פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



23
הוועדה מיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן
12/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה מיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ח (12 ביוני 2018), שעה 12:15

הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - מתן זכות עיון בתיקי אימוץ של עולי תימן, מזרח ובלקן בין השנים 1935-1965), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: נורית קורן – היו"ר

אורנה הירשפלד - עו"ס ראשית לחוק האימוץ, מנהלת השירות למען הילד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ליאורה אברמוביץ - ממונה ייצוג קטינים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מאיר אמסלם - מנהל הגנזך, רשות האוכלוסין וההגירה

אודליה אדרי - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

ליאת יעקובוביץ - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יסמין גנדלמן - הנהלת בתי המשפט

רחמים עדן - יו"ר הוועד להנצחת ילדי תימן, ארגון ילדי תימן בישראל

אבנר פרחי - יו"ר, ארגון ילדי תימן בישראל

יגאל יוסף - ראש עיריית ראש העין לשעבר וחבר בוועדת שלגי, פורום משפחות החטופים

אברהם מדמון - נציגי משפחות הנעלמים

אהובה צדוק - נציגי משפחות הנעלמים

אליהו יצחק - נציגי משפחות הנעלמים

ציון הדר - נציגי משפחות הנעלמים

נחמן מזעקי - נציגי משפחות הנעלמים

מאיר קורח - נציגי משפחות הנעלמים

ציון נגר - נציגי משפחות הנעלמים

שוש לוי - נציגי משפחות הנעלמים

יונה מוכתר - נציגי משפחות הנעלמים

צביה יעקבי - נציגי משפחות הנעלמים

ישי כהן - נציגי משפחות הנעלמים

ירדנה הדר - ירדנה הדר

שלומיחי צור - שלומיחי צור

שושנה זייד - מחברת הספר "הילד עדיין איננו"

יונה גיאת - יונה גיאת

ורד קירו-זילברמן

מירב שמעון

רויטל יפרח



הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - מתן זכות עיון בתיקי אימוץ של עולי תימן, מזרח ובלקן בין השנים 1935-1965), התשע"ז-2016, פ/3499/20, הצעת ח"כ נורית קורן

אני פותחת את הדיון. היום כ"ט בסיון התשע"ח, 12.6.2018, השעה 12:30. אנחנו דנים היום בהצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מתן זכות עיון בתיקי אימוץ של עולי תימן, מזרח ובלקן בין השנים 1935-1965), התשע"ז-2016. זאת הצעת חוק שאני הנחתי אותה יחד עם חברי כנסת נוספים שהם בין היוזמים. אני מצאתי לנכון להעלות את ההצעה הזו כי זו הצעה מאוד מאוד חשובה. אנחנו יודעים שעד היום החוק מאפשר רק לילד המאומץ לפתוח את תיק האימוץ ולא למשפחה. ומכיוון שאנחנו יודעים שיש ילדים שהוצאו מרשות ההורים או נלקחו ממוסדות כאלה ואחרים ונמסרו לאימוץ, ואנחנו יודעים שבתי המשפט אמרו שהיה להם קושי רב למצוא את ההורים והיו קשיים בזמן האימוץ אבל בכל זאת, הם נתנו אישור לאמץ ילדים, לכן הצעת החוק הזאת חשובה ביותר כדי להגיע לחקר האמת בפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. ההצעה נכתבה עם משרד המשפטים ויחד עם משרד הרווחה והשירות למען הילד, ואני רוצה להגיד לכם תודה רבה, גם למשרד המשפטים וגם לשירות למען הילד, שהבנתם את הצורך הרב בפתיחת תיקי האימוץ, וצריך לומר שאנחנו כבר עובדים לפי ההסכמות שהיו לפני שנה וחצי וכל משפחה שפונה אלינו באופן מסודר ובצורה רוטינית, אנחנו פונים גם לשירות למען הילד, אנחנו פונים לכל המשרדים כדי לאסוף מסמכים כדי לדעת אם יש תיק או אין תיק. ולכן, ההצעה הזאת מונחת כאן, על השולחן.

אנחנו נקריא את הצעת החוק, ואחרי שנקריא אותה אני אפתח להתייחסות של המשרדים ואחר כך של שאר העמותות וכל בעלי העניין.

אז אתן ליועצת המשפטית שלנו. יש לנו יועצת משפטית לנושא הזה, יועצת משפטית חדשה ואני רוצה לברך אותך על כל הפעילות. אנחנו נעביר את זה, אני מקווה, עוד במושב הזה. תודה.

בסדר גמור. כמו שאמרה יושבת הראש, הצעת החוק שונתה בהתאם להסכמות בין משרדי הממשלה הרלוונטיים ליושבת ראש הוועדה, ואני הייעוץ המשפטי, אני ניסחתי את זה בהתאם. אני אקריא עכשיו את הצעת החוק:

"הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוראות מיוחדות בנוגע לגילוי פרטי אימוץ
של עולי תימן, מזרח ובלקן בין השנים 1935-1954) (הוראת שעה), השתע"ח-2018

הוספת סעיף 1. בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, אחרי סעיף 34(ב1)
34(ב2) יבוא:

"(ב2)(א) על אף האמור בסעיף 34(ב), רשאי עובד סוציאלי ראשי כאמור
בסעיף 36(ב) להודיע לבן משפחה מדרגה ראשונה (להלן – בן משפחה) של יהודי
בן למשפחה יוצאת תימן, המזרח או הבלקן שנטען כי הוא אומץ בין השנים
1948-1954, האם קיים רישום בפנקס האימוצים לגביו; הודעה כאמור תימסר
לבן המשפחה תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה למידע כאמור על ידי בן המשפחה
לעובד הסוציאלי הראשי.

(ב) מצא העובד הסוציאלי הראשי כי קיים רישום כאמור, יודיע על כך ליועץ
המשפטי לממשלה או לנציגו, אשר יפנה לבית המשפט בבקשה לקיים דיון לפי
סעיף 34(ב1).

(ג) לעניין סעיף זה –

""בן משפחה מדרגה ראשונה" – ילד, הורה אח או אחות וככל שלא קיים
אחד מאלו – ילד של אח או אחות;
"המזרח והבלקן" – מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, עיראק,
איראן, סוריה, לבנון, בולגריה, יוון, מקדוניה, טורקיה, אפגניסטן,
אוזבקיסטן.

הוראת שעה 2. חוק זה יעמוד בתקפו חמש שנים מיום פרסומו."

