פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



35
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 654
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ה' בתמוז התשע"ח (18 ביוני 2018), שעה 9:11

1. יישום חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים
2. פעילות אכיפה של משטרת ישראל כלפי מסתננים בדרום ת"א

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

אמיר אוחנה
איתן ברושי
דב חנין
מאיר כהן
מוסי רז
מיכל רוזין

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים

דניאל בר - ראש אגף תקשורת, דוברות והסברה, המשרד לביטחון פנים

יואל הדר - עו"ד, היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

צחי שרעבי - מפקד תחנת שרת, תל אביב, המשרד לביטחון פנים

ליאור נוריאל - מנהל תקציבי המשטרה, המשרד לביטחון פנים

כנרת כהן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

הדס פטר - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

אמיר ליפשיץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

ליאור חיימוביץ - יועץ השר לביטחון פנים

יוסף אדלשטיין - ראש מינהל אכיפה לזרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

יואל ליפובצקי - ראש מינהל שירות למעסיקים ועובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

פנינה בראשי - מנהלת תחום פיקדונות, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

אפרת לב ארי - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

לירון גבאי - עו"ד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ענת שמעוני - עו"ד, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ענבר סהראי - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

ביין ותד - רפרנטית תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

שרונה עבר הדני - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

מאיר דוד - מנהל אגף הסדרה ואכיפה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נעמי היימן ריש - ראש ענף סוכנויות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

סידי כהן צמח - חברת מועצת העיר תל אביב-יפו

מירי ברברו אלקיים - מנהלת מסיל"ה, עיריית תל אביב-יפו

דוד פפו - יו"ר הסתדרות הרוקחים

שרון הראל
יונתן יעקובוביץ
–
–
מנהלת תחום קשרי חוץ, נציבות האו"ם לפליטים
מנכ"ל המרכז למדיניות הגירה ישראלית

נועה קאופמן - מנהלת מחלקת פליטים, קו לעובד

עלוה קולן - מקדמת מדיניות, אס"ף - ארגון הסיוע לפליטים ומבקשי מקלט

מיכה סול
שלמה מסלאווי
–
–
יו"ר איגוד המסעדות, בתי הקפה והברים
איגוד המסעדות

אברהם דניאל
שירה כאהן
–
–
יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, איגוד לשכות המסחר
עו"ד, פורום קהלת

מיכל שמעון - פורום קהלת

שפי פז - עמותת עוטף התחנה המרכזית, תל אביב

אורי יוסקוביץ - עמותת עוטף התחנה המרכזית, תל אביב

אושרי מנהיימר - פעיל שכונות דרום תל אביב

רפאל שרון - פעיל שכונות דרום תל אביב

עובד חוגי - פעיל שכונות

דבורה לוין - אחותי - למען נשים בישראל

זהבה אקנין - אחותי - למען נשים בישראל

ענבל אגוז - אחותי - למען נשים בישראל

שולה קשת - אחותי - למען נשים בישראל

עמיר נאור - מנכ"ל ארגון חברות הניקיון בישראל

אננואל ימנה - נציג נבחר של הקהילה האריתראית

ביסרט ג'בריאסוס
עמנואל ימאני
ברהני אגוס
–
–
–
מנכ"לית המרכז לנשים אריתראיות
מבקש מקלט מאריתריאה
מבקש מקלט מאריתריאה

טסיגניס קפל - תושב דרום תל אביב

בולוטס יסו זרו - תושב דרום תל אביב

גבריאל ולפסון - כתב

משה בר
גלעד הלחמי
–
–
יו"ר ארגון תנו יד לחירש
פעיל

מתן אלקלעי - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את ארגון חברות הניקיון בישראל

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד המסעדות הישראלי

גילית רובינשטיין - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד המסעדות הישראלי

משה ברדוגו - שדלן/ית (ברדוגו יועצים) מייצג/ת את ארגון חברות הניקיון בישראל

גלעד קרן

לאה קריכלי

אהובה שרון, חבר תרגומים





יישום חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים
פעילות אכיפה של משטרת ישראל כלפי מסתננים בדרום ת"א

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום שני נושאים כאשר אחד מהם הוא יישום חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים והשני הוא פעילות אכיפה של משטרת ישראל כלפי מסתננים בדרום תל אביב. בעיה חמורה שאנחנו כבר הרבה זמן מנסים להתמודד אתה ואפשר לומר בחוסר הצלחה.

למה אנשים אלימים נמצאים כאן?

אני רוצה להתחיל בנושא הפיקדון. שלום ליוסי מרשות האוכלוסין שמטפל בין השאר בנושא הפיקדונות. אני חייב לומר לך שאני קיבלתי את המסמך הזה וכשאתה קצת מסתכל בו לעומק, אתה מבין איזה ישראבלופ. אתה מבין כמה אנחנו לא עושים שום דבר כמה כולם עובדים אחד על השני בעיניים. אין לי משהו אחר לומר.

את זה כבר הבינו לפני כן.

סליחה, אתה רוצה לצאת החוצה? אף אחד לא מפריע. מי שמפריע מהציבור, יוצא החוצה. נקודה. לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה וגם הם בשלוש קריאות בסוף יוצאים. לכן אני לא רוצה לשמוע כאן התפרצויות ולא יהיו עוד אזהרות.

אם אנחנו עוברים קצת על המספרים ומסתכלים, בעצם אנחנו רואים שיש לנו נתונים ממאי 2017 עד אפריל 2018 וזה מראה את סכום ההפקדות ובסוף כמצטבר כנגד מספר המסתננים שהופקד עבורם. אנחנו רואים שמ-5,000 וקצת – אנחנו יודעים על קרוב ל-40,000 היום, סדר גודל, זה המספר ואולי קצת פחות – אנחנו רואים שבסוף יש ירידה מאוד גדולה באפריל. אני לא יודע מה היה במאי ואולי יש לכם נתון למאי ואני אשמח לשמוע. כמה היה במאי?

1,604. למתי זה מעודכן אצלך?

אפריל 2018. המספר באפריל 2018 הוא 3,000. משהו לא מסתדר לי כי באפריל 2018 יש 3,000 ועכשיו זה עלה ל-5,000. איך זה קורה?

אנשים תוך כדי החודש הפקידו.

לפעמים מפקידים קצת באיחור.

כן. בדרך כלל מפקידים באיחור.

התמונה קצת יותר טובה ולכן אתה אומר שבמאי לא בהכרח יהיה המספר הנמוך הזה.

יכול להיות שהוא קצת יגדל.

אני שמח שבגדול אין קריסה כמו שחשבתי. אנחנו עדיין סביב ה-5,000 ובואו לא ניקח את מאי כנתון כי אני לא יכול להתייחס אליו. עדיין אנחנו מדברים על סדר גודל של כ-5,000 מתוך כל המסתננים שלהם הופקד. זה נושא אחד.

הנושא השני, וזאת הטבלה של מספר חודשי ההפרשה שביקשתי. אנחנו רואים שמתוך ה-5,000 האלה, רק ל-1,000 מתוכם הופקד באופן רציף לכל השנה. אולי עוד 1,000 ל-11 חודשים. אם אנחנו מסתכלים ורואים, אנחנו רואים שמדובר בסך הכול – הרי אלה 5,000 לחודש – על כ-12,000 עבורם הופקד במהלך השנה האחרונה. דרך אגב, הייתי מצפה שה-12,000 האלה יהיו כולם בפנים ולא במתווה נכניס-יוצא ו-12 חודשים לכולם עם סטייה של 10 אחוזים כי אולי הם מחליפים עבודה או משהו כזה, אבל אין לי ספק שמה שאנחנו רואים כאן, זאת התנהלות של משק לא מבוקר, לא מפוקח, איש הישר בעיניו יעשה. מי ששומר חוק ובאופן בסיסי רוצה לפעול לפי החוק אולי עושה זאת. אנשים שחושבים שמדיניות הקומבינה תעבוד להם, מנצלים את זה וזה עובד להם. אני לא יודע כמה תיקים נפתחו כנגד מעסיקים שלא שילמו או שגבו ולא העבירו. אתם יודעים לומר לי כמה תביעות היו בעניין הזה?

לא.

לא יודעים או לא היו?

לא היו.

אם כן, איך אני יכול לבוא בטענות לבעל עסק ששומע שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, חוק לא חוק? אני לא יודע לומר מערב פרוע.

כי אחרים יכולים לעשות מה שהם רוצים.

כולם עושים מה שהם רוצים. יושבים כאן שני חברי סיעת מרצ שיש לי הרבה חילוקי דעות אתם על הרבה נושאים אחרים. כאן לדעתי דווקא אנחנו בסופו של דבר – אפשר להתווכח אם החוק טוב או לא טוב – כאשר בסוף יש חוק שצריך גם לשמור על העובד בעניין הזה, והמסתננים במקום הזה מוגדרים עובדים, יש להם הפרשות של 20 אחוזים שצריכות לצאת, וזה צריך להישמר. האינטרס כאן זהה. אין כאן ניגוד אינטרסים בעניין הבסיסי שלא יכול להיות שמעסיק מוריד לו 20 אחוזים מהשכר ומשאיר אותם בכיס שלו, וזה קורה. לא יכול להיות מצב שמעסיק לא עושה שום דבר ולא מעניין אותו. אנחנו בסופו של דבר רוצים לייצר מצב – ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה – שתהיה קופה גדולה למי שיוצא ממדינת ישראל, שגם יהיה לו אינטרס לצאת וגם יוכל להתחיל את החיים שלו במקום אחר ואולי בצורה יותר נוחה עם סכום משמעותי.

אני, אולי בניגוד לאחרים כאן, סובר שהכול זה נושא כלכלי ואני לא רואה שיש כאן אינסנטיב אחר להגיע לישראל מלבד האינסנטיב הכלכלי וחלק מהמלחמה באינסנטיב הכלכלי זה באמת הדבר הזה.

