פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



30
ועדת המדע והטכנולוגיה
05/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 178
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 12:30

עירוב ומעורבות הציבור במעבר ישראל לאנרגיות מתחדשות – לציון יום הסביבה

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר
יעל כהן-פארן

רעות רבי - מנהל תחום אנרגיה, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

רות קירו - אשכול תעשיות, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

זיוית לינדר - מנהלת אגף חינוך וקהילה, המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן - סמנכ"לית תכנון, המשרד להגנת הסביבה

סטלה אבידן - יועצת שיתוף ציבור, משרד האנרגיה

משה בן-ששון - מנהל תחום מדעי מים, חקלאות וסביבה, משרד המדע והטכנולוגיה

עודד דיסטל - מנהל מטה קידום השקעות, הרשות לשיתוף פעולה, משרד הכלכלה והתעשייה

חני פלג - מדריכת חינוך לקיימות, משרד החינוך

זאב שדמי - ראש תחום מחקר ופיתוח טכנולוגי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלעד קנדל - מנכ"ל החברה הכלכלית כפר סבא, עיריית כפר סבא

אלה דנון - מנהלת מחלקת קיימות, החברה הכלכלית כפר סבא, עיריית כפר סבא

פיליפ יוסף זנו - יו"ר ועדה להגנת הסביבה, מועצה אזורית מטה אשר

שרון נסים - מנכ"לית, רשות נחל קישון

שיר תורג'מן - עוזרת מנכ"ל, רשות נחל קישון

מזי מגנאג'י-מוסקוביץ - מנהלת אגף הסברה, רשות הטבע והגנים

נורית פלתר-איתן - ראש אגף אסטרטגיה ובקרת מדיניות, רשות החשמל-הרשות לשירותים ציבוריים

חוני קבלו - ראש אגף אנרגיות מתחדשות, רשות החשמל-הרשות לשירותים ציבוריים

עידית בנאורי הנדלסמן - המגזר לתכנון סטטוטורי ואיכות הסביבה, חברת החשמל לישראל

ירמי בן שלום - רכז תשתיות ואנרגיה, החברה להגנת הטבע

הילה שטרק - פעילה, החברה להגנת הטבע

עדי גוטמן - פעילה, החברה להגנת הטבע

מירב אנקורי - ראש תחום פיתוח עסקי, איגוד הכימיה, התאחדות התעשיינים בישראל

רפאל חזני - המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, אוניברסיטת תל אביב

בועז שם טוב - סטודנט, האוניברסיטה העברית

עופר סמו - מנהל פרויקטים בעלי ערך משותף, בנק הפועלים

אלעזר בריף - ראש צוות אקלים, ארגון מגמה ירוקה

ליאל בירן - איש חינוך, ארגון מגמה ירוקה

יערה פרץ - מנהלת תחום קשרי ממשל ומדיניות, ארגון מגמה ירוקה

טלי שמע - מתמחת בדוברות, ארגון מגמה ירוקה

לאה לויקסון - קשרי קהילה, ארגון מגמה ירוקה

אורנה בר לב - פעילה סביבתית, ארגון מגמה ירוקה

חגית דביר שני - פעילה בצוות אקלים, ארגון מגמה ירוקה

אלכסנדר סעודה - פעיל בצוות אקלים, מגמה ירוקה

עופר סיון - ארגון מגמה ירוקה

אילנה גילד - ארגון מגמה ירוקה

טל נדב - ארגון מגמה ירוקה

עדי רומי - ארגון מגמה ירוקה

אלעד הר טוב - מתנדב, ארגון מגמה ירוקה

רון יצחקי - מתנדב, ארגון מגמה ירוקה

יעקב לקס - חבר בוועדת תכנון, ארגון חיים וסביבה-ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה

ערן בן ימיני - ארגון חיים וסביבה-ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה

ניר גורון - ארגון חיים וסביבה-ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה

ויקטור וייס - מנכ"ל, מרכז השל לקיימות

אור וייס - פקיד, מרכז השל לקיימות

ניר זבולון - חבר ועד מנהל פסולת לאנרגיה, איגוד חברות אנרגיה מתחדשת

צור משעל - סמנכ"ל חברת 'מאה אלף גגות סולאריים'

אדם קרומר - מנכ"ל חברת 'תובנה ירוקה'

יעלי אטשטיין - מנהלת מסה קריטית לצרכנות בריאה

יובל קמאנציק - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל

גדעון בן דרור - סגן יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי

ליעד דרי חרמון - מנכ"לית חל"צ ויי אול גרין

יובל ארבל - אחראי על קשרי ממשל, עמותת צלול

חגית גפן - מנכ"לית 'הרשת הירוקה'

אורי פיינגולד - סמנכ"ל, חברת 'אנרפוינט'

איל מורג - נציג, העמותה לכלכלה בת קיימא

עידו בוכמן - מנהל הפורום, הבית הירוק, הפורום הסביבתי בבית היהודי

איתן פרנס - מזכ"ל, התנועה להעצמת ירושלים

שמעון רדליך - מנכ"ל חברת תמהיל

חי תורן - יועץ בכיר, חברת יוטילייט

שירי פוקס - קרן משפחת פוקס

יצחק מימון - יזם ממציא בתחום המים ב'יש עתיד'

אורי צפריר - מנהל סביבתי מטעם 'יש עתיד'

שרה רוזנטל - 'יש עתיד'

איתי רופמן - יש עתיד ירוק

יערה גבורי - פעילה סביבתית

שריל אן פוקס - פעילה סביבתית

עדי לוסטיג - יזמת סביבתית

יעל אושר - מוזמן/ת

אבירם עוזי - שדלן/ית (גלברט כהנא קשרי משקיעים ותקשורת עסקית בע"מ), מייצג/ת את יוטילייט בע"מ

ענת לוי

ס.ל., חבר תרגומים


עירוב ומעורבות הציבור במעבר ישראל לאנרגיות מתחדשות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, היום יום שלישי שנכפל בו פעמיים כי טוב, כ"ב בסיוון תשע"ח, 5.6.3028 ועל סדר יומנו עירוב ומעורבות הציבור במעבר ישראל לאנרגיות מתחדשות.

תרשו לי בכמה מילות פתיחה קודם כל להודות לחברת הכנסת יעל כהן-פארן ולשדולת הסביבה, חבר הכנסת דב חנין, חברת הכנסת רחל עזריה ועוד חברי כנסת נוספים, אבל אנחנו ככה, מה שקרוב ללבנו גם קרוב לעין, חברת הכנסת יעל כהן-פארן, היא גם חברה של הוועדה והיא גם יושבת ראש ועדת המשנה של אנרגיות מתחדשות למעקב אחרי אנרגיות מתחדשות, שעשתה עבודה נהדרת. הקירות פה בחדר הזה, בשולחן הזה, ספגו עשרות ומאות פעמים אנרגיות מתחדשות ועוד, כל המילים שאנחנו היום נשתמש בהן, החדר הזה מכיר את זה טוב, אם ישברו את הקיר זה יצעק מעצמו.

אני חושב שנעשית עבודה נהדרת, משתי סיבות. קודם כל אם לא הייתה הוועדה, אני יודע איפה היינו - - - אני חושב שאין שטח ואין תחום וכל החלופות וכל ההצעות ומה טוב ומה לא טוב, לקחת רק את הנושאים שהיו בוועדה כבר כמה ישיבות, כמה ישיבות מינימום, לפחות, הרבה יותר - - -

אני הייתי מציעה ש - - -

כן, אני חושב שנתכבד בו, יש מה לכתוב, זה יהיה עב כרס, אין ספק. אם היום הזה נעשה בשביל מודעות, אנחנו לא צריכים את המודעות, בנושא הזה אנחנו המחותנים הראשיים, הוועדה פה, אנחנו מובילים את הדבר הזה בזכות חברת הכנסת כהן-פארן והוועדה הזאת פועלת מעל כל פוליטיקה. כפי שידוע לכם בוודאי, אנחנו לא חברים באותה מפלגה, אנחנו לא חברים גם בקואליציה. לא רבים מחברי האופוזיציה הם יושבי ראש ועדות, אבל עשינו את זה כאן ללא פקפוק, ראינו רק מקצועית, ראינו רק את טובת העניין.

מי שמודע ומי שיודע, מודע לאיכות הסביבה, להשלכות הקשות, כל האנרגיות, כל הפגיעה באוזון וכל מה שאנחנו צריכים להתמודד וכל ההחלטות של ועידת האקלים שאנחנו רוצים לממש אותן, הבטחות והתחייבויות של מדינת ישראל, שאנחנו רוצים באמת ליישם אותן ולקדם אותן, לבוא ולדחוף, זה קרוב ללבו והוא יודע את החשיבות של הנושאים. אני תמיד אומר שיש אנשים שמתעלמים מהעניין הזה, מנוכרים לנושא הזה, כאילו לא שייך להם, ויש אנשים, כל מי שזה קרוב ללבו זה נמצא בתוכו, זה לא עוד נושא שהוא מתעסק איתו, זה משהו שקשור אליו ומתקשר לנושא הזה.

לכן אני חושב שהיום הזה הוא יום חשוב מאוד, לכל הכנסת ולוועדה הזו זה יום אפילו מיוחד שאנחנו ביום הזה יכולים לדון בדברים. הנושא שבחרנו לדון בו זה עירוב ומעורבות הציבור במעבר ישראל לאנרגיות מתחדשות, אני חושב שיש לזה משמעות מאוד גדולה. זה הזמן באמת להעביר לך, יעל, את רשות הדיבור. אני חושב שלא היה שטח שלא טיפלת בו, גם במודעות וגם בהסברה וגם באכיפה, גם בתקציבים, יעדים, מה המערכות הכי טובות לתחליפי דלק או גז או כל הדברים האחרים.

אני רק רוצה להוסיף במילה אחת, הממשלה אישרה ביום ראשון הזה את הרפורמה בחברת החשמל. אני לא חושב שזה יום בשורה לאיכות הסביבה, יום בשורה לסביבה, בין אם נקבל את זה ובין אם לא נקבל, בין אם יש לנו השגות, בסופו של דבר הפועל היוצא מהרפורמה ומההסכם הזה זה להמשיך להשתמש בסוג אנרגיות שהן לא ידידותיות לסביבה. זה בעצם מקבע לשנים רבות את השימוש וחידוש והקמת מערכות אנרגיה שלא מתאימות לנו וזה נעשה עכשיו בהסכם וזה דבר שמעיב, גם מי שחושב לראות את החלק הטוב שיש בתוך הרפורמה, במיוחד כשאנחנו יודעים שהרפורמה בחשמל - - -

אני אומר את זה כאן ברקע, אנחנו ודאי נדון, יכול להיות שנקיים ישיבה מיוחדת, אולי כדאי לך, על השלכות הרפורמה בחשמל על הנושא של אנרגיות מתחדשות. אני חושב שזו פגיעה ממש בנושא הזה לפי כל חוות דעת מקצועית ואני חושב ש - - - אני חושב שגם את הנושא הזה - - -

זה יצטרך לעבור את הכנסת.

נכון, אז אני אומר, גם בקואליציה אין הסכמה מלאה, מהיבטים אחרים. אף אחד עוד לא שם את הדגש בגלל הנושא הסביבתי והמשמעויות. הנושא של ההסכם עם העובדים, התחרות שיש בחשמל, מחירי החשמל, שזה לא בשורה לתושבי מדינת ישראל שבשמונה או עשר שנים הקרובות לא ייהנו ממחיר מופחת, אבל זה מקבע דברים אחרים שלנו זה חשוב.

אני מודה לכולכם שהגעתם, באמת יש כאן נוכחות מכובדת מאוד. אנשים עוזבים ימי עבודה ובאים לפה בגלל המעורבות והאכפתיות. ככל שהזמן יאפשר אנחנו ניתן לכם להתבטא. מי שמבקש רשות דיבור להעביר לענת המנהלת דף עם שם ואם יש תפקיד, אז גם תפקיד. בבקשה, יעל.

תודה רבה קודם כל, אדוני יושב הראש, ואני מודה לך על קיום הדיון החשוב ביום הזה ואני רוצה לברך את כל מי שהגיע לכאן, פעילים, ראשי ארגונים, מנהלי חברות, גם נציגי הממשלה כמובן, שעוסקים בתחום של אנרגיה מתחדשת ואנחנו נפגשים כאן לא מעט בדיונים של ועדת המשנה, שגם עליה אני באמת רוצה להודות לך מאוד, אדוני יושב הראש. זה באמת לא טריוויאלי, כמו שאתה בעצמך אמרת, אני לא חושבת שיש עוד ועדה בכנסת שיש בה חבר כנסת מהקואליציה שהוא יושב ראש הוועדה וחברי כנסת מהאופוזיציה בראשות ועדות משנה, ואני לא היחידה גם, ואני מודה לך.

הוועדה היא מוצלחת ומקצועית.

אתה יודע לעשות את ההפרדה ולהיות ענייני. לצערי לא כל חברי הכנסת, ראשי הוועדות האחרים, הם כמוך.