תודה. אנחנו נתחיל לדון עכשיו על הסעיפים וניתן התייחסות. אני רוצה לומר לשם החוק: אני חשבתי שאולי לא צריך לנקוט את השנים המדויקות בשם של החוק אלא שזה יהיה בפנים מהסיבה הפשוטה שאני רוצה להשאיר, למרות שאנחנו תחומים בזמן של השנים הללו, מכיוון שיש לנו רק את ועדת החקירה הממלכתית שהיא נתנה לנו את המסגרת של השנים והיא תחמה את זה עד 1954. אבל ועדת החקירה התייחסה לזה גם בזמנו ואמרה שזה יתקיים לפחות עד 1964. אני מבינה שבמסגרת המשפטית אני לא יכולה לחרוג מהשנה הזאת כי רק הדבר הזה, של השנים, נחקר על ידי ועדת חקירה ממלכתית. ולכן, אני רוצה להשאיר אפשרות ופתח לאנשים שבכל זאת יבואו ויגידו: נכון שאנחנו לא נמצאים בשנים הללו שהחוק אומר אבל אנחנו נשכנע את בית המשפט שאנחנו כן קשורים לפרשה. זה יהיה חריג כדי שלא לסגור לאנשים את הדלת לבוא ולבקש בקשה לפתוח את תיק האימוץ. זה משהו שאני רוצה שתתייחסו אליו וגם ממך, לראות אם זה כל כך חשוב שהשנים יהיו בכותרת של החוק.

לנו אין התנגדות כי ממילא הדבר הזה משתנה בהמשך החקיקה.

נכון.

- - -

רגע, אני שאלתי על שם החוק, אני התחלתי משם החוק אז רק רגע. אני אתן קודם התייחסות למשרדים ואחר כך תשאל. יכול להיות שכשהם יענו, הם יענו על השאלה שלך. לשמור על השקט ולהגיד מי מדבר אז רק רגע. ליאת, בבקשה. בבקשה לשמור על השקט, המיקרופונים לא מספיק חזקים פה.

אני ממשרד המשפטים. מבחינתנו, מבחינת המשרדים, אין בעיה בכותרת ובשם החוק לבוא ולהשמיט את השנים. לעניין נסיבות חריגות, כמו שאת אומרת, זו פעולה בהתאם לפרוצדורה שכתובה כאן, בסעיפים האלה. בחריגה מהשנים אני אבקש שמשרד הרווחה או גורמים בשטח יתייחסו לפרקטיקות מדיניות, איך יתנהגו אחר כך.

אוקי, בסדר.

אני עובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ ילדים. קודם כל, כפי שחברת הכנסת קורן אמרה, אנחנו באופן עקרוני חושבים שזה נכון אם ניתן להסיר ספיקות במקום שניתן להסיר ספיקות ולסייע למי שבאמת קשור לפרשה. יחד עם זה, בהתייחס לשאלת השנים צריך לזכור - ואגב, כפי שמופיע בכותרת של החוק, מדובר על הוראה מיוחדת וגם זה הוזכר על ידי חברת הכנסת - האפשרות לקבל מידע על האימוץ היא אפשרות של המאומץ עצמו ולא של קרובי המשפחה, לא של ההורה הביולוגי. לכן, צריך להתייחס לזה כמשהו מיוחד וחריג, והגבלת הזמן חשובה לעניין הזה בכדי שאנשים שלא קשורים לעניין ייכנסו לגדר העניין. אני רוצה להגיד שכל שאלת האימוץ מאוד מורכבת ומעוררת. גם במקרה שבו הדבר נעשה באופן חוקי ועל דעתו של ההורה או בהחלטת בית משפט מסודרת, היא מעוררת הרבה מאוד רגשות ואנשים עלולים להיכנס לפתח הזה ולעשות שינוי שהמחוקק לא התכוון לו.

יחד עם זה, אני מסכימה למה שחברת הכנסת קורן אומרת וכך אנחנו נוהגים, כפי שנאמר כבר שנה וחצי, כאשר יש אנשים שעל פניו נראה והם לא בדיוק מדייקים בשנת 54, אם משנת 55, 56 פונים אלי, בוודאי שנרצה להתיר ספיקות בכדי לתת מנוחה לאנשים.

רק להוסיף ולהגיד שבאמת, במהלך כל השנים, פה ושם אנשים פנו לשירות למען הילד בניסיון לראות האם נעשה איזה שהוא תיק אימוץ חוקי. מאז שהתפרסמו הפרוטוקולים יותר אנשים פנו לשירות למען הילד, לא נמצאו תיקים. זה צריך להיאמר שלא נמצאו תיקים. זאת שאלה באמת לפרוטוקולים ולוועדת החקירה אבל נכון לעשות ולבדוק בכל המקומות וככה אנחנו אכן נוהגים. אז זו ההתייחסות שלי לעניין הזה.

בסדר, אז בעצם אתם מסכימים אתי שאפשר להסיר את השנים מהשם?

זה מאפשר את החריגות הקטנה הזאת, בהחלט כן.

להישאר עם הנוסח עצמו ונוריד את - - - ודיברנו שמדיניות הפעולה של משרד הרווחה תהיה בשים לב למקרים שחריגים וקשורים לפרשה.

בסדר, ואחר כך נתייחס לתוכן בסוף, שנאפשר חריג שאם הוא לא בתוך השנים, שיהיה רשום. אני אגיד לכם גם למה: אנחנו דנים היום, יש לנו הסכמות והכל בסדר אבל אנחנו יודעים שכנסת מתחלפת, אנשים בתפקיד מתחלפים. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים ושלא יהיו סימני שאלה. אז אנחנו נגיע לזה ונדון בזה, בסדר? נגיד לזה.

רחמים, מה רצית?

אני פעיל בוועד למען הנצחת ילדי תימן. השאלה שלי היא – יש 1,053 תיקים, עדויות, שהוגשו לוועדות. השאלה שלי היא איך זה רלוונטי לכל הקבוצה הזאת? אני לא רואה פה איזו שהיא רלוונטיות למישהו אחד מכל ה-1,053 מקרים שיכול לבוא ולבקש משהו. איך הוא יבקש? מה הוא יבקש? מי רלוונטי בכלל מכל ה-1,053 מקרים שיעידו בוועדות.

כולם רלוונטיים. רחמים, כל משפחה שהגישה תלונה, ויש משפחות שלא הגישו תלונות והם באים ואומרים: תראו, פנו לוועדה פה, בכנסת, ביקשו ניירת כמו שאנחנו עושים כל הזמן מהצוות הבין-משרדי, ועלה מאחד הניירות נניח פה, לצורך העניין, זה משרד הפנים שענה ואמר: אין לי הוכחות שהבן אדם נפטר. אין לי. אז אנחנו פונים לשירות למען הילד – תבדקו אם יש תיק. הם אומרים שיש תיק. הם לא יכולים לפתוח את התיק, נכון? על פי החוק אורנה לא יכולה להגיד, היא אפילו לא יכולה להגיד אם יש תיק.

לא יכולה.

- - -

רחמים, תן לי להסביר. אסור להם להגיד אם יש תיק. אתה מבין כמה זה חמור? עכשיו, יהיה פה איזה שהוא תהליך והוא יפנה לבית משפט ויגיד: אני קיבלתי מהשירות למען הילד שיש תיק כי היום אסור להם להגיד שיש תיק. הוא יפנה לבית המשפט, יגיד מה הסיבות שלו, ייתן את כל המסמכים שהוא חושב שצריך לתת, שבית משפט יבקש, ובית משפט לא יגיד לו: אדוני, יש חוק, אתה לא יכול לפתוח את התיק אלא בית המשפט יקרא את החוק הזה ויגיד לו: אוקי, אנחנו נותנים אישור. עם האישור הזה באים עכשיו לשירות למען הילד והוא יוכל לעיין בתיק.

