פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



49
ועדת הכספים
05/06/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 1063
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 10:30

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 93) (שיעור מס הרכישה ברכישת דירת מגורים אחת נוספת על דירת מגורים שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיקי לוי
רחל עזריה

יעקב אשר
אורי מקלב

שרית דנגור - יועצת למנהל רשות המסים, משרד האוצר

מיכל סופר - מנהלת תחום בכירה, משרד האוצר

ליאת שדמי - ממונה מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

שי אהרונוביץ' - סמנכ"ל בכיר מיסוי מקרקעין, משרד האוצר

ישי פרלמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, משרד האוצר

רויטל לוי סלהוב - מנהלת תחום שומת מקרקעין, משרד האוצר

קוסאי עאסי - מנהל תחום מיסוי בינלאומי, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקיקה, משרד האוצר

נור חאיך - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

אלישבע גרשוני - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריאלה מסבנד - מנהלת תחום מידע וסטטיסטיקה, אגף ניתוח כל, משרד הבינוי והשיכון

יעקב ביר - נציג וועדת חקיקה בלשכה, לשכת שמאי מקרקעין

אופיר לוי - רוכש בקבוצת רכישה

דוד איזקסון - עו"ד

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתים

רפאל דוד גרסון - שדלן/ית

איתן אלון - שדלן/ית

שגית אפיק
אייל לב ארי

טמיר כהן

רויטל יפרח
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 93) (שיעור מס הרכישה ברכישת דירת מגורים אחת נוספת על דירת מגורים שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה), התשע"ח-2018, פ/3478/20 כ/778, הצעת ח"כ אורי מקלב

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 93) (שיעור מס הרכישה ברכישת דירת מגורים אחת נוספת על דירת מגורים שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה), התשע"ח-2018. אנחנו עוסקים בחוק הזה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק של חבר הכנסת אורי מקלב, שאני וחבר הכנסת אשר הצטרפנו אליה. נתחיל אתך.

גם עצתי לאחרים, שאנחנו נוהגים להכשיל בהצעות חוק לחברי הסיעה שלנו אבל במקרה הזה, אתה השקעת לא פחות ממני - -

לא, אנחנו השקענו בוועדה בגלל שהחוק עבר אצלנו והיינו יכולים להימנע מהחוק הזה, זאת האמת, אם רשות המיסים היתה מוציאה חוזר עם פרשנות משפטית, היינו חוסכים את החוק אבל...

אני גם מצר בכלל, על אף שאני חושב ששנינו באנו עם כוונות טובות והיו הרבה ישיבות. אני לא חושב שהרבה הצעות חוק היו נתונות למשא ומתן בין הממשלה לבין המשרד לבין המציעים, ואולי כאן זה הרבה הבנה, זה דברים מסובכים להבנה במבט ראשון. בכלל, מס רכישה והיום גם מס שבח, זה דברים כבדים שבאופן רגיל צריך לצלול כל פעם מחדש, בכל אופן מי שלא עסוק בזה כל הזמן, אני חדש בתוך העניין, וההשלכות וההסתכלות על כל החוק הזה. וכשאנחנו באנו מנקודת הנחה - - - שאין הבדל בין אדם שגר בדירה ומשפר את הדיור שלו ואנחנו נותנים לו זמן למכור את הדירה שלו, ואנחנו לא רואים אותו כבעל שתי דירות באופן מובנה, על אף שלכאורה על הנייר יש לו עכשיו שתי דירות, וזה יכול להיות אפילו תקופה ארוכה, כמה שנים יש לו דירה שהוא גר בה ויש לו עוד דירה שרשומה על שמו וזה יכול להימשך שנים רבות, ואנחנו לא רואים אותו לכל דין, אנחנו לא רואים אותו כבעל שנתי דירות, אנחנו חשבנו גם במקרה הזה שהפוך, שהוא קנה דירה שהיא על הנייר, הוא לא בעל דירה, הוא גר אצל ההורים שלו והוא קנה באיזה שהוא מקום הוא מתחיל פחות, הוא רוצה לשפר את הדיון אבל - -

זה הכל התחיל באותו דבר שקיים, לעשות הפוך שזה נשאר גם דירה אחת ולא שתיים.

- - גם אם אחרי זה הוא קונה ובמיוחד לאור זאת שיש קשיים שהוא לא יכול לממש את המהלך שהוא רצה, הוא קנה בקבוצת רכישה והוא רוצה לקנות את הדירה שתשמש אותו, רצינו לראות את זה בהיפוך הדברים. בהתחלה היתה לנו גם מחשבה – אני אומר את ההיסטוריה, היתה לנו הסתכלות אחרת. אנחנו הגענו היום להסתכלות שווה במצוקה שלו ואנחנו לא רואים את ההבדל. אנחנו חושבים שאם נמשיך ללכת בתפיסה הזאת, שאין הבדל בין שני המקרים, שהוא מתחיל עם דירה וקונה דירה מקבוצת רכישה לבין שהוא קנה מקבוצת רכישה ועכשיו הוא קנה דירה אחרת. אם אנחנו בתפיסה הזאת, אנחנו מבינים לגבי מס רכישה, גם לא?

לא - - -

רגע, לפי הסדר.

- - אנחנו שווים בתפיסה, כך אני מבין עד היום. אם זו ההנחה אז מבחינתי אפשר להמשיך הלאה. אם יש לדברים אחרים השלכה, אני מבין שבנושא של מס שבח אז צריך – אנחנו לא כל כך הבנו את העניין.

אני רק רוצה לציין עוד מילה אחת: תוך כדי הדיון, בדיון הקודם, דיברנו על כך שהוא – למה נזכרנו עכשיו אחרי 70 שנה? מה קרה? איפה היינו כל ה-70 שנה? מה שקרה, שבשנים האחרונות שינו את ההגדרה שמי שקונה דירה בקבוצת רכישה מבעל קרקע לבעל דירה בגלל ההשלכות שהיו לו לטובת הקונה. זה מה שהיה. זה גרם לכך שבמקרה הפוך, לא שיש לו דירה אלא במקרה שאדם קנה בקבוצת רכישה ועכשיו הוא קונה את הדירה הקבועה שלו או דירה שהוא אמור לגור בה, פתאום התברר שיש לו שתי דירות ואז לכאורה, לפי החוק, לא חלים עליו אותם פטורים שהיו לו. לאורך הדרך, היום מדובר שזה טעות בתפיסה. בסופו של דבר, הוכרחנו לבוא לחקיקה על אף שזה היה עניין של פרשנות כי החוק לא התייחס לכזה מקרה כי זה לא היה רלוונטי עד לפני כמה שנים שמשנים את ההגדרה מבעל קרקע לבעל דירה. אני אומר שאם זו נקודת ההנחה שלנו גם היום, בוודאי לגבי מס רכישה, לגבי מס שבח – חודד פה ונאמר שאני הסכמתי ולמה שאני הסכמתי, אני אף פעם לא מתחרט רק אני חושב שצריך לחדד מה המשמעות של זה וגם להסביר לציבור מדוע משונה הפטור ממס שבח במקרה הראשון, שיש לו דירה הוא - - - הוא מוכר אותה תוך תקופה למקרה הזה. כאן אני, אדוני היושב ראש, - - - אני מבקש שנשמע את גברת מיכל סופר.

בבקשה.

היא לא הסכימה איתי על באיזה שהוא שלב.

אני מהמחלקה המקצועית, רשות המיסים. קודם כל, סעיף ההחלפה שקיים היום בחוק, שמאפשר לאדם שיש לו כבר דירה בבעלותו לקנות דירה אחרת ועדין להיחשב כבעלים של דירה יחידה, נועדה לאפשר רצף מגורים לתא משפחתי שכבר חי בדירת מגורים, קנה דירה חדשה, וכדי למנוע ממנו טרטור למגורים זמניים עד שיקבל את החזקה בדירה החדשה, יצרו איזה שהוא רצף מגורים. זה במקור סעיף ההחלפה. אני חייבת להגיד שאין לקונה, ולא בכדי המחוקק בגרסת המקור לא התייחס לסיטואציה הפוכה שאדם קנה דירה בקבוצת רכישה או דירה מקבלן, לא לחינם לא אפשרו את זה כי אדם שקנה בקבוצת רכישה או דירה מקבלן, הוא יודע שהוא נמצא במגורים זמניים עד שהוא מקבל את המסירה. הוא לא הולך וקונה דירה אם משהו לא מסתדר או מתעכב דקה. מתי כן הוא הולך וקונה דירה - -

זה המצב הרגיל.

זה המצב הרגיל. כשמתעורר קושי, הוא הולך וקונה דירה ואלה באמת המקרים שנתקלנו בהם, ובאמת המקרים שאנחנו רוצים לתת להם מענה, שאנחנו חושבים שצריך לתת להם מענה, של אדם שקנה בקבוצת רכישה, הקבוצה נתקעה איפה שהוא בדרך ומתערערת האפשרות שלו לקבל דירה לשם מגורים והוא מנסה לחלץ את עצמו משם. אנחנו רצינו לתת מענה, ואז באמת היו הסכמות שצריך לתת מענה לאנשים שנקלעו לקשיים האלה. המענה נדרש בהיבט של מס רכישה כי מס רכישה הוא מס עקיף ובאמת, אם אתה עכשיו מכניס אדם כזה לברירת מס של 8% מהשקל הראשון זה חריף מאוד לאדם שנקלע לקושי, ולזה רצינו לתת מענה. וכשישבנו על ההסכמות בינינו, אני הנחתי על השולחן והסברתי את ההבדל בין מס רכישה למס שבח. מס רכישה הוא מס עקיף - -

עם מס רכישה אין לנו בעיה.

נכון. מס רכישה, אנחנו מסכימים שצריך לתת מענה לקושי שאליו נקלע אותו אדם. מס שבח הוא מס ישיר, ואם אדם מרוויח הוא משלם אותו. אם אדם לא הרוויח, הוא לא ישלם אותו כאשר אנחנו בוחנים את הרווח, זה לאחר ניכוי הוצאות ועלויות וכל מיני סיפורים שהיו בדרך. ולכן חשבנו שכאשר אנחנו בוחרים מנגנון מאוד מאוורר, והמנגנון שהסכמנו עליו הוא מאוד מאוורר ואם תרצו, תכף אני אפרט למה הוא מאוד מאוורר ולא מנגנון שנקודתית נוגע בבעיה ופותר אותה אלא מנגנון רחב יותר ומאוורר יותר. זה לא נכון לאפשר לאדם כזה שבתקופה הזו מחזיק בשתי דירות ועל הדרך גם יכול להיות שיש לו עליית ערך, להבדיל אותו מבעלים אחרים של שתי דירות מגורים שחייבים במס. תיקון 76 שינה את המודל של המיסוי ודירת מגורים תהיה פטורה רק אם אתה בעלים של דירה יחידה. אז מצד אחד בחרנו מנגנון מאוורר למס רכישה, לא מנגנון שנגע נקודתית בקושי ונעלנו את הכל אלא מנגנון מאוורר עד שבניית הדירה מסתיימת. מצד שני, להשקיף על אדם כזה אחרי 10 שנים שמחזיק בשתי דירות והושלמה הבניה בדירה הראשונה, בדירה של קבוצת הרכישה, אי אפשר להתייחס אליו באופן שונה מאדם שמחזיק שתי דירות אחרות.

לגבי מה?

לגבי מס שבח. קחו לדוגמה: יש פרויקט של קבוצת רכישה בתל-אביב, שמיד כשהתחילו לעולות על הקרקע גילו מי תהום שם. בעיה חמורה של מי תהום. הביאו מומחים מחו"ל וסיפורים, כל הבנייה נתקעה שם בקבוצה איזה ארבע שנים בגלל אותה בעיה של מי תהום.

את מדברת על מקרה קיים?

אני מדברת על מקרה ספציפי, כן, שנתקלנו בו. אדם שקנה בקבוצת הרכישה הזאת, וכשאין עדין מענה, לא מצאו מומחה שנתן מענה לבעיה של מי התהום, גם אם הוא ימכור, אפשר למכור הכל, זה תלוי במחיר, המשמעות היא שאם נדרוש ממנו למכור כשיש קושי בקבוצה, המשמעות היא שהוא יפסיד חלק ניכר מההון שהוא השקיע. הקבוצה הזו נחלצה מאותו קושי. ברגע שנחלצים מהקושי, קדימה, שימכור מעכשיו. נגמר הקושי המהותי, תמכור מעכשיו תוך 18 חודשים, תתאפס על עצמך ותמכור. בחרנו מסלול מאוד רחב. לא חייבנו אותו למכור מיום שנגמר הקושי המהותי אלא מיום שהסתיימה הבנייה. אפשרות כזו נותנת לו גם אפשרות – אחד שירצה למכור מידית, ימכור מידית ואין לו בעיה, גם לא יהיה לו מס שבח מן הסתם, לא יהיה לו רווח מן הסתם אבל אחד שבחר למכור רק כשתסתיים הבנייה ונהנה על הדרך מעליית ערך אז שישלם את המס, את מס השבח. זה 25% מס רק על הרווח אחרי שניכו הוצאות וכולי. אני חושבת שזה הסדר די מאוזן - -

- - -

ההשקעה שלו צמודה.

