פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
06/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 251
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, כ"ג בסיון התשע"ח (06 ביוני 2018), שעה 9:00

הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – מתן שירות ללא המתנה בתור לאישה בהיריון), התשע"ח–2017 (פ/4616/20), של חה"כ יוסף ג'בארין, איימן עודה, דב חנין, עאידה תומא סלימאן, ג'מעה אזברגה.

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

יוסף ג'בארין

מתמחה, משרד המשפטים - מעין סולברג

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דנה יפה

עוזרת ראשית, לשכה משפטית, משרד הבריאות - אדוה גואל

עוזרת רפואית לראש מנהל רפואה, משרד הבריאות - ד"ר שירלי רחל אליאס

מנהלת אגף תהליכי שירות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - נעה אלמוג

הממונה על מעמד האישה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - כרמלה מגן

מרכז הדרכה, תחום הדרכה, משרד הבינוי והשיכון - טלי בן שטרית

מנהלת מח' שירותי רווחה, משרד הקליטה - שרה כהן

מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה - חיים פתיחי

מנהלת השירות, קופת חולים מאוחדת - שרון פרחי חן

רכזת נושא בריאות האשה, קופת חולים כללית - רונית וייזר

מתנדבת, האגודה לזכויות החולה - נירית זידר

יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת - מאירה בסוק

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את דואר ישראל - טל אלוביץ

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית - יהושע שלמה זוהר

ענת מימון
יונתן קיי

דלית אזולאי

ירון קוונשטוק

הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – מתן שירות ללא המתנה בתור לאישה בהיריון), התשע"ח–2017 (פ/4616/20), של חה"כ יוסף ג'בארין, חה"כ איימן עודה, חה"כ דב חנין, חה"כ עאידה תומא סלימאן, חה"כ ג'מעה אזברגה

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי היום, ה-6 ביוני 2018. ואנחנו בהצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – מתן שירות ללא המתנה בתור לאישה בהיריון),2017, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין, וכמובן קבוצת חברי הכנסת איימן עודה, דב חנין, עאידה תומא סלימאן וג'מעה אזברגה.

אנחנו מדברים על הצעה, שבאה כדי להקל על נשים בהיריון, כאשר הן נכנסות למקומות ציבוריים, איפה שצריך לחכות בתור, ואיפה שזה לפעמים לוקח הרבה זמן. אני נותנת לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. בבקשה. אני בטוחה שיש גם שאלות אחר כך והתעניינות מצד נציגי המשרד. הבנתי שזה היה כרוך בהסכמות אחר כך, נכון?

כן. אני לא אאריך, אני חושב שזה באמת הסדר מתבקש. בכלל, הרעיון הגיע אליי מחוויה אישית. אני חושב שזה היה בצפון איטליה, שהייתי שם עם אשתי שהייתה בהריון, חודש חמישי או שישי, ובאמת בכמה הזדמנויות רצינו לוותר, בין אם זה על המקום התיירותי שרצינו להיכנס אליו. בהזדמנות אחרת זו הייתה מסעדה שרצינו להיכנס אליה, "הארד-רוק קפה" ברומא.

אתה נכנס למקומות האלה?

כתייר, כן. פשוט ראינו שיש תורים ארוכים וחשבנו לוותר. והופתעתי לטובה שהסדרנים ועובדי המקום, שזיהו פשוט שאשתי בהיריון וראו שאנחנו נסוגים, מיד ניגשו ואמרו: אתם לא צריכים לחכות בתור, אפשר להתקדם. והאמת היא שאני הרגשתי שזה מתבקש. אי אפשר היה לצפות מאישה בהיריון לעמוד בתור שעה או שעתיים או שלוש. אני חושב שכולנו מכירים את הצורך הבריאות, הנפשי, לא להמתין בתור לזמן ארוך.

אני גם הייתי כמובן מקווה שלא נצטרך חקיקה כזו, אבל קודם כול אם חקיקה יכולה להיות גם מדריך לציבור ולקבוע סטנדרטים ונורמות התנהגות. אבל כשחזרתי לארץ וראיתי שבאמת יש יוזמה דומה בעניין אזרחים ותיקים – ותיקים זה מעל 80, נכון? - -

80.

- - אמרתי: הנה, המחוקק הישראלי כבר התערב בהקשר אחד, ואין סיבה למה לא להרחיב את זה גם למקומות אחרים.

בדקתי גם מה קורה בעולם וראיתי שאכן שלוש קבוצות זוכות לקדימות בתור ברמה של חקיקה: אזרחים ותיקים, נשים בהריון ואנשים עם מוגבלויות בתנאים מסוימים. וחשבתי באמת שאפשר לקדם את זה גם בישראל.

היו דיונים בוועדת השרים, אבל בסוף הכיוון היה חיובי וניתן האור הירוק להתקדם. אני רק אומר שאומנם היו שאלות יותר פרטניות: מה זה בדיוק הריון, כמה חודשים - - -

מה זה בדיוק הריון?

לא, מה הגדרת ההיריון תהיה. ככה למשל הבנתי שהטבות שקיימות לסטודנטיות בהיריון באוניברסיטה מגבילות את זה לא לתקופה כולה אלא לתקופה מסוימת וכדומה. אני חושב שכל השאלות הללו, אפשר באמת לדון בהן ולהגיע לנוסח שיהיה מקובל על כולם.

אני שמח לראות שמרבית מי שמסביב לשולחן הן נשים. אז אני מרגיש באווירה אוהדת לנושא הזה.

בוא נראה. אף אחד לא יודע.

אמרתי: אני מרגיש. בהתחשב בכך שגם יו"ר הוועדה וגם היועצת המשפטית וגם המנהלת – אז שיהיה לנו בהצלחה. תודה.

תודה. אני רוצה לתת לנציגי המשרדים קודם, אבל גם קיבלנו פנייה במייל, לאחר העברת הצעת החוק. את האמת, נחמדה, אפשר להגיד, ההערה שקיבלנו, שמדברת על כך שקיים כמובן החוק לגבי הנכים או בעלי המוגבלויות, והבן אדם שואל: אני גר בעיר בעלת שיעור ילודה גבוה מאוד, בה לדעתי כל אישה רביעית לפחות הינה בהריון בשבוע כלשהו. והוא שואל: האם במצב כזה, שיש ריבוי של נשים בהיריון, מה צריך להיות המצב? זה עלול לתקוע מישהו שעות. אני חושבת שזאת שאלה לגיטימית, בוא נחשוב עליה.

