פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



10
ועדת הכלכלה
13/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 780
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ל' בסיון התשע"ח (13 ביוני 2018), שעה 9:00

יחסם של נהגי אוטובוס לאנשים בעלי צרכים מיוחדים כולל חיילים במדים, של חברת הכנסת ענת ברקו

חברי הוועדה: דב חנין – מ"מ היו"ר
יצחק וקנין
עבד אל חכים חאג' יחיא
לאה פדידה
נורית קורן

ענת ברקו
נחמן שי

מנהל אגף תחרות תחבורה ציבורית, משרד התחבורה - גבריאל נבון

מפקחת נגישות שירות ארצי, משרד המשפטים - חן שטרן

מפקחת נגישות שרות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - תמר ויזנפלד

ממונה נגישות, אגד, מפעילי התחבורה הציבורית - חמי הרשקוביץ

מנהלת פניות הציבור - חברת מטרופולין, מפעילי התחבורה הציבורית - סיון שירי

מנהל תחום שירות לקוחות, דן, מפעילי התחבורה הציבורית - תמי בן שלמה

דובר דן, מפעילי התחבורה הציבורית - איתן פיקסמן

מנכ"ל המרכז לעיוור - נתי ביאליסטוק כהן

נהג מנכ"ל המרכז לעיוור - יוסף לוי

נציגת עמותת עלה - הניה מרמורשטיין

מאפשר, תחום נגישות, אלווין, ארגוני אנשים עם מוגבלות - שלום דב לב

המרכז הישראלי ללימודי חירשות - בועז אחד העם

יועצת משפטית של עמותת נגישות ישראל - מיכל שיק הר-טוב

שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את נגישות ישראל - מתן אלקלעי

דיקלה טקו

אושרה עצידה
יחסם של נהגי אוטובוס לאנשים בעלי צרכים מיוחדים כויילים במדים, של ח"כ ענת ברקו (מס' 10140)

שלום לכולכם, אני מתנצל על האיחור. ניסינו לפרוץ את המצור על ירושלים אבל מדינת ישראל תקועה בפקק, כמו שאתם יודעים.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. הנושא שלנו הוא דיון מהיר, של חברת הכנסת ענת ברקו, על יחסם של נהגי אוטובוסים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, כולל חיילים במדים - נושא חשוב.

הגברת ברקו, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. אני לא חברת ועדה, אבל פשוט ראיתי סרטון של חיילת בכיסא גלגלים מלווה בחיילת נוספת, וממש התעמרות מצד הנהג וחוסר רצון לעזור למרות שמדובר בהפרת חוק בוטה. החוק קובע שהוא היה צריך לפתוח את הרמפה ולא הבנתי.

כשנכנסתי לעניין הזה יותר לעומק, זה לא בדיוק נושא שאני עוסקת בו ביום יום, וגיליתי שהצורך להנגיש אוטובוסים הוא רק בקווי אוטובוס עירוניים. אפילו בבין עירוניים אין צורך לעשות את זה. זה נראה לי מוזר, אני לא מבינה למה. אם מישהו צריך נסיעה שהיא מחוץ לעיר הוא לא אמור לעלות על רמפה, הוא לא צריך את ההנגשה?

מעבר לזה, אנחנו לא רוצים להשמיץ את כולם. אנחנו יודעים שיש נהגים שיורדים ועוזרים ומכבדים ועושים את הדברים גם מתוך יחס של רצון לעזור באמת וגם מתוך כיבוד החוק כפי שהם מתבקשים לעשות.

הזלזול בנוסעת היה בוטה. חיילת בכיסא גלגלים לא חייבת לשרת בצה"ל. היא חיילת שכנראה התנדבה לשרת בצה"ל. אני לא מכירה אותה, אני מבינה שהיא לא נמצאת כאן היום. אני יודעת שהיא הוזמנה.

היא הוזמנה, הם החליטו שלא להגיע.