רק כדי לבין: את רואה אותו כמשקיע או שבסופו של דבר הוא בעל דירה אחת?

זה לא משנה.

לא, יש לך שתי שאלות. שואל אותך חבר הכנסת אורי מקלב, יש את הסיפור של השבח שהסברת עכשיו, אפשר לקבל ואפשר לא אבל יש רציונאל, ויש את הסיפור שאומר אורי, שיש בחקיקה התייחסויות שונות לעניין של קיומה של דירה יחידה. למשל, חוק אבטחת הכנסה – אם יש לך דירה יחידה אתה זכאי אבל אם אתם רואים אותו כבעל שתי דירות ולא כמי שהוא משחלף, תישלל ממנו גמלת אבטחת הכנסה, וזה משהו שלצורך העניין הוא מאוד בעייתי בעיניו.

אנחנו רואים אותו כמשחלף – לעניין מס רכישה הוא מופיע כמשחלף, לעניין מס הכנסה שלילי, מענק עבודה, אז הוא גם יופיע כבעלים יחידים של דירה יחידה כמשחלף. לעניין הביטוח הלאומי, אני לא יודעת להגיד לך אבל אפשר לבדוק את זה ולהסדיר את זה שלא יפגע בו הסטטוס הזה אבל אנחנו כן מסכימים לכך שהסטטוס שלו יישמר כבעלים של דירה יחידה לצורך כל הדברים האחרים. אנחנו לא מיד מסווגים אותו כבעל הון, אוקי? השאלה היא לענין הפטור ממס שבח, כאן יש לנו התנגשות עם תיקון 76.

בסדר.

אני אגיד ממש בקצרה: קודם כל, אני מאוד מעריך, אני אומר את זה כאן ברבים, את העבודה שאתם עושים, במיוחד המחלקה של מיכל סופר. אני לא יודע למה יש לי הרגשה שהיא כועסת עלי או משהו - -

- - -

- - נקווה שאין שום דבר, לי לא ידוע על מה. בכל אופן, אני מאוד מכבד את - - - אמנם בתפיסה עד היום אני לא מבין - אני חולק על זה בתפיסה וזה אולי לגיטימי לא בגלל שאני מגיע משני עולמות אלא באופן אמתי. בן אדם שיש לו דירה ומשפר את הדירה, הוא נמצא במקום הרבה יותר טוב ואנחנו נותנים לו את כל ההגנות ואנחנו באים לקראתו. המצב שלו האישי הרבה יותר טוב ממישהו שאין לו בכלל דירה, הוא מתגלגל בדירות שכורות, הוא גר אצל ההורים, הוא מנסה לקנות את הדירה הראשונה שלו בקבוצת רכישה שלא עלתה ולא צלחה והוא הפסיד הרבה כספים.

היא לא דיברה על זה, היא דיברה על דירה שנייה.

לא, היא דיברה על זה. ועכשיו - -

השאלה ממתי אתה מגדיר את זה כדירה שנייה.

ועכשיו הוא מבקש לקנות בגלל דירה שלא צלחה והוא תקוע הרבה שנים, המצב שלו הרבה יותר גרוע. ואם אנחנו באנו לקראת אותו אחד, ובאמת אני חושב שהמדינה במקרה הזה, ציינתי את זה, באה לקראת אותו משפר דיור בהבנה, בזמן, שלא יהיה לחוץ בלמכור את הדירה, מה ההבדל? הוא הרבה יותר מוחלש. אני לא אכנס לוויכוח הזה אם זה היה בתיקון או לא בשל העובדה שגם ביקשתם ואמרתם שלא צריך למחוק. שנים אנחנו תקועים עם העניין הזה, אמרתם שלא צריך למחוק, אנחנו נעשה את זה בנוהל,

לא בנוהל, בפרשנות.

בהוראת ביצוע כזאת. הוראת ביצוע, זה אומר שיש רק הבנה והבנה פרשנית אבל לא ניכנס לזה, זה ממש מיותר. אבל עכשיו אני אומר גם לגבי מס שבח, אני לא אומר לגבי - - - אבל הציבור שצריך להבין לגבי מס שבח: שני אנשים עברו אותו מסלול, קנו דירה, יש לו דירה וקנה דירה שנייה והרוויח באמצע משהו, אנחנו לא לוקחים מממנו שום דבר. בן אדם שני שאין לו דירה, קנה בקבוצת רכישה ולאחר מכן קנה עבור אותם רווחים שיש אותו דבר, מאחד ייקח ומאחד לא ייקח.

לא, לא.

לא, לא.

מה זה שונה? למה אתם לא רואה כדירה אחת בתוך התקופה הזאת שאנחנו מכירים כדירה אחת? בסופו של תהליך אנחנו היום נגיד שזה יישלם וזה לא יישלם, אנחנו מפלים בין שני אנשים שלעניות דעתי ולפי עניות דעתם של כולם, זה שאנחנו מחייבים אותו במס שבח הוא הרבה יותר מוחלש, הוא הרבה יותר - - -

אורי, אם הכניסה שלו לדירה במסגרת קבוצת רכישה היא דירה אחת, הם לא אומרים שום דבר. מחזיק דירה אחת, יצא לפועל, לא יצא לפועל, הרוויח או לא הרוויח, הם לא מתחשבנים אתו.

אבל בדירה הראשונה הוא הרוויח - - - הדירה שהוא מוכר עכשיו.

לא, הוא מחזיק רק דירה אחת. בוא נפריד. אמרת שיש שתי סיטואציות: שני אנשים, אחד מחזיק עדין בדירה ונכנס לדירת רכישה. אחד ללא דירה ונכנס לקבוצת רכישה. אלה שני המקרים. אומרת מיכל - -

הוא לא נכנס לקבוצת רכישה, הוא קנה ובסוף לא צלחה הקנייה - - - הוא חייב לקנות את הקבוצת רכישה.

לא משנה, לא צלח. אומרת מיכל: אם הוא מוכר אחר כך את קבוצת הרכישה, השקיע 300 ומכר ב-500, את ה-300 היא נותנת לו צמוד בדיוק כמו מחזיק שתי דירות, ועל הדלתא הוא צריך לשלם מס כמו כל אזרח במדינת ישראל. דינו כאילו הוא קיבל רווח מהסיטואציה השנייה. אם אין לו דירת מגורים, נכנס לקבוצת רכישה, לא צלחה קבוצת הרכישה ומכר כאילו יש לו דירה אחת כי יש לו דירה אחת, אין לו עוד דירה והרוויח, פטור ממס.

הוא הרוויח פעמים – מצד אחד הוא הרוויח מקבוצת הרכישה - -

נורא פשוט.

אדם שהיתה לו דירה וקנה בקבוצת רכישה, הוא קנה בסופו של דבר ב-1,000,000, הוא השקיע ב-1,000,000 ומכר – מיקי, תהיה אתי שניה. אדם - - - שהוא פטור, יש לו דירה משלו. קנה דירה בקבוצת רכישה, סך הכל הוא השקיע 1,000,000 שקל. השווי שלו, היום הוא נכנס לדירה אבל השווי של הדירה כשהוא נכנס הוא 1,300,000, אני פוטר אותו, פעם אחת פוטר אותו. פוטר אותו גם על הדירה שהוא החזיק עד שהוא נכנס לקבוצת רכישה - -

יש לו דירה אחת.

יש לו דירה אחת, הוא החזיק עשר או חמש שנים דירה אחת - -

בקבוצת הרכישה.

לא, דירה שלו, רגילה. שם יש לו גם שבח בחמש שנים האלה. קונה בקבוצת רכישה, אחרי שנתיים הוא קנה בקבוצת רכישה. בקבוצת הרכישה גם יש לו שבח בגלל שהוא השקיע 1,000,000 ועכשיו הדירה שווה 1,300,000. אני לא מחייב אותו על שתי הדירות שום דבר. אותו אחד שקנה בקבוצת רכישה, נניח שאותו רווח, הוא לא יהיה אותו רווח אבל נניח כי זה הרבה שנים והוא השקיע כסף ואין לו אותו רווח, אחרי זה קנה בדירה שנייה, דירה אחרת, אז כשאני מוכר את הדירה הזאת ואתה רואה אותו כבעל שתי דירות, בסך הכל יש לו דירה אחת. הוא יום אחד לא גר בשתי דירות. לא רק שלא גר, הוא לא היה יכול לגור בדירה.

מה שהוא בעצם מנסה להגיד, אני רוצה רגע לפרש לך את מה שהוא מנסה להגיד - -

הוא אומר שכשהדירה בקבוצת הרכישה תצא לפועל, מה יקרה עם מכירת הדירה הראשונה? זו השאלה.

לא הבנתי.

הוא בא ואומר שנוצר מצב שכאילו הבן אדם הזה נפגע אם מוסיפים עליו גם את המס. למה? כשהוא קנה את הדירה בקבוצת הרכישה, מחירי הדירות היו מסוימים. הוא נתקע חמש, עשר שנים עד שאפשר היה - -

בקבוצת הרכישה.

בקבוצת הרכישה, אז הוא נאלץ לקנות דירה אחרת בגלל שהוא נתקע. כיוון שהוא קונה דירה אחרת, כנראה שהוא כבר יקנה אותה במחיר אחר, השוק התפתח. כרגע לפחות זאת הסיטואציה. אולי יבואו ימים אחרים אבל זאת הסיטואציה כרגע. הוא קונה אותה - -

אם היה לו 500,000 שקל הוא הפסיד בערך דירה.

בינתיים הוא כאילו באמת נמצא רק במצב של הפסד, הוא גם היה בלי שום דירה. עכשיו הוא קנה אותה, ואז את אומרת לו: ברגע שהדירה של קבוצת הרכישה שלך מוכנה, אתה חייב למכור אותה בתוך של שנה - -

18 חודש.

מה שכרגע קבוע בנוסח זה שנה. מה שכרגע קבוע בנוסח של ההצעה שלפנינו - -

זה לא מספיק, אני מתנגד.

נכון, זה מעט מדי אולי אבל בסדר, לא משנה, זו כרגע לא הנקודה. ברגע שאת אומרת לו: בתוך שנה תמכור את הדירה של קבוצת הרכישה ותשלם על זה שבח, את בעצם הרעת את מצבו.

אני אסביר למה לא: קודם כל, יש לנו שתי דירות כאן במשחק. לגביה דירה החדשה, שחבר הכנסת מקבל אומר שאותו אדם נאלץ לקנות במחיר גבוה יותר כתוצאה מעליית מחירי השוק, אם היה לו רווח או היה לו הפסד כתוצאה מזה, זה ייבחן במימוש של הדירה החדשה. כרגע אנחנו מסתכלים על הדירה בקבוצת הרכישה. אותה דירה בקבוצת הרכישה, כל עוד היה קושי בקבוצה, אם היינו מאלצים אותו למכור אז כדי לקבל את הדירה היחידה להבטיח מגורים – צודקים, יש פה בעיה. יכולנו להגיד: חבר'ה, הוסר העיכוב המהותי, תמכור תוך שנה או שנה וחצי, ואז ברור לכולנו – קחו לדוגמה את אותה קבוצת רכישה בתל-אביב עם מי תהום. הוסרה הבעיה, הוסר העיכוב, הוסרה התקלה, ניתן מהרגע למכור את הדירות ותוכל לקבל עליהן מחיר יפה אבל מה? לא תקבל את המחיר המקסימלי של דירה גמורה ולא תהנה ממלוא עליית הערך אבל כן תקבל מחיר שוק יפה לדירה. יכולנו לשבת, להתיישר על התהליך הזה, המועד בו הוסר העיכוב, ומהמועד הזה תמכור וגמרנו, ואז לא היתה לנו מחלוקת. אתה תדרוש פטור, אני אגיד שאין בעיה, גם ככה אין לו שם רווח אז מבחינתי זה היינו-הך.

אבל החקיקה שלנו היא נותנת לך זמן ממועד השלמת הדירה של קבוצת הרכישה.

בדיוק. החקיקה שלנו נותנת לו - - -

- - - את השלמת הדירה של קבוצת הרכישה.

