פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת הכספים
04/06/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 1061
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"א בסיון התשע"ח (04 ביוני 2018), שעה 13:10

מניעת פגיעה בתעשייה ובמשק בעקבות מחסור בחולות דקים.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
איתן ברושי

משנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה - נעמה קאופמן פס

יועץ משנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה - עמיחי גרינוולד

סגן מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה - זאב ברל

מנהל תחום ביסוס וקרקע, מינהל הנדסה וביצוע, משרד הבינוי והשיכון - עומרי מזרחי

סגן בכיר לממונה, רשות שוק ההון, משרד האוצר - הראל שרעבי

מנהלת מחלקת סוכנים ויועצים, אגף שוק ההון, משרד האוצר - נועה קיסר

הלשכה המשפטית, משרד האוצר - ירון גולן

רפרנט ביטחון פנים ותעשיות צבאיות, אגף התקציבים, משרד האוצר - עמיחי דוד

מנהל אגף מחצבות, רשות מקרקעי ישראל - ישי לוי

מנכ"ל, התאחדות התעשיינים - רובי גינל

יושב-ראש פורום חדשנות ובנייה מתקדמת, התאחדות התעשיינים בישראל - אלי כהן

מנהל חטיבת הבנייה, התאחדות התעשיינים בישראל - חגי אדרי

מנהל איגוד תעשיות מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים - אורן הרמבם

החברה להגנת הטבע - גיתית ויסבלום הירש

רכז מדיניות תכנון, החברה להגנת הטבע - אסף זנזורי

מנכ"ל, תעשיית אבן וסיד - מנחם אינטרטור

מנהל שיווק ופיתוח עסקי, תרמוקיר תעשיות - ליאור מזרחי

סמנכ"ל, אינרום תעשיות בנייה, כרמית מיסטר פיקס בע"מ - אריה מגל

משנה למנכ"ל, חברת אליקים בן-ארי - רפאל אדרי

מנהל שיווק תעשיות חולות לבנים בע"מ - דדי עמיאל

מנהל שיווק תעשיות חולות לבנים בע"מ - יוסי בן ישי

שותף בהקמת שלוש קרנות REIT - דוד שפירא

משמר חברתי - תיקי וידס

משמר חברתי - מירי ניר

שדלן/ית (עצמאי/ת) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מלט הר-טוב)

יובל יפת

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג) אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: תעשיית אבן וסיד)

יובל אלגד

שדלן/ית - שלו בראנץ

שדלן/ית - מבשרת נבו

שדלן/ית - טל בנוש

שיר שפר

ליאת קרפטי – מ"מ מנהל הוועדה

טלי רם














































מניעת פגיעה בתעשייה ובמשק בעקבות מחסור בחולות דקים

אני פותח את הישיבה בנושא: מניעת פגיעה בתעשייה ובמשק בעקבות מחסור בחולות דקים. כהן מתרמוקיר, בבקשה. אני דרך אגב ישבתי איתם, היה פתרון ותכף נשמע אם זה עובד, כן או לא. בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אנחנו היינו כאן בדיון לפני חמישה חודשים.

לא. לא היסטוריה.

לא, לא. היסטוריה - קצת, משפט. בין המועד ההוא למועד היום אנחנו עדיין נמצאים באותה מצוקה, שאפילו החריפה כי יום אחרי הדיון פה נסגרה מחצבה שסיפקה כ-50% מהחולות הדקים בזמנו.

המצב היום החמיר כי אנחנו נשארנו עם ספק אחד בלבד, ואני מדבר על סוגי חולות של בין אפס ל-0.6, ומ-0.6 עד 1.5. זה לא החול הרגיל שהמחצבות שנמצאות היום בשטח מוציאות, ומוציאות כמויות יפות. רק לתחום שלנו, לחולות הדקים, לא נמצא פתרון.

כל הניסיונות להגיע להידברות עם המינהל בעניין הזה עד היום נדחו בלך ושוב, כולל מכתבים שלי לעדיאל, עם תגובות והתכתבויות נוספות שהיו, וכולל פגישה אחת שהייתה לפני כשבועיים.

המצב כיום הוא שאנחנו הורדנו פעילות במפעלים אצלנו, בין 30% ל-40%, כולל הדממה של מתקן ייצור אחד מחוץ לתרמוקיר.

איפה המפעל הזה?

המפעל השני נמצא במעלה אדומים.

הממשלה לא עושה כלום בשביל יהודה ושומרון?

תן לו להשלים כי יש פה התפתחויות.

אני לא רוצה פה להיכנס לעניין, איתן. הניצולת של המפעל יורדת, אנחנו יורדים בהיקפים שלנו.

אין לכם חולות דקים.

ואין לנו חולות דקים, ואני חוזר על זה כבר חמישה חודשים.

טוב.

וזה במצב שפה ישבנו ואמרו לנו, מחר יש פתרון. וזה כל יום – מחר יש פתרון.

תודה.