אוקיי. בכל מקרה, היא גם לא חייבת לשרת בצה"ל. היא כנראה התנדבה לשרת בצה"ל. כאזרחים, כמדינה, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שהיא תוכל גם לקיים את השירות שלה וכמובן לקיים שגרת חיים כמו כל אדם שיש לו מוגבלות מסוימת ולעזור. זה לא קרה במקרה הזה. זה היה מאוד מאוד מצער. אני חושבת שזו גם פגיעה בצבא.

אדוני, אנחנו צריכים לרענן את הנהלים ואת החוקים בפני נהגי האוטובוס. אף אחד לא עושה טובה. זה צריך לבוא ממקום טוב, ממצפון. אבל אם יש כאלה שצריכים להזכיר להם את החוק, צריך לעשות את זה, ובהחלט לרומם את הנהגים שעושים את זה ומכבדים - לצלם, לומר, לעודד, להראות שאפשר גם אחרת כי זה מה שמתבקש.

אני באמת רוצה להודות על קיום הדיון הכל כך חשוב ולומר שאני מקווה שלא נראה מחזות מהסוג הזה ואפשר יהיה לקיים חבר הכנסת מתוקנת גם בעזרה לאנשים שצריכים את ההנגשה הזו, ולהרחיב את התקנות, את החוק, גם לאוטובוסים בין עירוניים, לא רק לעירוניים.

תודה רבה, גברתי.

יש לנו כמה נציגים של ארגונים של אנשים עם מוגבלות. גברתי, בבקשה.

עו"ד מיכל שיק הר-טוב, יועצת משפטית של עמותת נגישות ישראל. אני מצטרפת לדברים החשובים שנאמרו כאן.

באופן עקרוני, אני חייבת לספר רקע. כשחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נחקק, משרד התחבורה עמד על רגליו האחוריות לגבי אוטובוסים בין עירוניים, ובסוף הושגה פשרה וחובת הנגשה פיזית היא רק לגבי אוטובוסים עירוניים ולא בין עירוניים.

אני יכולה לספר פה שיחד עם חבר הכנסת אילן גילאון אנחנו ביקשנו ממחלקת המחקר של הכנסת שתחקור מה קורה בעולם. יש מסמך, אפילו יש טיוטה כבר של הצעת חוק לתיקון חוק שוויון באופן שיחייב גם אוטובוסים בין עירוניים. אני מאוד מקווה ונשמח לעזרה של כל אחד כדי לתקן את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

אשמח להצטרף לחוק.

חשוב מאוד.

אנחנו נעביר אליכם.

דבר שני, נושא סיוע של נהגים – הרבה הרבה זה עניין של הדרכות, מודעות, של נהגים. אני יכולה לספר שאנחנו כעמותת נגישות ישראל התחלנו ללוות את חברת אגד ואני מקווה שנעביר הדרכות מאוד משמעותיות ומעמיקות לנהגים. אני כן יכולה להגיד שנעשית הרבה עבודה בפועל. כן צריך גם את ההתגייסות של משרד התחבורה והדרכות שמשרד התחבורה ככה יחלחל.

יש דברים שאנחנו לא חושבים עליהם, אבל לנהג יש הרבה התמודדויות שאליהן הוא נדרש, וחברות האוטובוסים לפעמים לא יודעות מה מותר מה אסור, האם אפשר להרים פיזית את האדם, האם אפשר לגעת בו, מה קורה אם עולה אדם עיוור עם כלב נחייה והאוטובוס מפוצץ, האם יש לו אפשרות לפנות אדם בכוח כדי שאותו אדם יישב.

האם נדרשים לפנות אנשים בכוח או שפונים ומבקשים בנימוס? בדרך כלל, אני בטוחה שבאוטובוס שלם יהיה מי שיקום.

נכון, את צודקת. אפשר לבקש. בעיניי, זה עניין של סבירות. אבל אני כן חושבת שהנהגים צריכים, בסופו של דבר, איזשהן הנחיות ברורות. ולכן, כדאי שהנציבות ומשרד התחבורה יישבו יחדיו.

תודה רבה לך.

