פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



58
ועדת הכלכלה
11/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 776
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ח בסיון התשע"ח (11 ביוני 2018), שעה 12:30

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016 (מ/1085).

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דפנה עין-דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור גנון - מנהל אגף בכיר תכנון תפעול ורישוי תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חנן אהרון - סגן מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה מרים ראובני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דרור וגשל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אליהו מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

רקפת לוי - איכות המוצר, משרד התיירות

ורד אורן - דוברת מכון התקנים, משרד הכלכלה והתעשייה

אילן כרמית - מנכ"ל מכון התקנים, משרד הכלכלה והתעשייה

סנ"צ דנה ימינחה - ראש מדור ייעוץ וחקיקה, אגף התנועה, משטרת ישראל

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, ארגון חברות השכרת רכב וליסינג, לשכת המסחר

יהודה בר אור - יושב-ראש, איגוד המוניות הארצי

מצליח שבתאי - יושב-ראש, ארגוני המוניות

שמוליק גרבי - מנכ"ל, מוניטקס, יצרנים משווקים ומתקיני מונים למוניות

יהושע מזרחי - מנכ"ל, חברת אלקטרוניקס - R.M - קופונות, יצרנים משווקים ומתקיני מונים למוניות

רונן לוי - יושב-ראש, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

אורי גורביץ - יושב-ראש, ועדה מקצועית ארצית רכב, איגוד השמאים בישראל

קרן גדיש - דוברת, איגוד השמאים בישראל

שלמה תוסייה כהן
-
יועץ משפטי, איגוד השמאים בישראל

שלמה כץ - מנהל פרויקטים, קווים, מפעילי התחבורה הציבורית

דידי רוזנפלד - מנכ"ל, שלמה SIXT, חברות ליסינג

טל שרם - יועץ משפטי, שלמה SIXT, חברות ליסינג

הדר פיינברג - ממלא מקום מנכ"ל, אביבית ביטוח בע"מ, חברות ביטוח

אור דבדה - מנהלת תביעות אלמנטר, אביבית ביטוח, חברות ביטוח

אייל אזולאי - מנכ"ל, שיתוף רכבים חברתי Weelz

ליויאן סגל - משרד מיטב, שיתוף רכבים חברתי Weelz

לירן בן הרוש - שדלן/ית (עצמאי/ת), מייצג/ת את איגוד השמאים בישראל (ע"ר)

יעל גויסקי אבס - שדלן/ית (עו''ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה, מייצג/ת את איגוד המוסכים

איתי עצמון

לאה ורון

טלי רם


הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016 (מ/1085)

שלום לכולם. גברתי מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי, דובר, רשמת, אורחים נכבדים. הנושא הוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 116), התשע"ז-2016. זה כבר דיון - - -

שלישי.

שלישי. הכנה לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק ממשלתית. אבל לפני כן, ברשותכם, כאן נציגי משטרת ישראל?

כן.

גברתי. משרד התחבורה כמובן כאן, האוצר פה. משרד המשפטים נמצא? דרור וגשל.

אכן, לא נרשמו נציגי משרד המשפטים לישיבה הזאת.

ברשותכם, אני רוצה להעלות עניין לפני שאנחנו נכנסים פנימה אל תוך הנושא. היום התפרסם – או יותר נכון אתמול – הכתב גיא פלג בערוץ 2 חשף את עניין המצלמות המהירות.

הנייחות.

הנייחות, ודאי. התקבלה החלטה, נכון לרגע זה, שהן לא מספקות את התוצאה האמיתית, וכתוצאה מכך ימשיכו לאפשר להן לצלם, אבל בשלב הזה עוצרים כל הליך – הליך משפטי או הליך אחר.

אני רוצה לוודא. יש כאן המון שאלות אבל יש לפחות שאלה אחת, אם לא שתיים, שאני מבקש לקבל תשובה היום. אם אתם לא יודעים לתת אותה עכשיו אז אני מבקש לדעת את זה עד סוף היום.

האחת, מה קורה עם כל אלה שאו כבר יש להם פסיקה של בית משפט על הפעולה שלהם, או קיבלו והם צריכים ללכת לשלם? מה הם עושים, מה הדין כלפיהם?

אני לא עסקתי מה עם כל אלה שכבר עורכי הדין מצחצחי חרבות עם התביעות הייצוגיות של כל אלה ששילמו. לכי תדעי אם היו כאלה שבסוף לא רצו לשלם, נכנסו לבית הסוהר אפילו לעבודות שירות, חודש או חודשיים, לא משנה מה המשמעות כלפיהם.

זה עולם תוכן ענק, אני בטוח בזה, אבל יחד עם זאת אני מבקש לדעת או עכשיו או עד סוף היום בוודאות מה קורה עם כל מי שיצאה לו החלטה חלוטה – או בית משפט או שהוא צריך ללכת עכשיו לשלם, מה הוא עושה.

דנה ימינחה, ראש מדור ייעוץ וחקיקה של אגף התנועה. כפי שפורסם, המצלמות נמצאות בהליך של בדיקה. המצלמות כרגע ממשיכות לתעד עבירות תנועה, הן לא הפסיקו לצלם, ממשיכות לצלם. מה שנעצר זה בעצם הפעולה של ההפקה, עד שאנחנו באמת נבין היכן בדיוק הדברים עומדים וכיצד נכון להתנהל הלאה לגבי המשך האכיפה.

לגבי הליכים, מי שכבר הורשע וקיבל פסק דין, עוד מוקדם לבוא ולהגיד כי כמו שאמרתי אנחנו בבדיקה. עד שלא יהיו לנו תשובות ברורות לגבי המערכת מכל הגורמים שאנחנו מחכים לקבל מהם, אני לא אוכל לבוא ולתת תשובה לגבי הליכים כאלה ואחרים.

אני לא התכוונתי. בבקשה, חשוב לי לדייק אותך כי כבר ראיתי שאת, איך אומרים, מג'ברשת לי.

חלילה.

לא, לא מתוך כוונת זדון.

אין לי כוונה.

לא מתוך כוונת זדון אלא מתוך עניין שעדיין אין לך את התשובות. אני מבקש לקבל תשובה עד היום בערב או לכל המאוחר מחר, גברתי, תשובה מוסמכת בכתב כי אני מוצף בפניות, באופן טבעי שואלים אותנו אנשים מה - - -

מה לעשות.

אני שוב חוזר ואומר. העניין של איך מתייחסים למצלמה, אני יודע, זה בבדיקה, אין לי בשלב זה מה לומר. אם יסתבר שהכול בסדר וההליכים – גם כן אם מישהו מחליט שלא אכפת לו והוא ימשיך לנסוע הכי מהר ליד מצלמה, זה עניינו, אני לא נכנס לזה.

אני רק אומר, מה אנחנו צריכים לומר לכל אלה שיש להם קנס לשלם, קיבלו קנס.

קיבלו דוחות.

קיבלו דוחות. הם צריכים ללכת לשלם. אם לא, יש ריבית, יש הצמדה, יש את כל הדברים האלה. מה הם עושים?

האמת היא שאין הבדל מהותי. אדם שקיבל דוח, יש לו על גב הדוח את כל האפשרויות שמנויות בפניו. יש כאלה שגם היום הולכים ומשלמים את הדוחות האלה כי הם מאמינים שהם נסעו מהר או כי הם מאמינים במערכת. זו בחירה של כל אדם. אדם יכול להגיש בקשה להישפט ולהעלות את הטענות שם.

לא, תשובה רעה, סליחה.

אני לא אוכל לתת תשובה אחרת כל עוד אין לי מידע אחר על המערכת.

אם אין אמינות של המצלמות אז מה - - -

אבל בדיוק. מה נקודת המוצא? אין ויכוח שיש בעיה עם האמינות.

ושאנחנו בודקים את האמינות.

סליחה. נכון לרגע זה, אתה לא בודק אמינות אם זה אמין. זה תרתי דסתרי. אתה בודק את האמינות כי יש בעיה עם האמינות. זאת אומרת, נכון לרגע זה הכול ב-hold.

אני בא ואומר – בעיקר יש את אלה שגם לא משנה מה, לא ישלמו, כן ישלמו, זה עניינם. אבל רוב האנשים, רוב אזרחי ישראל, הוא מקבל דוח, הוא הולך ומשלם אותו.

למה הוא צריך לשלם אותו אם בסוף יסתבר שלא? כל מה שאני אומר, צריכה לצאת הודעה רשמית – אני אפילו לא אומר את עמדתי – חייבת לצאת הודעה רשמית - -

לציבור כיצד לנהוג.

- - לציבור. אני בטוח שזה עשרות אלפים – זה לא אלפים, אני מוכן להמר שזה עשרות אלפים – את יודעת את זה טוב ממני. אני מודיע שאני מבקש את זה בכתב עד מחר ב-12:00 בצהרים. אני רוצה שתצא אלינו תשובה מסודרת עם הודעה מסודרת גם לציבור שאומרת לנו – חברות וחברים, אין מה לעשות, קנס, קודם כול חייב לשלם. אחר כך נתווכח, אבל קודם כול שתינתן תשובה מסודרת, ונכון לרגע זה אין כזאת.

כמובן שגם אנחנו לא יכולים לבוא בקביעה שכל מי שקיבל שילם או כל מי שקיבל ילך להישפט - -

אני לא נכנס לזה.

- - אבל רשמתי בפניי את בקשתו של אדוני ואני אעביר אותה לראש אגף התנועה. בסדר גמור.

אוקיי. ותצטרכו כמובן להתמודד אחר כך עם כל הרטרו.

אנחנו עוד לא שם.

ברור, אבל אתם יכולים להגיע מהר. תודה רבה לכם. ואנחנו עושים את המעבר החד ברשותכם להצעת החוק. בבקשה, חוה, התגעגענו אלייך.

גם אנחנו. היית במילואים.

נכון.

הבן שלי במילואים, אתה במילואים.

יכול להיות שאנחנו באותו - - -

כנראה במקביל עושים את אותם תרגילים. אנחנו כמעט סיימנו את פרק המונים בדיון הקודם. אני מזכירה שהגענו לסעיף 14כב, מספור זמני - אמרנו בתחילת הדיון הקודם שצריך יהיה לעדכן את מספרי הסעיפים.

קבענו הוראה, סוג של צינון שבמשך שלוש שנים מי שבוטל הרישיון שלו יוכל לבקש רישיון חדש, ועלתה השאלה האם כל סוגי הביטולים.

כל עילות הביטול.

כל עילות הביטול מצדיקות - -

שלוש שנים.

- - שלוש שנים המתנה. זה נשאר פתוח לקבלת החלטה פה בוועדה.

מה, לא הייתה לכם המלצה אלינו?

אכן, באתי בדברים הן עם נציג משרד המשפטים והן עם משרד התחבורה. ההצעה שפחות או יותר התגבשה היא לסייג את העילות שקבועות בפסקה (1) ובפסקה (3). עילת הביטול שקבועה בפסקה (1) של סעיף 14כב היא כדלקמן:




"
(1) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 14כ(ג);"



והתנאי הנוסף שאנחנו חשבנו שראוי לסייג הוא תנאי שקובע:




"
(3) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי, ואילו היה המידע הנכון והמלא בפני המפקח על התעבורה בעת מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;"



חשבנו שסביר לסייג את העילות האלה ולא לקבוע – במירכאות – סנקציה כל כך כבדה של צינון בן שלוש שנים בין ביטול הרישיון לבין הגשת בקשה לרישיון חדש.