אני רוצה להוסיף. אריק, אנחנו יצרנים כמו אלי מתרמוקיר.

יצרנים של מה?

של כל המוצרים שמתאפיינים במלט וחולות דקים.

מה השם של המפעל?

אינרום תעשיות בנייה, כרמית מיסטר פיקס, יושבים באזור תעשייה קיסריה, ליד איטונג. אנחנו, כמו ידידי המלומד כאןן אלי כהן, מרגישים את אותה בעיה שאלי מציין.

חמור מזאת, אנחנו מרגישים שאנחנו מתקוטטים – שים לב, מר גפני – אנחנו פשוט מתקוטטים על המשאב הזה, כשלמעשה נוצר פה איזשהו מחסור מדומה. הרי חול יש. ישנם חולות כמה שרוצים, רק מה שקורה – המכרזים שיוצאים, פשוט יוצאים ללא בקשה לניפוי של אותם חולות דקים לנו התעשיינים.

אני חייב לומר שישראל גם רוצה לייצא. אם אני רוצה לייצא, אני בבעיה כי אין לי פשוט מספיק חולות.

טוב.

אני לא מספיק תחרותי, ולמעשה כל זה נובע מאי רצון של המדינה לעשות את הדבר הנכון.

בסדר. אני כבר יודע את הבעיה כמוכם.

נהדר.

כבר כמעט. בבקשה, מר לוי, ישבנו לפני שבועיים. היה מדובר שחברת תרמוקיר צריכה מכשיר להשתמש בו. התקשרתי לראש המועצה האזורית, שהיה בברלין. מאז, מה קרה?

אני רק רוצה שתבין. אני מתנהג יפה כל הזמן כי נולדתי ככה, ואני לא נוהג לצעוק, וכו'. יש מציאות שאתם תהיו אחראים לה, שאז כבר יהיה דיון אחר.

אנשים רוצים לעבוד, רוצים לייצר, רוצים לייצא, וכל הזמן יש להם בעיות עם המחצבות, כשאתם אחראים על זה.

אז אני אשיב. לא כל הבעיות שמצויות בתחום המחצבות – שלפעמים זה דורש תכנון, דורש היתרי בנייה ועוד דברים רבים – מצויים לפתחה של רשות מקרקעי ישראל, אבל אף על פי כן, בעקבות הישיבה והשיחה שהייתה עם אדוני, אנחנו פנינו כפי שהורית לנו, פניתי אני בעצמי לראש המועצה, ציינתי בפניו את הדברים, הצגתי לו את התמונה ביחס למתקן של בן-ארי שמחכה, עם מתקן להקמה, וכל מה שמונע אותו כרגע זה אותו היתר בנייה שהוא ממתין לו.

מעבר להוצאת הפנייה הזאת אליו, גם אנשים אצלנו בתכנון דיברו – ואולי בן-ארי יציג את הדברים – אבל בגדול, כל מה שאנחנו מחכים פה זה להיתר, להיתר זמני, לכל היתר שיינתן כדי שהמתקן הזה יוקם בתוך ימים ספורים ויוכל לספק מיידית.

למה צריך את המתקן הזה? תסביר לוועדה.

המתקן הזה הוא המתקן שבאמצעותו יוכלו לקחת את החולות שמצויים באתר מישור רותם או בשטח ההרשאה של בן-ארי, לסנן אותם ולהפיק את החולות הדקים.

מי זה בן-ארי?

חברת בן-ארי. אני אומר עוד פעם, הפתרון הזה הוא פתרון שהוא אומנם ארוך-טווח אבל הוא גם פתרון מיידי.

מעבר לדברים האלה אנחנו גם חושבים על פתרונות נוספים, אבל הפתרונות הנוספים דורשים מעט זמן נוסף, כמו הוצאת מכרז שאנחנו נפרסם אותו ממש בימים הקרובים, לפחות הודעה תצא על פרסום שלו בימים הקרובים לאתר הרשות, אבל אני חושב שצריך להפנות כרגע את כל הכוח שלנו לכשהחברה הזאת, או כל חברה אחרת – אנחנו לא עושים פה טובה לבן-ארי דווקא – אבל כל חברה שמוכנה עם מתקן, שרכשה מתקן ורוצה להקים אותו, שתוכל להקים אותו, אני חוזר ואומר, המניעה היא לא ברשות מקרקעי ישראל. ההיפך, הרשות הפשילה שרוולים ופועלת גם מול מוסדות התכנון כדי לסייע בדבר הזה.

מר בן-ארי. תציג את עצמך, יותר נכון את המפעל שלך.

רפי אדרי, חברת אליקים בן-ארי, בעלת זיכיון למחצבה במישור רותם.

מה התפקיד שלך?

משנה למנכ"ל. אני חייב בשתי מילים לחזק את דבריו של מר ישי, שבאמת המינהל בהקשר הספציפי הזה נרתם מעל ומעבר כדי לעזור לנו.

