פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים
הכנסת
3
ועדת הכלכלה
05/06/2018
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 771
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 14:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/06/2018
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 3), התשע"ח-2018
פרוטוקול
הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח-2017 (מ/1157)
1. דיון בהצעה לשינוי ההגדרה "רכב שנרשם במדינת חוץ" שבסעיף 2 לחוק העיקרי
1. בקשה לדיון מחדש מאת ח"כ איתן כבל ויעקב אשר ודיון מחדש בסעיף 6(1) להצעת החוק - הוראת שעה - לעניין ייבוא רכב על ידי יבואן זעיר
סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מנהל אגף א' שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
–
–
אבנר פלור
איציק סרור
ראש תחום יבוא, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - כרמית אפלמן
אגף תכנון כלכלי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
לשכה משפטית, משרד התחבורה, והבטיחות בדרכים
–
–
יעל בן עמי
דוד תמיר
משפטן במח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור וגשל
סגן ראש חטיבת המשק, דן
יו"ר, איגוד המוסכים
–
–
שמואל ליטבק
רונן לוי
יבואן זעיר, איגוד המוסכים - סימון לוי
נשיא, איגוד יבואני הרכב - יעקב אנוך
מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב - יעקב יהודה רודד
יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב
יו"ר, איגוד יבואני כלי הרכב הזעירים בישראל
סגן יו"ר, איגוד יבואני כלי הרכב הזעירים בישראל
איגוד יבואני כלי הרכב הזעירים בישראל
–
–
–
–
אהוד שניידר
אבי קטן
יניב פסו
אוסנת הילה מארק
יועץ משפטי, אמיליה קארס
בעלים, הילוך ראשון
–
–
רועי ארפי
הדר ריעני
עוזר מנכ"ל, הילוך ראשון - שמואל שמש
יבואן זעיר - שמואל טירר
שמאי ויבואן זעיר - גבריאל כהן
עוזר לנשיא, לשכת המסחר ירושלים - מרדכי ברבי
עמותת תנו יד לחרש ונכים למען נכים - דן מיכאל קדרון
מנכ"ל, איגוד המבוטחים - עודד לוי
יושב-ראש ארגון נכי הפוליו בישראל וארגון איל"ה, חבר הנהלת פורום ארגוני נכים - דורון יהודה
יו"ר, אהב"ה
ארגון איל"ה
–
–
אבנר עורקבי
יגאל מסיקה
שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את איגוד יבואני הרכב בישראל - נועה גונן
שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את איגוד המוסכים - יעל גויסקי אבס
שדלן/ית (משרד עו"ד צמח שניידר ושות'), מייצג/ת את איגוד יבואני הרכב בישראל - סיגלית בן ששון
שלום רב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון), התשע"ח-2017. אני אבקש מהיועץ המשפטי שיעדכן אותנו בסיכום שהיה בישיבה הקודמת בבקשות לדיון מחדש. אני הייתי מהמבקשים, למרות שלא נוכחתי בישיבה אז עקב עניין אישי. היום יושב-ראש הוועדה אינו נמצא עקב עניין ציבורי – הוא במילואים, בהתנדבות כמובן – וודאי תורם למדינת ישראל כפי שרק הוא יודע. כן, אדוני היועץ המשפטי.
בדיון האחרון בהצעת החוק אושרו כל סעיפי הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אך מכיוון שחברי הכנסת, יושב-ראש הוועדה ואתה, ביקשתם לדון בשינוי ההגדרה של רכב שנרשם במדינת חוץ, הדיון בנושא הזה מחייב להבנתי דיון מחדש באחד מסעיפי הצעת החוק. הוועדה התכנסה פעם נוספת לדון קודם כל בשינוי ההגדרה, וכפועל יוצא משינוי ההגדרה, דיון מחדש באחד הסעיפים שמחייבים שינוי. כלומר, התאמת נוסח. אם כך, אני מציע לפתוח בנושא שינוי ההגדרה. אני אקרא את ההגדרה כפי שהיא קבועה היום בסעיף 2 לחוק ואומר מה השינוי שביקש חבר הכנסת:
""רכב שנרשם במדינת חוץ" – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 30 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;".
הבקשה היא לשנות את המועד מ-30 ימים ל-75 ימים. כלומר, לאפשר פער יותר - - -
יש להבין על מה מדובר – מדובר על יותר ימים שבהם הרכב יהיה בחו"ל ממועד הרישום עד למועד ההשטה והוא עדיין ייחשב כרכב חדש.
נכון. זה הגיע מתוך פניות בעניין הזה ושיחות שלי עם אבנר והצוות שלו. הטענה שהייתה – ונמצאים כאן אולי אנשים שיוכלו להציג אותה – ש-30 הימים האלה הם בלתי אפשריים ליבואן זעיר. יכול להיות שגם ליבואן גדול, אני לא יודע, אבל יבואן גדול יכול לפתוח אוניה או להגיע יותר מהר לצורך העניין הזה.
אני רוצה רק להשלים את הדברים. ההשלכה המעשית של שינוי ההגדרה היא בראש ובראשונה בסעיף 32 לחוק, שבעצם קובע אילו סוגי רכב רשאים יבואנים מסחריים לייבא לארץ. יבואן עקיף רשאי להביא או רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ – לפי ההגדרה כמו שהקראתי אותה – שהקילומטראז' שלו אינו עולה על 150; ויבואן זעיר רשאי גם הוא להביא או רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, וההוראה לגבי הקילומטראז' היא אותה הוראה. שינוי ההגדרה כמובן ישליך על כלי הרכב שמותר יהיה להביא מבחינת שני סוגי היבואנים.
אני רק רוצה להוסיף, אדוני היושב-ראש, לגבי הרציונל. מה שעמד ברציונל של 30 הימים היה מכיוון שנוכחנו לדעת שיש מדינות מסוימות שאי אפשר להוציא רכב מהן אם הוא לא נרשם. ואז, בכדי לוודא שמדובר באמת ברכב שהוא למטרת יבוא – הוא רוכש אותו ורוצה לייבא אותנו ולא לעשות כל מיני דברים אחרים בדרך – לכן קבענו את התקופה הזו, בכדי לוודא שיהיה מדובר באמת ברכב חדש.
