פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים

הכנסת



31
ועדת הפנים והגנת הסביבה
05/06/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 642
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 12:30

מחסור במעונות סטודנטים ברשויות המקומיות – לציון יום הסטודנט בכנסת

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

ג'מעה אזברגה
מירב בן ארי
עליזה לביא
רועי פולקמן

יעל מרום- אבישר - מרכזת תחום תכנון, דירה להשכיר – החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה, משרד האוצר

מירה סלומון - מנהלת מחלקת משפט, מרכז השלטון המקומי

גדי רובין - עו"ד, ייעוץ משפטי לתכנון ובנייה, פורום ה-15 + מרכז השלטון המקומי

ליאת הלבץ - סמנכ"לית פיתוח, התאחדות הסטודנטים הארצית

דוד גלזר - רכז רווחה, התאחדות הסטודנטים הארצית

נטעלי ביז'אוי-שרעבי - מחלקת קשרי אגודות, התאחדות הסטודנטים הארצית

יותם בן שטרית - אגף התקצוב, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב

חנה רובלין - מרכזת תקצוב מקרו ותשתיות פיזיות, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' בנבניסטה (בני) נתן - דיקן הסטודנטים, הטכניון, ועד ראשי האוניברסיטאות

חן גרינברג - יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת ספיר, מכללות

שמעון אקסלרוד - יו"ר אגודת הסטודנטים תל-חי, אגודת הסטודנטים

רענן קלנר - יו"ר אגודת הסטודנטים אפקה, אגודת הסטודנטים

מאור דהן - יו"ר אגודת הסטודנטים מכון ויינגייט, אגודת הסטודנטים

עדי ברונר - יו''ר, אגודת הסטודנטים עמק יזרעאל, אגודת הסטודנטים

יגאל רבינוביץ - רמ''ח תרבות, אגודת הסטודנטים עמק יזרעאל, אגודת הסטודנטים

מיטל יעקב - יו''ר ביקורת, אגודת הסטודנטים עמק יזרעאל, אגודת הסטודנטים

ערן וילנר - גזבר, אגודת הסטודנטים עמק יזרעאל, אגודת הסטודנטים

איימן אבו חמד - פעיל אגודה, המרכז האקדמי פרס, אגודת הסטודנטים

שלומי יחיאב - יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, אגודת הסטודנטים

ארז כליף - ראש מחלקת רווחה, האוניברסיטה העברית בירושלים

אמיר ניסן כהן - אגודת הסטודנטים, הטכניון

אדריאן קרמר - מנהל מעונות הסטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

טל יהודה אידלמן אוברמן - ממונה על המעונות, אוניברסיטת תל-אביב

בני אלון - יו"ר פורום המנכ"לים של המכללות האקדמיות הציבוריות

יולי כספי - מוזמן/ת

אלון מזרחי - מוזמן/ת

צח בורוביץ - שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועדת ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

שגיא אהרון - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את ועדת ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

רחל דיין

מאיר פרץ ואירית שלהבת

מחסור במעונות סטודנטים ברשויות המקומיות

שלום לכולם. אני מצטער על האיחור, זה שבע דקות אבל הן עדיין במסגרת מה שפעם היה נקרא רבע שעה אקדמאית, עד שכולם פתחו באיחור של רבע שעה כל דיון.

נתבקשתי לשבת בראש ישיבה זו ביום הסטודנט, כשנושא הדיון הוא מחסור במעונות סטודנטים ברשויות המקומיות. כך הטיל עלי יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת יואב קיש.

כשאני מסתכל סביבי אני חושב שהיה הרבה יותר מתאים, וזה לא מאוחר, שחברי הצעיר חבר הכנסת רועי פולקמן ישב כאן. אל"ף הוא עוסק בנושא. ובי"ת לא כל כך מזמן היית סטודנט...

אני רק לא חבר ועדת הפנים.

אה, הבנו. וכנראה לא מזמן גם היית סטודנט. אני נבחנתי בפעם האחרונה כסטודנט בדיוק לפני 40 שנה.

מאז לימדת לא מעט באוניברסיטה.

אני מנסה ללמוד כל הזמן אבל בבחינה עמדתי לפני 40 שנה. מכיוון שהדיון הזה הוא פנימי אוכל לומר לכם שבערך פעם בחצי שנה אני מתעורר עם זיעה קרה מכיוון שיש לפני מבחן ואיני יודע את התשובות, זו מכוות אש, וגם לא הייתי אז סטודנט הכי מוצלח. אוכל לספר לכם גם מחוויותיי שכשלמדתי לתואר שלישי בארצות-הברית המשימה לסיים אותו הוכתבה על ידי התקציב – לסיים אותו בשנתיים עם חמישה ילדים. אז כל שעה הייתה כמובן יקרה. ובכל זאת, בכל פעם שהודיעו שהמרצה לא יכול לבוא והשיעור בוטל הרגשתי תחושה של סטודנט, של טירון, שיעור חופשי. אז אני יכול בערך לשער איך אנשים מרגישים בתנאים פחות לוחצים.

הנושא הזה הוא כמובן נושא חשוב וגם כאוב. כפי שנאמר לי, אני כאן כאילו יושב בראש אבל מקבל הוראות. כל אחד מכם בבית מכיר את העניין הזה. אז מר דוד גלזר, רכז הרווחה בהתאחדות הסטודנטים הארצית, האם תוכל להציג את הנושא מבחינתכם?

אז שלום וברכה. באמת העלינו את הנושא הזה כחלק מיום הסטודנט הלאומי. אנחנו רואים את הנושא הזה כחשוב וכאקוטי, נושא שנמצא בבעיה חמורה ביחס לעולם. יש בישראל מחסור מאוד מאוד גדול במיטות למעונות הסטודנטים. אם ב OECD-הממוצע הוא של-15% מכלל הסטודנטים יש אפשרות להתגורר במעונות, בישראל האפשרות היא רק ל-7% מן הסטודנטים, על פי סקר שעשינו בשנת 2017, לפני שנה. מחאה חברתית 2011 - - -

למה צריך סקר? אלה נתונים מוחלטים. אין פה עניין סטטיסטי: כמה חדרים וכמה סטודנטים.

נכון. לאחר המחאה החברתית, כולנו מכירים – אני מספר פה על מנטרות שחוזרות על עצמן במשך שנים – ועדת טרכטנברג המליצה על בנייה מאוד רחבה של מעונות. רשות מקרקעי ישראל החליטה על 20,000 מיטות, בהחלטה מסודרת. בפועל, מה שקורה בשטח, יש בנייה, יש הפשרה של קרקעות, אבל אל"ף זה נורא איטי, ובי"ת אנחנו לא קרובים ל-20,000 המיטות המדוברות שצריך להקים פה במדינת ישראל.

אתה מדבר באחוזים אבל מה הוא מספר המיטות הקיים?

אין לנו מספר כזה.

מה מספר הסטודנטים?

אם אפשר להגיב. אני יותם בן שטרית מן המועצה להשכלה גבוהה.

יש כיום בערך 7,000–10,000 פתרונות דיור במעונות הסטודנטים לפני התוכנית שאנחנו בעצם התחלנו. כיום משתתפים אתנו גם "דירה להשכיר" בנושא, אבל מבחינת המיטות הקיימות יש באוניברסיטה העברית בערך 3,000–4,000 מיטות, בטכניון יש עוד כ-5,000.

יש 3,000 או 4,000?

לא, בין 3,000 ל-4,000, זה תלוי.

שים לב שמר גלזר דיבר על מספר המיטות ואתה דיברת על פתרונות דיור. השאלה אם זה אותו דבר?

נציג האוניברסיטה העברית יכול לומר בדיוק כמה מיטות יש לסטודנטים באוניברסיטה העברית. כמה?

4,700.

בסדר.

אז רק תתאמו את זה עם ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב).

טוב חבר'ה, רק רציתי לדעת שיהיה לנו איזה אומדן כי באחוזים קשה לי, לפעמים מכפילים משהו אבל הוא עולה משתיים לארבע, זה לא כמו מארבעה ממיליארד לשמונה מיליארד.

אני רוצה לדבר על כמה בעיות שמבחינתנו הן מאוד חשובות ולכן ביקשנו את הדיון. אז דבר ראשון שאני רוצה להתייחס אליו הוא העובדה שהיום "דירה להשכיר" היא זו שבונה את המעונות.

תן לי רגע. לפני הבעיות, תן לי להכיר את המצב. חבר הכנסת רועי פולקמן אולי מכיר אותו יותר טוב.

או-קיי.

מהו הביקוש? מהו הצורך?

אנחנו רוצים - - -

לא מה אתם רוצים – אני שואל היום – מה הוא הביקוש? כמה מידפקים על הדלת? כמה בשנה? אולי במועצה להשכלה גבוהה יאמרו, יש להם תמונה כוללת, אולי גם לכם. בוא נראה מה היקף הבעיה.

שאלה נוספת, איך היום אם יש מצב מחסור, אתם מתארים מצב של מחסור, איך מודדים את הזכאות לאותן מיטות יקרות ערך? אני מבקש את זה על מנת שיהיה לנו מצע לדיון. אני לא הספקתי ללמוד את הכול.

ליאת הלבץ, סמנכ"לית פיתוח בהתאחדות הסטודנטים. אתייחס לשאלות ששאלת.

אם השאלות שלי טיפשיות תגידו: "זה לא שאלה טובה", אין בעיה. אני מנסה ליצור איזה רקע, שנראה על מה מדובר. אולי זה מספיק? אולי מה שאתם קוראים לו מיטות זה מספיק, ופתרונות דיור זה עוד יותר טוב? בואו נראה על מה מדובר.