אני לא מתחרט לרגע על המהלך הזה.

הם צריכים להצטער, שהם לא מנצלים את היכולות ואת הידע של חברי כנסת מהאופוזיציה בתחומים שהם רציניים ומומחים בהם. אבל באמת ליום הסביבה, היום כשאנחנו מקיימים בכנסת את יום הסביבה, בדיונים בכמעט יותר מעשר ועדות, אנחנו ממש רצים מדיון לדיון כל הבוקר ובשתיים יהיה דיון של השדולה, אני מאוד ממליצה לך עם סיום הדיון כאן להגיע לאולם נגב, אנחנו נציין שם גם באופן חגיגי עם הרבה מאוד פעילים של כל הארגונים.

עכשיו, תראו, הנושא של אנרגיות מתחדשות זה לא חדש, אנחנו בישראל מרובי שמש, אבל לא מרבים לנצל אותה, לצערנו. ישראל אמנם הובילה בקידום הפיתוח הטכנולוגי בשנות ה-70 וה-80 והייתה בחזית העולמית של התחום, אבל היום אנחנו קצת הרחק מאחור, גם ביישום. יש חברות טכנולוגיה עדיין, אבל אנחנו כבר לא בחזית ולא הראשונים. בוודאי כשאתה לא מיישם בארץ אז אתה לא רואה את ההתקדמות גם של התעשייה. במה שאנחנו מובילים, נגיד כמו מים, אז אנחנו רואים את התעשייה שלנו, עם הטפטפות ועם התפלה ועם השבת מים, מחזור מים, מים שבים, אז אנחנו מובילים גם בעולם. אבל בתחום האנרגטי, אם אנחנו לא נוביל גם ביישום בארץ אז אנחנו לא נוכל להיות מובילים בפיתוחים טכנולוגיים, זה הולך יד ביד.

אני יודעת שיש פה הרבה חברות שעוסקות גם בפיתוחים טכנולוגיים, בסופו של דבר הן הרבה פעמים תקועות או נתקעות על חוסר אפשרות לגייס הון ובין השאר זה כי אין להם ניסיון. איפה הם יצברו את הניסיון של תחום הפיתוח של הפיילוט הראשון בישראל, כשלא נותנים להם, כשלא מספיק מסייעים וכשזה לא מספיק נדחף?

נכון, ישראל נעה בקצב אטי, אבל לפחות היא נעה. על זה אנחנו אומרים שלפחות יש תזוזה, זה לא שאנחנו תקועים, אבל בסופו של דבר אני רואה את זה, ובאמת בהרבה דיונים כאן בוועדה, זה עקב בצד אגודל, כשכל העולם כבר התקדם בריצה. אז הגיע הזמן להפסיק להסס ולהפסיק להגיד 'בואו נחכה שהמחירים יירדו', הם ירדו, 'בואו נחכה שיהיו טכנולוגיות שיוכלו להכניס את זה ברשת', יש טכנולוגיות, 'בואו נחכה שיהיו טכנולוגיות אגירה', אז נכון, פה אני לא יכולה להגיד שיש פה עכשיו, אבל יש ממש כמעט. אם זה צוואר הבקבוק, הוא הולך להיפתח, אגירה, כבר יש טכנולוגיות, עניין של ממש שנים ספורות שזה ייפתח לגמרי גם מבחינה כלכלית. בסופו של דבר גם האגירה יותר מסורתית כמו אנרגיה שאובה, היא זמינה, היא אפשרית והיא מוקמת גם בארץ, היא רק צריכה לבוא בהיקפים יותר נרחבים כדי שנוכל להכניס את האנרגיות המתחדשות בהיקפים היותר נרחבים.

בסופו של דבר זה עניין של רצון, מה שנקרא רצון פוליטי. אני שומעת יותר רצון פוליטי, אני חייבת להגיד, מהשר הנוכחי, שר האנרגיה, יובל שטייניץ, אבל לאור זה שאנחנו כל כך בפיגור אז גם הרצון שהוא מביע כרגע זה לא ריצת אמוק, ריצת אמוק כן קיימת בהקשר של הגז. הגז, כמו שאנחנו יודעים, נקי מפחם, אבל זאת לא אנרגיה נקייה וכאן נכנס הנושא של הדיון היום, מעורבות הציבור.

אז קודם כל צריך מעורבות ציבור פה בשני דברים, האחד, ברצון וקידום בהיבט של הדחיפה הפוליטית, של הרצון הפוליטי, כי הציבור צריך לדחוף את המנהיגים שלו לרצות את זה ולדחוף את זה, כמו שאמרתי, בריצת אמוק ולא בעקב בצד אגודל. מה לעשות, יש המון הפגנות, אין הרבה על אנרגיה סולרית, הלוואי שיהיו יותר והרבה יותר גדולות, זה הרי אינטרס ברור של כל אזרחי מדינת ישראל, שיהיה גם אוויר נקי וגם אנרגיה מבוזרת וגם אנרגיה זולה. זו האנרגיה הכי זולה שיש היום. זה אחת.

שתיים, זה גם היישום, הוא יכול וצריך להיות על ידי האזרחים שפשוט ייקחו את היוזמה ויקימו על הגגות שלהם, שזה אפשרי וזה כדאי כלכלית, את האנרגיה הסולרית. פה החסם שאני רואה הוא עדיין המודעות, הידע שזה בכלל אפשרי, כלכלי. אנשים חושבים שזה נורא יקר, אנשים בכלל לא יודעים שיש את האפשרות לעשות את זה מבחינה רגולטורית. פה זה התפקיד של הממשלה, התפקיד של הממשלה לבוא, היא כבר החליטה את ההחלטות שהיא בכיוון, היא כבר החליטה לתת תמריצים כאלה ואחרים, היא כבר החליטה שזה יהיה מאוד קל, הורדנו היתרי בנייה, עשינו הרבה דברים גם בכנסת הנוכחית - - -

נכון מאוד.

אני טופחת לעצמי על השכם, אני חייבת להגיד, גם הורדנו ארנונה, הורדנו מיסוי, הורדנו מע"מ, הורדנו כל דבר שהיווה חסם, עכשיו רק רוצו. אבל תרוצו על זה, צריך משהו שידחוף אנשים. אז כמו שלקח לי כמה חודשים, אבל גם יש בצורת, זה לא רק שאני דחפתי, הבצורת דחפה, לקמפיין על המים, אז אני מקווה שייצא קצת פחות זמן מההבטחות שמבטיחים לי שיהיה קמפיין, שזה ייקח קצת פחות זמן, הבטיחו את הקמפיין על המים כבר בפברואר.

אז ההבטחות כבר קיימות לגבי קמפיין על אנרגיה סולרית. קמפיין גדול, כמו שאתם רואים עכשיו עם רננה רז, בטלוויזיה, רדיו ועיתונות, עושה את העבודה, נכון? אנשים מודעים. אין מישהו שלא ראה אותה, אין מישהו שלא שמע שיש בצורת וצריך לחסוך במים. אותו דבר, אותו סדר גודל של קמפיין אני רוצה על גגות סולריים, אותו סדר גודל. אם אפשר גם עם רננה רז, היא מאוד יפה. בסופו של דבר צריך לקרוא לאנשים, קחו, אתם יכולים, זה כדאי לכם, ולהפנות אותם למצוא את הדרך, להפנות אותם כמובן בלי לתת העדפה לגורם כזה או אחר מסחרי, להפנות אותם לגורמים שיעזרו להם לעשות את זה.

ופה זה הצד השני של המודעות, באמת תראו מה קרה במדינה כמו גרמניה, שיש לה חצי מהשמש שיש לישראל, אבל יש לה כמות מדהימה של גגות סולריים, יותר מפי שלושה מכל ייצור האנרגיה בישראל יש להם שם על גגות. כמעט על כל הגגות. זה פשוט מזה שאמרו להם 'לכו, רוצו' והם קיבלו תמריצים מאוד מאוד גדולים. היום התמריצים האלה לא נדרשים, לא באותו סדר גודל, אנחנו מדברים על מחירים שירדו ביותר מ-90% ב - - - האחרון. זה מטורף, נכון? אבל ככה, המחירים ירדו ירדו ירדו ועוד יורדים.

לסיכום, אני מאוד מקווה שתצא מהוועדה הזו קריאה חד משמעית לממשלה לצאת, וכמה שיותר מהר, בקמפיין הסברה רציני ומתוקצב היטב שיקרא לאזרחי ישראל להשתתף במהפכה הסולרית, נקודה. תודה רבה.

תודה רבה. אני מניח שלא כל הדיון תוכלי להיות איתנו, זה בסדר, אבל - - -

אני אהיה כאן כמה שאוכל. יש עוד דיונים, אבל אני שמחה להיות כאן.

אנחנו באמת רוצים לשמוע אנשים. להתחבר למה שאמרת כמעט בסוף דברייך בנושא המים, אנחנו נקיים כאן בשבוע הבא גם מעורבות והירתמות הציבור לשימוש מושכל במים. אני רק רוצה להביא את זה, שאנחנו באמת עושים גם פעולות בעניין הזה.

הפער גדול בין המודעות של הציבור למצוקת המים, חיסכון במים, ומעורבות הציבור, לבין מה שקורה באנרגיות המתחדשות. אנשים בזה לא רואים שהמעורבות שלהם חשובה, ההשפעה שלהם חשובה, כמה היא חשובה לסביבה. הסביבה זה לא רק עצים ומים, סביבה זה גם אנשים ודברים אחרים, יש פער גדול מאוד בין החשיבות לחיסכון במים ואלטרנטיבות למים במודעות למצוקת המים למודעות הזו והמעורבות הזו, כמה יש חשיבות לאנרגיות מתחדשות, כמה שאנחנו שמים תשומה להקמת עוד מתקני ייצור חשמל בגז, כמה זה בעייתי. חושבים שזו בשורה, זו לא בשורה. אנחנו מזניחים את זה בחשבון הזה של האנרגיה עם מערכות סולריות, זה יהיה על חשבון זה.

שלא יהיה ספק שהקמת עוד מתקני חשמל, גז והתחרות שתהיה, שזה יהיה בסיס הכנסה ומחולל הכנסה והתבססות על כסף, בתקציב, התבססות על הקמת מפעלים כאלה, התבססות בחברה וברישיונות שיש, אף אחד לא ייתן לעשות את זה ואנשים יימנעו מזה וימצאו כל דרך למנוע את זה. אבל כמה שאנשים יהיו יותר במעורבות יהיה קשה למנוע אותם, אם אנשים יילחמו על זה יהיה קשה למנוע בעניין הזה.

נכון.

על סדר היום, אלעזר בריף ממגמה ירוקה, יש לנו מצגת, עד שבע דקות. לאחר מכן נעשה סבב של דיבור, נעשה את זה ממוקד בנושא, כל אחד יקצר שנוכל לשמוע כמה שיותר מהמבקשים. בבקשה.

תודה רבה, היושב ראש, חברת הכנסת, על העשייה הרבה ועל הדיון. בעצם מה שאנחנו באים להגיד בשבע הדקות האלה, כמו בסיכום הדברים של חברת הכנסת, זה איך אנחנו יכולים לדחוף את מה שאנחנו מסכימים עליו, נושא האנרגיה. יש דברים שאנחנו חלוקים בהם, אבל פה ברור לנו שיש דברים שאנחנו מסכימים עליהם ויש לנו יעד קרוב להשיג אותו, השאלה היא איך אנחנו עושים את זה ואחד הדברים המרכזיים זה שאנחנו צריכים את הציבור איתנו. על זה אנחנו נדבר היום.

רק בשביל ליישר קו, העולם, כל המדינות רצות לכיוון הזה. אנחנו שנתיים וחצי אחרי הסכם פריז, ואם אתם תקראו את הדוח של האדפטציה של המשרד להגנת הסביבה, הוא מדבר על איך אנחנו היום מכניסים את השיקולים של האקלים לכל ההחלטות, לשרשרת ההחלטות שקורות בישראל היום. ואני אגיד עוד דבר, הסכם פריז, מי שמעיין בו, הוא רואה בו את המעורבות ואת המקום שהאו"ם וכל המדינות בעולם נותנות למעורבות של האנשים, לקהילות ולערים וליוזמות שכבר מובלות.

דבר נוסף שחשוב שנדע אותו, בעצם מדינת ישראל התחייבה למינימום מסוים ואנחנו, כציבור וכחברה, צריכים לראות איך אנחנו שואפים למקסימום ומובילים אותנו ליעד השאפתני. אנחנו נידרש אליו עם השנים, כל כמה שנים אנחנו נידרש לשפר את היעדים שלנו ואנחנו ניגע בזה בהמשך בסוף.