אני מסכים עם זה רק מה שאני טוען עם כל הכבוד לכל היוזמה הזאת, זה יפה מאוד ולא קשור לילדי תימן.

תודה. בסדר. אוקי. רחמים הבנתי, תודה רבה, הבנתי. תן לי להמשיך. יגאל, אני רוצה דווקא לתת - -

תני לי אחד מה-1,053 שיכול.

סליחה, אני מבקשת לא לדבר בלי רשות. החדר גם ככה קטן ואנחנו מלא אנשים פה והמיקרופונים גם ככה לא מספיקים. אני מבקשת מכל מי שרוצה לדבר להרים את היד. עוד פעם, אני רוצה שאנחנו נמשיך וניתן התייחסות לאנשי המשרדים, ואחר כך אתן לכולם לשאול שאלה. אז עכשיו יש כאן ממשרד המשפטים, נכון? גם את ממשרד המשפטים? מהנהלת בתי המשפט. בבקשה.

אני מהנהלת בתי המשפט. רציתי לדייק ולומר שכשתוגש בקשה כזו לבית המשפט לעיין בתיק, בית המשפט ישקול את כל השיקולים שלו. זה לא שהתהליך הולך להיות אוטומטי והעיון יתאפשר באופן - - -

ברור.

זה נאמר פה בצורה כזו שניתן להבין אחרת.

אני רוצה להסביר את השוני: עד היום, אי אפשר היה בכלל לבוא ולעיין בתיק - -

כי לא היו נתונים, לא היתה אינדיקציה בכלל.

לא, לא רק האינדיקציה. יש כאן דברים אחרים. השירות למען הילד תכף יסביר מה ההבדל - -

אני רוצה לחדד.

אורנה רק שנייה, יש כאן עוד שאלה שתעלה ואז אני אתן לך להגיב. יגאל בבקשה.

לשעבר חבר ועדת שלגי מטעם נציגי המשפחות וראש עיריית ראש העין לשעבר. אני מנסה ללטש קצת את מה שאמר רחמים עדן. הצעד הזה בעיני מצוין, זה מקדם אותנו באיזה שהוא חסם שהיה קודם, זה פותר איזה שהוא חסם אבל מה שהוא מתכוון להגיד ואני גם חש את זה – חלק, אנחנו יודעים את הסיפור של הרישום המאוחר ויודעים ששינו זהויות. אלה החלק הארי כדי לאתר את המקרים הספציפיים האלה, יהיה לזה פתרון. אני לא יודע מה היקפם אבל זה חסם שירד עכשיו וזה מצוין. הבעיה הגדולה גדולה זה כל אותם אלה שאנחנו לא יודעים מה קרה אתם בכלל. אנחנו לא יודעים איזה זהויות קיבלו, איפה בכל זאת יש רישום אותנטי לגבי הקשר בין ההורים הטבעיים, הביולוגים, והאימוץ שלהם. אנחנו עדין מקווים בציפיות היפותטיות שנמצא איזה שהם רישומים מקבילים. אמרו, להבדיל אלפי הבדלות, שהגרמנים עם כל הנבזות שלהם ידעו לשמור בארכיונים ואצלנו, אני מקווה שידעו לשמור איזה שהוא ארכיון שאולי אותו נגלה, ואז יהיה רלוונטי לפתוח אותם כי אני לא יודע מי יבוא ויגיד: זה הבן שלי, תבדקו את התיק שלו.

לא, כאן זה עוד מדרגה בשלב של חקר האמת. זה היה חסם אחד. אנחנו גם יודעים דבר אחד: שכשהיתה ועדת חקירה, כל המשפחות לא הסכימו עם המסקנות ולא קיבלו את המסקנות של וועדת החקירה הממלכתית, ועדת כהן-קדמי. עכשיו, כדי להתחיל לבדוק ולהגיע לחקר האמת, אנחנו פועלים. אז הלכנו בשיטה של הוועדה, הם הביאו תעודות פטירה אז חוקקנו את החוק של פתיחת הקברים. עכשיו הגיע הנושא של תיקי האימוץ. אנחנו יודעים שזה לא סוף פסוק, זה רק עוד מדרגה ועוד שלב בחקירה. אורנה בבקשה.

אני רוצה רגע לדייק, גם שמעתי שאלה של יונה ואני רוצה להבהיר: במצב היום, במידה ויש תיק אימוץ, אינני יכולה למסור את האינפורמציה שיש תיק אימוץ למשפחה הביולוגית, וזה העניין. זה יאפשר.

נקודה חשובה.

עכשיו, שואל אותי יונה - יש אנשים שפנו וקיבלו תשובה שאין תיק אימוץ. את התשובה שאין תיק אימוץ יכולתי לתת. במידה והייתי מוצאת, ואני אומרת באחריות - אני חושבת שיצרתי מספיק אמון, אני מקווה, בין האנשים לגבי התפקוד כרגע. במידה והייתי מוצאת תיק של מעורבים בפרשה, הייתי פונה ליועמ"ש של המשרד לשאול מה אני יכולה לעשות גם בלי שינוי החוק - -

איך תדעי שהוא מעורב? לפי מה?

קודם כל, זאת שאלת השנים ושאלת הרשימות של הוועדות - -

יש רישום של המשפחות.

- - ושמות המשפחה. אנחנו עושים הצלבה.

- - -

סליחה רחמים, זה לא הדיון כרגע.

זה מה שניתן בקטע הזה. יש בוודאי דברים אחרים, כפי ש...

לא, אנחנו לא מערבבים את אף אחד. תודה. יגאל, בבקשה. ישי.

תשים לב שגם אם נורית - - -

רגע יונה, סליחה. סליחה יונה.

אני מלווה משפחות. היה לנו כאן דיון לפני כחודש ימים עם יולדות, אימהות של שנות ה-70 וה-80 של בית החולים "השרון", שהשנתון כאן לא מתאים לשנתון 70-80. איפה זה נכנס כאן לקטגוריה הזאת ולא נתעלם מהם?

אז אנחנו מטפלים בנושא של פרשת בית חולים "השרון" בצורה אחרת. כרגע אנחנו מדברים על הנושא של פרשת ילדי תימן. בית חולים השרון מטופל בצורה אחרת. כן אבנר.