למעשה אנחנו מזהים קודם כל שהמדינה אומנם מבינה היום שיש לה אחריות על עניין המעונות, אבל זה נושא שהוא יחסית חדש. כמו שדוד גלזר פה ציין, המדינה הכירה לראשונה במחויבותה ובאחריותה לבניית מעונות סטודנטים רק אחרי המחאה החברתית, כך שזה חידוש של השנים האחרונות. מעבר לזה, יש להבין שאנחנו מדברים על משבר הדיור – משבר הדיור הוא מאוד גדול אך יש לו מן הסתם כל מיני אפיקים ולבנות, לבנות, לבנות, כמה שנעשה זה נהדר וזה מבורך, אבל יש עדיין פתרונות נקודתיים שניתן להעניק לאוכלוסיות ספציפיות במקרים ספציפיים. מה שאנחנו רואים בצורה מאוד ברורה, שבאזורים של קמפוסים, ברגע שמגיעים הרבה סטודנטים לאותו אזור ומחפשים דיור בשכירות לתקופה זמנית, ברגע שהביקוש לדיור סביב הקמפוס עולה אז אוטומטית בעלי הדירות מעלים את המחירים. הסיטואציה הזו של שכירות באזורים שהם סביב קמפוסים – ואני לא מדברת רק על אזורי ביקוש, זה לא רק תל אביב, רמת גן, אזור המרכז וירושלים – מדברים דווקא במקרה הזה בסיטואציות עוד יותר מורכבות באזורים הפריפריאליים, בקמפוסים היותר מרוחקים, שדווקא שם מגיעים פתאום במסה בתחילת שנה הרבה סטודנטים ובעלי הדירות מנצלים את זה ומעלים את המחירים.

סטודנט מוציא כיום על דיור את ההוצאה הגדולה ביותר מתוך סך הוצאותיו במהלך שנת הלימודים. ואנחנו באמת מזהים את זה כאחד המרכיבים הקשים ביותר - - -

אגב, לא רק סטודנטים, זו ההוצאה הגדולה ביותר של כל אחד.

נכון. בקרב סטודנטים, אנחנו יודעים כבר היום שסטודנטים מסיימים את שנת הלימודים שלהם בגירעון תקציבי. הם אינם מצליחים להגיע למאזן ועל אחת כמה וכמה שאינם מצליחים לחסוך.

סליחה, אין לנו זמן, יש לנו כשלושת רבעי השעה. אני לא שאלתי מה הבעיה הכללית אלא מה המצוקה של סטודנטים מבחינת המקום במעונות. המועצה להשכלה גבוהה קוראים לזה פתרונות דיור. זאת אומרת, יש X מיטות. עכשיו תגידו: ישX , שני X, שלושה X, שני X + דלתא של מבקשים ובמצב הנוכחי איך נקבעת הזכאות? יכול להיות שהיא נקבעת ארצית, אולי כל אוניברסיטה נוהגת אחרת. מישהו שיסביר את המצב.

אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים בטכניון. אני חושב שקצת קשה לענות על השאלה שלך בגלל שהביקוש הוא כל כך גדול וגם עם הביקוש שאנו רואים הוא נחתך בגלל שהרבה סטודנטים יודעים שהם לא יקבלו את המעונות והם לא מגישים בכלל את הבקשה.

כמה בקשות כן מוגשות בשנה? חבר'ה, נתחיל מעובדות. כמה בקשות מוגשות בשנה וכמה מקומות יש ומהו הפער? כיוון שיש פער, איך זה הולך? כל הקודם זוכה? משלמים תוספת? תסבירו, נו.

אז אני אסביר. מבחינת ביקוש אינני מכיר סטודנט, ואני שמונה שנים בטכניון, שלא היה רוצה את הדבר הזה. אז מבחינת ביקוש כל הסטודנטים שלומדים במוסד רוצים את זה. איך הקריטריונים נקבעים? זה נקבע על ידי המוסד, כאשר אצלנו קודם כל זה לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים כלומר כמה הכנסה, כמה אתה רחוק, כמה קשה לך למצוא דיור, ומעבר לזה יש עוד קריטריון שני שנוגע להצלחה בלימודים.

אני עדיין שואל: מבין הסטודנטים שנרשמה לבקשתם זכאות, מבחינת מצבם הכלכלי, כמה מהם – רבים מהם נדחים כי אין מקום במעונות, כך על פי דעתי, קודם יקבלו אלה שנמצאים במצב של מחסור. יהיה מצב של מחסור גם בשנים הבאות, גם עם הפתרונות שאתם מציעים. אז אני שואל מהו המצב? כמה נדחו? נציג המועצה להשכלה גבוהה יכול לענות?

אנסה לענות באופן כללי. מה שקורה זה שבאמת יש מעט מוסדות אקדמיים שיש בהם מעונות סטודנטים. ואז באמת הניתוח הראשוני שעשינו, שאם יש צורך – כפי שאנשי התאחדות הסטודנטים הציגו – בערך 15% בכל מוסד, קודם כל נענה על הצורך הזה ואחר כל נוכל לענות על השאלות שאתה שואל. כיום אין מעונות סטודנטים בכל מוסד אקדמי. אמרנו, קודם כל נגיע לסטנדרט של מה שאנחנו מכירים לפי ה-OECD ואז אנחנו נענה.

לגבי הטכניון אנחנו כן יכולים לענות באופן ספציפי. לטכניון מבחינת ביקושים יש שיעור הרבה יותר גבוה. הם עומדים, אם אני זוכר נכון, בערך 50% - -

70%.

- - 70% מקבלים מעונות סטודנטים מכלל הסטודנטים. אמרנו שכמובן - - -

לגבי רבים מהם זה קל"ב (קרוב לבית). לא? כמה הם בקל"ב בחיפה?

לא אבל יש גם - - -

בסדר, אני מנסה לאתר את הבעייתיות הקשה והיסודית.

אני מסכים אתך. זאת הייתה נקודת המוצא שלנו. בהתאם לנקודת המוצא הזו, ההשערה שלנו, שיש חוסר של לפחות 10,000 מיטות, שאמורות להתפזר כרגע למוסדות אקדמיים בלבד.

טוב, קיבלנו מספר ראשוני.

חבר הכנסת רועי פולקמן חברי.

תודה, אדוני היושב-ראש.

אני אומר כך: אנחנו הגדרנו יעד. היה שינוי, שקרה גם בעקבות העבודה עם התאחדות הסטודנטים לקראת יום הסטודנט.

סליחה, רשות מקרקעי ישראל מדברים על 20,000 בנייר שאני קיבלתי. אתם מדברים על 10,000 ביעד קצר-הטווח?

אם אפשר לעשות כאן הבהרה קטנה. באמת רשות מקרקעי ישראל יצאו עם אפשרות לתת לכלל המוסדות האקדמיים, כולל מוסדות חינוך ומוסדות שהם אינם מתוקצבים על ידי וועדת תכנון תקציב – הנדסאים וכדומה, וכרגע אנחנו מדברים רק על מוסדות של ות"ת.

לאט-לאט אנחנו מבינים.

אז מהלך אחד שכן עשינו כבר לפני שנה וחצי - - -

מי זה "אנחנו"?

הכנסת, לצורך העניין. הייתה לי הזכות לדחוף את זה אז יחד עם התאחדות הסטודנטים. בדיון כזה אמרנו שאנחנו רוצים שמי שיקבל - - -

היושב-ראש היה יותר נחמד? פחות הקשה?...

אבל לא דוקטור לגיאולוגיה... יש לי חברים מן התחום, ולא רק בעניין הזה מעריצים אותך.

לכן, אחד הדברים שביקשנו אז, שלא רק ות"ת תתעסק בנושא האתגרים של המעונות, שעבדו בעיקר מול המוסדות הגדולים. ראינו שיש חסם שהוא לא רק כסף, בעיקר במוסדות שאינם נמנים על חמשת המוסדות הגדולים. ברור שהטכניון, אוניברסיטת תל אביב, והאוניברסיטה העברית יודעים לבנות מעונות אבל יש עוד הרבה מוסדות אקדמיים והם לא יודעים לבנות מעונות.

היעד השני, שעלה גם עכשיו בדיון על מעורבות חברתית, שהתפיסה שהשתרשה אצל המוסדות האקדמיים הגדולים – האוניברסיטאות, הייתה לבנות קמפוסים נפרדים. אני נלחמתי אז כמנכ"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית נגד הסיפור של מעונות הסטודנטים בהר הצופים, כיוון שחלק מתפיסת הנהלת האוניברסיטה בזמנו הייתה שהבעיה של האוניברסיטה העברית היא העיר. כך זה הוגדר בהנהלת האוניברסיטה. אז נבנה עיר נפרדת ששמה יהיה 'עיר הר הצופים' ושם סטודנטים יבלו חמישה ימים וביום שישי ייסעו הביתה. דרך אגב, גם הטכניון הוא עיר נפרדת שבמקרה היא השכנה של חיפה.

המעונות שמצפון לקמפוס בהר הצופים הם באותה עיר?

נכון, אלו מעונות חדשים. זה היה שטח של האוניברסיטה, בנו אותם. אחת הסיבות - - -

זה 300 מטר מהקמפוס.

יש קמפוס גם בגבעת רם.

לזה אתה קורא עיר נפרדת?

כן, כי אנשים נכנסים לקמפוס, לא יוצאים ממנו, הם לא צורכים פעילות, הם לא נמצאים במגע עם העיר, ונוסעים הביתה בסוף השבוע.

אה, אתה מתכוון לגבי העיר. לא לגבי האוניברסיטה העברית.

כן. ולכן מתוך שתי הסיבות האלה: הנגשת היכולת לבנות מעונות, והצורך לחיבור טוב יותר עם השלטון המקומי, בהסכמת ות"ת ובתיאום איתה – יושב פה יותם בן שטרית – ביקשנו מ"דירה להשכיר", חברה ממשלתית – זה שינוי שקרה לפני כשנה וחצי –להיכנס לעניין הזה. אז הוקצו לכך סך הכול כ-400 מיליון שקלים, יחד עם ות"ת, וכ-80 מיליון שקלים ספציפית ל"דירה להשכיר". ואמרנו: "צאו במכרזים ספציפיים לרשויות מקומיות".

מה המשמעות של 400 מיליון שקל?

