פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



35
ועדת משנה לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה
14/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה
לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה
יום חמישי, א' בתמוז התשע"ח (14 ביוני 2018), שעה 10:01

הצגת תכנית המועצה הלאומית לכלכלה לעתיד מפרץ חיפה

חברי הוועדה: אכרם חסון – היו"ר
יעל כהן-פארן

מיקי לוי
מוסי רז

איתמר בן דוד - יו"ר ועדה מחוזית לתכנון ובניה, מחוז חיפה, משרד האוצר

לילה יעקב - מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה, מחוז חיפה, משרד הבריאות

שירי שניצקי - מנהלת תחום שינוי גבולות וחלוקת הכנסות, משרד הפנים

עדי אוזדובה - צוערת לשלטון המקומי, משרד הפנים

נורית שטורך - סגנית מנהל מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

אשר קדוש - מפקח ימי, נציג רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נחום צבי יהושע - כלכלן ראשי במינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה והמים

שירי ספקטור-בן ארי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ימית קליין - יועצת משפטית, עיריית חיפה

עוזי חבשוש - מנכ"ל החברה הכלכלית, מועצה אזורית רמת נגב

עופר דרסלר - מנכ"ל איגוד ערים, מפרץ חיפה

שרון ניסים - מנכ"לית רשות נחל הקישון

יוסי סורוג'ון - ראש תחום תכנון, רשות נחל הקישון

אסנת אביטל - ראש תחום איכות סביבה, התאחדות התעשיינים

שלומי בסון - משנה למנכ"ל, בז"ן

ארז דנאן - מנהל רישוי ותשתיות, בז"ן

יובל בילנקו - מנהל מרכז המבקרים, בז"ן

מארק שון - מנהל דוברות הסברה וקשרי ממשל, בתי זיקוק

צור גלין - ראש אגף איכות אוויר, איכות הסביבה

רויטל גולדשמיד - מנהלת, מרכז מחקר סביבתי חיפה

תומר שלו - ראש תחום טכני, מרכז מחקר סביבתי חיפה

דליה טל - מנהלת קמפיינים, עמותת "צלול"

אודי חן - רכז סביבה, שתי"ל

אריה ונגר - ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה, "אדם טבע ודין"

ארז קיבליצקי - פעיל, "הקואליציה לבריאות הציבור"

כרמית בן ימיני - מתנדבת, "הקואליציה לבריאות הציבור"

רוית שטוסל - ועד מנהל, "הקואליציה לבריאות הציבור"

ערן בר לב - פעיל, "הקואליציה לבריאות הציבור"

טובה פרידמן - פעילה, "הקואליציה לבריאות הציבור"

מימי פרץ - פעילה סביבתית, "מגמה ירוקה", "הקואליציה לבריאות הציבור"

מוטי בליצבלאו - חבר, "הירוקים של חיפה"

שוש רינגל - פעילה חברתית, "חיים וסביבה"

אלכסנדר סעודה - פעיל בצוות אקלים, "מגמה ירוקה"

אורנה בר לב - פעילה סביבתית, "מגמה ירוקה"

לאה לויקסון - קשרי קהילה, "מגמה ירוקה"

מאי סיטניק - מתנדבת, "מגמה ירוקה"

פנינה מדן - תושבת חיפה, "מגמה ירוקה"

תומר חזן - פעיל, "מגמה ירוקה"

ליהי שחר ברמן - מובילת "מגמה ירוקה" חיפה

עליזה ברקן - פעיל, ועדת איכות הסביבה, קריית חיים

שי דנון - נציג ציבור, קריית ביאליק

צעירה נחמיאס - פעילה, "מנקים את מרכז חיפה"

מיכל שוקרון - מנכ"לית, נציגי תושבים

רותי בנין - פעילה סביבתית

סרגיי צ'רמיסנוב - פעיל חברתי

אנדה לב - תושב חיפה, נציגי תושבים

ישי וולפוביץ' - פעיל, נציגי תושבים

לירי שרגל ארז - פעילת שטח, נציגי תושבים

הימני לב - פעילת שטח, נציגי תושבים

לירון אדלר

רחל דיין

א.ב., חבר תרגומים

הצגת תכנית המועצה הלאומית לכלכלה לעתיד מפרץ חיפה

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא שנשלח לכם, הצגת תוכנית המועצה הלאומית לכלכלה לעתיד מפרץ חיפה.

לפני שנתחיל בדיון, אני אבקש קודם כול שיהיה שקט. אנחנו נכבד את כל החברים שהגיעו. כולם ידברו. יש לנו שעתיים. לקחנו בחשבון שרוצים להציג דברים, לדבר, להשמיע, לכן חשוב שתשמרו על השקט.

דבר שני, גם אם יבואו חברי כסת, אף אחד לא עונה לחברי הכנסת, אף אחד לא מתווכח איתם ואף אחד לא מדבר מתווכח כאן עם אף אחד מהחבר'ה שיושבים כאן בלי רשות ממני. אני מאוד מבקש, אני מכבד את כולם. תכבדו את הישיבה, תכבדו אותי כפי שעשינו עד עצם היום הזה.

אני נמצא כברת דרך אתכם יחד. אני לא מייצג את הכנסת רק כחבר כנסת, אני מייצג את התושבים. אני חלק מהאוכלוסייה במפרץ חיפה ובאזור חיפה ולכן אני רואה את עצמי יושב כאן בכובע שלכם, כאזרח וכתושב. כל המאטריה ידועה לי. אני מכיר את כל מה שקרה שם, לכן מי שזוכר, לפני שנתיים אני קיבלתי על עצמי להוביל את ועדת המשנה. מאז אני גם הבטחתי לכם מספר הבטחות כאן, אבל בוודאי שאתם לא האמנתם שהדברים ירוצו, כי כולם הבטיחו. הרבה כתבו דוחות שנשארו על המדפים. אף אחד לא התייחס, אף אחד לא טיפל, ולשמחתי הרבה במקום הזה אמרנו שלא יהיה מתקן אמוניה. בסופו של דבר אין מתקן אמוניה. אמרנו שבז"ן לא תתרחב והאישורים יעצרו, ועצרנו את ההתרחבות. אמרנו גם שחוק עוקף את העיריות בנושא רישיונות, אנחנו עוצרים אותו, ועצרנו אותו, וגם בנושא המועצה התעשייתית שהיא לא על סדר היום, אבל אני אומר לכם, אני נגד. התנגדתי וכתבתי לשר הפנים, ואנחנו כמובן הולכים גם להכשיל את הצעד הזה.

אנחנו דואגים לאזרחי מדינת ישראל ובעיקר עכשיו אנחנו מדברים על תושבי חיפה והאזור, כל הקריות, מפרץ חיפה, גם הכפרים הדרוזים, גם הכפרים הערביים, כל מי שחי שם, ואתם כבר הספקתם לראות הרבה מחקרים, הרבה חוקרים, אחד סותר את השני. אנחנו לא צריכים שום מחקר. אנחנו האזרחים החוקרים הכי טובים. אנחנו הפרופסורים הכי טובים, כי אנחנו חיים שם, אנחנו אלה שיכולים, אנחנו איבדנו משפחות, איבדנו אנשים יקרים לנו, ולכן מאסנו בכל מיני טייקונים כאלה שקונים את זה, פעם כותב א' ופעם כותב דוח ב', ולכן הדבר הזה לא ילך.

אני גם אזכיר לכם, לפני שנה אמרתי שסגרתי עם שר האוצר שהוא תומך בי, ואני גם חזק בגלל שיש לי גב חזק. המפלגה שלי והשר תומכים בי, משה כחלון וכל מה שאמרנו בשמו, התבצע. אני אמרתי, משקמים את מפרץ חיפה בתוכנית סטטוטורית לפחות עם 10 מיליארד ₪ על פי התוכניות שהכנו, ואנחנו רוצים לראות במפרץ חיפה פארק הייטק, טכנולוגיה מתקדמת, לא מזהמת. אנחנו רוצים להביא גם תעשייה, לא רוצים להבריח את המוחות ואת הצעירים של חיפה והאזור מחיפה להרצליה ולברלין ולמקומות אחרים, כי חיפה, מגיעה לה להיות העיר הכי מתקדמת והכי מתפתחת במדינת ישראל ואנחנו לא מתביישים להגיד שהזניחו אותנו שנים רבות, אבל זה נגמר. קודם כל הפריפריה, אחר כך תל אביב והשאר, כי תל אביב התקדמה ואנחנו לא נגד שום עיר. להיפך, אנחנו רוצים שכל הערים במדינת ישראל תהיינה מהמובילות בעולם, אבל מספיק 70 שנה קידמו את מרכז הארץ, קידמו את הערים שאתם מכירים והזניחו אותנו, ולכן אנחנו לא ניתן יד עוד לדברים האלה שיקרו.

אני כמובן מודה לערוץ 2 שהביא לנו לפני כמה ימים את הבשורה כאילו שיש תוכנית והתוכנית הזאת מציעה מספר הצעות. אחת ההצעות היא להוציא את בתי הזיקוק משם. הצעה שנייה, לצמצם. הצעה שלישית הייתה לעשות מה שנקרא יותר בקרה. אנחנו לא מאמינים בשום בקרה. ניסינו וזה לא הלך, ולכן אני אומר לכם כאן כאדם גם שנמצא בכנסת ויש לי מילה ואני מכבד את עצמי. אני לא רואה את בז"ן בעוד עשר שנים או 15 שנים שם, ואני אעשה את הכול ביחד עם כל האנשים שמאמינים במה שאני מאמין, שאנחנו נלך עד הסוף. אנחנו לא נגד תעשייה, אנחנו לא נגד אף אחד, אבל אנחנו בעד שאנחנו נהיה בריאים, לא יהיה שם עוד דבר שישפיע, שנחיה ארבע שנים פחות מהממוצע הארצי בישראל ולא נמלא את המחלקות הקשות בבתי החולים באזור, ולכן נעשה את הכול כדי שהדברים שאני מאמין בהם, ייושמו הלכה למעשה, ואני אומר לכם, זה מה שהולך להיות בסופו של דבר, לכן לא ישלוט בנו עוד אף טייקון ולא ישפיע עלינו אף אחד, וכפי שאמרתי, אנחנו לא נגד אף אחד, אנחנו מתואמים עם עיריית חיפה, מתואמים על הירוקים, עם כל הקבוצות שעובדות יום-יום. הם האנשים הנפלאים שנמצאים בשטח ומתנדבים ועושים עבודת קודש למען האזרחים שם, ואני מוריד בפניהם כובע ואני מצדיע להם על כל העשייה היום-יומית.
כמובן אני מבקש לא לחזור על אותם דברים ולא לעשות לנו הרצאות כאן. אנחנו מכירים. כפי שאמרתי, רוב החבר'ה שיושבים כאן כבר מכירים את כל המאטריה מכל הכיוונים, אבל קודם כול אנחנו ניתן לממ"מ של כנסת שיציגו לנו, כי אני ראיתי את הדוח החמור והקשה. ראיתי כמה מאות ולפעמים אלפי פעמים היו חריגות בפליטה בבתי הזיקוק ובאזור, לכן זה טוב שיש לנו מכון כאן שמכין גם חומר בצורה עצמאית, בצורה אחראית, שלא יגידו, זה שייך ל-א' ושייך ל-ב'.

אני אבקש מהנציגה המכובדת שתתחיל להציג לנו את הדוח. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש על ידי חבר הכנסת איתן ברושי להכין מסמך בנוגע לנתונים בדבר חריגות של פליטה של מזהמים לאוויר במפעלי קבוצת בז"ן במפרץ חיפה. המסמך הוגש בחודש מאי 2018 ואני אציג אותו מייד.

שתי מילים על בכלל אזור התעשייה של מפרץ חיפה. באזור התעשייה הזה כמו שכולם יודעים, יש פעילות אינטנסיבית של גם תעשייה כימית ותעשייה פטרוכימית שיש לה פוטנציאל גבוה לגרום לזיהום, בעיקר זיהום אוויר, גם זיהום קרקע, כאשר במפרץ חיפה עצמה פועלים כ-20 מפעלים שמוגדרים כמפעלים גדולים בעלי השפעה אזורית, כולל בתי זיקוק ומפעלי כימיה ופטרוכימיה, כפי שנאמר, מפעלי דשנים וכדומה. בנוסף, יש גם באזור מוקדי תעשייה שונים כמו מתקן לייצור חשמל, כמו נמל, מתקני אחסון דלק ועוד.

מטרת המסמך הייתה להציג נתונים בדבר עמידה של מפעלי קבוצת בז"ן, כלומר בתי זיקוק, כרמל אולפינים, גדיב, תעשיות פטרוכימיות ושמנים בסיסים חיפה, בתקני הפליטה הקבועים בחוק ומעוגנים בהיתרי הפליטה של המפעלים, כאשר שאלות המחקר היו מאוד ממוקדות, ואני רוצה להדגיש את זה. אנחנו התמקדנו במספר חריגות עם ערכי פליטה, בניטור רציף בארובות על פי שנים במפעלים האלה, מספר חריגות מערכי פליטה בדיגומים בארובות ובדיגומי הפתע של המשרד להגנת הסביבה על פי שנים ובמספר חריגות בריכוז המזהם בנזן מערכי הסביבה בתחנות הניטור שבסמוך למתחם בז"ן. אני מדגישה את זה מכיוון שהשאלה של חבר הכנסת ברושי הייתה בהקשר של מפעלי בז"ן בלבד ולא כלל מפעלי מפרץ חיפה. דבר נוסף שבדקנו זה כל מה שקשור באכיפה על סמך נתוני החריגות האלה. זה לגבי מה שכן בדקנו. המסמך הזה מתמקד בחריגה בארובות של מפעלי בז"ן. הוא לא עוסק בשאלות של תחלואה והשפעות כלכליות. זה דברים שאני בטוחה שיוצגו לאחר מכן. הוא גם לא מתעסק באיזו פעילות סביבתית נעשתה בשנים האחרונות או בנתונים בדבר האם הייתה הפחתה או עליה בכמות מזהמים בשנים האחרונות. הוא אך ורק מתעסק בשאלה של האם עמדו בתקנים או לא עמדו בתקנים.

דבר נוסף, אנחנו בהתחלה רצינו לעשות איזושהי השוואה של נתונים במהלך השנים כדי לראות אם יש איזושהי מגמה שניתן להצביע עליה. במקור רצינו את חמש השנים האחרונות. על פי בקשת המשרד להגנת הסביבה, צמצמנו את כמות השנים בגלל סדר הגודל של העבודה שזה דורש, ובנוסף לזה ואפילו יותר חשוב, הבנו שיש קושי גדול בלהשוות בין נתוני החריגות שלפני כניסתם לתוקף של היתרי הפליטה ואחרי כניסתם לתוקף של היתרי הפליטה.

גם אז היה צו אישי.

היה צו אישי, אבל יש בעיה בהשוואה, מכיוון שבצו אישי יש שינויים בכמות תחנות הניטור ובסוג המזהמים שמנותרים ובכמות הבדיקות, ולכן להשוות מספר חריגות למספר חריגות בין השנים האלו, זה בעייתי, ולכן מה שהבאנו לגבי לפחות הניטור הרציף, זה מאוקטובר 2016, עת כניסתו לתוקף של היתר הפליטה של בז"ן, עד סוף 2017.

את אמרת שזה קשה להשוות במספר, אבל בשיעור, באחוזים, כן אפשר להשוות למרות שהיו פחות מדידות, אם היה 20% חריגות או 10% חריגות או 50% חריגות לפני ואחרי - - -

יש פה בעייתיות. זה יכול להיות שיעורי חריגות, אבל מצד שני, אם את בודקת ביותר מקומות ובודקת יותר חומרים, זה יכול לחטוא לעניין ההשוואה ולכן העדפנו להתמקד בשנים האלה.

קיבלנו מהמשרד נתונים לגבי 2015 וכל 2016 ופשוט לא היה בר השוואה מבחינת המספרים. הפערים היו עצומים.

מבחינת הנתונים שהועברו אלינו על ידי המשרד להגנת הסביבה, בשלושה חודשים האחרונים של 2016 נרשמו 145 אירועים שבהם נרשמו חריגות.

באיזה חומר, שירי?

בכלל החומרים. זה מצוין במסמך. זה לא מופיע פה, אבל במסמך ממש יש בטבלה על פי איזה חומרים, בעיקר תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית. מדובר על 145 אירועים שבמסגרתם נרשמו 856 חריגות חצי שעתיות, זאת אומרת ממוצע חצי שעתי. כפי שאפשר להבין, יכול להיות מספר חריגות חצי שעתיות פר אירוע.

