פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



19
הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
05/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 120
מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 10:30

תופעת השימוש בחומרים ממכרים בקרב סטודנטים - לציון יום הסטודנט

חברי הוועדה: מירב בן ארי– מ"מ היו"ר

עליזה לביא

מפקחת רפואית, משרד הבריאות - לודמילה חלד

רוקחת ורכזת נושא ארצי, משרד הבריאות - אלינה פופרנו

ר' מחקר וסמים- משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - קרן לרנר

מנהל תחום בכיר לפיקוח טיפול ושיקום- הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים - חגי ברוש

קמ"ד מחקר סמים- משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים - מורן אלבוכר

אחראית שיקום ותחלואה כפולה, משרד הבריאות - עופרה אוסטין שיפירס

אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה - יוסי סבג

אחראי על קשרי ממשל- עמותת צלול
פעיל חברתי
התאחדות הסטודנטים
–
–
–
יובל יעקב
אליהו יצחק
רם שפע

סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה, אוניברסיטת אריאל - חגית בוני נוח

מנכ"לית אלי"ס- אימהות למען ילדים בסיכון - אירנה לוית

פעילה- ישראל אומרת לא לסמים - אילה סמית

סגן יו"ר עמותת הסכל הבכיר בשירות הציבורי - גדעון בן-דרור

מוזמן/ת - ענבר מלך

מוזמן/ת - אלון מזרחי

מוזמן/ת - דניאל גליקמן

מוזמן/ת - מעין שביב

מוזמן/ת - יובל שרון

מוזמן/ת - חן גרינברג

מוזמן/ת - מאור דהן

מוזמן/ת - עומרי גולן

מוזמן/ת - שירי רובין

מוזמן/ת - לירון ענבל פרסי

מוזמן/ת - ליזה שבת

מוזמן/ת - איה מגל

מוזמן/ת - רעות מצא

מוזמן/ת - גלעד טיש

מוזמן/ת - קרן יחזקאל

מוזמן/ת - עידית בנאורי הנדלסמן

מוזמן/ת - אדם קרומר

מוזמן/ת - זיוית לינדר

מוזמן/ת - חגית גפן

מוזמן/ת - חגי פלג

מוזמן/ת - רות קירו

מוזמן/ת - יערה גיבורי

מוזמן/ת
מוזמן/ת
מוזמן/ת
מוזמן/ת
מוזמן/ת
–
–
–
–
–
עופר סמו
זאב שדמי
ניר זבולון
אורי פיינגולד
איתי רופמן

בת שבע פנחסוב

א.א., חבר תרגומים



תופעת השימוש בחומרים ממכרים בקרב סטודנטים - לציון יום הסטודנט

בוקר טוב, אנחנו נפתח את הדיון של וועדת הסמים והאלכוהול. היום ה-5.6.2018. הוועדה לנגע הסמים יושבת בחדר של וועדת המדע. 5.6.2018, כ"ב בסיון. הנושא הוא תופעת השימוש בחומרים ממכרים בקרב סטודנטים.

אנחנו מציינים היום את יום הסטודנט בכנסת. יום הסטודנט עוסק בנושאים שונים, שש וועדות שונות, יהיה גם דיון גם בשדולה וגם במליאה.

אחד הנושאים שנחשפנו אליו בעיקר בתקופה האחרונה ובזכות המחקר שתכף נציג, מדבר על שימוש רחב יותר בקרב סטודנטים גם בכל מה שקשור לקנאביס, אבל גם בריטלין ללא מרשם.

אנחנו נדבר באופן כללי על השימוש בסמים, נשמע קודם כל את הנציגים של הסקר והרשות, ולאחר מכן נשמע גם את הנציגות של הסטודנטים.

נתחיל עם הסקר, אני רואה גם שהמצגת מוכנה. בבקשה חגית, תגידי שם ותפקיד.

דוקטור חגית בוני נח, מאוניברסיטת אריאל החוג לקרימינולוגיה. אני רוצה להראות כמה סקרים שחלקם באמת נעשן גם ברשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, כי אני עד לפני ארבעה חודשים גם עבדתי שם והייתי אחראית על פרויקט הסטודנטים, וגם מחקרים עצמאיים שעשיתי עם חוקרות נוספות.

אז אני אתחיל קצת עם סקרים שנאספו ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. למעשה, הסקר המקיף הראשון ברשות נערך לפני 15 שנים, ב-2003. אני רוצה טיפה להראות לכם למה חשוב להראות, כי אתם תראו שעד שנת 2013 למעשה לא היה שינוי לגבי הקנאביס.

אז הסקר המקיף, אחד הראשונים שנעשו ב-2003, ב-12 קמפוסים, זה היה מדגם גדול מאוד של איזה 7,000 ומשהו סטודנטים. 30% מהסטודנטים דיווחו על שימוש בסמים לא חוקיים בשנה האחרונה, כשהסם העיקרי שהם מדווחים זה הקנאביס.

רבע אז עישנו סיגריות, ו-35% נוהגים תחת השפעת סמים ואלכוהול. אני רוצה שנשים לב לעובדה הזו, כי אנחנו נראה שזו עובדה שאחר כך גם חוזרת על עצמה. אולי אם אחר כך מדברים על הסברה ומניעה, צריך גם לתת את המיקוד על נהיגה ואלכוהול וסמים.

עשר שנים אחר כך, ברשות למלחמה בסמים עשו סקר נוסף ב-2013. הוא נקרא סקר יד על הדופק, שזה אומר שזה מדגם נוחות. דגמו מ-12 קמפוסים, בסך הכל 1156 סטודנטים. זו תמונת המצב שהתגלתה לפני חמש שנים, ב-2013.

אתם רואים, הקנאביס, חשיש, מריחואנה, גראס, 31% דיווחו על צריכת קנאביס בשנה האחרונה, כשהסם השני בשכיחותו לאחר הקנאביס, זה היה הריטלין, שזה היה קרוב ל-13%. כמובן שריטלין ללא מרשם. אחר כך היה לנו 6% באקסטזי, LSD, 5% בסמי פיצוציות שזה מבסוטון, חגיגת וסמים אחרים.

אגב, הייתה שאלה גם מאיפה השגת את הריטלין הלא חוקי, אז יש לכם כאן פילוח. 51% מהנבדקים אמרו שהם לקחו את זה מחבר שקיבל את זה במרשם. אגב, זו תופעה שהיא לא חוקית כי הריטלין והקונצרטה זה חומר שנקרא מתילפנידט וזה חומר שנמצא בפקודת הסמים המסוכנים. אם אני בתמימותי נותנת לסטודנט אחר נוסף, בגלל שלי יש מרשם, אז אני למעשה מתנהגת ממש כמו סוחרת סמים. אני מספקת לו סמים כי המתילפנידט נמצא בתוך פקודת הסמים המסוכנים.

אגב, אחת השאלות הייתה מה הסיבות לשתיית אלכוהול ובכלל. אנחנו רצינו לראות האם יש קשר ללימודים, האם לחץ בלימודים זו גם אחת הסיבות. אז אם אני לוקחת רק את הנושא של אלכוהול, וכאן אנחנו רואים את הסיבות, אז שימו לב שבשלישי אתם רואים ש-46% מדווחים שהם שותים אלכוהול באירועים כדי להפיג לחץ מהלימודים. 11% מהם זה כמעט תמיד הסיבה שהם צורכים אלכוהול, ו-35% אמרו שלפעמים.
שנה אחר כך עשינו מדגם קצת יותר גדול ב-18 קמפוסים, גם כן מדגם נוחות דרך הרשות למלחמה בסמים, דרך סטודנטים מלגאים שהיו ברשות. נדגמו הפעם 1562 סטודנטים, ותוך שנה אחת נצפתה עלייה חדה ומהירה מאוד בשימוש בקנאביס.

