פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



32
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
05/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 250
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 11:40

ייצוג נשים באקדמיה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר
עליזה לביא
נחמן שי

יוסף ג'בארין
מרב מיכאלי

עליזה פורמן רבינוביץ' - יועצת אקדמית למועצה לקידום נשים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נועה נאמן - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

מיכל לרר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עידו אבגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נינה אוסטרז'קו - אגף התקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' אילנה אלי - יועצת הנשיא להוגנות מיגדרית אוניברסיטת ת"א

מיכל בונה מזרחי - רכזת הוגנות מגדרית אוניברסיטת ת"א

פרופ' בת שבע כרם - יועצת נשיא האוניברסיטה לקידום נשים במדע, האוניברסיטה העברית

פרופ' רונית שריד - יועצת הרקטור לקידום נשים, אוניברסיטת בר אילן

פרופ' מאיה בר סדן - חברת סגל בכיר, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר הילה רימר - חברת הוועדה לקידום נשים, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר שרה גנוט - מרכז אקדמי לב

ענבר הוכברג - סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים

שלי מרדכי - יו"ר אגודת הסטודנטים, האוניברסיטה העברית

לירון ענבל פרסי - יו"ר אגודת הסטודנטים HIT

נוף פיגנבלט - מזכירת אגודת הסטודנטים, מכללת פרס

איילת רזין בית אור - יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

סיון יעקבסון - קול"ך - פורום נשים דתיות

מיכל פנט פלג - צוות אסטרטגיה, נשים עושות שלום

ליזה שבת - מוזמן/ת

קרן יחזקאל - מוזמן/ת

דניאל גליקמן - מוזמן/ת

תומר שלר - מוזמן/ת

קובי צרפתי - מוזמן/ת

נתן גימיין - מוזמן/ת

רז זאובר - מוזמן/ת

ענבר מלך - מוזמן/ת

רחל נויבואר - מוזמן/ת

Mary Slade - מוזמן/ת

Graham Slade - מוזמן/ת

ג'מילה מרדל ואבים - מוזמן/ת

עידית שבתאי סיריס - שדלן/ית

שושנה שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את המרכז האקדמי לב

ענת מימון

דלית אזולאי

הדס לוי, חבר תרגומים


ייצוג נשים באקדמיה

שלום לכולם, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-5 ביוני 2018 ואנחנו בייצוג נשים באקדמיה במסגרת או לציון יום הסטודנט שהוא יום מיוחד ביוזמתה של חברות הכנסת מרב בן ארי ועליזה לביא ואני שמחה לראות שאחת היוזמות, חברת הכנסת עליזה לביא נמצאת איתנו וכהרגלנו אני נותנת לך לפתוח. יש לי המון מה להגיד בנושא אבל זה היום שלכן, אתן יזמתן, בבקשה גברתי.

תודה גברתי היושבת ראש, שלום לחברי הכנסת שמכבדים אותנו כאן שהנושא של האקדמיה קרוב לליבם ותודה שאתם איתנו ככה מוועדה לוועדה ביום המיוחד שלנו היום, יום הסטודנט, וכל הסטודנטים והנציגים מהמכללות, אוניברסיטאות ובכלל.

הנושא של נשים באקדמיה, כמי שבאה מהאקדמיה, מה אומר ומה אגיד. חלו שינויים רבים מאוד. אנחנו רואים את זה במנעד התארים, תואר ראשון, שני, שלישי, אנחנו מדברים במושגים של עלייה משמעותית של נשים שמסיימות את שלושת התארים, גם במקצועות שלא מצאנו נשים בעבר היום אנחנו רואים יותר ויותר.

אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשהגעתי לנהל את הוועדה כאן זה באמת לקחנו את הנושא הזה של נשים במדע ובמקצועות ה- - - ובאותם מקומות שלא מצאנו נשים, ראינו פחות נשים, בתי סיימה את הטכניון לפני שנתיים ובכיתה שלה היא הייתה אחת הנשים הבודדות ותמיד אני מציינת את הטכניון שהוא היחידי עדיין שנותן שנה נוספת חינם למי שילדה ילדים במהלך התואר ובאמת - - -

זה בכל המוסדות.

היום זה כבר בכל המוסדות? אה, אוקיי, איזה תיקון. כי כשאמרתי את זה פעם שעברה פה בוועדה לא עניתם לי את זה אז אני מאוד שמחה לפתוח את זה. ביקשנו שזה יהיה, ביקשנו את זה אז אני שמחה מאוד מאוד לשמוע את זה - - -

מי שיולדת במהלך התואר לא משלמת שכר לימוד?

בשנה החמישית חינם. גברתי, רגע, אני רוצה להבין. אני יודעת שזה היה רק בטכניון. היום את אומרת לי שבכל מוסדות - - -

אני מגיעה מאוניברסיטת בר אילן, אני יודעת שזה מעוגן בתקנון על פי תקנות זכויות הסטודנטים אנחנו מחויבים לתת שנה נוספת ללא תשלום שכר לימוד.

וואו. אוקיי, זה שינוי. אז הנה כבר פתחנו בבשורה טובה. זאת הייתה עבודה שלנו, אוקיי, אני שמחה מאוד - - -

זו הנחה. יש לה שנה נוספת - - -

אני ממש פעלתי למען זה, ביקשנו לאמץ, אז הנה פתחנו בבשורה טובה לפרוטוקול וליידוע. שנה נוספת חינם למי שיולדת ילדים ובאמת אנחנו רואים את ה- - - אני יכולה להעיד על עצמי, אני אמא גם לבת שסיימה את הטכניון, לבת שלומדת רפואה, שתיהן עם ילדים. אני סבתא מסונג'רת, משתדלת אבל זה לא פשוט וזה מורכב וצריך לראות איך מאפשרים, איך מסייעים, במיוחד שאין יום לימוד ארוך ובאמת אנחנו חיים במדינה שעדיין פערי השכר מאוד מאוד גדולים בה ובסופו של דבר המדינה מתערבת בתוך ההחלטות המשפחתיות, זוגיות, אישיות.

והדיון שלנו באמת כאן היום זה לבוא ולראות את הייצוג החסר המשמעותי של נשים באקדמיה שהולך ונהיה הרבה יותר אקוטי ומשמעותי. כי אם מצד אחד אנחנו כן מזהים ורואים, ברוך השם, יותר נשים שמסיימות תארים מתקדמים ורוכשות השכלה ונוסעות חרף הקשיים על פי דרישות האקדמיה להרחיב את ההשכלה במוסדות בחו"ל, אנחנו לא רואים הלימה בקידום שלהן באקדמיה. והנתונים שקיבלנו כאן, גברתי, ואני מניחה שיציגו אותם עוד מעט, - -

תיכף, כן.

- - הם מאוד מאוד מאוד קשים. כלומר, אין התקדמות שבאה לידי ביטוי וגם באקדמיה נתנו את הדעת לכך ובאמת נשים קיבלו עוד זמן כדי לנצל אותו. אנחנו מכירים ויודעים שנשים, הפריון האקדמי שלהן דווקא מגיע בשנים יותר מאוחרות וצריך לראות איך מתכללים את זה. אז האקדמיה באה ועשתה את שיעורי הבית שלה ונתנה יותר זמן במעבר מדרגה לדרגה, אבל עדיין זה לא מספיק. זה לא מספיק, זה לא בא לידי ביטוי, וצריכים להיות כאן עוד אבני סעד כדי שאנחנו נראה את ההתקדמות, כדי שאנחנו נבוא ונזהה באמת את השינוי.

ואני מדברת על בחירה של כתבי עת, איפה נשים מפרסמות ואיך הם מדורגים, ואני מדברת על התנאי הזה של לנסוע ובאמת לרכוש את אותה השכלה במוסדות בחו"ל שזה תנאי שבמסלולים רבים הוא מחייב ומאוד מאוד לא פשוט ומאוד מורכב לכולם, אבל לנשים יותר. ואני מדברת גם על הוועדות. על ועדות שעדיין בהרבה מהמקומות לא יושבות נשים בוועדות שמקדמות, ויש לכך הרבה מאוד השלכות והרבה מאוד משמעויות.

והדוח הזה של הממ"מ שהוגש לוועדה, אני מניחה שגם אותו אנחנו נשמע כאן מהממ"מ, אבל באמת הדוח הזה נותן לנו נתונים שמלמדים על הפער הזה שמצד אחד יש גידול ועלייה במספר הסטודנטים בתארים המתקדמים אבל מצד שני בעולם התעסוקה באקדמיה בתפקידים הבכירים שלו הפירמידה עדיין לא השתנתה. למעשה היא מקובעת ואנחנו רואים שבתפקידים של בטן הפירמידה יש יותר נשים. ככל שאנחנו הולכים ומתקדמים, אנחנו מכירים את המציאות שבה המקום הזה נמצא הרבה יותר גבוה.

גם כאן יש פילוח, אני לא אקח את העבודה לנציגת הממ"מ שתתן לנו את זה בצורה יותר מלומדת, אבל גם כאן יש פילוח בין המקצועות השונים. יש לנו מקצועות שעברו פמיניזציה מוחלטת, ואנחנו גם על זה צריכות וצריכים לדבר, מה המשמעות של פמיניזציה, מה ההשלכות לגבי עולם התעסוקה והמיצוב בתוך האקדמיה. וגם כמובן איך ממשיכים לעודד יותר נשים. יש היום כמה וכמה פעולות בנושא הזה של קידום נשים למדע, למקצועות ההנדסה, מחשבים, לא מספיק. לא מספיק גם בתוך המקום הזה של מערכת החינוך שמתכתבת עם העולם האקדמי וגם בתוך העולם האקדמי עצמו.

אני רוצה לברך אותך גברתי על ההיענות של הוועדה לקיים את הדיון הזה ובאמת לראות איך מתקדמים. תודה.

תודה לך חברת הכנסת עליזה לביא. אני חושבת שזה נושא חשוב, זה נושא שאני התחייבתי מתחילת הקדנציה הזו, כלומר מאז שנעשיתי יושבת ראש, לקיים בכל שנה את הדיון הזה ואני שמחה לראות כל שנה שאנחנו מביאות עוד ועוד בשורות טובות גם בגלל העשייה המבורכת של הסגל והנשים המחויבות בתוך הסגל האקדמי וגם של אגודת או התאחדות הסטודנטים ואגודות הסטודנטים באוניברסיטאות. ואני חושבת שהיום גם אפילו הממ"מ ביוזמתם לפני שאפילו ביקשתי הם עדכנו את הדוח כי הם יודעים שזה נושא קרוב ללבנו בוועדה ואנחנו עוקבות אחריו, אני עוקבת גם כן.

אני רוצה לתת למיכל לרר ועידו ממרכז המחקר והמידע להגיש לנו את המצגת. בבקשה.

בוקר טוב - - -

הנה הם מפעילים את המיקרופון

למזלך הדיון שקט עד עכשיו.

אם היית אתמול לא היו שומעים אותך בכלל.

בואו לא נדבר על אתמול. כבוד לא היה לאף אחד אתמול.

מי שרצה להתבזות, התבזה, מה אני אגיד. בבקשה.

בוקר טוב, לקראת הדיון היום ריכזנו נתונים שמשקפים את מצב ייצוג הנשים באקדמיה, כשהתייחסנו לשני פנים, אחד זה לייצוג של נשים בשלב הסטודנטיאלי, לאורך התארים ראשון, שני ושלישי. ולאחר מכן גם לייצוג שלהן בקרב הסגל האקדמי הבכיר שלחלק הזה עידו עוד מעט ירחיב.

אני אגיד רק שההצגה שלנו וגם המסמך שמופיע באתר הוא מסמך שמרכז נתונים. לא נכנסנו להסברים שמסבירים את הפערים שנובעים מהנתונים בין נשים וגברים, לא נכנסנו לצעדי מדיניות שאולי נמצאים על הפרק, אני מניחה שהדברים האלה יעלו במהלך הדיון. הנתונים לקוחים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומהמועצה להשכלה גבוהה.

אז אם נתייחס לשנת הלימודים האחרונה, בשנת תשע"ז 2016-2017, למדו בישראל 312,700 סטודנטים, מתוכם 59% היו נשים. הרוב הנשי הזה נשמר לאורך כל התארים, לאורך כל סוגי מוסדות הלימוד ולאורך כל קבוצות האוכלוסייה. כלומר, תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי, אנחנו רואים רוב לנשים גם בסוגי המוסדות באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמיוחד במכללות האקדמיות לחינוך נשמר הרוב הזה.

אמרת שזה נכון לגבי כלל מגזרי האוכלוסייה - - - בקרב האוכלוסייה הערבית, מה עוד בדקתם? חוץ מערבים יהודים בדקתם אותו?

כן. ערבים, יהודים, יוצאי אתיופיה ודרוזים, בקרב כל הקבוצות יש רוב לנשים. הגרף הזה כבר מתחיל להסביר שונות יותר משמעותית שמתגלה בין גברים לנשים וזה מתייחס לתחומי הלימוד שנבחרים על ידי נשים. אז כפי שניתן לראות תחומי הלימוד שבהם שיעור הנשים הוא גבוה הוא במיוחד במקצועות החינוך והכשרה להוראה ובמקצועות עזר רפואיים. הייצוג הנמוך יותר מתקיים בקרב מקצועות יותר ריאליים או מדעיים: פיסיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה. יש עוד תחומי לימוד באמצע שלא נכנסנו אליהם כי הגרף הזה באמת נועד להציג את הקצוות של הייצוג הגבוה והייצוג הנמוך.

וכפי שניתן לראות הפערים בין התארים לאורך כל תחומי הלימוד האלה הם באמת זניחים. כלומר יש ייצוג נשי גבוה במקצועות החינוך ומקצועות עזר רפואיים וייצוג נמוך בפיסיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה. במכללות התמונה בתואר ראשון היא דיי דומה, בתואר שני אפילו רואים פערים עוד יותר גדולים. ואם תרצו להיכנס לפירוט זה מופיע במסמך.

הסתכלנו מה קורה במדינות ה-OECD וגם שם התמונה היא יחסית דומה. נשים באופן כללי נוטות יותר לתחומים של חינוך ומקצועות עזר רפואיים ופחות לתחומים שהם יותר מדעיים כמו שמופיע פה בגרף. אז ישראל אינה ייחודית לנושא הזה.

