פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



76
ועדת הפנים והגנת הסביבה
03/07/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 684
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ' בתמוז התשע"ח (03 ביולי 2018), שעה 13:35

1. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – הארכת משך רישיון קבוע ורישיון זמני), התשע"ז-2017 (פ/4300/20) של חברי הכנסת רועי פולקמן, אמיר אוחנה, אכרם חסון, עודד פורר, חיים ילין, מירב בן ארי ויעקב אשר – הכנה לקריאה ראשונה
2. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' ) – רישוי עסקים דיפרנציאלי, פרק י"ב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018 (מ/1196) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעל גרמן
יעל כהן-פארן

רועי פולקמן

שי עג'מי ליבוביץ - מנהל תחום טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

עמיחי פישר - ראש אגף בכיר טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

ליאת גורפינקל - עו"ד, הלשכה המשפטית, מערך הסייבר הלאומי , משרד ראש הממשלה

שחר פרלמוטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

חוה מונדרוביץ - ראש אגף רישוי עסקים, משרד הפנים

אינג' ראם לוט - מנהל אגף לרישוי מפעלים ביטחוניים, משרד הפנים

הגר סלקטר - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מרגנית לוי - עו"ד, עוזרת ראשית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפי טפלץ - עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ביאן ותד - רפרנטית תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

גיא קפלן - מתכנן מחוז המרכז, מינהל התכנון, משרד האוצר

ניצן בן ארויה - עו"ד, יועץ משפטי ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, מינהל התכנון, משרד האוצר

גילי צימנד - ראש אגף תעשיות ורישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

ליאורה עופרי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

אילה גלדמן לסטר - מנהלת תחום רישוי בנייה, המשרד להגנת הסביבה

שחר סולר - ממונה תכנון, המשרד להגנת הסביבה

מרק כץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

ליאור חיימוביץ - עוזר השר, המשרד לביטחון פנים

אבישי לדאני - מנהל תחום טיוב רגולציה, המשרד לביטחון פנים

רועי הראל - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

יצחק (איציק) שמעוני - רמ"ח חקיקה, כב"ה, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק טל ימיני - ע' רח"ט אבטחה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אייל פורטל - משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אורטל בלילתי - ע' יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

מאיה וינקלר - רמ"ד רישוי אגף שיטור, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ תמר לברטי - רמ"ד יחידות מבצעיות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עוז כץ - מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה והתעשייה

דוד אסף - מנהל תחום סביבה בתעשייה, מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה והתעשייה

יעל מליק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי הימיין-רייש - יועצת השר, מנהלת תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

תמר מירסקי - רעש ענף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

אריק טייב - מנהל תחום רישוי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נטע ברנר-נאור - עו"ד, יועמ"שית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

סיגל מרד אברג'ל - ראש תחום הסדרה ואכיפה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אריק שמילוביץ - סגן מפקח עבודה ראשי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר יוני ינון - מנהל המחלקה הווטרינרית שירותי מזון, משרד הבריאות

ד"ר שלי עינב - היחידה הווטרינרית, משרד הבריאות

עמיר יצחקי - ראש מערך ארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות

מיכל גולדברג - עו"ד, היועצת המשפטית, בריאות הסביבה, משרד הבריאות

אינג' שי חן - מתאם פיקוח שירותי מזון, משרד הבריאות

ישראלה מני - סמנכ"לית, אגף מיסים וכלכלה, איגוד לשכות המסחר

ד"ר אבי צרפתי - יו"ר איגוד הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי

עינת פלינט - מנהלת המח' הווטרינרית, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

דנה דקו-מדנס - מנהלת המח' המוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

אלי דלל - סגן ראש עיריית נתניה, מרכז השלטון המקומי

מוריה דודי וייס - עו"ד, עוזרת ליועמ"ש, עיריית ירושלים

שי מלמן - מנהל המח' הווטרינרית ברמת גן, מרכז השלטון המקומי

נדיה קסלמן - סגנית מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית ת"א, פורום ה-15

נפתלי קאיקוב - מנהל אגף רישוי עסקים, עיריית נתניה, פורום ה-15 + יו"ר האיגוד הארצי לרישוי עסקים

יגור ספרונוב - מנהל רישוי עסקים, עיריית פתח תקוה, פורום ה-15 + מנכ"ל האיגוד הארצי לרישוי עסקים

איילת וסרמן - מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית ת"א, פורום ה-15

אהרון אליאס - מנהל רישוי עסקים, עיריית חיפה, פורום ה-15

דור דאודיאן - התאחדות המלאכה והתעשייה

גיתית הרש - קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

שי ברמן - מנכ"ל, איגוד המסעדות בתי קפה וברים

ד"ר רוני סורקיס - מנהל רישוי עסקים וטרינר ראשי, שופרסל

לילך דחוח - עו"ד, יועמ"ש, קו אופ

אפי ביתן - ר' תחום תפעול, קבוצת יינות ביתן

חנן כץ - מנהל תחום רישוי עסקים, קבוצת יינות ביתן

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

דניאל פינטו - כלכלן, התאחדות התעשיינים

ניר קפלן - עו"ד, ראש מחלקת רגולציה, התאחדות המלונות

ח'אלד דגש - עו"ד, ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

ראל נדל - בעל עסק בעיר תל-אביב, איגוד המועדונים

שי פניני - עו"ד, רשת קשת טעמים בע"מ

דפנה פלס - עיתונאית עצמאית

ישי וולפוביץ' - פעיל, מגמה ירוקה

יערה פרץ - פעילה, מגמה ירוקה

חנה קופרמן - יו"ר, הפורום הישראלי לשמירה על החופים

יובל יעקב ארבל - אחראי על קשרי ממשל, עמותת צלול

טל פילטר - מוזמן/ת

אבי ליכט - מוזמן/ת

צפריר קסלר - מוזמן/ת

קובי בירנהק - מוזמן/ת

איתי חיים - מוזמן/ת

שגיא אהרון - שדלן/ית, מייצג/ת את איגוד חברות הנפט בישראל

גילית רובינשטיין - שדלן/ית (חברת פוליסי), מייצג/ת את איגוד המסעדות הישראלי

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (חברת גורן עמיר), מייצג/ת את פורום ה-15 – הערים העצמאיות

תומר רוזנר
לירון אדלר

לאה קריכלי

אירית שלהבת


הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – הארכת משך רישיון קבוע ורישיון זמני), התשע"ז-2017, פ/4300/20

הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' ) – רישוי עסקים דיפרנציאלי, פרק י"ב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, מ/1196

שלום לכולם, נא לשבת. אנחנו באיחור ואני מקווה שעדיין למרות האיחור נספיק להשלים את הרפורמה, את הנושאים הפתוחים, ולהצביע עליה היום. לפחות שהוועדה תסיים את ההכנה לקריאה השנייה והשלישית. הוגשו גם הסתייגויות. חברת הכנסת כהן-פארן, לדעתי יש לך הסתייגויות, אם אני לא טועה.

כן, יש לי הסתייגויות.

חברת הכנסת גרמן, יש לך הסתייגויות?

קודם כול אני מצטרפת להסתייגויות של חברת הכנסת כהן-פארן.

בעצם לא הוגשו. התאריך האחרון להגשת הסתייגויות היה אתמול בשעה 12. לא הגישו הסתייגויות. הוגשו רק ההסתייגויות של חברת הכנסת כהן-פארן ומרצ. אנשי מרצ יצטרכו להגיש את ההסתייגויות. אם לא, הן נמחקות.

בדיון הבוקר בוועדת החינוך הקריאו את ההסתייגויות של מרצ.

אני עובד אחרת. אני מבקש ממך לפנות לחבריך במרצ שיבואו ויציגו את ההסתייגויות שלהם.

אני מצטרפת לכל ההסתייגויות של חברת הכנסת כהן-פארן.

את יכולה להצטרף. תנו לה להצטרף.

אני גם מבקשת רשות דיבור.

לא, אם את מצטרפת להסתייגויות אי אפשר לקבל רשות דיבור.

יש לך את זה בהסתייגויות.
בזה סיימנו את העניין הזה. אחרי כן נקרא את ההסתייגויות. אתם יודעים מה, אני דווקא רוצה להתחיל עם ההסתייגויות.

כבר הטמעתי את השינויים ומחקתי כמה הסתייגויות.

חברת הכנסת כהן-פארן, הרבה בגלל הדברים שהטרידו אותך – ולא רק אותך – עשינו פה שינויים. לכן לבוא ולהגיש לי הסתייגויות כך – הרגשתי... אבל בסדר, כל עוד זה ברמה- - -

אתה יודע למה, כי למעשה לא ראינו את הנוסח הסופי עד עכשיו.

אשמח מאוד אם תביני לאור שיתוף הפעולה וההסכמות שהגענו אליהן שגם את זה נוכל אולי להסיר. בואו נשמע.

אני רוצה לעבור לנושאים הפתוחים שיש לנו.

ראשית, למשרד האוצר. ביקשתי מאריאל יוצר תשובה לגבי תקנים.

אבל אמרנו בפרוטוקול.

לא זה ישן. ביקשתי עוד תקנים. אריאל יוצר יודע על כך. אני מבקש שתבדקי אתו אם יש לו תשובה על התקנים שביקשתי.

זה לא "נסגר" ביום שני?

לא, זה לא "נסגר" ביום שני. זה דבר שהתחיל הבוקר. אריאל יוצר אמר שייתן לי תשובה. בקיצור, את צריכה לבדוק אתו את העניין, שהוא יגיד לך בדיוק מה הוא הבין ואז נאמר את זה גם לפרוטוקול.

יש כמה דברים שביקשתי מגורמים שיעזרו לנו פה. אנשי משרד המשפטים ביקשו שני דברים.

רגע, אגיד דבר אחד. הכנסתי שינוי ביום חמישי לגבי אישור רישוי עסקים לשנה במקרים של שימוש חורג אם הוגשה בקשה לשימוש חורג. משיחות שלי עם יועצים משפטיים שונים הבנתי שיש פה חשש אמיתי- - -

אתה מדבר על בנייה, על סעיף 1א?

על סעיף 8א1.

אנחנו נתנו היתר רישיון עסק זמני לשנה למי שעובד בשימוש חורג, בהנחה שהוא הגיש בקשה לשימוש חורג.

שימוש חורג מתוכנית.

הסיבה שהשתכנעתי להסיר את זה – הרי אני אומר כל הזמן שמי שפועל בניגוד לחוק ומפר חוק אז לא מעניין אותו מה כתוב בחוק והוא ימשיך לפעול ואנחנו נצטרך לאכוף עליו ונצטרך לסגור אותו ולקנוס אותו, וקבענו כאן קנסות. לאנשים האלה אני לא מכוון. אני מסתכל על האנשים הנורמטיביים. התפיסה שלי אמרה: הוא יהיה בשימוש חורג וזה יוסדר. אז למה אנחנו סתם מחזיקים אותו? בואו ניתן לו גם רישיון זמני.

איפה הבעיה פה? זו הנקודה שבגינה שיניתי את דעתי – אני מדבר על האנשים הנורמטיביים. מה יקרה? הם בעצם יהיו בשימוש חורג, ייקנסו, ואז יגידו: אני יכול גם להפעיל את העסק ולקבל רישיון עסק. אדם ישקיע השקעות, יפתח את העסק שלו עם רישיון עסק זמני לשנה, הוא בטוח שהשימוש החורג שלו יוסדר. עכשיו יהיו בעיות עם השכנים, יהיו כל מיני דברים, פתאום הוועדה המקומית תהרוג לו את זה. ואז אותו אדם ששיחק לפי החוקים בסוף ימצא את עצמו באירוע לא נעים כלכלית. אני לא רוצה להיות במקום הזה. לכן השינוי שהכנסתי שם ספציפית לגבי רישוי עסק לשנה – נסיר אותו מהצעת החוק הזאת.

לכן הסעיף שהיה בנוסח ביום חמישי, סעיף 8א1(ג1), יימחק. במקומו יבוא סעיף קטן (ג1) חדש.

עכשיו בואו נשמע ממשרד המשפטים.

לא, זה מה שסיכמת עם המשרד להגנת הסביבה, שעומד עד 30 ימים.

אנחנו בשלטון המקומי חושבים בדיוק להיפך, ושכנענו את כבוד יושב-ראש הוועדה.

אני משתכנע בקלות... נפתלי קאיקוב, זה הוחלט.

הנושא השני שקשור לתכנון ובנייה – נציג אותו כבר עכשיו – בעקבות השיחות שהיו ליושב-ראש הוועדה עם גורמים שונים, עוסק במצבים של שימוש חורג מהיתר. זאת אומרת שהתוכנית מתירה את השימוש – למשל תוכנית שמתירה מספר סוגים של שימושים – היתר הבנייה ניתן לשימוש מסוים והם מבקשים לפתוח עסק לשימוש אחר.

בחוק התכנון והבנייה, אני מזכיר, הוכנס לפני כשנה סעיף שמאפשר לוועדה המקומית לשנות את השימוש הזה ללא צורך בבקשה להיתר בנייה אלא בהליך מקוצר יותר שנקרא שינוי שימוש.

עלתה בעיה שבמקרים האלה יש גורמים, בעיקר המשרד להגנת הסביבה, שהם לא נותני אישור לאותו עסק אבל הם רוצים לדעת וליידע את מהנדס העירייה אם יש בעיה. הדוגמה שניתנה בהקשר הזה כאשר מדובר בעסקים שהם מושכי קהל, כמו אולם אירועים, זה עסק שאינו טעון אישור של המשרד להגנת הסביבה אבל רוצים, למשל, לפתוח אותו במקום שלידו יש מפעל מסוכן עם חומרים מסוכנים. רוצה המשרד להגנת הסביבה ליידע את מהנדס העירייה שעלולה להיות שם בעיה.

אני חושב שמהנדס העירייה אמור לדעת את זה, אבל המשרד חושש. מכיוון שאני לא רואה בזה פגיעה אז הסכמנו לשינוי נוסח, שמהנדס העירייה ימסור למשרד להגנת הסביבה את המידע בתוך 30 ימים.

הם ימסרו לו. הוא מודיע להם שרוצים לפתוח עסק והם ימסרו לו מידע שרלוונטי מבחינתו.

זה סעיף קטן (ג1) חדש.

זה מופיע בעמוד 29.







"(ג1) הוגשה בקשה לרישיון עסק, לעניין עסק שהשימוש המבוקש בו הותר בתכנית החלה על המקום בו הוא עתיד לפעול, אולם לא הותר בהיתר שניתן לאותו המקום, יודיע מהנדס הוועדה המקומית על כך למנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה שבתחומו מצוי העסק; מנהל המחוז יהיה רשאי בתוך 30 יום מיום שניתנה לו הודעה כאמור, למסור למהנדס הוועדה מידע שיש בידיו הנוגע לעניין העסק שלגביו הוגשה הבקשה וסביבתו."

בסדר, זה המטרה של הסעיף. מישהו רוצה להתייחס?

משרד המשפטים, אנחנו עוברים לבקשה שלכם שלא הספקנו עדיין לראות. אמורה להיות פה המומחית. בבקשה תציגו את הנושא.

שלום, אני ממחלקת ייעוץ וחקיקה. אני אמונה על תחום הביקורת השיפוטית ואני כאן לעניין סעיף 22 הקיים היום בחוק רישוי עסקים. הממשלה מציעה להתאים אותו לסעיף של ביקורת שיפוטית, במובן הזה שאנחנו מדברים על צו מינהלי, זו החלטה מינהלית, זה כלי מינהלי, וצריך לדון בכך לפי עילות המשפט המינהלי. זה הלכה שקיימת כבר שנים רבות מאוד, שאומרת שהמשפט המינהלי הוא אחד והערכאות הן רבות, וגם אם הערכאה היא ערכאה כללית, כפי שיש לנו כאן, בית משפט שלום, היא צריכה לדון בהחלטה המינהלית לפי כללי המשפט המינהלי, לפי עילות הסף.

זה מופיע בעמוד 57 בנוסח.

תקראי את הנוסח בבקשה.

"תיקון סעיף 22
21א.
בסעיף 22(א), במקום "ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו, עם או בלי שינויים" יבוא "לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעסק פעל כדין, או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו לפי חוק זה, או אם התקיימה אחת מעילות המשפט המינהלי אשר מצדיקה את ביטול הצו".

זה ניסוח שמשקף את מהות הדרישה מבית המשפט בעניין הזה.

נכון, זה בעצם מכוון את בית המשפט לכך שמדובר בהחלטה מינהלית, בכלי מינהלי, וצריך לדון בה כמו בכל החלטה מינהלית אחרת.

זה נראה טבעי. חברי הכנסת רוצים להתייחס? לא. תודה. זה מקובל, הוקרא ואנחנו ממשיכים הלאה. תודה רבה.

יש נושא נוסף שמשרד המשפטים מבקש. כפי שאמרתי בדיון הקודם, פנתה אלינו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי).

אנשי הרשתות, תקשיבו, עכשיו זה נוגע לכם. דרך אגב, הצלחתם להגיע למשהו עם האטליזים? לא התעדכנתי. יש התקדמות?

חלקית.

כן? אז אני יכול ללכת הביתה, גמרנו...

בדיונים הקודמים החליטה הוועדה שלצורך מניין העבירות שימנעו הגשת בקשות במסלולים המזורזים יימנו שישה קנסות או שלושה עיצומים כספיים.

מרשתות?

לא, בכלל.

שישה קנסות היה רק לגבי רשתות.

לא, לא.

שלושה עיצומים כספיים – זה לכולם.

לכולם זה שלושה כשזה מצטבר: או שלושה עיצומים או שלושה קנסות או ביחד. לרשתות זה או שלושה עיצומים או שישה עיצומים וקנסות.

והחרגנו את חוקי העזר.