כשעלתה הטענה הזאת בדקנו לגבי התקופה. יש שוני בין אירופה לארצות-הברית. יכול להיות שבאירופה קל יותר לעמוד ב-30 ימים אבל בארצות-הברית טיפה קשה יותר. לכן, לדעתנו, מתוך בדיקה שעשיתי – ותכף הם יעלו גם את הטיעונים שלהם – לגבי רכב רגיל, 75 יום זה מעל ומעבר. אפשר גם פחות, בין 60 ל-75 ימים, מבחינת הבדיקות שאנחנו עשינו.
אנחנו, כאשר מייבאים רכב בדרך שאתם מציינים, הזמן הוא יותר ארוך משום שאנחנו עושים לרכב שינוי גם באותה מדינה – מנמיכים את התחתית שלו כדי - - -
על יבואן זעיר אני מדבר. אני אומר, צריך בכל מקרה לדעת שהרכב שלנו, בארצות-הברית או באירופה, אם אני מביא ועושה לו הנמכה - - -
דרך יבואן זעיר. הזמן הוא ארוך מאוד. הוא יכול להיות חודשיים-שלושה. אני אומר, היעד היום שנה – בואו נשאיר את זה שנה לנכים. למה? כי אתה לא יודע איזה שינויים אתה רוצה לעשות לאוטו. ישבתי עם משרד התחבורה, הם מוכנים לאפשר לנו לעשות את השינויים בחברות שעומדות בתקן.
כמו ההחרגה שעושים למשאיות ולכולם, אותו דבר גם לנו – שיתנו לנו שנה. והחרגה לקילומטראז' כי את האוטו מביאים מהמפעל, מסיעים אותו עד למאבזר - - -
לא, הבעיה הזאת שהוא מעלה רק עכשיו עלתה. לפני שנכנסתי לדיון הוא העלה את זה. זה לא עלה קודם.
דורון, אתה יודע שאנחנו פתוחים ורגישים, ודאי לדברים כאלה. השאלה, כמו שאומרת מנהלת הוועדה: למה זה לא דובר קודם? חבל, כי כרגע אנחנו - - -
לא עקבת אחרי הדברים. תכף נדבר ונראה, אני סקפטי מאוד אם אפשר לעשות את זה עכשיו אבל אפשר למצוא דרך לעשות את זה בהזדמנות קרובה מאוד, ודאי אם משרד התחבורה לא מתנגד לזה. בוא נשמע את דעתם תכף. כן, בבקשה.
אנחנו מביאים את המכוניות לנכים והם מנמיכים אותן בחו"ל. התהליך הזה לוקח כמעט שלושה חודשים, רק תהליך ההנמכה. ההשטה של האוטו מהמפעל עד לארץ בערך עוד חודש וחצי-חודשיים, כך ש-180 יום זה ממש-ממש גבולי מבחינתנו להכניס את הרכב לארץ.
לא. מה שכן, בתקנות התעבורה לגבי רישום הרכב, יש החרגה בנוגע לרכב שמיוצר בשלבים. כלומר, זה לא רכב חדש שבא as is מחו"ל, אלא אם עושים איזשהו תהליך אז אנחנו נותנים יותר מ-12 חודשים לרישום הרכב. ישנה החרגה. אבל פה הם מדברים על היבוא. זאת אומרת, להרחיב את זה, שזה לא יהיה 30 יום אלא 180 יום, ואפילו יותר, מבחינת ההגדרה של החוק.
כשרכשנו את המכוניות הדבר הזה לא היה. כרגע יש לי במפעלים השונים מכוניות שנמצאות בעבודה ומה שיקרה במצב שאתם יוצרים – שאני לא אוכל להכניס את המכוניות לארץ.
למה? יש לנו בעיה נוספת: הרכב הזה, כאשר מנמיכים אותו, עושים לו נסיעת מבחן. 150 ק"מ זה לא מספיק. לפעמים זה 170, לפעמים זה 190. אי אפשר לשים אותי על הקצה עם נסיעת המבחן הזאת. אז מה, הוא ייחשב כמשומש?
אדוני, אני מבקשת לעלות פה שתי נקודות: נקודה אחת, נכון שהוועדה היום מנסה למתוח את היריעה ל-75 ימים אבל אני רוצה להעביר לאדוני את ההיגיון למה אנחנו מבקשים טיפה יותר מ-75 ימים. רוב היבואנים הזעירים פה לא רוכשים הרי מהיצרן, הם רוכשים מדילר. דילר, יש לו את ההתניות שלו אצל היצרן, שהוא צריך להחזיק את הרכב במשך ארבעה-חמישה חודשים, רק אחר כך הוא יוכל לגלגל אותו לכיוון היבואן הזעיר. כבר הפסדנו ארבעה-חמישה חודשים. לכן אני אומרת, ככל שהיריעה תהיה יותר גדולה הסיכוי שבאמת השוק ייפתח פה הוא סיכוי הרבה יותר נכון.
חברים, אולי צריך להקדים ולומר משהו: אנחנו רוצים לתקן משהו שהייתה לנו, לפחות התחושה – גם לי וגם ליושב-ראש הוועדה, כשבחנו את הדברים ודיברנו עם משרד התחבורה – שיש פה משהו שהוא בלתי אפשרי במידה מסוימת. כל הרעיון של ה-30 יום בא כדי לחסום דבר שלא יקרה – אמר את זה אבנר בלשון נקייה – שלא יהיה בסוף בצו שמביאים רכב משומש בכסות של רכב חדש. בזה הוועדה החליטה, ויש בזה היגיון ואנחנו תומכים בעמדת משרד התחבורה בעניין הזה, נקודה. באנו ולקחנו דוגמה של בעיה טכנית, טכנית – כדי לעבור מרגע הרישוי עד שהמכונית תהיה באוניה יש בעיה טכנית – לקחנו נקודה אחת כדי לתקן אותה. איפה הייתם בחוק שחוקק?