אני יושב ראש ארגון יהודי תימן בישראל. קודם כל, באמת אני חייב לומר ואפילו לברך שהחיינו וקיימנו והגענו, שסוף סוף במדינת ישראל מדברים על נושא של תיקי אימוץ בווריאציה כזאת או אחרת, ובאמת על זה מגיע תודה לך ולכל מי שיעסוק בנושא הזה. אנחנו יודעים שבתקופת גלי החטיפות לא היה חוק אימוץ במדינת ישראל. חוק האימוץ נולד טיפה אחר כך, ואני בטוח גם שמאחר וכבר כל המדינה צעקה על גלי החטיפות האלה, שחוק האימוץ נוסח בצורה כזאת שהוא גם יכסה על הפשע הזה וימנע מאתנו, מהמשפחות, לחשוף את האמת והוא היה חוק דרקוני בסך הכל. הוא באמת חוק דרקוני. ולכן, השינוי הקטן הזה אבל המאוד מאוד מהותי שלא רק הילד יכול בעצמו ללכת לבקש פתיחת תיקי אימוץ אלא גם אנחנו, גם המשפחות, זה דבר שאם הוא היה לפני 40 שנה, בוודאי שהיה עוזר לנו ובאמת יישר כוח על השינוי הזה שנתפס כקטן אבל הוא מאוד משמעותי.

הוא לא כל כך קטן. זה גם חלק בדרך של אמון של המשפחות במערכת ובמערכת הממשלתית, שהנה באמת אנחנו רוצים לפתוח ולהביא את חקר האמת. זאת המטרה, לתת תשובות למשפחות אבנר.

בהחלט. אבל כאן, נורית, אני רוצה לומר שיש משהו שלא תלוי בך ולא תלוי בנו, זה המהות כיצד נעשו החטיפות של הילדים, שרובם או כולם יצאו מבתי התינוקות כאלמונים. זאת אומרת, השיטה עבדה ככה שבתי התינוקות הוציאו תינוקות והציפו את בתי החולים כאלמונים ללא שום רישום, אפילו לא של המחנה, ואז כשהציפו את בתי החולים, מנהלי בתי החולים פנו לדוקטור אברהם שטרנברג שעמד בראש השירות הרפואי לילד שהתעסק בבתי התינוקות האלה, והוא אמר להם לשלוח את זה למוסדות "ויצו". ואז, על פי הרישומים שכבר עלו פה בוועדה הזאת, וגם את ראית את זה, התינוקות האלה הוכנסו לבתי "ויצו" כששם המשפחה שלהם הוא אמץ. זה היה הקוד שליווה את כל אותם חטופים שיצאו מבתי ההורים שלהם כאלמונים, ובדרך המערכת הצמידה להם שם משפחה "אמץ". לכן, במקרה הטוב ביותר, אני אגיד לך ששם משפחתי אמץ, תמצאי לי תיק אימוץ על שם משפחת אמץ - -

נכון. זאת תהיה בעיה אגב. זה נכון.

- - אולי תמציא לי 1,000 אבל אם אני אבוא אליך בשם המשפחה שלי פרחי, אין סיכוי שבעולם מלכתחילה שיהיה כי כך המערכת בנתה את הדבר הזה. לכן, התיקון כאן - -

- - -

יגאל, תן לו רגע להשלים.

לכן, כשאני אומר שנעשה פה תיקון מאוד חשוב אבל בלית ברירה הוא קצת יוצא עקר מפני שמלכתחילה, אלה שלקחו את הילדים בנו את זה בצורה כזאת שאי אפשר יהיה לעקוב אחרי זה.

אני מקווה שבעקבות השינוי שעשית בתיקון לחוק האימוץ ובעקבות התמיכה שתקבלי מאתנו גם תגיעי לפתיחת תיקי האימוץ בכלל בצורה רוטינית, בצורה כוללנית. כלומר, אם יש אצל אורנה 10,000 תיקי אימוץ לצורך העניין, ואנחנו נעבור עליהם, יש בידינו אינדיקציות לבודד מתוך תיקי האימוץ האלה את ה-2500 שקשורים - -

זה לעולם לא יקרה.

לא, יגאל בבקשה.

אנחנו לא מרימים ידיים, וגם הדיון הזה היום זה נס גדול. ואני יכול לבוא ולומר שיש לנו אינדיקציות לדעת מה מתוך אותם תיקי אימוץ שייכים לפרשת ילדי תימן. א. ששם המשפחה שלהם אמץ. ב. יש להם רישום מאוחר. זאת אומרת שההורים החזיקו את התינוק מגיל חודש וחצי ועד חמש ואף אחד לא שאל אותם ואף אחד לא ביקש מהם להוכיח שהוא תינוק שלהם. אף אחד לא התעניין. מתי הם נדרשו לעשות את זה? רק כשבאו לרשום את הילד לגן חובה, ואז המדינה ביקשה מהם להראות שהילד הזה שלהם ואז הם הלכו וביצעו את האימוץ.

אבנר, אתה יודע על ילדים שלא נרשמו ורק בגיל חמש נרשמו?

בוודאי.

לא יכול להיות דבר כזה.

בוודאי.

טוב, בוא נשב על זה אחר כך.

הנה, הבת של ד', זה מה שקרה אתה. הבולגריה, זה מה שהיא עשתה. בגיל חמש היא הלכה ורשמה את הילד שלה לגן ילדים ואמרו לה: תראי לנו שהוא שלך, ואז העובדת הסוציאלית - - -

בסדר, אנחנו נרשום לנו את הנקודה הזאת לבדוק. אבנר סיימת?

נורית, אם תצליחי בעזרת השם, ובזה אנחנו כולנו נהיה אחריך באש ובמים, לפתוח את תיקי האימוץ לא על פי בקשה פרטנית של המשפחה אלא בכלל ולשתף אותנו בזה, אנחנו נמצא הרבה מאוד ילדים שהם לא בהכרח האחים שלנו אבל ילדים שהם בפוטנציאל ונמצא את המשפחות הביולוגיות שלהם, ואז בעזרת בדיקות DNA נוכל סוף סוף להגיע לחקר האמת.

אבנר, תודה רבה על הדברים שלך, הדברים באמת חשובים. אבל אנחנו התחלנו קודם כל עם אלה שיש לגביהם רישום. אתה אומר פה נקודה מאוד מאוד חשובה וזה לגבי ילדים שהגיעו כאלמונים לשירות למען הילד, שלגביהם אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו כן נוכל לעשות משהו שנוכל לגלות אותם. אז אני יכולה רק לומר פה על השולחן שאני ישבתי עם משרד הרווחה, ואנחנו ישבנו יחד עם מנכ"ל משרד הרווחה, והבקשה שלי היתה שאנחנו, הוועדה, תוכל להביא מישהו שמקובל עלינו כוועדה ולהסתכל בכל תיקי האימוץ ולבדוק את כל הדברים הללו. זה אפילו התקדם שלב ונתתי כבר שם של מישהו, וזה נעצר מסיבות אחרות. אז כרגע אני פעלתי בכל המישורים אבל כרגע אני רוצה לפעול במישור החוקי כי כאן, במישור של אלמונים, זה פותח לנו משהו אחר לגמרי וצריך לתת את הדעת איך עושים את זה. אני רוצה להניח כרגע את ההסכמות שיש לי אתם לגבי חקיקה. אנחנו בקריאה שנייה ושלישית נתייחס לעוד כל מיני נקודות שיעלו פה בהמשך, וניתן לזה תשובות במידה ונוכל לתת תשובות. יהיו גם פעמים שלא נוכל לתת תשובות כי בכל זאת, אנחנו נמצאים פה במסגרת חוקית.