תזכורת, אם אני הולכת לסקר הקודם לפני 10 שנים, זה היה 30%. ב-2013 31% על קנאביס בשנה האחרונה, וב-2014 אנחנו רואים את הקפיצה לכמעט 40% שדיווחו על שימוש בקנאביס בשנה האחרונה.

מה שחגי תמיד אומר, למה הקפיצה הזו? מה קרה שם ב-2013? גם השיח בנושא הזה של הקנאביס, אבל גם כל הנושא הזה של קנאביס לצרכים רפואיים, המיסוד של זה גם בחברה הישראלית גרם לתפיסת מסוכנות מאוד נמוכה יחסית לקנאביס. אנחנו רואים את הקפיצה.

אגב, זה דומה למה שקורה בחו"ל, בארצות הברית. גם שם ברגע שהודיעו על קנאביס לצרכים רפואיים, שזה הפך להיות חקיקה בארצות מסוימות, אז רואים את הקפיצה הגדולה.

אז קצת אתם תראו את ההשוואה בין סקר 2013 ל-2014, אתם רואים שהכחול זה הסך הכל. 36% ב-2013, קפץ ל-47%. כמה כאלה שהשתמשו במהלך 12 החודשים האחרונים בקנאביס.

אגב, כמה השתמשו באקסטזי, LSD, מה שאנחנו מכנים סמים אחרים וקשים יותר לכאורה, הייתה לנו ירידה קצת שאנחנו רואים לאורך השנים. האם יש לזה קשר לעליה בקנאביס? אנחנו לא ממש יודעים, אבל יש קצת ירידה מ-10% ב-2013 ל-7% ב-2014.

הסקר האחרון שנערך על ידי הרשות למלחמה בסמים הוא לא נעשה על סטודנטים, הוא נעשה על כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, גילאי 18-65. מה שאני ביקשתי אז מעוזר המחקר, שייקח רק את הכמות של הסטודנטים בתוך הכמות הגדולה של הסקר, וינסה לבחון מגמות של מה שקורה. זה באמת הסקר האחרון, 2016.

אז באמת מתוך 5,000 ומשהו – 5220 אנשים שנדגמו בגלאי 18-65, 690 היו סטודנטים. שימו לב כמה דיווחו על שימוש בקנאביס בשנה האחרונה, אתם רואים עלייה יותר מ-40%, 55% דיווחו על שימוש בקנאביס בשנה האחרונה. 41% דיווחו על שימוש בקנאביס בחודש האחרון.

שימוש בסמים אחרים, או שזה ירידה או שזה משהו שצריך לבחון אותו טוב, זה אחוז אחד. 54% דיווחו כי השתכרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה, ו-9% דיווחו על שתייה מופרזת בחודש האחרון.

שתייה מופרזת נמדדת לפי המדד של ה-WHO, שזה אומר חמש מנות משקה תוך שעות אחדות. זה כבר נחשב מה שנקרא בספרות binge drinking, שתייה מופרזת שהיא לא שכרות עדיין, אבל זו מן נקודה אדומה שהיא מקובלת במחקרים לבדוק אותה.

אז אחד הדברים שניסינו אולי קצת לפלח ולראות מהנתונים של האפידמיולוגים, זה אולי קצת לפלח לפי נתונים סוציו דמוגרפיים. למשל, כמה סטודנטים יהודים לעומת כמה סטודנטים ערבים. שימו לב שיש כמה נתונים כאן בהבדלים מובהקים ביניהם בשונות, שימוש בקנאביס בשנה האחרונה, היהודים, אפילו אם אני מדברת על 55% באופן כללי, אז היהודים הם יותר אפילו, 60%. הערבים למעשה מורידים את הממוצע, שזה 26%. שימוש בקנאביס בחודש האחרון אותו דבר. מדגם הסטודנטים זה 40%, היהודים זה 45% כמעט והערבים 21%.

שימוש בסמים אחרים אנחנו רואים קצת היפוך מגמה, אבל זה לא מובהק. אין הבדל מובהק בין הערבים ליהודים. אנחנו רואים שערבים דיווחו יותר על שימוש בסמים אחרים בשנה האחרונה מאשר היהודים.

שכרות, כמה השתכרו בשנה האחרונה, אנחנו רואים כאן רוב מובהק ליהודים, 60%. הערבים זה 26%. שתייה מופרזת, אותו binge drinking שהסברתי מקודם, אז מדגם הסטודנטים זה 9%, היהודים פחות מערבים וגם כאן זה הבדל מובהק.

זאת אומרת, אם אנחנו רוצים קצת לראות במי צריך להתמקד אולי, אז אולי כן לדבר על הנושא של אלכוהול גם בקרב הסטודנטים הערבים בהקשרים האלה.

מה שביקשתי גם שיעשו זה לקחת השוואה בין כלל הצעירים שהם לא סטודנטים בישראל בסקר האפידמיולוגיה האחרון, לבין הסטודנטים, ה-690 סטודנטים באותם גילאים שנדגם הסקר של הסטודנטים, שזה 18-40. להזכירכם, זה אותו מחקר פשוט אלה סטודנטים וזה כלל הצעירים, כולל גם הסטודנטים. אולי יש כאן הטעיה בעניין הזה, אבל תראו את זה.

מה שרואים כאן, שהסטודנטים משתמשים יותר מאשר כלל הצעירים בישראל לפי הסקר הזה. צריך לעשות כאן יותר פילוחים ויותר לעומק, אבל זה על פניו.

שימוש בקנאביס בשנה האחרונה, אם מדגם הסטודנטים, ה-690, דיווחו 55%, הרי כלל הצעירים בישראל בגילאי 18-40 37%. כלומר שכנראה שיש משהו בזה שאתה סטודנט שאתה משתמש יותר.

גם שימוש בקנאביס בחודש האחרון, יותר סטודנטים השתמשו, 41% לעומת כלל הצעירים באותם הגילאים 27%.

השתכרו בשנה האחרונה 54% מהסטודנטים לעומת 37% של כלל הצעירים.

שוב, זה נתונים שצריך לבחון אותם יותר לעומק. אם מעניין אתכם מתי הם התחילו להשתמש, אז גם בדקו את זה בסקר וזה ממש לפי התאוריה הקלאסית של קנדל. קודם כל, מתחילים בגיל 19 בסמי פיצוציות. אחר כך עוברים למשקה אלכוהול בגיל 20, לאחר מכן סיגריות ונרגילות, וקנאביס בגיל 22 מתחילים לעשן קנאביס, זה לפי הדיווח, שוב, כשאני לוקחת רק את ה-690 סטודנטים.

אגב, הנתון הזה באופן כללי הוא שונה מאשר הסקר האפידמיולוגי לפני 9 שנים, שאז גיל תחילת השימוש בקנאביס, הממוצע היה גיל 20. כלומר, מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות, כנראה שגיל התחלת השימוש בקנאביס קצת עלה, אבל דפוסי השימוש הם הרבה יותר גבוהים.

מעניין אתכם לגליזציה או שאני אדלג?

שוב, לקחנו את השאלה של הפילוח רק של הסטודנטים, ה-690, מה דעתכם על לגליזציה. אז מאוד בעד היו 23%, דיי בעד 18%, המתלבטים זה היה 22%, דיי נגד 14% ומאוד נגד 21%. כלומר, יש לנו כאן דעות חלוקות.

יש על הגדר, כן? אני חושבת שזה מתחלק פחות או יותר לחצי וחצי.

אז זה היה של הרשות למלחמה בסמים. חוץ מזה עשינו כמה מחקרים, פרסמתי יחד עם דוקטור ליאת קורן מאוניברסיטת אריאל. לקחנו אוניברסיטה אחת בישראל ועשינו שם מדגם מייצג, ממש פילחנו את האוכלוסייה- - -

1400 סטודנטים מאוניברסיטת אריאל?

