פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



22
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
05/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 780
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 11:30

במסגרת ציון יום הסטודנט בכנסת - על סדר היום: שילוב של מסגרות לגיל הרך בקמפוסים לטובת הורים צעירים

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר
איציק שמולי

סעיד אלחרומי

מפקחת מוסדות להכשרת עו"ח, משרד החינוך - חנה שטיינברג

ממונה ארצית צהרונים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - ורדה מלכה

רכזת מדיניות אקדמית, התאחדות הסטודנטים - מעיין פדן

יושב ראש אגודת הסטודנטים מכללת פרס, התאחדות הסטודנטים - יניב אלטיט

אגף התקצוב, המועצה להשכלה גבוהה - יותם בן שטרית

יו"ר אגודת הסטודנטים עמק יזרעאל, אגודת הסטודנטים - עדי ברונר

יו"ר ביקורת אגודת הסטודנטים עמק יזרעאל, התאחדות הסטודנטים - מיטל יעקב

רמ"ח תרבות אגודת הסטודנטים עמק ישראל, אגודת הסטודנטים - יגאל רבינוביץ

יו"ר ועדת היגוי למעון ויצ"ו, אוניברסיטת תל אביב - דורית ארם

ע' דיקן הסטודנטים לענייני סטודנטים, אוניברסיטת בר אילן - חיה נדיבי

מנהל גן הילדים הרב תרבותי באוניברסיטה העברית - אור פרח מדבר אלתר

מקימת ומובילת "אימהות באקדמיה", האוניברסיטה העברית - רלי בריל

יו"ר אגודת הסטודנטים, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל - אמיר ניסן כהן

יו"ר אגודת הסטודנטים, מכללה אקדמית אשקלון - יפה טבג'ה

מוזמן/ת - לילך חיבי מנחם

מוזמן/ת - ניר טל

מוזמן/ת - ערן וילנר

מוזמן/ת - גלעד טיש

מוזמן/ת - איה מגל

מוזמן/ת - רעות מצא

מוזמן/ת - תהילה תנעמי

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות - צח בורוביץ

שדלן/ית - שושנה שטוב

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

א.א., חבר תרגומים

במסגרת ציון יום הסטודנט בכנסת - על סדר היום: שילוב של מסגרות לגיל הרך בקמפוסים לטובת הורים צעירים

אני פותחת את ישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות. היום 5.6.2018, כ"ב בסיון תשע"ח. אנחנו מציינים היום בכנסת את יום הסטודנט. במסגרת היום ישנם אירועים רבים וחשובים. קיימנו כבר דיון בוועדה לביקורת המדינה על מצב הסטודנטים עם לקויות למידה, קיימנו עכשיו דיון בוועדה על נגעי הסמים על שימוש בסמים ובכלל בחומרים פסיכו אקטיביים בקרב הסטודנטים.

עכשיו נעסוק בנושא שונה לחלוטין אבל חשוב מאוד, זה העניין של המסגרות לגיל הרך בקמפוסים לטובת הורים צעירים.

יש איזו מצגת ששמתם? מעיין, הנה את פה שוב. מעיין מהתאחדות הסטודנטים תציג את הדברים. בבקשה.

קודם כל, תודה מירב. שוב, זאת הזדמנות להגיד לך ולחברת הכנסת עליזה לביא הרבה תודה - - -

כן, חשוב לומר, זה יום סטודנט שאני מובילה יחד עם חברת הכנסת עליזה לביא, וועדות, שדולה ובדיון במליאה.

הרבה תודה על זה, על המאמץ, על ההתכנסות והדיונים בנושאים מאוד חשובים. אצל חברת הכנסת יש גם את דו"ח הצעירים שזו השנה השנייה שיוצא, ומלמד על מצב הצעירים בדגש על סטודנטים במדינת ישראל. אנחנו נשמח להעביר אותו או להפיץ אותו ביניכם. יש אותו לכל חברי הוועדות היום.

אני רוצה לדבר על מה שקורה מבחינת מעונות יום או מסגרות לגיל הרך בקמפוסים. נכון להיום, מעטים הקמפוסים שבהם ניתן למצוא מעונות יום שמשרתים גם סטודנטים.

הסטטוס הוא כזה שיש מקרים שבהם במוסד אין מעון בכלל, יש מוסדות שבהם מעונות שמרתים ילדים של אנשי סגל בלבד, יש מוסדות שבהם מעונות משרתים ילדים גם של סטודנטים וסטודנטיות תחת תנאים ספציפיים, כלומר סטודנטיות וסטודנטים במסלולים מחקריים, כלומר בתארים מתקדמים.

במיעוט המקומות אפשר למצוא מעונות ייעודיים שנותנים מענה לכלל אוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות כמו גם הסגל, אבל גם שם יש לנו כמה אתגרים.

יש כמה אתגרים מהותיים בפתיחה של מעונות יום במוסדות, ואני רוצה לעמוד על כמה מהם. הראשון הוא נהלים לפתיחת מבנה. הנהלים לפתיחת מבנה מחייבים שהמבנה יעמוד בקריטריונים מאוד ספציפיים, גובה מסוים של חלונות, בניית שירותים מותאמים לפעוטות, קיומה של חצר בגודל כזה וכזה, וכמובן ש - - -

סטנדרטים של מעונות.

כן. כמובן שמבלי לגרוע בטובת הילדים שצריכים לקבל שירות במעונות האלה, קמפוסים לא בונים מבנה חדש כדי להקצות מעונות יום, אלא מקצים מבנה קיים. לכן על פי רוב, המבנים לא מותאמים לנהלים הנוקשים האלה, ולמרות שאפשר לעשות להם איזושהי התאמה, כנראה שיהיה קשה מאוד להעמיד אותם בכל הסטנדרטים.
כל זמן שאין הגמשה של הסטנדרטים, יהיה קשה מאוד לתת מענה ברמה הפיזית לקיומו או לפתיחתו של מעון יום.

דבר שני, המעונות פועלים לפי השנה הקלנדרית, כלומר מתחילת ספטמבר ועד סוף יוני, מה שלא תואם את שנת הלימודים האקדמית ולא את אילוציה. זו סוגיה נוספת.