מר ביאליסטוק, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, תודה רבה לחברת הכנסת ברקו שהעלתה את הנושא. זהו בהחלט נושא חשוב. את עינך צדה סיטואציה מסוימת, אני רוצה להגיד לך שאנחנו מכירים סיטואציות רבות, רבות מאוד, ורבות מדי, של אנשים עם עיוורון שנתקלים בקשיים בתחבורה הציבורית. אנחנו מתמקדים היום באוטובוסים, אבל אני קורא לחברים שלי לפעמים מסורבי עלייה.

גם במוניות.

גם במוניות ובהסעות פרטיות וכד'. אבל בואו נתמקד באוטובוסים כי זה נושא הדיון. ראשית, נקודת המוצא שלי תמיד היא שאף נהג של חברת תחבורה ציבורית לא קם בבוקר ואומר: היום אני על הדרך אפגע בכמה אנשים עם עיוורון. אבל הוא עושה את זה מדי יום, מדי שעה, בכל קו כמעט.

אני חושב שבדרך כלל זה עניין של מודעות כי הנהג לא יודע עד כמה הוא פוגע באנשים לאורך המסלול משום שהוא לא מכיר את הצד האחר. כשאדם עם עיוורון עומד בתחנת אוטובוס, לא תמיד רואים שמדובר באדם עם עיוורון אם הוא לא עמד עם המקל פתוח או עם הכלב לצדו, והנהגים סבורים שאחד האדם נמצא בתחנה ומצפים מהאזרח שיסמן איזשהו סימון של: תעצור לי – זה המקרה הפשוט.

בתחנות מרובות קווים האוטובוסים עוצרים איפה שבא להם, מעלים נוסעים מחוץ לתחנה וממשיכים הלאה. ראשית, הם לא רואים את הנוסע. שנית, גם הנוסע לא מסוגל לראות אותם. מערכות הכריזה לא עובדות לפעמים במכוון.

למה "במכוון"?

מכיוון שזה מפריע לנהג. הוא לא אוהב את הרעש הזה.

לנהג אין שליטה על הכריזה.

סליחה, להוציא פיוז הוא תמיד יודע. נכון שלכאורה אין לו שליטה על זה, אבל את הפיוז שמפעיל אותה הוא תמיד יכול להוציא, וזה קורה. עצם זה שאוטובוס עולה לכביש עם מערכת כריזה לא תקינה זה בעיניי מחדל חמור, גם של חברת האוטובוסים וגם של הנהג. הרי לא יעלה על הדעת שהוא יעלה לכביש בלי מערכת בלימה.

מקלים ראש בזה.

כן, לא לוקחים את זה בחשבון. אומרים: זה משהו שהוא לא חשוב. אני משוכנע שלא יתנו לנהג לעלות בלי המערכת של תיקוף הכרטיסים כיוון שזה כסף, אבל אומרים בלי מערכת הכריזה אפשר לעלות על הכביש, זה בסדר.

נתי, משפט סיכום.

במשפט סיכום, למרות שאני כל פעם מופתע מכך שהתנהגות בוטה של נהגים לפעמים מעידה על זה שטעיתי בהנחת היסוד שלי, לרבות מקרה לאחרונה של נהג שקרא לשוטר על מנת למנוע מעיוורת לעלות על אוטובוס עם כלב נחייה, והתנהגות השוטר לא היתה פחות גרועה. אבל אני אומר, העניין הוא באמת הדרכה וחינוך.
אדוני, התקנות מחייבות אחת לשנה את נותני השירות לעבור איזושהי הדרכה, אבל אנחנו יודעים איך ההדרכה הזו נעשית. מי שממונה על נגישות בא ובסוף איזשהו יום עיון אחרי ארוחת הצהריים עומד ומקריא אולי כמה כללים. זה לא עובד. החובה והאכיפה על נושא ההדרכות - חייבת להיות הדרכה יותר מקיפה ויותר נכונה. אני חושב שמפגש בלתי אמצעי עם אנשים עם מוגבלות מכל הסוגים של הנהגים בצורה חווייתית ובצורה מכילה תעשה שינוי.

תודה רבה.