אמרו איזה יום? את אומרת 145 מתוך 365? שלושה חודשים זה בערך?

אני מציע, בואו ניתן לה לסיים. את כל ההערות תכתבו. בבקשה, תמשיכי.

בסוף 2016 הרוב המוחלט של החריגות היו במהלך פעילות שגרתית ומיעוטן בחריגות בלתי שגרתיות, ואנחנו רואים תמונה קצת הפוכה ב-2017, יותר חריגות בלתי שגרתיות, לדוגמא תאונות, לעומת חריגות שגרתיות.

אפשר לראות שנתוני החריגות בניטור ארצי הם לא עקביים, זאת אומרת, במהלך 2017, נגיד בינואר – 402 חריגות ובפברואר לא נרשמו כלל חריגות. לא קיבלנו תשובה ללמה יש כזה חוסר אחידות.

היו מתקנים סגורים בפברואר.

מבחינת אכיפה על סמך הניטור הארצי – אנחנו ביקשנו את הנתונים בדצמבר 2016 מהמשרד להגנת הסביבה ומאיגוד הערים. לקח קצת יותר משלושה חודשים עד שקיבלנו את הנתונים. מאוד חשוב לי להדגיש שהנתונים שקיבלנו היו נתונים אחרי הרבה מאוד עבודה, נתונים מאוד מדויקים ומדוקדקים שלקח באמת הרבה זמן להכין אותם, אבל עדיין מתוך זה נשאלת השאלה לגבי זמינות הנתונים האלה באופן שוטף ורציף ולגבי יכולתם של המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים לאכוף על סמך הנתונים האלה.

דבר נוסף, כתוצאה ממעבר בין הצו האישי לבין היתר הפליטה, חלק מהדברים שנקבעו בהיתר הפליטה זה גם שינויים בכל מה שקשור במכשירי הניטור, ויש איזושהי תקופה שבז"ן קיבלו על מנת לערוך כיול של מכשירי הניטור, ולכן בתקופת הזמן הזאת נתונים של חריגות שנתגלו בניטור הרציף במכשירים שבוצעו לא לפי הנוהל, לא מהווים ראיה מספקת לעריכת הליך אכיפה. זה משהו נקודתי לתקופה הזאת של 2017.

אני לא מבינה.

אני אסביר שוב. יכול להיות שהמשרד ידע גם להסביר את זה אחר כך. במעבר בין התקופה של הצו האישי להיתר הפליטה, נקבעו תנאים חדשים שקשורים בכיול המכשירים, מכשירי ניטור חדשים, ולכן יש איזושהי תקופת גרייס או תקופה שניתנה למפעלים להיערך לכל מה שקשור לכיול המכשירים. בתקופה הזאת אם נרשמו חריגות במתקנים שעדיין לא כוילו על פי מה שאמור להיות בתוקף החל משנת 2019, זה לא נחשב לחריגה שאפשר לאכוף אותה על פי המשרד להגנת הסביבה.

בנוסף, יש גם שאלה לגבי איך המשרד מתייחס לנושא חריגות שנגרמו בעת תקלה, הדממה מתוכננת או בלתי מתוכננת, שלפי מה שהבנו מהמשרד, חריגות שנרשמו בזמן תקלה, אינן נחשבות להפרה של היתר הפליטה. המשרד כן יכול לערוך אכיפה על סמך התמונה, על סמך זה שלא דיווחו למשרד כמו שצריך, אבל זה לא נחשב לחריגה.

בכל מה שקשור לדיגום בארובות, הדיגום התקופתי ודיגומי הפתע, מנתוני המשרד במהלך השנים 2015 עד 2017 נרשמו 63 אירועי חריגה מערכי הפליטה. הייתה שונות גבוהה ברמת החריגות, זאת אומרת, היו חריגות של פחות מ-1%, שהן יחסית זניחות, והיו חריגות של אלפי אחוזים. אנחנו ביקשנו כמה וכמה פעמים מהמשרד נתונים לגבי כלל הדיגומים ודיגומי הפתע כדי להבין מה השיעור של החריגות מתוך כלל הדיגומים, ולא קיבלנו תשובה על זה. אני מקווה שיכול להיות שהמשרד יוכל לתת את התשובה לזה.

רק הבהרה, הדיגומים זה החומרים שלא נמדדים בניטור רציף או שזו בדיקה נוספת של מה שכן נמדד בניטור רציף?

יש ויש.

שניהם.

יש גם שניהם ויש כאלה שגם לא נמדדים בניטור רציף.

וזה גם נדגם וגם - - -

גם נדגם וגם - - -

אני כן אוסיף שיש מקרים שבהם אם יש איזושהי בעיה עם הניטור הרציף, נגיד אי אפשר לאכוף בגלל בעיות כיול, לפעמים המשרד עושה דיגום על מנת לעשות איזשהו סוג של גיבוי לתוצאה של הניטור הרציף, אבל אנחנו לא יודעים כמה פעמים הדבר הזה נעשה או באיזו תדירות הדבר הזה נעשה.

בנוגע לאכיפה על סמך הדיגומים, שוב, אני מדברת על התקופה הספציפית הזאת. בכ-35% עד 40% מהמקרים שבהם נמצאו חריגות בדיגומים, לא היה ניתן לבצע אכיפה או לא בוצעה אכיפה מסיבות שונות.

שיקול דעת המשרד – למשל אם החריגה הייתה מאוד זניחה, אז מתוך שיקול דעת המשרד החליטו שלא עושים אכיפה. אם היו בעיות באיסוף הראיות, הייתה לתקופה מצומצמת מסוימת, שלושה חודשים אם אני לא טועה, תקופה שכתוצאה מסגירת מיכל האמוניה הייתה בעיה להפעיל מתקן טיפול בתחמוצות חנקן, ולכן לתקופת זמן מסוימת עד שימצאו פתרון חלופי למיכל האמוניה, לא הייתה אכיפה על סמך החריגות.

במקרה מסוים חלה הקלה במעבר בין ההוראות האישיות להיתרי הפליטה במתקן מסוים, וההקלה הזאת גם חלה אחורה, זאת אומרת, גם לפני שנכנס היתר הפליטה לתוקף. אם הייתה חריגה מהסף החדש גם אם לפני שנכנס ההיתר לתוקף, לא אכפו על פי הסף הישן. הלכו על פי הסף החדש שהוא יותר מקל. זה מאוד נקודתי. בדרך כלל זה החמיר. יש נקודות מסוימות שהייתה הקלה, זה היה תחמוצות חנקן, אם אני לא טועה, במתקן הספציפי.

חשוב לי מאוד להדגיש, קשיי האכיפה האלה הם נקודתיים לנקודת הזמן הזו, זאת אומרת, אפשר לראות שבחלק מהדברים זה דברים מאוד ספציפיים, תקופה שלא הייתה אמוניה או תקופת המעבר, אבל מצד שני צריך להדגיש במשך הרבה מאוד זמן וגם בעבר היו למשרד קשיים משפטיים ואחרים לאכוף על סמך נתוני הדיגומים ועל סמך נתוני הניטור הרציף. זו לא פעם ראשונה שאנחנו מבקשים את הנתונים האלה. ביקשנו את זה כבר בעבר, לפני כמה שנים, והבעיות האלה חזרו במהלך השנים האחרונות. רק לאחרונה החל המשרד להנפיק בקשות לפתיחת חקירה על חריגות שנתגלו בין 2012 ל-2017. אמנם הקשיים האלה הם נקודתיים, אבל יש איזושהי מגמה של קשיים שחוזרים על עצמם במהלך השנים.

בנוגע לבנזן, אנחנו התייחסנו לחריגות מערכי הסביבה של בנזן. זה לא דבר שבכך. נמדד בארובות ספציפית, של בתי הזיקוק, אבל כן רצינו להתייחס במקרה הזה לערכי סביבה, מכיוון שעל פי המשרד להגנת הסביבה, מפעלי מתחם בז"ן הם המקור המשמעותי ביותר לפליטת המזהם בנזן שמוגדר כחומר שמסרטן.

במהלך 2017 בכרבע מהדיגומים הסביבתיים של בנזן, בתחנות הדגימה באזור מפעלי בז"ן נרשמו חריגות. אתם לא כל כך יכולים לראות את זה, אבל מירב החריגות היו מול מפעל גדיב, בשער של בז"ן ועוד בכניסה לבתי הזיקוק ובאזור חוות הגז. תודה רבה.

תודה לך. אנחנו חושבים ומשוכנעים שההזנחה ממשיכה ולא לוקחים את הדברים ברצינות. גם לא מתייחסים למכון המחקר ולא נותנים תשובות במשך שנים ולא מקדמים את הדברים. זה אומר דרשני, ולכן אנחנו גם נשמע ונראה עוד מצגת ואחר כך נשמע את חברי הכנסת ונפתח את הדיון לכל החברים שנמצאים כאן.

איתנו כאן ד"ר רויטל גולדשמיד. בבקשה, תציגי את עצמך, רויטל.

אני ד"ר רויטל גולדשמיד, אני מנהלת מרכז מחקר סביבתי בחיפה. אנחנו צוות מקצועי א-פוליטי שכולל קרוב ל-12 פעילים מתחומים מקצועיים שונים בניתוח נתונים, אנשי רפואה, אנשי כימיה וכל מה שצריך כדי להבין את התווך שבו אנחנו מתנהלים.

אני הגעתי לפה לשאול על מה אנחנו בכלל צועקים? כמה עולה לנו זיהום האוויר? כמה זה עולה לנו אנשים שמחים? כמה זה עולה לנו יום עבודה שאנחנו לוקחים יום חופש כדי ללוות חבר למחלקה האונקולוגית? זה משהו שהוא החיים היום-יומיים שלנו במפרץ חיפה. כמה יעלה למשק לפטר את העובדים של בז"ן? כמה יעלה להעביר את המפעל הזה או כמה יעלה להשאיר אותו? אם תנתקו רגע את כל האמוציות שמעוררות בכם כשאתם שומעים את הדברים האלה, אנחנו שואלים את השאלה הזאת ואנחנו רואים את הדברים שהציגו כאן מהממ"מ, שמפרץ חיפה הוא המרכז הפטרוכימי הישראלי וזה משיק וקרוב לרצפטור ציבורי, ואנחנו שואלים האם העלויות החיצוניות מצדיקות את קיום מפרץ חיפה כהווייתו? האם מפעל בז"ן הוא הכרח המציאות? אני כבר יכולה לקפוץ למסקנה הסופית. לא. בז"ן מזהמים ומיותרים ואנחנו הולכים להראות לכם את זה.

אנחנו הולכים להראות לכם שבתי הזיקוק בחיפה הם המפעל המזהם ביותר בתעשייה הישראלית. הם חורגים באופן כרוני מהערכים בחוק, שמוגדרים בהיתרי הפליטה שלהם. אנחנו הולכים להראות לכם שהם מייצאים חלק ניכר מהתוצרת שלהם. הם משאירים אצלנו בחצר האחורית את כל זיהום הסביבה. הם מיותרים למשק. ישראל עוברת לגז. ישראל חתומה על אמנת פאריז ויש שם סעיף שמעביר את המשק הישראלי, כמעט 20% ממנו, לאנרגיות מתחדשות. בז"ן מהווים סכנה ביטחונית קיומית במקרים של רעידות אדמה או מקרים של טרור, ובז"ן לא הכרח המציאות במפרץ חיפה.

אני לא אתעכב בשל קוצר הזמן ובגלל שהממ"מ הציגו את הדוח המאוד מפורט שלהם, אבל בז"ן הם מפעל מזהם הסביבה הגדול ביותר בתעשייה הישראלית, ואני לא יכולה להתעלם מזה כשאני מסתכלת על מזהמים מקבוצה 1 שהם חומרים מסרטנים ודאיים על ידי הגדרת ארגון הבריאות העולמי. אני מסתכלת ואני רואה גרפים שלקוחים תוך המידע של מפל"ס 2016, מידע של הגנת הסביבה. אני רואה שתשלובת בז"ן, מתוך סך הכול הפליטות של Non methane voc במפרץ חיפה, מעל 50% זה ממפעל בז"ן. מאותו מפל"ס 2016 אני רואה שמתוך זה, בנזן, חומר מסרטן ודאי, מעל 90% זה פועל יוצא של פעולות של בז"ן. החומרים האלה הם חומרים מסוכנים לציבור שנמצא מסביב לגדרות של בז"ן. אני לא ארחיב בגלל שהממ"מ כבר הרחיבו בנושא, ואני אעבור הלאה.

בתי הזיקוק חורגים באופן כרוני מערכי החוק ומהיתרי הפליטה. אנחנו עובדים כל הזמן מול הגנת הסביבה ומול מבקר המדינה ואנחנו מעבירים דוחות ומכתבים ואנחנו כל השנה, משהו שבאמת מתממשק עם העבודה של הממ"מ, אנחנו רואים חריגות ועלייה בחריגות בלפידים. אנחנו רואים 316 יום של חריגות בלפידי בז"ן. אנחנו רואים 12 חודשים של חריגות בלפיד המונומרים, 12 חודשים שבהם בשנתיים האחרונות נמדדו חריגות בפליטות בלפיד המונומרים. אנחנו ראינו את הרובוט vic 3, cu1b4, בז"ן 21/11 ועוד ארובות נוספות חורגות במשך חודשים שלמים בכל מיני מזהמים שהם מזהמי נשימה, כמו נוקסים, מזהמים מסרטנים, אחרים. אנחנו רואים שבתי הזיקוק חורגים באופן כרוני ועוברים על החוק, לכאורה, באופן כרוני ופוגעים באיכות החיים של האנשים שמתנהלים בתווך הזה שסופג את כל הפליטות לאוויר.

על פי הדוחות הכספיים של בז"ן ב-2018, בז"ן הרוויחו. הרוויחו בגלל עלייה בייצור. תבינו שמרווח הזיקוק ירד ב-2018 וכל דולר במרווח הזיקוק עולה לבז"ן 70 מיליון דולר. הרווח התפעולי של בתי הזיקוק יכול היה להיות קיטון ברווחים, אבל זה לא קרה, ולמה זה לא קרה? זה לא קרה כי היקף הזיקוק עלה. תסתכלו על הטבלה הזאת שלקוחה בעצם מתוך הדוחות הכספיים של בז"ן ב-2018, ואתם רואים שבז"ן הגבירו את ניצולת הייצור שלהם ואת היכולת שלהם. יותר מייצרים, יותר חומרים באוויר, יותר מה שדיברנו קודם. מה הם עושים עם כל זה? לאיפה זה הולך? למה הם בעצם ייצאו יותר? אנחנו מנסים להבין ואנחנו מסתכלים על מה קורה בעולם ומה קורה באירופה ומה קורה בכלל.

יש את האתר הזה שכתבתי לכם באדום. אם נכנסים לשם, מגלים שיש עשרות בתי זיקוק בעולם שנכנסו השנה להשבתה, לתיקונים ולשיפוצים, זאת אומרת שהם לא רוצים להיות בתי זיקוק מזהמים, וכל בתי הזיקוק האלה היו סגורים השנה. מישהו צריך לגבות אותם, מישהו צריך למכור לעולם את החומרים האלה, ואנחנו מניחים שבחלק מהמקומות האלה, אנחנו שמים את השאלה הזאת באוויר, האם בז"ן מילאה את השטח הזה של בתי הזיקוק האלה שהיו סגורים, בהולנד, במקסיקו, בפינלנד, בגרמניה, בקרואטיה? ובז"ן לא יצאו לשיפוצים. אל תטעו, בז"ן לא יצאו לשיפוצים, כי בז"ן המשיכו לעבוד ואפילו הגבירו את הייצוא. אני מאוד ארצה לראות את בז"ן יוצאים לשיפוצים ומוסיפים מתקנים ששומרים על הסביבה, ומוסיפים מתקנים שמפחיתים פליטות.

המדינה עוברת לגז. בז"ן מיותרים למשק הישראלי. בהסכם פאריז, 17% מייצור החשמל הולך להיות מאנרגיות מתחדשות. בז"ן עם שיאנית פליטות גזי חממה. זה בניגוד בעצם לאמנה. תסתכלו כמה CO2 בעצם בז"ן פלטו ב-2016. יותר מחצי. זו ממש שערורייה. כל סקטור שאנחנו מסתכלים, גזי חממה, חומרים מסרטנים, חומרים פוגעים בנשימה, בז"ן בעצם ממלאים לנו את האוויר והם מיותרים למשק הישראלי. זה לא הכרח המציאות שבמדינת ישראל נזקק לבד. יש מדינות שמייבאות את הזקיקים, כמו אנגוליה שפעם הם ייצאו את הדלקים שלהם, והם מייבאים. אנחנו לא גרים על אי.

