פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים

הכנסת



25
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות
13/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 36
מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האישה
למאבק בסחר בנשים ובזנות
יום רביעי, ל' בסיון התשע"ח (13 ביוני 2018), שעה 9:00

הצגת "תזכיר חוק" הפללת לקוחות זנות

חברי הוועדה: עליזה לביא – היו"ר
זאב בנימין בגין
מירב בן ארי
שולי מועלם-רפאלי
נחמן שי

עאידה תומא סלימאן
יהודה גליק
מוסי רז
מיכל רוזין
יעל כהן פארן

שרת המשפטים איילת שקד
מנכ"לית, משרד המשפטים - אמי אסתר פלמור

מתמחה, משרד המשפטים - סטפני קולטון

עו"ד, משרד המשפטים - דנה רוטשילד

מתמחה, משרד המשפטים - שיר פורת

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עמית מררי

יועץ תקשורת לשרה, משרד המשפטים - פנחס וולף

פרקליטה-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לילך וגנר

עו"ד-יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה

עוזרת ראשית-יח' לתיאום מאבק סחר בנ"א, משרד המשפטים - איילת דהאן

היועצת המשפטית, משרד המשפטים - לאה רקובר

סגנית מנהל פרט ומשפחה, משרד הרווחה - אפרת שרעבי

ע' יועמ"ש, המשרד לאזרחים ותיקים - עדי טל נוסבוים

עוזרת יועמ"ש, בטחון פנים - בוסנה ירדני

ק' חוקרים ארצי, המשרד לביטחון פנים - שרית פרץ

ממונה יעוץ משפטי מחוז חיפה וצפון, משרד החינוך - בלה רדונסקי

מדריכה ארצית ביחידה לחינוך למיניות, משרד החינוך - אשרת וילנאי

מנהלת מרפאת לוינסקי, משרד הבריאות - יעל גור

מנהלת מח' שירותי רווחה, משרד הקליטה - שרה כהן

מנהלת תחום אגף הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי - בתיה כהן

מנהלת שותפה, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות - יעל בן סעדון

מנהלת, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות - ראומה שלזינגר

עו"ד, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות - ניצן כהנא

יועצת בהתנדבות, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות - דפנה גוטנברג אבני

עו"ד, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות - אביטל רוזנברגר

מנכ"לית, הופכות את היוצרות - לילך צור בן משה

מנהלת סלעית, סלעית- מרכז סיוע לנשים במעגל הזנות - נעמה ריבלין

רכזת שותפויות, עמותת יחדיו - מיכל פינטו

מנהלת העמותה, מכון תודעה - חקר תופעת הזנות בארץ ובחו"ל - ניצן בן דב

דוברת, קולך- פורום נשים דתיות - סיון יעקבסון

מנהל, מכון ירושלים לצדק - אורי מורד

Intern, מכון ירושלים לצדק - Dylan Jacovo

Intern, מכון ירושלים לצדק - Cara Strike

Intern, מכון ירושלים לצדק - Leonie Jones

Intern, מכון ירושלים לצדק - Raya Restel

מתמחה, מכון ירושלים לצדק - ידידה ג'ייקובס

עו''ד, מכון ירושלים לצדק - רותם בן שמחון

מתמחה, מכון ירושלים לצדק - Jared Nelson White

מתמחה, מכון ירושלים לצדק - Iris Danielle Ora Levy

ממונה ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין - מיכל יוספוף

רו"ח-מח' ביטוח כללי אגף שוק ההון, משרד האוצר - ודיע עואד

עו"ד לשכה משפטית, רשות האוכלוסין - אורלי דהן

מוזמן/ת - ורד פלמן

מוזמן/ת - נעה מבורך

ענת מימון

אריאלה אהרון

לאה קיקיון


הצגת "תזכיר חוק" הפללת לקוחות זנות

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את הדיון יחד עם שרת המשפטים איילת שקד ומנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור. זה דיון שחיכינו לו הרבה מאוד זמן, דיון שיוקדש להצגת תזכיר החוק להפללת לקוחות בזנות, היום, 13.6.3028 ל' בסיוון, תשע"ח. אנחנו תקווה שנשמע היום את תזכיר החוק ונלך צעד אחד קדימה. כמו שייחלנו לתאריך הזה, חיכינו לו הרבה זמן וגם גברתי הצהירה במליאה בתשובה לשאילתה של חבר הכנסת יהודה גליק על התקווה שלה שאנחנו נשלים את החקיקה בקריאה ראשונה במושב הזה, והזכירה גם את הדיון הזה שכולנו כמובן חיכינו לו.

לפני שבעה חודשים, ביולי האחרון, אישרנו בקריאה טרומית את הצעת החוק שלנו – של חברת הכנסת מועלם, חברת הכנסת גלאון לשעבר ושלי, שהיו חתומים עליה הרבה מאוד חברי כנסת, גם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, יושבת-ראש הוועדה, בוקר טוב וכמובן חבר הכנסת יהודה גליק, ועוד רבים וטובים. ההצעה שזכתה לעבור בקריאה טרומית ברוב של למעלה מ-70 חברי הכנסת. ההצעה מדברת על איסור צריכה של זנות ומתן סיוע לנשים שורדות זנות. אני מבקשת להודות לך גברתי, השרה שקד, על הדיון הזה כאן, על המעורבות שלך ושל המשרד, על הוועדה המקצועית שהקמת, על הלימוד המעמיק ועל הנכונות, על הסיור שיצאנו אתך, חברת הכנסת מועלם ואני, ועל הדברים שאמרת גם בעקבות הסיור, הדברים המאוד כנים ששיתפת אותם בנו, גם על התהליך של ההכרה וההתמודדות עם הסוגייה הזו. כמו שציינת במליאה יש חשיבות גדולה מאוד להשלים את החקיקה לחוק המאוד מאוד חשוב, במושב הקרוב, גם מבחינת תהליך הקידום פה, בכנסת ישראל, כך שיחול עליו דין רציפות אם תשתנה המציאות הפוליטית וגם מול ההשלכות בשטח. גברתי יודעת ומכירה את הדיווחים – אחרי שהחוק עבר בטרומית, ארגוני השטח שמלווים שנים רבות את ההתמודדות עם הסוגייה מדווחים לנו על ירידה בהגעה למוקדי הזנות, בעקבות החוק שעבר בקריאה טרומית. בסופו של דבר רוב אזרחי מדינת ישראל הם אזרחים נורמטיביים, אזרחים שלא רוצים לעבור על החוק וברגע שהנושא עולה לדיון אנחנו רואים את התוצאות בשטח.

בשנים האחרונות אנחנו ערים לעליית מדרגה משמעותית במאבק הכולל בזנות, גם במישור החקיקתי אבל גם במישור האכיפתי, במודעות. אנחנו ערים גם לחוקים שנוספים. רק אתמול העברנו פה בקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה את החוק לפרסם דרישה לגיוס – חוק של חברת הכנסת מועלם, דב חנין ושלי, ובאמת אנחנו ערים לעליית המדרגה, כרטיסי הזנות, הגיוס של רשויות מקומיות, אכיפה של חוקי עזר עירוניים, וכמובן לקחת חלק פעיל. אבל מעל לכל, גברתי, עומד החוק הזה של הפללת צרכני זנות שהוא כלי ומרכזי ומעל לכל הוא כלי של אמירה ערכית-מוסרית של חברה איפה היא נמצאת, ממוקמת כמצטרפת למדינות אחרות שאמרו את זה: אנחנו אוסרים צריכת זנות. קודם כל אנחנו כחברה ערכית, מוסרית, יהודית ודמוקרטית. להעביר מסר ברורה, אמירה שאנחנו אוסרים את זה, וגם אנחנו רואים את ההשלכות בשטח – יותר ויותר סטודנטים, יותר ויותר תלמידים מקדישים את עבודות הגמר שלהם, מכיניסטים, מגיעים לפה לוועדה, כותבים ומתמודדים עם הסוגייה הזו. אני משוכנעת שעם שילוב של הכלים שעומדים לרשותנו – אכיפה, חקיקה, אפקטיביות מרתיעה, שיקום, סיוע, חינוך והגברת המודעות הציבורית – נוכל לצמצם באופן דרמטי את היקפי התופעה ולהביא לשינוי התפיסה בציבור.

אני מעבירה את רשות הדיבור לך, השרה.

בפתח דברי אני רוצה להתחיל דווקא עם התודות. לפעמים אנחנו שומעים קולות שכוחה של הכנסת נחלש לעומת הממשלה. מה שקורה כאן זו דוגמה ליוזמה שצמחה בכנסת, חברות הכנסת הובילו את היוזמה הזו, לא הממשלה. הן היו הכוח המניע, הן גם גייסו אותנו למהלך ובגלל זה אני באה להציג את התזכיר בוועדה הזו כי באמת, בעניין הזה, הקרדיט מגיע לחברות הכנסת ולחבר הכנסת יהודה גליק - - -

יש פה עוד חבר, מוסי רז.

וחבר הכנסת בני בגין.

אז לחברות הכנסת, כי אנחנו רוב פה. מגיע הקרדיט, וגם לוועדה הזו שפעלה ופועלת כבר כמה שנים בנושא הזה. הבוקר נפיץ את התזכיר עצמו, תזכיר שגיבשנו לאחרונה במשרד המשפטים, ואני רוצה להגיד תודה לאמי פלמור המנכ"לית שגם נרתמה לנושא, וגם ריכזה ועדה והובילה ועדה מאוד רצינית וחשובה, ולעמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – פלילי, שגייסה את המחלקה שלה. צריך להגיד שלפני שנתיים כשנכנסנו למהלך הזה העמדה המקצועית גם שלי היתה שאין בזה צורך. אנחנו לא אוהבים לעשות מהלכי הפללה גדולים והדוח שהיה בידי משרד המשפטים, דוח קודם, בהחלט העלה שאין בזה צורך, אז גם אנחנו עברנו תהליך.

אני התלבטתי הרבה זמן אם נכון להפליל או ללכת בדרך של אכיפה מנהלית. החלטתי בסופו של דבר ללכת בדרך של אכיפה מנהלית מכמה סיבות. סיבה אחת, אני חושבת שאנחנו מבקשים קודם כל לתבוע איזשהו שינוי התנהגותי על משהו שהיה מותר, והופכים אותו למשהו אסור – אני חושבת שדרך הדרגתית היא נכונה יותר. דבר שני, אנחנו נמצאים בתהליך של הפיכה של עבירות פליליות לעבירות מנהליות, כמו בנייה בלתי חוקית, כמו פשיעה חקלאית, דווקא עבירות שהממשלה כיעד, כיעדי אכיפה, דווקא אותם אנחנו מעבירים מעבירות פליליות למנהליות כי אנחנו מצאנו שאכיפה מנהלית היא הרבה יותר אפקטיבית. היא מייתרת את כל ההליך המשפטי הארוך ולכן דווקא כשהממשלה רוצה לקחת נושא, להתמקד בו ולאכוף אותו באופן יותר אגרסיבי, אז אנחנו הופכים אותו באופן אקטיבי עבירות פליליות למנהליות. אנחנו עכשיו עושים את זה בפשיעה החקלאית. התזכיר שנפיץ הבוקר קובע שיוטל קנס מנהלי של 1,500 שקלים על צריכת זנות וקנס של 3,000 שקלים על עבירה חוזרת, אם היא נעברה תוך שלוש שנים. אדם שקיבל את הקנס עצמו יכול או לשלם ולהודות, או להגיש בקשה לביטול או בקשה להישפט. צריך להבין שאם אדם מגיש בקשה להישפט השופט יכול לקנוס אותו עד 400 אלף שקלים לפי חוק העבירות המנהליות, אז אני לא חושבת שאנשים ילכו למהלך הזה, אבל תדעו שהקנס פה, אם הולכים להישפט, הוא גבוה בהרבה.

התזכיר כמובן חל על צריכת זנות בגירים. אני חוזרת שצריכת זנות קטינים היא עבירה פלילית שהעונש שלה הוא 5 שנות מאסר. אנחנו דרך אגב, כשנכנסנו לתהליך הזה, אחת הסיבות למה לא ללכת להפללה היתה שבעצם לא אוכפים את צריכת זנות קטינים. אם אני זוכרת נכון המספרים היו כמעט 3,000 וכמעט לא הוגשו כתבי אישום. עשינו דיון ב זמנו עם המשטרה והפרקליטות וביקשנו להגביר את האכיפה על צריכת זנות קטינים ואני מאוד מקווה שזה מה שנעשה.