כולן יבואו לאותו שירות באותה שעה.

כן, כולן יסכימו ביחד להגיע באותו יום, באותה שעה, ולתקוע את הגבר שהגיע בזמן מאחוריהן. אני לא חושבת שזה יקרה בהרבה הזדמנויות, אבל בוא נראה. משרד המשפטים.

כן, שלום, דנה יפה ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. יש לנו שתי הערות עיקריות, אחת נוגעת לרשימת המקומות שמוגדרים כמקום ציבורי. הרשימה שונה מהמקומות שבעצם מנויים בדברי החקיקה האחרים.

של אזרחים ותיקים.

אנחנו חושבים שצריך להתאים אותם, כי יש כמה מקומות שלא מתאימים.

ועוד דבר זה שצריך להסדיר את היחס בין הקדימות שתינתן לנשים לקדימויות האחרות. אלה דברים שדיברנו עליהם עם ענת והיא מכירה.

מעבר לכך, אני רק אזכיר לפרוטוקול, שבעצם לפי החלטת הממשלה, לפני הקריאה הראשונה אנחנו צריכים להחזיר את הנושא לדיון בוועדת שרים.

בסדר גמור.

אגב, זה לא קורה תמיד, שאחרי האישור - - -

לא, זה כל החלטת ממשלה - - -

את יכולה לתת דוגמה רק למקום שחשבתם שצריך?

הרי המקומות מנויים בתוספת, אז הראשון זה משרד או מתקן של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 6ג(ג) – להבנתנו זה לא מתאים. בעצם הסעיף בחוק העיקרי מתייחס למוסדות שבהם צריך לנהל ייצוג הולם. לדוגמה, משרד המשפטים – משרד המשפטים זה לא בהכרח מקום שמקבלים בו בכלל שירות. כלומר, זה ערבוב של מין שאינו במינו קצת.

עוד דברים זה מה שמנוי בתוספת הפרט השלישי – בית משפט ובית דין, תחנת משטרה, תחנת משמר אזרחי – משתי סיבות: בית משפט ובין דין אלה מקומות שמגיעים אליהם ובהם הדיונים כבר קבועים מראש, כלומר לא כל כך ברור מה הכוונה של הקדימות הזו שתינתן.

למה? בית משפט, אם מישהי מגיעה נגיד להגשת תלונה – לא הגשת תלונה, יש מזכירות בית משפט.

לרמה המינהלית, לא לרמה השיפוטית.

הבנתי. אוקיי, אז אולי צריך לחשוב על זה טיפה. אבל תחנת משטרה ותחנת משמר אזרחי זה קצת כמו טיפול רפואי. כלומר, להבנתנו הדחיפות האמיתית תהיה לה שם קדימות. כלומר, זה מקום מקצועי. יכול להיות שבא מישהו להגיש תלונה על איזושהי עבירה חמורה, אז צריך לטפל בו קודם. כמו שהוחרג בדברי החקיקה האחרים טיפול רפואי, כי בטיפול רפואי מה שקובע את הדחיפות זה המצב בפועל, זה להבנתנו - - -

אתם הכנתם לעצמכם את הרשימה ואת ההסתייגויות מהמקומות שאתם רואים, כמו שהזכרת עכשיו, הדוגמה? אפשר לקבל?

אין לי את זה כתוב עכשיו, אבל עקרונית, מה שעשינו, עשינו השוואה בין החקיקה, המקומות שמנויים בחקיקה האחרת. אז אם מעתיקים את התוספת האחרת - - -

אין לכם את הבעיה עם המקומות שם.

כלומר, אם מעתיקים מה שקיים בחקיקה האחרת, שזה יהיה אותם מקומות שקיימים בחקיקה האחרת, אפשר להתגבר על הבעיה.

כן.

ובעניין הקדימות, יש לכן איזושהי הצעה?

האמת שזה יותר עניין של מדיניות. זו שאלה למי מגיע קדימות בתור, לקשיש מעל גיל 80 או לאדם שיש לו איזושהי מוגבלות?

אגב, בהסדר שנקבע לגבי אזרחים ותיקים, נקבע שתהיה קדימות למי שיש לו מוגבלות. כלומר, ממילא לפי החקיקה ההיא מי שקודם ראשון בתור הוא מי שיש לו מוגבלות, לאחר מכן יבוא האזרח הוותיק כרגע. עכשיו אנחנו מוספים אוכלוסייה שלישית שזכאית, וצריך לראות איפה היא משתלבת כבר בשתי הקדימויות שמסודרות. זו באמת החלטה שלכם.

כן, אבל, חבר כנסת ג'בארין, נאמר שאם מעתיקים אותם מקומות שנמצאים בחקיקה האחרת, מבחינת משרד המשפטים זה יהיה בסדר, פתרנו את הבעיה. אני מציעה שאתה תסתכל ותראה אם אתה מקבל את זה.

כן - - - שייכנס לפירוט, אבל העניין העקרוני, את חושבת על משהו שהוא כן לאזרחים ותיקים, ויכול להיות שהוא לא מתאים לנשים בהיריון?

אני לא מומחית בתחום.

באיזה תחום? אזרחים ותיקים או - - -

לא, למה אני שואל, כי אני לקחתי cut and paste. וקצת שינויים, כן.

זהו, הם מדברים על התוספות שהוספת. מבחינתם אם אתה מוריד, זה יהיה מקובל מבחינת רשימת - - -

לא תהיה בעיה.

אוקיי. נציגות המשרד לשוויון חברתי נמצאות? לא. משרד הבריאות? כן, גברתי.

אני עורכת דין אדוה גואל מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות. אז ככה, כמו שהצגנו בוועדת שרים, אנחנו מבקשים להחריג את כל הנושא של טיפול רפואי במוסדות הרפואה מהצעת החוק, כמו שהוחרג בחוק האזרחים הוותיקים. וזאת באמת נוכח השיקול הקליני, שהוא זה שצריך להכתיב את הקדימות בטיפול, ונקבע על פי דחיפות רפואית ולא על פי אם אישה היא בהיריון או לא, במובן הזה שכל מי שממתין לטיפול רפואי סובל מאיזושהי מגבלה כלשהי, אם זה מגבלה של מחלה, מצב רפואי שמצריך טיפול רפואי דחוף.