אף כי בשני המצבים האלה יכול להיות שלא נגיע בכלל למצב של ביטול כי אלה שני מצבים שהמפקח על התעבורה יכול להתלות את הרישיון - -

מעולה.

- - ולא לבטל אותו, ואז לא יהיה צינון בכלל, לא יהיה ביטול רישיון. יעמוד בתנאים, יתקן את התנאי שחדל להתקיים, יביא את המידע הנכון.

אבל זה דבר שתמיד נכון. ברור שהסמכות של המפקח על התעבורה צריכה להיות מופעלת במידתיות וברור שאם ניתן להשיג את המטרה באמצעות התליה, תהיה העדפה להתליה על פני ביטול, אבל יכולים להיות בהחלט מצבים שבהם יהיה ביטול רישיון גם לפי העילות האלה, ולהכרעת הוועדה אם באמת נכון לסייג. אני חושב שנכון לסייג את שתי העילות האלה.

מה דעתך, חוה?

אני חושבת שלאור סמכות ההתליה, דרך המלך היא התליה ואם הגענו למצב הקיצון של ביטול, שהוא בכל מקרה מצב קיצון כי צריך לזכור כאן, אנחנו לא מדברים על ביטול רישיון - מהסעיף הבא, חברת השכרה שיש 200 חברות השכרה, אחת יותר, אחת פחות, אם יש סיבה לבטל לא ייגרם נזק לציבור, מהאינטרס הציבורי שהמשרד מופקד עליו - בעוד שחברות מונים, כיום יש שתיים אז גם אם בעתיד יהיו יותר, עדיין זה אף פעם לא יהיה שוק מוצף, ויש משמעות כבדה לביטול הרישיון.

אז אם הגענו לנקודה שהגענו למסקנה שהתליה לא מספיק בנסיבות אלא ביטול, שאלה אם צריך לרכך את התנאים.

אני אסביר למה בכל זאת אולי יש מצבים שכן נצטרך.

לפני שאתה אומר את הדברים החכמים שלך, שאנחנו ממתינים להם ממש בכיליון עיניים, אני רוצה לומר לך כך.

הנחת העבודה שלי שכשאתה כבר מביא מצב לביטול, זה באמת היום הרת עולם. אתה לא מודיע, בעיקר כשיש שתי חברות. להוציא בכלל, לא רק בתחום הזה אלא בכלל בכל תחום, כשאתה מוריד את הגרזן, הרי ברור שהוא יתבע אותך, ברור שהוא ילך איתך לבית המשפט, אין בכלל שאלה. זאת אומרת, המחליט את ההחלטה, בוודאי בנסיבות המתקיימות שיש רק שתי חברות, הוא יצטרך לשבת על יותר מאדני ברזל, לתת עילות חזקות מספיק כדי שהדברים יבואו לידי ביטוי. דרור וגשל, בבקשה.

אני אומר שיכולות להיות עילות שבהן אנחנו באמת נרצה להתלות רישיון של מישהו שלמשל חדלו להתקיים בו תנאים שנדרשים לצורך הרישיון - -

נכון.

- - ואז אנחנו באמת נתלה את הרישיון ויעברו חודש או חודשיים ועדיין הוא לא יקיים אותם, אז נגיד, זהו, זה פרק הזמן שנתנו להתניה ועכשיו נבטל.

גם במצב כזה אין שום סיבה להעניש – במירכאות – את אותו בן אדם, לתת לו תקופת צינון של שלוש שנים. הוא לא עשה משהו רע, הוא לא שיקר בכוונה או ניסה להונות את הרגולטור. הוא כבר לא עומד בתנאים, שזה בסדר - - -

העניין ברור. תודה. מי האורחות הנכבדות?

אנחנו ממרכז עוצמה אשדוד. טלי ליברמן. אנחנו היינו אמורות להיכנס לוועדת הכספים, אך הקהל שם רב ולכן אנחנו כאן.

אצל הגזברים תמיד מעניין.

אצלכם נראה לי יותר.

אני בטוח בזה, רק רציתי שאת תגידי את זה. תודה לכם, ואני מקווה שתיהנו גם בדיון המעניין הזה. בבקשה.

יהודה בר אור, יושב-ראש איגוד המוניות הארצי. בעניין של המונים, איך יתלו אותם ואיך לא ייקחו אותם, זה בסדר מבחינה זו שיפקחו עליהם איך שהם רוצים, אבל פה יש גורם נוסף שנקרא נהגי המוניות. אם אתה מוריד מישהו מתוך המערכת ולא נותן לו אפשרות בגלל שהוא לא עמד בכל מיני תנאים ואין תחליף לו באותו מעמד, אז לא רק הוא עומד בבעיה אלא 24,000 מוניות עומדות בארץ, נהגים שמתפרנסים ועומדים והם לא יכולים לנסוע על-פי חוק על המונה אם המונה לא מעודכן כמו שצריך ולא מפוקח.

ולכן, צריך גם לשקול את האפשרות הזאת שכל הדברים האלה של התליה וכל מה שצריך, זה צריך להיות בהתאם לנסיבות הקיימות. זה לא רק תלוי במחוקק ולא תלוי רק במפעיל אלא גם בנהג עצמו שמשתמש בזה. אנחנו חושבים שצריך לתת סעיפים יותר – אולי עונש, אולי התליה או להביא במקומו מישהו אחר, אבל כל עוד שני מפעילים מפעילים, לא יכול להיות שמישהו לא יעבוד.

אוקיי. תודה, יקירי. הבנתי את העניין. חוה, אני מתנצל, שלא תיקחי את זה אישי.

חס וחלילה. ואני אפילו לא אבקש לרשום - -

זכויות יוצרים.

- - הסתייגות של שר.

אוקיי. ברשותכם, אני חושב שההצעה שאיתי הביא, וחיזק אותה גם נציג משרד המשפטים וגשל, מקובלת עליי.

אני אגיד מה בדיוק ההחלטה. ההחלטה מדברת על סייג לסעיף שהוחלט עליו בדיון הקודם, שקובע ש"מי שרישיונו בוטל" - כלומר מתקין מונה שרישיונו בוטל – "לפי הוראות סעיף 14כב לא יגיש בקשה לרישיון חדש, אלא בחלוף שלוש שנים ממועד הביטול;" וכאן ישולב הסייג שעליו דיברנו: "הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול רישיון לפי סעיף 14כב(1) ו-(3)". אלה שתי העילות שעליהן דיברתי קודם לכן.

אוקיי. תודה. מי בעד, עם התוספת והתיקון?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כב1, כולל התוספת, נתקבל.

אושר. הלאה.

"סימן ג'4: השכרת רכב



הגדרות
14כג.
בסימן זה -





"החכר" – השכרת רכב לתקופה של שלושה חודשים או יותר;





"השכרה", "השכרת רכב" - התקשרות בתשלום שבמסגרתה המשכיר נותן לשוכר זכות שימוש ברכב לתקופה קצובה ושירותים בקשר לרכב, ובכלל זה שירותי אחזקה תקופתיים;







"חוק הגנת הצרכן" - חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;





"רכב" – רכב מסוג המנוי בתוספת השתים עשרה."



הפרק הזה, עניינו הסדרת ענף השכרת הרכב, שכיום מוסדר בצו פיקוח לפי חוק פיקוח על מצרכים ושירותים.

לסוגיו השונים.

1957.

תשי"ז.

זה כיום צו מותנה שעת חירום, ואנחנו מעבירים את זה לתוך המסגרת של פקודת התעבורה לרגולציה שעומדת בפני חוק-יסוד: חופש העיסוק ושהיא איננה תלוית שעת חירום.

אוקיי.

כפי שעלה מההגדרות שקראתי, א. אנחנו מבחינים בין "החכר" לבין "השכרה" כיוון שבהיבט הצרכני אנחנו רואים הבדל בין שני סוגי העיסוק האלה מבחינת כוחות השוק, מבחינת היכולת של הצרכן.

תסבירי.

זה יבוא לידי ביטוי בפרטים שלהלן, אבל הרעיון הוא שאנחנו מבחינים ביניהם. לא דומה השכרה לתקופה ארוכה, לא דומה החכר של קבוצה גדולה של כלי רכב. אלה עסקאות אחרות במאפיינים שלהן, ולכן ההגנות שצריך לתת ללקוח בשוק הן לדעתנו שונות ולכן ההבחנה.

אוקיי.

אני עוד מפנה את תשומת הלב כפי שתראו בתוספת השתים-עשרה, אנחנו לא מפקחים על כל סוגי ההשכרה אלא על ההשכרות בעלות האופי הצרכני. יש רשימה בתוספת השתים-עשרה.

ואני מציע שאולי כבר תציגי בפני הוועדה את התוספת השתים-עשרה, שהיא קשורה לסעיף ההגדרות.

אוקיי.



" "תוספת שתים עשרה



(להגדרה "רכב" בסעיף 14כג)



1. אופנוע;



2. רכב פרטי;



3. רכב מסחרי;



4. מעונוע (קרוואן)." "

מעונוע. נישאר בקרוואן.

יש מילון מונחי תחבורה שהוציאה האקדמיה ללשון העברית. גם אלה סוגי הרכב שנתונים היום לפיקוח על ההשכרה שלהם.

לפי צו הפיקוח?

לפי צו הפיקוח.

אוקיי.

אני רוצה להשלים במשפט את ההסבר. מכיוון שהפרק הזה כולל לא מעט הוראות שעניינן הגנה על הצרכן, כלומר הוראות צרכניות במהותן, אני ביקשתי לערב את הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, ולבקשתי נערך תיאום נוסף איתם וחלק מהתיקונים או רוב התיקונים שאליהם הסבתי את תשומת הלב, מופיעים כבר בעקוב אחר שינויים על גבי הנוסח.

כל הכבוד.

הערות? נמרוד הטייס. שהפרוטוקול לא יתבלבל – נמרוד הגלילי, שיש לו שם של טייס.

אני עדיין לא טייס, למרות שלא הייתי מתנגד. ארגון חברות השכרת הרכב בלשכת המסחר. ככלל, מבחינת ההגדרות "החכר" ו"השכרה", אין לנו הערות. הבעיה היא שיש מצב שאדם שוכר רכב לתקופה של שבוע, שבועיים, ומחליט – בגלל סוג העסקה – להמשיך עם העסקה ולהאריך אותה עכשיו לשנה, וזה כבר עובר לסוג של החכר, מהשכרה. הבעיה היא שברישיון של הרכב יהיה רשום השכרה.

רונן נכנס. רונן, אני מתנצל שלא קמים. בבקשה.

הבעיה היא שצריך גמישות שתאפשר מטעם משרד התחבורה לשנות את הרישום.

אוקיי. העניין ברור, נמרוד הגלילי. תודה. עוד הערות?

עורך דין ליויאן סגל, משרד מיטב. אנחנו מייצגים מיזם לשיתוף רכבים ואנחנו סבורים שהנוסח הנוכחי, הוא לא מאפשר בעצם את הדבר הזה.