בתזכיר קבענו גם – ששר המשפטים בהסכמת שר הרווחה יוכל לקבוע בתקנות אמצעי חלופי כמו john school, שאמי בדקה את זה ואני אשמח אם היא תרחיב על זה, שיוטל על מי שעבר עבירה של צריכת זנות כחלף קנס. זה כמובן דורש היערכות של המשטרה להקים את בתי הספר האלה, זה דבר שהוא יותר מורכב, אבל יכול להיות שבשלב הבא שר הרווחה ואני נחליט להפעיל את זה, שזה, כמובן, ישלב סדנה טיפולית שתהפוך את זה עניין ליותר אפקטיבי. התזכיר הזה, מכיוון שזה התחלה של שינוי מגמה, התזכיר יהיה כהוראת שעה ל-5 שנים וילווה במחקר. אנחנו באמת רוצים לראות מה יקרה אחרי 5-4 שנים. יש מדינות שעשו את זה כבר, כמו שבדיה, צרפת. דיברתי עם ראש ממשלת צרפת, לשעבר, על מה קרה בצרפת והיה לי קשה לאסוף משם נתונים, אז אני חושבת שאנחנו כאן, במדינתנו הקטנה יכולים להיות עם היד על הדופק ולעקוב, ואני בטוחה שאתם תעקבו ושהכנסת תעשה עבודה מצוינת של מעקב ושבעוד 4 שנים נהיה חכמות יותר. הצעת החוק תיכנס לתוקף שנה לאחר סיום החקיקה שלה כדי לאפשר היערכות והתאמה של כל הצעדים שתכף אציג, וכי נדרשת תקופת היערכות לאכיפה – כל מיני הנחיות של תביעה למקרים מיוחדים, הכשרה של גורמים רלבנטיים, וכו'.

אנחנו אומרות כל הזמן שהטלת הקנסות זה לא העיקר, זה חלק מהחלטת ממשלה כוללת. זו גם היתה המסקנה של הדוח ואני מתכוונת בהחלט לגבש יחד עם משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרד הבריאות – נצטרך פה כמובן גם את משרד האוצר – החלטת ממשלה שתעשה את הדברים הבאים: קודם כל, תעלה את המודעות הציבורית. אני בהחלט חושבת שזה עניין של חינוך ונורמה אז זה יהיה בשילוב של משרד החינוך: קביעת תכנים לתלמידים בתחום המיניות הבריאה ופגיעה, עיבוי תכני ההכשרה של הצוותים החינוכיים לעניין איתור וזיהוי של קטינים בסיכון, קיום הדרכות לחיילים וסטודנטים בנושא הזה, קמפיינים תקשורתיים, קיום הדרכות חובה לעוסקים במקצועות עם נגיעה פוטנציאלית בתחום הזנות, פרסום תכנים של סיוע, ליווי ושיקום, כמובן, בתחום הזנות שמיועדים לאוכלוסייה שמצויה בזנות. אנחנו רוצים גם להרחיב את המענים הבריאותיים שניתנים גם לעוסקים בזנות ובצרכני זנות, לבנות תוכניות שיקום – שוב, אלה דברים שעולים כסף ושצריך לאגד כמה משרדי ממשלה שונים, לבנות תוכניות שנותנות מענה לאיתור ומניעה, להקים דירות חירום, מרכזי גמילה– יש היום, אבל אנחנו רוצים לחזק את הגופים האלה, להקים שולחנות עגולים בין משרדיים, לגבש תוכנית התערבות בנוגע לתעשיית הזנות ולנזקים הכרוכים בה. אני חושבת שיש נכונות גדולה בקרב כל משרדי הממשלה. דיברתי עם השרים הרלבנטיים וכולם רוצים להתגייס. אנחנו נצטרך לגייס לזה גם את האוצר. שחברי הוועדה פה ימשיכו לפקח כי זו דוגמה מצוינת לתחום שבו כאשר הכנסת נרתמת ולוקחת על עצמה – אני רוצה להגיד באופן אישי תודה לחברת הכנסת עליזה לביא ולחברת הכנסת שולי מועלם, לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וגם לזהבה גלאון שלקחו את המשימה הזו והיו מאוד מאוד עקביות ונחושות עד שהגענו לרגע הזה. אז עכשיו אנחנו נדרשים לעשות את זה גם מול משרדי הממשלה ולהוביל ביחד את החלטת הממשלה. תודה רבה.

קודם כל תודה לא רק לחברות הכנסת אלא גם לחברה האזרחית – בהקשר הזה שילוב ידיים של כל הגופים. הדבר האחר הוא שאנחנו רוצים להזכיר שמשרד המשפטים ימשיך לפעול בהרבה מאוד מישורים נוספים. ודאי קראתם אתמול על הנושא של הסרה של אתרים מהרשת.

חגגנו את זה.

אז בסוף הדבר הזה הוא חלק מתוכניות עבודה ששרת המשפטים ואני מגבות ומעודדות ואני גם אגיד ששרת המשפטים התלבטה, זה היה מכיוון שאנחנו מאמינות בזה שיש הרבה מאוד כלים שהמערכת עוד לא באמת מיצתה אותם עד תום. אם אנחנו רואים את האתרים שיורדים היום מהרשת – חלקם בהידברות, חלקם באמצעות צווים, וגם תיקון חקיקה די טרי של חסימת אתרים וכן הלאה, הסמכה של שופטים מחוזיים ושל יחידת הסייבר בפרקליטות – אז אנחנו רואים שיש מהלכים רחבים בכל תחומי האכיפה, והתהליך היום הוא עוד מרכיב אחד.

כיון שאנחנו כבר כמה שנים פה עם הסיפור הזה אני מקווה שגם חברות הכנסת וגם ארגוני החברה האזרחית, שהיו מאוד מאוכזבים מאתנו לפני כמה שנים – אני עוד זוכרת את הישיבה בראשות שרת המשפטים, אני רוצה להגיד – אנחנו, מהצד שלנו התעקשנו שאי אפשר להגיד שרק נעשה עוד חוק קטן בתוך חוק העונשין, אלא שזה חייב להיות חלק מתוכנית כוללת של חינוך, בריאות ורווחה. אני מקווה שאתם מבינים היום ומסכימים שהמהלך הכולל היה שווה ושזו הדרך לתת מענה לבעיה חברתית, לא רק הכלי הפלילי, לא רק הכלי המנהלי, לא משנה כרגע איך נקרא לו – אלא זה חייב להיות מהלך הרבה יותר רחב. כשדיברנו בזמנו על ההליך שהיה במדינות הנורדיות, תהליך של דיון ציבורי שלקח 20 שנה – יש משמעות לזה שהיה דיון ציבורי בנושא במשך כמה שנים, היתה התפתחות בדיון שהביאה בסופו של דבר להליך שגם שרת המשפטים יכלה לחתום עליו לתת לו את כל הגיבוי שהיא יודעת לתת בדברים שהיא מחליטה לקדם.

אני גם שמחה על ההליך ועל התוצאה. אנחנו נרגשות.

מילת תודה כי יש כאן הרבה חברות צוות – גם נציגות של הממשלה, גם נציגות של החברה האזרחית שהופיעו בפני הצוות, וגם היועצת שלי שכתבה את הדוח וריכזה את העבודה הזו. אני רוצה להודות להן.

אז זו בהחלט מצד אחד החלטה, אמירה וחגיגה, כאשר אנחנו יודעים שהדרך עוד ארוכה ליישום של החוק, גם כשגברתי ציינה ששנה תחלוף עד שהחוק ייכנס ויפעל. אז החגיגה שלנו נוכח האמירה החד משמעית על תזכיר ממשלתי, על הדרך המאוד ארוכה שעשינו כאן כולנו וגם מי שלא נוכח כאן, למרות שיש פה לשעברים שבאו לפה – יש הרבה מאוד אנשים שעבדו על זה בעשור האחרון – ההבשלה וגם שיתוף הפעולה, הדברים מרגשים. לא תמיד שרה במדינת ישראל מדברת על שיתוף פעולה, על דרך, על לימוד, הבנה והקשבה. אז אני רוצה להודות לך, גברתי השרה, זה דבר די נדיר במקומותינו, וזה מאפיין גם את הוועדה הזו שיש בה שיתוף פעולה, למידה. ארגוני השטח הובילו בתקופות שלא הממשלה ופחות הכנסת הובילו, היו מעורבים, הכירו. אני רוצה להכיר לך את יהודית מ "יחדיו" בבאר שבע, את אותו מכתב שאני וחבר הכנסת יהודה גליק נתנו לך במליאה, לאחר סיור שגם מוסי רז השתתף בו בבאר שבע, מילים מאוד מרגשות שאמרה לנו אישה שהשתקמה. היא היתה לאחר 22 ניסיונות התאבדות. כמה מילים על המכתב המרגש הזה.

זו אישה שעברה באמת דרך לא פשוטה. כל הנושא של החוק ממש בדמה ונפשה. היא מרגישה שזה עוד צעד שהיא יכולה לעדשות כדי לתרום את חלקה, מניסיונה. היא כמובן מדברת על החלק של השיקום כחלק משמעותי. זה אכן היה מכתב מרגש והיה חשוב לה שהוא יגיע. היא ראתה את התמונה עם המכתב וזה ריגש אותה. היא שקלה להגיע היום אבל מחשש לחשיפה היא החליטה לא לבוא.

אין ספק שבמציאות אחרת היא היתה יכולה להיות עורכת דין משובחת ולטיגטורית נהדרת. שמענו אותה והיא אמרה – אני רוצה לצפות בשידור, לראות את שרת המשפטים אומרת את הדברים. אני בטוחה שהיא צופה בנו עכשיו. אולי את רוצה להגיד לה משהו?

הרבה מאוד שורדות, נשים שניצלו מחכות לרגע הזה. פגשנו בסיורים ובמפגשים, אם תוכלי לומר לה משהו, היא צופה בך עכשיו.

רק שחיזקת אותנו וריגשת אותנו בדרך. חברי הכנסת שפגשו אותך – שתדעי שלהם זה היה מאוד אכפת באופן אישי. אני רק מקווה שבעקבות מה שאנחנו עושים עכשיו הסבל שאת עברת יימנע מאחרות.

אי אפשר להגדיר ולדבר על מה אנחנו מרגישות היום – זו דרך ארוכה, חיכינו ליום הזה ואכן הגענו. אני לא הייתי עד כדי כך אופטימית שנגיע להיום הזה. אני ידעתי שהמאבק הזה נוהל בחברה האזרחית שנים רבות, עד שמשכו את תשומת לבנו – אנחנו, כנשים וגברים, חברי וחברות כנסת בתוך הבית הזה, וגייסו אותנו. את האמת, התרגשתי לשמוע את השרה מדברת על השינוי והלמידה תוך כדי התהליך וחשבתי לי שיכול להיות שייקח לנו לא 20 שנה אלא 10 שנים, כי השיח הציבורי סביב הנושא לא היה במקום שבאמת מייצר את האווירה לחקיקה או לשינוי דרמטי כזה. אני חושבת שההצלחה בשנה הזו - ואני חייבת להגיד – שמוכיחה עד כמה קודם כל הירתמות שרה לנושא ושיתוף פעולה כזה רחב יכולים לקדם אותנו בהרבה נושאים. אני בטוחה שהעבודה שנעשתה בצוות שבהובלת אמי פלמור, היא עבודה אדירה. אני בטוחה שהיא לא רק התפנתה מעיסוקים אחרים רבים שיש לה, היו עוד נושאים רבים שהיה צריך להוביל. באמת, היה חשוב לעשות את התעשייה הכוללת הזו למשהו לא מקובל, משהו מגונה שיש בו עבירה שאנחנו לא מוכנים לעבור עליה הלאה. ניצול הנשים בצורה המחפירה הזו היה חייב להיות כתם לכל מי שמעורב בו.

את האמת, זה לא נושא שעסקתי בו הרבה לפני שהגעתי לבית הזה. מהשנה הראשונה הובלתי את הדיונים עד שהעברתי את השרביט לידיה הטובות של חברת הכנסת לביא. למדתי המון ובסיורים התרגשתי מכל מילה ששמעתי מנשים. כל פעם כשאמרו אחר כך – היא רוצה לעסוק בזה, התעצבנתי, כי פגשנו את הנשים וידענו. התוכנית הכוללת היא מה שאנחנו צריכות כי אנחנו רואים שגם בנושאים אחרים אנחנו כל הזמן מדברות גם על העלאת מודעות וגם על תוכנית שיקום, על טיפול ותמיכה בנפגעות עצמן. נכון, יש לנו עוד שנה עד שיתחיל החוק לפעול באמת אבל בדיוק לפני חודשיים חשבנו שזה ייקח יותר זמן. יש לנו שנה, צריך להתגייס כולנו. אני מברכת את השרה וגם את חברות הכנסת – שולי מועלם וזהבה גלאון שנרתמו עם כל היכולות והכוח להזיז את הדברים, מגיע לנו היום להיות שמחות. שנלמד איך אנחנו יכולות לשתף פעולה כדי לקדם הרבה הרבה נושאים.

גברתי, האם את יודעת בערך מתי תוכלי להביא את ההצעה לקריאה ראשונה?

מפיצים היום תזכיר. הפצת תזכיר זה 3 שבועות, על מנת לקבל הערות מהציבור, נשמח לקבל הערות. בדרך כלל לוקח שבוע לעבוד על ההערות אם עובדים מהר. אז נגיע לקריאה ראשונה בסוף המושב.

אני אנצל את ההזדמנות שכבוד השרה נמצאת ואני באמת רוצה לבקש שהחקיקה או המשך התהליך אם נצטרך – שזה יעבור בוועדה. הוועדה הזו עמלה קשה על הנושא והיא המקום. זה יהיה בידיים טובות.

זו בהחלט בקשה שנבקש מגברתי.

חברת הכנסת מועלם, שותפה, בבקשה.