דבר אחרון. בז"ן מהווים סכנה ביטחונית. אני לא יודעת מי הסתכל לאחרונה על דוח שפיר מ-2006 ומי הסתכל באחרונה על מה שנכתב בעצם על השריפה בבז"ן, על כתב האישום, ואנחנו מאוד מוטרדים מזה. אנחנו מסתכלים ואנחנו רואים מחקרים בעולם שמראים ש-85% מתקלות בבתי זיקוק בשגרה נגמרות בשריפה. אנחנו ראינו מה קורה בשריפה. אנחנו יודעים שתרחיש שריפה על פי תסקיר הסביבה של בז"ן יכול להגיע ל-295,000 נפגעים. זה פשוט לא יאמן. אנחנו רואים שבניגוד להמלצות דוח שפיר, עדיין קיים חוסר של מיגון מכלי דלקים ומתקנים וצנרות. רק השבוע ראינו מנוף עובד בבז"ן, ושאלנו אותם, מה זה המנוף הזה? והם אמרו לנו, אנחנו מחליפים מגדל זיקוק ישן בחדש שיעמוד בתקנים של רעידות אדמה, ואנחנו אמרנו, שומו שמיים, יכול להיות שיש מתקנים שלא עומדים ברעידות אדמה, שאם יהיה עכשיו ניזול קרקע או רעידת אדמה, בעצם יש מתקנים בבז"ן שיכולים להפעיל איזשהו תרחיש-על, תרחיש של שריפה, תרחיש שיפגע בציבור. בז"ן הם ממוגנים מהתקנות סייבר מספיק טוב? אנחנו רואים בבז"ן שנמצאים ליד רצפטור ציבורי, סכנה קיומית.

בז"ן הם המפעל המזהם ביותר בתעשייה הישראלית. הם חורגים באופן כרוני. הם מייצאים את כל התוצרת ועושים רווחים ומשאירים פה את הזיהום. הם מיותרים למשק והם מהווים סכנה ביטחונית. הם צריכים לעזוב את מפרץ חיפה.

תודה רבה. חברת הכנסת יעל, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל אני מברכת אותך, אדוני היושב ראש, חברי, חברי הכנסת אכרם חסון על קיום הדיון ובכלל ועדת המשנה שהיא מאוד חשובה, ואנחנו שומעים כאן היום גם את הדוח של הממ"מ, גם את המרכז מידע סביבתי, דברים מאוד נכונים, דברים שידענו. מי שמכיר את הנושא של מפרץ חיפה, ומי כמוני מכיר, יודע כמה חמור המצב שם, כמה אין אכיפה, כמה הדיגומים והניטורים מראים על חריגות בלתי פוסקות. אנחנו פשוט, כל פעם שהמידע הזה מגיע, נעלמים מההלם של כמה זה חורה, כמה זה חורג והאכיפה אין, ופה אני חושבת שבאמת הדיון הזה מאוד חשוב, ונמצאים כאן הרבה מאוד פעילים ואני מברכת את כולכם שהגעתם מרחוק, מחיפה והקריות.

אנחנו חייבים לשנות את המציאות וזאת מציאות שאפשר לשנות, וכאן מהכנסת ומהוועדה הזאת אני קוראת שתצא קריאה לממשלה, לכנסת, לקואליציה, להעביר את הצעת החוק שאני יודעת שגם אתה תומך בה, וסיעת כולנו, אני מקווה תגיש אותה בקרוב, הצעת החוק שאני יזמתי להבראת מפרץ חיפה, שבעצם עושה סדר מאוד פשוט. מפעלים צריכים לא לזהם. מפעלים שנמצאים בכזה ריכוז של אוכלוסייה צריכים להיות מפעלים לא מזהמים. אם בז"ן יכולים להפוך להיות מפעל שעומד בערכים שלא פוגעים בסביבה ובאדם, וזה אומר גם הערכים צריכים להיות מותאמים. הם צריכים להיות ערכים שלא פוגעים בבריאות האדם, ולא ערכים שמותאמים לתעשייה, לא קומבינה, שזה מה שקורה היום בחוק אוויר נקי ובהיתרי הפליטות, אלא ערכים שמותאמים לבריאות, ואלה צריכים להיות הערכים במפרץ חיפה. אם מפעל יכול לא לזהם - - - , ומפעל לא יכול לא לזהם, שלא יישאר. מאוד פשוט. צריכה להיות החלטה בעניין, זאת אומרת, זה החוק, זה מה שהוא אומר, מינהלת ממשלתית שתעשה פה סדר, לא איזו רגולציה חלשה, לא חוסר אכיפה ויד רפה. מה זה עכשיו ללכת ולחקור נתונים מ-2012 ולחשוב אם עושים עליהם שימוע? אנחנו רואים את היד הרפה של המשרד להגנת הסביבה ואנחנו רואים אותה מכאן כבר כמה שנים וזה מאוד מדאיג, כי המשרד, אתם אמורים לשמור עלינו, על האזרחים. זה התפקיד שלכם, לא על התעשייה. אתם צריכים להגן על האזרחים מהנזקים של התעשייה. זו חלוקת התפקידים, ובמקום זה אתם עומדים מנגד לאזרחים ומגנים על התעשייה. זה מה שאנחנו רואים. זה מה שקורה. מה זה הקלות בהיתר הפליטה? מה זה שמ-2009 עד 2016 היה צו אישי ושום דבר כמעט לא השתפר בהיתר פליטה. אולי ב-2023 נשפר אותו. מה זה ההתייחסות הזאת?

בסופו של דבר זה חיי אדם וילדים שחולים. ימותו עוד הרבה מאוד וילדים יהיו חולים באסטמה הרבה יותר, ואנחנו רואים שהמצב לא משתנה, ובחיפה אנשים יוצאים וזועקים, ואנחנו שומעים ואני שומעת את כל הסיפורים האישיים, ואנשים גם ידברו כאן. אני מקווה שתיתן לכולם את זכות הדיבור, על כל בני משפחתם, שזו פשוט מכה. באזורים מסוימים של חיפה זו מכה, וגם אותו דוח אפידמיולוגי שלא יצא לפועל, שהראה דברים מאוד קשים ואז פשוט סגרו עליו את הגולל ועשו דה לגיטימציה מוחלטת לכותבים שלו, זו פשוט שערורייה שלא תיאמן. אתם יודעים מה? לא צריך עוד דוח אפידמיולוגי ועוד דוח אפידמיולוגי. אנחנו יודעים מה המצב שם. אנחנו יודעים שאלה חומרים מסרטנים. אנחנו יודעים שהמפעלים מייצרים אותם. אגב, זה גם לא רק ניטורים ודיגומים בארובות, כי הרי זה נפלט. בכל מערכת יש מה שנקרא פליטות לא מוקדיות וזאת הבעיה הקשה של מפרץ חיפה, שבכלל אי אפשר לדעת מאיפה זה יוצא.

אני קוראת לך מכאן, אחד, לקדם את הצעת החוק שתעשה סדר ותנקה את מפרץ חיפה ותציל את האזרחים שם ואת התושבים ואת הילדים. שניים, מכאן, אנחנו שמענו שיש עבודה חדשה, עבודת מטה שנפתחה במשרד ראש הממשלה. אני מברכת עליה. אני לא יודעת אם נמצאים כאן הנציגים כדי להציג משהו ממה מתחילים אפילו לבחון, אבל אני קוראת לכם לעשות עבודה רצינית, מקצועית ונטולת אינטרסים. החשש הכי גדול שלי, כשמשרד ראש הממשלה, ואני מצטערת להגיד את זה בצורה כזאת בוטה פה, אבל כן, כשמשרד ראש הממשלה שעד היום היה מעורב רק בהגנה על המפעלים, מיכל האמוניה וחיפה כימיקלים וכרמל אולפינים. עד היום הוא רק ניצב לצידם כשהוא לוקח על עצמו את העבודה הזאת. אני גם שמחה אבל גם חוששת, ואני קוראת למי שעורך את העבודה להיות מקצועי ונטול פניות. תודה רבה.

תודה רבה, יעל.

אני חייב לבשר לך שהצעת החוק כבר הוגשה ואנחנו מובילים אותה גם כמפלגה ביחד איתך ובזכותך, ואת עושה עבודה נהדרת ואנחנו מאוד מברכים אותך על כל מה שאת עושה.

תודה רבה.

בקשר למועצה הלאומית, קודם כל, היא עוד לא הגישה שום דבר. היא הוזמנה ולא רצו לבוא, כי כנראה אין להם מה להגיד לנו. אנחנו מברכים, אבל אנחנו נעמוד על המשמר בכל הצעה. צריך לשתף את כולם. צריך לשמוע את כולם. אי אפשר לעשות הצעה במשרד ראש הממשלה כאשר האזרחים והארגונים לא יודעים על זה או ששומעים על זה בחדשות, לכן על הדבר הזה אנחנו נעמוד ונתנגד עד שאנחנו גם נהיה משפיעים וישמעו אותנו ויבינו בדיוק מה עשינו במשך השנתיים האחרונות כדי לשנות את המצב.

חבר הכנסת מוסי רז, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה להודות לכם, קודם כול לך, אדוני היושב ראש, חבר הכנסת אכרם חסון ולחברת הכנסת יעל כהן-פארן שבאמת מקדמים את הנושא הזה, שניכם עוד לפני שהגעתם לכנסת.

אני חושב שיש היום ישיבה של ועדת הפנים יחד עם ועדת החוץ והביטחון, בשעה יותר מאוחרת, בעוטף עזה, נושא מאוד חשוב. כאן נהרגים יותר אנשים.

נכון.

צריך להגיד את זה בצורה ברורה, חלילה בלי לזלזל בסבל של אף אחד. גם כשנשרף שדה זה סבל, אבל כאן מתים, נהרגים, כל אחד שיקרא לזה איך שהוא רוצה, יותר אנשים. זו תופעה של עשרות שנים, וזה נכון שבעשרות השנים האחרונות חל שינוי קל, אני לא יכול להגיד שלא, אבל לא שינוי שמתאים לישראל של 2018, שנתניהו התגאה, אגב, בצדק, סליחה שאני אומר את זה מהאופוזיציה, רק לפני יומיים, שהגענו להכנסה ממוצעת באירופה, אבל הטיפול במחדלים הללו הוא כמו הגרועות ביותר שבמדינות ובטח לא כמו הממוצע באירופה. אנחנו לא במצב שהיה. אני לא יכול לשפוט את מקימי המדינה שהיו צריכים לספק תעסוקה לכולם ולא הייתה תעסוקה שהיא הייתה תעסוקה כמו שיש היום, הייטק ודברים כאלה. נכנסו לדברים האלה שהיו אז גם מקובלים בכל העולם. לא ידעו את הנזק שלהם. היום אנחנו יודעים את הנזק, אנחנו יודעים את הסכנה. אנחנו יודעים את הסכנה, מה יקרה אם ייפול טיל. מתים גם בלי. לא צריך שיפלו שם טילים, ופשוט מאוד מפעלים שאין להם זכות קיום יצטרכו להיעלם או לדעת לעבוד ולהעסיק עובדים בלי לזהם. זו בדיוק התקופה לעשות את זה, כשיש מצב כלכלי סביר, כשיש מצב ביטחוני סביר וכשהמצב של הסביבה, מצבו של מפרץ חיפה, הוא פשוט 'על הפנים'. זה הזמן לעשות את הדבר הזה, ולכן אני שמח על קידום הצעת החוק. כמובן שאנחנו נתמוך בה ונלווה אותה, וכמובן זה לא רק חוקים, זה גם אכיפה של חוקים, וזה אני אומר למי שאחראי פה על האכיפה, זה גם תקנות לחוקים. הרי אנחנו יודעים איך אפשר לעשות מחוקים חוקה ואטלולא, אז גם מי שכאן אחראי על התקנות, על האכיפה, זה מופנה גם כלפיכם.

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה רבה אדוני היושב ראש. תראה, אני מלין על כך שבאו כל כך הרבה אנשים מהצפון, ותודה רבה לך על קיום הוועדה, אבל לאף אחד ממפלגת השלטון לא אכפת. אתה תושב דליה, אתה חבר כנסת מ"כולנו". זה מראה את היחס שהמדינה נותנת לתושבים האלה, ואני מלין על כך. אני מבקש שתוציא מכתב ליושב ראש הכנסת. יש כאן אנשים שמאבדים בהמשך יקרים להם. זה לא יתכן. לא יתכן שפרופ' אבי בן שמחון שהיה צריך להציג כאן תוכנית, כי בלי כסף אין, לא יקרה כלום. אל תהיו נחמדים, אני אומר לכם את זה. לא יקרה כלום בלי כסף. המועצה הלאומית לכלכלה שעומד בראשה פרופ' אבי בן שמחון לא הטריחה את עצמה בכלל לבוא, כי לא אכפת להם. מה אכפת להם?

אני חייב לציין שהם היו אמורים להשתתף ואתמול ביטלו.

זה רע מאוד. אתה יכול להודיע לכל העשרות האלה שאמורים היו להגיע. זה נחמד מאוד שאתמול הם ביטלו. מה, לא נחמד לקום כמוני ביום חמישי בבוקר כשהכנסת לא פעילה, להטריח את עצמך ולבוא? כנראה שלא. אני מלין על כך. אני מבקש שייצא מכתב מטעם הוועדה גם ליושב ראש הכנסת, גם לפרופ' אבי בן שמחון, שהוועדה בפעם הבאה לא תעבור על כך לסדר היום. הם מזלזלים בנו כמחוקק שצריך לפקח על עבודת הממשלה, ואם מישהו לא יודע, הכנסת מפקחת על עבודת הממשלה, ובעניין הזה אנחנו לא מוכנים להיות נחמדים. יש כאן פעילי סביבה שאכפת להם, ואני מכבד אתכם ובאמת מברך את בואכם.

הממ"מ הציג מחקר עומק של כל המצב ואני נעשיתי עוד יותר מודאג. קודם חשבתי, אני יושב לידה, פחות או יותר, בסיעה, היא כל הזמן סוחבת אותי לעניינים האלה. גם עשינו כמה מהלכים. ביטלנו מזבלה שאיימה על בית החולים הדסה ועל שני כפרים ערביים ועל הגבעה הצרפתית. אנחנו עושים שילובים והיא מושכת אותי כל הזמן לעניין הזה.

אני אומר לכם, יש לי הצעה לכם כתושבים. אל תהיו נחמדים. אתם כולכם כאן נראים נחמדים. אל תהיו נחמדים. 500,000 איש בעלי זכות בחירה יש באזור של מפרץ חיפה. זה סדר גודל של 18 מנדטים. כל אחד מכם שייגש לנציב הציבור שלו, לא לאכרם שהוא בתוך העניינים. יש נבחרי ציבור מהצפון. יש נבחרי ציבור של המפלגות שאתם בוחרים בהן. תיגשו ותתחילו להפעיל לחץ חברתי. תצאו החוצה בהפגנות. אני אומר לכם, זה לא ילך. אם ראש המועצה מרשה לעצמו לא לבוא לכאן, כי אנחנו צריכים כסף. בלי כסף והחלטות ממשלה שום דבר לא יקרה. תיקחו את הדברים שלי בצורה הכי רצינית שרק אפשר, ואני עומד מאחורי הדברים שאני אומר.

אני מאוד מודאג. אני מודאג מהתחלואה על תושבי הצפון. גילוי נאות, ביתי התחתנה עם איש חיפה, אבל הם עברו משם לרמת ישי. אני מאוד מודאג, אני אומר לכם. אנחנו נתגייס לטובת העניין. זה לא ילך רק עם הוועדה הזו שאני מאוד מכבד את היושב ראש שלה ואת הרצון שלו. צריך לעשות מעשה.

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, אני מבטיח לך שמכתב יצא לפרופ' בן שמחון וגם ליושב ראש הכנסת.

ותכתב גם את ראש הממשלה, כי הוא הבוס שלו.

מאה אחוז.

איתנו כאן היועצת המשפטית של עיריית חיפה. בבקשה.

באמת תודה רבה, אני אומרת גם בשם יונה. אני הנציגה שהגעתי היום כי באמת הוא לא יכול היה להגיע בשל נסיבות אישיות.

הוא התקשר, דיבר איתי אתמול בערב.