אני רוצה להשלים את זה: אני יודעת שאם הייתי נותנת עכשיו לבן שלי, לזוג צעיר, קחו כסף ותקנו דירה וזו דירה יחידה וכלכלית אין לנו מחלוקת שאין להם דירה נוספת, אז כל עוד הקבוצה נמצאת בקשיים אז נכון, הם לא יכולים למכור, קשה לדרוש מהם למכור ולהפסיד את ההון העצמי. אבל ברגע שהוסר העיכוב, אם הם כבר קנו דירה וכלכלית אין להם אפשרות להחזיק את שתי הדירות, הם היו מוכרים מיד את הדירה ולא ממתינים עד הסוף.

אני מסכים שמזמן הסרת החסם נותנים לו - -

מזמן שהבנייה מסתיימת - אנחנו מקבלים את זה.

אני חושבת שזה ממש הסדר מאוזן.

אם מהסרת המגבלה יש לו את הזמן, ולמה אני חושב ש - - - בגלל הזמן, בכל זאת זו קבוצת רכישה ואנשים רוצים לראות שזה מתקדם. במקרה הזה זה חודש - - - אם אין הלימה בין המס שלך למס רכישה. מס רכישה זה תוך 12 חודש ומס שבח אתם מחייבים רק אחרי 18 חודש. אז אם תעשו את זה טוב אז תהיה לו בעיה.

אבל היא נותנת לך לזה פתרון.

איזה פתרון?

על זה אנחנו בדיוק מדברים. יהיה חיוב במס שבח אם יהיה רווח. אם לא ירוויח, על מה יהיה מס שבח?

לא, אנחנו מגיעים להסכמה שאם הוא מוכר את זה - - -

מיכל אני הבנתי שאת אומרת שאם הוא מוכר בתוך X זמן מהעיכוב המהותי, את פוטרת אותו ממס שבח.

לא, אני אומרת שאם הצעת החוק שלנו היתה מונה את תקופת 12 החודשים או 18 החודשים מיום הסרת העיכוב המהותי - -

זאת אומרת, מאז סיום הבניה.

- - - זה משהו אחר.

מה שאנחנו הבנו זה שאת אומרת שיהיו לו שתי אופציות: 12 חודשים – אני אומרת מה הבנו, תגידי למה התכוונת. 12 חודשים ממועד סיום בניית הדירה שבקבוצת הרכישה ואז הוא חייב במס שבח או 18 חודשים ממועד העיכוב המהותי או תקופה מסוימת - -

מהסרת העיכוב.

מאותו רגע, אז יש לו פטור.

לא, לא. זה לא מה שאמרתי. אני חושבת - -

אין לו שבח.

אני אמרתי שאין לו שבח. גם אם נחייב אותו במס, חיוב המס יהיה אפס. אני חושבת שמאוד חשוב, כשאנחנו פה יושבים ומתקנים חוק ומייצרים איזה שהוא פתרון, שלא נסרבל את דיני המס יותר מדי אלא לנסות כמה שיותר. לכן גם הלכנו פה כולנו להסכמה על נוסח שהוא רחב יותר, הוא גמיש יותר אבל הוא מבטיח גם ודאות לציבור וגם לנו, לרשות המסים, מונע התעסקות בדברים קטנים, מתי הוסר העיכוב המהותי ומתי לא אלא משהו רחב יותר, גמיש יותר. נכון שיכולים ליהנות פה מעליית ערך על הדרך אבל חשובה לנו גם הפשטות והבהירות.

אפשר לעבור לעניין אחר?

לא, אני רוצה קודם...

יש את עניין הזמן, אני מבקש עדכון: אתם תבלבלו את הציבור בדיוק כמו שבעוד חמש שנים, בתיקון הקודם אמרנו שרוצים להשוות את מס השבח ומס הרכישה יחד. אחד הוא 18 חודש ואחד 24 חודש.

זה סודר.

אבל זה סודר רק בעוד חמש שנים.

לא, היום כבר.

לא, הם שניהם 18 ואנחנו דרשנו בתום החמש שנים של מה שנגמר פה - -

מה זה מיקי?

היה ויכוח גדול שהיה הפרש בין שבח לבין רכישה. אחד היה 18 ואחד היה 24. אני טענתי שזה יבלבל את הציבור ודרשתי מהם: תצרפו את זה. אז הם צירפו את זה עכשיו ל-18 חודש וגם לזה התנגדתי כי אמרתי שיש כאלה קהילות שלא מוכרים את הדירה שהם מקבלים מאימא, ומחזיקים אותה סגורה עם נר דולק. זה ככה אצלי בבית, ואז אמרתי שאני רוצה שזה יהיה 24 יחד. הם לא כל כך הסכימו ובסוף הסכמנו לדחות את זה בחמש שנים. עכשיו זה עד החמש שנים 18 ו-18. אז גם פה אני מבקש כדי שהציבור לא יתבלבל, בואו נעשה תאריך אחוד.

לא, אז ה-12 חודשים, לא סתם לקחנו אותו מהאוויר אלא הוא נמצא כבר בסעיף 9ג(1)ג(ב), בחלופה של קבלן. יש פה הסדרה של קבלן בסעיף ההחלפה הרגיל שקיים בחוק, קובע 12 חודשים מגמר הבנייה ו-18 חודשים מהדירה החדשה. 12 חודשים מגמר הבנייה, אני חושבת שזה לגמרי הוגן כי כאשר הקבוצה נחלצה מהקושי ויודעים שלקראת סיום הוא יכול להתארגן על מכירה עוד לפני, זה לא מצב שאתה באמת צריך את ה-12 חודשים בלבד, לראות את סיום הבנייה. אתה יכול להתארגן על המכירה לפני זה, אין בעיה.

- - - מכיוון שאנשים לא כל כך מאמינים כי קבוצות שהתעכבו, הוא רוצה לראות את הדירה מוכנה...

בסדר, נסכם את הדברים ונבקש כמה פתרונות. את רצית להעלות משהו?

איך המס שבח עד שהדירה מוכנה, לפי קרקע?

לא שבח, איך הסיווג. בישיבה הקודמת עלה הנושא של קרקע, סיווג כקרקע. אתם מוכנים להסביר את זה? נראה לי שיש איזה בלבול ביחס לעניין הזה. איך אתם מסווגים את אותה דירה שנבנית בעיכוב מהותי בקבוצת הרכישה - -

- - - הגיעו לשם, עד הטופס 4.

כשהתיקון החדש מונח בפנינו?

כן.

כדירת מגורים לצורך מס רכישה, זה - - -

זה לא קרקע. זה גם ככה היום אגב.

לא, הוסבר בישיבה הקודמת שאולי זה כן קרקע ולכן נוצר הבלבול.

לא, ברגע שיש קרקע לקבוצת רכישה ויש חלוקה, ההתחשבנות היא - - -

גם אחרי כל הדברים שדיברנו, אם היינו עכשיו מגיעים להחלטה שעד טופס 4 זה פטור ממס שבח - - - זה היה הדיון. אנחנו פוגעים בשני אנשים שבחלש יותר אנחנו פוגעים עוד יותר כי בסך הכל הרווח שלו הוא פחות - - -

ולכן מה?

ולכן, כשהוא מוכר את הדירה השנייה, מתי המס שבח יחול גם אם הוא מוכר את זה אחרי טופס 4. כל זמן שהוא מוכר את זה תוך כדי הבנייה, תוך כדי - - - בסך הכל זה מחיר הדירות.

אז בסדר, אז הוא משלם.

אבל הוא היה צריך לשלם, לא היתה לו ברירה אחר כך. היתה לו דירה אחת, הוא הפסיד עליה וסימן שמחירי הדירות עלו.

- - -

אם הוא הפסיד עליה הדלתא קטנה, אורי.

לפני חמש שנים ב-500,000 שקל הוא יכול היה לקנות חצי דירה, היום הוא יכול לקנות רבע. אנחנו רוצים על זה, על ההפסד שלו, אנחנו עוד רוצים - -

אם יש לו הפסד הוא לא ישלם שקל.

על הפסד אני מבטיחה, הוא לא ישלם מס.

לא הפסד אלא הפסד כלכלי בגלל שהכסף לא היה אצלו בבית והוא לא היה מושקע בדירה.

זה סוג של השקעה, מה לעשות? גם אם השקעתי בבנק - -

אבל זו דירה יחידה שלו. הוא לא משקיע, זה בעל דירה יחידה.

אורי, הוויכוח הזה לא הולך לשום מקום.

- - - כל אחד מסתכל מהמבט שלו, ואני מסתכל מתוך המקרים שאני מכיר, אנשים מוחלשים שבקושי הגיעו לדירה בתוך קבוצת רכישה שאולי יותר זולה ונתקעו, ויש מישהו שלא חושב שהוא הפסיד? הוא שילם חודשים רבים, שנים רבות שכר דירה בלי שום דבר. אין ספק שהוא האיש המוחלש יותר. אם הוא היה משקיע, ואת זה אני רוצה שנבין אפילו שלא נסכים אף פעם: אדם שקנה את הדירה הראשונה שלו בקבוצת רכישה כמשקיע, משקיעים בקבוצות רכישה שאולי יכול להיות שהיום זה הולך, זה אנשים שכבר יש להם דירה. אנשים שהדירה הראשונה שלהם נקנית בקבוצת רכישה, תפסיקו להסתכל עליהם כעל משקיעים. זה אנשים שהניסיון הראשון לקבל דירה שם זה בקבוצת רכישה כי אולי לשם - -

טוב, נחזור לזה. תכף נראה את הסיכום, נראה מה אנחנו עושים.

אני מלשכת עורכי הדין. אני אחלק את הדברים בין - -

אתה טענת בישיבה הקודמת - -

עורך דין - - - שהיה כאן מטעמנו בישיבה הקודמת.

כן, כן. אתם טענתם, לשכת עורכי הדין, לגבי המס שבח, שזה נושא שאנחנו כבר פחות או יותר מסכימים אבל יכול להיות שאנחנו טועים אז אני רוצה לדעת מה העמדה שלכם.

אני אתייחס גם לסעיף הזה וגם למס שבח. מס השבח, עמדתנו שצריך לפטור לגמרי.

אני לא שומע אותך.

אני אומר שאני אחלק בין מס הרכישה למס השבח. מס השבח - -

עזוב מס רכישה.

מס רכישה, פשוט תקופה של 12 חודשים, לא נכון להשוות את זה לדירת קבלן, זה סיפור שונה לגמרי אבל עוד מעט אני ארחיב על זה. לגבי מס שבח - לא נכון להסתכל על מי שנמצא רק כמשקיע. האמירה שאם הוא יפסיד הוא לא ישלם מס שבח היא נכונה חלקית כי לא מסתכלים על כל השמונה שנים שהוא שילם שכירות ואני לא יודע מה ודברים אחרים והפסיד המון כספים של השקעות ושל דברים - -

ומי שאצל קבלן?

יצא לי ללוות אישית קבוצות רכישה, אני לא אזכיר שמות, באזור בית-שמש, של 1,000 משפחות שנתקעו ועדין לא קיבלו את הדירה שלהם, ובאמת מדובר באנשים שמפסידים כספים, לא מרוויחים כספים. שוב, אם יש לו עוד דירות, הוא יישלם מס שבח. אם זו דירה ראשונה שהוא קנה, כמו שאמר חבר הכנסת מקלב, דירה ראשונה שהוא קנה, אי אפשר לראות בו משקיע. זה נכון לתת את הפטור ממס שבח על הדירה הזאת.

לגבי מס הרכישה – אני אומר שצריך להאריך את התקופה - -

מה לגבי מס שבח? אתה כל הזמן חוזר למס רכישה.

שנכון לפטור ממס שבח על הדירה של קבוצת רכישה.

כן, אבל הוא הולך ומוכר את זה כעבור כמה שנים, היה רווח על הדירה הזאת.

אפשר לאיזו שהיא תקופה אבל בסוף צריך לזכור שהסכמי השיתוף בחלק מקבוצות הרכישה לא מאפשרים למכור לפני שהושלמה הבנייה. הוא לא יכול ברגע שהוסרה המניעה, כמו שהסבירו פה, הוא לא רוצה למכור, ולא כל הדירות האלה בתל-אביב. רוב קבוצות הרכישה הן באזורים שבהם הביקוש הוא נמוך יותר.

טוב. תודה. יעקב ביר, שמאי מקרקעין, עורך דין.

כעיקרון, לשכת המקרקעין בהחלט תומכת בהצעת החוק לעניין מס רכישה רק יש לנו הערה אחת - -

תמיד ה"אבל" מגיע.

לא, אני מקווה שתסכים אתנו: בסך הכל, ההצעה מדברת על עיכוב מהותי שהוא דבר מאוד מאוד אמורפי, וגם נותנת הרבה שיקול דעת וגם יכולה ליצור אי התאמות שבמחוז אחד יפרשו את אותו מקרה כעיכוב ובמקום אחר לא יפרשו אותו כעיכוב. לפני כחצי שנה - -

את זה לא הבנתי, אני חשבתי שזה לא עומד פה לדיון. הגיעו מי ים מהים התיכון, הגיעו לדירה בתל-אביב שקנו אותה, וכתוצאה מזה אי אפשר להשלים, צריך להביא מומחה למי ים. זה עיכוב או לא עיכוב?