אנחנו ניתן להם להדליק משואה ביום העצמאות – אם הם יגיעו בזמן.

לצערי, זה לא מצליח ואנחנו באנו לכאן כדי לפתור את הבעיה, ויש לי הצעה מאוד פרקטית כדי לפתור אותה, אדוני.

חברת בן-ארי עשתה צעד מקדים ואפילו רכשה את המתקן וגייסה את כוח-האדם המקצועי הדרוש לטובת ייצור מיידי של החומר הדרוש.

הזיכיון שעומד לרשותנו מבחינת החול הוא באמת לפחות לעוד משהו כמו ארבע-חמש שנים, כך שלפרק הזמן הזה יש פתרון.

מה שצריך כדי שבן-ארי תוכל מיידית להקים את המתקן ולייצר - אני אתן רקע במילה. לבן-ארי היה היתר בנייה שפג תוקפו משהו כמו חודשיים לפני שהגשנו את הבקשה לחידוש ההיתר. לצערי, המועצה לא נרתמה ללכת להליך של חידוש היתר, שהוא הרבה יותר קצר, אלא ביקשה שנגיש היתר מחדש.

אתם חברה פרטית.

אנחנו חברה פרטית מסחרית שקיימת כבר 50 שנה במשק ועוסקת בעיקר בתחום המחצבות, אבל לא רק - בתעשייה בכלל, במחצבות בפרט.

הסטטוס כרגע - ולא מעניין באמת כל ההיסטוריה כי באנו לפתור את הבעיה, ויש פתרון מיידי, אדוני, מיידי - אנחנו בעוד יומיים מגישים על-פי בקשה, על-פי רשימה שהמציאה לנו המועצה, את כל האישורים הנדרשים לצורך קבלת ההיתר.

איזה מועצה?

מועצה אזורית תמר, שלצערי, לא כל כך מקלה בנושא. לא כל כך מקלה עלינו בנושא, לא עושה חיים קלים.

אנחנו מגישים לה ביום רביעי הקרוב את כל רשימת המסמכים והאישורים הנדרשים על-פי הבקשה להיתר הבנייה, למעט שני דברים טכניים. אחד, הנושא של כיבוי אש, ושתיים, הנושא של קמ"ג שהוא עניין טכני לחלוטין עם משרד הביטחון בגלל הקירבה לאזור. הנושא הזה של כיבוי אש וקמ"ג לדעתי יוגש, סדר גודל של שבועיים-שלושה.

מה שאני מבקש כאן ולדעתי זה בר-ביצוע – זה תלוי בוועדה וביושב-ראש עד כמה הוא יכול להפעיל לחץ, כמו שהוא עשה בעבר ואני יודע – להרים טלפון לוועדה, לגיא המהנדס, ולאפשר לבן-ארי לפנים משורת הדין, מפאת הדחיפות והחשיבות וכולם יודעים על מה מדובר, להתחיל מיידית את ההקמה של המתקן, שאגב נמצא במרחק של עשרות מטרים מונח על הרצפה באזור עצמו, להתחיל מיידית את הקמת המפעל. זה יארך לפחות חודש ימים, אם לא אפילו קצת יותר להקים את המתקן.

במהלך התקופה הזאת, אני מתחייב שאת שני האישורים שחסרים אני אמציא, אני מוכן לתת על כך גם ערבות בנקאית. אם הדבר הזה ייעשה, הפתרון הוא מיידי והוא מחר.

וצריך לזכור שהיה היתר.

מה צריך לזכור?

אבל אני לא הוועדה המקומית.

מה אתה?

אני רשות מקרקעי ישראל, אני לא ועדת תכנון, אני לא מוציא היתרים. היה להם היתר חתום, שמשום מה המועצה, במקום לחדש את ההיתר החתום, מטרטרת את הגורם ומעכבת את השוק הזה.

פנינו לראש המועצה, פנינו למהנדס, פנינו לוועדות התכנון. מה הרשות עוד יכולה לעשות מול גורמים שהם לא תחת אחריותה?

טוב.

אל תחשוב שאני קונה את הסיפור שלך.

לא, לא, עזוב.

אוקיי. בסדר.

מה עזוב?

אנחנו לא שם.

בנאות תמר הייתה צריכה להיות הקצאת קרקע. משרד הכלכלה, גם אנחנו - - -

מה?

נעמה קאופמן, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.

מה את אומרת?

התהליך הוא עוד יותר מורכב מזה כי הייתה גם הקצאת קרקע במשרד הכלכלה כדי שכל זה יתקדם, וגם אנחנו פנינו למועצה האזורית תמר, ובכתובים ולא רק בעל-פה. ולכן, אני מצטרפת לכך שבאמת הנושא הוא הקצאת קרקע, רמ"י, הנושא של האישור.

בסדר. בבקשה.

מנחם אינטרטור, מנכ"ל חברת אבן וסיד, אנחנו מפעילים מחפורת חול גם באותו אזור. מה שאני רוצה להגיד זה שאנחנו, יש לנו היום ייצור של חולות דקים, אבל אנחנו לא יכולים לספק לאלי כהן כי גם אנחנו תלויים באישורים.