ההחלטה הייתה להחריג את חוקי העזר. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) פנתה אלינו ואמרה – אולי נמצאת כאן נציגתה, כך אני מקווה – שמבחינתם יש עם זה בעיה. אני מציע שהיא תציג את הבעיה שהם סבורים שמתעוררת כאן ואולי יש להם הצעה לפתרון.

כל הרעיון בבסיס סעיף 6א2 שהוספנו לעניין עיצומים כספיים וקנסות הוא לבדוק האם העסק מהימן או לא מהימן. אם הוא לא עומד בתנאי הרישיון פעם אחר פעם.

חוקי עזר זה לא תנאי ברישיון.

רק אם חוק העזר הוא תנאי ברישיון אז אנחנו נכנסים אל תוך סעיף 6א2.

אבל אמרנו שיש פה מלכוד, שהרשות המקומית יכולה להגיד שקיום חוקי העזר הוא תנאי ברישיון.

מבחינת הרשות המקומית, שהיא האוכפת המרכזית של רישוי עסקים בתוך התחומים שלה, אם מדובר במשהו שהוא תנאי ברישיון אין שום סיבה להבחין האם האכיפה, הטלת הקנס, היא מכוח חוק עזר או מכוח חוק רישוי עסקים, או לעניין זה מכוח חוק אחר לגבי משהו שהוא תנאי ברישיון. כלומר מה שנבחן כאן הוא לא השאלה האם הקנס הוא מכוח חוק רישוי עסקים או לא, אלא האם העסק עמד בתנאי ברישיון.

האם הרשות מצאה לנכון לקבוע את זה כתנאי ברישיון.

אם יש טענה לכך שהרשות לא צריכה לקבוע תנאים מסוימים ברישיון, זה שאלה אחרת. אבל מרגע שנתנו לרשות את הסמכות לקבוע תנאים ברישיון, והעסק לא עומד בתנאים ברישיון- - -

אבל עוד פעם: איך אני יוצא מהמלכודת, שכל חוק עזר יהיה תנאי ברישיון?

אני יכולה להציע. כל הדבר הזה נבע מתוך התחושה או הטענה שעלתה כאן מצד הרשתות, שלגביהן זה מטיל איזשהו נטל לא הגיוני והן לא יוכלו להיות במסלולים המזורזים. אבחנה שהיא אולי יותר רלוונטית היא להעלות את מספר הקנסות שאנחנו סופרים לעניין רשתות. אם כרגע זה שישה קנסות, להעלות את זה לשמונה. האבחנה אם זה חוק עזר או לא חוק עזר היא לא רלוונטית, בגלל שמה שנבחן פה זה האם העסק עמד בתנאי הרישיון.

חשוב להגיד כמובן שזה רלוונטי לגבי קנסות ולא לגבי עיצומים.

ועוד דבר, הוא נראה לנו מאוד חמקמק אבל לרשות המקומית יש את החופש להחליט מה היא קובעת כתנאים בעניינים המוניציפליים שלה שמעניינים אותה.

על זה דיברנו. אבל את לא מחדשת לנו עכשיו.

יש רשויות שלא קובעות את זה כתנאים ברישיון, או בוחרות רק חלק מחוקי העזר.

בסדר, לא חידשת. אני רוצה לשמוע את נציגי הרשתות, בבקשה. כמה קנסות מוטלים עליכם מכוח חוקי עזר בעיר, לא בתל-אביב, למשל בכל הסניפים שלכם בנתניה? כמה קנסות מוטלים עליכם מכוח חוקי עזר בשנה?

אני רוצה לחדד: מכוח חוקי עזר שהם תנאי ברישיון. הרשימה שאתם נתתם לנו לא עושה את האבחנה הזאת.

אני רוצה לדעת על כל חוקי העזר. השאלה של משרד המשפטים לא מעניינת אותי כי הרשויות המקומיות יכולות לנצל את זה לכל חוקי העזר. אני מבקש לקבל תשובה לגבי כל חוקי העזר.

השלכת פסולת, פריקת משאית. זה כמעט על בסיס יומי. זה עשרות בחודש. אגב, לא רק לרשתות אלא לכל עסק. זה יכול להיות על בסיס יומי.

סדר גודל של 40–50 בחודש.

לא נכון. האבחנה לפי רשויות מקומיות, בתל אביב, שהיא האוכפת המרכזית, ממש פחות מ-40.

אני רוצה את הרשימה. הצגתם את הרשימה?

העברנו את הרשימה.

זה היה 40 בשנה. אני מבקש שתבדקו את זה, תראו את מה ששלחתם, אם זה היה לשנה או לחודש.

נבדוק את זה. אני רק רוצה לומר שגם הרשויות המקומיות, שבדיון הקודם לא הביעו לכך התנגדות משום שהן כן מבינות שהטלת הקנסות – והמסלול של הטלת קנסות אצלנו אנחנו מערערים עליו כל הזמן משום שהוא יכול להתרחש בכל יום.

אבל אתה מחריג מהן את זה, אתה מונע מהן ללכת להיתר מזורז.

הרשויות המקומיות יש להן גם אינטרס כמובן לגבי העסקים לתת להם רישיון, אבל צריך לתת להם את הכלי, כאשר העסק באמת נופל, כאשר העסק לא בסדר, שיוכלו במקרה המתאים לא לתת.

אין לי בעיה – שיישאר רק עיצומים.

הרשויות המקומיות לא מטילות עיצומים אבל הן מטילות קנסות.

יש לי בעיה עם הסעיף הזה. משרד המשפטים, אני קרוב מאוד לבטל לכם את כל הסעיף ולא יהיו לא עיצומים ולא קנסות ולא חוקי עזר ולא כלום, כי הוא פועל בניגוד למהות של הרפורמה, לתפיסתי. אני לא בא להעניש עכשיו על חוקי עזר את מי שאני רוצה שיוציא רישיון עסק. אני לא בא לעשות את זה. אני לא עושה את זה לא בתכנון ובנייה ולא בדברים אחרים. זה קרוב מאוד להתבטל לגמרי.

יש לכם שתי אפשרויות. האחת, להשאיר את הסעיף כפי שהוא. אני לא מוכן שעכשיו על כל חוק עזר – כאשר הם מקבלים עשרות דוחות, בין אם זה בחודש או בשנה – אמנע מהם את תהליך רישיון העסק. זה לא יהיה. אפשרות אחת היא לעשות את זה כך. האפשרות השנייה היא להשאיר את זה רק לעיצומים. אם אתם רוצים, נבטל בכלל את הקנסות ונישאר רק בעיצומים. תחשבו ותגידו לי את התשובה שלכם. זה הכול. חוקי עזר לא יהיו. תחשבו מה אתם בוחרים. הלאה, תמשיכו.

יש לנו קנסות גם.

אתם לא מוחרגים. אצלכם זה לא חוקי עזר.

אם הם יבטלו אז לסעיף הזה גם הקנסות שלך יבוטלו. או עיצומים בלבד או כפי שזה עכשיו.

בבקשה, נמשיך. אנשי משרד העבודה נמצאים פה? כן.

אנחנו חוזרים לנושא שעלה על השולחן ביוזמת הוועדה, והוא בטיחות באירועים המוניים, בין היתר בעקבות האירועים שהיו בהר הרצל ומותה הטרגית של חיילת. הוועדה ביקשה להסדיר את נושא הבטיחות באירועים המוניים. לאחר דין ודברים לא פשוט עם משרדי הממשלה מוצע בפניכם נוסח, שאני מבין מיושב-ראש הוועדה שסוכם על דעת השרים הנוגעים בדבר. הנוסח הזה משקף את הסיכום שבין יושב-ראש הוועדה לבין השרים עצמם.

זה מאתמול בערב. תקריאו את הנוסח.

לפני כן, חוה מונדרוביץ, הרשימה הזאת – לא בכל פריט נגענו. את יכולה להדגיש את הסעיפים שבהם נגענו בוועדה.

לא בכל פריט נגענו. הוועדה התייחסה לנספח א'.

גם לנספח ב'. נספח א' זה התוקף, נספח ב' זה המספרים.

תסמנו לי בבקשה את השינויים שהוועדה ביקשה. אני רוצה לראות שספציפית אליהם תהיה התייחסות. ביקשתי שתהיה הצגה של הכול. אני רוצה לדעת במה הוועדה נגעה ספציפית. אני זוכר מה הוועדה רצתה, ואם משהו שרצינו לא נמצא אני רוצה להיות מסוגל לראות את הדברים.

עכשיו אנחנו מדברים על נושא הבטיחות באירועים המוניים. היה סיכום אתמול בערב ביני לבין השר גלעד ארדן והשר חיים כץ. המהות של הסיכום היא זאת: חוקית הממשלה החליטה – אגיד יותר מזה: בהצעת חוק זו אנחנו לא נוגעים במצב החוקי למשך שלוש השנים הקרובות. מה שהיה הוא שיהיה, ואני לא מתווכח מה היה, כי גם על זה יש פרשנויות. כדי לא להתווכח, אני לא נכנס לשאלה מי אחראי ומי לא אחראי היום. אני לא נוגע וגם לא משנה את זה בשלוש השנים הקרובות. כלומר, לא נגיד עכשיו: אתם המשטרה, או אתם משרד העבודה. לא. אני לא משנה לשלוש השנים הקרובות ולו פסיק מהסטטוס הקיים. אני מציע מתווה שייכנס לתוקף בעוד שלוש שנים או בכפוף להשלמות – תיכף תשמעו – ולכן קודם כול חשוב לי שיהיה ברור לכולם. מי שמצפה שנשנה משהו עכשיו – לא נשנה. מדובר על המתווה שיהיה בעוד שלוש שנים, והמתווה ברור.

קודם כול אני רוצה לברך את שני השרים על השיחה אתמול. היא הייתה שיחה חשובה. הייתה החלטה ואני יכול להגיד, לא טריוויאלית, ששני השרים נתנו כתף ופתרו בעיה שהממשלה לא מצליחה להתמודד איתה, לשנים ארוכות.

מאז אסון ערד.

שני השרים, שהסכימו והבינו שניהם שיש פה מהלך מחויב המציאות והזדמנות, אני חושב שמגיעה לשניהם באמת הערכה מלאה. עכשיו הנוסח בא לזקק.

מי הם השרים?

השר חיים כץ והשר גלעד ארדן. מגיע להם כל הכבוד בעניין הזה.

בשלוש השנים הקרובות אנחנו לא נוגעים. עוד שלוש שנים מהיום המתווה שאנחנו מציעים הוא כזה: ראשית, יהיה צריך להסדיר מקצוע, שהיום לא מוסדר, של מורשי בטיחות. את ההסדרה של המקצוע הזה לוקח על עצמו משרד העבודה. ההסדרה הזאת כנראה תהיה מחויבת לעבור בחקיקה ולהיות מושלמת במהלך שלוש השנים האלה. לאחר ההסדרה הזו, בכפוף לכך שהיא הושלמה – וזה המחויבות של משרד העבודה להליך – אז נעבור לשלב השני: מי ירכז את אישורי הבטיחות הנדרשים לאירוע המוני כהגדרתו. מי שירכז את זה – הסכים השר לביטחון פנים שהמשטרה באחריותו תרכז את העניין הזה. זה המתווה.

ליאור חיימוביץ, עוזר השר לביטחון פנים, אני רואה שאתה מהנהן בראשך. אנשי משרד העבודה, אני רואה שאתם מהנהנים בחיוב. עכשיו בואו נראה שהנוסח מתאים.

"תיקון סעיף 3
1א.
בסעיף 3 בחוק העיקרי, בסופו יבוא:




(ג)
(1) בעסק של עינוג ציבורי, שהוא אירוע מרובה קהל- - -"

אהבתי את ה"עינוג ציבורי". אבל תמשיכי.

זה מחוק המרכולים, זה בחוק הקיים.

שם זאת תהיה עבירת קנס.

המשטרה אחראית על העניין.

הייתי חייב לשלב את העבודה בעינוג הציבורי.

"בעסק של עינוג ציבורי, שהוא אירוע מרובה קהל המתקיים תחת כיפת השמיים או שלא במבנה של קבע, לא יינתן רישיון או היתר זמני אלא אם כן אישרה המשטרה כי לאירוע ניתן אישור לעניין קיום סידורי הבטיחות הדרושים לקיומו, מאת גורם שהורשה לעניין זה (להלן – מורשה בטיחות) על ידי שר העבודה והרווחה בהתאם להוראות שנקבעו על ידו לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות כל דין."

זה ההסדר שיחול בעוד שלוש שנים. עכשיו נפנה להוראות שקובעות שזה יהיה בעוד שלוש שנים. זה מופיע בסוף הצעת החוק.

הוראת המעבר היא בסוף, בעמוד 73, בפסקה (2).








"(2) תחילתו של סעיף 3(ג)(1) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה – 3 שנים מיום התחילה."



כדי לא להתנות את ההתחלה, החוק של הרשאת מורשי הבטיחות צריך להיכנס לתוקף בתוך שלוש שנים אבל כתבנו:








"לא נקבעו הוראות להרשאת מורשי בטיחות כאמור בסעיף 3(ג), בתוך התקופה האמורה בפסקה זו, תחליט הממשלה על הצעדים שיש לנקוט לשם יישומו של הסעיף האמור.

המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מדי חצי שנה מיום פרסומו של חוק זה על הפעולות שננקטו לצורך יישומו של סעיף זה."

משרד העבודה, זה עונה לכם על מה שנקבע בסיכום? מקובל. המשרד לביטחון פנים, זה מקובל?

לנו יש בעיה עם העניין הזה של "תחליט הממשלה".

מה אתה מעדיף? שלא ייכנס לתוקף?

אנחנו מבקשים שהחקיקה תוסדר תוך שלוש שנים.

לא תיכנס לתוקף – אני מסכים.

או "לפי המאוחר".

לא, לא.

או "שלוש שנים" או "עד הסדרת העיסוק בחוק", לפי המאוחר.

נוריד את "תחליט הממשלה".

אמרתי: בלי. החוק ייכנס לתוקף בתוך שלוש שנים, בכפוף להסדרת העיסוק.

או עד הסדרת העיסוק, לפי המאוחר.

משרד העבודה צריך להסדיר.

משרד ראש הממשלה אחראי לדיווח.

נכון. את הדיווח תשאירו. תוך שלוש שנים, בכפוף להסדרת המקצוע, ולפי המאוחר. זהו, נגמר. אם לא יקרה, לא יקרה. יש גבול למה שאני יכול לעשות פה.

יש לי שאלה טכנית: למה שמשרד ראש הממשלה ידווח?

הוא מתכלל.

תן להם לדווח.

לא, לא. הוא צריך לדאוג שהם יעשו את זה.

אנחנו מוכנים לקחת את זה על עצמנו.

משרד ראש הממשלה ידווח ואז הוא גם ירגיש מחויב ללחוץ על השרים הרלוונטיים, ואם הם לא יעשו את מה שהם אמרו אתמול בערב שיעשו אז יהיה להם עסק עם משרד ראש הממשלה שצריך לדווח לנו.

אני אומר פה כנציג משרד ראש הממשלה, הנושא חשוב. אני יודע שתמיד רואים אותנו כאויב הרגולציה, אבל הנה אזור שאנחנו חושבים שצריך הסדרה, כי הוא לקונה ארוכת שנים, ואנחנו מוכנים לקחת על עצמנו גם את הדיווח, בדיוק בגלל מה שהיושב-ראש אמר.

יפה, אז סיימנו את הנושא הזה. אנחנו מתקדמים בסדר בסך הכול.

אתם החלטתם? מה ההחלטה?

מבחינתנו הרע במיעוטו הוא החרגה של חוקי העזר.

בסדר, אז נשאר הנוסח כפי שהיה, לא נוגעים בסעיף. חוקי העזר מוחרגים מן הרישוי.

אנחנו משבחים את משרד המשפטים על החלטות מהירות.

אנחנו עובדים על הצעת החוק הזאת רק שמונה חודשים, סדר גודל של עשרה רפרנטים במשרד המשפטים.

איזה עשרה? אולי שישים.

בצורה אינטנסיבית עשרה רפרנטים שנכנסו לתחום הזה כדי לתמוך ברפורמה הזאת.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה.

רציתי לשאול: החרגה של חוקי העזר, איפה היא מופיעה?

בסעיף 6א2.

נסכם את העניין: מדובר בכל עסק. יש לו סנקציה, שהוא לא יכול להגיש בקשה לרישיון במסלול המהיר אם מוטלים עליו יותר מדי קנסות או עיצומים. עיצומים – נשאר שלושה. קנסות – יש פה הרבה חוקי עזר שיכולים להיות על פינוי אשפה וכל מיני דברים, שבסדר, מוטלים קנסות, אבל אני לא רוצה למנוע בעקבות זה את היכולת שלו לקבל רישיון עסק.

אם לא מפנים אשפה?

זה יכול להיות אלף ואחד דברים שונים.

למשל על שילוט.

נכון. זה לא מהות הרפורמה. לא אכפה עכשיו, כפי שאני לא כופה בתכנון ובנייה אלא מתעסק במהות, לא אכפה בעקבות חוקי העזר.

זה מופיע בנוסח של החלטת הוועדה, למעט מפִסקה זו את הקנסות על הפרת חוקי עזר. אנחנו ננסח את זה.

רציתי להתייחס לסעיף 7ג, אם אפשר.

כאשר נגיע. יש פה סדר.

לפני כן נתייחס לטבלה. זה מסכם את כל הצו, מה שביקשתי גם מכם?

כן, זה נספח ב', כפי שנקרא במכתב של השר.

אפשר להפיץ את זה, נכון? אז תעביר את זה לוועדה ונפרסם באתר של הוועדה.

אדוני היושב-ראש, אפשר לצלם את זה עכשיו?

אעבור על הדברים שהוועדה שינתה ואחרי כן נצלם ונפיץ.

