבות. צריך למצות את זה. אני פונה גם אליכם ככל שאתם עוסקים בעניין הזה, לבחון מול אג"ת תקציב תוספתי לעניין מפני שזה הולך על חשבון פעולות מאוד חשובות. הפעולה, לא שהיא לא חשובה אבל היא נוגסת בבשר החי של התקציב השוטף של רשות המים.

סוגיה נוספת שאני רוצה להציג כפער היא הסיפור של החקלאות הבלתי מוסדרת בעמק שילה ובמרחב עלי. עם כל הרצון להרחיב שם את החקלאות, זה משפיע באופן ישיר על אמינות האספקה לשימושי הבית במרחב הזה. אני, לפי מיטב בדיקותיי, גם מול חטיבת ההסדרה אצלנו וגם מול משרד החקלאות, לא כל החקלאות מתוכננת ומוסדרת. צריך להיות ברור שמי שנטע גפן או נטע מטע זיתים והוא חייב להשקות אותו כי אחרת זה יתייבש, והוא פותח את המים, ואני יודע שיש כאן מערכת של אופטימיזציה וכך הלאה שיודעת מתי לפתוח ומתי לסגור, אין ספק שזה משפיע. חייבים לעשות בקרה על הדברים האלה כי בסופו של יום עד שתגיע להבשלה מלאה תכנית הפיתוח הכוללת של ציר חוצה שומרון וגב ההר הצפוני והמזרחי.

אני עוצר אותך.

עוד הערה אחרונה. הסוגיה של זיהום השפכים. זיהום השפכים נובע בחלקו, מכיוון שזאת רוב האוכלוסייה מההתיישבות, כמובן מהאוכלוסייה הפלסטינית אבל גם מההתיישבות הישראלית, זה אירוע מתמשך שמסכן את מקור המים החשוב של ישראל, אקוויפר ההר. אני מתייחס לאריאל, אני מתייחס לסלפית, אני מתייחס לברקן, אני מתייחס לעלי ושילה, אני מתייחס לירושלים המזרחית ועוד רבים. הסוגיה של השפכים לא מטופלת כמו שצריך. אנחנו עושים עכשיו מאמץ גדול לסלק את החרפה הסביבתית מנחל קדרון. זה הוצג עכשיו ואני מקווה שכבר הקיץ הזה ייכנסו להתחיל את העבודות אבל ים של ביוב זורם על המחשופים של אקוויפר ההר. מסכן את מקורות המים של ישראל. הנושא הזה לא מטופל ברמה המערכתית כי הוא קשה לטיפול. אני לא בא בטענות אלא אני אומר.

בהתיישבות היהודית הוא מטופל באכיפה.

לא אריאל.

לאריאל אין טיפול?

יש. יש מתקנים. אין מקום שאין בו מתקן.

אני טיפלתי באריאל בשנת 2000, לפני 18 שנים. שום דבר לא השתנה. כרגע מניחים קו שאמור להתחבר לשפדן. זה קו שנמשך שנים עם בעיות ביצוע מאוד כבדות. אני מקווה שתוך שנתיים זה יסתיים. זה אמור לתת פתרון.

תודה.

מועצה אזורית מטה בנימין. אני מדבר על ההתיישבות היהודית. כאן מתנהל דיון, כמעט שעתיים, ולא נגעו בו בהתיישבות היהודית. משום מה היא לא קיימת במערך הזה. אנחנו התעסקנו רק בפלסטינים. הכול בסדר, אנחנו גם דואגים לפלסטינים.

אני רוצה להתייחס לדבר אחד.

הגזמת, אבל תהיה קצר.

אהיה קצר. החברים לקחו כאן את רוב הזמן. יש לנו גם מה לומר ואני רוצה להעיר על מה שאמר גיורא. מה שאמר גיורא, הוא עכשיו השמיט את כל החקלאות שנוצרה מאז מלחמת ששת שימים, מה שנקרא בשטחים שהם מעבר לקו הירוק. גם כל בקעת הירדן לא מוסדרת. אז בוא, לא ניתפס לזה.

ממש לא.

שום דבר לא מוסדר מבחינתך, אבל יש לכל המקומות האלה חוזים של החטיבה להתיישבות כבר 30 אם לא 40 שנים, שקיימים במדינת ישראל. זה שלא השכילו לעשות את הסידורים הרישומיים שלהם, זה לא אומר שהאדמות האלה לא מוסדרות. בואו נשים את הדברים האמיתיים.

הלאה. הנושא הבא. כותרות. לא נפתח עכשיו דיון.

אני רוצה כן להעיר על דברים שנאמרו.

לא התייחסתי לזה. התייחסתי למגבלת המים.