מה לגבי הייצוג של 60%? זה ייחודי בישראל לגבי העולם?

כן, זה גם דיי דומה - - -

דיי דומה כי העלייה היא - - - בישראל קצת איחרנו, בארצות הברית רואים את זה יותר מוקדם, בישראל קצת איחרנו, אבל היום אנחנו מאוד דומים.

אז הספרות המקצועית נוהגת להסתכל על מקצועות הלימוד שבהם בוחרים הלומדים בתיכון כאיזשהו קשר לתחומי הלימוד שאחר כך ממשיכים בהם באקדמיה. אנחנו לא מצביעים פה על קשר סיבתי אבל כמובן שיש איזשהו קשר בין מקצועות שפונים אליהם בתיכון לבין איך שממשיכים אחר כך בלימודי השכלה גבוהה.

לא בהכרח. למשל אצל הבנות הערביות זה לא מתבטא בצורה כזו. אחוז הבנות הערביות שעוברות בגרויות ומקבלות ציונים גבוהים במדעי היא יותר גבוהה מהבנים אבל זה מתהפך באוניברסיטה, פתאום הבנים הולכים יותר למדעים.

אבל מה שקורה במגזר שזה רק במגזר הערבי, לצערי, לא ביהודי, זה שאצלכם יש הסללה. בנות שרוצות ללכת ללימודים מדעיים כבר בכיתה י' הן בוחרות את התגבור שלהן. יש הסללה בבתי ספר ערביים וכאן אנחנו רואים את הזינוק של בנות צעירות ערביות למסלולים הללו. במגזר היהודי זה לא קיים.

זה מה שניסיתי להגיד שלצערי זה לא תמיד ממשיך באוניברסיטה. כלומר, יש פתאום פער בין אלה שמסיימות תיכון עם בגרויות מאוד גבוהות לבין אלה שנכנסות ל- - -

האמת שזה השקף הבא. טוב אז כמו שניתן לראות כאן שיעור הבנים מקרב הנבחנים בבחינות הבגרות במקצועות מדעיים גבוה משיעור הבנות חוץ ממקצועות הביולוגיה והכימיה ששם רואים ששיעור הבנות עולה על שיעור הבנים. כשהפערים המשמעותיים ביותר בין שני המינים הם בתחומי הפיסיקה ומדעי המחשב. אנחנו רואים ששיעור הבנים שנבחן ברמת חמש יחידות לימוד הוא 15% לעומת 6% בקרב הבנות. ולגבי מדעי המחש 13% בקרב הבנים ו-5% בקרב הבנות.

בקשר למתמטיקה אמנם שיעור הבנים גבוה משיעור הבנות, אבל בשנים האחרונות יכול להיות בגלל כל מיני צעדים של משרד החינוך רואים איזשהו שינוי במגמה הזאת ויותר בנות נבחנות בחמש יחידות מתמטיקה.

אני חייבת להגיד שזה גם משרד המדע כי יש להם את התכניות של המהנדסות לעתיד ודברים כאלה.

זה גם פיסיקה. מתמטיקה-פיסיקה.

עכשיו בקשר - - - בשקף הבא אנחנו מדברים באמת על מה שנגעת בו. כשמסתכלים עם מקצועות ה-STEM – זה מונח שמקובל בספרות המקצועות כדי לייצג את מקצועות המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה אז רואים שנשים שבוחרות בהם בלימודי השכלה גבוהה חלקן גם למדו אותם בתיכון, זה בדיוק הנושא שדיברנו עליו. אז הגרף הזה מה שהוא עושה הוא מציג איזשהי הבחנה בין בנות שסיימו תיכון בבגרות רגילה לבין בנות שסיימו תיכון בבגרות עם חמש יחידות לימוד במתמטיקה ואנגלית. החלק השמאלי מתייחס ליהודיות והחלק הימני מתייחס למוסלמיות - - -

השאלה היא אם הסטטיסטיקה הזו מלימודים אקדמיים בארץ?

כן.

אוקיי, כי יש רבות שהן לומדות בחו"ל ואלה לא נכנסו לסטטיסטיקה שלכם. רבות ורבים.

נכון. אז כפי שניתן לראות 7% מהיהודיות שסיימו תיכון בשנת 2007 והתחילו ללמוד באקדמיה תוך 10 שנים בחרו במקצועות ה-STEM בלימודי ההשכלה הגבוהה. אבל כאשר בוחנים מתוך אותן בנות את אלה שגם עשו בגרות בחמש יחידות מתמטיקה ואנגלית רואים שהשיעור הזה עולה ל-32%. לגבי מוסלמיות, באופן דומה, 3% מבין המוסלמיות שסיימו תיכון בשנת 2007 והתחילו ללמוד באקדמיה תוך 10 שנים בחרו במקצועות ה-STEM בלימודי השכלה גבוהה. ורואים שאחר כך באמת זה עולה ל-21.5%.

עכשיו הסתכלנו על שיעור הנשים בקרב מקבלי התואר השלישי מאחר וזה איזשהו מאגר פוטנציאלי להתמודדות אחר כך על משרות באקדמיה. ופה מה שאנחנו רואים זה בעצם שתחומי הלימוד שבהם נשים בוחרות זה כמו שראינו גם בתארים מוקדמים יותר שיש רוב לחינוך והכשרה ולמקצועות עזר רפואיים, שככל שמתקדמים למקצועות שהם יותר מדעיים שיעור הנשים יורד. ותחומי הלימוד בהם שיעור הנשים בקרב מקבלי תואר שלישי נמוך משליש הם הנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב.

אני אעביר את המקל לעידו שירחיב על ייצוג נשים בקרב הסגל הבכיר באקדמיה.

בבקשה.

תודה רבה. הנתונים שאני מציג קיבלנו אותם מהמל"ג, הם מתייחסים, אני אבהיר, רק לסגל האקדמי הבכיר ללא מורים מן החוץ.

שם היינו רואים שהרוב זה מורות מן החוץ.

סביר להניח אבל אין לנו - - -

מה זה סביר להניח, אנחנו יודעים - - -

שוב, לא קיבלנו מהמל"ג מידע - - -

גם המל"ג לא סופר את עובדי הקבלן.

הם לא מקיימים אצלם.

לא, בסדר, זה ממש ככה.

אלו הנתונים שיש בידינו - - -

אבל יש נתונים של חברי הסגל הזוטר, למה לא קיבלתם אותם?

כאמור, אלה הנתונים - - -

ביקשתם ולא קיבלתם?

כן. היה לנו - - -

גברתי אם אפשר לבקש את המידע הזה לוועדה. תודה.

אני אציין שהיה לנו זמן מוגבל להכין את המסמך וביקשנו את המל"ג את הנתונים שיש להם מעובדים, לא פנינו אליהם בבקשה לעיבוד נתונים וכו'. אלה הנתונים שהיו להם מוכנים ואלה הנתונים שקיבלנו.

אוקיי, אנחנו נבקש את שאר המידע הדרוש.

אפשר רק לציין כי פשוט השנה אנחנו עבדנו על הפורמט המורחב שהוא יהיה אחיד לכל המוסדות, גם המכללות וגם האוניברסיטאות. ושם ביקשנו את המידע על הסגל הזוטר, וגם ביקשנו את זה אחורה. אבל בגלל שזה בשלבי עיבוד והכל אז אנחנו נעביר את זה בהמשך, אבל כרגע - - -

כמה זמן זה יקח לכם לעבד את כל המידע שקיבלתם?

ב-2017 משרד המדע והמל"ג יצאנו למהלך לאסוף נתונים כולל עובדי קבלן, כולל סגל זוטר וגם כולל מורים מן החוץ.

יש שם פילוח מגדרי?

כן, הכל בפילוח מגדרי, לצערנו לא הצלחנו לאסוף משנים אחורה כי היה קשה למוסדות להביא את זה. אז יש לנו עד 2017. ואנחנו מקווים לפרסם את זה אני חושבת עד סוף השנה.

אוקיי, אז אני מבקשת שברגע שזה יהיה מוכן אצלכם להעביר לנו כדי להסתכל בזה.

גם חשוב לציין שעשינו את המהלך הזה כדי להתחבר לארגון של - - - שתיכף עידו ידבר איתו כדי לראות איך אנחנו מול כל המדינות באירופה. ובגלל זה עבדנו על הפורמט הזה האחיד כדי להעביר להם כי היינו מופיעים רק בשתי הטבלאות - - -

אני רוצה שתציגו באמת בצורה מסודרת אבל בואו נסיים קודם עם הדוח ואז תגידו לנו מה אתם מתכננים לעשות.

הנתונים, אני רק אציין עוד, מתייחסים לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות המתוקצבות, משמע ללא המכללות לחינוך שהן מתוקצבות על ידי משרד החינוך, והנתונים הם במונחי משרות מלאות, מה שאומר שכשאנחנו סופרים איש סגל אנחנו בעצם סופרים תקן של איש סגל במשרה מלאה גם אם הוא בפועל מאויש על ידי כמה אנשי סגל במשרה חלקית, הם יספרו כאיש אחד, כאדם אחד.

ואז איך אתם עושים את הפילוח המגדרי?

זה פשוט נתונים של משרות מלאות. משרות מלאות של נשים ומשרות מלאות של גברים. שתי מרצות שמועסקות בחצי משרה נספרות כמרצה אחת.

אבל למה הן מועסקות בחצי משרה?

שנייה, את השאלות האלה תשאלו אחר כך. אנחנו נצטרך להבין קודם כל איך בכלל הסטטיסטיקה הזאת מובאת בפנינו ואחר כך נוכל לשאול את השאלות. כלומר, כאשר באים ואומרים שזה התייחסות לחלוקת המשרות ולא למספר האנשים שמאיישים אותם.

בדיוק.

כך שגם לא נדע או אולי בשקף אחר אתם תדברו על זה, כמה מהגברים מועסקים במשרה מלאה וכמה מהנשים מועסקות בחצאי משרות.

אין לנו נתונים על היקף העסקה, מל"ג אוסף את הנתונים שהוא העביר לנו במשרות מלאות, אלה הנתונים שיש בידיי. שוב, יכול להיות שנציגי מל"ג ות"ת יוכלו להבהיר את הסוגיה הזאת.

אני מבקשת מנציגי הות"ת – עלתה פה סוגיה, לרשום בפניכם, תענו אחר כך.

רגע, אבל משרה מלאה זה אומר ממש מלאה? כי הרבה מהאקדמאים מועסקים לפעמים 90% או 85% - - -

אז נסכמים כל החלקיות משרה הזאת, נסכמת ואז מחולקת.

במוסדות שונים גם? חצי פה שם, רבע שם?

אני מאמין שכן.

רק משרה מלאה?

כן כן. אני חושבת שצורת איסוף המידע בצורה כזו לא תורמת לנו להבין את המצב אבל זה לא באשמתכם כמובן. בבקשה.

כפי שניתן לראות באוניברסיטאות נשים היו 32% מחברי הסגל בשנת תשע"ו ובמכללות המתוקצבות נשים היו 43% מחברי הסגל בשנת תשע"ה. זו לא אותה שנה, אלה הנתונים הכי עדכניים שיש.

יש לך מידע מה קרה מדוח כרמי? בעצם זה היה צומת מאוד משמעותי- - -

אני עוד רגע אציג מידע לאורך זמן. מבחינת, שוב, נתונים ולא מבחינת יישום של המלצות של דוח כרמי אבל מבחינת נתונים אני עוד רגע אראה לאורך זמן. לפני זה, כפי שאפשר לראות וכפי שחברת הכנסת לביא ציינה שיעור הנשים יורד ככל שעולה הדרגה. בדרגת מרצה, בעצם הדרגה הזוטרה של הסגל הבכיר נשים מהוות רוב ולעומת זאת בדרגה הבחירה ביותר, פרופסור מן המנין, נשים הן רק 17% באוניברסיטאות ו-15% במכללות.

הפער בין מרצה למרצה בכיר הוא כל כך גדול הוא מצריך התייחסות - - -

- - - אם את כבר - - - למרצה בכיר אז הדרך - - -

לא, אני יודע. זה מצריך בדיקה האם זה בגלל שהרבה מרצות הן חדשות או שזה יותר מדיי לוקח זמן.

אני אתייחס לזה בשקף האחרון, אין לי תשובה, אבל אני אתייחס לשאלות האלה. כן, זה נכון, יש שם קפיצה גבוהה מאוד באמת בין מרצה למרצה בכיר.

אני אציין, נינה הזכירה את זה, אנחנו ניסינו להשיג נתונים בינלאומיים לצורך השוואה בין מדינות. קשה, ההגדרות של הדרגות הן שונות מאוד בין מדינה למדינה. הנתונים שקיימים של האיחוד האירופי וכוללים גם את ישראל הם לא מספיק טובים. כאמור, נציגת המל"ג ציינה שהם עובדים עכשיו על טיוב הנתונים ובפרסום הקרוב יהיו כבר נתונים השוואתיים ראויים.

השקף הזה הוא קצת מורכב, הוא מציג את מספר הנשים והגברים בסגל האקדמי באוניברסיטאות. פה זה ללא האוניברסיטה הפתוחה, לאורך תקופה של 13 שנה. חברת הכנסת לביא זה מה שאת ביקשת. ואת השינוי בשיעור הנשים בקרב חברי הסגל באותן השנים. מה שאפשר לראות זה ששיעור הנשים בקרב חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות עלה ב-5 נקודות האחוז. ואם נוסיף את תשע"ו, השנה האחרונה שיש לגבי נתונים אבל לא מפולחים, נגיע ל-7 נקודות האחוז. מ-25% ל-32%. כדי להגיע לעליה הזאת של 5 נקודות האחוז מספר הנשים עלה ב-28% מ-1131 ל-1450. המספר האבסולוטי של מרצות או של משרות מלאות של מרצות עלה ומספר הגברים ירד ב-2%. זה התגלם בעלייה בשיעור של הנשים מכלל הסגל האקדמי.