זה כ-6000 חדרי מעונות, בעצם יותר. הם יצאו בקול קורא, ויוכלו תכף לתאר את התוצאות שלו. המטרה הייתה, אל"ף, כשאני ראיתי את הנתונים במל"ג לפני שנתיים בדיון דומה, ראינו שבגדול מי שבונה זה רק המוסדות הגדולים. ואתה בא לאחווה והם מתקשים, ואתה בא לאוהלו והם מתקשים, ואתה בא לאקדמית ביפו והם מתקשים, כולם מתקשים – והטכניון יודע לבנות אימפריה, הם באמת עושים עבודה מצוינת, ואוניברסיטת תל אביב אימפריה והם בנו באמת קמפוס ענק של מעונות, אחלה. אבל כל שאר המוסדות לא בונים. לכן החידוש היה "דירה להשכיר".

חוץ מזה, הוספנו עוד כלים, שגם אתם לצערי לא מספיק מממשים. שר האוצר אישר בתקנות בניית מעונות סטודנטים על שטחים חומים. עוד פעם, כדי לאפשר בנייה בתוך העיר. כלומר אתה יכול לבנות מבני ציבור ועליהם דירות שלימות להשכרה. הוביל את ההתנגדות לדבר הזה ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בשם פורום ה-15, גם הייתי אצלו בפגישה בנוגע למעונות הסטודנטים. אמר לי: "לא יקום ולא יהיה, אני לא אסכים שיהיו דברים כאלה". לכן יש לנו אתגר גם בכלים תכנוניים נוספים שנתנו, והוספנו בחוק ההסדרים האחרון עוד כלי, הגדרנו עירוב שימושים על שטחי מסחר. אמרנו שגם על קניונים ושטחים מסחריים אחרים בערים אפשר בלי שינוי תוכנית בניין עיר (תב"ע), בהקלה, להפוך חלק משטחי המסחר למעונות סטודנטים. אז זה אחד. כלומר, בנינו ארסנל של כלים לשלטון המקומי, "דירה להשכיר" שהם שנה וחצי בעסק הזה.

יש על זה הערכה מספרית לו ימומשו מחצית מהתכנונים?

זה יכול להכיל בקלות את כל הביקוש. העניין הוא מימון, וכרגע אין בעיית כסף, גם השנה היו לנו הבנות על העברה תקציבית משמעותית, לא אנקוב פה במספרים, של קרוב ל-100 מיליון שקל, במידת הצורך, לתוספת למעונות סטודנטים ב-2018. זה הסיכום עם אגף התקציבים. אבל הבעיה כרגע היא לא הכסף וגם לא תוכניות הבניין העירוניות. הבעיה היא מימוש. וכאן צריך להבין למה זה לא בקצב. יש כרגע היקפים של כ-6,000 חדרי מעונות.

מימוש במובן של סטטוטוריקה או של קבלן?

של מוסדות אקדמיים שמממשים את זה, של רשויות שדוחפות את זה. יש תקציב ויש היתכנות לייצר קרקע.

מהו השטח שלהערכתכם עליו יש אישורים סטטוטוריים?

יש כ-6,000 חדרים בקנה, למיטב ידיעתי.

מאושרים?

מאושרים במכרזים. תיכף תוכלו להתייחס לזה. אני כבר גומר את המקרו.

6,000 חדרים, שזה צריך לקחת בערך שלוש שנים?

בהחלט, אם יעמדו בזמנים. לדעתי לא יעמדו בזמנים.

יש כמה מהלכים שאנחנו יכולים לעשות על מנת להקל עליהם. אני חושב שהטכניון למשל, ואשמח לשמוע אותם, באים ואומרים: "יש לנו ויכוחים עם רשות מקרקעי ישראל על שטחים שלנו שבהם לא נותנים לנו לקדם". בטכניון פתחתם עכשיו קמפוס לאנשי סגל זוטר. אנחנו צריכים לחפש דרכים להקל את המימוש מכיוון שמודעות יש, מודל של עבודה עם השלטון המקומי יש, את הצד התכנוני אנחנו הקלנו בעזרת מתן כלים למוסדות התכנון ולשלטון המקומי כדי שזה ילך בקלות, כסף יש – לא חסר כסף. יש בעיית מימוש של הדברים האלה. בעיני אנחנו התקדמנו מאוד מאז הדיון האחרון שנעשה, יש הרבה יותר חדרי מעונות בתהליך. השאלה היא איך מאיצים את הקצב.

אני מבקש להבין, כשאתה אומר "בעיית המימוש", איפה הם החסמים ומי אמור לפתוח אותם?

אני אשמח אם, ברשותך, ות"ת וגם "דירה להשכיר", שמבחינתי אמונים על המימוש כי הם קיבלו את הכלים והכסף לממש אותם, יגיבו.

יעל מרום-אבישר, את תגיבי בעוד רגע. אדוני, אתה רוצה להעיר?

על הטכניון.

על הטכניון אין לנו כל כך מה להעיר, רק אם זה בעל משמעות כללית, אלא אם כן זה בוער בעצמותיך, זה הרושם שיש לי. מי אדוני?

אני דיקן הסטודנטים בטכניון ומדבר מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות.

הטכניון הוא מוביל. יש לו כ-5,000 מיטות ויש פתרונות דיור כמעט לכל הסטודנטים. 70% מהבקשות לדיור מאושרות לתואר ראשון ולתואר שני. יש לנו מקום גם לבתר-דוקטורנטים ולסגל זוטר. מבחינתנו המעונות הם לתפארת מדינת ישראל.

הלוואי על כולם כמו בטכניון.

יש נקודה חשובה. בגלל עומס הלימודים שהוא, לדעתי, מעל ומעבר לעומס הרגיל באוניברסיטאות הסטודנטים בטכניון רוצים להיות בתוך הקמפוס. לכן, פתרונות הדיור מחוץ לקמפוס הם לא הגיוניים.

לעומת זאת, לסגל חדש שמגיע, שרוצים לבנות עבורם כמה בניינים בשכונת נווה שאנן, זה יכול להיות מצוין. לאנשים האלו יש ילדים ומכוניות אז אין שום בעיה. במובן הזה הטכניון הוא אוצר. וכל זה בא מתוך העזרה של אגודת ידידי הטכניון.

אם הזכרת את הטכניון אז אספר לך שלעיתים קרובות כשמדברים איתי על ההתפתחות או הקפיאה במצב היחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל, שאני רואה אותה כסוגיה מרכזית כמובן, אז בזמן האחרון אני אומר בגאווה, שהיא אינה שלי, שבשנה שעברה ולפני שנתיים כ-23% מתלמידי הטכניון היו ערבים, אז אני רואה בזה הישג כשלעצמו.

עכשיו לגבי הנושא שלנו, אני לא כלכלן ובכל זאת מהו החשבון הכלכלי פה? לא שלכם אלא אני שואל בדרך כלל. יבנו ועכשיו מה? שכר הדירה שכל סטודנט משלם אמור לכסות את ההוצאות? ומי נושא בהפרש?

הוא נמוך בהרבה ממה שיש בחוץ. אני כדיקן סטודנטים תומך בסטודנט שזקוק. מגיע אלי ומגיש בקשה ואני נותן לו את ההפרש ממה שהוא משלם בחוץ.

כלומר, מתקציב הטכניון.

נכון.

עכשיו אם יש מוסד כמו מכללת אחווה שאין לו. אז מה החשבון הכלכלי? מי יישא בהוצאות האלה? אולי ות"ת? כדי שנבין את הכלכלה של השוק הזה.

אשמח אם נחלק את הדיון לשני חלקים. מצד אחד נדבר על בנייה, ומן הצד השני נדבר על המעונות הקיימים, שאליהם איננו מתייחסים, שגם שם יש סוגיות שכדאי שנתייחס אליהן. אשמח אם נמשיך את הדיון הזה, הוא חשוב ומשמעותי.

נשמע באופן כללי על הכלכלה ואחר כך, יש היגיון בזה, נתאר את הבעיות במצב הקיים. יתכן שהן ניתנות לפתרון יותר מהיר מן השאלות ארוכות הטווח.

כמה הבהרות קטנות: כיום יש כ-10,000 מיטות שאושרו בקולות קוראים אלו ואחרים. מתוכם 7,000 על ידי ות"ת ובערך 3,000 עם "דירה להשכיר". מתוך כל ה-10,000, כ-3,000 מיטות כבר אוכלסו או יאוכלסו בתחילת שנת תשע"ט, מעל 4,500 נמצאים בתהליכי בנייה כאלו ואחרים ובערך עוד 1,200 עדיין מתעכבים בשל בעיות מימוש. אני מסכים שהיה המון קושי במימוש הפרויקטים.

זה יביא אותנו ל-20,000 בסך הכול או ל-18,000?

לא, זה יביא בערך ל-15,000–18,000 בסך הכול.

שכר הדירה מסובסד על ידי מישהו?

אגיד פשוט מאוד מה שעשינו: ניתן מענק ראשוני לטובת הנושא על ידי הממשלה. מטרת המענק להוזיל את שכר הדירה באזורים מרכזיים ב-20% מסך הדירה הכללי. כלומר: מעונות באזורי תל אביב וגוש דן, חיפה וירושלים אמורים להיות זולים יותר. אזורים כמו אחווה, שמבחינתנו הם פריפריאליים, וגם לעיתים אזור חיפה, בגלל ששוק השכירות שם עדיין דומה לא הייתה לנו את אותה דרישה. הדרישה שלנו הייתה ששכר הדירה יהיה תואם ובלבד שיממן את כל עלויות הדיור.

תואם את מה?

תואם את מחירי שוק השכירות המקומי. שלא יהיה יותר גבוה ושהסטודנט לא יפנה לשוק המקומי במקום לשוק השכירות שאנו מציעים.

הוא זול ב-20%. ומי נושא בהפרש?

מי שנושא בהפרשה בשל הוזלת ה-20% זה המענק שאנחנו נותנים שבא לממן את זה, ולאחר מכן גם המוסד האקדמי.

למי הולך המענק?

המענק הולך אל המוסד האקדמי והמוסד יוצא לפרויקט בינוי, כשבעצם יש לו מענק שמיועד לטובת הוזלת הפרויקט.

ולכמה שנים זה מחושב? מתי המוסד יזדקק לסובסידיה הבאה? מי ישלם?

אתה נכנס לנקודות מעניינות וחשובות שאני חושב שגם התאחדות הסטודנטים - - -

אמרת "מעניינות" וכבר יש לי שכר הליכה, כבר היה שווה לבוא מהבית...