כמו שנאמר פה, זה לא קובע באיזה שלב של היריון זה רלוונטי – אישה בחודש תשיעי, אישה בחודש שני. זה יוצר גם העדפה פסולה, לטעמנו, של קבוצת מטופלים. יכול להיות אדם עם מחלה מסוכנת או מחלה ממארת, שהוא יכול פשוט להרגיש איך אני פחות מועדף על המערכת מאשר אישה בהיריון, שמצבה הבריאותי הוא שיש לה קושי, אבל הוא בהכרח מצב בריאותי חמור.

יש את העובדה שכבר עכשיו יש הקלות כלשהן. כלומר, אם תגיע אישה בהיריון עם מצב קשה רפואי, אז היא תקבל את הקדימות בעצם. אבל אם זה לא מצב רפואי קשה, אין שום הצדקה שהיא תעבור מישהו שמצבו הרפואי קשה יותר. זהו בגדול. בעצם העמדה שלנו התקבלה גם בחוק האזרחים הוותיקים, לכן אנחנו מבקשים שזה יותאם גם בהצעת החוק הזאת.

אוקיי. מי עוד נמצא? משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

בוקר טוב, נעה אלמוג מיחידת השירות במשרד התחבורה. בהמשך לחלק מהדברים שנאמרו, אז אני חושבת שבהחלט הדיון על השלב בהיריון או מצב האישה הוא רלוונטי לעניין. אבל נושא נוסף שמאוד רלוונטי אצלנו ואני מניחה שבמקומות ציבוריים אחרים זה עניין זימון התורים. מקומות שיש בהם זימון תורים, אני חושבת שהם צריכים להיות מוחרגים, כי אין סיבה, ברגע שיש אפשרות לזמן תור ולא להמתין בתור לאורך זמן, אז אין סיבה שאישה בהיריון תהיה בפטור.

יש אצלנו למשל כמובן גם לאוכלוסיות מבוגרות וגם לאנשים עם מוגבלות פטור מתור, וכמובן שזה יוצר, לא רק ביניהם, עניין הקדימויות שעלה פה, אלא גם בכלל בקהל שמחכה, ככל שיש יותר אוכלוסיות שנמצאות בפטורים, זה יוצר אווירה יותר מורכבת, וצריך לחשוב טוב על אוכלוסיות שמוסיפים אותן לפטור.

אבל שוב, הדגש המרכזי זה שמקומות שיש זימון תורים, ובאמת הוא עובד נכון ואין המתנה שהיא המתנה ארוכה, אז צריך להחריג. כן צריך לסדר מקום ישיבה במקומות כאלה, זה אלמנט חשוב.

עוד נקודה קטנה בהקשר הזה, שאני לא בטוחה שאישה בהיריון זה שונה מאישה עם תינוק בן חודשיים או שלושה. יכול להיות שזו דווקא אוכלוסייה שיותר קשה לה להמתין בתור לאורך זמן.

כן, קיבלנו הצעה כזאת.

אז יכול להיות שהפרק זמן – במקום לעשות תשעה חודשים של היריון – צריך לחשוב על השלושה חודשים האחרונים של היריון וחצי שנה אחרי לידה, נגיד. יכול להיות שזה פרק זמן יותר נכון להתייחסות.

יש לי הרגשה שנצטרך להסתובב מעכשיו והלאה עם אישורים רפואיים על כל דבר.

זאת גם נקודה, כי אישה בחודש ראשון, שני, שלישי, זו סיטואציה שאנחנו מתמודדים גם עם אוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות, שבן אדם הוציא פטור והוא צריך להביא אישור אם אין לו מוגבלות שהיא מוחצנת. אז גם אישה בהיריון, שוב, גם שזה לא יגיע למקום של לנצל את זה למקום רע וסתם להיכנס לתור שלא בצדק, אבל גם לחסוך מקומות שצריך – אישה בהיריון בחודש שמיני כנראה ייראו ולא יצטרכו אישורים, בחודש שני זה קצת שונה.

אני רק אעיר אבל, שאם אנחנו נתחום את זה לשלב מסוים בהיריון, אז לאלמנט של להוכיח את ההיריון יצטרך גם להתווסף הנושא של להוכיח את גיל ההיריון לפי האישור, ואז אנחנו אולי טיפה יוצרים פה מורכבות.

אבל תמיד זה נכון.

לא, כי אם מספיק שיש לה איזשהו אישור שהיא בהיריון, היא לא תצטרך גם להוכיח שהיא בחודש שביעי עכשיו. כאילו אנחנו מוסיפים פה עוד אלמנט שהיא תצטרך להראות שהיא עומדת באמת בתנאי הזה.

אני מניחה שיש פה גם קצת common sense. נכון שיש בסוף את זה, אבל פקיד או פקידה שרואים אישה בחודש מתקדם בהיריון, אני מניחה שלא יבקשו את האישור בכלל. לעומת מצב שלצערנו, כן, יש הרבה אנשים, גם באוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, שאנחנו מגלים מהיום-יום שלנו, שהם מוציאים פטור מתור והם לא זכאים לזה. וזה מעמיד את הפקיד בסיטואציה מאוד לא נעימה של להגיד לבן אדם: אתה לא יכול לקבל את הפטור מהתור, אתה צריך לחזור לתור הרגיל. זו סיטואציה לא נעימה לפקיד. אז צריך לחשוב על האלמנט הזה.

ובכל מקרה, לגבי ההערה הראשונה שהערת, גם בחוק האזרחים הוותיקים החריגו נושא של תור שנקבע מראש. ואני חושבת באמת שיש ממש בהערה הזאת, שאם התור הוא מתואם מראש, אין צורך לתת את העדיפות הזאת.

נכון, אני אתן עוד דגש אבל דווקא בהקשר הזה, שלאוכלוסייה מבוגרת אנחנו עושים עוד צעדים, כדי שיהיה אפשר לקבוע תורים גם בטלפון ולא רק באינטרנט, אבל אנחנו לוקחים בחשבון, שלאוכלוסייה המבוגרת לפעמים יותר קשה מבחינה דיגיטלית, ויש יותר סיכוי שהיא תגיע בלי תורים, לעומת אוכלוסייה צעירה, ששוב, ככל שזה הולך ונכנסת יותר קל לה להתמודד עם האלמנטים האלה.

אוקיי.

משרד התחבורה. אני רוצה להוסיף שאנחנו התקדמנו באמת בצעדי ענק. גם הקמנו אגף שירות לצורך כל מיני וגם הנושא הזה. אנחנו כבר בזימון תורים, אז אפילו אפשר לפסוח על הנושא הזה, כי בזימון תורים, אישה בהיריון יכולה מהבית להתקשר, להזמין תור, והיא באה, ישר מתיישבת ליד הפקיד. אין צורך שהיא תמתין בתור ושהיא תחכה בשער. אז באמת בצעדי ענק.