אני ממשרד הרווחה. אני רוצה להוסיף אבל שבמידה ותהיה פנייה פרטנית אבל עם נתונים, גם אם כתוב "אלמוני", מבחינתכם אתם חושבים שעשו שימוש באלמוני אבל יש פרטים מזהים נוספים, הדבר ייבדק. נעשתה עבודה, זה לא משהו שרק בודקים אם יש רשימה וגמרנו את הסיפור. נעשית עבודה של בדיקת נתונים, הצלבה של כל מיני נתונים. אז אני חושבת שאני לא מגיעה למצב שבודקים את כל התיקים אבל אם יהיו אינדיקציות נוספות - -

ליאורה, כמו מה? אולי תגידי מה יש אינדיקציות. הרי אנחנו לא יודעים איך בדיוק בוצע תהליך האימוץ. אנחנו לא מדברים שנעשה על פי חוק, אנחנו מדברים על מקרים שהדברים נעשו כביכול על פי חוק.

אני מנסה לחשוב בדיוק על הנתונים שלפיהם – אין לי חיתוכים של בתי חולים, יש לי שם הורים. השאלה - -

אורנה, מאוד חשוב מה שאת אומרת, בקול.

השאלה היא, ועוד מעט אני אבדוק אם אוכל על סמך תאריך לידה בלבד כי בעצם מה שאת אומר, שנניח שיש לי תאריך לידה, ללכת על תאריך לידה מדויק.

אבל את תאריכי הלידה שינו. כשילד יצא מאולם "ויצו" עם ההורים המאמצים, הוא קיבל תעודת לידה באותו יום.

לפעמים זה שינוי שם ולא תאריך לידה.

תאריך לידה. הוציאו לו תעודת לידה חדשה באותו יום. למשל ש' מבאר-שבע., אימצו אותו באולם "ויצו" בתל-אביב, הוא היה כבר בן חודשיים כמעט. ההורים שלו נכנסו, אמרו להם: תבחרו ילד, וכשתצאו נכין לו תעודת לידה חדשה. היה מאגר וזה גם פורסם. היה מאגר של תעודות לידה ריקות, והוא קיבל תאריך לידה מאותו יום. אז נכון שזה לא תאריך לידה – אולי זה נותן אינדיקציה של שנה - -

לא, אני רוצה לדייק: נתון שהוא ברור לכם זה שמות ההורים הביולוגים, זה המחפשים.

אין, לא תמצאי אף אחד. זה חלום.

רגע, אני יכולה לתת רק מה שיש לי. אני לא יכולה לתת דברים שאתם מחפשים אבל אין לי. אני יכולה להתייחס למה שיש. ומה שיש, תיקי האימוץ, אני יכולה לבצע חיפוש דרך שמות ההורים הביולוגים - -

אבל אורנה, לפעמים - -

יש פה משהו דרמטי שאורנה אמרה עכשיו. אולי אם נביא את השמות הביולוגים - -

אבל ככה זה הולך, ככה נעשה החיפוש.

רגע, רגע. אבנר, רק שניה. אתם צריכים להבין דבר אחד, שאנחנו עכשיו קודם כל מדברים שאתה צריך להביא את השם של המשפחה הביולוגית. המשפחה הביולוגית היא המחפשת וגם תאריך לידה. תאריך לידה שאנחנו מניחים ורוצים להניח שהוא באמת נרשם באותו יום שנולד. הרי יש ספר לידות ואנחנו פועלים לפי משהו מסוים. עכשיו, אנחנו מדברים כרגע על מקרים שנעשו כביכול על פי חוק, אז יש איזה פרמטר מסוים, יש איזו מסגרת מסוימת. עכשיו אתה העלית נקודה על אימוצים שנעשו שהם לא בדיוק כמו החוק אלא משהו ליד החוק. אנחנו צריכים לחשוב על כל הדברים האלה ואני עוד פעם אומרת לך: יכול להיות שבחוק הזה לא נוכל לתת את התשובה להכל אבל יהיו לנו עוד פרמטרים שאחר כך נוכל לבוא ולהגיד: אוקי, יש פרמטרים מסוימים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם, ולמה אתם נמצאים פה? כדי למצוא עוד נקודות ועוד דברים כדי להכניס לחוק.

אבל עכשיו חלף במוחי איזה שהוא רעיון שאני שמעתי ממנה – אבל אם אני אביא לך שמות של הורים מאמצים - -

לא, של הביולוגים.

לא, של המאמצים.

לא, היא אמרה ביולוגים, היא לא אמרה מאמצים.

אם ש' - -

אל תזכיר שמות של אנשים כי אנחנו לא יודעים...

היועצת המשפטית פה אומרת לי: אל תזכיר שמות של אנשים כי קודם כל, אתה מזכיר מישהו שאנחנו לא יודעים אם הוא אומץ או לא אומץ - -

אבל זה בהסכמתו. אני עשיתי עליו כתבה בעיתון.

אבל הוא לא פה.

לא, לא, הוא לא פה ואנחנו מדברים על מישהו מאומץ אז אל תנקוב בשמות. אנחנו מדברים כרגע כללי.

בסדר. אורנה תגידי, אם בא בחור שהוא יודע שהוא מאומץ - -

אז הוא שואל את השירות למען הילד.

לא, הוא יכול לפתוח את התיק.

למי שהוא מאומץ או סבור שהוא מאומץ, אין לו שום בעיה גם לפי נוסח החוק היום בלי התיקון לפנות אלינו, ופונים עשרות אנשים בשנה מכל מיני שנים כי נדמה להם, כי אמרו להם ואנחנו בודקים אם יש תיק אימוץ. ואם יש תיק אימוץ, רשאי המאומץ לעיין בתיק העיון שלו. כך שאם מקרה כזה או אחר שמוכר לך, שאדם שאומר שהוא מאומץ, בוודאי שיפנה אלינו, איזו שאלה?

בסדר, הוא פונה אליך, זו הגרסה הישנה של החוק ועם זה אין בעיה - -

זה החוק כרגע.

אבל אם אני עכשיו בתור חוקר של הפרשה, אני יודע על אנשים שאימצו ילדים. אני מקבל מידע - -

אבל אתה לא יכול אבנר.

- - זה לא.

אבנר, כחוקר אתה לא יכול לבוא לפתוח את התיק, רק המשפחה. אתה, כחוקר, אם מצאת משהו, אתה יכול לפנות לאותה משפחה ביולוגית ולהגיד להם: הנה, מצאתי מסמכים, אתם מעוניינים ללכת לשירות למען הילד ולפתוח את התיק? אז הנה, עכשיו תלכו.