לא אומרת איזו אוניברסיטה. מאוניברסיטה אחת בישראל.

עשינו מדגם מייצג, זאת אומרת שעשינו ממש אשכולות לפי מה לומדים ומה בכלל, ומה שקיבלנו תאם פחות או יותר לתמונה שהצטיירה בסקרים של הרשות.

שוב, המחקר הספציפי הזה, אספנו את הנתונים בסוף שנת 2015, הוא התפרסם רק ב-2017 אבל הנתונים הם של 2015. מבין הסטודנטים התנסו בקנאביס, ואנחנו כללנו כל התנסות – אגב, זה לא היה רק על שימוש בסמים, זה היה על התנהגויות סיכון בכלל, על נהיגה, פורנוגרפיה, גניבה מחנויות. כל מיני התנהגויות שהן סיכוניות, גם בריאותית וגם בכלל.

אז התנסו בקנאביס 36%, גברים 48%. שתייה מופרזת 31%, גברים 43%. שכרות בחודש האחרון 24%, גברים 28%. אתם רואים שיש כאן הבדלים בין הגברים לנשים. אגב, על זה היה המאמר. המיקוד שלו היה הבדלים בין מגדרים, האם יש הבדלים בין גברים ונשים והתשובה היא כן.

יש את התובנות, השאלה אם זה להלאות אתכם - - -

מה התובנות?

אז מה הסיכויים - - -

מה הסיכוי שאתה מעשן אם אתה רווק, חילוני וגבר.

נכון, וגם יש לך יותר סיכוי לעשן אם אתה גם עושה עברות תנועה, ואם אתה עושה גם דברים נוספים אחרים או משתמש בחומרים נוספים כמו ריטלין, כמו אקסטזי, אז יש לך סיכויים פי כמה וכמה.

עשינו ממש טבלה של יחס הסיכויים, שלוקחים כל התנהגות ובודק לפי הקנאביס מה הסיכויים. אם מישהו רוצה אני אתן את זה בהמשך, או שיש לכם את זה.

ההשוואה שלנו, למעשה המחקר ב-2015 היה רפליקציה של מחקר קודם שעשינו באותה שיטת דגימהב-2009. עברו 6 שנים ואנחנו גילינו את אותה תמונה, עליה שכינינו אותה מטאורית מרבע מהסטודנטים לשליש מהסטודנטים תוך 6 שנים, שעשו שימוש בקנאביס. שוב, זה כאילו ממצאים שתומכים במה שהרשות מצאה.

אחד הדברים שעניין אותנו גם לחקור זה הנושא של ריטלין. כפי שראיתם הקנאביס הוא הכי נפוץ בשימוש, אבל הריטלין ללא מרשם הוא השני בשכיחותו.

ריטלין זה שם שהוא נפוץ, אבל הכוונה היא לקונצרטה, לריטלין, לכל מה שמשתמשים. פשוט בסלנג של החבר'ה זה נקרא ריטלין.

מה שבדקתי כאן זה עם דוקטור ורד נאמן חביב, גם היא מאוניברסיטת אריאל, אנחנו בדקנו בארבעה קמפוסים ב-3 אוניברסיטאות ובמכללה אחת את העמדות והשימוש בריטלין ללא מרשם, והקשר של זה לחרדת בחינות בקרב סטודנטים בישראל וכדומה.

במחקר שלנו השתתפו 814 סטודנטים, כולם היו סטודנטים לתואר ראשון, פקולטות למדעי החברה. ממוצע גיל הנבדקים 28, אגב זה ממוצע הגילאים הרגיל של סטודנטים בתואר ראשון, אפשר לומר - - -

28?

כן, מתחילים מאוחר. כמעט בכל המחקרים זה 27-28, זה הגילאים הממוצעים של הסטודנטים לתואר ראשון. כמעט בכל המחקרים את יכולה לראות.

24.7 זה הגיל הממוצע.

בטח, 28 מסיימים.

28 מסיימים?

24.7 זה הגיל הממוצע של תחילת לימודים, לפחות לפי מה שאני יודע.

של תחילת לימודים? 24 תחילת לימודים?

כן, אז ב28 מסיימים כבר.

איך הגעת ל-28 מתחילים ללמוד?

לא מתחילים ללמוד, ממוצע הגיל בתואר ראשון. אגב, זה לא רק מהמחקר הזה- - -

הם מושכים פשוט את התואר.

רוב המחקרים שאני מכירה זה 27-28, זה הממוצע של הגילאים של התואר הראשון בקרב סטודנטים.

אולי מסיימים את התואר. יש לי שלוש בנות שהתחילו בגיל 24.

התחילו בגיל 24 – אגב, אני גם התחלתי בגיל 24. שוב, הולכים לטיול הגדול, קצת להשתחרר. בישראל מתחילים מאוחר ביחס לשאר העולם. אגב, זה גם דפוסי שינוי שאנחנו מנסים להשוות לסטודנטים בחו"ל, אז יש קצת בעיה כי שם זה באמת הגיל של הקולג' לא מתאים, וגם אצלנו הסטודנטים ייחודיים. זה אחרי טיול תרמילאים בדרך כלל, ששם הם נחשפים להרבה מאוד סמים בדרום אמריקה ובדרום-מזרח אסיה. גם אחרי הצבא הם מרגישים צורך להשתחרר ובכלל.

אז מה שכאן גילינו לגבי דפוסי שימוש בריטלין, שוב, אני רוצה להדגיש שזה מדגם נוחות, זה לא מדגם מייצג כמו שעשינו אז באוניברסיטה הגדולה, זה מדגם נוחות.

19% מהסטודנטים דיווחו שהם נוטלים ריטלין, שני שליש מהם זה עם אישור רופא, עם מרשם רפואי, ושליש ללא אבחון ומרשם.

זאת אומרת, מכלל המדגם הכללי כמה עושים שימוש בריטלין ללא מרשם רפואי? זה 7%. זה פחות ממה שגילינו ברשות, נכון? הרשות דיברה אז על 13%. אנחנו ראינו אצלנו – אבל שוב, אנחנו התמקדנו רק במדעי החברה, יכול להיות שיש לזה משמעות.

כמעט 40% מהסטודנטים שהשתתפו במחקר מכירים סטודנטים אחרים, חברים שלהם, שמשתמשים בריטלין ללא מרשם רפואי. אני רוצה להגיד לכם שזה שיח מאוד ער בקמפוסים. יש גם סוג של שוק שחור כזה עם ריטלין, ויש מן תחושה שאתה חייב לנסות ריטלין פעם אחת לפחות לפני מבחן לראות איך זה מרגיש לך.

אגב, זה שיח שאני שומעת אותו גם ממרצים ולא רק מסטודנטים.

אם אני מתמקדת רק ב-7% מהסטודנטים שנוטלים ריטלין ללא מרשם רפואי, אז רבע הם גברים, שלושת רבעי נשים. 63% קיבלו את התרופה מחבר, שליש קיבלו מקרוב משפחה ו-3% מגורם אחר.

רוב מוחלט של מי שמשתמש בזה עושים את זה רק לקראת הבחינות ובמהלך הבחינות, ורק קרוב ל-2% דיווחו שהם משתמשים בריטלין כל יום של לימודים למרות שאין להם מרשם.

אנחנו כן ראינו קשר מובהק בין נטילת ריטלין לשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים נוספים. אגב, הוספנו את התוספת הזו בשאלון של המחקר דיי במקרה, כי בשיחות עם סטודנטים הם אמרו לנו שהם רואים על עצמם, החבר'ה שלוקחים את הריטלין, שהם יותר מעשנים סיגריות ויותר גם צורכים קנאביס. אז אמרנו שנכניס את זה גם.