חברת הכנסת ברקו, אני יודע שאת צריכה לצאת לוועדת החוץ והביטחון. תודה לך על ייזום הדיון הזה.

אני מתנצלת, יצאתי מדיון מאוד חשוב. אני מודה לכם.

משרד התחבורה, בבקשה.

הועלו פה כמה דברים שבאמת צריך להתייחס אליהם. ראשית, אחת לרבעון אני מכנס את כל נציגי מפעילי התחבורה הציבורית אצלנו במשרד, ואנחנו פשוט מרעננים תמיד את הנהלים למפעילי התחבורה הציבורית. בפעם האחרונה שכינסנו אותם היתה ביום חמישי האחרון.

אתם מרעננים נהלים. מה הסנקציות כשאתם נתקלים במקרים כאלה? מה אתם עושים?

ראשית, אצלנו חברות הבקרה בודקות את זה ומעבירים אצלנו והם נקנסים. אני כבר לא זוכר כמה קנסות הם מקבלים, אבל חברות הבקרה בודקות את זה. שנית, כל תלונה שמגיעה למשרד התחבורה בכל עניין, לאו דווקא בעניין ההנגשה או לאו דווקא בעניין אנשים עם מוגבלות, נפתח תיק חקירה. אם רואים שיש מקום להעמיד אותם למשפט, מעמידים אותם לדין – זה קורה.

אגב, צריך לתת את מספר האוטו ואת שם הנהג, ואדם עם עיוורון לא מסוגל לזה.

אפשר, ייקח זמן והמערכת יודעת לפתור. דבר נוסף, מה שנאמר כאן, דווקא באמת לאחר המקרה שהיה פה עם החיילת, אנחנו החלטנו במשרד שאנחנו לוקחים על עצמנו להיכנס להדרכות של מפעילי התחבורה הציבורית. הקמנו באמת איזשהו צוות משלנו של עובדים להכין תיק הדרכה למפעילי התחבורה הציבורית ונציגים שלנו יגיעו להדרכות אצל המפעילים, לאו דווקא לאוטובוסים, גם למוניות - אנחנו רוצים לעשות את זה למוניות הנגישות - לכנס אותם, להדריך אותם מדי פעם, ולתת את ה -in put שלנו להדרכה שלהם. למרות שהתחלנו לעשות והיה לנו איזשהו סרטון שהעברנו להם, ואני לא יודע אם המפעילים כן מתייחסים, לא מתייחסים, המפעילים נמצאים פה ואפשר לשאול אותם, אבל אנחנו, המשדר עצמו, עכשיו רוצים להיכנס לתוך ההדרכה של מפעילי התחבורה הציבורית והנהגים בכל הקשור לתחבורה הציבורית, וביניהם גם העניין של אנשים עם מוגבלות.

דבר נוסף, אמר פה נתי, וגם אתה יודע את זה, לגבי אנשים כבדי ראייה ועיוורים. בסופו של דבר, ואתה יודע את זה בעצמך, שאנחנו עכשיו עומדים בתוך חודש או חודשיים לעשות פיילוט שנקרא Step Here ואם הוא יצליח, בעזרת השם, אני מקווה מאוד שהוא יפתור את כל הבעיות של אותם אנשים שנעמדים - - -

מה זה אומר?

Step Here זה חברה שתעשה לנו פיילוט. זה מבוסס על אפליקציה מיוחדת שיש בה סמארטפון. האפליקציה הזו עובדת על bluetooth. אדם שמגיע לתחנה שלו, עשרה מטרים מהתחנה או משהו כזה הוא מקבל התראה לסמארטפון שלו וזה מוביל אותו לתחנה. הוא מגיע לתחנה ויש לו ארבעה - - -, אם אתם רוצים לראות פה, זה נראה ככה.

לא, לא. לא נוכל. תודה רבה.

כשהוא מגיע לתחנה הוא משדר לנהג שאדם עם מוגבלות או עיוור מחכה, והוא יודע שהוא צריך לאסוף אותו.

זה כבר טוב.

תודה רבה.

