פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



37
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
25/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 347
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, י"ב בתמוז התשע"ח (25 ביוני 2018), שעה 10:37

8,000 שארית יהודי אתיופיה עדיין מסורבי עליה לישראל - חוות דעת מבקר המדינה בנושא יישום החלטות הממשלה באשר לעליית יהודי אתיופיה, אלול התשס"ח, ספטמבר 2008 - ישיבת מעקב שנייה

חברי הוועדה: שלי יחימוביץ – היו"ר
אברהם נגוסה

ינון אזולאי
אלי אלאלוף
יוסי יונה

אייל מדן - רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

שלמה מור יוסף - מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, משרד העלייה והקליטה

אברהם רוזן - דובר, המשרד לשירותי דת

יובל חיו - מנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה, משרד מבקר המדינה

ציפי שלזינגר - עורכת דין, עוזרת למנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה, משרד מבקר המדינה

אורן כהן - סמנכ"ל ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

הילה טל-אביטן - מנהלת תחום חברה, משרד ראש הממשלה

יהודה שרף - מנהל היחידה לעליה קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

אדנה טדלה - שליח הסוכנות היהודית באתיופיה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

מנחם ולדמן - מנהל תוכניות היהדות לעולי אתיופיה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל

הרב יואל בן נון - חבר נשיאות הוועד הציבורי למען העלאת יהודי אתיופיה

אבנר פורת - אחראי תחום חקיקה, חותם

חיים שאטו טגניה - רב קהילה, ירושלים

אורן הניג - מרכז ליב"ה

ידידה וולף - Government Relations, הפדרציות היהודיות - צפון אמריקה

משה בר - יו"ר ארגון תנו יד לחירש ונכים למען נכים

יערה מרדכי - סטודנטית, הקליניקה המשפטית לרב-תרבותיות

אייצ'לותם מסלה - מייצג את רב הקהילה באשדוד

אברהם ירדאי - יו"ר, ארגוני עולים מאתיופיה

גל זעירא - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

ספי בילילין - פעילה, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

בקלו מנשה - פעילה, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

וורקו באיה - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

אנדאלאמאו טשומה - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

טדלו בלילין - פעילה, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

ישינט בקלו - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

בירקו מקונן - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

ארגע וובנך - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

מולו אשגר - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

דגיטו קרבה - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

טירו אלמה - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

שרון אנג'ל - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

אסריי וונדמאגיין - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

יונתן צ'קול - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

יטייש איילו - פעילה, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

טדי אנדשאו - פעיל, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

מולו דמלאו - פעילה, המאבק לעליית יהודי אתיופיה

חנה פריידין

א.ב., חבר תרגומים

8,000 שארית יהודי אתיופיה עדיין מסורבי עליה לישראל - חוות דעת מבקר המדינה בנושא יישום החלטות הממשלה באשר לעליית יהודי אתיופיה, אלול התשס"ח, ספטמבר 2008 - ישיבת מעקב שנייה

שלום לכולם, בוקר טוב, אני חייבת לומר לכם שאני פותחת את הישיבה הזאת בצער ומחאה ובכעס גדול מאוד וגם בכאב על כך שאפילו כבשת הרש, הדבר הקטן הזה שעליו הייתה הסכמה, של העלאתם של 1,000 משארית יהודי אתיופיה שיש להם קרובים מדרגה ראשונה כאן בישראל, אפילו הדבר הזה לא יוצא לפועל. העובדה שאני מדברת על ה-1,000 האלה, שלא תהיה אי הבנה, לא מונעת את המחאה הקשה שלי ואני בטוח שגם של חבריי כאן, על כך ש-8,000 משארית יהודי אתיופיה עדיין נמצאים באדיס ובגונדר והם מסורבי עלייה בעיניי, לכל דבר. בנסיבות אחרות ויותר הגיוניות וצודקות, הם היו כבר מועלים לכאן מזמן במסגרת חוק השבות, אלא שלמרבה הצער ובגלל אפליה בוטה, מה שחל עליהם הוא חוק הכניסה לישראל שמביא אותנו שוב ושוב אל תוך השוקת השבורה הזאת.

אני רק אחזור על עיקרי הדברים. בפברואר, כאן בישיבת הוועדה, ואני אציין, ישיבת הוועדה כאן היא במסגרת טיפול מאוד אינטנסיבי של עוד ועדות בכנסת ועוד חברי כנסת מהקואליציה, כמו יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת אלי אלאלוף, כמו חברי, יו"ר ועדת הקליטה, חבר הכנסת אברהם נגוסה. יש חברי כנסת נוספים שהם מאוד פעילים בנושא ועובדים בו כל הזמן.

יושב ראש הקואליציה, דוד אמסלם.

יושב ראש הקואליציה, דודי אמסלם, שגם הוא מאוד פעיל בעניין. זה לא שאין קבוצת ח"כים דומיננטית שמובילה את המאבק. יש, ובכל זאת אפילו אנחנו, המאמצים הגדולים שלנו נופלים על אוזניים ערלות ושוב ושוב אנחנו נתקלים בקיר הזה שהוא מאוד מקומם ומרגיז, ויש לי דברים עוד יותר קשים להגיד על זה, אבל אני לא אחזור עליהם.

אני אזכיר, כאן בישיבת הוועדה, לפחות שבוע שעבר הייתה ישיבה אצל אלי. כאן בישיבת הוועדה בפברואר אמר מנכ"ל רשות האוכלוסין, פרופ' שלמה מור יוסף שיושב כאן איתנו, שהעביר מכתב למנכ"ל משרד רוה"מ, אלי גרונר, ולפיו בשנת 2018 אפשר יהיה לטפל ולאשר העלאתם של 1,000 נפשות נוספות מגונדר ומאדיס, הורים לאזרחים ישראלים שנמצאים בארץ. אני יכולה להגיד שאני בליל התקציב הייתי תחנת תמסורת בין משרד הפנים ובין משרד רוה"מ כדי שיועבר המכתב ממשרד הפנים ללשכת רוה"מ בליל התקציב, כי זה מה שאמרו במשרד רוה"מ שחסר להם. הם לא יכלו להתקשר לבד למשרד הפנים ולבקש את המכתב, ואז אחרי לילה קדחתני וגם שיחות עם שר הפנים, הועבר המכתב ללשכת רוה"מ וחשבנו שבא לציון גואל, אבל לא נמצא זמן לדון בישיבת התקציב בתקצוב העלאה של אותם 1,000 איש, ואחר כך הייתה ישיבת ממשלה ב-25 בפברואר ולא היה זמן, ואחר כך הייתה ישיבת ממשלה ב-12 במרץ, והיא הועברה לוועדת שרים לשילוב יהודי אתיופיה, ואחר כך הייתה ישיבת ועדת שרים ב-18 ביוני, שבוע שעבר, שאתה קיימת את הישיבה יום לפני, נכון? והיינו בטוחים שזהו, נגמר הסיפור, זה יאושר כבר. חגגנו, כמעט הרמנו כוסית, והנה הוועדה הזאת התפזרה בלי לקבל החלטה. הדבר הזה לא מקובל עלינו. את זה אני אומרת ממש בלשון המעטה.

אני רוצה לפתוח במנכ"ל רשות האוכלוסין, פרופ' שלמה מור יוסף, בוא תיתן לנו בבקשה עדכון.

בוקר טוב, האמת שאין לי מה להוסיף מעבר למה שתיארת, כי תיארת את תהליך קבלת ההחלטות, ותהליך קבלת ההחלטות הוא תהליך קבלת החלטות של ממשלת ישראל. הוא לא תהליך קבלת החלטות ברשות אוכלוסין והגירה. הייתי גם בישיבת הממשלה שלא דנו בה וגם בישיבת הממשלה שדנו בה וגם בישיבת ועדת השרים שהייתה בשבוע שעבר. בישיבת ועדת השרים הוצג כל הנושא. הסיכום היה שראש הממשלה ייפגש עם חברי הכנסת ויקבל החלטה, כך שמעבר לזה הנתונים נשארו - - -

זאת הייתה הישיבה האחרונה ששוב נדחה, וההחלטה הייתה?

זה לא נדחה. זו הייתה ישיבה שבה היה גם סמנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם אני וגם נציגי האוצר. הציגו את הנושא הזה מכלל היבטיו וראש הממשלה בשלב זה לא קיבל החלטה, אז פה אנחנו עומדים.

הייתה פגישה עם חברי הכנסת?

זה אני לא יודע.

אלי, הייתה? ההתפתחות הייתה שהם יפגשו עם דודי אמסלם ועם אלי אלאלוף, כאילו הם לא נפגשו איתם כבר אלף פעם. אני מבינה שגם ההתפתחות הזאת לא התרחשה.

לא.

אני שומע את זה ממך. אני לא מעורב בלוח של ראש הממשלה, אבל הסיכום היה שראש הממשלה ייפגש עם חברי הכנסת הרלוונטיים שהזכרת את שמם במהלך הדיון. אני לא יודע אם זה הסתייע או לא הסתייע.

לא הסתייע, הנה, שמענו.

פרופ' מור יוסף, אני מבינה מה שאתה אומר. אני מבינה שאתה אומר שמבחינת הפקידות או מבחינה ביצועית הכול מוכן ואפשר להעלות כאן ועכשיו 1,000 משארית יהודי אתיופיה שיש להם ילדים בישראל, שהילדים שלהם משרתים בצבא, שהם ממש בשר מבשרנו, אבל בעצם מי שמעכב את זה הוא ראש הממשלה?

אני לא אמרתי שראש הממשלה מעכב את זה. אמרתי שההחלטה הזאת צריכה להתקבל ברמת הממשלה, בין השאר בגלל ההיבטים התקציביים שלה.

ויש לך הערכה למה היא לא מתקבלת? הרי זה לא הגיוני.

אני מנכ"ל משרד ממשלתי.

יש לך בכל זאת איזושהי עמדה ביחס לאי ההחלטה הזו? אתה חושב שהיא נובעת ממניעים אידיאולוגיים, מוסרים, פוליטיים? אני לא יודעת.

תקציביים.

חבר הכנסת אלי אלאלוף, בבקשה.

אני חושב שהדיונים בממשלה הם יותר מדי טכניים וטכנוקרטיים ולא יוצאים מנקודת המוצא הבסיסית מה זו ציונות. צריך קודם כול לדאוג למי שרוצה להזדהות עם המדינה שלנו, לבוא לפה, בלי שום בדיקה טכנית באמצעות רשם האוכלוסין וכל מיני גופים שאמורים טכנית. שנדע, היום האוכלוסייה הזאת שמזדהה עם המדינה, שחלק ממשפחותיהם פה, החלשים ביותר, ביניהם מתים, אני חוזר על המילה מתים, ולא סתם מתים. החלשים ביותר, תינוקות וקשישים. ומדינת ישראל ששמה לה דגל לרוץ בכל מיני פינות בעולם להציל מי שזקוק לשירות רפואי, האוכלוסייה הזאת לא זקוקה - - -

כן, אנחנו יודעים לשלוח משלחות לקצוות תבל.