אני יודעת, אז בהחלט אנחנו מייצגים פה עמדה, אבל אני חושבת שהיא לא נבחנת רק בדיון פה בוועדה, אלא העמדה שלנו נאמרת כבר למשך לפחות שנה וחצי במאבקים שאנחנו מנהלים.

אנחנו מודים לך מאוד על הדיון, אבל אני הייתי רוצה גם לדעת אופרטיבית איך אנחנו מתקדמים מפה ואילך ואני אסביר במה דברים אמורים. אנחנו כרגע נמצאים במספר חזיתות שקשורות למספר עניינים במפרץ חיפה, אז קודם כול אני שמחה שנמצא כאן גם יושב ראש הוועדה המחוזית, איתמר, משום שיש לנו תוכנית לסופה הכימיקלים שמגישה חברת חנ"י, שכרגע עיריית חיפה מתנגדת לה משום שאנחנו מאמינים בעובדה שאם רוצים לעשות סדר, זה המקום, ואם מדברים על מתקנים שצריכים להיעלם מהעולם, שהם לא ממוגנים, שיש בעיה של נזילות קרקע וכו', זה הזמן והמקום במסגרת אותן תוכניות, לפחות לקבוע שלביות של ביצוע, שלביות של באמת פינוי אותם מכלים, חשיבה מחדש על סדרי עולם שהוכתבו משנות ה-30, אפרופו גם לסופה כימיקלים וגם עניין בז"ן. זה דבר אחד.

גם הנושא של הוצאת צווי קצא"א, באו חברת קצא"א, הציגו לנו תוכנית על זה שיש היתכנות במסגרת תמ"א/37/ח להוצאת צווי קצא"א מהעיר חיפה. מעבר להצגת הדברים שהייתה מאוד נחמדה, לא קיבלנו שום דבר אופרטיבי. אנחנו נמצאים בבתי המשפט השונים עם מספר עתירות שאנחנו הגשנו. אמנם ציינת את חוק רישוי עסקים שלא עבר עדיין בזכותכם ובהחלט אנחנו מודים לכם על כך, בקריאה שנייה ושלישית, אבל יש את צו רישוי עסקים ששר הפנים מר אריה דרעי חתם עליו. הצו הזה בא ומחריג את תחום הנמל, את הנושא של השינוע והאחסון, מתחום סמכותה של רשות הרישוי, עיריית חיפה. הגשנו על זה עתירה לבג"צ, שקבועה לדיון בימים האלה, אבל לא קיבלנו צו ביניים. זה אחד.

אני מציע, להבא, תנצלו אותנו לבג"צ. אנחנו מוכנים גם לעתור אתכם אם תשתפו אותנו.

אנחנו נשמח מאוד. יש עתירה שהגשנו לבג"צ לגבי המקשר הימי, שזו עוד המצאה. אמנם מיכל האמוניה כבר לא פעיל ויש צו סגירה שאנחנו מנהלים גם עכשיו הליכים להריסת המכל, מול חברת נמלי ישראל ומול חיפה כימיקלים, אבל הות"ל מקדם תוכנית למקשר ימי, שבאופן מפתיע היא במפרץ חיפה. חלק הארי של העתירה שלנו נסוב על העבודה מדוע לא נבדקו מקומות אחרים חוץ ממפרץ חיפה, במיוחד בעניין האבסורד שבא מפעל חיפה כימיקלים ואומר, אני סוגר את המפעל בצפון, אני מתכוון להפעיל רק את המפעל בדרום, חוזר בו מכל הבקשות להיתרים שהוא הגיש ל-RTO ולמשטח איזוטנקים בתוך מתחם בז"ן, אז אם באלה דברים אמורים, אפרופו המשרד להגנת הסביבה, ואתה שואל שאלה מאוד פשוטה את מנכ"ל המשרד, מדוע אתה בוחן חלופה בחיפה כשהמפעל לא אמור לפעול בחיפה? נמלי מפרץ חיפה מלאים "כל טוב", בין היתר הנמל החדש והנמל הקיים - - -

הכול הרע, הכול רע.

כן, אמרתי את זה במרכאות כפולות ומכופלות, ומסוף כימיקלים ונמל הדלק שאולי רוצים לתכנן, והנמל הצבאי. דווקא שם רוצים שיהיה גם מקשר ימי, למה לא? מצאו איזו נקודה משם, והצינור היבשתי אמור לעבור בחלק מהתכנון, הפלא ופלא, בחוות המכלים בקריית חיים שכבר הבטיחו שיפנו אותה, הבטיחו שיהיה שם מקום מגורים.

האם המועצה הלאומית לכלכלה יצרה קשר עם עיריית חיפה?

לא, ואכרם, זו הנקודה הבאה שאני באה ומלינה עליה. לא יתכן, ואנחנו נתקלנו בזה גם בעבר עם הנושא של חיפה כימיקלים, שידלגו עלינו בצורה מאוד לא אלגנטית ולא נכונה, ומעל ראשנו יבואו ויחליטו החלטות. עיריית חיפה היא גורם שכמה שמנסים להתעלם ממנו, וגם בעניין הזה הגשנו עוד עתירה. אנחנו לצערי - - - מרובה עתירות בעניין המועצה התעשייתית. לא יתכן שלא ישתפו בהליכים, שמעל לראשנו ינסו לפעול בכל מיני הליכים, שיגמדו את השלטון המקומי, שכמו שאמר נכון מיקי לוי, הוא השלטון הנבחר ואליו אפשר לפנות, ויטענו שהשלטון המרכזי שיש לנו הרבה מאוד טענות לגבי חולשתו והרגולציה הכושלת שלו, יבוא והוא זה שיכתיב את הדברים, וכל מיני המצאות, ויש לנו גם את הנושא של העתירה שהגשנו לבג"צ לגבי הרחבת בז"ן. זה כבר נמצא בערעור משום שיש תוכנית חפ"ג שהיא לא רק מסדירה את המצב הקיים בתוכנית - - - בז"ן, אלא היא גם מרחיבה את הקיים. מדובר על 5% שהם 40,000 מ"ר תכסית, שעליהם אפשר להקים מתקנים ומכלים, אז אני רוצה שמכם תצא בשורה, האם ניתן לפחות להקפיא את המצב הקיים, כי לא יתכן שביד אחת אומרים דבר אחד וביד שנייה כל ההליכים האלה ממשיכים להתגלגל. תודה רבה.

אנחנו נתייחס בסוף לנושא הזה. תודה לך. יש לנו נציג משרד הגנת הסביבה כאן?

יש פה שניים.

מירושלים, נציג המנכ"ל, מי זה?

ד"ר צור גלין, ראש אגף איכות אוויר.

הוא אמר לך שנפגשנו ודיברנו?

לא.

הוא הבטיח לי שישנו דוח שאתם הכנתם ואולי היום תהיה בשורה מכם, אתם תגידו לנו מה אתם מציעים, מה המסקנות שלכם. אם אפשר בשלוש דקות, בוא תספר לנו בבקשה מה אתם עושים, ואתה שמעת גם את החברים כאן. המצב הוא לא מזהיר מבחינתכם. בבקשה.

הדוח שהמנכ"ל דיבר עליו, מדובר על התייחסות שלנו לריכוזים שמצאו וההישגים שהושגו בגין צו 45 שהוגש כנגד מפעלי מתחם הבז"ן. כאמור, באוקטובר 2017 המשרד הוציא צו 45 על מנת להסדיר את הפעילות של בז"ן, כך שלא יהיו חריגות בערכי הסביבה. בסוף מרץ פג מועד הצו ואנחנו יצאנו לסדרת בדיקות אינטנסיבית לבדוק אם אכן יש שיפור סביב הבז"ן או אם יש צורך להמשיך בהליך מול המפעלים.

אתה מדבר על 2018?

אני מדבר על מרץ 2018, התאריך שבו פג מועד צו 45.

לא, לא פג המועד.

תציגי את עצמך בבקשה.

שמי נורית שטורך. הצו עדיין בתוקף.

מי כבודה?

אני סגנית מנהל המחוז של חיפה. אני רק מתקנת את צור בעניין שהצו, לא פג תוקפו. הצו עדיין חי ונושם. היה שלב מסוים שנגמר בסוף מרץ ואחריו יש מהלכים ואנחנו עדיין במהלכים לצמצם את הפליטות של הבנזן. הצו עוד לא נגמר.

בוא נאמר דבר כזה. אם אני מנסה לדייק את מה שנורית אמרה, בצו 45 נאמר שעד מרץ 2018 הם אמורים לבצע סדרה של פעילויות להפחתת הפליטות. מבחינתי התקופה הזאת הסתיימה ואנחנו צריכים כעת לראות את התוצאות, לעבד אותם.

לעניין הדוח שלא הוגש, אנחנו כעת עושים בדיקה מאוד מעמיקה לכל דוח ודוח. כפי שאדוני ראה במה שמרכז המחקר של הכנסת אמרו, אמרו שיש פעמים שדוחות נפסלים ודוחות לא נבדקים בגלל טעות זאת ואחרת. היות שאנחנו יודעים שהאמצעים שאנחנו נוקטים הם די דרקונים מול המפעלים, אנחנו צריכים להציב את הנתונים שלנו ברמה כל כך גבוהה של מהימנות, שלא תהיה סיבה לערער אותם לא - - - ולא בבית משפט, ואכן אנחנו בודקים מול המעבדות, מול מעבדות האנליזה, שהכול נעשה כסדרם על מנת שאנחנו נוכל להוציא דוח מהימן ברמה הגבוהה ביותר, וזה ייקח עוד כמה זמן. אנחנו לקראת הסוף. אנחנו לא נוכל להציג את הדוח כעת. אני לא רוצה לדבר על ממצאים כרגע כי עדיין לא סיימנו את כל הבקרה שלנו על איכות הנתונים.

תסלח לי, אתה מכיר את הנתונים שנתנה ד"ר רויטל?

כן, אני מכיר.

אתה יכול להגיד לנו מה עשיתם בנושא, אם אתה מכיר, או מה המשרד עשה?

אנחנו מדברים על שני דברים אחרים. הדוח של מרכז המחקר מתייחס לפליטות מארובות ממערכת מכשירי הניטור שלנו והדיגום והבדיקות הסביבתיות. אנחנו מדברים על פעילות ספציפית שנעשתה מול הבז"ן. אם אדוני רוצה שאני אדבר על כלל הדוח של המרכז, אני אוכל להגיד מספר מילים. על מה אנחנו מדברים, על הדוח שהמשרד צריך להוציא או על הדוח של הכנסת?

על הדוח של המשרד, שהבטיח לי המנכ"ל.

אז הדוח של המשרד.

זה מה שחשוב לנו לדעת.

כפי שאמרתי, אנחנו בשלבי בקרה סופית של הנתונים.

מתי אתה מעריך שהדוח יהיה מוכן?

אני מעריך שבשבועות הקרובים הוא צריך להיות מוכן.

מדוע לא מסרתם מידע על דיגומים, כמו שנמסר לנו ממרכז המידע והמחקר של הכנסת?

אנחנו מסרנו לפי בקשת מרכז המחקר את כל החריגות. אספנו את כל הנתונים ונתנו את כל החריגות כפי שביקשו. אני יכולה להשלים עכשיו את כמות המדידות שעשינו. אני חושבת שכדאי להבין אותם, כי כמות המדידות שיש, שמתוכם הציגו כאן את החריגות, היא אדירה. אני רק אגיד שבניטור הרציף יש 36 מערכות ניטור רציף במפעלי בז"ן. הן מודדות כל חצי שעה נתון. נעשה חשבון שיש 8,700 שעות בשנה, כפול 2, כפול 36, אנחנו מדברים על משהו כמו 600,000 חצי שעות. מתוכם היו 870 חריגות בניטור הרציף. זה הפרופורציות. עדיין 870 זה הרבה, אבל בכל זאת להסתכל על זה - - -

אבל היא גם אמרה, ב-2017 היו 1,536 חריגות. זה פי שניים.

חצי מההסבר הזה זה בגלל החריגות שהיו בעקבות האמוניה. היו שלושה חודשים שלא היה אמוניה. המפעל המשיך לדווח את כל הנתונים כרגיל. אנחנו ידענו שיש שם חריגות. המפעל ביקש להקל לו בערך הפליטה. המשרד התנגד להקל לו בערך הפליטה, נתן לו זמן התארגנות והודיע לו שאם הוא לא יעמוד בזמן ההתארגנות, אנחנו נתחיל באכיפה. המפעל עמד בלוחות הזמנים של ההתארגנות. היה צריך למצוא מקורות לאמוניה ממקורות אחרים. היו כמה חלופות. זה לקח זמן, ולכן החריגות האלה הן חריגות שאנחנו ידענו עליהן.

עכשיו אני אגיד על הדיגומים. במהלך שלוש השנים האלה היו 63 חריגות.

תגידי בבקשה, איך זה נחשב בהשוואה עם העולם, 63 חריגות? בעולם המתקדם אנחנו מדברים.

אני ביקרתי באירופה. היינו בסיור בארבעה בתי זיקוק באוסטריה וגרמניה. מתקדם. אין דיווח של ניטור רציף, לציבור ולא לרגולטור. המפעל אוסף את הנתונים, הרגולטור מגיע, מסתכל על הנתונים. יוצא דוח של הרגולטור פעם בשנה.

לגבי הדיגומים, עשינו במשך שלוש השנים האלה, המפעלים ואנחנו דיגומים תקופתיים ודיגומי פתע, ואני אפילו לא אומרת על כמה מזהמים, אלא על דיגומים, על כניסה של בדיקה בארובה. 2,400 דיגומים במשך שלוש השנים האלה, מתוכם נמצאו במספר מזהמים, 63 חריגות. זה קנה המידה. ב-2,400 הכניסות האלה לתוך ארובה, נעשו בין שניים לשלושה מזהמים שבדקו, זאת אומרת את 2,400 צריך להכפיל בין שניים לשלוש. אלה סך הכול הנתונים שיש שאותם אנחנו בדקנו, לכן זה לקח שלושה חודשים, כי אנחנו בדקנו כל אחד ואחד.

מתוך כל הדבר הזה היו 23 חריגות שאנחנו הודענו שלא עושים אכיפה. כל היתר הם בתהליכי אכיפה.

תודה לך. אנחנו נחכה לדוח שלכם. אנחנו נעקוב אחרי הדוח, אבל אם אתם הקשבתם טוב לנציגת הממ"מ, מה שאמרה, מ-2012 עד 2017 גם לא היה שיתוף פעולה ולא קיבלו את הנתונים כמו שצריך.

לא, זה לא נכון. היא לא אמרה את זה, אדוני.

היא לא אמרה את זה. אני גם שיתפתי איתה פעולה באופן מלא. היא ביקשה נתונים מ-2012. אני ביקשתי ממנה לצמצם בגלל היקף העבודה וסיכמנו על נתונים מ-2015 עד 2017 והיא קיבלה את הנתונים.

לא, לא, האמירה הייתה "רק לאחרונה", רק להנפיק בקשות לפתיחת חקירה על חריגות שנמדדו בין השנים 2012 עד-2017.

אז בחמש שנים הקודמות לא נעשה שום דבר.

בדיוק.

לכן אנחנו מקשיבים טוב למילים.

אני רוצה להגיד משהו על אכיפה. על חריגות 2011 יצא כתב אישום ב-2015. כתב האישום הזה נגמר בהרשעה של בעלי תפקידים בכירים בבתי זיקוק ו-1.5 מיליון קנס. על החריגות מ-2012 עד 2016 יש תיק חקירה. כבר חקרו אותו ויש עוד הליכי אכיפה שאני לא אפרט אותם כאן.

1.5 מיליון שקל לא מספיקים לתרופות לחולה סרטן אחד ברמב"ם. חברים, תודה לכם.

נציג מבקר המדינה נמצא כאן? למרות שהוא הודיע שהוא ישתתף. רציתי לשאול אותו באמת מה עושה משרד מבקר המדינה. הוא שמע במשך השנים את כל התלונות הקשות. האם הגיש מסקנות להביא מישהו לדין? חבל שלא הגעתם, משרד מבקר המדינה, למרות שהוא רשום שהוא גם ישתתף.

אנחנו ניתן לאיתמר בן דוד שהוא גם מייצג את האוצר והוא יושב ראש ועדת התכנון והבניה במחוז חיפה.

אני רוצה להגיד לך, איתמר, שאנחנו התנגדנו בתוקף להרחבת בז"ן וגם שר האוצר הסכים איתנו. אנחנו מבקשים ממך בשלוש דקות להגיד לנו מה המצב ואיך אתה רואה את התמונה והאם אתה גם שותף למועצה הלאומית לכלכלה בתוכנית שלהם ומה אתה יודע על התוכנית הזאת.