אבל יחד עם זאת חשוב להבהיר, זה הנתון הכי עדכני שיש לי, בשנת תשע"ד, זה העמודה הכמעט הכי עדכנית שיש שם בתרשים, במשך ארבע השנים שנגמרו בתשע"ד נשים היו רק 34% מחברי הסגל הבכיר החדשים שנקלטו באוניברסיטאות. זה המדידה של המרצים החדשים שנכנסו לסגל הבכיר, ונשים הן 34% מהם. היות שזה שיעור יותר גדול משיעור הנשים אז עדיין זה אומר עלייה של מספר הנשים ושל שיעור הנשים אבל עדיין הן מיעוט מקרב הנקלטות במוסדות.

אני עובר לשקף הבא. אפשר לראות ששיעור הנשים משתנה בין המוסדות השונים. בקרב האוניברסיטאות – האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת חיפה מובילות עם שיעור נשים של מעל ל-40% ובמכללות שזה מה שמופיע למטה אפשר לראות, שוב, אין פה את המכללות לחינוך, במכללות הכלליות נשים מהוות מחצית מחברי הסגל ובמכללות לאומנות ולהנדסה, שזה הפילוח שיש כרגע, הן מהוות שליש.

ניתוח לפי תחומי לימוד מעלה, ושוב חברת הכנסת לביא התייחסה לזה, מעלה שקיימים הבדלים ניכרים בשיעור הנשים בסגל בתחומי הלימוד השונים באוניברסיטאות. שני תחומי הלימוד שבהם הנשים הן הרוב הם חינוך ומקצועות עזר רפואיים, נמצאים למעלה. ולעומת זאת פיסיקה, הנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב שיעור הנשים הוא נמוך.

בהקשר הזה אני רוצה להזכיר את התרשימים שמיכל הראתה קודם לכן. מקבלות תואר שלישי אותם מקצועות מופיעים בקצוות. ובקרב נבחנות בבגרות חמש יחידות, שוב, אותם מקצועות מופיעים. אז אנחנו יכולים לראות שזה לא איזושהי תופעה מנותקת גם אם אנחנו לא קושרים ביניהן סיבתית כרגע.

התרשים האחרון שאני רוצה להציג כולל את מה שמכונה בספרות עקומת המספריים, זה בוודאי מוכר להרבה מהיושבות פה. היא מציגה את שיעור הנשים והגברים בנקודות שונות במסלול האקדמי. החל מסטודנטים לתואר ראשון וכלה בפרופסור מן המניין. העקומה שמוצגת פה היא בשתי נקודות זמן עם הפרש של עשור ביניהן. בצד הפסימי של הדברים מה שישר קופץ לעין הוא שהתמונה נראית מאוד דומה באמצע שנות ה-2000 ובאמצע העשור השני של שנות ה-2000. נשים שזה שני הקווים הכחולים היו רוב בקרב הסטודנטים לכל התארים בשתי נקודות הזמן, זה מה שאנחנו רואים מצד שמאל. וגברים, הקווים הכתומים, מהווים רוב ברור בשתי נקודות הזמן החל מדרגת מרצה בכיר ואילך.

ההבדל הכי בולט בין שתי נקודות הזמן האלה הוא שנקודת המפגש של שיעור הנשים ושיעור הגברים, ההצטלבות, השתנתה. באמצע שנות ה-2000 היה רוב גברי בקרב חברי הסגל בדרגת מרצה. באמצע העשור השני של שנות ה-2000 כפי שכבר הראינו, יש כבר רוב נשי. קטן, אבל רוב. ההבדל הזה מעלה שאלות שבשלב הזה אין לנו תשובות עליהן. האם זה מעיד על שינוי שימשיך ויתפתח ככל שאותם מרצים ומרצות יתקדמו בקריירה האקדמית שלהם, האם החסם ש- - - הדרישה לפוסט דוקטורט לחו"ל התעמעם, נחלש. כאמור, אין לנו תשובות, זה מחייב בחינה נוספת אבל זה בהחלט שאלות שראוי להעלות. תודה רבה.

תודה רבה. מעניין מאוד העקומה הזו רואים אותה גם בנציבות שירות המדינה, רואים אותה בהרבה מקומות בולטת במיוחד. אבל תודה.

ענבר הוכברג, סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים, בבקשה.

תודה רבה. אז קודם כל אני רוצה באמת להודות לחברת הכנסת עליזה לביא ולחברת הכנסת מירב בן ארי על קיום יום הסטודנט הלאומי. זה יום חג בשבילנו, יש לנו פה דיונים לאורך כל היום אז אנחנו ככה נמצאים פה הרבה שעות במשכן. כמובן גם ליושבת ראש הוועדה על הדיון החשוב, אנחנו שותפות להרבה פרויקטים ותהליכים בנושאים שונים, גם הנושא של הטרדות מיניות, אז אנחנו שמחים בהחלט להיות כאן. ונמצאים פה גם איתנו יושבי ראש ויושבות ראש של אגודות הסטודנטים שאני מקווה שיהיה להם גם זמן ויכולת לדבר במהלך הדיון.

ׁ(הצגת יושבי ראש אגודות)

אגב גם אצלנו בנושא ייצוג הנשים בקרב יושבי ויושבות הראש, אנחנו במגמת עלייה, אנחנו לא מגיעות עדיין ל-50% אבל המצב עולה וגם ברמת האוניברסיטאות - - -

כמי שגדולה מכם בחצי שנה אז אני באמת רואה את השינוי, - - - זה לא היה.

אותנו זה משמח. תיכף אנחנו נתייחס והכנו גם נתונים ומצגת, אני לא אציג, אני פשוט אעביר את הנתונים. דפי המידע שחילקנו נמצאים אצלכם אבל אני כן רוצה להסב את תשומת לבכם לדוח הצעירים שבעצם זה דוח שזו שנה שנייה שאנחנו מפרסמים שהשנה הוא עוסק בנושא מעורבות חברתית ופוליטית שהנתונים שעלו בקרב סטודנטים שמציגים כאן את תמונת המצב של איך הסטודנטים והסטודנטיות בישראל רואים את החברה הישראלית, את המדינה, את המצב שלהם, את המורכבויות השונות. יש פה חמשה פרקים שפרוסים, אני גם אגע בסוף דבריי על העמודים הרלוונטיים לנו בנושא ייצוג נשים באקדמיה. כמו שראיתם במצגת לפנינו לא היו כאן שינויים משמחים וטובים אבל אלה עיקרי הדברים.

מבחינתנו נשים מהוות כמו שכולכם ודאי יודעים רוב בקרב סטודנטים וסטודנטיות בישראל, בוודאי בתואר ראשון, מגמה שאנחנו רואים אותה שהיא גם בתואר שני וגם בדוקטורט. אבל כשנכנסים ומסתכלים בעצם על הסגל האקדמי, גם הבכיר, בסגל הזוטר, אגב, יש הרבה מורכבויות אחרות, אנחנו רואים שיש מיעוט וגם המיעוט הולך וגדל כשאנחנו מסתכלים על דרגות ניהול בכירות במוסדות האקדמיים שזה עוד משהו שיש לשים אליו דגש.

אפרופו הנתון של השוואה למדינות אירופה אז האיחוד האירופי מיצב את אחוז הנשים באקדמיה ב-41%, ישראל אנחנו ב-37%, פורטוגל ונורבגיה מככבות, זה משהו שאנחנו הסתמכנו עליו.

כמה דברים מרכזיים שאנחנו חושבים שצריך עליהם פה היום וחשוב לשים עליהם את האצבע זה כל הנושא של איך מעודדים סטודנטיות לצאת לפוסט דוקטורט ואיך מאפשרים להן לחזור לשערי האקדמיה. ברור שיש פה גם מצוקה של תקנים, אבל כאן בעצם כמו שראינו בנתונים קיים הפער. נושא נוסף וכואב נמצא, אם אתן רוצות או רוצים לפתוח בדוח בעמוד 29 הוא כל הנושא של נציגות של נשים בוועדות קביעות ומועמדות לפרופסורה שאנחנו רואים שכאן יש כמובן רק מדגם מייצג מתוך נתונים מדוח מבקר המדינה, אבל יש מוסדות שעומדים על 0% נשים בוועדה שקובעת. כמובן שלתפיסתנו יש פה קשר ישיר למצב הנשים באקדמיה.

כן אושרה בחודשים האחרונים תכנית רב שנתית במל"ג ל-2018-2022 שמציגה איך 60 מיליון שקלים פרוסים ואמורים גם על ידי עידוד מוסדות, על ידי מתן פרסים ומענקים וגם להגדיל את המלגות לפוסט דוקטורט, איך זה אמור לשפר את המצב. אני יודעת שכרגע יש איסוף ראשוני של הנתונים, ולכן עדיין אין ממצאים שאפשר להציג אבל אנחנו חושבים שבטח אם עברה תכנית כזאת צריך להיות הרבה יותר ממוקדים בפיקוח על מה קורה שם ואיך באמת הדבר הזה הולך ומתקדם.

לצערי הנושא הזה, אני כבר בעולם הסטודנטים קרוב לשבע שנים, וחמש שנות פעילות בתפקידים בכירים יותר בהנהגה הסטודנטיאלית, המצב של נשים באקדמיה זה נושא שאנחנו לא רואים בו מגמת שיפור כמו שאנחנו היינו רוצים לראות וכמו שאנחנו בוודאי רואים בתחומים אחרים. וזה נושא שהוא מטריד אותנו מאוד בתור מי ש- - -

משהו פה מוזר לי, הטכניון 0%, זה נורא מוזר, הטכניון הרי יש כל כך הרבה - - -

יש להם שמונה תקנים של חברי ועדה ואפילו לא אחת אישה.

זה ועדה אחת - - -

לא משנה, אבל זה - - -

אני יועצת הרקטור לקידום נשים בבר אילן. אני יכולה להתייחס לזה רגע. הוועדות האלה זה ועדות שהחברות בהן - - - אני יושבת בוועדה כזו, בוועדות האלה יושבים פרופסור מן המניין. אם בכל האוניברסיטה יש משהו כמו 30 נשים ומכהנות בתפקידים שונים שרק פרופסור מן המניין יכולות להשתתף אז יש ייצוג קטן של הנשים האלה בוועדות כי אין - - -

בוועדות האלה רק פרופסרים - - -

רק פרופסורים מן המניין יושבות - - -

בוועדות מינויים?

זאת בעיה על בעיה. יש מיעוט של מן המניין אז הן גם לא יושבות בוועדות של הקביעות.

אז בעצם המועדון מנציח את עצמו.

זה נקרא שהנבואה מגשימה את עצמה.

המאגר הוא קטן כי יש כאן היררכיה - - -

והוא גם יישאר קטן.

אבל אני זוכרת, אחד המאבקים הראשונים היו בעצם על ההגדרות של כתבי העת. הרי איך את מתקדמת, לפי הפרסומים. איפה פרסמת, ההגדרות השונות, אני זוכרת שכל הכתבי עת שהיו חשובים לנו ביסודות מסוימים לא נחשבו בכלל על ידי מי שהחליט בעבר. ובעצם יש פה, את יודעת, אם אנחנו רוצים לעשות איזושהי חשיבה ותיקון, זה לא שהבנים לא טובים, אבל הם פשוט היו קודם, הם החליטו החלטות - - -

אני יכולה להעיד על עצמי שבאופן אישי לקראת המינויים האלה אני פונה לנשים ואני פונה לדיקנים בפנייה אישית להגיש מועמדות של נשים. זה מעמיס עליהם כי זה מה שקורה שיש תפקידים באקדמיה שרק ברמות הבכירות יותר אפשר לעשות אותם. תפקיד של דיקן תמיד יהיה פרופסור מן המניין ואין הרבה נשים, המאגר הוא לא מספיק גדול.

משפט אחרון – שאנחנו כמובן נשמח שבאמת יהיה איזשהו דיון נוסף כשיגיעו הנתונים ושבאמת תראו מה המצב מבחינת הדיווח של המוסדות - - -

הם אמרו שהנתונים לקראת סוף השנה אז - - -

לא, לא, על התכנית שעברה שאמורה לתת בעצם להזרים כספים לטובת יצירת שוויון והוגנות מגדרית באקדמיה. אני חושבת שזה גם משהו שאמנם המל"ג אחראי עליו אבל בסוף בהחלט יושבים פה הרבה נציגות בעיקר, יש לומר, של המוסדות ועם חלקן גם יש לנו שיתופי פעולה. אני חושבת שזה גם אחריות שלכם, אני יודעת שיש גם הרבה רצון אבל זה כן בסוף יושב אצל כל אחת בבית שלה ואנחנו נשמח לראות שינוי וכמובן במה שצריך לסייע ממקומנו ומכוחנו. תודה.

תודה רבה.

פרופ' בת שבע כרם, יועצת נשיא האוניברסיטה העברית. בבקשה גברתי.

תודה רבה על ההזדמנות. אני בחמש שנים האחרונות יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לקידום נשים במדע. אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו קודם, את כל הנתונים ראינו, האוניברסיטה שלנו לא שונה מכל האוניברסיטאות האחרות בארץ. ואני רוצה להדגיש את צוואר הבקבוק של הפוסט דוקטורט. התרבות האקדמית מחייבת פחות או יותר, למרות שזה לא חוק, אבל זאת התרבות, השתלמות בקבוצת מחקר בחו"ל, חזקה, שאפשר ללמוד ממנה. במדעים הניסויים כדי לבצע פרויקט שיש לו משמעות ולפרסם מדובר בתקופה של חמש שנים, ארבע שנים, שש שנים.

ואנחנו רואים שאם את המהלך הזה מוביל דוקטורנט הוא יכול בשיעורים מאוד מאוד גבוהים להניע את המשפחה שלו לרילוקיישן לכמה שנים בחו"ל. ואם זאת בחורה, סטודנטית, בהרבה מאוד מהמקרים היא לא מתחילה את התהליך. היא כבר באמצע הדוקטורט יודעת שהיא לא תוכל להניע את התהליך הזה - - -

ואז נחסמת הדרך ל- - - האקדמית.

נחסמת הדרך. אני מוכרחה להגיד שהסכמתי לקבל את התפקיד באוניברסיטה העברית בשביל לנסות לשנות את התרבות הזאת. ואחת המטרות שלי הייתה שאנחנו נבנה אפשרות לסטודנטיות מצטיינות לעשות פוסט דוקטורט בארץ בשילוב עם חו"ל, כדי שלא יהיה רילוקיישן לחמש שנים אלא ל-12 חודשים במצטבר לפחות, קיץ ועוד קיץ, סמסטר וקיץ וכו'.