וזה אחד הדברים החמורים, שזו בגידה בציונות שלנו, וזה מאוד חשוב שנדע. מדינת ישראל הפסיקה כל שירות ל-8,000 איש ואישה וילדים וקשישים שכמהים לעלות לישראל, ולא רק היא כמדינה, אלא גם העם היהודי בתפוצות הפסיק כל עזרה. לא ספרי תפילה, ודאי שתפילין זה יקר מדי בשביל לתת לאתיופים, לא שירותי בריאות, לא מזון לתינוקות. אפשר לתת, אבל רק לאלה שבגונדר, לא באדיס אבבה. לא צריכים לאכול התינוקות באדיס אבבה.

שנייה, אלי. מי זה התינוק שאיתנו? מי זאת האימא?

יש לה הורים שממתינים באתיופיה.

הורים של התינוק?

לא, ההורים של האימא.

וזאת הנכדה שלהם. איך קוראים לקטנה היפה הזאת?

שי.

מתנה מאלוהים, לא מהמדינה שלנו.

אני משלים. נמצאים היום כ-8,000 אנשים שמרגישים יהודים. אילולא היו בתפוצה אחרת של העם היהודי, היו עוזרים להם לעבור גיור.

אלי, אם הם היו לבנים, בוא נקרא לילד בשמו - - -

אני אגיע גם לזה. אני חייב להגיד, כי אנחנו עושים טעות אם ניתקע בחשיבה הטכנית שיש כרגע בממשלה, אם לא נחזור למהות של המדינה, ואם לא נעשה את זה, אז לא נבין שמשאירים בצד קהילה יהודית שלמה, ואני אומר יהודית, כי גם פה בארץ כבר התרגלנו לטרמינולוגיה אחרת.

אלי, אני מפסיקה אותך רגע. אנחנו יודעים שיש את הנתיב של האתוס הציוני שכל מי שהגיע לכאן מחברי הכנסת לוועדה, מאמין בו ומאמין שצריך לחבק אותם ולהעלות אותם לפי חוק השבות, אבל אנחנו לא יכולים לברוח מהעובדה שאפילו החלטה טכנוקרטית כמו שאתה קורא לה, שכבר עברה את כל ההליכים, של העלאה של 1,000 מי שיש להם קרובים ישירים בישראל. למה לעזאזל היא נתקעת?

ה-1,000 של השר דרעי, ואני מכבד אותו, ואפילו מותר לי להגיד שנאמר לי בשיחה אישית איתו, זו הייתה כוונה כנה שלו. הוא לא הצליח לעבור את המבחן הטכנולוגי של ישיבת ועדה, וחשוב שנחזור להסתכל על יהודי אתיופיה כיהודים לכל דבר, כי במדינות אחרות לא עושים להם את בדיקות הציציות המיותרות האלה.

אלי, מה אומר שר האוצר על ה-1,000?

אומר שר האוצר שאין בעיה תקציבית. בדיוק כמו שאין בעיה תקציבית אם להביא מיליון איש מאוקראינה.

מי זה אייל מדן ממשרד האוצר?

אני לא אמור לאשר דברי פקידים. זה לא תפקידי.

לא, לא, חס וחלילה. לא התכוונתי שתאשר את דבריו.

יש לי בקשה. אני רוצה מייד לבקש ממדינת ישראל, קודם כול לרוץ לטפל בבריאות של הציבור הזה, של היהודים האלה, ואני אגיד מה שאמרתי גם כן אחרי הביקור שעשיתי בזכות אברהם, באתיופיה. אני מבין שלא אוהבים יהודים שחורים. אם תקראי לזה גזענות, זה הרבה יותר גרוע מזה. זו שנאה עצמית

אני רוצה להגיב על זה.

זו לא גזענות, זו שנאה עצמית, כי זה העם היהודי שלנו.

תודה. אנחנו נעשה לסירוגין, חבר כנסת ודובר אחר, חבר כנסת ודובר אחר, רק ביקשת, פרופ' מור יוסף, להגיב על זה?

כן.

ואני גם מבקש ממנו שיציג את הנתונים שהוא הציג בעבר, כי חשוב לנו - - -

אז חכה, חבר הכנסת נגוסה. תיכף תדבר ותגיד בדיוק מה אתה רוצה. בבקשה.

אני רוצה רק להתייחס לדבר אחד. לדעתי אין פה שום אלמנט של גישה גזענית של ממשלת ישראל. שמעתי מה שחבר הכנסת אלאלוף אמר.

אז מה קורה כאן? איך מתכנסת ישיבת ממשלה אחרי ישיבת ממשלה אחרי ישיבת ממשלה לאשרר החלטה שכבר קיימת, ומשום מה לא מסתייע?

כי חוק השבות מתייחס לאנשים שהם יהודים לפי קריטריונים.

אבל אפילו חוק הכניסה לישראל עם ה-1,000 הדלים האלה במקום ה-8,000, גם זה לא מצליח להבקיע את החומות.

לא לזה התייחסתי. התייחסתי שאם היו אותם אנשים עם אותם מאפיינים ממדינות אחרות, הם לא היו אפילו דנים עליהם. אם יש איזשהו שינוי, אז זה שינוי מקל, זה לא שינוי מחמיר, לאוכלוסייה הזאת. זה כל מה שרציתי לומר. זה לא אומר שלא צריך להביא אותם, אבל זה לא, לא מביאים אותם בגלל איזושהי גישה שמישהו במדינה אחרת מצבע עור אחר, היו מביאים אותו. לא היו מביאים אותו. לא היו מדברים עליו אפילו.

אוקי. משרד רוה"מ, נמצאים? תציג את עצמך בבקשה.

אורן, סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד רוה"מ.

אתה בעצם מחליף את אודי פראוור בתפקיד הזה הספציפי.

כן.

מה קורה?

כמו שהציג פרופ' מור יוסף, היה דיון בוועדה. היה דיון מדיניות, כולל על כל הסוגיה בעצם משנת 91' ועד היום.

אתה יודע מה? אני פוטרת אותך כרגע לצורך העניין מהדיון האידיאולוגי הציוני הנוקב על כך שמפקירים את ה-8,000 איש שם. אני ממזערת לך, אני עושה לך חיים קלים. אני מדברת איתך על ה-1,000 האלה. למה זה לא זז? באותו לילה של התקציב אמרתם לי, לא אתה, נדמה לי שזה היה פראוור, אם רק נקבל את המכתב ממור יוסף, הכול יהיה בסדר. כאילו אמרו לי, זה רק הדבר הקטן והבירוקרטי הזה, רק שיעבירו לנו את המכתב, ואז בלילה עבר המכתב. למה זה לא מסתייע?

אני אענה. הדיון בוועדת שרים, בגלל שיש עלויות תקציביות להחלטה, ראיתי גם שאייל הגיע והוא יכול להתייחס לזה. דרך המימון כרגע שמדובר עליה היא פלאט, ופלאט, קיבלנו חוות דעת משפטית שאפשר לעשות רק בממשלה, אז בכל מקרה לקבל החלטה עם קיצוץ רוחבי בוועדת שרים, אי אפשר. כמו שאני אומר, היה דיון כולל לגבי כל הסוגיה. אני רק מזכיר, וחברי הכנסת, חלקם לפחות זוכרים את זה. גם בהחלטות קודמות שהממשלה קיבלה, בטח בהחלטה של 2010 הייתה מחשבה או הבנה של כולם, שההחלטה ההיא הייתה אמורה לפתור את הבעיה, לסיים את הסאגה הכואבת הזאת. יש מכתבים מ-2010 שכולם היו שותפים ומשוכנעים שזה יצליח להביא את הנושא לכדי סיומו, וזה לא הצליח.

תגיד לי, אני לא מבינה. כל כך הרבה החלטות עוברות. אני מתנגדת לפלאט באופן עקרוני. לא צריך לקצץ בשירותי הרווחה והבריאות בשביל לעשות את המעשה הציוני הזה, אבל כל ההחלטות התקציביות מועברות בלי לקבל את ההחלטה על הפלאט בו ברגע. לחשוב, היה פלאט, הולך להיות פלאט של 5.3 מיליארד שקל, שכל ההחלטות שקדמו לפלאט, לרבות העלאת קצבאות הנכים, קרו בלי שהייתה החלטה בממשלה על הפלאט.

זה לא נכון.

הפלאט בא אחר כך.

קצבאות הנכים הוחלטו בליל התקציב בממשלה יחד עם אותו פלאט של אחוזים רבים שאת מתייחסת עכשיו - - -

כן, אבל ההחלטה ללכת - - -

רק בגלל הפלאט לא התקבלה ההחלטה בוועדה אחרונה?

אני אמרתי, בגלל הפלאט אי אפשר היה בכלל להביא החלטה עם פלאט לדיון בוועדה.

מה, ולא ידעתם את זה לפני כן? בטכנולוגיה אתם לא שולטים?

המטרה של כינוס הוועדה הייתה לקיים דיון עומק כמו שהתקיים, רק בסוגיה הזאת. הוועדה הקדישה את כל זמנה רק לסוגיה הזאת, בפורום רלוונטי עם כל משרד הקליטה ומשרד הפנים ומשרד האוצר וכל המשרדים הרלוונטיים. זאת הייתה מטרת הישיבה וזה אכן התקיים, דיון עומק לגבי הסוגיה בכללותה, לא לגבי ה-1,000 או לא רק לגבי זה.

תפתרו לנו את ה-1,000. תניעו כבר את הדבר הזה. כבר היינו שם אלף פעם, הרמנו שמפניות אלף פעם.

יו"ר הוועדה בוודאי מסכימה שהחלטה על 1,000 לא פותרת את הבעיה.

תפתרו את ה-1,000. אני לא אמרתי שפותרת את הבעיה. זה שאתם לא מסוגלים אפילו לפתור את הבעיה שהיא לכאורה טכנית. לא ידעתם שצריך קודם פלאט?

פורום ועדת השרים חשב שנכון - - -

מה המסקנה? שהדיון עומק יחזור על עצמו?

אני חייב למחות. אני לא חושב שלהאשים אותנו בחוסר ציונות זה דבר הוגן.

אתה יכול להגיד לנו מתי הדיון הבא על העלאתם של ה-1,000?

אני לא יכול להגיד. הסיכום של ראש הממשלה, הדיון היה בסך הכול לפני שבוע, ביום שני שעבר. ראש הממשלה סיכם שהוא רוצה להיוועץ בגורמים נוספים, גם בחברי הכנסת.

יש מועד לישיבת ממשלה שתאשר סוף-סוף את העלאת 1,000 שארית יהודי אתיופיה שיש להם כאן ילדים?

סדר יום לישיבת ממשלה נקבע כל שבוע ביום רביעי, אז אני לא יודע להגיד מה יהיה סדר היום של כל ישיבות הממשלה.

זה נמצא על סדר היום?

של הישיבה הקרובה? שוב, הוא לא נסגר, אבל להערכתי לא.

אתה מרגיש נוח עם הפוזיציה הזאת?

אני מרגיש נוח עם תיאור העובדות, כי זה מה שקרה. אני לא יכול להמציא דברים שלא היו. אלה הדברים.

זאת אומרת, כרגע מה שאתה אומר לנו, שאין תקווה, אין תאריך לישיבה, הכול בעיון מחדש וגם ה-1,000 לא הולכים לעלות לישראל?