אני בכלל לא אופטימי לגבי הדברים שנאמרו כאן. אנחנו נמצאים בשטח. היו לנו לפני חודשיים שני אירועים בהם הייתה הפסקת מים דווקא באזור תפוח בגלל בעיות חשמל וכולי. הצליחו להתגבר על זה. מקורות הצליחה להתגבר על זה. אלה היו סנוניות ראשונות. לפני שבוע הייתה תקלה על קו המים שמזין את תפוח, נכנסנו ללחץ שעוד מעט לא יהיו לנו מים. הסנוניות האלה מגיעות עוד מעט. הסנוניות האלה של משברי מים שאנחנו צופים אותם בזמן הקרוב. לא התייחסתם לזמן הקרוב כי אתם מדברים כל הזמן על מה שיהיה ויהיה ויהיה. בינתיים אנחנו נערכים לזה. בשטח אין לנו את הפתרונות האלה.

איגומי החירום שהיו אמורים לקום כבר, עוד לא קמו. מה שקם בשנה שעברה קם, אבל לא קמו מסיבה מאוד פשוטה, שהתקציב שהיה מיועד ל-2018 לא מומש. צדק גיורא ואמר שלא מצאו את הדרך איך להעביר תקציב. זה יושב כאן בוועדת הכספים וזה היה צריך לעבור דרך רשות המים או דרך החטיבה להתיישבות, שזאת עכשיו האופציה להעביר את התקציב הזה. התקציב הזה כבר היה צריך להיות ממומש. אנחנו היום נמצאים בפתחו של משבר והתקציב הזה לא ממומש.

אני רוצה להתייחס לעוד שתי הערות קצרות והייתי רוצה לשמוע ממקורות כי בעצם מה שמעניין אותנו באמת אלה הדברים שרצים בדרך. האחד, נושא של קדומים, קו נבי אליאס, מה הצפי של הקמת הקו הזה אם בכלל, כי זה בעצם העתיד של כל האזור הזה. זאת אומרת, ההולכה של המים לנקודה הזאת. אני שמח לשמוע שהקידוח יוצא לדרך. אבל זה מה שבעצם יביא את המים לשם ולא שום גיבוי אחר.

דבר שני אליו אני רוצה להתייחס הנושא של בריכת 850 באחיה מזרח, מה שנקרא אצלנו במושגים שלנו תכלת. הבריכה הזאת שהייתה אמורה להקים מקורות, עצרה עכשיו בגלל בעיות סטטוטוריות. אין בעיה סטטוטורית של השטח עצמו. מקורות תכננה שם את הבריכה על אדמות מדינה. יש שאלות של דרכי גישה ואישור דרכי גישה. אנחנו יודעים שגם את זה אפשר לפתור בהפקעות כאלה ואחרות אבל לא יכול להיות שבמקום הכי גבוה – ומה שאמר קודם גיורא – את הבריכה מקימים על הר ולא מקימים בבקעה. זה המקום הכי גבוה, זה המקום שמספק מים - אגב, הכי קרוב למגדלים בשביל לספק את המים – ושם צריך להקים את הבריכה הזאת. בגלל שאלות כאלה ואחרות, הבריכה הזאת הייתה יכולה להיות בעבודה. מקורות מחכה לאישור לצאת לדרך ולא נותנים לה. אז לא לחפש פתרונות אחרים.

את השאלה שאלת. אמר רמ"א שיש בעיות סטטוטוריות קשות. בדקה שתשאיר לו, נשמע את התשובה שלו.

מי עוד רצה להתייחס? הייעוץ המשפטי.

שתי מילים לגבי שני עניינים שעלו כאן. הנושא החשוב מבחינת האכיפה הפלילית. דוד, אני לא קיבלתי את הנתונים ואני גם לא יודע האם צריך שיח שלנו מול התביעה הצבאית. אנחנו נשמח ואז נוכל לקדם את זה גם אם מדובר באכיפה פלילית. כמובן שצריך יהיה לקדם תיקוני חקיקה כאלה ואחרים, נבחן אותם ונציג לרמ"א וכמובן הכול מתואם עם סגן שר הביטחון. את הכול אפשר לבחון.

מעבר לזה אני אומר משהו בהתייחס לדבריו של ידידי מאיר. אני אומר ממקום צנוע. כל העבודה הטובה שנעשתה כאן בתכנון, הכול מגיע ונולד כתוצאה של צרכים שרמ"א נתן לנו בשנה-שנתיים האחרונות, וגם מתקיימות פגישות אינטנסיביות של הגורמים במינהל האזרחי, יועמ"ש, מקורות, רשות המים אם צריך, פותרים את הבעיות ולכן יש גם התקדמות יפה. לכן אני אומר בזהירות שיש דברים שאתה לא מכיר. אלה דברים פנימיים ועובדים עליהם ולכן גם הסטטוס שאתה מכיר, הוא לא תמיד סופי אבל הדברים מתקדמים ומוצאים פתרונות.