נספח א' מדבר על מסלולי רישוי ותוקף הרישיון לפריטי צו רישוי עסקים כפי שהוסכמו בוועדת הפנים; נספח ב' עוסק בסיווג עסקים למסלולים על פי הנספחים להחלטת הממשלה 3214.

הגרסה שאנחנו מאשרים היא בחוק?

זה לא יהיה בחוק. זה ההתחייבות של שר הפנים, שזה הפרסום.

ראית כבר את הנוסח שעליו נצביע?

זה הנוסח ואקרא מה אנחנו שינינו בוועדה.

פריט 4.2א: מסעדה לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום – זה בכפוף להגדרה. אנחנו צריכים להגדיר את ההבדל בין פאב למסעדה. יש לנו התחייבות כזו למשטרה.

פריט 4.2ב: בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום – לפי הבנתי בשני המקרים לא מדובר בפאב, אבל כן במסעדות. נתנו להם תוקף רישיון חדש לעשר שנים. זה בשורה משמעותית מאוד למסלול. המסלול יופיע בהמשך לדעתי.

המשטרה מבקשת שהמסעדה תשרוד עשר שנים...

המסלול מופיע בעמודה האמצעית.

מסלול רישוי, גם זה חשוב לי להגיד. במסעדות נשארנו במסלול ב', לא עשינו שינוי.

השינוי שעשינו במסלול ב', שהוא גם שינוי משמעותי, קיצרנו אותו ל-49 ימים. לפני כן הוא היה 21 ימים + 45 ימים וקיצרנו ל-49 ימים בסך הכול.

מסעדה נשארת במסלול ב' אבל מקבלת 10 שנים.

אלה שני דברים משמעותיים מאוד. בית קפה ומזנון, פריט 4.2ב, הוועדה המליצה על תצהיר, ושר הפנים קיבל את המלצת הוועדה. זו בשורה להרבה מאוד עסקים.

עד למגבלת הכבאות.

נכון, עד מגבלת הכבאות, שזה עד 50 איש ועד 150 מטר. עד גודל כזה – זה תצהיר. מעל זה – זה עובר למסלול ב' בגלל הגודל, אין מה לעשות. זה חשוב מאוד, בעיקר למזנונים הקטנים ולבתי הקפה הקטנים.

בפריט 4.7ב יש מרכול. יש פה מישהו מהמרכולים? מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון. הוא קיבל תוקף רישיון ל-15 שנים. אנחנו, בהתאם למגבלת הכבאות, בתצהיר, ומעבר לכך במסלול ב'.

בפריט 4.7ג, אתם רוצים להסביר לי מה "נסגר" עם האטליזים? אני מבקש ממשרד הבריאות להציג לי את הסיכום בעניין אטליזים, בבקשה.

נגיע כבר לסוף, מה שסוכם כבר, לא נעבור על כל התהליכים.

קודם כול, אני חייב להגיד שאני שמח שהיה תהליך הדדי. זה חשוב, כך צריך להיות. יותר מזה, אגיד למשרד הבריאות: כדי שהרפורמה שלכם תצליח זה מחויב המציאות, ואני מברך על המהלך שהובלתם פה בנושא האטליזים, שהגעתם לסיכום. אני מזכיר לכולם, ביום חמישי קיבלנו את הצעת משרד הבריאות, ואימצנו אותה, הכנסנו את נושא מתאם בריאות לחקיקה. זה דבר שלתפיסתי יכול לעשות מהפך בכל מערכת היחסים והיכולת של עסקים לעמוד בדרישות ולהיות זמינים, שתהיה זמינות הדדית בעניין הזה.

ההחלטה ביום חמישי לגבי נושא ההסמכות מן הסתיים סייעה גם לפתיחוּת ולקבלת המתווה.

התחלתם לדבר גם על זה איתם?

כן, בוודאי.

אבל זה לא על הפרק עכשיו.

זה לא הנושא כרגע אבל זה עזר לסיכום.

בואו נתכנס לאטליזים.

אטליזים אנחנו מחלקים לשלוש קטגוריות: האטליז הבסיסי, האטליז הרגיל והאטליז היצרני. האטליז הבסיסי הוא אותו אטליז שהוא דמוי מרכול. זה מרכול שמוכרים בו בשר טרי אבל אין בו טיפול באותו מזון. יש את האטליז הרגיל שכולם מכירים, שנכון להיום זה קטגוריה אחת. בזמנו הוא היה שתי קטגוריות והיום קטגוריה אחת. ויש את האטליז היצרני שעליו ניתן רישיון יצרן.

בסופו של דבר הגענו למסקנה שאכן אטליז בסיסי יישאר כקטגוריה בפני עצמה, כפריט בפני עצמו, גם אם זה בתוך מרכול, על מנת להגיע לגמישות, שהיה וקיימת איזו בעיה בפן של הפיקוח תהיה בעיה ברישיון העסק לגבי הפריט של האטליז הבסיסי אבל לא לגבי כלל המרכול. בעניין זה הגענו להסכמה.

מנגד, היה פה את עניין הטווח.

זאת אומרת, יש סיטואציה שרישיון העסק לאטליז הבסיסי יילקח אבל רישיון העסק של המרכול יישאר.

בדיוק כך.

זה לא היה עד היום?

זה היה.

זאת ההסכמה שנבעה מכך שאם מוותרים על פריט הרישוי של אטליז בסיסי יכול להיות שמעמידים בסכנה את פריט הרישוי הכללי של כל המרכול. מתוך ההבנה הזאת הוחלט שהוא יישאר כפריט נפרד.

לכמה שנים אתם נותנים את הרישיון?

כאן אנחנו מגיעים לנושא של השנים. ברמת העיקרון, עמדנו על חמש שנים לבסיסי ושלוש שנים לאטליז הרגיל והיצרני.

זו הייתה תמונת הפתיחה.

כן. לאטליז הבסיסי, מתוך חמש השנים, אנחנו מוכנים להגיע לעשר שנים, בהלימה למרכול לעיבוד מזון. הצענו כאן הצעה.

מרכול בלי עיבוד מזון מקבל רישיון ל-15 שנים?

לא, לעשר שנים בכל מקרה.

הצגנו לחברים רעיון, כמעט בטוח שלא ירצו לקבל אותו, אבל אמרנו שבכל מקרה מבחינתנו זה דבר שאפשר לקחת אותו בחשבון, שלפחות לשנה הראשונה, או לפעם הראשונה, זה יהיה חמש שנים, והפעם הראשונה תהיה אוטומטית.

עזוב, זה סתם. זה יהיה עשר שנים.

סליחה, אתם לא בדיון כרגע, עם כל הכבוד. עשיתם עבודה מאחורי הקלעים, עכשיו אתם לא בדיון.

אין לנו בעיה.

עשר שנים. נגמר.

יש לנו הסבר שיכול להיות טוב לטובת העסקים בהיבט הזה, אבל עצרנו פה.

אבל איזה מסלול רישוי?

היתר מזורז ב'.

היתר מזורז ב', עשר שנים לאטליז הבסיסי.

לגבי האטליז היצרני, שהיה לו רישיון לשנה- - -

אבל יש לו רישיון יצרן.

בדיוק כך. יש לו רישיון יצרן. אז מה שמבחינתנו יכול להיות מקובל, פשוט לעשות התאמה לרישיון היצרן, כי רישיון יצרן ניתן לשנתיים, כדי שתהיה הלימה בין רישיון היצרן לבין רישיון העסק.

למה אתם לא יכולים לתת יותר אם יש לכם כבר רישיון יצרן?

בכל מקרה, אם אין רישיון יצרן אין רישיון עסק.

יש לך כבר כלי שאתה יכול להסתמך עליו.

אבל רישיון העסק אמור להתבטל ברגע שאין לו רישיון יצרן.

ברור. אז למה הוא צריך לרוץ עוד פעם לצורך רישיון עסק אם יש לו רישיון יצרן? אין לי בעיה, אם החלטנו שרישיון יצרן יהיה לשנתיים שהוא יישאר לשנתיים, אני לא נכנס לניהול הזה עכשיו, אבל אם יש רישיון יצרן, כאשר כתוב שרישיון העסק מתבטל אוטומטית אם אין רישיון יצרן, למה לרישיון העסק אדם צריך לרוץ עוד פעם בכל שנתיים?

אבל אם הוא מתבטל אז גם כך אין רישיון עסק.

למה הוא לא מתבטל אוטומטית?

כי צריך לעשות הליך של ביטול רישיון.

אם אני כותב שזה תנאי לאותו אטליז- - -

אז זה אותו דבר.

אין בעיה, כי אז הוא מתעסק רק ברישיון יצרן והוא לא צריך להתעסק גם ברישיון עסק. זה רק בירוקרטיה שאנחנו חוסכים להם. לכם זה לא משנה כלום. מה אתה בודק ברישיון עסק שאתה לא בודק ברישיון יצרן?

נאמר כך: הסיכוי שאתה אומר שאין לו רישיון יצרן, מצד אחד, אבל עדיין יש לו רישיון עסק- - -

אבל לא יהיה, כי אתה כותב בתנאים לרישיון עסק שאתה מחייב בשביל רישיון עסק רישיון יצרן לסוג הזה של אטליז. בסופו של דבר יש פה כפל בירוקרטי מיותר במקרה של אטליז יצרני. אין מה להגיד, זה האמת הפשוטה. אם אתה שואל אותי – לא היו צריכים רישיון עסק, מספיק שהיה להם רישיון יצרן שמרכז בתוכו את כל המגבלות של רישיון העסק.

לנו אין בעיה.

אז תורידו את תנאי האישור.

יש גורמים אחרים לנושא אטליז יצרני?

יש את משרד הבריאות שהוא לא שירות המזון אלא בריאות הסביבה.

לא, לא. במקרה הזה קחי את משרד הבריאות כאחד, בריאות הסביבה ומזון.

מי נותני האישור שם?

אז כבאות.

כבאות? מה זה קשור? נציג הכבאות אמר מן ההתחלה שלא אכפת לו שיהיה 15 שנים, אז אין לכבאות בעיה. מי עוד?

אולי משרד החקלאות.

משרד החקלאות רלוונטי? איפה נציגי משרד החקלאות?

תכנון ובנייה וכמובן הרשויות המקומיות.

אני מבקש כך: בואו נפשט – נלך על עשר שנים גם פה, ונכתוב סעיף מחייב, שרישיון העסק יפוג אוטומטית במידה ולא יהיה רישיון יצרן בקטגוריה של אטליז יצרני.

רק כדי שאבין מה הכוונה ב"יפוג אוטומטית" – הוא מתבטל אוטומטית?

בטל מיידית, אוטומטית. ברגע שאין רישיון יצרן מתבטל רישיון העסק.

אז צריך לכתוב בחוק.

תכתבו בתנאים לרישיון.

אז איך עושים את זה?

ההצעה טובה אבל צריך לנסח אותה.

בואו נעצור לרגע. יש הסכמה שההצעה טובה ומספקת. היא חוסכת בירוקרטיה לאטליזים יצרניים. דרך אגב, לא כולם במרכולים, יש גם אטליזים יצרניים לא במרכולים. אין שום סיבה לאותם אטליזים יצרניים לעבוד כפול. עשר שנים רישיון עסק מתבטל אוטומטית. רק צריך משפטית להסדיר את זה, זה מה שאני מבקש. אם זה לא יוסדר משפטית – אני מקבל את הגרסה שלכם על חידוש רישיון בכל שנתיים. בסדר? סוכם.

בכל שנתיים בהלימה עם רישיון היצרן, כי יש מגמה להאריך את רישיון היצרן.

בוודאי, בהלימה.

ולמעט מה שנאמר כרגע, שזה מתבטל אוטומטית.

אני מבקש שתבדקו אם אפשר לנסח את זה. לא נעשה את זה עכשיו.

בסדר, נבדוק.

האטליז הרגיל, שם נשאר רישיון לשלוש שנים.

תסביר לי מה קורה באטליז הרגיל.

אטליז רגיל הוא למעשה האטליז הקונבנציונלי. זאת אומרת, אטליז שבו עושים גם טיפול שלא לעיני הלקוח וגם טיפול לעיני הלקוח. אין לו רישיון יצרן והוא לא בסיסי, כי כן פותחים אריזות.

אני לא מבקש שתעשו עכשיו עוד פעם מסחרה. זה הוסכם.

אנחנו סברנו שצריך לקבל רישיון לחמש שנים לאטליז הזה. יש להם לדעתנו את הכלים לאכוף את זה. בכל מקרה הם צריכים לבוא ולעשות ביקורות.

לא הסכמנו על פרק הזמן. לדעתנו חמש שנים זה דבר נכון. יש את הכלים.

משרד הבריאות, אני לא נכנס להחלטה הזו שלכם, למרות שאני באמת לא מבין למה. אני מבקש שתבחנו. אם תחליטו על שלוש שנים – זה יישאר שלוש שנים; אם תחליטו על חמש שנים – זה יהיה חמש שנים.

מקובל.

ברגע שקיבלתם יכולת לבטל ב-on going- - -

לא, הביטול הוא לא ברגיל.

בחוק בכלל. אתה יכול לעשות ביקורת ולבטל רישיון. אני חושב שאפשר, אבל לא אתערב בהחלטה הספציפית הזאת. אתם תחליטו ותיתנו תשובה, ביחד עם הפתרון למנגנון לנושא הזה.

סיימנו עם האטליזים.

אדוני, אני מזכיר את סעיף 20, שביקשת שנזכיר לך.

עוד נגיע אליו. אני פשוט בהקראה. מה שאמרתי לגבי סעיף 20 יקרה. אתם צריכים לזכור.

אני ד"ר אבי צרפתי, יושב-ראש ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות. למעשה אני מייצג סדר גודל של 220 – הרשתות טוענות שזה 350 – רופאים וטרינריים שלמעשה מבצעים את הביקורת ואת הפיקוח בשטח על הפריט שדיברנו עליו, על אטליזים. למעשה אנחנו מהווים חלק בשרשרת הרישוי של העסקים האלה.

המציאות שאנחנו פוגעים היא בוודאי לא מציאות קלה. אסביר. בהתאם למה שקורה בשטח, כאשר היום אדם יכול לעבוד בתיקון פנצ'רים ולמחרת לעבור להיות אטליזן, בלי לרחוץ ידיים באמצע, במציאות הנוכחית היום אדם ללא שום הכשרה בתהליך יכול להפוך להיות מבעל מקצוע אחד, ובכוונה לקחתי דוגמה קיצונית, לבעל מקצוע אחר, כאשר המקצוע הזה בארצות אחרות בעולם מוסדר כמקצוע אקדמי שדורש לימודים של 3–5 שנים, המציאות הזאת בעייתית. אנחנו נתקלים בה בשטח בסיטואציה שבה אנשים- - -

בקיצור, אתה אומר להשאיר את זה שלוש שנים.

לא. לכן במסגרת הנוכחית, כשאין הבנה בסיסית של התהליך הזה, איך מעבדים בשר, איך מוכרים בשר וכתוצאה מזה כל הנושא המתרחש בבריאות הציבור, הנושא הזה היום בעייתי מאוד בארץ.

בהביננו את רוח הדברים בוועדה לגבי מתן רישיונות, שהם לא צריכים להיות הגורם הטכנוקרטי המעכב של התהליכים, אנחנו מבינים את העניין ולא מתנגדים לזה, אבל אני חייב להגיד שכל הדברים האלה והפתיחה של השערים במקצבי הזמן מחויבים במתן כלים מתאימים לרשויות המקומיות ולאחראים בתהליך הזה לעצור את התהליכים האלה באופן מיידי.

אבל יש לך את זה. אתה מקבל גם צווים, גם צווים מינהליים, גם אפשרות להטיל קנסות.

צווים מינהליים זה קצת בעייתי – וזה בעצם הכלי הכי אפקטיבי – מאחר וזה נעצר או אצל ראשי העיריות או אצל אנשים ספציפיים מאוד במשרד הבריאות. אם לאנשים נוספים במשרד הבריאות הייתה אפשרות לתת צווים מינהליים זה היה מקל על התהליך ומפשט את התהליך שלנו.

בסעיף 20. תודה רבה.

אני מסכם לגבי האטליזים – הראשון הוא לעשר שנים; השני הוא לשלוש שנים – אם תסכימו לחמש שנים זה יהיה בהסכמתכם כמובן; והשלישי – ננסה למצוא הגדרה חוקית שתחייב פקיעת הרישיון אוטומטית עם ביטול הסכם רישיון היצרן, ואז זה עשר שנים, ואם לא אז ביחד עם חידוש רישיון היצרן, כרגע לשנתיים. זה הסיכום לגבי אטליזים.

בפריט 4.7ד: מרכול עם עיבוד מזון – הוועדה המליצה שהרישיון יהיה לעשר שנים במסלול ב' וההמלצה התקבלה.

בפריט 4.8: פאב, משקאות משכרים – חמש שנים במקום שלוש שנים. אחרי זה נדבר על ההגדרות עם המשטרה.

בפריט 7.1א: בית מלון – העלינו לעשר שנים במסלול ב'.

שאלה לגבי פריט 6.8ב: עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר בתוספת זו – למה זה חמש שנים ולא עשר שנים? זה נראה עסק בלי סיכון ובלי כלום.

זה יכול להיות גם חנות "אופטיקנה".

לכן אני שואל. אם נתנו לפאב, אז למה לא לעסק בקניון, סתם חנות שאין בה מזון ושום דבר?

סתם פספסנו את זה.

אין כמעט עסקים כאלה. רוב רובם של הקניונים יש בהם חברת ניהול.

לחנות בגדים לא צריך רישיון עסק. כל חנות בקניון צריך שיהיה לה רישיון? יש קניון בלי חברת ניהול?

אין הרבה, אבל יש כאלה.

אה, אלה המרכזים המסחריים הקטנים.