מה שמצאנו, מצאנו קשר מובהק. מצאנו שמי שלוקח ריטלין, אגב, עם מרשם ובלי מרשם, אז תלות מובהקת שהוא יותר משתמש באלכוהול – שותה אלכוהול, לוקח קנאביס וגם יותר מעשן סיגריות. תלות מובהקת מאשר סטודנטים שלא לוקחים ריטלין, בין אם במרשם ובין אם בלי מרשם, מה שכינינו נמנעים, אלה שלא לוקחים את זה.

גם על זה צריך לתת את הדעת, על חבר'ה שלוקחים ריטלין עם מרשם, הם כנראה מועדים יותר, לפי מה שאנחנו רואים, לשימוש יותר בחומרים האלה.

אחד הדברים שמצאנו זה קשר בין חרדת בחינות – ממש העברנו שאלון של חרדת בחינות, ומצאנו שיש קשר בין היותך לוקח ריטלין עם מרשם או בלי מרשם, לרמת חרדת הבחינות. יכול להיות שזה – אני לא אומרת סיבה, אבל יש כאן קשר. צריך אולי להתמקד בזה, להוריד חרדת בחינות בקרב סטודנטים ולחץ לימודים, ואולי אנחנו נראה תמונה קצת אחרת.

אז אם אני מסכמת, אז למה צריך לתת תשומת לב? לפי דעתי, על קנאביס, ושוב, בשנים האחרונות במיוחד בקרב סטודנטים, אנחנו רואים שהשימוש בקנאביס הפך להיות משהו של נורמה.

לכן אני חושבת שצריך להיכנס יותר לעומק. זה באמת הכיוון המחקרי שלי בהמשך. צריך למפות את אלה הבעייתיים בשימוש בקנאביס, את מי שאולי הם המכורים יותר, את מי שאולי נושרים מהלימודים בגלל שהם צורכים קנאביס. יש שאלונים למיניהם שאפשר לאבחן מי הבעייתי בצריכת קנאביס.

מהתרשמות שלי, רוב הסטודנטים שמעשנים קנאביס הם לא בעייתיים. זאת אומרת שאין כאן התמכרות במסות וכדומה, אבל יש קבוצה שהיא כן בעייתית ואולי צריך למפות אותה, ולהציע לה אולי אפשרות טיפול, ייעוץ וכדומה.

מה הכוונה בעייתית?

מכורים לקנאביס. למשל, אני רואה סטודנטים שבאים אליי בגלל שאני מלמדת קורסים על סמים, אז הם באים אליי ומתייעצים. אגב, אני לא רק באריאל, עד לפני שנתיים לימדתי באוניברסיטה העברית, בבית ברל, משפטנים בנתניה. זאת אומרת, באו אליי סטודנטים מכל הכיוונים. הם מתייעצים, והם תמיד רואים את החבר הזה שהם רואים את השינוי עליו. הוא חושב שאין לו בעיה, אבל הם אומרים לי: תשמעי, צריך – אני לא יודע איך לגשת, הוא הרחיק אותנו. הם רואים אצלו את הבעייתיות.

רוב הסטודנטים הם לא ככה, אוקי? אבל אלה שהם כן בעייתיים – יש סטודנטים, אגב, שלא מסיימים תואר ראשון, 7-8 שנים לוקח להם לסיים. בין היתר, כשאתה הולך ובודק מה קורה, אתה רואה שהם גם אולי מעשנים יותר מידי והכל נמרח.

אז זה הבעייתיים, זה לא כולם. צריך את המיקוד עליהם.
תשומת לב נוספת שאני חושבת שצריך, זה על החבר'ה שמקבלים ריטלין עם מרשם וללא מרשם, ולנסות להתקדם אולי בהקשרים לימודיים, כמו למשל טיפול בחרדת בחינות, הפגת לחץ לימודי.

אלכוהול, שתייה מופרזת ושכרות, צריך לתת את הדעת. נהיגה ושימוש בחומרים – אגב, זה לא רק נהיגה ושימוש באלכוהול, אלא זה בהחלט הרבה מאוד נוהגים תחת שימוש בקנאביס.

סמי אונס זה תחום שכמעט לא נבדק. אני כן עושה משהו איכותני עכשיו בנושא של סמי אונס, אבל זה בדיוק קבוצת הגיל. תמיד כשאני מדברת על סמים, תמיד באה, בדרך כלל זו בחורה, סטודנטית שבאה אליי ומספרת לי איזה סיפור מעורפל שאולי היה שם מעורב משהו של סמי אונס.

מה שאני חושבת גם שסטודנטים זה בגיל מסוים, ואולי צריך גם מניעה מוקדמת גם בקרב תרמילאים לקראת השחרור מצה"ל וכדומה.

אני מציעה לקדם מחקר מקיף עם התאחדות ואגודות הסטודנטים, הייתי שמחה לשיתופי פעולה בנושא הזה, ואז לעשות אולי משהו באמת מקיף, לבדוק באמת אולי את הבעייתיים ולמפות אותם.

אני חושבת שצריך פעילות בלשכות הייעוץ בדקנט הסטודנטים. אולי ייתנו יותר דגש על הזיהוי של העניין, אבל גם התמודדות עם לחץ בלימודים וחרדת בחינות.

כמובן גם העלאת המודעות וההסברה בהקשרים האלה. תודה רבה.

תודה רבה. טוב, קודם כל, אני גם עברתי על המחקר, קראתי אותו אתמול. יש כמה דברים שמטרידים, אבל בעיקר מעניין אותי - רם שפע פה יושב ליידי והצטרפה אלינו חברת הכנסת עליזה לביא שמובילה איתי ביחד את היום, אנחנו מובילות אותו יחד

אני אשמח לדעת אם יש איזשהו – תתייחס אולי אתה, משהו שלכם או של – איזושהי התייחסות לעניין הזה של הסטודנטים וההתמודדויות. אני מניחה – אתה יודע, כשאני ואתה דיברנו, מה שנקרא שנינו לא עשינו פרצוף מופתע, נכון? כי דיברנו על זה מתחילת השבוע ולא הופתענו מהקנאביס.

הוטרדתי מהשימוש בריטלין ללא מרשם, כי ריטלין בסופו של דבר ההשפעות שלו, לפחות מהקריאה הספרותית שלי, אני חברה בוועדה הזאת גם ואני גם רואה, דרך אגב, גם בסיורים באשפוזיות הרבה פעמים אתה רואה מאיפה התחילו.

גם בתחנה המרכזית יש הסנפה של ריטלין.

בדיוק. אני רוצה לדעת מבחינת מניעה, אי אפשר, כי בדרך כלל הסטודנט מגיע. אבל האם יש איזושהי התייחסות בקמפוסים לשימוש בסמים, ומה עושים בעצם כדי להתמודד?

בוקר טוב לכולם, שמי רם שפע, יושב ראש התאחדות הסטודנטים בישראל.

אני אנסה להתייחס לנושא טיפה יותר בכלליות. קודם כל, אני מסכים עם מירב. בגדול זה לא נושא שנבדק עד עכשיו. אני חושב שמה שאתם מראים זה תוצאות מאוד מעניינות, גם בנושא הקנאביס אם כי אנחנו לא מאוד מופתעים.

אני מרשה לעצמי לחשוב שהנתונים אפילו גבוהים יותר ביחס למה שאנשים ענו. בדרך כלל בדברים האלה יש חשש מאנונימיות, ואנשים לא תמיד עונים את האמת. זאת המציאות, אנחנו מכירים אותה.

אני גם אגיד חצי בציניות אבל ברצינות גמורה, יש הבדל מאוד גדול גם בין הקמפוסים, ואני יכול להגיד לך דיי בעל פה מהלך הרוח האוכלוסייתי, איפה השימוש גבוה יותר ופחות בכל מה שקשור לקנאביס. זה לא משהו שניתן לראות, זה משהו שניתן להניח.