תסביר מה המיזם כדי שנדע.

המיזם הוא יצירת פלטפורמה שמאפשרת שיתוף רכבים, זאת אומרת אדם שלא משתמש ברכב שלו או שהוא בוחר לנסוע בתחבורה ציבורית ולשתף את הרכב שלו, הוא יכול להעמיד את הרכב באמצעות הפלטפורמה הזאת לטובת אדם אחר שאין לו רכב.

כמו שיתוף אופניים שעושים עכשיו.

כמו שיתוף אופניים אולי – אני לא יודע, לא מכיר, יש כל מיני מיזמים וכל מיני צורות.

כן. התפרסם אתמול במקרה.

בצורה הזאת אנחנו חושבים שהמיזם הזה מעודד באופן מובהק שימוש בתחבורה ציבורית כי הוא נותן פתרונות, בעיקר בסופי שבוע, לאנשים שאין להם רכב, הוא מאפשר להם לנסוע במהלך - - -

למה, הרכב שלו כזה מחורבן שהוא יעדיף לנסוע באוטובוס?

לא, אין לו רכב.

לא, התכוונתי לזה שנותן את הרכב שלו.

במקום שהרכב יעמוד בחניה.

בעיקר מי שאין לו רכב, נוסע במהלך השבוע בתחבורה ציבורית, וזה נותן פתרון.

העניין ברור. שאלה מעניינת.

ולכן, ההצעה שלנו היא להחריג השכרה מזדמנת.

בבקשה, חוה. קודם כול על השאלה של נמרוד הגלילי ולאחר מכן של הנציג.

עוד סוגיה קטנה, ברשותך, איתן.

באותו עניין?

באותו עניין. בהגדרה של "השכרה" כתוב: "... נותן לשוכר זכות שימוש ברכב לתקופה קצובה ושירותים בקשר לרכב".

עד היום הייתה הבחנה ברורה בין החכר מימוני להחכר תפעולי. מה זה שירותים? היה ברור ששירותי מימון הם לא חלק משירותי האחזקה.

איך מימון יכול להיות אחזקה? איך מימון נכנס תחת הכותרת של אחזקה?

נראה לי שלפי השאלה שלך - - -

- - -

מי שביקש ממך לשאול עכשיו ישאל. בבקשה. לכן זה יצא לך מג'וברש. לדעתי טל ביקש את השאלה, ולכן זה לא יצא לך שלם. ראיתי את זה. בבקשה.

היום חברות השכרה נותנות מגוון שירותים גם בהחכרים. יש משירות מלא, כמו שאנחנו מכירים בליסינג תפעולי מלא, ועד שירותים חלקיים. פעם, עד לפני תקופה, היו גם שירותי החכר מימוניים.

החכר מימוני, כשהוציאו אותו מגדר החוק – כי הוא בצו מופיע – הוא גם כן סוג של שירות שנותנת חברת השכרה. ולכן, כשאומרים שירותים, אולי צריך להגביל אותם או להגדיר בצורה ברורה מה סוג השירותים, מה הכוונה פה בחקיקה הזאת.

יש בזה היגיון. אוקיי. עוד שאלה למשרד האוצר.

אלי מורגנשטרן, אגף תקציבים. הנושא שהעלו של השכרה בין אנשים פרטיים הוא בעצם שימוש שהוא לא לצורך עיסוק, שזה מאוד דומה להשכרה של דירה פרטית.

למעשה, הסעיף הבא מתייחס ללא יעסוק אדם בהשכרת רכב, אז בעצם רק צריך לחדד אולי שכל עוד זה לא עיסוק זה בסדר.

שלא במסגרת עיסוקו.

הנושא הזה, יש לו מורכבות רבה, אני חושבת גם משפטית וגם תחבורתית.

וגם תחזוקתית.

תחבורתית.

ותחזוקתית.

אני לא יודעת. האמירה פשוט בחצי משפט, בהינף יד בלי מחשבה, להחריג, לפתוח פה שירותי Airbnb למכוניות, ההשלכות של זה הן לחלוטין לא ברורות. אני שמעתי על ההצעה הזאת לראשונה לפני ימים ספורים. היה סיכום הבוקר לא לדון בזה.

אני רוצה לסכם. חוה, את נותנת לנו הרצאה. זה לא משפטים.

נכון, כי זה לא בשליפה.

חוה יקירה, את יודעת שאת מוערכת מדי פה, אז עזבי. הבנו.

בכל מקרה – אני לא אסיים היום את החוק – לדיון הבא אין דבר כזה, ייקוב הדין את ההר. יש חוק, יתנהג כמו שהוא, יש עולם שמתנהל. אני לא מקבל את זה. זה לא יום לימודים ארוך, שצריך לבחון אותו ויש כאן עולם תוכן חדש שנוצר, שצריך לתת לו תשובות. או שזה ישתלב או שצריך להביא תיקון או שצריך לחדד. אינני יודע.

לא נעצום עיניים.

אני לא אעצום עיניים. דרך אגב, עולם התוכן הזה הולך ותופס לו מקום כמעט בכל עניין, אי אפשר להתעלם מזה. אמרתי, על האופניים במקרה ראיתי אתמול – ממש אופניים רגילים שאתה מניח אותם והם עוברים מאחד לאחד, פשוט ככה, אז אני מניח שעל אותו עיקרון פלוס-מינוס. שאלה כמה תגבו, כמה הוא גובה, הכליל את הטיפולים, לא הכליל טיפולים.

מה שאני רוצה, שכבר תהיה הפלטפורמה למתן תשובות לשאלות. לכן אני אומר, גם אם אני לא אצביע ומכניס אותך בפנים, שלא תיפול רוחך. בכל מקרה אני אעשה רביזיה.

אבל אין צורך. אפשר לא להצביע.

כן. אפשר גם לא להצביע. אני רוצה תשובה חלוטה בעניין הזה.

מה אדוני מצפה מאיתנו?

אני כבר לא יכול לצפות ממך כלום. אני לא מר ציפיות. צריך להציג את זה בפני הממשלה, רק תעשה את זה מהר, ותבוא כשאתה יודע מה אתה רוצה, לא תוך כדי זה אתה עושה לך עכשיו - - -

יש לנו נוסח.

אני לא אמרתי כלום. אינני איש המקצוע לבוא ולומר. חוה, לגבי השאלה של נמרוד.

הייתי ככה קצת שקועה, אם אפשר לחזור על השאלה.

נמרוד, לא הותרת חותם בשאלתך, אז אנא תחזור עליה.

היו שתי שאלות. אחת, נושא האפשרות שאתה משכיר לתקופה קצרה אבל בפועל הבן אדם המשיך עם הרכב לתקופה ארוכה, האריך את החוזה ישר אחרי שבוע, אחרי שבועיים, ועבר את השלושה חודשים. ואז עדיין רשומה ברכב המילה "השכרה" אבל אני רוצה לשנות את הרישום של הרכב מ"השכרה" ל"החכר". עד היום זה דורש אישור מטעם משרד התחבורה שזה לעבור דרך ייסורים עד שנותנים, אם בכלל, את האישור הזה.

לשנות את הסיווג?

את סיווג הרכב. יש לזה משמעות בערך הרכב. הרי היום, לצערי, עדיין יש תפיסה שרכב השכרה הוא פחות טוב מרכב ליסינג.

למה תפיסה?

כי זה בכלל לא רלוונטי - - -

חבר'ה. העניין הוא כזה. פשוט מאוד, בואו לא נעשה מזה יום לימודים ארוך. אומר נמרוד הגלילי – הייתי ב-Square One. לקחתי לשבוע רכב, נהגתי בו, הכול בסדר. תוך כדי, בשבוע הזה הייתי באוטו ועלו לי מחשבות, עשיתי את החשבון בדרך ואמרתי לעצמי, אולי שווה לי לקחת את האוטו הזה לא לשבוע הזה אלא לקחת אותו עכשיו לשנה. זאת אומרת, מ-Square One אני עובר ל-Square Two.

מהשכרה להחכר.

צריך להגיש בקשה ולשנות סיווג.

לשנות סיווג. הדבר נעשה באופן ממוחשב על-ידי חברות ההשכרה.

חברות וחברים, תשובה טובה. זה כל מה שרצינו.

בעיות ביורוקרטיות, אפשר לפתור אותן אבל כך זה נעשה.

אני צריך את ההבנה של הוועדה כי כיום - - -

אוקיי. הבנה יש. עכשיו מה אתה רוצה?

אני חושב שחשוב שהוועדה תקרא למשרד התחבורה.

מה נכתוב בחוק? הוועדה הבינה? מה אתה רוצה שייכתב? נמרוד.

אני לא יודע להגיד לך - - -

נמרוד, שדל את עצמך להוציא את המיטב.

אני משתדל.

לא נראה לי.

לא תמיד מצליח.

נמרוד, מה אתה רוצה שאני אגיד לך. אומרים לך כאן – אתה בשלב א', לקחת. הרי מה יקרה? זה לא שעכשיו אתה מתקשר אליו ואומר לו, תוסיף לי לכרטיס עכשיו לשנה. אתה נכנס אליו ומנהל משא ומתן על המשמעויות.

ברור.

אתה לא ממלא את הטפסים הקודמים.

עכשיו אני מבינה מה הבעיה שלו, תפסתי. לשנות, היה רכב השכרה, להפוך אותו להחכר מכאן ואילך – שום בעיה, לחיצת כפתור, הוא עושה את זה מאליו אצלו. הוא רוצה לעשות את זה רטרואקטיבית.

לא.

אחרת אני לא יכולה לחשוב על בעיה.

אבל אני לא יכול לשנות בלחיצת כפתור מהשכרה להחכר. מהחכר להשכרה אין בעיה.

חברים, עצרו. עם כל הכבוד לכם. יש כאן בעלי חברות החכר או השכרה?

כן, יש. דידי.

דידי. זה שדידי משחק אותה לא מבין מה קורה פה זה מה שמדאיג אותי. אני שואל את עצמי מה בתווך הזה.

הוא היה כבר מדבר.

הוא כבר היה אומר משהו בתוך התהליך הזה.

הוא לא יודע באיזה כובע.

הוא לא זוכר. הוא קם בבוקר, לאיזה דיון אני הולך? לדיון עם הכובע הזה או עם הכובע השני?

אני בכלל באתי הבוקר מחו"ל, אבל בסדר.

דידי, אני שואל שאלה פשוטה. בואו לא כל דבר נעשה ממנו חפירה. שבוע לקחתי, חזרתי, אני רוצה לעבור. אני בא אליך חזרה, דידי, אני אומרמתאים לי. עכשיו כמה אתה נותן לי על זה? הוא אומר, מלא את הטפסים האלה, תודה רבה.

מאה אחוז, גומר איתו את המשא ומתן.

אז מה הסיפור?

הסיפור הוא שהרכב נשאר במשרד התחבורה, ברישיון כתוב עליו השכרה.

חוה, עכשיו הוא מעלה את הבעיה. סוף סוף מישהו מסביר אותה.

רכב השכרה, אין דינו במחיר השוק כרכב החכר. אם הרכב נשאר כהשכרה, אז הוא השכרה, אז לא קרה כלום. אבל אם הרכב עבר להיות רכב החכר, אנחנו מבקשים שמשרד התחבורה יחליף את השם מהשכרה להחכר.