כפוף לאישור המשטרה, שיקבלו רישיון לעשר שנים.

זה כבאות.

בואו נמשיך. זה לא מאסה, זה לא כל הקניונים. בקניונים יש חברות ניהול. זה מעט מאוד עסקים.

בפריט 7.7ו: דיסקוטק – נשאר שלוש שנים. לא נגענו בו.

סימנתי כי רצו להגדיר אותו באופן שונה מפאב או בר שיש בו גם דיסקוטק. גם להגדרה הזאת הגענו.

לדיסקוטק יש כבר הגדרה בחוק? לא.

בפריט 7.9: אולם או גן לשמחות ולאירועים – עשר שנים.

בפריט 8.3א: הובלה של כספים, יהלומים, תכשיטים, ניירות ערך ודברי ערך אחרים – חמש שנים.

משרד העבודה, היו דברים ששאלו אתכם. למשל בעניין עיבוד שיש – לכמה זמן יינתן הרישיון? חמש שנים? למה לא לעשר שנים? היום הרישיון ניתן לעשר שנים ואתם רוצים להוריד לחמש שנים?

כן.

למה?

כבר כמה שנים אנחנו ערים להתפרצות של מחלת הסיליקוזיס. כמעט כל עובד שעיבד שיש בעבר או שמעבד שיש כיום חשוף לאבק מזיק וכתוצאה מכך הוא חולה. מדובר במחלה קטלנית. לוקח כמה שנים עד שהיא מתפרצת, אבל ברגע שהיא מתפרצת כבר אי אפשר לעצור אותה.

במה זה קשור לרישיון עסק?

אני מסביר למה.

אם זה בריאות – זה משרד הבריאות.

זה בריאות העובדים. אנחנו אמונים על בריאות העובדים, על הבריאות התעסוקתית.

הבנתי. אתה אומר שיש סיבה. טוב, לא ניכנס לזה. הלאה.

פריט 7.1א: בית מלון, בתנאי שניתן רק לחדרים ולא למסעדה, בריכה, סאונה וכולי – דיברנו על עשר שנים.

כן, אבל באחד הדיונים גם דיברת על פריט 7.1ב, שזה צימרים, וגם הדגשת. אין את זה, זה לא שם.

לא דיברנו על זה.

זה פריט 7.1ב. אפשר לראות את זה בפרוטוקול. גם אמרנו שזה יהיה מסלול א' – 15 שנים. זה לא מופיע בטבלה.

צימרים עד שש יחידות.

אמרת: מעל חמש יחידות. היום זה מעל ארבע יחידות. ביקשת שזה יהיה מעל חמש יחידות, ואמרת: מסלול א'.

מה היום נקבע לגבי צימרים קטנים?

היום זה חמש שנים.

למה זה חמש שנים?

העלינו את זה בהחלטת הממשלה ל-15 שנים. מסלול תצהיר לפי הכבאות זה עד שישה חדרים, כך קבעו אנשי הכבאות.

אז לכם עד שישה חדרים אין בעיה בטח.

בסדר, אז שיהיה במסלול רגיל.

15 שנים בתצהיר, עד שישה חדרים.

זה לא מופיע בתוקף רישיונות שאנחנו מעלים אותו. חשוב שזה יופיע, שנבין שהתוקף עולה.

כי זה בהחלטת הממשלה.

אנחנו נפרסם את ההחלטה פה. היא לא כוללת את כל הסיפור. למה אין פריט על צימרים?

זה צריך לכלול את כל הפריטים שמשתנה להם התוקף.

כי זה בהחלטת הממשלה וזה צריך לכלול את ההסכמות שהושגו פה בוועדה מעבר להחלטת הממשלה.

צריך שיהיה נייר אחד שמראה את כל השינויים.

זה כבר הוחלט בממשלה, יצא להערות הציבור ואני לא צופה בזה שינויים משמעותיים.

יש לי עוד שאלה קטנה. למה במספרות תוקף הרישיון נשאר לשלוש שנים? אלא אם כן גם פה היה שינוי ואני לא יודעת.

לא, מה פתאום.

אשמח שיגידו לי שאני טועה.

מה תוקף הרישיון במספרה?

חמש שנים.

מי נותן אישור למספרה?

הרי זה בכלל נשקל כפריט לביטול, אז למה לא להעלות את התוקף?

זה בתצהיר.

זה רק הרשות המקומית והכבאות. אני לא מבין. אנחנו נותני האישור.

אמרתי שכל מה שבתצהיר לא יכול להיות שהוא לפחות מעשר שנים. אני רוצה לשמוע אותם אומרים. בחוק זה כתוב?

כן.

אז גמרנו. זה עשר שנים.

מופיע בהחלטת הממשלה שזה נשאר חמש שנים. מה שמוזכר אחרת, כתוב "חמש שנים". בנספח להחלטת הממשלה כתוב "חמש שנים".

זה לא חדש. אמרנו מהתחלה שתצהיר יהיה עשר שנים, אלא אם תציגו לנו חריגים שאתם חושבים שצריכים להיות.

החריגים כתובים בהחלטת הממשלה.

לא. מה שהיית צריכה להציג פה בוועדה. כרגע אנחנו נשארים בדבר הזה. תעשו בדיקה, חוה מונדרוביץ, ואם תגלו דברים חריגים שמפריעים לכם מאוד – מספרה לא צריכה להיות אחד מהם, אבל אם יש משהו אחר שמאוד מפריע לכם שהוא בתצהיר ויש סיבה טובה להוריד אותו מעשר שנים, תבואו ותדברו אתנו. כרגע זה מה שכתבנו בהצעת החוק. כל מה שהוא בתצהיר – עשר שנים אוטומטית.

כתבנו בהצעת החוק לפי בקשת הוועדה שכל מה שהוא בתצהיר הוא לעשר שנים. לא כתבנו שיש אפשרות לפחות. אתה רוצה שנכתוב שיש אפשרות לפחות?

אתה רוצה שנכתוב כפי שכתבנו על החמש שנים?

קודם כול, זה יכול להיות יותר, בוודאי. אמרנו שאם יש סיבה – אמרתי גם להם כאשר ביקשתי שיגידו לי מה צריך להיות לחמש שנים.

אנחנו צריכים להוסיף את זה.

תוסיפו: "אלא אם יש סיבות מיוחדות", אבל באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, לא סתם.

כי זה החמרה.

אנחנו והכבאות מתכללים את המספרות, אנחנו מאשרים אותן. אפילו משרד הבריאות לא נותן אישור.

אני לא מוכן שבצו הראשון יכניסו דברים בתצהיר מתחת.

אז תדבר איתם.

דיברתי ואמרתי.

אני זוכר שזה נקבע לעשר שנים גם מתוך דיון שהיה, שתצהיר בסוף אי אפשר לתת לו תוקף מוגזם.

עשר שנים זה בסדר. לא חיפשתי יותר. חוה מונדרוביץ, תערכו בדיקה, אם יש לכם משהו בתצהיר שהוא פחות מעשר שנים. כרגע בהצעת החוק כתוב שתצהיר זה עשר שנים. העניין הזה כולל גם לצו הראשון, דרך אגב. אם יש דרישה שלכם למשהו ספציפי אז יהיה לו מן הסתם נימוק הגיוני ונבחן אותו.

כלומר, כל תצהיר זה עשר שנים, אלא אם הוועדה אישרה משהו אחר.

נכון, כולל מהצו הראשון. עד עכשיו את הצו הראשון קיבלנו ככזה ראה וקדש, פרט לשינויים שעשינו. זה גם שינוי שעשינו.

דיברנו על האטליזים, דיברנו על המרכולים, על משקאות משכרים ועל אולמות אירועים.

תוכל להסביר שוב את עניין אישור הוועדה לצו הראשון?

כן. בצו הראשון ביקשנו לראות אותו.

באיזה תוקף? קבענו שתוקף יהיה ככלל לחמש שנים, ומי שבמסלול תצהיר – לעשר שנים.

חריגות מזה, מחמש שנים שהוצגו לוועדה ואושרו בוועדה, מתחת לחמש, מה שלא בתצהיר- - -

גם לגבי עשר שנים אתם אומרים ששר הפנים יהיה רשאי לסטות מטעמים מיוחדים.

באישור ועדת הפנים.

זה לא נכלל כבר בסעיף אישור הוועדה?

אתה מבלבל אותי. אני לא מבין מה אתה לא מבין. אעשה לך סדר, ואני מקווה שאתה תבין מה שאני מבין לפחות. יש לנו מה שהתייחסנו אליו בתצהיר. התייחסנו אליו בנפרד מן המסלולים האחרים. מה שבתצהיר – אמרנו אמירה ברורה מאוד: בתצהיר אנחנו כוועדה לא רואים שום סיבה למשהו פחות מעשר שנים. ביקשתי עכשיו למען הסר ספק שזה יחול גם על הצו הראשון, גם על מה שכביכול אנחנו לא נכנסים אליו, לעניין זה בלבד. עד עכשיו הבנת אותי?

הבנתי.

לעניין זה בלבד.

אם אתה רוצה לסטות מעשר שנים בתצהיר, מה שלדעתי אתה לא רוצה, אתם סתם עושים פה עכשיו שיחה ארוכה שהייתה צריכה להיות כבר קודם ואיכשהו התפספסה, אין לכם שום דבר כזה, וגם אם יש משהו אז תבחנו אותו לעומק ותראו שלא, ואם יהיה משהו שאתם חושבים שכן אני בטוח שיהיה לכם נימוק טוב ותוכלו לשכנע אותנו בעניין הזה.

מספרה זה היתר מזורז א'.

אבל היא עברה לתצהיר.

מתי? לא דנו במספרות עד עכשיו, עד כמה שאני זוכרת.

לא דיברנו על מספרות אף פעם.

כל הזמן אמרתם שמספרה בתצהיר, שכיבוי אש צריך רק שיהיה שם מיכל כיבוי, הוא עושה "וי" ואז מקבלים את הרישיון.

היתר מזורז א' זה 15 שנים. היתר מזורז ב' זה 10 שנים.

אם זה כתוב עכשיו כהיתר מזורז א' וכתוב "שלוש שנים" זה יישאר שלוש שנים, לכן אני מתעכב על זה.

אנחנו מנסים להבין למה מספרה צריכה לקבל רישיון לשלוש שנים.

חמש שנים, סליחה. מי נותן אישור במספרה?

זה רק הכבאות.

לכבאות אין בעיה, הנציג שלהם אמר 15 שנים.

הוא אמר 15 שנים לכל העסקים.

אז למה עכשיו שלוש שנים? לאן נעלמו 12 שנים?

אבל משרד הבריאות לא נותן אישור.

הוא כותב את התנאים ואז אני והכבאות בודקים.

למה זה בהיתר מזורז א' ולא בתצהיר – אני לא יודע, צריך לשאול את הכבאות. משרד הבריאות, גם אם הוא לא נותן אישור, יש לו דעה.

אני לא מתנגד שזה יהיה בתצהיר.

אז מספרה עוברת לתצהיר.

אבל לעניין הצו – אני יודע מן המנכ"ל, פטור ממפרט אחיד. זה גם הצו הראשון.

אין דבר כזה. אסביר בדיוק מה היה. אחרי כן נגיע לזה. דיברתי גם עם המנכ"ל.

פריט המספרה עובר לתצהיר.

לא, אני צריך להבין.

אתה מדבר על מפעלי A, מה שפטרתי מהוועדה המייעצת? על מה אתה מדבר?

לא. מפעלי A זה המשרד להגנת הסביבה, זה לא משרד הבריאות.

אני לא מבין על מה שאלת.

ביקשנו פטור ממפרט אחיד, ולחלק להכין מפרט חלקי.

בסדר, נעלה את זה פה, לא שכחתי אתכם.

בסדר.

אם כך, "סגרנו", פריט המספרה עובר לתצהיר.

לא לגמרי. קבענו עד 300 מטר.

בסדר. זה מקובל, הכול בהתאם למגבלות הכבאות. יש מספרה שהיא גדולה מ-300 מטר?

כמעט ואין.

נפתלי קאיקוב, זה בזבוז זמן, אני רוצה להתקדם.

כל טיפולי היופי נכנסים תחת אותה אצטלה וזה נמוך יותר ממספרה – פדיקור ומניקור, כל הקטנות האלה. זה גם אותו דבר, גם בתצהיר, רק אנחנו והכבאות מאשרים. זה אותו דבר. אתה יודע אילו בשורות אתה נותן פה לעשרות אנשים?

עזוב, אני לא ממשיך, גמרנו. מה שעד עכשיו עשינו – עשינו. האויב של הטוב ביותר הוא המושלם.

זה אותו פריט.

האויב של הטוב ביותר הוא המושלם. גם כך הכנסנו את המספרות, כי יש רבות, עשינו את זה. אני לא ממשיך יותר. סיימנו עם זה.

חוה מונדרוביץ, רק תבדקו את מה שאמרתי לגבי התצהיר.

נגמור עם משרד הבריאות ואז אשחרר אותם. עם משרד הבריאות התחלנו בכוח והגענו להסכמות בסוף ולשיתוף פעולה, ואני שמח על כך, ומובילים רפורמה.

יש לי בקשה ואני רוצה שתציגו לנו את זה: מתן פטור מהכנת מפרט אחיד לפריטים הבאים – משרד הפנים, אתם שומעים? משרד ראש הממשלה בעיקר. בעיניי הכול הגיוני.

פריט 5.2א: מתקן התפלת מים – ברור.

פריט 5.2ב: מי שתייה – מתקן להפקתם ולטיפול בהם.

פריט 5.3א: שפכים וקולחין – עיבודם, טיהורם, אחסונם. את זה אני פחות מבין.

פריט 1.3א: ייצור תכשירים למעט הרכבת ציוד רפואי.

פריט 1.8: חדר מתים. אני מבין.

פריט 3.7א: ייצור תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי, למעט תרופות.

למען ההגינות אני צריך להגיד שהנושא של חדר מתים לא היה ידוע קודם כבקשה לפטור.

אמשיך: הכנת מפרט חלקי לפריטים:

פריט 1.2א: ייצור תמרוקים.

פריט 1.3ב: אחסון תכשירים שלא לצורך מכירה קמעונאית במקום.

פריט 1.3ג: מכירה או חלוקת תכשירים.

למען האמת, על מפרט חלקי אני לא מבין. אני בעד לאשר את הפטור מן המפרט האחיד. עזוב את המפרט החלקי.

צריך להכין מפרט חלקי. אנחנו נכין. אי אפשר להכין שם מפרט מלא.

מה ההבדל בין מפרט חלקי למפרט מלא?

ההבדל הוא שחלק מן הדברים הם מאוד מיוחדים פר כל תעשייה.

אתה לא צריך לשכנע אותי עם ההתפלה, עם זה גמרנו. תדבר על אחסון תכשירים. עזוב, זה חבל. אני הולך אתך, בדברים מהותיים אני הולך אתך, אבל לא בדברים לא מהותיים.

בפריט 1.3ב: ייצור תמרוקים – יהיה לו מפרט?

כן.

פריט 5.2א – מקובל; פריט 5.2ב – מקובל; גם פריט 5.3א: שפכים וקולחין – מקובל.

השניים האחרים, פריטים 1.3א ו-3.7א – אם אתה רוצה תעשה אותם מפרט חלקי. תתייחסו.

פריט 1.3א – יש 80 כאלה; פריט 3.7א – יש בודדים.

אז פריט 3.7א – בסדר, מכיוון שיש בודדים.

למה שלא יהיה להם מפרט?

כי אין סיבה.

חדר מתים – יש פחות מעשרה.

בסדר, גם זה בסדר. זה בגלל הכמויות.

הדבר היחיד שאני תוהה לגביו הוא פרט 1.3א: ייצור תכשירים – למה שלא יהיה מפרט?

מפרט חלקי.

1.3א זה מפעלי תרופות, זה חברת "טבע".

גם להם יש חלקים – דיברתי עם אלי מרום.

דיברתי אתמול עם אלי מרום.

אגיד מה אני מאשר כדי להתקדם בדיון. אני מבקש שתסתדרו עם משרד ראש הממשלה.

זה בסמכות שר הפנים לכתוב פטור ממפרט אחיד. נביא לידיעתו את רוח הוועדה.

אני מבקש שתביאו לידיעתו. אני לא רואה סיבה שבמתקן התפלת מים הוא דורש מהם מפרט אחיד. מצדי תערכו ישיבה ותעבירו את זה גם להם.

פריט 5.2א: מתקן התפלת מים; פריט 5.2ב: מי שתייה – מתקן להפקתם; פריט 5.3א: שפכים וקולחין.

יש את זה בתוך מפעלים.

הבקשה הגיונית.

פריט 1.8: חדר מתים; ופריט 3.7א.

זה משחרר להם תשומות לקדם מפרטים אחרים ולעשות עבודה. אני מסתכל פה גם על מבחן של עלות–תועלת.

זה נפח גדול. זה הנקודה.

פריט 1.3א זה 80 פריטים.

מה שברור – אני שומע מהם שנושא שפכים וקולחין יכול להיות גם חלק בתוך מפרט ולכן זה מורכב. תשלימו את הדיון. עמיר יצחקי, מה שאני רואה שהוא ברור מאליו- - -

אגיד יותר מזה: בשפכים וקולחין, על אותו פריט, נניח שכבר יש פטור ממפרט אחיד מן המשרד להגנת הסביבה, אז מה זה?

אז ממילא אין מפרט אחיד.

ממילא אין מפרט אחיד. צריך לדעת מה.

עצרו לרגע. הרפורמה הזו מטרתה לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים. אני מודה שעשינו גם דברים לטובת העסקים המורכבים יותר, בעיקר בוועדה המייעצת, והיו לי על זה ויכוחים לא קטנים, אבל גם שם באנו גם לטובת הגנת הסביבה, ופה אני בא גם לטובת משרד הבריאות. אני רוצה להגיד לך, עמיר יצחקי, בסוף זה סמכות של שר הפנים. אני יכול להגיד מה אני ממליץ. צריך לקיים דיון בסוף ולנסות להסדיר. פה זה גם עניין של תשומות וסדרי גודל שנדרשים, שאחרי כן לא מושקעים במקומות אחרים.