או לא התקבלו אישורים - - -

או בנו באיזו שהיא עיר ופתאום התברר שאי אפשר לבנות שם או בגלל שאין אישורים או בגלל שבקרקע יש בעיה. איזה מקרה אתה חושב שתהיה בעיה? אתה שמאי מקרקעין, תגיד מה יכול לקרות כשתבוא הממשלה ותגיד שזה לא עיכוב. מה למשל?

למשל, כאשר מארגן הקבוצה לא ניהל את הכספים נכון ונכנסו לאיזה שהוא עיכוב כזה או אחר - -

אבל זה מופיע בחוזה בצורה מפורשת, לא צריך בשביל זה דוח שמאי.

או כאשר פתאום יש בעיה של פועלי בניין, והשאלה אם העיכוב של מספר חודשים כזה או אחר בגלל שיש חוסר בפועלי בניין או שיש אירוע כזה או אחר. יש מקרים גבוליים, הרי הבעיות הן תמיד במקרים הגבוליים ולא במקרי הקיצון.

שים לב, הוא דיבר על סיום הבנייה. הוא לא דיבר על ההתחלה של הבנייה שיש עיכוב מהותי. אנחנו יודעים להגיד את זה מסיום הבנייה - היא אמרה את זה חד וחלק מיכל.

שי, יש לכם בעיה עם מה שמעלה עורך דין ביר לגבי הנושא של עיכוב? אני קניתי דירה, אני לא יודע שום דבר, אין לי שום מושג. פתאום, מסיבות שונות ומשונות אני לא קבל את הדירה כי לא ממשיכים לבנות. יש לכם ספק על מקרה מהסוג הזה שיכול להיות שיהיה ויכוח שזה כן נקרא עיכוב בנייה, לא נקרא עיכוב הבנייה? אני לא אשם. אני קניתי את הדירה, נתתי מקדמה, התחילו לבנות ועצרו לא בגלל מי ים. עצרו בגלל שמישהו שם פשט את הרגל או מישהו אני לא יודע מה.

זה אחד מהקשיים המהותיים - -

זה קושי מהותי של כל הפרויקט.

נכון.

ברשותך, אני רק אגיד מה שרצינו להציע בעניין הזה: לפני כחצי שנה נמסרה לשרת המשפטים - -

אני בעד זה שכל פעם נביא שמאי מקרקעין שיגיד...

זה בדיוק מה שאנחנו רוצים להציע. לפני כחצי שנה נמסרה על ידי שרת המשפטים ההמלצה של הוועדה הבין-משרדית שקבוצות רכישה, מארגן הקבוצה יהיה חייב לתת דוח כלכלי שמאי בתחילת הדרך. אנחנו מציעים שבדוח הזה השמאי יכתוב בצורה מאוד מפורטת מתי צפויה הבנייה להסתיים, ואז לפחות יהיה לנו איזה קנה מידה שלפיו אפשר לבדוק.

טוב. אני משיב לך כדלהלן: אני מסכים עם ההמלצות שלכם. אתם הגשתם את זה לשרת המשפטים וזה באמת המקום. אני לא הולך לסבך את החוק הזה. זאת אומרת, אני לרואה כרגע איזו שהיא בעיה שמתייחסת לנושא של מה שהעלה חבר הכנסת מקלב לגבי עיכוב מהותי בבנייה ואני, שלא אשם בעניין הזה, אני נכלל בחוק. מה שאתה אומר, אתה כבר הולך למקום רחוק יותר שאני לא מתווכח אתך, אני חושב אפילו שאתה צודק אבל זו לא הבמה. אני לא הולך לדון על זה כאן כי אז החוק יכול להתעכב להרבה זמן, נצטרך לערב את שרת המשפטים. אני מציע ללכת במסלול הרגיל.

במילה אחת: אני חושב שרשות המסים, אני אגיד לך את זה: באים השמאים ואומרים שבמקום לסמוך על שיקול דעת של פקיד שומה, היו עיכובים, לא היו עיכובים. הוא אומר שדוח אפס מלווה כל קבוצת רכישה - -

אם אתה שם פה את מה שהוא מבקש?

זה יכול להקשות אפילו - - -

אורי תקשיב לי: אם אתה שם פה את מה שהוא מבקש, אז עכשיו אנחנו יכולים להביא את זה לאישור בקריאה שנייה ושלישית אחרי חוק הגיוס.

הוא אומר ששיקול דעת של פקיד שומה, אם הוא לא אומר, השמאים מבקשים, השיקול דעת יהיה מבוסס על דוח השמאי. דוח שמאי מלווה כל פרויקט - -

לא יהיה דבר כזה אורי. לא יהיה.

אם צריך - - -

פקיד שומה בהחלטה שלו, שאם אתה נותן שיקול דעת, אתה גם נותן לו נתונים, בסופו של דבר זה תלוי בשיקול דעת וזה שפה אחת במחוז הזה, שפה אחרת במחוז אחר.

כמה מקרים לפי דעתך יש?

לא, מפקחי מקרקעין יודעים גם כן - - - רשות המיסים וביקורות, מה הסיפור פה?

- - - זה חשוב שיהיה לו, ומי שאין לו אז חשוב שיהיה לו. בקבוצה רכישה יש דוח שמאי שכבר מגלה, חייב לזהות את הקשיים כבר בשלבים הראשונים. הוא יראה מתי הקשיים, זה גם יהיה נוח וגם יותר ברור לפקיד שומה בגלל שאין לו בסיס לאינדיקציה. הוא לא פתאום יתעורר אחרי שלוש, ארבע שנים, אם היה עיכוב או לא היה עיכוב. דוח שמאי שמלווה כל - -

אז מה אתה מבקש?

הם מבקשים שהפקיד שומה, יהיה איזה "סיי" לדוח אפס של - -

יש משהו לעשות בחוק בעניין הזה?

אני חושב שזה רק מסבך את העניין.

תגיד, אתם עושים את זה בהתנדבות, איגוד השמאים?

אולי תפסיק לשאול שאלות מביכות?

הם לא מבקשים על זה כסף, זה כבר קיים.

אנחנו נוסיף לו הוראת ביצוע שבין היתר ניתן להסתמך על הדוח שמאי - -

שניה, אני לא שומע. שי בבקשה.

אין לנו בעיה לומר באותה הוראת ביצוע שבין היתר המשרד יבחן גם את דוח השמאי כאינדיקציה - -

אם יש בעיות.

אם יש בעיות כי לפעמים לא צריך. לפעמים ברור שיש מי תהום או - -

טוב. זה עונה על מה שאמרת. אני אומר לך ללכת במסלול הרגיל לגבי מה שאמרת בגלל שאתה מדבר על דברים יותר גדולים. אומר שי אהרונוביץ' שבמידה ותהיה בעיה שאני לא רואה בדיוק מהי, במידה ותהיה בעיה אז הם יכניסו את זה בנוהל שאתם תהיו בעניין. אתם לא חייבים לעשות את זה בהתנדבות.

לא, הזכרת את חוק הגיוס אז אולי אפשר להשתמש בפתרון של גדוד טוביה.

לא, לגבי חוק הגיוס אמרתי שאם אתה רוצה עכשיו דיון על זה, אז בסוף זה יאושר אחרי חוק הגיוס ואני רוצה לאשר את זה היום. אני חושב שיש הסכמות. זו באמת בעיה, שהבעיה הזאת – אנחנו הרי באנו לחוק הזה, נתקלנו בבעיות של אנשים שפנו אלינו, שזה באמת היה לא לעניין. לכן אנחנו רוצים את החוק מהר. מה ההתייעצות הסיעתית הזאת? למה הגעתם?

יש עוד מישהו שביקש רשות דיבור ואחרי זה נתכנס לעניין. אופיר לוי, בבקשה.

שלום. אני רוכש באותה קבוצת רכישה שהיא נתנה כדוגמה. רציתי להביא את הסיפור האישי שלי - -

עם המים של הים? איפה זה?

זה בתל-אביב. קניתי דירה ב-2010 - -

איפה בתל-אביב?

בתל-אביב על בגין.

מה באמת?

כן. זה באר שנפרצה והיו עוד המון - זה מי תהום. אני חייב להביא את הסיפור שלי כדי להסביר את העניין של מס השבח: אני קניתי את זה ב-2010, מיד אחרי החתונה - -

רבותי, אני מבקש שתקשיבו לו. בבקשה.

קניתי את הדירה ב-2010 מיד אחרי החתונה שלי, מאז אני בשכירות. 13 שנה אני בשכירות, היום נשוי פלוס ילדים. בעקבות הצעת החוק, אני עוקב אחריה באינטרנט, מאוד שמחתי לראות שהיא הולכת ומתממשת. התחלתי לחפש עכשיו נדל"ן ביישוב שבו אני גר. מאוד שמח על הצעת החוק ומודה לכם. אני רוצה לחדד את הנקודה של מס השבח. אני קניתי ב-2010, מאז ועד היום אני גר בשכירות. היום המחירים הם פי 2 גם בתל-אביב וגם באזור שבו אני גר. המחירים עלו בצורה מאוד משמעותית, אז אני צריך עכשיו לקנות דירה חלופית. אני קונה עכשיו את הדירה בהפרש מאוד משמעותי לעומת מה שהייתי יכול לקנות אותה ב-2010. אז למעשה, אמנם יש לי רווח ואין לי שום בעיה לשלם שקל על כל שלושה שקלים שנכנסים לי לבנק, אם באמת זה נכנס לי לבנק והרווחתי את זה אבל כל הכסף הזה הוא בעצם כסף ווירטואלי שהלך לעליית מחירי הדיור, ואני צריך עכשיו לשלם אותו ב - -

אופיר, יש לי שאלה אליך. יש לך את הדירה שקנית בהתחלה שהיא לא ממומשת בגלל מי התהום שם או מי הבאר?

נכון.

אז עכשיו יש לך רק דירה אחת.

כרגע יש לי דירה אחת על הנייר.

עכשיו הוא יקנה עוד דירה, יוסר העיכוב, מי הבאר יאטמו ותיבנה הדירה שלו.

אופיר תקשיב לי רגע. אתה מחכה שיבוא המומחה של מי הים וימצא פתרון, ואז אתה - -

הוא אומר שזה נפתר.

לא חשוב, אתה מקבל את הדירה הזאת. הדירה הזאת, שאותה אתה יכול עכשיו למכור בגלל שקנית דירה אחרת, אותה אתה יכול למכור והיא שווה היום כפול. אתה קנית אותה ב-2010, נניח שהיא היתה שווה 1,000,000 שקל, אתה מוכר אותה עכשיו ב-2,000,000. למה אתה שונה מאחרים? תסביר.

ראשית, היום אני עדין לא יכול למכור אותה בשוויה המלא בגלל שהיא עדין בסיכון. עדין כל שני וחמישי מנכ"ל "דניה" מאיים לסגור לנו את הבנייה, גם אחרי כל הסיפור וזה מאפיה שלמה. דבר שני, אני משלם עדין מס רווח הון. אם הדירה שלי לא נבנית, אני משלם מס רווח הון של 25 - -

תמכור אותה. רק על הדלתא.

רק על הדלתא מ-2010 - -

תמכור אותה. הרי כשקנית שילמת לצורך העניין - אתם 10 שותפים שכל שותף שילם 300,000 שקל. אם הייתם קונים אותה היום, כל שותף היה משלם 700,000 שקל.

נכון. אותו דבר לגבי הדירה החלופית.

היום תקבל פחות מעבר למה שהשקעת.

רבותי, הבנתי את מה שאמרת. הדירה היתה שווה 1,000,000 שקל כשקנית אותה. היות ויש חשש שזה יוצף עוד פעם, זה מה שאמרת, אז אתה יכול למכור אותה במחיר נמוך יותר. לא במחיר הרגיל שלה לאותו יום. למה? כי כשאני אבוא לקנות ממך אז אני אשאל אותך: תגיד לי, ומה יקרה עם עוד פעם יוצף? אז תגיד: נכון, אתה צודק, לכן תשלם פחות. אם אתה תקבל ממני פחות, מס השבח שלך הוא פחות. מס השבח מותאם למה שאתה מרוויח. אם הרווחת 1,000,000 שקל, תשלם על זה מס שבח כי אתה מוכר את זה עכשיו ב-2,000,000 אבל אם לא תוכל למכור את זה ב-2,000,000 אלא רק ב-1,000,000 כמו שקנית או ב-1,000,000 ומשהו, מס השבח יהיה בהתאם. אתה משלם על הדלתא, ולכן אם הבעיה נפתרה אז אתה הרווחת, אתה מוכר אותה בכפול.