אני יכול להגיע למצב שבו אני אמצא את אחותי והיא לא תרצה להכיר בי.

לא, ברור. נכון.

גם על חקר האמת - - -

בוודאי שזה יקרה אבל אורנה - -

רק הערה קטנה אחת: מעלים פה נושאים שהם רחבים ממה שתיקון החוק אומר לדון בו אז ככה שאני לא בטוחה שגם בקריאה שנייה ושלישית, זו האכסניה הנכונה לכיוונים אותם מבקשים לברר.

ליאת, אני רוצה שכל מי שנמצא בחדר יעלה את מה שיש לו להגיד. בסוף, אחר כך יש פרוטוקול. אנחנו ניקח את הפרוטוקול בסוף ונראה איזה נקודות אנחנו באמת צריכים להתייחס אליהן ואפשר יהיה לתת להן מענה בחוק, ויש נקודות שאנחנו יודעים שלא נוכל לתת להן מענה, ואז אנחנו נעשה דבר אחר.

יש פה ערבוב של מהות הבעיה שלנו והדיון הספציפי.

נכון.

יש לזה קשר אבל לא בהיקף שעליו אנחנו מדברים. אתה לא יכול לפסול את זה.

יגאל תודה. אורנה, על פי החוק כרגע, על מה שאנחנו מציעים על התיקון של החוק, מה יהיה בדיוק ההליך, איך זה יתבצע ומה יהיה?

אדם יפנה, אותם אנשים כפי שמפורט בחוק, אותם קרובי משפחה כי לצער כולם הרבה מההורים הביולוגים כבר אינם בחיים אז יש פירוט מי יוכל לפנות. יפנו לשירות למען הילד בכתב, ואנחנו פשוט נחפש במאגר. המאגר שלנו, ברגע שיש שם של הורה ביולוגי, אנחנו מחפשים תיק על שם ההורה הביולוגי בין אם כתוב שם אלמוני או אני לא יודעת מה אני אמצא. אני לא הולכת על השם הביולוגי של הילד ולא על השם של המאמצים. אני הולכת על השם הביולוגי של ההורים ולכן, במובן הזה אם יימצא. נכון שעד כה לא מצאנו בצורה כזאת. אם יש משפחה מאמצת אז תגיד להם: בבקשה תפנו לשירות למען הילד למאומצים שסבורים, והם יקבלו שירות גם בלי השינוי בחוק.

אורנה, אז עכשיו את מקבלת פניה, את בודקת ובשלב הזה את כבר פונה למאומץ ואומרת לו שמחפשים אותו?

לא, לא. במידה ואני מוצאת תיק, לפי הנחיות החוק אני פונה לבית המשפט.

בסדר, אז פונים לבית המשפט, בית המשפט מאשר - -

בית המשפט מקיים דיון.

ברור, יהיה דיון. הבנתי שיהיה דיון ובסוף, אחרי שבית המשפט דן ונתן אישור, רק אחרי זה את פונה למאומץ? כן.

והוא יכול להגיד לא?

ואם הוא אומר לא?

אני אנסה לשכנע אותו אבל אני אכבד את רצונו.

שהוא לא רוצה להיפגש אבל המשפחה תקבל משהו? תקבל פרטים שהוא חי? מה היא מקבלת?

זה בהתאם להחלטת בית המשפט מה כן לתת.

אני רוצה לדעת מה בית משפט יכול להגיד לכם? הוא יכול להגיד לכם שאתם מספרים את כל הפרטים והוא לא ייתן כי הוא ישאל את המאומץ. הוא צריך גם לשאול את המאומץ אם הוא מוכן או לא, אז יש כאן פעולה שבעצם בית המשפט עכשיו יקרא למאומץ ויקבל ממנו - -

יתכן והמאומץ לא ירצה.

לא בטוח שהוא יזמין אותו. יש כל מיני וריאציות.

אז אני מבקשת שתבדקו את זה. אני מבקשת שתפתחו את זה. אתן יכולות להגיד לנו מה הווריאציות שאתן נתקלות בהן, שזה קורה במשך הזמן? אני פשוט רוצה שאנשים יבינו מה ההליך.

המאומץ פונה ומבקש לפתוח תיק, זה מסודר בחוק כבר מראש, זו הפריבילגיה שלו. במצב ההפוך אין לנו הרבה ניסיון עם זה כי עוד לא עשינו את זה אבל אני אומרת שאני יכולה לשער שאם המאומץ מתנגד והיו ניסיונות לשכנע אותו, יכול להיות מצב שבית המשפט יקבל את העמדה הזאת כמו שהיא, ויכולות להיות סיטואציות ששופט יגיד: אני מבקש להזמין אותו, אני רוצה לדבר אתו. יכול להיות שהוא יזמין גם את בני המשפחה הביולוגית שפנו, אני משערת שהוא גם ישמע אותם ויעשה איזה שהוא איזון בין הרצון של המשפחה לבין הרצון של המאומץ אבל זה התפקיד של בית המשפט.

זה בקשר לפגישה אבל - -

בית המשפט ישקול את השיקולים ויעשה איזון. אנחנו לא יכולים לחייב את בית המשפט לעשות ככה או ככה בחקירה.

כן, בסדר. אז יכולה להיות סיטואציה שהמאומץ יגיד: אני לא רוצה להכיר את ההורים. בית המשפט ינהל דיון, ינהל איזה שהוא תהליך אתם ואז הוא יאמר למשפחה שיש תיק אימוץ אבל המאומץ לא רוצה להיפגש. הוא יגיד את זה, נכון?

נכון, אבל יכול להיות מצב שבית המשפט יהיה מוכן שיעבירו מידע לא מזוהה למשפחה הביולוגית. למשל, הילד שלך עכשיו פסיכולוג והוא עושה כך וכך או משהו בסגנון. יש מידע לא מזוהה שאולי ייתן להם הרגשה שהילד בסדר, החיים שלו בסדר, הוא גר בחו"ל וכל מיני מידע לא מזוהה, זה גם יכול להיות אבל שוב, זה רק בית משפט.

אבל אם הוא כבר לא בחיים, המשפחה תוכל לראות שיש תיק, שהיה תיק שהוא אומץ, שהוא חי באיזה שהוא מקום?

אם הוא לא חי?

זה חלק ממה שנעביר לבית המשפט. הרעיון הוא שאנחנו נרצה שהמשפחה תדע, הרי זה הבסיס של העניין.

אורנה, האמירה הזאת היתה מאוד חשובה.

מהתחלה אני אומרת – להוריד את הספיקות, זו מטרת העניין. עכשיו, לצער כולנו, אנחנו מבינים שלא נוכל להתיר ספיקות הרבה אם בכלל באמצעות העניין הזה, וכמו שחברת הכנסת אמרה, זה נותן עוד איזו נישה של אולי. אני לא יודעת...

אבל נורית, אם יש פה שינוי של החוק אז - -

זו הוראת שעה לחמש שנים.