פריט 5.2א: מתקן התפלת מים; פריט 5.2ב: מי שתייה – מתקן להפקתם ולטיפול בהם; פריט 1.8: חדר מתים; פריט 3.7א: ייצור תכשירים לשימוש וטרינרי, למעט תרופות – גם בו יש רק מעט. אלה לדעתי מוסכמים.

השניים האחרים והמפרט החלקי – עמיר יצחקי, אני מבקש שתהיו בדיון איתם. אני לא יכול להיכנס יותר לעומק של זה בלוחות הזמנים הללו.

לא הצלחתי להבין מה אמרת.

אני ממליץ לשר הפנים לפטור את משרד הבריאות מהכנת מפרט אחיד לפריטים הבאים, וזאת על מנת לשחרר לו תשומות לעסוק בדברים שהרפורמה דורשת: פריט 5.2א: מתקן התפלת מים; 5.2ב: מי שתייה – מתקן להפקתם ולטיפול בהם; 3.7א: ייצור תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי; 1.8: חדר מתים. לגבי פריטים אלה אני מבקש לפטור אתכם ממפרט אחיד.

5.3א זה אותו פריט.

תנהל את הדיון עם משרד ראש הממשלה.

הלכתי פה קדימה בכל מיני דברים, אז אי אפשר.

אני גם הלכתי לקראתכם ואני עובד כדי לתת לכם עוד תקן מעבר למה שדיברנו, יהיה לכם תקן שיכול לעזור לכם. האמן לי, אני משיג ממשרד האוצר עוד תקן אחד בשבילכם.

שי עג'מי, כבר הסכמנו אתכם על פריט 5.3א.

על מה שהסכמנו נמשיך להסכים.

יש לכם עוד דבר אחד. בואו נתקן את זה כבר. ביקשתם שפרט לרופא המחוזי ולסגנו תהיה עוד סמכות במטה, במשרד הראשי, שתוכל להוציא צו הפסקה מנהלי. מי הסמכות? מנכ"ל משרד הבריאות? מה כתוב לגבי המשרד להגנת הסביבה?

זה לא רלוונטי. המשרד להגנת הסביבה קיבל את מה שקיבל כי אנחנו משקפים את המצב הקיים. גם אצלכם שיקפנו את המצב הקיים. לא שינינו את המצב הקיים, לא למשרד להגנת הסביבה ולא לכם. עכשיו באים לקראתכם. תגידו את מי אתם רוצים, ולא בגלל שהם קיבלו אז תרצו להיות כמוהם. תגידו את מי אתם רוצים.

ראש שירותי בריאות הציבור.

עובד ראשי במשרד הראשי.

לא, זה חייב להיות מישהו ספציפי.

במשרד להגנת הסביבה כתבנו "עובד בכיר במשרד".

שם יש כמה.

זה עובד בכיר שהסמיך השר.

תגידו מי. תפסיקו להסתכל על משרדים אחרים. למשרדים האחרים אין רופאים מחוזיים. אני מוכן לתת לך סמכות. אני מבקש לדעת שֵם.

אני מניח שיהיו שניים, ותוך שעה נגיד לך מי הם.

תגיד לי מי הם. אנחנו צריכים את זה לא תוך שעה אלא תוך 20 דקות.

אני מהתאחדות המלאכה והתעשייה. רק לעניין המספרות, אם אפשר לדייק: חלק לא קטן מן הספרים, ממעצבי השיער, עושים תחנת One stop shop לפנים ולראש ביחד עם הקוסמטיקאית וכן הלאה. אם אפשר להקל על הנושא הזה. גם במכוני הקוסמטיקה הקוסמטיקאיות- - -

אני לא נכנס לזה עכשיו, מספיק.

אדוני היושב-ראש, יש לא מעט ספרים שהם חלק ממכוני יופי.

אני לא נכנס לזה. אני לא יכול לעזור. בזה הסתיים הדיון של הוועדה בנושא הזה. אנחנו חייבים להמשיך. אמרתי לכם, יש לנו לוחות זמנים.

בעמוד 9, פסקה (4), לגבי נושא ההיתרים המזורזים – היה שם סעיף שלפיו שר הפנים יכול לקבוע תקופת בדיקה קצרה יותר מ-49 ימים, ובלבד שלא תפחת מ-45 ימים. כלומר נשארו ארבעה ימים. נבטל את הסעיף הזה.

בעמוד 22- - -

בעמוד 20 אנחנו רוצים להעיר הערה. בסעיף 7ב1(ג) הוספנו את הסמכות לבטל רישיון לנותן אישור אחרי שהוא פנה לרשות המקומית והיא לא ענתה לו תוך 30 ימים. אנחנו מבקשים להחריג את היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

לא את היחידה. להחריג את הגופים שבפיקוח היחידה.

נותני האישור שהם יחד עם היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

מי הם הגופים האלה?

כל נותני האישור הם חלק ממליאה שנמצאת ביחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים. תיכף ראם לוט יסביר על זה. אגיד רק שהרציונל של הוספת כלי האכיפה הזה היה בגלל שהקלנו גם במסלולים וגם הארכנו תוקף של רישיונות. במפעלים ביטחוניים אין מסלולים מקוצרים, אלה מסלולים רגילים, ונשאר תוקף קצר של שלוש שנים.

משרד המשפטים, מה אתם אומרים? לנותני האישורים יש בעיה עם זה? להחריג את הגופים שמפוקחים דרך היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

אסביר שוב למי שלא הבין.

דרך אגב, אין לו שום קשר לרשויות המקומיות, אם אני מבין נכון.

נכון. זה רשות הרישוי.

לי זה נראה הגיוני. אני נוטה להיענות לבקשת משרד הפנים. אסביר עוד פעם: במשרד הפנים יש יחידה שמתכללת מתן רישיון עסק למפעלים ביטחוניים. בנושא מפעלים ביטחוניים יש ועדה פנימית, ששם נותני האישורים נמצאים ממילא. מכיוון שלא עשינו שינוי בכלום, לא בתוקף ולא במסלולים של המפעלים האלה, אנחנו גם לא רואים את הצורך לאפשר את הביטול העצמאי. לכן אני מקבל את ההצעה ואנחנו נחריג את זה.

יש לי שאלה. בסוף יהיו חייבים לקבל את העמדה שלנו לביטול? חשוב להבין שזה לא רישוי- - -

לא השתנה כלום. היום מקבלים את העמדה שלכם? זה נשאר אותו דבר.

השאלה אם הוא יהיה חייב או לא. אגיד למה. בשאר המקומות יש לו סמכות לביטול.

אני משאיר את המצב הנוכחי. ההסדר לגבי המפעלים הביטחוניים נשאר. הוועדה לא משנה אותו.

מילה אחרונה, חשוב להבין, זה לא רישוי למפעל הביטחוני אלא לפריטים מן הרשימה שנמצאים בתוך המפעל הביטחוני.

אם יש מסעדה אזרחית בתוך המפעל הביטחוני- - -

על זה מדובר.

יש "מקדונלדס" שקיבל זיכיון בתוך מפעל של "אלביט".

אין דבר כזה. יש חדר אוכל פנימי של המפעל.

אלה פחות מעניינים אותי.

אנחנו מדברים רק על עסקים שהיחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים נותנת להם רישוי עסק. רק על זה אנחנו מדברים. לא על המפעל הביטחוני כולו אלא רק על עסק שמקבל רישיון מן היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים.

כל מה שבפנים מקבל.

כל פריט בתוך מפעל מקבל את הרישיון הזה. יכול להיות רישיון למפעל ביטחוני שמכיל 20 פריטים שונים, חלקם גם חדר אוכל או מרכול, אם יש שם.

התשובה היא כן.

גם זכיין חיצוני צריך לעמוד בסטנדרטים.

אציג דוגמה קטנה, אדוני היושב-ראש. יכול להיות פריט של מחסן תחמושת. אם הוא בחוץ – אני נותן לו רישוי, יכול לבטל, יכול לעשות כל מה שיש לי כרגע בחוק. אם הוא בתוך המפעל הביטחוני – אני עושה בדיוק את אותם דברים, נותן בדיוק אותם תנאים, פשוט רשות הרישוי היא לא העירייה, לצורך העניין, אבל יכולת הביטול נשללת ממני עכשיו כי בחוק החדש היא מצטרפת אליי.

היא לא הייתה לך. בעבר היא הייתה לך? היום יש לך אותה?

היום אני צריך גם לבקש, אבל חייבנו את העיריות.

נכון שעשינו שינויים, אבל לא שינינו כלום במתווה שלהם לרישיון עסק לאותם גורמים.

למרות שזה בדיוק אותם עסקים.

אבל הנסיבות שונות.

אין מה לעשות, אני לא נכנס לזה. הם בתוך מפעל ביטחוני ויש לזה השלכות. זה אושר. איפה זה יהיה? במקום אחר?

זה יהיה בפרק של מפעלים ביטחוניים. נכתוב את הסעיף.

יש פה גוף ממשלתי שרוצה להציג את עמדתו ומוזמן לעשות כן.

אני מן הלשכה המשפטית במערך הסייבר. אנחנו מבקשים להציג את העמדה שלנו בנוגע להסדר הפיקוח. כמערך הסייבר אנחנו רואים את עצמנו כחלק מגופי מערכת הביטחון, ובנוסף אנחנו רואים גם את הגורמים המונחים מתוקף החוק להסדרת הביטחון בתוספת החמישית, רק לעניין של מערכות משובצות מחשב, כי הם גופים שאנחנו רוצים שייכללו בהסדר הפיקוח. אין לנו עניין להחיל את זה על כל הגופים אלא רק על האזורים שבהם נמצאות המערכות משובצות מחשב.

יש לכם שם רישיון עסק?

לנו אין, אבל יש גופים שיש להם רישיון עסק.

הנושא נובע כנראה מחוסר הבנה של חוק רישוי עסקים ושל ההסדרים. מדברים פה על עסקים שיש להם רישיון עסק ואנחנו שואלים על שני נושאים. מערכת הביטחון, שזה הגופים שאנחנו מדברים עליהם, ביקשה להתייחס לשני מצבים: הראשון, מצב שבו פקח של רשות הרישוי למשל רוצה להיכנס למתקן ביטחוני, נניח למחנה צה"ל, ולבדוק מרכול שנמצא שם לצורכי רישוי עסקים. לעניין זה התייחסנו לפי בקשה של מערכת הביטחון ואמרנו שהכניסה הפיזית תהיה מתואמת עם מערכת הביטחון – אני אומר בגדול, כמובן, פרטי ההסדר מופיעים בנוסח ואני לא מדייק בהם – ושאותו פקח יהיה עם מטרה ביטחונית. זה הכול. זה לא נוגע למערכות מחשוב.

אבל יש את התוספת החמישית, שיש בה גופים עם רישיון עסק ואנחנו רוצים להיכנס אליהם.

תודה. אנחנו לא מקבלים את העמדה. אנחנו ממשיכים הלאה.

בעמוד 22, בסעיף 7ג, לגבי ביטול רישיון, יש גם את סעיף קטן (ד1) שמדבר על ביטול מיידי של היתר מזורז במקרה שהייתה איזו הפרה חמורה או דברים כאלה. אנחנו רק רוצים להתאים. בגלל שבביטול רגיל אמרנו שאם הרשות המקומית לא מבטלת נותן האישור יכול לבטל בעצמו, גם בביטול של ההיתר המזורז נכתוב בסוף "אם לא ביטלה רשות הרישוי את ההיתר רשאי נותן האישור לבטל את ההיתר בעצמו".

התאמת נוסח.

בעמוד 22 הייתה גם בקשה לדייק את הנוסח של- - -

בביטול רישיון, בהתאם לסיכום שנאמר ביום חמישי, בעצם לרשות הרישוי יהיו 30 ימים לעדכן את נותן האישור מה היא עשתה לגבי הביטול. הוא יבחן את מה שהיא עשתה ואז הוא יהיה רשאי "לאחר שבחן את ההליכים שנקטה רשות הרישוי כאמור באותה פסקה לבטל בעצמו את ההיתר או את הרישיון שניתן לעסק".

הסכמנו להארכת תוקף כדי שהשימוע יהיה ביחד עם נותן האישור.

לא, אנחנו לא נכנסים לשימוע.

לא הסכמנו.

לא נסיים את זה היום. נמשיך את הדיון ביום חמישי כי אני רוצה לסיים את זה. נמשיך היום עד שעה 15:30. נמשיך את הדיון ביום חמישי. תיכף אקבע לזה זמנים ואתם תקבלו עדכון. אנחנו נסיים ביום חמישי.

אנחנו לא רוצים להיפרד מכל מי שיושב כאן...

אין מה לעשות...

יש לנו את ההגדרות של המשטרה; את ההגדרות של המשרד להגנת הסביבה, מפעלי A.

את זה "נסגור" עכשיו.

המשטרה – ההגדרות נתקבלו בהסכמות? אז אולי נגמור.

חברת הכנסת כהן-פארן, כמה זמן את נדרשת להצגת ההסתייגויות ולנימוקן?

לדעתי זה יימשך עשר דקות.

צריך לסיים את הכול ואז נמשיך.

עדיף, כי אולי זה מייתר חלק מן ההסתייגויות.

בואו נסיים את ההקראה ואחרי כן יוצגו ההסתייגויות.

בעמוד 23, סעיף 7ג2.

"תיקון סעיף 7ג2
10א.
בסעיף 7ג2, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ב) הודעה על פרסום הוראות במפרט אחיד ומועד תחילתן, כפי שנקבע על ידי נותני האישור במפרט האחיד, תפורסם ברשומות על ידי המנהל הכללי של משרד הפנים.""

זה ההסדר שסוכם.

בעמוד 25, סעיף קטן 7ג6(א2) – אנחנו רוצים להקריא את מה שסוכם בוועדה, שהדברים יהיו ברורים. אלה גם דברים שכבר נאמרו אבל כאן מוצג הנוסח.







"(א2)
(א) מידע שנמסר לבעל עסק או מבקש רישיון, מטעם נציג רשות מקומית או נציג נותן האישור המוסמך לכך, בעניין שהוא בתחום אחריותו, במסגרת פעילותו של מרכז השירות המשותף, ונרשם בפרוטוקול – יוכל בעל העסק או מבקש הרישיון להסתמך עליו בהליכי הרישוי לפי חוק זה.








(ב) על אף האמור בפסקה (א), נמסר מידע כאמור בפסקה (א), מאת עובד ברשות המקומית שהסמיך נותן אישור לפי הוראות סעיף 6(א), רשאי גורם מוסמך מחוזי כהגדרתו בסעיף 8ד, ולעניין רשות רישוי – גורם מוסמך ארצי, אם חלו נסיבות המחייבות זאת, לקבוע הנחיה אחרת מהנחיה שניתנה לבעל עסק או למבקש רישיון במסגרת המידע שניתן לו כאמור, ובלבד שהגורם המוסמך לפי העניין, יודיע על כך לבעל העסק בתוך זמן סביר מיום שנודע לו על מתן המידע כאמור."



הייתה פה הערה, שבמקום "פרוטוקול" אולי נכתוב שזה מידע שנמסר לו בכתב.

אתם ביקשתם שיהיה פרוטוקול. אנחנו חשבנו שלא חייב להיות פרוטוקול.

אפשר "מידע שנמסר לו בכתב", בסדר.

הגענו למרכז שירות משותף? אני רוצה להגיד דבר אחד. משרד הבריאות ביקש, לגבי חובת ההתייצבות הוא אמר שהוא רוצה להכשיר עובדים ברשות המקומית. מעולה. אבל הוא אומר: אם הם לא יסכימו, ובסוף הרי הם צריכים להסכים שיכשירו אותם, אז לפחות אל תטיל עליי חובת השתתפות. זה נראה לי לגיטימי ואני מבקש להכניס את זה לנוסח.

בואו נדבר על ההכשרה. אין הכשרה. על מה אנחנו מדברים?

בהנחה שתהיה.

ומה יקרה עד שתהיה הכשרה?

אז לא יהיה. אני מדבר על מהלך שהוא אומר לך: אני רוצה להכשיר עובד, ואת מסרבת, לא מוכנה.

להיפך.

אז זה לא יקרה. את מפריעה לי לדיון.

אנחנו בחובת ההשתתפות. אנחנו אומרים בצורה הכי ברורה, שבמידה ובחר נותן אישור להסמיך עובד של רשות מקומית שייצג אותו במרכז, והרשות סירבה – מה שלא יקרה אף פעם, אז אין בעיה- -

חמש שנים אין בית ספר.

- -חובת ההתייצבות לא תחול עליו. זה הכול, נגמר הסיפור. למען האמת, זה לא חשוב כי זה לא יקרה, אני מסכים אתך אבל הם דואגים כי הם לא יודעים למה לצפות ולכן הם רוצים שלייקעס.

אז הם מגיעים בכל מקרה.

לא, הם יכשירו אצלכם עובדים. אם אתם תגידו להם "אני לא מוכן שתכשירו" אז הם לא יהיו חייבים להגיע. זה הכול, זה מה שנאמר.

הרעיון היה לעודד את המשרדים להסמיך, וזה טוב מאוד.

בסעיף 7ג6(ג), בעמוד 26, יש להבהיר שבדיון ביום חמישי אמרנו לחייב נותן אישור להגיע או להסמיך לרשויות מעל 100,000 תושבים או שמתאגדות למעל 100,000 תושבים. לכן בסעיף קטן (ג) צריך לכתוב לגבי ההוראה הכללית של הרשויות, להגיד: "ישתתף נותן אישור שרשות רישוי פנתה אליו בבקשה כי ישתתף במרכז שירות," רשאי להשתתף במרכז, כי החובה חלה על רשות של 100,000 תושבים ומעלה, ואת זה חשוב לחדד. זה היה בנוסח הקודם לפני שהגענו להסכמה.