אתה יכול להתייחס ולומר איפה זה עומד מול ועדת כספים, גפני, בית משפט?

זה נושא אחר. תכף אני אתייחס לזה.

זה היטל.

לא. אני לא חושב שזה היטל. מה שהיה בנושא הפיקדונות, מכיוון שהיה מסמוס מאוד גדול ולא גבו ולא ביקשו, באו המעסיקים ואמרו - - -

זה היה היטל.

זה הפיקדון.

לא. זה ההיטל. זה בנושא אחר. זה גם 20 אחוזים אבל זה עניין אחר. זה לא אנחנו גובים אלא רשות המסים.

איזה היטל זה.

היטל על העסקת מסתננים.

על העסקת עובדים זרים.

על המסיקים עצמם.

אבל זה לא הולך לקופה?

זה לא קשור.

זה הולך לקופת המדינה. לאוצר.

שם יש איזה מתווה אחר.

הוא לא קשור לכאן.

הבנתי.

כשהם עתרו, הם לא עתרו על שני הדברים?

העתירה התלויה היא רק על הפיקדון. יש תיק אחר, נדמה לי שכבר יש החלטה בבקשה לדיון נוסף בנושא ההיטל.

היא נדחתה. למעשה היה הליך נוסף כנגד ההיטל, בדגש על הפקדה למסתננים. בית המשפט העליון קבע שצריך להחיל את זה על אוכלוסיית המסתננים. במענה לשאלתה של גברתי, בסוגיית ההיטל אכן התנהל דיון בבית המשפט העליון ובית המשפט העליון הכריע שצריך להחיל אותו על אוכלוסיית המסתננים. הגישו שם בקשה לדיון נוסף והבקשה בשבוע שעבר כמדומני נדחתה.

בהמשך לישיבה הקודמת שהייתה לנו בכל נושא חוק הפיקדון, ביקשנו שתבואו ותציגו כאן תכנית רצינית איך הולכים ועושים פיקוח, איך דואגים שהעסק הזה יתחיל לעבוד, איך אנחנו מהמספרים - שלא נעים לומר, במידה מסוימת אפילו מעליבים – שאנחנו רואים לנגד עינינו, אנחנו עושים שינוי במציאות בנושא חוק הפיקדון.

אני מבקש את התייחסותכם.

בוקר טוב כבוד היושב ראש, כפי שביקשת, אכן נערכנו לנושא האכיפה על חוק הפיקדון, הכנו תכנית פעולה סדורה, מיפוי של חברות והוצאנו הודעה לתקשורת בנושא הכוונה שלנו להפעיל את האכיפה כולל מכתבים שלי לראשי ההתאחדויות, החקלאים, הבנייה, כל התאחדות שישנה. הודענו להם בצורה מפורשת שאנחנו הולכים לאכוף ולהגביר את האכיפה בכל תנאי ההעסקה, גם של הפיקדון. לצערי נושא הפיקדון טרם הותחל בביצוע לאור סכסוך עבודה שיש עם העובדים שלנו והוא תלוי בין ההסתדרות לאוצר. האוצר לא מוכן לשלם להם או כן מוכן לשלם להם וכרגע העובדים מסרבים לאכוף את סוגיית הפיקדון.

מי לא מוכן לאכוף?

העובדים. העובדים שלי.

בגלל סכסוך עבודה?

בגלל שהם לא מקבלים כסף.

סכסוך עבודה שעומד ותלוי בין ההסתדרות לאוצר.

אבל גייסתם עכשיו 100 עובדים חדשים לגירוש שלא קרה.

הם לא עובדים. יש להם סכסוך עבודה.

מה אתם? סליחה, לא לענות. יושב כאן יוסי אדלשטיין ואני לא צריך שאף אחד יענה במקומו. הוא יגיד בדיוק מה שקורה.

אנחנו גייסנו 70 עובדים ולא 100 עובדים. קלטנו 70 עובדים בלבד ו-30 מתוכם הלכו ליחידת RSD שהיא אמונה על בדיקות בקשות המקלט שנערמו אצלנו על השולחן. האחרים הועברו לתחומי אכיפה. תחום הפיקדון לא אוכפים גם החדשים וגם הישנים ללא כל קשר.

הם לא אוכפים עכשיו בגלל סכסוך עבודה?

בגלל סכסוך עבודה.

אפשר לראות מה התכנית שאתם מתכוונים לעשות? לשמוע מה הכוונה? לפחות ברגע שכן ייפתר סכסוך העבודה, מה הולך להיות?

ברגע שייפתר סכסוך העבודה, אנחנו עשינו מיפוי של כל החברות, בעיקר החברות הגדולות במשק, המעסיקים הגדולים של המסתננים שהם אמורים להיות המפקיד העיקרי.

כמה עובדים יש בחברות האלה?

על פי הערכה שלנו יש שם כמעט כ-15,000 עובדים, בתוך החברות האלה.

זאת אומרת, 15,000 עובדים בחברות כוח אדם הגדולות, חד משמעית כולם שם עוברים על החוק.

כך אנחנו מניחים.

אולי יש חברה אחת צדיקה. אני לא יודע.

שלוש דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:20 ונתחדשה בשעה 09:25.)

אני מחדש את הישיבה.

אני מתנצל על ההפרעה.

אני רוצה לחזור לנושא של התכנית. אתה אומר שכ-15,000 עובדים מסתננים בחברות כוח אדם הגדולות.

מיפוי של 15,000 עובדים אצל כל מיני מעסיקים כלל חברות כוח אדם.

זה השלב הראשון של האכיפה.

אנחנו מיפינו אותם לפי אזורים ואנחנו נערכים לבצע את האכיפה.

הם גם קיבלו מכתבים והתראות.

קיבלו ההתאחדויות ולא כל מעסיק באופן פרטני. פרסמנו בתקשורת הודעה שיצאה ויש מכתבים לכל ההתאחדויות, המעסיקים הקטנים והגדולים. כל אחד מההתאחדויות קיבל מכתב מפורט חתום על ידי על הכוונות שלנו.

במקביל אנחנו יושבים כרגע עם המינהל של יואל על מנת לבנות תשתית מחשובית שתתריע לנו על מי שהתחיל להפקיד והפסיק להפקיד. אנחנו כרגע נמצאים בעיצומה של עבודת מחשוב על מנת למפות את זה ולהיות ערוכים. ברגע שייגמר סכסוך העבודה, אנחנו נרצה במלוא הכוח להתחיל לפעול.

מה לגבי יכולת הדיווח של כל מסתנן לראות כמה יש לו בחשבון, ההפקדות שלו וכולי?

אני אעדכן בנושא הזה. קודם כל, אחרי הישיבה הקודמת, כבר היום כל מעסיק שמפקיד, מקבל שני דוחות אוטומטית כאשר האחד הוא על כל הכסף שהוא הפקיד עבור כל המסתננים באותו חודש ועוד דוח עבור כל מסתנן לחוד. זה לאור בקשתם בדיון שהתקיים אצלך כדי שיוכלו גם להציג למסתנן שיש הפקדה ומה הסכום. אם כן, זה כבר מבוצע.

אנחנו עובדים כרגע על אתר אינטרנט עליו דיברנו. סיימנו את האפיון וממערך המחשוב אמרו לנו שזה בערך ארבעה-חמישה חודשים עד שזה יעלה לאוויר. זה לגבי אתר אינטרנט מעבר לדוחות.

שהם יוכלו באופן אישי להיכנס אליו.

כן. שכל מסתנן יוכל להיכנס ולראות בדיוק. גם כל עובד זר אבל גם מסתנן. זה לכל אוכלוסיית הזרים. עובד זר בחקלאות למשל יוכל להיכנס ולראות האם באמת הוא רשום אצל אותו חקלאי שהוא חושב שהוא עובד אצלו.

היום הוא לא יכול.

היום הוא לא יכול. הוא יכול לבוא ולבדוק אצלנו אבל צריך לעשות זאת פיזית, וזה לא קורה. לכן אנחנו עושים את האתר הזה לכל אוכלוסיית הזרים.

תוך כמה זמן זה יקרה?

בערך ארבעה-חמישה חודשים לפי מה שאמרה יחידת המחשוב שלנו.

אם לא יהיה סכסוך עבודה.

זה לא קשור.

אלה עובדים אחרים.

אני מקווה שלא יהיה.

לפני שאנחנו עוברים לנושא הבא, אני רוצה לסכם מה שהבנתי ואחר כך נשמע שאלות. אם אני הבנתי, קודם כל, מהמספרים שאנחנו רואים - תמונת המצב חמורה מאוד. אין שום קשר בין החוק למימושו בשטח.
שנית. התארגנתם לנהלי אכיפה ואתם מתחילים כי שמתם כמטרה את הבסיס של החברות הגדולות שמעסיקות במשק כ-15,000 מסתננים לפי ההיכרות שלכם. אני עוד לא שמעתי מה אתם עושים עם שאר הגורמים. נכון להתחיל עם הגדולים אבל עוד לא התחלנו שם ו גם מה קורה עם השאר, כי בסוף זה אולי 30 אחוזים מכוח העבודה או 40 אחוזים. גם על זה אני מבקש להתחיל לחשוב.

הדבר הנוסף הוא שבסוף, בשטח, אתם לא יכולים להתחיל לעשות כלום כי יש לכם סכסוך עבודה פנימי.

זאת התוצאה בה אתם נמצאים.

מישהו רוצה לשאול שאלות? חברי הכנסת.

שתי שאלות. מבחינת איך המנגנון הזה עובד, זה עובד כמו סוג של הפרשה במקור? איך עובדת המערכת הזאת של הפיקדון?