אני אשקף את מה שאתה אומר. הוא אומר שבסופו של דבר הוא ימכור את זה בעוד שלוש שנים, הדירה תהיה מוכנה, הוא השקיע בה 1,000,000 שקל והיא שווה כרגע 1,300,000. אז מסתכלים עליו כאילו שהוא הרוויח 300,000 שקל. הוא אומר שבכל השנים האלה אתה לא יכול להסתכל עליה כי הרווחתי, בגלל שלא הרווחתי - -

אבל אורי, זה כל אחד לחוד.

זה לא ככה. הרב גפני, אותו אחד לשני, שמיכל הביאה את הדוגמה שלו, אני קניתי דירה כיום, קניתי בקבוצת רכישה או אצל קבלן. מרגע שקניתי יש רווח, לא לוקחים ממני שום דבר וגם לא לוקחים ממני על הדירה כאילו היא דירה שנייה וגם לא לוקחים ממני כסף על זה. אני חוזר על זה - -

רק במכירה.

חבר הכנסת לוי, תשמע טוב: יש לי היום דירה ששווה 1,000,000 שקל. קניתי עכשיו בקבוצת רכישה ב-1,200,000 והיא ממשיכה לעלות ולא לוקחים ממני שום מס שבח. כשאני אמכור את הדירה הזאת שאני גר בה, היא כבר תהיה שווה 1,300,000 וגם לא ייקחו ממני. הרווחתי כסף בזמן שיש לי שתי דירות, הרווחתי על שתי דירות כסף. לא גרתי בשתי דירות - - - והבחורצ'יק הזה, הוא צריך להשקיע הרבה יותר מחבר שלו שקנה בפרויקט מקביל באותה תקופה ויש לו דירה ויש לו הכל, הוא ישלם עוד חוץ מכל ההפסדים שיש לו וכל עגמת הנפש שיש לו, הוא ישלם 25%. זה מה שאנחנו עושים. אותו חבר שלו שלא משלם, הוא ישלם.

טוב, מאה אחוז.

אני לא מבקש רווח על עליית ערך הדירה שלי. אני מבקש לשלם מס שבח רק על מה שבאמת הרווחתי.

זה מה שאתה משלם, אתה משלם על הדלתא.

זה ההגדרה של שבח בחוק. אתה תשלם 25% על השבח. ההגדרה של שבח היא הרווח שעשית אחרי שניכית את ההוצאות שהיו לך ואחרי הכל.

האם ההוצאות זה גם עליית מחירי הנדל"ן ב - - - החלופי אותו קניתי?

לא, גם ערך הקרקע - - -

אפשר לדעת מה הסיכום?

- - - זה לא רק חד-כיווני, זה דו-כיווני אדוני. הערך של הקרקע ב-2010 היתה 300, היום היא 700.

מה הסיכום על החוק? מה הסכמנו ומה לא הסכמנו.

כן, תחזרו על מה...

יש את הנוסח.

מעבר לנוסח. בואו נקריא את הנוסח.

בסדר.

"הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 93) (שיעור מס הרכישה ברכישת דירת
מגורים אחת נוספת על דירת מגורים שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה(, התשע"ח-2018

תיקון סעיף 9 1. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, בסעיף 9(ג1ג)(2), אחרי

"(ב1) (1) רכש את הדירה בחלוף אחת התקופות המפורטות להלן לאחר שרכש דירת
מגורים אחרת במסגרת קבוצת רכישה (בפסקת משנה זו – הדירה האחרת):

(א) ארבע שנים ממועד רכישת הדירה האחרת – אם בנייתה של הדירה
האחרת לא החלה בתוך אותה תקופה, או אם שוכנע המנהל כי חל
באותה תקופה עיכוב מהותי אחר בהשלמת בנייתה של הדירה האחרת;"

כלומר, אם הבנייה לא התחילה בתוך ארבע שנים, הוא זכאי אוטומטית בלי שיקול דעת או מקרה שני: אם שוכנע המנהל שבתוך ארבע שנים חל עיכוב מהותי, שתכף נקריא את ההגדרה שלו.

זאת הפשרה ארבע שנים?

יש ארבע ויש עכשיו עוד אופציה.

אז זאת הפשרה.

צריך להבהיר שזה יינתן אך ורק אם הדירה החדשה נקנתה ארבע שנים אחרי רכישת הדירה בקבוצת רכישה.

ברור.

אנחנו הסכמנו לזה.

רק לחדד - -

תגיד מה אתה רוצה. אתה רוצה במקום איזו מילה מסוימת?

בלי קשר, יש הערה לנוסח שהמילים "שוכנע המנהל כי חל באותה תקופה עיכוב מהותי" – זאת אומרת, העיכוב יכול להיות גם אחרי ארבע שנים. עברו ארבע שנים, נקנתה דירה חדשה, המנהל יבחן אם יש עיכוב מהותי במסירת הדירה בקבוצת הרכישה. אם יש עיכוב מהותי ההקלה ניתנת ואם לא, אז לא.

חל בתום אותה תקופה.

לא, המילים "באותה תקופה" לא רלוונטיות. חל עיכוב מהותי. אחרי ארבע שנים זה נבחן, אם יש עיכוב מהותי – ניתן, אם אין - אז אין.

בסדר.

זה רחב יותר.

אז מה מורידים ומה מוסיפים?

ארבע שנים כתבנו גיא. בסדר, כופפנו את הראש.

- - -

מה הוא ירוויח?

מה הוא ירוויח שהוא בודק?

הרי על מה דיברנו? למשל בבית שמש התחיל איזה שהוא תהליך מסוים - - - וזה ייקח 10 שנים אז פה נכנס גם פקיד השומה - -

ההקלה הזאת לא ניתנת אחרי שנה, היא ניתנת אחרי ארבע שנים.

ההקלה ניתנת אחרי ארבע שנים.

אתה יכול לקנות רק אחרי ארבע שנים, זה הסיכום שהגענו אליו.

מה אתה מרוויח בזה שהמנהל נכנס אחרי שנה? הוא רואה שם את - - -, והוא מבין ששם ייקח 10 שנים. אז מה? מה יהיה?

עדין אתה יכול לקנות את הדירה הבאה אחרי ארבע שנים.

לא אמרנו ארבע שנים. אמרנו שבן אדם לא הולך שקורה לו משהו ומיד קונה. אז לא אמרנו ארבע שנים אבל אם אתה אומר שכבר אחרי שנתיים אתה קולט שהוא דרמטי - -

אז זה לא עיכוב. אם לא התחילה הבנייה בתוך ארבע שנים, אין שיקול דעת, באופן מידי הוא מקבל. אוקי?

אז הוא מקבל את זה אחרי ארבע שנים.

התגלו קברים אחרי שנתיים, אין שיקול דעת?

אחרי ארבע שנים, אם לא התחילה הבנייה, אין שיקול דעת.

דוד, אתה צודק. אנחנו חיים בעולם של פשרות. אתה צודק. אני מכיר גם מקרים כאלה. בן אדם קנה דירה, הוא יודע שהיא לא תיבנה הרבה שנים, הם מדברים איתי, הם מדברים עם החברים שלי, הם מדברים עם אורי. אנחנו מכירים את זה. בסדר, אז הסכמנו לזה. הסכמנו, מה לעשות? אנחנו צריכים שהחוק יהיה חוק כללי אבל יש מקרים - -

לא, אני לא מבינה.

הוא אומר דבר נורא פשוט: אני קניתי דירה. התגלו שם לא חשוב מה שהתגלה – מים, זה ברור שאי אפשר לתקן את הדבר הזה 10 שנים. ברור. אנחנו הסכמנו לארבע שנים, עד ארבע שנים הוא לא יקבל כלום.

אבל למה הכנסנו את העיכוב המהותי הזה? אם מדובר בארבע שנים - -

זה עיכוב מהותי. אם לא בונים אז ארבע שנים זה - - -

אני אסביר.

זה ברור שיש עיכוב. אנחנו הוספנו שיקול דעת כדי לתת לו על אפשרויות שיכולות להיווצר שאין על זה מחלוקת.

תחפשו פתרון לזה. זה בעיה אבל מה שהסכמנו אנחנו צריכים להסכים.

על זה הסכמנו.

מה זה מפריע לך שנשארות המילים "באותה תקופה"?

יש מקרים שאנחנו מכירים שבן אדם קנה, אין לו משהו אחר, זה מה שהוא קנה. הוא נפל בבור הזה ואין לו פתרון דיור. הוא בא אליכם ואומר: תראו, זה המקרה. מה אתם רוצים שאני אעשה עכשיו? למה אתם לא משאיר את המילים האלה? תשאיר את זה ככה. תאפשר לבן אדם לבוא אליכם ולהגיד את הסיפור.

כי יכול להיות שיהיה מי שיחשוב שכן הוא יכול לקנות דירה חדשה אחרי יומיים או אחרי - -

לא, אז הוא בא אליכם והוא אומר לכם שזה המצב.

תודה הרב גפני. רציתי להעיר דווקא על הגדרת עיכוב מהותי - -

רגע, עוד לא הגענו לזה.

אבל זה חשוב אולי עכשיו. שמתי לב שאמרת - -

רגע, אז נגיע לעיכוב מהותי. דקה. מה הפתרון פה?

גיא, אני לא רואה סיבה להשאיר את המילים האלה. יש לך ברישא, כתוב לך שהרכישה צריכה להיעשות בחלוף אחת התקופות ולכן, אפשר להשאיר את המילים "באותה תקופה".

לוועדה ברור שהוא יצטרך לקנות את הדירה אחרי ארבע שנים?

כן.

בסדר. זו פרשנות פחות טובה אבל - -

אבל אני אומר, ואני אומר את זה לפרוטוקול: מותר לבן אדם לבוא אליכם בנושא של הקלה. הוא מראה לפקיד השומה או מראה למי שעוסק בעניין הזה מטעמכם, הוא מראה שהוא במצב חריג לכל הדעות. ברור גם לכם שאין לו פתרון. הוא יכול לדבר אבל לגביהם לפחות, יכול להיות שהוא יגיד – אל תעשה ככה. אחרת אתה הופך את כל פקידי השומה לרובוטים. זה לא במסגרת החוק, זו בעיה מהותית.

יכול להיות שהפתרון יהיה בהגדרה של עיכוב מהותי.

בסדר, מסכימים.

אני אומר שוב: אם לוועדה ברור - -

אמרתי: תוספת למה שאתה אומר. אני מקבל את מה שאתה אומר אבל יש תוספת. באים ומדברים.

אם אנחנו מדברים על מה יהיו ההסכמות - -

טוב. רבותי, דוד - -

אבל אדוני היושב ראש, היו הסכמות והם מאוד דבקים בהסכמות. אם בשביל ארבע שנים, לא צריך עיכוב מהותי. השנים הן לבד בלי עיכוב מהותי. אז למה צריך עיכוב מהותי אם בתוך ארבע שנים אפשר לקנות דירה.

יש פה איזה בלבול.

ארבע שנים זה עיכוב מהותי.

למה? אם אני לא רוצה לבנות? אני החלטתי לא לבנות?

יש לי הסתייגות לארבע שנים - -

אז זה עיכוב מהותי.

בסדר, אנחנו כבר אחרי שמחליטים מה זה עיכוב מהותי אבל ארבע שנים בהלימה שלא אתה מעכב - -

טוב.

אדוני, יש פה בלבול אז אני אבהיר שוב: ארבע שנים נעול, אי אפשר לקנות דירה בתוך ארבע שנים לאחר רכישת הדירה בקבוצת רכישה. כל מה שאנחנו אומרים זה שברגע שעברו ארבע שנים, העיכוב יכול להיות גם בתוך הארבע שנים, גם יכול להיות אחרי ארבע שנים. להיפך, העיכוב המהותי הוא רחב, הוא יכול להיות גם לפני וגם אחרי. בגלל זה חשבנו שנכון יותר להסיר את המגבלה הזאת.

תמשיכי בבקשה.

"(ב) 6.5 שנים ממועד רכישת הדירה האחרת – אם החזקה בדירה האחרת לא
נמסרה בפועל לידי הרוכש בתוך אותה תקופה;" זאת אופציה נוספת.

"(2) הוראות פסקת משנה (1) יחולו בהתקיים כל אלה:

(א) העיכוב בהתחלת הבנייה או בהשלמתה, לפי העניין, חל בנסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש ולא היו ידועות במועד רכישת הדירה האחרת;

(ב) הרוכש מכר את הדירה האחרת בתוך 12 חודשים ממועד השלמת בנייתה;

(ג) בעת רכישת כל אחת משתי הדירות, לא היתה ברשותו של הרוכש דירה נוספת, פרט לדירה האחרת.

(3) בפסקת משנה זו –

"התחלת בנייה" – עבודות להקמת הבניין, למעט עבודות תשתית או עבודות להכשרת הקרקע;

"עיכוב מהותי" – עיכוב בהמשך הבנייה או כל איחור אחר בקצב התקדמות הבנייה שאינו מקובל ברכישת דירה במסגרת קבוצת רכישה."