אבל אני לא אבטל את זה שבעבר הוא היה השכרה. אני לא מטעה את השוק.

- - -

יקירי, נמרוד. חוה, תודה רבה לך, גברתי, עמדתך התקבלה.

תודה.

חבר הכנסת כבל, יש הבדל, אני חייב להסביר בדקה.

נמרוד. לא, אל תסביר. ההסבר שלך כבר הסתיים. שלושה אנשים הסבירו, לקח שעה עד שדידי הסביר מה שצריך להסביר. אתה רוצה שנשמע עכשיו עוד? לא.

לא, אבל - - -

נמרוד, תאגור כוח לשאלות הבאות. נגמר העניין. הבנתי. אני לא מקבל. שקיפות היא חלק בלתי נפרד. תזכור את הדברים האלה. גם ככה אתם תוקעים אותנו, אז לפחות שאנחנו נדע על איזה ליין. בבקשה.

אני אגיד מה אני מציע לאור השאלות שעלו כאן. מכיוון שההגדרה "השכרת רכב" היא ההגדרה בעצם המהותית שקובעת היכן תחול הרגולציה החדשה שמציע משרד התחבורה, אפשר לדעתי לאשר את כל ההגדרות, למעט ההגדרה "השכרת רכב", ואם אין הערות לגבי התוספת, ניתן גם לאשר את התוספת.

אוקיי.

והגדרה של "השכרה", מה יהיה עליה?

היא תיבחן בדיון הבא. אני אומר, ברור שתחול רגולציה לגבי השכרה.

אדוני לא נדרש להסביר. בדיוק כמו שהקראת. העניין הזה של ההגדרה, אנחנו נחכה איתה לדיון הבא. בינתיים תבואו בדברים. אני חושב שההפך, משרד התחבורה צריך להיות - דרור, כבר שעה אני רואה אותך מדבר.

אנחנו כבר בתיקון הזה - - -

אבל בכל מקרה.

לא, בלי קשר. אנחנו לא יכולים להתקדם עם המונים החכמים ובכלל עם כל הסיפור הזה כי אנחנו לא גומרים את החוק.

דרור, אני שואל אותך שאלה. מתי הבאתם לנו את זה? כמה זמן זה מונח?

כמה זמן - - -

די, אל תתחיל איתי.

הרבה.

וחוץ מזה, אמרתי לך, אתה לא מפסיק לדבר כל הדיון.

אנחנו פשוט רוצים - - -

גם אני רוצה. דרור, אם זה היה דיון שידעתי שזה נופל על ההגדרה הזו, אני מודיע לך שלא הייתי מוותר עד שהייתי מוציא מתחת ידיי את ההחלטה והייתי מייצר את הוויכוח, אבל כיוון שלא, אז בואו נראה. חבל סתם להוציא אנשים. הלאה.

אדוני היה באמצע המשפט.

שאדוני לא יקלקל לעצמו.

לא. חס וחלילה.

העניין ברור. אל תפריע לך.

רק רציתי שאדוני ישלים את המשפט. משרד התחבורה צריך - - -

משרד התחבורה צריך לבוא איתכם בדברים, בוודאי. הבנתי, אמרתי את זה גם קודם ואני חושב שגם דרור וגם חוה הבינו את זה קודם, אבל אם אדוני רצה גם שלייקעס, קיבל.

בעניין הזה אני מעלה להצבעה, להוציא - - -

סעיף 14כג, למעט ההגדרה "השכרת רכב", וסעיף 6 להצעת החוק שעניינו התוספת השתים-עשרה כפי שהוקראה.

תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כג, למעט ההגדרה "השכרת רכב", וסעיף 6 להצעת החוק, תוספת שתים עשרה, נתקבלו.

תודה. אושר. הלאה.

"תנאים לעיסוק בהשכרת רכב
14כד.
(א) לא יעסוק אדם בהשכרת רכב, אלא אם כן נכלל ברשימה שפרסם המפקח על התעבורה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת."

אני מבקש לעצור אותך כאן לגבי ההוראה הזו, שבעצם קובעת שתנאי לעיסוק בהשכרת רכב הוא היותו של אותו גורם כלול ברשימה. אני חושב שלא נכון לכתוב שהרשימה תעודכן מעת לעת מכיוון שלמעשה הרשימה הזאת אמורה להיות מעודכנת כל הזמן, כי אחרת לא ניתן יהיה לעסוק ויש גם סנקציה פלילית על עיסוק - - -

צודק. רשימה מעודכנת.

כן. אז אני חושב שזה ברור שהרשימה צריכה להיות כל הזמן מעודכנת, ולכן לדעתי אפשר למחוק את הסיפה.

אוקיי. תודה. אני קודם כול אצביע על 14כד(א), עם התיקון.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כד(א), כולל התיקון, נתקבל.

אושר. הלאה.

"
(ב) המפקח על התעבורה יכלול ברשימה לפי סעיף קטן (א), מבקש שהתקיימו בו התנאים הבאים:"

"
(1) הוא עוסק מורשה תושב או אזרח ישראל או תאגיד הרשום בישראל שלפחות אחד מבעלי העניין בו הוא תושב או אזרח ישראל;








(2) כל רכב המושכר על ידו יהיה מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזקי רכוש, על ידי מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע תנאים לעניין ביטוח כאמור, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים לפי סוג העסקה וסוג הרכב המושכר;








(3) המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המפקח על התעבורה לעסוק בהשכרת רכב או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, ואם היה המבקש תאגיד – לא הורשעו כאמור גם בעל שליטה או נושא משרה בו או לא הוגש נגדם כתב אישום כאמור."



כמו שרואים פה, התנאים הם תנאים מינימליים. בעצם, כל ישראלי כמעט שאין לו עבר פלילי, יכול לפתוח עסק השכרת רכב, והדרישה המהותית היחידה זה שאין רישום פלילי רלוונטי והוא מבטח.

לא יודע. משום מה נראה לי, שאת כאילו מצטנעת כשאת מתארת את הסעיפים. אני מודאג.

כיוון שנושא הביטוח נדון בהרחבה - - -

לא, אבל לא כשדנו בסעיף. אני מציע בכל זאת - - -

היה עיסוק נרחב בזה אבל אני אחזור על הדברים שנאמרו.

אני מציע בכל זאת שתסבירו את התכלית של ההוראה הזאת כי זאת דרישה שלא קיימת היום.

נכון. זו דרישה חדשה והיא לא קיימת היום, וזו בדיוק הסיבה למה אנחנו כן כוללים אותה, בגלל המצב שאנחנו מכירים.

חברות השכרה מעדיפות, מטעמים כלכליים – שראויים לכל הגנות – שלא לבטח את כלי הרכב אלא לספוג לכיסן את העלויות של טיפולים. הבעיה עם המצב הזה היא שאין רגולציה לטיפול שלהן והתוצאה של זה היא כמות עצומה של תלונות שמגיעות אלינו, וממה שאנחנו מבינים, גם לרשות שוק ההון.

שמה?

של צדדים שלישיים. כאשר זה השוכר, יש הסכם בינו לבין המשכיר, אבל כאשר צד שלישי נפגע מרכב השכרה, לך תרדוף אחרי הרוח לקבל את הפיצוי שמגיע לך.

כבר קיימנו דיון על זה.

כללי.

כללי, כן.

כי אין כללים. כאשר אני, צד ג', אם אני רכב חונה, ורכב שיש לו ביטוח פגע בי, חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, חוק חוזה ביטוח, קובעים הוראות. הפוליסה קובעת איך מתמודדים עם המצב הזה.

כשאין ביטוח, וזה ביטוח עצמי כזה של אני משלמת מכיסי, זה מצב שאין כללים ולגמרי לא פשוט לקבל את הכסף הזה.

חוה, העניין ברור. תודה. בואו נתחיל. מי רוצה להתייחס?

אני רק אוסיף, שלפי צו הפיקוח הקיים היום יש סמכות למפקח על התעבורה לקבוע הוראות בעניין הביטוח. ההוראות האלה לא מכובדות ואנחנו לא חושבים שמשרד התחבורה צריך לשכפל אצלו את המערך של המפקח על הביטוח, להקים אצלו מין מפקח על הכאילו ביטוח של חברות השכרה.

יש כאן נציג שוק ההון? של הממונה?

אוהד מעודי התעסק בזה, הוא לא פה. הוא היה בדיון הקודם.

כן, זוכר.

הם הוזמנו?

תודה. הדר, שכנתי, בבקשה. באמת שכנתי.

הדר פיינברג, סוכנות ביטוח אביבית. אתה נגעת קודם בעולם תוכן שלם שלא כפוף לחוק, אז אני רוצה לחזור על הדברים שלך – זה לא כפוף לחוק וזה יישאר לא כפוף לחוק, לדעתי גם אם אתם תעשו רגולציה ותכניסו צד ג' כביטוח חובה.

אתם שוכחים דבר שנקרא השתתפות עצמית, שאני בטוחה שחברת השכרה תעשה מול חברת ביטוח השתתפות עצמית מוגדלת, ועדיין רוב התביעות יישארו בתוך הבית של חברות ההשכרה, הליסינג, וזה לא יפתור את הבעיה.

צודקת. מאה אחוז.

אני רוצה להעלות כאן עוד דבר.

אז מה את מציעה, הדר? את לא חייבת, אבל אם יש לך.

יש לי, כן. חשבתי, כמו שאמרת, יש כבר גוף שמחוקק את התקנות ויש חוזר של המפקחת על הביטוח שנקרא יישוב תביעות. או להכפיף אותם לזה, או להשתמש בתקנות שיש ולהגדיל אותן, לעשות אותן שיהיו טיפה יותר.

היום אנחנו מתמודדים כסוכנות ביטוח עם מחלקת תביעות שעונה בימי ראשון עד רביעי מ-14:00 עד 16:00. דרישת מסמכים יכולה להתקבל, אחרי שדרישת המסמכים הגיעה הם נזכרו אחרי חודש בעוד מסמכים – חברה שאני לא אנקוב בשמה – פחות משנה עד שרואים את הכסף או עם תביעה משפטית, זה לא יעבור.

דבר נוסף שאולי חשוב לחשוב עליו זה שלמשל גם חברת אוטובוסים עושה אותו דבר, לא רק השכרה וליסינג, כל החברות שיש להן את החופש לבטח עצמן, צריך לחייב אותן לדבר כזה.

מעניין.

כי מי שלוקח את האחריות לבטח את עצמו חייב לשאר האזרחים את החובה - - -

תודה, הדר. העניין הזה של אנשים שנפגעים כתוצאה מרכב ליסינג או השכרה הוא נושא שעלה גם כאן, הוא נושא מאוד מאוד בעייתי וצריך למצוא את הדרך לתת לו את המענה הנכון. לא רק כדי שנעשה וי, נגיד כאילו עשינו ונתנו את המענה, וכמו שהדר הציגה כאן, בעצם אולי כתבנו מילים יפות אבל לא ישפר את המצב באופן משמעותי כפי שבעצם אנחנו מכוונים.