אני לא הבנתי שני דברים. איגומים זמניים, לא מומש תקציב ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה יקרה? תאירו את עיני בין בישיבה הזאת ובין בישיבה הבאה, אני אומר גם לכם וגם לקובי, לגבי מה שתקוע כאן.

זה לא קשור אלינו.

לא ברור לי מה אנחנו צריכים לחלץ. חשבתי שמועצות לא מימשו את ההקמות. זה אני זוכר משנה שעברה.

היה תקציב במשרד הפנים.

אבל עדיין חסר תקציב. היה איזה שיח עם ההסתדרות הציונית שהיא באמת תיקח חלק בזה אבל הוא לא הבשיל. אין תקציב תוספתי לא לאיגומים וכמובן לא להפעלה של ארמדת המכליות במקומות שאין איגומים וצריך לספק את המים במקום שהמים נגמרו.

הדבר האחרון. אתה דיווחת או תשובה אחת נתבקשה, מתי הקווים הראשיים של קדומים, קו 55 הגדול, זה 2022? על מה אנחנו מדברים בתכנית עבודה?

קרלוס אמר. 2022.

והסטטוטוריקה של בריכה, בינתיים אמרתם שאתם מתגברים והקו ייתן למגדלים בלי בריכה.

אני הסברתי. היה אפשר ללכת לשני כיוונים. האחד, לתקוע את כל המערכת בגלל הבריכה ולחכות שנפתור את הבעיה של הבריכה. חזון למועד. שנית, היה אפשר לתת פתרון לכל המערכת, הוא לא מיטבי לגמרי אבל הוא נותן פתרון לכל כולל למגדלים בלי הבריכה. כשתהיה לנו את היכולת ונצליח, אם וכאשר נצליח לפתור את הבעיות הסטטוטוריות, אז גם תהיה הבריכה והיא תיתן מענה יותר טוב. זה לא שהמענה עכשיו הוא מושלם אבל הוא נותן מענה מספק. יש בעיה סטטוטורית. אם לא הייתה, כנראה שהבריכה כבר הייתה נכנסת לתוך המערכת.

לגבי הבוסטר. צריך לזכור שאנחנו מושכים את בוסטר נעלה על גנרטור כי זאת סוגיה שלא נפתרה. היא תצטרך להגיע לפתרון. או שבסוף יוחלט שהוא נשאר שם כי זה יעבור את העולם הסטטוטורי משפטי, או שכמו שסוכם עם מנכ"ל מקורות, זה פשוט יעבור פנימה לתוך אדמות המדינה, כמו שסוכם מראש ולא בוצע.

אתם מתחשבים במה שנאמר כאן, שזה נותן גם 50 אחוזים מים לפלסטינים.

זה לא רלוונטי.

זה ודאי רלוונטי.

למה זה לא רלוונטי? היועץ המשפטי של משרד הביטחון כתב על זה חוות דעת.

זה רלוונטי לזה שבסוף כשנסתכל על זה מבחינה סטטוטורית משפטית, יש לדבר הזה משמעות. לכן אמרתי שאנחנו מנסים להגיע לפתרון שלא נצטרך לבזבז 3.5 מיליון שקלים על העתקה שלו.

אם ה-3.5 מיליון שקלים האלה היו הולכים לטובת תוספות בייעוץ המשפטי, זה עוד אנשים שיוכלו לקדם חקיקה, בסדר, אז זה היה וין-וין, אבל כך זה יהיה לוז-לוז.

אנחנו חושבים שאפשר להסדיר את זה. זה גם עלה למשרד המשפטים ואני מקווה שזה ייפתר. יש חוות דעת של אחז, היועץ המשפטי של מערכת הביטחון.

תקן אותי אם אני טועה. מערכת הייעוץ המשפטי יו"ש לא כפופה ליועץ המשפטי משמרד הביטחון.

נכון.

זה עוף מוזר. זה עפיפון שהחוט שלו ניתק ולא מחובר. יועץ משפטי שיש לו מדינה, לא מדינה שיש לה יועץ משפטי.

עד עכשיו היינו בסדר. בוא נמשיך.

עכשיו אני אומר אמת.

צוות הייעוץ המשפטי באיו"ש מחובר עם חבל ולא עם בלון לאן שהוא צריך להיות מחובר וזה למשרד המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה. לא ליועץ המשפטי במשרד הביטחון. הכול בסדר. בוא נתקדם.

אנחנו בשטח כבוש ובשטח הכבוש הריבון הוא הצבא. אבל נעזוב את זה כרגע. נתקדם. קודם כל, אם נסכם את הדברים, והבטחתי כאן ליעל כהן-פארן סיכום של איכות סביבה, הוא עוד תקוע אצלי. לכן הוא עוד לא יצא. אנחנו ניתן לה אותו כשהוא יהיה.