גיא, אני רוצה בבקשה שתסבירו מה אתם עושים בחוזר שלכם ביחס לעיכוב מהותי, איך אתם מפרשים אותו כי זאת תהיה ההנחיה לפקידי שומה.

אם יש סכסוך משפחתי או כל אירוע בלתי צפוי שהיה, שלא היתה לרוכש שליטה עליו ומביא לעיכוב משמעותי שחורג מפרק הזמן המקובל להשלמת הפרויקט בקבוצות רכישה.

ואם זה קורה בתוך התקופה הזאת? נחזור לשאלה הקודמת – דוד, תקשיבו. אם זה קורה - -

גם אם העיכוב היה בתוך התקופה זה עיכוב מהותי, גם אם זה קורה לאחר ארבע שנים זה עיכוב מהותי. בגלל זה חשבתי שהמילים "בתוך התקופה" עשויות להטעות. זה עניין מקצועי אם יש הסכמה מהותית שהארבע שנים האלה נעולות, בעיני צריך להוציא את המילים "בתוך התקופה" כי הן עשויות להטעות. זה הכל.

זה יכול להטעות אם אתה עכשיו לא כפי המסוכם ומיכל, אני לא יודע, מיכל צריכה להגיד מה סוכם. היו סיכומים ועכשיו מפרים אותם. לפי מה שאתה אומר עכשיו - -

מיכל, יש לי שאלה: אם יש עיכוב מהותי – בעצם המחלוקת היא כזאת: יש עיכוב מהותי כעבור שנתיים, פקיד שומה השתכנע שיש עיכוב מהותי כעבור שנתיים. האם סיכמתם עם חבר הכנסת אורי מקלב שבמצב הזה האדם יהיה זכאי כעבור תקופה קצרה יותר מארבע שנים לרכוש את הדירה? זאת השאלה שנשאלת כאן, נכון? אני מבינה נכון?

- - -

שלילי, לא, ולכן המילים האלה מטעות.

אז אני רוצה לשמוע.

לא היה סיכום כזה. הסיכום היה שאם חלפו ארבע שנים מיום הרכישה ולא התחילה הבנייה והוא רוכש דירה אחרי שחלפו ארבע שנים ולא התחילה הבנייה, רוכש דירת מגורים, אנחנו מכניסים אותו לסעיף הזה ולכל המנגנון שבו. אבל אם חלפו ארבע שנים, הוא קנה דירה, התחילה הבנייה והוא לא במסלול הראשון שלא התחילה הבנייה. התחילה הבנייה אבל איפה שהוא בדרך נתקע משהו, יש איזה קושי מהותי שהפסיק את הבנייה למרות שהיא התחילה, עדין נכניס אותו למסלול הזה אבל כיוון שהוא רכש אחרי ארבע שנים - -

לא יכול להית שעיכוב מהותי יגבר על אי התחלת בנייה, אתה מבין? אי התחלת בנייה זה הדבר החמרו ביותר שיכול לקרות בתוך ארבע שנים. ולכן, אם יש עיכוב מהותי הוא גם צריך להיות בסוף בתקופה הזאת.

- - - יש מצב שאחרי שנתיים, ברור שאחרי ארבע שנים - - -

לא, אנחנו לא נביאים.

אוקי, אתה צודק. אחרי שנתיים ברור שהמצב החמור יקרה אחרי ארבע שנים. אתה רוצה שפקיד השומה אחרי שנתיים ייתן החלטה שהוא מאפשר לאדם הזה לקנות בעוד שנתיים?

כל מה שהיא אמרה - - -

אבל הם אומרים שהם לא סיכמו אתכם את זה.

אז זאת אי הבנה.

מאה אחוז. אז בשביל מה צריך פקיד שומה? למה הוא צריך להשתכנע?

התחילה הבנייה.

אז זאת אומרת שכשאין התחלת בנייה, בכלל לא צריך פקיד שומה.

נכון, אין לו שיקול דעת. לא התחילה הבנייה, חלפו ארבע שנים, אין שיקול דעת.

אוקי, הבנו. בבקשה עורך דין איזקסון.

תודה רבה חבר הכנסת גפני. הערה אחת לגבי עיכוב מהותי – ההגדרה של עיכוב מהותי, כל האטה שאינה מקובלת ברכישת דירה במסגרת קבוצת רכישה, זו הגדרה מאוד בעייתית כיוון שאנחנו כמעט לא נתקלים במשהו שהוא לא צפוי בקבוצות רכישה. כמעט כל דבר הוא צפוי. כשאדם קונה דירה בקבוצת רכישה צפוי לו כל דבר. שמענו פה את הסיפור של המים, אתם בטח מכירים את הסיפור של העצמות - -

למה אתה רוצה להגיע?

אנחנו לא מדברים על הסיבה. הנוסח לא מדבר על הסיבה, הנוסח מדבר על הקצב, על ההאטה.

למה אתה חותר?

אם הכוונה לקצב אז זה בסדר גמור.

זאת הכוונה. הרי דיברנו עכשיו כל הזמן שאם המצב הוא שאין תחילת בנייה, לא צריך גם את המנהל. אין תחילת בנייה, נקודה. הוא זכאי בלי דיון בכלל, אתה מקשיב לי?

כל מילה, כן, בוודאי.

בסדר, זה טוב שאתה מקשיב לי. האפשרות השנייה זה שהבנייה התחילה אבל נהיה עיכוב מהותי. התחילו לבנות ופתאום התברר שהגיעו מי ים או כל דבר אחר. דיברנו על זה. אז המנהל צריך להחליט בגלל שהבנייה התחילה. הוא אומר: רגע, יש עיכוב מהותי, ובגלל שיש עיכוב מהותי אני מאפשר את מה שקבענו פה בחוק.

- - -

הערה קטנה נוספת לגבי (2)(ג): "בעת רכישת כל אחת משתי הדירות לא היתה ברשותו של הרוכש דירה נוספת פרט לדירה האחרת". אני לא יודע מה העמדה שלכם לגבי חזקות דירות יחידה כמו 49(ג) - -

רגע, לא מהר. אתה מדבר על (2)(ג). מה אתה שואל?

אדם שהיתה לו דירת ירושה לפני שהוא קנה את הדירה בקבוצת רכישה או אדם שהיתה לו דירה והוא יכול למכור אותה בתוך 18 חודש וכך הוא עשה. יש לו חזקת דירת מגורים יחידה בחוק. האם הם מחילים את חזקות דירת יחידה גם על אותו סעיף או אינם מחילים?

שי, אתה יודע לענות לו?

מתחיל להיות "ביזנס".

לא, זה לא "ביזנס", זה חזקות שבחוק.

רגע. יש לו דירה אחת, הוא בקבוצת רכישה ואתה אומר שהוא מכר את הדירה הראשונה וקנה עוד דירה אחרת במקומה. תחליטו, או שהוא עושה - -

זה מה שהוא עושה?

זה מה שהוא אמר.

מיקי, לא הבנתי.

אני אסביר את עצמי: - -

שליש וחצי כן, כמו בדירת קבלן.

ו-49 18 חודש לא תחילו? אדם שהיתה לו דירה - -

לא, לא.

אוקי. זאת התשובה. בבקשה.

אני מבקש לעניין ה-12 חודש להעיר: אנחנו סבורים שצריך להיות 24 חודש לתקופה. אין בחוק מיסוי מקרקעין בשום מקום אחר - -

אתה מבקש את ה-12 חודש להגדיל ל-24?

אין בשום מקום דרישה מאדם למכור דירה בתוך 12 חודש - -

נכון.

מה שאמרו בדירת קבלן זה לא נכון כי בדירת קבלן מבקשים ממנו למכור את הדירה הישנה שלו, שהוא כבר יכול להעריך את המכירה שלה כי יש לו תאריך לקבל מפתח, ויש לו הרבה - -

נכון, אתה צודק. אני מבקש להגיע לפתרון בעניין הזה. 12 חודש זה לא זמן מספיק.

12 חודש מגמר הבנייה?

מסיום הבנייה. למה זה לא מספיק? אתה יכול להיערך כבר לפני למכירה, אתה לא חייב לחכות שבניית הדירה תסתיים.

- - - גם ככה לקחה 10 שנים ואתה לא יודע אם תקבל מפתח - - -

נתנו פה "גרייס" בחקיקה.

בסדר.

אבל אם אני מקבל מפתח על הדירת רכישה, שנה שלמה אני לא יכול למכור את הדירה הקודמת?

לא הקודמת, בקבוצת הרכישה.

לא משנה, אחת מהשתיים.

זה משנה.

יש לך שנה שלמה ואתה יכול להיערך למכירה. אם אתה צופה שזה לא מספיק שנה שלמה כי השוק קצת יותר קשה לך, אתה יכול להתחיל למכור אותה לפני. להתחיל להתניע את המכירה לפני.

אני אומר שזה לא נכון ברוב המקרים, אולי בתל-אביב זה נכון. ברוב הישובים זה לא נכון וזה דבר שיוצר בעייתיות גם בחקיקה ולכן, אנחנו מבקשים שזה יהיה 24 חודש. אנחנו חיים את השוק, חיים את השטח.

אני חייבת להגיד שאנחנו חיים את השטח ואנחנו לא נתקלים בבעיה כזו היום, כשיש לנו את אותה חלופה של 12 חודשים לדירת קבלן, לא נתקלנו בבעיה הזאת. אנשים נערכים.

אבל את מתכוונת למשהו אחר, לדירה הישנה ולא לדירת קבלן.

זה חל גם על קבוצות רכישה.

רגע, דירת קבלן אם הוא מוכר את הדירה הישנה שהוא גר בה כבר 10 שנים, שיש לה שווי שוק ידוע.

כמו שאומר הבחור, הדירה הולכת להיגמר הבנייה שם, הוא יכול לפרסם אותה - -

הוא לא יכול לפרסם אותה והוא לא יכול לנקוב במחיר.

אז שיוריד במחיר, אין מה לעשות.

הוא לא יכול.

הוא יכול למכור גם היום.

אני מזכיר שוב שאנחנו לא מדברים פה על משקיעים, מדברים על אנשים שהוציאו כל כך הרבה כספים על זה, - - - על מס שבח - -

- - - גם בן אדם צריך למכור.

אנחנו מדברים על אנשים שהוציאו המון כספים ב-10 שנים שהיתה להם הדירה בתוך קבוצת הרכישה. זה המינימום של המינימום לתת להם את התקופה להיערך כמו שצריך למכירה.

אתם צריכים להסכים ל-18 חודש.

אגב, הוא יכול למכור גם לפני.

בסדר, אבל הוא לא מוכר, הוא בבעיות שם. תמיד היתה הסכמה שלכם ל-18 חודש.

זו התקופה המרבית שנתנו לו, הוא יכול למכור גם לפני.

לא, יש הסכמי שיתוף שלא מאפשרים מכירה לפני.

בסדר אבל הוא לא מכר, היו לו שם בעיות. הרי מדברים על אחד שהיו לו בעיות. מה שעשינו פה בחקיקה תמיד היה 18 חודש.

ברגע שאין בעיה הוא כבר יכול למכור.

למה זה כל כך חשוב העניין הזה?

גם מיקי דיבר על השוויון הזה שיהיה בתקופות.

אני עומד בהסכמות, אני לא מתערב.

אורי, שנייה. פה זה כבר יותר מדי הרבה זמן עם החוק הזה. אנחנו, בכל החקיקה שעשינו, תמיד אפשר לבוא ולהגיד ש-18 חודש זה הרבה מדי, אפשר לעשות פחות. אפשר לעשות אפילו שישה חודשים. אנחנו מכירים את החיים, החיים יותר חזקים מאתנו. בן אדם רוצה למכור, ורוצה למכור ברווח, זאת אומרת הוא רוצה למכור את זה נורמלי, עד שהוא מוצא, מתווכים וכולי. אתם הסכמתם כל הזמן כאן בחקיקות, הסכמתם ל-18 חודש. יש לו את המפתח, ברור, הכל בסדר, על פי החוק הוא צריך למכור את הדירה הזאת.

אבל בדירת קבלן וקבוצת רכישה?

הוא לא מוכר את הדירה החדשה בדירת קבלן, הוא מוכר את הישנה.

- - -

לא, מדובר על קבוצת רכישה שהיו בה בעיות. זה לא פשוט למכור את זה. אם אתם תתעקשו אני אשאר עם זה, בסדר? כולם שיסתכלו עלי ככה. אתם טועים בעניין הזה. סתם להקשות. הרי בן אדם הולך למכור דירה בקבוצת רכישה שהיו בה בעיות. הרי לא מדובר על המקרה הרגיל, מדובר על המקרה שהיו בעיות והוא צריך למכור את זה. אנחנו, המדינה, אנחנו צריכים ללכת לקראתו. אז צריך להשאיר אותו ב-12 חודש? אפשר לחשוב שהמדינה תתמוטט אם זה יהיה 18 חודש. זה סתם.