אני אשמח לשמוע את משרד התחבורה ומשרד המשפטים. מעודי לא כאן, חבל – מעודי הוא שחקן מאוד חשוב פה, יכול היה להיות, לפחות לתת לנו – גם ההצעה שלך, הדר, אם בכלל המפקחת תסכים לקחת את זה על עצמה.

שם התחלנו.

לאמירה שהשתתפות עצמית גבוהה יכולה לרוקן את זה מתוכן – נכון, ולכן קבענו לא רק שתהיה חובת ביטוח אלא שהשר יכול לקבוע תנאים לעניין ביטוח, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים לפי סוג העסקה וסוג הרכב המושכר. דהיינו, הוא יכול לקבוע שברכב פרטי ההשתתפות העצמית לא תעלה על, ועל-ידי זה למנוע משחק שיעשו השתתפות עצמית של 6,000 שקלים והרוב המוחלט של הנזקים נשאר בחוץ.

15,000 שקלים.

סליחה, אבל אפשר להחליט שלא מפעילים את הפוליסה.

נכון, היא צודקת. זה לא ייתן כלום. צודקת הבחורה.

שמה הדר.

הדר. סליחה.

אני לא יודעת, להחליט לא להפעיל את הפוליסה, אני לא מספיק מכירה את עולם הביטוח, ועוד פעם, אני מאוד מצטערת על זה שרשות שוק ההון לא נמצאת פה, אבל הרעיון היה - - -

זה מרכיב מאוד מאוד מרכזי פה, בלעדיו אתה לא יכול, אין מצב שאני יכול לעשות פה מהלך שהוא יהיה אות מתה. ואגיד לך עוד דבר – אני מוטרד גם מהעובדה שרוב האנשים פה, לפחות שבאים מהמקום שרצו לתת מענה, והדר פתחה פה עולם תוכן שאומר, וואלה היא צודקת.

אולי המפקח על הביטוח יודע לתת מענה, אני לא מכירה את המומחיות. אנחנו תיאמנו איתם.

יכול להיות. אני לא יודע.

לא תיאמתם איתם?

ודאי. זה תואם איתם. ישבנו איתם וזה לא קל היה לשכנע את רשות שוק ההון להסכים לביטוח חובה.

חוה, את יודעת כמה פעמים אנחנו באים לפה עם מה שנראה הסכמות, ופתאום בא לפה אורח או חבר כנסת עם משהו שבכלל אף אחד לא חשב עליו. בגלל זה הדיונים פה - -

יכול להיות.

- - אני מתנצל. אני יודע שהחוכמה תמיד היא בבניינים המכוערים שם.

חס וחלילה. אני רק אומרת שייתכן שיש לו תשובה לשאלה, שלי אין.

בסדר. בבקשה.

אורי גורביץ, איגוד השמאים. לא קשור ישירות לזה אבל חי את זה. בתי משפט נתנו את הדעת על הנושא הזה וראו בחברות הליסינג מעין מבטח. בכמה פסקי דין זה מופיע שכל מה שחל על חברת ביטוח, חל על חברת ליסינג שמשלמת בעצמה. כל מה שחל עליהם חל גם על חברת הליסינג.

גם הממונה על ההיסעים במשרד התחבורה הוציא מסמך שהוא רואה בחברת הליסינג שאין לה ביטוח, מעין מבטח. זאת אומרת, אם חל על חברת ביטוח תוך 30 ימים לסלק את התביעה, אז זה חל עליהם. העניין הוא שאין לזה מספיק שיניים ואולי מכאן יצאו השיניים.

אוקיי. תודה. רונן.

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים. אנחנו סבורים שכן צריך עכשיו להצביע, קודם כול שיהיה משהו ביד, מאחר שההיסטוריה שלנו מוכיחה שבשנים האחרונות, מעל עשור כבר, המוסכים מממנים את הכל – עד שאני אקבל את הכסף – ואני מדבר איתך על מוסכים שאני מכיר שהראו לי צ'קים של מיליון וחצי שקל ושני מיליון שקל, הם לוקחים הלוואות בשביל לממן את הצ'קים שחברות הליסינג לא משלמות. ושנה, שנה וחצי, חצי שנה, לא משנה.

מוסך קטן ועסקים קטנים לא אמורים לממן את המפלצות האלה ולא אמורים לממן את התאונות. הם לא מעורבים בתאונה, הם בסך הכול מתקנים אותה וצריכים לקבל את הכסף שלהם בזמן.

אנחנו סבורים שהיום לא צריכים לדחות את זה אלא קודם כול שיהיה לנו משהו ביד.

העניין ברור.

וכן צריך להצביע. אחר כך נוכל להתווכח.

רונן, השאלה - - -

רק להשלים. נכון שקיבלתי היום בבוקר סמסים שב-2008 הם עשו השתתפות עצמית של 15,000 שקלים ועשו טריקים ועשו קומבינות. אנחנו מודעים לזה שזה יקרה, אבל קודם כול לדעתנו צריך להיות כבר בחוק ואנחנו נמשיך אחר כך להתדיין ולהתווכח ולריב עם הממשלה איך זה יקרה, אבל קודם כול הדבר הזה כבר צריך לעבור. אנחנו צריכים כבר איזושהי בשורה. לא יכול להיות שזה כל הזמן נדחה.

רונן, תודה. העניין ברור. עורך דין תוסייה כהן.

אנחנו כמובן תומכים במה שאמר עכשיו רונן.

אתה מייצג אותו במקרה. לא?

לא. היום לא. לא הפעם. בסופו של דבר, כפי שאמר גם משרד התחבורה, התקנות ייכנסו ואני מניח שגם ייכנסו לשאלות של ההשתתפות העצמית, ולכן צריך לצאת מפה היום עם הוראה שתהיה פוליסה וצריך לשפר את הדברים. באמת, אני לא חושב ששיעור של השתתפות עצמית צריך להיות בהוראת חוק ראשית. זה בהחלט יכול להיות בתקנות שיוציא השר ושם צריך יהיה להיכנס לעניין הזה.

ועוד דבר. דיברו קודם על כך שלא יפעילו את הפוליסות.

העניין ברור, תוסייה.

ברגע שתהיה פוליסה, וההשתתפות העצמית תהיה נמוכה, בסופו של דבר חברת הליסינג היא גוף עסקי וכשתעמוד לה האפשרות לקבל את הפיצוי הגדול מהשתתפות נמוכה, היא תפעיל אותה.

אוקיי. תודה. נמרוד, קצר.

כמובן, כמו שגם נאמר בדיונים הקודמים, אנחנו חושבים שמדובר פה בהתערבות שלא במקום ואני חושב שבכל זאת מדובר פה בגופים עסקיים שיש להם את חופש הבחירה והחופש לנהל את העסק שלהם.

אולי סוף סוף רונן, תיכנס, תהיה גם כן תחת, שיגנו גם עליך כל הזמן.

מי? הם?

כן.

אני בנק שלו. בנק בחינם, גם בלי ריבית.

רק שישלם את המסים וייכנס, מה הבעיה.

מוסכים היום הם בנקים בלי ריבית, איזה כיף, אתה יודע. לא הצמדות, לא ריביות.

חבר הכנסת כבל, הפתרון הוא כן לאפשר לחברת ליסינג והשכרת רכב שרוצה לעשות ביטוח עצמי, לעשות את זה, ואנחנו גם העברנו פנייה אליך, כבודו – סליחה, אתה לא אוהב שקוראים לך כבודו – עם הצעה ספציפית איך צריך להיות מנוסח הסעיף הזה שמאפשר עדיין לדרוש מחברות הליסינג שעושות ביטוח עצמי לפעול כאילו היו חברת ביטוח.

ומי יפקח עליהם?

נמרוד, היום אתה לא אפוי מספיק.

ההצעה לא הועברה אליך?

לא, לא. אני אומר, זה לא אפוי.

אני יכול להקריא את ההצעה.

לא, זה לא עושה אותה טעימה. אני מסביר לך. נמרוד, הבנתי מה שאמרת לרונן, אבל בסוף אני לא יכול שלא למצוא כאן נקודת איזון.

הנה, אני אומר. אני אקריא את הנוסח: על אף האמור בסעיף 14כד(ב)(2), עוסק שעיסוקו השכרת כלי רכב רשאי שלא לבטח בביטוח צד שלישי את כלי הרכב שבבעלותו אם הוא נוהג כאילו הרכב שבבעלותו היה מבוטח על-פי הוראות פרק ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בהתאם לנזקי רכוש ופרק תנאים כלליים לכל פרקי הפוליסה, לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח ותנאי חוזה, התשמ"ו-1987.

אוקיי. עכשיו אני שואל. קודם כול, רשאי, זה אחד. דבר שני, ואם הוא לא, מה נעשה לו?

אם הוא לא אז הוא לא. אם הוא בחר להיות - - -

בחרה החברה ליטול על עצמה ביטוח צד ג', תעביר למפקח על התעבורה ערבות בנקאית בגובה שייקבע על-ידי המפקח על התעבורה; - -

כפרה עליך.

- - מצא המפקח על התעבורה שעוסק השכרת רכב - - -

יקירי.

אינו פועל כאילו יש ברשותו ביטוח, רשאי הוא - - -

בדיוק בחרת לך את מי שלא יפקח עליך.

יחייבו בביטוח צד ג', אבל הוא יכול לחלט את הערבות ולבטח אותו בביטוח צד ג'.

למה צריך להקים עוד מנגנון פיקוח?

חוה, למה לך לאמץ את הראש בעניין שלא יצא אל הפועל?

תודה, אדוני.

תודה, גברתי. אנחנו לא פותחים מחלקות חדשות עכשיו. הם לא מסתדרים עם מה שיש להם, בחייך. מספיק יש להם משלהם, מה שנקרא.

מה אתה אומר? בגלל שאין אכיפה, בגלל שאין - - -

דידי. זה לא בגלל זה.

- - -

יש גוף שזה תפקידו.

חוה, אמרתי לך, סליחה. אני אאפשר לך. גברתי רוצה להתאמץ ולצעוק? מיותר. נמרוד ורונן, תודה, אני מודה לכם, השיח שלכם מאוד לא מעניין, אז בבקשה. תודה.

למעשה, הסעיף כפי שחוה הקריאה אותו, שמדבר על התנאים להיכלל ברשימה ולמעשה התנאים המהותיים לעיסוק בהשכרת רכב, לגבי אותם תנאים אני מבין שאין הערות לפסקאות (1) ו-(3) לתנאים שעניינם - - -

יש הערה קטנה. אני מבין שלפי סעיף קטן (א) זה מוגדר כהשכרה רק במסגרת עסק, אז ההתייחסות - - -

לא. ההגדרה "השכרת רכב" טרם אושרה.

לא. אני מדבר על סעיף קטן (א): לא יעסוק אדם בהשכרת רכב.

זה סעיף שאושר.

נכון. אז הוא מתייחס להשכרה במסגרת עסק. לא יעסוק אדם.

אני לא יודע. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. תלוי מה ייכתב בהגדרה "השכרת רכב". לכן הצעתי בינתיים לא לאשר את ההגדרה הזאת.

אז לכן, בסעיף קטן (1), העוסק מורשה, אני חושב שהוא מיותר.

למה?

עורך דין סגל.

אפילו לשיטתו – מה, זה יהיה במזומן?