אלה נקודות חשובות באמת. הממצאים שלנו כיום מלמדים שברגע שמוסד אקדמי מקבל את המענק, ומתפעל את הבינוי זה גם יכול להיות על פני זמן. כלומר: מוסד אקדמי כדוגמת הטכניון לא יאמר לאחר 25 שנה: "אני לא צריך את המעונות", אלא הוא יחדש אותם וימשיך את פעילותם.

ברשויות מקומיות באופן כללי זה יכול להיות מעט שונה. הרשות המקומית יכולה להחליט שלאחר מכן היא תסב את מעונות הסטודנטים לפרויקטים אחרים. אני חושב שהתאחדות הסטודנטים יכולה להרחיב בזה יותר ממני.

השאלה אם זהו פתרון ארוך-טווח שנראה להתאחדות הסטודנטים.

החוזה הוא ל-20 שנה, אבל מי יודע מה יקרה עוד 20 שנה? אין לנו מושג.

אני אומר לך מה יקרה בעוד 20 שנה: אתם תקראו לי לדיון פה ואני אנהל אותו וזו תהיה סגולה לאריכות ימים.

עכשיו בואו נראה את הבעיות היותר בוערות, הראשוניות, במעונות שישנם היום.

ראינו סיטואציה ממש עכשיו במעונות אוניברסיטת תל אביב שנמצאים שם שנים, שהמבנה נמכר עכשיו לקרן הפנסיה של הסוכנות היהודית, יזם עושה שיפוץ בבניין. לא בטוח כמה מהחדרים יהיו אחר כך לסטודנטים.

רק שזה לא מקרה של פרויקט ממשלתי. רק אגיד שבמסגרת הסיפור הזה של בית מילמן, יחד עם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יואב קיש, הבאנו הצעת חוק שנקראת "הצעת חוק המעונות", שהונחה על שולחן הכנסת. היום אין בחקיקה הגדרה מה זה מעונות. את זה אנחנו נסדיר. למשל בעלות אחודה על הבניין, כי אנחנו לא רוצים שתהיה אפשרות למכור, למשל שכר דירה מפוקח. כי היום מה קורה? אני מתעסק הרבה בשכירות. בא יזם ואומר לי: "זה לסטודנטים – זה מעונות". לא כל אחד שבונה נכס להשכרה יכול למתג אותו כמעונות. למשל בתל אביב בונים מגדל ואומרים שזה "מגדל הצעירים". למה זה מגדל הצעירים? ככה. זה עניין שיווקי.

מעונות זה לא סתם דירות להשכרה, מעונות יהיו: 1. מיועדים ללומדים במוסד אקדמי. 2. זה מכלול של בניין, אתה לא יכול לבנות 20 דירות ולומר עשר אני מוכר ועשר אני משכיר. 3. התנאים שיוגדרו לגביהם – שכר הדירה המפוקח, הארנונה, התשלומים הנלווים והמפרט, זה יהיה חלק מהחלטה עם המוסד האקדמי. זו עד היום לקונה בחוקי התכנון והבניה של מדינת ישראל ואת זה אנחנו נסדיר.

מי אחראי על האחזקה בכל אחד מהמעונות? אולי זה נוגע לשאלה הבאה.

מאוד משתנה. יש שוני מאוד גדול. אשמח שהנציגים מהמקומות השונים יתארו בעצמם על הבעיות שקיימות. יכול להיות מקרה שיזם פרטי חתם או עשה דבר מה בקשר למעונות. לצורך העניין, לפעמים היחס לסטודנטים פחות טוב. עוד מעט ידבר מישהו מווינגייט ויתאר מה קורה שם. לפעמים המוסד הוא זה שאחראי על זה ואז התנאים יותר טובים.

על פי ההסכם, מי אחראי על האחזקה?

זה מאוד משתנה. אין אחידות.

תורנות שטיפה של חדר המדרגות של סטודנטים? אם זה לא מטופל אז זה יהפוך למה שניתן לצפות כעבור שנתיים.

איך אתה יכול לצפות, אין שום הנחיה? כלום.

זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים. בגלל זה באנו לדבר.

אם תוכלי לתאר. אני חושב שלזה כיוונת, פחות או יותר, בין השאר.

בוא אני אתן לך דוגמאות.

אולי יש כאן מוסדות שיכולים לתאר ולא רק התאחדות הסטודנטים?

אני רק רוצה להסביר כמה דברים קטנים רק על מנת להבין את הלקונות שקיימות. ב-2016 אחרי בג"ץ שהגשנו, יצא חוזר מנכ"ל של משרד הפנים שאומר שיש צורך לתת פטור בארנונה למעונות סטודנטים של עד 67%. יש שוני גדול מאוד: חלק מהרשויות נתנו את הפטור וחלק לא. בחלק מהרשויות איננו יודעים להגיד איפה הפטור ניתן. למה? מכיוון שכשהסטודנט משלם את שכר הדירה עבור אותה מיטה אז אין בפניו פירוט עבור מה הוא משלם. תעריפי המים והחשמל מוגדרים כתעריפים של מבני ציבור שהם גבוהים מהרגיל ואז הסטודנט לא יודע עבור מה הוא משלם.

הוא משלם מחיר כולל לחודש, נניח 700 שקל, בלי תלות בכמה מים וחשמל הוא צרך. זה מעודד צריכה כי הבן אדם לא צריך לשלם לפי כמות הצריכה ואז הוא יכול להשאיר את הברז או האור פועלים ללא הגבלה.

איפה אתם רואים פתרון לזה מבחינת היחסים עם הבעלים? יש סדרה של בעלויות. מה אתם ממליצים?

שיפרטו עבור מה אני משלם. אני עכשיו שוכר דירה אז אני יודע עבור מה אני משלם, אני משלם ארנונה סכום מסוים, חשמל סכום מסוים.

אל מי אתה מפנה את הדרישה הזאת?

לעולם. למעונות. אני מפנה את זה למוסדות שמטפלים, למוסדות שאחראים. צריך לכפות את זה על מי שאחראי על המעונות. אם זה יזם פרטי, אם זה האוניברסיטאות בישראל, אם זה כל מי שמתפעל ואחראי על תחזוקת המעונות.

גם ברשות המקומית, תאגיד המים. כשתאגיד המים שולח את חשבון המים למוסד הוא צריך להבין שזה מעונות סטודנטים ולמעשה לעשות מונים נפרדים.

אשאל שאלה טכנית: לכל אחד יש מונה?

כרגע לא.

יש מונה לכל פתרון דיור? אני מת על הביטוי הזה...

אמור להיות.

תבינו שאם אנחנו הולכים לזה אז מישהו צריך לשלם גם בשביל המונים וגם בשביל ההתקנה, וחלקם כבר יהיו חכמים. צריך לחשוב. לכן שאלתי גם את השאלות הכלכליות. אני פוזל כל הזמן לנציגת משרד האוצר.

נציגי המוסדות, מישהו רוצה להאיר את עינינו? אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות, אז חברי חבר הכנסת רועי פולקמן אמר לפנות לנציגי המוסדות. לא שעיתי לעצתו וביוזמתי אני פונה אליכם...

אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים במכללת ספיר.

הבנתי שיש שריפה גדולה באזורכם.

אז נתחיל מזה: לפני שאנחנו מגיעים לדיור – רק לפני חצי שעה נחת עפיפון תבערה מול המכללה וכל השדה מול המכללה נשרף, באמצע אירועי הגאווה בקמפוס – הבעיה העיקרית שלנו היא שאין לנו מעונות בכלל. במכללת ספיר הפריפריאלית, בשדרות, ש-6000 סטודנטים מגיעים מידי שנה ללמוד בה למרות האיומים הביטחוניים.

על אילו פתרונות מדברים אתכם?

אספר משהו שלמדתי משמאים בחודש האחרון: שוק הדירות בספיר זינק בשנתיים האחרונות. מאז 2008 הוא היה בקיפאון עקב המצב הביטחוני והמחירים היו זולים מאוד. בשלוש השנים האחרונות, כשהמצב נרגע ונרשמה עלייה במספר הסטודנטים לשדרות ולקיבוצים מסביב אז שוק הדירות התייקר. מה שקורה היום בשדרות זה מעין מערב פרוע. דירה של חדר וחצי מושכרת היום תמורת 2,000–1,800 לחודש. זה פשוט מטורף והמכללה אינה יכולה לתת מענה לסטודנטים כי אין לה בכלל מעונות. וכאן לדעתי צריכה לבוא ההתערבות המיידית של הוועדה. שמעתי פה על הטכניון, עם כל הכבוד לכם, ועל אוניברסיטת תל אביב, עם כל הכבוד להם. יש להם אחלה מעונות ואחלה מוסדות. בראש ובראשונה יש לתת עדיפות למכללות בפריפריה.

ספיר השתתפה במכרז האחרון?

ספיר השתתפה במכרז האחרון וקיבלה תקציב ייעודי לבניית מעונות סטודנטים. עד עכשיו הם לא הקימו את המעונות מסיבות שונות שלא אפרט כאן. מה שקורה זה שדווקא לאחרונה הם הולכים להמשיך את כפר הסטודנטים שיש עם פרויקט איילים בתוך שדרות ולשם אמור לזרום הכסף. אני מאמין שזה יקרה בשבועות הקרובים.

כמה חדרים, או כמה מיטות זה ייצר?

הפרויקט הגדול אמור לספק כ-400 מיטות ובמידי הם אמורים לספק כ-200 מיטות.

כרגע יש 80 מיטות. לקח שנה רק להסדיר את החנייה בכפר איילים.

איני מתווכח. אני רק אומר מה אנחנו נותנים. זה גם באחריות המוסד האקדמי. יש מוסדות שיודעים לנצל את התקציב שאנחנו מעבירים ולפעול איתו ויש מוסדות, שעם כל הכבוד אליהם, פשוט יש להם סדרי עדיפויות אחרים. אנחנו כאן מנסים לענות ולתת פתרון למה שאנחנו יכולים. המצוקה מוכרת ובשביל זה אנחנו הולכים לפרויקט ייחודי בשיתוף עם העירייה.