לא, זה לא סתם וזה לא הומצא, זה נמצא היום בחוק. אנחנו לקחנו את אותו מנגנון שקיים היום בחוק והשלמנו - -

אבל הם חוזרים על זה כל הזמן וזה מקרה אחר לגמרי.

זה לא המקרה שעליו מדובר. תחשבו ותתנו לי תשובה. אני מבקש 18 חודש. אני חושב שצריך ללכת לקולא בעניין הזה.

אדוני הישוב ראש, אני אשמח להסביר את הרציונל מבחינתנו - -

לא צריך אני הבנתי אותו.

- - לגבי ה-12 חודש - -

לא, לא רוצה הסבר, אני רוצה תשובה. אני חשוב שצריך 18 חודשים. מדובר על מקרה - זה החוק שעליו אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על מקרים בעייתיים, אנחנו לא מדברים על מקרים סטנדרטיים בגלל שאז אין חקיקה כי הכל בסדר. בכל החקיקות שעשינו אתכם בנושא הזה אמרנו שנאפשר לו, אתם הצעתם את זה בחוקים שלכם.

זה לא קריטי כי ממילא אם הוא - - - הוא ישלם. עזבו אתכם. הוא ישלם את הדלתא.

בדיוק. סתם. אתם הצעתם את זה תמיד. לא מדובר במקרה השגרתי. במקרה השגרתי אתם צודקים. מדובר במקרה הבעייתי שלאט לאט הוא יוצא ממנו, ואנחנו מאפשרים לו לצאת ממנו. אנחנו אומרים לו: תמכור את הדירה הזאת. אז יש לו אפשרות, אם יש לו יותר זמן, הוא יכול לקבל יותר מחיר. זה הכל.

מיקי נגע בנקודה הרגישה. ברגע שמשלמים מס שבח, אתם תרוויחו בזה הרבה יותר - - -

טוב, עזוב. לא חוזרים לזה.

מיכל, תרדו מזה. שזה לא יתהפך עלינו.

כן, אני חושב שנכון.

בואו נמשיך ונראה בסוף.

בסדר.

לא, בואו נגמור עם זה ונסיים את זה.

אתם עושים טעות. תשאלי את השאלה.

יש לי עוד שאלה בהקשר של מה שעלה כאן קודם לגבי התקופה - -

ובזה אנחנו מסיימים, נכון?

לא, הם יאמרו מה הם יעשו – לא הכנסנו סעיף של הוראת מעבר אז הם יגידו מה הם יעשו לגבי העבר. לגבי אותם ארבע שנים – בא אדם לפקיד שומה במחצית התקופה, אחרי שנתיים, ופקיד השומה מגיע למסקנה שלא התחילה הבנייה או לחילופין שאכן יש עיכוב מהותי שהוא מגיע למסקנה שהוא - -

אגב, בדרך כלל לא מתחילה הבנייה אחרי שנתיים לפי הנתונים של הוועדה של ארז קמיניץ. זה לא אירוע חריג.

בסדר. והאדם הזה לחוץ כבר לקנות דירה, הוא לא רוצה לגור בשכירות.

יש לו ילדים קטנים.

יגבה ממנו מס רכישה. כעבור שנתיים, עדין התברר שהדירה בקבוצת הרכישה עדין בעיכוב מהותי. יש אפשרות שיוחזר לו מס הרכישה במצב הזה?

לא.

וזה כדי לפתור את הבעיה שעלתה כאן ובגלל ההרגשה ש - -

גיא, אתה לא מקשיב בכלל. אתה עושה את מה - -

אגב, אפשר לעשות הפוך: להקפיא לו את מס הרכישה במצב שהגיעו למסקנה שיש עיכוב מהותי. כעבור שנתיים לבחון שוב ואם העיכוב המהותי הוסר, לגבות ממנו את מס הרכישה. זאת אפשרות הפוכה שהיא גם אפשרית, ואני חושבת שזה פתרון אלגנטי שפותר את הבעיה ואתם יכולים לעשות אותו בחוזה.

שגית, זה יכול לעבוד לשני הכיוונים. אם אחרי שנה וחצי הם יחליטו שהדירה כבר שווה יותר, אז מה הוא יעשה?

אין עניין של דירה. אנחנו מדברים רק על העיכוב המהותי.

העיכוב המהותי, בסדר.

כי למשל באמת במקרה של הבחור הזה שמדבר על המים - -

מיקי, אני אגיד לך על מה מדברת שגית, לא מס שבח: היא אומרת ככה, יש מים בדירה ההיא, אין פתרון בינתיים וזה הולך לקחת הרבה זמן. יש לו ילדים קטנים, הוא אומר: אין לי ברירה, אני רואה שזה לא הולך, אני הולך לקנות דירה נוספת. הרי זה בתוך הארבע שנים אז אני צריך לשלם מס רכישה גבוה. שואלת שגית: האם אני יכול או להקפיא את זה, לראות מה יקרה כעבור שנתיים. אם כעבור שנתיים אז אני פטור או שיחזירו לי את זה. אני חייב דירה, יש לי ילדים קטנים. זאת השאלה.

אז הרציונל להסדר הוא כפול: גם אנחנו יודעים לפי הנתונים של הוועדה של משרד המשפטים, שההסתברות לעיכובים מהותיים אחרי שנתיים היא נמוכה מאוד. זה ממילא קבוצה ריקה. זה רציונל אחד.

בסדר, לא נורא.

רציונל שני זה שאנחנו לא רוצים שאנשים יקנו דירות אחרי יומיים, אחרי שנה, אחרי חצי שנה. קנית דירה בקבוצת רכישה, בוא תמתין ותראה מה קורה אתה. אנחנו לא רוצים להגדיל את - -

לא, אבל הוא בא לפקיד השומה וזה מה ששאלתי אתכם גם קודם. הוא בא לפקיד השומה ואומר לו: תשמע, קניתי ברחוב פלוני ויש שם מים, הנה, תראה. אי אפשר לבנות.

יש קברים. הרי ברור שבעיית קברים לא תיפטר בשנתיים שלאחר מכן.

צריך להמתין ארבע שנים, זה הסיכום.

אז תקפיא לו או תגבה ממנו ותחזיר לו.

- - -

- - - צריך לראות את הדירה אחרי ארבע שנים.

תסתכלו בעיניים של אותו אחד שקנה - - -

גם אחרי כל אחד כזה יבואו עשרה - - -

אני חייבת להחזיר אותנו - -

שגית, ככל שיש מקרה כזה, על כל אחד כזה יבואו עשרה אחרים שיטענו גם שיש להם עיכוב מהותי. ההסתברות היא נמוכה מאוד לעיכוב מהותי בתקופה הראשונה.

אבל גיא, זה נראה לי הסדנה של רשות המסים. בואו, תצאו רגע מהסדנה. בואו נדבר רגע כדבר איש אל רעהו. בא בן אדם לפקיד השומה ואומר: אני לא מקרה כמו כולם. אני לא שנתיים שיבנו, שלא יבנו. פקיד השומה יגיד לו תלך לכל... ואל תבלבל במוח, תשלם מס רכישה. אתה קונה עוד דירה? מס רכישה. הוא בא לפקיד השומה, הוא מביא לו את המסמכים, מראה לו את התמונות והוא אומר לו: תראה, פה לא יבנו. ומכיוון שלא יבנו ולי יש תינוקת בת שנה וילד בן חמש, אני לא יכול להתגלגל ממקום למקום. אין לי ברירה, אני הולך לקחת הלוואות, אני קונה עוד דירה. תקפיא לי את מס הרכישה בגלל שכעבור שנתיים נוספות יתברר שצדקתי ואני פטור. תקפיא לי את זה, אני בקושי גדול.

אבל שוב שכחנו שאנחנו מדברים על אוכלוסייה שכלכלית יש להם את האפשרות לרכוש דירת מגורים אחת יחידה. זה לא משקיעים. אדם שזו דירתו היחידה וקנה מלכתחילה משהו שהוא זמני, שאמור לקחת לו זמן בנייה, לא מתנער ומתייאש אחרי שנתיים בקנייה של דירה חדשה. חבר'ה, כל אחד מאתנו נותן - -

מיכל, אני חייבת להגיד לך שעברנו על הפניות, והגיעו פניות רבות לחבר הכנסת אורי מקבל, ובחלק לא קטן מהפניות - -

גם אלי, אף על פי שאורי מקלב הוא כמו שאני.

- - בחלק לא קטן מהפיות, שנתיים ושנתיים וחצי זה כן תקופה שאנשים הלכו וקנו. ועברנו עליהן אחת אחת.

- - -

אל תסתכלו על מקלב. תסתכלו על אופיר, הבחור עם החולצה הירוקה שהיה - -

בסדר. שי...

התיקון חקיקה מאפשר רכישת דירה נוספת רק אחרי ארבע שנים.

אם הוא היה יכול, הוא היה קונה ולא היינו מגיעים למצב כמו שהוא נראה היום, עם ילדים ובלי דירה במקום אחר.

רגע אורי, בוא נשמע אותם. לא נוכל להוציא מים מהקיר.

אמרתי לכבודו בישיבה הקודמת שבמקרה שאנחנו בתום ארבע שנים, וברכישה תוך ארבע שנים התיקון לא חל. מה שכן, שאם יתחוור לנו שמדובר באיזו קטסטרופה וקבוצת הרכישה לא מתממשת, זאת אומרת שאנחנו מגיעים למסקנה - -

שברור שזה לא הולך לשום מקום.

- - שזה לא הולך לדירה ובעצם צריך להסתכל על בן אדם כאילו הוא רכש קרקע בלבד, אנחנו בתוך ארבע שנים יכולים בסיטואציה כזאת, והיו מקרים ואני סיפרתי על זה בפעם הקודמת, ששינינו את הסיווג מדירת מגורים לקרקע. נכון שעל הקרקע הוא צריך לשלם מס רכישה של חמישה או שישה אחוזים אבל קודם כל צריך לזכור שמרכיב הקרקע בקבוצת רכישה הוא מלכתחילה יותר נמוך. כמו כן, על הדירה הנוספת שהוא קונה, הוא לא משלם שמונה אחוזים אלא הוא מקבל את המדרגות של דירה יחידה. זה הפתרון שאנחנו יכולים לתת בתוך ארבע שנים - -

ואתם תתנו אותו גם כשהחוק יהיה? אמרת שאת זה עשית בהיעדר החוק. השאלה האם אתה תעשה את זה ותכניס את זה לחוזה או שתפעל ככה גם בהינתן החוק.

הסיווג הזה יחול כלפי כל חברי הקבוצה. זה לא יחול לגבי אחד מהרוכשים.

אף אחד לא אמר את זה.

אבל לא כל חברי הקבוצה ביחד ילכו לקנות דירות. זה לא עובד ככה.

אבל או שזה קרקע או שזה דירה. זה בדיוק הקטע. אם זה קרקע, זה קרקע.

אפשר לשנות סיווג לקבוצה.

אז אנחנו מגיעים להסכמה שבעצם הקבוצה הזאת לא מתממשת.

השאלה האם מה ששי אמר עכשיו, האם זה יהיה נכון ותקף גם אחרי שהחוק הזה נכנס לתוקף?

כן בוודאי. זה קיים גם לפני שהחוק נכנס לתוקף.

אבל היא אומרת לך כאן משהו שהם צריכים לבדוק את זה טוב. מה שמדובר, שאם אחד מהרוכשים יעבור לקרקע, דהיינו שכולם יחתמו קרקע, ולגבי נושא של מס הכנסה שלילי ועוד דברים כאלה, שכאשר תיקנו את החוק הזה, הם יהפכו לבעלי קרקע. זאת אומרת, כל אלה שמחזיקים עכשיו כבעלי קרקע, השאלה אם יש לזה - - -

אנחנו מדברים פה על מקרים של קטסטרופה, שבאמת לא תהיה פה קבוצת רכישה.

אבל זה פוגע באחרים.

רבותי, תסגרי את החלק הזה שאורי אמר.

אז אתם תפעלו ככה אבל אתם בעצם אומרים שזה יקרה רק במקרה של קטסטרופה רצינית ביחס של פרויקט רכישה, ואז...

אנחנו מדברים על קטסטרופות.

ושנתיים שלוש זה זמן מאוד מוקדם.

בסדר, ואז מה?

ואז הם יסווגו את זה כקרקע - -

כן אבל אז אומר אורי מקלב שהם יאבדו את מס ההכנסה השלילי, תהיה להם קרקע.

- - -

לא, הם לא יאבדו. למה הם יאבדו את מס הכנסה שלילי?