כל מה שאני אומרת הוא כמובן גם בשמה של זהבה, שאף על פי שאינה כאן – כבודה כאן. ראש חודש תמוז היום וישנה תפילה שמקובל להגיד אותה בראש חודש סיוון שהיום הוא היום האחרון שלו, שנכתבה על ידי השל"ה הקדוש – רבי ישעיהו הלוי הורוביץ שהיה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17, והיא נקראת תפילה לילדים. אני רוצה לקרוא ממנה 3 משפטים כי תזכיר החוק הזה וההתקדמות האדירה שהובלתן, איילת ואמי, יחד עם כל האנשים במשרד ובאמת השינוי הדרמטי שעבר המשרד – מתייחסת לכולנו ובעיקר לכל הילדים שלנו: "אבינו, אב הרחמן, תן לכולנו חיים ארוכים וברוכים. מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים, זוכרנו לחיים נצחיים כמו שהתפלל אברהם אבינו לו יחיה לפניך, ופרשו רבותינו ז"ל. על כן באתי לפניך לבקש ולחנן שיהיה זרעי וזרע זרעי עד עולם זרע כשר, ואל יימצא בי ובזרעי ובזרע זרעי עד עולם שום פסול ושמץ, אך שלום ואמת וטוב וישר בעיניי אלוקים ואדם".

אני חושבת שתזכיר החוק הזה הוא הדבר הטוב והישר בעיני אלוקים והאדם. כל אחד והאלוקים שלו, כל אחד והערכים היהודיים, המוסריים, האנושיים, החברתיים שזה מוביל אותו. אני חושבת שהתחלנו מזה ואנחנו מסיימים בזה. חלק גדול מהמוסר שמובא לכאן הוא באמת בזכות אותה ישיבה, אמי, שבה אמרת לכולם – הפללה זה טוב, אבל זה חייב לבוא עם שיקום וסיוע לנשים שיוצאות בעזרת ה' מהמעגל הזה. ברור לחלוטין שזה לקח את כולנו, את מי שעוסקת בזה זה לא היה צריך לקחת, הן כבר שם, ויושבות פה נשים רבות, וחוץ ממי שיושבת כאן והיא ידועה, גם מחברות הכנסת וגם מארגוני החברה האזרחית וגם מהעוזרים והעוזרות של כל אחד ואחת מאתנו – ישנם עיתונאיות ועיתונאים שהלכו אתנו את כל הדרך הזו ולא הורידו את הנושאים האלה מסדר היום בכל כלי התקשורת האפשריים, וגם להם צריך להודות.

ברור לחלוטין שיצטרך להיות פה שילוב כוחות אדיר, כמו שאמרת – של משרד המשפטים, של המשרד לביטחון הפנים, של משרד הבריאות, של משרד הרווחה, משרד האוצר, ובראש וראשונה התפקיד שלך ושלי זה להביא את הנושא הזה אל תוך משרד החינוך. את ההבנה שלמרות שהיום במשרד החינוך יש מערכת שלמה שעוסקת בנושאים האלה, ברור לחלוטין שתזכיר החוק מחייב כניסה או פתיחה או חשיבה מחדש של משרד החינוך בעניין הזה. ובעניין הזה, כמו שנאמר לי לא פעם סביב לשולחן ביחס אליך – עכשיו זה ביחס לשתינו, ביחס לחברנו האהוב, שר החינוך נפתלי בנט.

אני מאוד שמחה שאת אומרת את הדברים. קיימנו פה כמה וכמה דיונים. על השיתוף עם משרד החינוך כולנו יודעים – הוא לוקה בחסר. זאת באמת תהיה עבודה שנצטרך להידרש לה כולנו, החינוך למיניות בריאה – אי אפשר להפיל כל הזמן על אותה שעה של כישורי חיים, גם את הסוגיות הללו. אנחנו מכירים את המציאות, בטח ובטח בממלכתי דתי ששם הסוגיה עוד יותר מורכבת. כמובן בחינוך הערבי, במגזר – כן, התאמה של רב תרבותיות, אין ספק.

מילה אחרונה ברמה הבין אישית – קירות הועדה כבר שמעו אותי אומרת תודות גדולות לחברתנו האהובה זהבה גלאון שממש הכניסה אותי ואיפשרה לי ממש לאחוז בשולי גלימתה במאבק שהיא הובילה שנים רבות. אבל אני רוצה להגיד שאחד הדברים המרגשים שקרו לי זה זה שנושא שלא עסקו בו, ולא משנה כרגע מה הסיבות המוצדקות או המוטעות – שלא עסקו בו מעולם בעולם הדתי הפך להיות אחד הדגלים שמובילות רבניות, מורות הלכה, נשים וגברים מובילים בחברה הדתית והחרדית. אני חושבת שזה שינוי גדול. אני רוצה מאוד להודות לכל מי שנוטלת בזה חלק, להזכיר פה כמובן את העבודה המופלאה של המטה למאבק בסחר בנשים בזנות שבזכותו הקמתי את הקואליציה של הארגונים הדתיים למאבק בסחר בנשים ובזנות, ובעזרת ה', מכאן יוצאת אמירה ברורה. ברור שזה ייקח זמן. אני נחנקתי מהאמירה של שנה אבל כבר למדתי שאנחנו יודעים גם לקצר תהליכים, בעזרת ה'.

שנה מסוף החקיקה בכנסת ישראל. יש לנו עוד דרך ארוכה. בואו נבין שזה לא היום בעוד שנה.

לגמרי, אבל יחד עם זה אני רק רוצה להגיד משפט אחרון – אני בוחרת להתמקד באמירה החד משמעית שיוצאת מתוך תזכיר החוק הזה ואין לי ספק שתפעל את פעולתה כבר היום, כפי שראינו שהצעת החוק שעברה בקריאה הטרומית התחילה לעשות את השינויים בתוך הקבוצות שכולנו נמצאים בהם ובקרב הנשים בזנות ובצרכני הזנות. אז תודה רבה רבה.

לגבי החזרה – שדיברת על מדרג. הבעיה של חזרה של אותם מועדים לפורענות – נתתם את הדעת? האם באיזשהו שלב יהיה אפשר להשתמש בעוד כלי?

אפשר להעמיד לדין.

יש תמיד לתובע את החופש להגיש כתב אישום ולהעמיד לדין, בנסיבות חריגות, אם באמת תופסים את אותו אדם כמה וכמה פעמים.

זה קיים מבלי שנתייחס לזה בחוק הזה.

לא, בחוק הזה זה גם קיים.

באמת כמו שאמרו: יום חג. יום חג גדול שמסכם גם עבודה שלך, עליזה, שהובלת מהלך גדול – הסיורים אתך, שהייתי בתל אביב, חיפה ובאר שבע, כל אישה כזו שפגשנו והלב יצא, והמכתב שקיבלנו מאותה אישה בבאר שבע, אבל המהפך שעשו כאן בכנסת, עצם זה שהחוק עבר בקריאה טרומית ב -70 מול אפס מתנגדים היה דבר מאוד גדול. עליזה, העברת את זה, עשית את זה בצורה מאוד מרשימה.

אני רוצה לומר שלוש נקודות שבאמת חשובות לי. אל"ף, כמו שאת אמרת – אני מבינה שזאת מחמאה שאמרת שהאישה הזו יכולה היתה להיות עורכת דין. ראינו שבין השאר בעמותות שעשו, בפרויקט שראינו הופכות את היוצרות – לא רק מטפלים בעניין הרווחה, לנשים האלה יש להן אנושיות, צניעות – אפשר להפוך אותן לא רק להיות מטופלות אלא להחזיר אותן לקהילה. הייתי עכשיו במוקד שנקרא "קול יכול", ואישה שהיתה בזנות עובדת היום בפרויקט באמת מרשים. חוץ מהשיקום יש כאן גם אלמנט של אחריות של אנשים. חוץ מהסיורים היה מאוד קשה לשבת ולשמוע פה שלוש נשים שהסבירו פה כמה שזאת עבודה שמכבדת את בעליה, זה היה מאוד קשה. אז אדרבא, אם יש נשים כאלה – גם להן צריך - - - כל הנושא של שידול לזנות, ואמרתם שטיפלתם באתרי אינטרנט, אני בטוח שזה טיפה בים, אבל כן צריך למצוא מקום שבו גם מצד אחד לשקם את הנשים הללו, והן צריכות הרבה שיקום, אבל גם למצוא להן נקודת אחריות.

הנקודה השנייה – אני מצטער שאני צריך טיפה לעקוץ. בירכת פה את הכנסת. אני מקווה ששרת המשפטים תדבר לפעמים עם יושב-ראש ועדת השרים לענייני החקיקה שמתוך ההתקלות שלי אתה היא מסרסת את הכנסת, מסרסת את העבודה שלנו. כמעט ולא נותנת לנו אפשרות לפעול.

זה חבר הקואליציה, רק להזכיר.

אני אקרא לזה – ועדת הסריסים לחקיקה. זו התחושה שלנו. התופעה של הזנות שאת נאבקת בה, אני בעיצומו של מאבק בתופעה נוראית אחרת שגם הורגת – תופעת העישון. בינתיים ועדת השרים לענייני חקיקה שמה לנו מקלות בגלגלים.

מכיוון שבעיניי זו שאלה מאוד ערכית, ואני בדרך כלל יושבת בוועדת השרים לחקיקה כמעט לבד, אני לא לוקחת את ההחלטה הזו, אני מעבירה אותה לממשלה. בפעם הבאה שאתה מעלה את ההצעה אני פשוט מעבירה אותה, שמליאת הממשלה תחליט האם חיילים יוכלו לקנות סיגריות או לא.

זה לא חיילים – בחיילים הרמטכ"ל מטפל. אבל אמרת כאן שאיזה יופי שכאשר הכנסת רוצה אפשר לעשות שיתוף פעולה. זה לא נכון תמיד.

חזרה לענייננו – אני גם שותף לברכות של כל הארגונים שפועלים בשטח. עד כאן.

תודה. גברתי, לפני שאת יוצאת הזכרת את John School ואני רוצה לומר תודה למי שהביאה את זה לפה, הגברת עדית הראל שמש, את הבשורה להקים מערך כזה ולא בכדי. אמרנו גם בכנס שהיה בלשכת עורכי הדין שאנחנו חושבים שאנשים יעדיפו לשלם קנסות ולא ללכת ל – John School, אבל באמת הכנסה של הנושא הזה – נרחיב עליו בהמשך.

אני הולכת, תודה לכם.

חברות, נבין – יש פה עוד עבודה רבה לפנינו. גם הלו"ז שהשרה הזכירה, זה 3 שבועות לפרסום תזכיר. אנחנו נמצאים ב deadline, המושב מסתיים ב-17.7, יש לנו בעצם שלושה שבועות, זאת אומרת שזה משאיר לנו מרווח של שבוע וחצי עד סוף המושב. חשוב שנבין את הלו"ז.

אני אציג בקצרה את העיקרים. השרה הציגה את התזכיר שיפורסם היום. באמת יש מועד להערות לתזכיר ואני קוראת לכל הנוכחות והנוכחים כאן – לקרוא את התזכיר ולשלוח הערות. כפי שציינה השרה וציינה מנכ"לית המשרד, מאוד חשוב לנו הנושא הזה של שיתוף הציבור בהקשרים האלה. הפרסום של התזכיר הוא תחילתו של תהליך שהוא כמובן גם אבן דרך חשובה, אך חשוב לנו לקבל תגובות לנושא. ההערות לתזכיר זה כרגע המדיום הרלבנטי.

אני אציג את העיקרים. כיום, צריכת מעשה זנות כשמדובר בקטין היא עבירה שעונשה 5 שנות מאסר. התזכיר – לא עוסק בעבירת המין הזו, שנשארה חמורה ונאכפת במקרים המתאימים. לכן אנחנו שמים בצד כרגע את הנושא של זנות קטינים שהוא עבירה בחוק העונשין. מה שמוצע כאן זה להפליל את הנושא של צריכת מעשה זנות של אדם בגיר. מדובר בקביעה של איסור שהעונש בצידו הוא קנס כספי מקסימלי בסך 14,400 שקל. מוצע לקבוע את העבירה הזו כעבירה מנהלית, לפי חוק העבירת המנהליות – מיד נסביר ונרחיב מה זה אומר לקבוע עבירה כעבירה מנהלית, גם מבחינת האכיפה וגם מבחינת התיוג, מכל הבחינות.

כשמדובר בעבירה מנהלית שאדם נתפס בה בפעם הראשונה, הקנס שיוטל עליו יעמוד על 1,500 ₪ ואם מדובר בעבירה חוזרת הקנס יהיה בסך 3,000 שקל. כמו שציינה שרת המשפטים, בחוק העבירות המנהליות קיימת סמכות לתובע להגיש כתב אישום גם בשל עבירה מנהלית כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו. בין היתר שרת המשפטים ציינה שנדרשת תקופת היערכות כדי לקבוע מתווה ונהלים לשימוש בסמכות הזו של התובע במקרים המתאימים. למשל, כשמדובר בעבריין רצידיוויסט, שחוזר על המעשה שוב ושוב, וכן שמדובר בנסיבות חמורות של ביצוע מעשה, תוך ניצול מצוקות שונות או במקרים אחרים.