ועוד דבר שעשינו, בכל משרדי הרישוי בארץ הצבנו ספסלים, מקומות ישיבה. היום אין מצב שאנשים באים ונעמדים בתור, מה שהיה פעם, עד לפני כמה זמן. מנכ"לית המשרד נתנה שם הוראה, שבכל משרדי הרישוי יהיה גם להנגשה וגם לאנשים רגילים. תודה.

אוקיי. גברת נירית זידר, האגודה לזכויות החולה.

בוקר טוב. אנחנו ביקשנו לחלק נייר עמדה, אז הוא נמצא מולכם, אני אקצר בדברים. אנחנו מברכים על הצעת החוק, אם כי אנחנו מבקשים להחריג את הנושא של שירות רפואי, בדיוק כמו שזה מוחרג בנושא של אזרחים ותיקים ובעלי מוגבלויות.

אנחנו מייצגים חולים, אישה בהיריון איננה חולה. אין שום סיבה שהיא תקודם בתור לעומת אנשים שאכן חולים. וכשמגיעים לבית מרקחת, שירות רפואי כלשהו אחר, יש לפעמים אנשים שמצבם באמת אינו מאפשר להם לחכות בתור. אין סיבה שהם יהיו אחרי אישה בהיריון.

רגע, אני חייבת להעיר בנקודה הזאת, שבחוק האזרחים הוותיקים הוחרג באמת טיפול רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה. שם הוגדר טיפול רפואי כ"לרבות פעולות אבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי". אני לא בטוחה שבית מרקחת נכלל בטיפול רפואי. כלומר, זו איזושהי פרשנות שאתם עושים, שאתם אומרים שגם בבית מרקחת זה לא חל.

אוקיי, אז במרבית המקרים אדם מגיע לבית המרקחת מיד אחרי שהוא היה אצל רופא, כי הוא חולה. והוא לא מגיע לבית המרקחת, כפי שציין חבר הכנסת, כמו אל בית קפה. יש הבדל גדול מאוד בין בית מרקחת לבית קפה.

זה לא בהכרח.

יכול להיות, אבל זה לא כתוב בחוק.

לא, גם זה לא בהכרח. כלומר, כן אנשים מגיעים לבתי מרקחת כדי לקבל שירות שהוא לא דחוף. זה לא בהכרח שישר אחרי שהיו בטיפול רפואי הם מגיעים לקבל את התרופה.

בהרבה מקרים זה כך. אנחנו מדברים על בית מרקחת. זאת אומרת, גם אנחנו מדברים על סופר-פארם, אנחנו מדברים על חלק של בית המרקחת בסופר-פארם, ושם אדם מגיע עם מרשמים.

כן, כן, עדיין זה לא טיפול רפואי.

הוא מגיע עם מרשמים והוא חולה. אין שום סיבה שאישה בהריון תקודם על פניו.

לא תמיד. לפעמים מגיעה אמא של הילד שחולה לקנות. כלומר, לא תמיד זה טיפול רפואי.

יש גם את התרופות החודשיות, שבן אדם מגיע באופן קבוע, אבל הוא לא במצב קריטי שלא יכול לחכות. יש מקרה של לקנות כל מיני מוצרים רפואיים, שהם לא SOS, שהם לא בגלל שאני חולה עכשיו.

אני מסכימה. יחד עם זה, גם האישה שמגיעה עם ילד חולה, אני מסכימה גם עם הנציגה של משרד התחבורה, וגם מי שמגיע עם מרשמים על חולה כרוני, אני לא חושבת שהוא צריך לחכות אחרי אישה בהיריון, אין סיבה רפואית לזה.

אוקיי.

אני רק חייבת להגיד שוב שבחוק האזרחים הוותיקים לא מוחרג בית מרקחת, מוחרג טיפול רפואי. אנחנו נעשה את אותה החרגה, זה עניין של פרשנות אם זה כלול או לא. אבל ברשימה של חבר הכנסת בתוספת כן מופיע כמקום ציבורי בית מרקחת. אז אנחנו נצטרך להחליט אם להשאיר את זה ברשימה או שבאמת אנחנו מתאימים את זה לרשימה של האזרחים הוותיקים, ושם אין בית מרקחת.

אם אמרנו שמתאימים לוותיקים, הבנתי שאתה מסכים.

למרות שהטיעון שלך הוא יותר חזק כשמדובר בבית מרקחת בתוך מרפאה או קופת חולים או בית חולים. בבית מרקחת פרטי זה פחות. אבל כעיקרון אמרתי: מקובל עליי שינוי – היה על זה דיון בעניין האזרחים הוותיקים?

לגבי בית מרקחת אני לא ראיתי, עברתי על הפרוטוקול. ראיתי לגבי טיפול רפואי. שוב, ההגדרה לא כוללת בית מרקחת, של טיפול רפואי. אבל נתאים את המצב המשפטי למה שיש באזרחים הוותיקים פשוט.

זה יפתור, כן. שרון - -

פרחי חן.

- - פרחי חן. איזה שם.

כן, זה תמיד מסובך. בוקר טוב, שרון פרחי חן, מנהלת השירות של קופת חולים מאוחדת. אני מצטרפת למה שחברותיי לוועדה ציינו כאן. אני רוצה כן להתייחס גם לסוגיית בית המרקחת. בהגדרה בקופת חולים, אני אדבר רגע על קופת חולים מאוחדת, יכול להיות שזה רלוונטי לכל השאר, גם יש לנו שיעור ילודה שהוא גבוה. ואותו שיעור הילודה מגיעות גם לבתי המרקחת.

ולכן אנחנו מבקשים להחריג את זה, משום שזה גם כמקום ציבורי עלול לייצר הפרדה לא שוויונית ולא מאוזנת אל מול קהלי יעד נוספים שמגיעים לבתי המרקחת. כלומר, מבחינתנו אנחנו עלולים להגיע למצב שבו אנחנו מייצרים עומס בבית המרקחת, מתעדפים נשים בהיריון על פני אפילו סתם חולה דיאליזה שבא לקחת איזושהי תרופה או כל אוכלוסייה אחרת. ולכן אנחנו מבקשים להחריג את זה, גם את בתי המרחקת.

להחריג במפורש בתי מרקחת?

כן, כי על פי הצעת החוק, גם של חוק האזרחים הוותיקים, יש החרגה של שירותים רפואיים, למעט בתי מרקחת. פה אנחנו רוצים בפירוש להביע את עמדתנו על בתי המרקחת.

