פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



26
ועדת החינוך, התרבות והספורט
12/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 644
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ח (12 ביוני 2018), שעה 12:38

תקציב החינוך הבלתי פורמלי למערכת החינוך הערבית - דיון יזום של חה"כ מסעוד גנאים

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר
יוסף ג'בארין
מסעוד גנאים
חנין זועבי

טלב אבו עראר
ג'מעה אזברגה
סעיד אלחרומי
ואאל יונס

יובל בנימין - סגן מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

עלי הייכל - ממונה חינוך חברתי קהילתי, חברה ערבית, משרד החינוך

איה חוסיין סלמן - תקציבאית, מינהל חברה ונוער, חברה ערבית, משרד החינוך

ורד כרמון - מפקחת ארצית ילד ונוער, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שאול קירשנבום - רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

הדר אליהו - מנהלת מחלקת ונער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

שרף חסאן - יו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי

נסרין חדאד חאג' יחיא - מנהלת התוכנית ליחסי יהודים-ערבים, המכון הישראלי לדמוקרטיה

עאטף מועדי - מנכ"ל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

טל מדר - מנהלת שותפויות, מועצת ארגוני הילדים והנוער הארצית

צחי פיס - גזבר, הנוער העובד והלומד, מועצת תנועות הנוער

ג'מאל גנאים - נציג ועד הורים מסח'נין, חבר פורום ועד הורים ארצי

זאב גולדבלט - מנכ"ל, פורום ועדי ההורים היישוביים

אמיר טייב - רכז שירות לאומי, הנוער העובד והלומד

עימאד ג'ראיסי - מרכז אינג'אז

מתן צדיק - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

מאיר אסרף - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

נועה מירון - שדלן/ת (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את חינוך לפסגות

אתי דנן

א.ב, חבר תרגומים

תקציב החינוך הבלתי פורמלי למערכת החינוך הערבית
דיון יזום של חה"כ מסעוד גנאים

שלום לכולם, אני פותחת את ועדת החינוך, התרבות והספורט, 12.6.2018, כ"ט בסיון. הנושא: תקציב החינוך הבלתי פורמלי למערכת החינוך הערבית, דיון של חבר הכנסת מסעוד גנאים. אנחנו פותחים את הדיון, וכמובן נפתח עם מציע הדיון. בבקשה, חבר הכנסת גנאים.

תודה גבירתי היושבת ראש. תחילה, הדיון הוא עם חבריי גם, חברי ועדת החינוך מהרשימה המשותפת, יוסף ג'בארין וחנין זועבי. אני מברך את כל האורחים בדיון החשוב הזה.

גבירתי היושבת ראש, כמו שאנחנו יודעים, יש את תוכנית החומש, החלטת הממשלה 922 שבמסגרתה יועד לחברה הערבית תקציב לארבע שנים. התקציב הזה הכיל תקציב לחינוך בלתי פורמלי, כ-130 מיליון שקל בכל שנה, כ-650 מיליון שקל בחמש שנים. התוכנית התחילה מ-2016. אנחנו כבר בשנה השלישית.

החינוך הבלתי פורמלי הוא תחום חשוב מאוד משום שבמסגרת התקציב הזה והפעולות בחינוך הזה, מנסים להשלים את מה שחסר אולי מהחינוך הפורמלי, הכוונה, כל תחום החינוך הפורמלי עוסק בחיזוק והעשרה בלנסות ולהתגבר גם על הפערים בכל מיני תחומים ודברים שהם רק ממנפים את החינוך ואת התלמידים.

בקשר לדיון היום, הוא על כמה דברים: דבר ראשון, לא כל התקציב הגיע לייעוד שלו, הכוונה, יש תקציבים שעדיין לא הגיעו ליעד שלהם. אני מדבר למשל על התקציב של ארגוני נוער, כ-17 מיליון שקל שעדיין אף שקל לא הגיע ליעד שלו ועדיין תקועים או במשרד החינוך, ויש כאלה שאומרים, לא, זה במשרד של שוויון חברתי אצל השרה גילה גמליאל. אנחנו נברר את זה.

המטרה השנייה והיא החשובה, גבירתי היושבת ראש, הרבה פעמים אנחנו נתקלים בתופעה שיש תקציבים, הייעוד הוא נעלה וטוב מאוד, אבל התרגום שלו לא מניף היעד שיועד לשמו, את התקציב. אנחנו רוצים לבחון בו, תחילה, מאחר שיש הרבה גופים שפועלים ועוסקים בעניין איך לנצל את התקציב או מה לעשות בתקציב ואיך בסוף הוא מגיע לתלמיד. יש לנו ג'וינט, יש לנו חברה למתנ"סים, יש לנו אגודות, יש לנו עמותות, יש לנו את הרשויות והעיריות שהן היעד המרכזי שמגיעים רוב התקציבים אליהן. השאלה שאנחנו רוצים גם לברר, מידת השקיפות, הכוונה, האם כל התקציבים מגיעים ליעד או לא. אחד. שניים, איך עוקבים ומה המטרה שאנחנו באמת נדע בסוף שבאמת הכול מגיע ליעד שלו ובסוף התלמיד שהוא העיקר והוא המטרה, הפיק את התועלת מכל התוכנית הזאת.

תודה רבה חבר הכנסת גנאים. בבקשה, שרף, יו"ר הוועד.

שרף חסאן, יושב ראש ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי.

קודם כול תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד על היוזמה לדיון. נושא מאוד חשוב החינוך הבלתי פורמלי. התוכנית הממשלתית, בעצם הזדמנות טובה לדבר על הנושא. יש באמת תקציב שהוקדש או מתוכנן לחברה הערבית בנושא, מעל 30 מיליון שקל, אבל זה לא כל הסיפור. הסיפור הוא שקודם כול מחצית מהסכום הזה לא מגיע לרשויות המקומיות כי המשרד בעצם מעביר לכל מיני דברים נוספים הקשורים לחברה הערבית, אבל לא דרך רשויות מקומיות. למשל, הכסף שמועבר לג'וינט, לחברה למתנ"סים ולכל מיני אגפים בתוך משרד החינוך עצמו, זאת אומרת, כאילו 130 מיליון שקל, מספר יחסית גדול, אבל פחות מחצי מזה מתוכנן לרשויות המקומיות הערביות. זו תוספת חשובה, אבל בעצם הוצג שזה לא הכול מגיע.

חשוב מאוד להבהיר שאמנם מדובר על תוספת ואנחנו מברכים על התוספת, אבל המציאות הקיימת היא מציאות של פער אדיר בין החברה הערבית לחברה היהודית בנושא של חינוך בלתי פורמלי, במיוחד נוכח העובדה של היעדר תשתיות, תשתיות פיזיות אבל בעיקר תשתיות ארגוניות שמטפלות בחינוך הבלתי פורמלי.

במציאות הזאת החינוך הבלתי פורמלי או הסכנה הגדולה, הפספוס הגדול במציאות הזאת הופך לסוג של חוגי העשרה. חינוך בלתי פורמלי זה לא רק חוגי העשרה. חוגי העשרה אולי יכולים להיות חלק מהמרכיבים של חינוך בלתי פורמלי. חינוך בלתי פורמלי זה תהליכים מתמשכים שאמורים להגיע לכל מקום וגם אמורים להשלים כל מיני צדדים שמערכת החינוך הרשמית לא מכסה. כאן אני רוצה לגעת בשתי סוגיות מרכזיות שחשוב לתת עליהן את הדעת. א', הנושא של תכנים. יש תכנים, לא קיימים במערכת החינוך הפורמלית כי כל תוכניות הלימודים לא נותנות מענה לצרכים של החברה הערבית במיוחד בתחום של הזהות הלאומית. הציפייה היא שלפחות תאפשרו את הנושא הזה בחינוך הבלתי פורמלי, כי אחת הבעיות של מערכת החינוך הערבית היא נושא הניכור. תלמידים מנוכרים, מורים מנוכרים כי בתי הספר הופכים לתעשייה של ציונים בלי לדבר על המהות הקשורה לערכים, הקשורה לזהות, לא רק הזהויות הדתיות וכו', אלא הזהות הלאומית, הקשר לארץ וכו', ואז זה מרוקן את התהליך החינוכי מתוכן ומגביר את בעיית הניכור בחברה הערבית.

אם זה בינתיים לא קיים בחינוך הפורמלי, תאפשרו, תעודדו את זה בחינוך הבלתי פורמלי בכדי להתגבר גם על עניין הניכור, כי כל הרעיון של חינוך בלתי פורמלי הוא לקרב, להזדהות.

אמרת שחצי לא הולך לרשות המקומית. איפה החצי שכן הולך?

לכל מיני מחלקות נוער בתוך המשרד עצמו ולאגפים שמלווים את הרשויות המקומיות.

אמרת, חצי לא הולך. חצי כן הולך?

חלק ממנו לא מנוצל מכל מיני סיבות. זה גם משהו שצריך לפתור.

אתה יכול להגיד לנו מה הסיבות שלא מנצלים את התקציב?

למשל, רשויות מקומיות לא ערוכות כלל, היעדר תשתיות פיזיות, אז לא מנצלות לפעמים חלק מהתקציבים האלה, לכן צריך לעשות טיפול שורש בכל הנושא של פערים ותשתיות ארגוניות ופיזיות לגבי החינוך הבלתי פורמלי.

אני רוצה לגעת בנושא נוסף הקשור לתוכן. הבעיה השנייה מבחינת הצורך שלנו כחברה ערבית, וכאן זה להתמודד עם בעיית האלימות. הנתונים ברורים לגבי האלימות בחברה הערבית. חינוך בלתי פורמלי הוא כלי שיכול לעזור אם מנתבים, מעודדים, בונים מנגנונים שמעודדים לנצל את הכסף הזה בכיוון של התמודדות עם גזענות.