לא הבנתי. אתם מייצרים חולות?

כן.

כן, אבל לא מספיק. לא מספיק ולא מדגדג אפילו את הקצה.

רגע. רגע.

- - -

בכל אופן, מה שאני מבקש, אנחנו גם רוצים להיות במשחק הזה, ואם יש קיצורי דרכים אנחנו גם רוצים להיות שם כי אנחנו מוכנים - - -

איזה אישורים אין לכם?

את אותם אישורים. אותה ביורוקרטיה של ועדות התכנון. אותו דבר שבן-ארי תקוע, אנחנו תקועים, רק הרבה יותר זמן.

ישי. מה הוא אומר?

שני דברים. אבן וסיד, במכתב שהעברנו לאדוני פירטנו את שתי החברות שהן במיידי יכולות לסייע לשוק על-ידי הקמת מתקן.

כן. זה של אלי כהן, של תרמוקיר.

לא.

סליחה. של בן-ארי.

ושל אבן וסיד. כל אחד מהם עובד במסלול משלו.

אתה גם במועצה האזורית תמר?

כן. שכן של בן-ארי.

זה שטח של משרד הכלכלה שהוקצה לצורכי מתקנים.

מה עם נציג המועצה האזורית?

לא הזמנתי.

יש שם שטח שאפשר להקצות בו גם כמה מתקנים, לא רק אחד, ושם הקצה משרד הכלכלה שטח לצורכי מתקנים, בסמוך למחצבות.

אוקיי.

גורם שיש לו הרשאה לכריית חול, הוא יכול לעשות אחד מן השניים. או להקים מתקן בשטח ההרשאה שלו, או לגשת למשרד הכלכלה ולבקש הקצאה למתקן לתעשיית חולות דקים. כל אחד מהם פועל במקרה הזה ואני לא ציינתי קודם אבל כמובן שמשרד הכלכלה סייע פה מאוד.

כן, כן, היא אמרה. היא בן בית פה בוועדה, היא יודעת גם בלי שתעזור לה.

רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים. אדוני, לגלגל את הבעיה למועצה תמר זה פתרון פלסתר אבל אני חושב שוועדת הכספים לא צריכה לטפל בנושאים ביורוקרטיים של המועצה המקומית תמר.

יפה.

היא נאלצת לטפל בזה, אבל היא נאלצת לטפל בזה רק בגלל הכישלון של רמ"י שהם אמונים על זה שלא ייווצר משבר מלכתחילה. אז אולי כדאי לשמוע מרמ"י כיצד הם מתכוונים - - -

כמה מחצבות פתחתם בשנתיים האחרונות?

איתן, אתה ביקשת רשות דיבור.

אני ביקשתי רשות דיבור. הדיון הזה עם רמ"י הוא לא מפתיע ולא חדש, והאחריות לא יכולה להיזרק על דב ליטבינוף או על מועצה אזורית תמר.

בלי שאני מכיר את כל הפרטים, יושבים פה מנהלי מפעלים – ורובי יודע – לפני שנה, אולי יותר, היה כנס של התאחדות התעשיינים והיה פאנל מיוחד שעסק בנושא המחצבות, ואתם קיבלתם התראה שיש שפחות מדי מחצבות, פחות מדי מחצבות חדשות.

אני בעצמי מזמן בקרוב קבוצת מנהלי מחצבות. יש כאן מחדל, אבל אדוני היושב-ראש, יש תרבות של הממשלה שעובדי מדינה, יש להם חסינות. פעם אחת, פה אי אפשר להגיד להם כלום כי מה אתה רוצה מהם, יש להם שרים; פעם שנייה, כל כישלון מביא אותם לתפקיד יותר בכיר.

הם היחידים שלא משלמים מחיר על כלום. הם יכולים לטעות בחקלאות, במים, בכל מקום, מטעות לטעות הכוח שלהם עולה. ואחרי שהם דפקו את המחצבות מחר הם יהיו בתפקידים אחרים.

יש משהו לא מובן בחסינות הזאת, כמו שאתה מכיר את זה בעוד מחדלים. ואנחנו פה מעירים הערות ואתה אומר שאתה אדם טוב – א. אני מאשר את זה; ב. עליך אפשר לומר, אדוני היושב-ראש, חוסך שבטו שונא בנו משום שאתה מקל עליהם.

מה היה פה לפני חודשים? מה היה פה לפני שנה? עכשיו בא ישי עם השטויות האלה, אני לא רוצה לשאול אותו איפה מחצבות מרום גולן עומדות.

תכף נשאל אותו.

הרי הוא התחייב שעד סוף מאי. אין מילה אחת שהם עומדים בה. עכשיו לא פותחים מחצבות משום שחלק מהן - - -

מה אתה מציע לעשות?