אני חושב שבסוגיות של מניעה, אנחנו לא נוכל – כלומר, בסוף זה טיפול של מדינה. הסטודנטים, לפני שהם סטודנטים, הם אזרח לכל דבר ועניין ואין שום דרך, מבחינתנו כסטודנטים, להחליט מה נכון לעשות איתם ומה לא נכון לעשות איתם. אז זה קצת פחות הכיוון.

כן הכיוון, המסקנה הראשונה שלך זה לצאת לסקר. אז הנה אני אומר שבשמחה גדולה, נעשה משהו מקיף יותר שבאמת בודק גם את הסיבות לשימוש. בעיניי זאת אחת השאלות היותר מעניינות, מה גורם לזה.

באופן כללי, אני חייב להגיד וזו גם העמדה המוצהרת שלנו גם בהקשרים אחרים, שבכל סוגיות האי הפללה שהמדינה עסקה בהן בשנים האחרונות, אז גם בעינינו דווקא הגישה של המדינה, של המחוקק ושל המשטרה כלפי שימוש ו/או צריכה יכולה מאוד להשפיע, בעיניי, על מה שזה יגרום לצעירים.

דהיינו, לדעתי, כמו בהרבה דברים כשהם אסורים מאוד אתה עושה אותם יותר, מסתיר אותם יותר, מתחבא מהם יותר - - -

חכה שניה. אין לנו דיון כאן על אי הפללה ולגליזציה, אנחנו לא שם. אני רק רוצה לדעת אם היום בעצם אם סטודנט או נגיד היא סיפרה על זה שסטודנטים באו אליה – בעצם היום ההתאחדות אין לה איזשהם כלים שבאים ואומרים היום לסטודנט – או סתם סטודנטים באים ומספרים על מישהו כמו שהיא אמרה. אין היום כלים בתוך הקמפוס להתמודד עם התמכרויות של סטודנטים. בכלל, גם אלכוהול נגיד.

אני לא רגיל להגיד שאין לנו כלים לעשות משהו, אבל אני אגיד – יכול להיות שזה גם משהו שצריך להגיע לאגודות. כלומר, אם סטודנט בתוך הקמפוס ויש צרה שחברים שלו רואים, יש גם למי לפנות בקמפוס עצמו, לדקנט סטודנטים, גם לפנות לאגודת הסטודנטים המקומית ואז לראות.

אני מודה, אין לנו איזו ערכה מסודרת של מה שאנחנו עושים כשמישהו מגיע, אבל יכול מאוד להיות שצריך לבנות משהו. לצורך העניין, אני לא משווה, אני רק אומר באופן כללי, כל נושא הטיפול בהטרדות מיניות, יש המון היצע של כלים למה עושים. אגודת הסטודנטים יודעת בדיוק מה עושים כשפונים אליה. מוסד אקדמי יודע מה הוא עושה – אנחנו שואפים שתהיה ידיעה.

אותו דבר אפשר לעשות גם בנושא הזה, ולצאת למהלך שהוא לא רק סקר, אלא גם כלים.

אני רוצה התייחסות רגע- - -

כן, רגע, שניה. תתייחסי גם בסוף, כי יעלו כאן עוד כמה דברים, בסדר? אז תרשמי לך. חברת הכנסת עליזה לביא.

קודם כל, גילוי נאות, אני שנים הייתי בוועד המנהל של כפר איזון מאז שכפר איזון התחיל, יחד עם עומרי פריש. אצל עומרי זה היה חלום, הוא ראה הרבה מאוד צעירים שגם הגיעו מהטיול הגדול בחו"ל וישר אושפזו בכפייה, וגם סטודנטים שניסו את הדברים הפשוטים, הכי פשוטים שיש. אתה לא יודע מה ההשלכות, ואיך זה קורה.

כמי שרואה מקרוב באמת אנשים שהיו בצבא בתפקידים מדהימים, כל כך הרבה ידע היה אצור אצלם, ומה קרה להם.

אז אני באמת במקום הזה מאוד מוכוונת, ולא קל לי עם הנתונים האלה. חייבת לומר, מאוד לא קל לי. אני מבינה שיש היום אולי איזשהו תרגום, אבל באמת המחקר הזה נותן לנו גם לזהות איפה זה יותר ואיפה זה פחות.

אני כן חושבת, היה לנו דיבור עוד כשהייתי בכפר, זה באמת לבוא עם הצבא ביום האחרון ככה כשנותנים את הכלים לחבר'ה לפני שחרור, הכנסנו גם סדנאות.

המקום הזה של המודעות, המקום הזה של ההבנה, של האחריות שלך. יותר מזה, לך אני מספרת שאחרי זה כשלמדנו את זה גם מבחינה מגדרית, גילינו שהפגיעה אצל הבנות היא הרבה יותר חמורה גם פיזית, מה קורה להן תוך כדי אחר כך. באמת החששות האלה מאוד גדולים.

שורה שניה שאני יכולה להגיד, זה שאני מלווה את גיסתי שמתמודדת עם מחלת הסרטן שנים טובות, ובשנים האחרונות – בשנה האחרונה זה מאוד החריף. היא התחילה להשתמש בקנאביס רפואי. היא התחילה להשתמש בקנאביס רפואי אחרי החלטה שלה שהיא רוצה להמשיך – יש לה ילדים קטנים.

אני רואה מה זה עושה, כלומר אני רואה את זה מקרוב. את היתרונות וגם – איך היא אומרת לי? אם אני רוצה להמשיך לעבוד בחדות כמו שאני רוצה, אז אני עושה את המאמץ של למנן את זה.

המקום הזה וההשפעות, ואנחנו מדברים היום על המקום של ההשכלה האקדמית. רכישת ההשכלה. יש פה כנראה מצוקה, יש פה מצוקה שצריך לבוא ולפענח אותה.

אני קוראת לכם – אתה יודע, הרבה פעמים אנחנו מדברים שהשוליים יודעים לעזור לעצמם יותר משהמרכז בא ואומר מה. אתם באמת בניתם בהתאחדות – זה כבר לא רק איך אמרתם אתמול? זה לא רק להכין קפה. זה כבר לא בואו נעשה קפה. אתם בתוך עמכם יושבים, בואו נעשה את זה ביחד.

אני מבינה ואני לא אחזור על עמדותיי בעניין הזה של הלגליזציה ומה זה ואיך זה, אבל כשאנחנו מזהים פה קבוצה מאוד מסוימת, צריך לבוא ולראות איך מדברים איתה, איך אומרים את הכל בצורה גלויה מההתחלה, שהמידע יהיה קיים. יותר מידיי אנשים נופלים בדרך. יותר מידי אנשים נופלים בדרך.

אז מהמקום הזה, לכאורה, של לבוא ולקחת את זכות הבחירה והחופש וכולם מרשים לעצמם, והמקום הזה באמת של לנבא מה עלול להיות. אני חושבת שאקדמיה זה הצומת האחרון שבו אנחנו יכולים לדבר, להנגיש את הידע.

זה גם שייך למעורבות חברתית. ככל שאנשים מעורבים חברתית יותר, ואם אתה שולח אפילו אנשים להתנדב במקומות מסוימים, אתה עושה את ההסברה הכי טובה שיכולה להיות.

תודה עליזה. המשרד לביטחון פנים, אתן רוצות להתייחס? יש לכם איזושהי עבודה בקמפוסים, איזושהי נגישות? יש 65 מוסדות אקדמיים במדינה. יש לכם איזשהו מידע? משהו שקשור לסטודנטים? אירועים של סטודנטים?