כשיש עבירות נלוות של אלימות או סמים - - -

כשיש עבירות נלוות אני מניחה שיוגש כתב אישום בכל מקרה.

מה שגם שרת המשפטים הדגישה ואני מאוד שמחה – כפי שעלה בדוח בראשותה של אמי פלמור, הנושא של הפללה הוא אחד מתוך שורה של מענים שצריכים להינתן לסוגייה המורכבת הזו. התזכיר ילווה בהחלטת ממשלה שמתייחסת גם להיבטים אחרים. אחד ההיבטים שקשורים לזה זה האמצעי החילופי. הרצון לשנות תודעה או לעשות שינוי חברתי, או להפוך התנהגות שבעבר נחשבה מקובלת, גם אם לא בדיוק נאותה, הוא תהליך מורכב וממושך. שרת המשפטים כפי שציינה התלבטה רבות בנושא של התיוג והעיקרון שלנו של שיוריות הדין הפלילי הנחה אותה בין היתר בכך שאנחנו הולכים צעד צעד בהקשר הזה. לוקח זמן עד שמטמיעים נורמות כל כך מרכזיות בקרב הציבור ולכן זה מהלך ראשון של קביעת עבירה מנהלית שכבר מתייג את ההתנהגות הזו כהתנהגות פסולה, אסורה, אבל עם זאת, לא שם אותה במדרג החומרה הגבוה ביותר האפשרי, אלא מדובר באמת בעבירה שתיאכף בכלים מנהליים שאין בצדה רישום פלילי, כשיש אופציה לאדם שעבר אותה לאמצעי חילופי, שיקומי, אמצעים שייעשו יחד עם משרד הרווחה, מי שמתמחה בנושא הזה של טיפול ושיקום כדי באמת לומר את האמירה החברתית החשובה הזו. אני חושבת שחברות וחברי הכנסת ניסו להגיד אותה במהלך כל השנים בהקשר הזה. החלטת הממשלה מתייחסת גם לאלמנטים נוספים של שיקום נשים שיוצאות ממעגל הזנות והשקעת משאבים. מדובר בדבר שיש בצדו השקעת משאבים חשובה כדי באמת שהנושא של ההפללה לא יהיה בפרונט אלא יהיה אחד משורת הכלים שהממשלה מציעה לטיפול בתופעה. אנחנו מאוד חושבים שחשוב לקבוע את זה כהוראת שעה, לא מוצע לקבוע הוראת קבע – וללוות את האיסור הזה במחקר מלווה.

הוראת שעה לחמש שנים.

כן. שתלווה במחקר מלווה.

של משרד המשפטים?

נחליט על כך בהמשך, אבל ככל הנראה – כן. גם לכך נידרש במסגרת החלטת הממשלה שאולי המנכ"לית תוכל להרחיב עליה. לכן בהקשר הזה זה נראה לנו הכרחי כי כל האנשים וכל המחקרים שנשמעו פני הצוות בראשותה של המנכ"לית הצביעו על חששות שונים שאנחנו רוצים להיות ערים להם ולא לעצום את עינינו מפניהם כשאנחנו מדברים על הנושא הזה של קביעת איסור. איך הוא ישפיע על הציבור – האם הוא עלול להרע את מצבן של הנשים בזנות? האם הוא עלול לדחוק אותן לשוליים? יש תוצאות שכדאי לבחון אותן באמצעות מחקר מלווה כדי באמת לראות שההצעה הזו, שהחוק הזה יוצר את השינוי שאנחנו רוצים שהוא יצור, ושאין לו איזה אפקט נילווה אחר, וגם כדי לראות איך באמת נאכף האיסור הזה על אותם צרכני זנות. יש עוד הרבה נושאים שאנחנו נלבן בהמשך יחד עם המשרד לביטחון פנים בנושא האכיפה, עם משרד הרווחה בנושא של השיקום. כמו שאמרתי זו רק תחילתו של מהלך, אני אשמח להשיב על כל שאלה.

השרה יצאה אבל בהחלט – דרך ארוכה, אבל יחסית – סליחה שאני אומר את זה – יחסית מהירה, תוך מספר שנים, ממצב שבו בכנסת לא היה אף אחד ואף אחת שהביעו את העמדה הזו ובין הסכמה כללית מקיר לקיר בכנסת, ועכשיו זו רק שאלה של זמן ואני מקווה שכמה שפחות זמן עד שהדבר יהפוך חוק – ויותר חשוב בעיניי – לנורמה, במדינת ישראל, וזה גם יותר קשה. החברה האזרחית התגלתה כאן במלוא תפארתה. כמובן שאמרו קודמותיי אבל אני רוצה להזכיר חברות כנסת שכבר לא פה – חברתי זהבה גלאון וגם את חברתי אורית זוארץ - - -

חבר הכנסת לשעבר דוד צור.

לא ידעתי. אז גם אותם צריך להזכיר בהקשר הזה של השינוי המהפכני הזה.

הקנס שמוצע הוא פחות מקנס שקיבלתי על עבירת מהירות. אני לא חסיד של קנסות אבל זה נראה לי נמוך, אם כי אני מסכים שהדבר היותר חשוב מהענישה עצמה זה הנורמה, ובעצם זה שאנחנו קובעים שהדבר הזה הוא אסור אני רוצה להאמין שיהיו כאלה שזה ישנה להם וכהתייחסות חברתית החברה תתייחס אחרת לתופעה הזו. זו תופעה של נשים שנמצאות בתנאי עבדות – צריך להגיד את זה. תנאי עבדות תוך סחר, לפעמים, בדרך כלל יש את התופעה גם של סחר וגם של העבדות ולכן התהליך החברתי הענק הזה שמתחיל או נמשך כאן, אסור שהוא יהיה רק בחקיקה. הוא חייב להיות מלווה בעבודה ובטיפול גם מול הצרכנים, שאני מודה שאני לא מספיק יודע מי הם, אבל גם מול הצרכנים, שחלקם ישראלים וחלקם זרים.

הצרכנים הם כולם.

עד כדי כך שכשאירחנו כאן כמה מהנשים הם אמרו לנו שכשהן הלכו מכניסה לכנסת עד חדר הוועדה הם פגשו כמה מהם.

אז חוץ מהקנס אולי צריך לשים תמונה שלהם בעיתון, יכול להיות שזה גם יהיה יותר - - -

אתה יודע שיש מדינות בארה"ב שכך פועלות, בצורה של שיימינגג.

אני לא צרכן ומעולם לא הייתי ואני רוצה להגיד שאני בטוח שלא כל צרכן הוא - - -גם אם הם אחוז - - -

- - -

זה פוגע בי כשאומרים "כולם". אני ממש לא מקבל.

חלילה, אבל אני חייבת לשתף אותך בכנס שהייתי בו באוניברסיטה העברית ויו"ר הפרויקט של שילוב חברתי יזם אותו ופתח אותו בפני עולם מלא של סטודנטים ואנשי סגל, ואמר: אני, כשסיימתי את התיכון הלכתי עם החברים שלי לפני הגיוס, כי זו הנורמה, וכשהשתחררנו הבאנו נערות ליווי, וכולנו יוצאי סיירות, ועוד ועוד. את הפרויקט החברתי שלו ואת הכנס הוא עשה כי הוא אמר – איך יכול להיות שאף אחד לא דיבר אתנו, אף אחד לא דיבר שזה אסור, לא הבנו שזה לא בסדר, זה היה נראה "קולי" לגמרי. הדיון המשיך משם.

אני כמובן מודע לזה - - -

הכוונה היא שזה מכל רבדי האוכלוסייה.

זו הגדרה שבהחלט מקובלת עלי ואני רוצה לקוות שבשנים האחרונות יש שינוי גם אצל רבדי האוכלוסייה לפחות המאוד מסוימים – אני מודה שאני רואה את זה היום בדרך אחרת מאשר איך שראיתי את זה לפני 10 שנים. לא רק אני, גם כך הכנסת, כך גם ניסיון החקיקה הזה שלא בא לעולם – לפני 12 שנים? מתי התחילה אורית? לא זוכר בדיוק. יש כאן תהליך חברתי שמשתנה, והדבר האחרון שאני רוצה להגיד בהקשר הזה – שאנחנו מאוד מאוד חייבים לעזור לנשים הללו, גם כלכלית וגם חברתית, כי אחרת בסוף, לכל תופעה שלילית יש שני צדדים.

אני מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון הפנים. אני יכולה להגיד שבאופן עקרוני וכידוע השר לביטחון הפנים תומך בהפללת לקוחות. לגבי ההסדר והתזכיר שהוצג כאן – עוד לא קיבלנו אותו. ברגע שנקבל אותו וזה יופץ אנחנו נגבש עמדת משרד ותוגש גם עמדת ממשלה בהתאם.

באמת זה המקום להודות גם לשר לביטחון הפנים על האמירות הנחרצות שלו גם באשר לחשפנות ולשיתוף הפעולה וההקשבה לכל הבקשות. יש לנו עוד הרבה עבודה אבל בהחלט אנחנו רוצים להודות.

אני מהייעוץ המשפטי במשטרה. גם המשטרה, כמובן, והמפכ"ל, תומכים בהפללת לקוחות זנות וכמו שנאמר – נלווה - - -

מה שמגיע – מגיע. צריך להגיד שהמפכ"ל היה הראשון מכל משרדי הממשלה שהרים קול תמיכה חד משמעי.

משרד הרווחה הוא אתנו לאורך כל הדרך.

אני רק אעיר שהסקר הלאומי הוא בשיתוף המשרד לביטחון הפנים.

יש פה הרבה שושבינים, אין ספק, ואני באמת רוצה להעביר את רשות הדיבור למשרד הרווחה, להודות לשר הרווחה ולמנכ"ל המשרד, אביגדור קפלן. אני חייבת להגיד שבפגישה הראשונה שלי אתו ביקשתי להקים ועדה שתעסוק בזנות במשרד הרווחה ואני שמחה מאוד גם על שיתוף הפעולה המאוד מרשים ועל האמירות של המשרד. אז באמת, שושבינה-שותפה, אפרת, בבקשה.

שלום לכולם. אנחנו מאוד מברכים על היוזמה, היינו חלק מהוועדה הבין משרדית ואמרנו את דברנו, גם במסגרת הוועדה וגם לאורך כל הדרך. אנחנו ערוכים כבר תקופה ארוכה עם איזושהי תוכנית חומש לשיקום ולהרחבת מערך המענים הקיים, גם לקטינים, גם לגברים וגם לצרכני זנות. חלק מהמענים אנחנו כבר התחלנו לממש- כמו למשל תוכנית שיוצאת כבר השנה לפועל, אנחנו מקימים מרכז יום בירושלים שלא היה, אני שמחה שזכינו לשיתוף פעולה עם העיריה. גם התוכנית בבאר שבע, שהורחבה למסגרת של לינה ונותנת מערך מענים יותר מותאם לאוכלוסייה. אני חושבת שהיוזמה והמתווה של החוק באמת מאוזן, נותן מענה גם ברמה הפרקטית וגם נותן מענה לכל החולשות שהיו במסגרת החקיקות הקודמות סביב תיוג אנשים שהם לא עבריינים במהות, איך אנחנו מתמודדים באמת עם לצמצם את התופעה ולעזור לנשים ומצד שני לא להכניס למעגל העבריינות אוכלוסייה של עשרות ואולי מאות אלפים.

כן חשוב לי לומר שחשוב שהצעת המחליטים שנוגעת בשיקום תבוא צעד בצעד בזיקה לתחולת החוק שאוסר את צריכת הזנות, כדי שלא יווצר מצב שלנשים לא תהיה מצד אחד הכנסה שיש להם מהזנות היום, ובמקביל לא תהיה להם אלטרנטיבה והן ייצאו קרחות מכל הכיוונים. נהיה מוכנים להתגייס ככל שניתן. כמובן שהגשנו איזושהי בקשת תקציב תוספתית כי זה דורש - - -

זהו, רציתי לשאול אותך. אנחנו יודעות מה המציאות בשטח היום ואנחנו יודעות מה חסר אבל לנוכח הדברים שנאמרים כאן - - -

אז אני אגיד איזו מילה בנושא. קודם כל היתה אתנו רפרנטית מאגף התקציבים בעבודת הוועדה. יש סכום כסף שמחכה, הוא לא גדול, אבל קודם כל כשאת אומרת "אנחנו מגוייסים" זו צריכה קודם כל להיות מגוייסות פוליטית של השר, בדיון, בהחלטת ממשלה שאנחנו כבר מכינים אותה, שאמורה לעלות ושצריכה לקבל הסכמה רחבה. הדבר החיובי בתובנות שלנו זה שההרגשה היתה בהתחלה שמדובר יהיה בסכומי עתק, תהיה מעין יציאת מצרים כזו שכל הנשים תצאנה ממעגל הזנות בבת אחת, ואיך ניתן מענה שהוא גם שיקומי וגם תעסוקתי בסכומים אדירים. הדבר הזה היה מאוד משתק. ככל שהתקדמנו בתהליך הבנו שקודם כל יש מענים קיימים שצריך לאגם אותם ולחזק אותם ויש קצבאות נוכחיות שכבר ניתנות ומתוקצבות ממילא, וצריך פשוט להבין שזה מוגדר כחלק מהתקצוב. יש תוספות שיצטרכו לתת. אנחנו מניחים, יש חוק נומרטור, יש הרבה מורכבויות בדבר הזה ואני רוצה להגיד שאנחנו לא עובדים בטווח של השנה או השנתיים הקרובות. אנחנו מדברים על תוכנית שמסתכלת שנים ארוכות קדימה, ובאופן הזה הדבר יובא להחלטת ממשלה. זה תהליך שעוד לא סיימנו אותו, אנחנו עובדים עליו. אני כן רוצה לברך את משרד הרווחה בהקשר הזה שכל מי שהיה בתוך הצוות כבר היה אמור בתוך המשרד שלו להתחיל לפעול, כי לא המצאנו ולא חידשנו דבר. בסך הכל אמרנו שצריכה להיות איזושהי ראייה משותפת ומתכללת שהיא ממוקדת, ולאפשר לנשים לצאת ממעגל הזנות מצד אחד, ולתת מענה למעגלים נוספים, מהצד האחר. אז כל מה שאתם כבר יכולים לעשות – תבורכו. ביחס לדברים האחרים, צריך את הקול שלכם סביב שולחן הממשלה.