אני לא יודע לענות לך על זה כיוון שהפורום שמקבל את ההחלטות הוא הממשלה כולה. זו החלטת מדיניות, זו לא החלטה שהיא החלטה שפקידים מקבלים, לא אני ולא שלמה ולא אף אחד מהפקידים שיושבים פה בחדר.

זה פשוט מזעזע.

חבר הכנסת יוסי יונה, בבקשה.

אני לא חושב שהבעיה היא של ציונות, אני חושב שהבעיה היא של ציונות סלקטיבית, בואו נקרא לילד בשמו. לשון המעטה, אין התלהבות יתרה כדי להעלות את יהודי אתיופיה לארץ. בסופו של דבר זו הבעיה החמורה שאנחנו מתמודדים איתה.

את יודעת, גבירתי יושבת הראש, שכאשר איזשהו משהו שהוא חירום, יושב ראש הממשלה, יושב שר האוצר, החלטה מיידית, עכשיו עושים את זה ואנחנו נדאג לתקציבים בעוד שבוע, בעוד שבועיים.

איזו שאלה? מסיבת עיתונאים אחת והכול נסגר.

חד משמעית, זאת אומרת, לתלות את כל העניין עכשיו באיזה שהם שיקולים בירוקרטיים ופלאט ולא פלאט, הרי זה מגוחך.

שקר וכזב.

בסופו של דבר חוסר רצון להביא אותם ולכן נתלים בכל מיני שיקולים בירוקרטיים. בואו נודה על האמת, מדיניותה של מדינת ישראל כלפי יהודי אתיופיה מאז ומתמיד הייתה הססנית ולא נלהבת ולכן אנחנו יכולים לכסות את זה בכל מיני טיעונים בירוקרטיים, פרוצדורליים כאלה ואחרים, אבל יש להגיד את האמת כפי שהיא, ואני חושב, מי שהציג את זה בצורה הכי כואבת, אדוני, באמת, אלי אלאלוף, הצגת את זה בצורה חד משמעית ללא כחל וסרק. יש שם בעיה ואני אומר זאת בכאב, לא בחפץ לב. יש כאן בעיה עדיין של גזענות ממסדית כלפי יהודי אתיופיה ולכן לא מעלים אותם, ואני חושב שאנחנו צריכים לצאת מכאן בקריאה חד משמעית לראש הממשלה, לממשלת ישראל לקבל את ההחלטה, לא החלטה פרוצדורלית. לבוא ולומר, מעלים אותם, בין אם זה 1,000, בין אם 8,000. את יודעת, גבירתי, מה הבעיה? מה החשש שלהם תמיד? שאם עכשיו אנחנו נאשר ל-8,000, יצוצו לנו עוד 2,000. פתאום הציונות מפחדת מאיזושהי גלישה של עוד ועוד אלפי יהודים. שיבואו עוד 2,000, שיבואו עוד 5,000. אם הם זכאים על פי חוק השבות להגיע לישראל, שיבואו. מה כל כך מפחיד אותנו? המטרה שלנו זה לבוא ולהגדיל באופן דמוגרפי את האוכלוסייה של מדינת ישראל, אז למה דווקא כאשר מדובר ביהודי אתיופיה הדבר הזה נעצר? זה חמור ביותר ואני חושב שאנחנו צריכים לצאת מפה בקריאה חד משמעית לראש הממשלה, תפעל. לא לקבל החלטה, ההחלטה כבר התקבלה. תפעל. פשוט זה מה שצריך לעשות.

תודה, גבירתי. אני מצטער שאני צריך ללכת, כי יש דיון בוועדת החינוך בנושא חשוב, למרות שלא חשוב כמו הדיון הזה.

תודה, יוסי.

יונתן צ'קול ממטה המאבק, בבקשה.

ברשות חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת אברהם נגוסה וכל המכובדים פה, שלום רב לכם. כמו שאמרת, קוראים לי יונתן, אני עתודאי בצה"ל ואני מייצג את מטה המאבק כרגע. יש מאחוריי אלפי משפחות יהודיות בישראל שמייחלות וממתינות לפגוש את היקירים שלהם, הורים וילדים מופרדים.

דבר ראשון, זה קבלת החלטת ממשלה רב-שנתית, גורפת, להעלות את כל זרע ישראל מהקהילות גונדר ואדיס. מדובר ב-8,000 נפשות ידועים כבר, ודבר שני לזה לבצע את ההחלטה באופן מיידי. אני פה היום יחד עם אימא שלי. אימא שלי השאירה מאחור את אימא שלה, סבתי.

יושבת מאחוריך?

כן, היא יושבת מאחוריי.

מה שמה?

אסנקה.

אהלן, שלום.

אימא שלי השאירה מאחור את אימא שלה, את ארבעת האחים שלה ואת סבא שלה.

סבתא שלך, איפה היא נמצאת, באדיס או בגונדר?

הם כרגע נמצאים בגונדר. הם ממתינים כבר הרבה זמן. סבא שלי ז"ל המתין גם יחד איתם ופשוט נפטר עם הזמן.

כמה שנים אתם מנותקים מהמשפחה שלכם?

מאז שאני עליתי יחד עם ההורים. אנחנו 15 שנה. הם המתינו יחד איתם 20 שנה.

הם היו אמורים להיות ב-1,000 שעולים עכשיו?

הם היו אמורים לעלות עם ה-1,300 שהיה כבר בהחלטה של 2016 שבוצעה ב-2017, שעלו כבר. הם לא נכנסו להחלטה הזאת בעצם.

וב-1,000 האלה הם אמורים היו להיות?

הם היו זכאים לפי ההחלטה הקודמת. אם מביאים את ההחלטה של ה-1,000 גם עכשיו לפי ההחלטה של 2016, אז הם היו אמורים להיות זכאים לעלות.

אנחנו, המשפחות בארץ דורשים החלטה רב-שנתית שמסתמכת על ההחלטה של 2015, החלטה מספר 716, שמאפשרת עלייה ל-8,000 הממתינים, שהם ממתינים בגונדר ובאדיס.

רבותיי, אני נפגשתי עם כולכם בארבע עיניים או יותר ופעם ראשונה ואפילו פעם שנייה, ולא קיבלתי שום דבר. לצערי לא קיבלנו שום מענה. מי שצריך לקבל את ההחלטה זה שר הפנים אריה דרעי, ראש הממשלה. בבקשה, שיבואו, יגידו לאימא שלי למה היא לא יכולה לראות את אימא שלה. שיגידו לאלפי החיילים שכרגע משרתים - - -

אימא שלך דוברת עברית?

היא לא דוברת עברית. שיבואו ויגידו לה למה היא לא יכולה לראות את אימא שלה, את האחיות שלה. לאותם חיילים שנלחמים עכשיו ונמצאים יום-יום בשביל המדינה הזאת, שיבואו ויגידו להם למה הם לא יכולים לראות את האחים שלהם, את ההורים שלהם. שיבואו ויתנו תשובות לכל קרובי המשפחה של 8,000 הממתינים.

אני רוצה עוד משהו לציין, שישנה הסכמה מלאה בין ראשי הקסים, רבני הקהילה. הרב ראובן וובשת שביקר לאחרונה גם בקהילות בגונדר ובאדיס, והוא קובע והכריע שיש להעלות את האחים שנשארו מאחור. יחד איתו ראש הקסים, ליקת כוהנה קקויי, הוא קובע שיש להעלות את זרע ישראל בדחיפות. יש אצלי פה את כל המסמכים משנת 92' עד 2018, של הסכמה מלאה בפה אחד של רבנים מהעדה שמסכימים להעלות את שארית יהודי אתיופיה.

אני קורא עכשיו לראש הממשלה ולמקבלי ההחלטות להביא החלטה רב-שנתית שתביא לסיום של העלייה של 8,000 האחים שלנו שנשארו מאחור, בהקדם האפשרי.

תודה רבה, יונתן.

חבר הכנסת אברהם נגוסה, בבקשה.

תודה גבירתי היושבת ראש. אני מאוד מברך אותך שאת עושה בהתמדה במאבק הזה. אנחנו נמשיך עד שהיהודי האחרון יגיע למדינת ישראל ויתאחד. לא יעזור לאף אחד.

אנחנו דורשים פה שממשלת ישראל תמלא את חובה המוסרית והחוקית, כי ממשלת ישראל קיבלה ב-15.11.2015 החלטה שהתקבלה פה אחד בממשלה, ללא התנגדות של האוצר שעכשיו מביאים את זה כתירוץ. זו חובה חוקית של הממשלה שהיא קיבלה. עכשיו היא מפרה הפרה בוטה את החלטותיה שהיא קיבלה פה אחד.

גבירתי, הבעיה זה לא הכסף, זה לא התקציב, זה תירוצים, אבל אני רוצה לצטט מדוח של משרד הקליטה ב-1973 על כל יהודי אתיופיה לא רק לאלה שבאו. כך כתוב, ב-1973: "זרים, הפלאשים מכל הבחינות לעם היהודי" המסקנות של הדוח היו "שאין לפעול כלל להגברת זיקת העדה למדינת ישראל". עוד ציטוט. "מבחינה לאומית, חברתית, זרים הפלאשים לגמרי לעם ישראל. מעולם לא הייתה להם זיקה כלשהי לעם היהודי מאז גלה מארצו וכנראה גם על קיומו לא ידעו". כיוון שעל פי ההלכה הפלאשים אינם מוכרים כיהודים, אינם יכולים גם לעלות לישראל על פי חוק השבות.

אני רוצה להגיד גם לאותה קהילה שהיום מונה מעל 40,000 במדינת ישראל, היא אמרה ככה, רק מה שינה את המצב? שבאותה שנה, ב-1973 הרב עובדיה יוסף זצ"ל בא ואומר, הם יהודים, צריך להעלות אותם.

נכון.

ואז מנהיג פוליטי גם צץ ב-1977, מנחם בגין, אמר, בואו נעלה אותם. מה שצריך היום, מנהיג רוחני, דתי, כמו הרב עובדיה יוסף שמקבל החלטה, גם מה שצריך, כמו מנחם בגין במובן המנהיג הפוליטי, ולכן ההיסטוריה חוזרת על עצמה. בוועדת השרים הוגשו אותם דוחות.

נגוסה, אתה חבר כנסת בליכוד. אלי אלאלוף חבר כנסת בכולנו. אתם בקואליציה. למה אתם לא תופסים את השרים שלכם ומנענעים אותם בכל הכוח? אני גם מסתכלת על זה מהזווית שלכם. זה כל כך חשוב לכם.

שיכולתי להשפיע, עשיתי עם חברי, חבר הכנסת דוד אמסלם. אם הייתה לי אפשרות לעשות את זה גם, לא הייתי מהסס לעשות עוד פעם, ואולי נלך על זה גם, ולכן אני חושב, מי שמסובב את העניינים, מפחידים את השרים, כמובן הפקידות הבכירה.

הפקידות מפחידה את השרים? זהו, שחררת את השרים מכל אחריות? שני האנשים הטובים האלה מפחידים את השרים?

אמרתי, כמו הדוח הזה שהפחידו באותו זמן.

תעשה לי טובה. נגוסה, נו, באמת, הרי שניהם, אם יקבלו הנחיה פוליטית, תוך שנייה הם מבצעים. הם רוצים לבצע. מי שתוקע את זה, זה הדרג הפוליטי. זה לא פייר להגיד את זה, לא פייר כלפיהם.