קודם כול תודה על ההזמנה. זה דיון חשוב בעינינו. אצלנו הנושא של בתי הזיקוק, מפרץ חיפה, מטופל בדרג הגבוה ביותר, אני, מתכננת המחוז, הסגנים מובילים את הדברים האלה בשנים האחרונות. בכל נוגע אלי, בחודשים האחרונים מאז כניסתי לתפקיד.

אני חבר בצוות הזה. לא תמיד זה אני. מבחינת המחוז, סגן. אנחנו חלק מהצוות של מקינזי. יש ישיבות בחודש האחרון, בחודשיים האחרונים.

אם אני מבין נכון, הם כנראה בחרו שלא להציג פה, כי הם עוד אוספים את הנתונים ואולי אין להם עוד מה להציג.

אבל יכלו לבוא ולהגיד.

אני לא באתי לייצג את העבודה. אני חבר בצוות כגורם תכנוני שנותן לו את כל המידע ומחבר אותו לכל - - -

אם הוא היה בא לכאן ואומר, אני מודאג, אני מתגייס, אני עושה, אבל זה שהוא לא בא, אומר דרשני. אל תגן עליו. הוא לא בסדר והוא יחטוף. אני לא צועק עליך, אני צועק עליו. הוא פקיד ממשלה, הוא צריך לעשות מה שהכנסת אומרת. זה הכול.

מה אנחנו עושים? דבר ראשון, אני הכנסתי שיח פתוח עם ארגוני הסביבה ותושבים. מדי חודשיים, בראשותו מתקיימת ישיבה במחוז שבה אני נותן להם באופן אוטונומי שלהם להעלות את הסוגיות שמטרידות והם מבחינתי שותפים כבעלי עניין מרכזיים בפעילות הוועדה המחוזית, וזו רוח חדשה וזה דבר מאוד חשוב. למשל, השבוע "חיים וסביבה" הודיעו לי שהנושא שהארגונים בוחרים זה נושא מערך הדלקים. נקיים על זה דיון ביולי. זה דבר ראשון.

דבר שני, במהלך חודש מרץ אושרו תוכניות, תוכנית בז"ן ותוכנית קרקעות הצפון. הן תוכניות קשורות זו בזו. אושרו למתן תוקף. אנחנו בעצם גם עושים ישיבות הנעה של הגורמים הממשלתיים השונים. השבוע קיימתי ביום ראשון על חפ"ג/1200/ב, למשל, לראות שהמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מתארגנים על הדוח האפידמיולוגי מכוח הוראות התוכנית. יש עשרות סעיפים שבהם לגופים שונים יש מטלות.

אני יודעת, שאלתי על זה את השר באחת השאילתות והוא אמר שאין לו מושג מה קורה עם הדוח האפידמיולוגי.

נכון.

יש את זה בפרוטוקולים של הכנסת, אבל תוכניות בז"ן מתקדמות.

זה כבר דבר שאני אומר לכם, כדאי, ואני אשמח שתעזרו לי לפנות לפרופ' גרוטו לקדם את הנושא של הדוח האפידמיולוגי. מה שדווח זה שסוגרים את כל המכרזים, קולות קוראים, אבל צריך להזדרז בעניין הזה.

אבל האם התוכניות של בז"ן יחכו ולא יתקדמו עד שיש דוח אפידמיולוגי מעודכן?

מכיוון שיש סעיף שאומר שמדי חמש שנים צריך להציג דוח אפידמיולוגי, יש מכוח הוראות התוכנית יכולת לעשות פעולות במידה ולא יינתן. אגב, יש גם דיווח אחת לשנה, זה במרץ הבא, אז אני בהחלט עוקב אחרי הדברים האלה.

דיווח של התוכנית?

חפ"ג/1200/ב.

אבל דיווח של מי למי במרץ?

של משרד הבריאות לוועדה המחוזית, וכל חמש שנים למועצה הארצית לתכנון ובניה.

ממש גם הבוקר מזמנים תוכנית, אפרופו חוות המכלים בקריית חיים. גם צריך להגיד בנוגע לתוכנית קרקעות הצפון, באותו הקשר, עם משרד האנרגיה ואיך מתארגנים. יש פה חברת "עשן" וכדומה.

אפשר להוציא מכתב לפרופ' - - -

אני כתבתי את השם שלו.

דבר נוסף, אני אמנם מנוע בגלל הסדר ניגוד עניינים עד דצמבר, אבל הוועדה המחוזית, למשל, אישרה בגמר הליך ההתנגדויות תוכנית פארק מורד הקישון. יש עכשיו בקשת רשות ערר של חנ"י. הדבר הזה יוכרע, אבל במסגרת הפיצוי הסביבתי, כל נושא, וזה מה שבאתי להגיד, שאנחנו מסתכלים גם על כל מרכיבי המפרץ, במקביל גם לקדם את הדברים המאזנים ולנכות כמה שאפשר את השימושים הבעייתיים.

גם יש עכשיו את התמ"א של עורף הנמל של חנ"י. הערנו לגביה. יש תוכנית לנמל הדרום באשדוד, אפרופו מסוף הדלקים, אז בהחלט בדיון שיהיה בחודש הקרוב בוועדה המחוזית יחד עם עיריית חיפה, אנחנו מגבשים הערות להשוות בין אשדוד לחיפה ולראות האם באמת רק חיפה מקבלת חלקים מסוימים ואשדוד פטורה, אלא חייבות להיות גם אלטרנטיבות לחיפה.

מסוף הכימיקלים שהעלתה היועצת המשפטית של עיריית חיפה, נעשה דיון במינהל התכנון לגבי חלוקת התוכניות במפרץ בין ות"ל. זה לא סוד שאני כיו"ר באתי עם אג'נדה, שמה שאפשר לפתור ברמת המחוז, בין אם זה תוכניות מגורים על פני הותמ"ל או תוכניות תשתיות על פני הות"ל, ראוי שייגמר במחוז בראייה אזורית מקומית.

בהתייעצות עם עיריית חיפה לקראת אותו דיון במינהל התכנון, על דעתם תוכנית מסוף הכימיקלים תקודם לא בות"ל כמו המקשר הימי אלא על שולחן הוועדה המחוזית, ולכן עשינו דיון לפני נדמה לי שבועיים או שלושה, למתן הוראה לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה. בקרוב יהיה גם את הדיון לגופו של התסקיר ואנחנו בצורה דקדקנית נבדוק את העניינים האלה. בקרוב גם תופקד תוכנית נמל המפרץ שדנו בה בפברואר וגם היא במסגרת האלטרנטיבות העתידיות לכלכלה קצת אחרת במפרץ חיפה. יש גם שם שאלות סביבתיות.

נמל המפרץ זו תוכנית שלא אושרה?

אושרה התמ"א למבנים הימיים, אבל כל מה שעל המזחים, זו תוכנית בשטח גלילי בסמכות הוועדה המחוזית וחנ"י מקדמת אותה בוועדה המחוזית, וזה גם עדיף על פני תמ"א ברמה מפורטת, מה שקורה באשדוד, וזה דבר שאנחנו נטפל ונדקדק בו.

איתמר, יש לי שאלה, בבקשה. בוועדה אצלכם יש נציגי ציבור?

בוודאי. יש חברה מאוד פעילה של ארגון הגג של ארגוני הסביבה, יעל אבי אפרת. היא בקשר למיטב ידיעתי עם הארגונים. יש לנו נציג ציבור שהוא מעמותת האדריכלים, אבל במסגרת עיכוב המינויים עוד אין מינוי לנציג הזה, אבל הם לדעתי שני נציגי הציבור מתוך 17 החברים. יש מעורבות ערה של כל משרדי הממשלה וראשי הערים, וגם בנושא הזה צריך להגיד שקבוצת השלטון המקומי בוועדה, ראש מועצת זבולון, סגנית ראש העיר חיפה - - -

למשל, עיריית חיפה, אין להם נציג לפי מה שהיא אומרת.

סגנית ראש העיר חיפה, חדווה אלמוג, תא"ל במילואים, חברה מאוד פעילה גם בוועדת התנגדויות, גם במליאה. אנחנו בקשר עם העירייה ועם השלטון המקומי.

תודה, איתמר.

נציגת משרד הבריאות, תציגי את עצמך בבקשה. האם את גם מכירה את המועצה החדשה? מה המסקנות שלהם או מה התוכנית שלהם? אחרי שאת שמעת את כל החברים ואת כל הארגונים כאן, מה משרד הבריאות עושה בנושא מפרץ חיפה? בבקשה.

שמי ד"ר לילה יעקב, אני מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה בחיפה, במשרד הבריאות.

מבחינת המחקר, הסיבה שהוא פוזר, בשלב מסוים אחרי הרעש שהיה עם ההד התקשורתי על הראשים הקטנים, המינוי של הוועדה המייעצת, ההרכב שלה שונה. ההרכב החדש דרש כל מיני השלמות למחקר. המחקר עצמו הושלם. אין סטייה בגודל של הראשים במפרץ חיפה.

המחקר הושלם?

החלק הזה של המחקר.

ופורסם?

לא ראינו. לא פורסם.

אני מעולם לא שמעתי את מה שאת אומרת עכשיו.

אז אני יכולה לבדוק אם ואיפה זה פורסם.

לא ראיתי שום דבר.

אבל אני יודעת מנתונים שדוברו אצלנו במשרד, זה שאין סטייה בגודל של הראשים ביחס לממוצע הארצי, אבל בסופו של דבר הוועדה לא הסכימה עם צורת המחקר ולכן המחקר הזה הסתיים. כרגע פרופ' גרוטו, פניתי אליו בבקשה שימנה ועדה חדשה שמייעצת, שתלווה בכלל את כל התוכנית של חפ"ג/1200/ב. יש קול קורא של מחקר שהוא ממומן כרגע דרך המשרד להגנת הסביבה כדי שלא יהיה מימון, לא ישיר ולא עקיף דרך המפעלים. הקול קורא כבר יצא, אמור להסתיים עד חודש יולי.

תודה רבה. נציג מרכז השלטון המקומי נמצא כאן? זה לא חשוב לשלטון המקומי, אני רואה.

רשות נחל הקישון נמצאת. בבקשה. עד שלוש דקות.

תודה רבה כבוד היושב ראש וחברי הכנסת. אני רוצה להודות גם לך וגם לחברת הכנסת יעל כהן פארן שעזרה לנו, ועזרתם לנו לאורך כל הדרך כדי לקדם את תוכנית פארק מורד נחל קישון שהיה ממש בסכנה.

הוועדה החשובה הזאת דנה על מפרץ חיפה, ומפרץ חיפה הוא אזור מוכה מתשתיות נמליות, מפעלים, צנרות. אני הייתי ב-2006 אז בתפקיד שלי, ואני חושבת שזה מאחד האירועים שקיבלתי כמעט התקף לב כשראיתי בדיוק לאן נחת הטיל. אולי במזל לא קרה אסון גדול יותר, אז צריך להתייחס לא רק לזיהום האוויר שהוא כמובן חשוב מאוד ובריאות האדם. צריך להתייחס גם למסוכנות כמו שרויטל הציגה את זה.

גם אני רוצה להתייחס מהפן שלנו גם על איכות החיים של תושבי מפרץ חיפה. יש לנו נכס בחיפה בכלל, נחל הקישון שהוא נחל חשוב ואיתן והוא נמצא במפרץ חיפה ופשוט הוא מוכה. עם כל הכבוד שהצלחנו אולי בסימון התוכנית, אנחנו עוד לא הגענו ליעדים הסופיים. זה כבשת הרש של הציבור והטבע, כי מה שנלחמנו עליו, ואני יכולה להגיד רק על התוכנית, שקרוב לשמונה שנים, ועל עוד דברים נוספים. מנסים לבנות קן של ציפור לעומת כל מה שקורה שם מסביב מבחינת התשתיות, וגם עם כל הכבוד לוועדה שאני מכבדת מאוד את איתמר, והוא לא השתתף בדיון, אבל חשוב מאוד לומר שהוועדה המחוזית בעניין עורף הנמל, תמ"א/13/ב/1, פשוט לקחו את ההערות שלנו, והשקענו המון בהתנגדות, ופשוט שלחו את זה למועצה הארצית להחלטתם. אני חושבת שהייתה צריכה להיות פה אמירה של הוועדה המחוזית, שאני מניחה שגם חברים בה יהיו תומכים אולי בעמדה שלנו, זה שתתייחס על איכות החיים של תושבי המפרץ.

הנושא, כפי שחבר הכנסת מיקי לוי דיבר עליו, הנושא הכספי הוא א'-ב', זאת אומרת, אי אפשר לעשות שום דבר אם אין באמת כסף. שום החלטה, שום תוכנית אב באמת לא תעזור. יש אפשרויות שעושים מבנה של תשתית, של נמל בלמעלה מ-4 מיליארד שקל. אין שום סיבה בעולם, וכל מבנה תשתית שיש לו אופציה, במקרה של נמל המפרץ זו פגיעה בכל המפרץ, כי תושבי חיפה כמעט ולא יראו את הים, אז צריך לתת גם לציבור, וזה אומר שלכל תוכנית כזאת צריך להקצות תקציב לציבור. אותו דבר הקמת מועצה תעשייתית. אנחנו כל הזמן במגננה. יש החלטה, מועצה תעשייתית רק לארבעה מפעלים וגם אולי למפעלי - - -

תודה רבה.

איתנו מספר נציגים מ"ממגמה ירוקה" שנרשמו, אבל רק אחד מהם ידבר, אז אנחנו נותנים לכם הכבוד לבחור מי הנציג או הנציגה שידבר בשם "מגמה ירוקה". עד שלוש דקות.

תודה ליושב ראש אכרם חסון, תודה לחברי הכנסת שנוכחים פה. מעריכים את הפעילות שלכם.

אני לא אחזור על הדברים שכבר נאמרו. בז"ן הוא המפעל המזהם בישראל. יש עשרות מחקרים שקושרים את זיהום האוויר ממתחם בז"ן לעודף בתחלואה במפרץ חיפה. מלבד מחקר אחד שערכו בתי הזיקוק, שאמר שעודף התחלואה בחיפה הוא בגלל שיש לנו הרבה זקנים ערבים ורוסים, כל שאר המחקרים הראו שעודף בתחלואה נובע מהמפעלים המזהמים ובפרט בז"ן.

אני לא אחזור על הנתונים שהוצגו על ידי מרכז המחקר, אני רק רוצה להדגיש את המספרים. מדובר בממוצע של ארבע חריגות ביום, וחשוב לי לתקן כאן את נציגת המשרד להגנת הסביבה. המדד הוא לא כמה אתם עובדים קשה וכמה זה מתוך החריגות, אלא כמה חריגות יש בשגרה. זה מפעל שרואים כאן בהתנהלות שלו, היא התנהלות עבריינית של חריגות כל יום. בהמשך לחריגות האלה שאגב נמשכו ל-2018, המשרד להגנת הסביבה הוציא צו שמאיים עליהם לסגור מתקנים, עונשי מאסר וקנסות כבדים, ואנחנו רוצים לראות את המשרד להגנת הסביבה פועל לכיוון הזה ולא אחר - כתבי אישום פליליים למנהלים בעקבות המכל שנשרף, בעקבות התנהלות רשלנית של זלזול מוחלט בתקנים ונהלים שהובילו גם לפליטת חומרים מסרטנים מהמכל ומהדלק שהיה על גג המכל לאחר מכן השריפה של המכל. כל זה כאשר בז"ן קיבלו אישור להתרחב ב-44 דונם ולבנות מתקנים שמטרתם להגדיל את ייצור מוצרי ההמשך שלהם, הפוליפרופילן והפוליאתילן על חשבון הבנזין, זאת אומרת, אנחנו לא מדברים כאן על אותו מפעל שהוא מייצר תשתית אנרגטית שהמכוניות של כולנו נוסעים בזכותו, אנחנו מדברים פה על מפעל שהופך להיות מפעל פלסטיק פרטי, וזה כאשר כבר מעל 40% מהתוצרים של בז"ן מיועדים לייצוא. שימו לב שאנחנו במאה ה-21 והעולם נגמל מבנזין ומפלסטיק.

כמה זמן מפעל הפלסטיק עובד ומה היכולות שלנו והאם הוא בנפרד ממפעל בז"ן?

התשובה היא כן, הוא נפרד ממפעל בז"ן. הוא מוצרי המשך. למשל, מפעל כרמל אוליפינים, עד כמה שידוע לנו, מעל 80% מהמוצרים שלהם מיועדים לייצוא.