עוד מוסד. כן, אדוני.

אני סיימתי את תפקידי כיושב-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. הייתי רוצה להתייחס לסוגיית התנאים והמחיר.

יש ביקוש שעולה באופן משמעותי על ההיצע. ברגע שישנה הסיטואציה הזו אז, כמו שציין יותם בן שטרית, יש סדרי עדיפויות. ואז המוטיבציה לשפר מעונות – ויושב כאן אדריאן קרמר מנהל המעונות באוניברסיטה העברית – באמת יש מוטיבציה לשפר אבל באמת יש סדרי עדיפויות של מוסד מבחינת הקצאת תקציבים לשיפור מעונות. שיפור מעונות, לפעמים זה יכול להיות קצת בינארי, זה לא שמשקיעים פה 100,000 שקל, שם 150,000 שקל. לשפץ בניין זה יכול להיות שמונה מיליון שקלים. ומצד המוסד האקדמי על אתגריו השונים, זה יכול להיות מורכב להיכנס לתהליכים האלו ולצערי הרב זה יורד בסדר העדיפויות. אז, אדוני היושב-ראש, ביקשת כלי ראשון של פתרון? אנחנו חושבים שתהליך הסטנדרט האחיד הוא הכלי הראשון – אנחנו נוכל לומר איזה בניין מעונות אינו עומד בסטנדרט הראוי, וזה חייב להיות השלב הראשון בהגדרה. הסוגיה השנייה של המחיר - - -

יותם בן שטרית, אתם יודעים? אצלכם בוות"ת זה ממופה?

קודם כל יש סטנדרט של מעונות סטודנטים שאנחנו קבענו ופרסמנו בקולות קוראים של מה שהיה. שלומי יחיאב, אתה מתאר מעונות ישנים, שיש שם גם שני סטודנטים בחדר וכדומה. אנחנו הסרנו את זה. מודים, מ-2012 התחלנו לטפל בבעיה. יש כיום סטנדרט.

אני שואל אם יש כיום מיפוי של אותם מעונות שבהם - - -

סטנדרט לעתיד – יש. סטנדרט לגבי העבר –מה יעשו עם זה?

לפעמים יש דברים שאינם דורשים סטנדרט. אם הקירות מטים לנפול ויש תקרות רטובות אז לא צריך סטנדרט. מדובר בסטנדרט שיאה למגורים של כל אחד. אני שואל האם אתם אומרים: "ב-500 המיטות האלו המצב הוא כזה שדורש מיד השקעה של - - -". פשוט כדי שיהיה מיפוי, שיידעו על מה מדובר. אם מחפשים פתרונות צריכים לדעת לצורך מה הפתרונות.

אנחנו עושים את זה אבל בסופו של דבר, לצערי, בגלל הביקוש הגדול, גם סטודנט או סטודנטית שמגיעים למעונות שאינן בסטנדרט גבוהה יגורו שם.

וזה יעלה להם פחות באופן ניכר.

לא באופן שהולם את מצב המעונות.

אני למדתי כלכלה באוניברסיטה העברית. אני כן מאמין בהיצע וביקוש. בסופו של דבר, האוניברסיטה העברית היא גוף שרוצה שהסטודנטים שלו יהיו מרוצים. הוא יכול להחליט אם הוא מגייס כסף. אם סטודנט חושב שהתנאים לא מתאימים לו ביחס למחיר אז הוא לא יגור במעונות. אי אפשר כל דבר להפוך לרגולציה.

אני ראש מחלקת רווחה באגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. אתחיל ואומר שאני חושב שהרבה מהדברים שעלו כאן: בעיית המימוש, הדוגמא החיובית של הטכניון – שמציינת פעולה שנשמעת לנו כמעט אלטרואיסטית, שהמוסד לקח על עצמו את האחריות לסבסד את דמי המעונות – מראים שיש בעיה שאין כתובת, אין רשות אחת שמפקחת על הדברים.

מה זאת אומרת? יש את ות"ת ויש את "דירה להשכיר". איפה הבעיה?

אז למה מוסד החינוך, כמו ששלומי יחיאב הזכיר, צריך להיות אחראי לאופן שבו מוקמים אצלו המעונות? למה אין רשות שדואגת להגיד כמה מיטות צריכות להיות?

כי אנחנו לא קומוניסטים, כי מדינת ישראל מאצילה סמכויות. אנחנו תומכים בתמריצים, קובעים סטנדרטים. עם כל הכבוד, אפשר גם לשאול למה מדינת ישראל לא בונה כל בניין בכל עיר? כי מדינת ישראל לא מנהלת מירושלים את כל הבנייה. אתה רוצה שאני אספר לך איך הבנייה נראית כשחברה ממשלתית מנהלת דברים? אני יכול לקחת אותך לכמה חברות ממשלתיות שיצא לי לבדוק. זה לא עובד יותר טוב. אתה רוצה שאיזה פרוטקציונר פוליטי יישב בירושלים ויחליט איך הוא בונה את המעונות ויחלק לחברי המפלגה?

ממש לא.

האם ארז כליף רוצה חברה ממשלתית שתבנה את המעונות?

חבר הכנסת פולקמן, גם אנחנו איננו בעד רגולציה גדולה. אנחנו לא באים משם. אנחנו מודעים לנקודות התורפה שלנו. לומר לסטודנט: "אם אתה לא תיקח דירה במעונות אתה תלך לגור בקריית יובל או ברחביה או בקטמון", זה לא קיים כל כך ואתה, חבר הכנסת פולקמן, יודע מה המצב בירושלים. כל הרעיון של המעונות הוא שמחירם נמוך הרבה יותר מהשוק המקומי. זה קהל שבוי בסופו של דבר. אז איננו מחפשים סטנדרט שיגדיר עד רמת המילימטר.

יש סטנדרט.

אם אני צריך לחדד את הסוגיה, הסטנדרט הזה צריך להיות כזה שתהיה לנו יכולת מול ות"ת או גופים כאלה, שיהיה סטנדרט בר אכיפה.

סליחה שאני מתפרץ. במעונות אידלסון של האוניברסיטה העברית, מה זה סטנדרט? המדינה אינה יכולה לבוא לאוניברסיטה העברית ולומר: "תקשיבו חבר'ה, פה יש להחליף את הצינורות, זה עולה חמישה מיליון שקלים". אז המדינה תתקצב את האוניברסיטה העברית עבור השיפוץ? יש מוסד מאוד רציני, מוסד ציבורי, לא פרטי של מישהו - - -

הטענה של המוסד היא שאין כסף.

אבל המדינה לא תאמר לאוניברסיטה: "סיגרו את המעונות כי אין לכם כסף לשיפוץ". זה יפגע בסטודנטים. יש תקציב, יש סטנדרטים. זה דיון שעם כל הכבוד, זה אינו תפקידה של הכנסת לנהל. תנהל אותו מול המוסד האקדמי שלך. אם אתה רוצה, סגור את המעונות. אני אספר לך איך סוגרים מעונות כשיש בעיה של רמת אחזקה. גם את זה עשיתי כשהייתי מנכ"ל אגודה. אתה חושב שכל דבר מנהלים מהכנסת? תשבית את המעונות.

הייתה גרסה בוות"ת, איני בטוח שכך זה נוהג היום, שיש לנו קצת יותר מדי אוניברסיטאות בארץ. אבל יש בזה כנראה גם יתרון. בלאו הכי הוא נרשם לשלוש אוניברסיטאות אז יכול להיות, לגבי חלק מן האנשים זה בוודאי כך, הוא יבחן האם יש לו פתרון דיור לשלוש או ארבע השנים הבאות. אתה, שלומי יחיאב, מוכרח להשאיר משהו לכלים אחרים. אני תומך בהערה האחרונה של חבר הכנסת פולקמן.

ליאת הלבץ, רצית לומר משהו לגבי המצב הנוכחי ועל התקלות, או שאין לך מה להוסיף על מה שנאמר?

דוד גלזר התייחס לסוגיות בעניין זה. לא מדובר רק בהחזקה, מדובר גם בעניין התשלומים והחוזים לטווח קצר.

מה לטווח הקצר?

החוזים. אמרת עכשיו שהסטודנט יכול לבחור את מוסד הלימודים על פי פתרון הדיור ולהבין האם יש לו חדר במעונות. הוא לא יכול לדעת שיהיה לו חדר במעונות בשלוש השנים הקרובות מכיוון שהחוזה אינו לשלוש שנים, זה לא לכל התואר ולא מבטיחים לו שום דבר.

מול מי הוא חותם על החוזה?

הוא חותם על חוזה מול המוסד או מול היזם, מול הבעלים של המעונות. כמו שאמרנו – הסיטואציה מאוד משתנה ובכל מוסד היא אחרת, מצד אחד אני מסכימה עם חבר הכנסת פולקמן שבסוף הסטודנטים צריכים ליטול אחריות על מה שקורה בקמפוס שלהם ולהניע מה שלא נראה להם. המחירים בקפיטריה גבוהים? שיילחמו על הורדת המחירים. אני מסכימה לחלוטין, אך מן הצד השני, יש להבין שאנחנו קהל שבוי בהרבה מהסוגיות האלה. ואין שום ספק שדווקא האוכלוסיות המוחלשות ודווקא האנשים שמגיעים לאקדמיה בלי האפשרות לשכור חדר בעיר במחירים סבירים - - -

ולכן שאלתי לגבי מיון הזכאות.

המיון של הזכאות משתנה בין מוסד למוסד. כל מוסד מחליט על דעת עצמו מה התנאים שמתאימים לו. זה משתנה וזה יוצר בעיות לאוכלוסיות מסוימות.

אפשר להציע משהו? קודם כל אבקש מכם, התאחדות הסטודנטים, לעשות הפרדה בין המוסדות שהתחלנו לתקצב החל משנת 2012. להם יש איזו שהיא אחידות ורוב הדברים שם נעשו בתיאום אתכם. כלומר סטודנט אמור לקבל שכירות ל-12 חודשים, לא ל-10 חודשים או לכל מיני תקופות כאלה. כל פרויקט מעונות שנבנה החל משנת 2012 אמור לשלם לחוד את כל המרכיבים הנוספים: ארנונה, חשמל, מים וכדומה.