לא הבנתי.

איפה שיש פחות מ-100,000 תושבים המייצג יעשה כמיטב יכולתו.

"כמיטב יכולתו" זה אותו דבר.

"רשאי".

"יעשה ככל האפשר". גמרנו.

את נוסח ההסמכה מכניסים בפסקה (2)?

שיוכל להגיע 12 פעמים או שהוא יכול להסמיך מישהו.

את זה צריך להוסיף.

והוספנו שאם יסרבו להסמכה הוא לא יהיה חייב להגיע.

בסעיף קטן (א3) בעמוד 25 – יש כאן החרגה, כפי שסוכם ביום חמישי.







"(א3) במרכז שירות משותף, לא יידונו עניינים הנוגעים להליכי רישוי של עסקים כאמור בסעיף 12ב(ח)(4) לחוק זה."



זה עסקים של הגנת הסביבה.

זה מפעלי A.

ביקשנו גם אצלנו לגבי עסקים מורכבים, וזה אושר ולא מופיע. שלא כל עסק עכשיו יידון במש"מ. אם יש עסק מורכב, לא לפי המשרד להגנת הסביבה אלא לפי איך שאני מגדיר- - -

איך אתה מגדיר עסק מורכב?

אצלנו לא חסרים עסקים מורכבים.

הם ביקשו גם את אותו מנגנון. שיגישו תקנות באישור הוועדה. זה בסדר.

אבל זה לא מופיע.

זה יהיה.

לגבי ההסמכה, אדוני היושב-ראש, אמרת משהו חשוב מאוד ואני רוצה להתייחס אליו. נציג משרד הבריאות, לצורך העניין, ל-One stop shop חייב להגיע.

רק מ-1 בינואר 2020. הוא חייב להגיע פעם בחודש למרכז גדול שמייצג יותר מ-100,000 תושבים.

יכולים להיות שני מצבים: הוא מסמיך אנשים של הרשות המקומית; ואם הוא לא הסמיך הוא חייב להגיע. הבנתי נכון?

נכון, עם הסתייגות אחת: אם הוא רוצה להסמיך ואז אתה אומר לו שאתה לא מוכן שהוא יסמיך.

כותב לו בכתב: אני מסכים שתסמיך אותי.

אבל מה יקרה בוואקום עד שהוא יסמיך? הוא עדיין חייב להגיע? זה חשוב.

זה ברור. די, לא להיות קטנוניים.

"הסמיך" זה שיש מישהו מוסמך. אם הוא לא הסמיך אז הוא צריך להגיע.

שאלה לייעוץ המשפטי לגבי הסמכה. אמרתם שאתם רוצים להוסיף ב-(2): "או שיוכל להסמיך". האם אתם מתכוונים להסמכה לפי סעיף 6א?

כן.

התקנות, גם למשטרה, יהיו באישור הוועדה. אני מוכן לאפשר את זה לכל נותני האישורים באופן גורף. אני אומר את זה לכל נותני האישורים, גם למשרד החקלאות, גם למשרד להגנת הסביבה. לגבי המשרד להגנת הסביבה – כבר נדון בזה, הם כבר הביאו תקנות, אבל גם למשרד הבריאות, אם ירצו יוכלו להביא תקנות ואנחנו נדון בזה. בעניין המשרד להגנת הסביבה תיכף נדון.

אנחנו רוצים להתייחס כי אנחנו מדברים על ההחרגה. אותו רציונל הוא בעניין מרכז שירות משותף.

בואו נעשה פאוזה, "נסגור" עכשיו את עניין המשרד להגנת הסביבה ואת ההסתייגויות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן. אני מניח שאין עוד הרבה. יש עוד את עניין התוקף שלא דיברנו עליו והוראות המעבר. יש לך הסתייגויות להוראות המעבר? בואו "נסגור" את עניין המשרד להגנת הסביבה.

וועדה מייעצת.

ביחס למרכז שירות משותף – ההחרגה שניתנת שם למה שאתם קוראים לו עסקי A, בואו נוריד את הטרמינולוגיה הזו מן הפרק. יש לנו כבר טרמינולוגיה מתאימה.

זה מפנה לסעיף הזה. התקבל.

זה הסעיף שאנחנו קוראים עכשיו.

בעמוד 46 – לגבי הדברים שהסעיף לא חל עליהם, כפי שמופיע בפסקה (4).

אסביר. ההחרגות האלה מתייחסות לשני עניינים: לנושא הוועדה המייעצת – כפי שאתם זוכרים, יש לנו ועדה מייעצת שתטפל בבדיקת האסדרה שנוגעת לרישוי עסקים. פה יש החרגה לנושא הזה; והנושא השני הוא החרגה למרכז השירות המשותף.

"(4) אסדרה הנוגעת להליכי רישוי או לתנאים לרישיון או להיתר לגבי עסקים או סוגי עסקים שיש בעיסוק בהם מורכבות מיוחדת או שהם יוצרים רמת סיכון גבוהה לסביבה ומתקיים בהם אחד מאלה –









(א) הם מנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), תשע"ב-2012;









(ב) הם מנויים ברשימה שפרסם המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה ברשומות; רשימה כאמור טעונה אישורה של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת."



בהוראות מעבר אנחנו נקבע שהרשימה הראשונה שתפורסם עד מועד התחילה של חוק זה לא תהיה טעונה את אישור הוועדה.

מה שיש עכשיו יקבל אישור עכשיו.

אתה לא יכול לאשר עכשיו. תודיע ששר הפנים מתחייב לעשות צו.

הוא מתחייב שזו הרשימה. לא יהיה שינוי ברשימה הזאת על פי התחייבותו של שר הפנים.

אם יש עדכונים – זה באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה.

כל הזמן. במידה מסוימת נתתי את זה לכל הגורמים.

היום תוצג הרשימה?

היום תוצג רשימה על פליטות והעברה לסביבה. יש פה 560 מפעלים. אין הגדרה מדויקת ל-A כי זה נוגע לכל מיני קריטריונים. לקחנו ביחד עם המשרד להגנת הסביבה את הנושא של פליטות והעברה לסביבה, חובת דיווח ומרשם. הרשימה מובנית. היא נוגעת ב-560 מפעלים. תתקנו אותי אם אני טועה – כל A כלול בפנים. יש יותר מ-A. עכשיו אמרנו עוד דבר. לא יכולנו לעשות את העבודה הזאת על B, אבל אמרנו שאנחנו מוכנים לבחון עסקים שיש בהם מורכבות מיוחדת או שיוצרים רמת סיכון גבוהה לסביבה, גם אותם להעביר דרך הוועדה כדי לייצר תהליך שיהיה יותר קל ונוח לעבוד אתו. הגדרנו את התהליך הזה. נקבל עכשיו רשימה שעליה נדבר. לדעתי מדובר רק בתחנות הדלק עם המורכבות שלהן.

הנוספת היא רק לעניין סקטור הדלק וארבעה פריטי עיסוק מצו רישוי עסקים בתחום הדלק: תחנות תדלוק, אחסון דלק – חוות מכלים, מסופי דלק ושינוע דלק בצנרת. ארבעה פריטי דלק.

זה גם מוחרג. הם לא ב-A אבל אנחנו מראש מאשרים אותם. אמרתי להם אתמול שאני מאשר את זה.

דלק כולל את כל סוגי הדלקים? זה לא רק דלק בתחנות דלק אלא גם גז?

זה לא חל על גז. זה חל על דלק.

מה נכלל במילה "דלק"?

בנזין, מזוט, סולר – כל המרכיבים.

מה עם הקונדנסט? הוא נכנס ב"דלק"?

הוא לא נכלל בהגדרה הזו.

זה לא אדים. קונדנסט הוא חומר נוזלי. הוא רכיב של דלק.

משהו ספציפי כל כך שיש להם ביקורת- - -

אני חושבת שהוא קיים ברשימה של המִפלס שאליה אנחנו מפנים.

הפליטות והעברות לסביבה.

תבדקי את זה.

אבדוק. אני חושבת שזה שם.

הבהרת נוסח לגבי פסקת משנה (א) – הכוונה היא לאותם 560 מפעלים. על זה אין מחלוקת. צריך לברר משפטית, בהפניה הניסוחית, האם להפנות לתוספת השנייה או לכתוב שזה התוספת השנייה, שהם מחויבים בדיווח לפי סף מסוים שקבוע בתוספת הראשונה. זה עניין של ניסוח.

זה לא עניין של ניסוח. אסביר. התוספת השנייה מגדירה את קבוצת המפעלים שאותה אנחנו מחריגים. התוספת הראשונה מגדירה את תוכן הדיווח, איך לדווח ביחס לכל אחד מן המרכיבים.

יכול להיות שהנוסח צריך להיות: התוספת הראשונה והשנייה יחד.

לא. בדקנו את זה.

אם זה נושא משפטי והמהות הובהרה- - -

זה לא משפטי.

למה לא משפטי?

אני מסבירה. קבוצת המפעלים מוגדרת בתוספת השנייה ולזה צריך להפנות. התוספת הראשונה – הייתה טעות בהבנה מה היא. התוספת הראשונה עוסקת רק בתוכן הדיווח.

זה אותם 560 מפעלים? בסדר, אין בעיה, תפתרו את זה, בבקשה.

אנחנו רק צריכים לפתור איך להגדיר את זה בדיוק.

זה מבחינת המשרד להגנת הסביבה.

הוועדה הבהירה לנו את מהות בקשתה. אנחנו צריכים לבדוק מבחינה משפטית את הניסוח של הדברים. המהות ברורה לנו.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן, נשאר לנו נושא כניסת החוק לתוקף והוראות המעבר.

יש עוד שני תיקונים קטנים.

תגידי בגדול, כי אני רוצה לשמוע את ההסתייגויות שלה, אם זה יהיה רלוונטי אליהן, כי אנחנו יודעים על מה היא מדברת ואני חושב שהתיקונים האלה לא רלוונטיים להסתייגויות.

בסעיף 14א2, לגבי ענישה פלילית על מסירת פרטים לא נכונים, הוספנו שם גם את ההצהרה של תכנון ובנייה.

בסעיף 19א, לגבי חובות דיווח של נותן אישור.

אני לא רוצה להיכנס לזה כעת. זה לא קשור להסתייגויות.

זה הסיכום עם המשרד להגנת הסביבה, שאמרנו שהדיווח של נותן אישור על הליכים פליליים או מינהליים יהיה "ככל האפשר". נמחק שם את המועדים של 14 ימים.

אני מבקש מן המשרד להגנת הסביבה להודיע שהוא מושך את כל ההסתייגויות שלו.

אנחנו לגמרי מושכים, למעט העניין הזה שאנחנו צריכים לבדוק אותו.

זה לא הסתייגות. את ההסתייגויות אתם מושכים, ויש עוד להשלים את ההגדרה המשפטית, כפי שסוכם, על המפעלים.

השאלה אם זאת סוגיה משפטית. אם אנחנו מסכימים שמדובר על אותם 500 פלוס מפעלים- - -

אמרנו את זה. אתם קצת מגזימים. משכתם את כל ההסתייגויות?

התשובה היא כן, לאור זה.

גם את המכתב למזכירות הממשלה.

כן, בהחלט.

נעבור להסתייגויות.

אני רוצה לפתוח פה סימן שאלה.

אתחיל דווקא עם ההסתייגות השנייה ואסביר למה, כי עכשיו דיברנו על ההחרגה של המפעלים לפי התוספת השנייה והרשימה הנוספת. אני מבינה שכרגע המפעלים האלה רק מוחרגים מסעיף 12ב. אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לכך שיש עוד סעיפים בחוק שיש לי חשש לגביהם ואני רוצה לבדוק.

אז בואו נעבור על ההסתייגויות. כמה הסתייגויות הגשת לוועדה?

יש פה 13 הסתייגויות אבל כבר הורדתי ארבע מהן. בואו נתחיל מן ההסתייגות השנייה. ההסתייגות הראשונה לא נמחקת, אבל אני רוצה דווקא להתחיל בשנייה.

אפשר, בבקשה, משהו קטן לפני ההסתייגויות? התיקון של סעיף התיאום לא הכרנו אותו ואנחנו עכשיו מבררים אותו. משרד המשפטים, שזה סעיף שלו, לא הכיר את התיקון הזה. זאת הפעם הראשונה שאני שומעת עליו.

הוחלט עליו אתמול בערב.

אני החלטתי שזה יהיה. תבדקו את זה עשר פעמים, אבל זה יישאר כך.

משרד האוצר פה? תביאו בבקשה בחזרה את הרפרנטית של משרד האוצר. אני לא יודע למה היא הלכה בלי לדבר. הסיכום עם אריאל יוצר – אני מעדכן את משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים – במשרד הפנים, פרט לתקנים שהוא קיבל, זה בסיכום עם המנכ"ל שלכם, יש עוד כשישה תקנים שמותנים בעומס בכל מיני הגדרות. משרד הפנים הסכים לוותר על שני תקנים. משרד האוצר הסכים לתת אותם מיידית, תקן אחד למשרד להגנת הסביבה ותקן אחד למשרד הבריאות. אני מעדכן אתכם. תבדקו עם המנכ"ל שלכם. תעדכנו את המנכ"לים, כי הם לא יודעים, אז יש לכם הפתעה טובה בעניין הזה.

התקנים הם לוועדה המייעצת?

לא. זה לא קשור לכלום.

ממשרד האוצר ביקשתי שיאשרו את מה שאמרתי לגבי שני תקנים זמינים מיידית לטובת הרפורמה.

עקרונית ההחלטה לאיזה מסלול רישוי יופנה עסק נתונה לשר. ההסתייגויות שלי, גם הסתייגות 2 וגם הסתייגות 6, ותיכף אקרא אותן, רוצות להבטיח שעסקים מקבוצת הסיכון שהוגדרו כאן כ-A וחלק מ-B לא יהיו כאלה שיופנו לרישוי על פי תצהיר בלבד.

את לא צריכה להגיד את זה. תסבירי לי. אני לא מבין את השאלה. את חוששת שאת העסקים המסוכנים האלה נוביל לתצהיר?

אני רוצה לוודא.

אני מקבל את ההסתייגות. אם המשמעות היא ש-A לא יקבל תצהיר- - -

ברור שזה מוסכם.

כרגע זה בסמכות השר. אני רק רוצה לוודא שזה בחוק.

את אומרת שאפשר יהיה לקבל החלטה רק כשהשר מעביר את זה למסלול מקוצר.

חד-משמעית לא הכנסנו אף- - -

כל המסלול המזורז הוא בסמכות השר. נכון? אני רוצה לוודא ולהוסיף- - -

לא רק שר הפנים. הוא צריך את הסכמת השר להגנת הסביבה וכל השרים.

אני לא משנה את המנגנון אבל באמת את רואה את הגישה. גם משרד הפנים לא מחפש- - -

אני רואה שחורות. אתם יכולים להגיד עליי שאני רואה שחורות, אבל מה לעשות, יש דברים בגו.

נשאיר את ההסתייגויות הללו. השארנו להצבעה את הסתייגויות 2 ו-6.

שתיהן מתייחסות לזה.

מכיוון שהגשת 13 הסתייגויות, אני מבקש שתנמקי כרגע את כל ההסתייגויות שאת רוצה שיישארו. אחרי שתסיימי, כל השאר שלא נימקת אנחנו נמחק ונצביע על ההסתייגויות שייוותרו. בבקשה.

הסתייגות מספר 7 גם היא קשורה לאותה קבוצה של עסקים. בגלל זה אני הולכת לא לפי הסדר. הבקשה שלי היא בסעיף 7א. אני מציעה לא לתת להם 15 שנים. לאותה קבוצה של מפעלים ועסקים שיש בהם סיכון, הבקשה שלי היא לתת מקסימום שבע שנים.

תומר רוזנר, יש ספק בעניין? זה בכלל קיים עכשיו?

זה אפשרי.

את זה אנחנו מקבלים?

לא, אני לא מקבל, ואסביר למה אני לא מקבל. אין לי בעיה עם המהות. המהות ברורה.

בעתיד אם יצטרכו לקצר את משך הזמן, זה הכול באישור ועדת הפנים.

נכון, אם היום זה 15 שנים וירצו לקצר לשבע שנים יצטרכו להביא אישור של ועדת הפנים. את זה קבענו בחוק.

אבל לא מקובל עליי שנקבע 15 שנים.

היא דווקא להיפך, היא לא רוצה שיאריכו תוקף.

אני רוצה שהוא לא יהיה 15 שנים, אני רוצה שהוא יהיה שבע שנים במקסימום, כי מפעל מסוכן אני חושבת שלא צריך לתת לו אישור עבודה לאינסוף. 15 שנים זה המון זמן.

זה לא אישור עבודה אלא בסך הכול רישיון עסק.

רישיון עסק זה משהו מהותי.

אני רוצה להזכיר פה לכולם שהמאבק סביב מכל האמוניה סבב סביב שני דברים מרכזיים מאוד: שלא היה לו היתר בנייה, ושלא היה לו רישיון עסק.

אני מקבל את המהות, אין לי שום בעיה עם הדרישות האלה, אבל אגיד למה אני לא הולך לאשר את זה: כי המנגנון עובד היום כפי שהוא צריך לעבוד, עם שר הפנים ועם השרים שנותנים את האישורים והמשרדים השונים. אני לא רואה סיטואציה שבה המשרד להגנת הסביבה הולך לעשות את זה.

רק כדי שגם אני אוכל להיות עם העניין הזה: אני רוצה להבין שזה לא משנה לטובה את המצב הקיים. זאת אומרת, גם היום זה אותו מנגנון. כלומר, שר הפנים היה יכול להאריך ואז זה לא היה מתקבל.