אני רוצה לתת כמה דוגמאות. בגלל היעדר תשתיות פיזיות וארגוניות, אז עיקר התקציבים הולך לעוד חוגי העשרה. מי נהנה מחוגי העשרה בעיקר? לא האוכלוסייה המוחלשת ביותר, לא האוכלוסייה המנוכרת ביותר. נהנים מחוגי העשרה אוכלוסייה שממילא מגיעים לכל מיני מסגרות קיימות, כמו בתי ספר למחוננים. הבעיה העיקרית שלנו זה לא עם האוכלוסייה הזאת שבאמת חסר לה גם ארגונים. הבעיה העיקרית עם האוכלוסייה המנותקת לגמרי ולא מגיעה לפעילות כלשהי ביישוב, לא פורמלי ולא בלתי פורמלי, שיש נשירה גלויה או סמויה במערכת הפורמלית. האתגר הוא איך המערכת הבלתי פורמלית תגיע לאוכלוסייה הזאת. זה חלק לדעתנו מההתמודדות עם סוגיית הגזענות, וצריך לבנות מנגנונים שתקציבים אלה יזרמו דווקא לאוכלוסייה הזאת. זה גם צדק חברתי אבל זה גם עוזר להתמודד עם בעיה קשה בחברה הערבית.

דובר על הנושא של שקיפות. דובר על הנושא של מחירים. יש לנו עדויות, אחרי התוכנית הזאת ובגלל שרשויות חייבות להביא ספקים בתוך המסלול הירוק, מה שקורה, שהספקים העלו את המחירים בצורה בלתי נתפסת. יש לנו עדויות ששמענו ממנהלי מחלקות נוער. אותו חוג שהיה 60 שקל לשעה אחת ביישובים מסוימים, עכשיו מקבלים על אותו חוג 360 שקל, על אותה שעה, ומה שקורה, ששולחים להם אותו מדריך.

בסדר, זה אנחנו נבדוק עם הפיקוח עם השלטון המקומי.

צריך לבדוק לעומק ולהגביל מחירים.

רציתי להציג גם את הנושא של תנועות נוער. נכון שאפילו מה שהוקדש, עוד לא הגיע ליעד, התקציבים לא הועברו לתנועות הנוער, אבל הבעיה השנייה בתנועות הנוער, שזה חשוב לתת להם המענה - - -

רגע, אתה מדבר על ארגוני הנוער, לא על תנועות.

ארגוני הנוער. בעצם איך לעודד ארגוני נוער ערבים שיוכלו לתת מענה לבעיית הניכור, זאת אומרת, גם לדבר על נושא של הזהות וגם לטפל בסוגיות מרכזיות, איך להגיע לנוער המנוכר והרחוק.

לפני שהוא מגיע, חסר לך את התקציב. אתה כבר בשלב הבא, כי זה מה שגנאים אמר.

אוקי, בבקשה ג'בארין.

כבוד היושבת ראש, רק לאורחים שלנו, בתוך ועדת החינוך יש ועדה לחינוך הבלתי פורמלי שחברת הכנסת מירב בן ארי מרכזת. אני חושב שיש נקודות מאוד חשובות בתחום הזה לציבור הערבי. אני מקווה לראות בדיון הזה תחילת עבודה משותפת באחד התחומים שלדעתי אולי עד כה היו בהחלט מופקרים בכל מה שמתקשר לפעילות בתוך הציבור הערבי. כפי שאת רואה, ההתייצבות שלנו כאן, יש התייצבות אצלך יותר מאשר בישיבות הסיעה, וארגוני החברה הערבית שעוסקים בנושא רק מראה עד כמה הנושא חשוב לנו ועד כמה יש חסר ומחסורים שצריך לטפל בהם.

גם בהיבט המהותי, הרעיוני, התכנים של העבודה בתחום הזה, שזה נושא כשלעצמו, וגם בנושא אולי שעכשיו יותר בוער, זה נושא התקציבים. אחת הכותרות הגדולות של משרד החינוך בשנתיים האחרונות זה היה תקציבים לחינוך הבלתי פורמלי. המספר 130 מיליון הוא מספר שחזר על עצמו כל הזמן. התקיימו עם משרד החינוך כמה ישיבות, בין ראשי הרשויות המקומיות הערביות לבין משרד החינוך כדי לראות איך מנצלים את התקציב הזה. עכשיו מסתבר שבאחד הנושאים הכי חשובים והכי קריטיים, זה תקציבים לארגוני נוער, פשוט הכסף לא הגיע, ועכשיו בהצטברות של שנתיים-שלוש הגענו לכמעט 18 מיליון. עם כל הכבוד, תביני, חברת הכנסת בן ארי, אנחנו מדברים על גרושים יחסית לתקציב. צריך עשרה חברי כנסת ועוד עשרה ארגונים וכדומה כדי באמת לאפשר לטפל במחסור של כמה מיליונים שאמור להיות היה פשוט כלום יחסית לתקציבים הנדרשים, לכן אני חושב שזה המינימום שאפשר להשיג אותו בדיון כזה, וגם לבקש גם ממשרד החינוך וגם ממשרד האוצר, אני מקווה שיש אנשים שם, כמה שאלות חשובות כדי שיכינו אותם לקראת ישיבת ההמשך שתהיה כאן, אני חושב שלא עוד הרבה זמן.

תודה רבה, ג'בארין.

נאסרין חדאד חאג' יחיא, ראש התוכנית ליחסי יהודים-ערבים, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

שלום, קודם כול אני רוצה להודות לחברי הכנסת מהרשימה המשותפת שיזמו את הדיון החשוב הזה.

חשוב לי להגיד את המובן מאליו, שלפני 922 בעצם תחום החינוך הבלתי פורמלי היה תחום מופקר. הוא לא קיבל מענה לא מצד משרד החינוך ולא מצד משרדים ממשלתיים נוספים שמתעסקים עם החינוך הבלתי פורמלי, למשל משרד המדע, יש לו מגוון רחב של תוכניות, ולחברה הערבית לצערי לא ניתן מענה הולם לצרכים השונים.

אני כן רוצה גילוי נאות. כתבתי וליוויתי מחקר עבור משרד החינוך בשנה האחרונה. כתבנו שורה של המלצות. מיפינו קודם כול את החסמים ליישום מיטבי של 922 וכתבנו שורה של המלצות איך אפשר בעצם לנצל את הכספים על הצד הטוב ביותר כדי שמה שתיאר חבר הכנסת גנאים בתחילת הדיון, הכספים האלה בעצם לא ילכו לטמיון.

אני אסקור בקצרה את החסמים המרכזיים שעלו, ומי שירצה להרחיב, יש דוח מפורט שגם מציג את מה שהיה לפני 922, בעצם מאז 48' ועד היום, ומה השינויים שחלו בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות יישום ההמלצה, שזה בעיקר הרחבת אגף החינוך הבלתי פורמלי בתוך מינהל, חברה ונוער במשרד החינוך ומינוי של ה-15 מפקחים ומפקחות באזורים השונים, הרחבת המתי"אות השונים שמטפלים בבלתי פורמלי במשרד החינוך.

החסם הראשון שגילינו, וחסן שרף העיד על זה, זה בעצם התשתיות הלקויות בתוך היישובים הערביים. אין בריכות שחייה, אין אולמות ספורט, אין כיתות לימוד, אין אודיטוריומים. חסרים מגוון רחב של תשתיות ובעצם החינוך הבלתי פורמלי מטבעו מתקיים מחוץ למסגרות בתי ספר וכשאין את התשתית הפיזית ואין איפה לקיים את הפעילות ובחלק לא מבוטל מהיישובים המתנ"סים נמצאים במרחק לא מבוטל משכונות, היכולת של אוכלוסיות מסוימות להגיע ולקיים את הפעילות בצורה נאותה, יורדים לטמיון. יש את העניין של החולשה הכספית והחולשה הניהולית בתוך הרשויות הרשויות המקומיות הערביות.

לפני חודש קיימנו דיון במכון לגבי המשאבים שהוקצו. מוועד ראשי הרשויות אמרו שחלק לא מבוטל מהתקציבים, ראשי רשויות לא ידעו איך לנצל אותם, כלומר הכסף ירד כמו גשם, זה בדיוק היה המטאפורה שראש ועד ראשי הרשויות ציין.

מתוך המחקר שלכם, יש רשויות ערביות שהן בכלל לא השתתפו בכל התוכנית הזו?

אני רוצה לציין את הערים המעורבות שלא קיבלו מענה הולם ובעצם 922 לא התייחסה לאוכלוסייה המעורבת שהיא אחת האוכלוסיות הכי מוחלשות בחברה הערבית בישראל, ואני חושבת שכדאי מאוד שתהיה החלטה ייעודית שבה האוכלוסייה הערבית בערים מעורבות כמו רמלה, לוד, יפו, עכו, נצרת עילית, יקבלו מענה הולם לצרכים שלהם.

חבר הכנסת ג'בארין אמר לגבי תנועות נוער וארגוני נוער. מעבר לזה שתקציבים לא הועברו, אחד הגופים המרכזיים בעצם שיכולים להנחיל את החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית הן תנועות הנוער, ולצערי הרב המצב היום זה שארגוני תנועות נוער יהודיים ציוניים כמו הנוער העובד והלומד בעצם שמביאים גישה שהיא לפעמים גישה פטרונית ולפעמים גישה שהיא לא מותאמת לצרכים של הצעירים הערבים, ואני חושבת שהגיע הזמן שמתוך החברה הערבית יקומו מנגנונים שיטפלו ויתנו מענה הולם לצעירים שלנו.