שמי קרן לרנר, אני ראש חוליית מחקר סמים בחטיבת המודיעין של המשטרה.

אנחנו לא מתעסקים בסטודנטים כאוכלוסייה ייחודית, אבל אני כן יכולה להגיד שמעגל המשתמשים בקנאביס הולך ומתרחב באופן כללי בציבור.

זה יכול לנבוע מכמה סיבות, כמו שאמרה מהרשות למלחמה בסמים, אם זה קשור לתפיסת המסוכנות שהולכת ופוחתת, ובכל הנוגע לקנאביס לצרכים מסוימים ששוב, אנחנו כמשטרת ישראל, מי שצריך מזור וצריך לעשות שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, אנחנו בעד, כן? מי שיכול להקל על עצמו באמצעות הדבר הזה – אני מדברת רק על קנאביס לצרכי פנאי.

אני אומרת, יש ירידה בתפיסת המסוכנות. יש כרסום בהרתעה. אנחנו רואים ענישה מאוד מקלה.

אני חייבת לשאול אותך משהו. עזבי רגע את האוכלוסייה הכללית. נגיד יש אירוע גדול של סטודנטים, אוקי? כולם מכירים את האירוע הזה, יש אירוע ענק. שוב פעם, אני חלילה לא רוצה להתעמר בחיי הסטודנטים, אבל אם יש שם כמה סוחרים נגיד – בואי, אנחנו כולנו יודעים נגיד שיש פסטיבל עצום של הפאנג'ויה באילת.

עכשיו, עזבי רגע, אני לא נכנסת לחיים של הסטודנטים, אבל אם יש שם מסחר – לא מעניין אותנו אותו אחד שמעשן ג'וינט, אבל אם יש שם סחר, וזה מקומות שמראש יודעים – את אומרת שאת מהמודיעין של המשטרה, אתם עובדים שם?

בוודאי.

כי זה מוכוון סטודנטים, זה לא אוכלוסייה כללית שבאה לנופש באילת.

יש כל מיני אירועים חברתיים באמת שאנחנו יודעים שהולך להיות שם סחר או שימוש נרחב בפרהסיה בסמים, בהחלט יש נוכחות משטרתית והם מבצעים את העבודה שלהם כנדרש.

אנחנו אוספים על זה מודיעין, אנחנו מכירים את המסיבות האלה. יש לנו גם מודיעין גלוי מאוד נרחב במשטרה שעוקב אחרי הדברים האלה, ואנחנו בהחלט שולחים לשם כוחות משטרה שיאכפו ויעשו את העבודה.

אני רק רוצה, אם אפשר עוד הערה אחת. במדינות שבהן יש שימוש נרחב בקנאביס ויש לגליזציה, יש 8 מדינות כאלה בארצות הברית כידוע לכם, אנחנו רואים של תחלואות חברתיות מאוד מטרידות כמו עלייה מאוד גדולה בתאונות דרכים קטלניות תחת השפעה של הסמים - - -

עזבי, אני לא מתעסקת עכשיו בדיון על לגליזציה.

אבל בהיבט של הסטודנטים, ככל שהמעגל מתרחב וגם הזכירו את זה פה, רואים נשירה מאוד גדולה של סטודנטים ממערך הלימודים, וזה משהו שאני חושבת שצריך מאוד להטריד אותנו.

יש על זה נתונים?

בוודאי.

באותן מדינות שיש בהן לגליזציה את רואה נשירה?

יש נשירה היסטרית, עלייה מאוד גדולה של נשירה של סטודנטים. אפשר לראות את זה בדו"חות פדרליים של ארצות הברית. זה מאוד מטריד ומאוד מדאיג.

בואי נגיש מחקר לממ"מ, נבקש לבדוק את זה. זה מאוד מעניין.

בסדר גמור. רצית להתייחס? בבקשה.

אהלן, קוראים לי חן גרינברג, אני יושב ראש אגודת הסטודנטים במכללת ספיר.

ספיר ממש מככבים היום.

כן? למה?

לטובה.

אני אגיד ככה, קודם כל האגודה אצלנו רכשה ביחד עם המכללה לפני שבוע-שבועיים מן מאפרה מגניבה, חדשנית כזו, שאנחנו תלינו אותה במרכז הקמפוס. כל פעם אנחנו מחליפים שאלה בוערת אחרת, ואז סטודנטים זורקים את הבדלים בפנים. זה רעיון מגניב כזה.

השאלה הראשונה ששאלנו הייתה לגבי לגליזציה. אז כמובן שהרוב בעד. אני חושב שאתם צריכים להכיר יותר את השטח. הרגיש לי שהנתונים שהצגתם קצת מנותקים מהמציאות. אני חושב שהרבה יותר משתמשים ממה שהצגתם, דרך אגב - - -

אני ורק אמרנו את זה.

אני אספר מקרה אחד. קודם כל, בתור אחד שעישן בעצמו - - -

אבל איך קוראים לך, שוב?

חן.

חן, תשמע. אנחנו יש לנו לפעמים נטייה, אני משווה את זה לפייסבוק, להסתכל על הפיד שלנו ולחשוב שככה מתנהל העולם. אז אני רק רוצה להגיד הערה, שמה שקורה אצלך בספיר ואתה תכף תספר, זה לא מעיד, לצורך העניין, על מה שקורה במכללה לחינוך של לוינסקי או באוניברסיטת אריאל.

זאת אומרת, אין לי ספק שהנתונים יותר גבוהים, אבל תוואי הסטודנטים שונה ממקום למקום.

ברור, אמר את זה רם ואני מסכים איתו לגמרי. אני מדבר רק בשם הקמפוס שלי.

אני אישית, דרך אגב, מתנגד, למרות שהייתי קצת פעם ניסיתי, פעם פעמיים. אני אישית מתנגד, אבל זה נושא אחר.

אני רוצה להגיד משהו. שאלת את משרד הפנים אם יש להם נגיעה בקמפוסים. אני יכול להגיד לך שאני התמודדתי במהלך הקדנציה שלי עם בעיה. יש לנו מרכז בשדרות שהסטודנטים בספיר הפריחו אותו ב-5 השנים האחרונות. נולדו פאבים ומסעדות, וממש אזור שתגיעי לשם ותתלהבי.

אני נתקלתי כמה פעמים בפשיטות של בלשים על סטודנטים שעישנו ג'וינט. סטודנטית לעבודה סוציאלית, בלי עבר פלילי, בלי תיק, בלי דו"ח תנועה, פתחו לה תיק במשטרה. אני אישית ראיתי את זה איך שני בלשים קופצים עליה, תופסים אותה, היא בוכה מבוהלת, לוקחים אותה למשטרה. פתחו לה תיק פלילי במשטרה על זה שהיא עישנה ג'וינט.

לפני כמה זמן זה היה?

בשנה האחרונה, לפני שנה.

אני נפגשתי עם מפקד תחנת המשטרה בשדרות, עם סגן מפקד התחנה – אני יותר מכיר את הסגן שהוא בחור מדהים. הצעתי להם, אמרתי להם: בואו, תהפכו את המשטרה לגוף יותר ידידותי. אתם רוצים להשפיע איכשהו? בואו, אני אכניס אתכם לקמפוס. תעשו דוכני הסברה, תעשו קריאטיב יותר חדשני קצת מאשר האלימות הזאת של לקפוץ על סטודנטים, אתם לא תעצרו את הבעיה. קודם כל, זו לא בעיה. אתם לא תעצרו את התופעה הזאת של עישון סמים בקרב סטודנטים, זה לא ייעצר.

רק לדבר על זה, אנחנו רוצים לעורר את העניין ולדבר על זה.