זה יהיה במע"מ אפס.

חברים יקרים, אנחנו נאשר את זה כמו שזה. לכשנגיע לנושא הגדרת "השכרת רכב", אם נחשוב שיש כאן עניין שלמרות זה, מצריך שינוי כזה או אחר, נעשה את זה. נכון לרגע זה, אין שום סיבה בנתיב עליו אנחנו הולכים לקבל את עמדתו של עורך דין סגל.

י

אני מציעה לך שלא לאשר את פסקה (1) – העוסק מורשה, כי זה שומט את השטיח - - -

אם אני מבינה נכון, ההצעה שהועלתה פה, זה בכלל יישאר מחוץ לסעיף הזה. אם אני מבינה נכון את ההצעה שלהם, הם בכלל לא ייכנסו לתוך הסעיף הזה, אז מה זה משנה התנאים?

חוה, בואו נעשה סדר. אני אוהב את ההתלהבות שלכם, את המרץ.

לא התלהבות.

דרור, שמור את זה למוניות. חוה, הנחת העבודה שלי, שהסעיף כמו שהוא, הוא זה שיתקבל.

יחד עם זאת, למען הסר ספק, לפחות על-פי מה שעורך דין סגל אמר, ברור לי שאין מדובר בעוסק. ברור לי, זאת הנחת העבודה.

מקבלים כסף שחור?

לא, לא אמרתי. נשמה שלי.

אלה השאלות שצריך לבחון.

בדיוק, בסדר. היא הנותנת. שאלת הכסף השחור, אני מכיר אותה ממשרד התיירות.

עם ה-Airbnb.

כן, מכיר אותה מכל המקומות. זה לא הדיון עכשיו, אנחנו לא עוסקים בזה. יש כאן נקודה, צריך לבחון אותה, ניתן עליה את התשובות. מס הכנסה ירצה, יגיד מה שהוא רוצה, זה יגיד מה שהוא רוצה. אני לא נכנס לזה. אני לא באתי להחליף את המשרדים. אני גם ער לדברים אבל אני רוצה שנבחן אותם, זה הכול.

אם כך, את סעיף קטן (ב) אין טעם כרגע לאשר.

נכון. אז על מה מצביעים?

לא מצביעים. צריך כאן את המפקח על הביטוח.

כרגע למעשה על אף אחת מהפסקאות.

בסדר גמור, לא קרה כלום.

זה יעלה כל הסעיף מחדש.

לא יעלה. גברתי מנהלת את הוועדה?

מאחר שאני יודעת מה ההמשך - - -

לגברתי יש פרטנזיות לנהל את הוועדה?

חס וחלילה.

תודה רבה.

אבל אני פשוט יודעת מה יש בהמשך.

עזבי. אני לא מתכוון לפתוח, אני מתעסק רק עם פן מאוד צר, זה הכול. הלאה.

לא הבנו. אז לא מצביעים על זה עכשיו?

נתקדם בינתיים. הלאה.

"
(ג) המפקח על התעבורה רשאי להסיר אדם מן הרשימה האמורה בסעיף קטן (א) או להתלות את הכללתו בה עד לקיום תנאים שיקבע, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, אם נוכח שהתקיים בו אחד מאלה:








(1) חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים המנויים בסעיף קטן (ב);








(2) הכללתו ברשימה נעשתה על יסוד מידע כוזב;








(2א) הכללתו ברשימה נעשתה על יסוד מידע חסר, ואולם המפקח על התעבורה לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה, אלא אם כן נתן למי שנכלל ברשימה כאמור הזדמנות להשלים את המידע החסר בתוך תקופה שיורה, והוא לא עשה כן בתוך התקופה האמורה;








(3) הכללתו ברשימה נעשתה על יסוד מידע שגוי, ואילו היה המידע הנכון והמלא בפני המפקח על התעבורה בעת הכללתו ברשימה, הוא לא היה נכלל בה;








(4) הוא או מי שפועל מטעמו הפר את חובותיו לפי הפקודה;








(5) הוא השכיר רכב שלא קיים לגביו את חובתו לפי סעיף 14כו(א)."



כש-14כו(א) זה הרישום ברישיון הרכב שזה רכב השכרה.

הערות?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כד(ג)(1) עד (5), נתקבל.

תודה רבה. אושר. הלאה.

"הסכם השכרת רכב
14כה.
(1) העוסק בהשכרת רכב (להלן – עוסק בהשכרה) -








(1) לא ישכיר רכב אלא לפי הסכם בכתב שאינו כולל תנאים שחזקה שהם מקפחים כאמור בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982;








(2) ימסור לשוכר בעת מסירת הרכב לשימושו, עותק מההסכם האמור בפסקה (1) ומהתנאים הכלליים של ביטוח הרכב כאמור בסעיף 14כד(ב)(2) (להלן – מסמכי ההשכרה)."



כאן אנחנו מדברים על חובה של הסכם בכתב והגנה צרכנית מסוימת כנגד תנאים שחזקה שהם מקפחים לפי חוק החוזים האחידים. למשל, תניית שיפוט של מישהו ששוכר רכב באילת ואומרים שתניית השיפוט היא בחיפה בלבד או דברים מן הסוג הזה, הגבלות ושלל דוגמאות שכיוון שאנחנו מדברים על חוזה אחיד, תנאים כאלה לא ייכללו.

אוקיי. נמרוד.

זה נכון שכשניהלנו את הדיונים עם נציגי משרד התחבורה, משרד המשפטים, בסך הכול הסכמנו לסעיף הזה אלא שהזמן גם מתקדם.

הסכמנו.

אני אומר שהסכמנו, אני לא מסתיר.

זה היה מפרך.

הסכמנו, אני חושב שזה היה לפני שלוש-ארבע שנים, אבל הזמן מתקדם והיום יש יותר ויותר מיזמים גם לנושא של השכרת רכב, ואני חושב שברוב המיזמים היום אתה עושה איזשהו הסדר כללי, ממלא את התנאים הנדרשים דרך האינטרנט, אתה אפילו לא חותם על הסכם. אתה בא, מקבל את האוטו על-פי קוד, על-פי דברים כאלה, ואני חושב שההתעקשות דווקא על הסכם בכתב היא מיותרת.

- - -

הסכם שיכול להיות גם במייל.

- - -

לא מודפס אתה מתכוון?

זו שאלה אחרת אם צריך לתת לו עותק מודפס מהחוזה או אם צריך להיות חוזה בכתב. זה שתי שאלות נפרדות.

ברגע שכתוב ימסור לשוכר, הכוונה היא שזה צריך להיות - - -

- - -

נמסר זה נייר.

סליחה. הרי בסוף בסוף זה אמור להגן על הלקוח, תזכרו את זה. חלק ניכר מהבעיות שנובעות אחר כך – כן כתוב, כן נאמר, לא נאמר – לפעמים יש מה שנקרא טורח שהוא לטובתו של הלקוח. אם אתה שואל אותי מה עדיף לי – להמתין שאני אקבל את ההסכם, מאשר אחר כך - - -

אתה צודק - - -

- - -

דרך אגב, אתה יודע, דידי, בשבת תוך כדי זפזופ בטלוויזיה – לא בשבת - - -

במוצאי שבת.

במוצאי שבת בבוקר.

אתה רוצה להפיל את האופוזיציה?

דידי, אתה בהתלהבות. סיפור אמיתי. זה מתכתב לגמרי עם מה שנאמר עכשיו. יש תוכנית ריאליטי "השופטת - - -

ג'ודי.

Judge Judy.

אמיתי. בשבת יצא לי לראות את זה, ובדיוק אירוע מן הסוג הזה, אירוע של מכירת רכב - -

תוכנית של ה-BBC.

- - עם צד שלישי. היא קנתה את זה ממישהו, עשתה לו טובה, לא העביר לה בכלל. השופטת שואלת אותה: אוקיי, את טוענת כלפיו טענות כאלה ואחרות, איפה זה כתוב? תראי לי את החוזה, מה כתוב. לא כתוב. בסוף בסוף, כשאתה מגיע לנקודה הזו, אתה צריך שהכול יהיה כתוב כי גם ככה תדפוק אותי כשהכול כתוב.

צריך להיות כתוב – גם כבורר מוסמך אני אומר לך את זה.

תודה רבה. הנה הבורר אמר.

בעולם של התחבורה. אני לא צוחק, אני - - -

אצל מי קיבלת הסמכה של בורר?

באוניברסיטת בר אילן. אתה רוצה לראות את התעודה אני אראה לך – תעודת לימודים מלאה.

לא, רציתי לדעת באיזה תחום.

אני בורר היום במדינת ישראל - - -

אדוני היושב-ראש, יש היום השכרת רכב לפי שעות. בחיפה או בתל אביב, בכלל הבן אדם לא רואה את אף אחד, לא שומע את אף אחד. הוא נכנס דרך האינטרנט, הוא מזמין את האוטו.

איך הוא מקבל את המפתח?

מורידים אפליקציות, אתה אומר – קראתי. מה זה משנה אם קראת?

אפשר להציע לזה איזשהו פתרון כדי לצאת מהתסבוכת הזאת.

אמצעי אלקטרוני.

במקום המילה "בכתב", צריך להיות: או באמצעי אלקטרוני.

לא. שזה יהיה לפי בקשת הלקוח. כלומר, אם הלקוח מוכן לקבל את זה בכתב, זה בסדר.

מה זה לבקשת הלקוח? הוא לא יכול לקבל את האוטו. חבר'ה, עזבו. באוטו לפי שעות אפשר - - -

דידי, סליחה. אני יודע שהקידמה בלבלה חלק מכם אבל אני לא מבין את זה. בסוף בסוף, גם כשאני קונה באינטרנט - - -

מזמין באינטרנט.

מזמין באינטרנט, כל דבר היום אני מזמין, כולל כרטיס קולנוע.

נכון.

אפילו אני לא מוציא אותו היום. אני בכניסה שם את הטלפון ככה.

צודק.

העניין הוא שבכלל, כשאני רוכש מוצרים, וכתבתי "אני מסכים", "קראתי, מסכים", אתה לא צריך את זה מודפס. כל העניין שהוא ענה לך.

סימן וי, קראתי.

סימן וי, קראתי. זה שהוא לא קרא זה לא ענייני. זה פותר לך את העסקה של שעות, זה פותר לך את העסקה של כל דבר.

הבעיה היא רק עם המילה "ימסור".

כן רצינו מלכתחילה - במלים ימסור לשוכר בעת מסירת רכב לשימושו כן הייתה פה מחשבה על אינטראקציה וחובה למסור מסמך בכתב. אבל לכן אני אומר, הטכנולוגיה משתנה והיום באמת זה לא קורה ככה בהכרח. אתה לא בא לסוכנות ומקבל את המוצר.

ממש לא, לגמרי לא.

ולכן, אם אנחנו משאירים את זה לבחירת הלקוח אם הוא רוצה לקבל את זה בנייר או מספיק לו להסתפק בדואר אלקטרוני שישלחו לו את החוזה, אז מה רע בזה.

אבל חייב להיות משהו. חייב לעמוד לרשות השוכר איזשהו - - -

צריך להיות נייר בכל דבר.

לא נייר.

יהיה נייר אבל הוא יחליט איך ישלחו לו את זה. הוא רוצה בכתב, זה יחכה לו מודפס.