שרף דיבר על זה שבקרב חלק לא מבוטל מהאוכלוסיות המוחלשות בחברה הערבית עצמה קיים חוסר מודעות. אנחנו לא מודעים בקרב משפחות, במיוחד משפחות שמטופלות על ידי הרווחה, ואנחנו יודעים שהמון משפחות ערביות מטופלות ברווחה, הם לא מצליחים לקבל מענה והם בכלל לא מודעים שיש חוגים ועלות סמלית, ואני חושבת שכדאי מאוד לחשוב על הנושא הזה, איך אפשר להנגיש - - -

את העניין של מיצוי זכויות.

בדיוק. הנושא המרכזי שמצאנו במחקר שלנו זה שקיימת חוסר התאמה תרבותית בכל מה שקשור לתכנים. אם בעבר חומרים תורגמו מעברית לערבית מבלי שתיעשה להם התאמה תרבותית, למשל, כל הנושא של מעבר לצה"ל, אני חושבת שזה לא יהיה נכון שאם הצעירים היהודים זה החומר שהם זקוקים לו ממעברם מגיל התבגרות לבגרות, לגבי הצעירים הערבים הנושא הזה הוא לא רלוונטי ואני חושבת שהגיע הזמן שיכתבו תכנים נאותים שיענו - - -

איפה זה מופיע, התכנים האלה שעכשיו ציינת?

ריכזנו את זה בדוח מאוד מקיף שפרסמנו. הדוח הזה נמצא אצל חברי הרשימה המשותפת.

החסם המרכזי שמצאנו הוא חסם ההון האנושי. אם בחברה היהודית התחום של הבלתי פורמלי קיים עוד לפני 48' ויש ארגוני חברה אזרחית ויש ארגונים לאומיים שמטפלים בנושא הבלתי פורמלי, הרי בחברה הערבית גם אין את המשאבים האלה. המשאבים האלה לא הוקצו על ידי המדינה, אבל גם בגלל סדרי העדיפויות במקומיות וארגוני חברה אזרחית, לצערי הנושא הזה לא עלה בראש סדרי העדיפויות.

כבוד היו"ר, רק תשומת ליבך להערה שנקבה לגבי גילאים. בחברה הערבית הגיל הזה בין 18 עד 20-21 זה כמעט גיל שלא מקבל שום התייחסות, למה? כי בצד היהודי זו תקופת הצבא, ואז בעצם אין שום התייחסות. צריך אולי להתאים חלק מהתוכניות.

בבקשה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי.

תודה, כבוד היושבת ראש. תודה גם לחברים שיזמו את הדיון, מסעוד, יוסף, חנין, לאנשי המקצוע שהציגו את הנתונים כאן.

אני רוצה להביע קצת תרעומת לגבי הנתונים. אין לנו נתונים עכשיו, מתוך 130 מיליון שקל שמיועדים בתוכנית החומש 2016-2020, זה 922, כמה נוצל פר ישוב. כמה נוצל בסח'נין לחינוך הבלתי פורמלי, כמה נוצל באום אל פאחם וכמה נוצל בנצרת.

זה גם מה שאני שאלתי.

שאלה שנייה. דובר על ועדות היגוי יישוביות. בכל ישוב אמורה להיות ועדת היגוי. ועדת ההיגוי היישובית אמורה לפקח על ההוצאות, על הפעילויות שנמצאות שם. מנגנון הרגולציה הזה, הפיקוח על הכסף שזורם לרשויות, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל תשובות, גבירתי היושבת ראש, בנושא הזה.
לגבי התכנים ונושא התכנים, ועדות ההיגוי, המקום שיושבים שעות על גבי שעות, זה המקום שם. אנשי המקצוע בכל ישוב. אפשר לעשות משהו ארצי. אפשר לתת את התשובות שם ולרדת לרזולוציה של הפעילות הזו או אחרת, אבל כאן אנחנו כמחוקקים, אנחנו שהרמנו אצבע ובתקציב המדינה הוקצה התקציב הענק הזה של 130 מיליון שקל, אנחנו צריכים לדעת שה-130 לא ילכו לחברות בת של משרד החינוך. רבותיי, אני מכיר את זה ממשרדי ממשלה אחרים. 130 מיליון שקל, בסוף נשאר הסיפור על 50 או 40 מיליון שקל. המצב הזה לא נסבל. חובתנו, גבירתי היושבת ראש, שוועדה של החינוך הבלתי פורמלי תקיים גם ישיבת מעקב בתקופה הקרובה, שנזמין את אנשי השלטון המקומי, ראשי הרשויות, שכל אחד יגיד ביישוב שלו כמה נוצל.

יש כאן ראש רשות של המגזר הערבי?

לצערי לא.

התקציב של 650 מיליון שקל הוא לכל המגזר הערבי, ואם יש צורך להסית תקציבים מיישוב ליישוב, אז כן נעשה את זה, העיקר שהילדים יזכו מהתקציבים.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את טל מארגוני הנוער, כי זה עלה פה מכמה חברי כנסת.

צהריים טובים לכולם, טל מדר, מועצת ארגוני הילדים והנוער.

אני חייבת להגיד שאין להתווכח עם העובדות שהוצגו. אכן משנת 2016 פועלים ארגוני הילדים והנוער כשמתוך הארגונים יש שלושה ארגוני ילדים ונוער שהם מובהקים, מהחברה הערבית, של החברה הערבית.

שלושה מכמה?

שלושה מ-21, ומעבר להם יש סדר גודל של עוד חמישה ארגוני ילדים ונוער שפועלים גם בחברה הערבית כשהרעיון, אני חושבת, שמייחד את הפעילות של הארגונים זה בכך שהם מביאים מתודה חינוכית ייחודית לחזית העשייה הבלתי פורמלית, אם זה אלמנטים של תרבות או יזמות או סיוע הומניטרי וזה מה שנמצא בחזית התוכן ולכן אנחנו גם מזהים וגם הרשויות זיהו שיש הרבה מאוד רלוונטיות לפעילות, של ארגוני הילדים והנוער בחברה הערבית, וסביב הבטחות לקבלת הכספים, גם ב-2016 וגם ב-2017 לבדה צמחה הפעילות בסדר גודל של 6,000 חניכים וחניכות. זה נתונים שהם גם מאומתים על ידי משרד החינוך.

שלושה ארגונים ערביים זה אג'יק, הצופים המוסלמים ו - - - ?

הצופים הדרוזים צופי השלום והצופים הקאתוליים, בלי הדרוזים.

הקאתולים, המוסלמים ואג'יק. והשניים הנוספים שעובדים?

לא, יש יותר משניים. יש את לתת, יש את מד"א, יש את תרבות ויש את אות הנוער וגם חוגי סיור נמצאים.

זה כמעט שבעה ארגונים שפעילים. יש שלושה מובהקים לחברה הערבית. יש גם ארגונים שעובדים, יהודים וערבים.

נכון.

אני רוצה להבין משהו אחד, כי את יודעת שאני בעניינים של ארגוני הנוער קצת. היה אמור לעבור 7 מיליון שקל ב-2017. לא עבר.

נכון. גם ב-2016.

הכסף הזה הוא כסף הבסיס. זה אמור להיות ב-2017, 2018.

זה היה אמור להיות ב-2016, 2017, 2018.

אז ה-7 מיליון האלה לא עברו. אם ה-7 מיליון האלה יעברו לארגוני הנוער, מתוך הניסיון שלי בארגוני הנוער, זה אומר שה-7 מיליון האלה יתחלקו בין 21 ארגונים, הם לא יכולים להיות מוכוונים. הבעיה, ברגע שהבאנו כסף לארגון, אתה צריך לפזר את זה על כולם, לפי אחוז הגודל, לכן בסוף לאותם שלושה ארגונים, לא משנה שהם לא קיבלו כלום, נראה לי שהם גם היום לא היו מקבלים כי כבר אנחנו צוברים פה כמעט 21 מיליון. העניין הוא שבעצם עד היום גם ה-7 מיליון שהיו יכולים להתפזר על כולם במשך שלוש השנים האחרונות, גם זה לא הגיע.

נכון, זה לא הגיע. חשוב לי להגיד עוד פעם, אנחנו פחות כרגע מתעסקים איך יגיע. יותר חשוב לנו שיגיע, כי הרשויות ממש רוצות ומעוניינות וארגוני הנוער גם מעוניינים, וכדי להקים את התשתיות ולהתגבר על כל האתגרים שציינת כאן, אנחנו צריכים יותר כסף לטובת סניפים בחברה הערבית.

אני אגיד שבחודש הקרוב, שאול גם פה, אתה תגבה אותי בזה, אמור לעבור 6.6 לארגוני הנוער, 3.3 של החינוך, 3.3 שלנו מהאוצר. זה עדיין לא פותר את ה-7 מיליון שצריך להגיע למגזר הערבי, כי זה כסף שאנחנו מגדילים בכל מקרה. גם אם נגדיל את התקציב של ארגוני הנוער, הכסף של המגזר הערבי הוא כסף שסומן ונצבע והוא לא נמצא כאן על השולחן.

מבחינתנו משפט הסיום זה שאנחנו נמצאים בשטח למרות מבחינתנו השוקת השבורה שהארגונים נמצאים בה, ואנחנו נכונים להיות יותר.

אוקי, תודה רבה. חבר הכנסת ג'מעה אזברגה.

אני רציתי להגיד שני דברים. קודם כול, הסכום באמת האדיר זה לג'וינט, 4.5 מיליון שקל, שזה סכום לדעתי מאוד מכובד.

מה זה ה-4.5 מיליון שקל לג'וינט?

שמעבירים לאג'יק.