והקריאה נשמעת גם מהשולחן הזה. צריך את הנוכחות האינטנסיבי והמסיבית. שיקום זה חלק בלתי נפרד מכל המהלך שלנו. ובכל זאת, הערכה תקציבית שלכם?

יש לנו איזשהו מתווה אבל אני מעדיפה לא להיכנס למספרים בשלב הזה. אנחנו נהיה בקשר עם משרד המשפטים במסגרת הגיבוש של הצעת המחליטים ונביא את הדברים בצורה יותר מפורטת.

בהחלט בוקר מרגש. אני חייבת לומר שחברי מוסי רז בדרך כלל חזק במספרים ותאריכים אבל הפעם אני חולקת עליך – מהר זה לא היה. אנחנו ב-2018 ועדיין זנות היא בין התופעות הבלתי מוסריות וערכיות הכי נפוצות בעולם, ודאי גם בישראל. חברת הכנסת זהבה גלאון – שכמובן לה הכבוד שהתחילה עם חוק הפללת לקוחות, ובנוסף הנשים המדהימות, ואני לא אגיד שמות אחרת בוודאי אפול פה – אבל כל הנשים המדהימות שהובילו את המאבק הזה – זהבה גלאון התחילה עוד שנת 2000, אני מזכירה, את ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים, מה שהעלה לדיון בכלל את כל נושא הזנות וניצול גופן של נשים ומיניותן. הגיע הזמן באמת שיעבור מסר חברתי מוסרי ערכי מאוד ברור שזנות היא תופעה פסולה ובעיקר בעיקר כי היא בעצם קצה קצהו של אי השוויון המגדרי. כל עוד יש נשים בזנות, כל עוד יש נשים שאפשר לסחור בגופן ובמיניותן, כולנו – נשים, ילדות, נערות - כולנו פוטנציאל לזנות, עצם זה שאנחנו מאפשרים את התופעה הזו.

אני רואה בזה צעד מאוד ראשון וקטן כי אין מה לעשות, כאשר אתה קובע קנס מנהלי, וזה לא רק העניין של הסכום, זה גם זה שאתה בעצם אומר שזו לא עבירה פלילית, עדיין אתה משאיר את זה גם בקטגוריה המוסרית ערכית לא כעבירה פסולה מספיקה על מנת לעמוד לדין. אני מקווה שזה יגיע בהמשך, אחרי שנצליח עם הקנסות. זה המון תלוי באכיפה כי הרבה פעמים אנחנו מחוקקים חוקים נפלאים ומצוינים אבל נופלים באכיפה. אני רוצה להזכיר מרית דנון שהובילה את הפרויקט והתוכנית הבין משרדית למיגור תופעת הזנות. אני זוכרת שהיא ישבה באחד המפגשים האלה והיא אמרה – שכשהיא ישבה עם נשים, נערות אפילו בזנות – והן סיפרו לה על אותם מנכ"לי משרדי ממשלה שמגיעים אליהן היא הבינה עד כמה המאבק שלה להפליל לקוחות יהיה קשה, מול משרדי ממשלה. אז המאבק שלנו הוא בהחלט קשה אבל התחלנו את הדרך. המסר יעבור והניצחון הוא של כולנו. שולי, כל הכבוד שנרתמת למאבק הזה – ואני תמיד אומרת שהמהפכות קורות מלמטה. המהפכה הזו קרתה מלמטה, והמהפכה בקהילה שלך, שאת הובלת ועודדת, אבל היא באה מלמטה. אלה המהפכות הכי טובות והכי נכונות.

אני חייבת מילה טובה לאמי. אני גם חייבת לומר לאיילת שקד – אני יודעת שליבה לא היה שם והיא לא הגיעה לזה ממקום של מודעות. העובדה שהיא באמת השתכנעה שזה דבר נכון ודבר צודק וצריך לעשות אותו – אני חייבת לומר זאת גם בעוד הצעות חוק בנושא עבירות מין שאני מקדמת והיא תומכת. אני חושבת שבהחלט טוב שהיא התגייסה לעניין הזה. זה אחד הדברים הצודקים ביותר שכשהיא תסתכל אחורה היא תרגיש גאווה גדולה.

הערה לסיום – נושא של חושפנות. אי אפשר להגיד שזנות תהיה מופללת וחושפנות תהיה בסדר. כל עוד אנחנו לא ממגרים את כל התופעה אנחנו נמשיך לראות אותה והיא תתקיים. חייבים למגר את כל התופעות האלה.

זה המקום להגיד תודה גם לשופטת אגמון וגם, כמובן, לשר לביטחון הפנים שאמרו את זה וחוזרים ואומרים את זה.

השר גם תומך בהצעת החוק שלי. משרד המשפטים עדיין מתלבט.

מי אתנו ממשרד החינוך?

אני מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי של המשרד. אנחנו נתייחס למציעים ונתאר את הדברים שנערכנו אליהם והתחלנו ליישם מאז השותפות שלנו בוועדה. קודם כל לגבי הכשרה של הצוותים החינוכיים, נקבע כיחידת חובה בכל מוסדות החינוך החל מגיל הגן יחידת תוכן של זיהוי ואיתור תלמידים שנמצאים בסיכון להתעללות וניצול – וכל מוסד חינוכי אם לא מתחילת השנה אז בהמשך השנה מחויב להעביר הכשרה לצוות החינוכי בנושא של זיהוי ואיתור. זה משהו שהתחיל כבר השנה הזו ומתקיים לאורך זמן וגם נאכף. הדבר השני שאני רוצה להגיד זה שמנכ"ל המשרד מר שמואל אבואב פועל ועובד בקדחתנות ועובר מחוז-מחוז בארץ ומחייב את הפעלת התוכנית של כישורי חיים בכל מוסדות החינוך, בכל הארץ ובכל המגזרים כשביססנו תיק מורה – זה משהו חדש, זו איזושהי יחידת תוכן שעובדים לעבות אותה בתכנים של מיניות בריאה ומניעת פגיעה כשהמנכ"ל באופן אישי אחראי על תיק המורה הזה שיועבר לכל אנשי הצוות החינוכי בארץ ובכל התחומים של מניעה, לא רק בתחומים של מיניות בריאה ומניעת פגיעה. התיק הזה כרגע מתגבש ומתעבה ומוסיפים לו תכנים שחסרים.

הדבר השלישי – לגבי הכשרת הצוותים. סיימנו השנה השתלמויות בשלוש אוניברסיטאות בארץ, באוניברסיטת בן גוריון, באוניברסיטת חיפה, ובר אילן, של 120 שעות לצוותים חינוכיים ולייעוץ החינוכי, של מיניות בריאה ומניעת פגיעה. היה שם דגש מאוד גדול על הנושא של זנות. אפילו אני העברתי שם את יחידת התוכן. שיתפנו את על"ם בהכשרה של הצוותים. בשיחות הסיכום עם הצוותים שעברו את ההכשרה הנשוא של הזנות הוא בראש מעייניהם, הם מתכוונים להעביר את זה בבתי הספר. הכשרנו כ-100 שגרירות, יועצות חינוכיות שרואות בהעברה של המיניות הבריאה, מניעת הפגיעה והזנות בבתי הספר שהן עובדות בהן משהו שהן מתכוונות לעשות כבר בשנה הבאה.

כלומר, גם כאן היועצת החינוכית היא זו שתעביר? עוד תפקיד יהיה על היועצת החינוכית?

היועצת החינוכית היא זו שהוכשרה ולמדה את הנושא והיא זו שתנחה את הצוות החינוכי גם בזיהוי ואיתור של תלמידים - - -

אני חושבת שראוי היה – פה אנחנו צריכות לעשות עבודה, משום שהיועצות החינוכיות - - -

גברתי שמה לב שלא השארנו את זה לא מטופל מול שרת המשפטים.

בהחלט, אבל צריכה להיות פה הבנה שהדברים צריכים להשתנות.

אני רוצה להגיד גם מילה כי אנחנו עוסקים היום בצוות אחר שעוסק בצמצום הפוליגמיה, ושם אנחנו גם חשופים לכל הנטלים שמוטלים על הכתפיים של היועצות החינוכיות. דווקא בנושא של זיהוי נערות בסיכון, אי אפשר להתעלם מהמגע היום יומי של המורים והמורות הרגילים עם התלמידים והתלמידות, ואי אפשר להפוך את זה לפרויקט של יועצות. בהקשר הספציפי הזה, אחת המשימות של מערכת החינוך זה לזהות את הקטינים והקטינות שמועדים ליפול בזנות. מה שאפשר למנוע בשלב הזה הוא כל כך מרכזי וחשוב בתהליך הזה, יותר מכל המאמצים שייעשו לאחר מכן כדי להוציא נשים ממעגל הזנות, נשים וגברים. לכן, הצורך להדריך את המורים והמורות והמחנכים כדי לגלות ערנות לנושא הזה – זה משהו שלא יכול לעבור ליועצות. עם כל הכבוד ליועצות, לתפקיד וליכולות שלהן, זה משהו שהוא ברמה היום יומית.

אני רק רוצה להעיר שיועצת חינוכית זה תפקיד מערכתי. זו לא דמות טיפולית שיושבת בחדר ומקבלת תלמידים אחד-אחד לטיפול. רוב העבודה שלה היא באמת בהדרכת צוותים ובמפגש יום יומי עם כיתות.

תביני – אנחנו כאן בהרבה מאוד נושאים וכל פעם התשובה שאנחנו שומעים מהמשרד זה שזה היועצת. היועצת תוכשר והיועצת תוכשר. אני חייבת לשתף אותך. הדיונים פורצי הדרך עם הצבא, שהיו, כאן על זנות בצבא. פעם ראשונה שקיימנו דיון עם הצבא. בהתחלה היה אנטגוניזם, ו "מה פתאום", וזה לא תפקיד שלנו, ואין לנו בכלל, ועוד ועוד, ועד איגרת שיוצאת למפקדים כולם, אחריות פיקודית לא רק לממונות, אלא הכשרות שעוברים מפקדים ישירים. בצבא הבינו שאם המפקדים הישירים לא יכירו ולא יהיו אלה שיזהו – אז אם אנחנו רוצים לעזור בצומת האחרון שלפני היציאה לאזרחות, אז זה לא יקרה. אני חושבת שאתם צריכים לעשות בדק בית. אני יודעת שהכתובת זה לא את, אך יש לה נציגים. ואת, גברתי מנכ"לית משרד המשפטים בוועדות המתכללות בהחלטות הממשלתיות בעניין הזה – זו חוליה מאוד - - -

דיברנו על זה שזה צריך להיות חלק מההכשרה של המורים עוד בשלב הלימודים. כלומר, זה מופנה עוד למל"ג. כבר בשלב הלימודים זה חלק מההכשרה.

אני רוצה להוסיף ולשתף שפועלת השנה תוכנית שנקראת "מיניות במרחב פתוח", תוכנית של המשרד יחד עם אשלים- הג'וינט. היא פועלת ב-4 ערים בארץ, בקרית מלאכי, בבאר שבע, בפתח תקווה ובאור יהודה. בשנה הבאה היא תתחיל גם בחורה. התוכנית הזו חרגה מגבולות הייעוץ החינוכי היא בעצם משתפת את כל גורמי הקהילה בערים האלה, כולל משטרה, כולל רווחה, כולל קידום נוער, בעבודה מניעתית, פרו אקטיבית של מיניות בריאה ומניעת פגיעה.

אני חייבת לומר שבסיור בבאר שבע לפני מספר שבועות נחשפנו לתוכנית הזו, שמענו במנעד הרחב על השבוע שהוקדש כולו – מאוד התרשמנו. אפשר לעשות כשרוצים, ויש תוכנית. אז אני גם רוצה לברך על הקיים, לבקש להרחיב אותו, ואפשר.