לא היה יבואן זעיר אז לא יכולנו להגיש את הטענות שלנו. אם היה יבואן זעיר אז אולי היית רואה אותנו.
בטח, הם רשומים. בגלל זה אנחנו מדברים על כך כבר היום בפעם השנייה, שהם מפסידים כבר ארבעה-חמישה חודשים.
כי הם לא רוצים שיוציאו את זה מאירופה, לא רוצים שיוציאו את זה מחו"ל כי יש הסכמים עם היבואנים הישירים.
לא, אנחנו לא רוצים שהוא ייצג אותנו. לכן, אדוני, אני חושבת שאם באמת רוצים לפתוח טיפה את השוק – הרי ממה נפשך? כמה כבר יבואנים זעירים יש? כולה 60. כמה רכבים כבר נכנסו למדינת ישראל? כל כך מזערי וכבר את המעט שבמעט הזה יש קושי לקיים.
בנוסף, אדוני, אני מבקשת להפנות את כולם לתקנה 282(4)(ב) בתקנות התעבורה, ושם נרשם: "ברכב הנרשם בארץ לראשונה, ושנרשם בעבר לתנועה בדרכים במדינת חוץ – שנים עשר חודשים ממועד ייצור הרכב או מועד הרישום לראשונה לתנועה בדרכים במדינת החוץ, המוקדם מבין השניים"; אם אני הולכת לחוק עצמו ואני בודקת רכב שנרשם במדינות חוץ, משהו פה לא מתיישב. זה משהו שלא הולך אחד עם השני. זה כאילו שתי הגדרות שסותרות אחת את השנייה ואני אשמח לקבל את התייחסות המשרד לזה.
לגבי הטיעון השני, מה שהקראת, זה לגבי רישום רכב. ניתן לרשום רכב ביבוא אך ורק אם הוא לא עבר את 18 החודשים במקרה הרגיל, ויש שם, כמו שאמרתי, שלבים וכו'. כלומר, שלא עברו 12 חודשים מאז רישום הרכב, לדוגמה, למקרה של יבוא אישי במידה ומתקיים מה שהקראת שם. מה שאנחנו מדברים כאן, זה על התהליך של יבוא הרכב. ביבוא הרכב אנחנו לא יכולים לבוא ולאפשר רכב שהוא מעל 60 או 75 ימים – מה שייקבע פה – ונגדיר אותו כרכב חדש. אני בדקתי, בפועל, מה שאתם אומרים לא מדויק. הדילר כן רושם את הרכב וכן יכול לשווק את זה – ועובדה שהם עושים את זה, יש לנו ניסיון רב עם הנושא של יבוא אישי, זה מבוצע כך, מגיעים לפה רכבים - - -
אנחנו לא מכירים את מה שאתם מעלים, לא בנושא של יבוא אישי ולא במשך השנים עם יבואן עקיף/מקביל.
יש הצעה. ואם יוחלט שזה מה שיקרה, אז אולי, כדי שבאמת השוק הזה ייפתח והיבואנים הזעירים באמת יוכלו להביא, מה הבעיה למתוח את זה ל-180 יום? הרי בסופו של דבר, ההבדל פה - - -
אני רוצה להסב את תשומת הלב ולהשלים את התמונה לגבי סעיף שהוועדה אמורה לדון בו במסגרת הדיון מחדש, שהוא סעיף הוראת השעה. בסעיף הזה למעשה גם היום, ובוודאי ובוודאי לאחר התיקון – ותכף נשמע מה התיקון – יבואנים זעירים יוכלו להביא לכאן במשך תקופת הוראת השעה, שהיא כשנתיים ומשהו עם אפשרות לשר להאריך את התקופה בצו באישור הוועדה, גם כלי רכב משומשים, ובלבד שמועד ייצורם הוא פחות מ-12 חודשים. אז אני חושב שגם ההוראה הזאת אמורה לתת מענה, לבדוק לפחות את היישום של החוק בתקופה הזו, שהיא תקופה יחסית משמעותית, ואם שר התחבורה ימצא לנכון, הוא יוכל גם לבקש מהוועדה לאשר את הארכתה, ולאחר מכן, משרד התחבורה יוכל לשקול אם ראוי לתקן את החוק ולקבוע זאת כהוראה קבועה. אני חושב שזה מענה נכון לעניין.
אני מנכ"ל של חברת "שמש החזקות ויזמות", יש לנו רישיון יבוא זעיר ויש לנו עכשיו בנמל רכבים שתקועים בגלל ההוראה של ה-30 יום. על גופי אני יכול לספר ש-30 הימים זה בלתי אפשרי לחלוטין, אלא אם אני אשים את הרכבים על הגב שלי ואשיט אותם ברפסודה בים, אחרת זה בלתי אפשרי בעליל.
יש מחסום אחד שלא דיברו עליו פה בכלל – אם עכשיו אני חוזר מארצות-הברית, אני רוצה לקנות רכב, אני חייב לשלוח את הטייטל שלו במערכת מסלול. קודם כל לקנות אותו, להכניס אותו למערכת מסלול שיבדקו האם הרכב יכול להיכנס לארץ, וזה נספר לי במספר הימים המאושרים שלי. כלומר, במסגרת ה-30 ימים. אם הרכב נמצא בתוך מערכת מסלול 14 יום, הפסדתי 14 יום. אני קונה את הרכב כשאני עוד לא יודע האם המדינה מרשה לי להכניס אותו. זה הרי אבסורד.
אנחנו מבקשים גם שהמערכת תאשר לי את הדגם של הרכב. אם אני רוצה למשל להביא טויוטה סיינה, תאשרו לי להביא טיוטה סיינה בלי מספר שילדה ומספר רכב מסוים. זו הרי בעיה. אבסורד. מה, אני אקנה את הרכב ואחרי זה יגידו לי: אתה לא יכול להביא את הרכב הזה? הרכב נמצא בהגדרה של M1 - - -
חברים, אני רוצה שתבינו את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה – אנחנו לא בתוכנית כבקשתך עכשיו. אין לי ספק שעוד יהיו לנו הזדמנויות, אף אחד לא הולך הביתה בשלב זה, לא שמעתי שיש בחירות בחודש הבא. אם יהיו דברים שצריך לעשות אותם, אנחנו נבדוק מול משרד התחבורה, ואם צריך לקדם את זה כהצעת חוק של הוועדה או כהצעת חוק פרטית או שנשכנע את משרד התחבורה לעשות תיקונים תוך כדי תנועה, אנחנו יודעים לעשות את זה.