נכון.

זה מפעל פלסטיק. תראו איפה פלסטיק עומד מול העולם. אנחנו לא מדינת עולם שלישי. לא יכול להיות שמדינת ישראל תהיה פח הזבל של העולם וחיפה פח הזבל של מדינת ישראל. יום הסביבה 2018 עסק בנושא נזקי הפלסטיק. ישראל הצטרפה לקמפיין של האו"ם נגד פלסטיק. בז"ן הופך להיות מפעל פלסטיק כשפלסטיק זה 41 מהפסולת בישראל. לפי היעדים של המשרד להגנת הסביבה, ב-2030 תהיה עלייה של 12.5% בפליטות.

אני רק אומרת שהמציאות הזאת היא לא מציאות שאי אפשר לשנות. זו לא גזירת גורל, ובמקומות אחרים בעולם הוכיחו שאפשר לשקם את האזורים האלה ולקדם תעסוקה ותעשייה נקייה. החלופות במסגרת דוח מקינזי כפי שפורסמו, החמרת הרגולציה ואכיפה, אנחנו מדברים על ארבע חריגות כל יום, כל שנה. זה אומר שהרגולציה והאכיפה לא משחקות פה תפקיד. זאת חלופה שבשום פנים ואופן אנחנו לא נסכים איתה. גם חלופה של צמצום, אנחנו לא נסכים איתה. אנחנו דורשים סגירה מוחלטת של בתי הזיקוק, תוכנית שהיא מעוגנת בלוחות זמנים מאוד מצומצמים תוך כדי החמרת הרגולציה והאכיפה, ושלא יגידו לי עכשיו שבגלל שסוגרים אותם, הם לא מוכנים להקים מתקני הפחתת פליטות. אנחנו רוצים תוכנית ממשלתית שתבריא את מפרץ חיפה תוך כדי קידום פתרונות תעסוקה חלופיים לכל העובדים. תודה רבה.

תודה רבה.

איתנו נציג משרד התחבורה, אשר קדוש. לפי מה שחלק מהמחקרים מראים לנו, 50% מהזיהום זה מהתחבורה, אז אם ידוע לך מה אתם עושים בכלל בכל הנושא הזה ואיך אתם קשורים. בשלוש דקות תסביר לנו מה משרד התחבורה עושה. בבקשה.

תודה רבה. אני אשתדל להצטמצם עד שלוש דקות.

קודם כול, כרגע משרד התחבורה, רשות הספנות והנמלים עובדים על תקנות שיקראו "תקנות למניעת זיהום אוויר מכלי שייט". התקנות האלה למעשה מבוססות על אמנה בינלאומית של הארגון הימי הבינלאומי שהוא יהיה תקף לכל כלי השייט בעולם. הוא יהיה תקף גם לכלי השייט שנוהגים לישראל.

מתי זה יתבצע?

התקנות האלה כרגע בעבודה מאומצת מול משרד המשפטים. אנחנו מקווים מאוד שעד סוף השנה הן יוגשו כבר לוועדה לאישור.

בנוסף למה שנאמר בתקנות הבינלאומיות, אנחנו משדרגים את זה ומעתיקים למעשה תקנה אירופאית שקיימת היום לגבי אוניות שהן רתוקות, אוניות שקשורות בתוך הנמל. האוניות האלה ידרשו לעבור לדלק דל גופרית, דלק שכמות הגופרית בו תהיה פחותה מ-0.1%. זה מבחינת החקיקה שצפויה.

הייתי רוצה להתייחס רגע לגבי הנמלים החדשים. נאמר פה לגבי הנמלים החדשים ורמת הזיהום. הנמלים החדשים למעשה יפחיתו את רמת הזיהום במפרץ חיפה, לא יגבירו אותו, גם לגבי אזור נמל אשדוד.

היו שלושה נמלים בחיפה.

אני מדבר כרגע על הנמל החדש. הנמל החדש הוא נמל שהוא טרמינל למכולות. הנמלים החדשים יהיו גדולים מספיק בשביל לאכלס אוניות גדולות, אוניות בסדר גודל של 18,000 מכולות. מכולה אחת היא יחידת הובלה. כרגע הנמלים הקיימים יכולים לאכלס אוניות קטנות יותר, של 14,000 מכולות, אבל למעשה הגודל הממוצע עומד על 6,000 מכולות, אז בואו ניקח אונייה של 6,000 מכולות שמגיעה כל יום לנמל ופורקת את המטען שלה, בעתיד בנמלים החדשים תעבור אונייה אחת של 18,000 מכולות, ששלושת האוניות האלה יכנסו בתוכה. לא תבוא אונייה כל יום, תבוא אונייה כל שלושה ימים. בנוסף לזה האוניות החדשות הן חדישות יותר, יעילות יותר, רמת הפליטה שלהן תהיה נמוכה יותר.

אתם תגבילו את הכניסה לנמל רק לאוניות חדישות וגדולות וכל הקטנות לא יוכלו להיכנס?

זה תהליך שקורה מעצמו מכיוון שחברות הספנות הולכות ומתחדשות. הן קונות אוניות גדולות יותר ואת האוניות הקטנות הן גורטות. מה שנראה היום זה אוניות גדולות יותר.

אבל אתה מציג מצב של מה שיהיה היום, לא יהיה גידול בשינוע וכמובן שזה לא מדויק.

אבל הגידול בשינוע הוא גידול טבעי בצריכה.

יש גידול טבעי ויש להתחיל להעביר לכל העולם, לכל המזרח התיכון. בסדר, הלוואי מזרח תיכון חדש, אבל זה הכיוון של נמל חיפה, להעביר הרבה יותר שינוע.

זה נכון, אבל גידול הסחר הטבעי של ישראל עומד על 4% או 5% לשנה. זה גידול שהוא לא קשור לנמלים. אם אנחנו נצרוך פחות, אז יהיה גידול קטן יותר, אבל זה לא קורה. הספנות צריכה לתת את הפתרון שלה.

מה עם הזיהום מהתחבורה, מהאוטובוסים, משאיות?

אני נציג רשות הספנות והנמלים. אני לא יודע להתייחס לגבי תחבורה.

טוב, תודה רבה.

אני יכול להתייחס להקשר הזה?

בדקה, אם אפשר, איתמר.

קבענו בהחלטה שצריך להרחיב את האזור אוויר נקי גם לתחומי נמל המפרץ המאושר. בדבר הזה גם אם תקראו למשרד התחבורה, עיריית חיפה, זה מאוד יקדם ואנחנו מחכים להתקדמות בעניין הזה עד לאישור התוכנית. זה ייקח זמן אבל צריך לעבוד על זה, וגם אנחנו מחכים לנושא של תקנות מאמנת מרפול. זה דבר מאוד חשוב.

נשאר לנו יותר מחצי שעה. אנחנו נשמע תושבת קריית חיים. שתי דקות בבקשה. דרך אגב, אנחנו גם נשמע נציגי בז"ן, נציגי המפעלים, מי שנמצא כאן. נשמע את כולם, אבל אנחנו נעשה סבב שנדע על מה אנחנו מדברים, שהם ירצו להגיב, שיגיבו בסוף.

שמי צעירה נחמיאס, אני תושבת קריית חיים מערבית, ליד שדרות דגניה, ליד מכלי הדלק.

היינו כבר שם.

אני מזוהה עם החולצה הזו. לא רוצה סרטן רביעי.

אנחנו כאן תומכים בך.

משפחתי, חבריי, שכניי חולים, מתים. לא עוד. לא עוד כמו בקזינו, שהטייקונים אוספים את הכסף. לא עוד. אנחנו נסגור אתכם. אנחנו נקים דיסנילנד. על בתי זיקוק יקימו דיסנילנד. אדוני, לא יעזור לכם. אתם לא גרים באזור גם. אתם עובדים, אבל אתם לא מגדלים את הילדים שלכם באזור. אני יודעת כמה אנשים חולים. אנשים חולים, אומללים. עדיף להם שימותו, כי הממסד לא סופר אותם. אני פה להיאבק למען מפרץ חיפה נקי. אני בת 70, ילידת חיפה. זה מטורף. אני זוכרת שהגעתי ב-67' לקריות. התחתנתי עם קרייתי. נסעתי לעבודה בחיפה על הגשר הצר הזה שאוטובוס 58, זה רק היה מסלול אחד. מנגד חיכו הרכבים עד שמצד אחד יעברו האוטובוסים או הרכבים. לא יתכן. אנחנו שומעים פה על פליטות, על מדדים, מספרים, שנים, ככה וככה. תגידו, נפלתם על הראש! אני פה בשם החולים והמתים ולא עוד. לא עוד.

מאה אחוז, תודה רבה לך.

אנחנו ניאבק בכם.

תודה. אני חייב גם להצהיר כאן שלפני שנה וחצי ביקרתי ברמב"ם ונפגשתי עם הרופאים הכי בכירים במחלקה הכי קשה, והם אמרו לי בצורה חד משמעית שאחוז הסרטן גדל באזור בעשר השנים האחרונות פי שלוש, אבל הם אמרו לי גם שהם לא יכולים לצאת לתקשורת ולדב, ואני מבין למה. אני מציע לכל אחד, מי שלא ראה, שילך, יסתכל על המחלקות, כמה המחלקות גדלו שם וכמה חולים יש, ויש כאלה ששולחים אותם הביתה כי אין מספיק מיטות. חבל על הזמן. אז אנחנו מזדהים איתך.

עוד שנייה, סליחה. יושבת פה עליזה ברקן. היא בחוג סריגה. שאלו אותה כמה כובעים לסרוג לילדים. 200 כובעים לסרוג לילדים ברמב"ם.

תודה רבה. אנחנו נמשיך וניתן לעוד מספר תושבים, אבל קודם כול יש לנו כאן מהקואליציה לבריאות הציבור שלושה דוברים. ידבר רק אחד ומקסימום שלוש דקות, אז תחליטו מי מכם, ואנחנו מתנצלים מהשאר.

דרך אגב, הטייקונים שהיא מדברת זה תש"ן. חברה ממשלתית. רק איפה שהיא גרה זה תש"ן.

אני מבקש לא להעיר ולא לדבר ולא להגיב.

בקשה, יש לך שלוש דקות.

אני רק רציתי להוסיף לגבי המחקר של שירי וגם לגבי הצו שיצא, של הגנת הסביבה. הצו יצא על חריגות שנה שעברה בניידת 5. את עשית את המחקר עד סוף 2017. 2018, שוב פעם חריגות בנזן וזה בתחנה ניידת 6. אני רוצה לומר שהחריגות שישנן היום לקוחות מתוך תחנה וחצי. בכל האזור שמסביב זה האזור הקרוב יותר. יש את קריית נחום, יש את חוצות המפרץ, תל חנן. שם אין ניידות. שם לא בודקים בנזן.

איפה זה?

מסביב לכל מתחם בז"ן. התחנות היחידות הניידות של הגנת הסביבה הן אלו שעלו על החריגות ובעקותיהם יצא הצו, אבל בתכל'ס אנחנו לא יודעים מה קורה במתחם. בתכל'ס, מי שמגיע לאיקאה קריית נחום, יכול לקבל רמות מטורפות של בנזן ואנחנו לא יודעים מה. בחוצות המפרץ אותו דבר.

עד היום, מתחילת השנה, תחנה 5 נמצאת רק ב-70% זמינות. 30% היא בכלל לא זמינה, לא עובדת.

באיזה תחנות מודדים בנזן?

יש בקריית בנימין, יש בקריית מוצקין, קריית חיים, יש בעצמאות, אבל זה רחוק מאוד. זה כבר ממש במרכז תושבים.

זה החריגות של שנה. העליון זו תחנה מספר 6. 16 חריגות עד סוף מאי, כשמותר שבע בשנה. למטה זו תחנה 5 שהיא שניים.

עכשיו אני רוצה להקריא מתוך צו 45 שהגנת הסביבה הוציאו. "בעת החשיפה הבנזן חודר לגוף האדם דרך העור, דרך דרכי העיכול, דרך דרכי הנשימה, עובר למחזור הדם. מעבר לסיכון הבריאותי המיידי הקיים בחשיפה קצרת טווח לחומר, החשיפה הסביבתית הכרונית לרמות נמוכות של חומר עלולה לגרום למגוון רחב של השפעות בריאותיות מזיקות לטווח ארוך, מסרטנות ובלתי מסרטנות". זה מתוך הצו של הגנת הסביבה.

דבר נוסף, זה גם מתוך מסמכים רשמיים של הגנת הסביבה. זה הוגש לוועדה הגיאוגרפית ב-2017. מה שאתם רואים שם נקודות צהובות זה מקורות לא מוקדיים של פליטות. זה הדיגומים. דיגומים צריך לזכור שלא נעשה באופן רציף. זה נעשה פעם ב- - - , אבל הרבה מכל החריגות זה פליטות לא מוקדיות.

פעם בשבועיים נעשו דיגומים מסביב לכל המתחם.

שזה מחזק שזה לא רציף. בשנה שעברה על הצו היו שם אפילו נקודות שזה היה פי 19 לעובדי בז"ן בתוך המתחם, חשיפה לבנזן, שהקראתי קודם, חומר מסרטן ודאי לאדם. זה המתחם של בז"ן בתוך לב מטרופולין חיפה. המצגת שמשרד הבריאות הגישו לעררים של בז"ן ושל "קרקעות הצפון", הבקשה שלהם הייתה – ערכי איכות האוויר בחיפה גבוהים בהרבה מערך היעד שהוא הרצוי מבחינה בריאותית. עודף התחלואה שיש לנו. אני לא אתעכב על זה. ההמלצה שלהם: "לאור זאת יש לפעול לצמצום", לא להוסיף, ואנחנו רק מוסיפים תוכניות, אלא "לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה".

מתוך מצגת שצור גלין הציג לנו כשנפגשנו לגבי הקונדנסט בסוף 2017 – "המדינה לא עומדת ביעדים שהיא קובעת לעצמה להפחתת הפליטות", וזה גם בגלל שלא עברו לגז כולם וגם בגלל שהם לא עומדים".

בסוף 2014 הגיעו נציגים של המשרד להגנת הסביבה להציג בעיריית חיפה את דוח המפלס הקודם. אני לא אקריא את הכול. הוא הציג גרפים, אבל הוא אמר בסוף, מר אורי שלהב, ממונה מערכת פליטות, המשרד להגנת הסביבה: "אני אישית קצת הופתעתי לראות שכמות הפליטות מהתעשייה באזורים מסוימים משמעותית יותר מתחבורה". זה המשרד להגנת הסביבה.

יש תמ"א עכשיו של מינהל התכנון, תמ"א/41 שאמורה להסדיר את כל משק האנרגיה. לפי מה שאומרים, מודגש פה בצהוב, "סך הביקוש השנתי לדלקים גם ב-2030 וגם ב-2050 לא הולך להשתנות ולא הולך לעלות". עוד אחד מהעקרונות שלה זה ביזור, מוקף שם באדום, אבל אצלנו ממשיכים לרכז ולרכז, שזה גם סיכון ביטחוני וגם בריאותי.

לגבי השריפה, שהייתה אכיפה. אוגוסט 2016 המשרד המליץ על חיפה כימיקלים לקנס 3.6 מיליון שקל. אנחנו היום ב-2018. אני לא יודעת אם קרה עם זה משהו.

רוית, תודה רבה.

דנון, תושב קריית ביאליק. שתי דקות בבקשה. בבקשה, תציג את עצמך, את מי אתה מייצג.

שי דנון, נציג ציבור מקריית ביאליק. תודה לך יושב ראש הוועדה על הכינוס הזה. לכם, חברי הכנסת. אני חושב שזה חשוב שאתם עוסקים בנושא, ועל זה תודה רבה.

הציגו לפניי אנשים מומחים בתחומם, ואני מסתכל כמו בעל חיים ואני רואה את תימרות העשן, ואני שואל את המשרד להגנת הסביבה שאלה. איך שריפה כזאת עם עשן כזה שחור, מה הראו מכשירי המדידה שאתם מספרים לנו, מדדנו 5,000, 8,000? אלפי דגימות. השריפה הכי גדולה, איך היא עברה לכם בין המדדים? איך לא ראיתם את החריגות? ואתם עדיין אומרים שאתם יודעים למדוד. אז קודם כל אני חושב שצריך לתת כלים למשרד להגנת הסביבה על מנת למדוד באמת מה קורה פה. כל מה שאנחנו רואים זו תמונה מוקטנת, אם זה במיקומים שהם מנוגדים לרוח המערבית שמגיעה מהים. לא צריך להיות חכמים גדולים. בעלי החיים עזבו את האזור. אני כתושב האזור לא אשאר שם. אם תקום מועצה תעשייתית, אם ישארו המפעלים. אני לא אוכל לגדל את ילדיי באזור שאותו אני כל כך אוהב. תודה.