סוגיה שלישית זה הגיל המינימלי, להביא תינוק או פעוט למעון יום. אנחנו מדברים על זה שילד נכנס למעון בגיל חצי שנה, סטודנטים חוזרות מחופשת לידה אחרי שישה שבועות. זאת אומרת, אחרי חודש וחצי, מי שלא לקחה לעצמה סמסטר בהקפאה.

הילד בן ששת השבועות לא מתאים בגיל ולא מתאים בדרישות הבטיחותיות וכן הלאה למה שדורש המעון, ולכן המעון לא יכול לשרת את האימא ואת התינוק.

דבר נוסף זה הכללים לרישום למעון. מעונות יום משמשים בדרך כלל הורים עובדים, זאת אומרת מראשון ועד חמישי. שבוע העבודה הזה לא תקף בהכרח לצרכים של סטודנטים וסטודנטיות שיכולים ללמוד בימים מסוימים בשבוע, אפילו רק יום אחד. זאת סוגיה נוספת.

כמובן שיש הורים שצריכים שימוש חד פעמי במעון, משהו שהוא כמעט או אף פעם בלתי אפשרי לעשות.

סוגיה אחרונה זה שחל איסור על ביקורים של הורים במהלך היום במעון. ילדים בני חודש וחצי זקוקים לפגוש את אימם או אביהם במהלך היום- - -

ילד בן חודש וחצי לא נמצא במעון.

נכון, אבל בהנחה ונפתח מעון - - -

לא ייפתח מעון לילד בן חודש וחצי, זה לא קשור לכללים של - - -

יכול להיות, אבל אז אנחנו בבעיה.

לא משנה, ילד בן חצי שנה לא יכול לראות את ההורים שלו?

נכון, יש איסור על ביקורי הורים.

אז את זה בעיקרון יש גם בגנים, שאסור להורים לבקר. זה דבר לא חשוב, באמת.

במעונות כן יש - - -

אחרי זה תתייחסי, אבל זה נקודה חסרת משמעות בעיניי. תמשיכי.

אז הפתרונות בעינינו הם שפשוט אחד לאחד עם הסוגיות האלה. כמובן לייצר איזושהי התאמה שמצד אחד שומרת על סטנדרט ברור והכרחי להיטיב עם הילדים, אבל גם עם מה שיכולים המוסדות להשכלה גבוהה להקצות מבחינת מבנה.

כמובן שכל מה שצריך בהקשר של התאמת לוח הזמנים, לוח השנה האקדמי והצרכים של סטודנטים וסטודנטיות, בין אם זה שמירה על מקומות ריקים לשימוש חד פעמי, בין אם זה אפשרות לרישום ליום-יומיים או שלושה בשבוע ולא בהכרח לחמישה, ואם אמרנו שילד בן חודש וחצי לא ייכנס למעון, אז אני אסיים פה את דבריי ותודה רבה.

תודה רבה. בבקשה. תזכירי לי רק את שמך.

אני פרופסור דורית ארם, אני מאוניברסיטת תל אביב. יש באוניברסיטת תל אביב מעון יום, ואני יושבת ראש וועדת ההיגוי של מעון היום. מעבר לזה אני חוקרת בגיל הרך, אני עוסקת בגיל הרך כל החיים שלי.

אז באמת כמו שאמרה חברת הכנסת מירב, אין צורך להכניס ילד בן חודש וחצי למעון, אבל במעון אצלנו ילדים בני שלושה חודשים כן נכנסים למעון. כלומר, זה לא עד חצי שנה, שזה הבדל גדול.

זה מקרה פרטי שנכנסים לפני.

לא. המעון שלנו הוא מעון של ויצו שהוא בתוך אוניברסיטת תל אביב. זה שיתוף בין ויצו לבין אוניברסיטת תל אביב. במעון ישנם ילדים של סטודנטים, העדפה מרכזית לילדים של סטודנטים – את צודקת שזה בעיקר סטודנטים לתארים מתקדמים, מכיוון שאלה סטודנטים שהילדים שלהם יהיו במעון איקס שנים, הם לא יעברו מרגע לרגע ממקום למקום.

כל המעון הוא ב-90% מעון של הסטודנטים - - -

הוא לא רק של הסגל?

לא, הוא לא רק של הסגל.

בעצם זה סטודנטים חוקרים שכל השבוע נמצאים שם.

סטודנטים שנמצאים בתואר שני או שלישי, והם נמצאים רוב השבוע. נוח להם והם כן יכולים להגיע ולבקר. נכון שאי אפשר להפוך את המעון למן טיילת, כי זה לא טוב לילדים, זה לא מתאים להם כזה דבר, אבל כן הם יכולים להיכנס.

אני רק רוצה להגיד שיש דברים שאת לא רוצה להתפשר עליהם. למשל מבחינת הגודל של המבנה, מבחינת המרחב, מבחינת השירותים, מבחינת החצר. תודה לאל שיש תקנים של איך שצריכים להראות מעונות יום, ואפשר היה לשפר אותם, הם עדיין לא עומדים – איך שהתקנים נראים היום במדינת ישראל, יש עוד הרבה מה לעבוד.

תגידי לי רגע, את יכולה לתת לנו תמונה כללית על מצב המעונות?

אני יכולה להגיד לגבי המעון אצלנו.

את אומרת על תל אביב, יש לכם אחד?

לנו יש מעון אחד. יש במעון שלנו מאה ילדים, ועכשיו אנחנו פותחים כיתה נוספת.

איזה גילאים?

מגיל שלושה חודשים עד גיל שנתיים ותשעה חודשים.

והמבנה נבנה בהתחלה כמעון או שהוא הוסב?

המבנה לא נבנה לצרכי המעון, המבנה הזה, מי שמכיר את אוניברסיטת תל אביב, זה באזור של קמפוס ברושים. הוא הוסב, כן, עבדו עליו הרבה וזה עלה הרבה כסף כדי לסדר את זה ולארגן את זה ככה שיהיה מספיק מרחב, שיהיו מספיק שירותים, שהמטבח יהיה נאה, שכל הדברים יהיו מתאימים.

אני בעד כל מה שקשור לתנאים.