אם זה תקנות אז זה עוד יותר קל. אנחנו נמצאים היום בעקבות הדיון הקודם על הערה מסוימת שעליה היתה הבנה והסכמה ועל זה הוגשה הבקשה לדיון מחדש שמופיעה בסדר-היום. לכן אנחנו נמצאים פה בנושא הזה. אם אנחנו ניכנס לתוך הלופים האלה לא נסיים את זה. יש עוד הרבה דברים שאני רוצה לתקן, בוודאי שהנושא של הנכים עומד בראשם.
ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה לדבר גם על 75 הימים. בסיטואציה שאני מכיר לפחות, מהרגע שקנינו את הרכב – קנינו שני רכבים – אחד לפחות עבר 81 יום. יש לי הצעה, ואני מקווה שתקבלו אותה: בדיוק כמו שהרכב חייב לעבור טסט במדינת ישראל, לפחות הרכבים שכבר נמצאים בארץ, נמצאים בנמל – אנחנו משלמים כל יום כסף על הרכב שנמצא בנמל – נעביר אותם במכון בדיקה, שיבדקו שם שהרכב הוא באמת חדש. אנחנו כולה היינו פה קבוצת למ"דים. מדברים על 60 למ"דים שכל אחד מנסה בדרך שלו להוריד את יוקר המחייה במדינת ישראל, כל אחד נתקל באותו קושי, אלה שכבר הביאו את הרכבים לארץ. אין למדינה אינטרס שכל 60 היבואנים הזעירים יפשטו רגל.
בשביל להיות נהג אני עובר קורס תיאוריה וטסט ואני לומד את זה. בשביל לקבל אישור רישיון יבואן זעיר קיבלתי ניירת למייל, כל מה שקיבלתי בניירת למייל למדתי וקראתי.
אבל יש שני סוגי רישיונות: יש רישיון ליבוא הרכב, רישיון למוצר, ויש רישיון לעיסוק, רישיון יבואן זעיר. זה שני דברים שונים. אנחנו מדברים כאן על רישיון יבוא.
נכון. כשרציתי לייבא את הרכבים אמרו לי: אתה צריך אישור יבואן. אחרי זה התחילו להגיד לי שיש מושג "אישור יבוא". לך תבין שיש הבדל בין אישור יבואן לאישור יבוא.
החוק אומר, נכון, אבל אני לא ידעתי את זה – וכמוני עוד הרבה לא ידעו מזה והעלו רכבים על אוניות והביאו לארץ – כי היה לי אישור יבואן. כשהבאתי את זה לארץ אמרו לי: הופה, עברו 30 יום – ואני עשיתי את זה הכי מהר שרק יכול להיות כי הכסף שלי שוכב שם. אז לכן אני אומר, כולנו למ"דים, אל תתנו לכולנו עונשים.
מנסים להעלים את הנושא של רכב משומש. אנחנו יבואנים קטנים, אין לנו סוללת עורכי דין, אין לנו שום דבר. אנחנו רוצים דבר מאוד-מאוד פשוט – שיהיה כתוב: מותר להביא רכב משומש עד שנה מתאריך הייצור, ולא כל מיני דברים, שנכנסים לחוק ושום דבר לא ברור בתוך החוק בצורה הזו. אנחנו רוצים משהו ברור.
זו הוראת השעה שהזכרתי. כשהוועדה תפתח את הנושא הזה לדיון מחדש היא תדון. זה הסעיף הבא על סדר-היום.
אתם לא מבינים את הנכים. ברגע שמייבאים רכב אתה צריך הרבה-הרבה בשביל לייבא אותו. כלומר, להתקין עליו את כל המכלולים שהגביל אותך המכון לבטיחות בדרכים.
אז לך תעשה את הדיונים ביניהם. עד שיעשו לך את זה – אתה כבר לא יכול להביא את הרכב. אז בשביל מה?
אני במקרה יבואן זעיר, אני מתעסק עם יבוא נישה בעיקר של רכבים לנכים. כמו שהוא אמר, התהליך של להביא רכב לארץ ביבוא זעיר לוקח לי המון-המון זמן בחו"ל. אני לא מספיק עם הימים שיש לי. ואם, כמו שהם אמרו, הרכב נרשם - - -
אבל הם אמרו שהרכב שנכנס לארץ יירשם לי כמשומש בגלל שעבר לי כל כך הרבה זמן – למה? הרכב הוא חדש.
קודם כל, עד התיקון לא היה מאושר רכב משומש בכלל, רק רכב שנרשם לראשונה, שלא עברו 30 ימים. התיקון הזה עושה שני דברים חשובים לכם: אחד, מאפשר לכם יבוא של רכב מעבר ל-30 ימים, ושאפשר גם להביא רכב שהוא לא חדש; וגם, את ה-150 ק"מ הוא לא מגביל בתקופת המעבר. זה עושה שני דברים חשובים ונותן מענה לחלק גדול ממה שהעליתם פה.
ואדוני היושב-ראש, עוד משפט אחד חשוב שגם היועץ המשפטי העלה – התיקון הזה מתייחס מבחינת ההגדרה גם ליבואן עקיף, כשהוא יבואן מסחרי הוא מביא גם כמויות של רכבים. אז באיזשהו מקום יש בעייתיות כי בכל זאת אנחנו רוצים שקיפות לציבור, רוצים באמת שאם הוא חדש אז הוא חדש, אם הוא משומש - - -
בוודאי. אבל יש לי שאלה: לפי המצב הקיים היום, כרגע – אם מישהו עמד ב-30 יום אז הרכב נכתב כחדש, לא כמשומש?
ממה שאני מבין, אבנר, התקופה בין הקנייה של הרכב, נניח בארצות-הברית, עד שהוא מגיע לפה ומסיימים את הניירת – פה אם אנחנו מדברים על 75 יום ואז זה נחשב משומש?