אני אגיד לך. באותה פגישה, כדי שלא ישמע את שני הצדדים, אז מנעו מחברי כנסת להשתתף באותו דיון.

הפקידות מנעה מחברי הכנסת?

אני משאיר את זה לימים אחרים, את כל העובדות.

חבר הכנסת נגוסה, עם כל זה שהמאבק שלנו כאן הוא משותף, אני חושבת שלפטור את הממשלה מאחריות לדבר הנורא הזה ולהטיל את זה על הפקידים, זה לעשות להם עוול.

חברתי, אני אמרתי לך, בהתחלה פטרתי. לממשלה יש חובה מוסרית וחוקית לבצע את החלטותיה. אני מאשים בהפרה בוטה של החלטותיה שהיא קיבלה.

תודה, חבר הכנסת נגוסה.

יטייש איילו היא לוחמת בחטיבת החילוץ וההצלה, עלתה לארץ בגיל 9 יחד עם אימא שלה ושלושת האחים שלה. תספרי לנו, יטייש, מי נשאר מאחור ומה קורה אתכם.

קוראים לי יטייש. מי שנשאר מאתיופיה זה אבא שלי ואחיות. זה אומר כרגע שאריה דרעי שנתן אישור רק לאבא שלי בעקבות כך שהייתי מצטיינת נשיא, לא בגלל שהוא יהודי ולא בגלל שמגיע לו ולא בגלל הזכויות שלו, כי הוא רצה לצאת באמת טוב למדינה, והוא אישר, אבל אני לא יודעת מה הוא עשה. הוא אישר רק לאבא שלי והשאיר את האחיות ואת אשתו שם.

ואבא שלך כבר בארץ?

לא.

למרות שאישרו לך, למרות שקיבלת את זה כצ'ופר על זה שאת חיילת מצטיינת, שאת מצטיינת הנשיא?

כי הוא נשוי ויש לו ילדים שם.

כן.

אה, אוקי, אז אפשר לקרוע אותו מהילדים שלו.

אני יודעת את הסבל. כנראה שהוא לא מבין. אי אפשר להפריד בין משפחות. אני לא יכולה להעביר את הסבל שלי לאחיות שלי, לתת להם להישאר באתיופיה ולהביא את אבא שלי.

ולנתק אותו מהאחיות שלך.

כן. אם הוא יעלה לארץ, נראה לי הוא ישתגע כמוני מרוב געגוע לילדים שלו. לא הייתי נותנת את זה לאבא שלי, כי לראות את הבן אדם שאוהבים, סובל, זה בלתי נסבל.

כמה זמן את כבר מנותקת ממנו?

13 שנה.

ונפגשת איתו במהלך ה-13 שנה?

לפני שהתגייסתי, עבדתי, חסכתי כסף והלכתי לראות אותו, ושם פעם ראשונה הכרתי את האחיות שלי.

והוא היה אמור להגיע עכשיו עם ה-1,000 איש שחשבנו לרגע שיאושרו? אתה יודע, פרופ' מור יוסף?

אני לא יודע.

את יודעת איפה זה עומד, אם יש איזושהי תקווה שהוא יגיע?

לי אומרים שהוא קיבל אישור, שהוא יכול לעלות לבד, אבל הילדים שלו ואשתו לא.

אישור מאוד מוזר ואכזרי לאשר לו לעלות לבד בלי הילדים שלו, וברור גם למה. מה את חושבת על כל הפרשה הזאת?

המדינה רואה אותנו כאזרחים סוג ב'. לא נותנים לנו את הזכויות הבסיסיות. אני משרתת את המדינה ואני מוכנה למות בשבילה. אני יכולה לעשות את מה שחייבים כל האזרחים, אבל אני מבקשת את הזכות הבסיסית גם. איך אפשר לנתק בין משפחות? הם גם האזרחים שלך. אתה לא יכול להתייחס לאלה טוב ולאלה לא. יש פה מלא משפחות שסובלים, שרואים את העצב בעיניים, כי הם קרועות מהמשפחה שלהן 20 שנה, 13 שנה וזה הדבר הכי עצוב, ואני מבקשת מהממשלה, כי זו ההחלטה, זה בידיים שלהם, שיפסיקו את קריעת המשפחות האלה.

תודה רבה, יטייש.

חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.

כולם מסתכלים על העלייה של יהדות אתיופיה כמו שחברי, חבר הכנסת נגוסה אמר, אני חושב שהרב עובדיה היה בין הנחשונים הראשונים שביקש דאז להביא את יהודי אתיופיה לארץ ועשה מאמץ גדול וכל השנים גם נעשה מאמץ גדול בעניין, וגם על ה-8,000, העלייה זאת. אני כרגע לא נכנס אם יהודים או לא יהודים. יש פה מכתב שאומר שכן, שלא, זה לא העניין. יש פה בעצם עלייה שגם בהחלטת ממשלה הוגדרה כהומניטרית ואני חושב שאם יש החלטת ממשלה, כשראש הממשלה רוצה, הוא יודע להביא את זה למקום הזה. הוא יודע גם לכפות שרים. השר דרעי עושה המון. אני לא מכיר את המקרה הזה ספציפית, אני חייב להגיד, אבל הוא עושה המון גם כשפונים אליו, ולא בשביל התקשורת כמו שנאמר פה. זה לא מכובד להגיד את זה על השר דרעי, אבל הבעיה היא בעיה שצריך לכפות את ראש הממשלה לקום ולעשות מעשה. זה נמצא אצלו, לפתחו, ומקווים שעזרת השם הדבר הזה יבוא לפתרונו. רק שתדעו שמבחינת יהדות, יש הקלה מיוחדת ליהדות אתיופיה, שבודקים ביהדותם עד שבע דורות אחורה על מנת למצוא את היהדות, להביא אותם מחוק השבות, לאו דווקא הומניטרי אלא דווקא מחוק השבות. יש שבע דורות אחורה בשביל להקל עליהם, להביא אותם, אז יחד עם כולם אני מקווה שבעזרת השם הבעיה הזאת תיפתר ואנחנו פה בשביל לעזור ולסייע.

חבר הכנסת אזולאי, באמת אתה חבר כנסת חדש, צעיר, עם המון אנרגיות. את אבא שלך אנחנו מכירים טוב, איש נפלא באמת. באמת ישבו כאן באופן יוצא דופן חברי כנסת מהקואליציה, מש"ס, מהליכוד, מכולנו. היה גם יוסי יונה מהמחנה הציוני. יש לכם כוח ביד. יש מקומות שבהם אפשר פשוט לעשות מעשה ולהפעיל לחץ אמיתי, וכאן כבר זה כל כך נורא, גם ההיתלות הזאת בפרטים טכניים, ולא היה פלאט וכן היה פלאט ותעבירו מכתב ואל תעבירו מכתב ונשמע את זה. זה כל כך צורם וכל כך נורא ומזעזע. קח את זה על עצמך.

קודם כול אמרת שאני חבר כנסת יחסית חדש וזה נכון.

אגב, זה זמן מצוין לעשות דברים מהפכניים. אחר כך כבר אתה כבר רואה שרשרת של עוולות, ויש סכנה לח"כים מסוימים שליבם נעשה גס בעוולות האלה, אז בהתחלה בטוח אתה רואה את זה.

אני קודם כול מוכן לשמוע ולהיפגש עם האנשים שנמצאים פה, שאיתי עדיין לא נפגשו, ובשמחה רבה לשמוע את הבעיה ולבדוק. אם ניתן לעזור ולסייע עד כמה שניתן, אני תמיד לכל אחד אשתדל לעזור, ואני עובד עם חברי גם, משתדלים לעשות דברים ביחד. ביחד איתו נעשה, אבל באמת בל נשכח, איך אמרת, יש את הממשלה. ראש הממשלה רוצה, הוא יודע לכפות דברים.

כן, רק הזכרתי שאתם חברים בממשלה.

אנחנו חברים בממשלה, בסדר. אנחנו גם נשתדל ונעשה עוד דברים וגם את זה, מה שאפשר.

בסדר גמור. תודה.

אני רק רוצה להגיד, אבא שלו היה באתיופיה ופעל שנים.

כן, אנחנו יכולים לספר את שבחו.

גם שהוא היה סגן שר הפנים, עם הרב עמאר הוא הלך.

חשוב לי לציין.

כן. הרב מנחם ולדמן, מנהל תוכניות היהדות לעולי אתיופיה בסוכנות היהודית ורב הקהילות היהודיות באתיופיה.

אני אברהם ירדאי. נרשמתי ראשון כדי לדבר בעניינים האלה. באתי מאשדוד. האם את יכולה לתת לי לדבר?

אני כבר אומרת, יש הרבה רשומים.

אני בהתחלה נרשמתי.

סליחה אדוני, סדר הדוברים הוא לא לפי סדר הרישום, אני כבר אומרת. קודם כול לחברי כנסת יש עדיפות כי זאת הכנסת. האנשים שעניינם נוגע אישית, יש להם עדיפות גם, שזה קשור לגורלם ולגורל משפחתם, וכמובן נציגי הממשלה שהפתרון הוא בידיהם. אתה רואה את זה? כל זה, זה אנשים שביקשו לדבר. לצערי הרב מאוד, אני בטוחה שיש דברי טעם לכולם, אנחנו לא נוכל לאפשר לכולם לדבר, ולא מניתי עוד את נציגי מבקר המדינה שעשו דוח על העניין הזה.

הרב מנחם ולדמן, בבקשה.

כבוד יושבת הראש, אני רוצה קודם כול לדבר בשם אותם שמדברים עליהם, אותם בני הקהילות הממתינות לעלייה באתיופיה. אני מלווה אותם יום-יום, 26 שנים, שם ופה. את יהדות אתיופיה אני מלווה כבר 36 שנים. קודם כול שנדע כולנו על מי מדובר. אני אגיד את זה בשמם. אנחנו מזרע ישראל. אבות אבותינו התנצרו, אבל חזרנו בתשובה. אנחנו חיים כיהודים בקשיים גדלים. רוב הקרובים שלנו שעלו, כ-50,000 נפש, רוב יוצאי אתיופיה בישראל שייכים לקבוצה הזו, עלו לפי המפתח של צאצאים יהודי אתיופיה מצד אמותיהם. אכן, כ-80% היו מצד אמותיהם, שעלו, כלומר יהודים על פי ההלכה, ולמרות זאת עברו השבה ליהדות וגיור. משרד הפנים שיודע היטב לבדוק אחד-אחד אם הוא מזרע ישראל, אם הוא לא מזרע ישראל וכו' וכו', כבר בדק אותנו לא פעם ולא פעמיים. היינו ברשימות ונבדקנו לפני עשר שנים או 15 שנה או 20 שנה, אבל מכיוון שהיינו מצד האבא ולא מצד האימא, לא הועלינו, ולכן ההורים שלנו, אחים, אחיות, עלו, בני המשפחה עלו ואנחנו שם.

מה שלא חל למשל על עולים מחבר העמים.

בוודאי שחל בחומרה הרבה יותר גדולה.

אני לא רוצה לפתוח את זה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, אמר באופן ברור שלפי דעתו חוק השבות היה צריך לחול על כל מי שהוא צאצא - - -, כלומר, 80% מאלה שכבר עלו או למעשה כל אלה כמעט שעלו עד סוף 2013, היו צריכים לעלות על פי חוק השבות לפי דעתו של מאיר שמגר.