נכון.

לכן הצעת החוק לא מרעה את המצב, לא משתנה שום דבר בפרקטיקה. זה נכון?

הבנתי. בסדר.

בהסתייגות מספר 9, לגבי סעיף 12א, אני מציעה לאחר המילים "או ההנחיות" להוסיף: "וכן בעלויות שיושתו על המדינה והציבור מאי יישומן." בעצם להכליל בתוך הערכה כלכלית, שזה מהות הסעיף – הרי סעיף 12א הוא דקלרטיבי אבל הוא אומר שצריך לקחת בחשבון עלות כלכלית, זה דבר מהותי מאוד. אני אומרת פה שכל ההתייחסות צריכה להיות לא רק לעלוּת אלא גם לזאת שנגרמת מאי-יישום התקנות, זאת אומרת העלויות החיצוניות. דיברנו על זה.

אני מתנצל שלא שמעתי.

אסביר שוב. סעיף 12א, שהוא דקלרטיבי, אומר שצריך לקחת בחשבון את העלויות. זה דבר מהותי מאוד בו. אני רוצה להוסיף שיש לקחת בחשבון גם את העלויות של אי-יישום התקנות, שזה אומר עלויות חיצוניות משקיות. לאחר המילים "או ההנחיות" אני מבקשת להוסיף: "וכן בעלויות שיושתו על המדינה והציבור מאי יישומן".

אני מוכן לעשות אתך עסקה כזו: אוסיף את זה, אבל תשאירי רק את שלוש ההסתייגויות שהשארת, ובזה גמרנו את הדיון בהסתייגויות.

אני מסכימה.

אסביר את הבעיה. האמירה על עלויות חיצוניות – זה מטרות החוק, שהמשרד להגנת הסביבה או משרד הבריאות- - -

בסעיף 12א כתוב "התקנת תקנות או צווים לפי חוק זה, פרסום מפרטים אחידים וכן קביעת הנחיות, שעניינם סיווג עסקים להליכי רישוי ... תיעשה בהתבסס על ניהול סיכונים ובהתחשב, בין היתר, בעלויות הכרוכות ביישום התקנות, הצווים, המפרטים האחידים או ההנחיות" – "וכן בעלויות שיושתו על המדינה והציבור מאי יישומן". מה רע בזה? תעשה חשבון.

אסביר. למעשה העלויות שהיא מדברת עליהן הן כל העלויות שבגללן עושים את הרגולציה. המשטרה עושה רגולציה כי תהיה פריצה למה שלא יהיה ויהיו לזה עלויות משקיות. זה מטרת מה שהמשטרה עושה.

היא אומרת: אם לא יישמו את זה, אז מה?

אבל אף פעם אתה לא עושה את זה בתמחור כלכלי.

אציג לך דוגמה דווקא מתחום הגנת הסביבה. יש ארובה מיוחדת שעולה 500 מיליון שקלים, שרוצים אותה באיזה מפעל. אתה אומר: 500 מיליון שקלים – לא שווה. השאלה היא מה זה "לא שווה". היא אומרת לך: תעשה חשבון. אם לא תשים את הארובה הזאת יהיו 300 אנשים בבתי חולים למשך שנה, זה יעלה לך מיליארד שקל. תגיד לי למה אתה לא עושה.

קיבלנו את ההסתייגות. יש "דיל". עזוב, נגמר. קיבלנו את הסתייגות מספר 9. חברת הכנסת כהן-פארן, תנסחו את זה משפטית. על הסתייגות מספר 9 נצביע ונאשר אותה.

על הסתייגויות מספר 2, 6 ו-7 נצביע נגד.

יש לנו סיכום. חברת הכנסת כהן-פארן, אני עומד בסיכום שלנו. גם אם תצטרכי ללכת נעשה את מה שסיכמנו.

בסדר גמור. יופי. תודה רבה.

נשאר לנו לעשות מיזוג של הצעות החוק ויש לנו גם את ההגדרות של המשטרה.

יש גם אצלנו, גם תשובה שאנחנו צריכים לענות וגם על הוועדה מייעצת.

מה רציתם בוועדה המייעצת? יש לכם מפעלי A?

לא.

אמרתי שיש לכם אפשרות, כמו לכל גורם, להכניס בתקנות את הדבר הזה, כמו למשטרה וכמו לכולם. כל גורם מרשיין, לא רק המשרד להגנת הסביבה – גם המשרד להגנת הסביבה הכניס עכשיו את מפעלי A שלו שהוא כבר ידע להגיד – שירצה להחריג מפעלים שיש בהם סכנה מיוחדת משמעותית, יביא אותם בתקנות לאישור הוועדה. אם זה יקרה – זה כבר בפנים. אתם יכולים להיות רגועים. המסלול הזה פתוח בפניכם.

אני חייב לכם את התפקיד. בחרתם תפקיד?

כן, בחרנו שניים: מנהל שירות המזון וראש המערך הארצי לבריאות הסביבה.

בסדר גמור. אנחנו מוסיפים אותם.

את התקנות "סגרנו". אז אתכם "סגרנו". אני לא יודע אם היא עדכנה אותך, קיבלתם עוד תקן על חשבוני.

הייתי פה ושמעתי.

הגענו להסכמות גם לגבי פריט 1.4, לגבי הקוסמטיקה, לעשר שנים.

חוה מונדרוביץ כבר עודכנה, שפדיקור ומניקור יהיו כמו מספרה.

זו בשורה לפדיקוריסטים.

יש פה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת רועי פולקמן וחברי כנסת נוספים, הצעה פ/4300, שעוסקת בחוק רישוי עסקים. רועי פולקמן, בכנסת הזו אתה עוסק רבות בהטבות לעסקים קטנים ובינוניים. אני מודה שאני קצת מקנא שזה הופך להיות הצעת החוק שלך, אבל מגיע לך על העבודה שעשית פה. בהחלט היית שותף מלא לכל המהלך הזה, לכל החקיקה בוועדה. אנחנו נמזג את הצעת החוק הפרטית עם הצעת החוק הממשלתית, מ/1196.

על פי תקנון הכנסת הצעת החוק הפרטית אכן עוסקת באותו נושא שבו עוסקת הצעת החוק הממשלתית. למרות שבהצעת החוק במקורה לא עסקו בנושא תוקף הרישיונות, הוועדה החליטה לטפל בנושא תוקף הרישיונות בהצעה הממשלתית, ולכן ההצעה של חבר הכנסת פולקמן היא באותו עניין שבו עוסקת גם הצעת החוק הממשלתית. אנחנו רוצים לוודא עם חבר הכנסת פולקמן שהוא מסכים שאם תמוזג הצעתו, הנוסח הממשלתי, כפי שתוקן בוועדה ומונח בפניכם, הוא הנוסח שעליו יצביעו.

אחרי שפתרנו את בעיית הפדיקור והמניקור...

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לאחד את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – הארכת משק רישיון קבוע ורישיון זמני), התשע"ז-2017 (פ/4300) עם הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס') – רישוי עסקים דיפרנציאלי, פרק י"ב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2018), התשע"ח 2018 (מ/1196) נתקבלה.

ההצעה התקבלה. הצעות החוק מוזגו.

הנושא טעון את אישור ועדת הכנסת.

צריך לדאוג לזה למחר.

את ההסתייגויות סיכמנו עם חברת הכנסת כהן- פארן, וכך יהיה. אתה רוצה לעשות את זה אחרי שנסיים את כל החוק או שאפשר להצביע עכשיו?

אתה לא יכול להצביע עכשיו. אתה רק מודיע.

סיכמתי עם חברת הכנסת כהן-פארן שהיא מגישה את הסתייגויות 2, 6 ו-7, שהוועדה תצביע עליהן ובכוונתי לדחות אותן. בנוסף, היא מציגה את הסתייגות 9, שאת הניסוח המשפטי שלה אתם תדקקו והוועדה הסכימה לקבל את התיקון.

הוגשו הסתייגויות בכתב של סיעת מרצ ואתה הודעת שמי שלא יהיה פה ההסתייגויות שלו יימחקו.

בוודאי, מי שלא מגיע להציג את ההסתייגויות, ההסתייגויות שלו יימחקו.

או שידאג מראש להקריא אותן.

ההסתייגויות לא יירשמו.

ההסתייגויות של המשרד להגנת הסביבה, הודיעו שמסירים אותן.

מה עם משרד החקלאות?

משרד החקלאות לא הגיש הסתייגות.

הוא הגיש.

בכפוף למה שאמרנו, שמדובר על 500 מפעלים.

מה זה "בכפוף"? אני אקח את התקן שלכם ואתן אותו למשרד הבריאות. המהות "סגורה" ואת הניסוח "תסגרו". מה את רוצה? נו, באמת. "סגרנו" את זה כבר.

בסוף המכתב אנשי משרד החקלאות כתבו שבסעיף 6 אם לא תתקבל הצעתם- - -

יש פה מישהו ממשרד החקלאות?

הוא היה פה קודם.

שוחחתי עם שר החקלאות ולהבנתי הם הסירו את ההסתייגויות. הם לא פה לנמק אותן אז הגישה אליהם יכולה להיות כמו לכל חבר כנסת. ההסתייגות נופלת.

לפיכך יהיו הסתייגויות של חברת הכנסת כהן-פארן בשם המחנה הציוני, אני מניח.

למה לא מצביעים עכשיו?

כי צריך לסיים את החקיקה. זה יהיה בסוף.

אליהן הצטרפו חברי הכנסת של סיעת הרשימה המשותפת.

רק חברת הכנסת יעל כהן-פארן הגישה את ההסתייגויות.

רק היא, אז אל תוסיפי את המחנה הציוני.

ביקשה חברת הכנסת גרמן להצטרף בשמה האישי, בלי המחנה הציוני.

אז יש לנו את חברת הכנסת כהן-פארן, חברת הכנסת גרמן וחברי הרשימה המשותפת שהגישו שלוש הסתייגויות.

יש לנו עוד הוראות מעבר ותחולה, והגדרות.

נתחיל עם ההגדרות של המשטרה. דיברנו על בעיה שבה המסעדות והפאבים והדיסקוטקים והאולמות מתחפשים אחד לשני בכל מיני גוונים.

יש חוסר בגבולות גִזרה מוגדרים.

קודם כול, עבדנו ודיברנו עם האנשים.

אילו אנשים?

משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות.

גם מן המגזר הפרטי?

כן.

דיברו אתנו, כן. אין הסכמה.

ההגדרה של "מסעדה" וההגדרה של "בר" עם משקאות משכרים כמעט "סגורה" לגמרי.

נסדיר את זה עכשיו. אתה לא רוצה ש"נסגור" את זה עכשיו? אחרת, זה לא "ייסגר" לעולם. אם אתה לא רוצה, לא "אסגור" לך, אין לי בעיה, אני יכול לגמור בלי "לסגור".

נקרא את ההגדרות.

הרישה של פריטים 4.2א ו-4.2ב, שהם הפריטים של מסעדה, בית אוכל אחר, מזנון וכולי, תישאר אותו דבר. בסיפה אנחנו מבקשים להוסיף "ולמעט מקום להגשת משקאות משכרים, המפורט בפריט 4.8".

אתה מגדיר רק "בר". בסדר.

לא, הוא הגדיר פה "מסעדה".

הוא אמר: "למעט בר". עכשיו בואו נראה איך הוא מגדיר "בר".

הוא אומר שמסעדה תהיה מסעדה ולא בר.

מקובל.

אבל לשם מה ההגדרה הנוספת?

אני רוצה לשמוע אותו עד הסוף.

כשבאים לבקש רישיון למסעדה, אותו איש רישוי יודע שיש לו משהו שהוא צריך לשים לב אליו. יש את זה גם לגבי חניון ולגבי עוד סוגים של פריטים.

פריט 4.8 שעוסק בפאב, כותרתו היא "משקאות משכרים". ההגדרה תהיה: "פאב, בר". זה יותר בשביל ההכוונה.

תגיד לי ברגע שיש שינוי מהנוסח. אתה קורא מן ההתחלה? אתה לא משאיר את הנוסח הישן?

זה דומה. הנוסח הזה מזקק יותר.

היום ההגדרה היא: "משקאות משכרים – עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכתם במקום ההגשה".

אנחנו קצת מחדדים את זה.

"משקאות משכרים – פאב, בר, מסבאה וכיוצא באלה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה".

מקובל, מצוין. למישהו יש בעיה עם זה?

אני חושבת שאם יש בעיה עם הברים לא צריך לתקן את ההגדרה למסעדות בשביל הברים.

זה לא גורע.

לפעמים כשמוסיפים זה גורע.

לא במקרה הזה.

אני רק רוצה להשלים את המשפט. טל ימיני הלך לכיוון נכון מאוד, ועם זה אנחנו מסכימים: "מקום שעיקר פעילותו X, מקום שעיקר פעילותו Y". עם זה הוא התחיל ב"בתי אוכל": "מקום שעיקר עיסוקו הגשת מזון ומשקאות משכרים ובר". אותו דבר בדיוק צריך להיות כאן: "מקום שעיקר עיסוקו משקאות משכרים". חשוב למשרד הבריאות שאם עושים שם מזון, שהמקום יוסיף גם את פריט 4.2א –בסדר, אבל לא צריך לשנות שם בשביל לפתור את הבעיה.

יש לפעמים טעויות שנעשות בתום לב, שאנשים חושבים שאולי זה הקריטריון. בעצם כל שהוא עושה, הוא אומר: שים לב, יש שם. יעבור אותו אדם, יסתכל ויישאר במקום. אני לא רואה כאן בעיה.

אין בעיה. אז אנחנו תמיד צריכים לעשות את זה- - -

לכם במשרד הבריאות יש בעיה עם זה?

לא. זה מוסכם.

העיקרון, כפי שטל ימיני הציג את ההגדרות, הוא עיקרון נכון. איפה הבעיה? אני מדבר מן השטח – הבעיה היא בעיקר, וזה גם מה שהבנתי ממך, ואני חושב שגם אתה שמת לב לזה בדיון ביום חמישי, עם בר שיש לו מטבח. הוא יגיד שהוא מסעדה ויבקש רישיון לעשר שנים.

זה הבעיה, כי מסעדה לא תגיד שהיא בר.

נכון, ולכן התיקון של טל ימיני שנוגע לגבי ברים, אני יכול להבין אותו. כשהוא אמר: פריט 4.8 שמגיש גם אוכל יצטרך גם אישור לפריט 4.2, זה בסדר גמור. לכן זה מייתר גם את הזיהוי של מסעדה.

טל ימיני, למה אתה רוצה את הסיפה?

אסביר. ברגע שאנחנו נותנים עשר שנים תוקף למסעדות או לבתי אוכל אחרים וחמש שנים תוקף לבר, אף אחד לא יגיש בקשה לבר, כולם יגישו בקשה למסעדה. עכשיו יבוא אותו אחד ויטען: אני מגיש אוכל, אני מוכר המבורגר וצ'יפס, כאשר הכול זה משקאות משכרים.

אני מוכן לחמש שנים למסעדה ותלך עם איזה נוסח שאתה רוצה. אני הולך לכופף את המשטרה לעשר שנים למסעדה. אאמץ את הניסוח שלהם לפריט. גמרנו, זה היה הדיון, אני לא נכנס לזה יותר. תודה. קיבלנו את ההגדרות לפריטים 4.2 ו-4.8.

פריט 7.9 זה אולמות אירועים. יש ויכוח בין אולמות למסעדות. בעיקרון, לא שינינו הרבה. זיקקנו כדי שזה יהיה הרבה יותר ברור.

שניהם עשר שנים. מה הבעיה?

אסביר: כי באולם או בגן שמחות יש לנו אבטחה ואילו במסעדה אין אבטחה. באופן כללי, חשוב שיהיו הבדלים. אם בעתיד ארצה להוריד רגולציה מסוג עסק מסוים או להוסיף רגולציה, צריך שההבדל יהיה מובן.

פריט 7.9: "אולם מוגן לשמחות ואירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים".

קצת זיקקנו את זה: "אולם או גן שמחות שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה".

השינוי: במקום "אולם, גן לשמחות ואירועים" יבוא "אולם או גן לשמחות שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים".

מסעדה לא יכולה לעשות שני אירועים ולהגיד שהיא אולם אירועים.

בסדר, אין עם זה בעיה. למישהו יש עם זה בעיה? לא. תמשיך.

פריט 7.7ו: דיסקוטק.

כתוב רק "דיסקוטק".

אולי תמצאו שם קצת יותר מודרני...

היום זה נקרא מועדון.

הכותרת פחות חשובה. "מקום שעיקר עיסוקו ריקודים, בו מושמעת מוזיקה, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה".

בסדר?

אסביר היכן הבעיה. כמעט בכל בר היום יש די-ג'י ומוזיקה. בהרבה מאוד ברים, כמעט בכל הברים יש גם סוג של ריקודים ו"מינגלינג". יכולה המשטרה לבקש עכשיו מכל בר להגיש בקשה לרישיון למועדון.

אתה אומר שכך הורגים את הברים, שיכולה להיות מגמה הפוכה.

יהפכו ברים למועדונים. יש ספר של עיריית תל אביב שפורסם ב-2011 עם הנחיות והגדרות לבניית ברים ומועדונים. על פי הספר הזה, על פי ההגדרות האלה נבנו גם עשרות מקומות בתל אביב. הספר הזה אומר משהו שהמשטרה לא מסכימה לו, ואני לא יודע למה: "בר שיש בו רחבת ריקודים ששטחה עולה על מחצית משטח העסק המשמש את קהל המבלים במקום יוגדר כמועדון". זאת אומרת, בא רישוי עסקים ב-2011 ואמר: בשביל שזה ייקרא מועדון צריכה להיות רחבת ריקודים מכובדת. אחרת, זה בר. המועדונים הגדולים – כולכם מכירים את זה – יש בהם רחבת ריקודים גדולה שגודלה מעל 50% משטח העסק.