מאה אחוז, תודה לך.

ד"ר אריה, "אדם טבע ודין". שתי דקות בבקשה.

תודה, אדוני. אני ברשותך רוצה להעלות זווית ראיה מקצועית לשאלה של האכיפה כדי להגיע מתוך זה להצעה אופרטיבית.

מה מטרות האכיפה בעצם? יש כמה מטרות אפשרויות: ענישה, התרעה, ומבחינתי כאיש מקצוע, המטרה הכי חשובה היא מניעה והפחתה של זיהום האוויר. איך מונעים בעצם זיהום אוויר? יש שני דברים שהם משלימים אחד את השני, האחד זה דרישות סביבתיות ארוכות טווח, להתקין טכנולוגיות, לשנות תהליכים, לשנות חומרים, להטיל מגבלות ודרישות למיניהן. אלה דרישות ארוכות טווח וצריך ליישם אותן, וזה בהיתרים והרישיונות.

יש עוד ענף שהוא דרישות בזמן אמת, שהן דרישות תפעוליות, לתפעל נכון דברים, להתגבר על תקלות אם יש, לעשות מה שצריך וכו' וכו'.

בדוח של הממ"מ ראינו מאות או אלפי חריגות ויכול להיות שברגע זה ממש יש גם חריגות ואנשים נושמים את זה ואנחנו נדע רק עוד שנה שיהיה דוח חדש, מה היה היום, אז זה לא עוזר לנו הרבה. מה שאני רוצה להגיד, מה שצריך, זה לפתח את הכיוונים של מערכות זמן אמת, לא רק ניטור לאחור שהוא חשוב לראות את התמונה הכוללת.

יש לך הצעה כתובה? יש לך דוח?

אנחנו העלינו הצעה. מערכות זמן אמת זה אומר שכרגע אם יש חריגה במכשיר מסוים, ידע על זה מישהו עכשיו ויוכל הרגע לסגור את התהליך, לסגור את המתקן וכו'. אז אתה עזרת במשהו.

בעוד כחודשיים המשרד להגנת הסביבה צפוי במסגרת חוק אוויר נקי להגיש את השלב השני של התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר, ואני הצעתי למשרד לפתח את הכיוון הזה גם של מערכות זמן אמת, של אמצעי ניטור מתקדמים, של חישה מרחוק, ואז גם זה יפתור, באמצעות חישה מרחוק אפשר יהיה לנטר שטח ולא רק נקודה שבמקרה הרוח הלכה לכיוון אחר, לסגור היקפים סביב אזורים שלמים. אני הצעתי למשרד לקדם את הכיוונים האלה. אני קורא לוועדה לעזור לנו לקדם את הנושאים האלה כדי שתהיה קפיצת מדרגה בניטור, כולל בזמן אמת במפרץ חיפה.

תודה רבה.

אתה בעצם אומר שיש היום את היכולת הטכנולוגית לזהות בזמן אמת וללכת לשלוח מישהו, עכשיו תטפל בזה, ופשוט לא מיישמים את זה.

יש את היכולת הזאת. כמו שציין קודם חבר הכנסת מיקי לוי, זה כמובן יעלה כסף ותקנים וכוח אדם שכנראה למשרד להגנת הסביבה אין מספיק, אבל עקרונית אפשר לעשות את הדברים האלה.

אתה מתבקש לשלוח לנו לוועדה את המסקנות שלך ומה אתה מציע. תודה רבה.

תודה.

יש לנו את מוטי, נציג הירוקים, חיפה. מוטי, שתי דקות בבקשה.

בוקר טוב לכולם, מוטי בליצבלאו, נציג "הירוקים של חיפה", תושב קריית חיים, פעיל סביבה ותיק.

מכיוון שהציגו את כל הדברים לפניי על הנושא של בז"ן, אני רק רוצה לציין שלושה דברים. אחד, "הירוקים של חיפה" כבר שנים מדברים על טיפול הוליסטי במפרץ חיפה ולא האמינו לנו, אז אני שמח א', לפחות שיש התעניינות רבה של חברי הכנסת בוועדה הנוכחית הזו, ותודה רבה לכולם, כולל יעל כהן-פארן.

שניים, נקודת המפנה שחלה פה והיא נוגעת לקריית חיים בפועל למרות שהיא הוזכרה, אני רוצה לציין את זה בשתי צורות. אחת, במאי 2015 העלה פרופ' גרוטו את המשפט האומר שמי שגר 200 מטר מחוות מכלי הדלק, הסיכוי שלו לחלות בסרטן הוא פי חמש עד גיל 65 ומעל 65 פי 17. מאותה עת ושנתיים לפני כן אנחנו ניסינו לפעול כדי להזיז משדרות דגניה שני בתי ספר, את ספר "דגניה" ואת בית ספר "רגבים", יחד עם שאילתות של חברת הכנסת יעל כהן-פארן.

בוא תזכיר לכולם שזה של תש"ן, החברה הממשלתית.

סליחה, זו פעם שנייה שאתה מעיר. אני מבקש, פעם שלישית, אתה תמצא את עצמך בחוץ. אנחנו מנהלים את זה בכבוד ובאחריות. אמרתי לך, תרשום מה שאתה רוצה. אנחנו ניתן לך שתי דקות בסוף.

בסדר גמור.

זה לא הלך.

אני רוצה לציין פה שני דברים. אחד, בסניף של קופת חולים בקריית חיים המערבית כרגע מטופלים 140 חולי סרטן. אתם רואים פה את הגרף הזה על השולחן? הוא מ-12.6.2018. רואים את הגרף בעליית הבנזן בתחנה של "רגבים".

אני רק רוצה לסיים בשני משפטים שכתב שופט בישראל כשדרש לפנות בית ספר מירושלים. הוא אמר דבר נורא פשוט. "כשעומדים בתקן", וזה לגבי ההיתרים שקיבלו פה, "אין משמע היעדר זיהום". דבר נוסף הוא אמר, "עמידה ברמות הפליטה המותרות אינו מצביע על היעדר זיהום אלא על רמות זיהום שאינן מהוות עבירה על החוק", וזה מה שאנחנו רואים כאשר נותנים היתרים מקלים ואז לא יכולים להגיש תביעות, לא יכולים להגיש שימועים.

שלחת לנו את החומר הזה?

אשלח את זה.

אז תשלח בבקשה. תודה רבה, אנחנו מודים לך מאוד.

אני רק רוצה להעיר על בתי הספר. אני שאלתי שאילתות את שר החינוך והתשובות שקיבלתי ממשרד החינוך הן מגוחכות. כשאישרו את בית הספר, ואנחנו מדברים על שנות ה-60, אז לא היו שום בעיות וקיבלו אישורים מהמשרד להגנת הסביבה.

תודה.

איתנו תושבת קריית חיים, עליזה ברקן. דקה-שתיים, בבקשה.

קודם כול תודה רבה לך חבר הכנסת אכרם חסון שנענית לבקשה שלנו לזמן את הישיבה. כמובן ליעל ולמיקי שהגיעו, ואחרים שהיו כאן.

אני לא מדענית ואני לא באה לתת גרפים ונתונים, אבל חוץ מהזיהום שהורג אותי ואת כל התושבים, מה שהכי הורג אותי זה היחס של הממשלה והיחס של כל האנשים שיושבים ודנים ודנים ודנים ואנחנו קוברים וקוברים וקוברים. אני לא מוכנה ללכת ללוויה של ילדה בת שבע וחצי שגרה ארבעה בתים ממני, ואני גרה במזרחית, לא במערבית. יש אצלנו חולים. יש שני ילדים חולים בבית ספר במזרחית בכיתה א' וכיתה ד'. לא יתכן שימשיך המצב הזה. נמאס לשמוע דיונים. זה פשוט פשע, מה שעושים פה, וגם כשעושים מחקרים, האנשים שעושים את המחקר מקבלים איומים. אנחנו חיים לא ברפובליקת בננות, אני חושבת.

השאלה שלי, מה היה קורה אם אנחנו היינו נמצאים ובעלי המפעלים היו נגיד אוסטרים או גרמנים כמו שנורית ציינה, והיו עושים לנו את אותו דבר שעושים לנו בז"ן ושאר המפעלים. הרי היינו צועקים, הגויים נגדנו, הגויים מרעילים אותנו, הגויים עושים לנו רע והורגים אותנו, אבל אם זה יהודים שעובדים בבז"ן או במפעלים האחרים והורגים אותנו, זה לגיטימי? אני לא מוכנה להוסיף מבנים בבתי קברות במקום להוסיף בתים בקריית חיים. אני לא רוצה שהבן שלי שעוזב עוד חודש את קריית חיים, יעזוב אותנו. אני אלך אחריו. אני לא מוכנה להמשיך לקבור אנשים. תיקחו את זה בחשבון.

עוד הערה אחת. לא מדובר רק בסרטן. יש עוד הרבה מחלות אחרות.

דבר אחרון, לא מדובר רק בזיהום אוויר. יש לנו זיהום ים, מים וקרקע. זה לא רק אוויר. תודה.

תודה, עליזה.

גברת מימי פרץ, תושבת נווה שאנן.

שלום, אני מימי פרץ. אני ילידת נווה שאנן. אני תושבת חיפה.

אני רוצה להגיד לכם שבחיפה יש יותר מ-44% חולים סרטן. אצלי במשפחה 50% חולי סרטן. זה דבר דרמטי. אתם לא מבינים מה זה. אם תבינו ותפנימו את זה, אולי תעשו משהו. אני באה בטענות לממשלה שלי. היא זו שאחראית עלינו והיא זו שהזניחה אותנו שנים על שנים של הזנחה פושעת במפרץ חיפה. המפעלים האלה הולכים ומתרחבים עד אין סוף. איפה אנחנו פה? מה, אתם לא רואים שיש שם אנשים?

תודה רבה.

גברת אורנה בר לב.

תודה לחבר הכנסת אכרם חסון.

אני רציתי פשוט לשאול מהדברים שנאמרו פה, את משרד הבריאות. לא ברור לי, אם יש כאלו חריגות שאנחנו צופים והם חוזרים על עצמם באזור מפרץ חיפה, למה מפרים את חוק בטיחות המזון שנכנס לתוקף לפני יותר משנה ולא מנטרים את המזון שנחשף בעבר, למשל מתכות כבדות בדגים ואוקסימים במוצרי חלב. למה לא מנטרים את המזון כדי לזרז קבלת החלטות? גם למה לא מנטרים בנוזלי גוף של העובדים את החומרים המסוכנים שהם חשופים אליהם במינונים היסטריים? למה לא מנטרים את הדברים האלו?

ליהי דיברה על נושא שכאילו יש המרה מנושא של זיקוק לתעשייה לייצור של חומרי גלם לפלסטיק. אני לא מבינה למה מקדמים תעשייה לזיקוק במקום למחזר, לקחת את פסולת הפלסטיק ולמחזר אותה לחומרי גלם, כי הטכנולוגיה קיימת.

בנושא של בנייה. הקרקעות שם מורעלות ומזוהמות. איך אפשר לעשות תוכניות של בנייה בכלל על הקרקעות האלו? לא ברור לי.

בכל מדינה מתוקנת ברגע שיש מתחם שנחשפו בו כאלו חומרים מסוכנים, מסרטנים לאדם, אז מה שקורה, פשוט מייד סוגרים את האזור כמו אזור מוקשים. אין יוצא, אין בא, ואצלנו דנים.

יכול להיות שאנחנו עדיין לא מדינה מתוקנת.

כנראה.

איתנו כאן תומר שלו. שתי דקות.

בוקר טוב. עד עכשיו דיברו על כמות החריגות. אני רוצה לדבר מה זו חריגה, מה האיכות של חריגה, במרכאות.

לפני כחודש, ביום שישי בבוקר אנשים בעוטף בז"ן מנהלים את שגרת יומם, לא יודעים שענן של בנזן נפלט מהמפעלים. ריכוז של 1.7 זה סיכון ל-1:100,000 לסרטן. ריכוז של 10, כבר צריך להקפיץ כוחות חירום. ריכוז של 17, הסיכון עולה ל-1:10,000. הריכוז שנמדד היה 25. זה טירוף. מה עשו עם זה? כלום. האם מישהו ידע על זה? תקשורת? שום דבר. אנחנו מוציאים פוסט בפייסבוק. זה כן הגיע דרכנו לכל חיפה והקריות, אבל כולם מעלימים את זה.

שלשום לפנות בוקר, אנשים עוד ישנים במיטות עם הילדים שלהם, זיהום קצת פחות מזה. אמרתי קודם ש-10 זה צוותי חירום. היה רק 9.5. קמנו בבוקר, דיווחנו על זה באמצעי המדיה שלנו. פנינו להגנת הסביבה, אז הם אומרים, זה עדיין לא צוותי חירום, זה רק 9.5. אבל זה היה בכלל לפנות בוקר.

אנשים לא קיימים לפנות בוקר.

כן, לפנות בוקר לא צריך לנטר ואם קורה משהו, כמובן לא צריך לעשות כלום.

זה לא מה שקיבלת תשובה.

אני מבקש, גבירתי, את לא מעירה לאף אחד. לא הסכמתי שאף אחד יעיר לך. בבקשה, אל תעירי לאף אחד.

אני רוצה להגיד שכשיש ואקום, אז האזרחים ממלאים את הוואקום. אם היום יש את הבעיות האלו, הבעיות האלו יפתרו. הציבור יקבל את הצבע האדום שלו על זיהומים כאלו באמצעים אחרים, דרך גורמים אחרים, חיצוניים. תודה.

תודה רבה לך.

דליה טל, בדקה בבקשה.

דליה טל, עמותת "צלול". תודה רבה לוועדה.

לפני שמונה שנים כשאנחנו נכנסנו למאבק לסגירה של מכל האמוניה של "חיפה כימיקלים", אז בואו נגיד שגם הציבור וגם הממשלה וגם המשרד להגנת הסביבה וכל מי שהיה באזור היה מאוד סקפטי שהדבר אפשרי, והגענו לרגע הזה שהמרחב סגור, וזה מאותת לנו, ואני חושבת צריך לעודד את כל מי שיושב כאן בחדר שאם הציבור נחוש בדעתו והוא גם מצליח לשכנע את הכנסת ואת המשרד להגנת הסביבה ובעיקר את בתי המשפט, הדבר אפשרי. אני חושבת שזה צריך להיות המסר וזה צריך להיות המסר המעודד כאן. כולכם דיברתם פה על מחלות ועל ייאוש ועל צרות, ואני דווקא רוצה את המסר המעודד לכולנו פה, שאם אנחנו כולנו נהיה מספיק נחושים ומספיק עיקשים, אני לא יודעת אם המטרה היא לסגור את בז"ן, אבל לפחות לשפר את המצב במפרץ חיפה בצורה דרמטית, את האוויר, את הים, את הנחל, את הפארקים. אני חושבת שצריך כאן איזושהי באמת עבודה משולבת של כולם פה ואני מאמינה שהדבר אפשרי.

מאה אחוז, תודה רבה.

מנכ"ל איגוד ערים נמצא כאן? בשתי דקות בבקשה.

לא, אין לי מה להוסיף על מה שנאמר.

אוקי, תודה רבה.

זה די מדהים שלאיגוד ערים אין מה להוסיף.

יש לנו תושב בשם אלכסנדר, תושב קריית אתא? יש לך דקה לדבר.

דובר כאן שבעשר השנים האחרונות יש פי שלושה יותר סרטן ברמב"ם. אני חושב שזה איכשהו קשור כנראה לזה שכאשר אחרי שבז"ן הופרטו, הם התחילו להגדיל את התפוקה שלהם ולהתרחב. כנראה שיש איזשהו קשר.

הנקודה השנייה. ממה שאנחנו שמענו וממה שהמשרד להגנת הסביבה אמר על הפחתת פליטות, אני מניח שכנראה שהמסקנה שאין אפשרות טכנית לקיים - - - של מפעלים בשטח קטן ולא לעבור על התקנים, אז כנראה שהמסקנה צריכה להיות לסגור אותם ולעבור למשהו אחר. זאת אומרת, זה לא שלא רצו, זה שאין אפשרות כזאת. אפילו באירופה מתים, נדמה לי, כל שנה איזה 400,000 איש מזיהום אוויר, אז כנראה שאין אפשרות כזאת להמשיך להחזיק את זה פה.