אם מעבר לכל הפרויקטים האלה יש מעונות שיש איתם בעיה, אני חושב שאתם כהתאחדות יכולים לדרוש תנאים מהמוסד על הדברים הקיימים. אבל לדעתי זה לא אמור לעבור דרך הכנסת אלא דרככם, כיוון שאנחנו עושים התאמה החל משנת 2012 ולא מלפני כן. עם כל דבר כזה שהיה לפני יש לנו בעיה מסוימת. להחליף את כל מעונות הסטודנטים באוניברסיטה העברית, עם כל הכבוד, זו הוצאה שתיקח את כל תקציב מעונות הסטודנטים – כ-100 מיליון שקלים, כמו שנאמר כאן – לאוניברסיטה העברית.

אנחנו מנסים לייצר כאן פתרון. הפתרון יהיה בשלבים. נעבוד בשיתוף פעולה כמה שניתן, אבל עדיין אתם צריכים לאפשר למוסד האקדמי גמישות ניהולית, את מי הוא מקבל ואת מי לא. לא ניתן, לטעמי – ואני חושב שיש כאן נציגים מוור"ה ומוור"מ שיכולים להעיר על זה – לא ניתן לחייב את המוסד, להגיד לו: "אני רוצה אחידות בין כולם". סטודנט שמגיע לכנרת אמורים להיות לו תנאים אחרים מאשר סטודנט שמגיע לאוניברסיטה העברית.

כשנכנס תן לחדר מעונות בווינגייט בנתניה אז יכול להיות שהכנסת לא צריכה לדאוג לזה אבל בסוף זה קורה. בסוף יש תת-תנאים בחלק מהמעונות שהם מזעזעים.

ולכן אני מציע שתעשו הפרדה בין המעונות הקיימים לאלו שלא, ונטפל בהם.

אני לוקחת את זה לעניין חוזר המנכ"ל, מה שדיברנו עם משרד הפנים. חוזר מנכ"ל משרד הפנים הגדיר שמגיעה לסטודנטים הנחה במעונות בקמפוס.

הנחה במה?

פטור מארנונה.

פטור של 67% מהארנונה. אנחנו פונים למוסדות. נתנו לאגודות את כל הכלים לפנות למוסדות ולרשויות המקומיות ולוודא שההנחה הזו נכנסת.

אגב, אנשי ור"ה ישבו שם עם שר הפנים והבטיחו לו שההנחה באמת תגולגל לידי הסטודנטים ותועבר אליהם ולא המוסד ירוויח מן ההנחה הזאת. בסוף אנו מדברים עם האגודות בשטח והם אומרים לנו: "ניסינו, דיברנו עם הרשות, דיברנו עם המוסד. אמרו לנו שנתנו, היה כבר קודם, החלנו לכם את זה בתוך השכר, אתם כן יודעים אתם לא יודעים, לא שילמתם ארנונה עד היום גם ככה אז אין לנו ממה לתת לכם הנחה...". בסוף, אנחנו מוגבלים בכלים שלנו.

ממתי חוזר המנכ"ל הזה?

מ-2016.

אז אנחנו בערך שנה וחצי מאז.

יש עוול ספציפי כזה במעונות באוניברסיטת אריאל בהיקף גדול מאוד, שיש שם עניין עם המעונות, אבל נכון שזו בעיה שנפוצה בעוד מקומות.

במשרד הפנים אומרים לנו: "טפלו בזה אתם".

בסוף אין פה שלטון דיקטטורי ואם רשות מסוימת אינה רוצה לתת אז היא אינה חייבת מכיוון שאלו הנחות רשות. זו אולי שאלה לוועד ראשי האוניברסיטאות: אם רשות כן נותנת, וזה לדעתי יותר קל, איך יכול להיות שזה לא מגולגל לסטודנט? ואם זה בטוח מגולגל לסטודנט אז סבבה. זה דבר שניתן לוודא אותו. יש כאן מישהו מוועד ראשי האוניברסיטאות שיכול לענות?

אני יושב-ראש פורום המנכ"לים של המכללות האקדמיות הציבוריות.

אתייחס באופן רחב לסוגיית המעונות. אני באופן אישי ליוויתי פרויקט כזה במכללה שאני עומד בראשה – האקדמית תל אביב-יפו.

ראשית, לגבי החסמים, חשוב שהדברים יונחו על השולחן: מודלים פיננסים שמתאימים למכללות במרכז אינם מתאימים למכללות בפריפריה. ויש מכללות מתל חי בצפון ועד ספיר בדרום, הן הוזכרו כאן. אני חייב לציין שבשנתיים האחרונות ות"ת ומשרד האוצר מגלים גמישות או ניסיונות יוזמה על מנת לאפשר למכללות להשיג תרומות, או להשתמש במקורות קיימים ולקחת סיכון מסוים מול הבנקים, על מנת לאפשר את הקמת המעונות. אבל נדרשת כאן פעולה אמיצה ואמיתית של המערכת הרגולטורית על מנת לאפשר לדבר הזה לקרות בפריפריה. זה חסם אחד – המודלים הפיננסים.

הרגולציה התכנונית, וזה לא משהו שרלוונטי רק למעונות הסטודנטים אלא באופן כללי, across the board, כל הנושא של תהליכי תכנון הוא חסם מאוד גדול במדינת ישראל, בטח בנושא מעונות הסטודנטים.

לכן שאלתי כמה מהדירות האלה כבר עברו סטטוטוריקה.

הדבר הזה מונע את ההתקדמות, גם ברמת תוכנית בניין העיר, גם ברמת הסכמי החכירה וכולי. אני אומר לכם, עבדתי על פרויקט חמש שנים כדי להקים מעונות סטודנטים וקיבלתי את כל הרוח הגבית מעיריית תל אביב-יפו, ומהרגולציה, ומכל גוף אפשרי. ויושבים פה חברי כנסת שעזרו לדחוף את הדבר הזה. לקח לי חמש שנים. אין שום סיבה בעולם שזה ייקח חמש שנים. אני אומר לכם מהסתכלות על התהליך שאין שום סיבה שזה ייקח יותר משנה, מקסימום שנה וחצי, וזה חסם מאוד גדול.

יש לציין שזה אירוע ייחודי שלכם. חברת הכנסת מירב בן-ארי טיפלה בזה אבל זה אירוע ייחודי. דווקא במובן הזה המורכבות שהייתה בוועדת הערר של תל אביב לא קורית בהכרח באחווה או בספיר. זה נושא צדדי כי זה לא אירוע של מעונות סטודנטים.

אני לא מייצג רק את האקדמית תל אביב-יפו.

באירוע תכנוני זה אנו מטפלים באופן רוחבי. זה לא קשור למעונות הסטודנטים.

אני מדבר על עניין רוחבי. הנושא הרגולטורי בצד של התכנון קיים לא רק בתל אביב-יפו אלא גם באחווה ובמקומות אחרים.

אנחנו מכירים וזה מטופל.

הוא נושא שדורש טיפול.

לגבי הסטנדרטים שעלו כאן – קודם כל, בהסתכלות קדימה, אין לי שום ספק שאפשר להסדיר גם במקומות שיש קרקע שניתנת בחינם על ידי רשות מקרקעי ישראל, ובוודאי כשיש תקצוב של ות"ת ומענקים של משרד האוצר. אפשר לקבוע סטנדרטים. אנחנו קבענו סטנדרטים בתוך המכללה שלנו, מכללות אחרות קבעו סטנדרטים של רמת שירות לסטודנטים, של הרכב הריהוט וכולי. את הדבר הזה ניתן לעשות, בוודאי בהסתכלות קדימה, וצריך שהוא יקרה. בהסתכלות לאחור לגבי מעונות שקיימים גם כאן, יש מודלים כלכליים, כולל אגב מודל שהופעל באוניברסיטת תל אביב, שמאפשרים לחדש את המעונות, להפעיל אותם בסטנדרטים טובים יותר עבור הסטודנטים. גם על זה צריך לחשוב ולהשתמש במנוף הזה על מנת לשנות את המצב, כי זה אפשרי.

באיזה מימון? לגבי החלק האחרון של דבריך.

מימון חיצוני.

יש מודלים פיננסים? תסבר את אוזני.

כשבאה חברה יזמית ואומרת: "אני רוצה להפעיל את המעונות האלה ולהעלות את הסטנדרטים ולהביא כסף במימון חיצוני" – זה מודל שמאפשר ללכת אחורה ולטפל.

והחברה היזמית תנהל את המעונות למשך 10–15 שנים?

כן, למשך תקופה, בהתאם למערכות היחסים.

אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים במכללת תל חי. הגעתי מקרית שמונה היום.

עשית דרך ארוכה.

חבר הכנסת פולקמן אמר שישנם תקציבים והבעיה היא בעיית מימוש בשטח. במכללת תל חי החלו בתוכנית בניית מעונות לפני עשר שנים. התוכנית כללה 450 מיטות במעונות. נכון להיום יש 120.

איפה עוד 300 מיטות?

יש קרוב ל-270 מיטות שהן כרגע חלק מדירות עמידר וכדומה שהן בתוך העיר עצמה. זו בעיה שיש לנו מכיוון שאותן חברות רוצות להוציא אותנו מן הדירות המדוברות ולהחזיר אותן אל התושבים בעיר. יש בעיה לקראת שנה הבאה מכיוון שיש ביקוש עצום למעונות. יש קרוב ל-4,600 סטודנטים במכללה ורק 120 מיטות במעונות של המכללה עצמה. התכנון הוא להקים 450 מיטות. התקציב תקוע כרגע בין קק"ל, בין ות"ת ובין משרד האוצר וזה משהו שסמנכ"ל המכללה אמר לי.

חברת הכנסת מירב בן ארי, היא יותר קרובה לצעירים ממני.

זה 400 מיליון שקלים שאני, וגם רועי פולקמן, מעורה בהם היטב. זה ועדת הארבעה. זה 400 מיליון שקל לכל הפרויקטים בצפון של קק"ל. אני מטפלת בנוסף במבני המכינות בצפון. כל הנושא הזה ייפתר בשבועות הקרובים ויגיע לסיומו. אני עוסקת בסאגה הזו קרוב לשלושה חודשים.