זו לא הקבוצה שמדובר עליה עכשיו.

נכון.

שיהיה ברור.

זו המשפחה של אלה.

בסדר.

אבל הטענות היו אותן טענות גם כלפי אלה שמצד האימא.

שידייק.

אני מאוד מדייק. הטענות היו גם כלפי אלה שהם מצד האימא.

מפעם לפעם עולה גל עכור של שנאה, הסתה, עוינות ואי ידיעה כלפי הקבוצה הזו. זה עלה גם לאחרונה. לשקר זה מידה מוסרית שלא מתאימה לבני אדם. גם אסורה על פי התורה. בתורה יש איסור נוסף, "לא תונו". אסור להונות, הונאת דברים, להגיד דברים שפוגעים בשני. להגיד על אדם שהוא חזר בתשובה, זכור מעשיך הראשונים וכדומה, זה איסור, או מעשה אבותיך וכו'.

למי אתה מתייחס עכשיו כשאתה אומר את הדברים האלה?

אני אגיד תיכף. זה איסור מהתורה.

לא, אתה משיב, אז תסביר לנו למי אתה מתייחס.

אנשים אמרו עליהם, הם גויים, הם נוצרים וכו' דברים כאלה על אנשים שגם פה חיים, 50,000 איש שכבר חזרו ליהדות ועברו גיור, נמצאים בישיבות ואולפנות, שומרים מצוות ועוד אומרים עליהם דברים כאלה. ישנו חרם דרבנו גרשום, זה לא כל כך ידוע. רבנו גרשום שתיקן הרבה תקנות במאה ה-11, הוא גם קבע חרם על מי שיזכיר למי שהתנצר וחזר בתשובה, והיו התנצרויות באותה תקופה באשכנז. גם בנו התנצר, של רבנו גרשום מאור הגולה. מי שיזכיר לאדם ששב בתשובה שהוא התנצר, צריך להחרים את המזכיר הזה, ופה ישנם אנשים, בקלות פוגעים בציבור גדול בשם התורה אולי, אינני יודע, ודאי מחוסר הבנה. זה גם הסתה. ציבור שלם יש פה. מה זה הסתה כלפי ציבור, להגיד עליו שהם אינם יהודים? אני מדבר על אלה שפה, וכו'.

הרב ולדמן, מה עמדתה של הסוכנות היהודית?

אני פה לא מייצג את הסוכנות היהודית בנושא הזה.

אני מנהל היחידה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית.

העמדה שלנו, שאנחנו נבצע את החלטת הממשלה כלשונה. אנחנו ערוכים לקלוט עכשיו במיידית - - -

זה לא מספיק לי. אני רוצה לשמוע עמדה מוסרית של הסוכנות היהודית.

עמדה מוסרית, הם נמצאים כאן ואלה שגם הגיעו לפני זה. את מדברת עם מישהו שהיה שם יותר מפעם אחת.

בסדר, מה העמדה המוסרית? לא מה שהממשלה תחליט, אנחנו נעשה. הרי אתם לא כפופים לממשלה.

אנחנו מבצעים החלטת ממשלה.

תסביר לי מה העמדה של הסוכנות היהודית.

העמדה של הסוכנות היהודית, שכל יהודי צריך להיות במדינת ישראל.

ומה עמדתכם לגבי 8,000 מסורבי העלייה באדיס ובגונדר?

עמדתנו היא לא רלוונטית. אנחנו בנושא הזה מבצעים החלטת ממשלה.

אין עמדה מוסרית לסוכנות היהודית? אולי עכשיו שיש לה יו"ר חדש, תהיה לה עמדה מוסרית?

אני משוכנע שגם אצל היו"ר הנוכחי, אצל נתן שרנסקי יש עמדה מוסרית. כשהוא היה שר הפנים הוא עשה רבות להעלות את יהודי אתיופיה.

אבל מה העמדה שלכם לגבי ה-8,000 השוהים באדיס וגונדר? האם אתם סבורים שצריך להעלות אותם למדינת ישראל, כן או לא? למה כל כך קשה לענות על זה?

גם אם אנחנו סבורים שכן, ואנחנו סבורים שכן - - -

מה זה "גם אם"? שאלתי, כן או לא.

אני עונה לך, גבירתי. גם אם אנחנו סבורים שכן, ואנחנו סבורים שכן, אנחנו נבצע החלטת ממשלה.

אני לא חשבתי שאתם תעלו אותם בכוח לישראל. לא צריך להביא דברים לידי אבסורדיות.

אני רוצה לשאול אותו כגוף שטיפלתם בקהילה שנשארה שם, גם במשפחות שהעליתם אותם לפה על פי החלטת הממשלה כמובן, האם אתה רואה את פירוד המשפחה פה, האם אתה רואה שהקהילה הזו שעלתה פה ונשארה היא קשר משפחתי, אותה קהילה?

אני רואה את הקשר המשפחתי, מחד, ואני גם רואה את מה שעושים בני העדה לבני העדה, מאידך.

גורמים שלא רוצים שיעלו. זה בסדר, זה בודדים.

רק תסיים את דבריך.

אני רוצה לומר בשם אותם אלפים שממתינים. שיהיה ברור לכולנו, הם לא ייעלמו. 3,000 איש קבורים בבתי הקברות באדיס ובגונדר. הם עד יומם האחרון, חלילה, יישארו שם וימתינו כדי לעלות, 5809 חלק מעם ישראל רוצים להיות יהודים שלמים, גם תהליכי גיור, כל מה שצריך. כל פגיעה בהם תוביל לנחישות שלהם ושל המאבק של בני משפחותיהם. בעזרת השם הם יבואו, אין לי ספק בדבר. אותם שמפריעים להם, שידעו שיש דין ויש דיין מבחינה מוסרית כמו שאמרת.

כן, ומותר לדבר על סוגיות מוסריות. לא חייבים לדבר רק על סוגיות תקציביות. אם היינו מדברים על סוגיות תקציביות בלבד, מדינת ישראל לא הייתה קמה, כי לא היה תקציב להקים את המדינה, אבל האתוס ניצח, מה שלא קורה כאן.

הרב יואל בן נון, חבר נשיאות הוועד הציבורי למען העלאת יהודי אתיופיה.

ברוך השם יש לנו מדינה וכנסת וממשלה. ברוך השם שאני יכול לפי הזמנתך לדבר כאן.

אני רוצה לצטט משפט ממה שבנימין זאב הרצל אמר בקונגרס הציוני הראשון. "אנו, יש לומר, שבנו הביתה. הציונות היא שובנו אל היהדות עוד לפני שובנו אל ארץ היהודים". איזה משפט, מתאים בדיוק לסיטואציה שעליה אנחנו מדברים. יש לי הצעה קונקרטית להחלטה, שהוועדה לביקורת המדינה בראשותך, אני מציע שתקבל החלטה שהקריטריונים של החלטת הממשלה מ-716 מספיקים כדי להגדיר יהודי על פי חוק השבות, כי כל חוק הכניסה זה טובות, וכשעושים טובות אז אנחנו נראים ככה. חוק השבות זה זכות. הקריטריונים של אנשים שעזבו את הכול מאחוריהם, שהשאירו את עברם, זה לא הם התנצרו, זה אבות אבותיהם. השאירו שם את אברהם. הלא באתיופיה אין מתבוללים ואין התבוללות. חוק השבות מנוסח לפי אירופה. באתיופיה אתה או יהודי או נוצרי. אין מתבוללים שחזרו. אין מזרע ישראל. הקריטריונים של 716 מספיקים לפי חוק השבות. הם צריכים להספיק לפי חוק השבות ואז נגמרו התירוצים. ברגע שהוועדה או הכנסת או הממשלה יקבלו החלטה כזאת, נגמר הסיפור ולא צריך לעשות טובות.

אני מעריצה את התמימות שלך.

אני יודע שזאת תמימות, אבל כל הציונות שלי היא תמימות.

זה נכון.

להאמין בדברים האלה זו תמימות, וקיבוץ גלויות יושב פה מסביב לשולחן. זה היה אפשרי? זה פעם קרה בהיסטוריה? זה לא קרה אף פעם. זה כתוב בתורה, זה כתוב בנביאים, זה כתוב בתנ"ך, זה כתוב בתפילה, אבל זה אף פעם לא היה. זה לנגד עינינו פה, אז זו תמימות.

כן, אני רק רוצה להגיד לך שאני אומרת בצער שלוועדה לביקורת המדינה אין סמכות להחליט החלטה הזאת.

קריאה לממשלה.

רק אני רוצה שתדע שיצאה מכאן קריאה כמה וכמה פעמים להחיל את חוק השבות על שארית יהודי אתיופיה.

לפי הקריטריונים של החלטה 716 של ממשלת ישראל, ובזה נסתייע.

באיזו שנה הייתה ההחלטה הזאת?

15 בנובמבר 2015.

הקריטריונים האלה חלים רק על הקהילה הזאת, כל אלה שמפוחדים מאלף קהילות שתבאנה. אני בעד שתבאנה, אבל הקריטריונים של 716 חלים רק על הקבוצה הזאת. הם לא חלים על אלף קבוצות אחרות, ולכן גם כל אלה שמפחידים, אין טעם בהפחדה הזאת, כי ברגע שהולכים לפי הקריטריונים של 716 ואומרים, זה חוק השבות, זה יהודי על פי חוק השבות, גמרנו את הסיפור.

אוקי. טדי אנדשאו, אתה לוחם ביחידה מובחרת שלא נאמר את שמה, רק נאמר שזאת יחידה משובחת. ספר לנו קצת על עצמך.

שמי טדי, שם מלא, טדו אנדשאו ממעלה אדומים. אני בן 21 אוטוטו. התגייסתי באוגוסט 2016. כרגע לוחם סדיר, ואני כמעט 13 שנה לא ראיתי את האחיות שלי מאתיופיה בגלל אנשים, גורמים כמוכם שנגד, לא יודע מאיפה אתם מביאים את זה שאנחנו לא יהודים.

למי אתה מפנה את זה עכשיו?

מפנה אליו ולכבוד הרב.

לא, כבוד הרב היה בעדך.

לא זה, השני.

שני הרבנים מאוד בעדכם.

לא, אליו. יש אותו.

רק אני רוצה להגיד שהרב מנחם ולדמן והרב יואל בן נון הם שני אנשים מאוד נכבדים, מאוד מוערכים ושניהם חושבים שצריך להעלות לאלתר את שארית יהודי אתיופיה.

מתנצל, כבוד הרב. אני התכוונתי אליו. יש פה גורמים מהעדה שלא יודע מה מכניסים להם לראש, לא יודע איזה אינטרס יש להם להיות נגדנו במקום לעזור אחד לשני, לעדה, וזה נראה לי לא הגיוני שאני עליתי בגיל 9 והאחיות שלי ממתינות עדיין 13 שנה. זה לא נראה לי הגיוני.

ספר על המשפחה שלך.

אנחנו שמונה במשפחה. עלינו ב-2007.

מי עלה ב-2007?