גברתי, בבקשה.

אני חן שטרן מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. קודם כל, באמת אני מברכת על הדיון הזה. אתם מדברים על בעיה ספציפית, ואנחנו נתקלים בהרבה בעיות בתחבורה הציבורית ואנחנו מבצעים על זה אכיפה.

מה שקורה זה שבגלל שתקנות התחבורה יצאו לפני התקנות שלנו אז התקנות שלנו לא חלות עליהן, בניגוד לתחומים אחרים שכשכותבים להם את התקנות הם מפנים לתקנות שלנו ואז כשאנחנו מבצעים שינוי אנחנו יכולים יותר לקבוע תקנות ופרמטרים לנגישות.

פניתם לשר התחבורה כדי שייתקן את התקנות בהתאם?

כן, אנחנו בקשרים עם קרן טרנר.

מתי פניתם לשר התחבורה?

ברביזיה אנחנו מתייחסים לזה. עושים רביזיה לתקנות.

מתי תסתיים הרביזיה?

לא יודע להגיד.

מתי פניתם לשר התחבורה כדי שתקנות הנגישות יוכללו בתקנות התעבורה, גברתי?

אני צריכה לבדוק את זה.

תעבירי תשובה בכתב לוועדה.

כן, אין בעיה. אני רק רוצה להגיד על הבעיות. אם אנחנו עושים כבר דיון על תחבורה ציבורית, אני חושבת שיש מקום להעלות פה כמה בעיות שיש בתחבורה הציבורית. קודם כל, יש מחסור מאוד גדול במוניות נגישות. דווקא בגלל שתחבורה ציבורית בין עירונית - - -

גברתי, השאלות שאת מעלה הן מאוד חשובות, אבל הן לא לדיון המהיר הזה. הדיון המהיר הזה מסתיים עוד חמש דקות. אבל אנחנו נבקש מכם להעביר לוועדה מכתב מסודר, לוועדת המשנה לענייני תחבורה ציבורית, בעניין כל בעיות הנגישות שאתם רואים בתחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלויות לסוגיהם השונים. אנחנו מאוד נשמח ונקיים על זה דיון מיוחד ונפרד.

נציגי המפעילים, בבקשה, אדוני.

בוקר טוב, שמי איתן פיקסמן ואני דובר חברת דן. אני מתנצל על הצרידות.

אני רוצה להתייחס ישירות למקרה שחברת הכנסת ברקו העלתה פה היות ויושבת לצדי מנהלת שירות הלקוחות של דן - תמי. שנינו טיפלנו במקרה הזה.

מדובר בנהג שנוהג במשך 41 שנה, עוד טרם היו אוטובוסים נגישים. גם אני כנהג לפני הרבה שנים וגם הוא, כשלא היתה יכולת להעלות אנשים בעלי מוגבלות על האוטובוסים היינו שמים אמברקס, יורדים מהאוטובוס, מבקשים מאחד הנוסעים לסייע לנו. אחד מאיתנו היה לוקח את האדם המוגבל על הידיים, השני היה מקפל את העגלה.

מה קרה עם הנהג הזה עכשיו?

הנהג הזה לאורך כל השנים היה למופת.

זה לא קשור עכשיו מה היה אז.

מה קרה איתו במקרה הזה?

במקרה הזה הוא התנהג מאוד לא בסדר. אסור היה לו משום סיבה, ואני לא יכול לפרט פה את הסיבות. הוא עובר, לא משבר, שבר גדול מאוד בחייו בחודשים - - -

סליחה, אדוני. מה היה? היה לו עכשיו בפני ועדת משמעת - - -

הוא לא רובוט, הוא לא יכול היה לקום מהכיסא.

הבנתי.

אנחנו לא - - - אותו, מה אתם עשיתם?

הוא בן 64 - - -, אני מתנצל בשמו.

הוא לא צריך לקום מהכיסא, יש רמפה. שיעצור כמו שצריך ויוציא את הרמפה.