אז רגע בכלל למה צריך לערב את הציבור, אנחנו צריכים לעשות איזה שהוא חוק, איזה שהיא תקנה ופשוט לרוץ עם זה. אנחנו צריכים את המעורבות של הציבור כי השינוי האנרגטי שאנחנו מדברים עליו צריך לקרות מהר. אנחנו היום ב-2018, יש לנו יעד שהוא עוד שנתיים, בשנת 2020, אנחנו צריכים להיות עם 10% אנרגיה מתחדשת, זה אומר להכפיל פי שלושה. כל מה שקורה היום בישראל, כל האנרגיה המתחדשת שקורית היום בישראל צריכה להכפיל את עצמה, אנחנו צריכים להכפיל אותה פי שלושה תוך שנתיים, אלה היעדים, אלה הדברים שאנחנו מחויבים אליהם ולשם אנחנו הולכים.

זה כדי להגיע ליעד.

זה כדי להגיע ליעד שהתחייבנו אליו ל-2020, וכדי שהשינוי הזה יקרה בקצב מהיר וטוב אנחנו צריכים את הציבור. זה לא יכול להיות שננחית על אנשים, תעשו ככה או תעשו אחרת, אנשים צריכים להיות איתנו ולרוץ על זה ולפנות ליוזמות שכבר מקדמות את זה. בסופו של דבר זה על הבתים של האנשים, הרבה מזה צריך לקרות בערים ובמקומות הצריכה. במקום שנעשה תחנת כוח גז גדולה שצריכה אחרי זה לשנע את האנרגיה, ברגע שזה קורה קרוב לאיפה שאנחנו צורכים את זה בבתים זה חוסך הרבה מאוד מהאובדן שהולך בדרך, וסיבות רבות נוספות, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שאנחנו מבינים את החשיבות ואנחנו רואים איך אנחנו עכשיו הולכים לרתום את הציבור להיות שותף במהלך.

יש הרבה דוגמאות. אני רוצה לתת רגע דוגמה מהעולם, מהזמן האחרון. אפשר להסתכל על גרמניה, אפשר להסתכל על צרפת. יש דוגמה מהשבועות האחרונים. מי שקצת עוקב ברשת, מי שעוקב אחרי מה שקורה בעולם, קליפורניה. לפני כמה שבועות, סרטון, פרסומות לתושבים שלהם, בדקה, סרטון של דקה, מאוד יפה, מי שירצה אחר כך את המצגת, נשלח את זה. זה מה שהם אומרים, סרטון פשוט וקל שבא ואומר 'חבר'ה, בקרוב כל בית שייבנה בקליפורניה יקבל אנרגיה מהשמש, החל מ-2020 בתים חדשים יידרשו להרכיב פאנלים סולריים ולהתייעל אנרגטית. זה טוב לכיס שלכם כאזרחים וזה טוב לכדור הארץ'. אמירות פשוטות, ברורות והנעה לפעולה. זו דוגמה אחת שעכשיו רצה ברשת ועוד דברים רבים. זו השפה, אנחנו צריכים לדבר בעברית ובצורה פשוטה כדי לעזור לאנשים להתחבר.

אנחנו לקראת מצעד האקלים שקרה באפריל ולקראת הדיון בוועדה עשינו סקר בנושא הזה, מכון סמית, למקבלי ההחלטות, עשינו סקר לגבי הנושא של המודעות. דיברנו הרבה בפתיחה על המודעות, מודעות הציבור לאנרגיה מתחדשת. אני אגיד שהסקר הזה מבחינתנו, אחרי זה כל מי שירצה ניתן אותו, מבחינתנו זה לטובת לקדם את העניין, ואנחנו רואים דברים, היו כמה ממצאים מאוד מעניינים בסקר הזה. הסקר הזה כלל 500 אנשים, מייצג של הציבור.

דבר אחד, אנחנו רואים שהציבור מכיר את הנושא. 50% מהאנשים שענו על הסקר אמרו 'אנחנו מכירים את הנושא לפרטים', מערכות סולריות ואנרגיה לשים על הגגות. עוד 38% אנשים אמרו 'אנחנו מכירים את הנושא, לא לעומק', לא לפרטים. זאת אומרת 88% מהציבור מכירים את הנושא. המודעות קיימת ואנחנו עכשיו צריכים לראות איך אנחנו מתרגמים את המודעות הזאת וההבנה הזאת לעשייה, לפעולה, כי יכול להיות שאני יודע, אבל אני שמעתי שזה בירוקרטיה ושמעתי שמשהו ומשהו עוצר אותי, אבל הבסיס הוא שהמודעות קיימת, זאת אומרת אנשים, על פי הסקר הזה, מכירים ומבינים את הנושא.

שאלה נוספת, היה מעניין. בדרך כלל לא שואלים את הציבור מה ההעדפות שלו לגבי מקור אנרגיה, בדרך כלל אנחנו שואלים אם זה ימין שמאל או דברים כאלה ואחרים, פה שאלנו מה המקור המועדף של אנשים לאנרגיה. היה מאוד מעניין. 54% מהציבור ציינו שהם מעדיפים לקבל את החשמל שלהם מפאנלים סולריים לעומת רק 9% שציינו שהם מעוניינים לקבל אותו מתחנת כוח הפועלת על גז. חברות הגז, אני מפרגן להם, מעריך, עשו הרבה הסברה, אנחנו כבר אומרים 'הגז הטבעי', זה מאוד שגור, ברור לנו שזה טוב, הציבור מבין עניין. הציבור, 54% ממנו, רוב הציבור אומר 'אני מעדיף את האנרגיה שלי סולרית, נקייה ופשוטה' לעומת רק 9% שאמרו שהם רוצים את האנרגיה שלהם מתחנות גז.

שאלה נוספת, מעניין ואחרונה כרגע מהסקר שאני אציג, שאלנו את האנשים מה יכול לעודד אותם להציב פאנלים על הגגות. אז דבר אחד ענו, תמריצים כלכליים, שתיים, היכולת להרוויח ממכירת החשמל והדבר השלישי שמסומן בקו, שפה אני רוצה לשים עליו דגש, 30%, בן אדם אחד מכל שלושה אנשים אמר קבלת הסבר מפורט על כל מה שקשור לנושא הזה כולל היבטים כלכליים, סביבתיים וטכניים. זאת אומרת אנשים באו ואמרו 'תסבירו לי במה מדובר. אני אעשה את זה, אני רוצה לעשות את זה, אני מוכן לעשות את זה, פשוט חסרים לי הפרטים, אני צריך את הידע הזה'. זה גם משתלב עם היכולת להרוויח ממכירת החשמל כי אם אנשים היו יודעים את הפרטים הם היו מבינים שזה רווחי עבורם כבר היום.

עולה פה הצורך בקמפיין הסברתי כי אנשים אומרים 'אני רוצה לעשות את זה, אני לא יודע איך, אני לא יודע מה זה אומר, אני לא יודע למי אני פונה בשביל לעשות את זה'. זו הנקודה. מהמקום הזה אנחנו מתחברים לדברים של חברת הכנסת יעל כהן-פארן. אנחנו מזהים כאן צורך משמעותי בקמפיין הסברה. זאת אומרת אם אנחנו רואים היום את ישראל מתייבשת והציבור נענה לזה, מחקרים שנעשו על המהלך הזה של ישראל מתייבשת רואים שהוא היה אפקטיבי.

ב-2009, לא היום.

כן, ב-2009, היו עוד לא נותח, אבל לאורך השנים. הקמפיין הזה גם חזר. זאת אומרת הציבור נרתם, יש מחקרים שמראים כמה זה היה יעיל בחיסכון במים, אנחנו רואים שאנשים דיברו על הקמפיין הזה. היום אנחנו במצב בנושא של אנרגיה מתחדשת, פרט לקצת דברים שחברת החשמל כותבת לאנשים, 'שימו את המזגן על 25 מעלות', לא נעשתה פנייה לרתום את הציבור לנושא הזה. אף גוף ציבורי לא בא ואמר לציבור, לאנשים, תקנו אותי אם אני טועה, אני מתנצל אם אני אומר משהו שהוא לא מדויק, אבל אני לא זוכר פנייה נרחבת לציבור - - -

אני אתקן אותך עוד מעט.

תקנו אותי, בשמחה, להתייעל אנרגטית ולשים מערכות סולריות על הגגות. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתרגמים את ההבנה ואת הידע של הציבור לפעולה מהירה בשנתיים הקרובות. כאשר נעשית פנייה כזאת הציבור נרתם. אם זה חוק השקיות, אם זה איסור עישון במקומות ציבוריים, הציבור מתחבר. פונים אליו בצורה רחבה הוא נרתם. לכן, בנוסף לעשייה של כל הארגונים, של חברי הכנסת, אנחנו קוראים פה לפנייה ציבורית ולעשות קמפיין, יש לנו ישראל מתייבשת, אנחנו רוצים קמפיין ישראל מתחדשת.

דבר נוסף, ופה אנחנו מגיעים לקראת סיכום, אני רוצה לגעת בפרויקטים שכבר קיימים היום והפרויקטים האלה הם מאוד מאוד חשובים ברמה המוניציפלית, כי הפרויקטים האלה בעצם מוציאים את האנשים מהבדידות שלהם. בן אדם בא ואומר 'אני רוצה להתקין מערכת סולרית, אבל אין לי מושג מה זה אומר', הפרויקטים האלה שאתם רואים פה אלה פרויקטים שעוזרים לאנשים. הם נמצאים פה, אני מקווה שידברו כמה שיותר מהם. הם באים ואומרים לאנשים, 'חבר'ה, אתם לא לבד, בואו תצטרפו לקבוצת רכישה', 'בואו, אנחנו נלווה אתכם כעיריית כפר סבא', 'בואו, אנחנו נעשה כך וכך', זאת אומרת הפרויקטים האלה עוזרים מאוד מאוד לאנשים בליווי ובהסברה, הדברים האלה מאוד מאוד חשובים ואנחנו צריכים לחזק אותם ולעשות אותם יותר.

בפנייה שלנו לוועדה, אנחנו מבקשים וקוראים לוועדה לקרוא למשרדים הרלוונטיים לראות איך תומכים בפרויקטים האלה, איך מגדילים אותם ואיך מרחיבים את היכולת שלהם לפעול. זה דבר אחד, פרויקטים קיימים, אנשים יושבים פה והם יספרו על כך.

דבר נוסף זה קמפיין הסברה, אמרנו 'ישראל מתחדשת'. להקצות לכך תקציב של עשרה מיליון שקלים בשנה הקרובה. אנחנו יודעים, לפעמים למשרדי הממשלה יש תקציבים שהולכים לאיבוד, לא מנוצלים וכן הלאה, יש פה משהו קונקרטי שדורש תקציב. דבר נוסף, דברים שקיימים בפריז וקליפורניה וכן הלאה, לחייב התייעלות אנרגטית והצבה של מערכות סולריות על מבנים חדשים שנבנים ועל מבנים שעוברים שיפוץ. זו נקודה נוספת. המשך של השיפור של התקינה שתאפשר לעשות את זה, כי יש הצעות חוק בנושא, אני גר בבניין משותף, זה עדיין לא מספיק אפשרי מבחינתנו לעשות את זה. אז המשך הסדר התקינה.

ובשורה התחתונה, אנחנו היום נמצאים שלוש שנים אחרי שנכתבו היעדים של מדינת ישראל לקראת הסכם פריז, בשלוש השנים האלה קרו הרבה דברים, הייתה הרבה התקדמות, הן טכנולוגית, הן מבחינת עשייה בעולם ועוד ואנחנו לא שוכחים וזוכרים טוב טוב את היעד השאפתני של הוועדה הבין משרדית שישבה על הנושא הזה של הפחתה פליטות גזי חממה, אנחנו אומרים היום שצריך לאמץ את היעד הזה וככל שיקדם לאפשר לנו ליישם אותו ולהוביל. זה מדבר כמובן על הסתכלות לקראת שנת 2030.

מה היה היעד השאפתני?

היעד השאפתני דיבר על 35% אנרגיות מתחדשות ועצירה של הגדילה של הזיהום. זאת אומרת היום בתכנית של ישראל הזיהום גדל בקצת, אנחנו אומרים לעצור את הגדילה שלו, דבר ראשון, עד שנת 2030. תודה רבה.

תודה רבה, אלעזר, באמת מצגת משכילה יש בה גם משהו אופטימי שמדבר אליי, וגם משהו מאוד חשוב, בכל הדברים שאמרת, אלעזר, זה שהציבור כן מוכן לשתף פעולה ורוצה לשתף פעולה ורק צריך מישהו שיוביל אותו בעניין. ועוד יותר אפשר להרחיב את שיתוף הציבור, את המעורבות שלו, על ידי מודעות יותר גדולה. בסך הכול הבאת גם מסרים מאוד אופטימיים.

שמעון, מה כל כך לוחץ עליך? שאתה פשוט כל הזמן - - -

נכון, סליחה. קודם כל נורא תודה לכם על הדיון הזה. אני מודה שאני מרוגש כי אני מאוד מאוד אכפתניק.

השם, בבקשה.

שמעון רדליך, אני מנכ"ל של חברה, נעזוב רגע את השם שלא נתעסק בשיווק, אבל עוסק בנושא אבנית במים הקשים והבריאים הרבה מאוד שנים.