כל המשפחה כמעט חוץ משתי האחיות שלי הגדולות, הבכורות. נודע לנו אחרי שעלינו לפה, אמרו שהן צריכות לעלות כמשפחה לבד, עצמאית, ואנחנו ממתינים 13 שנה וכרגע אין שום תשובה.

וכשעליתם הייתם בטוחים שהן אוטוטו מגיעות.

כן.

ו-13 שנה לא ראית אותן, לא נפגשתם. אתם באיזשהו קשר, מדברים בטלפון?

כן, אפשר לומר. הלכתי לביקור לפני הגיוס לכמה זמן. המצב שם לא נראה טוב.

אז נפגשת איתן, נסעת לשם. איפה הן נמצאות?

קוראים לזה גונדר, כמה קילומטרים ליד אביזמן. זה לא כזה מוכר. בגיל 17 כנראה פעם ראשונה שאני זוכר את הפנים שלהן מאז שלא ראיתי אותן. אפשר לומר שבגיל 17 הכרתי אותן ומאז אין שום זכר.

מה אתה חושב על כל זה? מה אתה מרגיש?

תנו להם לעלות. מבחינתי, כשבאתי לפה, רציתי לבוא כמה פעמים אבל כששמעתי דבר אחד, שחברים שלי שמשרתים איתי מאירופה באו לפה, התחננו אליהם כמה שנים שהמשפחה שלהם תעלה. אחד מהם, באמת אני מצדיע לו, שבא לפה והתגייס כחייל בודד. למה אליהם צריך להתחנן ואני צריך להתחנן להעלות את האחיות שלי לפה? זה אחד הדברים שדחף אותי לבוא לפה.

אתה אומר שביחידה שלך יש חבר'ה מארצות אחרות שמקבלים אותם בחיבוק גדול.

זו השאל שלי לאריה דרעי.

אתה מדבר על זה עם חברים שלך מהיחידה?

מדבר על זה וזה לא נתפס אצלם. יש כאלה שרוצים להתנדב לכמה עמותות בשביל ללכת לשכנע יהודי אירופה, נקרא לזה, לדחוף אותם לפה, וגם הציעו לי את זה ואמרתי, יש לי אחיות שרוצות לעלות, יש לי עדה שלמה שרוצה לעלות לפה, למה שאני אלך לשכנע אחרים? זה לא נראה לי הגיוני.

אוקי.

את יכולה לתת לי להתגונן על המתקפה הזאת?

לא, אתה שוב ושוב מתפרץ. אני אוציא אותך מהוועדה. מאוד פשוט.

יובל חיו, משנה למנכ"ל ומנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה במשרד מבקר המדינה, תן לנו תמונת מצב של הדוח הקודם שעשית בנושא.

אני רוצה להזכיר שבישיבה הקודמת ביקשתי לא ממך, מליאורה, היא הייתה אם אני לא טועה, ביקשתי איזשהו דוח מעקב.

הקודמת.

הקודמת הקודמת. היו לנו כבר כמה ישיבות. איזשהו דוח מעקב, לא לפי סעיף 21. אני לא עושה הצבעה, אני לא מטילה עליכם לבדוק מחדש, אבל בעוקב לדוח שכבר עשיתם, לבדוק את הסיטואציה ומה קורה עכשיו. אתה שומע, אתה בן אדם מנוסה. הרי ברור לך כאן שיש מה לבדוק.

נכון ללפני כעשרה ימים אנחנו סברנו שהנושא מגיע לפתרונו.

גם אנחנו.

אנחנו עקבנו אחרי העובדה שנקבעה ישיבה של ועדת השרים. אנחנו סברנו שזה יסוכם. כרגע אנחנו מתעדכנים על תמונת מצב חדשה. בראייתנו, החלטה 1911 הניחה בסיס מחייב, כלומר, אותו סעיף 5 בהחלטה 1911 מניחה סעיף מחייב מול הממשלה להשלים את פעולתה. הדרג המקצועי למיטב הבנתנו עשה את המלאכה. רשות האוכלוסין העבירה את ה-1,000. נציגת משרד ראש הממשלה בדיון האחרון אמרה בצורה מפורשת שהממשלה נדרשת לנושא, ותמונת המצב כרגע שהנושא תקוע.

אתה מגיע לישיבות של ועדת ביקורת המדינה, אבל היו ישיבות נוספות. שבוע שעבר הייתה ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ושם גם היו נציגי ממשלה שאמרו שאוטוטו. כמעט הרמנו שמפניות כבר.

אני לא מעודכן על כך.

עשינו תמונת ניצחון משותפת.

אני חושב שהפעולה התכליתית בנקודה הזו היא פעולת מעקב, נמצא פה נציג משרד ראש הממשלה, מול משרד ראש הממשלה נקודתית לעניין היישום של ההחלטה 1911.

אני יכולה להתייחס לדברים שלך כאל היענות לבקשה שלי ומעקב ספציפי אחרי ההחלטה הזאת של העלאת 1,000 משארית יהודי אתיופיה.

אמת.

אוקי, אני מודה לך.

מולו דמלאו, תציגי את עצמך.

אני מולו דמלאו, גרה במעלה אדומים. אני בארץ 14 שנה. מאז שעליתי, כבר 14 שנה, לא ראיתי את אימא שלי.

בת כמה היית כשעלית?

אימא שלי בת 67, אבא שלי 75.

ואת?

ואני בת 37. מאז שעליתי לארץ לא ראיתי את ההורים שלי, 14 שנה.

עלית עם אחים או לבד?

התחתנתי, עליתי עם הילדה שלי, עם בעלי. גם לי אחים, אחיות, דודות. לאימא שלי יש שבע אחיות ואחים וסבתא שלי. כל המשפחה פה בארץ חוץ מאימא שלי והאחיות שלי. אנחנו לא יודעים למה לא מעלים אותה. שנה שעברה, בספטמבר, 4, כשהזמינו אותם לשם וראיינו אותה, הייתה לנו תקווה שהיא תעלה, תקווה גדולה ועדיין אנחנו מחכים ואין לנו שום דבר. זה מאוד מאכזב אותנו. זה מאוד קשה וכל אחד מבין את זה. אני 14 שנה לא ראיתי את אימא שלי. תראו, חודש אתם לא תראו את ההורים שלכם. זה בלתי אפשרי. זה מאוד קשה לי, ומי שפה ומי שאכפת לו ושיבין את הכאבים של האנשים, את הכאב שלי, שתביאו לנו את ההורים שלנו, תביאו לנו את המשפחה שלנו. למה ההורים שלי יחכו? למה האחיות שלי, שיחכו? האחים שלי יחכו 20 שנה לעלייה?

איפה הסבתא נפטרה?

באשדוד. הייתה גרה באשדוד. נפטרה לפני כמה שנים, וכל המשפחה של אימא שלי פה חוץ מאימא שלי, והילדים שלה והנכדים שלה פה. אנחנו שלושה ילדים פה ותשעה נכדים. שלושה נינים יש לאימא שלי.

ואימא שלך הייתה צריכה לעלות עכשיו עם ה-1,000?

כן. ב-4 ספטמבר 2017 הזמינו לה, ראיינו אותה. הייתה לנו תקווה שהיא תעלה ועוד פעם נעלם, אנחנו לא יודעים למה.

כלומר, היא הייתה בעצם צריכה להגיע עכשיו לישראל.

כן, כן.

על פי ההחלטה שכבר אושרה כמה פעמים.

בגלל המכסה זה לא הספיק.

ב-1,300 היא לא נכנסה אבל ב-1,000 היא הייתה אמורה להיכנס.

כל הדיבור הזה על מכסות גם, הוא פשוט מזעזע.

ואנחנו לא יודעים. מחכים. אני מבקשת ממי שפה שיביאו לי את ההורים שלי. אני רוצה לראות בבית שלי את ההורים שלי. זה יום שאני מחכה אליו. מתי אני אראה את ההורים שלי בבית שלי? תנו לי לראות את אימא שלי, תנו לי לראות את המשפחה שלי.

מולו, תודה רבה. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שאת תראי את ההורים שלך והם יעלו לישראל.

הרב חיים שאטו טגניה, רב קהילה בירושלים.

קודם כול תודה רבה שנתתם לי את הזכות לדבר.

אני חיים שאטו טגניה, משמש כרב קהילה בשכונת תלפיות בירושלים. אני הייתי אחד מהאנשים שסורבתי לעלות ארצה לפני כ-15 שנה, והנה ברוך השם, בעזרת השם עלינו לארץ. אני ממשיך ביהדות שלי ונבחן ברבנות הראשית ואני ממשיך להיבחן ואני פועל בשביל העדה לאחדות עם ישראל כולו, ומלמד את הצעירים ואת המבוגרים להשתלב בחברה הישראלית. איך אפשר להגיד שלא יעלו? זה הרי פיקוח נפש. הרי הם סובלים. אחינו נמצאים בצרה ולנו פה נוח בארץ. איך אפשר להגיד להם, אל תבואו? הם ימותו שם. הרי אנחנו נהיה שופכי דמים אם לא נעלה אותם. אם יש בכוחנו, בידנו להעלות אותם ולא יכולים לעשות, אנחנו עוברים על מצוות השם. לא תקום על דם רעך. באמת זה מאוד מצמרר אותי. אני ראיתי מכתב של מתנגדים. בכל מקום שאני הולך, מתנגדים לי. למדתי בישיבת הסדר. כולם אשכנזים שם כמובן, ובא אחד, מי שעלה לפני, אפשר להגיד כחלוצים מתוך העדה שלנו, אומר לנו, אתה לא יהודי. אתה אומר לי, אתה נוצרי, אתה גוי. אי אפשר להגיד?

מהעדה שלך.

כן, מהעדה שלי.

איך אתה מסביר את זה?

אני באמת לא יכול לסבול את זה. קשה לי.

למה זה קורה?

אני לא מבין איזו שנאת חינם. לא מבין למה זה מגיע, בתור בן אדם. עזוב, אפילו גוי. צריך שלום. מה קרה? אני לא מבין, באמת, לכן באמת, אם יש בכוחכם לעלות אותם, תעלו אותם ארצה מייד ולא להתמהמה, כי הרי אנחנו ממש עוברים על איסור תורה. מאוד עצוב לי. כאן בארץ ישראל אני פועל בשביל האחדות. אני התגייסתי לצבא, אח שלי נפצע בעזה, בשג'אעיה, וכולנו באמת נלחמים למען המדינה. איך אפשר להגיד לא להעלות אותם? סבא שלי נפטר בדרך. הוא לא זכה להגיע לארץ ישראל, אבל החלום שלו תמיד היה ירושלים עוד כשהיו אנוסים, אז מה אבות אבותינו, גם אם התנצרו, זה לא היה מבחירה חופשית שלהם.

הרב חנניה בלומרט מבת ים הביא עיתון מלפני כ-100 שנה שהיה בארץ ישראל, שמנו כמה יהודים יש בכל מדינה, אז שם אומרים, באתיופיה היו 100,000 יהודים, אז איך המספר שלהם פתאום ב-84' ו-91' המספר שלהם היה קטן? ברור שהגויים תמיד רדפו אותנו וכמו באינקוויזיציה שהייתה באירופה, גם באתיופיה הנוצרים רדפו אותנו.