אני מבקש מאוד, לגבי הוועדה המקצועית שהוקמה על ידי הממשלה, לבחון את האפשרות של סגירת המפעל. אתה, מר אכרם חסון, לפחות תנסה להעביר את הנתונים עד כמה שאפשר. נדמה לי שלהעביר נתונים אפשר, כדי שהיא תדע לפחות מה שקורה.

אני רוצה לציין שלפי ההתחייבויות של ישראל בהסכם פאריז, היא אמורה ב-2030 לפלוט בערך 80 מיליון טון גזי חממה, שזה בדיוק מה שהיא פולטת היום, פחות או יותר, מה שאומר שאין אפשרות להגדיל אותה.

נדמה לי שיש יעד, 20% מכוניות חשמליות מכל המכוניות בישראל עד 2030, מה שאומר שכמות הדלק צריכה להצטמצם. צריך לקרוא את זה יחד עם ההתחייבות לצמצם את נושא - - - ב-20%.

אני מציין שיש תוכנית באו"ם לבטל את הפלסטיק החד פעמי בכלל בעולם עד 2023. צריך לצמצם את כמות הפלסטיק.

נקודה אחרונה. אני מבקש כל פעם כשאתם מדברים על הרחבת בתי זיקוק, לזכור שאם נניח אתם מקימים בית מלון, יהיו תעשיות נלוות שהן יהיו בדרך כלל לא מזהמות, ואם אתם מקימים בית זיקוק, יהיו הרבה מפעלים נלווים שהם יהיו מזהמים. בחיפה יש עשרות מפעלים כאלה.

תודה רבה. חברים, ישנו עוד איזשהו נציג ממשרד ממשלתי כלשהו כאן, חוץ מבז"ן שאנחנו נותנים לו לדבר בסוף? האם יש עד איזשהו נציג שלא נתנו לו לדבר, ממשרדי הממשלה? אין.

נציג בז"ן, בבקשה תציג את עצמך. יש לך שלוש דקות.

קודם כול, הייתי שמח שכבוד היושב ראש ייתן לי קצת יותר כדי שאני אגיב.

אז הנה, אני נותן לך יותר מכל אחד, בדקה. בוא נראה, אם תצטרך עוד דקה, אני אתן לך. בבקשה.

קודם כול, תודה. אני באתי לפה בעצם בשם בז"ן, כי הדיון הזה חשוב.

מי כבודו? תציג את עצמך.

שמי שלומי בסון ואני המשנה למנכ"ל בתי זיקוק.

חשוב לקבוצת בז"ן הדיון הזה ולי באופן אישי. חשוב שהעובדות ידברו בעד עצמן, בעצם כדי שיהיה כבוד לאמת.

אני יודע להתמודד עם נתונים ועם עובדות, אבל כמות הדיס אינפורמציה שהייתה פה, ואני מציג את זה לפי דוחות המשרד להגנת הסביבה, המצב בחיפה לא שונה מערים אחרות. שמתי לכם על השולחן צילום מתוך הדוחות האלה. אנחנו רואים שאחוז הבנזן מתחבורה הוא 80%, 18% זה מתחנות דלק ורק 2% זה מהתעשייה, אז אני אומר שחיפה לא יותר מזוהמת מהערים אחרות.

האיפה אתה אומר את זה? בריכוז חלקיקים נשימים.

בריכוז חלקיקים נשימים - - -

בסדר, אתה בוחר איזה נתון אתה רוצה להציג. הרי אנחנו מדברים פה על בתי זיקוק שמזהמים בו חומרים אורגניים - - -

יעל, בואי ניתן לו לסיים.

זו מניפולציה של המידע. זה מה שיש פה.

אבל הוויכוח הזה לא יוסיף לנו הרבה. בבקשה, תמשיך.

אני מזכיר לכולם שמאז שבז"ן הפכה להיות חברה פרטית, הייתה ירידה של עשרות אחוזים, חלקם גם 95% ו-98% במזהמים. כשזה היה ברשות המדינה, ההתנהלות הייתה אחרת לחלוטין.

קבוצת בז"ן היום, ניתנו לה היתרי פליטה עם התקנים המחמירים ביותר בעולם. לא סתם אמרה פה נציגת משרד הגנת הסביבה שאין מקום בעולם שיש ניטור ברמות של הניטור שיש באזור חיפה.

בז"ן זה נכס אסטרטגי למדינת ישראל ועוגן כלכלי לתעשיית הסביבה. אנחנו מדברים על תעסוקה לעשרות אלפי משפחות ומאות מפעלי המשך. כל מה שמדברים פה על תעשיית הפלסטיק, למעלה מ-300 מפעלים בעצם ניזונים או קיימים בזכות בתי זיקוק.

אנחנו חיים במזרח התיכון. המציאות ידועה לכולנו. אין מי שיספק את הצרכים שלנו בשגרה וחירום, ובעיקר בחירום, ואני לא אוסיף יותר מזה על התחום הזה.

אין היתכנות, ואני מדגיש את הנושא זה. אין היתכנות להעתקת מפעלי קבוצת בז"ן והמתחם הפטרוכימי.

אתם בדקתם את זה?

אנחנו בדקנו את הדברים האלה.

זו לא התשובה שאני קיבלתי כשנפגשתי איתך ועם מנכ"ל בז"ן לפני איזו שנה וחצי, שאף פעם בכלל לא נבדקה השאלה הזאת.

כבוד חברת הכנסת יעל פארן, אנחנו אומרים שאין היתכנות כזאת. המשמעות היא בנייה מחדש של מתחם מלא, כולל כל המתחם, ומי שאמר פה קודם, שאפשר לנתק את כרמל אולפינים מקבוצת בז"ן, טועה, כי סגירה של מפעל אחד משפיעה גם על המפעל השני.

לגבי הדוח של מרכז המידע, אז אחד, היינו שמחים שהיו שואלים גם אותנו על הדבר הזה. דבר הכי משמעותי שאני מופתע שהדוח הזה לא מציג, זה את הירידה הכול כך דרמטית בכמות הפליטות משנה לשנה. מדובר על מאות אלפי דגימות. מדובר על 0.01% חריגה, וזה לא שאני מנסה להגיד שהחריגה הזו היא בסדר, נהפוך הוא. אני אומר שאנחנו מחויבים לסביבה. קיבלנו היתרי פליטה מחמירים עם תקנים מחמירים. רכשנו מערכות. ביקשנו להתקין אותן. נעצרנו בקיר אטום. גם אצלכם בחוברת יש את המכתב שכתבנו למבקר המדינה וביקשנו ממנו, כבוד מבקר המדינה, אנא ממך תעזור לנו בבקשה לקדם הקמה של מתקני איכות סביבה. לא ראיתם כזה מצב. המערכות ישבו, עומדות ומחכות להתקנה בהרבה מאוד מהמקרים. כן, בסוף השנה הנוכחית אנחנו גם נעמוד במצב שנתנו לנו תקנים מחמירים. גם נעמוד בניטור הרציף ואנחנו שואפים לאפס חריגות בתקני הפליטה.

אכיפה. בקבוצת בז"ן היו למעלה מ-100 סיורי אכיפה בחודש, מה שאין בשום מפעל אחר. דרך אגב, אנחנו מברכים על הדבר הזה. אין לנו שום בעיה עם הדבר הזה. אין יום שאין סיור אכיפה פתע במקום זה או אחר לפי בחירת המשרד.

בדוח שנתתי לכם אנחנו רואים, דיברתי על הבנזן. אני מזכיר לכולם שהזיהום בכלל, רובו מתחבורה.

שקר. זה פשוט שקר.

מדוע?

כי בחיפה זה לא נכון.

אני צריך עוד שני משפטים.

בבקשה, בוא תסיים.

מנתוני המשרד להגנת הסביבה, מירב הזיהום, 60% זה תחבורה, 20% זה חשמל ו-20% זה כלל התעשייה.

אני רוצה לסיים את דבריי בזה שאני מצטרף להמלצת חברת הכנסת יעל פארן, שהעבודה של המועצה הלאומית לכלכלה תהיה מקצועית וחסרת פניות, תהיה מקצועית ולא תושפע מפופוליזם, אלא תתייחס לנתונים. אני חלק מהדבר הזה. אנחנו שואפים להיות חברה נקייה. אנחנו עושים הרבה מאוד דברים ואני חושב שצריך להעריך את ההתנהלות שלנו. תודה רבה.

תודה רבה.

חברת הכנסת יעל, יש לך דקה.

אוקי, תודה רבה. אז קודם כול לקראת סיכום הדיון ולאחר דבריו של משנה למנכ"ל בז"ן, אז אני רוצה לומר שיש כאן בעיה. כשמפעל חושב שהוא לא מזהם ברמות שמשרד להגנת הסביבה מציג שהוא מזהם, והדוח שרק מציגה לנו כאן רויטל, וזה מתוך הנתונים של המשרד להגנת הסביבה על נזקים בריאותיים, רואים שחלקה של התעשייה היא כ-80% מהזיהום באזור מפרץ חיפה ולא 20% כפי שאמר כאן נציג המפעל, שזה ברור שהוא יעדיף לקחת נתון שהוא בוחר בו, כמו שהוא מציג נתונים על מזהמים שהם פחות רלוונטיים למפעל, כשיש מזהמים רבים אחרים שפשוט לא מנוטרים הרבה פעמים כמו שראינו ולא תמיד מיוצגים בכל הדוחות הסופיים.

תשמעו, יש לנו כאן בעיה אמיתית של מפעל שמתכחש לעצם הזיהום שהוא מייצר, ויש לנו כאן בעיה אמיתית של תחלואה ושל חיים של אנשים, והמפעל הזה צריך יהיה להתמודד עם האמת ועם המידע שיש ברשות כולנו, ואנחנו לא ניתן למשרד להגנת הסביבה להמשיך לפעול באכיפה נרפית מול המפעל. תודה.

תודה רבה. בחצי דקה.

במשפט אחד. שלומי בסון שהוא גם אחראי איכות הסביבה, מנסה להוכיח כאן שכמה שהם לא מנסים והם עובדים נורא קשה, הם לא מצליחים שלא לפגוע בבריאות הציבור, אז יש לי חדשות בשבילך. יש היתכנות לסגור את בז"ן, כי התעשייה הזאת, זמנה עבר. העולם מתקדם לאנרגיות מתחדשות. פלסטיק זו רעה חולה ולא משנה כמה חצאי אמיתות או שקרים אתה תציג כאן בכנסת. זיהום האוויר בחיפה מקורו בתעשייה ולא בתחבורה.

תודה רבה.

נציגת עיריית חיפה, חצי דקה בבקשה.

אני רוצה רק להתייחס להערה שהושמעה לגבי זיהום אוויר מתחבורה, אז גם המשרד להגנת הסביבה יכול להגיד שעיריית חיפה בתחום הזה הייתה חלוצה. יש לנו את חוק אוויר נקי כמו שאתם יודעים, ובעניין הזה בהחלט גם האוטובוסים המזהמים והתחבורה הציבורית הועתקו מחיפה. אנחנו גם מקדמים משאיות גז, זאת אומרת, להגיד שחיפה מזוהמת מתחבורה, זה בפירוש לא נכון. יש בעיה של זיהום מתחבורה בכל הערים למעט בחיפה. אנחנו גם רוצים להרחיב את זה תחום הנמל כמו שאמר איתמר, ולכן לצערי זה משאיר אותנו עם בעיית זיהום דווקא מהמפעלים ולא מהתחבורה.

מאה אחוז. אני מזכיר לעוזר שלי שגם מטפל בתיק, שאנחנו בדקנו גרף ביום כיפור כשאין תנועה, והזיהום לא ירד.

אמרתי בתחילת דבריי, אנחנו שנתיים דשים בדוחות. שמענו חוקרים, בדקנו, ביקרנו בבז"ן, ביקרנו במתקן האמוניה, ביקרנו בכימיקלים חיפה. אני ביקרתי בדשנים, היינו בבתי חולים. אנחנו כבר מכירים את כל המאטריה, לכן אנחנו החוקרים הכי טובים היום בנושא הזה. אנחנו לא צריכים הרבה מחקרים ולא צריכים הרבה מומחים כדי להגיד לנו מה המצב.

בבקשה, רצית להגיב. חצי דקה ואנחנו סוגרים את הדיון.

רציתי לבקש שהגברת ליהי תתנצל על זה שהיא אמרה שאני שקרן. שניים, אני מבקש, כל המזהמים שעליהם דיברה חברת הכנסת יעל פארן, אנחנו מדברים על ירידה בכל המזהמים, ולך, כבוד היושב ראש, ביום כיפור, אני מוכן להציג לך ולהעביר לוועדה, להראות איך כל יום כיפור כתוב: "נשמנו לרווחה".

מר בסון, אתה גר בחיפה?

סליחה, אל תגיב בבקשה. בבקשה לא להעיר.

הדיון הסתיים. אנחנו נתנו יותר משעתיים, בכבוד, לשמוע את כולם. הנושא הזה הוא נושא רציני מאוד.

אני, כפי שנוהג תמיד, שומע את כולם, נותן את הכבוד לכל הנציגים, גם למפעלים וגם לתושבים וגם לנציגי הירוקים וגם לחברי הכנסת להשמיע את הדברים בצורה ברורה ואחראית ועניינית.

אין ספק שאנחנו התקדמנו בשנתיים האחרונות, אבל כמובן שעוד לא הגענו לסיום שאנחנו מייחלים לו כאן, אני וחבריי, חברי הכנסת.

אני רוצה לסכם בשם חברי הכנסת ובשם ועדת המשנה ולהגיד לכם, החלטנו כדלקמן:

א', המשרד להגנת הסביבה מתחייב תוך שלושה שבועות להביא לנו את הדוח הסופי שהתחייבת עליו.

אנחנו מקווים, לא חודשיים ולא שלושה ולא ארבעה ולא נסיים את השנה ואת המושב ואחר כך נתחיל לרוץ. אני מבקש שאתה תעביר את הבקשה שלי. אני גם אעביר מכתב למנכ"ל ולשר ואנחנו נדרוש את הדוח, כי אנחנו רוצים ללמוד מה המשרד עשה. יכול להיות שהמשרד עשה הרבה דברים ואנחנו לא יודעים.

דבר שני, אנחנו מוציאים שלושה מכתבים: לפרופ' בן שמחון, ליושב ראש הכנסת ולפרופ' גרוטו, ואנחנו קודם כול נבקש מהם, מפרופ' בן שמחון, אנחנו גם נדרוש מהוועדה שיהיו שני נציגים לוועדת המשנה, כמשקיפים בוועדה. אני חושב שאנחנו מייצגים את עם ישראל, מייצגים את כולם ולכן חשוב שמהחדר הזה יהיו שני נציגים בוועדה. אם הוועדה לא תעבוד מתחת לשולחן ואין דברים סודיים ואין דברים שעושים מאחורי גבנו, אז אין שום מניעה שלא יהיו שני נציגים משקיפים והם יצאו לציבור ויגידו את כל האמת. אי אפשר לבוא ולהקים מועצה כזאת ואנחנו שומעים עליה בערוץ 2 וכל אחד אומר לנו את האינפורמציה שמתאימה לו. אנחנו לא ניתן יד. אני גם במקביל מוציא מכתב לראש הממשלה ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה ואנחנו נדרוש לדעת את הכול על הוועדה הזאת, מי הקים אותה, למה הקימו אותה, מה ההנחיות שקיבלו ומה המנדט שיש להם ולקראת מה הם הולכים. ראינו שיש כמה הצעות. אנחנו חייבים להיות חלק מהדיון הזה וגם חלק מההחלטות שהן גורליות מבחינתו.

אני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה, זה גם סיכום. אנחנו ביחד עם שר האוצר סיכמנו להשקיע 10 מיליארד שקל במפרץ חיפה כדי לשקם את המפרץ, להביא לתעשייה לא מזהמת, תעשיית הייטק, להחזיר כפי שאמרתי, את הצעירים ואת המוחות מחיפה ומהקריות בחזרה, כי הגיע הזמן שאנחנו ננשום אוויר נקי, וכל תעשייה מזהמת שהיא תמשיך לזהם, אין לה מקום במפרץ חיפה. מה לעשות, יש עידן חדש, יש תפיסה חדשה ואנחנו צריכים ללכת עם העידן הזה.

אני מודה לכולכם שטרחתם ובאתם. באמת אין מילים להודות לכל אחד ולכל אחת מכם.

תודה רבה ונתראה בקרוב.

הישיבה ננעלה בשעה 12:06.