באמת הוועדה שמחה לשמוע על השינוי שהתקדם ואני אומר שבסוף אלה אנשים. אני אומר למעלה במערכת זה שר התשתיות ושר הביטחון וראש רשות המים וראש המינהל האזרחי ועבודה משותפת ומקורות וכלל הגורמים שרואים כאן בשני ערוצים, בעיקר בערוץ ארוך טווח, וצריך להסתכל עליו. גם אם קיץ אחד יהיה קשה ויש מאמצים גם בטווח הקצר. אני שמח שאנחנו שמנו את זה לנגד עינינו, את תכניות האב גם כוועדה וגם כנציגי הציבור, לראות איך ב-2040 תכניות האב כפי שאמרת כאן גם בתחום המים גם בתחום הביוב. אתה דיברת אתי גם על איגום נחלים. תאריך.

אמרתי שהתמ"א לאיגום נחלים, אני מקווה שלקראת סוף השנה תגיע לשלב של הפקדה.

לא. הפקדה היה באוגוסט שנה שעברה.

62?

התנגדויות היו צריכות להסתיים בספטמבר שנה שעברה.

אני מקווה שבתקופה הקרובה היא תצא לפרסום.

תקופה קרובה. מתי?

אני מאמין שבסוף החודש הזה.

אל תבטיח.

אל תבטיח מה שאני לא יודע. אמרתי תקופה קרובה.

חודש-חודשיים. תקופה קרובה.

בהחלט הוועדה שמחה לשמוע על קידום כל התכניות הללו ובחפיפה ובהתאמה לכל המגזרים כמו שאמרתם ובראייה של האוכלוסיות. לא אמרת לי, רק אמרת 4.2 מיליון פלסטינים, בצפי כמה אתם מעריכים יהודים. שום דבר לא מחייב. זאת איזושהי הערכה.

אנחנו לא נכנסים להערכות האלה. אנחנו הערכנו, אם תסתכל בטבלה - - -

כתוב. 4.2 מיליון פלסטינים.

אבל כתוב סך כל אספקה לישראלים באופק התכנון, 70 מיליון קוב.

מה זה אומר?

מה שהלמ"ס קובע. אני לא זוכר לגבי אוכלוסייה.

הלמ"ס לא קובע כבר 20 שנים ביחס ליהודה ושומרון. הוא לא יודע כלום. אין לו שום נתון ואין לו שום מספר.

מה שקשור לתחומי חקיקה ויש לכם ציפיות מאתנו שנקדם, כאן אני מבקש, רמ"א, שתעשו איזשהו דיון כלשהו. יכול להיות שמה שאומר גיורא לגבי האכיפה הסיזיפית, היא הפתרון. השאלה היא איך יוצרים אכיפה סיזיפית שהיא איננה פשוטה. במה עוד תומכים את האכיפה הסיזיפית , אנחנו יודעים, כמו בכל דבר שעסקנו בו, מה יגרום. אין ספק הרתעה, אין ספק אספקת המים לצד השני כפי ששירותים נקיים לא מלכלכים או פחות מלכלכים. כל הדברים האלה גם יחד, אם מישהו יכול לשים אותם כפי שנאמר. יש כאן סיבות פוליטיות, אין ספק, ויש כאן סיבות לאומניות ויש כאן סיבות חברתיות ויש כאן סיבות של חוסר ויש כאן סיבות של חוסר אכיפה. אם ניתן יהיה לשים לכל דבר כזה עוד צעד אחד קדימה, אני חושב שכפי שאתם עושים, נוכל לצמצם את זה עוד.

הקיץ לפנינו. זאת נקודה שנהיה ערים לה כולנו כדי שלא נצטרך עוד פעם לשמוע, לא מצד זה ולא מצד זה, זעקות של חוסר מים. בדרך כלל זה בערב שבת.

ולכן מה שאמר כאן ראש הרשות, פשוט לא הבינו אותו נכון. הלחצים הם בערב שבת. צריך לייצר, ויש לנו קושי, וזה קשור למועצות, לייצר את התפקוד.

אכיפה של השקיה חקלאית.

נכון. הדבר הזה יודע לייצר מענה מאוד מאוד טוב במשקי הבית בסופי שבוע.

הם עושים את זה כל הזמן.

אני מתנצל. אני חייב לעזוב.

אנחנו נאמר לך תודה.

אני אומר דבר אחרון. בהתיישבות, שלא תהיה השקיה בימי שישי.

אני אומר תודה לכל הנוכחים. תודה. בעקבות ההתקדמות הזאת נוכל לרווח את מועדי הישיבות. ישיבת מעקב הבאה, במושב הקיץ הבא. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.