התדפקתי על הרבה דלתות ואני חושבת שלמאמץ הזה יש היום כבר נראות גם במלגות של ות"ת יש היום אפשרות כזאת, גם באוניברסיטה העברית יש אפשרות כזאת, גם ביד הנדיב יש אפשרות כזאת, היא לא מוגבלת רק לנשים, אלא הם עשו פיילוט גם לגברים. אבל בשנה שעברה ובשנה שלפניה בכל אחת מהשנים קיבלה סטודנטית מצטיינת את המלגה הזאת לדו הלוקיישן של פוסט דוקטורט. אז זה דבר אחד.

דבר שני שאנחנו עושים באוניברסיטה העברית זה תמיכה, מלגות ייעודיות לנשים בלבד ליציאה לפוסט דוקטורט בחו"ל. ואני גאה להגיד שהסכום שהאוניברסיטה העברית משקיעה הוא מאוד מאוד גבוה, מה שדיווחנו בדוח האחרון. השבוע הייתה לנו הוועדה של השנה, אנחנו עוד נותנים 12 מלגות שהן סביב 25,000 דולר למלגה אז אפשר לחשב על מה אנחנו מדברים, על סכום שהוא כ-300,000 דולר. מתוכו יש לנו פניות למימון של שנה שנייה. והמצטיינות שביניהן מקבלות שנה שנייה גם והדואל לוקיישן.

אז המלגות הן בהחלט תמריץ, הייתי מאוד שמחה אם היה לנו יותר כסף, אם המלגות היו יכולות להיות מראש מתוכננות לשנתיים ולא שאלה האם תהיה שנה שנייה או לא, לפעמים זה מקשה על ההחלטה האם לצאת או לא. אז באמת, אני לא מכירה את כל הגופים פה שיכולים לתמוך אבל זה משהו שמאוד היה עוזר לנו.אנחנו באוניברסיטה כל שנה מקיימים ימי עיון, ימי עידוד ליציאה לפוסט דוקטורט, וכל קמפוס בנפרד כי אנחנו מחולקים על קמפוסים שונים. לפעמים זה יום אחד בשביל לעודד לצאת לפוסט דוקטורט.

אני רוצה לספר על עוד כמה דברים שאני חושבת שהם ייחודיים לאוניברסיטה שלנו ולספר בגאווה על תכנית שלנו לסטודנטיות לרפואה. סטודנטיות לרפואה, כולנו יודעים, זה שבע שנות לימוד. סטודנטיות שיולדות בשנים הקליניות שהן נמצאות בבתי החולים, אם הן אפילו רצו, אני אומרת בלשון עבר כי זה השתנה כרגע, לקחת חופשת לידה של ארבעה או חמשה שבועות הן היו צריכות לחזור על השנה - - -

כן, זה עלה בדיון הקודם בשנה שעברה.

מה הסדרתם?

אני חושבת שאנחנו המוסד היחידי שיש לו בית ספר לרפואה שהסדיר את זה- - -

שמה? מאוד חשוב לדעת כי זה לא בכל האוניברסיטאות. כאמא לבת לומדת רפואה אני יכולה להגיד לך שהן ממש עלולות להפסיד את המקומות שלהן, זה מאוד מאוד - - - אם את לא יולדת בתאריך הזה - - -

מה שאנחנו הסדרנו שבשנה רביעית, חמישית ושישית מי שיולדת, ותיכף נדבר על המספרים, יש חובה לאפשר לה להשלים ארבעה שבועות לפחות. הייתה התנגדות מאוד גדולה של בית ספר לרפואה, מה את רוצה רופאות פחות טובות וכו'. אנחנו באיזשהו אופן כפינו שיבנו תוכנית. היום הם מודים לנו. זה כבר שנה רביעית שהתכנית נכנסת, כל שנה יש בין 10 ל-11 סטודנטיות שמבקשות את תכנית ההתאמה המיוחדת הזאת בלי להפסיד יום אחד. זה לא דרישה להקל, זה דרישה לאפשר.

אבל איך את מסדרת את התורנויות, הרי הן מגרילות איפה להתמחות ואז הן יולדות ואז - - -

אבל בקיץ יש חובה למחלקות לאפשר להן את ההשלמה של מה שהן הפסידו.

מדהים.

בקיץ בין רביעית לחמישית, קצת בקיץ בין חמישית לשישית אין הרבה. אחרי הלימודים יש מחלקות שאפשר לפני הסטאז' לעשות. התכנית, כולם מברכים - - -

מה שאנחנו מדברות כל הזמן על גמישות, גמישות, גמישות. מדהים, אני- - -

ו- - - נכנס לבר אילן גם.

כן? אז גם בבר אילן מאפשרים? אז רק תל אביב נשארה - - -

תל אביב, באר שבע - - -

תל אביב תיכף יציגו גם מה התכניות שלהם. כנראה השגנו משהו בשנה הזו. בואו נשמע.

יש לי שאלה, זה רק על מדעי הטבע זה לא על - - -

זה רפואה.

רפואה יש להם את הבעיות של המחלקות, שהם עובדים בבתי החולים.

הפוסט דוקטורט, ההסדר שאנחנו, הוא פתוח לכל האוניברסיטאות.

אם את לא יולדת פה את תפספסי את זה שם, הבנות היו מאוימות, תישארי שנה, זה האיום הכי קשה, תישארי שנה, תישארי שנה.

נכון. שמונה שנים זה כאילו אין - - -

בואו נתמקד קצת.

אני רוצה לספר על עוד מהלך שאני חושבת שהוא מאוד חשוב. אנחנו מדברים פה על חוסר הייצוג של נשים בסגל האקדמי, בוועדות החשובות שלנו, וחלק מזה הוא איזושהי אפליה בלתי מודעת שהיא חלק מהחברה שלנו, היא לא קשורה לאקדמיה דווקא, היא נמצאת בכל מקום. ואנחנו עשינו באוניברסיטה, עשינו זה לא אני, אני יזמתי את זה אבל לא אני העברתי את זה, סדנאות להעלאת המודעות לאפליה הבלתי מודעת באקדמיה. ומי שהעבירו את הסדנאות האלה שניתנו שבע פעמים בכל הקמפוסים ויש קמפוסים שניתנו שתי סדנאות בנפרד כדי ש- - - וזאת הייתה חובה לכל חברי הוועדות של סינון, קידום, מינויים, כל חברי הוועדות הייתה חובה להשתתף. החובה הזאת נגמרה בזה שלמעלה מ-50% מחברי הוועדות השתתפו, אני רואה בזה הישג גדול, שנה הבאה אני מקווה שנוכל לאכוף את זה יותר - - -

אני לא מבינה משהו. איך יכול להיות שזה חובה ולא אופציונאלי ומסיימים עם 50%? מי פטר את ה-50% האחרים.

בעצם בהנהלת האוניברסיטה הייתה התנגדות של חוקרים שיחייבו אותם לבוא אז הייתה ברגע האחרון איזה התרה שאומרת זה חובה אבל נאכוף אותה בהדרגה. אז זה מן סידור כזה אבל אני לא מתכוונת לוותר וחברי הוועדות שלא השתתפו בסדנאות השנה, הסדנאות הציגו נתונים על אפליה בלתי מודעת בכתיבה של מכתבי המלצה, איך כותבים מכתב על אישה, איך כותבים מכתב על גבר, איך שופטים אישה, איך שופטים גבר. נתונים מכל העולם, נתונים מה שהיה גם מהארץ, הייתה סדנא של שלוש שעות שהייתה מצוינת. אז אני רוצה לספר על הדבר המיוחד הזה.

אני רוצה לספר על עוד כמה דברים ובזה אני אסיים. מה אנחנו עושים למען חוקרות שנקלטות באוניברסיטה כדי שחוקרות ששוקלות אם כן או לא להשתלב בסגל האקדמי יראו שזה אפשרי. אז קודם כל חוקרת שיולדת מקבלת הארכה בשעון של הקביעות באופן אוטומטי לשנה. אם היא יולדת פעמיים בשנים הראשונות שלה כחוקרת אז היא מקבלת שנתיים הארכה. זה לא תלוי בחסדיו של אף אחד וזה חלק מהתקנון שלנו. זה דבר אחד.

דבר שני, חוקרת שרוצה לנסוע לכנס מדעי אבל יש לה תינוק שהוא מתחת לגיל שנה או שהיא מניקה אז הוא יכול להיות גם מעל גיל שנה אנחנו עוזרים במימון של ההוצאות של מלווה או מלווה לחוקרת כדי שהיא תוכל לקחת את התינוק או התינוקת ולהשתתף בכל זאת בכנס לפחות בצורה חלקית. זה משהו שאנחנו מעודדים. חוקרת שחוזרת מחופשת לידה מקבלת הקלה בהוראה עם החזרה שלה מחופשת לידה. אם היא חוזרת לתוך סמסטר היא מקבלת הקלה. לא הקלה גדולה, שליש מהחובות הוראה שלה בסמסטר הזה. זה לא הרבה אבל זה מאוד משמעותי.

יש לכם איזשהו תקנון כתוב על כל המקבץ הזה של נהלים?

אני מחזיקה עכשיו באמת דף שלאחרונה הבנתי שכדאי לרכז את כל מה שמופיע באתר המגדר של האוניברסיטה. בניתי את ריכוז הזכויות והנהלים שעכשיו אני אפיץ אותו בין כל הסטודנטים ובין כל חברי הסגל. אני אשמח גם לתת, זה באמת כל הדברים שאני מספרת, יותר מהדברים שאני מספרת לא הכל אני מספרת, אני אשמח לתת ולחלוק את זה איתכם - - -

אם אפשר להעביר לנו העתק מזה.

מאוד אשמח.

אני מבקשת, הקצב פה בכנסת הוא לא כל כך רגוע, חברי הכנסת רוצים גם להתייחס וגם צריכים לצאת לעוד דיונים. אז אני מודה, אני רואה שעשיתם מאמץ אבל ברגע שזה יהיה מרוכז ותעבירו לנו נוכל להיכנס לפרטים יותר.

חברי הכנסת תרצו להתייחס עכשיו אני מבינה. בבקשה חבר הכנסת ג'בארין ואחריו חבר הכנסת נחמן שי.

האמת היא ששמחתי לשמוע כעיקרון על המגמות החיוביות בנושא. כמובן ראינו את הקפיצה המשמעותית שם בין מרצה למרצה בכיר, זה נושא שמחייב בדיקה יותר מעמיקה לגבי מה הסיבות לשם ויש הבדל בין אם זה שבגלל שיש עכשיו הרבה מרצות חדשות בשנים האחרונות או שהמרצות נתקעות שם. זו סוגיה מאוד חשובה. ואני חושב שצריך להתייחס יותר גם לוועדות המקצועיות בתוך המוסדות האקדמיים, בעיקר ועדת הקידום שזו ועדה מאוד משמעותית, גם שם צריך להבטיח את הייצוג.

הייתי שמח לשמוע ולראות גם את הפילוח המגזרי בתוך הנתונים הללו. אני לא יודע עכשיו אתם אוספים את הנתונים הללו ועושים את הפילוח, אני מקווה שגם במל"ג וגם במשרד המדע יהיו רגישים גם לנושא המגזרי ויוסיפו את זה לפילוח אם כבר עושים. אחת הבעיות שאני נתקל בהן עכשיו מול המל"ג שכשאני מבקש פילוח מגזרי אומרים שאין נתונים כאלו. וזה קצת מוזר, האמת, מה זה אין נתונים כאלו. אפשר להגיע לנתונים הללו, ומי שמחויב לנושא של שוויון מגדרי ושוויון מגזרי שכולל אוכלוסייה ערבית, אולי גם אתיופים אני מניח, אלה נתונים שצריך לראות, במיוחד כשאנחנו יודעים שתמונת המצב היא מאוד בעייתית בעניין הזה. וגם שמרכז המחקר בעתיד יתייחס גם לנושא הזה וניתן יהיה לראות גם את התמונה בכללותה.

לא הייתה גם התייחסות לסגל המנהלי. מסקרן לראות מה קורה בסגל המנהלי. כפי שאתם יודעים יש גם הרבה דרג של קבלת החלטות בתוך הסגל המנהלי אז יהיה מעניין גם לראות מה קורה שם.

אני אסיים ואומר שאמנם הדיון הוא כללי אבל אני מודע לכך שבקרב נשים ערביות יש בעיה מאוד קשה. ככלל יש בעיה קשה של ייצוג אקדמאים ערבים, אנחנו מדברים על משהו של פחות מ-3% ומצבן של הנשים הערביות מטבע הדברים הוא כאן יהיה מאוד בעייתי, מתוך ה-3% בקושי זה יגיע אולי ל-1%. בוודאי זה לא ייצוג הולם ובוודאי זה מחייב התערבות יותר אקטיבית. לכן אם יהיה פילוח של נתונים אולי זה גם יוכל לקדם את הנושא הזה של קידום העסקתן של נשים ערביות באקדמיה. הנושא הזה נהיה חשוב עכשיו יותר כשאנחנו רואים שיותר ויותר סטודנטיות ערביות באקדמיה. זה אומר שאם רוצים להעלות את הייצוג של האקדמאים הערבים אז צריך להתרכז במיוחד באקדמאיות ערביות ולראות איך מקדמים את העסקתן במוסדות להשכלה גבוהה. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת ג'בארין. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

תודה רבה. אני שמח שחזרנו לדון בנושא כזה. תראו, הכי מטריד אותי כמובן המלקחיים האלה שרואים פה כי מה שהיה צפוי, אולי לא לגמרי, בכל זאת שישמרו שתי העקומות עולות אבל פה אנחנו רואים שהעקומה מתהפכת ובאופן דרמטי מקו ההתחלה לקו של הפרופסור מן המניין. שזה לדעתי האתגר הכי גדול שיש פה, ואני שומע שאוניברסיטאות הן לא צריכות אותי בשביל שאני אגיד להן את זה, הן מבינות את הבעיה והן מנסות בדרכים שונות ומגוונות לסייע פה.