ילדים נמצאים במעון משעה שבע וחצי עד ארבע או חמש אחר הצהריים. עבור רוב הילדים, אני לא יודעת כמה מכם הורים, עבור רוב הילדים זה רוב היום שלהם, זה רוב החיים שלהם. את רוצה שהם יהיו במקום טוב.

זה נכון, אני באמת רוצה שהם יהיו - - -

לא, מעיין, אין דיון. היא מדברת, חברי הכנסת יכולים לשאול שאלות.

תגידי, מה אתם הבנתם? אני באמת שואל, באוניברסיטת תל אביב, שרוב המוסדות האקדמיים לא הבינו?

אין לי כאן מישהו שיכול לתת לי סקירה כללית על המצב בקמפוסים?

אני יודעת שבוויצמן יש. אני יודעת שלוויצו יש גם בוויצמן.

כן, אבל יש שישים מוסדות.

רגע, מאיפה את?

אני מאוניברסיטת בר אילן.

את מבר אילן. מה יש אצלכם?

המבנה אצלנו נבנה לטובת המעון, כך שהוא מותאם לחלוטין. יש לנו ארבע כיתות, שתי תינוקיות.

כמה ילדים?

השנה יש לנו כשבעים ילדים. הוא מיועד ליותר אפילו.

וזה בעיקר לסטודנטים לתארים מתקדמים?

לא.

אז איך את עומדת בעומס?

לא כולם רוצים שהילדים שלהם יהיו במעון. כן מותר אצלנו להורים להיכנס במהלך היום, השעות הם כמו שציינו - - -

אגב, המחירים אצלכם וגם אצלכם הם מפוקחים לפי התעריף של נעמ"ת וויצו?

נכון, לפי התאמה. לכן גם אנחנו לא יכולים לקבל ילדים מתחת לגיל שלושה חודשים.

ברור, זה בכלל לא היה בדיון על החודש וחצי. זה חוק במדינת ישראל.

רגע, תגידי, יש לכם עמיתים כאלה, מה אתן יודעים על מוסדות אחרים? תספרו לנו קצת.

בן גוריון בדרום, למשל.

מאיפה אתה?

אני מהטכניון, אבל ההתאחדות עשתה עבודה טובה ואני יכול להקריא לך את הפסקה מהדו"ח של המצב שיש.

הנה, בבקשה. בדיוק חיפשתי. איזה עמוד אתה?

אני בעמוד השני של הדבר הזה, וכתוב שמהדו"ח עולה כי - - -

יש לי, תודה. אני מקשיבה.

השוואה בין המוסדות: מהדו"ח עולה כי מעט המעונות שקיימים היום בקמפוסים, מופעלים רק אוניברסיטאות ובחלק מהמכללות לחינוך.

זה נמצא בסוף של העמוד השני, מהדו"ח עולה.

הבנתי לבד. יש כאן נציג של ור"מ? של המכללות? מאיפה את?

אני ממשרד החינוך.

משרד החינוך מה?

אני מאגף הכשרת עובדי הוראה, אבל אני מכירה. ישנן מכללות שקיימים בהן מעונות במחירי תמ"ת, באחריות תמ"ת.

באילו מכללות לחינוך?

אני לא ממש מצוידת ברשימה, אבל כן ברור לנו שהמכללות - - -

יש כן נציג של ור"ה? חסר לי כאן גם אם ור"ה וגם ור"מ.

הם תאגידים פרטיים, ועל כן הם צריכים לפעול בהתאם לנהלים. כשרוצים להפעיל מעון, צריך לדעת לפעול לפי הנהלים.

זה אני יודעת, אבל אני רציתי לדעת למה הם לא מקימים אצלם.

אני יכולה להגיד משהו?

כן, אני יודעת בדיוק עם מי לדבר.

קודם כל, אני אציג את עצמי. אני יפה טבג'ה, יושבת ראש אגודת הסטודנטים במכללת אשקלון. לפני שהפכנו להתאחדות הסטודנטים הארצית בהשתתפות כולם, את כל המידע הזה לאף גורם בארץ לא היה. לאף גורם לא היה מידע מדויק להגיד איפה יש מוסדות, איפה זה מסובסד. נאלצנו לעשות את זה עצמאית בגלל צורך מהשטח. כשהם צריכים, יש להם דילמה לבחור אם ללמוד לימודים אקדמיים או להפסיק את הלימודים. אני חושבת שמערכת להשכלה גבוהה בשיתוף המוסדות הממשלתיים, צריכים לקח את האימהות באקדמיה וגם אבות, כמו שאר האוכלוסיות מהפריפריה, מגזר חרדי, ולתת להם תשתית להנגשת השכלת גבוהה. לא יכול להיות שאנחנו נצטרך לבחור אם להמשיך את הלימודים או לא. דווקא שהאקדמיה תהיה תקרת זכוכית?

זהו, מה שאני מנסה להגיד זה שיש גם פתרונות נוספים שאני לא יודעת אם עלו פה עדיין, אבל מתבצעות – אני לא יודעת בערך כמה זמן, אבל מתבצעות מצב שהרשויות המקומיות צריכות להגיש מכרזים למעונות יום.

אז אנחנו במכללת אשקלון הגשנו בקשה לרשות המקומית, שאחד מהמעונות יום שהם זכו יעברו למכללת אשקלון בשיתוף. אני חושבת שזה אחד הפתרונות הטובים. אנחנו מחכים להסכם חתום.

נולדה גם הצעת החוק עם איציק שמולי שנמצא פה, שתרגם את המצוקה הארצית – מירב, אני מקשיבה לך, הייתי רוצה שתקשיבי לי גם.

תשמעי, אני מה זה מקשיבה לך. אני מקשיבה לך תוך כדי שפניתם לרשות המקומית באשקלון, אל תדאגי. אני אישה, אני יכולה לעשות שני דברים.

מה שמטריד אותי, זה שאני - - -

זה לא מה שהיא אמרה, היא גם זרקה לי מחמאה.

הצעת החוק של איציק שמולי.

נולדה הצעת החוק של איציק שמולי, שבאמת – אספנו חומרים מהשטח והוא תרגם את זה להצעת חוק, אז זה חשוב. אפשר להגיד באופטימיות זהירה, גם הדיון הזה הוא משהו משמח, עדיין לא חגיגה.