הרי אנחנו לא ננהל כאן איזשהו טריבונל על הנהג הזה, לא נעשה את זה. אבל אנחנו נבקש מכם להעביר אלינו בכתב ובצורה מסודרת את פרטי המקרה, כולל הנושאים. אני מבין, אדוני, שיש דברים שהם קשורים לצנעת פרט. אנחנו נבקש שככל שתוכלו תסבירו לנו את הדברים. אנחנו מבטיחים מצדנו לא לפגוע בצנעת הפרט, לא של האנשים המעורבים, אבל אנחנו רוצים להיות משוכנעים שברמה המערכתית אתם התייחסתם לזה במלוא הרצינות ובמלוא החומרה.

מאה אחוז. במשפט אחד - בו ביום שקרה המקרה היו עשרות ניסיונות למשך מספר ימים ליצור קשר עם האם כשהנהג עצמו ביקש להגיע לביתה, להתנצל, לחבק את החיילת ולהסביר מה קרה.

מה זה קשור?

מה זה רלוונטי? זה לא רלוונטי. אתה צריך להראות לנו שאתם טיפלתם בצורה המערכתית ומה עשיתם. זה לא משנה לנו כרגע מה עשה אותו אדם. אחרי שהמעשה הזה נעשה, איך אתם - - -

יש לי פה הכול. הפסקנו לו את העבודה, העברנו אותו הדרכות - עשינו הכול.

יפה, זה מה שביקשנו לדעת. אבל אתם צריכים עכשיו לחנך את שאר הנהגים ולעשות להם עכשיו סדנה איך מטפלים באנשים ושום דבר אחר, זה הכול.

גברתי, אנחנו 73 שנות קיום. יש לנו הדרכה בתיאום עם נגישות ישראל.

תודה רבה.

אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת לפני שאני אסכם את הדיון. אנחנו מסיימים אותו עוד שתי דקות. כל אחד מכם ידבר חצי דקה.

נורית, בבקשה.

כיושבת ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות אני כל הזמן נתקלת בהתנהגות שלנו כאזרחים לאנשים עם מוגבלות. אנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים לשלב אותם. אנחנו צריכים לחשוב שמחר בבוקר יכול להיות לנו נכד או כזה שנצטרך להתייחס אליהם. בכל מקום צריך לתת להם את השירות הטוב ביותר. אסור שמצבים כאלה יקרו. זה מקרה שצולם. אם זה היה מקרה שלא היה מצולם אנשים היו אומרים: לא, הם ממציאים. זה לא בדיוק כך.

אנחנו יודעים שיום יום יש תלונות ושיש הרבה אנשים שלא מתלוננים. הם עלו על האוטובוס, התרגזו, אבל כשהגיעו לאן שרצו שכחו מהכול. אנחנו מודעים לבעיה של אנשים עיוורים ולקויי ראייה שבאמת לא מזהים שיש להם בעיה. הדבר הכי חמור הוא שלא מעלים אותם יחד עם כלב הנחייה שלהם. אין כאן צורך במוניות מונגשות, הם יכולים לעלות גם למוניות רגילות, אבל הרבה אנשים, וגם נהגים, מעדיפים לא לעשות זאת.

אני חושבת שהדבר החשוב ביותר שמשרד התחבורה צריך לעשות זה לקחת את כל העמותות שמטפלות בנושא המוגבלות, ואנחנו יודעים שכל אחת מטפלת במוגבלות מסוימת, ולעשות שולחן עגול ולראות מה הצרכים ולתת הנחיה של פעם בחצי שנה, הנחיות חוזרות, ולהגיע למוסדות כאלה עם אנשים עם מוגבלות כדי לראות מה הצרכים ומה הדברים. צריך לעשות את זה פה ועכשיו ולא להמתין עוד.

תודה רבה.

נחמן, בבקשה.

תודה. דב, לא הייתי בחלק מהדיון. הייתי בוועדה אחרת. בכל מקרה, קיבלתי פנייה של מר דרורי
כרמלי.

זה משלנו.