זה נושא ספציפי למעשה. זו לא בעיה רוחבית.

זה נושא ממש ספציפי, זה אירוע, אדוני יושב-ראש הוועדה, שנוגע במכינות הקדם צבאיות, במעונות, וזה 400 מיליון שקל שסתם, אני לא אלאה אתכם, רק בשבוע שעבר דיברתי עם דני עטר שיוציא מכתב שהוא משחרר מתביעות אחרות, לא משנה. אנחנו ממש בישורת האחרונה של האירוע הזה. אני אישית מטפלת בו וכמובן גם רועי פולקמן ואנחנו נסכם את הסיפור הזה. אנחנו ממש בסוף של זה.

טוב. היה שווה לך, שמעון אקסלרוד, לעשות את הדרך מקרית שמונה.

אולי יהיה גם חדר מיון קדמי במעונות שם.

יש מצב, בתקציב של 400 מיליון השקלים.

חשוב לציין שתל חי היא דוגמא טובה לבעיה של מחסור במיטות. שמעון אקסלרוד יכול לספר לכם ששוק השכירות באזור תל חי נמצא בעלייה מטורפת.

אנחנו שמחים על מצבים כאלו.

מצד אחד אנו שמחים כי זה מפתח את הצפון ונכנס יותר כסף לצפון. אבל לסטודנטים של מכללת תל חי אין מיטות והמחירים עולים ואין מה שיאזן את השוק.

אני רק אומר לך, שמעון אקסלרוד, כיושב-ראש האגודה, כל עוד זה בממשק – היה כאן קודם דיון על מעורבות חברתית. הכי חשוב שהמעונות לא יהפכו להיות בועה נפרדת מהעיר. אחת הבעיות של העיר קריית שמונה היא בדיוק הניתוק. עכשיו בונים שם שכונה חדשה, שכונת יובלים, שהיא מחדל תכנוני אדיר, אני כבר אמרתי את זה למי שצריך להגיד. נורא ואיום, באמת אין לתאר.

באיזה מובן?

שהיא מנותקת מהעיר, שהיא שכונה שתהפוך לעיר נפרדת שמנותקת מקריית שמונה.

אני חייבת לספר משהו שקרה לי במקום העבודה הקודם שלי בנתניה כמנהלת מרכז לנוער בסיכון אז מישהו שלח לי מכתב. בקורות החיים הוא כתב: "שם, שם משפחה, עיר: עיר ימים". אתם יודעים מה זה "עיר ימים"? שכונה בנתניה בפולג. אנשים שגרים בנתניה ואומרים שהם גרים בפולג. זה נורא.

זה מה שיקרה בקריית שמונה. אסור שסטודנטים יהפכו להיות שכונה נפרדת, כי כך יקרה.

חבר הכנסת פולקמן, היינו בשיח עם עמידר בנושא התחדשות עירונית בקריית שמונה, לקחת את הבניינים של עמידר לבנות עליהם עוד קומות שתהיינה קומות של סטודנטים שיגורו במשותף עם התושבים כחלק מההתחדשות העירונית.

מצוין.

זה מה שצריך. כמו כפרים.

עמידר ענו לנו שזה לא כלכלי ולכן זה לא יצא אל הפועל.

את האירוע הזה איני מכיר. תיידעו אותנו.

מי קבע שזה לא כלכלי?

עמידר.

פעם ראשונה שאני שומע את זה. תערבו אותנו. זה צריך להיות הכיוון.

אנחנו בישורת האחרונה. הדובר הבא, נציג הטכניון, בבקשה.

אני שמח שדיברתם על עודף רגולציה וכמה הוא רע. אני רוצה להתייחס לזה בקונוטציה של משהו שנאמר כאן על ידי נציגי האוניברסיטה העברית ולהוסיף עוד משהו שבעייתי עבורנו בטכניון.

הסיבה שמצב המעונות הישנים, משהו שקיים גם בטכניון ולא מטופל, מאוד מטריד אותנו, היא מכיוון שלא מגיעים תקציבים מהמדינה עבור הדברים האלו מכיוון שהמדינה קבעה רגולציה והחליטה שהכסף הולך למשהו ספציפי. אם נותנים כסף למעונות ולא נותנים למוסד דרך להחליט לאן הכסף הזה צריך להגיע למעונות על מנת לשפר את התנאים של הסטודנטים בצורה הטובה ביותר - - -

לא הבנתי. כסף למעונות חדשים? ברור. יש לטכניון מספיק מקורות תקציביים חוץ מהכסף שמיועד לחדרי מעונות כי כרגע שמעתם על מחסור ב-20,000 חדרים. אתה רוצה שניתן למוסדות כדי שעוד פעם המוסדות העשירים והחזקים, שלסטודנטים שלהם יש פתרונות, הם יקבלו 50 מיליון מה-100 מיליון שיש לנו השנה וישפצו מעונות בזמן שחסרים לנו 10,000 חדרים? יש לטכניון ולאוניברסיטה העברית מקורות תקציביים אחרים ויכולות להשיג את הכספים הללו, כולל תקציבי פיתוח שקיימים בוות"ת ובעוד מקורות אחרים. אפשר לנהל דיון על סדרי עדיפויות. אני לא מנהל עכשיו את הטכניון אבל עם כל הכבוד, זה לא קשור לתקציבים לבניית מעונות. שום קשר.

אני רוצה לדבר על נושא שכן קשור לבניית מעונות חדשים, שהוגדרו קריטריונים שלא תמיד מתאימים למה שהמוסד באמת צריך. אתן דוגמא מהטכניון. בטכניון שליש מהסטודנטים לומדים לקראת תארים מתקדמים. מדובר בחבר'ה שנושקים ל-30 ויש להם משפחות וילדים ואחד הקריטריונים הוא שאי אפשר לבנות מעונות שיגורו בהם אישה וילד. לצערנו המסטרנטים והדוקטורנטים רוצים לגור עם הילד שלהם.

האם זה נכון ?

זה לא מדויק. התקציב היחידי שלא נתנו הוא למיטת התינוק. הנציג הטכני נמצא כאן לצדי והוא אומר את זה בעצמו.

זה ייפתר מחוץ לאולם. עוד מישהו מאחת המכללות?

אני איימן אבו-חמד מדליית אל כרמל, נציג אגודת הסטודנטים במרכז האקדמי פרס. אתייחס לנושא עצמו בצורה אחרת. יש הרבה מכללות בארץ שאין להן מעונות. בתור בן אדם שגר בדליית אל כרמל ולומד ברחובות אני נוסע כשעתיים, שלוש–ארבע פעמים בשבוע ואני גם מתקשה לשלם שכר דירה ולא מוצא דירה באזור הלימודים במחיר נורמלי כמי שעובד במשרה חלקית.

אתה לומד ברחובות וגר בדליית אל כרמל? ובכל פעם אתה נוסע ללימודים?

אני נוסע בכל פעם ללימודים.

אתה נראה טוב...

בעבר גרתי ברמת השרון וזה היה קל יותר במקום כל הזמן לנסוע. כרגע אני מתקשה ממש ומחפש כבר מעל שנה וחצי דירה באזור ואיני מוצא משהו שמתאים מבחינת התקציב לסטודנט שעובד במשרה חלקית ולומד ארבעה ימים בשבוע. אשמח אם המרכז האקדמי שלנו - - -

זו בכלל מכללה מתוקצבת?

לא.

אני נכנס לעניינים בתור נציג הסטודנטים ואשמח לקדם את הנושא הזה.

סליחה שאני אומר, אדוני היושב-ראש, זו דוגמה. הכסף שהמדינה נותנת נועד למוסדות האקדמיים המתוקצבים. כולם: מוסדות חינוך, מכללות לחינוך, מכללות בפריפריה, אוניברסיטאות, כולם. יש עוד הרבה מוסדות אקדמיים לא מתוקצבים שהם מוסדות פרטיים. אנשים משלמים שכר לימוד של 25,000 בשנה. אלו מוסדות של שוק חופשי. המדינה לא יכולה לקחת אחריות על כל מוסד.

יש את הפתרון של הרשויות בקול הקורא. אפשר שרשות מקומית תתקצב.

המרכז האקדמי פרס הראה לי פעם תוכנית פרטית למעונות סטודנטים. בזה אתם תפעלו מול המוסד.

במוסד שלנו בשנים האחרונות יש קהילה ערבית גדולה שמגיעה מהצפון הרחוק, אז בנוסף מקבלים סבסוד ממשלתי כזה או אחר.

הכתובת היא העירייה. לעירייה יש אפשרות לבנות מעונות.

הם אמרו שיתחילו לבנות, זה היה ב-2014 ועד היום זה לא קרה. חלפו כבר ארבע שנים ואני בתור בן אדם שנמצא בפארק המדע, שיש שם גם את מכון ויצמן ואת ויצו ואחרים, ועדיין אין דירות שיתאימו לשכר של סטודנט, לדעתי זה עניין ממשלתי.

ברור.

העירייה יכולה לבנות.

מתקרבים לסיכום. עוד מישהו?

אני מ"דירה להשכיר". פרסמנו בשיתוף עם ות"ת ומשרד האוצר קול קורא בסוף 2016 לתקצוב מעונות סטודנטים גם במוסדות להשכלה גבוהה וגם, בפעם הראשונה, ברשויות מקומיות. הייתה היענות גדולה לקול הקורא. סביב 30 בקשות. כמובן שהכול נבדק תחת קריטריונים.

מי נענה לקול הקורא? תתארי את הנענים כקבוצה.

אציג את הרשויות המקומיות כדוגמה: עיריות כמו כפר סבא, קצרין, קריית אונו, ראשון לציון.

זה יועד לרשויות?

גם לרשויות.

ולמי עוד?

גם למוסדות אקדמיים.

למוסדות עצמם.

רחובות ניגשו?

למוסדות ולרשויות המקומיות. רחובות ניגשו אבל הבקשה שלהם לא הייתה טובה מספיק. התקציב היה מוגבל.