יש פה גם מישהי מקבוצה של אימהות באקדמיה, שאוספת את כל האנשים, ואז אנחנו משתפות שם מידע. חשוב שהדברים האלה יקבלו כאן ביטוי.

הכי חשוב שהשכלה גבוהה לא תהיה תקרת זכוכית לאימהות ואבות בעניין הזה. מי כמוך יודעת, אמא טרייה.

תודה.

אני רוצה להוסיף משהו.

כן, מאיפה את?

אני תהילה תנעמי מרשות הצעירים, מהמשרד לשוויון חברתי. אני בעצמי סטודנטית. הבת שלי הייתה לפני שלוש שנים גם במעון יום בגבעת רם, פה.

בתוך הקמפוס?

כן. כמו שהיא אמרה, זה אכן תקרת זכוכית, כי מה שקורה בעצם זה שיש את הסוגיה שמקצים איזשהו מבנה שהוא לא מותאם לפעוטות, אם זה חוסר במקלחות, דבר בסיסי שצריך לשטוף את הילד. בהתאם לזה שזה לא מותאם ל- - -

את זה הבנתי. אני הבנתי שיש מבנים לא מותאמים.

נכון, אבל יש לזה השלכה. השכלה זה בעצם שהתמ"ת לא מכיר בזה, ואז הסטודנטיות לא מקבלות הנחה של התמ"ת.

זה ברור לי לחלוטין. אני רוצה לתת לחברי הכנסת. בבקשה, סעיד אלחרומי, רצית להתייחס.

כן. קודם כל תודה על הישיבה, על קיום הישיבה ועל היום בכלל, יום הסטודנט. היום יש לנו גם יום הסביבה, זה יום עמוס בכנסת.

אני חושב שהנושא מאוד חשוב, ויושבת ראש וועד הסטודנטים מאשקלון זרקה מילה נכונה. הרשויות המקומיות היום מגישות בקשות להמון מעונות יום בתוך הרשויות, ואני חושב שמשרד הרווחה נענה בגדול לנושא הזה.

אז איפה שיש לנו מוסדות אקדמיים, לנתב לכיוון של המוסדות האקדמיים האלה.

השאלה, מה שרציתי לדעת, זה כמה באמת מוסדות פנו. בגלל זה היה חסר לי פה את ור"ה וור"מ.

הם נתנו לי תשובה.

של?

התקשרתי עכשיו לנציגה של ור"ה, והיא אמרה לי שהם יתנו לך את זה מסודר.

כמה מוסדות?

אני פשוט שאלתי עכשיו, והם אמרו לי ש - - -

אבל את לא יודעת?

אין לי תשובה, אבל הם יתנו לך.

יש נחיצות מאוד גדולה לנושא הזה, דווקא לסטודנטים והסטודנטיות שמגיעים מחוץ לעיר ממקומות מרוחקים, בעיקר בפריפריה. הם מגיעים מ-40-60 קילומטר, והוא צריך להגיע לעיר גדולה, לאיפה שהמוסד האקדמי. כאן החשיבות היא מאוד נחוצה שבעצם בדרך שלו הוא יגיע למוסד האקדמי ויכניס את הילד או התינוק למעון.
יש את הבעיה של יומיים שלושה בשבוע, זה קצת בעייתי. אני חושב שטוב יותר הנושא של סטודנטים לתארים מתקדמים, לכן שאלתי על זה. הם בעצם חוקרים בעבודות שם, במקומות בתוך האוניברסיטה.

קודם כל, אנחנו צריכים לדאוג לכך שבכל מוסד אקדמי יהיה מעון. זה קודם כל, זה הצעד הראשון. רוצים לחתור לזה. אחר כך, שאר הדברים שאמרת, אני חושב שאפשר עם הזמן להתגבר על זה.

אתה צודק במאה אחוז. אנחנו צריכים לדעת, אלף, שבכל מוסד אקדמי יש מעון, והייתי רוצה לדעת כבר כמה מוסדות אקדמיים יש בהם מעונות.

אני רוצה רגע להוסיף למה שהוא אמר. דבר אחד, זה שאני מבקשת מכולכם לתקן בדף שקיבלתם, שבאוניברסיטת תל אביב זה לא לחברי סגל בלבד.

אני חייבת להגיד שהרבה סטודנטים, זה מה שהם אומרים.

בסדר, אבל יש הוכחות ואני יכולה להגיש לך את הרשימה של מי שלומד במעון, ואת תראי שזה סטודנטים אז זה מאוד לא נכון.

עכשיו אני רוצה להגיד לגבי העניין הזה של מעבר לעניין של הקיום של המקום, שזה דבר שאת אומרת שאנחנו לא יודעים כרגע כמה יש ואיפה יש. אנחנו מסכימים עם זה שצריך את זה.

יש באמת לדון במחשבה שזה בעצם לא רק בעניין שזה שירות לסטודנטים, אלא במהות של מה זה מעון בתוך מסגרת אקדמית. איך מעון יכול לעבוד עם מסגרת אקדמית, איך המעון יכול להרוויח מהמסגרת האקדמית, מעבר לזה שהם רק מקבלים שירות.

למשל, איזה הרצאות אפשר לתת להורים מתוך המסגרת האקדמית.

הבנתי. אני צריכה להתקדם מזה, אני כל הזמן נשארת בגובה של מכללה ואוניברסיטה. זה לא מעניין אותי. אני רוצה לדעת את התמונה הכללית, ואת זה אין לי כאן. אולי בני שהצטרף ייתן לי תמונה.

חבר הכנסת שמולי, אתה רוצה להוסיף משהו?

כן, תודה רבה. קודם כל תודה רבה על הדיון, ומירב כל הכבוד על היום, גם לך וגם לעליזה, וגם ליושב ראש ההתאחדות וכל היו"רים שנמצאים פה ועושים עבודה באמת מרשימה בהרבה מאוד תחומים. יישר כוח גם על היום הזה וגם על הכל.

ברור שבעולם מודרני, אנחנו נדרשים לדעת לשלב בצורה יותר ויותר מיטבית בין הורות ובין תעסוקה וקריירה.