הם דיברו על זה בפעם שעברה. הם לוקחים את ה-20 אחוזים והמעסיק, אם יש לו אתר אינטרנט, הוא יכול לשלם ישירות בהעברה.

אבל זאת לא הפרשה במקור. זאת בעצם הפקדה.

הפקדה של המעסיק. אם המעסיק לא מפקיד, אין.

השאלה השנייה. בנתונים שלכם על מספר מבקשי המקלט שהפרישו עבורם כספי פיקדון, בחודש אפריל יש ירידה של 2,000 בערך.

לא. לא היית בתחילת הישיבה. זה מתעדכן. יש כאן מספרים מעודכנים. זה גם מעל 5,000 באפריל ועכשיו במאי פתאום זה 2,000. אתה יכול להתייחס רק לחודש מרס לצורך העניין או אם אתה רוצה את המספר המעודכן של אפריל, הוא 5,200. משהו כזה.

הבנתי. תודה.

אם זוג פקחים הולכים במרכז תל אביב ועוברים מסעדה-מסעדה ותאמין לי שהוא יגיע לאלפי אנשים. לא צריך לרוץ ולחפש באינטרנט או בכל הקשקושים שאתם עושים.

אבל הפקחים שובתים.

בסדר. עד מתי?

לנצח.

העיקר תקציבים והעיקר חרטות. אני אגלה לכם עוד משהו. כנראה אנחנו עם חכם ונבון. יש להם דרך לאכוף את כל החוקים שאנחנו עושים. הם באים היום למעסיקים ואומרים לו, שמע, אותי לא מעניין לא פיקדון ולא שום דבר, אני רוצה 8,000, תשלם אתה פיקדון, תשלם ואני בסוף החודש מקבל 8,000 שקלים. אתה רוצה, בסדר. לא רוצה, לא עובד. זאת השיטה שלהם. אז תמשיכו לעשות כאן חוקים, תמשיכו לברבר.

אני כאן ותיק מכולם בנושא הזה. די. מספיק. אנחנו עובדים על עצמנו כל הזמן. אנחנו מספרים סיפורים, עושים חוקים. די.

מה שאמרת לגבי המסעדות, אתה צדוק מה אחוז. לכן אמרתי שזה לא רק החברות הגדולות אלא צריך לעשות את העבודה וכולם יודעים היכן הם נמצאים. זה מאוד פשוט.

כאן אני לא מסכים אתך. אני מסכים אתך מאוד שהמסתנן יבוא ויגיד שהוא רוצה בשורה התחתונה ולא מעניין אותו אבל המעסיק, אם הוא יבין שהוא חייב לשמור חוק כמו שאנחנו מצפים ממנו במדינת ישראל, הוא יפקיד את ה-2,000 שקלים האלה כל חודש ואחרי שנה יהיו שם 24,000 שקלים לטובת אותו אחד שרצה את ה-8,000 שקלים ואז הוא יוצא ומקבל את ה-24,000 שקלים. זה האינסנטיב בכל המהלך הזה.

אבל מי אוכף את החוקים? יש מלא חוקים במדינה.

מי עוד רצה להתייחס? חברי הכנסת.

לי יש כמה שאלות. בסך הכול מדובר על 11,600. החודש עם הכי הרבה הפרשות הוא עם 5,700. יש כאן איזה מצב שמפרישים חודש כן וחודש לא? האנשים האלה לא עובדים? או שהם עובדים ולא מפרישים עבורם? זו סוגיה שבכלל לא דנו בה כי כנראה בעיית ההסדרה היא הרבה יותר גדולה.

דנו על זה בדיון הקודם.

אם אתה מסתכל, אתה רואה שרק כ-1,000 אנשים מתוך ה-5,000. אלה לא 5,000 אלא זה 12,000 שמתנים. ה-5,000 מתוך הבסיס של ה-12,000. ה-12,000 האלה, רק 1,000 מתוכם קיבלו 12 הפקדות בשנה האחרונה. עוד 1,000 מתוכם קיבלו 11 הפקדות. יש בערך חצי מהם שהם קיבלו הפקדות בודדות, שתיים או שלוש וזה אבסורד.

השאלה אם אנחנו חושבים שהם לא עובדים או שלא מפרישים עבורם.

גם וגם וגם.

אנחנו מפרישים ואנחנו מניחים שמפרישים עבורם. חלק מפרישים כדי להיכנס לתוך המערכת. במסגרת תכנית הפעולה אנחנו חילקנו את זה לעשות אכיפה על כאלה שבכלל לא מפרישים, לעשות אכיפה על כאלה שהתחילו והפסיקו. יכול להיות שהם הפרישו ל-10 עובדים בחודש ואחרי כן רק לשמונה כך שיכול להיות ששני עובדים ירדו לו. אנחנו נבדוק אותו בחודש השלישי כדי לראות האם הוא ממשיך להפריש עבור שמונה ואז נעשה לו ביקורת, אם הוא ירד.

אז נעשה אבל בינתיים אתם לא עושים שום דבר. שום דבר.

צריך לראות מה יקרה. אני רוצה לשאול עוד שאלה.

דרך אגב, חלק מהעובדים שעובדים במסעדות ובכל מיני עסקים, הם לא עובדים ישירות אצל בעל העסק אלא הם בחברת כוח אדם.

מה לדעתך יקרה אם יבוטל החוק הזה?

אז לא ייקחו להם 20 אחוזים מהשכר.

אבל אתה רואה שגם עם החוק לא לוקחים. החוק ממילא לא מתבצע. אתה משקיע משאבים גדולים.

נתקן את זה. חברת הכנסת רוזין.

בהמשך לחבר הכנסת מוסי רז רציתי לבקש אם אפשר לקבל איזשהו פילוח של העסקה. כמה עובדים דרך חברות כוח האדם וכמה עובדים בודדים. אני מבינה את הצורך בפקחים במסה כדי לרוץ אחרי מסעדות ולמצוא את אותו עובד שעובד כאן ושניים עובדים במקום אחר אבל אם אנחנו מדברים על חברות כוח אדם שמעסיקות מאות, גם השביתה, בוא נגיד שצריך שני אנשים שיושבים על טלפון להגיע לחברות כוח האדם ולדרוש את זה. זאת אומרת, אלה לא פקחים בהמוניהם שמתרוצצים עכשיו ברחבי תל אביב ואזור המרכז.

נכון.

השאלה היא האם ניתן להגיע לחברות כוח האדם.

למרות השביתה.

ואם אפשר לקבל ממך פילוח שיראה לנו, אני יודעת שאתה לא יכול לומר על הבן אדם אבל באופן כללי באחוזים, כמה מועסקים דרך חברות כוח אדם.

הוא אמר. בערך 15,000 בכל חברות כוח אדם הגדולות. לא הקטנות שמכירים. 15,000 מועסקים.

זה אומר שזה הרוב.

לא. זה לא הרוב.

זה אומר מאות בכל חברת כוח אדם, אם לא אלפים. כמה מועסקים בכל חברת כוח אדם?

זו הערכה שעשינו על פי המיפוי.

השאלה שלה היא האם אתה צריך את הפקח ששובת שיהיה ברחוב כדי להגיע לחברה שמעסיקה מאות עובדים.

אתה צריך להגיע למקום, לבדוק את תלוש המשכורת של העובד.

אין לך עובדים שיכולים אפילו ברמה של התקשרות למנכ"ל?

העובד לא רוצה. העובד בסכסוך עבודה.

אין לכם עובדים אחרים? כלום?

זה כבר יותר משנה מכך. אתם באמת מאמינים לזה?

מי שובת? הפקחים או גם המינהלת?

כל העובדים במינהל אכיפה בסכסוך עבודה לגבי חוק הפיקדון. הם עושים עבודה אחרת. אכיפה אחרת הם עושים.

כל מה שנשאר, זה חוק הפיקדון. אין משהו אחר לעשות.

לא, יש להם הרבה עבודה. יש להם הרבה אכיפה.

לא הוסיפו להם למשכורת והוסיפו להם תפקיד. הוסיפו להם עבודה בלי לתת להם כסף.

אולי תתני ליוסי לענות לי?

אני מסבירה.

הוא יסביר.

הוא לא יסביר.

שפי, לא להפריע.

עובדה שהוא לא מסביר.

העובדים נמצאים בהליך שהם חותמים על הסכם קיבוצי כבר זמן רב. יש התנהלות בין ההסתדרות לאוצר. אתם בוודאי מכירים את האוצר ואני לא צריך להרחיב. הדיונים נמרחים ונמרחים.

כמה זמן?

שלוש שנים.

שלוש שנים?

ההסכם הקיבוצי.

ממתי האמירה שאנחנו לא עושים שום דבר באכיפה בחוק הפיקדון?

תכף אני אומר לך. אני אומר שברקע יש משיכת דיונים על הסכם קיבוצי שמתנהל. ברגע שחוקק חוק הפיקדון ותוקנו התקנות ואמרנו להם שעכשיו לאכוף, אמרו שזה חוק חדש, זה לא היה בהסכם הקודם, לא דנו על זה ואנחנו כרגע לא עושים.

מתי זה היה שאמרתם להם את זה?

לפני מספר חודשים.

לפני בערך שנה.

החוק נכנס לתוקף ב-1 במאי 2017.

שנה. במשך שנה אנחנו עדיין בסכסוך עבודה עם הפקחים ולא מצליחים, כולל ה-70 החדשים שגייסתם. גם אתם אי אפשר היה לומר שהם יעבדו בחוק הפיקדון.

אני אגיד לך את האמת, אני לא מבין את זה. יכול להיות שנצטרך לעשות כאן עוד דיון עם ההסתדרות, האוצר ואתכם אבל אנחנו לא יכולים לעצור כאן. כולם לא עובדים כי שנה יש סכסוך עבודה.