קיבלנו פה מי ברז ושאלתי מראש ותסתכל, אדוני יושב הראש, המים שקופים וצלולים. אתה לא רואה את המינרלים שיש לנו במים. יש לנו מינרלים, סידן ומגנזיום, ואני קורא לך להבין שברגע שהמים מתחממים נוצרת לנו אבנית ובזבוז אנרגיה ועכשיו, כשאני קורא על הרפורמה של חברת חשמל עם שתי תחנות כוח, אם במדינת ישראל יתחיל להיות אכפת למשרד האנרגיה, למשרד להגנת הסביבה, כמו שצריך וכל המדינה תטופל אז מעבר לחיסכון כספי שיש לכל הצרכנים, והוכחנו יותר מ-1,000 שקל בשנה, מדינת ישראל תחסוך תחנת כוח שלמעלה מארבע מיליארד קוט"ש כל שנה. אני קורא לכם פה בכנסת לא לעכב את הרפורמה, אלא להוריד תחנת כוח אחת ולהתחיל לטפל באבנית.

ומה שהתרגשתי מאוד, ברשותך, כשאני קורא פה על הנושא של טיפול בתושבים וטיפול במערכות. כשאני פונה לתאגידי המים, 'קחו אחריות על המים הקשים והבריאים שאתם מספקים, שיהיו גם חסכוניים', אין עם מי לדבר. ואני אומר מראש, לא למנוע אבנית, אבנית זה בריא, זה סידן ומגנזיום, שלא ימכרו לנו לוקשים, אבל לטפל בה נכון, הוכחנו בצורה מסודרת יותר מ-1,000 שקל חיסכון בשנה. ועם כל הכבוד שכל הזמן מדברים - - -

כשאתה אומר תאגידי מים, הם רוצים למכור מים.

לא, הם רוצים שלא תהיה אבנית.

ברשותך, המים שישנם, אתם כל הזמן מדברים על מים והתפלה, בבקשה, תכניסי לסלוגן מים והתפלה זה אבנית. להכניס את הנושא של אבנית, לדפוק את זה בראש של הציבור, כי לא אכפת והסלוגן שלי אומר 'הם לא נולדו סתומים' ונורא חבל. עכשיו ההתפלה, ברשותך.

שמעון, אנחנו לא יכולים. אתה משתלט לנו על הדיון.

עוד חצי דקה, זה על נושא של אנרגיה.

לא, שמעון, אמרת דברים מרגשים, אני מבין, אני לא יכול להיכנס ללבו של כל אדם, אבל ראיתי את חוסר ה - - -

אני מודה לך.

אני לא יכול לאפשר לכל אחד שיש לו משהו על לבו.

אני מודה לך, אם אפשר מילה אחרונה?

לא, אני מבין, דברים מרגשים, אתה בא ממקום, אפילו שהוא מסחרי, אבל משהו שאתה מאמין בו מעבר למסחר, אבל ממש לסיים ברבע דקה.

הנושא של ההתפלה, שזה לא קשור לדיון עצמו, אבל אנחנו מקבלים מים, מחזירים להם סידן. איפה המגנזיום? לא מחזירים לנו. המים המותפלים פחות בריאים.

אלה דיונים, לא כאן.

והדבר האחרון להגיד לך, לעודד לשתות מי ברז כי הם זולים פי 40 יותר מהמים הכחולים בצבע תכלת, בלי שאני אזכיר חברות.

תודה רבה.

והאחרון זה, חברת הכנסת יעל כהן-פארן, אנא ממך תקדמי את חוק האבנית. בבקשה.

עכשיו אנחנו נחזור לסדר היום. תודה, שמעון. עיריית כפר סבא, הזכירו אתכם גם כן, יש לכם נציגות פה. מחמיאים לכם, על מה? ספרי לנו.

כן. אלה דנון, מנהלת אגף קיימות וחדשנות, אלעד קנדל, מנכ"ל החברה הכלכלית. אנחנו מקדמים בשנים האחרונות את הנושא הסולרי על גגות שלנו באופן טבעי ומבני ציבור, עוד מתקופת המכסות וגם עכשיו אנחנו בהתקנות של נגלה נוספת ואנחנו מבינים שהפוטנציאל האמיתי הוא בעצם בגגות הפרטיים, הגגות של התושבים עצמם. גם רוב ההשפעה של פליטות גזי החממה העירוניים הם בעצם בקרב התושבים ולכן אנחנו מבינים שיש לנו תפקיד מאוד חשוב כדי לקדם את הנושא הזה מול התושבים. בגלל שאנחנו, כרשות מקומית, נמצאים בממשק היומיומי הזה עם התושב אז יש לנו בעצם אחריות וגם אפשרות לקדם את הנושא הזה, לכן פיתחנו את הפרויקט 'חדש תחת השמש', שיתוף פעולה של העירייה והחברה הכלכלית כדי לסייע לתושב מהרגע שהוא חושב שזה רעיון או רוצה לבדוק מה קורה אצלו בגג עד ההתקנה בפועל, כולל קשר איתנו גם אחרי. יש לו כתובת קבועה, אנחנו כאן כדי להישאר כרשות מקומית. זה הרציונל שהוביל אותנו לכתיבה של הפרויקט.

מה האחוז שהצטרפו? איך אתם מתמודדים, למשל, עם בתים משותפים?

תיכף אני אגע בזה, אבל אני רק אמשיך את מה שאלה אומרת. מכיוון שזיהינו שבאמת אחד מהדברים המובילים והנחשבים שגורמים מוטיבציה לאנשים להצטרף לאנרגיה סולרית זה החיסכון של הכסף, בעצם מי שנהנה מזה עד היום זה היה גופים מוסדיים או רשויות מקומיות, גופים גדולים, אנחנו החלטנו בחברה הכלכלית למנף את היעד הזה ולאפשר אותו לכל תושב, גם אם מדובר בבניינים משותפים, גם אם מדובר על בתים פרטיים.

בעצם מה שעשינו זה יצאנו במכרזים, גם מול ספקים, כדי להגיע לסוג של מחיר קבוצתי, מחיר שהוא שווה יותר, פעם שנייה מול בנקים כדי לקבל מהצד השני מחיר יותר אטרקטיבי של הלוואה מטעם הבנקים ופעם שלישית, מנהל פרויקט מטעמנו שמנהל את זה ובודק משלב ההיתכנות עד לשלב שמציבים את זה. ויצאנו לפרסום ולקמפיין שבו אנחנו אומרים לתושבים, אנחנו, עיריית כפר סבא, מאמינים באנרגיה ירוקה, מאמינים בחדשנות, בואו תהיו גם אתם חלק מזה, בואו תהיה שותפים לדבר הזה.

הקמפיין הזה הביא מאות רבות, כמעט 1,000 פניות. אני יכול להגיד שבחצי השנה הקרובה יש לנו כבר כמעט 80 אנשים שפונים בשלבים ראשוניים - - -

כשאתה אומר פניות אתה מתכוון בית אחד משותף זה נקרא פנייה אחת?

נכון, בית אחד משותף זה פנייה אחת.

כמה מה-1,000 זה בתים משותפים?

נכון לעכשיו התקנו בחצי השנה האחרונה 18 בתים פרטיים, יש עוד 18 שנמצאים בהליך שכבר שילמו ואישרו, יש עוד 400 שהם רציניים ומתקדמים, משהו כמו 18 בניינים משותפים נמצאים כבר בתהליך, אני מקווה שבימים הקרובים הבניין המשותף הראשון ייצא לפועל.

עיריית כפר סבא, היא בטח לא לוקחת כסף מהפרויקט, אבל על חשבונה היא שמה את כוח האדם כדי לנהל את זה?

החברה הכלכלית מטעם עיריית כפר סבא לקחה את זה כמודל כלכלי, בוא נגיד שזה לא מסוג הפרויקטים שהם מכניסים כסף, בגדול הוא מכסה על התקורה, אנחנו מרוויחים בתחומים אחרים, זה בעצם מכסה לנו את ההתעסקות בזה, את מנהל הפרויקט, וגם המחיר בסופו של יום הוא יוצא אפילו יותר אטרקטיבי מאשר המחיר שמישהו היה הולך וקונה את אותו פאנל סולרי לבית שלו בלי המחיר הקבוצתי.

אני מעריך את הפעולה שלכם, אני חושב שאתם גוף שיש בו אמון. בסופו של דבר התושבים צריכים איזה אמון, אין לנו גם את האומץ, אני חושב שזו פעולה מאוד חשובה וטוב שאנחנו היום נציף את זה שאולי אחרים ילמדו ויעשו כמוכם. גם השם 'חדש תחת השמש', יש חדש תחת השמש, שם יפה מאוד, זה קהלת, מזה לקחתם, יש חדש תחת השמש וזה גם שם שמאפיין את הפרויקט.

רק אני כן רוצה לשמוע מכם מה מנע מאנשים או באיזה חסמים נתקלתם. איך בבניין של שמונה או עשר קומות, כשהשטח הוא קטן.

וגם מה יוצא מזה לדיירים? האם זה רק לצריכה המשותפת, או שזה - - -

אני אענה על שתי השאלות. קודם כל בבתים פרטיים זה הרבה יותר קל ויש הרבה יותר לידים וגם שיתוף הפעולה וגם בסופו של דבר בעל משק פרטי, הרבה יותר קל לו לקבל החלטה.

אתה צריך לעמוד מול אחד ולא מול עשרה או מול 30 ו-40.

נכון. עכשיו, אם אנחנו מכירים את העניין של התחדשות - - -

יש גם פתגם במסורת, בארמית, סיר או קדרה של שותפים היא לא חמה ולא קרה, במקרה הזה זה מתאים, אי אפשר לחמם, כל אחד סוחב למקום אחר. כשיש שותפים אי אפשר לחמם אותה, אי אפשר לקרר אותה, כל אחד אומר תפתח, תסגור, כן רוצה, לא מתאים לי, כן מתאים לי. אז במקרה הזה זה מאוד מתאים, אי אפשר לחמם שום דבר בגלל שיש הרבה שותפים. אנחנו מכירים את זה מפרויקטים אחרים כמו תמ"א. פה זה לא עד כדי כך דרמטי, אבל זה בכל אופן מאפיין החלטה של שותפים שלא תמיד יש קשר ביניהם.

זה נכון מאוד מה שאתה אומר. אנחנו עוסקים גם בהתחדשות עירונית וגם בתמ"א 38 ומייצרים הרבה מאוד שיתופי פעולה ואנחנו, כחברה כלכלית עירונית, יוזמים גם תמ"א 38 עם הוזלה לטובת זוגות צעירים תושבי העיר, שזה גם פרויקט שהוא חדשני, ובאמת אנחנו נתקלים באותן בעיות כשאנחנו באים לעשות את הגג המשותף, כי בסופו של דבר היכולת שלנו, אם יש אמירה חד משמעית לגבי מספר האנשים כדי לצאת לתמ"א 38, זה הרבה פחות ברור כשמדובר על גגות. אמנם הסכומים שמדברים פה הם סכומים הרבה יותר קטנים, מדובר פה על סדר גודל של 35,000, 40,000 שקלים לבניין.

בבניין פרטי, כשאתה עומד מול אזרח, מה הוא אומר לך?

הנראות. הדבר שמפריע היום זה איך שזה נראה על בתים פרטיים, וילות, אומרים שברגע שתשימו סולרי זה קצת שובר לי את החזית של הבניין, מהבחינה הזאת, זה - - -

זה פרויקט שיכול להיות, נניח לפנות לרשות לחדשנות שתבנה איזה מודל, משהו שיענה על הצורה החזותית של העניין, זה תוספת, סוג של קירוי כזה.

מסתור כזה.

מסתור יפה, שישתלב. אני חושב שאפשר למצוא. הנה, אתה מעלה נושא שיכול להיות שאולי אף אחד, אולי אתם לא יכולים לקחת את הפרויקט הזה אבל משהו שהוא משותף כמדינה או כרשות לתת בעניין הזה, שייתן מענה לחסם שהוא הנראות והחזות של זה.

יש עוד חסם שאולי לא הזכרת, שזה דרישת ההסכמה. אני הגשתי על זה הצעת חוק, היא לא עברה, לצערי, ועדת שרים, מה שמצחיק זה שמי שהתנגד זה שר השיכון, לך תבין למה, שלא צריך 100% הסכמה. היום דרוש 100% הסכמה למשהו בגג, אלא מורידים את זה לשני שליש כמו בשיפוץ או תמ"א.

אני דיברתי כאן על הבתים הפרטיים. שאלתי אותו, שם הנראות היא יותר - - -

נכון, הנראות.

אז אפשר לפתח, אני חושב שאנחנו יודעים גם - - -

אפשר לצלם איזה יישוב, כפר שלם בגרמניה שכולו גגות כחולים וזה פשוט יפה.

תודה רבה לכפר סבא, מכאן נעבור לתל אביב.

רק תודה רבה, אני צריכה ללכת לדיון אחר, אז תודה ואנחנו נמשיך.