חברים. לפני שאני נותן לרונן שלא מרוצה.

יהיה לו כתוב בפורמט כזה או אחר מה התנאים.

אם הוא רוצה שימסרו לו את זה ביד, ימסרו לו את זה ביד.

רונן, לפני שאני מסכם.

אם אתה שוכר רכב אתה צריך לדעת אם לרכב היו דפיקות, אם היה לו דלק, לא היה לו דלק. כל העולם הזה של שכירות רכב - - -

אבל כולם מסכימים שצריך חוזה.

אז צריך להיות פה תנאים.

יהיה בתנאים. אין שאלה. יהיה חוזה ויהיו בו תנאים.

- - -

הלאה. תקריא את הסיכום.

כדי לתת מענה להערות שהועלו כאן, מה שבאמת ניתן לעשות כפי שהציע עורך דין וגשל, שתהיה עדיין חובה שיהיה כמובן הסכם בכתב ושהוא יימסר לשוכר הרכב. האמצעי שבו יימסר ההסכם יהיה או במסמך מודפס או באמצעי אלקטרוני אחר, לפי בחירת השוכר, אבל אני חושב שכן צריך לתת כאן איזשהו ביטוי לחובת גילוי שחלה על המשכיר שהוא ייתן את האופציה הזאת לשוכר להחליט באיזה אמצעי, כלומר שאני אדע מראש שאני יכול לקבל או בדרך כזו או בדרך כזו.

בסדר. מקובל.

זה לא ריאלי.

מה פירוש לא ריאלי?

כי כשאתה מזמין דרך אפליקציה, איפה תקבל את זה מודפס? הרי אתה לא בא לאיזה מקום. אתה בא לאוטו.

אז אי אפשר. מי שירצה לקבל - - -

- - -

דידי, אני מציע לך. אתה יודע, זה בדיוק כמו שחברי הקונגרס האמריקני ישבו מול צוקרברג והוא עשה מהם חוכא ואטלולא. אני מציע שתלך לנכדה שלך, היא תלמד אותך מה יש היום, אין צורך בזה. לא צריך יום לימודים ארוך. גם כשאני מוריד באפליקציה - - -

אדוני, התשובה לזה שמי שרוצה מסמך בכתב, לא יזמין באפליקציה.

תסלח לי. אפליקציה, מי עושה אותה? תודה רבה. אתה קם בבוקר, כמו מן, ואוסף אפליקציות?

לא, אבל הבעיה, ההשכרה היום בתל אביב - - -

אתה מוכן בבקשה להקשיב? וגשל, גם אתה לא מפותח. עשה לי טובה. מה אתה עכשיו מבלבל לי את המוח.

נקודת המוצא היא כזו – כשיש עסקה, אם אתה מוריד אותה באפליקציה או לא חשוב במה, אין דבר כזה, באפליקציה אני קם, הולך. מה, השתגעתם? מה אתם מבלבלים לי את המוח. גם אם זה עסקה לשלוש שעות, אני משלם על זה.

נכון.

וכיוון שאני משלם אתה צריך להביא לי את האפשרות הזאת. אז באפליקציה הוא אומר לך – כתובת מייל, יש לך כתובת מייל, שולח לך למייל.

ברור. אין שאלה. אומרים, מי שרוצה - - -

וגשל, אתה מקלקל את ההצעה שלו.

זה הכול בכתב.

לא, סליחה. מי שרוצה את זה מודפס, כנראה שלא יוכל לשכור רכבים דרך אפליקציות שרכב זז ממקום למקום, זה הכול.

אבל אני מסביר לך שגם באפליקציה אפשר לשלוח למייל.

תזכור שאנחנו גם פעם נרצה לעשות Carfax בישראל ופה צריך להיות מתועד כל התהליכים האלה, כל הרישומים וכו'. פעם אחת, אני מקווה, כמו שהבטחת, נצליח לעשות גם Carfax בישראל.

אוקיי. תודה.

יש לי עוד הערה קטנה. מסירת ההסכם בעת מסירת הרכב לשימושו. השאלה אם לא נכון יותר לכתוב כאן: לא יאוחר ממסירת הרכב לשימושו כי אני מניח שכשצרכן מתקשר בעסקה כזאת, הוא אמור לקבל אותה – יכול להיות שהוא יקבל את ההסכם גם לפני כן.

כן. זה צריך להיות עד למסירת הרכב.

אוקיי. תודה. אני מעלה להצבעה.

רק התיקון, להכניס אמצעי אלקטרוני.

ההסכם יימסר במסמך מודפס או באופן אלקטרוני, לפי בחירת השוכר.

ובלבד שהמשכיר יידע את הצרכן לגבי האפשרויות השונות לקבלת ההסכם.

אוקיי.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כה(א), כולל התיקונים, נתקבל.

תודה, מאושר.

עם שני התיקונים. סעיף קטן (א).

עם שני התיקונים. הלאה.

"
(2) השר רשאי לקבוע תנאים אשר חובה לכלול בהסכם כאמור בסעיף קטן (א)(1) ותנאים שחובה לציינם בהבלטה."



כאן, בראש ובראשונה המחשבה שלנו היא על תנאי הביטוח. למשל, אם יהיו לנו ביטוחים או הסדרים דמוי ביטוחים של 2,000 שקלים השתתפות עצמית - - -

אין לי בעיה – באישור ועדת הכלכלה.

או 200 שקלים על כל נסיעה בכביש אגרה, שזה גם - - -

אבל למה, דרור?

זה לא תקנות. זה הסדרים.

זה תקנות, דרור.

דרור, ממה אתה מבוהל?

לא יודע, כי אנחנו - - -

יש לך הסכם עם שרים?

לא. על כל קשקוש נרוץ - - -

לא, אתה יודע שלא.

תקנות צרכניות, אני חושב שראוי שיגיעו לכאן.

ודרך אגב, מסתבר שגם על כל קשקוש שצריך לבוא לפה, יש לזה תוצאות טובות.

כן. אנחנו רואים מה קורה כשיש קשקושים מסוימים שלא באים לכנסת, שמייצגת את הציבור.

כן. נכון.

אני רוצה להעיר עוד הערה בעניין הזה לגבי תנאים שחובה לציין בהבלטה בהסכם. למעשה, הצרכן, בבואו לבחור חברת השכרה, אני לא בטוח שהוא יודע או יכול לדעת בקלות האם החברה הזו היא באמת חברה מורשית – במירכאות – כלומר כלולה ברשימה שמפרסם משרד התחבורה באתר שלו. אני לא תמיד אדע ללכת לאתר האינטרנט של משרד התחבורה ולבדוק שם את הרשימה.

השאלה איפה בדיוק ניתן הביטוי לגילוי בפני הצרכן שבאמת מדובר על עוסק מורשה, והאם לא ראוי שבכל הסכם כזה יהיה קישור לאתר המשרד, לרשימה שכלולה באתר המשרד.

אז קישור עובד טוב רק בהסכם אלקטרוני.

בוודאי. בהסכם אלקטרוני. או שיהיה כתוב: הסכם בכתב - -

לבדיקה.

- - לתשומת לבכם, עוסק שכלול ברשימה שפרסם משרד התחבורה באתר שלו, וככה אני כצרכן אדע שמדובר בעוסק לגיטימי.

מיום חתימת ההסכם. אפשר לכלול בהסכם הודעה על כך כיוון שבמקרה הזה, בניגוד להרבה מקרים אחרים, כיוון שאנחנו לא מציעים מתן רישיון – אין רישיון - - -

גם הצרכן יכול לבדוק קודם באינטרנט ברשימה לפני שהוא נקשר. בשביל זה הרשימה מעודכנת.

- - -

אגיד לך איפה הבעיה. הבעיה שכמעט כל דבר, אתה צריך בכל חוזה להגיד – זה שאושר על-ידי, נבדק על-ידי משרד הבריאות, הביצים נבדקו בבוקר על-ידי, אכל אותן ולא מת.

אני גם לא רוצה לעשות מהלקוח טמבל לגמרי. הוא גם צריך לעשות כמה פעולות. אם בן אדם מוציא מכספו - בוודאי בהשכרה, בוודאי בהחכר – אז שילך ויעשה את הבדיקה.

שיבדוק בעצמו.

כן. ודרך אגב, היום בכלים שעומדים לרשותנו ברשתות אתה כותב רק שם. אתה רק כותב את השם, אתה - - -

מקבל את כל הנתונים.

את כל הנתונים. ואם אין לך נתונים שם, אז כנראה צריך ללכת לבדוק, אם לא כתוב כלום. זו כוונתי.

העליתי את הנקודה הזאת מכיוון שיש מקרים שבהם קבענו, לפחות לגבי בעלי רישיונות בתחומים שונים, שהם צריכים להציג את הרישיון, לשלוף את הרישיון, וכאן אין בעצם שום חובת גילוי.

אני מבין מה אתה אומר. אגיד לך איך זה עובד. הבעיה היא לא עם החברות הגדולות שכולם מכירים אותן – אתה עובר ליד כל שלט, אתה רואה את הדברים.

אבל גם חברה גדולה, יכול להיות שהיא ביצעה איזושהי הפרה ומשרד התחבורה יגרע אותה מהרשימה, גם זה יכול לקרות.

אל תדאג, במקרה כזה משרד התחבורה יצא בפרסום בכאלה אותיות.

לא בגלל הפרסום. אני מבין מה אתה אומר. זאת גזירה שאתה לא יכול להעמיד אותה.

אני מעלה להצבעה.

את סעיף קטן (ב), עם אישור הוועדה.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כה(ב), כולל אישור הוועדה, נתקבל.

כן, עם אישור הוועדה. הלאה.

"
(3) הסכימו העוסק בהשכרה והשוכר על הארכת הסכם ההשכרה לתקופה העולה על שלושה חודשים במצטבר מעבר לתקופת ההשכרה המקורית, או על שינוי תנאי ההשכרה, ימסור העוסק בהשכרה לשוכר בדרך שהוסכמה ביניהם בהסכם לפי סעיף קטן (א), עותק ממסמכי ההשכרה הכוללים את ההארכה או השינוי האמורים, לפי העניין."



הסיטואציה שהסעיף הזה בא לטפל בה - - -

הבנו. אנחנו יודעים לקרוא. אני שואל אם יש הערות.

לי יש הערה לעניין הדרך שהוסכמה ביניהם בהסכם לפי סעיף קטן (א), לגבי התיבה הזו. מה קורה במצב שלא הוסכמה ביניהם דרך כזו בהסכם המקורי?

אז הוא לא מאריך.

כלומר, יש חובה. השאלה אם יש חובה על העוסק בהשכרה לכלול תנאי כזה בהסכם.

א. זה יכול להיות במסגרת הסמכות של השר לחייב. אני לא יודעת אם נכון לחייב את הסיטואציה הזאת אבל אם כדי שלא תהיה סתירה בין החובה למסור את ההסכם לבין הרצון לאפשר שירים טלפון - -

כן, אני חושב שאת צודקת.

- - או ישלח הודעה – אני מחזיק את הרכב עוד שלושה ימים.

אוקיי.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כה(ג) נתקבל.

תודה רבה. סעיף קטן (ג) אושר.