אני באמת כיום עולה על פי התורה. אני גם סופר סת"ם. כתבתי את מגילת אסתר ואני ממשיך ביהדות. זה לא יכול להיות שאומרים לנו, אתם שקרנים, אתם עולים לארץ ואתם לא ממשיכים בדרך התורה. ממש זה לא נכון. יש הרבה בישיבות, הרבה חברים שלי.

תודה, הרב טגניה.

אייצ'לותם מסלה, מייצג את רב הקהילה באשדוד.

שלום לוועדה הנכבדה, שמי עורך דין אייצ'לותם מסלה, גר באשדוד. היום באתי לייצג את הרב משה ברוך, בנו של קס ליקה כהנת, ברן ברוך, הקס הגדול שהיה ממנהיגיה הרוחניים של העדה האתיופית באתיופיה, פעל שנים רבות להבאתם של הקהילה הקדושה הזאת, הציונית. פה דיברו על הציונות. אין עדה שהציונות שלה היא פשוט בלתי אפשרית. אני זוכר, בחולות של רמת הגולן, בעזה, ביחידות המובחרות, כשהייתי שם הרגשתי כל אבן ואבן, למה? המשמעות של הקהילה הזאת שעשתה תלאות דרך סודן, היום ממתינים שם בגונדר, באדיס אבבה, צריכים לסבול?

דיברו זאת על מניעים גזעניים. זה נטו מניעים גזעניים. אני עד היום הייתי מעורב בחברה הישראלית. היום אני מנהל משרד עצמאי כעורך דין. לא ידעתי שיש פה באמת גזענות. אני הייתי אטום, אבל ברגע שההחלטה הזו נפלה, פשוט התרסקתי. בגלל זה ביקשתי היום להגיע להחליף את הרב משה ברוך שנבצר ממנו מלהגיע, והוא שלח מכתב. הוא באמת ממשיך את דרכו של אבותיו, של הרב קס ברן ברוך ואת אביו, הרב יאיר ברוך שהוא אחד הרבנים הכי מובחרים שיש לקהילה האתיופית. גם נשלחו מכתבים מהמתנגדים. ליקה כהנת, אם הוא מסכים להעלות אותם, אז מי המתנגדים האלה? מי סופר אותם?

למה זה קורה? אתה יכול להסביר?

זה מניעים פוליטיים, הון פוליטי. זה רק פוליטי.

פוליטי מטעם מי? אני באמת לא מבינה.

זה כבר אני לא יודע.

זה לא חדש, כי זה גם בארצות הברית נגד השחורים השתמשו ושלחו את השחורים להילחם בינם לבינם, מה שהיום עושים הממסד כדי לצאת נקי. יש מספר קטן בתוך העדה, שולחים אותם, הבטחות של תעסוקה, הבטחות אחרות, אבל ימים יגידו בעתיד בנושא הזה. יש לפחות ארגונים שבאמת מאחורי העניין, ארגונים שנתמכים בממשלה. זה לא דבר חדש שתמיד מסכסכים כדי לשלוח את השחורים בפרונט כדי שהלבנים - - -

כן, כן, זו תופעה מוכרת בכל מעמד.

לכן זה לא חדש.

אפשר למצוא את האחדים שיצאו נגד עצמם, ואז גם כל המתנגדים שרוצים לשים רגליים, נתלים בהם ואומרים, הנה, אתם רואים, הם בעצמם בתוך העדה שלהם. זו פרקטיקה מרושעת ומוכרת.

ספי בלילין, תציגי את עצמך, ספרי מי את, מי האחים שלך והאחיות שלך שאנחנו מכירים אותם כבר.

אני ספי בלילין. יש לי אח בקבע, קאנו בילילין, ויש לי אחות, לוחמת.

מי זאת שעומדת?

אימא שלי.

מה שמה?

פאדולו. אני עשיתי שירות לאומי באגף הגיור בתל אביב. יש לי שתי אחיות. עלינו לפני 13 שנה.

מה האחיות שלך עושות?

הן ממתינות.

ובארץ?

בארץ, אחת לוחמת. היא הייתה שבוע שעבר בוועדה. היא דיברה פה. היא אחותי הקטנה. אמרו לנו שיעלו אותם אחרי שבועיים, מקסימום חודש, והנה 13 שנה אנחנו ממתינים. כל יום בוכה. אין יום שהיא לא בוכה מרוב הגעגועים. היא כבר הפכה להיות אישה חולה, אז איך יכולים למנוע ממנה לראות את הילדים שלה? איך זה יכול להיות שהיא שלחה את כל הילדים שלה לשרת את המדינה ואנחנו נלחמים בשביל המדינה, ואיך מונעים ממנה לראות את הילדים שלה, את האחים שלי? איך זה יכול להיות? והיא יהודייה והן יהודיות, הן זכאיות לעלות לארץ, אז אין שום אישור כניסה. אימא שלי יהודייה ואבא שלי יהודי וכולם פה, כל המשפחה פה, כל האחים שלי פה חוץ משתי אחיות שלי שהן היו נשואות וההורים של הבעלים שלהם גם פה, הם בארץ, אז משהו הזוי. סבא שלהם עלה, לפני שנתיים הוא נפטר, אבא שלה, וכולם פה בארץ. למה מונעים מאיתנו לראות את האחיות שלי? אני לא יודעת. אין לנו שום תשובה.

אז מי יכול להסביר את זה, גבירתי?

אני מבקשת, את גם איחרת, גם לא שמעת אותם מדברים ואת גם מתפרצת.

מקבלת.

פשוט תסתכלו. זה מה שאני מתמודדת כל היום, רואה אותה בוכה. יש ימים פשוט שאני הולכת ובאה בערב כדי לא לראות אותה בוכה. בחורה שהיא נמצאת בבסיס, כשהיא חוזרת, היא רואה את אימא שלה בוכה, 24 שעות, איך היא יכולה להתמודד עם זה? אני שואלת. תסתכלו לה בעיניים ופשוט תחליטו. אבא של האחיות שלי, גם אבא, גם אימא, הן מאותו צד וכל המשפחה פה. למה לא נותנים להן לעלות? זו השאלה שלי ואין לנו שום תשובה.

תיכף אנחנו ננסה שוב לעשות עוד סבב תשובות.

האוצר נמצא כאן?

אייל מדן, רפרנט.

בתחילת הישיבה היית כשדובר על הפלאט?

הייתי כשאורן דיבר.

האמת היא שנגמרו לי המילים, כי כל כך הרבה פעמים כבר הייתה אמורה להיות ישיבת ממשלה שאוטוטו הייתה אמורה להחליט ובסוף מסיבות מוזרות ביותר התכנסה כדי להחליט בעוד שבועיים, וחוזר חלילה, וכבר סיפרתי על המכתבים שרצו בלילה של התקציב. אמרו לי, אם רק יעבור המכתב, אמרו לי בלשכת רוה"מ, אם רק יעבור המכתב ממשרד הפנים למשרד רוה"מ, הכול יהיה בסדר בלילה של התקציב, ועבר המכתב ולא קרה כלום, ושוב ושוב, למרות שהתקבלה החלטה להעלות. עכשיו אני מדברת שוב על אותם 1,000 מי שקרוביהם שלהם - - - . אני חוסכת ממך את הדיון על האתוס של העלאת ה-8,000 ולחבק אותם כחלק מהעם היהודי. אני שואלת אותך, אני בטוחה שיש לך השקפת עולם משלך אבל זה לא רלוונטי כרגע. אני שואלת אותך בסוגיית ה-1,000. איפה זה עומד? יש לזה תקצוב? אין לזה תקצוב?

אגב, מה העלות התקציבית לפי הערכה שלכם?

אנחנו מעריכים אותה ב-180 מיליון שקל. כיוון שזו קליטה שאינה ישירה, קליטה עם גיור ועם מענקים לרכישת דירה.

אני רק אגיד שכשההורים שלי עלו לישראל, אף אחד לא עשה את החישוב כמה עולה להעלות אותם. הם פשוט עלו וביקשו מהם וקיבלו אותם בחפץ לב ואף אחד לא בדק את היהדות שלהם גם.

כל עוד לא התקבלה החלטה על ידי הממשלה להביא את אותם 1,000 איש ולא הוגדרו גם המקורות התקציביים לכך, לא נשמר מקור בתקציב 2019 וגם לא ב-2018 ולכן כפי שנאמר, יש צורך בלבצע פלאט על מנת לעדכן את סדרי העדיפויות של הממשלה ולהקצות - - -

כן, אבל קודם צריך לקבל את ההחלטה ואחר כך נשמע את הבשורות המרות על הפלאט.

ככל שתקבל החלטה, משרד האוצר יבצע את מה שנדרש בשביל לבצע.

כן, אבל זה לא שפלאט נחוץ כתנאי לקיום ההחלטה.

זה כן.

חבר'ה, ממתי? לאורך כל השנה מתקבלות החלטות ואז אנחנו שומעים בדיעבד על פלאט מטורף. אני הייתי שבע שנים רצופות בוועדת כספים, אל תספרו לי על החוק. בוועדת כספים התבקשנו תמיד לאשר בדיעבד פלאטים. אני תמיד הצבעתי נגד, אני מודה. אני לא חושבת שהגשמת האתוס הציוני צריכה לעמוד מול קיצוץ שירותי רווחה או בריאות או מה שזה לא יהיה, אבל כל כך הרבה פעמים זה קרה שהתקבלו החלטות ואחר כך היה הפאלט, שוב ושוב. צוק איתן, הפלאט היה אחרי צוק איתן. לא הייתה כאן ישיבת ועדת שרים שהחליטה האם נצא למלחמה או לא נצא למלחמה, צריך לעשות קודם פלאט. לא. התקבלו החלטות ביטחוניות, אחר כך היה פלאט. אלה סדרי עולם. משנים סדרי עולם בגללם?

גבירתי, הדבר הזה ידוע. בהחלטת הממשלה 1911 סעיף 5 כתוב שהמשך הביצוע יהיה בתקציב של 2019.

ידוע, אבל הידוע הזה לא יוצא לפועל.

אז לכן אני אומר שזו הפרה של ביצוע החלטת הממשלה.

נכון, ועל זה כבר הבטיח לנו נציג מבקר המדינה שהדבר הזה ייבדק.

כן, תמשיך.

את החלטת הממשלה 1911 תקצבנו במלואה. התקציב שמור להחלטה 1911 לאותם 1,300 שנכתבו באותה החלטה. לטובת ההחלטה הנוספת שהייתה אמורה להיות נגזרת של החלטה 1911, ככל שהיא תתקבל וימצאו לכך המקורות התקציביים, היא תתוקצב כמו שההחלטה הקודמת תוקצבה.

מה עמדת שר האוצר בעניין?

אני לא יודע להגיד את העמדה.

אבל אתה נציג המשרד. מה עמדת המשרד?

העמדה של המשרד היא שככל שתתקבל החלטה של הממשלה בנושא, משרד האוצר ידאג להביא את המקורות התקציביים.

יש איזה משהו קטן שאולי כדאי להעלות אותו. אני קיבלתי איזשהו נתון ואולי פה טמון שורש הבעיה. ב-2010 הייתה החלטה להעלות. ביקשו 7,846 עולים מיהדות אתיופיה. זה דווקא מכתב של הרב ולדמן שהוא אומר שזה לאחר כל הבדיקות, היהודים האחרונים שעולים וזהו. ב-2013 מבצע "כנפי יונה" של 450 העולים האחרונים מאתיופיה ואמרו שיותר אין כלום. הבעיה היום היא בעצם, מה שקצת אני מבין אחרי ששמעתי יותר, הבעיה היא היום שזה איחוד המשפחות. מי מבטיח לנו שאחרי שיעלו את אלה לא יהיה עוד איחוד משפחות?