נציגי עיריית תל אביב נמצאים פה? בואו נראה איך בעיר שיש שם בעיקר בתים משותפים.

אני יודע שהם רצו להגיע, אני לא חושב ש - - -

אם כך נעבור לסדר היום. רשות החשמל, נורית פלתר.

תודה רבה על זכות הדיבור. אני לא זוכרת את שמו של הבחור ממגמה ירוקה - - -

אלעזר, בקיצור אלי. אני זוכר את זה.

המצגת שלו הייתה נהדרת כי היא כאילו עלתה בהנחתה אלינו. אנחנו ברשות החשמל, ב-19.6 צפויים להציג לציבור פעם ראשונה שאנחנו עושים אתר אינטרנט שמדבר בשפה של ה - - - אנחנו מתעתדים ב-19.6 להעלות בשלב הראשון של קמפיין ממשלתי די רחב בנושא הזה. השלב הראשון יהיה אתר שבו אנחנו מפלחים בעיקר את המגזר הביתי. המגזר הביתי הוא מגזר, שכמו שאמרו פה ואמרו בצורה נכונה, צריך לגשת אליו בדרך שתייצר אמון ובשפה שהיא לא השפה המקצועית שבה אנחנו מדברים ברשות החשמל ובהסדרות שלנו באופן ספציפי. האתר הזה יהיה במחשבון, מאוד קל למשק בית לשים את גודל הגג ולדעת לחשב את יכולת ההכנסה שלו, מהם חמשת הצעדים שנדרשים ממשק בית על מנת שיוכל לשים פאנלים סולריים על הגג, מענה לשאלות פתוחות, מיתוסים שגויים, הקלות שנעשו כמו שהצגתם בתחילת הדיון. האתר הזה ילווה בקמפיין ראשוני שיהיה קמפיין דיגיטלי שבו אנחנו ננסה לפלח, בסיוע לשכת הפרסום הממשלתית, את משקי הבית ולהגיע אליהם.

למה אתם מכוונים? לאנרגיות חלופיות?

רק אנרגיה מתחדשת, הסדרות ל - - -

דיברתם, על מה אתם - - -

אני גורם ממשלתי, אני הגורם שמייצר את ההסדרות שמאפשרות לשים - - -

אתם שולחים לכתובות? הוא יראה את זה מה הוא יעשה הלאה? איך אתם הופכים למשהו יישומי? מול אותו אזרח שמתרשם - - -

בדיוק. היום האזרח יכול להתרשם אצלי באתר האינטרנט ולא בהכרח להבין באתר רשות החשמל, אנחנו בונים אתר שמדבר לאזרחים, אתר שבו, כמו שאמרתי קודם, הם יוכלו לשים את גודל הגג ולהבין מה ההכנסה הצפויה להם, הם יבינו את הדרכים על מנת לבצע את ההסדרות האלה.

באיזה שלב אתם נמצאים בהקמת האתר?

אמרתי קודם, כנראה שלא היית קשוב מספיק, ב-19 בחודש אנחנו עולים לאוויר. ההסדרות עצמן מתחילות לפעול מרגע כניסתן לרשומות, זה צפוי להיות רק בספטמבר.

אני לא סתם שואל, למשל עם מגמה ירוקה ישבתם? אז איך אתם מעלים לאתר כש - - - אני לא יודע, יש היום עוד גופים - - -

אנחנו ישבנו עם לשכת הפרסום הממשלתית, אנחנו ישבנו ועשינו עבודה מחקרית של הממשלה. מגמה ירוקה לא ישבה איתנו, אבל המצגת של מגמה ירוקה היא לא שונה מהמסקנות שאנחנו הגענו אליהן.

הוא דיבר פה, כדוגמה, גופים שונים שיידעו לכוון - - -

אבל, תשמע, אני יכולה - - -

אני מאוד שמח, אני רוצה לקוות שבאמת האתר יכוון למקומות ש - - -

חבר הכנסת מקלב, האתר הוא צעד אחד, בוא מדבר על צעדים נוספים שנעשו. כשאתה אומר האם דיברנו עם המשק או האם אנחנו בקשר עם המשק, אני חושבת שמרבית היושבים פה בחדר יכולים להגיד שכן, אנחנו פילחנו מי הם הגופים שאנחנו צריכים לעבוד איתם על מנת להחדיר אנרגיה מתחדשת בכמות מסיבית למשק הזה. כתוצאה מכך אנחנו ערכנו לא מעט ימי עיון עם רשויות מקומיות, אנחנו עורכים ימי עיון עם מאגרי מים כדי להכניס אותם, ב-19.6 אנחנו עושים יום עיון מאוד גדול שחלק ניכר ממנו עוסק באנרגיות מתחדשות, יעל כהן-פארן היא הדוברת המרכזית בו. עשינו במהלך השנה האחרונה ארבעה כנסים נרחבים שפורסמו לבעלי עניין להיכנס לזה והאמת היא, זה קצת מביך להגיד, גם כתוצאה מכך זכינו בפרס הנציבות לשקיפות בהיבט הזה.

נורית, מילה פוליטית, יש עמדה רשמית של רשות החשמל לגבי הרפורמה בחברת החשמל?

של רשות החשמל, לא פוליטית, יש עמדה מקצועית שהוצגה לממשלה ונכתבה בנפרד מהחלטת הממשלה ואנחנו הצגנו את היתרונות והחסרונות של הרפורמה ובסופו של דבר קבענו חד משמעית שאנחנו תומכים מקצועית ברפורמה הזו.

תודה רבה.

רגע, רגע, שנייה. זה רק ההתחלה. אנחנו תזזיתיים בחברת החשמל.

נורית, אפשר לשאול מה התקציב של הקמפיין שתיארת כרגע?

כן, החלק הראשון של הקמפיין הוא חצי מיליון שקל, זה רק השיווק של האתר, מיד אחר כך, וזה משהו שאני לא יודעת כמה פעמים קורה בממשלה, אצלנו זה די אירוע משמח, בשיתוף עם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה נצא בקמפיין הרבה יותר גדול, מספר חודשים לאחר מכן, כאשר ההסדרות שלנו תסיימנה את הכניסה לרשומות.

האם משרד פרסום מעורב?

בוודאי, לשכת הפרסום הממשלתית. אנחנו נפרסם, יקראו לו 'גגות סולריים', למרות שאני מאוד אהבתי 'ישראל מתחדשת' שהציעו עכשיו מגמה ירוקה.

יעקב לקס, בבקשה. תציג את עצמך.

שמי יעקב לקס, אני הגעתי הנה כנציג של חיים וסביבה, אבל אני רוצה לספר על מקרה פרטי. מדברים כאן על הציבור שאמור להתקין מתקנים סולריים על הגגות, אני הציבור. לפני חצי שנה התקנתי אותו, התכווננתי לפני 35 שנים, אבל איחרתי את ההתחלה של מונה נטו ואני רוצה להגיד - - -

אני פשוט סקרן, איפה גר אדוני?

אני גר בערד. התקנתי את הסיפור הזה לפני חצי שנה. אם אתם מחפשים, רשות החשמל, נורית, תמריץ לאנשים להתקין את הדברים תאמרו פשוט שזו ההשקעה המשתלמת ביותר לאדם. שיעור התשואה הפנימית שאני חישבתי על הגג שלי הוא בין 15% ל-17%. אין במשק השקעה שמתחרה בזה.

תשמע, ערד זה - - -

לא, זה לא רק ערד.

בערד גם כשיורד גשם יש שמש.

רק כדי לציין, זה לא מקרה נקודתי.

אבל לא באתי רק כדי לשבח את הדברים - - -

איפה, ברחוב מצפה ימים?

לא, אני ברחוב סייפן. אדוני מוזמן לבוא, לבקר, לראות ואדוני יקבל קפה בכוס זכוכית.

קונדיטוריות טובות יש לכם כמה שמה במרכז המסחרי.

אני רוצה לעמוד על כמה דברים שאפשר, ואני פונה בעיקר אלייך, יש כמה חסמים קטנים והפרעות קטנות שראוי לסלק אותן. למשל החיבור שלי היה חיבור תעו"ז כשהתחלתי את הסיפור אמרו לי שאני צריך להחליף את המונה למונה תעו"ז, אבל כשהגעתי להתקין את הגג אמרו לי שאני צריך לעבור לתעריף רגיל בחברת חשמל. עשיתי את זה, ירדתי מהתעו"ז, אני לא יודע למה, אמרו לי עוד שאני צריך ללכת למע"מ ולהביא פטור. התחלתי לקבל חשבונות חשמל ועם כל ההשכלה שלי, ויש לי, אני לא מצליח להבין את חשבון החשמל שאני מקבל. מצד אחד יש רשימה שלמה של צריכה, כמה קילוואטים לשעה צרכתי, מצד שני יש חשבון קיזוזים בשקלים. בשום מקום לא כתוב כמה חשמל ייצרתי, כמה צרכתי מעצמי וכמה סיפקתי לרשת.

אתה מעלה נושא שאני רוצה לציין. דווקא רשות החשמל - - -

סליחה, תן לי רק להשלים, כדי לא לקטוע - - -

אני רוצה להשביח את מה שאתה אומר. דווקא אני רוצה לציין כאן לשבח בשקיפות של החשבונות של חברת החשמל, אני חושב שמתוך כל מה שאנחנו מקבלים, היא הכי שקופה והכי ברורה. כנראה שבמסגרת הפרויקט הזה שאתה מחובר אליו, שם הוא כנראה באמת בעייתי. אני מציע שהוועדה תהיה מתווכת בינך לבין רשות החשמל, חברת החשמל, כדי שנוכל ממך, מהפרט ללמוד על הכלל, כדי לראות איפה הבעייתיות בעניין הזה ואנחנו נשפר את זה, אנחנו נהיה חלק מהעניין.

עוד משפט אחד להשלמה. הלילה, לקראת הדיון, הלכתי לאתר שלכם כדי לחפש כמה הסדרי מוני נטו קיימים. מצאתי מספר מפחיד בקוטנו, נכון לאתמול 559, אני מתקשה לחשוב שזה אמת, יכול להיות שמשהו לא בסדר במה שראיתי.

מותקנים או מגה וואטים?

מוני נטו מותקנים.

לא, יש אלפים.

אז אם כך הבעיה שהצגתי היא בעיה של אלפים. ומילה אחרונה לשמעון רדליך, אצלי בבית מותקן גם המתקן שלו. תודה.

תודה, יעקב, על הדברים. באמת אתה טרחת ובאת מערד, אז אנחנו מעריכים את זה. איתן פרנס.

תודה, אדוני. תודה על הישיבה החשובה, אנחנו מלווים את התחום כאיגוד חברות אנרגיה ירוקה בישראל.

תציג את עצמך.

זה ארגון מרכזי שמקדם את התחום עם 113 חברות, אנחנו עוסקים גם בהתייעלות אנרגטית, גם בתחבורה חשמלית, גם פסולת לאנרגיה. היום הוא יום אופטימי, יום הסביבה הוא יום אופטימי, יום חשוב, במיוחד כשמעלינו עומד הגג הסולרי של הפרלמנט הסולרי הגדול בעולם. לקח שנים לכנסת להיכנס לתחום הירוק, זו דוגמה ומופת. צריך להסביר כאן, זה גם קשור למודעות הציבור, עוברים כאן מרבית ילדי ישראל בכנסת במשך השנים, מקבלים כאן הסברים בסיורים על חשיבות של ייצור אנרגיה ירוקה וזה צעד מבורך.

היום אופטימי, אבל, אדוני, אני קמתי היום פסימי ביותר. כשמדברים על מודעות הציבור, אז הציבור בעיקר היום מודע לאנרגיה הסולרית כדבר שחלף, שהיה פעם כלכלי והיום למעשה הוא כבר לא. זה מה שהציבור יודע. אנחנו עדכנו את רשות החשמל, למעשה זו תוצאה של זגזוג במדיניות הממשלה, לא באשמת רשות החשמל, אלא קרה מה שקרה פה והיו עצירות בתחום הזה והתעריפים ירדו כי באופן טבעי התחום התפתח, אבל הציבור בארץ מודע לתחום הזה, הוא רואה אותו קורה בעולם, הוא רואה אותו גם קורה בישראל, אבל בעיקר המודעות שלילית.

זאת אומרת כשאומרים היום לעשות קמפיין ציבורי, קודם כל צריך להבין באיזה נקודה גרועה אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בנקודה שהציבור בכלל חושב שזה תחום גרוע. רשות החשמל עושה צעדים ראשונים והצעדים האלה לא מתאימים לתכניות של הממשלה. יש לנו יעד לעמוד בו ב-2020, הציבור בכלל לא מודע ליעדים האלה. לא כמו במים, הציבור לא שותף בכלל שהמדינה התחייבה ליעדים והיא רוצה לעמוד בהם והיא מבקשת ממנו להשתתף בהם. אז כל קמפיין שצריך לצאת צריך לפנות לציבור כשותף, שותף למהלך ממשלתי שהוא מהלך בינלאומי ולהסביר לציבור למה בכלל אנחנו עושים את זה.