בדיוק, אני יודע. הפנייה היא על זה שהוא עומד בתחנה והאוטובוסים מתעלמים ממנו. כשהוא כתוב מכתב עונים לו: פנייתך תיגנז, היית צריך לרשום לנו את מספר הרישוי של האוטובוס. שמעתם? אני רוצה שתשמעו. ביקשו מהעיוור שפנייתו תיגנז כי הוא לא רשם את מספר האוטובוס.

כתבתי מכתב לשר התחבורה בארבעה ביוני. זה מוגזם לצפות שתענו תוך תשעה ימים, אבל גם לא תענו תוך 90 יום מהניסיון שלי. אני באתי להוסיף את קולי לקריאה הזו. אנשים עם צרכים מיוחדים הם ככל האדם וצריך להתאים את החיים במדינת ישראל אליהם. לעלות לאוטובוס זה לא לוקסוס. אם האוטובוס לא עוצר ומתעלם ממנו אז צריך לאתר את האוטובוס המדובר, ואני לא יודע איך, אבל לא לבקש מהעיוור לכתוב את מספר הרכב כדי שהוא יידע לטפל בו. גם משרד התחבורה וגם המובילים הציבורים הכל כך זריזים וחכמים, טפלו, בבקשה, באוכלוסיות האלה כי הם חלק בלתי נפרד מאיתנו.

תודה רבה.

אנחנו חייבים לסיים כי זה דיון מהיר. אבל אנחנו נקיים דיון נוסף בוועדת המשנה לתחבורה הציבורית על כל סוגיות הנגישות. אני מבקש גם מארגוני האנשים עם המוגבלות להעביר אלינו חומרים ותלונות, ואני גם מבקש מכם, מהנציבות. אנחנו כמובן נבקש גם התייחסויות מהגורמים האחרים.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה כך: יש לנו כאן שלושה מישורים של התייחסות: יש חובות שבחוק ואת החובות שבחוק צריך לבצע. לצערי הגדול, בתחבורה ציבורית לא תמיד החובות שקיימות היום בחוק מבוצעות, וזה דבר חמור ואי אפשר לעבור עליו לסדר היום. הדבר השני הוא נורמות אנושיות. יש נורמות אנושיות של התנהגות בין בני אדם. אני מבין את מצוקת הנהגים, אני מבין את העומס שלהם ואת הקשיים שלהם, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון אנשים עם מוגבלויות. הנורמות האנושיות האלה מחייבות את כולנו. נהג שהוא אדם שהוא מבצע שירות לציבור צריך להבין שהוא משרת ציבור. כמו חבר כנסת וכמו ראש ממשלה, גם הוא משרת ציבור.

נקודה אחרונה היא נקודת המודעות. יש דברים שאנשים לא מבינים אותם. אני לא עיוור, אני לא יודע להרגיש איך עיוור מרגיש. אני לא נכה ברגליים, אני לא יודע להרגיש איך זה להיות עם מוגבלות ברגליים. לכן, המודעות היא מאוד חשובה וההדרכה לנהגים היא מאוד חשובה. זה רעיון מצוין להסתייע באנשים עם מוגבלות ובארגונים, להזמין אנשים, להיפגש, להרגיש את החוויה הזו. אני מבקש שמשרד התחבורה מול כל המפעילים יעשה סשנים של מפגשים עם אנשים עם מוגבלות בכל ההשתלמויות לנהגים.

נקודה אחרונה, בחקיקה נצטרך להשלים דברים שלא מושלמים היום כמו נגישות באוטובוסים בין עירוניים. אני זוכר אישה עם כיסא גלגלים שסיפרה לי שהיא גרה ליד קריית שמונה ואין לה שום דרך בחיים להגיע אף פעם לכנסת כי אין לה אוטו, ואין שום דרך להגיע מקריית שמונה לתל אביב אם יש לך כיסא גלגלים, אלא אם כן אתה פשוט לוקח הסעה פרטית חינם. זה בלתי אפשרי, לא צודק וצריך לשנות את זה.

אני מאוד מאוד מאוד מודה לכולכם. אנחנו נעביר את המסקנות שלנו למליאת הכנסת.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:35.