אדוני היושב ראש, התהליכים האלה בין ההסתדרות לאוצר.

שאלה. אני מצטער על האיחור. אם כבר דיברתם על זה, אני מתנצל.

אם אלה המספרים, יש מצב שדיברנו.

אני רואה את הירידה הדרמטית.

תנו לו את המסמך שיראה. יש פיגור בעדכונים לחודשים האחרונים ואז אתה רואה מספרים מעודכנים. לחודש וחצי האחרונים לא להתייחס. זה מושלם לאחר מכן.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לעניין האכיפה.

כרגע אנחנו מדברים על חוק הפיקדון.

אני יודע. על זה אני מדבר. אני מנסה לומר איזו עוצמה, אם בכלל, יש לפקחים. אני רק רוצה להזכיר שלא מזמן יצאו 300 מסתננים מסהרונים. אנחנו שאלנו את רשות ההגירה מה קורה עם ה-300 האלה והתשובה הייתה: איך נוכל להגיע ל-300 אלה כשהם יהיו 30-40 אלף מסתננים.

אני בא לומר שאם לא הייתה להם שליטה על ה-300 האלה, איך תהיה להם שליטה על כל אלה שאתם רוצים להגיע אליהם בנושא הפיקדון. לא צריך לשכוח שמעבר לפיקדון, כל הפקחים, אולי 200 פקחים ואולי קצת יותר, הם צריכים להתעסק לא רק עם המסתננים אלא עם כל מאות אלפי השוהים הבלתי חוקיים שנמצאים בארץ. אך תשכחו את זה. איך אנחנו מצפים שרשות ההגירה עם המספר המועט של הפקחים תצליח לאכוף את העניין הזה?

אנחנו לא.

הבעיה שלי היא שכרגע עם בסכסוך עבודה.

בלי הסכסוך. לפני הסכסוך.

אני חושב שיש הבדל בין חוק הפיקדון ולכן אני בכוונה מתעכב עליו בוועדה. אני חושב שזה בהחלט כלי אפקטיבי כי אתה כאן עובד גם מול המעסיקים עצמם. לכן אתה כן יכול לייצר אינטרס כלכלי דרך העבודה מול המעסיקים אבל היום הם אומרים לי שידיהן קשורות בגלל העניין הזה.

קו לעובד. מאז הדיון הקודם לא התחדשו הרבה דברים אבל יש שתי נקודות חשובות. האחת, הדיון הקודם התקיים בגלל קריסה של זרוע זהב.

לא. לא בגלל זה.

אחד הקטליזטורים.

לא. הוא התקיים בגלל הרצון שלי לבדוק את אכיפת חוק הפיקדון.

הייתה קריסה של חברת זרוע זהב ומאז הדיון עוד חברות מכריזות על פשיטות רגל והן מתפרקות בגלל מגוון של סיבות שחלק מהן קשור להיטל המס. אנחנו נמצאים בנקודה קריטית שכנראה הרבה מאוד עסקים הולכים לקרוס. מה שקורה בפועל זה שכל הכסף שלקח מהעובדים ונשאר בכיס של חלק מאותם מעסיקים – למרות שהתרענו ושלחנו תלונות על מעסיקים סדרתיים – בעצם הולך להתגלגל בחזרה לקופת המדינה. יוחזר להם מביטוח לאומי.
נראה שהמדינה יצרה איזשהו מנגנון, יצרה כדור שלג שהיא לא יכולה להתמודד אתו. מעבר לזה שמי שהולך להפסיד, זאת כנראה המדינה והעובדים.

דבר שני. היה ניכוי ביתר לעובדי חברות ניקיון. אנחנו התרענו על זה מהיום הראשון. משרד הפנים נתן הנחיה לחברות ניקיון לגבות ביתר בגלל צו הרחבה.

כמה?

זה לא כמה. זה צו הרחבה. הוסיפו רכיבים שהם לא שכר הבסיס. לקח הרבה זמן עד שהם עלו כנראה על הטעות שלהם ומה שקרה זה שכשאנחנו ביקשנו שישחררו הנחיות למעסיקי ניקיון, איך לקזז את הכסף הזה שנוכה ביתר, אמרו לנו לפנות לאכיפה של משרד הפנים.

אבל הם שובתים.

לא משנה אם הם שובתים. גם לאכיפה של משרד העבודה אני יכולה לפנות אבל זה לא העניין. אני לא רוצה לפנות כדי שיענישו מעסיק שקיים את הנוהל שאמר לו משרד הפנים. לא צריכה להיות אכיפה נגד מעסיקים. צריך להיות מנגנון החזר. יש התנערות מוחלטת של רשות האוכלוסין לגבי ההחזר של הכסף שנוכה ביתר. שולחים אותנו לאכיפה. אני לא מבינה איך אפשר להעניש מעסיק על קיום הנחיה שהוא קיבל.

לגבי הנקודה הראשונה, אני לא נכנס אליה. אם יגיעו הדיונים האלה, הם יגיעו בעתיד. אני לא מתעסק עם זה. אם מישהו עושה טעות - - -

זאת לא טעות. זאת הייתה הנחיה.

לא משנה. אני לא נכנס. הייתה טעות. לא שלהם, לא האשמתי אותם. הייתה טעות, שם יותר כסף. מחר זאת יכולה להיות טעות של מישהו שבטעות הכניס בעצמו יותר כי לא שם לב. לא משנה. אני שואל באופן כללי על נוהל של החזרת כספים.

אין. לא קיים.

את זה הבנתי. אני שואל על נוהל במקרה של החזרת כספים עקב עודף גבייה. יש דבר כזה?

לא. אני לא יודע איזו גבייה.

אתם לא מכירים עודף. מעסיק מכניס תשלום ובטעות נלחץ לו עוד אפס ויצא שהוא מפקיד פי עשר. אני שואל שאלה עקרונית. באים ואומרים שהפקדנו יותר כסף בטעות. לא משנה מי עשה ומה עשה ולמה עשה. האם יש נוהל של החזרת כספים?

לא. אין נוהל.

גם את זה אני מבקש לישיבה הבאה. לגבי העניין הזה שנאמר, אני לא מתייחס אליו כעובדתי, נכון או לא נכון. לא נכנס לשפוט בעניין הזה. לכן אני לא רוצה שתתייחסי לעניין הזה. אני רוצה להתייחס לנושא מהותי שאם בטעות כזו או אחרת מישהו הפקיד יותר כסף ועכשיו צריך לקבל את הכסף בחזרה. זו השאלה.

רק להבהיר. לא הייתה כל הנחיה לכל סוג של מעסיק לנכות ביתר.

זה הבנו. אני לא נכנס לזה.

זה לא נכון. יש מכתב שלכם.

איגוד המסעדות. כמו שאתה אמרת, חוק הפיקדון בעצם יצר איזה מצב של אנדרלמוסיה וישראבלוף. יוצא שמי ששומר חוק או מנסה להיות שומר חוק, הוא פראייר. אין שום אכיפה.

חד וחלק. אתה צודק במאה אחוזים.

זה גם דוחף את בעלי העסקים להיות עבריינים. אנשים שלא מעוניינים להיות עבריינים, הם נדחפים בגלל חוק שברור לראש הוועדה שהוא ישראבלוף.

הוא ישראבלוף בגלל האכיפה והפיקוח.

בגלל שכרגע אי אפשר ליישם אותו.

לא. אפשר.

הוא לא מיושם. כרגע אי אפשר ליישם אותו והוא לא מיושם ממאי 2017, מאז הוא קיים.

זו בדיוק העבודה שאנחנו עושים כאן, כדי שזה יקרה.

דבר נוסף. האוצר הבטיח למסעדות פלסטר כדי לנסות למצוא מחליפים לעובדים הללו. 1,500 עובדים פלסטינים אושרו לנו בינואר. אני לא רוצה לומר את דעתי על המספר הזה אבל גם זה משהו ואנחנו מסתפקים בפירורים. זה תקוע כבר חצי שנה על הקריטריונים של מי יקבל ואיך יקבל. אני חושב שצריך לעשות חקירה בעצמנו איך רוצים שהעסקים הקטנים יתנהלו כשכל מה שמסביב זה ישראבלוף.

תודה. אני רוצה לעבור לנושא הבא שהוא חשוב לא פחות. אני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר. בעיני, בניגוד למה שאמרת בנושא המסעדות, חוק הפיקדון הוא חוק מאוד חשוב ואני רואה את זה כחובה שלנו כאן בבית הזה לראות איך היישום של החקיקה מצליח.

לגבי מה שאני כן מסכים אתך וזה עולה מתמונת המצב בצורה הברורה ביותר. קודם כל, עשינו ישיבה אחת ולא ידענו בכלל מה קורה. קיבלנו את המידע שהעברתם ואז באמת הוכיח לכולנו שאנחנו במקום, אין מילה אחרת לומר חוץ משערורייה. לא עושים עם החוק הזה, לא אוכפים אותו, ברור שהוא לא אפקטיבי ואת הדבר הזה חייבים לתקן. אני לא אהיה מוכן להמשיך לשיטת הישראבלוף הזאת. אנחנו חייבים למצוא פתרון גם בנושא אכיפה. מצדי, תעסיקו חברה חיצונית, לא יודע מה, שתלך ותעשה ביקורים. לא צריך לעשות יותר מדי חוץ מאשר לפנות לאותם מעסיקים גדולים. מצדי אתה יכול למצוא גם מנהלים שלא שובתים, שילכו ויעשו את זה. עם כל הכבוד, זאת לא משימת עולם, זאת לא איזו מלחמה במנהרות תת קרקעיות ובעפיפונים. אנחנו בסך הכול רוצים שאנשים יפקידו כסף למסתננים שעובדים אצלם. גם אם אין לי אכיפה לכל מסעדה כמו שתיארו כאן, ללכת ולעבור מסעדה-מסעדה כדי לאכוף, אני בוודאי ובוודאי מסוגל לעשות דברים גם בכוח האדם שיש לך היום.