אני חושב שזה המפתח כי זה בעצם עניין של מנהיגות. כשיש פרופסורים או פרופסוריות מן המניין, שזה הבכיר ביותר, נשים, אז זה להסתכל עליהן וללמוד מהן וללכת בעקבותיהן. זה נכון לגבי כל תחום אחר, זה יכול להיות פוליטיקה, זה יכול להיות צבא, זה יכול להיות הייטק. כל תחום, ברגע שיש נשים בתפקידים בכירים אז גם מלמטה מסתכלים ורואים ויש מודל להתנהגות שאפשר לאמץ אותו. ככל שיש פחות אז, לא יודע, זה פחות מעניין ופחות מושך. אז לכן זה מן דבר שמאחר שאין אז גם פחות מגיעות וכן הלאה וכן הלאה.

אני מצטרף לברך, הייתי רוצה לדעת גם לגבי החברה הערבית, גם לגבי החרדיות שעכשיו נכנסות שזו התופעה הכי חשובה ומרעננת של נשים חרדיות. אנחנו יודעים שיש הרבה יותר נשים חרדיות באקדמיה מאשר גברים, האם נזכה לראות נשים חרדיות בתפקידים הבכירים, ולדעתי כן צריך כי זה אותו כלל של המנהיגות עובד לדעתי גם לגביהן, אולי עוד פי כמה וכמה.

ודבר שני, האם בכלל יש מדיניות למדינת ישראל ולמשרד החינוך ולא רק לכל מוסד ומוסד בנפרד לראות יותר נשים בתפקידים בכירים בעולם האקדמי. אם כן אז המילה היא כסף. בסוף זה כסף, כמו שאת אמרת, יעזרו להם בעזרה בבית, יעזרו להם בנסיעות יותר, אם אי אפשר להיות חמש שנים אז שיסעו שלוש פעמים ויחזרו שלוש, בסוף זה כסף. אם יש כסף אז זה עוזר, אם אין כסף אז הן צריכות לשאת על עצמן משפחה צעירה שעוקרת את הבעל ממקום העבודה שלו וצריכה להחזיק שם ילדים והסכום לא מספיק ואז לוקחים מהבית ומבקשים מההורים, העסק נגמר. אז כאן אני רוצה, לא היה אף נציג של משרד החינוך פה, או שיש - - -

אני.

אוקיי, אז זה באמת מעניין אותי האם יש - - - שר החינוך דווקא הוכיח שכשהוא מתמקד באיזושהי נקודה הוא יודע להזיז הרים, אז הנה הר גבוה.

כן, לראשונה בות"ת התקבלה החלטה בינואר ובמל"ג במרץ לצאת עם תכנית רב שנתית לקידום הוגנות מגדרית. כרגע השקענו 60 מיליון שקל והכסף הזה הולך בדיוק להתנעת פעילות של היועצת, אנחנו הכפלנו את זה השנה, גם למכללות וגם לאוניברסיטאות, בדיוק לדברים האלה כי אנחנו מאמינים שהכל צריך לבוא מהמוסד ואם יהיה שם - - - ואנחנו כבר רואים את התוצאות.

אנחנו גם חושבים שהנושא של הלעאת מודעות הוא מאוד מאוד חשוב והנושא הזה של הרחבת הדוח שעבדנו על זה מאוד מאוד קשה וגם להעביר את זה לארגון האירופי שישים אותנו על המפה עם כל מדינות אירופה כדי שאנחנו נדע איפה אנחנו נמצאים.

כמו שאמרתם שחסר פה נתונים על המגזר אבל אנחנו נעבוד על זה כי גם הנתונים האלה שאנחנו עובדים עליהם עכשיו זה גם לא היה פשוט להשיג והתחלנו וצריך להתחיל ממשהו. הנושא של עקומת המספריים שכולם מכירים וזה מופיע גם בוועדה של פרופסור רות ארנון וגם בדוח שלה וכל התכנית הזאת שאנחנו מיישמים עכשיו זה על בסיס ההמלצות של הדוח.

הנושא של עקומת המספריים והנקודה הקריטית של הפוסט אנחנו גם החלטנו להתמקד בזה ובתכנית הרב שנתית הגדלנו את גובה המלגה. לפני שנתיים הגדלנו את כמות המלגות והשנה הגדלנו גם את גובה המלגה מ-25,000 דולר ל-30,000-40,000 דולר בהתאם למצב המשפחתי, ואנחנו חושבים שזה מאוד מאוד חשוב.

הנושא של הייצוג של הנשים במקצועות STEM, אני לא מדברת עכשיו על ביולוגיה כי זה מטה, אנחנו מדברים על מקצועות הייטק, ככה אנחנו מגדירים, אז בגלל שהות"ת פועלת גם במסגרת ההחלטה הגדולה של הממשלה להגדיל את הכוח אדם להייטק ל-40% לסטודנטים לתואר ראשון ואנחנו כבר עובדים במסגרת תכנית אחרת כדי להגדיל את הפול. במסגרת התכנית הרב שנתית של קידום נשים אנחנו פתחנו שני מסלולי מלגות לתואר שני ולדוקטורט במקצועות הייטק.

בנוסף, יש לנו גם את המלגות לפוסט כי אנחנו רואים שזה חשוב מאוד לתמוך בכל השרשרת כי כשאנחנו מסתכלים על תואר ראשון אז יש לנו כבר ייצוג מאוד מאוד נמוך אבל כשאנחנו מגיעים לדרגות של פרופסור מן המניין אז אנחנו מגיעים ל-15% וזה קטסטרופלי. אז בגלל זה החלטנו לתמוך בכל השרשרת ואנחנו גם תוך שנתיים נבדוק את הצעדים שלנו איזה תוצאות זה מביא.

גם כרגע אנחנו עובדים על תכנית של פרסי הצטיינות. זה מתחבר מאוד להעלאת מודעות, אנחנו ניתן פרסי הצטיינות למוסדות שיקדמו את הנושא של הוגנות מגדרית וזה יבוסס על מדדי ההצלחה שיכללו גם את הנושא של כמה נשים יש בוועדות חשובות של קידום וקליטה של נשים לאקדמיה ומדדים נוספים, זה כרגע פשוט בעבודה. ואנחנו עובדים במרץ והנושא חשוב מאוד וזה על השולחן ואנחנו עושים מאמצים. וחשוב מאוד שאנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם כל המוסדות וזה מאוד חשוב שיש אנשים גם שחיים את הנושא ועוזרים לנו בהכל.

אוקיי. חבר הכנסת נחמן שי סיימת?

כן, תודה. אני רוצה לשמוע את שר החינוך גם מדבר על זה במעמדים פומביים. אני גם אגיד לו את זה כי הוא נניח לקח את השפה האנגלית פעם, לקח את המתמטיקה, אז הוא גם מינף את זה פומבית, זה גם חשוב. מה שאת אומרת לא מגיע בסוף לציבורים רחבים. נשים צריכות לדעת שיש להן עתיד באקדמיה ועתיד עד לדרגות הבכירות ביותר.

ואגב, אני אומר, נדמה לי שזה לא עבודה שדווקא כן יכולה להסתדר באיזשהו מקום גם עם ניהול משפחה כי גם יודעים שזה השיקול המכריע לעתים. דווקא באקדמיה אפשר גם למצוא איזשהו פינות קצת יותר נוחות אבל אני לא יודע, לא הייתי אישה ולא ניהלתי בית אף פעם אז אני לא יודע. אבל נדמה לי שזה כן יכול להיות. אבל בכל מקרה, ברגע שהמדינה תדחוף את זה ותשקיע אני בטוח שתהיינה תוצאות, אין לי שום ספק בכלל. כי הלא כישורים קיימים, אנחנו רואים את זה ואנחנו יודעים את זה, זה רק לתת לזה את הדחיפה הראויה.

אולי גם השינוי צריך להיות בבית שהגברים יתחילו לנהל קצת את הבית ואז יתפנו הנשים להתקדמות.

גברים מבינים היום יותר טוב שלנשים יש קריירות ושצריך לעזור להן. אני חושב שאצל זוגות צעירים אנחנו רואים את זה הרבה יותר מאשר בדורות שלנו, שאיכשהו נשים זזו הצידה, לא בכל מקרה כמובן. היום זה הרבה יותר מובן שיש גישה שוויונית וגבר צריך לתת את הדרך או אישה צריכה לקחת את הכיוון וללכת קדימה. אני בטוח בזה. הרבה יותר ממה שהיה בעבר, אני לא יכול להגיד על כולם.

ברור. אני רוצה לתת לפרופסור אילנה אלי, יועצת נשיא אוניברסיטת תל אביב להוגנות מגדרית. וגברתי, המצגת קצת ארוכה.

אני אקצר, אני לא אחזור על דברים שכבר נאמרו. תודה רבה ליושבת הראש ולחברי הכנסת שנרתמו לנושא החשוב הזה. אני אקצר כי חלק מהדברים האלה נאמרו ואני שמחה שהם נאמרו. אז קודם כל, אנחנו אחד המוסדות הגדולים ביותר במדינת ישראל אם לא הכי גדול, אני לא רוצה להפריע לאף אחד, יש לנו למעלה מ-24,000 סטודנטים. הרוב סטודנטיות. מתוך ה-24,000 סטודנטים יש לנו, זה תואר שני, אבל קשה לי לחזור לשקופית הקודמת. אני נתתי פילוח לגבי התארים השונים. בתואר הראשון יש לנו כ-14,000 סטודנטים, יש לנו רוב סטודנטיות, למעלה מ-7000 סטודנטיות. בתואר השני יש לנו 6900 סטודנטים, בערך, המספרים הם לפעמים עם איזושהי סטיית תקן, גם כאן יש לנו רוב סטודנטיות. יש כאן פילוחים לפי פקולטות, יש לנו תשע פקולטות אז אני לא רוצה להיכנס לפירוט של הפקולטות כדי לא להלאות את הצוות כאן והדיון גם ככה התארך אבל כמו בכל מקום המגמה היא מגמה ברורה ובמקצועות ה-STEM עדיין יש רוב גברי. בתואר השלישי יש לנו גם קצת למעלה מ-3000 סטודנטים, רוב נשי, מתוך זה בערך כ-1700 סטודנטיות וגם כאן יש לנו רוב נשי והמגמה היא אותה מגמה.

אבל השקופית הכי חשובה מבחינתי זה באמת השקופית הזאת שזה ביטוי של המספריים אבל אני מפענחת את המספריים האלה טיפה אחרת. כי אם אתם רואים את בוגרות ה-Phd אז בבוגרות ה-Phd יש לנו באמת רוב נשים, בדרגת מרצה זה בערך חצי חצי, טיפה פחות נשים, ואחר כך יש לנו את הנפילה במרצה בכיר ואחר כך לכיוון פרופסור חבר ופרופסור מן המניין. אבל הפרופסור חבר והפרופסור מן המניין משקפים לנו נתונים של לפני 15 שנה. כי כדי להגיע לדרגת פרופסור מן המניין זה לוקח בין 15 ל-20 שנה מאז שאתה נקלט. זאת אומרת, אם יש לנו היום בערך 50% נשים, וכמו שעידו כאן הציג המספריים קצת זזו לכיוון המרצה בכיר זה נותן לי איזושהי אופטימיות מסוימת. כי אם יש לנו אחוז יותר גבוה של מרצות בכירות היום אלה המרצות שיהיו הפרופסוריות מן המניין בעוד 10-15 שנה. כי ברגע שאתה מקבל - - -

לא בטוח.

כן, אבל זה לא מתפתח משלעצמו אם לא פוקחים עין.

ברור. אני לא ממעיטה מהבעיה, אני רק אומרת ש- - - אבן הנגף באקדמיה הגדולה זה המרצה בכיר כי שם אתה מקבל קביעות. ברגע שקיבלת את הקביעות במרצה בכיר בדרך כלל כבר תגיע לפרופסור מן המניין אלא אם כן תקרה איזה קטסטרופה. אז אני טיפה יותר אופטימית, אני לא אומרת שאין בעיה. כאן אני עשיתי איזה השוואה שלי של מצבנו לעומת מקומות אחרים, אז אוניברסיטת תל אביב, אמרנו, יש לנו מן המניין בערך 24% נשים, שזה דרך אגב השתפר מאוד. לעומת מה שאמרה כאן חברת הכנסת לביא שהמצב התקבע המצב לא התקבע כי בדוחות הקודמים קודמים, זה דרך אגב משקף את שנת תשע"ז, השנה הקודמת, אז דיברו על 15% פרופסוריות מן המניין, היום אנחנו מדברים על קרוב ל-24%. זאת אומרת, כן יש מגמה, לא מספיק, אבל יש מגמה.

אוניברסיטת תל אביב יצאה באמת עם תכנית החומש האסטרטגית לנושא של הוגנות מגדרית ונושא של קידום נשים, אפשר לתת לזה שמות שונים, זה יצא לפני בערך שנתיים ואנחנו חייבנו את הפקולטות, כל פקולטה לעשות את התכנית שלה וכל פקולטה מדווחת או אנחנו אוספים את הנתונים על כל פקולטה לגבי כל המשתנים מדיי שנה כדי לראות איך הם עומדים ביעד. וזה מכניס את הנקודה הכי חשובה שזה מודעות, מודעות, מודעות. זאת אומרת, היום כשאני מדברת עם הדיקנים, ובמיוחד עם הדיקנים במקצועות ה-SREM הם יודעים שהם צריכים לחפש נשים כי אחרת הם לא יעמדו ביעד ואחרת ישאלו שאלות. אז לא תמיד הם מצליחים אבל המודעות קיימת.

מבחינת הדברים שאנחנו עוסקים בהם, אנחנו עוסקים בנושא בעיקר של מגדר מכמה היבטים. קודם כל הסרת חסמים קיימים בפני נשים שהן כבר נמצאות באקדמיה, אני טיפה ארחיב על זה, שזה בעיקר מלגות וסדנאות. תמיכה ספציפית בנושא ה-STEM, אני ארחיב על זה גם טיפה. יש גם כמובן בעיות ייחודיות לנשים ויש גם חינוך של דור העתיד.

אז מבחינת תמיכת הנשים, אמר חבר הכנסת שי בצורה נכונה, כסף זה מילת המפתח, זו גם מילת המפתח שאני אסיים איתה עוד מעט את הנושא - - -

כנראה לא רק פה.