באמת במטרה לתמוך במאמצים האלה של היכולת לשלב בשני המרכיבים האלה, אז הכנסת בשנים האחרונות בעיקר עסקה בתיקונים נדרשים בתוך שוק העבודה, מחופשת לידה כמובן וגם דברים נוספים, שבעצם נועדו לתמוך במאמצים בעיקר של נשים אבל לא רק, אבל בכלל של הורים צעירים, לעבור את התקופה הזאת, מתוך הבנה שזו זכות בסיסית.

כל הסיפור של הסטודנטים והסטודנטיות בתוך העולם האקדמי, לדעתי נשאר מאוד מאחור. מה ששמענו כאן זה דוגמה שהיא אולי מרהיבה, אבל היא בהחלט יוצאת דופן לצערי. גם מבחינה זו שבסופו של דבר, אמנם בהחלט כדאי שהוועדה תקבל נתונים רשמיים ולא רק מור"ה אלא גם מור"מ וגם מהמוסדות לחינוך, אודות מספר המעונות הזמינים בתוך המוסדות להשכלה גבוהה.

תמונת המצב היא כזו שאתם החריגים ואתם יוצאי הדופן. אני אומר לך, אני מכיר את העולם הזה דיי טוב. זה הדבר שאנחנו צריכים להתמודד איתו.

צריך לקחת בחשבון – אני לא יודע אם זה היה בדו"ח הסטודנט הזה או הקודם, אבל 39% מהסטודנטים גרים שלא בקרבת ההורים שלהם. זאת אומרת שהעומס עליהם הוא הרבה יותר גדול, כי הם לא יכולים לשים את הילד אצל אמא שלהם או אצל הסבתא וללכת לאקדמיה.

זה אומר שהרבה פעמים פשוט נעמדים באיזושהי צומת שהם באמת צריכים להכריע בין הקריירה או בין הלימודים, לבין ההורות.

כשאני בעצם כתבתי את הצעת החוק, אז את יודעת, מירב, אני הייתי בטוח שמשהו כמו 5%-7% מהסטודנטים הם הורים. יש 14% מהסטודנטים כבר שהם הורים, שזה נתון שלפחות אותי הפתיע מאוד.

אני חושב שאולי כמו בתחומים אחרים, האקדמיה – המל"ג ו – לא תמיד מבינה, מפנימה, רגישה עד הסוף לתפקידים הנוספים שיש לאקדמיה, חוץ מהקניית דעת והרחבת אופקים לסטודנטים. יש לה גם תפקיד חברתי, שאת מתעסקת עם זה הרבה, את קידמת הצעת חוק באמת יוצאת דופן.

יש לה גם תפקיד בכל מה שקשור להנגשה של האקדמיה לאוכלוסיות מסוימות, כמו חיילים משרתים במילואים וכמו סטודנטים בהיריון וגם סטודנטים שהם הורים צעירים.

במובן הזה העיקרון צריך להיות ברור. מוסד החל ממספר סטודנטים מסוים, המוסד האקדמי חייב לתת מענה לסטודנטים שהם הורים. המענה הזה צריך לבוא בצורה של מעון תקני שבעצם ישרת את הסטודנטים וגם את אנשי הסגל.

אפשר להתווכח כמובן על המספר, האם זה 5,000 סטודנטים, האם זה 3,000 סטודנטים. כמובן שמוסדות קטנים צריכים לקבל מענה על בסיס אזורי.

אני חושב שכרגע הדבר הנכון ביותר לעשות, זה בראש ובראשונה לקבל מידע מהמל"ג ו – כרגע המידע הזה לא מצוי בכלל על השולחן שלנו. כמה מעונות קיימים, איזה אוכלוסיות בתוך האקדמיה הן משרתות, כל מעון ומעון, כמה מהילדים שנמצאים שם הם בעצם ילדים של אנשי סגל, וכמה של סטודנטים. לדעתי צריך לשרת את שתי האוכלוסיות הללו.

הדבר השני, זה לקדם את הצעת החוק, ואני אתן גם הרבה קרדיט לנציגים של הסטודנטים, ובעיקר לך יפה, על זה שאתם הרמתם את היוזמה הזו, ובעצם לקדם את הצעת החוק שקובעת שבמוסדות האקדמיים יהיה מעון לילדים, כך שהסטודנטים לא יידרשו לוותר על אחד משני המרכיבים, או על ההורות או על הקריירה.

תודה רבה. בני, אני הזמנתי אותך לכאן כדי לתת קצת את התפיסה המרחבית יותר. אין ממש נתונים, טוענים שיש רק באוניברסיטאות. אם אתה יכול להסביר אם נתקלת בסוגיה הזאת של מעונות יום, מה עושים מבחינת התמודדות. אין לנו כאן נתונים, כמו שחבר הכנסת שמולי אמר, רוחביים.

יש את אוניברסיטת תל אביב, שבאמת יפה שהגעת ונתת לנו נתונים, אבל לא קיבלתי תמונה. תציג את עצמך.

שמי בני אלון, אני יושב ראש פורום המנכ"לים של המכללות האקדמיות הציבוריות.

אני אומר קודם כל שלהערכתי, הנושא של מעונות יום הוא נושא חשוב מאוד שיכול לתת מענה גם לסגל, כמו שנאמר כאן, וגם לסטודנטים. במכללות, אני חושב אפילו ביתר שאת, מכיוון שיש לא מעט מסלולים בתוך המכללות שמאפשרים לסטודנטים לעבוד במשרות מלאות ולקיים לימודים.

לכן הדבר הזה הוא עוד יותר קריטי. זה מסלולים ייחודיים שבדרך כלל קשה מאוד למצוא אותם באוניברסיטאות. לכן אני חושב שהמהלך הזה הוא מהלך שבהחלט שווה לבחון אותו לעומק ולתת לו את המשאבים המתאימים.

אין לנו נתונים מסודרים, אני חייב להתייחס. אבל אני יכול לומר שממה שאני יודע מהנתונים, מהשיחות שלי עם המנכ"לים ועם ראשי המוסדות, אני מעריך שיהיה לזה ביקוש גבוה.

בחלק מהמכללות לדוגמה, כולל המכללה שאני עומד בראשה, האקדמית תל אביב יפו, אנחנו מפעילים במהלך חודשי הקיץ קייטנות לילדים, והקייטנות האלה הן בביקוש גבוה מאוד. הקייטנות האלה גם מקבלות סבסוד, והן עונות על צורך מאוד משמעותי, במיוחד בחודשי הקיץ שאין סידור לילדים.