בעיני זה פשוט מחדל ואני מבקש מכם להתעשת ולעשות שני דברים, גם תכנית פעולה איך אתם מקדמים את המצב הזה בנתון שיש לכם בעיה עם האכיפה בשטח עם הפקחים, וגם בסופו של דבר אני רוצה לשמוע – ואנחנו נעשה על זה ישיבת עבודה – איך פותרים את העניין הזה כי בעיני היום מכל מה שאתם עושים, זה הדבר הכי אפקטיבי.

אני רוצה לעבור לנושא השני וזה נושא של אכיפת משטרת ישראל כלפי המסתננים בדרום תל אביב. אנחנו ראינו תמונות מאוד קשות. אני חושב שזה היה יום העצמאות של אריתריאה כאשר חלק תמכו וחלק התנגדו. האלימות הייתה מאוד ברורה אצל האריתראים אבל זה בוודאי לא דבר מקובל ולא שאנחנו רוצים לראות ולא מעודדים. ברור שדברים כאלה הם לא תקינים וגם יכולים לזלוג לכל מיני מקומות.

זה קרה בצפון תל אביב.

לא מעניין היכן זה קרה. אני רוצה לשמוע מכם איך אתם מתמודדים עם האלימות הזו, מה הכלים האפקטיביים שיש לכם, מה אתם עושים למסתננים שאתם מוצאים אותם פעילים באלימות כזו והאם הם מוצאים את עצמם אחרי יומיים חזרה ברחוב עושים מה שהם רוצים.

מפקד תחנת שרת. אני אתאר לך מצב ספציפי גם לשאלה ששאלת לגבי יום העצמאות האריתראי אבל אני אתייחס מעט יותר רחב.

בתקופה האחרונה – ואני מדבר על התקופה של הדיון הקודם בו נכחתי – יש עלייה בעבירות אלימות בעיקר. אני מחדד. בעיקר עבירות של אלימות או עבירות שהן משולבות באלימות כמו שוד, תקיפה חמורה, דברים שצפינו והתרענו ואמרנו שזה הכיוון שלהם. ביחס לשנה קודמת, אנחנו רואים שיש סוג של עלייה.

כמה? באחוזים.

אנחנו מדברים בחציון ראשון בכמה עשרות מקרים ביחס לאותו חציון של 2017 ואני חייב לומר ש-2017 הייתה שנה עם הרבה הרתעה ועם הרבה יכולות, בעיקר בגלל יכולות מינהליות שהיו בשנה קודמת שאותן אכפנו בצורה מאוד מאוד טובה.

סהרונים?

בעיקר סהרונים וחולות וכל נושא האכיפה המינהלית שאנחנו בלעדיה כבר מספר חודשים ועליה גם התחלנו את הדיון בתחילת השנה.

חשוב לי מעט לחדד, ברשותך. אתה אומר שעקב אובדן היכולת של אכיפה מינהלית, שזה היה סהרונים וחולות, אתה רואה – זה משפט חשוב וחשוב שייאמר – עלייה משמעותית במקרי האלימות של מסתננים דרום תל אביב.

העלייה במקרי האלימות או היכולת למנוע אותה או לצמצם אותה נובע ברוב המקרים מכך שהם מבינים היום שאין יכולת לאכוף גם ברמה המינהלית כי ברור לכל בר דעת שלהגיע למיצוי בהליך הפלילי, זה הרבה יותר מורכב. אנחנו לא דנים כאן באנשים שהם ישראלים עם תעודות זהות כחולות ועם יכולת אכיפה רגילה כאשר כל צד מעיד בצורה נורמלית, מגיע ונותן את העדות שלו. במקרים האלה אנחנו הרבה פעמים מוצאים את עצמנו עם ידיים קשורות מאחורי הגב. יש המון, המון, המון פעילות בשטח, המון אכיפה, יש המון מעצרים אבל לצערי הרב לאחר מספר ימים הם משוחררים לשטח.

מה קורה למי ששותף באירוע אלים? אתה אומר שהוא עצור ומשוחרר?

כן.

נשמע אותו. אתם עונים במקומו?

אם תופסים אותו.

אנחנו יודעים.

אנחנו בשטח.

התשובה שלו היא החשובה.

כאשר אנחנו מדברים על אירוע אלימות, ויש אפילו ראיות ראשוניות לביצוע מעצר, זה מבוצע. אני חייב לומר שהמעצרים מבוצעים בטווח המיידי. אני מדבר גם בדקות, בגלל הפריסה המרובה של שוטרים ופקחים. הבעיה מתפתחת בהמשך כאשר אתה לא מצליח להגיע לכתב אישום בגלל חוסר ראיות מספיקות על פי הליך הדין הפלילי או כאשר יש חוסר שיתוף פעולה של מתלוננים ושל עדים מאחר ורובם ככולם הם זרים. אתה מוצא את עצמך בבעיה. דברים שבעבר יכולתי לפתור בהליך המינהלי.

מה היית עושה? היית מעביר אותו מינהלתית לחולות?

כל מי שהיה בעבר עוסק בפשיעה, יכולתי לאכוף בצד המינהלי גם בהרחקה לחולות או לסהרונים, גם בגלל אי נשיאת אשרה והיום אני לא יכול לעשות זאת.

אין הרתעה.

אמרתי.

מצדיע לך. סוף סוף, אמיתי, פעם ראשונה הדברים נאמרים.

הוא אמר את זה גם בדיון הקודם.

אני מלווה את זה שמונה שנים וכל הזמן מה הייתה המשטרה אומרת? אין פשיעה. רק הוסיפו משבעה שוטרים ל-300 שוטרים ואין פשיעה. סוף סוף בא בן אדםד ואומר את האמת.

אני חייב לציין כאן שאני מדבר על כרסום בהרתעה, אני מדבר על עלייה בפשיעה, אבל שלא נתבלבל. אנחנו מדברים כאן על פעילות משולבת של כל משרדי הממשלה ובראשם משטרת ישראל ויש כאן עובדות. אני לא מדבר באוויר. עשרות מבצעים. אני יכול לומר שהכפלנו את הפעילות האכיפתית - בגלל החוסר הזה – מתחילת השנה ואני מדבר על עשרות מבצעים, מספר כפול מאותו חציון של 2017 וזה גם בגלל אותו חוסר שלנו בהליך המינהלי. זה עיקר הבעיה כרגע, הכלי היותר אפקטיבי להתמודד עם כל נושא הפשיעה בקרב זרים.

אתה יכול לומר באחוזים חציון מול חציון?

אני יכול לומר לך שאני מסתכל על העבירות של אלימות גופנית, של שוד, של תקיפה חמורה, אני מדבר על עשרות מקרים ועלייה בכל פרמטר שציינתי. אחד המקומות שכן הצלחנו להשפיע הוא בנושא הסמים בקרב הזרים. בקרב הזרים בלבד, שם אנחנו חווים סוג של ירידה.

חברי הכנסת, מישהו רוצה להתייחס?

תודה אדוני. אני רוצה גם להעיר הערה וגם לשאול שאלה ואני אתחיל בשאלה. לאחרונה ראינו תמונות מאוד קשות על תגרה שהתנהלה.

כמה תמונות.

כמה תמונות וסרטים על תגרה מאוד קשה שהתנהלה בין יוצאי אריתריאה בדרום תל אביב כאשר התיאור ששמענו הוא שהקטטה הזו הייתה בין אנשים שמתנגדים למשטר באריתריאה לבין אנשים שתומכים במשטר באריתריאה. האנשים שנמצאים בארץ והם מבקשים מקלט, הם מבקשים מקלט מכיוון שהם פוחדים מהמשטר באריתריאה וברחו ממנו. שאלתי היא מה מעמדם של אלה שנמצאים בארץ ותומכים במשטר באריתריאה.

לא מקבלת את זה. בולשיט. זה סתם תירוץ.

מה המעמד שלהם?

השאלה מי יכול לענות לך על זה.

אני לא יודע.

אני יכול. יש שגרירות אריתריאה ביד אליהו. גש לשם ואתה תראה שכולם באים לשלם פיקדונות כדי להעביר את הכסף לשם. זה הכי פשוט. לא צריך יותר.

אני רוצה לשאול שאלה אחרת לגמרי. למה הם מנהלים מלחמת אזרחים אצלנו בבית?

תקבלי זכות דיבור.

כמי שבעד להגן על אנשים שמבקשים מקלט מכיוון שהם ברחו ממשטר שמסכן אותם, אם ישנם אנשים כמו שתיאר כאן עובד - - -

יש הרבה כאלה.

ואולי רבים או מעטים, אני לא יודע, שבאים ונמצאים - - -

הם בטח לא פליטים. הם לא מבקשי מקלט.

אז הם לא מבקשי מקלט. מי הרשות שמטפלת בזה ומה המעמד שלהם?

אתם לא שואלים את השאלות הנכונות.

לא להפריע. את תקבלי זכות דיבור בזמנך.

שאלה שנייה. מהטענות שאנחנו שומעים, אנחנו שומעים שיש מעורבות משמעותית של אנשי שגרירות אריתריאה גם בסוגיית האלימות. האם מישהו בודק את העניין הזה?

אפשר לשאול את המשטרה. נתקלתם במעורבות של שגרירות אריתריאה בנושא אלימות?

או של אנשים מטעם השגרירות?

אני לא יכול לציין מעורבות מטעם השגרירות עצמה. אני יכול רק לומר לכם שהנושא הזה כרגע בין מתנגדים לבין תומכים, עלה מדרגה השנה והתמונות שציינתם או המראות שראיתם בתקשורת בתקופה האחרונה, זה פועל יוצא השנה וזה עלה מדרגה.