אג'יק אני מכירה. הוא אומר ג'וינט. יש הבדל.

זה דבר אחד. הדבר השני שרציתי לדבר עליו הוא נושא של הנשירה במגזר הערבי בכלל אבל במגזר הבדואי בנגב בפרט. אחוז הנשירה הוא גבוה מאוד.

זה נלקח בחשבון?

במגזר, מתוך ה-922, 3 מיליארד שקל הועברו לאורי אריאל, למשרד החקלאות, ומשם הוא גם עשה בתוך זה עניין של התקציב של החינוך, גם הבלתי פורמלי.

הדבר השני, האם בתוך התקציב יש פירוש לאלימות של הנוער?

הדבר השלישי שאני רציתי לדעת לגבי הנושא של התכנים, האם יש תכנים וגורפים לכל הארץ או שכל אחד עושה תכנים באזור שלו, איפה שהוא רוצה? כי אני ראיתי, חלק מהתקציבים של הרשות להתיישבות הבדואים, שהוא קובע את התכנים לפני שהוא נותן את התקציב לכל מיני עמותות וארגונים, כי באמת מחלקים לכל מיני עמותות שיש עליהן סימן שאלה גדול והם לא מקובלים עלינו.

תודה רבה, חבר הכנסת אזברגה.

אני רוצה רגע לשמוע נציג של משרד החינוך. מי מדבר?

יובל בנימין, סגן ראש מינהל חברה ונוער ואמון על התקציב של החינוך הבלתי פורמלי.

בכלל?

בכלל, 28 שנים במערכת החינוך, משרד החינוך, מזה חצי מהתקופה הזאת במינהל חברה ונוער כסגן, וכאמור, אמון על התקציב.

החלטת הממשלה 922 בעצם הביאה בשורה. 130 מיליון שקל מדי שנה למשך חמש שנים, ומאותו רגע מינהל חברה ונוער בעצם פעל ביחד עם, אני חושב, כמעט כל השותפים פה וגם מי שלא נמצא פה. מיכל נמצאת פה כנציגת שלטון מקומי, ואחרים, ובתאום עם כל השותפים מדיניות משרד החינוך הייתה שקופה וגלויה לאורך כל הדרך. כשדובר על הקצאת המשאב של 130 מיליון, גם מוועד ראשי הרשויות וגם כל הנציגים, באנו והצגנו - - - שכ-70 מיליון שקל ייצא לטובת טיפול פורה לרשויות המקומיות. כ-60 מיליון שקלים אכן הולכים לטובת פעולות ויוזמות חינוכיות, גם כן בשקיפות מלאה ותאום עם כל הצדדים. זה בשביל הפתיח.

יש לי פירוט שאני יכול למסור אותו לוועדה בעצם בכל אחת מזירות הפעולה, מהניצולת התקציבית, ויושב פה שאול שמלווה אותנו כאגף תקציבים באוצר. מאז שאישרנו את ה-70 מיליון שקל לכלל הרשויות הערביות, כמה נוצל בשנה הראשונה. אני מזכיר שבשנה הראשונה עת תוקצבנו, ישבנו פה בזמנו, מסעוד, בדצמבר 2016, וכשיצאנו לדרך בפעם הראשונה וכשהסתיימה שנת הלימודים תשע"ז, באו ועד ראשי הרשויות ואמרו, לא ניצלנו את התקציב, בסוף אוגוסט 2017, ובהתאם לפנייתם מתחנו את האישור במשרד החינוך לעוד שלושה חודשים כדי למקסם את אותם 70 מיליון שקל ראשונים. חשוב לי להזכיר את הדבר הזה.

אני מדלג רגע לשנה הזאת. השנה הזאת אנחנו בפתחה של שנה שלישית. בתאום עם אגף תקציבים באוצר, בפנייה הקרובה במסגרת אתגרים בחברה הערבית, במסגרת החלטת ממשלה, יש עוד 70 מיליון שקל מתוקצבים. התקציב עדיין לא הועבר ועדת כספים בכנסת, אבל מבחינת מערכת ציבורית, אנחנו כבר ערוכים ויצאנו לקול קורא שכידוע לכולם פה, מבחינת המועד שלו אמור להסתיים ב-14.6, קרי עוד מספר ימים.

קול קורא לרשויות?

לכלל הרשויות שיערכו ויגישו בקשה לשנת הלימודים תשע"ט. מבחינתו עשינו את ההיערכות מבעוד מועד.

עשית גם קול קורא כזה לשנה הזו, נכון?

זה מה שכרגע אמרתי.

אז אתה יכול לתת לנו דוגמא, איפה הכסף בעצם?

יש פה תוכניות של כלל הרשויות המקומיות לפי המחוזות השונים, מה תוקצב, אפילו גם מה הניצולת נכון לרגע זה, של כל אחת משלושת השנים האחרונות. אז אני אומר, החומר מצוי. מבחינתי הוא גם שקוף וגלוי. כל מאן דהוא שפונה ורוצה לקבל אינפורמציה, הכול שקוף והכול גלוי והכול ידוע.

הייתי רוצה שתביא לנו כאן מצגת של ניצול הכסף, שתשלח לוועדה או שאנחנו נבקש שפשוט תהיה כאן מצגת עם נתונים.
תן לנו דוגמא לרשות ערבית שכן ניצלה את הכסף.

יש פילוח, כמעט כלל הרשויות. הדבר היחיד שאני יכול להצביע עליו, שבין ההקצאה התיאורטית שהוקצבה לרשות המקומית לבין הניצולת יש פער.

אבל יש ישוב שכן ניצל?

יש ישובים שניצלו את הכול.

תגיד לנו, נגיד ישוב ערבי שכן התנהל נכון וניצל את הכסף. תן לנו דוגמא איך זה יכול להתנהל אחרת.

מה זאת אומרת להתנהל אחרת? מירב, הקול קורא בעצם מאגד בתוכו קריטריונים שקופים שבעצם הרשויות המקומיות יודעות על מה הן מתוקצבות. זאת אומרת, רשות מקומית יודעת, אפילו בסימולציה שאנחנו נותנים לה באמצעות המחוז, מה הסכום שהיא זכאית לו. מה שקורה מאותו רגע, רשות מקומית שמגישה הצעת תקציב, יש שונות בין רשות אחת לרעותה. צריך לתת את הדעת שגם בין ההקצאה לבין הביצוע בפועל היה תת ניצולת, ואני אומר, הנתונים ימסרו, יש לי אותם פה, של כלל הרשויות.

אז אתה תמסור אותם לוועדה. אני רוצה לשאול אותך גם על ה-7 מיליון שקל.

אם דיברנו על זה ש-70 מיליון שקל הלכו לרשויות מקומיות ו-60 מיליון שקל לפעולות, הפעולות כוללות בין היתר תקצובם של מתנ"סים חדשים, הן מתנ"ס לפעילות חינוכית, תקנות תמיכה לרבות תקנת תמיכה חדשה שתצא השנה, מכוני מנהיגות אזרחית, בתי ספר שדה, מל"שים חדשים שנפתחו במרחבים השונים.

לעניין תקנת ארגוני הנוער, תקנת ארגוני הנוער, עד כמה שאני יודע, מירב, מיוחדת לזה גם ישיבה פה של ועדת חינוך ספציפית לעניין - - -

לא, היא בוטלה כי זה מגיע לוועדת כספים בשבועיים הקרובים.

בתי ספר שדה, רק רציתי לדעת. בתי ספר שדה, שמעתי נכון?

בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע.

נבנה?

נפתחו שבעה מל"שים חדשים.

אפשר לדעת איפה?

בוודאי.

כן, הוא יעביר לנו הכול.

תקציב ארגוני הנוער, כדי לסבר את העין ואת האוזן. משנת 2001 ועד שנת 2010 נע במטוטלת שבין 140,000 ל-400,000 שקל. בעצם מאותו הרגע התחילה הצמיחה והשגשוג של ארגוני הנוער, גם תקציבית, ודאי מבחינת הפעילות החינוכית שמתקיימת בשטח. בשנת 2011 כ-660,000 עד 2013. ב-2013 – 3.6 מיליון שקלים. אני רוצה לחדד לכם למה אני מגיע לזה. 2014 – 10.7 מיליון שקל.

אתה לא צריך להגיד לי. אני נתתי את הכסף לארגוני הנוער. בשנת 2018 התחלתי ב-39.8. לי אתה אומר? מאיפה הגיע הכסף? זה נחת על ארגוני הנוער מהשמיים?

אני מציג את העקומה של הגדילה. ב-2016 בעצם הגענו פעם ראשונה ל-36 מיליון שקלים.

אני רוצה שתתייחס ל-7 מיליון שקל.

מירב, אני משלים. 2017 סיימנו, תקציב ארגוני הנוער עמד על 52 מיליון שקלים.

אני יודעת, ומאיפה ה-52 מיליון האלה?

הבסיס של ארגוני הנוער שנה שעברה היה 36 מיליון שקלים, ואודות לתוספות של כל הגורמים הרלוונטיים זה צמח ל-52, וזו בעצם הפנייה של ארגוני הנוער שגם קיימת היום לשר החינוך ומנכ"ל המשרד, להעמיד את התקציב כמו שהיה אשתקד.

לגופו של עניין, לעניין ארגוני הנוער בחברה הערבית. במסגרת תוכנית העבודה שלנו כיחידה מקצועית, אני רוצה לתקן את מה שאמרת. ה-7 מיליון שקלים לא מוציאים בבסיס תקציב המדינה. הם כן נמצאים בתוכנית.

נכון, אוקי.

אפילו יותר טוב.

לא, אין יותר טוב מבסיס תקציב המדינה. בסיס יותר טוב מהכול.

איפה הם?