אז אני אומר ככה, אנחנו לא עומדים כרגע ביעדים. לפי התכניות כרגע של רשות החשמל, ההסדרות שפורסמו, הכמויות שפורסמו, בפירוש מדינת ישראל לא תצליח לעמוד ביעד של האנרגיה הסולרית לשנת 2020, לכן אני מאוד פסימי. איך משנים את זה? קודם כל בטח לא אתר אינטרנט יעזור לציבור, יעזור לממשלה לעמוד ביעדים. אתר אינטרנט יכול להיות מקום שאליו יגיע הציבור שיחפש את האנרגיה הסולרית, אבל כדי שהציבור בכלל יחפש את האנרגיה הסולרית צריך להיכנס לפריים טיים שלו והפריים טיים שלו זה דרך המדיה, הניו מדיה והמדיה המסורתית, בזמנים הכי יקרים לפרסום בטלוויזיה ובמדיה וזה עולה הרבה כסף.

צריך לשים את הדברים על השולחן. אם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה חושבים שבאמת העמידה ביעד 2020 היא מטרה לאומית, כמו שהם החליטו וקיבלו, אזי הם צריכים לתרגם את לקמפיין של עשרות מיליונים פרוס על פני שלוש השנים הקרובות, שזה השנים שבהן אנחנו אמורים להגיע ליעד הזה. כרגע הציבור, כמו שאמרתי, חושב שהתחום גרוע ואם יהיה אתר כזה זה יעזור בעיקר למי שחברות - - -

מה יכול להביא אותנו, חוץ מהקמפיין, להגיע ליעד? מה אנחנו צריכים להגיד, שהציבור מה יעשה? יעבור ל - - - מה אנחנו דורשים ממנו?

הדבר הכי פשוט, ואני מבקש מהוועדה בקשה רשמית, אני מקווה, אדוני היושב ראש, שהוועדה תתרגם אותה לדרישה מרשות החשמל. יש חוק בישראל וצרכני החשמל לפי חוק החשמל מקבלים כל חודש חשבון חשמל, אני רוצה ואנחנו רוצים כארגון שבחשבון החשמל שלהם, שחברת החשמל מחויבת להודיע לצרכנים על שירות חדש שיש לציבור, ביקשנו את זה שנים וזה מחויב לפי חוק, אנחנו מבקשים שבכל חשבונות החשמל שיונפקו בחודשים הקרובים יוצע פרסום לצרכני החשמל בישראל שיש להם זכות לייצר חשמל סולרי על הגג. זה לא בקשה של קמפיין, זה בקשה לקיים את חוק משק החשמל.

עם הפניה לאתר האינטרנט?

כן, אנחנו עושים את זה בשיתוף חשבון החשמל בצרופות. אתה לא רוצה בחשבון, אתה רוצה בצרופה של החשבון.

בצרופות לחשבון, זאת הכוונה. זה חייב לקרות. זו הבקשה הראשית. ובאמת לנושא החשבונות שבסוף מקבל מי שכבר הקים גג סולרי, אני חייב להגיד לכם שיש לנו פניות רבות של אנשים שלא מצליחים לפענח את החשבון אחרי שהם הקימו את הגג הסולרי. אני מבקש מרשות החשמל, במסגרת הצעדים שלה לפתוח איזה מין קו פתוח לציבור כי אנחנו לא יודעים להסביר להם את זה, החברות לא מצליחות להסביר להם את זה ואנשים לא מצליחים להבין בכלל איך נראה החשבון שלהם.

- - - בקמפיין ריאיונות עם אנשים שעשו את זה. אני חושב שזה מאוד מקרב. אני מסתכל על עצמי, אני מבין מה היה משפיע עליי, מעשית, זה לא הולך להיות בירוקרטיה ולא טפסים ולא הוצאת רישיונות, הרשות תביא את הדברים האלה.

אני הציבור ואני רוצה להוסיף משהו.

כולנו ציבור, אין לנו מישהו שהוא לא ציבור.

אני מקימה בימים אלה על גג ביתי פאנל סולרי, עם חברת אנרפוינט, כבר חתמנו על חוזה. ניסינו לעניין את כל 200 המשפחות ביישוב, שכולם ממעמד סוציואקונומי די גבוה וכולם טענו וחזרו שזו השקעה כלכלית לא כדאית. הצלחנו לגייס עוד שתי משפחות ובזכות זה השגנו הנחה של 10,000 שקל על גג של שמונים מטר רבוע.

הנה חסמים. את הדברים האלה צריך להעלות.

בכרמי יוסף הגיעו 30 משפחות והשיקול היחיד שעומד לנגד עיניהם זה הנראות, מנסים לייצר עכשיו פאנלים שיהיו - - -

את ניסחת את זה בצורה טובה ואנחנו מחזקים את ידייך. כשמישהו עושה בסוף גם יעתיקו וגם יראו וילמדו, במיוחד כשתפרסמי את חשבון החשמל המופחת שיהיה לך, אני חושב שזה גם יכול - - - גם אנשים ממצב סוציואקונומי גבוה, אבל בסך הכול זה משפיע, אף אחד לא אוהב לשלם סתם.

אני אתן לנציג מבנק הפועלים, עופר.

תודה רבה, שלום. שמי עופר סמו ואני מגיע לכאן - - -

כשראיתי בנק הפועלים, מיד רציתי לשמוע איפה בנק הפועלים.

מצוין ואני שמח שנתת לי את זכות הדיבור. קודם כל אני רוצה לחזק את ידיהם של כל מי שדיבר כאן, בהחלט מיזם מבורך. אני מגיע מחטיבת מחזיקי עניין שהוקמה בבנק כצעד יוצא דופן, הייתי אומר, בנוף הישראלי, חטיבה שכל עניינה לעסוק בנושאים שמעניקים ערך למחזיקי העניין. במקרה הספציפי הזה אנרגיה סולרית, יש בה סוג של win win win בין איכות הסביבה, בין הצרכן שמוזיל עלויות וכן, יש גם פרנוסה לבנק מהבחינה הזאת. אני רוצה לומר שאחד החסמים שנתקלנו בהם, אם אנחנו מדברים על חסמים - - -

אני עדיין לא הבנתי מה זה מחזיק עניין.

מחזיק עניין זה כל מי שיש לו איזה שהיא נגיעה לבנק, זה הציבור, זה הלקוחות, זה העובדים, זה הספקים, זה איכות הסביבה, זה הרגולטורים, זאת הוועדה הזאת, כל מי שיש לו איזה שהוא עניין בבנק וחטיבת מחזיקי העניין עוסקת ביחסים בין הבנק לבין מחזיקי העניין. במקרה הספציפי הזה דיברנו על חסמים של הצטרפות ואחד החסמים מן הסתם הוא החסם המימוני. אבל כשאני אומר חסם מימוני ואת אמרת שזה לא כדאי, אנשים הרבה פעמים מסתכלים אך ורק לטווח קצר ובטווח הקצר הם רוצים לקבל איזה שהיא תשואה על ההשקעה שלהם. אין מה לומר שהשקעה בנושא אנרגיה סולרית היא השקעה שמניבה תשואה בין הגבוהות שיש, כפי שאמרת, עם תשואה פנימית של 15%, 16%, 17%, רק שמה? זה לוקח זמן.

אחד הדברים שעשינו, ואני קורא כאן לוועדה, לדחוף גורמים מימוניים נוספים לבנק, לכיוון שהלכנו בו. הכיוון שהלכנו בו היה להקל ככל האפשר על הלקוח הפרטי להקים גג סולרי על הגג שלו. במילים אחרות, לקחנו את כל הנושא המימוני ופישטנו אותו ואני שמח לומר שמהבחינה הזאת ההנהלה ראתה את זה איתנו עין בעין מבחינה זאת שהאשראי היום ללקוח פרטי שרוצה להקים גג כזה הוא הכי פשוט לביצוע. הסכומים הם עד 100,000 שקל, זה מכסה את מרבית הגגות הפרטיים, המימון הוא לתקופה ארוכה של עשר שנים, הריבית היא ריבית בהטבה מאוד מאוד ניכרת ביחס לכל הלוואה אחרת לצריכה והביטחונות, שזה אחד הדברים שהרבה פעמים היווה מכשלה מבחינת הלקוח זה אך ורק חתימת יד הלווה. זאת אומרת אם את בעלת בית ואת רוצה הלוואה - - - וזה פתוח ללקוחות כל הבנקים.

מטבע הדברים הציניות והסקפטיות נותנים משקל רב כשאנחנו באים לקדם את זה. אני עובר מכנס לכנס ומדבר על הנושא של הכדאיות בהקמת גגות סולריים, אבל כשאני מגיע כבנק לדבר בכנסים אז מן הסתם יש מאחוריי את הסמל של בנק הפועלים ואז השאלה הבאה היא 'אוקיי, מה יוצא לך מזה?'. קשה הרבה פעמים לקבל את העובדה שמה שיוצא לי מזה זה באמת ראיית טובת הציבור כי זה באמת מה שעומד לנגד עינינו בנושא הזה ואנחנו היינו שמחים אם גופים מימוניים נוספים וקמפיין כזה, כפי שדובר עליו, יצברו כוח, יצברו תאוצה, כדי לדחוף את הנושא.

אני מבין שזה נכון שהתשואה היא הכי גבוהה.

הייתי שמח להראות טבלת אקסל שמסבירה את חישוב התשואה, אבל כמובן זה לא המקום.

תודה. יעקב, אתה העברת לי, העלות היא 43,000 שקל וההכנסה השנתית היא 5,000. אז בוודאי שזה עושה - - - זה 12%.

ומערכות יותר גדולות יותר משתלמות.

זה נכון שזה תשואה, אבל אני מבין שאנשים, להשקיע מול זה, וכאן הבנק צריך להסביר מדוע ההשקעה היא כדאית מול היום כל אפיק שיש.

אם אפשר להעיר על זה הערה? אחד החסמים שלנו היו שהבנקים סירבו לתת הלוואות לוועדים של בניינים משותפים, שזה משהו שגרם לנו לתת פתרון של הלוואה על ידי החברה הכלכלית. זה משהו שצריך לתת לו התייחסות. בניינים משותפים, מרבית החסמים הם בבניינים המשותפים.

נכון, בהחלט.

השיקולים האסתטיים וזה, זה פתיר, אבל בבניינים המשותפים, גם זה שאין אפשרות לקזז את החשבון של הדירה הפרטית וגם הסיפור של הסדרי המימון זה ממש בעיה.

הפתרון שקיים היום באמת, הקלות של הפתרון היא ללקוחות פרטיים בעלי בתים פרטיים. נושא של ועדי בתים הוא עדיין סוגיה שקצת קשה להתמודד איתה מבחינה משפטית, אבל זה נמצא על המדוכה.

אנחנו הצענו לבנק הפועלים, דרך אגב, והתשובה הייתה שלילית.

נכון, כי ועדי בתים - - -

את זה אתה צריך להגיד.

אז אני אומר, זה נמצא על השולחן, זה לא פשוט לפתור את זה משפטית כי ועד בית הוא ישות - - -

די פשוט, כמו שתרבות הדיור יודעים לקחת את ועד הבניין וליצור התקשרות, גם בנק הפועלים, אם הוא מתיימר לפתור בעיות שיפתור איפה שיש בעיה, לא איפה ש - - -

אם ירשה לי, כבודו, רק לסיים את המשפט שסוגר את הדברים שלי. אחד החסמים הוא גם בקרב הלקוחות העסקיים ובלקוחות עסקיים קטנים יש חשיבות רבה לקבל את חתימת המחאת הזכות על הכספים שמגיעים להם מאת חברת החשמל. המחאת הזכות הזאת, במקרה של לקוחות עסקיים, היא אלמנט מאוד מאוד חשוב בביצוע האשראי הזה לאותם לקוחות.

רשות החשמל, מה את רוצה להוסיף בעניין הזה, מפני שאם נצליח לקדם זה כבר עשינו משהו.

בהקשר הזה, באמת סוגיית הבתים המשותפים הייתה סוגיה שבעבר היו בה קשיים והסדרות מסוימות. בהסדרה שפורסמה עכשיו, לפני חודשיים, אין שום הגבלה ושום חסם להצטרפות בתים משותפים על מכירת כל החשמל שמיוצר בבית המשותף לחברת החשמל וכפועל יוצא מזה אין שום בעיה לשעבד את מקור התקבולים הזה על מנת לייצר ערבויות אם נדרש, המחאת זכות וכו' וכו'. כל האירוע הזה פתור. הדבר היחיד שנותר, אני רוצה לחדד, זה נאמר, זה שבית משותף עד שהצעת החוק שבעצם הציעה בעבר חברת הכנסת פארן, שכבר יצאה, עד שהיא תעבור צריך הסכמה של 100% מחברי הבית המשותף.

אנחנו נשנה את זה. אנחנו נתמוך בזה.

במדינת ישראל יש שכן אחד שיכול למנוע מבית משותף שלם להקים מתקן.