אני אחדד את העניין. מבחינת ההגדרה, הכוונה שזה רכב שנרשם בחו"ל. ה-30 ימים זה מאז שהוא נרשם בחו"ל עד מועד השטת הרכב שרשום בשטר המטען, זה לא עד שהוא מגיע לפה.
זה בדיוק מה שרציתי להגיד. בין הקנייה שלו לבין שהוא עולה על הספינה – מבחינתנו זו התקופה.
שטר המטען. הספינה לא מתחילה לזוז באותו יום. אחרי בדרך כלל. הכוונה בפועל היא שה-30 ימים הם מאז שהרכב נרשם עד שמוציאים לו שטר מטען. מועד השטת הרכב רשום בשטר המטען. זה לא אומר שבאותו יום הספינה שטה.
הבנתי. רשמתי והספינה יכולה לזוז בעוד שבוע, בעוד שבועיים, זה כבר לא משנה.
אני חושב ש-75 יום זה מעל ומעבר, כי בסופו של דבר האזרח שקונה את הרכב מכם – אחר כך זה יוצא שהוא כאילו קנה אותו אחרי תקופה מאוד ארוכה. גם חדש זה צריך להיות, לא רק שלא השתמשו בו.
אני רוצה להסביר למה אנחנו הולכים על יבואן אישי. אני התחלתי עם כיסא גלגלים רגיל, עברתי לוואן. מי שסיפק לי את הוואן זה היה באישור של משרד התחבורה. הם הביאו לי לכאורה רכב מסחרי. במשך השנים נפתחו לי פה החוליות, כבר אני לא יכול לעבוד עם הידיים, למה? כי הם אישרו להם רכב מסחרי. אני נוהג על רכב של בהמות. אני נוהג על רכב של בהמות. כל במפר הורס אותי. היום אני מעדיף לקחת יבואן אישי, שיביא לי רכב מתאים, שהוא של נוסעים ולא של בהמות, שאני יוכל לנהוג בו. זו הצרה. הם מכניסים אותנו לצרה משולשת. אני צריך פה את הרכב שלי. הם לכדו אותנו בזה.
אני אתחיל ברשותך קודם כל בעניין הנכים. אני חושב שצריך למצוא פתרון לנכים כי מה שתואר פה, למעט השטה לישראל, הוא נכון. שינוי הרכב לרכב נכים זה משהו כמו שיש בהגדרה multistage וזה לוקח זמן. אתה צריך להזמין מקום אצל מי שעושה את זה, הוא צריך לקבל אותך, והטענה שלהם, לדעתי, עם 30 שנות ניסיוני, היא אפילו אנושית ואני חושב שצריך לטפל בה.
לגבי רכב שעומד אצל דילר בחו"ל – הוא לא רשום על אף אחד. כשנכנס פלוני לקנות את האוטו, האוטו נרשם על שמו. זה לא רכבים שעומדים רשומים על מישהו, ועכשיו, אם אתה תיכנס, אדוני, לקנות אוטו, יגידו לך: זה היה רשום על משה, עכשיו רשמו אותו על דוד. הטענה כאילו שהרכבים רשומים היא שקרית לחלוטין והיא לא נכונה.
התנאי השני שהם הזכירו פה, החודשים, לא נכון בכלל. התנאי של יצרן הרכב למפיץ שלו זה 3,000 ק"מ. אתה רוצה למכור רכב ליצוא? שיעברו 3,000 ק"מ. בשביל 3,000 ק"מ הוא צריך לרשום אותו ולנסוע אותו אבל אז זה לא רכב חדש, זה רכב שנסע.
זה יכול להיבדק בכל דרך שהיא מבלי להתייחס לחודש או לא לחודש. אלה העובדות לגבי הדברים שנאמרו. תודה.
אני, מכמות המכוניות שהבאתי, כולל – יש פה עדה שתגיד לך שיש לי רישיון להיות יבואן אישי – אפשר בחודש ימים. כשאתה הולך לדילר וקונה אוטו מאירופה, בחודש ימים אין לך שום בעיה להוציא שטר מטען - - -
זה לא גדול או קטן. יש עמיל מכס. אתה פונה לעמיל מכס – אתה לא צריך להיות גדול או קטן – הוא עושה לך את העבודה, הוא מביא לך שטר מטען, משיט לך את האוטו, אתה אפילו לא מתעסק בזה באופן אישי, משיט לך את האוטו והכול בתנאים האלה אפשרי.
אין בעיה, אדוני. קודם כל, יבואנים ישירים, כאשר הם מייבאים רכב שהוא רכב חדש והרכב יושב בבונדד, הוא יכול לשבת עד 12 חודשים בבונדד והוא עדיין נחשב חדש, נכון?
תן לי להשלים משפט ואז אני אסביר לך. ההגבלה של 75 הימים מבדילה בין רכב חדש לבין רכב משומש. רכב שעובר את 75 הימים האלה נחשב רכב משומש.
ברצוני לומר לאדון הנכבד שהיבואנים הישירים מביאים את הרכב בלי רישיונות בכלל. הם לא רושמים אותו במדינת החוץ. יש להם את הפריבילגיה הזו שיש להם הסכמים עם חברת מרצדס, עם כל החברות. אנחנו, היבואנים הזעירים, כשבאים לרכוש את הרכב, אנחנו פשוט לא יכולים לקנות מהיצרן ישירות. אנחנו נאלצים לקנות מדילרים והדילר רושם את הרכב ורק אחרי ארבעה חודשים הוא אומר 3,000 ק"מ. לי יש רכבים ב.מ.וו חדשים פה בארץ עם 10 ק"מ ולא נותנים לי להכניס את הרכבים כי הם נרשמו במדינת החוץ לפני שלושה וארבעה חודשים. אם הם עמדו שם והם חדשים, הם חדשים לגמרי – אז למה לא להגדיר רכב חדש עד 150 ק"מ, ומעל 150 ק"מ יהיה רכב משומש בתוך השנה הקלנדרית של 12 החודשים?