אז אני אומר, מירב, מבחינתנו כשהייתה היערכות ארגונית, כדי לחלק תקציב של תנועות נוער, ארגוני נוער וגם החברה להגנת הטבע והתקנות החדשות של - - - , מסתמכים על תקנות תמיכה. תקנת תמיכה, בעצם לאורה אנחנו מחלקים תקציב וכל עוד מבחן תמיכה לא מתוקן, מבחן התמיכה תקף הן בתנועות נוער והן בארגוני הנוער.

זה לא קשור. תשמע, במקרה אני שולטת בחומר של ארגוני הנוער. אתה צריך לתת תשובה לוועדה איפה 7 מיליון מ-2016 של ארגוני הנוער של החברה הערבית? זה לא קשור לתקציב התמיכות בכלל.

אני משלים. שר החינוך בשנה שעברה שם מתקציבו 7 מיליון שקל.

אבל לא נוצל.

בוודאי זה נוצל במסגרת כלל ארגוני הנוער הקיימים.

לא נוצל.

אשתקד כשחולקו 52 מיליון שקלים, זה כלל את ה-7 מיליון שקל האלה ששר החינוך - - -

לא נכון.

אתה לא משכנע.

אני מדבר על עובדות. התקציב התוספתי שכלל שר החינוך, כלל 7 מיליון שקלים. הם חולקו.

יובל, לא נעים לי להגיד לך, אבל אתה טועה. אני אומרת לך, ה-52 שסיימו ארגוני הנוער זה תוספות תקציביות שאנחנו והחינוך נתנו ללא קשר ל-7 מיליון, נכון, טל? נכון, שאול, אגף תקציבים חינוך? יש כאן את שאול, אגף תקציבים, אוצר. אם היה יושב ראש אחר, יכול להיות היה מסכים איתך, אבל אני שולטת בתחום של ארגוני הנוער.

בזה אנחנו לא חלוקים, מירב. אני לא אמרתי שה-7 מיליון שקל של ארגוני הנוער של החברה הערבית הגיעו לייעודם. אני אומר שבמקום 7 מיליון שקל שהיו אמורים להיצבע, נוספו 7 מיליון שקל של משרד החינוך - - -

אין בעיה. קודם כול, התוספות האלה מגיעות לנו ביותר. זה אחד. לעניין החברה הערבית, זה לא - - -

זה לא כסף שנצבע לטובת החברה הערבית. זה שמשרד החינוך נהדר, לא בציניות, והוסיף הרבה כסף לארגוני הנוער, אני מסכימה איתך, ואנחנו כל שקל של החינוך גיבינו בשקל של האוצר, אבל, וזה מה שאומרים גם חברי הכנסת ואני תומכת בהם כי אני משם. זה 7 מיליון שקל שהגיעו מהחלטה 922 לחמש שנים, לארגוני הנוער של החברה הערבית, וזה הכסף שאתה צריך להגיד לוועדה מתי אתם מתכוונים להעביר אותו. זהו, סיימתי כאן את העניין של ארגוני הנוער. יש כאן עוד נושא גדול מארגוני הנוער, אבל אתה תיתן לי תשובה על זה כי אני שולטת בתחום הזה.

לא אמרנו דברים שונים, מירב, רק אני אומר, 7 מיליון שקל כדי להגיע לארגוני הנוער, אג'יק, צופי השלום - - -

הם לא הגיעו.

הם לא יכלו להגיע כל עוד תקנת התמיכה לא תוקנה. כל עוד תקנת התמיכה לא מתעדפת אוכלוסיות, מירב, אתם יודעים את זה טוב מאוד. כל עוד תקנת התמיכה לא תוקנה כמתעדפת אוכלוסיות, אז אני אומר, אותם 7 מיליון שקלים, אי אפשר לייחד אותם ולייעד אותם. כל תקציב שייכנס לארגוני הנוער, ואמרנו את זה בפתיח, יתחלק באופן שוויוני כפי שמופיע במבחן התמיכה.

אתם תשיבו לוועדה, זה ייצא גם בסיכום, איפה ה-7 מיליון שקל שמ-2016 צריכים להגיע ב-922 לחברה הערבית ולא עובר, והנה אני אומרת לך שבשבועיים הקרובים יעברו 6.6 מיליון שקל בוועדת כספים לארגוני הנוער, וזה לא כסף של ה-7 מיליון. אל תחבר. זה עוד פעם 3.3 שלנו ושל האוצר כדי לתגבר אותם לפעילות קיץ, אז הנה אני כבר מכינה אותך. אתה צריך לחזור למשרד ולדבר עם המנכ"ל ולהגיד לו שוועדת החינוך וחברי הכנסת רוצים תשובה על ה-7 מיליון שקל. זהו, סיימתי, כי הדיון הרבה יותר גדול מארגוני הנוער, אבל הנקודה הזאת חשובה וקריטית להם.

בבקשה, חברת הכנסת זועבי.

תודה. אני אדבר על שלוש רמות, רמה של תקציב, של תכנון אסטרטגי ושל תכנים. הרמה של תקציב, אנחנו מתרשמים מה-100 מיליון שקל. אני זוכרת, לפני שנה כאשר התחלנו את הדיון בתקציב של 150, נאמר לנו שהתקציב הרגיל של החינוך הפורמלי הוא 900 מיליון. החלק של האוכלוסייה הערבית הם 25% בקבוצת הגיל הזאת. 25% אמורה להיות באופן שוטף יותר מ-200 מיליון, הבסיס הרגיל, וזו התוספת מה-130, כלומר אנחנו מתמקדים ב-130 מיליון ושוכחים את החלק, ה-25% שלנו מ-900 מיליון כאשר ה-130 הוא פחות מאשר החלק השגרתי, חלק היסוד, כלומר יש יסוד בתקציב של חינוך לא פורמלי, 900 מיליון. איפה החלק של הערבים שם? וה-130 אמור להיות תקציב נוסף ל-200 מיליון, אז 200 המיליון שאנחנו מפסידים כל שנה, הוא יותר מאשר ה-130, וכאן ההשקעה שלנו על 130 וכאן בעיית אי ניצול של 130 ואנחנו כל שנה לא שמים לב, מפסידים יותר מ-200 מיליון. זו הבעיה הראשונה.

הבעיה השנייה, תכנון אסטרטגי. אנחנו, כאילו יש תכנון איך לא לנצל את הכסף, למה? כי כאשר את שולחת קול קורא, את לא מתאימה את הקול הקורא הזה לצרכים ולא לתשתיות הפיזיות שלך ולא לתשתיות הארגוניות, ואת יודעת מלכתחילה שהכסף לא ינוצל, אז במקום תכנון אסטרטגי, מיפוי של תשתיות. ה-א'-ב', מיפוי של תשתיות פיזיות, נייר עמדה, מה חסר, איזה תשתיות פיזיות חסרות לחברה הערבית וקודם כול למלא את המחסום העיקרי הזה של תשתיות פיזיות ואחר כך - - -

להתאם את הקול קורא.

כן, ולקצות תוכניות. מירב, את יודעת מה ההטעיה העיקרית? שמשרד החינוך מקצה תקציבים שהוא יודע שהתקציבים האלה לא ינוצלו, על מנת לסמן 'וי' ולהגיד, הקצתי. קול קורא, תשאלי את ראשי הרשויות, יגידו לך כמה הקול הקורא בתכנים שלו, בבירוקרטיה שלו לא מתאים לצורך של החברה הערבית, אז אל תגיד לנו קול קורא. קול קורא הוא חלק מהבעיה. יש בעיה של קול קורא לא רק בחינוך הלא פורמלי. יש בעיה של קול קורא בכל התחומים. קול קורא מותאם לצרכים של החברה היהודית. למשאבי אנוש ברשויות המקומיות של היישובים הערבים, הם לא מספיקים. אפילו ברמה הבירוקרטית איך למלא את הטופס וברמת הצרכים, אז תכנון אסטרטגי, לעשות מיפוי של תשתיות פיזיות של היישוביים הערביים, מה חסר, ולמלא את החסר הזה. אחר כך לדבר על תכנים ועל תוכניות. למפות את הבעייתיות בתשתיות הארגוניות, למשל, תוכניות נוער, איך לחזק ואיך להקים תוכניות נוער.

יש לך במשרד החינוך מחלקת נוער שכאשר אנחנו אומרים ההעצמה וזהות ולטפל בבעיית הניכור, יש לך שם עובדים שרודפים אחרי איזה שיר בוקר בית הספר שם, ואם הוא שר מאוטיני, אז הוא מתקשר לבית הספר ואומר לו, זה שיר לאומני. מאוטיני, מולדת. מאוטיני, זה שיר לאומני, ואנחנו מדברים על איך לטפל בבעיית הניכור ואיך להעצים ארגוני נוער. מלכתחילה ארגוני הנוער, אסור להם לדבר למציאות של הנוער הערבי. מלכתחילה יש לך מנטליות של פקידים זוטרים במשרד החינוך שהמעמד שלהם להיות לויאליים לאדון יותר גדולה מאשר האדון עצמו מבקש מהם.

מה זאת אומרת חינוך לא פורמלי? זו חירות, זו הזהות שלנו, ואחר כך יש לך פקיד שאחרי השירים הוא יודע מה השיר הזה, והשיר הזה לא מתאים ולמה, אז תכנים של זהות? קודם כול אנחנו לא רוצים פקידים זוטרים שיש להם את המנטליות של איך להיות לויאלי לאדון, ואנחנו רוצים מישהו שיתאים את עצמו לצורך, יהיה רגיש לצורך של הערבים.

אני מסכמת את התוכן. תכנים של זהות, של נשירה, של אלימות. מחלקת נוער במשרד החינוך היא חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.