אוקי. זה לא משהו שבית משפט אמור להתייחס אליו ככתבו וכלשונו, גם אם זו הוראת שעה?

ברור שכן.

זאת אומרת, אם אני פונה והיא מוצאת תיק אימוץ על שם משפחת פרחי, אז אני מבין שעכשיו את לוקחת את זה לבית המשפט.

אני אגיד למשפחת פרחי - -

את לא תגידי לי ישר?

לא, ממש לא. זה חייב לעבור הליך משפטי.

סליחה רגע, צריך להגיד שמשפחת פרחי תקבל תשובה ראשונית שיש תיק. זה כתוב כאן. ההמשך ילך לבית משפט אבל עצם העובדה שהסרתי לך את הספק, אני אומרת לך.

אוקי.

אבנר, חייב להיות הליך של בית משפט. יש פה שני צדדים וצריך - -

לגבי פתיחת התיק, בסדר אבל לגבי ליידע אותנו אם יש - -

רק לדעת אם יש תיק או אין תיק, זה יענו.

התוכן של התיק...

עוד משהו להנהלת בתי המשפט?

לא.

לגבי הנושא של הילדים המאומצים, ברגע שקרוב משפחה מקרבה ראשונה הולך לעולמו ושולחים להם את ההודעה, הם מחויבים על פי החוק להעביר למאומץ שקרוב המשפחה שלו הלך לעולמו. אז אחרי זה אפשר לשאול שאלה: הוא קיבל את ההודעה או לא קיבל?

לא הבנתי. אתה רוצה שאם הם יודעים ש...

על פי חוק הם מחויבים להודיע לילד מאומץ - -

אם ההורה הביולוגי נפטר, אתם מודיעים לילד המאומץ? אתם מקבלים הודעה שהוא נפטר ואז אתם מודיעים לילד המאומץ שהוא נפטר?

כן, על פי חוק.

אז מה אתה רוצה עם הנתון הזה?

אז עכשיו, אני מבקש להודיע לאחותי שאבא שלי הלך לעולמו. ואחרי זה, אני רוצה שהם יגידו לי אם היא קיבלה את ההודעה או לא. ברגע שהיא קיבלה את ההודעה אז אני יודע שהיא חיה.

לא, אבל תראה, זה לא קשור לנושא של הילדים המאומצים וגם זה לפנות אם יש תיק או אין תיק. אם אין תיק, הם לא עושים עם זה כלום אבל אם יש תיק, ברור שהם קיבלו את ההודעה שזה קרה אז.

אבל זה נותן איזה שהוא פתח, איזה שהוא כיוון אם הוא חי, לא חי, יש תיק, אין תיק.

בסדר, זה לא נותן לנו קנה מידה. מאיר, יש לכם איזו תגובה או משהו?

אני מרשות האוכלוסין. רשות האוכלוסין, לפחות לפי תנאי החוק הזה לא צד לעניין. אנחנו לא גוף שרשאי למסור מידע. הגוף היחידי שרשאי למסור מידע לפי חוק האימוץ זה השירות למען הילד. אנחנו מחזיקים אצלנו מידע אחר והשירות למען הילד רשאי לקבל אותו במידה ויש בדיקה ספציפית, יודעים לפנות אלינו ואנחנו עושים עוד בדיקה על הבדיקה שלהם ואז יוצאת תשובה.

הבנתי. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? אבנר.

אני אתייחס יותר באופן כללי – אני מאריאל. באופן עקרוני, גם לי יש אח שאנחנו לא יודעים איפה הוא נמצא, וכל זה נודע לי רק שהתחיל כל הנושא של חטיפות ילדי תימן בהמשך - -

כשהנושא עלה לדיון על סדר היום הציבורי.

- - ואז אמא שלי איזה יום אחד – אמא שלי בסביבות גיל 90, פתחה את זה יום אחד בפני בבכי. אני רוצה רק להגיד דבר אחד לצד הזה: אלה יודעים לעשות את העבודה, הם מקצוענים והכל טוב ויפה. הצד הזה והצד הזה. מעולם הנושא הזה לא קם. אני לא הייתי שומע את זה שאני לא יודע איפה הוא נמצא, אם הוא חי או מת, חטוף או לא חטוף, אם הנושא לא הגיע לתקשורת דרך חברת הכנסת נורית קורן, יושבת ראש הוועדה. אנחנו צריכים לחזק אחד את השני, ובראש את נורית קורן, שתמשיך לפעול וגם אם נמצא אחוז מסוים, אני לא יודע אם נצליח למצוא אחד, שניים, שלושה או מאה, גם אם נצליח למצוא משהו נגיד דיינו. ולמה דיינו? ולא נפסיק, נמשיך ונמשיך ונמשיך אבל ככל שנמצא, יותר נתקרב לאמת. לכן, אני אומר שיכולות להיות מחלוקות, יכול להיות הכל אבל הנושא שלנו צריך להיות רק אחד: להמשיך עד שנדע בדיוק מה קרה. אני אגיד לך את האמת, אני לא יודע אם אני רוצה היום למצוא את אחי או לא. אני רוצה לדעת מה קרה, איפה הוא נמצא, שיהיה לו לבריאות שיחיה והכל טוב ויפה. אני רוצה רק לדעת מה קרה ואיך קרה.

רק שתדע שגם אם הוא לא חוזר, הירושה צריכה להתחלק גם בשבילו, נכון? הוא גם מקבל אז ככה שזה לא...

אמא שלי השאירה לנו כבר ירושה.

אלא אם האימוץ נעשה חוקי, לפי החוק אז הוא - -

אם האימוץ נעשה חוקי אז מגיע לו חלק מהירושה, אז שאבנר לא ישמח עכשיו.

אני רוצה להגיד לחברים: בואו נמשיך. טוב שאנחנו פה, נמשיך לבוא לפה ובעזרת השם נגיע לחקר האמת ואנחנו נדע מה היה. תודה לכולם ותודה לך נורית קורן ותמשיכי.

כן, אנחנו נמשיך. אני רוצה לגבי כל הנוסח, אנחנו מסכימים לגבי הנוסח. אני רק שואלת אם אנחנו יכולים להוסיף את הנושא הזה שבמידה ולא עומדים בשנים, בכל זאת, אם משכנעים את בית המשפט - -

לא בשלב הזה - - -

לא בשלב הזה? אבל אנחנו נוכל להשאיר את זה בין קריאה שנייה ושלישית?

אפשר להשאיר את זה עד שיהיה נוסח.

אני אכתוב את זה - - -

בסדר? אז אין לנו עוד דבר לגביו.

אני חושבת שעדין משרד הרווחה עשה פעולות משמעותיות והוא משתף פעולה מהתחלה. אני חושבת שהדברים מדברים בעד עצמם כך שהם אומרים כרגע שגם פעולה כזאת תמשיך להיות וימשיכו לבחון מעבר לשנים אם יש קשר והכל - - - זה קורה גם היום.