אתה נכנס עכשיו להגדרות אחרות שאנחנו לא הולכים להיכנס אליהן. אנחנו מדברים כרגע על 30 הימים.
אדוני, בהמשך למה שאומר פה יניב, זה בדיוק כל העניין – כי אם אתה תרחיב את היריעה ל-180 יום אנחנו ניתקל באפס תקלות כמעט. כי אם האדון הנכבד הזה היושב בראש השולחן אומר שיש לו כבר רכבים שעברו 81 יום, זאת אומרת שגם היום התיקון הזה של 75 לא מסייע לו.
הואיל ואני מבין פה שההערה הזאת שאמרתי מקודם – שאני קונה את הרכב ורק אז מערכת מסלול לוקחת לעצמה 14 יום רק לבדוק את הקנייה שלי – זאת אומרת שבפועל, לפי החוק היום, יש לי רק 16 יום לקחת את האוטו ולהשיט אותו לנמל, שזה בטח בלתי אפשרי, אני אומר: אתם רוצים 75 יום? לפחות את 14 הימים של המסלול, 14 הימים שהם בודקים את זה, אותם אל תורידו ממני. אל תורידו ממני.
אני אסביר מה הפירוש של מערכת מסלול. אני עכשיו רוצה לייבא טיוטה סיינה, הייתי בארצות-הברית, קניתי טויוטה סיינה, אני צריך לקחת את הטייטל של האוטו, שכבר רשום על שמי, להכניס אותו לתוך מערכת של המדינה, gov, שקוראים לזה מסלול. אני שם שם את כל הפרטים של הרכב, זה כארבעה עמודים: רוחב גלגלים, רוחב תמרונים, רוחב של הכול, עם מספר השילדה של הרכב הספציפי הזה, ורק אחרי שיש לי אישור על הרכב הספציפי הזה אני יכול לקחת אותו ולשלוח אותו לנמל. 14 הימים האלה זה על חשבון הימים שלי – מה פתאום? למה? או שאני יכול להגיש בקשה על דגם רכב ספציפי, לא מסוים, או שתגידו בתקנה שמתחילים לספור את הימים - - -
האמת היא שהיושב-ראש – אני רק ממלא-מקומו – אמר 90. הסתכלה מנהלת הוועדה ברישומים והוא די התעקש אפילו על 90, כשבהצעה שלי היה 75. לזה התכוון אבנר, ואם זה מכסה לנו גם את העניין אז יש לזה היגיון. בבקשה, אהוד שניידר.
ההגדרה הזאת נדונה בכנסת לפחות שלוש פעמים, נדונה בוועדת הכלכלה לפחות שלוש פעמים. בכל אחד משלוש הפעמים האלה התבטא משרד התחבורה – שחזקה עליו שהוא עושה עבודה יסודית לפני שהוא מגיע לדיונים בוועדת הכלכלה – שהנושא הזה של 30 ימים חשוב לאותה מטרה שאדוני הזכיר בתחילת הדיון, לוודא שרכב שמוגדר כרכב חדש לא יהווה בפועל רכב ישן.
אני רוצה לומר לך, היה איזה מישהו שאמר שהוא מעולם לא חזר בו ממה שהוא עשה, אז אמר לי רב גדול: חמור לא מתחרט על מה שהוא עשה. אדם בודק את עצמו. אני רוצה לומר הפוך – גם לשבח. עלה הנושא, עשו על זה בירור, לא היו פה שום לחצים ועניינים, עשו בירור אמיתי, ראינו שיש פה עוול. לא נתקן את כל העוולות שבעולם, יש עוולות שנתקן אותם בטוח אחר כך. זה שמשרד בא ואומר: אני שומע – אגב, אני אחד מהאנשים שטוען שכל חוק צריך להיות בצורה כמו הוראת שעה כזאת, כדי שאפשר יהיה לתקן אותו. הוראת שעה שאם אין לי מה לתקן הוא אוטומטית ימשיך. זו אבל יצירה שלי.
אני למדתי בחיי הניהוליים – פה אנחנו מחוקקים אבל בסוף מישהו צריך לנהל את החקיקה הזאת – שיש דברים שאני לומד אותם תוך כדי תנועה ובודק. לפעמים אתה רוצה להיות בטוח שאנשים לא ירמו אז אתה שם איזשהו גבול מסוים, ויכול להיות שאפשר טיפה להרחיב את הגבול הזה ועדיין אנשים לא ירמו. אבל אני בהחלט עומד מאחורי העמדה הבסיסית של משרד התחבורה ושל משרד המשפטים בעניין הזה שאנחנו לא רוצים שיבואו רכבים שאינם חדשים בכסות של חדשים. זה לא יהיה. זה יהרוס את השוק לגמרי. על זה אנחנו מסכימים. השאלה אם זה מספר ימים כזה או אחר, אז הגענו פחות או יותר לאיזושהי הבנה ואני מקווה שאת זה נשנה היום.
אם אפשר, אדוני, להשלים שני משפטים. אני רוצה להגיד שאחרי שמשרד התחבורה הביע בשלושה דיונים שונים לפחות עמדה ש-30 ימים מספיקים, נדמה לי שאם היום משרד התחבורה רוצה להציע לשנות את החוק, אז הנטל עליו לבוא ולהוכיח, או להראות, לשכנע, למה 30 הימים - - -
אני מייצג את איגוד יבואני הרכב הישירים, יש להם אינטרס שהתחרות בנושא הזה תהיה הוגנת. זאת אומרת שהם - - -
אדוני, התחרות ההוגנת אומרת שמשווים חדש לחדש, אז כשיבואנים ישירים מביאים חדש גם הם יכולים להביא חדש, אבל לא יכולים להביא ישן בכסות של חדש וזאת היתה המטרה. אז אני חושב שמשרד התחבורה צריך היה פה לשכנע למה 30 הימים שהוא אמר בשעתו הם לא נכונים ולמה היום צריך לעבור ל-75 ימים או 90.