יצאת מהחדר, חזרת הפוך?

אני לא חזרתי הפוך, אני חזרתי כי הביאו לי נתון.

באת לכאן, היית כולך רצון טוב.

וגם עכשיו אני אומר, בואו נעלה את ה-8,000 האלה. אם עכשיו אנחנו יודעים שהיה לנו את ה-8,000 האלה ובזה סיימנו את העלייה, אז בסדר, אבל אם קורה כמו שקרה ב-2010 שאמרו שנגמרה העלייה ועוד פעם זה קורה, אז מה עשינו?

הרב ולדמן, אתה רוצה לענות לו?

העמדה של כל הפעילים שמלווים את העלייה הזו כל השנים, כולל הוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה, לא נביא אף אחד חדש או נוסף לקהילות. האנשים שנמצאים היום בקהילות ועליהם נפלה ההחלטה בסוף 2015, הם אנשים שהיו שם ונמצאו שם והם שם וחיים כיהודים.

מעבר ל-8,000 של 2013?

חבר הכנסת אזולאי, יש לי שאלה. כל החבר'ה של השר דרעי נמצאים פה בחדר.

לא.

ראיתי פה את היועצים של דרעי וכאלה. אני רוצה לקוות שזה לא הם.

לא, לא. אני מסביר לך דבר אחד.

אני ממש רוצה לקוות, כי אז זה יוצא שמשרד הפנים מדבר בשני קולות.

אני מחזיק פה דוח של מרכז ליב"ה. הוא לא נמצא פה כרגע, הוא היה פה מקודם.

אבל לא קיבלת תדרוך מאנשי דרעי.

אני לא מקבל תדרוכים מאף אחד.

כי זה חמור מאוד.

גבירתי יושבת ראש הוועדה, אני מסביר לך גם עכשיו. גם עכשיו אני בעד ואני אומר את זה חד וחלק. שיעלו את האנשים האלה, אבל צריך למצוא פתרון שלא כל כמה שנים יגידו לנו, עוד איחוד משפחות.

הבנתי אותך.

מי שצריך להיות, בבקשה. לא חזרתי בי ממה שאמרתי.

הרב ולדמן, בקצרה בבקשה.

אותם אנשים נבדקו ונמצאו שלא מצד האימא, והם שם 20 שנה באדיס אבבה. כל מי שבא לישראל, כבר 20 שנה שם אחרי שנבדק. בגונדר, בין שש, שבע ל-25 שנה. הם לא נעלמו. היות שהם קרובי משפחה של אלה מפה מדרגות ראשונות וחיים כיהודים, ולא חדשים. עליהם מדובר.

לא צצו פתאום.

ומה עם הקרובים שלהם? ל-8,000, גם להם יש קרובים, נכון?

זה מה שאנחנו שואלים. את הנושא הזה בדיוק אני רוצה לדעת.

חברים, אני קוראת לכם לסדר. אני אוציא את מי שיפריע עכשיו. לא להתערב עכשיו. אני מבקש שקט. אני חייבת לסיים את הישיבה.

פרופ' מור יוסף, תן לנו איזה שביב של תקווה שמשהו הולך להיפתר כאן, כי אני מרגישה שאנחנו בתוך איזה מעגל אכזרי כזה של צעד קדימה, שניים אחורה, צעד קדימה, שניים אחורה, הכול נפלא, מרימים שמפניות, חוזרים לאחור, וחוזר חלילה.

כמו שכולם הבינו, ההחלטה היא לא ברמה של הדרג המקצועי. ההחלטה היא ברמה של הדרג הממשלתי. אני מוכרח להגיד לגבי מה שאמר חבר הכנסת אזולאי. שאלת מה היה דיון העומק בוועדת השרים. זה היה אחד הנושאים שעלה, האם יש בזה סופיות.

זה הדוח שבלבל אותה.

אני מבקשת לא. די. חבר הכנסת נגוסה, סליחה.

יכול להיות שהוא נשלח. הוא לא היה חלק מהדיון. בדיון עלתה השאלה כמו שהעלה חבר הכנסת אזולאי.

אבל אני לא שם. אני בטוחה שעשיתם דיוני עומק וכל הדברים האלה, וחבר הכנסת אזולאי גילה עכשיו את מה שהוא חשב, שאנחנו יודעים אותו. מול מי הם צריכים ללכת להפגין עכשיו? מי הבן אדם שמחליט?

לא מול משרדו או ביתו של אריה דרעי. זה לא יעזור להם.

אלא מול ביתו של ראש הממשלה?

כמו שזה לא עזר להם עד עכשיו. זה לא בידיים של שר הפנים בלבד. יש פה ממשלה, יש פה חברי קואליציה. הפנית אליהם את המחשבות שלך בעניין הזה ובסופו של דבר אני חושב שאי אפשר יהיה להתעלם מכל מה שנשמע פה מסביב לשולחן ומה שנשמע פה יום-יום, ובסופו של דבר יצטרכו לקבל החלטה לפחות במסגרת של ה-1,000 לשנה הקרובה. זאת עמדה או דעה אישית שלי. את ההחלטה תצטרך לקבל הממשלה תוך ידיעה שהיא יכולה לתחום את המספר הסופי.

אוקי. אורן כהן, אתה רוצה מילות סיכום?

מה שנאמר, כמו שאמר פרופ' מור יוסף, הדיון נגע בין היתר בחששות שחבר הכנסת אזולאי העלה ובגלל זה ציינתי שזה נגע בכל הרקע, ההיסטוריה, ההחלטות מ-93' ו-97' ו-2003 וכל השלבים שעברו בסוגיה הזאת ולכן גם הדיון הלך לא לכיוון של כרגע עוד החלטה או פחות החלטה על 1,000 איש, אלא באמת על הרעיון של איך אפשר באמת את הסאגה הכואבת הזאת שכל פעם אנחנו חושבים שאנחנו מקבלים החלטה שאמורה לסיים אותה ובאמת בהחלטה של 2010 היו מכתבים גם של הרב ולדמן וגם של מאיר שמגר וגם של עוד רבים וטובים שחשבו שבזה פתרנו את הבעיה ובאמת נצליח שלא יהיה יותר את הקשיים האלה, וזה לא קרה. זה לא התממש ולכן הרצון הוא באמת לא להמשיך להתגלגל מהחלטה להחלטה בעניין הזה.

טוב, אני מסכמת את הדיון הזה.

סליחה, אני יכולה?

לא, לא, אנחנו סיימנו. אני מתנצלת. אני יודעת שיש כאן המון דוברים שיש להם המון מה להגיד. אנחנו לא יכולים להמשיך את הדיון. אני ממש מתנצלת. אתם כבר הייתם כאן בכמה דיונים. אתם יודעים שזה לא נושא שאני נוגעת בו והולכת לדרכי ושאני מחויבת אליו, ולכן אנחנו נשוב ונתכנס ונדבר על זה עד שיימצא פתרון.

על כל פנים, אני מעריכה את הלויאליות שלך, פרופ' מור יוסף. ההחלטה כרגע היא בידיים של שלושה בני אדם, אחד, זה ראש הממשלה בנימין נתניהו, השני זה שר הפנים אריה דרעי, השלישי זה שר האוצר, משה כחלון. בידי שלושת אלה המפתח להנעת הסוגיה הזאת ולפתרון שלה ולהפסיק את הסבל ואת הייסורים שהם נחלתם היום-יומית של כל כך הרבה אנשים טובים שהם אזרחי מדינת ישראל, שהם אוהבים את המדינה, שהם מרגישים מחויבים לה, אבל הם בנים חורגים לחלוטין בכל מה שקשור לדבר הכול כך פשוט של לחיות יחד עם בני המשפחה שלהם. העובדה ש"התרגלנו" לחיות עם מחנות מעבר שבהם יש שארית יהודי אתיופיה, שהם בשר מבשרו של העם היהודי, והעם היהודי עבר טלטלות רבות. היו אנוסים והיו אנשים שהתחבאו במנזרים והיו הרבה דברים שקרו לעם היהודי במהלך דרכו, לרבות הטלטלות הקשות והרדיפות שעברו יהודי אתיופיה, וחלק מהם אכן נאנסו להתנצר, אבל זו גדולתו של העם היהודי שהוא ידע לחבק את כל תפוצותיו, את כל פזורותיו, את כל האנשים, לקבל אותם בחיבוק ולייצר כאן קהילה שהיא מורכבת מתפוצות רבות, וכאן אנחנו רואים לב גס ומרושע שמסרב לראות בהם חלק מהעם שלנו ומערים עליהם קשיים חוזרים ונשנים תוך גרימת סבל גדול מאוד לאנשים טובים שרבים מהם יושבים כאן בחדר הזה. אני פשוט מתביישת ונבוכה להסתכל להם בעיניים.

האנשים האלה הם בשר מבשרה של מדינת ישראל והם מרגישים ובצדק, הם צודקים, הם מרגישים מודרים, מופלים. הם מרגישים אטימות לב כלפי הדברים הבסיסיים שהם נחלתו של כל אזרח ישראלי, והדבר הזה וההתנהלות המזעזעת של הממשלה ביחס אפילו להחלטה הזאת שהיא מקדש מעט, היא לא החלטה גדולה, של להעלות 1,000 אנשים ששארי בשר הקרובים נמצאים כאן, הורים, מבוגרים שמייחלים להתאחד עם הילדים שלהם. גם ההתנהלות כאן היא בלתי נסבלת לא רק ברמה המוסרית, גם ברמה הפרוצדורלית, סליחה על המילה, למרות שהמילה פרוצדורה לא מתאימה.

אני מודה ליובל חיו שהוא משנה למנכ"ל ומנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה במשרד מבקר המדינה, שכאן עכשיו בוועדה הודיע שמבקר המדינה יבדוק ספציפית את ההתנהלות סביב ההחלטה הזאת של העלאתם של 1,000 יהודי אתיופיה. הבקשה שלי היא שהבדיקה תהיה מהירה. אני יודעת שמכם יכולה לבוא הישועה במידה רבה מאוד והדברים צריכים להיות כתובים וברורים. אני אשמח לשתף אתכם פעולה ולספר לכם את כל מה שאני עשיתי בעניין הזה והדברים שנאמרו לי, ומשרדי הממשלה שחזרו בהם מהבטחותיהם, וגם חבר הכנסת נגוסה וכל חברי הכנסת שהיו מאוד מעורבים ופשוט ראו את הדברים נאמרים עם התחייבות, עם תאריכים, ואז את החזרה לאחור.

כאמור, אחרי שאמרתי את זה ואת הצורך לפתור במיידי, במהירות את ההתחייבות להעלות 1,000 מיהודי אתיופיה כאן ועכשיו, זה לא גורע כהוא זה מהמחויבות שלנו להעלות את כולם עד אחרון מי שנמצאים עכשיו באדיס ובגונדר ולהביא סוף לסיפור הקשה והאכזרי הזה.

אני מודה לכולם, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.