אתם יודעים לומר כמה תומכי משטר יש שם?

זו שאלה שאני לא יכול להתחייב לה ולא רוצה אבל זה נתון מאוד מאוד דינאמי.

יוסי, אתם יודעים לומר? יש לכם את המידע הזה?

אדם שהוא תומך משטר, מה הוא טוען?

ראו אותו בסרטון. הוא מצולם כנלחם לטובת המשטר ולכן למה הוא כאן? אני שואל ברצינות.

כי הם ביטלו את האופציה לגירוש.

אבל הוא לא פליט.

תחזירו אותו. הם ביטלו את האופציה של גירוש.

תודה דב. כמו שאתה רואה, לצערי לגורמים המוסמכים אין תשובות.

שפי פז, בבקשה. עכשיו קיבלת זכות דיבור.

תודה רבה. קודם כל, הנושא של תומכי משטר, אני תכף אדבר על מה שעומד מאחורי זה, אנחנו מעלים אותו כבר לפחות שבע-שמונה שנים. עד היום לא שמעתי את דב חנין או את מיכל רוזין מדברים על זה.

מה זה משנה?

בתור שרת הפנים ושרת המשפטים?

תפסיקי. זה נותן לך משהו? תודה חברת הכנסת מיכל רוזין. אני מבקש לא להתייחס לחברי הכנסת.

בסדר. אני לא אתייחס לחברי הכנסת.

השנה רמת האלימות ברחובות באמת עברה כל שנה. אני רוצה לומר עוד משהו. אתם לא הייתם יודעים בכלל שיש אלימות בשטח אם הפעילים שלנו לא היו מסתובבים ברחובות ומצלמים את זה. איש לא היה יודע על זה.

יש הצעת חוק שאסור לצלם.

לא דיברתי אליך עכשיו. איש לא היה יודע על כך. אבל אנחנו כן בשטח וכן מצלמים משום שאחרת לא רשות ההגירה ולא המשטרה ולא התקשורת היו יודעים על כך.

תקשיבו. מתחיל להתפתח כאן נרטיב נורא נחמד, נרטיב של תומכי משטר ומתנגדי משטר. קודם כל, גם זה בלוף. יש אולי כמה עשרות, במקרה הטוב כמה מאות מתנגדי משטר. יש אולי כמה עשרות וכמה מאות תומכי משטר. כל השאר הם מהגרי עבודה וכל אחד מסתפח לאן שהוא רוצה והם עושים את זה פתאום לאתוס.

אני קודם כל אומרת שלא ינהלו לי מלחמות אזרחים אצלנו בשכונות. שפשוט לא ינהלו כי אנחנו שהסתובבנו ברחובות נקלענו - - -

...

אני לא שואלת אותך.

שפי, אל תעני לה. גברת, עוד הפרעה אחת, אני אוציא אותך. אל תפריעי. את לא בזכות דיבור אלא היא בזכות דיבור עכשיו וגם אם קשה לך לשמוע אותה, לא להפריע.

מעניין שכשהיא הפריע אין סוף פעמים, לא אמרת כלום.

חברת הכנסת מיכל רוזין, אני לא צריך שתלמדי אותי. אני מבקש, עכשיו שפי בזכות דיבור ומי שיפריע, בטח אם זה מהציבור, אנחנו נוציא אותו.

החבר'ה שלנו שהסתובבו וצילמו, עפו עליהם אבנים מעל הראש, אבל אנחנו יודעים במפורש – ולא משנה מה הם יגידו - כי אנחנו שמענו את זה מהם ויש לנו אנשים שקוראים טיגרינית ואנחנו נכנסים לדפים שלהם ואנחנו יודעים. לפחות 50 אחוזים מהמהומות יזמו מה שנקרא מתנגדי המשטר. שאף אחד לא יספר לכם סיפורים, שזה השגריר ששולח את הסוכנים שלו. יש כאן מלחמת כנופיות, מלחמה על טריטוריה, מלחמת אזרחים, תקראו לה איך שאתם רוצים, וזה הכול על הגב שלנו ושל האנשים שגרים בנווה שאנן. הגיע הזמן באמת שילכו לנהל את מלחמות האזרחים שלהם במדינה שלהם ולא אצלנו.

תודה רבה.

משרד המשפטים נמצא כאן?

לא. לא משרד החוץ, לא משרד המשפטים. אף אחד לא כאן.

הם רק יודעים להצטלם.

זאת הבושה הכי גדולה. הם היו צריכים להיות כאן.

איפה השר לביטחון פנים?

לי כרגע חשוב משרד הפנים, רשות האוכלוסין, המשטרה וביטחון פנים. אותם חשוב לי לשמוע. אני רוצה לשמוע מישהו מהקהילה האריתראית.

למה אתה מביא אנשים אלימים לדבר כאן?

אנחנו בכנסת.

כבוד היושב ראש, זה לא מתנהל בצורה כזאת.

סדרנים, אני מתחיל להוציא החוצה. אני רואה שאי אפשר כך להתנהל. הבא שמפריע יוצא החוצה. תודה.

עורכת דין שירה כאהן.

פורום קהלת. אנחנו חייבים להחזיר למשחק את יכולת ההרתעה. כשאתה מדבר על אלימות, נמצאים בסהרונים ומשוחררים אחרי כמה שעות, באמת יש כאן שגרה מגוחכת. אנחנו מדברים כאן על סיטואציה בה אין שום מענה כדי להוציא אותם. זה שיש כאן אנשים שאולי בורחים ממדינתם, אפילו אם הם מתנגדי משטר, זה לא נותן להם כל זכות לעשות ככל העולה על רוחם ברחובות. כל יכולת שיש, מיד נתקפת מצד כל הארגונים. חייבים להחזיר למשחק את יכולת ההרתעה, בין אם אלה סהרונים או חולות. זה לא הגיוני שכדי להרחיק אלימות מהרחובות, גם אם מגיע לאותו אדם מקלט, צריכה להיות אפשרות אכיפתית כדי להוציא אותו מכאן.

תודה. יוסי, שאלה אליכם. לגבי התופעה של תומכי או מתנגדי משטר, אני מסכים. אני לא מכיר אותה לעומק ואני לא יודע לומר אם מדובר בעשרות או במאות או באלפים. במידה מסוימת זה גם פחות מטריד אותי. האלימות עצמה היא כמובן בעייתית ומה שאמרת כאן, צחי שרעבי מתחנת שרת, הנושא של כרסום ההרתעה והעלייה בפשיעה, אלה שני דברים מאוד מאוד מדאיגים במציאות היום בשכונות בדרום תל אביב. אני יכול לשאול אותך יוסי, וזו שאלה - - -

גם אנחנו נרשמנו לדבר.

בבקשה תוציאו אותה החוצה.

למה? אני תושבת נווה שאנן ובאתי לכאן לדבר.

אמרתי שהבא שמתפרץ, יוצא החוצה. תוציאו אותה החוצה.

הבנתי. מה זאת החוצפה הזאת?

כל מי שמפריע, יצא החוצה. מה לא ברור?

חרפה כל הדיון הזה. בולשיט.

אנשים כאן הפריעו במשך כל הדיון.

מי שלא יודע להיות בשקט ולנהל כאן דיון, יצא החוצה. אמרתי את זה מהתחלה.

יוסי, שאלה מאוד פשוטה. בסוף יש לנו תמונות של תומכי משטר להגדרתם. למה אי אפשר לזהות ולהוציא אותם החוצה?

כי אין לאן.

שפי, חמש דקות בחוץ ותחזרי, גם כשיש לך יום הולדת. לפחות כשאומרים לה לצאת, היא יוצאת.

אנחנו לא מכירים מושג כזה תומכי משטר ומתנגדי משטר.

דבר בקול רם. אתה כאילו מפחד מביקורת. דבר.

לא מפחד משום דבר.

כך זה נראה. דבר. לא שומעים אותך.

אני שוב אומר שאנחנו לא נכנסנו לסוגיות של מתנגדי משטר או תומכי משטר. אנחנו לא מכירים חלוקה כזאת. היום הוא מתנגד משטר ומחר הוא יהיה תומך משטר. אין רזולוציה כזו שאנחנו יכולים לעסוק בה.

כל הקייס שלהם כאן כי הם טוענים שהם מבקשי מקלט. יש כאן קבוצה מסוימת שבהגדרה מזהה את עצמה כלא מבקשת מקלט, ואם כן מדוע בהם אתה לא מטפל? חלקם מצולמים.

לא בודקים את הבקשות.

כי מי שהגיש בקשת מקלט, בקשתו תיבחן לגופו של אדם ולא לגופה של קהילה. אנחנו בוחנים כל אחד לגופו של אדם לפי הבקשה שלו.

נמצאת כאן נציגת האו"ם. אתם מכירים את הנושא של תומכי משטר ומתנגדי משטר? מה העמדה שלכם לגבי תומכי המשטר?

אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה של בקשות המקלט.

היה רעיון בזמנו – ואני רוצה לשמוע מה עמדת המשרד לביטחון פנים ועמדת המשטרה – להעניק סמכויות יתר לפקחים עירוניים. אני חושב שזה יכול לעזור לחזק את הביטחון האישי. אני לא יודע למה זה לא קורה ולא מתקדם.

אני יכול לענות.

התפרצת לדלת פתוחה.

זה נושא של חקיקה. אתמול זה הגיע לוועדה ואני אקדם את זה.

יופי.

אני מנציבות האו"ם לפליטים. הסוגיה הזו לא בלתי מוכרת, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. אנחנו חוזרים לדיון של נקודת ההתחלה, שבעצם בקשות המקלט צריכות להיבחן כדי לדעת מי זכאי ומי אינו זכאי. זו בעצם נקודת הפתיחה.