לא, מי ששומע את האנשים פה, אדוני, מבין שהאנשים האלה לא למדו את הוראות החוק, שחלקם עושים עבירות על הוראות החוק והיום הם באים לוועדת הכלכלה של הכנסת ומבקשים - - -
אני רוצה להזכיר קצת – כי באמת דיברו פה על העבר – שאנחנו התחלנו את הדיונים האלה מתוך איזשהו מצב אבסורדי שיצרני רכב שנמצאים בארצות-הברית ובאירופה מכתיבים את תנאי השוק פה, בישראל. כשהם עובדים בארצות-הברית ובאירופה, הם לא יכולים לעשות את זה כי יש חוק שאומר להם שהם לא יכולים לעשות את זה, יש דירקטיבה אירופית. פה כל המטרה היתה באמת לפתוח את השוק ולאפשר – אני מזכיר לאדוני, שהיה פה בדיונים הקודמים, כמה הסתבכנו עם ההגדרה הזאת של רישום רכב במדינת חוץ בדיוק כדי לאפשר את היבוא המקביל הזה שהיצרנים לא יעצרו. עכשיו אנחנו שומעים – זו טענה שאנחנו בהחלט נצטרך לבדוק – שהיצרנים, כדי להתגבר על ההוראות של המחוקק הישראלי, אומרים לדילרים שלא ימכרו את הרכבים בארבעה חודשים כדי לסכל את הוראות המחוקק הישראלי.
כמובן שזו טענה חמורה שאנחנו נצטרך לבחון אותה ולטפל בה, אם היא נכונה, ואין לה שום קשר לטענה של הרצון להגן על הצרכנים.
אני מבקש במקביל – לפרוטוקול אני אומר את זה – שבאמת יהיה בסיכום הדיון הזה, מעבר להחלטות שיהיו, זה לא בחוק ולא בחקיקה, באמת להטיל על משרד המשפטים לבדוק את הדבר הזה ולבדוק את הדרך איך למנוע דברים כאלה.
משרד התחבורה, אני רוצה, אחרי ששמענו את הכול, לקבל את התגובה שלך. אני רוצה גם בנושא המכוניות של הנכים. אני מבין את הסיטואציה שאנחנו נמצאים כרגע אבל אני עדיין רוצה לשמוע ממך מה המסלול, כי אם זה לא יהיה המסלול הזה אז מסלול אחר. אני רוצה לדעת את דעתכם המקצועית לגבי הטענה הזאת שנשמעת הגיונית מאוד. הרי הרכב לא יכול להגיע ככה, כמו שהוא. זו לא רק בעיה של להגיע לנמל וכו', הוא חייב לעבור התאמות, הוא חייב לעמוד בתקנים. אנחנו רוצים שהרכב יבוא תקין, עם כל האביזרים הנכונים. מדובר פה בנכים, אנחנו לא רוצים שיקרו חלילה איזשהן תקלות או דברים מהסוג הזה. השאלה: מה הפתרון שלכם לעניין הזה בלי שהם יפסידו? כי אם זה נמשך אותם חודשים אז הרכב כבר הופך להיות רכב משומש כשהוא בעצם שילם עליו מחיר של חדש.
יש כמה רמות התייחסות לעניין הזה: ראשית, ניתן לייבא רכב נכים, רכב שעובר את ההתקנות של ה-multistage , ניתן לייבא ביבוא אישי. זה כבר היום מוסדר בחקיקה, סעיף 33 לחוק, ואין עם זה בעיה. זו האפשרות הראשונה. האפשרות השנייה, כפי שאמר היועץ המשפטי לוועדה – עוד לא הגענו לשם אבל אנחנו בדרך להשלמת התיקון לחוק הזה, שאנחנו מאפשרים להביא רכב עד 12 חודשים ממועד הייצור שלו, וזה גם ייתן את המענה לאותם רכבי נכים. למעשה, הקושי היחידי שאנחנו מזהים - - -
זו השאלה בדיוק, זה הדבר היחיד. כל הנושא של הסדרת הרישום ברישיון הרכב, האם רכב ייחשב כחדש או משומש, אנחנו עושים את זה בתקנה 282 לתקנות התעבורה, שהיא התקנה שמסדירה את הפרטים שיירשמו ברישיון הרכב, ובתקנה הזאת אנחנו נצטרך לתת מענה לרכבי הנכים, שרכב נכים שמגיע גם אם בתוך 12 החודשים על ידי יבואן זעיר, וגם אם הוא הגיע לאחר חלוף שישה חודשים או לאחר חלוף 75 הימים שבהגדרה של רכב שנרשם במדינת חוץ, עדיין יירשם כרכב חדש. אנחנו נראה איך אנחנו נעשה את זה.
זה פתרון שאתם יכולים לעשות אותו בהחלטות שלכם, או שצריך חקיקה, אישור ועדה או דברים נוספים?
אבל עד שזה יתוקן המצב הוא שרכב שנרשם במדינת חוץ, כלומר עד 75 הימים – חדש; מ-75 יום עד שנה – משומש.
90 יום, אנחנו כבר עברנו ל-90 יום. כרגע יש את הפתרונות שיש, הוראת שעה וכו'. מה שאני מבקש לדעת ממך – בלי קשר למה שנאשר עכשיו בעזרת-השם – הוא האם בכוונתכם לעשות את התיקון הזה, מה שנאמר עכשיו לגבי נושא הנכים? אני מבקש שתדווח לי את זה. אני קורא למשרד התחבורה לעשות את הדבר הזה. אני לא חושב שיש חילוקי דעות. אתם צריכים למצוא את הנוסחה. תמצאו את הנוסח ונעביר את זה. אני בטוח – אני אומר את זה על דעת מנהלת הוועדה – שאם משרד התחבורה יחליט את העניין הזה, כפי שאמר עכשיו גם היועץ המשפטי - - -
אני רוצה לתת מענה לציבור הנכים, ולא לחייב אותו דווקא ביבוא אישי אלא שהוא יוכל לעשות את זה גם דרך יבוא רגיל. אדוני היועץ המשפטי, על מה אנחנו צריכים להצביע עכשיו?
הוועדה מצביעה על תיקון ההגדרה "רכב שנרשם במדינת חוץ". ההגדרה היא כפי שהקראתי אותה, אני יכול להקריא אותה שוב עם שינוי מספר הימים.