תודה רבה.

34.4 מיליון שקל הושקעו בתשתיות לבינוי וחיפוי - - -

אולי תקשיב ותפנים קצת במקום האובססיה להגן על משרד החינוך? אולי תלמד קצת?

יובל וחנין, אני מבקשת, יש לנו דיון טוב. חבל עכשיו להתעסק בוויכוחים. אני רוצה רגע לשמוע את נציגת השלטון המקומי, מיכל מנקס.

מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי.

אני חייבת לומר שאנחנו כאן היום בכדי להעביר מסר שחבל לי שלא כולם שומעים. הרי אפשר שיהיו המון תלונות ויש הרבה תלונות, אבל אנחנו בחרנו לסמוך בתקציבים שהוקצו ולוודא מיצוי עד לכדי מקסום של התקציבים הללו. אנחנו עובדים במרכז השלטון המקומי בשני רבדים: רובד ראשי הרשויות המכירים ויודעים ויש קבוצה לא מבוטלת של ראשי רשויות שעובדת בצמוד למשרד החינוך עם המשנה למנכ"ל ובודקת איתם את המהלכים והצעדים, והרובד המקצועי לו שותפה בכירה הדר שנמצאת כאן לצידי, מנהלת מחלקת נוער וצעירים. אנחנו יחד עם סמנכ"ל החברה הערבית אצלנו שכרגע לא בדיון כי הוא נמצא בנצרת, כי אנחנו מתכננים יחד עם משרד החינוך יום עיון לבעלי תפקידים וראשי רשויות במגזר הערבי כדי ללמד אותם למצות את התקציבים, לעבוד איתם על הקולות הקוראים, והצעד הראשון - - -

נסרין נתנה כאן דוגמא על הערים המעורבות. עכשיו דיברת על זה שהוא נמצא בנצרת, אבל זה חייב להיות אחת המשימות שלכם.

עוד שנייה נתמקד בזה. אני רוצה גם לדבר על מה שעלה כאן. סיפור המיפוי – משרד החינוך, מינהל חברה ונוער עבד על פיתוח של אפליקציה ומתווה יחד עם עוד משרדי ממשלה כדי לעשות מיפוי לא רק של מוסדות חינוך, אלא של מבני ציבור. אנחנו הצטרפנו למיזם הזה וחיברנו את מינהל הפיתוח של משרד החינוך ואנחנו הולכים יחד לעשות מודל, וכמובן שזה כולל גם את הפיס כדי להתאים את הצרכים של החברה הערבית, ובאמת הסיפור של התשתיות הוא אחד החוסרים הקשים.

המסר החשוב הוא שאנחנו עוקבים אחרי. סוף-סוף יש תקציב. אנחנו באמת רוצים שהוא יגיע.

מה זה סוף-סוף? איפה 20% מהתקציב השגרתי השוטף?

מיכל, תודה. מה שאומרת חברת הכנסת זועבי, שזה נכון שיש את החלטה 922. מה שכן, היא אומרת שלתקציב הבלתי פורמלי שתוקצב מ-900 מיליון שקל, היא אומרת שאם זה 20%, אז איפה זה נכנס גם או שכל הכסף של המגזר הערבי לבלתי פורמלי הוא רק מההחלטה הזאת? אני חייבת להבין.

עלי הייכל, ממונה חינוך חברתי קהילתי בחברה הערבית, במשרד החינוך. בבקשה.

אני רוצה לדבר בנושא של החלטת הממשלה 922. בכל שנה יש 130 מיליון, כמו שכולם יודעים. הכסף מחולק לשלושה רבדים. יש לנו את הרובד הרשותי, והקול קורא כביכול, ואני מדבר על הקול קורא בנושא של קול קורא לחינוך בלתי פורמלי, למנהיגות, למעורבות חברתית. הרובד השני זה הניהולי, שזה כביכול עניין של המטה יישום עם הג'וינט, והרובד השלישי זה הרשותי, זה כביבול שמדבר על נושא המתנ"סים, ונפתחו בחברה הערבית 11 מתנ"סים חדשים שנותנים פעילות בחברה הערבית, כמו איכסאל, עילוט, טובא זנגריה, שיבלי - - -

הם נפתחו בשלוש השנים האחרונות?

נפתחו במיוחד בגלל ההחלטה - - -

בגלל ההחלטה של 922.

922. יש לנו את המל"שים. מל"שים, מרכזי לימוד שדה. דובר פה שיש שבעה מל"שים והם אזוריים. יש בסח'נין - - -

תשמע, אתה אמנם נותן נתונים מאוד מעניינים. קודם כול חבל שלא הבאתם אותם במצגת. אתה אומר 11 מל"שים.

יש לנו מצגת.

אין בעיה, אז בואו תשלחו לנו.

אנחנו נשלח לכם את המצגת.

את הנתונים של מה נפתח בעקבות 922, כי אנחנו לא יודעים באמת. אני אומרת לך, אני פה שלוש שנים בוועדה הזאת ועוד לא ראיתי.

יש לנו מצגת.

יש לי מצגת קטנה, אם אתם רוצים.

לא, עכשיו זה לא הזמן להעלות מצגת. יש פה עוד אנשים שרוצים לדבר.

יש מצגת מאוד ארוכה, מאוד מפורטת ברמת איפה כל דבר נפתח. אולי אתם יודעים את השיטה של המנכ"ל ואיך הוא מבקש את המצגת. יש לנו.

תשלח לוועדת חינוך. אנחנו נפיץ לכל חברי הכנסת.

דרך אגב, עלי היה אחראי עלי. היה מפקח של החינוך החברתי כאשר הייתי מורה, רכז חינוך חברתי לפני כשש שנים.

כבוד גדול.

אני רוצה להגיד בנושא של האסטרטגיה, מה שאמרת. דיברו פה השלטון המקומי. היום יש ועדה ואני חבר בה, והדר נמצאת בו, גם חברה בה, שאנחנו ממפים את כל מבני הציבור ועושים משהו מיוחד לחברה הערבית. את צודקת בזה שהחברה הערבית נשכחה המון זמן. עכשיו רוצים לקדם את הנושא על מנת שהתשתיות לחינוך הבלתי פורמלי יהיו הולמים, ואני לא רוצה לשכנע פה אף אחד שהחינוך הבלתי פורמלי, וזה החלום שלי, שתוכנית "אתגרים" והחינוך הבלתי פורמלי יהיה מהסיבות שהחברה הערבית, יהיה אקטיביזם חברתי לבני נוער נגד כל תופעת האלימות, ותאמיני לי שאנחנו עובדים, כל אחד במקומו לטובת החברה הערבית.

עוד דבר. יש לנו המון דברים שאנחנו עושים ב-50 מיליון כל שנה. גם חינוך מוזיקלי, גם מל"שים, גם מתנ"סים, גם מפעלים ארציים, "עתיד ישראלי".

תשמע, אתה מדבר לעניין ואני רוצה להגיד לך, אמרתי עכשיו לגנאים, שאני פה הרבה זמן בוועדה ועוד לא שמעתי ככה בצורה מפורטת על ההתנהלות. זה מאוד מרשים. לא בציניות, ברצינות. אני באמת חושבת שתשלחו לנו, ואני אדבר עם יו"ר הוועדה שאנחנו נעשה כאן דיון מעקב על כל מה שקורה בחברה הערבית, כי העברתם כאן דברים טובים ומעניינים, אבל אנחנו רוצים גם לראות את זה כתוב, וגם אנחנו רוצים שחברי הכנסת, שלא סתם כולם כאן. אנחנו רוצים לקבל את זה מסודר. יכול להיות שנעשה עוד דיון אחד בעניין. בכל מקרה תעביר לנו. זה נשמע מאוד מעניין.

עלי לא התייחס לתקציבים.

ג'בארין, קודם כול הוא התייחס להרבה מהדברים. גנאים פה נותן לי רשימות, כל הזמן שמתארכות.

בבקשה, חבר הכנסת טלב אבו עראר.

תודה גבירתי היושבת ראש. אני גם מודה ליוזמים.

הבעיה כאן לא בבניית התוכניות, אלא ביישום התוכניות בעיקר בחברה הערבית. הרי כמה שיותר השקעה בחינוך, אנחנו נפחית מפשיעה. מערכת החינוך הבלתי פורמלית ביישובים הערביים צולעת, עם כל הכבוד. הייתי ראש המועצה של ערערה בנגב בשנת 2000 עד 2004.

אני חושב שיש כאן מדיניות שננקטת בחברה הערבית בהעברת התקציבים. מה עושים משרדי הממשלה? נותנים הרשאה תקציבית לבניית גן או בניית בית ספר והם יודעים מלכתחילה שיש בעיות קרקע שם, וגם נותנים זמן, יש לך תוך שנה-שנתיים, אם לא, הכסף חוזר לקופת המדינה. קופת המדינה מלאה מהתקציבים של הערבים. זו האמת. ויש לנו בעיית קרקע בעיקר בחברה הערבית בנגב, בחברה הבדואית. האמת, שיש שם תביעת בעלות ביישובים הערביים. אי אפשר להקים שם גן, להקים בית ספר. מינהלת הבדואים מתגאה שהיא עושה עבודה נפלאה, והיא נכשלה בתפקיד, לא עושה כלום. אפילו לנסות להגיע להסדר פיתוח היישובים, פיתוח הקו הכחול, לא מנסים אפילו, למוסדות ציבור, ולכן החינוך הבלתי פורמלי שהוא מרכיב חשוב בחינוך, אני קורא לו משלים לחינוך הפורמלי, אם זה במתנ"סים או בפעילויות שעושות הרשויות המקומיות, כמעט ואני לא מרגיש את זה. בחברה הערבית בנגב כמעט זה לא מורגש.