מעבר לזה, אנחנו ממליצים והאמנה ממליצה שמי שפושע ומי שמתנהג שלא כחוק, צריך להיענש גם במדינת המקלט, ואגב, גם אם הוא פליט. הוא לא מעל החוק. אותם אנשים שהם כן מבקשי מקלט ואינם תומכי שלטון, חשוב להבין שאם יש כאן איזושהי מעורבות של גורמי מדינה שמסיתים אוכלוסייה אחת כנגד האחרת, אנחנו רואים את זה בדאגה רבה.

לאיזו מדינה את מתכוונת? התכוונת לאריתריאה?

אם יש גורמים מדיניים שמעורבים.

אף אחד לא אמר שיש.

אני לא אומרת שיש, אבל אני אומרת שהיה ויש, כי זה עלה כאן בדיון, ראינו כבר בעולם מקרים של מבקשי מקלט שנרדפו גם במדינת המקלט על ידי זרוע של השגרירות שלהם.

אני רוצה לסיים את הנושא של הקרבות, הנושא בו התחלנו.

תכניס את שולה קשת.

לא. אני לא מכניס אותה. תכף גם את תהיי בחוץ. אל תפריעי. אני מסכים אתך, יוסי, שלא תפקידנו עכשיו לזהות מי תומך משטר ומי מתנגד משטר. זה קצת בעייתי אבל בסופו של דבר זה כן מחזק את זה שבפירוש יש כאן קבוצה שבוודאות לא יכולה לטעון לפליטות בעניין הזה וזה צריך להיות חלק מההליך שאתם יכולים לסנן אותם ולהוציא אותם מהעניין הזה.

ביקשתי לשמוע נציג וקיבלתי שם. עמנואל ימאנה.

מבקש מקלט מאריתריאה. אני רוצה להתייחס לעניין של תומכי משטר ומתנגדי משטר.

כמה שנים אתה בארץ?

עשר שנים.

איפה אתה נמצא?

אני גר בתקווה. יש כאן אלפי אנשים מבקשי מקלט שהם תומכי השלטון ואנחנו אמרנו את זה מספר פעמים ואמרנו את זה גם למשרד הפנים. יש לנו שמות, יש לנו הוכחה. כל שנה הם חוגגים עם שגרירות אריתריאה בכל המקומות. האלימות הזו הייתה כל שנה. אנחנו הולכים לשם ומפגינים אבל השנה החלטנו לא ללכת. אנחנו לא רוצים לעשות את הדבר הזה. נפגשנו גם את צחי והמשטרה ביקשה שלא תהיה הפגנה ואנחנו כיבדנו אותה.

אתה יודע לומר מה האחוז?

אני לא יכול לומר מה האחוז, אבל הם יכולים להגיע עד 4,000 אנשים. האנשים האלה משלמים שני אחוזים לשלטון ואין להם שום בעיה לחזור למדינה, לאריתריאה. אני יכול לומר לך שמישהו לא יכול לומר לי שהוא בא - ויושב כאן נציג של משרד הפנים – ולא יכול לזהות. בוודאי יכולים לזהות.

איך מזהים? לפי מה?

משלמים את המס.

שפי יכולה להיכנס?

שפי יכולה להיכנס.

לפי המס שהם משלמים אפשר לזהות אותם. בכל מסיבה, יש בכירים של משרד הפנים שמוזמנים ויושבים אתם ושותים אתם כוס שמפניה.

זה אני לא יודע.

הוא צודק.

אני מבין את הטענה הבסיסית. אתה אומר שהתופעה הזו צריכה להיות מזוהה ומוכרת.

אני אאפשר לעוד נציג שלכם.

אני מבקש מקלט מאריתריאה. אני 12 וחצי שנים בארץ. קודם כל, תודה רבה כבוד היושב ראש.

איפה אתה גר?

בירושלים. אני נפגשתי עם המנכ"ל של המשטרה. האלימות הזו, גם אמרנו למשטרה שהאלימות תגדל ואמרנו למשטרה שיש חממות שגורמים לאנשים האלה להתנהג באלימות. עובדות עד 1:00 בלילה. אמרנו שאם מישהו עובר את החוק, ייסגרו החממות האלה. יש אנשים שלנו, בנות שלנו שמוכרים אותן לזנות. דיברנו על הדבר הזה, דיברנו גם על תומכי משטר.

מה זה חממות? לא הבנתי. חמרות.

כן. חמרות.

מה שאנחנו התלוננו עליו כל הזמן, עכשיו הם מתלוננים עליו.

אנחנו אמרנו למשטרה שכל מי שעובר על החוק, אנחנו צריכים שייענש. כמו שאתה מכיר את הוועדה שלך, כמו שהמשטרה מכירה את השוטרים שלה, כמו שהמורה מכיר את התלמידים שלו, אנחנו מכירים מי נגד ומי בעד.

כן, אבל הוא לא יכול לבקש ממך שתיתן לו את השמות. זה לא עובד כך.

זה לא עובד כך. גם משרד הפנים יודע וגם המשטרה יודעת. 4,000 אנשים שחוגגים ביחד באיזה גן, מה הבעיה לתפוס את האנשים ולהעיף אותם?

לאן?

לאריתריאה.

שפי, לא להפריע. את רוצה לצאת עוד פעם? די.

תשאל לאן.

ברור שזו הבעיה.

דיברנו עם המשטרה להוציא מכתב מסודר ולתרגם אותו אבל אין שום דבר. הם לא יכולים לעשות את זה כי מדינת ישראל מעורבת עם אריתריאה והיא רואה את האינטרס ולא מאפשרת למשרד הפנים שלא יכול לעשות שום דבר. את זה צריך להפסיק עכשיו כדי לחשוב על הילדים שלך ועל הילדים שלו בעתיד כי אנחנו השותף האמיתי של מדינת ישראל.

תודה רבה. יהונתן יעקובוביץ.

אני אחבר בין שני הדיונים באופן מהיר. צריך להבין שיש כאן אלפי תומכי משטר אקטיביים, יש כאן כמה אלפי מתנגדי משטר אקטיביים. אלפים, זה אופטימי. באמצע יש את הרוב שאלה אנשים שבאו לכאן לעבוד וצריך להבין שמדובר במנגנון כלכלי שמשרת את ממשלת אריתריאה שמרוויחה הרבה מאוד כסף. לכן אנחנו צריכים כלי שבאמת יביא לכך שאלה שיכולים לצאת יצאו, והכלי הזה כיום הוא חוק הפיקדון. לכן צריך לאכוף אותו.

למה לא מחזירים אותם. כי כאן יש איזשהו סימביוזה ואני חוזר ואומר בין ארגונים שמוציאים דוחות כמו אמנסטי. לפי אמנסטי היום אסור להחזיר אף אחד לאריתריאה, אפילו לא אחד. היום פתאום זה התפרץ ואנחנו שומעים ניואנסים אבל מעולם לא שמענו ניואנסים. גם עמדת נציבות האו"ם לפליטים, לצערי מאוד מאוד לא מעודכנת ואנחנו רואים באירופה שאנשים שמקבלים מעמד פליטות, חוזרים לבקר באריתריאה לאחר מכן. גם המנגנון, בדיקת הבקשות, גם באירופה, הוא מאוד מוגבל והוא לא מצליח. חוק הפיקדון הוא בדיוק כלי מידתי שאפשר להחיל אותו גם על פליט מוכר. אין שום מניעה על פי אמנת האו"ם להחיל אותו גם על פליט מוכר וזה יביא לכך שאנשים שיכולים לחזור, יחזרו. אומרים שיש 4,000. 3,000 כבר חזרו. זאת אומרת שיש הרבה יותר שיכולים לחזור.

נכון, יש כאן מיעוט שבאמת הם מתנגדי משטר. אגב, צריך לדרוש מהם, הם לא יכולים לנהל כאן מלחמת אזרחים ברחובות שלנו.

ברור.

צריך לומר את האמת והיא שהאלימות התחילה ממתנגדי המשטר. עכשיו היא מתפרצת אבל האלימות התחילה ממתנגדי המשטר. המשטר מנהל ארגונים כמו בקיבוץ כינרת, מתנגדי המשטר באים ובורחים. אני אומר שמי שרוצה להילחם במשטר שלו, שיעשה את זה באריתריאה. שם צריך להילחם. זה לא ברחובות כאן ולא על חשבון אזרחי ישראל. כן צריך להכיר בכך שיש כאן מתנגדי משטר וזו החשיבות של חוק הפיקדון וצריך לומר את זה.

דבר אחרון. אני רוצה לומר שבתי המשפט לא מכירים את נתוני הפשיעה. היה שופט מחוזי אחד שהעז להחמיר קצת את רף הענישה והעליון אמר שזה לא קריטריון רלוונטי. אבל אם יש כאן מכת מדינה, צריך להפיץ את הנתונים האלה לבתי המשפט שגם יסכימו להחיל את הנוהל הפלילי על סהרונים. הנתונים האלה לא יוצאים מהמשטרה. אנחנו הגשנו בקשת חופש מידע ורק לפני חודשיים ענו לנו שהם לא נותנים את המידע הזה כדי לא לתייג אוכלוסיות ולא לפגוע ברגשות שלהן. אם הנתונים האלה לא יוצאים – ודרך אגב, מרכז המחקר של הכנסת הוציא מחקר שאומר שהמסתננים פושעים פחות משיעורם באוכלוסייה ועד היום לא יצא שום מחקר שאומר ההפך והמשטרה מתעקשת לא להוציא את הנתונים ואז בתי המשפט לא ישתפו פעולה ובתי הדין למשמורת לא ישתפו פעולה כי אין את הנתונים האלה. אם כן, קודם כל צריך להתחיל להוציא את הנתונים האלה. אחרי עשור הגיע הזמן לעשות זאת. כך יהיה אפשר להתחיל גם להחזיר את ההרתעה המינהלית לפחות.