אני חושב שזה יכול להגביר נוכחות - - -

עד היום לא עלתה הסוגיה הזו של מעונות יום בקמפוסים?

לא. היא לא עלתה בצורה מסודרת, היא לא עלתה גם במל"ג.

שניה, אי אפשר ביחד. בואו ניתן לה כי היא עוד לא דיברה.

בני, כמה חסם הוא קרקע, כסף או גם וגם במכללות?

אני מעריך שבמכללות זה גם שטח כמו שאתה מתאר וגם כסף. אלה שני הנושאים המרכזיים. המכללות הן גופים שנבנים, הם עדיין בצמיחה, וכל שטח או פיסת נדל"ן זה דבר מאוד משמעותי. ברגע שיש פיסת נדל"ן היא מופנית להוראה, ואם נרצה להקצות לדבר הזה איזשהו שטח שיתייחס לעניין של מעונות, נצטרך לקחת את זה בחשבון. נצטרך לתת איזו עדיפות.

צריך גם לתקצב את זה וכולי, זה דבר שהוא מאוד – אבל הוא אפשרי, הוא לא בשמיים לדעתי. אנחנו לא מדברים פה על סדרי גודל מאוד גדולים בקרב המכללות. סדרי הגודל, למי שלא מכיר, בממוצע מספר הסטודנטים ואנשי הסגל נע בין 3,000-5,000 פלוס מינוס. אלה מספרי הסטודנטים.

מבחינת אנשי סגל, בדרך כלל במכללה בסדרי הגודל האלה זה יכול לנוע בין 70-120 אנשי סגל אקדמי בכיר, שזה הגרעין המרכזי שמגיע כל יום למכללה, ועוד כמה מאות אנשי סגל זוטר, שזה מורים מן החוץ וסגל.

מבחינת התקנון, אני שואל אותך וגם אותך. מבחינת התקנון, אין בעיה שהמבנה יהיה מבנה רב תכליתי כמו בניו יורק נגיד, שבקומה התחתונה הוא ישרת מעון, ולמעלה כמו באוניברסיטת חיפה הוא יהיה כתות?

ברוב המקומות התב"א מאפשרת לעשות את זה, שימוש רב תכליתי, כל עוד זה נמצא תחת המסגרת של אקדמיה, מוסד חינוכי, השכלה גבוהה, אפשר למצוא לזה פתרון. אני לא מאמין שיש בעיה בהגדרות התכנוניות.

מה טווח הגילאים בקייטנה?

רגע, סליחה. קודם כל, מי הגברת?

צהריים טובים, שמי לילך חיבי מנחם, יושבת ראש אגודת הסטודנטים והסטודנטיות של האוניברסיטה הפתוחה.

אני רק אספר בקצרה שאצלנו באוניברסיטה הקמנו מועדון הורים שנקרא מועדון הופלה. היום הוא שייך גם לדיקנט. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה – המועדון קיים כבר 3.5 שנים. אני מהמקימות.

היום המועדון עובד בעיקר על ערכים תרבותיים, חברתיים, נושא של זכויות סטודנטים הורים, אנחנו מקפידים לשלוח את כל הנוהל הורות של המל"ג.

לפני כשנתיים וחצי אני בעצמי, ביחד עם רכזת ההורות גברת ירדנה יפרח, ניסחנו מכתב פניה למל"ג בנושא של מעונות יום.

מכיוון שהאוניברסיטה הפתוחה, יש לה 62 קמפוסים עם מגמה להרחבה בשנה הקרובה ברחבי הארץ – פנינו גם לארגוני נשים בכל הסיפור של מעונות. חשוב לי לדייק שכן נעשתה פנייה למל"ג. לא קיבלנו שום התייחסות עד היום.

בהקשר הזה אני אגיד שהאוניברסיטה הפתוחה נמצאת כל מקום, אז כשמדברים על מעונות של מכללות, חשוב לקחת בחשבון גם את האוניברסיטה הפתוחה, כי היא עובדת עם מכללות.

פשוט הנציג היחיד שדיבר כאן לעניין זה בני מהמכללות. עד עכשיו בכלל אין לי – זה שאתם כל אחד בא ומדבר על המקום שלו זה נהדר, אבל כך לא מתקיים דיון בוועדה.

דיון בוועדה הוא דיון רוחבי. זה לא אוניברסיטת תל אביב, זה ור"ה. זה לא המכללה האקדמית תל אביב יפו, זה הור"מ, וזה הול"מ, וזה המל"ג, וזה ות"ת. זה שכל אחד עושה כאן, זה נהדר, אבל זה לא המהות של הדיון.

אז בהקשר לדיון אני אגיד שתי נקודות. נקודה ראשונה שאין גוף מסודר שמרכז את כל הנתונים, אז צריך להקים גוף כזה.

הדבר השני, זה שאנחנו היום דנים כי זה יום הסטודנט בכנסת ודנים ספציפית במעונות, זה עדיין לא חכמה. אנחנו שנה שעברה קיימנו דיון בנושא זכויות סטודנטים הורים, ועשינו גם תיקון חקיקה ספציפי.

אז צריך למצוא, לא יודעת מה – או לייצר ביחד עם איציק, ביחד איתך כיו"ר השדולה, איזושהי תכנית שתיקח מספר בעיות, מספר סוגיות ותתעסק בזה.

ברור. מה רצית להעיר? שם ותפקיד.

רלי בריל, אני מובילת קבוצת אימהות באקדמיה, ככה שאנחנו נציגות הסטודנטיות האימהות בעיקר - - -

איפה את לומדת?

אני לומדת באוניברסיטה העברית. אני חוקרת בבית הספר לוטרינריה, בדוקטורט.

שאלנו את הסטודנטיות בקבוצה, יש לנו מעל 2,000 - - -

יש לכם שם מעון?

כן. בפקולטה לחקלאות יש מעון. יש באוניברסיטה העברית מעונות – אני יודעת שהם לא בקשר עם התמ"ת בעניין הזה. אני יודעת ספציפית שבפקולטה לחקלאות ניסו כמה פעמים להביא את זה למצב שיהיה איזשהו סבסוד ממשרד הכלכלה ולא הצליחו.