צור משעל.

שלום לכולם. קוראים לי צור משעל, אני מנכ"ל של עמותת 'אקולנוע' ועכשיו אני גם עובד בארגון שגם ידברו בו '100 אלף גגות סולריים'. כ'אקולנוע' אני חושב שאני באמת צעקתי קמפיין קמפיין קמפיין והבאנו לפה הרבה דברים שקשורים להסברה ומעורבות הציבור, ב-2011 הבאנו בחור שהקיף את כל העולם עם רכב סולרי, לואיס פלמר, שהיה פה גם בכנסת ובזמנו הנשיא עכשיו, בזמנו יושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, גם נסע איתו ועשינו הרבה דברים שיכולים להביא מעורבות של הציבור.

אני רוצה עכשיו להגיד שאני חושב שבשלב שאנחנו נמצאים בו, אני מאוד מאוד שמח על הדיון הזה ושזה קורה, חיכיתי הרבה שנים לרגע הזה ואני רוצה להגיד שעכשיו אני רואה צורך לעלות מדרגה נוספת, כלומר לא מספיק לעשות רק את הצעדים שדיברו עליהם, רק קמפיין או רק אתר, צריך להכניס את הנושא של אנרגיה מתחדשת כפרויקט לאומי, כפרויקט שהוא לאורך כמה שנים, מדברים גם על התקצוב הזה. איתן מכיר את הפעילות שלי הרבה שנים, מהפכות כאלה, זה לא קורה בשנה אחת. גם אם נעשה קמפיין של שנה-שנתיים, אולי זה לא מספיק, צריך באמת ללכת על הפרויקט הלאומי כמשהו כוללני ולתת לאנשים גם כלים.

מהצד של 'מאה אלף גגות סולריים' אני יכול להגיד שיש עוד כמה חסמים שלא דיברנו עליהם כאן, שקמפיין כזה צריך לגעת בהם.

כגון מה?

המימון שדיברנו עליו זה נושא מאוד חשוב, בדומה לנושא של משכנתאות לזכאים אז פשוט ליצור מסלולים מאוד נוחים למימון.

אני חושב שיש פתרון, רק צריך לעבות אותו ולחזק אותו, אני חושב שאפשר להגיע ושתהיה מודעות שאפשר. אם עיריית כפר סבא לא הייתה מודעת והם התחילו בקשיים והם פעלו בעניין הזה, אז סימן שצריך יותר לפתוח את זה.

נכון. זה לא מדויק שעיריית כפר סבא לא ידעו, פתחנו מחדש את האפשרות הזאת, היא לא הייתה קיימת.

אז המימון זה באמת נושא אחד. הנושא השני זה אולי ההנגשה שדיברנו עליו, של אתר אינטרנט, זה יכול מאוד מאוד לעזור, זה חשוב, זה היה ברשימה שלי, אז כל הכבוד שאתם עושים את זה. משהו נוסף זה להביא את האנשים לאתר, להגיע לאנשים. הייתי חולם לראות מדריכים עירוניים שיכולים להסביר לאנשים, אם זה בכנסים, אם זה באיזה שהיא דרך, שבכל עיר, כמו שיש לנו את תרבות הדיור, שאני גם בתור ועד בית יודע את זה, שיהיה איזה שהוא גורם של אנרגיה מתחדשת בכל רשות ופשוט מדריכים שיכולים להגיע לבית של בן אדם ולראות אם מתאים לו לעשות את זה.

במסגרת תרבות הדיור, בחברה הזאת, בעמותה הזאת, שיהיו גם פרסומות, שהם דרכם יביאו פרסומות, אולי שם יהיה שיתוף פעולה.

נכון. תודה רבה.

תודה. חי תורן.

שלום, אני מחברת יוטילייט. חברת יוטילייט פיתחה טכנולוגיה חדשנית לייצור תאים פוטו וולטאים שהם גם יותר יעילים וגם יותר זולים בתהליך הייצור. המכונות הראשונות שלנו נמצאות אצל יצרני פאנלים סולריים בסין ונכון להיום החלק הראשון של קרוב ל-400,000 תאים סולריים יוצרו עם הטכנולוגיה שלנו.

מה המיוחד בהם?

מה שמיוחד, זה חוסך 50% ממשחת הכסף על התאים הסולריים, שזה המוליכים החשמליים, וזה מייעל את היעילות של התא בכ-0.2%, שזה מאוד משמעותי.

אתה אומר שמה שנראה, שזה יוריד את העלות באופן משמעותי?

נכון. החברה בחרה להקים את המפעלים הראשונים שלה, שמייצרים את חומרי הגלם למדפסת הזאת שמשתמשת לייצור של התאים הפוטו וולטאים בקיבוץ מגן בעוטף עזה והמפעל השני יוקם בכיסופים ו - - -

אנחנו מחזקים את ידיכם בעניין הזה.

ואנחנו רוצים להביא לידיעת הציבור או לידיעת - - -

אני שואל, אני מתנצל, חי, רשות החשמל תפרסם גם שמות של חברות?

לא.

אז איך בסופו של דבר אנשים - - -

זה לא אנשים, הפנייה שלנו - - -

לא, אני מדבר אליך, אני שואל באופן כללי.

אנחנו עסקנו בסוגיה הזאת, האם אני כרגולטור יכולה לפרסם איזה שהיא רשימה יחד עם האיגוד שיעבירו לי, אבל אז - - - לא יודעת, אולי זו שאלה שאתה תוכל לסייע לנו בה, עקרונית - - -

רשות מקומית אין לכם בעיה.

רשות מקומית אין לי בעיה, גורמים עסקיים יש לי בעיה כגורם ממשלתי להמליץ, לכן חשבתי שאני אפרסם את הרשימה המלאה, אבל אז הובהר לנו שלא כל הרשימה חברים באיגוד.

זאת גם אחריות למקומות האלה, אבל אני חושב שבדברים אחרים מצאו סוג של פתרונות, אולי צריך הפניות למקומות אחרים שמשם אפשר לעשות את זה. זה באמת נושא שצריך להבין. תודה, חי.

רק לסיים, בבקשה. הפנייה שלנו היא לא דווקא לחברה הספציפית שלנו, הרכש מישראל לתאים פוטו וולטאים היה עד היום של כמה מיליוני דולרים והוא הולך להיות בעתיד של השנים הקרובות עוד כמה מיליוני דולרים, ואנחנו מבקשים מהוועדות של הכנסת להגדיל את המענקים והתמריצים לטכנולוגיה ישראלית שמיוצרת באזורי עדיפות לאומית והמוצרים שמיוצרים בעזרת הטכנולוגיה הזאת הם איכותיים ותחרותיים במחיר ולעודד רכש של תאים פוטו וולטאים שמיוצרים בעזרת טכנולוגיה ישראלית.

תכתוב לנו בנושא הזה, יכול להיות שנוכל להזמין אותך לדיון אחר שאנחנו עוסקים בעניין.

יש לנו ישיבה שתיוחד לנושאים של תוצרת כחול-לבן, אולי נוכל משהו שם. תכתוב.

אוקיי, תודה.

הפסקה עכשיו.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:41 ונתחדשה בשעה 13:44.)

שלום, אני אדם קרומר, אני המנכ"ל של חברת 'תובנה ירוקה' ומייסד המיזם 'מאה אלף גגות סולריים'. אנחנו בעצם מארגנים רכישות קבוצתיות של מערכות סולריות ומתוקף זה גם מפיצים מידע לכמויות גדולות של אנשים.

אני יכול להגיד מהניסיון שלנו, אלי, למרות אותו סקר, אולי 50% יודעים שהם יודעים את הפרטים, אבל חד משמעית 50% מהאוכלוסייה לא יודעים ש-1,000 אנשים מתים בכל שנה כתוצאה משריפת דלקים, הם לא יודעים שמשתלם לכל בעל גג להקים מערכת. הם לא יודעים את הדברים החשובים וזה באמת תפקיד - - - אני מיידע את הציבור בדברים האלה, אבל כמו שעופר אמר גם, אני ארגון עסקי, לוקחים אותי בעירבון מוגבל וכמובן שגם אני יכול להגיע לתפוצה מוגבלת. זה באמת תפקיד הממשלה ואני שמח שעל זה בגדול אנחנו מסכימים פה ונראה שאתם מתקדמים לכיוון הזה.

עכשיו שהולך להיות קמפיין יש שתי סוגיות חשובות שחשוב להתייחס אליהן. אחת זה גודל הקמפיין. כמו שאיתן אמר, קמפיין שלא מגיע לפריים טיים, שזה יהיה נושא שאנשים ידברו עליו בסלון, אין שום סיכוי שהוא יעזור לנו להגיע ליעדים. דבר עוד יותר בסיסי מזה זה מה אנחנו רוצים. אני חייב להודות שבתוך המסרים ששמעתי מרשות החשמל, לצערי יש פה בעיה, כשאתם דיברתם על תחשיבים כלכליים, איך אתם תכננתם את ההסדרות, זה מאוד ברור שישבתם עם הכלכלן בחדר ואמרתם לו 'תקשיב, אנחנו צריכים עד 2020 להגיע ל-10%, אם תגיע ל-11% אוי ואבוי, אנחנו נפסיד על זה כסף'. זו גישה שהיא מאוד מאוד ניכרת כלפי חוץ ואם ניגשים לבנות קמפיין ככה אז התוצאה תהיה בהתאם. הקמפיין צריך להיות בלי הססנות ובלי התלבטות, להגיד שהיעדים המינימליים הם 10% ואנחנו רוצים להגיע, אם נצליח אנחנו רוצים להגיע עד 2025 ל-100%. זה מה שאנחנו רוצים.

נכון, זה לא ריאלי עדיין, אבל לבוא ולהגיד שאנחנו הולכים בעצם כל הדרך. אתם הוצאתם כבר סרטונים שמפיצים את המידע ואני יכול להגיד, חד משמעית - - -

אתה ממש עוקב אחרי זה.

אני מאוד בקי, כן, ואני יכול להגיד שלקוחות שלנו, שראו את הסרטונים שלכם, התבלבלו וזה גרם להם להתלבטויות האם להקים מערכת.

תעשו פגישה ביניכם בעניין הזה - - -

בשמחה.

זאת אומרת זה ממש לא משהו אישי, אבל אני אומר שהגישה צריכה להיות - - -

אוקיי, תעשו פגישה ביניכם. סליחה, אני רוצה עוד אנשים. בנושא הזה, אמנם נפגשנו, אני חושב שכדאי באמת לתאם את הדברים. תודה רבה.

חני פלג, משרד החינוך.

כן, שלום. אני רוצה להודות לך על זה שלפני שבועיים השתתפת ונפגשת עם תלמידים. רציתי להגיד שאנחנו עוסקים בחינוך הציבור העתידי, שבשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך וגופים ירוקים מקדמים את נושא אנרגיות מתחדשות במערכת החינוך.

הדור הבא כבר יהיה דור אחר בעניין הזה.

בדיוק, אז לציין את זה.

באמת אני מאוד מעריך ומאוד התרשמתי מהמודעות של הילדים, בגילים קטנים כבר, הם ביטאו את עצמם בצורה נהדרת. באמת זה משהו אחר לגמרי. אנחנו למשל גדלנו על חיסכון במים, אני לא יכול להגיד שלא הייתה לנו מודעות, אבל מעבר לזה זה נגמר. אני חושב שהדור היום, דרך משרד החינוך, דרך עוד מיזמים, הם נמצאים במקום אחר וזה חשוב מאוד.

שרון נסים, מנכ"ל רשות נחל קישון.

שלום, נכבדי, יושב ראש הוועדה. ראשית אני רוצה לברך על הפעילות החשובה שאתם מבצעים על מנת לשמור על איכות החיים, על בריאות האדם וכמובן שמירה על הסביבה. רק אני אומר מי אני, רשות נחל הקישון זה תאגיד סטטוטורי שכפוף מיניסטריאלית לשר להגנת הסביבה והתפקיד שלנו זה לשקם את הנחל, לפתח אותו ולהביא אותו שהציבור יוכל ליהנות מהטבע וגם שהמערכת האקולוגית האקווטית תהיה בת קיימא.
מעבר לפתיח הזה, מעבר לדברים החשובים באמת של התייעלות אנרגטית ופעילות של אנרגיה מתחדשת, יש בקישון אגמים שמפעל נשר קרע אותם לטובת החרסיות שפעם בוצעו במפעל, היום זה שייך לחברת כלל ובין היתר פרטנית הם רוצים לקדם אנרגיה שאובה. יש דברים שהם חשובים, אבל גם יש דברים שצריך להסתכל על המכלול הכולל, ששכרנו לא ייצא בהפסדנו. בעניין הזה של הקישון, אז יש את האגמים של נשר היום 5% מברווז צחרראש ועוד מינים נדירים, כשהם מגיעים למדינת ישראל הם נמצאים שם, ולכן לא תמיד ולא בכל מקום צריך לקדם אנרגיה מתחדשת, למרות שאני חושבת שאנרגיה שאובה היא אנרגיה מתחדשת.