אבהיר עוד דבר קטנטן: אנחנו פונים לרשויות מקומיות מכיוון שגם לפי חוק ההשכלה הגבוהה איננו יכולים לתקצב, לא בעקיפין ולא במישרין, מוסד שאינו מתוקצב על ידי ות"ת, בשום דרך. לכן הפתרון ניתן דרך רשויות מקומיות והן היו אמורות לייצר שיתוף פעולה על מנת להקים את המעונות.

היה לנו דיון בוועדה לפני שבוע ובו שמעתי הגדרה מאוד יפה לתושב ברשות מקומית: "תושב הוא גירעוני, בהגדרה". אני שואל: האם רשויות בכלל רואות בסטודנטים יתרון, מטרד, גירעון לא מכוסה, פתרונות לעתיד, פוטנציאל לבייביסיטינג למשפחות? איך הרשויות רואות את זה?

שאלת את שאלת מיליון הדולר ברגע האחרון של הדיון. זה פותח דיון קשה מאוד כאן.

שיהיה לי מושג. לכן שאלתי מי ומי בעונים. אין פה נציג השלטון המקומי? גדי רובין, סטודנטים זה טוב? ילדים זה שמחה, את זה אנחנו יודעים.

עירייה אוהבת סטודנטים?... דייג אוהב דגים?...

אני עורך דין גדי רובין, נציג מרכז השלטון המקומי. עיריות אוהבות סטודנטים, סטודנטים זה טוב לעיר. כולם מדברים על עירוניות חדשה. מדברים על התחדשות עירונית בכלל. כולם רוצים סטודנטים, ובעיקר במרכז הערים.

למה?

כי הם לא גירעוניים.

יש ביטוי בלעז שאומר: "DINK" כלומר: Dual Income No kids. אז אתה אוהב סטודנטים כי קשישים וסטודנטים מוציאים הכי הרבה כסף בעיר. הם אוכלים במסעדות, הם צורכים תרבות פנאי.

ולכן סיפרתי לכם בהתחלה שדוקטורט עשיתי עם חמישה ילדים. תואר ראשון גמרתי עם ילדה, תואר שני עם שניים וכן הלאה. הייתי כנראה מאוד גירעוני... אני שמח, זה מעודד.

סטודנטים הם בהחלט אוכלוסייה מאוד מבוקשת בערים. הם גם לא צורכים הרבה רווחה, הם מוסיפים לעירוניות ולבילוי, כל דבר. הדבר היחיד שהרשויות לא אוהבות זה כשמכתיבים להן לקחת שטחים חומים, כמו להגיד לראש עיריית תל אביב - - -

לא מכתיבים. מאפשרים.

אני אומר: הן לא אוהבות שמכתיבים להן, הן אוהבת שמאפשרים, זה בסדר.

רק הן לא עושות.

אי אפשר להתלונן שמאפשרים ואחר כך אתה אומר שהוא לא עושה.

אוהבים-אוהבים, אבל לא עושים.

חברים, יש להבין, כשיש לעיר מספר מסוים של שטחים חומים - - -

אין לזה שום קשר, גדי רובין. אתה יכול לבנות שטח ציבורי ומעליו עשר קומות של מעונות סטודנטים. מה הקשר בין לבנות חמש קומות מתנ"ס ועשר קומות מעונות סטודנטים ברחובות? מה הקשר?

זאת התשובה בגדול. השלטון המקומי ופורום ה-15 מאוד מאוד מבקשים שהרעיונות לקידום מעונות סטודנטים לא יבואו על חשבון קיצורי דרך בתכנון, למרות שאומרים שיש פה חסמים כאלה ואחרים, שלא יבואו על חשבון שטחים חומים אפקטיביים. אם אפשר לעשות את זה מעל אז זה בסדר.

נו, אז תיבנו, אחלה. מה אתה רוצה, אי מלאכותי? היה דיון על אי מלאכותי מול תל אביב: "אי הסטודנטים"...

שמענו כאן נציגים ממקומות שאינם כלולים בפורום ה-15.

נכון.

אז מדינת ישראל אינה מיוצגת כהלכה על ידי פורום ה-15, עם כל הכבוד.

אין ספק. אגב, רוב תושבי מדינת ישראל מתגוררים בערי פורום ה-15. אני אומר שוב: ברמה העקרונית וגם ברמה המעשית, רוב רובם של ראשי הרשויות המקומיות רוצים סטודנטים. שלא יהיה ספק.

אבל האם הם מוכנים לפעול כדי לממש את הרצון?

בנקודה הזו אין לי תשובה בשם כל ראש רשות מקומית בנפרד. איני יודע לדבר בשם ראש עיריית קריית שמונה לעומת ראש עיריית שדרות. ברמה העקרונית זה בהחלט חיובי.

חברי הכנסת רועי פולקמן ומירב בן ארי, אתם עוסקים בזה באופן תדיר ואני רק אורח בדיון הזה. אני לומד הרבה. האם חלק מסוג הבעיות שהועלו כאן ניתן לפתרון במספר שיחות? נניח עניין הרשויות: עידוד הרשויות המקומיות, אלה שנתנו להן אפשרות ועדיין לא פעלו. האם ניתן ליצור מפגש שלכם, האנשים שעוסקים בכך, ולשמוע אם יש איזה בעיות מיוחדות שצריך לפתור מול משרד זה או אחר? יכול להיות שכדאי לעשות את זה?

אתה צודק, אדוני היושב-ראש, ואני אחלק את זה לשניים: יש נושאים שקשורים ביישום – את גדי רובין אני מכיר שנים רבות עוד מעיריית ירושלים ומהעבודה עם השלטון המקומי. יש מהלך שלם שעוסק ביישום, שעלה כאן. דיונים כמו כאן, דיונים עם "דירה להשכיר", עם ות"ת, המעקב שאנחנו עושים באופן תדיר, העבודה מול השלטון המקומי וגם ישיבה שקיימנו לאחרונה יחד עם התאחדות הסטודנטים ומינהל התכנון שעסקה בנושא קידום המעונות. זה הליך של יישום. יש חוקים מאפשרים, יש תקציב, צריך לראות שזה קורה. כולל המעונות ברחובות, הקלות תכנוניות, והייתה לי בזמנו שיחה על הטכניון. אני גם אומר לפורום שיושב כאן, והתאחדות הסטודנטים גם מכירה את זה, כאשר יש בעיות נקודתיות, חסמים נקודתיים, כפי שקורה בקריית שמונה, כפי שהיה באקדמית תל אביב-יפו ואחרים, אנחנו עוזרים לפתור את זה מול המוסדות, את זה אנחנו יודעים לעשות. זה אתגר של כל מי שיושב כאן, כולל ארגוני הסטודנטים. זה יישום. יש כסף, יש כלים וצריך ליישם.

כולכם מכירים את חבר הכנסת פולקמן? יש לכם את מספר הטלפון שלו?

אחר כך נחלק מספרי טלפונים.

זה לגבי יישום.

לגבי דברים שצריך לשנות – יש כמה דברים. יש מהלך אחד שמונח כאן על השולחן וזה חוק המעונות. הוא יבוא לדיון ראשון בוועדת הפנים אני מקווה עוד לפני סוף המושב הזה. חתום עליו גם יושב- ראש הוועדה, חבר הכנסת יואב קיש. אנחנו נקדם אותו וניכנס קצת יותר לעומק לדיון על סוגיית התנאים, וזה נמצא ברמה הרגולטורית. יהיה חוק במדינת ישראל ושמו "חוק המעונות". ות"ת ועוד כל מיני גורמים צריכים להעיר עליו. הצעת החוק הזאת נמצאת על שולחן הכנסת ותגיע לדיון ראשון במהלך החודש וחצי הקרובים. אלו המהלכים שנעשים כרגע, אבל אם יש דברים נוספים - - -

החוק המדובר ידרוש ביטוי בתקנות?

לא בהכרח.

כי בין חוק לבין תקנות ממתינים שבע שנים, אם בכלל.

אתה צודק.

ננסה שלא. הבוקר היינו בדיון על חוק שנחקק ב-2008 ועדיין לא תוקנו התקנות.

אדוני היושב-ראש, אתה מאה אחוז צודק. אתה בטח מכיר את זה. כשהלכנו למינהל התכנון לדבר איתם על הצעת החוק הם אמרו לנו שיש מודל של דיור מוגן. מדובר בחוברת עבה של תקנות. כנראה שתהיינה גם תקנות. ננסה שבסיס החוק לא יזדקק להן. בסוף גם חלק מן הדברים בעניין מעונות הסטודנטים יהיו בתקנות. אין מה לעשות. זה יהיה בתיאום עם ור"ה, ות"ת וכל הגורמים.

אם אפשר מראש שהתקנות יבואו גב אל גב עם הצעת החוק, אם זה אפשרי.

אני מודה לכם על הדיון. אני למדתי. אני כן רואה כאן, לפחות מצד חברי הכנסת שהשתתפו, ערנות לנושא. אתם תסכימו איתי שגם התמצאות, הן בכלל והן בפרטים. איני חושב שאני יכול לתרום ממש לדיונים האלה.

אתה תמיד תורם.

הוצפו כאן בעיות. אני חושב שמעטות היו חדשות לגביך, חבר הכנסת פולקמן. אנחנו כל הזמן בתהליך של למידה. חברי הכנסת הם לא מה שאנשים חושבים שהם. הם גם עובדים. וגם עובדים לטובת הציבור, תתפלאו. אני חושב שראינו כאן כמה דוגמאות לכך.

אני חושב שאפשר לסכם בזאת: אני יוצא אופטימי מהדיון לפחות במובן זה. הבעיות על השולחן שנים אחדות. פתרונות אחדים הוצעו. העיקר עכשיו הוא מימוש, אם כי עדיין כשמסתכלים קדימה אני רואה פער במספרים. כלומר: מה שמדובר היום וימומש בעוד שש, שבע, שמונה שנים כבר ייפתח פער. יכול להיות שצריך בד בבד באותו זמן כבר לחשוב על הצעד הבא ולראות קודם באקסל ואחר כך בגרפים ולהתחיל לטפל בזה.

תודה, רועי פולקמן, עזרת לי מאוד. תודה רבה לכם ובהצלחה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:50.