להחליף את האנשים. עכשיו ברצינות, חבר'ה. אני עשיתי כמה דברים בחיים.

איך מחליפים אנשים?

אני אגיד לך. מדיחים את מי שנכשל. אני עשיתי כמה דברים.

את מי מדיחים ברמ"י?

רגע. חלק מהדיון יהיה מחר בוועדת ביקורת המדינה. אי אפשר לומר שרמ"י נכשל בכל דבר - גם בבנייה, גם במחצבות. הוועדה הזאת, או שהיא כלום - בכל זאת, יושבים פה חברי כנסת, אומנם כרגע אני לבד עם גפני - אנחנו נבחרנו, ולא רק זכינו במכרזים שלא היו מועמדים, ואנחנו לא יכולים יותר להבליג על זה.

יושב פה מנהל מפעל, שביקרתי אצלו גם במפעל, במפעלים אחרים. לא יכול להיות שעומד פה אדם שבפעם המי-יודע-כמה - גם אתה יודע - אומר שלא פותחים מחצבות ואין יכולת לייצר. מה, אתם רוצים להביא אגרגטים מחוץ-לארץ?

מתורכיה.

או להביא חול מחו"ל? יש פה משהו לא מובן, אין פה אף אחד שמודאג משום דבר. יש פקידות שקמה בבוקר והשאיפות שלה מוגבלות, ויש מנהלים שאין להם יכולת להתמודד עם האתגרים, ואין פה בעל-בית לכל העסק הזה. אין פה יד מכוונת ורגל מסיימת. לא תוקעים גולים, רק מכדדרים כל הזמן.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע לא להסתפק בדיון הזה אלא להביא לכאן - היום זה זאב בילסקי, לאחרונה נפגשתי איתו, איש עם הרבה מאוד ניסיון. היה ראש עיר, יושב-ראש הסוכנות, חבר כנסת, הוא לא ייתן לעסק הזה להמשיך להתקיים משום שהוא יודע, מעשייה, מה אתם שווים במחדלים האלה. וצריך להביא לכאן את שר האוצר, שהוא מדבר גבוהה גבוהה על יוקר המחיה ועל הבנייה, ולא פועל בארגז כלים שהוא קיבל, עוד מעט מחלידים הכלים שלו מרוב זה שיש כלים שלא פועלים.

טוב.

זה לא יכול להימשך ככה. אני מציע לקבוע פה דיון רחב יותר. המינהל לא מתפקד. לא מתפקד, מנהלים אותו פקידים חסרי יכולת החלטה, והמנהלים לא מעזים.

אין מחצבות, ולא רק במרום גולן, גם במקומות האחרים, ויש גם מנהלי מפעלים שלא יכולים לספק, ומצד שני, כמו שכתוב בהגדה של פסח, אדוני היושב-ראש: תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו.

זה כתוב בתורה, לא בהגדה של פסח.

בשבילי זה הגדה של פסח. העיקר זה שהציטוט נכון. תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו.

נכון.

ככה אתם מתנהגים. אבל ממצרים יצאנו כבר. תתנהגו אחרת. אתם לא עומדים בשום דבר.

תודה רבה. אני לא מצטרף לדברים האלה. יש לי ביקורת על רמ"י, יש לי ביקורת על הממשלה. תכף נראה מה אנחנו עושים עם זה. אבל מי אתה רוצה? אתה לא מדבר על מנכ"ל רמ"י ואתה לא מדבר על שר האוצר.

על מנכ"ל רמ"י אני מדבר.

וחבל שמנכ"ל רמ"י לא מגיע לפה.

כן. הוא לא מגיע בכוונה, הוא לא יכול להתמודד עם הביקורת.

בסדר. היינו יכולים לדחות את הישיבה ולדאוג שמנכ"ל רמ"י יבוא. לא רציתי לדחות את זה.

ברשותך, אדוני, אני ארצה בהמשך להגיב.

אני אאפשר לך, בטח. בבקשה.

עורך דין שלו בראנץ, אנחנו עורכי הדין של התאחדות התעשיינים. אנחנו מדברים פה על הסוגיה התכנונית, אדוני, והיא סוגיה חשובה, אבל לא יעזור לנו שום דבר אם יהיו היתרי בנייה והחול יישאר באדמה כי יש עיוות מחירים מטורף שרשות מקרקעי ישראל יצרה – לא בכוונה – וכשלים שאנחנו התרענו עליהם, ואת עיוות המחירים הזה, אדוני, שפירטנו עליו במכתבים שהגיעו בפני היושב-ראש ולכן אני לא אפרט עליו, אבל בסופו של דבר אם יש לך זהב ונחושת באדמה, והמחיר של הנחושת כל כך גבוה, לא שווה כבר להוציא את הזהב.

הבנתי. אז לא לטפל בעניין של להוציא את החולות הדקים?

אז צריך גם לטפל בהיתרי בנייה, אדוני.

הבנתי.