בעניין הזה יש ועדות התכנון והממשלה עובדת והמשרד להגנת הסביבה בהחלט מגן ובעניין הזה גם תומך בעמדה שלנו ומציג אותה, אבל בוות"ל, בוועדה לתשתיות לאומיות, המשרד ואנשי הסביבה לפעמים לא בעמדת כוח במסגרת של פעילות תשתיתית ופה המקום אולי באמת להסתכל על ראייה מצרפית, על ראייה כוללת, ששכרנו לא ייצא בהפסדנו, אני חוזרת על אותו משפט, ושבסוף נעשה משהו שיהיה גם לטובת האדם ולא בפגיעה בסביבה ובדורות הבאים.

תודה רבה על הדברים. רעות רבי.

סגן ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה. שוב, התחלתי בזמן שיצאת להגיד משהו, אבל עוד לפניו אני רוצה לומר שאנחנו כבר עם הפנים קדימה ואנחנו מסתכלים על העמקת היעד במסגרת של תכנית 2050. אתה ציינת פה או דיברו פה רק על היעד של 2020, אבל יש לנו כבר יעד ל-2025, זה 13%, ויעד ל-2030 שהוא 17%, ואנחנו כבר עובדים על העמקה של היעד הזה ולכן בהחלט כל השיח פה על התגייסות של הציבור זה דבר שכולנו צריכים לעשות ולא להסתכל על החצים שכרגע משורטטים.

רציתי לנצל פה את ההזדמנות הזאת ולומר שגם פעולות נלוות או נוספות שאנחנו רוצים להפקת גזי חממה, הנושא של התייעלות אנרגטית, המדינה שמה 300 מיליון שקלים למענקים לתכניות להתייעלות אנרגטית. זה יוצא בארבע פעימות, הפעימה הראשונה כבר הסתיימה, זאת אומרת שהתקציבים ניתנו לפרויקטים, הפעימה השנייה נמצאת בעיצומה ולכן כל מילה שתצא מהחדר הזה ותעבור לעוד אנשים, עד ה-25.6 זו הזדמנות להגיש בקשות דרך האתר של משרד הכלכלה, של תכנית מענקים, וזאת באמת הזדמנות לנצל את המימון הממשלתי הזה ולאפשר לתכניות כאלה להתקדם.

פרויקטים דומים שעשינו, זה היה מתקציבים אחרים, מתקציבי קק"ל, כמו תכנית 'קק"ל לנשום' וגם 'שכונה טובה, מביאים עוד דוגמה של רשות שאני רוצה להעלות פה, עיריית דימונה, שמכמה הזדמנויות כאלה זיהתה תקציבים שהממשלה נותנת ובשנה הבאה היא אמורה להיות כבר באפס תקציב לצריכת חשמל. זה גם התייעלות אנרגטית, גם אנרגיות מתחדשות ולדעתי זה מודל - - -

יפה מאוד. אי אפשר להגיד שלא נעשה שום דבר. זה רק עושה תיאבון.

עוד דובר, ליאל בירן.

תודה רבה, אני מברך על הדיון הזה. אני אציג את עצמי, אני מהאזרחים הפשוטים, אני מורה ואיש חינוך, אני גר בכפר סבא, נחשפתי לנושא הזה ופעיל בו במידת האפשר כבר שנים.

כפר סבא דומיננטית.

כן. אני באמת רוצה להזכיר את העניין הזה, עוד רגע. מזה שנים אני חושב על התקנת פאנלים סולריים על הגג ובאמת נתקלתי בדיוק - - - בעצם אני מדבר כדי להמחיש שוב ואולי להאיר דברים קצת אחרת, בחוויה האישית שלי בעניין הזה שבאמת כמה שנים כבר רוצה לעשות את זה ונתקל בחוסר הבנה בתחום. זה לא כמו שיפוצניק או נגר, כשרוצים אותו, אז שואלים חבר 'אתה מכיר?' ומפנים אותך או יש אתרים של דירוג וכו'. זה נושא חדש, לא מוכר, יש זרות, ואני הרגשתי את זה ואז מאוד עזר לי שיש פרויקט. אני נכנסתי דרך 'חדש תחת השמש', אני כנראה הבית הראשון בכפר סבא, אם הבנתי נכון, ששם גג סולרי ואני מאוד מברך - - -

אולי יהיה שלט, בעוד הרבה שנים, שאתה הבית הראשון. קח את זה בחשבון.

אז על הפרויקט הזה ועל 'מאה אלף גגות סולריים' ודברים כאלה, נראה לי שזו דרך מאוד חשובה כדי לאפשר לאנשים להתגבר על הזרות הזו ועל ההתמודדות באמת עם הרבה פרמטרים - - -

בחלק הכלכלי, מה אתה יכול להגיד לנו?

אז יפה שאתה שואל, באמת זה אחד הדברים שאותי - - -

זה אחד הדברים שאנשים, אולי זה מביא אותם לדבר, אחרי זה כשנכנסים לתוך העניין הזה, יכול להיות שזה כבר עוד דברים של ערכים, אבל נניח שזה מתחיל שלא לשמה, גם אם מתחיל בחלק הכלכלי, מה המשמעות של זה?

אצלי זה התחיל יותר מהצד הערכי אידיאולוגי, אבל בכל זאת הנושא הכלכלי הוא חשוב וספציפית אני, בנוסף להיותי שכיר אני גם עוסק פטור ואני עד היום מסתבך ולא מבין גם את חשבונות החשמל שאני מקבל וגם נדרש לשלוח חשבוניות. בנוסף לצריכה וכו' יש המלצת חשבון, שלקח לי זמן להבין מה ממליצים לי - - -

הנה כאן בוועדה הצפנו נושא שצריך לפתור אותו. אני בטוח שאחרי הוועדה, מישהו יקבל על עצמו באמת לטפל בזה. יש כאן איזה לאקונה מסוימת שאנחנו מרגישים, איזה חסם מסוים, שאנחנו חייבים לטפל בו. אני חושב שאפשר, זה לא דבר שבשמים.

אני חייב לעבור ליצחק מימון והדוברת האחרונה אורנה בר לב. רגע, הנערים החמודים, אתם רציתם להגיד משהו?

לא.

מאיפה אתם?

תל אביב, מצוות אקלים במגמה ירוקה.

ובאתם ליום הזה לכנסת?

לגמרי.

קיבלתם שחרור מבית הספר? היה קשה?

אתה יודע, בשלב הזה בשנה לומדים חלקית.

ראיתי אותך בכמה כנסים, אתה מנהיג אקלים רציני.

זה כיף לראות בני נוער באים.

באיזה כיתה אתה?

אני ב-י"ב ובן דוד שלי שנה מתחתיי, אנחנו פעילים כל השנה בצוות אקלים בשביל לקדם את המדיניות, בשביל להגדיל את ה - - -

בתוך המסגרת הבית ספרית?

לא, במסגרת של הארגון.

בתוך בית הספר?

לא, בית הספר זה לא קשור כל כך, עדיין, לצערי.

אם הנציגה של משרד החינוך, אם חני תיקח את זה, אתה חושב שייענו לה, ייענו בבית הספר?

אני חושב שצריך לעבוד על זה ויהיה, לגמרי.

לפני שאתה מציין את בית הספר, אולי חני, אולי הם ירוויחו השנה.

אנחנו נדבר אחר כך ואני אקדם את זה.

יש פרויקטים, לא פרויקט מסוים, זה יכול להיות בהרבה תחומים. אין דבר כזה שזה לא יעניין.

יש לנו הרבה מאוד רעיונות, תכניות.

אני אעשה קצר. שמי אורנה בר לב, אני פעילה סביבתית עם הרבה מאוד ארגוני סביבה במפרץ חיפה. בתחילת הישיבה דיברו על הנושא של משבר המים, דיברו על הנושא של התייבשות, דיברו על הנושא של התפלה, עכשיו אני רוצה להעלות את החיישנים. זה ידוע שנחשפו מתכות כבדות וחומרים מסרטנים אחרים כמו דיאוקסינים ו-PCB, שהם חומרים סופר מסרטנים, הם נחשפו באזור האקולוגי בתל שקמונה והמתכות הכבדות נחשפו בדגים במפרץ חיפה. ולא בדיוק מנטרים את הדברים האלה בשום מדיום כמו שצריך בארץ, וגם חומרים מסרטנים אחרים. זה אומר שכנראה במי הים יש חומרים מסרטנים מפליטות תעשייה באזורים תעשייתיים, אז השאלה היא מה קורה בדיוק עם המים המותפלים. יכול להיות שאנחנו שותים מים מותפלים עם מתכות כבדות? יכול להיות? או עם דיאוקסינים? צריכים לבדוק את הנושא הזה.

אני מוכן שתפני אליי בעניין הזה, אני אפנה בשאילתה לשר, שאילתה ישירה.

אוקיי. אבל יש לי משהו קטנטן בקטע של הסולרי. ברגע שמספרים על הנושא של העלויות, מתוך זה שדוד שלי כן עשה מערכת סולרית אצלו בבית, אז השאלה אם גם מכניסים טוב טוב את הנושא של התחזוקה, כי הנושא של העלויות של התחזוקה הוא גם משמעותי. וכשמדברים על הנושא של ועד הבית, כי המוקש שלנו זה הבתים המשותפים, אז זה לא רק ההוצאות של ועד הבית, יש ועדי בתים שמשלמים 200 שקל, 100 שקל, 300 שקל, זה באמת לא הרבה ואז זה לא כדאי, אבל יש בתים בינוניים כאלה שיש להם הוצאות שוטפות, פה צריכים לתקן את המעלית, כמה עשרות אלפים, פה צריך לתקן את הגג, עוד כמה עשרות אלפים, אז אולי גם להוצאות שהם לא ועד בית.

בהסדרה החדשה אפשר לחלק רווחים.

שזה יכסה רק את ההוצאות של הבניין.

כסף לחשבון.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד, רעיון פשוט, כל מי שמקים בניין או בניינים קיימים שהם מבני ציבור, בתי ספר זו דוגמה מצוינת, בתי חולים, יש כבר הרבה מבנים בישראל שיש עליהם מערכות סולריות, מה שצריך להוסיף עכשיו זה מסך או איזה שהיא תצוגה מאוד כיפית ומזמינה, שאנשים יוכלו לראות. מאות אלפי אנשים עוברים בכל בניין כזה כל שנה, לראות כמה חשמל מיוצר, כמה חשמל סולרי, מה זיהום נחסך וכמה כסף נחסך. צעד מאוד פשוט ומאוד זול, שמערב את הציבור.

על צג אלקטרוני כזה.

ודבר אחרון. אני מרים את הכפפה, למי שרוצה להמשיך את הדיאלוג הזה, לא מספיק שנעשה את זה פעמיים בשנה בכנסת, כל מי שרוצה להיות מעורב, גם בכובע שלי ב'אקולנוע', גם ב'מאה אלף גגות סולריים', בקיצור, צור משעל, אני מוכן לארגן המשך של הדיאלוג על איך עושים קמפיין אפקטיבי.

צור משלו קיבלנו. לא ב-א', ב-ו'.

תודה.

אני קודם כל מודה לכם מאוד. מהזמן שאני רציתי לסכם, תרמתי את זה לכם, כל מי שהיה רשום אצלי קיבל רשות דיבור, עשיתי מאמץ בעניין הזה. חרגנו גם מהזמן שהיה מוקצב לישיבה הזו, רק בגלל שאני רואה קודם כל חשיבות לעניין ואני מעריך גם אתכם כאנשים שפועלים בעניין הזה. אני רואה בזה משהו שהוא מהותי, כמו שאמרתי, בערך, זה לא רק הנושא הכלכלי. הנושא הכלכלי, יכול להיות שזה טריגר לעניין לאנשים מסוימים, ואחרי זה צריך להיסחף לתוך העניין, להאמין בנושא. זה באמת גם מעורר הערכה, לכל מי שפועל, לכל מי שעושה ולמודעות ועוד נושאים שאנחנו כאן הצפנו, אני לא אחזור על כולם.

אני אומר, בסיכום, ראינו כמו בהרבה דברים, אבל במקרה הזה זה יותר בולט, את חצי הכוס המלאה, אנחנו נמצאים במקום אחר ממה שהיינו בעבר, הלכנו כברת דרך, אבל עדיין חצי הכוס הריקה היא גדולה ועמוקה ויש לנו עוד מה לעשות ולשפר.

אנחנו נלווה את הנושא הזה, אני לא חשבתי שזה יהיה מעניין, הייתי יכול לתת יותר לכל אחד להרחיב. כשבאנו לכאן לדון חשבתי על כמה נוכל להתרחב ובאמת העלינו סוגיות, העלינו בעיות, יש הרבה מה לשאול, מה לעשות, אנחנו נמשיך בנושא הזה ואנחנו נקדם אותו.

תודה לכם, שיהיה לכם יום סביבה טוב ומוצלח.


הישיבה ננעלה בשעה 14:09.