כמה אתן משלמות?

אז זהו, אצלי הם קצת גדולים יותר, אבל שתי הבנות שלי היו שם וזה משהו בסביבות 2,000 שקלים, אולי קצת יותר. זה תלוי, כי שם דווקא בניגוד למעון בתל אביב, אנחנו כן יכולות להביא למספר – נגיד ליומיים בשבוע, ליום קבוע, לכמה ימים. אני הייתי מגיעה למחקר, אז הייתי חמישה ימים בשבוע בלי יום שישי. כלומר, התשלום הוא בהתאם.

גם בניגוד לזה, כן יכולנו להיכנס, בתור אמא טרייה שצריכה לחזור למחקר במקרה הזה, ובאמת במחקר מתאפשר לחזור לאחר שלושה חודשים כמו בשוק העבודה. אז יכולתי לבוא ולהמשיך להניק את הבת שלי, וגם לחזור למעבדה לעשות את מה שאני צריכה. זה היה פשוט מושלם.

העניין שבאמת סטודנטיות לתואר ראשון בעיקר ותארים שניים אחרים, צריכות לחזור לאחר שישה שבועות, יש כאלה שגם פחות לצערי, זה מצב מטורף. אין מה לעשות עם הילדים בגיל הזה, אין שום מסגרת שמקבלת מלבד מכללות ובעיקר מכללות דתיות.

יש גם כאן בירושלים, מכללת אפרתה, גם את חמדת הדרום. יש עוד כמה מכללות שיש שם אופציה להכניס מגיל שישה שבועות את התינוק. זה לא מעונות שמקבלים עד גיל מאוחר, הם מקבלים באמת עד איזה גיל שנה וחצי. זה כמובן לא מוכר במשרד התמ"ת וכאלה.

מה זה המחיר המפוקח אצלך בתל אביב?

התשלום הוא לפי תשלום של ויצו. יש תוספות שמקבלים בגלל הצורה של איך שהמעון מתנהל - - -

אבל מה המחיר הבסיסי?

המחיר מחושב לכל אדם באופן אישי.

זה לא עובד ככה, אני אסביר לך איך זה עובד. אתה הולך למעון ומחייבים - - -

יש קריטריונים של התמ"ת ולפי תלוש השכר.

2,000 שקלים זה מתנה. אני לא רוצה להגיד לך כמה אנחנו משלמים.

לגבי מוסדות לימוד, אם רציתם לדעת ממה שאנחנו כן אספנו, אז יש בטכניון, בתל אביב כמובן, בעברית, בקמפוסים השונים, בבר אילן, בוויצמן, במכללות דתיות מה שאמרתי לכם. אני חושבת שיש עוד כמה שלא הצלחנו לאסוף כי באמת זה היה זמן קצר לאסוף מידע.

אני קוראת גם להתאחדות, לכל מי שרוצה באמת להצטרף ולעשות איזשהו מאגר נתונים שאני לא מבינה איך עד היום אין. לקח לי כל כך הרבה זמן לאסוף את המידע הזה, אבל יש לנו קבוצה. אני באמת מוכנה לרתום את האימהות בקבוצה שלנו ולעשות באמת את כל הסקרים שצריך, כי יש המון דברים שצריך לשנות.

אני חושבת שאם נעבוד בשיתוף פעולה, סך הכל זו מטרה של כולנו. שאימא תסיים תואר.

הנקודה ברורה. תודה רבה.

אתה הנציג של המל"ג, נכון? יש לך מושג מה קורה כאן?

יש לי מושג קטן.

שם ותפקיד.

יותם בן שטרית מהמועצה להשכלה גבוהה.

אני אשתדל לחלק את זה ככה באופן כללי. מבחינת ות"ת אין מניעה שתהיה פעילות של מעונות יום בתוך הקמפוס. זו אפשרות של המוסדות לסייע ולהקים לכך.

מה זאת אומרת אין מניעה?

זאת אומרת שות"ת לא תתקצב מעונות יום מהבחינה הזאת - - -

הם לא צריכים. אם יש את התמ"ת, והוא מאשר את המעון, אז בעצם זה סבסוד.

ות"ת לא תסייע בשירותי רווחה. לצורך העניין, מעונות יום מוגדרים כשירותי רווחה. ות"ת יכולה לסייע בהקמה של מבנים באופן כללי, וכמו שבני ציין כאן בתוך המבנים עצמם שות"ת מתקצבת, הם יכולים להקים מעון יום שלאחר מכן הוא - - -

עכשיו זה ברור.

מבחינתנו, תפעול שוטף של שירותי רווחה, עם כל הכבוד, זה לא תפקידה של ו"תת.

בסדר יותם.

אבל מה לגבי המידע? יש לך מידע? אין לנו מידע מה קורה במוסדות.

אז אני אגיד ככה. לעצרנו אנחנו לא אוספים מידע על שירותי רווחה. אנחנו יכולים לבקש אולי איזו שאילתה בנושא, אבל אנחנו לא אוספים נתונים על נושאים כאלה.

רצית להוסיף משהו גברת טבג'ה?

רציתי להגיד, אם אפשר לחדד את הדיון על הנושא של המבנים, אם זה הקמה מחדש – אם סטודנטים באים אליי ואומרים לי: יפה תקשיבי, יש לי פתרון בשבילך. קחי חדר פה, תביאי לנו שתי מטפלות, שימי לנו משחקים וזהו. אני אומרת להם שאני לא רוצה כאמא לעתיד לשים את הילד שלי שם. אם יקרה לו משהו, מי לוקח על זה אחריות?

סליחה, זה לא איזה מדינה פה – יש כללים - - -

רגע מירב, אז אני רוצה להגיד לך שיש כללים, אבל אני לא זוכרת איזה מוסד, ההורים חתומים על חוזה שאם קורה משהו לילד, לא צד אלף ולא צד בית לוקח אחריות. זה כאילו בייביסיטר.

זה חמור וזה לא אמור להיות ככה.

יש עוד הערות, משהו שחשוב לומר? כן, מעיין.