יש הבדל בין להחריג באופן ספציפי או לא לכלול.

לגמרי.

אז אני לא חושבת שצריך להחריג באופן ספציפי.

כן, או להחריג או לא לכלול.

אם נתחיל להחריג יש רשימה מאוד ארוכה שצריך לכתוב אותה. אבל אם כותבים "טיפול רפואי", אז זה לא מובן מאליו זה כולל - - -

אוקיי.

כן, גברתי.

שמי רונית וייזר, ואני אחות אחראית בכללית על כל הנושא של בריאות האישה וטיפות חלב. אני רוצה לספר שבית המרקחת, אתם לא יכולים אצלנו לזמן תור מראש. מגיעים, לוקחים מספר וקוראים לכם בכריזה. משתדלים לעשות את זה הכי טוב והכי מהיר שאפשר, אבל בהחלט יש תורים, זה לא משהו שלא קורה. ויש צוואר בקבוק הרבה פעמים. ולמרות שמבקשים מהחולים הכרוניים – תגיעו לא ב-1 בחודש אלא טיפה אחרי, או אל תגיעו בשעות הבוקר כי אתם מבוגרים ואולי לא עובדים, ויכולים להגיע בשעות אחרות – עדיין יש שעות שבהן יש עומס בבית מרקחת.

ובהחלט יש אנשים שלפי דעתנו לא פחות חשוב לתת להם את התרופות שהם צריכים ולשחרר אותם לדרכם. כשאתם מקדמים מישהו על פני מישהו אחר, מניסיון של חיים בשטח, זה יוצר מריבות, כעסים מאוד גדולים. לפעמים על כלום פשוט מתפתחת מהומה: למה את לפניי, יש פה תינוק עם חום? יש לנו את המצבים האלה הרבה פעמים, שרוצים לתת קדימות לתינוק עם חום, אבל עומד אדם מאוד חולה, שבאמת קשה לו לעמוד ואין איתו עזרה, והרוקחת רוצה לתת לו ולשחרר. עכשיו, אם יהיה כזה חוק, זה יקשה, יעשה בעיה. אז לפחות הנושא של בתי מרקחת, באמת אנחנו חושבים שצריך לחשוב על זה אחרת.

אם יורשה לי רק להוסיף לעניין של בתי מרקחת, אומנם בחוק זכויות החולה, בטיפול הרפואי זה לא, אבל מוגדר מיהו מטפל. והמטפל הוא בין היתר מי שהמנהל הכיר בו למקצוע הבריאות, ובעצם גם רוקחים אצלנו מוגדרים, ואנחנו רואים בהם, מבחינת מוסדות בריאות, כמטפלים רפואיים לכל דבר ועניין.

כלומר, אי אפשר לומר שבאמת בית מרקחת אפשר להחריג אותו ממוסדות רפואיים אחרים. נכון שמבחינת הרמה הוא טיפה פחות קריטי, אבל עדיין אנחנו סבורים שגם את בתי המרקחת, לעניין ניפוק, יכול להגיע אדם מבוגר שמצבו הבריאותי הרבה יותר קשה ממישהי אחרת. בפרט שהיום גם בתי המרקחת נותנים שירות של תשלום עבור מוצרים אחרים שאתה קונה בבית מרקחת, בסופר-פארם למשל, ואין שום הצדקה לזה שאישה בהיריון תקודם על פני מישהו שצריך לקבל את התרופות הקבועות שלו.

עכשיו, אם אני רק אוסיף עוד איזה משהו לעניין קביעת התורים, שבאמת תורים מראש הם גם עניין שצריך לקחת אותו בחשבון, אבל שוב, לעניין הטיפול הרפואי, שיש תורים שהם לא קלאסיים, כמו המתנה לחדרי ניתוח, כמו המתנה לתשובות של מעבדה, שגם שם אנחנו סבורים, שעל אף שלא נקבע תור מראש, באמת יש חשיבות לכך שנחריג את הטיפול הרפואי, כך שבאמת לא תיווצר איזושהי בעייתיות, ורק הנושא של באמת מצב רפואי הוא זה שיקבע את סדר הקדימות.

אני רק אעיר שלגבי בית מרקחת הקושי המשפטי הוא, שככל שנחריג את זה במפורש פה, בעצם יצא מכאן שבאזרחים ותיקים כן יש קדימות לעניין בית מרקחת, מה שאתם אומרים שאתם מפרשים שלא. לכן אני חושבת שכן צריך לחשוב על זה בזהירות, לראות אם אנחנו לא יוצרים פה הסדר שלילי לגבי ההסדרים האחרים שיש בהם את הקדימויות.

ולכן אני מציעה כן אולי בזהירות, אולי לקראת שנייה-שלישית, אנחנו נחשוב אם זה נכון יהיה להכניס את זה. וזה כמובן מעבר לצעדים שאמרנו, שאנחנו נמחק את בית המרקחת מהתוספת ונוסיף את ההחרגה של טיפול רפואי, כדי ליישר קו עם ההסדר של אזרחים ותיקים. החרגה מפורשת של בית מרקחת זה משהו שאולי צריך להיזהר לגבי מקומות אחרים - - -

לא, אבל לפי הגדרת משרד הבריאות מספיק שנשים טיפול רפואי, ואיך שהם מגדירים טיפול רפואי אז זה כולל בתי מרקחת. ככה אני הבנתי לפחות. אוקיי.

גם למען האחידות החקיקתית עדיף ש - - -

נכון, נכון.

נציג נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה נמצא?

פה, כן.

הבנתי שאתה מייצג גם את עמדת המשרד?

כן. משרד העבודה והרווחה בעד החוק, מברך על המהלך, ואין שום הערה לחוק במתכונתו הנוכחית.

אוקיי, מצוין. יש מישהו שעוד לא שמענו את עמדתם?

שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה במשרד העלייה והקליטה. אין לנו הערות.

אוקיי. תודה.

משרד הפנים בדרך.

אוקיי. אולי את גם תקריאי את ההצעה ואת הסיכומים פחות או יותר?

בסדר. אז אני אקריא את ההצעה, ואז אני אגיד את הנקודות שאנחנו נוסיף לנוסח לקריאה ראשונה.

הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – מתן שירות ללא המתנה בתור לאישה בהיריון).