"רכב שנרשם במדינת חוץ" – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו" – אני מבין שכאן במקום "30 ימים" יבוא "90 ימים" – "ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;".
הסעיף שבעניינו נדרש דיון מחדש הוא הסעיף שמתקן את אותה הוראת שעה שהזכרתי קודם לכן, כלומר, תקופה שבה יבואנים זעירים יוכלו להביא כלי רכב ללא המגבלה שקבועה בחוק העיקרי. הסעיף הזה אושר בוועדה ונכללת בו גם הגדרה "רכב שנרשם במדינת חוץ" ולכן התעורר הצורך לקיים דיון מחדש. בקריאה נוספת של הנוסח, כולל הנוסח אגב שהיה גם בהצעת החוק המקורית שאושרה בקריאה ראשונה, להבנתי נפלה טעות בנוסח.
כן, מכיוון שמשיחות עם נציגי משרד התחבורה הבנתי שהמטרה הייתה לאפשר בתקופת הוראת השעה ליבואנים זעירים להביא לכאן כלי רכב שטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורם ללא המגבלות האחרות, לרבות המגבלה שקבועה בהגדרה "רכב שנרשם במדינת חוץ", מה שכתוב בהצעת החוק הוא אחר. בעצם ניתנות שם שתי אפשרויות שלא כל כך היה ברור מה היחס ביניהן.
זה דיון מחדש לסעיף 6(1) להצעת החוק, שעניינו תיקון סעיף 253 לחוק העיקרי. נבקש ממשרד התחבורה להשלים.
בהצעת החוק המקורית אנחנו מדברים על תיקון של הוראת השעה, כשלמעשה בנוסח המקורי אנחנו רשמנו את האפשרות הקיימת לפי סעיף 32(7) הרגיל, שזה רכב חדש, אבל הוספנו את האפשרות להביא גם רכב שאינו רכב חדש. אני מזכיר לכולם את הדיון שהיה בדצמבר שנה שעברה כבר, שאז, אם אני זוכר נכון, יקי לדעתי העיר שאם אנחנו אומרים רכב חדש ורכב שאינו רכב חדש, אז בעצם אין דבר כזה ואנחנו יצרנו ניסוח מתוקן, כאשר למעשה הכוונה של תיקון הוראת השעה היא לאפשר יבוא רכבים ללא מגבלת הקילומטר ושהמגבלה היחידה שחלה עליהם היא שטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורם ועד מועד רישומם בישראל.
זו נקודה שחשוב להבהיר מאחר והכוונה היא שבסופו של דבר, לפי תקנה 282 לתקנות התעבורה, ניתן לרשום בישראל רכב שלא חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו. ולכן הרכבים שהיבואנים הזעירים יוכלו לייבא בתקופת הוראת השעה – 12 החודשים ממועד הייצור הרכב יצטרכו להימנות עד מועד רישום הרכב, ולא עד מועד הנפקת רישיון היבוא. זו נקודה שאני מבקש להדגיש מאחר ויש איזשהו פער בין המועד של הנפקת רישיון היבוא לבין המועד שהרכב מגיע לישראל ונרשם. הפער הזה אומר שאם יגיע רכב שיישאר עוד חודש ימים ויבואן זעיר יבקש רישיון על הרכב הזה, אז משרד התחבורה יהיה רשאי, בהתאם לתיקון שאנחנו מבקשים לעשות עכשיו, לסרב לרישיון היבוא מאחר ולא ניתן יהיה לרשום את הרכב עד שהוא יגיע לישראל.
(1) "בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "כך שבמקום" יבוא "כך שבמקום פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ב) טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל".
כלומר, למעשה בתקופת הוראת השעה יבואנים זעירים יוכלו להביא לארץ כלי רכב ללא מגבלות קילומטראז' גם, נכון?
ללא מגבלת קילומטראז' וללא מגבלת מועד השטה. המגבלה היחידה למעשה היא 12 החודשים ממועד הייצור ועד מועד הרישום.
רכב שיקיים את ההגדרות של רכב חדש ורכב שנרשם במדינת חוץ יירשם כרכב חדש. רכב שלא יקיים את ההגדרות שקבועות בחוק יירשם כרכב משומש.
מכיוון שמדובר כאן בסוג יבואן חדש אז רצינו קודם כל לתת איזשהן אפשרויות להגדיל ולהרחיב את זה, וגם שנלמד - - -
אני רוצה לומר לך, גברתי, מי שאומר שאצלנו הפקידים לא ראש גדול, רואה היום שיש ראש גדול. הם אומרים: יש שינויים, צריך להתאים.
אדוני היושב-ראש, עוד משפט מאוד-מאוד חשוב – זה מחייב אתכם לשקיפות, להגיד לאותו לקוח את הנסועה, להגיד לו מתי נרשם לו הרישום, שהכול יהיה שקוף וברור. מאוד-מאוד חשוב.
האם הרכבים שנכנסו לארץ ולא עמדו ב-75 יום וב-90 יום האלה, שהם כבר פה – הוא מדבר עכשיו על רכבים שהולכים לבוא, אני שואל על רכבים שהם כבר פה ועברו 30 יום, 75 ו-90, האם הם יירשמו כמשומשים?
כמו שאתם יודעים, אחרי התיקון שהוועדה מאשרת פה זה עובר קריאה שנייה ושלישית. יחד עם זאת, לגבי הנושא של רכבים שקיימים פה, ישנו מנגנון מינהלי שיהיה אפשר לבצע, ישנו פתרון מנהלתי שייתן מענה לאותם כלי רכב שקיימים פה, שניתן יהיה לרשום אותם, לאשר את היבוא שלהם ואת הרישום.
זה מה שהיה צריך להיות גם קודם, עכשיו הרחיבו. מי בעד אישור תיקון סעיף 6(1), כפי שהוקרא על ידי עו"ד תמיר?
הצבעה
בעד – פה אחד
התיקון לסעיף 6(1) נתקבל.
הוועדה השלימה את דיוניה. תודה רבה. תודה ליועץ המשפטי, תודה למנהלת הוועדה. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:00.