אבל כשרמ"י פה ושואלים מה אנחנו יכולים לעשות, אז זה בדיוק מה שהם יכולים לעשות, במכרזים הבאים לטפל בכשל השוק.

אנחנו ביקשנו, ועדיין מבקשים, לשבת איתם לפני שהם מפרסמים את המכרזים הבאים ולהכניס תניות שיאפשרו, אדוני, לכשל השוק קצת להתאזן – אי אפשר לתקן אותו לחלוטין כי כבר יש מכרזים קיימים – ולאפשר שגם אם יהיו היתרי בנייה, אז יהיה אפשר להוציא את החול מהאדמה ולייצר פה בישראל ולא באיטליה או בגרמניה.

אדוני, אנחנו מדברים על כך שאנחנו מאבדים עבודה.

תודה רבה. הבנו, בסדר. תכף נשמע תגובה. עוד מישהו ביקש?

סיכום. סיכום.

רצית עוד משהו, מר כהן?

לא. אני רק חושב שכל מה שקרה פה בדיון הזה כבר נאמר.

כן, אני יודע.

ואתה יודע מה? אתה מתקשר אליי - התבלבלת, הייתי בברלין אבל הייתי גם באיטליה, ושם פורסים שטיח אדום ואומרים לך בוא.

אז היית עם ראש המועצה ביחד בברלין?

לא. אני לא צריך, אני פוגש אותו גם לא בברלין. רק זה לא עוזר.

הבנתי.

כבוד היושב-ראש, זה לא עוזר. ואני מגיע אליך ומתכתב איתך, ואתה היחיד שמתעניין בנו. אלה לא מתעניינים אפילו.

תודה.

זה לא מעניין אותם.

ישי, בבקשה, תגובה. אם אתה יכול בבקשה, כשאתה מסיים את התגובה לגבי העניין הזה וגם על המחירים, להתייחס לגבי המחצבה שנמצאת ברמת הגולן.

ברמת הגולן, בוודאי.

היא עוברת לסורים.

אל תגיד את זה בקול.

לא, אין להם בעיה.

די, תעשה לי טובה.

הם ארגון פוסט ציוני. הם מוכנים להעביר את זה לסורים.

די. מה פתאום.

מה פתאום? תבדוק.

לא, מה פתאום. מנהלים משא ומתן עם הירדנים.

אדוני, אני מנהל את תחום המחצבות ברשות מקרקעי ישראל, זה התפקיד לשמו נבחרתי, מלווה בכלל את נושא המחצבות שנים רבות ברשות מקרקעי ישראל, עוד משהוקמה ועדת בלינקוב, וכו'. עובדים עם כלכלנים שמלווים את הרשות, מקשיבים לטענות השוק, להצעות שבאות מהשוק, ופועלים - -

למה התוצאה היא כל כך אומללה?

- - כמיטב האפשרות שנמצאת בידינו כדי לקדם ולייעל את הנושא הזה. זה דבר אחד.

תבוא לבקר במפעלים.

לא, לא. רבותיי. באמת, עם כל הכבוד.

למה לא מיישמים את ההמלצות? מיניתם ועדה, שיישמו את ההמלצות שלה.

רבותיי, אני מבקש לא להפריע.

בוודאי לא אנטי ציונים, אנחנו פה פקידי ציבור, עושים את העבודה שלנו כמו שצריך. זה דבר אחד. דבר שני, אנחנו תיארנו בחלק הראשון של הדיון, דיברנו על הדברים המיידיים.

אל תחזור על זה. הבנו.

אני מתקדם הלאה, כמו שאמרתי לדברים הנוספים שבכוונתנו לפעול, שבתוך שבוע וחצי יצא פרסום על מכרז נוסף, ואנחנו שוקלים להכניס לתוך המכרז הזה – אנחנו צריכים לדייק את זה עדיין – לתת הנחה למי שיפיק חולות לתעשיית הדקים, זאת אומרת מי שמתוך השטח שהוא יקבל לכרייה ולחציבה - - -

וואו. איזה יצירתיות.

יפה, יפה. חשוב. יפה, ישי, זה חשוב מאוד. זו אמירה חשובה מאוד.

אתה מוכן להתחייב על זה?

במסגרת תנאי המכרז, צריך לזכור, שקודם כול יש לך התחייבות לכמות מינימום שנתית לחול באופן כללי. מתוך זה, מי שיוציא כמות מסוימת לחולות דקים, צריך להחליט כמה כי יש פה איזונים בשוק. צריך לזכור שיש פה חברה שמקימה עכשיו מתקן. אם מחר בבוקר אנחנו הולכים ומחייבים את הזוכה להפיק חצי מיליון טון חול דקים, אנחנו סגרנו את המפעל של בן-ארי ואת המפעל של נגב מינרלים .

אז יש פה איזונים, שאנחנו כמי שרואה את השוק כולו, צריכים לאזן, אנחנו לא מסתכלים באופן צר.

אני מקווה שכל הדברים האלה בסופו של דבר יביאו לתיקון המצב שקיים כרגע בשוק.