אנחנו לא נעסוק ברגשות, אנחנו נעסוק במציאות והם יצטרכו לדווח לנו מה הם בדיוק עושים.

ולכן כאן התכל'ס, מתי מעבירים את התקציבים האלו.

התקציב עבר. הוא צריך להעביר לנו את התוכנית.

שאול, אגף תקציבים חינוך, בבקשה.

שאול קירנשבום. אני אשמח לפרט איך הכול התחיל, מה הייתה החשיבה ואיך הגיעו בכלל לסכום של 130 מיליון שקל ומה באמת קורה עם התוכנית.

תקציב חינוך בלתי פורמלי עמד ב-2016 בסביבות ה-450 מיליון. מה שאתם רואים בתוכנית שנקראת "חינוך בלתי פורמלי", לאו דווקא הכול זה נושאים שאתם קוראים להם חינוך בלתי פורמלי. התקציב עמד על 450 מיליון שקל. ידוע באמת שכמעט לא הלך ממנו שום דבר לחברה הערבית, ובהחלטה 922 באו ועשו תיקון.

ככה כל שנה, 450 מיליון?

הוא אומר שלא 900.

900 מיליון שקל זה התקציב בחינוך בלתי פורמלי.

ה-900 זה על שינויו.

לא, זה גם לא על שינויו. בתוכנית שנקראת "חינוך בלתי פורמלי", במשרד החינוך בספר התקציב יש נושאים שהם לא מה שתגדירו חינוך בלתי פורמלי. לא תנועות נוער וארגוני נוער.

הנטו זה 450. שמעתי את זה היום על תקציב, משהו אחר, של משרד הביטחון שהוא 70 מיליארד אבל הנטו הוא 60 מיליארד, כי 10 מיליארד זה כל מיני חברות. אותו דבר פה. הברוטו זה 900. תכל'ס לבלתי פורמלי זה 450 מיליון שקל.

יש נושאים נוספים - - -

שגם הרבה כסף.

שהם לא מה שאת מגדירה חינוך בלתי פורמלי. החינוך הבלתי פורמלי עמד על 450 מיליון שקל, ונכון, מתוכו כמעט ולא הוקצה לחברה הערבית, ולכן החלטה 922 באה לתקן את זה. מה היא אמרה? אנחנו נתקן את מנגנוני ההקצאה במשרד ונבטיח שהחברה הערבית תקבל כפי השיעור שלה באוכלוסייה. היה ברור שזה לא ריאלי עכשיו לבוא ולקחת מכל התקציב ולקחת מזה עכשיו רבע לאוכלוסייה הערבית, כי תהיה פגיעה גדולה מדי. משרד האוצר הוסיף מעל ה-450 מיליון עוד 138 מיליון. עוד 8 הלכו ל-15 תקנים בחברה הערבית. סך הכול 138 מיליון כדי להעמיד את התקציב כולו על סדר גודל של בערך 630 מיליון שקל, כשאז רבע מתוכו הולך לחברה הערבית. ככה עבד המנגנון תוך הבטחה שמתקנים את מנגנוני ההקצאה במשרד החינוך להבטיח שהכסף הזה אכן יגיע כל שנה לייעודו. זו הייתה החשיבה מאחורי זה וזה מבחינת הסכומים.

מבחינת ההקצאה, התקציב כולו הוקצה גם ב-2016, גם ב-2017 במלואו. השאיפה שלנו שיהיה ביצוע מלא לגמרי של הכסף הזה. אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב. ב-2016 לדוגמא, בסוף השנה ראינו שלא נצליח לבצע את כל הכסף ולכן העברנו 35 מיליון לבינוי של שיפוצים של חינוך בלתי פורמלי על מנת שהכסף יבוצע.

הכסף, זאת אומרת ה-130 מיליון.

ה-130. ראינו שאין תוכניות פדגוגיות שמוכנות בשביל 130 מיליון שקל. הרשאה להתחייב אפשר להביא וישר לעשות את זה בשיפוצים של חצרות, כל מיני דברים של חינוך בלתי פורמלי, ואתם מכירים את הקול הקורא שיצא בסוף, חד פעמי, על מנת שנוכל באמת לתקצב את כל ה-130 מיליון שקל כי אנחנו רוצים לבצע את הכול, ובאמת זה מה שעשינו. ב-2017 כל הכסף תוקצב כולו, ואנחנו גם מנסים לדאוג שכולו יבוצע כמו שצריך ואם יש מקומות, לדוגמא השנה, אם אני רואה השנה שמקור של 2017 לא בוצע במלואו, לא הצליחו לבצע מסיבות אחרות, אז אנחנו מוודאים שהשנה זה ילך למקומות שכן צריך לבצע. האינטרס הוא שכל הכסף יבוצע כמה שיותר בהקדם.

התוכנית נבנתה בשיתוף עם השלטון המקומי, בשיתוף עם הרשויות הערביות ועם המשרד והיא מלכתחילה ככה תוכננה, שחלקה הולך לפיתוח של תשתיות, חינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית. חלק זה פעילויות דרך המשרד, חלק זה פעילויות דרך הרשויות, שזה הקול הקורא, דבר שהיה ידוע לכולם מלכתחילה ועם הדרך גם רואים, באמת מטייבים איפה התוכניות יוצאות לפועל יותר טוב, והמטרה היא ללא ספק שכמה שיותר כסף יגיע בסופו של דבר לתלמיד בסוף הדרך. כמה שיותר חוגים וכמה שיותר פעילויות.

לגבי תנועות הנוער, מישהו פה אמר שכאילו כתוב במסמך שהכסף לתנועות הנוער, 17 מיליון - - -

לא, זו טעות.

זו טעות. ארגוני הנוער תוקצב, לא בוצע. תנועות הנוער, בוצע.

הם העבירו את הכסף. הם תקצבו את זה.

כן, אבל מה אנחנו צריכים לעשות כדי להבטיח שזה יועבר? איל אומר לנו, זה בכלל לא יועבר.

הכסף נמצא במשרד החינוך. הוא צריך לחתום על הצ'ק והוא לא חתם על הצ'ק.

הוא תקצב את זה. את ה-7 מיליון הם נתנו. העביר למשרד החינוך. הכסף עבר לכל שנה. זה גם מה שנסרין אמרה.

אבל זה שיח של חירשים.

לא, מה פתאום, הם יתנו לנו.

חבר הכנסת יונס. בבקשה יונס.

גבירתי היושבת ראש, אני פשוט רוצה לדבר באופן כללי, לא מספרים.

קודם כול מבורך מה שאמר עלי על 11 מתנ"סים שנבנו במגזר הערבי. זה באמת משמח.

אני פשוט קורא למשרד החינוך ולממשלה ולמדינה כולה להפנים שהכסף הזה שאתם משקיעים בו בחינוך לא פורמלי, הוא התשובה היחידה למיגור הפשיעה במגזר הערבי. זה לא לבנות תחנות משטרה ולא להוסיף עוד שוטרים. תנו את הכסף הזה, תבנו בו הרבה מתנ"סים.

זה תקציב צבוע וסגור גם.

אבל למה לא מעבירים אותו?

מה שהם אומרים, יונס, זה שכן יש את הכסף וכן יוצא קול קורא עוד שבועיים וכן הרשויות אמורות לקחת את הכסף. אנחנו רצינו לדעת מה קורה עד היום. זה מה שחסר לנו.

השאלה, הכסף הזה אם מועבר לרשויות, הם יכולים להשתמש בו לדברים אחרים? לא.

מוגדר למה.

אז מה הבעיה?

הם יתנו לנו תשובות. הם אומרים שיש להם. עלי אמר פה כמה דברים ואז ברגע שהוא התקדם, אמרתי לו, בוא תבהיר לחברי הכנסת בדיוק מה קורה, ואם צריך אנחנו נעשה כאן המשך על האירוע הזה. אני אומרת לך, אני פה הרבה זמן בוועדה הזאת ולא הייתה ועדה ספציפית נקודתית. כל הכבוד ליוזמים, אבל אנחנו לא עושים פה דיון וסיימנו.

כי אנחנו פשוט כחברה סובלים מפשיעה ומאלימות. זו התשובה פשוט.

נכון. לגמרי. אני מסכימה איתך.

עאטף מועדי, בבקשה. תגיד גם את התפקיד שלך.

מנכ"ל ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי. מצטרף לדיון פה ויש לי הצעה, גבירתי היושבת ראש. לדעתי, לפני שיוזמים עוד כנס או עוד ישיבה מורחבת לדון בתוכנית הזו, צריך להאריך את התוכנית, הארכת ביניים, לדעת איפה אנחנו. אנחנו כבר שעה מחפשים את ה-7 מיליון ולא מוצאים אותם. אני לא חושב שגם נמצא אותם בדיון הבא, אז לפחות צריך משרד החינוך יחד עם הוועד הארצי לראשי רשויות, בואו נשב ובאמת נאריך את התוכנית, נעמוד על הקשיים, על הצלחות, על תקנות. צריך לשנות תקנות של תנועות הנוער, אז שלוש שנים אנחנו מדברים על זה ושום דבר לא זז. בינתיים אם אתם שמים לב, אנחנו מדברים על 70 מיליון, לא על 130, כי ה-70 זה לפעילות, 60 זה על יוזמות. מי אמר שצריך לפתוח את המתנ"סים, לחכות לתוכנית 922, תוכנית החומש וגם מל"שים. למה לא יזמו קודם? לא ניצלו את הסמכויות שלהם ואת ההשפעה שלהם וכן להקים ולפתוח את המתנ"סים. לנו יש הרגשה שכולם קפצו על המציאה של ה-922 ועל תוכנית החומש. זה גם תקף לגבי תנועות הנוער היהודים עם רוח ציונית שבינתיים מחכים לכסף, כי הם התרחבו, הם הוסיפו עוד. במקום שמשרד החינוך יחד איתנו, יחד עם הרשויות המקומיות יעבוד כן לשנות את התקנות, כן להקים תנועות נוער ערביות, עם מטרות נעלות והם יכולים להיות באמת משהו - - -

יש לך שלושה ארגוני נוער ערבים כמו אג'יק.