למה אתה לא רוצה לכתוב "50% משטח העסק"?

אני לא רוצה בכלל שיופיע רחבת ריקודים.

אבל איך תמנע מכך שכל בר יהפוך למועדון?

יש מקומות שהרחבה לא מגיעה ל-50% או ל-30%. אלה דברים שקורים. עבור משטרת ישראל רמת הסיכונים היא אותה רמת סיכונים. הרחבה קטנה ומסביב יש ספות ויש שטח ענק. יש היום מקומות שהם גם חיצוניים.

איך אתה עושה אבחנה בין בר לדיסקוטק?

אנחנו עושים. אם יש כמה אלפי ברים או פאבים היום בתל אביב ויש כ-100–200 מועדונים בתל אביב- - -

בתל אביב אין אפילו 20 מועדונים.

תיכף אביא את הנתונים.

אני מחריג את המשרד להגנת הסביבה. כל A בוטל. אני לא מתעסק אתכם. זה לא הגישה, כך אני לא מוכן לקבל את זה. כל הסעיף הזה מבוטל. רק למשרדים האחרים יהיה מותר. כך לא מתייחסים, שיהיה לכם ברור. אני לא מוכן לקבל את זה. תעשי עכשיו שיחה למנכ"ל שלך. או שהמנכ"ל מתאפס או שאתם תרוצו פה, תעמדו בתור בוועדה הזאת. אני לא מוכן לקבל את זה. אין בינינו ויכוח ואתם סתם מתעקשים על שטויות. אם אתם רוצים להתעקש על שטויות אתם תלמדו מה זה. יש לנו חמש דקות כי אני רוצה לגמור את זה בעוד חמש דקות. אני מבקש לקבל תשובה עכשיו.

נכנסו כאן לדקויות שגם לא היו בחוק קודם. אני חושב שזה טעות. נגדיר "בר" – "מקום שעיקר עיסוקו הוא משקאות משכרים", ו"מועדון" הוא "מקום שעיקר עיסוקו ריקודים". כל דבר אחר לא מתאים. אם זה מקום שיש בו ישיבה והסעדה וכולי – זה לא מועדון. גמרנו.

"לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום". "עיקר עיסוקו" זה שרוב האנשים באים כדי לרקוד, זה עיקר העיסוק.

הדיון הזה הסתיים. אנחנו לא נוגעים בהגדרות האלה. מה שיש עכשיו הוא מה שיישאר ואני לא משנה. בפריט הדיסקוטק כתוב "דיסקוטק". אני לא הולך לפתוח את הוויכוח הזה. טל ימיני, ההפרדה שלך היא בין שלוש שנים לדיסקוטק לחמש שנים לבר. אני לא רואה דיסקוטקים שיתחפשו לפאבים.

יש בתל אביב.

בסדר. אני מוכן להגדרה של ה-50%. היום המדיניות והמציאות היא שפאבים כן משמיעים מוזיקה. כל עוד הרחבה לא תופסת מעל 50%. אם אתה לא רוצה ללכת עם זה, אשאיר את זה כך, וזהו. אני לא יכול לחתוך את זה כך באוויר. נשאיר את זה כך.

העובדה שמשמיעים מוזיקה לא אומרת שהעיקר הוא ריקודים. העיקר הוא שבאים לשתות.

נשאר לנו לקבוע את התחילה והוראות המעבר. תיכף נשמע את התשובה מן המשרד להגנת הסביבה ועוד רגע אני הולך להחריג אותם מכל הדברים, כולל התקנים שחשבו שקיבלו ולא יקבלו.

הבנו שסוכם כך: תחילת החוק ב-1 בינואר 2019.

"שר הפנים ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה עד יום התחילה על יישומו של חוק רישוי עסקים (תיקון מס 34)..."

אבל תבינו שהדברים המשמעותיים לוקח להם זמן.

התחילה של סעיפים 6א1, 6א3 ו-8ב, שהם המסלולים המזורזים, סעיף הנגישות- - -

כולל תצהיר א', ב' והנגישות, הכול. זה החלק הכבד בעצם.

אלה מתחילים ב-1 באפריל 2019.

יש לנו את המש"מ – חובת התייצבות ב-1 בינואר 2020.

המש"מ זה סעיף 7ג6(ג)(2). התחילה שלו ביום 1 בינואר 2020.

התחילה של סעיף 7ג2(ב) כנוסחו בחוק זה, כלומר שהמנכ"ל מפרסם את ההודעה על המפרט – מיום פרסומו של חוק זה.

רשימה ראשונה – זה תלוי במשרד להגנת הסביבה.

תיכף נראה אם זה בכלל קורה.

יש לנו כאן תיקון לגבי הוראות התחולה. אמרנו שגם אחרי שיתחילו המסלולים המזורזים, הם יחולו כל פעם על עסקים שפורסמו לגביהם מפרטים. אנחנו רוצים להבהיר פה בנוסח שהתחולה תהיה מיום שפורסמו המפרטים והגיע מועד התחילה של המפרט. זאת אומרת, אם במפרט נקבעה הוראת תחילה קצת יותר מאוחרת ליום הפרסום אז כל עוד המפרט לא בתוקף הוא לא יחול.

בסדר. אבל מה לוחות הזמנים של הפרסום?

ללא שינוי.

צריך להגיד.

עוד תיקון קטן בסעיף הזה: עד שלא פורסמו מפרטים אחידים, גם בעסקים שהם באופן עקרוני במסלול המזורז הם יצטרכו להגיש בקשה רגילה לרישיון ולא יוכלו להגיש בקשה במסלולים המזורזים.

אז מה השתנה?

אז בעצם אין רפורמה.

שאר הסעיפים לא השתנו.

הכנסנו כאן סעיף בעקבות הדיון ביום חמישי: שר הפנים ידווח לוועדה על יישומו של התיקון עד יום התחילה פעם אחת, ואחר כך מיום התחילה ותוך ארבע שנים ידווח בכל שנה על היישום.

על התקדמות הרפורמה.

יש כמובן גם דיווחים על הצווים המנהליים.

יש משהו שאני רוצה להבהיר לפרוטוקול. מי שכבר יש לו רישיון עסק לצמיתות, רישיון העסק נשאר. אנחנו לא מרעים את המצב. לא עכשיו בגלל איזה דבר מקצרים למישהו את תוקף הרישיון.

יש הרבה עסקים כאלה. תתקנו אותי אם אני טועה, אבל אני מבין שלפי החוק היום למי שיש עסק עם רישיון לצמיתות, הרישיון הוא לצמיתות עד שיתפרסם מפרט, וברגע שמתפרסם מפרט מתבטלת הצמיתות.

תלוי, אם זה ל-15 שנים – זה נשאר לצמיתות; אם זה פחות, אם זה ל-10 שנים או ל-5 שנים- - -

זה תקנות.

זה בתיקון הישן.

אתם הולכים לפגוע במי שקיבל רישיון לצמיתות?

כן. למשל לגבי תחנות דלק פורסם בסוף שנת 2015 מפרט אחיד. הם היו עם רישיון לצמיתות. בצו החדש של 2013 הם קיבלו רישיון לחמש שנים. מתקצר תוקפם לחמש שנים.

אותם איבדנו, אבל יש לנו הרבה עסקים: נגריות, מוסכים, מכבסות, קיוסקים. למה? 60% מן העסקים.

אם מישהו קיבל רישיון לצמיתות למה אתם עכשיו לוקחים לו את הרישיון? אם הוא פותח תחנה חדשה – שייכנס לנוהל החדש.

החוק אומר: מקסימום 15 שנים.

אני רוצה לציין שמי שהיה לו רישיון לצמיתות יישאר הרישיון לצמיתות.

נכון, זו החלטה נכונה.

שינו פה את התנאים.

אבל הוא קיבל כבר רישיון.

1974: רישיון של נגרייה.

עכשיו יש תנאים חדשים לנגרייה.

אתה מבין לְמה אנחנו גוררים אותו? לעלויות, תוכניות חדשות, שימוש חורג.

הוא לא נפגש אף פעם עם הרשות.

למה? אנחנו נפגשים אתו בשטח. העובדה שזה רישיון לצמיתות לא אומרת שהוא לא נבדק.

איילת וסרמן, ראשית, תתרחקי מן המיקרופון, ושנית, הדיון כרגע הוא לא אתכם. אני לא מבין למה זה כך.

אחרת, מה המשמעות של קיצור התוקף אם הכול נשאר עם רישיון לצמיתות?

של עסקים חדשים. זה פגיעה בציפייה של העסקים הקיימים הוותיקים.

למה האפליה הזאת?

אם יש עכשיו מפרט חדש שקובע תנאים חדשים ברישיון, במצב שהוא נשאר עם רישיון לצמיתות הוא לא פוגש את הרשות באופן יזום אף פעם.

אלא אם כן הרשות עושה עליו פיקוח. זה אותו דבר גם לגבי מי שיש לו רישיון ל-15 שנים ובשנה השנייה לפעילותו קובעים מפרט חדש בשל איזו סיבה. החוק קובע שהוא חייב לעבוד במפרט החדש בתוך שלוש שנים, אבל לכאורה יש לו 13 שנים נוספות. זה אותו דבר.

אנחנו צריכים להבין את מה שעלה עכשיו.

אמרתי כל הזמן שאני לא פוגע רטרואקטיבית במי שקיבל רישיון.

אבל זה כבר היום בצו, שמי שקוּצר תוקפו מתקצר תוקף רישיונו. זה המצב.

אז צריך לתקן את זה.

אז תתקן אותו. הרעיון נכון.

הצעה לגבי הדברים שאמר עמיחי פישר: אם משנים נהלים, כמו בכל מקום, גם אם קיבלתי כמסעדה רישיון לעשר שנים או לחמש שנים ואחרי שנה משנים איזו רגולציה, אז יש לי זמן הסתגלות של שלוש שנים. אבל אם לא שיניתם שום דבר בהגדרות הרישיון הוא לצמיתות. לא תדרוש ממני עכשיו לחדש רישיון.

מה זה כל המפרטים שאנחנו מפרסמים עכשיו? זה הכול שינויים.

אם השתנה משהו מן הדרישות.

כל עוד אין לך מפרט לא תדע להגיד את זה, לא תדע להגיד מה המצב.

אם השתנה משהו ויהיה פיקוח- - -

בטוח שמשהו השתנה.

אני "מצפצף" עכשיו על המשרד להגנת הסביבה והם לא מעניינים אותי בכלום. אין לי שום סיכום עם המשרד להגנת הסביבה. הכול בוטל. הדף שקיבלתי מן המשרד להגנת הסביבה אומר שהכול בוטל אתכם. אם את מבטלת את זה אז בסדר. אמרתי לכם עשר פעמים, סיכמנו שזה יהיה 560 מפעלים. אז תפסיקו להתעסק עם שטויות. התשובה היא: 560 מפעלים, וזהו, וכל ההסתייגויות הוסרו.

כן, זה מה שאמרנו. כל ההסתייגויות הוסרו.

בשביל מה אתם עושים את זה? די כבר, באמת. אם עוד פעם אחת זה עולה – התקן שעכשיו השגתי לכם יעבור למשרד הבריאות, זהו, ולא יהיה יותר שום דיון על זה, אם עוד פעם אחת תזכירו את זה.

החוק תוקן ב-2010 ונקבע שלא יהיה עוד רישיון לצמיתות.

לא יצאו עדיין מפרטים, אז מה שנשאר – נשאר.

עוד שאלה קטנה: סעיף 48: "בתקופה של שלוש שנים מיום שפורסם מפרט אחיד...". מה זה אומר? ששלוש שנים אחרי שפורסם המפרט- - -

למי שיש לו רישיון כבר.

זה זמן ההסתגלות.

אני רוצה לבדוק את נושא הרישיון לצמיתות אבל אני רוצה להצביע ולסיים את החקיקה. לכן, רועי פולקמן, אנחנו נצביע, נאשר, נגמור עם ההסתייגויות ואתה תגיש רביזיה.

גם לא ראינו את הצו.

הכול בסדר, אני לא מסתיר כלום מאף אחד. ברור לכולם המהלך.

אדוני היושב-ראש, יש לנו עוד נושא אחד חשוב, ברשותך.

הדיון הסתיים. עכשיו רק חברי הכנסת מדברים.

קודם כול, אנחנו מצביעים על ההסתייגויות. בואו נקרא את ההסתייגויות.

הן הוקראו. צריך לציין רק את מספריהן: 2, 6 ו-7.

לגבי ההסתייגויות שאמרנו שלא נקבל, הסתייגויות מספר 2, 6 ו-7, מי נגד? מי בעד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – אין
נגד – 2
נמנעים – אין
הצעות מספר 2, 6 ו-7 של חברות הכנסת יעל כהן-פארן ויעל גרמן ושל הרשימה המשותפת
לא נתקבלו.

ההצעות לא נתקבלו ויהפכו להיות הסתייגויות.

מי בעד הסתייגות מספר 9? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעה מספר 9 של חברות הכנסת יעל כהן-פארן ויעל גרמן ושל הרשימה המשותפת נתקבלה.

ההצעה נתקבלה.

אני מסכם: הסתייגויות מספר 2, 6 ו-7 לא התקבלו. הסתייגות מספר 9 התקבלה. הניסוח ייעשה על ידי הייעוץ המשפטי.

אנחנו מוסיפים בהצעת החוק שמי שיש לו רישיון לצמיתות יצטרך לעמוד בתנאי הרישיון והמפרט החדשים כפי שמוגדר, עם שלוש שנים הסתגלות, אבל התוקף לא ישתנה, לא ייפגע. מי שכבר קיבל רישיון לצמיתות. על הסעיף הזה אני מתכוון להגיש רביזיה ואנחנו נבחן ונראה. אני פשוט רוצה לסיים את החקיקה היום.

אבל יש לנו הסכמות.

אין עכשיו הסכמות.

זה נכנס להצעת החוק ואגיש על זה רביזיה.

מתי הצו נכנס לתוקף? זה חשוב.

עמיחי פישר, מה לגבי היועצים שלנו?

חברים, הגענו לשתי הדקות האחרונות של החקיקה.

למה ארבע שנים?

איפה נקבע ארבע שנים בתחולה? לא ראיתי.

אני חייב לומר משהו חשוב. זה לטובת העניין.

לא עכשיו. זהו, נגמר. אף אחד לא מעיר יותר. שקט. עכשיו אנחנו מסיימים.

נצביע על הצעת החוק, כפי שהקראנו אותה, עם ההסתייגויות שנתקבלו וכל השינויים כפי שהקראנו. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' ...), התשע"ח-2018 נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה.

אני מגיש רביזיה על כל הצעת החוק.

אני מגיש רביזיה רק על הסעיף שמדבר על הרישיון לצמיתות.

לפני שאני סוגר את הישיבה, יש לי עוד דקה, אנשי כיבוי אש, הערה קצרה.

לעניין דרישה לתיקון ליקויים אחרי שניתן דוח ליקויים, זה קשור לעניין התחולה.

זה מאוחר מדי.

קודם כול, לגבי ההגדרות. אני מבין שיש מחלוקת לגבי הניסוח.

לא התקבל השינוי בהגדרה "דיסקוטק".

השאלה שלי היא לגבי פריטים 4.2 ו-4.8.

התקבל מה שהמשטרה הגדירה, כדרישת המשטרה, כפי שהוקרא.

אני רוצה להגיד שני דברים, שנאמרו לי גם על ידי ממנכ"ל משרד הבריאות, לפרוטוקול.

הדבר הראשון, אנחנו עומדים על מה שביקשנו לגבי פטור ממפרט אחיד.

את זה תסכמו עם משרד ראש הממשלה.

אנחנו עומדים על העניין הזה ואנחנו מקווים שהוא יוסדר.

הדבר השני, אנחנו מאחלים לכולם הצלחה ביישום. כולם מחייכים, אבל היישום תלוי- - -

זה בעוד ארבע שנים. תסתכל בהוראות המעבר: שנתיים ועוד שנתיים.

יהיו לנו נכדים עד אז.

למה בעוד ארבע שנים? זה במקסימום ארבע שנים. יוכלו לפרסם מפרטים גם בעוד חודש.

היישום בסוף תלוי בכולנו. הגברת ממשרד האוצר- - -

את ההסתייגויות שלהם שמענו וזה ייבחן.

אני רוצה לסיים באמירה אחת, כי אני חייב לסיים. אנשי משרד ראש הממשלה, נערוך עוד דיון ביום שני על הרביזיה, נבוא לכאן ונשמע את כולם. את התודות נאמר ביום שני, לא עכשיו. אני מסכם: אנחנו נערוך עוד ישיבה. זה לא יהיה ביום חמישי אלא ביום שני. אנחנו נדון ברביזיות ביום שני. למעשה את הניסוח כמעט סיימנו לחלוטין, מלבד הרביזיות. הכוונה שלי לסיים את החקיקה ביום שני ולהעביר אותה במליאה ביום שני.

נושא המפרטים הוא מהלך מורכב שדורש הרבה עבודה מן המשרדים נותני הרישיון. הגדרנו: גל ראשון אחרי שנתיים, כל הנפוצים, זה המקסימום. יש כבר שמונה מפרטים ויגיעו עוד שמונה. עלינו להבין דבר אחד: הסנקציה שלנו כלפיהם היא שאם בתום שנתיים המפרט לא מגיע – זה חסר תקדים, אומר לי פה היועץ המשפטי – תוכלו לעמוד רק לפי דין, לא יצטרכו מפרט.

זה חסר תקדים.

יש פה המון כוונה ללכת במסלול הירוק.

אני נאלץ לסגור את הישיבה. ניפגש פה ביום שני. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.