כן, נכון. אז גם אנחנו כמו ששמעתם באוניברסיטה העברית יש לנו את מלגת הנשיא לנשים לנסיעה לפוסט דוקטורט. אנחנו מחלקים כל מלגה אצלנו מחולקת לשנתיים. נשים מקבלות 25,000 דולר לשנה, לשנתיים. זאת אומרת כל מלגה היא בעצם 50,000 דולר. הן צריכות אחרי השנה הראשונה, כמובן, לדווח שהן ממשיכות בדוקטורט, זה לא אוטומטי, אבל 90% מהן אכן מקבלות את השנה השנייה. ככה אישה שמקבלת את המלגה הזאת יודעת בוודאות שיש לה שנתיים כיסוי של 50,000 דולר. לא מספיק אבל בכל זאת נותן איזשהו אינסנטיב לאישה שצריכה להזיז את המשפחה לחו"ל.

יש לנו גם את הנושא של פוסט דוקטורט משולב. אנחנו התחלנו אותו רק השנה. התחלנו את זה במדעי הטבע כרגע כי אנחנו צריכים נכונות של החוגים ושל הפקולטות. זאת אומרת שאישה יכולה חלק מהזמן להיות בארץ עם מעבדה, לעשות חלק מהמחקר פה, חלק מהמחקר בארץ. כרגע אנחנו פתחנו שתי מלגות ספציפיות לנושא הזה ואם זה יצליח אנחנו נרחיב את זה בתקווה גם לחוגים אחרים.

הנושא של נשים שנוסעות, שילדו ויש להן תינוק והן צריכות לנסוע לכנס גם אנחנו מחלקים מלגות או מימון למלווה ואנחנו נותנים כסף למלווה. המלווה יכול להיות הבעל, אישה, מטפלת, לא משנה, שמקבלת כסף לנסיעה - - -

כמה מלגות כאלה יש לכם בשנה?

השנה בערך יהיו כ-20 מלגות כאלה של אישה שלוקחת תינוק ומלווה לכנס שבו כדי שהיא תוכל להשתתף פעיל בישיבות ובכנס.

הנשים האלה הן כמו יהלומים, יש כל כך מעט שצריך להתייחס אליהן - - - הן מעט, אני יודע, אני מכיר את - - - זה כל כך מעט.

אנחנו מנסים לעודד קשרים עם מכוני מחקר בתחומי ה-STEM בחו"ל. השנה הייתה איזה משלחת שיצאה לגרמניה לאיזה מכון מחקר כדי ליצור את הקשרים לפוסט וכדי ליצור גם קשרים עם עמיתות בחו"ל. לגבי תמיכה בנשים בתוך הקמפוס, לגבי תמיכה בפעילויות בקמפוס אז גם אנחנו עושים סדנאות לפני נסיעה לפוסט דוק יש לנו דיון מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות ואיך להתארגן. יש לפעמים דברים ספציפיים, סדנאות קריירה למסיימות תואר שני ושלישי.

יש לנו כסף מיוחד, ייעודי, שהנשיא הקציב למתמטיקה ולפיסיקה, לתחומי ה-STEM, להן יש סדנאות משלהן ופעילות משלהן שהיא Physics ושהיא Mathematics והן נפגשות ולומדות ביחד. זה אני חושבת נושא מאוד מאוד חשוב כי הרבה פעמים הנשים שם מרגישות פשוט בודדות. היא אומרת, אני לבד בכיתה, אם אני ארים אצבע כולם ידעו מי אני, אני צריכה מישהי שאני יכולה להרגיש קצת ביחד. אז הקטע הזה, מן דינמיקה קבוצתית שתעודד אותן שהן לא לגמרי לבד.

יש טיפול בנושאים פרטניים, חדרי הנקה, בכל פקולטה, בכל בניין יש חדר הנקה שיהיה מסודר, שאפשר להיכנס- - -

זה כבר קיים.

זה קיים אבל צריך לתחזק - - -

אבל זה לכלל הסטודנטיות.

כן, כן, לסטודנטיות, לנשות סגל, לכולן. צריך לתחזק את זה כל הזמן. כי זה שיש חדר, הוא צריך להיות מסודר, הוא צריך להיות נקי, הוא צריך להיות כל הדברים האלה.

כל הנושא של הסדרת זכויות לידה לנשות סגל, חופשות לידה, מה בדיוק צריכה לעשות אשת הסגל בחופשת לידה, יש לה חופשת לידה אבל מבקשים ממנה שתבדוק עבודות של סטודנטים ושל דוקטורנטיות שלה אז צריך להגדיר מה מותר לדרוש ממנה ומה אסור לדרוש ממנה.

כשהיא יוצאת לחופשת לידה אז כל הדוקטורנטים שלה נתקעים בעצם.

בדיוק. אז מצד אחד היא מרגישה מחויבות, מצד שני יש לה בכל זאת תינוק בבית. אז יש פה איזשהו חבל עדין, גבול עדין שצריך ללכת לאורכו.

לאחרונה גם פנתה אלינו קהילת הטרנסג'נדרים, מסתבר, ואני לא ידעתי את זה, שיש בקמפוס קהילה לא קטנה של טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות, נשים ששינו ויש להן בעיות ייחודיות והתייחסות ספציפית, אז אנחנו מטפלים גם בהם.

ויש גם פרויקט מאוד יפה שזה דווקא יזמו בחוג להנדסה וזה בנושא של חינוך דור העתיד. כי הנושא של ההסללה של בנות הוא נושא שהוא קיים בחברה. ואז אנחנו לוקחים, אנחנו מביאים קבוצות, וזה בהתנדבות מלאה נעשה על ידי חברת סגל נהדרת, באות ילדות עם המורות שלהן ונפגשות עם חוקרות ונכנסות למעבדות רטובות ורואות ואז פתאום חלק מהבנות האלה אומרות גם אני יכולה, גם אני וכו' וכו'. עשינו בשנה שעברה 35 סיורים כאלה, אני מקווה שבשנה הבאה נגדיל את זה.

חבר הכנסת שי אתה צודק במאה אחוז. תקציבים, תקציבים, תקציבים. אז זה אני חושבת לב העניין של הדבר הזה. אם תסתכלו בשלוש השנים האחרונות באדום אתם תראו כמה אנחנו מקבלים מהות"ת לפעילות הזאת. הות"ת מקצה, הקצה וממשיך להקצות כרגע 60,000 שקל בשנה לכל הפעילות הענקית הזאת. שזה - - -

לא, אמרתי שהגדלנו - - -

אני אגיע ל-60 מיליון, דקה, אני יודעת מה הכסף של היום - - -

מהשנה הבאה זה כבר 120.

אני לא יודעת מה יהיה בשנה הבאה - - -

אני רק מתנצלת, אנחנו ממש חייבות לצאת, יש לנו עכשיו את האירוע של השדולה אז סליחה שזה קורה באמצע ו- - -

מאה אחוז, אנחנו נמשיך לדאוג.

לקראת הסוף אני ממילא אחליט לבד על הכל.

אני מתנצלת ממש.

בקיצור עד עכשיו האוניברסיטה קיבלה - - - 60,000 שקל. כאשר הדרישה - - - מה זה 60,000 שקל, חברים, אני לא צריכה להגיד לכם מה זה לכל הפעילות, ומלגות עוד צריך לתת ורוצים לתת, כל מלגה זה 50,000 דולר, זה כבר יותר מזה. אז כמובן האוניברסיטה מתוך תקציביה נותנת יותר ואתם יכולים לראות איך הסכום שהאוניברסיטה מתקציביה לאורך השנים הגדילו לנו. אבל זה כסף שצריך כל שנה להילחם עליו כי הוא לא צבוע באופן קבוע אז - - -

מה אמרת שיהיה בשנה הבאה? כמה אתם מקציבים לזה?

קודם כל גם זה שהמוסד שם זה גם בגלל שאנחנו דורשים מצ'ינג לסכום שאנחנו שמים. אז משנה הבאה זה יהיה 120 - - -

בשנה הבאה במקום 60,000 - - -

סליחה, מצ'ינג למה? הרי הם משקיעים הרבה יותר ממה שאתם נותנים. מצ'ינג למה?

לא, אבל היא כוללת את המלגות שיש את זה בכל המוסדות - - -

בוודאי, אבל מאיפה יוצא הכסף - - -

לאט לאט. אני רוצה תשובה – כמה אתם מתקצבים את הנושא של הוגנות מגדרית בשנה לכלל האוניברסיטאות.

זה תלוי מאוד כי עבור פעילות היועצות, מה שהסברתי, הטמעת פעילות היועצות לשנה הבאה הגדלנו את זה ל-120 והמוסד שם עוד 120, זה 240,000 שקל לכל הדברים שהיא דיברה, סדנאות, קורסים. לגבי המלגות לפוסט דוקטורט זה תלוי מי זוכה. זה גם הולך לאוניברסיטאות המלגות לפוסט דוקטורט. המלגות לדוקטורט ותואר שני שהקולות קוראים אמורים לצאת בתשע"ט זה גם יהיה על בסיס מצוינות וזה גם יהיה לאוניברסיטאות. אז זה גם כסף שיזרום לאוניברסיטאות, אי אפשר להסתכל על זה אחרת. הנושא של הפרויקטים הרוחביים זה גם על בסיס מצוינות ומי שזוכה מקבל את הכסף הזה להתניע את הפרויקטים אז - - -

איבדת אותי. אני מנסה קצת לעשות סדר בדברים שאני אבין מה קורה פה. יש את הנושא של המלגות, אוקיי, קורסים ופעילות של היועצות, אני מבינה שהפעילות של היועצות לא מכסה גם את המשכורות של היועצות, לא - - -

על המשכורות אני לא יכולה לדבר כי זה הנושא - - -

הן עובדות אוניברסיטה.

לא, כי יש לנו סוגיה עם הממונה על השכר שאנחנו גם מנסים לפתור, אבל אני לא יכולה להעלות את זה כי אנחנו לא יכולים לתת שכר עבור היועצת כי זה סותר את הכללים של הממונה על השכר. אבל הסוגיה הזאת גם עלתה וזה גם חשוב לנו שהיועצות יקבלו תגמול. אבל זה לא בידיים של ות"ת, אנחנו עובדים - - -

אני רוצה להבין. היועצות, אתן מקבלות תגמול על התפקיד של יועצת - - -

כן אבל לא מהות"ת, זה המוסד - - -

בסדר, אני רוצה להבין קודם.

אני רוצה להסביר. הות"ת נותן עד היום 60,000 שקל לפעילות המשרד שזה כולל עוזרת שמטפלת בדברים המנהליים, יושבת פה מיכל בונה מזרחי, שמרכזת את הפעילות ואני בתור יועצת מקבלת איזשהו גמול תפקיד קטן. אבל אין משכורת בעניין הזה יש איזשהו גמול תקציב.

זה כמו היועצות בכל מקום, הן מקבלות איזשהו תגמול של תוספת מסוימת - - -

לגבי המלגות אני רוצה להסביר שנייה. יש מלגות - - -

למה את עושה להם את העבודה? אני רוצה שהיא תסביר לי. איך אתם עושים את זה. כלומר, תקציב מה שמצויין כתקציב של הוגנות מגדרית אצלכם זה התקציב המוקצה לפעילות של היועצות שזה סדנאות ושזה כל הדברים האלה. המלגות שאתם נותנים - - -

המלגות, כי אי אפשר לצבוע את זה שזה התקציב להוגנות מגדרית כי מהתקציב של 60 מיליון יוצא תקציב עבור מלגות לפוסט דוקטורט, והמלגות עבור פוסט דוקטורט, המוסדות, כל המוסדות בארץ, אוניברסיטאות, מגישים לוועדה בות"ת ועל בסיס מצוינות הוועדה קובעת מי הזוכה. ואם היא תהיה מאוניברסיטת תל אביב אז אוניברסיטת תל אביב תקבל את הכסף - - -

אוקיי, אני לא שואלת על כל אוניברסיטה, אני שואלת מה אתם מקצים לעניין של שאר הפעילויות שנעשות כדי לקדם הוגנות מגדרית.

כל ה-60 מיליון האלה זה לטובת קידום הוגנות מגדרית. כי אם אני נותנת מלגות לדוקטורט ולתואר שני למקצועות STEM איפה שאנחנו רואים שקיימת בעיה המלגות האלה בסופו של דבר המוסדות מקבלים. הכסף הזה ש- - -

ב-60 מיליון שקל.

לא, המלגה שלנו, אמרתי לך, שנגיד פוסט דוקטורט הגדלנו עכשיו את גובה המלגה מ-15, 25 ל-30,000-40,000 דולר. ואנחנו הקצינו 20 מלגות במקום 10 מלגות. אז כל התקציב הזה זה גם עובר למוסדות ההשכלה הגבוהה אבל בהתאם למצוינות, מי שזוכה, וזה תלוי מאוד מי זוכה. אז זה גם עובר ל - - - מה לא ברור, תסבירי לי מה לא ברור ואני אסביר. כי היא לא יכולה לצבוע רק את התקציב הזה שאני מעבירה להטמעת הפעילות - - -

היא מדברת - - - אוניברסיטת תל אביב מה אנחנו מקבלים.

אבל אתם אצלכם לא היו זוכות לפוסט דוקטורט?

בוודאי.

נו, אז לא קיבלת את הכסף הזה.

זה עובר דרך האוניברסיטה.

תעזבי מה היא מקבלת ומה האוניברסיטה השנייה מקבלת. אני שואלת, אתם, כדי לקדם את התכנית הזו של לדחוף נשים לעוד פוסט דוקטורט וזה נותנים מלגות מסוימות. אני שואלת, כל שנה, כמה אתם מקדישים לתכנית הזו.

כל שנה 60 מיליון תחלקי ב-4.

זה מה שאמרתי, 60 מיליון, אמרת לי לא.

אה, לא, אני לא אמרתי לא, אני אמרתי כן כי זה עובר בצורה אחרת, כן.

בסדר. אבל אני שאלתי, כלומר כמה מקדישים למלגות האלה שהן כדי לדחוף יותר נשים להתקדם. אז בסדר גמור, לא חשוב לי עכשיו איך זה מתחלק בין האוניברסיטאות.