הוספת סעיף 6ה
1.
בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ד יבוא:



"מתן שירות ללא המתנה בתור לאישה בהיריון
6ה.
(א) בסעיף זה –







"מקום ציבורי" – מקום או חלק ממקום המפורט בתוספת, המיועד לשימוש הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;







"שירות ציבורי" – שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי רשות ציבורית או במקום ציבורי.







(ב) ניתן שירות ציבורי לפי תור, למעט תור שההמתנה בו היא במכונית, נותן השירות יספק את השירות לאישה בהיריון, בלא המתנה בתור, וזאת לבקשתה, ורשאי הוא לדרוש ממנה הצגת מסמך רפואי להוכחת ההיריון."



ויש את התוספת שלמעשה חבר הכנסת הציע, אנחנו מתאימים את זה לתוספת שיש בחוק האזרחים הוותיקים, שאלה המקומות הציבוריים. זה יהיה בית דואר; בנק; בית קולנוע; תיאטרון; אולם מופעים; אצטדיון; גלריה; מוזיאון; ספריה; מקום במתקן תחבורתי המשמש למכירת כרטיסים נסיעה ציבורית, לעניין זה "מתקן תחבורתי" כהגדרתו בפקודת התעבורה; אתר הנצחה; אתר לאומי, אתר עתיקות, גן לאומי ושמורת טבע כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים וגני הנצחה, התשנ"ח–1998; וחנות גדולה כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014.

עכשיו, אני רק אעיר, שבנוסח שהקראתי, שזה הנוסח שבפניכם, יש כמה שינויים שעלו פה במהלך הדיון. קודם כול, בשירות הציבורי אנחנו נחריג טיפול רפואי, בהתאם לחוק האזרחים הוותיקים. בנוסף, אני רק מעירה שבחוק האזרחים הוותיקים נאמר שהשירות ניתן פנים מול פנים. השאלה אם אתם רוצים להוסיף את זה גם פה, כדי להבהיר ששירות שהוא בטלפון או כל שירות אחר, אין בו את הקדימות הזאת בתור, אלא רק באמת שירות שמגיע אדם פנים מול פנים לקבל את השירות.

כן, הגיוני.

אז אנחנו נתאים את ההגדרה הזאת, מבחינת מה זה השירות הציבורי.

למעט תור שנקבע בתיאום מראש, כפי שהעירו פה, כי אז אין סיבה לתת את הקדימות, כל אחד מגיע בתור שנקבע ונכנס.

סליחה, לעניין הזה, אולי לא לכתוב למעט תור שנקבע מראש אלא למעט מקומות שניתן לקבוע בהם תור מראש.

שוב, גם זה מופיע כבר בחקיקה. אנחנו נעשה את זה - - -

בסדר, רק שלא יהיה מצב שאישה בהיריון מגיעה והיא לא זימנה תור מראש, אז היא זכאית לזה, למרות שהיא יכלה לעשות את זה.

אוקיי. ובנוסף, זה להחלטת חברי הכנסת, אנחנו צריכים להוסיף את הסעיף, בדומה לחוק האזרחים הוותיקים, שאומר שעל אף הקדימות שאנחנו נותנים, הקדימויות – שוב, זו החלטה שלכם מי קודם למי, אני רק אקריא מה יש בחוק האזרחים הוותיקים.

בחוק האזרחים הוותיקים, בסעיף שנותן קדימות לאזרח ותיק אומרים ש"על אף האמור בסעיף קטן (ב), תינתן קדימות במתן שירות ציבורי לפי תור לאדם עם מוגבלות הזכאי לקבל שירות ציבורי בלא המתנה בתור, בהתאם להוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות". השאלה איזו הוראה של קדימות אנחנו יוצרים בחוק הזה.

אז מה אותו סעיף? מה הגדרת מוגבלות שזכאי לקדימות?

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אומר שמי שיש לו תעודת נכה מהמוסד לביטוח לאומי או אגף השיקום במשרד הביטחון, הוא יכול להוכיח שהוא בעל מוגבלות ואז הוא קודם בתור. הוא קודם על אזרח ותיק, ועכשיו איפה אתם מכניסים את האישה בהיריון?

שאלה טובה.

כן.

שלום. טל אלוביץ, מייצג את דואר ישראל. שתי שאלות, בבקשה, ברשותכם.

רגע, לעניין הזה קודם.

את מי, הדואר?

כן, דואר ישראל. שתי שאלות, בבקשה: אחת, לא נקבע סטנדרט אחיד לגבי התעודה, כך שאישור רפואי אנחנו יודעים שיכול כל רופא להציג את זה, אבל האם יש סטנדרט אחיד שניתן לקבוע אותו? כמו שנשמע פה עכשיו, מספר החודשים שבהם נמצאים בהיריון. האם עכשיו כל אישור שחתום עליו רופא ניתן יהיה לראות בזה? זאת אומרת, 1,100 נקודות יש לדואר ישראל, האם עכשיו הפקידים צריכים להסתכל על כל אישור רפואי? או כמו שיש באנשים עם מוגבלות, יש תעודת נכה שהיא תעודה רשמית שבה ניתן לראות עכשיו, אין פה מקרה של תהייה, חתימה טובה, לא טובה בנושא הזה.

הדבר השני הוא לעניין ההחרגה למקומות שיש בהם מכוניות, כלומר שנקודת המוצא היא שאם אישה יושבת במכונית, אז כנראה שאין צורך לתת - - -

זה מופיע בנוסח.

לא, רגע. אבל השאלה היא מה שונה מכונית מספסלים שנמצאים, ספסלי המתנה במקום ממוזג? כלומר, מהו השוני הזה? האם במקום שבו הציבו ספסלים וסידרו מקום מנוחה, ושההמתנה היא לא מעיקה ולא דורשת עמידה בתור, למה לא זכאים לקבל את הפטור בדיוק כמו במכונית?

אני מבינה את הנקודה. גם באזרחים הוותיקים החריגו תור עם מכוניות. יכול להיות שגם יש קושי למתן קדימויות במצב שבאמת עומדת שיירה של מכוניות ומחכה. אני לא יודעת מה היה הרציונל באותו זמן, זה לא עלה בדיון.

אם יורשה לי, אני חושב שמספר הנשים לאורך השנים שעשויות ליפול תחת החוק הזה עולה פי כמה וכמה על מספר בעלי המוגבלויות שיכולים להיות תחת החוק הזה. ולכן ההסדר שצריך להיקבע, צריך להיקבע הסדר כזה שאומנם נותן איזושהי הטבה מסוימת, אבל גם לא פוגע לכל השאר. ובסוף פה יש איזשהו איזון שנדרש.