דבר קטן. אני יודעת שיש – ואין לי על זה מספיק אינפורמציה, לכן אני רוצה לשים את זה בכוכבית ולא שמתי את זה בעיקר דבריי. אני יודעת שיש תקציב ייעודי לא בות"ת, אלא במשרד העבודה והרווחה.

זה קשור לתמ"ת, כן.

מי שניגש למכרזים של התמ"ת זה הרשויות המקומיות.

יש תקציב ייעודי להשכלה גבוהה, למעונות בהשכלה גבוהה.

זה הכל ספקולציות. תקשיבו, אני אסביר לכם. קודם כל תודה רבה על הדיון.

רק הערה קטנה. חשוב שזה ייגע בכלל המכללות והאוניברסיטאות.

בוודאי, זה בדיוק העניין. אני אגיד לכם מה אנחנו נעשה. אני אבקש מיו"ר הוועדה לכנס כאן דיון רחב יותר.

קודם כל תודה שבאתם והצגתם. בזכותכם בשנת 2018 גילינו שצריך מעונות יום בקמפוסים. יש כבר כאלה שעובדים, הכל בסדר. אבל בואי, כמה אוניברסיטאות. עזבי את הנתונים שהציג פה חבר הכנסת שמולי על מספר ההורים הצעירים, יש לנו כאן תופעה שאנחנו לא נותנים לה פתרון. יכול להיות שבאמצעות מספר דיונים כאן נוכל להביא את משרד התמ"ת שיבוא ויגיד את מה שמעיין אמרה פה בסוף, יש כסף, מעונות יום. נביא את ור"מ - - -

כן, יש לך נתונים על כמה?

אין לנו נתונים על מה שקורה בתוך המעונות.

מה זה בתוך המעונות? בתוך ה – את יכולה להגיד לי כמה מעונות יש היום באוניברסיטאות?

לא.

מה התפקיד שלך? את ממונת צהרונים, ברצינות. זה לא מתאים לי הסיפור הזה שקורה כאן. אני ניהלתי עד עכשיו שתי וועדות, זו הוועדה השלישית שלי, ובכל וועדה ישבו האנשים הרלוונטיים וישבנו עם מסקנות מעולות. נכון מעין? היית איתי גם בביקורת וגם בוועדה של הסמים יצאנו עם מסקנות מצוינות. אני לא מנהלת ככה אירוע ולא מנהלת ככה וועדה. חסרים לי נתונים בסיסיים, חסרים לי כמה קיימים היום, חסרים לי מסגרת תקציב, חסר לי מבנים, חסר לי מכללות שכן יש בהן – האם המוסד מטפל בזה, האם זה עלה בכלל כצורך.

אנחנו נכנס כאן וועדה.

ממה שאת מבקשת, כדאי גם – כאן יושבים נציגים של סטודנטים. כדאי גם לבדוק את מידת הדרישה. הרבה סטודנטים מעדיפים ללכת - - -

זה נושא שנבדק בשנה שעברה.

גם זה העניין – את יודעת מה? אם - - -

את יכולה להגיד לנו את זה, מה היחס בין ההיצע לביקוש אצלך?

אני יכולה להגיד לך לגבי - - -

אני מניח שהרבה רצו להיכנס - - -

כמה יש ברשימת המתנה?

לא דרמטי.

אחלה, אבל עדיין אם לא היה את המאה, יש מקומות שאין להם אפילו עשרה ילדים.

אם הייתי מקבלת את כולם, הייתי צריכה משהו בסדר גודל של 150 מקומות.

נהדר. בואי קודם כל שבכל מוסד אקדמי בארץ יהיו עשרים ילדים במעון, ואז תדברי איתי על רשימת ההמתנה שלך.

אוקי. חבר הכנסת איציק שמולי רוצה להוסיף משהו.

אני חושב ש – את זה אני אומר לך, נציג המל"ג. אני חושב שלפני שהוועדה מתכנסת לדיון המשך, כדי שמליאת המל"ג תדון בנושא הזה, וכדאי גם שתעבירו לנו נתונים, שנדע על מה אנחנו מדברים.

היכולת שלכם היא לדעת מה קורה היום באוניברסיטאות ובמכללות שלכם. מה קורה?

אנחנו יכולים להגיש שאילתה כדי להבין כמה יש, בסדר? אין בעיה לעשות את זה.

כולל המכללות לחינוך.

כן, כולל. מה, הם עברו אליכם עכשיו.

לא, הם עוד לא עברו אלינו. זה לא כולל מכללות לחינוך וזה לא כולל מוסדות שאינם מתוקצבים על ידי ות"ת מל"ג.

עזוב את הלא מתוקצבים, אני אפילו לא מבקשת. תן לי רגע את המכללות והאוניברסיטאות.

זה נתון שהוא חייב להיות, גם בלא מתוקצבות יש אימהות שצריך לעודד אותן לאקדמיה.

אני נציג ות"ת. יש נציג מל"ג.

אנחנו נעביר את המסר באמצעותך.

זה לא קשור אליו.

במכללות לחינוך יש רוב לנשים אני מניח, לא?

אם אפשר רק לעיין, אני הייתי כן מציע כאן – ואני מתחבר למה שאמרת בהתחלה, סליחה שאני לא יודע את שמך, כן להתייחס לגודל המוסד. זאת אומרת, יש הבדל מאוד משמעותי בין מוסד שיש לו 500 סטודנטים למוסד שיש בו כמה עשרות אלפי סטודנטים.

צריך להגיד שהצעת החוק של חבר הכנסת שמולי כן מתייחסת לגודל המוסד.

אין בעיה. אמרתי, אני לא מכיר, אני מתנצל.

אני אסכם, כי אני חייבת לרוץ לוועדת חינוך. אני אסכם ואני אגיד לכם שאנחנו נעשה כאן דיון המשך עם כל הנתונים הרלוונטיים. מי שחשוב לו יוזמן גם לדיון הזה.

אנחנו נמשיך את הסיפור הזה של מעונות היום. אנחנו רק התחלנו, תמשיכו לעקוב. אני רוצה לדעת קצת יותר בצורה רחבה יותר ואז אנחנו נתמודד עם הבעיה.

תמשיכו כל הנציגים, מה שאתם עושים זה חשוב מאוד. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:24.