אני מייחס את זה רק למשטרה. הזמנתי אותם אלינו לקמפוס, אמרתי להם שיבואו לעשות פעילויות הסברה. יש לנו אירועים, יש לנו לפעמים אירועים של 2000 סטודנטים, בואו תפתחו דוכני הסברה, תחלקו עלונים, תסתובבו בינינו, אני אכניס אתכם בכיף. הם לא עשו את זה.

אני חושב שזה לא היה תלוי במשטרת שדרות, אני חושב שזה משהו ש - - -

זה משהו שצריך להיות מערכתי.

זה משהו שצריך להיות מערכתי.

רק משהו אחרון. תבינו את האבסורד הזה, שאצלנו בספיר, אם תראו את דו"ח הצעירים של התאחדות הסטודנטים - - -

אתם הכי מעורבים חברתית.

אני אישית במשך שלוש שנים, עם ניצולי שואה, עם ילדים בסיכון, עם ילדים עם לקויות, התנדבתי. מלא סטודנטים בספיר עושים את זה, ואז יוצאים לפאב בערב לשתות בירה, אולי לקחת איזה שתי שאכטות, וקופץ עליהם בלש, לוקח אותם באלימות, ופותח להם תיק פלילי. תבינו את האבסורד של זה.

רוב הסטודנטים הם לא סוחרים והם לא מעשנים מהבוקר עד הלילה, הם מעשנים ג'וינט מידי פעם. יש לי חברים סטודנטים לרפואה והנדסה, שהם מסיימים את התואר שלהם והכל בסדר. זה קצת מנותק לחשוב שיש הרבה סטודנטים שלא מצליחים לסיים את התואר בגלל סמים ודברים כאלה.

אני חושב שאם אנחנו רוצים – אם אתם רוצים לעודד פעילות הסברתית, היא צריכה להגיע מהכיוון המשטרתי, כי ההתאחדות והאגודות לא יתחילו בפעילות הסברה - - -

אני גם חייבת לומר לך שלעשות פעילות הסברה על שימוש בסמים שהיא תהיה אפקטיבית, צריך גורמי מקצוע. זה לא לשלוח את יו"ר האגודה וזה.

אני גם לא אעשה את זה, כי זה לא מייצג את הקהל שלי.

ברור, זה צריך להיות במקום אחר, מקום טיפולי יותר, במקום של להבין גם איפה אתה מגזים, איפה מה שאתה אומר בערב - - -

עוד משהו אחרון, והייתי רוצה להגיד את זה למשרד הפנים. אפשר להוריד הילוך קצת עם הסטודנטים.

המשרד לביטחון פנים.

המשרד לביטחון פנים, סליחה. אפשר להוריד הילוך, הסטודנטים הם לא סוחרי סמים. זה לא קהל מאיים, זה לא קהל – זה הקהל שבעתיד יוביל את המדינה - - -

דרך אגב, אני שאלתי אותך אם זה היה לפני שנה, כי הם דיי הורידו הילוך בחודשים האחרונים.

אז זהו, שלא.

בחודשים האחרונים, אני מציעה שתבדוק.

בחודשים האחרונים לא שמעתי, אבל בשנה האחרונה היו לנו כמה מקרים שאני אישית ליוויתי שני סטודנטים לתחנת משטרה באמצע הלילה. זה פשוט לא הקהל יעד שלהם, הם לא אמורים לעשות את זה.

אין בעיה, בואו תיכנסו לקמפוסים, תעשו פעילות הסברתית. אתם רוצים לנסות לרכך את התופעה, אבל האלימות והבריונות הזאת זה לא הפתרון.

תודה חן. אתה רוצה להעיר עוד משהו?

אני חושב שרק הריטלין הוא לא ב - - -

רגע, מי אתה רק?

שמי מאור, אני יושב ראש בווינגייט. אני חושב שדווקא הריטלין לא צריך להיות בסקר הזה בכלל. סמים אותו בקטגוריה אחת עם LSD ו-MD ודברים כאלה, זה קצת מנותק. זה קצת ההפך התפקיד שלו.

הוא פספס, אמרנו שריטלין, מתילפנידט הוא בפקודת הסמים.

כן, אבל זה לא כמו סמים שאתה עושה בשביל להתנתק מהמציאות או ליהנות. זה סמים שאתה עושה כדי ללמוד ודברים כאלה.

האמת שהרוב עושים את זה באמת כדי ללמוד, אבל יש חבר'ה שפשוט כותשים את זה, עושים שורות - - -

זה באמת בשוליים בתחנה המרכזית, אבל מי שבאמת לומד ולוקח ריטלין זה לא בשביל לבוא למבחן מסטול.

אני יכולה שניה להתערב?

כן.

אני רוצה רק לומר שכשהייתי ברשות הייתי אחראית על פרויקט סטודנטים, ועם אלון גאייר אנחנו פתחנו במכללת ספיר בפעם הראשונה, זה עלה – עשו שם קבוצות של מניעת עישון סיגריות, ופתאום עלה שהבעיה שחבר'ה רוצים להפסיק לעשן קנאביס ולא מצליחים.
אז אלון, עם כל התעוזה שלו, הדיקן, אמר: אני עושה עכשיו סדנה – הוא היה מוכן לצאת, והוא זכה בחלקו לתגובות חיוביות ובחלקו לזה, אבל נרשמו לסדנה שמונה סטודנטים שרצו להיגמל. בסוף בפועל הגיעו ארבעה.

פתחנו את הסדנה הזו לארבעה שאמרו שהם מזהים על עצמם – כי הרבה מאוד בתחושה של הכחשה, אני לא אומרת. רוב הסטודנטים באמת אין להם בעיה, אוקי? אבל יש כאלה שכן, ואותם צריך לזהות ולבודד, והוא עשה שם סדנא באמת בקטע של כמו שעושים לסיגריות, רק בנושא של קנאביס. זו הייתה הצלחה גדולה מבחינתי, אפילו שהגיעו רק ארבעה.

זה אומר שיש אנשים שיש להם - - -

חגי, אתה רוצה להוסיף משהו? חוץ מספיר, לא הייתה עוד דוגמה כזו של התערבות של הרשות?

היו דוגמאות, וחגית ריכזה את הפעילות הזאת. כרגע אנחנו יושבים ברשות החדשה על תורת ההפעלה, מן הסתם תהיה התייחסות גם לעניין הזה. אני הייתי מציע ליושב ראש אגודת הסטודנטים, באמת לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה עם הרשות, להוציא מכתב לדני שחר ראש הרשות לקיים פגישה. אני חושב שזה יהיה חשוב מאוד.

אני רק רוצה להגיד שביחס למה שקורה בנושא הקנאביס בארץ, אז הגידול שראינו או חווינו פה מ-2003 לעכשיו, הוא מינורי באופן יחסי.

זאת אומרת, אוכלוסיית הסטודנטים לאורך 30 השנים האחרונות תמיד הייתה בהיקף צריכת קנאביס גבוה באופן משמעותי מהממוצע הארצי. מה שקרה עכשיו זה שבאמת דווקא אצל הסטודנטים זה גדל באופן, אני יודע מה, בשליש. אבל בארץ יש לנו קבוצות אוכלוסייה לפי אותו סקר שחגית ציטטה, שככמות השימוש שם עלתה פי 4 ופי 5.

זאת אומרת, אם לוקחים לדוגמה אוכלוסיות של גילאי 18-21, או גילאי 22-25, אז אנחנו רואים שהתוצאות הן הרבה יותר קשות, מובהקות בכלל הצעירים.

אנחנו כרגע במשרד יושבים באמת על תכנית שתהיה מבוססת רוחבית, תתמקד בנוער וצעירים, הבעיה המרכזית שלנו.

אז אולי חשוב לשתף את ההתאחדות?

אני אומר כאן ועכשיו שאנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה. אני באמת ממליץ לפנות בצורה מסודרת, לתאם ישיבה מסודרת אתנו, בהיבט שלי לדוגמה, בהיבט של הטיפול ובהיבט של המניעה. נוכל לקדם את זה.