כלומר בלי מה שכתוב, בכל זאת אתם תעשו את העבודה.

אני חושבת שגם הדברים האלה באמת...

בסדר, אבל אני לא רוצה לסגור את הפתח ובגלל זה אני אומרת בואי נשאיר את זה לבין שנייה לשלישית, ואם נראה שאפשר להוסיף אבל הוא יצטרך לשכנע את בית המשפט שהוא אכן יכול להיכנס בדלת, וזה לא יהיה פשוט. אנחנו יודעים שזה לא יהיה פשוט.

אני רק רוצה לשאול את משרד הרווחה אם בכלל היו אנשים שפנו עד היום, לדעת ולשאול אם יש תיקי אימוץ באופן כללי, לאו דווקא בפרשת ילדי תימן כי מאז שהוועדה קיימת העברנו לכם בקשות אבל בשנים הרלוונטיות היו, חוץ מאשר הוועדה פנתה, היו לכם עוד פניות?

בשנים הרלוונטיות.

פניות ישירות יש לנו, בוודאי.

כל הזמן? אתם יכולים להגיד לנו לשם הסטטיסטיקה כמה המספרים?

מספרים אני לא יודעת להגיד. יש לי רישום במשרד, לא באתי עם הנתונים. יש רישום במשרד כמה משפחות ביולוגיות פנו. יש גם רישום כמה מאומצים פנו, כמה תיקי אימוץ של השנים האלה – נניח בשנת 2017.

השאלה היא אם מאז שהתחילה פעילות הוועדה, האם יש יותר פניות, יותר משפחות?

יש יותר פניות של משפחות, אין ספק.

אז אולי לדיון הבא, שסתם נדע באמת כמה אנשים פנו שלא... האם גם היו מאומצים שפנו אליכם וביקשו לבדוק אם הם שייכים לפרשה?

אין שום בעיה, יש לי רישום. אני אומרת שהיו מאומצים שפנו לפתיחת תיק. האם הם אמרו שהם חושבים שהם שייכים לפרשה?

כן, זה מעניין.

אני צריכה לראות.

זה גם נתון מעניין כי את מבינה שאם הם שאלו את השאלה הזאת, אז יכול להיות שהם הגיעו כאלמונים או כל דבר כזה שאז באמת אפשר לנסות אם הם באמת רוצים לדעת, שנעשה הליך אחר כדי באמת להגיע למשפחות.

נורית, אני רוצה לנצל את המעמד הזה ולציין ולהודות לאורנה, ולציין שאני עובד מול השירות לילד כבר הרבה שנים, מאז 94. אני רוצה להגיד שיש פה פער אדיר של התייחסות בין קודמתה, א', שפניתי אליה, והיא כל הזמן היתה אומרת לנו בפרוזדור זה חייל בריטי, ועשתה מהאימהות שלנו... זה בדם ליבי אני אומר את זה.

אבנר, מי שיושב פה מסביב לשולחן, אתה בין האנשים שהתחיל את המאבק לפני הרבה שנים ואתה יודע הרבה דברים, ואני רוצה לומר לך שכשאני פניתי למשרד הרווחה היתה לנו ישיבה מצוינת. המנכ"ל ישר ישב עם היועצים המשפטיים וכל מה שביקשתי, הוא הסכים. באמת, אנחנו עובדים כבר שנה וחצי רק הציבור לא ידע מה אנחנו עושים. ואני רק כדי לשמר את ההסכמה הזאת הבאתי את החוק הזה. אני יודעת שזה לא נותן מענה לכל אבל זה נותן פתח וזה מה שחשוב. תודה רבה.

כן ישי, אני רוצה לסגור את הדיון. המשרדים ירצו עוד משהו ואני נועלת את הדיון.

אני פונה לדוקטור לויתן - -

לא, לא, זה לא לעניין.

אני פונה שיבוא לכאן, נקבל אותו - -

לא ישי, זה לא שייך לדיון. זה לא הדיון עכשיו. אנחנו מדברים בהצעת החוק וזה לא הדיון. כשאנחנו נעשה דיון אחר, אנחנו נקרא לו לבוא אבל אני רוצה להעלות את הצעת החוק להצבעה. אנחנו עושים הכנה לקריאה ראשונה ואני רוצה להצביע. כן אליהו.

גברתי היושבת ראש, אני רוצה להגיד דבר אחד: "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה". זאת אומרת, אני מלמד את הפסוק הזה עליך – יקרה מפנינים. הבאת את כל הוועדה הזאת לפה ולא להשוות את הוועדה הזאת לוועדות הקודמות. היום אנחנו ערב ראש חודש תמוז. תמוז ראשי תיבות: זמני תשובה ממשמשים ובאים. והחודש הזה הוא החודש שמורנו ורבינו מר"ן הרב עוזי משולם זצ"ל. י"ג בתמוז, אנחנו יהודים ועושים את האזכרה שלו בתאריך י"ג ולא ב-21.6. אני חושב שמי שכואב לו הפרשה הזאת, יכול להגיד ביום הזה, י"ג, ושם לעשות תפילות ותחנונים, ואת עושה את הכל וגם כן, מנהלת הוועדה וגם שירלי עובדות לילות כימים ובאמת, אני נכנס למשרד למרות שאין להם זמן, יושב פה על כל העבודה הזאת.

תודה רבה. אליהו תודה רבה. אנחנו צריכים להגיד שהוועדות שהיו עד עכשיו - היו שתי ועדות בדיקה וועדת חקירה ממלכתית. כאן יש ועדה בכנסת שמפקחת על העבודה של הוועדות הקודמות.

- - -

הוועדה של הכנסת לא דומה ולא עושה שום דבר אחר כמו ועדות שהיו, ואין בכלל השוואה. זה רק השם אותו דבר.

דרך אגב, תכף יוצאים לפגרה. במליאה להזכיר את עוזי.

אליהו תודה. אז אני מעלה את הצעת החוק להצבעה. הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוראות מיוחדות בנוגע לגילוי פרטי אימוץ של עולי תימן, מזרח ובלקן) (הוראת שעה התשע"ח), זה יהיה עכשיו ללא השנים.

אני אסביר: אנחנו נכניס את זה לתוך דברי ההסבר כדי למנוע כל טענה כאילו הנושא הזה הוא - - - וככל שחברת הכנסת קורן, יושבת הראש תרצה, אפשר יהיה לדון בזה לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אוקי. מי בעד?
הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - מתן זכות עיון בתיקי אימוץ של עולי תימן, מזרח ובלקן בין השנים 1935-1965), התשע"ז-2016, עבר
.

ההצעה עברה. אני ממליצה בהתאם לסמכותי בסעיף 120ד לתקנון ולקבוע כי במידת הצורך יחוסו פרטים בפרוטוקול, שזה אומר שמות של אנשים שהושמעו.

ליאת, את רוצה להגיד משהו? אתן רוצות להגיד משהו?

לא.

אז אני מודה לכולם. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.