עכשיו, אם נקבע שמכונית, וגם יש היגיון לכך, כי זו סביבה נוחה שמאפשרת שהות יחסית שלא מעיקה על האישה שנמצאת בהיריון, אז גם אם דאגו, משרד התחבורה גם דיבר על זה, אם דאגו ויש את האפשרות ואת התנאים הסבירים והנאותים, לא רואים איזו סיבה - - -

העניין הוא שקל יותר להגיד תור עם מכונית. גם במכונית יש משהו שזו באמת הסביבה שלה, זה המקום שלה.

כן, אבל ספסלים זה גם משהו שהוא - - -

יש קושי להגדיר מה זה - - -

לא, אבל העניין של קדימות לאישה בהיריון או מתן פטור הוא לא רק בגלל אם יש מזגן או אין מזגן, ואם זה נוח או לא. יש גם שאישה בהריון צריכה להיות בסביבה שלה או במקום שהוא נוח לה גם מבחינה פיזית, לא רק בגלל מזגן או אם היא יושבת או לא יושבת. יש לה צרכים קצת שונים. קשה לי להסביר את זה.

כמובן שקטונתי מלהבין לגבי אישה בהיריון, אבל אני חושב שמכונית היא הגדרה רחבה מאוד, מכונית לא חייבת להיות התנאים של המכונית עצמה ואם נוח או לא נוח במכונית, אלא פשוט מכונית נותנת פטור. ולכן גם - - -

את האמת, זה עלה בראש שלי דווקא כי דיברת שזה לא חל על ישיבה באוטו. אני חושבת שדווקא בנושא של נשים בהיריון צריך להחריג ולתת לה באוטו גם, בגלל הצורך שאני חושבת עליו.

לא, זה חל באוטו.

לא, אני מניח שהעניין של הרכב לא בגלל שזה נוח. לדעתי אולי בגלל תנאים לוגיסטיים, שפשוט איך לסדר את זה.

איך לעקוף את התור במקרה הזה.

כן, איך לעקוף, לצאת מהרכב. יכול להיות שזו הייתה הסיבה באמת. אבל אני מסכים שמבחינת הצורך זה - - -

אני רוצה להעיר לגבי ההערה הראשונה שלך, האישור הרפואי. הכלל הוא שהיא מבקשת את זה והוא אמור לתת לה. כלומר, אין איזה חובה, רק אם הוא רשאי לדרוש ממנה אישור. כלומר, אם באמת יש לו ספק – אישור של אישה בהיריון זה משהו שאין לנו בדרך בחקיקה לקבוע אישור - - - מבחינת הסטנדרט.

ראשית, ניתן לקבוע שמוסד רפואי על פי - - - בהתאם לאיך שייקבע בתקנות, בקופות החולים. אבל השאלה שלי היא כזאת: אנחנו נמצאים בתוך סביבה של חוק איסור הפליה במתן שירותים לנצרכים. אישה, עכשיו אם תישאל השאלה: האם את בהיריון או לא בהיריון? אלה סיטואציות שלשים עכשיו פקיד שמטפל בקבלת שירות לקוחות, גם בסביבה שהיא סביבה בלאו הכי מתוחה, אנשים לא מעוניינים להיות שם, לא רוצים להגיע. זו סיטואציה שמציבה אותנו במצב מאוד בעייתי לתת את השירות.

וככל שהחקיקה תדע לתת מענה שיקל על מתן השירות הזה, וליצור איזשהו סטנדרט אחיד. דיברו פה גם על איזושהי הצעה אולי לחשוב לגבי משך ההטבה או ההקלה הזאת. ברור גם שבחודש השלישי זה לא המצב כמו בחודש שמיני. אני חושב שראוי להקדיש את הזמן ואת המחשבה לאיזשהו סטנדרט אחיד לפתרון בנושא הזה.

אני יודעת דבר אחד, לא למקרה הזה, אבל למשל לחולים אונקולוגיים, הם מקבלים כרטיס מבית החולים, איפה שהם מטופלים, שאפילו הם מגיעים למיון באיזשהו מקום או לרופא, רק מציגים את הכרטיס הזה.

אני לא מכירה את הכרטיס הזה - - -

לצערי הרב, הכרתי אותו מניסיון אישי, לא בגלל שאני מומחית.

ועמדתי בכל מקום בתור.

לא, אני אומרת לך, גם החולים באיזשהו שלב מקבלים כרטיס נכות, חלק מהם. אבל יש כרטיס כזה, שמנפיקים אותו במחלקה האונקולוגית, איפה שהוא מטופל. לפחות זה מה שאני מכירה. וזה עוזר כך שאפילו אם מגיעים למיון, אז ישר יודעים שלא כל רופא מטפל בהם אלא קוראים למחלקה לטפל בהם. אני לא יודעת אם להתחיל להתעסק בזה שיהיה לה איזשהו כרטיס מהגניקולוג שהיא במעקב אצלו שהיא בהיריון.

לטעמי, בסוף מדובר בהנפקת אישור. לקבוע סטנדרט אחד בהנפקת אישור, כמו טופס 17 שהוא מסמך מסודר ויש איזושהי הנפקה. זה רופא המשפחה, הרופא המטפל, זה לקבוע סטנדרט בארבע קופות חולים שמטפלות. בסך הכול מדובר על סיטואציה שנמצאת במעקב מתמשך. אני לא רואה פה את הבעיה המשמעותית בלקבוע איזשהו נוהל אחיד.

השאלה אם יש צורך בנוהל אחיד. הרי אישה בהיריון, מובן שכבר בשבועות הראשונים היא פונה לרופא. מבחינתנו המסמך הראשון שהרופא נותן לה זה יכול להספיק. אני לא יודע אם יש צורך לחדד את זה בחוק ולהגיד: מסמך, לרבות אישור על מעקב בעקבות היריון. אני לא יודע אם יש צורך.

היום אישה שניגשת לרופא ומבקשת אישור על היותה בהיריון, היא מקבלת אישור עם לוגו של הקופה עצמה, הרופא המטפל – הריני לאשר שהנ"ל בהיריון - - -

אז אם אפשר לקבוע לדוגמה שזה יהיה מוצמד, כי החשש שלנו - - -

אז זה כלול במסמך רפואי להוכחת העניין.

רשום: אישור רפואי.