אני קודם כל רוצה לברך את עליזה לביא על המאבק חסר הפשרות שלה בתופעה המגונה הזו. אני לא רק רואה את הפמפלט הזה פה, אני יודע שבחיים האמתיים את מאוד פעילה. ברגע שאת מסמנת מטרה אז כדאי לזוז הצידה, כי לא כדאי להיות בסביבה. אני שמח שהצלחת, יחד עם חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי ועם אחרות להוביל את המערכה, ואני צריך לומר שההתעוררות הציבורית סביב הנושא הזה – אני לא יודע כמה מהנוכחים והנוכחות פה היו שותפים לקמפיינים האחרונים, אבל הם באמת מוכיחים שהם עניין ציבורי וזה לא רק שיגעון של מישהו שאימץ איזה נושא. זה נושא אמיתי, חלק בלתי נפרד ושלילי בחברה, כל החברות – לא רק הישראלית. פה אנחנו עושים יחד מאמץ גדול כדי לעקור את הנגע הזה או לפחות לצמצם אותו.

אני לא עד כדי כך נאיבי לחשוב שהחוק ימחק תופעה שהיא בת אלפי שנים, אבל הוא גם יצביע עליה וגם יפגע באנשים שצורכים, ויוקיע ויקיא אותם – אני חושב שיש לכך חשיבות גדולה. כל ההיבטים האחרים שנידונו פה הם חלק מהעניין, החל בחינוך דרך אמצעים אחרים. יש פה באמת רוח חדשה ושינוי גדול. אני מודה לך, אמי פלמור, שגייסתם גם את השרה לעניין. בואו נראה, אולי תהיה לנו ישראל קצת טוב יותר בסוף הדרך. תודה רבה לכולם.

תודה רבה לך. נעמה ריבלין, סלעית – מרכז סיוע לנשים בתל אביב במעגל הזנות, הייתי אומרת – החונכת שלי. בין החונכות שלי. בבקשה.

תודה. האמת, באמת באמת באמת- זה נשמע כבר שחוק, אבל זה יום מאוד מרגש. אני חושבת שלשמוע את שרת המשפטים שקד, ואני זוכרת את היום שהיא הציגה בנאום שלה בכנסת, יום אחרי שהיא ביקרה גם בעל"ם וגם אצלנו - - -

אני זוכרת את העדות שהיא נשברה.

אני חושבת אין אדם שנחשף לאמת של נשים בזנות ולעדויות, שיכול להישאר אדיש. אין אדם שטיפת רגש בליבו שיכול, מהרגע שהוא יודע, כבר לא לדעת. אני יושבת כאן ובאמת אומרת – לפני עשור יש כאלה שצעדו עוד הרבה לפני במאבק הזה, אני זוכרת שגם חברים שאלו אותי – אז מה החזון שלך? וכשדיברתי על חוק איסור צריכת זנות חשבו שאני מהחולמות, ההוזות, ומשוגעות והפמיניסטיות - - - אנחנו יושבים כאן וזה קורם עור וגידים – אין לי מילים לומר. אני לא חושבת שנראה תוצאות של החוק במיידי, ברחב, למרות שדווקא רואים בשטח, אבל אני יודעת שאנחנו עושים היום צעד היסטורי לעוד הרבה שנים לדורות הבאים, ותמיד אמרתי שאני יודעת - אני אם ל-4 ילדים – אני יודעת שזה לא יהיה יום אחד הגיוני שבחברה נורמטיבית קנו אדם אחד לצרכי סיפוק. זה פשוט לא יהיה, כמו שהדור הצעיר לא מבין שפעם נשים לא בחרו. אנחנו כאן בפתחו של תהליך היסטורי ארוך, חינוך מחדש. אני תכף אתייחס לחינוך. מדברים על חינוך כדי לאתר קטינים וקטינות שהם בדרך לזנות וזה אכן חלק מאוד מאוד חשוב, אבל החינוך הוא כדי לחנך נערים לא לצרוך גוף של אדם אחר לצרכי סיפוק, ואני חושבת שזה היום אחד הדברים שבאמת לא מדברים אותם. אני רואה את כל החבר'ה הצעירים ממכינה צבאית שאמרו – אף אחד לא פתח ולא דיבר אתנו בצורה גלויה.

אני רוצה להגיד מה נעשה בשנים האחרונות מעבר לתהליכים השיקומיים שאנחנו מדברים עליהם והמענים השיקומיים שצריכים לגדול. כבר היום בשטח רואים תוצאות של העברת החוק בקריאה טרומית. יש יותר פניות לטיפול. המסגרות שלנו מלאות ויש רשימות המתנה. נשים אומרות לנו שיש צמצום של גברים שבאים והמקומות נסגרים, המשטרה מציקה כבר הרבה יותר ללקוחות – לצד זה שממשיכים להציק לנשים, משטרה מתחילה להציק ללקוחות, מתחילים לשאול אותם – למה אתה כאן, אתה יודע שזה אסור, גם כשזה עדיין לא. יש איזו אווירה בשטח שמתחילה לחלחל שזה לא לגיטימי, צריך להחביא. זה מקשה עלינו באיתור, לפעמים. לפעמים לא נותנים לנו להיכנס ואנחנו עובדים היום על שיטות איתור, גם איתור אינטרנטי וזה יצריך מאתנו חשיבה מחודשת. אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לעמוד בזה.

אני כן רוצה להגיד משהו על המנהלי, ואני מניחה שיהיו לנו עוד הרבה דיונים על איך זה יעבוד. אני יודעת שאנחנו דיברנו על זה הרבה פעמים – האם אפשר יהיה לחשוב שהקנסות והכספים שיילקחו יחולטו לטובת שיקום. אני חושבת שזה צדק פואטי.

מה עושים את הקנסות, היא אמרה?

יש קרן, ויש קרן שמצטמצמת - - -

יש היום קרן חילוט בעבירות של סחר שאכן כספים מתוכה מופנים לנשים שהן קורבנות סחר. זו בהחלט שאלה שאכן אפשר לדון בה אבל לא הייתי בונה על הדבר הזה כמקור התקציבי.

זה לא המקור, זה חלק מה - - -

זה גם מעבר למשהו פרקטי שיעבדה את אפשרויות השיקום. אני חושבת שזה גם צדק פואטי. חלק מהכסף שיחולט זה כספים שאנשים בדם, יזע ודמעות – זה כסף שלהן שנלקח בזמן פשיטה, זה צריך לחזור אליהן, אולי לא בצורה ישירה אבל בטח דרך זה שתינתן להן האפשרות להרחבת השיקום. אז אני ככה מעלה את זה. אני יודעת שאנחנו מעלים את זה ואולי יהיה לנו זמן לעלות.

לגבי כל השאר על איך ומה, אני מניחה שיהיו לנו עוד הרבה דיונים אבל זה רגע של שמחה ואושר.

אני אדבר בקצרה. זה יום חשוב, היסטורי, אני מברכת. כל מי שיושבת כאן שותפה כבר שנים. אני בוועדה שלי לצעירות חסרות בית – צריך להגיד שאלה צעירות שעוסקות בזנות, ברובן. כן, יש גם צעירות חסרות בית שלא עוסקות בזנות אך הן במיעוט. רובן, לצערי – מי שאני רואה בוועדה שלי – זה מקור פרנסתן. כמובן בוועדה הזו שאני חברה בה – אנחנו מסיירות ביחד, אגב, בסיור שעשינו במרכז של הצעירות בירושלים ראינו כמה שלצערנו העולם קטן וגדול ומצטמצם.

אני מברכת אותך, מברכת את השרה, וכמובן – עליזה, שולי וזהבה. לדעתי זה חייב להיות בחוק. אני לא יודעת לאן החוק הזה יגיע - -

אנחנו מקווים שלכאן.

יפה. אז בחוק אנחנו צריכים להקפיד שיהיה סעיף שהכסף הזה לא ילך לקופת האוצר שאני מכירה ומוקירה, אלא ילך לטיפול ושיקום של הצעירות האלה. לצערי אנחנו בתת תקצוב בעניין הזה. אני מלווה את מרכזי הסיוע. היינו יחד ב "הופכות" שהיו מפילנתרופיה ולולא התערבות וסיור – הצלחנו להביא את "הופכות" לתקצוב של הממשלה, וכמובן "סלעית", שעושים עבודה נהדרת בתל אביב, אבל כל אחד מהארגונים – אף אחד לא יושב על מיליונים. כל תקציב כאן יחזק, וצריך שזה יהיה מוגדר בחוק. אגב, עשינו את זה גם בחוקים אחרים, על קרנות – עשיתי את זה בחוק שלי על תובענות ייצוגיות, שיש קרן שהקרן הולכת באמת לסייע לאותם ארגונים.

דבר שני שאני רוצה לומר – אני לא חושבת שהחוק הזה יגרום למה שנקרא מספרים משמעותיים. אני חושבת שזה יגרום לצמצום, אני חושבת שזה יגרום להרתעה, אני חושבת שאנשים יחשבו פעמיים. אני אשת חינוך. כזאת הייתי. 10 שנים ניהלתי מרכזים לנערים, בנים בלבד, מכיתה ח' עד יב', שלצערי חלק מהם נחשפו לנושא של הזנות והדרך הכי טובה, ואני אומרת את זה תמיד – זה בחינוך. מגיל צעיר – אמרתי את זה, אני הבאתי את מרכזי הסיוע אלי למרכז. כל קבוצה עברה סדנה ואחרי הסדנה הנערים באו אלי ואמרו – מירב, שינית לנו את הדרך. אני אומרת: בכסף – גם שיקום וחינוך. חינוך של הדור הצעיר שזנות וצריכת זנות לא רק אסורה. זה בסופו של דבר חלק מההבנה של החיים שלנו שזה לא צריך להיות חלק מאתנו. לכן אני לא יודעת מה אתן עושות ואני לא יודעת אם היא נתנה לך דין וחשבון - - -

יש דוח, נשמח לשלוח אותו.

- - -

את אחרת, שמענו גם מה לא.

יפה. הלוואי ונגיע לכאן עוד שנה או שנתיים ונראה שהתופעה מצטמצמת. אני קצת סקפטית. אני חושבת שהדרך לצמצם את התופעה זה חינוך ושיקום של הצעירות האלה. לתת לצעירות אלטרנטיבה.

מילה אחרונה – בסוף, כמו שראינו בסיור שלנו בסלעית – אמרה לנו צעירה: לא התחלתי מהרחוב. התחלתי מבית הספר שהוא קנה לי מחשב.

תודה רבה. הזכרנו את השם של עידית בהקשר של John School. את אצלנו מחוברת לזה. אז קודם כל תודה שלימדת אותנו בהקשר הזה, ובכלל. בבקשה.

אז תודה רבה, ותרשו לי גם להיות נוסטלגית. אני זוכרת שישבתי ב-2005 בוועדה הזו, לא בחדר הזה אלא באולם אחר, והדיון היה רק על סחר בנשים זרות.

זה היה באולם נגב, ואני הייתי מתמחה של זהבה גלאון.

אני סיפרתי על חוק בשבדיה שמנסה לצמצם את הסחר בנשים ומדבר על צריכת זנות, ואז, באותו זמן השיח היה – זנות זה עניין בין שני אנשים בגירים, ואלה סטודנטיות שעושות כסף קל, מה את רוצה, ונעזוב את זה בינתיים. הייתי יוצאת מהדיונים עם דמעות בעיניים, באה הביתה ואומרת לעצמי – איך הם לא מבינים, איך הם לא רואים שזה הפתרון. והנה, 12 שנים אחר כך הגענו ליום הזה, ואם אנחנו מציינים שותפות לדרך אני רוצה לציין את רחל גרשוני ואת מרב שמואלי שהיו לוחמות אתנו ודאגו תמיד להביא את הקול של הארגונים ולשמוע אותנו.

עליזה, הזכרת מעט לגבי המגזר הערבי. יש שלושה מגזרים – המגזר הערבי, המגזר החרדי ואוכלוסיית הלהט"בים שהם צרכני זנות לכל דבר במסות, ולא נוגעים בהם כי צריך להשלים איזה הליך תרבותי, וזה עניין של מסורת ולא מדברים על הנושא הזה. זהו, הגיע הזמן שנגיד די לעניין הזה וניכנס לתוך האוכלוסיות האלה ולהגיד להם – יש בקרבכם זנאים וצרכני זנות והדבר הזה צריך להיפסק, ואני מקווה שהחוק באמת יעשה את העבודה הזו.

אני רוצה להצטרף לחברת הכנסת רוזין ולהגיד שאני מצטרפת להליך הפלילי מכיוון שזנות היא אלימות פלילית, ובאלימות אנחנו מטפלים דרך ההליך הפלילי. אני לא יודעת איך החוק יגדיר ויתייחס לזנאים שנתפסו בפעם השלישית והרביעית.

ההצעות הפרטיות שלנו הן פליליות, אבל אני חושבת שעברנו כברת דרך וצריך לראות באמת איך אנחנו מעבירים את החוק הזה, וגם תהליך החקיקה – מה היה, ויש אנשים שאצלם זה חלק מדוח החנייה היומי, מה שנקרא.