אני מצטערת שגרמתי לכזה, אבל האמת היא שבאמת כשאנחנו מדברים על תכנית העתיד ויש לנו איזושהי תכנית, בזה אני מסיימת, אנחנו רוצים באמת להגדיל את מספר הנשים בפרופסור מן המניין ל-35, להגדיל בתחומי ה-STEM, כל הדברים שדיברנו עכשיו. גם הנושא הזה של הפוסט דוקטורט, המלגות הנוספות, זה דבר שהוא חשוב ביותר.

אני רק רוצה להגיד בסיכום שכל הנושא, עלה פה גם הנושא של מיעוטים ושל מגזר, אני עכשיו באה מביקור באוניברסיטת קולומביה וגם ביקרתי בארצות הברית שם כל הנושא הזה מוגדר כ-diversity and inclusion. זאת אומרת, זה נושא של נשים אבל גם נושא של מגזרים. ורק לצורך העניין רק אוניברסיטת קולומביה הקציבה לנושא הזה בשלוש השנים האחרונות 100 מיליון דולר לקליטת מגזרים ונשים. אז אני לא חושבת שאנחנו נגיע לשם אבל יש המון מודעות בעולם באוניברסיטאות אחרות ואנחנו מתחרים על אותם הקהלים, אותן הנשים המצטיינות. תודה רבה.

פרופסור מאיה בר סדן. בבקשה גברתי.

אז קודם כל אני שמחה על ההזמנה. אני פרופ' חבר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון. אחריי תדבר הילה - - -

אני נותנת זכות דיבור.

רק אני רוצה להגיד שאני לא באתי לדבר על הנושא הכללי אלא אני רוצה לדבר איך זה נראה בשטח, דברים שעדיין לא דיברנו. אני ספציפית אחת הזוכות של המלגה לקידום נשים שהתחילה בויצמן לפני 10 שנים. אני אמא חד הורית לשלושה ילדים, את הקריירה שלי את רובה עשיתי כשיש לי ילדים בבית והמלגה הזאת אפשרה לי לצאת לפוסט דוקטורט. אני חושבת שהייתי האישה הראשונה בארץ שעשתה פוסט דוקטורט בעניין הזה של לנסוע ולחזור. הילדים שלי במשמורת משותפת והייתי שבועיים בחו"ל, שבועיים בארץ במשך שנתיים. וזה הכסף שבשבילו ניצלתי את מלגת הנשים הזו.

אני רוצה להגיד שאנחנו כנשים צריכות להיות יותר יצירתיות. הכסף הזה מאפשר לנו למצוא פתרונות חדשים, אנחנו לאו דווקא יכולים למצוא את הפתרונות לכל אישה ואישה, הנשים הן לא מקשה אחת. אם לגברים יש מסלול מאוד מוסדר שמאפשר להם להתקדם, אצלנו הבעיה היא אחרת, ולכן כל הדברים האלה הם מבורכים. אז זה קודם כל בנושא הראשון. ואני בכוונה מקצרת, יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל אני לא רוצה לתפוס את הזמן.

אני רוצה להגיד גם מהצד השני של חברת סגל, היום כשאני נמצאת בתוך האוניברסיטה איך זה נראה. אנחנו במחלקה לכימיה 23 חברי סגל, מתוכם ארבע נשים, זה אחוז דיי גבוה למחלקה לכימיה. רוב חברי הסגל שלנו הם צעירים, יש לנו בערך שליש מחברי הסגל שהם לפני קביעות וזה מאוד משפיע על השיח במחלקה. יש לנו הרבה גברים שיש להם נשים שגם הן חברות סגל בפני עצמן, ולכן הפעילויות שלנו בנוסף לכל הפעילויות האחרות של האוניברסיטה שאני לא אכנס אליהן כי אנחנו עושים דברים מאוד דומים למה שיש במוסדות האחרים, אנחנו בעיקר בשנים האחרונות מנסים להתמודד עם גיוס אקטיבי.

אנחנו מנסים להתקשר לנשים בחו"ל, לשמור איתן על קשר, אבל הדברים האלה הם יוזמה אישית. הם יוזמה אישית שלנו כחברי סגל, הם לא דברים שמוכתבים על ידי המוסד ולצערנו למרות כל המאמצים האלה אנחנו לא תמיד מצליחים בלגייס יותר נשים. יש שנים שאין לנו אפילו מועמדת אחת למחלקה, שזה הדבר שהוא מבחינתי הדבר הכי גרוע כי אם אף אחת לא מגישה בקשה אנחנו לא יכולים להעלות את כמות הנשים בסגל. אז זה דבר שני או אני אפילו אגיד שאצלנו במחלקה יש הרבה מאוד מודעות לעניין הזה, גם לנושאים של ייצוג הולם שאנחנו עדיין לא העלנו פה, אם זה בסמינרים המחלקתיים, אם זה בכנסים ארציים שזה משהו שלא נותנים עליו מספיק את הדין. יש לנו סטודנטיות שצריכות לראות דמויות לחיקוי ואנחנו מטפלים בכל הדברים האלה וזה נושא שלא עלה פה.

מה שרציתי להגיד לסיום כי כמו שהבטחתי אני אעשה את זה קצר זה הנושא של מיצוי זכויות. בשנים האחרונות, ובייחוד בשלוש שנים האחרונות היה כתיבה מאוד יפה של תקנון גם אצלנו וגם באוניברסיטאות אחרות, יש הרבה פעילות שהוצגה פה בנוגע לזכויות של נשים, גם חברות סגל, גם סטודנטיות, גם סגל זוטר, כל הדברים האלה. אני עדיין רואה שיש בעיה מאוד קשה במיצויי זכויות. זאת אומרת, התפקיד שלי בתור נציגת קידום הנשים בפקולטה לטבע הרבה פעמים מסתכם במיצוי הזכויות האלה ובלאפשר לכל הסטודנטיות לקבל את הדברים שכבר ניתנו להן על פי התקנון.

אז חוץ מאשר הדבר על פני השטח, הדבר הזה שהוא עלה התאנה שהוא התקנונים שאנחנו עושים צריך גם לבדוק שהדברים אכן נעשים בשטח כלפי הסטודנטיות שמגיעות ביום יום ולא יודעות למי לגשת, לא מצליחות לקבל את הדברים שלהן, אפילו בתוך האוניברסיטה שלנו שמאוד מודעת לזה. לפעמים מטעים אותן ואנחנו צריכים ממש, אני חלק מהתפקיד שלי זה לשבת עם כל בחורה שילדה, לבדוק איתה שהיא מיצתה את כל הזכויות ובהרבה מקרים זה לא קורה. זה גם נושא שאני חושבת שצריך לתת עליו את הדין. ובזה אני אסיים.

תודה רבה. עורכת דין נועה נאמן, נציבות שוויון הזדמנויות, בבקשה.

לי דווקא כן קצת יש נתונים על מגזרים אז קודם כל אני אגיד שהשנה מדד הגיוון שהוצאנו התמקד באקדמיה ומה שאמרנו זה שסגל אקדמי עם ייצוג של נשים וקבוצות מיעוט הוא לא רק מבטא שוויון הזדמנויות, גם מרחיב תחומי מחקר ומשפר את ההוראה והצלחה בלימודים של סטודנטים מקבוצות דמוגרפיות שונות. אז אם כן מעניין אתכם יותר בקטע של מגזר, כי הנתונים פה שנאמרו הם חוזרים על עצמם לגבי נשים גם במדד הגיוון, אז אני יכולה למשל לומר שאין חברי סגל בכיר יוצאי אתיופיה, ובקרב חרדים וערבים אחוז הנשים נמוך מאחוז הגברים.
אני אשאיר לכם את זה, אגב, אני חושבת שיש פה הרבה נתונים שקשורים לאקדמיה שיכולים לסייע אבל גם באוניברסיטאות וגם במכללות אנחנו רואים שאחוז הנשים מסך הסגל האקדמי יורד עם העלייה בדרג, אבל במכללות אחוז הנשים בדרגות הנמוכות יותר גבוה מאשר באוניברסיטאות. אז אלה נתונים חשובים שגם יוצאים מתוך המדד ויש פה גם התייחסות לנשים ערביות ולחרדים.

תודה. אני מתפלאת שאנחנו לקראת סיום הדיון ובשום מקום לא עלה הנושא של הדרת נשים באקדמיה. אבל בסדר, אני זורמת איתכם.

והטרדה מינית.

והטרדה מינית כמובן.

זה לא נושא אחר זה חסם אולי הגבוה ביותר - - -

אני רוצה לתת לסיון יעקבסון מקולך. אולי תדברי גם על - - -

אני אדבר גם על זה. אני יושבת פה עם נתונים שקיבלתי מבן זוגי שהיום קיבל אישור על הגשת דוקטורט במחלקה לכימיה במכון ויצמן, אני נורא שמחה על מה שקורה בבן גוריון אבל במכון ויצמן בפקולטה לכימיה יש 5% של נשים בסגל הבכיר וזה דוחות ונתונים שהגיעו מתוך המכון, מתוך נשות המכון שבאו ואמרו איפה הנשים ובפוסטים אין נשים שם ובמינויים הצעירים אין נשים שם. ואנחנו לא נראה נשים שם בפרופסורה הבכירה כי אין לך מי שיגיע לשם.

בן זוגי עובר לאוניברסיטה העברית שם המצב קצת אחר, והוא מונחה על ידי אישה. אבל הוא כן מודאג כאבא לבנות ואני חושבת שאני לא באה מהכובע המדעי ומה-STEM, אני דווקא באה- - -

זה הפך לקולך לא לקולך עכשיו.

הוא דרדר אותי. אני מדברת בתור אמא לבנות ואני מדברת גם בתור מי שבאה ממדעי החברה, מתארים מתקדמים במדעי החברה. ה-STEM זה מקום שאולי ההפרדה המגדרית פחות רלוונטית בגלל העלויות המאוד מאוד גבוהות של המחקרים והעבודה האקדמית אבל במדעי החברה אנחנו הולכים לכיוון של הרחבת ההפרדה במסלולים, ההפרדה המגדרית. וכן, בסופו של דבר צריך להגיד, אם גבר יכול ללמד נשים וגברים ואישה לא יכולה ללמד גברים במסלולים הנפרדים מגדרית אנחנו נראה ירידה דרמטית בטח ובטח בתחומי מדעי החברה והרוח.

ואני חושבת שלא לבוא ולשים את זה על השולחן ולשים נתונים נורא חשובים על ה-STEM שבאמת זה קשה, זה קשה להעביר משפחה. דרך אגב, זה קשה להעביר משפחה גם כשהגבר צריך לצאת לפוסט כי בכל זאת אנחנו צריכות לעשות משהו בחיינו ולא לשבת רגל על רגל ולקוות שממלגת הפוסט דוקטורט ייצא משהו. אבל באמת אני מבקשת איזושהי התייחסות מהות"ת כי זה מהלך של הות"ת ומהמל"ג לנושא הזה של שילוב נשים בתוך התכנית של ההפרדה המגדרית ואיך אנחנו לא רואים מתוך זה בעצם קריסה של נשים באקדמיה בתחום מדעי החברה והרוח ששם הולכת להיות ההפרדה המשמעותית.

תודה רבה. עורכת דין מאירה בסוק, בבקשה.

לי יש בקשה שתתייחסי אליה, חברת הכנסת עאידה, לנושא של הות"ת והסגל הזוטר. אני מאוד מבקשת שכשהם יתנו את הנתונים שיהיה ברור מה זה סגל זוטר, שזה לא יהיה פתאום איזה מרצה שגם עובדת בפרקליטות אלא מדובר על סגל זוטר של נשים שלמה הן לא יכולות להיות כמרצות בסגל בכיר, האם בגלל החסם שהן לא יכלו לצאת לפוסט דוקטורט או בגלל דברים אחרים. חשוב מאוד שתביאו את הנתונים האלה כי אז אפשר יהיה להתמודד איתם.

לפרק את זה שלא - - - כי יש לפעמים שבאים ואומרים, אה, היא במילא שופטת, היא במילא פרקליטה, נגיד בפקולטה למשפטים שזה אני מכירה. חייבים לבדוק מה זה סגל זוטר ולראות כמה הן מקופחות וכמה הן - - - וגם הנושא הזה של איך מפטרים אותן. אני מאוד מבקשת שתבדקו את זה שמפטרים אותן כל חצי שנה ולעולם הם לא יכולים לקבל קביעות ולעולם הם גם לא יוכלו להיכנס לסגל בכיר. מי שנכנסת לסגל זוטר דינה להישאר בסגל זוטר וזה מאוד חשוב שתבדקו את זה. וכמובן הרוב זה גם נשים. תבדקו את זה. תודה.

אנחנו נבדוק את הסוגיה הזו כשנגיע כי יש הרבה דברים.

עורכת דין איילת, יועצת משפטית איגוד מרכזי סיוע, בבקשה, קצר.

משפט אחד – אני פשוט באמת הופתעתי שהנושא הזה של הטרדה מינית לא עלה כאן בכלל כאחד החסמים להתקדמות נשים באקדמיה. נדמה לי, וכשהעליתי את זה אז אמרו לי לא זה נושא אחר. זה לא נושא אחר. אווירת עבודה מכבדת, בטוחה, מוגנת שמאפשרת לנשים להרגיש כחברות שוות במקום העבודה זה התנאי הראשון והבסיסי בכלל לחשוב על רצון ומוטיבציה להתקדם בתוך מקום עבודה. ואנחנו עוסקות המון בנושא הזה פה בוועדה, ולא רק פה בוועדה, זה משהו שבאמת הכנסת עוסקת בו המון ואם נאמר לי שזה נושא אחר אז אני מרגישה שלא התקדמנו בכלום, לא עברנו כברת דרך.

את האמת אני חיכיתי לשמוע את זה כי אני יודעת שבלתי אפשרי, במיוחד כאשר אנחנו דנו בנושא הזה, הטרדות מיניות באקדמיה, זה עלה שוב ושוב, במיוחד כאשר מתקדמים במסלול האקדמי כדוקטורנטיות וכסטודנטיות לתואר שני וכל היחסים של המנחים ועד כמה הנשים בתפקידים האלה או במסלול הזה מרגישות שהן נתונות או ההתפתחות שלהן קשורה בנושא. אני חושבת שחבל שלא עשינו איזשהו שילוב בדיון אבל אני חיכיתי לשמוע, חשבתי שאיכשהו ישתלב.

ד"ר הילה, ביקשת זכות דיבור.