זהו, אז החשש שלנו הוא שמאחר שמסמך רפואי, ועכשיו אם אין סטנדרט אחיד, אז הפקידים אצלנו לא ידעו לבוא עכשיו - - -

אבל אתה מנחה את הפקידים. אתם בחברת הדואר, אתה מנחה את הפקידים, שאם שיש לה מסמך - - -

לא, אבל השאלה היא מהו מסמך רפואי. האם חותמת רופא, מספר רישוי וחתימה על צטלה זה מסמך רפואי, או שמא אנחנו אומרים שמסמך הנושא לוגו של מוסד רפואי.

לא, לא, לא. מסמך רפואי יש לו הגדרה שהיא ידועה, שהוא צריך כן חתימה של הרופא. זה לא איזשהו נייר שנפל בטעות בידיים שלי וכתבתי.

אולי רק לחדד לו. אצל נכה ההבדל הוא שיש כל מיני הגדרות של נכויות ועל מה אתה מגדיר נכה מה לא. היריון זה משהו מוחלט.

לא, הכוונה שלי הייתה לגבי - - -

או שאתה בהריון או שלא. אין חצי היריון.

זה מסמך רפואי, זו לא תעודה.

לא רוצים להגביל את זה גם למשהו מסוים.

כן, אני חושבת שאין בעיה, כי שוב, ברגע שיש חותמת רופא, אז יודעים לזהות את זה.

החשש הוא מ-moral hazard בסופו של יום.

לא רק זה. לא כל אישה הולכת כל היום בתיק שלה עם אישור רפואי שהיא בהיריון. אז אם היא צריכה מראש ללכת ולבקש מהרופא של אישור שהיא אכן בהיריון, אז מהרגע שניכנס להיריון נצטרך לבקש את האישור וללכת איתו - - -

לא, פעם אחת בתשעה חודשים שמחזיקים בארנק אישור, בדיוק כמו שמחזיקים כרטיס קדימות בתור, זה לא דבר נורא.

ואם אני אראה שעברתי אולטרה סאונד לפני חמישה ימים אז לא אומר שאני בהיריון?

לא יודע, זה ליהנות מהטבה מסוימת בסופו של יום. אנחנו צריכים לחשוב על נקודת הקצה, על המקום שבו שנמצאים פקידים בסופו של יום אל מול קהל.

בסדר, אז אנחנו אומרים לך.

בסיטואציה שגם פיזית אתה לא תמיד יכול להעריך אם הבן אדם שנמצא מולך נמצא במצב הרפואי שבו הוא אומר שהוא נמצא או לא.

בסדר, אז אנחנו אומרים: מסמך מטעם רופא.

לכן אתה רשאי לבקש מסמך.

והמסמך חתום על ידי רופא עם חותמת. זה אמור לספק, כי זה גורם רפואי חתום. ולא כולן הולכות לקופות חולים בהכרח, יש גם רופאים פרטיים. אתה לא יכול לבקש לוגו.

אז בעצם נשאר רק הנושא של הקדימות.

כן, בדיוק.

נשארה רק הנקודה של הקדימות. אם נסכם אותה עכשיו נוכל - - -

כן. יש תחושת בטן לגבי הנושא הזה?

דווקא בטן? רחשי לב, למשל, במקרה הזה.

ההסדר שבחוק לגבי אזרחים ותיקים, שהקדימות היא לאנשים עם מוגבלות.

לאנשים עם מוגבלות.

אני חושבת שהייתי שמה אותן בסוף.

את הנשים.

כן. בכל זאת, אני חושבת - - -

הנה, קיבלת אישור מנשים.

לא יודעת, זה עניין באמת של הכרעה, אבל - - -

אני חושבת גם מספרית, כמו שבאמת הוער, שיש סיכוי שיהיו יותר נשים.

ואז לא נכליל את אותו סעיף.

ואז אם מגיע אדם עם מוגבלות, אז האישה בהיריון תצטרך לתת לו לעבור קודם. או אזרח ותיק מעל גיל 80. הם יהיו קודמים אליה בתור.

אה, אני הבנתי בהתחלה ההיפך, שחשבתי שנשים קודם.

לא, הן חשבו דווקא לשים אותן בסוף.

גם אחרי אזרחים ותיקים?

אזרח ותיק הוא מעל גיל 80. סביר שמצבו יותר קשה ממי שהיא בהיריון, שהיא לא במצב מסוכן.

בסדר?

מבחינתך בסדר?

תשמעי, אם כל הנשים אומרות – קטונתי.

בכל מקרה, זה דבר שלשנייה-שלישית גם אפשר יהיה לחשוב עליו שוב ולשנות, ככל שתחשבו שההכרעה לא הייתה נכונה. אבל כרגע נגיד שבאמת כמו באזרחים ותיקים, שעל אף הקדימות שאנחנו נותנים לאישה בהיריון, תינתן קדימות לאדם עם מוגבלות ולאזרח ותיק לפי חוק האזרחים הוותיקים.

אוקיי? אני חושבת שסביר להניח שאנשים עם מוגבלות הם במצב גופני שהוא מחייב. אזרחים ותיקים, סביר להניח שלא יגיעו הרבה למקומות בילוי. אז זה לא ידחוף את התור הרבה.

לתיאטרון, לסינמה דווקא כן.

נשים בהיריון לא מגיעות - - -

טוב, אני מזמן לא הייתי שם, לא יודעת מה קורה שם, במקומות האלה. בסדר?

אז אפשר להצביע, עם השינויים - - -

עם השינויים שעשינו, כן.

בסדר, אנחנו בקריאה ראשונה, שוב.

אתה במקום ג'מאל זחאלקה היום? כדי שנוכל להצביע.

כן, כן.

רגע, רק עוד נקודה אחת. אני מציינת שממשרד האוצר אמרו שאין עלות תקציבית. לקראת קריאה ראשונה אנחנו אמורים לציין את העלות התקציבית, להצעה הזאת אין עלות תקציבית.

אין עלות תקציבית. אוקיי.

אז עם כל השינויים לאחר הקראת הצעת החוק, ועם השינויים שסוכמו בדיון, אני רוצה שנצביע על הכנת - - -

גברתי היו"ר, רק לפרוטוקול, אני מדגישה שוב, שמבחינת החלטת ועדת שרים אנחנו צריכים להעביר את זה - - -

ברור. אנחנו נעביר את זה.

אז מי בעד? מי נגד? אף אחד. ונמנעים – גם כן.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – מתן שירות ללא המתנה בתור לאישה בהיריון), התשע"ח–2017, עם השינויים, נתקבלה.

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה, כמובן כפוף להבאתה בפני ועדת שרים.

תודה רבה לכולם. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:58.