לצערי לא הספקתי לשמוע אותך כי נאלצתי לצאת, אבל אני רוצה להגיד משהו – כולם התייחסו לזה שהלב שלה לא היה בעניין הזה, שזה נמשך זמן. אני רוצה להגיד שאי אפשר לא לכבד שרה שאומרת – אני לא מכירה, לא חושבת, אבל אתם יודעים מה? אני אקים צוות שיחקור לי את הנושא הזה ואני אלמד. למרות שבבית היהודי לא מתנצלים, אני אתנצל על זה שיש לי שרה שממש קוראת, מתעמקת ומתלבטת, ומרשה לעצמה לעשות את זה גם כשזה בפומבי ותחת לחצים גדולים. אתם יודעים שהיה כאן תהליך של קשב ושל למידה, ומי שאין לו סבלנות לאנשים לומדים - - -

אני כן אתייחס לדברים שנאמרו – האם הולכים עכשיו לעצור אלפי גברים מדי חודש – אני אומרת את זה ביחס לקרן החילוט, האם אני רואה עכשיו בעיניי רוחי 1,500 כפול 10,000 מדי חודש שנכנסים לקרן החילוט. אני מזכירה לכם שהבעיה עתיקת היומין שלא נקראת זנות, שנקראת סדרי עדיפויות של המשטרה, היא עדיין באותו מקום. אנחנו כן רואים תזוזה כאן. אנחנו רואים את הנושא הזה, גם את הנושא של הדרכים האלטרנטיביות של הורדת האתרים, של כל מיני מהלכי אכיפה שבאמת מנסים לתת מענה למצוקת התקציבים, מצוקת סדרי העדיפויות. אני אומרת את זה בציניות אבל זה אמיתי. בסוף, משטרת ישראל לא מתבטלת, אבל היא כל פעם צריכה להבין לאן היא מפנה את הכוח. לכן אני גם רוצה להגיד לעידית – הסיכוי, ההסתברות שאנחנו נעצור את אותו אדם, והוא ייתפס – אל"ף, אדם שלא לומד, אגב למידה – ייתפס פעם אחת, ומוסי רז אומר שהוא לא אוהב קנסות, לא נעים לי להגיד לך אבל כשאתה צריך להסביר לקופה המשפחתית שנסעת מהר ולכן יש קנס של 1,500 שקל – זה דבר אחד, וכשצריך יהיה להסביר לקופה המשפחתית שיורדים 1,500 שקל בגלל שמישהו נתפס צורך זנות, או 3,000 כי הוא נתפס בפעם השנייה – לא נעים, לא נעים. אנחנו בעיקר בונות על איזשהו ווייב שעומד להשתנות, וכבר יש מסרים – גם חיים ויסמוצקי, שהוא ראש מחלקת הסייבר שעדכן אותי על הנושא של הורדת אתרים, אמר שגם הם מקבלים כבר גם פניות וגם צילומי מסך של כל מיני דיונים כאלה על זה שזה נהיה פתאום קשה ולא לגיטימי.
לאמירה של עידית אני רוצה להגיד – אל"ף, החוק מאפשר להעמיד לדין. עדיין אפשר להעמיד לדין ויש שיקול דעת של תובע. אני רוצה להגיד – "הלוואי" זו לא מילה נכונה בהקשר הזה – בואו נראה שאנחנו מגיעים למצבים האלה וגם לא בכדי קראנו לזה הליך שהוא בהוראת שעה עם מחקר מלווה, כי זה באמת רצון לנסות ולהבין - - -את תהליך הלמידה, להבין מה אפקטיבי, מה מייצר הרתעה, מה מייצר שינוי התנהגותי, כי הרי בסוף חוק העונשין אמור להתייחס - - - רציונל של ענישה הוא רציונל של קשר בין התנהגות ובין תוצאה.

זה מלווה באיזה קמפיין שלכם להגיד לציבור? איך יידע הציבור שמעכשיו יש קנסות?

יש כל מיני המלצות שעוסקות בין השאר גם בהעלאת המודעות וצריך לבחור מה הדרך להעלאת המודעות.

מבטיחה לכם שהיום הפורום של "סקס אדיר" זה לא נסגר. יהיו הרבה דיונים עכשיו על מה עושים עם החוק.

וכאן גם המקום לדבר על שיתופי פעולה רחבים, גם כאן בוועדה, גם עם פייסבוק - -

- - -

- - אבל כרגע אנחנו עובדים להעביר את ההצעה בקריאה הראשונה. בואו נרד לקרקע.

אני מקווה שהחוק בזכות התקציב שלו גם יגדיל את מערכת השיקום בפריפריה, ולמשל – ירושלים, שאין בה עדיין אף מוסד שיקומי לנשים שרוצות לצאת מהזנות. אני מאוד מקווה שבהמשך הדרך נוכל להדביק את חברנו מנורבגיה ונוכל להחיל את החוק על צרכני זנות ישראלים שצורכים זנות מעבר לים, ומה שקורה היום בתאילנד ודרום אמריקה זה פשעים נגד האנושות.

ייסדתי ממש לפני חודש את אגודת הידידות בין נורבגיה לישראל, ונגשו אלי חברות פרלמנט נורבגי ואמרו לי – אנחנו רוצות ללמוד ממך איך מדינת ישראל כל כך מקדמת נשים. הם אמרו – יש לנו כל כך הרבה בעיות. קודם כל, חברות הפרלמנט שם לא נשארות הרבה זמן. התחלופה היא גבוהה, לא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר. אני חייבת לומר שזה שינה לי הרבה מאוד לגבי ההבנה של המדינות הנורדיות. הן בהרבה דברים מסתכלות עלינו די בהערצה. אני הופתעתי.

אני רוצה לומר לגבי ה John School אני ב-2017 עשיתי פיילוט מכספי האישי ועשיתי תוכנית כזו שקראתי לה John School Israel. קראתי לזנאים להתקשר אלי. היתה היענות, הכלי הזה עובד. פנו אלי זנאים מגיל 18 עד גיל 78 כשהגיל הממוצע היה 75. כלומר, זה לא איזה - - - כן, אומרים לי – כאלה שאין להם בת זוג. רובם הם אנשים נשואים עם ילדים בבית, והפגישה הזאת עם מה המשמעות של המעשה שלהם בצריכת זנות גורמת להם לשנות את דרכם.

יעל גור, משרד הבריאות – מנהלת המרפאה בלוינסקי שהיתה לי ההזדמנות ללמוד ולהוקיר את העבודה הנהדרת שלכם, לצאת לסיור עם הניידת. גם בחודש שעבר דיברנו עם מנכ"ל משרד הבריאות לגבי ההרחבה גם לבאר שבע וגם לירושלים. אני מקווה מאוד שהבשורה תגיע בקרוב.

אני אגיד בקצרה שאני מצטרפת לכל התודות והברכות, בעיקר לחברות מהעבר, למרית, רחל ולמרב. וגם להגיד תודה על כל התהליך הזה. היה לי הכבוד גם להיות חברה בוועדה שאמי פלמור הובילה, זה היה תהליך מאוד מעמיק. אני חושבת שאפשר להעמיק פה אפילו עוד יותר, אם רוצים. אני חושבת שבאוכלוסיית הלהט"ב לא נגענו מספיק, ועידית ציינה את זה. אני עכשיו עושה את הדוקטורט על הזנות באוכלוסיית הלהט"ב ואני מקווה שאוכל לתרום גם לזה.

ברגע זה התזכיר הופץ, אני רק אומרת לכם, שתדעו.

אני אדבר רגע מהכובע של נציגת משרד הבריאות בוועדה ואבקש להזכיר שחלק מהחובות שלנו בוועדה – חזרנו למנכ"לי המשרדים וביקשנו את העמדה שלהם ביחס לחוק ומה הם צריכים כדי להכיל את ההשלכות של החוק מנקודת המבט שלהם – בריאות, רווחה, חינוך. אני גאה להיות חלק ממשרד שפרסם עמדה מאוד ברורה שתומכת בחוק לאיסור צריכת זנות מתוך עמדה ערכית שרואה את הזנות כתופעה שלילית שפוגעת בכבוד האדם וחירותו, פוגעת בבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית של האדם ובשוויון הזכויות בין גברים לנשים, וכמובן – בזכות של האדם על גופו, גברים ונשים. לעמדה הזו יש ארבע יסודות: יסוד המניעה, החשיבות של מניעת זנות כחלק ממניעת הפגיעה בציבור, מניעת האשמת הקורבן, כשהנטל זז מהכתפיים של אישה בזנות הוא עובר לכתפיים אחרות – גם שלנו, כצופים מן הצד, וגם של הלקוחות.

בביקור הראשון שלי אצלך את אמרת לי – יש פה נשים שיש להן אישום פלילי, נשים שעוסקות בזנות עם אישום פלילי. זה הדבר הראשון שפתרנו. הורדנו את הסוגיה הזו ואין היום אישום פלילי לנשים.

זה לא רק אישום פלילי אלא שהסטיגמה קצת זזה הצידה כי אומרים שהלקוח הוא עבריין, ונשים ניגשות יותר בקלות לקבל טיפול. זה אולי מוקדם להגיד אבל גם נעמה אומרת – אנחנו רואים, כבר מאז שהחוק עבר בקריאה טרומית, נוהרות נשים ומבקשות עזרה. אנחנו כורעות תחת הנטל. אין לנו מספיק כוח אדם, וגם עם זה, כמובן, פנינו לממונים עלינו.

עוד שני יסודות לעמדה הזו של משרד הבריאות ואני אסיים – יסוד בריאות הציבור. אנחנו יודעים שכשהפללת לקוחות מתקיימת יש תרומה לבריאות הציבור, חד וחלק, וגם כמובן היסוד הערכי של כבוד האדם, כפי שציינו אותו. בינתיים באמת הוועדה, צריך לומר, לא רק העמיקה ולמדה ואפשרה בתקופה יחסית קצרה – אבל אני יודעת כשמסתכלים מכאב יום יומי של אישה אז גם אני הייתי בין אלה שצעקו: נו כבר, נו כבר, אבל בסך הכל בתקופה די קצרה להביא את תזכיר החוק היום. התהליך הזה לא רק איפשר ללמוד אלא גם האיץ בתוך משרדי הממשלה כל מיני דברים ששמענו גם מאפרת וגם אצלנו התקבלה החלטה להקים ניידות בבאר שבע וירושלים בהיבט של גמילה מסמים לנשים בלבד. משרד הבריאות השקיע כספים במרכז גמילה "לצידך" והוסיף עוד מיטות במרכז "אלה", ריטורנו. גם קיבלנו השנה עוד קצת כסף כדי לעסוק בהסברה בחינוך לבני נוער שכבר חוו פגיעה מינית כדי ללמד אותם מין בטוח, לא רק גופנית אלא גם נפשית, ואיך מבדילים בין ניצול לאהבה, ויש עוד דברים שהמשרד החליט לדון בהם השנה לקראת 2019, כמו למשל – הקמת דירת חירום לנשים שמתמודדות עם תחלואה כפולה וכמובן הכשרת עובדי בריאות, על כל הנושאים האלה של זנות וסחר בנשים, מניעה, איתור וטיפול.

תודה רבה.

דיברנו על מודעות ציבורית ועל עלייה ועל עשייה ואנרגיה ואינטנסיביות ואני רוצה להודות למטה למאבק על העבודה שלכם ועל היוזמות, ולפעמים גם על החוצפה, שהיא במקום, ויש פה באמת 4 נשים יקרות שהגיעו לכאן הבוקר. דיברנו והזכרנו את הלשעבריות ואת הנוכחות. אז רשות הדיבור שלכן.

האמת שאני גם מאוד רציתי – כיוון שאני באה מארגון שכבר 10 שנים מוביל את המאבק הזה להגיד תודה לקודמות בתפקיד שלנו – לאביטל, לראומה, וכמובן למיכל ליבל שניסחה את הצעת החוק ולא יכלה להגיע היום, ליעל בן סעדון, השותפה שלי, לעורך דין אורי קידר והרב לוי לאור שבשיחת מסדרון לפני 15 שנה החליטו שחייבים להקים במדינה עמותה שתילחם בסחר בנשים ובזנות. וכמובן להגיד לכם תודה – לשרה, למשרד המשפטים ושולי ועליזה, שלא הרפיתם. אני יודעת ששיגענו אתכם, אבל אם היינו מרפות - - -

רגע, רגע. אתן לא מפסיקות לשגע. נשארה עוד דרך ארוכה.

ניחנו ביכולת הצקה בלתי נדלית.

למדנו, למדנו. כמה מיילים הם שלחו לי אתמול. די.

איילת אמרה שמעולם לא היה כזה press בשום נושא שהיא עסקה בו כמו בסיפור הזה.

התשוקה לדבר שיש לכל הקואליציה במאבק בזנות היא הסיפור, סיפור שהתחיל ב-2007 עם חלוצה בשם זהבה גלאון, שהיה סיפור מזערי והמשיך אצל אורית זוארץ ואני מאוד מתרגשת היום, אני חייבת להגיד בכמה מילים. יש לי חלום. יש לי חלום שמדינת ישראל תפסיק להגיד שצריך לטפל בזנות ותתחיל לעשות כדי לחוקק את החוק הזה. יש לי חלום שהילדות שנולדו לפני 10 שנים כשהפצנו את תזכיר החוק הראשון לא ידורדרו לזנות. יש לי חלום שיפסיקו להגיד לנו כמה השיקום הוא חשוב ויפסיקו להשקיע בו כמה מיליונים בודדים. יש לנו 3,000 קטינים וקטינות בזנות, יש לנו מעל 10,000 נשים בגירות בזנות. אי אפשר לתקצב את זה ככה. שמענו היום המון המון בשורות, אנחנו רוצות לראות אותן יוצאות לפועל. יש לנו חלום אדיר שיהיה פה חינוך נגד צריכת זנות והדור הבא לא ישקול בכלל לעשות את זה. יש לי חלום שהדור הבא של אנשים לא יצטרך להילחם נגד צריכת זנות ויש לי חלום אדיר שהילדות שלנו והנכדות שלנו יסתכלו על הקונספט של צריכת זנות כמו שאנחנו היום מסתכלים כעל חלום הזוי על הרעיון של עבדות ועל העובדה שלנשים פעם לא היתה זכות בחירה. אז שוב – תודה רבה לכם, אנחנו לא הולכות לשום מקום עד שהחוק יחוקק וגם אחריו. זה יום גדול והיסטורי, תודה.