אני מאוניברסיטת בן גוריון בנגב מהפקולטה לניהול וגם חברה בוועדה לקידום נשים. אני ממש בקצרה רוצה להתייחס לנושא שלא זכה להתייחסות רחבה ובדרך כלל לא מדברים עליו וזה המקור לבעיה. חשוב שאנחנו נכיר שהמקור לבעיות שאנחנו מדברים עליהן הוא חברתי ותרבותי. אחד הדברים שאנחנו רואים בצורה מאוד רחבה באקדמיה שהעולם הזה הוא עולם גברי. חשוב שנבין את העניין הזה. וכתוצאה מכך יש המון הטיות סמויות.

אנחנו רואים את זה במיוחד באקדמיה בתהליכי הערכה, בגיוס וקידום של חברות סגל וזאת הסיבה למספריים האלה שאנחנו רואים במהלך השנים. אנחנו רואים המון הטיות בהערכה, נכון שיש מדדים אבל יש גם מניפולציות על המדדים ויש גם פרשנויות על המדדים וחשוב שנשים את הדברים האלה על השולחן ונדע איך לטפל בהם. ההטיות הסמויות האלה הן גורמות גם להטיות חיצוניות לא מודעות.
ואני חושבת שצריך לעשות הרבה חינוך והכשרה ואולי אפילו קמפיין גם מחוץ לאקדמיה כדי לדבר על זה, גם חקיקה ומדיניות באופן כללי, שקיפות בתהליכי גיוס וקידום זה דבר שאנחנו התחלנו לעבוד עליו באוניברסיטת בן גוריון ואנחנו צריכים לעבוד עליו בכל המישורים בכל המקומות. וההטיות האלה גם גורמות לחסמים פנימיים. הרבה פעמים מדברים על חסמים פנימיים שיש לנשים ואני רוצה להדגיש ולהגיד שהסכנה בדיון הזה שהרבה פעמים בסופו של דבר הדיון גולש למקום שהאחריות צריכה להיות האחריות של נשים. צריך להבין שהחסמים הפנימיים הם בעצם תוצאה של בעיה - - -

אבל זה לא עלה פה.

נכון, אבל אנחנו שומעים את זה הרבה פעמים ב- - - ביניים למשל שמדברים בפורומים גבריים על חסמים של נשים. חשוב להבין שזה בעצם סימפטום ואם אנחנו רוצים באמת לעשות את השינוי שאנחנו מייחלים לו לאורך שנים, ואנחנו לא רואים אותו בצורה מאוד משמעותית כפי שהיינו רוצות, אז אנחנו צריכים לטפל בנושא הזה בצורה רב ממדית בכל המכשורים, גם בחינוך, גם במדיניות, גם בהעדפה מתקנת - - -

בסדר, כן, אבל צריך גם לזכור שהדיון הזה לא מתקיים במנותק מכל שאר מה שקורה בחברה ובמוסדות מבחינת שינוי הגישה, בוא נגיד, החברתית הקיימת והמבנה הפטריארכאלי של החברה. כלומר, אנחנו לא יכולות עכשיו לבוא ולהגיד שכאילו אנחנו, נכון שאנחנו עושות זום אין על הנשים באקדמיה אבל בפעילות הכוללת אנחנו מתייחסים לכלל הנושאים, גם מבחינה כללית.

רק יש הערה אבל ממש קצרה.

אני פרופסור בפקולטה למדעי החיים אבל מכהנת כיועצת הרקטור לקידום נשים באוניברסיטת בר אילן. בבר אילן דרך אגב הרקטור וסגן נשיא זה נשים. נאמרו כאן הרבה דברים, כמעט כל הפעילויות שנאמרו כאן אנחנו עושים באוניברסיטה בכל הרבדים, החל מהסטודנטים לתואר ראשון, שני ושלישי וכלה בסגל האקדמי, ואני לא ארחיב על כך את הדיבור.

אני רק חושבת בתור מי שממש לא צמחה על קטע של מגדר ועל הכשרה למודעות למגדר ובתור אחת שנמצאת בתפקיד הזה כבר ארבע שנים, אני חושבת שעשיתי לא מעט, אני חושבת שאחד הדברים החשובים ביותר זה מודעות והנגשה של מידע. לכן אנחנו עשינו אתר פייסבוק, יצרנו קבוצה חברתית, יצרנו אתר חדש באוניברסיטה, יש מייל קבוע שאפשר להשתמש בו. אני חושבת שברגע שהמודעות למספרים האלה, הספירה הזאת היא מאוד חשובה. אנשים חושבים שספירה זה דבר יובשני ולא משמעותי, הספירה הזו היא מאוד חשובה, היא מספרת לנו סיפורים מאוד חשובים.

ואני חושבת שברגע שהדברים מונחים על השולחן והמודעות קיימת, יש עכשיו את הקמפיין לרשויות העירוניות, תתמודדי, אז אותו דבר באוניברסיטה, צריך יותר לצאת בכל מיני פלטפורמות של תקשורת, לפנות לנשים, תתקדמו, תתקדמו הלאה. אני חושבת שזה אחד האפיקים שצריך לתעל חלק מהאנרגיות כי הן צריכות לדעת, נשים, שיש כתובת ויש יעד. וכשיש את הדברים האלה הדברים יגיעו.

אני רק אציין הסטודנטיות כאן עזבו אבל יש כמה פעילויות של נשים, של סטודנטיות שצמחו מתוך סטודנטיות בקמפוסים השונים ואני מברכת עליהם. יש תכנית של Pro Women שמביאות נשים מצליחות במירכאות שפוגשות סטודנטיות השונים, גם בבר אילן. יש תכנית של She Code שמכשירה נשים - - - בנושא של מדעי המחשב שזה מאוד חשוב. ואצלנו בקמפוס יש נשים שמתנדבות, כאלה שהשיגו מלגות שונות, שנסעו, שחוו איזושהי חוויה מיוחדת שבאות וחולקות את החוויה הזאת עם סטודנטיות, לפעמים זה אפילו סטודנטיות שחולקות עם סטודנטיות כי זה משמש מודל.

אני חושבת שיש הרבה עניין שמעבר לכסף ומעבר למלגות, זה דברים שכבר נכנסו לתוך השגרה שלנו. צריך להנגיש מידע, כמו שאת אמרת, סטודנטיות צריכות לדעת את הזכויות שלהן והזכויות צריכות להיות שקופות ושום דבר לא צריך לעשות בקומבינציות אישיות לנשים ספציפיות. מעבר לזה צריך גם שהדברים יהיו מונחים על השולחן בצורה דומיננטית וזה יכול להניע שינוי.

תודה רבה.

חברת הכנסת מרב.

תודה רבה לך גברתי היושבת ראש. אני מתנצלת שלא יכולתי לבוא קודם, היה לי כנס שלי שזה נקבע תמיד הרבה יותר מראש וצר לי. וכרגיל אני מודה לך שאת מקיימת את הדיונים האלה בכל התחומים. אני מניחה שנאמרו פה המון דברים חשובים והצעות מאוד טובות ויעילות, השאלה מה תהיה היכולת שלנו, בהיותך את ואני באופוזיציה, לגרום לזה שזה באמת יקרה חוץ מאשר באמת להמשיך ולצעוק שזה לא פחות חשוב.

אני רוצה ברשותך שלוש נקודות שבכל זאת. אחת, את יודעת, אנחנו כן נמצאות היום במצב של התגוננות מאוד משמעותית. זאת אומרת כן יש הרעה, אנחנו בבקלאש מטורף. אחד זה באמת בתחום ההטרדה מינית שאיילת ציינה בצדק ועל אותו רצף נמצאת ההפרדה. המהלך היום של הפרדה בין נשים וגברים, הדרה של נשים ומזעור הנוכחית שלנו, ממש, זאת אומרת סילוק שלנו מהשטח בוודאי כסמכויות. זה הדבר. הערעור על הלגיטימציה של נשים להיות סמכות לא רק לנשים זה דבר שההשלכות שלו באקדמיה עלולות להיות הרסניות ממש אם אנחנו לא נצליח לעצור את זה, ורק תחזיקו אצבעות שבית המשפט העליון יעמוד בפרץ של ההתקפה עליו בשביל להתמודד בצורה טובה עם העתירה נגד ההדרה הזאת.

ודבר אחרון, בסוף בסוף, אנחנו צריכות לשנות את הכלכלה. עד שהכלכלה לא תכלול את עבודות הבית וגידול הילדות והילדים, ותחלק אותם בין כל בני האדם ללא קשר למינם ולמגדרם אז אנחנו ממשיכות להסתובב באותם לופים. וזה אחד האתגרים הכי משמעותיים שהאקדמיה צריכה להתחיל לעבוד ולגבש תכניות אך איך אנחנו משנות את הכלכלה. כי זה דברים שעוד אין לנו בכלל הצעות מדיניות בשבילם. זו פריצה תודעתית שחייבת להיעשות אז לאלה מכן שנמצאות כאן אני קוראת להתחיל לייצר את הכפפה הזאת ולהרים אותה.

תודה רבה. אהבתי לייצר את הכפפה ואחר כך להרים אותה כי בדיוק חשבתי לי איך אפשר שהאקדמיה תעזור בזה לשנות את הכלכלה ולתת פתרונות אם הנשים לא נמצאות שם, כלומר מי יעשה את זה.

אני חושבת שכהרגלנו בכל שנה אנחנו מנסות לעמוד על מה בדיוק הצלחנו או לא הצלחנו להשיג בשנה הזאת כדי לשנות את המציאות של או הנוכחות של נשים באקדמיה הישראלית. אני חייבת להגיד שהאקדמיה בדרך כלל אמורה להיות אחד המוסדות המהפכניים שמביאים - - -

היא לא.

אמורה אמרתי. חיכיתי עם לצערי, זה יבוא. אמורה להיות המוסד המהפכני שמביא גם תודעות חדשות לחברה, גם עוסק בהבנת העוולות הקיימות וניסיון לשפר ולתקן. לצערי הרב זה לא בהכרח אמור להתקיים כמובן מאליו וזה לא חייב להיות שקורה באופן הטבעי ביותר.

אני מתחילת הקדנציה הזו, גם כיושבת ראש הוועדה, מזהירה כל הזמן מהבקלאש ומהנסיגה שקורית בחברה הישראלית בכל מה שקשור לשינוי המגדרי ולמהפכה הפמיניסטית שקרתה בסוף שנות ה-70, 80 ותחילת ה-90. לצערי הרב, אפשר לסמן כמה דברים שמתפתחים ושיכולים להשפיע לטווח אפילו לא רחוק אלא ממש קרוב בנושא הזה. ואנחנו דיברנו בוועדה הזו על הנושא של הדרת נשים וגם על הנושא של הפרדה מגדרית, ובמיוחד במוסדות להשכלה גבוהה, היו לנו דיונים בנושא הזה. לצערי הרב, לא רק שלא מגבילים את ההפרדה אלא ההפרדה הולכת ומתרחבת, לצערי, והיא לא רק שלא מפקחים עליה שלא תהיה באזורים הציבוריים אלא יש סוג של לגיטימציה אפילו של הפרדה כזו.
באווירה של הפרדה מגדרית ובאווירה של מתקפה על קורבנות או על שורדות עבירות של הטרדה מינית ותקיפה מינית אי אפשר להגיד שהמסלול של עידוד מעורבות נשים והעלאת ייצוג נשים באקדמיה ילך באופן סיסטמתי, והכיוון השני של הפרדה והדרה ומתקפה על קורבנות ילך במסלול אחר. אין. זה לא שני מסלולים נפרדים, אלא זה חייב ואנחנו רואים איך זה משפיע, וזה ישפיע ועוד נראה את זה הלאה.

לכן אני מתריעה, ואני כבר שלחתי מכתבים לשר החינוך בעניין הזה. אני לא רוצה רק ששר החינוך, כמו שאמר חבר הכנסת נחמן שי שייצא באיזושהי הצהרה על עידוד ייצוג נשים באקדמיה. זה לפחות לי לא מספיק, אלא שתהיה עמדה ברורה של שר החינוך בעניין של הפרדה מגדרית. ושדווקא לא יעודד הפרדה מגדרית. אני יודעת שיש אנשים שמסתכלים עליי ואומרים הזויה, אבל זה מה שהייתי רוצה שיקרה אם אנחנו באמת הולכים לכיוון שאנחנו רוצים לקדם נשים באקדמיה. אי אפשר לאכול את התפוח ולהשאיר אותו שלם, זה לא יכול להיות.

כמובן אני מברכת על כל התקדמות ועל כל תכנית חדשה ששמעתי עליה ולא הייתה בשנה שעברה. וזה טוב וזה יפה ואני מקווה שגם הות"ת ירחיב את התקציבים. אני הבנתי שיש את ה-60 מיליון לעניין של המלגות ויש את התקציבים של היועצות שאני הבנתי שיקבלו תוספת תקציבית. אשמח לקבל את המידע הזה מסודר ולנסות להראות לי בתוך התקציבים שלכם מה אתם חושבים שמהתקציבים האלה יתרום לעידוד ייצוג נשים. אני אשמח גם שברגע שיהיו לכם הנתונים המדויקים שאתם אוספים עכשיו ושיכללו גם את הסגל הזוטר לקבל את זה לוועדה ואולי נקיים דיון אחר כך, כולל אם אפשר פילוח מגזרי ולא רק פילוח מגדרי.

אני חושבת שהגיע הזמן אולי לייעץ ליועצות, לפתח מדריך זכויות מגדרי בתוך האוניברסיטה שיהיו כל הזכויות מקובצות במקום אחד, נגיד לכלל הסטודנטיות לאורך כל המסלול האקדמי כדי שכולם ידעו מה מחכה להם ומה האופציות הקיימות כדי לעשות את זה.

אני שמחתי לשמוע על העניין של סטודנטיות לרפואה. אני עדיין זוכרת שבשנה שעברה זו הייתה אחת ההמלצות שאנחנו דיברנו עליהן ושלחתי מכתבים לכלל האוניברסיטאות שעוסקות ואני שמחה לראות שזה הולך ונעשה יותר ברור ופועל באוניברסיטאות.

אני חושבת שבכך כיסינו את רוב הדברים עד השנה הבאה. אולי בשנה הבאה נשמח לשמוע על עוד התפתחויות. תודה לכולם ואני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.