תודה רבה. לגבי רמת הגולן.

לגבי רמת הגולן, יש לי פגישה עם קובעי המדיניות ברשות, עם יאיר שהיה פה, ואני מקווה שבתוך ימים ספורים אנחנו נוכל לחזור לוועדה.

עם יאיר פינס.

כן. אני מקווה שבתוך ימים ספורים. אנחנו קודם כול שלחנו כבר את הגיאולוג שלנו, יש לנו חוות דעת. אומנם נקבעה איזושהי ישיבת גיאולוגים נוספת גם עם הגיאולוג של קיבוץ מרום גולן – משום מה קבעו את זה לתאריך מאוחר אבל אנחנו עוד לפני כן נקדים את זה ונביא את ההמלצה שלנו מה אפשר לעשות.

הרי אמרו לך עד סוף מאי.

אמרו לי עד סוף מאי.

אתם הבטחתם.

אנחנו הבטחנו שעד סוף מאי יהיה. אני מקווה שבימים הקרובים אנחנו נוכל להביא - - -

שיהיה רשום בפרוטוקול, ששום מילה שלכם אתם לא עומדים בה.

לא שום מילה שלנו.

למה? הנה, תראה מה אומרים המנהלים.

- - -

לא, גפני, זה לא יכול להיות. עושים מאיתנו צחוק.

בסדר. מה זה לא יכול להיות? הנה עובדה, זה קורה.

לכן צריך להחליף אותם.

אני מקווה שבימים הקרובים אנחנו נעביר את ההתייחסות שלנו ליושב-ראש הוועדה.

כבוד היושב-ראש, אולי באמת שלא נתווכח עוד פעם ונגיע לפה עוד פעם, אולי תיתן לזה דד-ליין, שבוע וחצי – בוא, גם חודש וחצי.

תודה. תראו, רבותיי.

שיוציאו כבר.

בסדר. רמ"י בעצם אחראית על העניין הזה של המחצבות, המציאות הזאת שבה מפעלים נאלצים להפסיק לעבוד או לצמצם פעילות מכיוון שלא היה תכנון מוקדם. הייתה מחצבה שסגרו אותה, רמ"י סגרה אותה; יש מחצבה שעכשיו היא צריכה לקבל רישיון מחדש מהמועצה האזורית תמר.

המציאות היא, במבחן התוצאה רמ"י נכשלה כישלון מוחלט. המציאות הזאת שבה אין עכשיו מחצבה שאפשר להשתמש בחומר הזה, בחולות הדקים, המציאות הזאת היא מציאות מאוד קשה.

אני אפנה לכל השרשרת – משר האוצר, דרך מי שאחראי על זה, היום יש את זאב בילסקי שהיה חבר בוועדת הכספים, אני אפנה למנכ"ל רמ"י. זה לא יכול להיות, המציאות הזאת לא יכולה להיות.

אני יכול לרדת מהעניין הזה רק באופן אחד, באופן הזה שיוכלו לבוא ולהגיד לנו בתוך שבועיים שהכול עובד. אני לא יכול לפנות למועצה האזורית תמר – אני דיברתי איתו, אני לא יכול, הוועדה לא יכולה לעשות את זה, זה לא התפקיד שלה, אבל זה תפקיד של משרד הכלכלה.

משרד הכלכלה ורמ"י צריכים לטפל בעניין הזה, צריכים להסביר מה המצוקה שקיימת בעניין הזה, כי אם לא, אמרתי, אנחנו נזמין את שרשרת האנשים שאחראים על העניין הזה, ובזה איתן ברושי צודק. אני לא מסכים לגבי הפקידים, כל אחד עושה עבודתו.

במבחן התוצאה, מדינה לא עוסקת בפרטים. היא לא עוסקת בפקיד כזה או בפקיד אחר, היא עוסקת במערכת. המערכת הזאת כשלה לחלוטין. אני לא מקיים יותר ישיבות על זה. אני אעשה ישיבה רק שתהיה ישיבת ביקורת על המערכת – שזה יהיה גם נגד רמ"י וגם נגד משרד הכלכלה וגם נגד משרדים נוספים שהיו צריכים לפתור את הבעיה הזאת. זה לא יכול להיות שמדינה מודרנית לא יכולה להפיק חולות דקים בגלל שהוא נמצא בברלין וזה נמצא באיזשהו מקום והוא לא יכול לתת אישור והוא לא יכול לחדש את הרישיון. אני מבקש שתטפלו בעניין הזה.

אני אבקש גם שתדווחו לי מה קרה עם העניין – האם זה התקדם, לא התקדם. תהיה פה ישיבה קשה על העניין הזה אם הבעיה לא תיפתר. ישיבה קשה – לא נדון על הפרטים. אלי כהן יחיה עם המפעל שלו, הוא יבין שהוא נמצא במדינה שהמערכת כשלה לחלוטין.