לפני שנעבור ל "יחדיו", "הופכות את היוצרות"- אני רוצה רגע על הדרך שבה הכרנו אתכם וכאן אני רוצה להודות למיכל, העוזרת שלי, שביקשתי שנגדיל את המעגל ונרחיב אותו, ובאמת עשינו עבודת שטח ולמדנו על הרבה מאוד יוזמות חברתיות שחלק מהן נמצאות אתנו כאן, של נשים שהחליטו בקהילה שלהם, בסביבה שלהם, לקום ולעשות. כך קרה לנו עם "הופכות את היוצרות". מיכל גילתה אתכן דרך הפייסבוק והגענו אליכן לסיור, מירב יהודה ואני, למדנו על העבודה המרשימה ועל ההצלה של החיים שאתן עושות, אחת אחת. החיבור הזה עם הביטוח הלאומי ועוד ועוד - - -

סליחה, אני אפילו דגמנתי, באחד האירועים המביכים של חיי. דיגמנתי שמלה של אחת הנשים.

האמת היא שתכננתי ביום הראשון של המושב שנלבש כולנו, כל חברות הכנסת, את הבגדים. רצינו ולא קיבלנו אישור.

כל בגד שנקנה מפרנס נשים, לפעמים זו הפרנסה הראשונה שלהן מחוץ לזנות.

קודם כל אני מצטרפת לברכות. אני דמעתי פה כששמעתי את שרת המשפטים מתארת משהו שהיה נשמע בלתי נתפס עד לפני כמה שנים. אני רוצה להגיד, בגלל שכבר כל כך הרבה נאמר על העבודה שבאמת - - - הקואליציה ושיתוף הפעולה בין נשים הביא כאן בזכותך, בזכות כל מי שהביא את הדבר הזה למציאות. הנשים שאני פוגשת כל יום שבשבילן זה הכל כדי לשנות את חייהן, מלאות הערכה. הן עוקבות אחרי התהליך הזה, מוקירות אותו. חלק מתהליך השיקום הוא ההבנה שיש תשובה בצד השני, יש מי ששומע ויש מי שמגיב. אז החברה היום, באמצעות השרה שקד, בעצם אומרת לנשים – אתן שוות, ראויות.

קודם כל, ברכות. זה יום שייזכר קצת בהיסטוריה של מדינת ישראל, אני מקווה, לא פחות – כשהחוק יעבור ממש זו תהיה ההיסטוריה, אבל היום הזה כאן וההכרזות והאמירות שזה הולך ומתקדם, אז באמת מברוק, ברכות, זה הכיוון הנכון ואני משתתפת בשמחה. אם זה כך – באמת לשים את הצורך על השולחן את הצורך בתוכנית רצינית לשיקום נפגעות הזנות ולמניעה. כמו שאנחנו מתייחסים – אני מצטערת על ההשוואה – אבל לעישון. יש את הגמילה ויש את המניעה של ההשתתפות של הצעירים ובמקרה הזה – של הצעירות, וזה באמת, לצערי גם אותם גילאים, 14-13- המצטרפות לזנות והמתמכרים לעישון. אנחנו צריכים לבוא – ואני מצפה שבתוך התוכנית הכוללת שאתם מציגים תהיה התמודדות, ופה זו ההתמודדות של הרווחה. לפעמים אנחנו מסתכלים על מערכת הרווחה בביקורת אבל כשנכנסים פנימה רואים כמה יש שם חוסר, חוסר אמיתי, וחוסר יכולת לתת מענה לכל כך הרבה דברים, וכן – זה האתגר הגדול שלנו, שאף אחת לא תיפול לזנות, שהרווחה תפגוש אותה קודם. יש עוד הרבה מה לעשות אבל זו בהחלט בהחלט אבן דרך משמעותית היום. תודה על הדיון.

אחד השותפים שלא הוזכרו כאן – מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, זה מרכז השלטון המקומי. אנחנו, בשנים שאנחנו מטפלים בסוגייה למדנו מהמשטרה על זליגה, על התגייסות בעירית תל אביב. אני יכולה לומר שהסיור הראשון שעשיתי עם משטרה, כשבעקבותיו הוספתי את הזנות למנדט של הוועדה – הוועדה טיפלה בסחר בנשים, ואחרי שיצאתי לשטח והכרתי וראיתי את ההתמודדות שלנו עם סחר הבנתי שהזנות הישראלית תפסה מקום והוספתי באמת את הזנות למנדט הוועדה. אבל למדנו שהתמודדות הזו, גם של עירית תל אביב, וההתגייסות, הביאו לכך שהזנות יצאה החוצה לאזורים נוספים – אם זה אזור, פתח תקווה וראשון. אני חייבת לומר ששיתוף הפעולה שאנחנו לא זוכים לו מראשי ערים ומהרשויות המוניציפאליות במקומות מסוימים עדיין בעוכרנו. אני קוראת מכאן לשלטון המקומי להתגייס, וגם לראשי הערים. הרבה פעמים כשאני מרימה טלפון ומבקשת לעשות סיור – אומרים לי: עליזה, בחייך. עד ששיקמנו את העיר ואת השם שלה מה את רוצה לבוא עכשיו עם הסיור שלה. צריך לחשוב על איזה דרך לשיתוף פעולה עם השלטון המקומי כולו כי עבודה נקודתית לא תסייע, הזנות עוברת הלאה, וצריך לראות איך גם את זה אנחנו מוסיפים.

נמצאת אתנו ניצן ממכון תודעה, שגם אותך הכרנו במהלך החיפושים והדרך והיינו באירוע מאוד מרגש ומשמח שלכם, ונחשפנו לעבודה החינוכית שלכם בבתי הספר, וגם על המצוקה להיכנס לתוך בתי הספר. בבקשה.

תודה לכל העוסקות במלאכה. זה באמת יום מאוד חגיגי ומשמח, וציון דרך. חשוב לי להגיד שעמותת תודעה עוסקת כבר 16 שנה במניעת צריכת זנות, מאבק בתופעת הזנות, מניעת כניסה של נערות מעגל הזנות, מניעת צריכת זנות עתידית על ידי הצבת אלטרנטיבה למיניות בריאה. אין דרך אחרת לעשות את זה אם לא על ידי שיח פתוח, כנה, בלתי אמצעי, לשבת עם הנוער, לדבר אתם ולהציב להם אלטרנטיבה למיניות אחרת. אני מברכת את משרד החינוך על הפעילות ואנחנו מעריכות את היועצות, אבל אנחנו מקבלות עשרות פניות מיועצות, מחנכים ומחנכות על נערות מסנג'רות, נערים להט"בים בזנות, ואני חושבת שיועצת אחת בבית ספר לא יכולה לעשות את כל העבודה הזו. אני מציעה למשרד החינוך לשלב ידיים עם הארגונים הנפלאים שעושים חינוך למיניות מטיבה ובריאה, תודעה הוא רק אחד מהם שמתעסק בדיוק במניעת צריכת זנות, ונשמח לתת מענה במה שאנחנו טובות, במה שבליבנו ונפשנו, כדי לייצר באמת דור חדש של נוער שלא צורך זנות, נוער שלא חושב שמיניות היא סחירה. באמת צריך לייצר פה נורמה חדשה, ואי אפשר לעשות את זה לבד, אף אחד מאתנו. אנחנו מציעות את עצמנו כשותפות.

אנחנו נפרדות ממנכ"לית משרד המשפטים, תודה, אמי, על כל העבודה שהיתה ועל זו שעוד תמשיך ותגיע.

אני רוצה לחזור אליך, יהודית, מעמותת יחדיו. תחזרי לבאר שבע, למקום המדהים – מה תספרי לבנות? במה תשתפי אותן?

אני חושבת שזה המשך של הביקור כי אני חושבת שההתרגשות הגדולה של הנשים שלנו מהביקור זה שרואים אותן, בעצם, שבאו חברי כנסת לבוא ולשמוע אותן. אני חושבת שהיום הזה סוגר את המעגל הזה – ממשיכים לראות אותן ופועלים למענן. בעיניי זה המסר המיוחד ביום הזה.

רק בהמשך של הדבר הזה – קיבלתי עכשיו אס אמ אס מאחת הנשים שנתנה עדות מול השרה וכתבה בשני משפטים: תגידי לכולם שאני ממש ממש נרגשת ונסערת לשמוע שסוף סוף זה קורה, שמישהו שמע את הצעקה שלי ושל שאר הבנות שיצאו ממעגל הזנות ונשארו בחיים. סוף סוף מישהו הושיט יד לעזרה אחרי כל כך הרבה שנים של סבל ואולי באמת היום הזה יהיה תחילה של דרך חדשה וחשיבה חדשה שזנות אינה עונג כיף וטוב אלא סיוט, כאב ושליטה כמו בעבדות.

זה קיבלתי עכשיו, כשכתבתי להן ששמעו את קולן.

תודה רבה רבה.

רק במשפט – גם מתרגשת, גם מברכת, כמתאמת המאבק לסחר בבני אדם וגם כחברת הוועדה הבינמשרדית – מאוד מאוד חשובה האמירה הערכית הזו שתופעת הזנות פוגעת בעקרונות היסוד שלנו כמדינה יהודית, כמדינה דמוקרטית, פוגעת בכבוד האדם, ולכן אין חשוב מלומר את האמירה הערכית הזו. העבודה רק מתחילה. אנחנו ממשיכים בה כל הזמן ובוודאי היא צעד מאוד חשוב, אבל אנחנו צריכות להמשיך הלאה בכל הכוח. אני מתכוונת להעביר הערות לתזכיר. אני מצטרפת לקריאה של לילך גם לכולכם להעביר הערות לתזכיר בלו"ז שנקבע, וכמובן לקדם את יתר ההמלצות שהמלצנו בדוח, שיהיו במסגרת החלטת הממשלה.

אז אני אסכם ואומר שלפעמים בחיים צריך לבוא ולומר תודה. אבל עצרנו לרגע, משום שגם כל התהליך בכלל וגם במהלך ה-7 חודשים שעברו מאז שהחוק עבר בטרומית, אנחנו לא עצרנו רגע. אנחנו ממשיכות וממשיכים לעבוד, כל אחד במקום שלו ויחד כאן, בוועדה, גם בסיורים, גם בביקורים אבל גם בהמשך התפירה של שמיכת הטלאים הזו שלא יכולה לעצור, התפירה הזו, כי מדובר פה בחיי בני אדם ובמניעה, בלהציל נפשות.

אנחנו כמובן נגיש כולנו את ההערות שלנו לתזכיר ונקווה שההתחייבות להעביר את זה בקריאה ראשונה עד סוף המושב הזה אכן תתבצע. אבל אנחנו ממשיכות. יש הרבה מאוד דברים במסגרות השונות – רווחה, בריאות, חינוך, גם ההבטחות לניידות. חשפו בפנינו למשל את המצב של העובדים, איך כל מיני עסקאות כאלה ואחרות ועובדות קבלן של נשים שאמורות לבוא ולסייע – אנחנו באמת נמצאים בתוך פתרון אחרי פתרון, בתוך סגירה אחרי סגירה, וממשיכות.
ניפגש כאן כולנו ב-27 ביוני בדיון מאוד מיוחד שגם בו התקדמנו מאוד מול פייסבוק, מול גוגל ומול המערך החדש של המשטרה, מערך מאור, שגם נראה איך אפשר להסתייע בו כדי לזהות, כדי לקבל סיוע למי שנמצא על הרצף. אנחנו גם נקיים ישיבה מקדימה עם גוגל לגבי הדרך שבה אנחנו נעבוד, ובאמת, דברים מתקדמים, כי אתן זוכרות את הפגישה הראשונית שלנו עם פייסבוק ומכאן באמת צמחה גם השפעה על המדיניות של פייסבוק בהקשר הזה של דפי זנות וסיוע, והדרך עוד רבה וארוכה. נוסף על הקיים – הטכנולוגיה לא עוצרת רגע. בסיורים אנחנו לומדים על קבוצות וואטסאפ שעוקפות את כל מה שאנחנו אולי מנסות דרך החקיקה הזו לעשות. הטכנולוגיה רצה קדימה ומביאה עוד ועוד התמודדויות ואתגרים. אז בצד הקיים נמשיך, נעשה ונפעל אבל כמובן נמשיך לצאת מהקופסה ולראות איך אנחנו כולנו יחד ממשיכים בעבודה הקשה למיגור הזנות, תופעות הסחר החדשות שחוזרות אלינו, ואני מקווה מאוד שנמשיך ונתקן.

תודה רבה לכל העוסקים במלאכה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00