אם זה יבוא גם מכם - - -

עוד הערות? רק הערה אחרונה, חגית.

בעבר היה לנו שיתוף פעולה עם כל התאחדויות הסטודנטים וגם דרך ההתאחדות החזקנו ממש סטודנטים מלגאים שם, שיעשו מלגה כללית, כולל גם עם הרשות לבטיחות בדרכים, ועשינו שם פעילויות בימי הסטודנט ונתנו מלגות לסטודנטים שעבדו דרך הדקנט, וזה פרויקט שפשוט התמסמס.

השבוע דיבר איתי, אני לא זוכר את שם הבחור שהפעיל את זה באוניברסיטת תל אביב, פנה אליי בסוף האירוע כדי שנחזור לשולחן המשא ומתן כדי להחזיר את שיתוף הפעולה.

תודה. אז אני אעשה סיכום. קודם כל, תודה רבה חגית על המחקר, זה היה חשוב מאוד. היה מאוד מעניין ותודה רבה על הפעילות הזו. גם לחגי, שאנחנו כבר הרבה זמן ביחד. חשוב שאתה תכיר את האנשים, כי בסופו של דבר – אני עושה שיתופי פעולה מצוינים עם חגי, וחשוב שגם אתם תהיו שם.

תראו, אני רוצה גם להגיד תודה לנציגים של ספיר ולמשרדים.

דרך אגב, אני חושבת שהתופעה הרבה יותר רחבה בקרב הסטודנטים, אבל יש הבדל, וזה גם מה שאמרתי לחן, יש הבדל בין סטודנטים בין מוסדות למוסדות.

זאת אומרת, הסטודנטים במדינת ישראל הם לא מקשה אחת, ובואו נגיד שיש סטודנטים, סתם, שהולכים לפאנג'ויה כל שנה, ויש סטודנט שאפילו לא יודע מה זה פאנג'ויה. אז אי אפשר לשים את כל הסטודנטים, מה שנקרא בסל אחד.

מה שכן, אין לי ספק אגב שכמו שחגי גם אמר, שהתופעה כמעט גדלה פי 4 באוכלוסייה הכללית של צעירים, אין לי ספק שבסקר שיעשו ההתאחדות, וההתאחדות יודעת לעשות את זה, אנחנו נראה מספרים גדולים יותר. כל אחד שיושב כאן מכיר לפחות כמה שהם סטודנטים שזה חלק משגרת חייהם.

מה שלדעתי צריך לעשות כאן, קודם כל צריך לעשות סקר, איזושהי הבנה של מה שקורה ולהציג נתונים. במקביל, אני מציעה שההתאחדות תשלב עם הרשות, כי אני ואתה לא נופתע שנראה מספרים גדולים יותר.

המטרה שלי היא לא לרדת לחיים של סטודנטים. באמת, אני גם באופיי אני מודה שתמכתי כל הזמן באי הפללה, קידמתי את זה, אני חושבת שחייבים להפסיק לרדת לחיים של מבוגרים, לתת להם לחיות את החיים שלהם.

אם בן אדם יושב, סטודנט מעשן ג'וינט בסוף היום בצורה מפוקחת עם חבר'ה מבוגרים, צריך להתחיל לשחרר מהחבר'ה האלה, ובטח לא להתנפל עליהם, בטח לא לאסור אותם, כל ההזיה הזאת של להכניס בן אדם נורמטיבי לכלא. זה הדעות האישיות שלי.

אבל איפה כן? כשזה מתחיל להיות משהו יום יומי, כשזה מתחיל להיות התמכרות. כשזה מלווה באלכוהול, בשימוש באלכוהול, שימוש בסיגריות, שימוש באותם חומרים פסיכואקטיביים. אז איך היא אמרה? גם החברים באים ואומרים שמשהו לא בסדר.

משהו לא בסדר אצל הסטודנט או אצל הסטודנטית, צריך שתהיה כתובת. אני לא יודעת כמה בנוח הוא ירגיש לפנות לדיקן. יש דיקנים מעולים, באמת, ישב כאן דיקן מצוין, לי הייתה דיקנית מדהימה כשהייתי סטודנטית, אבל לפעמים הרבה יותר נוח לפנות לחבר, ושהחבר יפנה למישהו באגודה.

מספיק שיש שלט בכניסה שאומר אם נתקלת, בוא תדבר. תגיד לנו למי לפנות. מספיק שהיו"רים – אני, כשניהלתי מרכז לנוער בסיכון, הבאתי את שני הבלשים של המשטרה של המרכז שהיה בהרצליה, הבאתי שני בלשים נהדרים ממשטרת גלילות. הם באו, עשו שיחה אחת ומה שנקרא יצאו הנערים, כמעט חצי מהם באו ואמרו לי שמשהו השתנה בתפיסה שלהם.

אז אני אומרת, אלף, שיתוף פעולה עם הרשות. בית, זה לא פוסל שיתוף פעולה עם המשרד לביטחון פנים, לא ברמה של לרדת לחיים של סטודנטים, אבל אולי באמת להכניס לקמפוס, להכניס לקמפוס בספיר את הבלשים שעוסקים במרחב הזה, במרחב של הדרום, שדרות לצורך העניין, לשיחה עם סטודנטים.

להזמין את הסטודנטים אפילו לאירוע כזה בקמפוס, להזמין אותם. בואו, תשמעו. הרי כשאני מסתובבת באשפוזיות, מצד אחד אני באמת בעד אי הפללה, אבל מצד שני אני הולכת לאשפוזיות, בואו, חבר'ה, אף אחד לא מתחיל שימוש בסמים מהרואין ואף אחד לא מתחיל מקוק.

אני, דרך אגב, לא מאלה שאומרים שכל מי שמעשן קנאביס בסוף יסיים שם. ממש לא. אבל אני אומרת שכל מי שסיים שם התחיל בפיצוציות והתחיל בזה.

לכן, מספיק בעיניי שיחה עם בלשים שזו המומחיות שלהם, זה לא התפקיד של יושב ראש האגודה. מספיק שאתה יודע שאתה בא מההתאחדות, יושב עם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים שדרך אגב, גם שם יש לי חברים מאוד טובים. לחשוב על שיתוף פעולה. אפילו פעמיים בשנה להכניס את הבלשים לקמפוס, לדבר איתם, לדבר עם הסטודנטים. ככה זה גם יפחית את המתח בין החבר'ה.

בעניין הטיפולי, זה לדעת שלסטודנט יש כתובת לפנות ולהתקשר, ולהגיד שיש לו חבר שהוא קצת חושש שהוא כבר לא בכיוון. בסוף אנחנו רוצים לעזור להם, לא למרר את חייהם של הסטודנטים.

אני לרשותך בעניין, בכל העניין של ההתאחדות. אני מציעה שתדבר עם חגי, כי באמת ייאמר לזכותו, איש מצוין שאנחנו עושים איתו הרבה שיתופי פעולה טובים, מהמקום של ההוליסטי הטיפולי ולא מהמקום של לרדת לחיים של הסטודנטים.

אין לי שום מטרה שבלשים יהפכו את זה, זה לא אוכלוסייה גם כזו, זו לא אוכלוסייה עבריינית. זו אוכלוסייה נורמטיבית.

מצד שני, צריך לבדוק איפה אפשר כן לעזור וכן לסייע. לדעתי יש עם מי, פשוט צריך להתחיל לעשות שיתופים. תודה רבה.

אני מסכים עם כל מילה שאמרת, למעט העובדה שהוצאת אותי עם מלא משימות.

חכה, אנחנו רק בוועדה השנייה. אני היום מנהלת כל כך הרבה וועדות, אז יש מלא משימות היום. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:31.