האנשים לא יינקו. לא יינקו. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל כשאני ארצה ללכת בכוח אני אלך בכוח. אני עד עכשיו עושה בעצמי – אני מדבר עם ראש המועצה האזורית; ישי, אתה יושב עם יאיר פינס אצלי, אנחנו מחפשים ביחד דרכים – זה עדיין במסגרת השתדלנות, זה לא דבר ממלכתי. לא יכול להיות שמדינה לא יכולה לספק את התצרוכת הזאת.

מה זה, אנחנו מדינת עולם שלישי? אי אפשר לגמור את העניין הזה? מועצה אזורית, היא מנותקת מכל העניין. אתם צריכים לדבר איתו. אין מציאות כזאת. הוא אומר, אני מתחייב להביא את האישורים, אני מתחייב להביא בתוך השבועות הקרובים. אין מציאות שאתם לא יכולים לדבר איתו. הוא לא צריך את רשות מקרקעי ישראל?

- - -

לא משנה, אל תענה לי. תאמין לי, אני מכיר את המערכת. הוא לא צריך את משרד הכלכלה? המשנה למנכ"ל. את יודעת מה הולך לקרות? את מבינה את התהליך הזה?

אז קודם כול - - -

לא משנה, אני לא מחפש תירוצים. אני רוצה תוצאה.

אבל יש לנו תשובות, ויש דברים שנעשו.

בסדר. מצוין.

גם אם אני יכולה לעשות מלחמה עם רמ"י ולעבוד עם רמ"י ביחד, הדברים נמצאים לפעמים - - -

מצוין. כל הכבוד.

הקצינו קרקעות - - -

אני אתן לכם להדליק משואה ביום העצמאות.

אנחנו לא מבקשים משואה.

אתם לא מבקשים, אז אני אומר לכם.

לא מבקשים משואה. אנחנו עושים למען התעשייה.

מה זה מעניין אותי? מעניין אותי התוצאה. את אחראית - -

על התעשייה.

- - על התעשייה.

נכון.

המציאות הזאת – בגלל ביורוקרטיה, שהיא בעייתית וקשה - -

נכון.

- - אנשים הולכים הביתה. מה את רוצה שאני אעשה? אני צריך לפקח על העבודה שלכם ואני אחטוף ביקורת מאיתן ברושי, והוא יהיה צודק.

מה לענות? אנחנו לא יכולים. מדינה, שאני לא רוצה להגיד מה היא יודעת לעשות, ואני לא רוצה להגיד מה אנחנו מעבירים כאן בוועדה. את יודעת את זה. אז אנחנו צריכים לעמוד עכשיו כמו עניים בפתח? לעשות טובה, שראש המועצה האזורית יסכים?

זה העבודה שלכם, לא העבודה שלי, אני צריך לפקח עליכם. אז מה את אומרת לי, שעשיתם עבודה? מאה אחוז. כל הכבוד. מה במבחן התוצאה? עובדים הולכים הביתה. נייבא מלט מתורכיה? זה מה שאנחנו עושים בדברים אחרים. גם פה נעשה את זה?

אני לא מתכוון לעבור לסדר-היום. תוך שבועיים אני רוצה שיהיה פתרון. לא יודע, מן הגורן ומן היקב. תמצאו פתרון, זאת העבודה שלכם.

כמו במחצבה במצפה רמון.

אדוני, אבל כל עוד והפתרון מצוי בהיתר שצריך לקבל ממועצה, אנחנו יכולים - - -

הכול טוב ויפה. לפני שנתיים - - -

אל תסתתר אחרי ראש המועצה.

לא מסתתר. אני לוקח את האחריות באופן אישי.

איתן.

אם הייתם רוצים, זה היה נפתר כבר.

די, איתן.

תסיים את הישיבה, אחרת אני לא אסיים איתם.

לפני שנתיים הייתם צריכים לשבת, לעשות תכנון. ידעתם שיש מחצבה שיש איתה בעיות, שהיא עמדה מולכם ואתם טענתם שהם עוברים על החוק – אני לא רוצה להיכנס לעניין הזה, לא בדקתי את זה – ידעתם שזה מה שהולך לקרות. אם לא ידעתם, המצב פי אלף יותר חמור.

נכון.

אז הפירוש שלא תכננתם כלום. מה אתה בא להגיד לי מועצה? אני אמרתי לך מועצה אזורית? תעשה מה שאתה יכול על מנת שזה יפעל. שנתיים הייתם צריכים לתכנן את זה, לא להגיע למצב כזה שאנחנו נעמוד חסרי אונים – גם אתם, משרד הכלכלה.

אני מאוד בעד משרד הכלכלה, אבל תראו באיזה מצב אני עומד עכשיו, ואני צריך לפקח על העבודה שלכם. מה אני אגיד? שעשיתי חמש ישיבות? שישבת אצלי בחדר והתקשרתי לברלין? מה אני אגיד? אני מתבייש להגיד את זה.

תודה רבה. שבועיים, אני רוצה תשובות. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:40.