כל הדברים האלה ביחד יכולים להביא לאיזשהו שינוי, אם יתחילו לעבוד, וזה נראה כמו שאף אחד לא באמת רוצה לעבוד, לפי הדיון.

תודה. גלעד הלחמי.

תודה. הסרטונים שדיברתם עליהם, אני והבחור הצעיר כאן צילמנו את רובם תוך כדי שאנחנו מסכנים את עצמנו שבוע וחצי. לא קטטה אחת כמו שדב חנין אמר אלא קטטות כל יום. הם מחכים לפקודה. הם נפגשים בקרנות רחוב ונלחמים.

משהו חשוב שאני רוצה לומר. מתנגדי משטר, תומכי משטר, שני הצדדים היו עם אבנים ועם אלות בידיים. זה לא משנה לי אם הם מתנגדי משטר או תומכי משטר, זו אוכלוסייה – וזה לא דבר גזעני לומר כי אלה נתונים של האו"ם ושל כל מי שאתם רוצים – יותר אלימה מינית ופיזית.

זו החוויה שלך.

החוויה שלי.

תורת הגזע?

לא. זאת לא תורת הגזע. אלה נתונים.

אל תתייחס להערות ביניים. אני מבקש מכולם להירגע. הדברים שהוא אומר, זו דעתו. אנחנו נבקש שתתייחס לסרטים שראית.

אם אנחנו לא היינו מצלמים את הסרטונים האלה, עדיין היו מתכחשים לזה שיש אלימות אבל אני מדבר אתכם על מאות אנשים. אנחנו נסענו ברחוב ואנחנו ראינו מאות מסביבנו. הם לא פגעו בנו, היינו קרובים לזה מאוד, אבל עם מוטות ואלות והם לוקחים אבנים וסלעים וזורקים אחד על השני. זה גם הגיע לישראלים, לאוטובוסים. אנחנו לא צריכים לסבול את זה יותר. אנחנו לא רוצים לסבול את זה יותר.

די כבר.

תעשי קמפיין ME TOO באריתריאה.

תודה רבה. אנחנו ממשיכים בדיון. עובד. נושא האלימות בדרום תל אביב.

סוף סוף היו כאן כמה אריתריאים אמיצים ובאו ואמרו מה שאנחנו צועקים כל הזמן, שבאמת בקרבם יש אלימות, שהם אכן משלמים מס לממשלת אריתריאה, שלמעשה זה בלוף שהם פליטים. זה בלוף. אנחנו מדינה גזענית, ואני אומר לך למה אנחנו מדינה גזענית. לקחת את כל האפריקאים ונתת להם הגנה קבוצתית.

לא את כל האפריקאים.

תסלחי לי.

אתה לא צריך להשתיק אותה. זה התפקיד שלי. אני אוציא אותך בהפרעה הבאה. את צריכה עכשיו לשבת ולהקשיב. כך זה עובד בכנסת.

מדינת ישראל לקחה את כל האפריקאים שבאו מגבול מצרים, ומה עשתה? לקחה סודנים, לקחה אריתריאים, לקחה אתיופים, לקחו מרכז אפריקה, לקחו את כולם ונתנו להם הגנה קבוצתית. אל תגידי לי לא.

היא אמרה משהו לעצמה. תתייחס לכל אמירה מהצד? די.

אני שמח שסוף סוף באמת המשטרה התחילה קצת להציף. חבל מאוד שמשרד המשפטים לא נמצא כאן.

אני אתן לכם דוגמה. אני הייתי בארצות הברית ובטעות התפלח שזיף לשקית שלי. אתה יודע מה עשו לי ולאשתי? שזיף. אתם יודעים מה עשו לאשתי ולי? אני מסתכל כאן, בן אדם גונב פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית, קחו אותו. הרי מה קורה? בית המשפט משחרר אותם. נכון? כי אין לו כתובת. אין בעיה, שלח אותו לסהרונים ומסהרונים תביא אותו לשדה התעופה.

גם אין סהרונים.

עובד, נא לסכם.

לא יכול להיות שהמשטרה תופסת בן אדם באיזשהו מקום פעם, פעמיים, שלוש, ארבע והוא משתחרר אחרי שעה. אני מבין את התסכול של המשטרה. מה היא יכולה לעשות?

ברחובות תל אביב צריכים הפקחים להסתובב עם קסדות?

אני חושב שאנחנו מפספסים את הנושא העיקרי. מדברים על מתנגדי משטר ועל תומכי משטר כאילו הבעיה לא קיימת. אני דווקא רוצה להמשיך את הדברים של מפקד תחנת שרת שגם בפעם הקודמת, לזכותו, הוא אמר כאן שהפשיעה גוברת ויש הידרדרות עצומה. היום לדעתי המצב הכי חמור שהיה בכל השנים ועל זה יעיד גם מפקד התחנה וגם מפקד המחוז. אם ממשיכים את המצב הזה ששוטרים צריכים ללוות קשישים למכולת או לכל מקום אחר, המצב באמת גרוע.

יותר מזה. עכשיו אנחנו נמצאים בתקופה של המונדיאל וכאן אני פונה למשטרה. יש שם מספיק חמרות שמוכרים בהן אלכוהול וזה התפקיד שלכם, של המשטרה, כדי למנוע את זה. אני יודע גם היום, לכו גם בערבים, ותראו שיש שם חמרות שמוכרים בהן אלכוהול והרבה אלכוהול. כאן זה התפקיד של המשטרה ואני מבקש ודורש שתנסו לראות איך למנוע את הדבר הזה.

דבר נוסף שאני רוצה לומר. לצערי אני רואה כאן מעין הנצחה של מצב. מנציחים את המצב. אולי טוב למדינה ואולי טוב לקואליציה ואולי טוב לסיעות שכל מה שקורה בדרום תל אביב, יישאר בדרום תל אביב כי קל להשתלט על כל מה שקורה בדרום תל אביב. אם תפזר אותם בארץ, אתה מפזר את הפשיעה ואת האלימות. כנראה שמתאים שיהיו בדרום תל אביב. אני לא רואה שאנחנו הולכים למקום כלשהו. תראה על מה אנחנו מדברים. על המתנגדים ועל התומכים. כאילו כל הבעיה שהולכת להתפוצץ, התפוצצה כבר מזמן, אף אחד לא מתייחס אליה. גם אתה אמרת.

לא. דיברתי על האלימות בדרום תל אביב.

אתה אמרת ישראבלוף.

על חוק הפיקדון.

גם זה ישראבלוף. גם אני כמוך בליכוד וגם שם לצערי אני מצר על מה שלא קורה שם. כמעט ולא קורה כלום. אני חושב שאולי עכשיו, אולי בזכות הבחירות הקרבות, יקומו לא רק תושבים מדרום תל אביב אלא בכל הארץ – אתה יודע טוב ממני היכן הם נמצאים והם כמעט בכל הארץ – ויאמרו שאנחנו לא נתמוך במי שלא עוזר לנו. אולי צריך להיות איזשהו איום.

תודה. אני רוצה לומר כמה דברים בהמשך למה ששמענו. ראשית, צחי שרעבי מתחנת שרת, אני מבקש שתעבירו לנו - ליאור, אני לא יודע אם זה דרככם – נתונים על הפשיעה. אני רוצה לראות את הגרפים בהסתכלות נגיד של שנתיים אחורה, חודשית, כדי לקבל את העבירות החמורות ולראות בדיוק את העניין הזה.

אני רוצה לומר לכם שאני מאוד מאוד מודאג - לא מהמאבק של התומכים והמתנגדים, זו פינה נקודתית שהציפה משהו – מהמהלכים האחרונים שגרמו לכך שלאחר שנכשל הליך הגירוש, סגירת חולות וסהרונים, אנחנו בכרסום ההרתעה ואנחנו מוצאים את עצמנו בעלייה בפשיעה ואני לא רואה גורם מרסן. זאת אומרת, אם אנחנו היום נמצאים באיזה מצב, אין גורם מרסן.

שופטי בג"ץ. הם מרסנים.

אני לא רואה גורם מרסן.

האלימות הייתה תמיד.

אנחנו נעשה מעקב. אנחנו נעשה עוד ישיבה ואני מבקש גם את הנתונים של המשטרה. אני מבקש ממשרד החוץ, אני רוצה לשמוע מה הבעיה להעביר לאריתריאה את אותם תומכים או אנשים שאפשר לזהות אותם. אני רוצה לשמוע מרשות האוכלוסין מה הבעיה שלהם לזהות מי נמצא שם בהפגנות התמיכה. רשות האוכלוסין תאמר מי התומכים שנמצאים בהפגנות, שתומכים במשטר באריתריאה ומעבירים את שני האחוזים כל חודש. אני רוצה לשמוע ממשרד החוץ מה הבעיה להעביר אותם.

ביניהם יש גם אתיופים.

דבר אחרון, ואת זה אני רוצה לומר לכם וזו אחריות שלנו ואני רואה את זה כאחריות שלי בעניין הזה. הנושא של מה שקורה בדרום תל אביב, יש איזו הרגשה כאילו מאז פסקת ההתגברות קצת נעלמה לנו, כאילו מפסיקים לדבר על זה. אני אומר לכם, לא, זה לא המצב. אני ברמה האישית הולך לטפל בזה ולדאוג לזה, גם בוועדה שזה תפקידה ואם צריך להוביל חקיקה, וחקיקה פרטית בעניין הזה, נעשה את זה כי אי אפשר להזניח את תושבי דרום תל אביב ולתת למצב הזה שהמשטרה עם ידיים קשורות והאלימות הולכת וגואה שם ברחובות.

אי אפשר שתתנהל מלחמת אזרחים ברחובות שלנו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:20.