זה לא מספיק.

זה לא מספיק אבל בוא קודם כול נתגבר את אלה שקיימים. הם עושים עבודה.

תנועת נוער זה לא רק צופים.

קודם כול נביא את הכסף לאלה שכבר קיימים.

זה עניין של אמינות ועניין של שקיפות ועניין אם רוצים לעבוד ברצינות או לא.

נכון.

עם כל הכבוד לנוער העובד והלומד, לתת, שאני מעריך את העבודה שלהם, אבל יש לנו ראיה אחרת, יש לנו מטרות אחרות שגם הן אנושיות.

בבקשה, אתה מוזמן לשבת איתם לפני הדיון בוועדה. אנחנו נשמח שאתם תבואו יותר, אבל אני מניחה שאתה מכיר את האנשים.

אנחנו יודעים שצריך לשנות תקנות ולשנות דברים וליזום מהלכים.

אין בעיה, אבל זה דבר שאתם יכולים לעשות ביחד. זה אנחנו לא יכולים לעשות, חברי הכנסת.

תחת הכותרת של הארכה, גם בואו נעריך את עצמנו מבחינת התשתיות, כוח אדם מקצועי וגם פיזי.

אין בעיה. אנחנו מסכימים איתך לחלוטין.

34 מיליון שדיבר עליהם חברי פה, זו הצעה שלנו למעשה. בואו ננצל את הכסף שנשאר לחידוש מבנים, אבל מזה 34 מיליון ל-70 רשויות? מה זה 7 מיליון ל-552,000 תלמידים?

אנחנו נקבל תשובות.

אז הסכומים גדולים. אין לנו הרבה כסף לבזבז. ה-70 מיליון, אנחנו מדברים רק עליהם. ה-60 כבר מחולקים, אז בואו נדבר על הג'וינט. הייתה הזדמנות, הייתה באמת החלטה נוקשית במשרד החינוך. הם ממש כפו את זה עלינו, כשהג'וינט הוא מנהל את התוכנית. חסר גופים ערביים מקצועיים כמונו ואחרים שכן יכולים לנהל תוכנית כזו? אנחנו עובדים עם הג'וינט ונהנים מהשירותים שלהם, אבל אני מדבר על כנות ועל שקיפות.

החברה עצמה צריכה לעשות מיפוי צרכים לצרכים שלה, לא חברת ג'וינט לא חלק - - -

אז מיפוי הצרכים שלנו, תוכנית החומש הגדולה זה היה 10 מיליארד שקל. בסוף אנחנו מדברים על כמה מיליונים. לתשומת לבכם.

תודה. ג'מאל גנאים.

שלום לכם, תודה רבה לכם על הדיון המאוד חשוב שהעלינו אותו.

מה התפקיד של אדוני?

אני כנציג ועד הורים ערביים במגזר הערבי ודובר שלהם וגם כנציג פורום הורים, שאנחנו חלק בלתי נפרד מהתוכנית הזאת כוועדי הורים, שאנחנו לצערי הרב בחלק גדול מהערים והכפרים הערביים שלא נמצאים בתוך התוכניות האלה, שאנחנו בחוגים הבלתי פורמליים, שאנחנו צריכים לקבוע כהורים מה החוגים שאנחנו צריכים אותם גם לילדים שלנו.

רוב הזמן הדרישה שלנו מהמדינה וממשרד החינוך ומכל האחראים, שההשקעה בתלמיד צריכה להיות ראויה ולא נדרוש כל הזמן להגדיל את ההשקעה בתלמידים. אני חושב שזה מאוד חשוב וצריך לפקח עליו בצורה מאוד רצינית.

עלי, אתה בקשר עם ועד ההורים?

איפה ועדי ההורים בכל השלבים האלה?

בכל תוכנית בכל רשות יש שולחן עגול, ועדה רשותית.

אבל זה לא במקום הרמה הארצית.

ברמה הארצית נפגשים עם מנכ"ל משרד החינוך.

לצערי הרב, את המפקחים במשרד החינוך שהם אחראים על החברה הערבית, שאנחנו בדרך כלל בזמן האחרון, אנחנו לא שותפים ולא מוזמנים לכל מיני דיונים, כאילו הם צריכים להיות מטעם הפורום. אני אומר להם שאנחנו כיום כעמותה שהיא נמצאת והיא מייצגת את רוב ההורים בחברה הערבית, אני חושב שהגיע הזמן שאנחנו גם נהיה שותפים בכל העשייה.

ג'מאל, אולי תתמקד בעניין של תוכנית "אתגרים", איך היא מתורגמת בשטח בבתי הספר, כפי שאתה או ועד ההורים ראה.

קודם כל אני דיברתי שאנחנו צריכים להיות חלק בלתי נפרד, שאנחנו צריכים לקבוע איזה חוגים מתאימים לילדים שלנו. ההשקעה על התקציב עצמו, אני לא חושב שזה מספיק. אם את מחלקת אותו ל-130 או 150 כפרים וערים, זה מגיע לכל העיר טיפה קטנטונת בים ולא מגיע לכל תלמיד חוג, ואנחנו שואפים שכל תלמיד יקבל חוג בשביל להגביר את היצירתיות וגם את התחרותיות בין התלמידים ובין בתי הספר. זו המטרה שלנו גם, שהתקציב הזה ינוצל כראוי.
אנחנו גם מבקשים הארכה וימי שיא של התוכניות בשביל לראות מה הילדים עושים. זה מאוד חשוב, הגברת הפיקוח על התוכניות ומי מבצע אותן. לצערי הרב, וזאת הזעקה שלנו כהורים, שבחברה הערבית יש הרבה גופים שסוחרים בכל מיני תוכניות ומנצלים את הילדים, והרבה הורים משקיעים כסף על העניין הזה למרות שאנחנו נמצאים במדינה מתוקנת של חינוך חובה חינם, ואני חושב שזה לא נמצא. אנחנו חייבים לדרוש את זה.

תודה, ג'מאל. אני רוצה לסכם. אתה אומר שבשולחן העגול ועדי ההורים - - -

חייבים.

זה חלק מהקריטריונים של הקול קורא?

בקול קורא אפילו כתוב מי חברי השולחן העגול, שחייבים להיות - - -

כן, אחרי שהעלינו את הנושא ובאנו ודיברנו על זה.

בקול קורא האחריות של הרשות להזמין את נציג ועד ההורים בתוך הרשות להיות חלק.

אוקי, אני חייבת לסכם את הדיון.

קודם כול, אני מבקשת לשלוח אל הוועדה והוועדה תשלח לכל חברי הכנסת שהיו כאן, בעצם את התוכנית, מה קורה במגזר הערבי בנושא של החינוך הבלתי פורמלי. תעבירו לכאן את הנתונים. נתייעץ ביחד עם יו"ר הוועדה ונחליט, שלישיית החברים הקבועים בוועדה, האם צריך לעשות עוד דיון, ואם צריך, אני כמובן אהיה שם, כמובן גם מרגי לכל מה שצריך. לעשות פולו-אפ על הדיון עצמו ולהבין אם אנחנו צריכים לכנס שוב את הוועדה או שהתשובות יהיו מספקות ואנחנו נגיד אוקי, רוצים לראות את ההתפתחות.

בלי קשר לתוכנית הגדולה ולקול קורא שיוצא ממש עוד יומיים - - -

יצא כבר.

יצא כבר, אוקי. הקול קורא שיצא, אנחנו בכל מקרה במושב הבא נעשה איזשהו מעקב על הקול קורא, איזה רשויות משתתפות, מה הולך לצאת מהקול קורא, ובמקביל תגיד לנו גם מה היה בשלוש השנים האחרונות, כי אמרת שבניתם ועשיתם.

אבל אנחנו לא נרשה שהכסף הזה יחזור למשרד החינוך.

אדוני, הכסף לא יחזור למשרד החינוך. אין לנו עניין להחזיר אותו לאף אחד שיושב כאן.

אתה עורך דין, תכין את המכתב המשפטי.

אני מבקשת התייחסות נפרדת, יובל, ל-7 מיליון שקלים של ארגוני הנוער, שהיו אמורים להעביר אליהם, וזה קשור ל-922. זה כסף צבוע למגזר הערבי. תבואו, תגידו שיש בעיה, תבואו, תגידו שיש פרוצדורות, לא יודעת מה. תגידו לנו למה הכסף לא עבר לארגוני הנוער. זה בלי קשר לתוכנית הכללית של המגזר בנושא של החינוך הבלתי פורמלי.

אלו שני הנושאים המרכזיים שעלו כאן בוועדה והוועדה מחכה לתשובות שלכם. אתם תכתבו לנו. אנחנו נחליט יחד עם חברי הכנסת מה עושים בהמשך. זה היה דיון מאוד חשוב. בכל מקרה אני מציעה לעשות דיון במושב הבא על הקול קורא, כמה רשויות משתתפות, מה הולך להיות, איזו תוכנית כל רשות הולכת לקבל כדי שנדע את הפריסה של הכסף.

אולי גם לקיים דיון לגבי מה יהיה דקה אחת אחרי 922, כי עכשיו דברים מקרטעים - - -

אין בעיה. בואי קודם כול נראה, נסרין, ש-922 - - -

זה 2020.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:55.