כי הם מחזיקים קרקע ולא דירת מגורים.

היום כולם משלמים על פי דירה. לך תדע מי יתקע ומי לא יתקע.

איך פותרים את הבעיה הזאת?

רבותי, איך פותרים את הבעיה שהם לא מאבדים את הזכאות שלהם?

אותה קבוצה שטיפלת בה מנתניה, אחד ימכור אחרי - - - אחר יחכה ארבע שנים. מה יקרה עם השני שישלם חמישה או שישה אחוז על הקרקע עכשיו?

מי שימתין ארבע שנים ואז יקנה דירה ב' - - -

אותו אחד. אבל מה עם שאר חברי הקבוצה שכן חיכו ארבע שנים?

ברגע שאנחנו מגיעים למסקנה שפה פרויקט בנייה לא ייצא בעתיד הנראה לעין, אנחנו נשנה את כל הסיווג לקרקע. זה לא קשור לחקיקה.

אתה שמעת מה שהוא אומר? שאחרים שיחכו כן ארבע שנים ולא יעברו באמצע, כולם יצטרכו לשלם עכשיו חמישה או שישה אחוז.

שגית, תציעי את זה. זה לא הולך עם זה.

לא, אתה לא רוצה את זה במצבים האלה. אני חוזרת להצעה שלי קודם ואני מציעה אותה ביחס לתקופה ארוכה יותר: אחרי שלוש שנים הוא ניגש לפקיד שומה. פקיד שומה מגיע למסקנה שיש עיכוב מהותי, מקפיא לו את מס הרכישה לשנה. כעבור שנה פקיד שומה משוכנע שהעיכוב המהותי הזה הוא עיכוב מהותי כהגדרתו בחוק ולפי יישום החוזר שלכם עומד בו. הוא פטור.

אני אגיד לך מה כן אפשר לעשות: הוא יוכל לבוא אחרי שלוש שנים, להציג את המקרה ויכול להיות שיגידו לו: באמת יש לך עיכוב מהותי, אתה יכול להתחיל לחפש, אחרי ארבע שנים אתה יכול לקנות.

חברים, אני רוצה להזכיר לכם שאנחנו חשבנו שחמש שנים, שבע שנים זה עיכוב מהותי. היו לנו הסכמות - -

אנחנו נשארים בארבע שנים.

- - היו לנו הסכמות עם חבר הכנסת מקלב - -

אנחנו לא מתקנים פה את החוק, מיכל. אנחנו מדברים על החוזר.

לא יהיה פתרון לזה. הלאה.

את יודעת שמה - - -

אורי, אני לא ממשיך.

לא, אבל יש לה איזה טענות בעניין הזה.

אין לי טענות, חס ושלום. אני אומרת שאנחנו חשבנו על תקופה ארוכה יותר - -

- - -

אורי, זו כבר התבזות. מה התשובה לגבי החודשים?

18 חודשים מסכימים. לגבי הנושא הראשון שדיברנו עליו, הנושא של הבטחת הכנסה, מענק מס הכנסה שלילי בזמן הזה, הוא יהיה זכאי לו ולא יראו אותו כבעל שתי דירות?

זה משהו שצריך לתקן ולקיים דיון. זה בחוק מס הכנסה שלילי.

הבטחת הכנסה, לא פוגע?

- - -

לא מפנה אליכם אז אין בעיה. אז מענק מס הכנסה שלילי שלא יישלל לו, מה צריך לתקן? תהיו אתי.

צריך לתקל חוק מס הכנסה שלילי ולהפנות לסעיף החדש.

אז נעשה את זה כאן בתיקון עקיף.

זה לא מובן מאליו, קצת חוזר לדיון של מס שבח מס רכישה. זה רציונלים אחרים - -

לא, לא. נגמר הדיון. אני מבקש שתוסיפי לחוק שהחוק הזה לא פוגע בזכויותיו כבעל דירה נוספת. ננסח את זה.

בסדר, נוסיף הפניה בחוק מס הכנסה שלילי.

לא זה מה שאמרתי. החוק הזה לא הופך אותו לבעל דירה נוספת ולא פוגע בזכויותיו כבעל דירה נוספת. זה הכל.

זאת אומרת, יראו אותו כבעל דירה יחידה לצורך הטבות, ביטוח לאומי, מס - - -

זה לא פוגע בכם. אני יכול עכשיו להביא את ביטוח לאומי, להתחיל לשאול אותם, עד שישלחו את הפקיד. אנחנו המחוקקים, נזכרתי לרגע.

הדבר האחרון: אני רוצה שתגידו איך תתייחסו לכל המצבים שיש כרגע, כל מי שהקפאתם לו עד עכשיו בעקבות הליך החקיקה ולפניו?

הוא ייהנה גם מההקלה הזאת. כל מי שרכש דירה בקבוצת רכישה ועוד לא רכש את הדירה השנייה שלו, המקרה מונח לפנינו - -

מה זה ועוד לא רכש את הדירה השנייה שלו? אנחנו מדברים על אנשים שרכשו את הדירה השנייה בשל עיכוב מהותי, חלקם רכשו אותה כעבור שנתיים או שנתיים וחצי. אתם הקפאתם להם עד היום את ה - - -. שכנעתם אותי לא להכניס אותם לחקיקה אז אני רוצה מכם התחייבות גם על כאלה שקנו אחרי שנתיים ולא אחרי ארבע לפי הגדרת החוק. זאת אומרת, זה יחול על כולם.

יחול.

עד ארבע?

הקפאתם להם עד היום.

אמרתם שנחכה לחוק. זה מה שאמרתם, זה מה שאמרו לי.

הם גם לא ידעו שהתקופה שלכם היא ארבע. הם קנו, הוקפא להם מאז ועד היום, זה הסיכום גיא. אם עכשיו מדברים על סיכומים, זה סיכום שסיכמתם אתי.

אתה רוצה לפתוח את החוק מחדש? לא כדאי לך.

מה הבעיה? לא הבנתי.

כל מי שהתקיימו לגביו התנאים שבחוק הזה - -

לא, לא. כי סיכמתם אתי שגם אם הוא קנה כעבור שנתיים ולא כעבור התקופות שקבועות בחוק הוא יהיה זכאי. גם הקפאתם לו עד היום. אין שום סיבה שלא תתנו את זה.

אנחנו רוצים להתייעץ.

לא להתייעץ, מה להתייעץ?

לא, לא. כל אלה שהקפאתם - -

היה סיכום על זה. היה סיכום גם אתי.

כל אלה שהקפיאו להם, שגית - -

עזוב, אני רוצה להכניס את זה לחוק.

הוראת מעבר.

כן, הוראת מעבר שזה יחול בלי קשר לתקופה. זהו. אין בעיה. אם ככה עושים סיכום אז הסיכום שזה ייכנס לחוק.

הקפיאו, הרי לא היה צריך את החוק. באמת.

כמה מקרים כאלה יש?

תכניסי את זה בחוק. נגמר. אם חוק אז חוק.

רבותי, תגידי את השינויים ואנחנו מצביעים.

מה כן יחול עליהם?

אז השינויים הם שבמקום 12 חודש יהיה 18 חודש. תתווסף הוראה שתאמר שהחוק הזה לא פוגע בזכויותיו של בעל דירה לפי כל דין אחר, ויראו אותו כבעל דירה יחידה. לגבי אלה שבעבר רכשו והיה להם עיכוב מהותי, לא משנה מה היו התקופות ביחס אליהם ורכשו דירה נוספת - הם יהיו פטורים ממס רכישה, לא משנה אם הוקפא להם או לא הוקפא להם, הם יהיו פטורים ממס רכישה וזה נכנס לחוק. כל יתר הנוסח נשאר בדיוק אותו דבר.

הם לא פטורים ממס רכישה. אני לא מבין את הסעיף הזה. פטורים ממס רכישה?

ביחס לדירה השנייה שקנו אותה.

פטורים בטח שלא, הם צריכים לעמוד ב-12 חודש - -

עומדים בייתר התנאים למעט תקופת ארבע השנים.

אז מה חל? צריך התחלת בנייה, לא צריך? צריך עיכוב מהותי או לא צריך? אני לא מבין.

לא בתוך התקופה. הייתם אמורים לעשות את זה גיא, בחוזר. אני אצהיר על זה כאן בפרוטוקול: זה היה הסיכום שעשיתם אתי. יובל, גם אתה היית בסיכום הזה, גיא גם אתה היית בסיכום הזה. אתם לא רוצים לעשות את זה, נכניס את זה לחקיקה, ובחקיקה זה כמובן יהיה קיצוני יותר כי ככה זה בחקיקה.

אבל גם לי אמרתם את אותו דבר. אני לא מבין.

אני שואל שוב, תהיה הוראת מעבר? מה ההצעה, שגית?

יש שתי אפשרויות, תשאל אותי. יש אפשרות לעשות הוראת מעבר ואז זה יהיה קיצוני יותר, אז אנחנו נכניס את הכל או שהסיכום שהיה אתכם, תודיעו שאתם מכבדים אותו.

אדוני היושב ראש, אנחנו יכולים דקה להתייעצות?

כן, אבל לא יותר מדקה כי מחכים פה עם התחבורה.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:03 ונתחדשה בשעה 12:14.)

אני רוצה לסיים את הדיון בעניין של החוק הזה. גבירותי ורבותי, שגית תגידי מה הסיכום לגבי העניין הזה, לאיזה הסכמה הגעתם?

הסיכום הוא שככל שאדם שלפני תחילת החוק רכש דירה לאחר שהוא רכש מקבוצת רכישה, לא משנה מהו המועד, ונוצר עיכוב מהותי בגינו הוא קנה את הדירה הנוספת, יהיה זכאי ביחס לייתר התנאים, בלי קשר לתקופה שבה הוא רכש, יהיה זכאי לפטור ממס רכישה שקבוע – יראו אותה כדירה יחידה - -

הפרויקט שלו עדין תקוע, הוא עדין לא קיבל את - - -

- - יקבל פטור ממס רכישה. מה זאת אומרת הפרויקט שלו עדין תקוע, לא הבנתי.

הוא עדין לא קיבל. הפרויקט של הקבוצת רכישה עדין לא קיבל את הדירה, עדין יש עיכוב מהותי.

למה עכשיו? מה זה קשור?

כי אלה המקרים.

מסתכלים זה מול זה באותו רגע שהוא רכש. מה זה משנה מה קורה עכשיו? יש לו 12 חודשים למכור את הדירה מרגע שהיא הושלמה גיא.

אבל אם הוא רכש אחרי שנתיים וכבר אין עיכוב מהותי, אחרי שנתיים וחצי?

אז הוא צריך למכור את הדירה בתוך שנה מיום תחילת החוק. בסדר? כאשר אי התחלת בנייה, ברור שזה עיכוב מהותי וכל ייתר ההגדרות של עיכוב מהותי - -

שהמנהל...

כן. עכשיו, נאמר לי כאן קודם, עורך הדין איזקסון אומר ששי אהרונוביץ אמר שבהגדרה, לא שמתי לב לזה, לגבי (2)(ג) – לגבי דירות ירושה אתם תפרשו - -

חצי ושליש, כמו שקיים בדירת קבלן.

לא, אתה אמרת שהוא דיבר על חזקה. הוא דיבר על חזקת דירה יחידה. הוא אומר שאתה אמרת שיחולו כאן חזקות דירה יחידה. האם זה נכון?

לגבי החזקה של דירה נוספת שהיא או דירה שהושכרה לדיור מוגן עד 97, יש הרבה כאלה, או שליש בדירה נוספת או חצי אם זו דירת ירושה.

שלא יראו בהם דירה לצורך – זאת אומרת, תחול בפרשנות... שלוש החזקות האלה יחולו ביחס לסעיף קטן (ג). לא צריך לתקן את זה?

צריך שיהיה כתוב דירה יחידה.

אז צריך לשנות את זה. כתוב נוספת.

זה בעיה של נסחות.

אז צריך להכניס דירה יחידה, ואז אתם תפרשו שכל החזקות שנאמרו כאן ייכנסו. זה עוד תיקון שאנחנו נכניס, בסדר?

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 93) (שיעור מס הרכישה ברכישת דירת מגורים אחת נוספת על דירת מגורים שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה), התשע"ח-2018, עם השינויים שנעשו בהסכמה כפי שהקריאה היועצת המשפטית. אני מבקש להצביע על זה לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד הצעת החוק ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 93) (שיעור מס הרכישה ברכישת דירת מגורים אחת נוספת על דירת מגורים שנרכשה במסגרת קבוצת רכישה), התשע"ח-2018, אושרה.

אני מודה לך שגית על המאמץ בעניין הזה. אני מודה לכם על ההסכמות שהגענו אליהן, ואם יהיו תקלות בדרך אנחנו נתגבר. הכוונה היתה לטובה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:18.