"
(4) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על החכר של יותר משני כלי רכב לחוכר אחד, אלא אם כן הוא צרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן."

הסבר בבקשה.

כאן אנחנו מדברים על הבחנה – אנחנו חושבים שכוח המיקוח והמעמד של צרכן לעומת מי שאיננו צרכן, לפי ההגדרות בחוק הגנת הצרכן, בין מי שעושה עסקה קצרה על אוטו אחד או שניים לכמה ימים לבין מי שעושה עסקת ליסינג ארוכת טווח, המעמד שלו הוא אחר מול חברת ההשכרה והוא זקוק לפחות הגנה.

ולכן, אנחנו מגבילים את החובה, את ההתערבות שלנו בחופש החוזים רק לאוכלוסייה שאנחנו מזהים אותה כחלשה יותר.

למה בהשכרה? מה ההבדל בין החכר להשכרה?

מה ההבדל הבטיחותי בעניין?

לא קשור לבטיחות. אנחנו בהיבט הצרכני נמצאים.

בהיבט הצרכני, מה ההבדל בין מי שמחכיר או שוכר שני רכבים? ברמה הלוגית שהצעת פה.

ברמת הלוגית? רמת הכיס קודם כול. יש הבדל. לך אולי זה בקטנה.

לא, מבחינת היחס, הכוח של הצרכן מול - - -

אם היא אומרת שיש לה צרכן שיש לו יותר משני כלי רכב בליסינג, יותר כוח, אז למה לצרכן שיש לו בהשכרה יותר משני כלי רכב, אין יותר כוח? מה ההבדל ביניהם?

מה ההבדל באמת?

השכרה הן עסקאות לטווח קצר. החכר הן עסקאות לטווח ארוך יותר. ממילא אנחנו נמצאים במצב של עלות גבוהה יותר ויכולת מוכרת לנהל משא ומתן.

לרגע חשבתי שאולי אתם מדברים לעניין אבל זה רק היה לרגע. זה חלף לי מהר, וחוה שכנעה אותי שהיא צודקת. אני מתנצל, דידי. גם הפנים האלה שאתה לפעמים, בא בתמימות כזו.

אדוני היושב-ראש, באה מפלגה ואומרת, אני רוצה להשכיר לפני הבחירות 50 כלי רכב. היא עם כוח?

כן.

אז מה ההבדל בינה לבין אותו אחד שבא להשכיר בליסינג?

קודם כול, כשמפלגה באה אליך, אתה כבר - - -

- - -

אין פתאום מכוניות, כולם לוקחים. בחייך.

המפלגה לא משלמת.

דרך אגב, יש מקומות שעד שלא מקבלים את הכסף מזומן היום, לא מוכנים בכלל לתת שירות למפלגות.

נכון. חוץ מצד ג' שנדפק בליסינג.

אנחנו לא מכירים.

עד עכשיו זה לא סודר.

המוסכים נותנים לכם הלוואות.

- - -

סעיף (ד).

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כה(ד) נתקבל.

סעיף קטן (ד) אושר. הלאה.

"
(5) אין בהוראות לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין בעניין גילוי מידע לצרכן ומהוראות לפי חוק הגנת הצרכן."



הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כה(ה) נתקבל.

אוקיי. סעיף קטן (ה) אושר.

"רישום ברישיון רכב
14כו.
(א) עוסק בהשכרה שרשומים על שמו במאגר נתוני הרכב של רשות הרישוי, כלי רכב המיועדים להשכרה, יודיע לרשות הרישוי, במועד ובאופן שתורה לו, על היותם מיועדים להשכרה או להחכר, לפי העניין; לצורך מתן הודעות כאמור יקיים העוסק תקשורת ממוחשבת עם מאגר נתוני הרכב של רשות הרישוי לפי סעיף קטן (ג)."

בעצם אנחנו חוזרים לשיחה הראשונה, מה ששעה לקח לנו להבין מה רצה עד שדידי פצח את פיו.

נמרוד. לגבי הסיווג.

זה כבר קיים היום.

אני יודע, אבל זה מתכתב עם העניין ההוא.

רוצה לתת לי קומפלימנט.

אוקיי. הערות.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כו(א) נתקבל.

תודה. אושר.

"
(ב) קיבלה רשות הרישוי הודעה לפי סעיף קטן (א) לגבי רכב, תציין ברישיון הרכב את המילים "השכרה" או "השכרה-החכר", בהתאם לייעוד של אותו רכב לפי ההודעה האמורה."

אוקיי.

זאת אומרת, לחברת ההשכרה שמורה זכות לבחור את הסיווג.

מה, יש שינוי?

לא. עוד פעם, זה מצב קיים.




"
(ג) לשם ביצוע הוראות סעיף זה, יתקשר העוסק בהשכרה בהסכם עם רשות הרישוי שבו יוסדר אופן הביצוע של התקשורת הממוחשבת כאמור בסעיף קטן (א), לרבות אמצעי המחשוב, אבטחת המידע והתשלומים עבור התקשורת האמורה; תנאי ההתקשרות האמורה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.








(ד) תקשורת ממוחשבת לפי סעיף זה תאפשר לעוסק בהשכרה לעיין בפרטי כלי הרכב הרשומים על שמו בלבד."

אוקיי. הסברים.

זה מנגנון, מנסחים פה מחדש מצב שקיים היום. חברות ההשכרה קשורות איתנו בהסכמים, הן קשורות איתנו בתקשורת מקוונת. מדווחים לנו און-ליין על זה שרכב נהיה השכרה או שרכב נהיה החכר, או שמשנים את הסיווג.

של השכרה-החכר?

כן. המעבר ביניהם.

זאת אומרת, זו הגדרה משותפת גם להשכרה וגם להחכר?

שתי הגדרות שונות.

לא. יש השכרה ויש השכרה-החכר. למה נבחר השכרה-החכר להבדיל מסתם החכר לפני עשר שנים - אני חייבת להודות שאני לא זוכרת בדיוק למה.

אז עכשיו אנחנו מעגנים את זה שוב?

כן. כדי לא לגרום לשינוי ברישומים ואז ייווצרו פערים שרכב שנרשם לפני החוק הזה רשום ככה ורכב יהיה רשום אחרת - -

כן, עדיף. ברור.

- - ומה המשמעות של זה והאם זה גורע.

יכול להיות שעם השנים המושג הזה ילך וייגמר, אבל לפחות לא פגענו.

לא ייגמר כי זה הסיווג. אתה יכול לכתוב שהחל משנת 2020 יהיה רק השכרה או החכר.

אני מסכימה שיש איזושהי מוזרות. חשבתי על השינוי של זה אבל אני חושבת שהשינוי הסמנטי הזה – שאיננו משנה את המהות – כן עלול להשפיע על שווי כלי רכב כי פעם היה כתוב בהשכרה החכר, ורכב אחר כתוב החכר, אז מה זה אומר עליהם?

אבל מה בסוף מבין מזה הצרכן?

הוא רואה כתוב החכר.

אבל הוא גם רואה שכתוב השכרה.

אבל סתם השכרה או השכרה-החכר.

ברכב שהוא רק השכרה רשום השכרה, וברכב שהוא ליסינג רשום השכרה-החכר. זה המצב כיום.

נכון. ויש לזה משמעות כי בן אדם שקונה את הרכב מהשכרה זה מספר אנשים ששכרו; אדם שקונה מהחכר זה בן אדם שנהג ברכב.

זה ברור.

והמחירונים יודעים להתייחס לזה.

יש משמעות מבחינת הרוכש, זה לא מבחינתם.

אוקיי. נשאיר את זה ככה. הערות.

את (ד) היא הקריאה?

הקריאה את (ד), כן.

(ד) תקשורת ממוחשבת לפי סעיף זה תאפשר לעוסק בהשכרה לעיין בפרטי כלי הרכב הרשומים על שמו בלבד."

הערות.

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כו(ב), (ג) ו-(ד), נתקבל.

תודה רבה. אושר.

"עונשין
14כז.
העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):







(1) עוסק בהשכרת רכב בלי שהוא כלול ברשימה שפורסמה לפי סעיף 14כד(א);"

כמה עונשים. דידי, אלה כל האופציות שעומדות בפניך?

קטן עליי.






"
(2) עוסק בהשכרת רכב, בלא שמסר הודעה לרשות הרישוי לגבי הרכב בהתאם להוראות סעיף 14כו."

מה הסיבה שבחרתם לקבוע כאן הוראות עונשיות מיוחדות, להבדיל מההוראות הכלליות שקיימות בפקודת התעבורה, ההוראות העונשיות הכלליות?

סעיף 62 לפקודת התעבורה קובע הוראה כללית שכל הפרה של הוראות הפקודה היא עבירה, רק שהעונש שנמצא שם הוא נראה לנו לא מתאים. שם מדברים על מאסרים למשל, אז נראה לנו שזה לא רלוונטי פה. אנחנו רוצים לעומת זאת לתת אפשרות לקנס יותר גבוה שם, ובלי סמכות מאסר.

אבל לגבי מתקיני מונים, הענישה תהיה לפי סעיף 62.

כן.

כי זה מסים. כבר אתה עוסק בנושא של מסים ושל הכנסה. זה קשור למשהו אחר, זה לא קשור אלינו. המונה בסוף מעגן את התשלום, את הקבלה, את החשבונית ואת הקופה הרושמת.

חשבתם שראוי שהענישה תהיה חמורה יותר לגבי - - -

כן. זה סוג של עבירה אם המונה לא תקין והוא לוקח מחירים מופקעים.

מדובר על פעולה ללא רישוי.

כן. פעולה ללא דיווח גם.

אתה רוצה לאשר את 14כז?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14כז נתקבל.

כן, מאשר.

סעיף 14 כז מאושר.

"שינוי התוספת השתים עשרה
14כח.
השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השתים עשרה.""

שינוי תוספות תמיד טעון אישור ועדה. מדובר על פרטים שאתם קובעים כאן בחקיקה ראשית.

דווקא חשבנו שבמקרה הזה, כיוון שזה משהו מאוד מאוד ספציפי ונקודתי, אבל אם אנחנו נשארים - - -

זה לא ספציפי. מדובר כאן בעצם על תחולה של ההסדרים שקבעתם בנושא השכרת רכב. זה לא דבר קל ערך.

אז אם כך, הסעיף מיותר כי סעיף 41 אומר שיש הוראה כללית בפקודה על שינוי התוספות.

אפשר לשלב את ההוראה שם.

אין צורך.

לא, אין צורך. בכל תוספת יש מנגנון של אישור ועדה.

אז מדוע חשבתם - - -

כי חשבו שיש פה משהו חריג שאולי הוועדה לא תרצה.

כדי שלא יהיה אישור ועדה.

אולי הוועדה לא תרגיש.

לא, לא שלא תרגיש. שהוועדה תשקול אם היא רוצה, כי השאלה פה האם זה לא יהיה רק על אוטובוס, מעונוע ורכב פרטי אלא גם על משאית יום אחד. זאת השאלה. השאלה אם הכנסת חושבת שהיא רוצה.

סעיף 41(א) אומר ששר התחבורה רשאי בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספות לפקודה, כולן או חלקן, להוסיף עליהן, לגרוע מהן.

אז אין מה לגרוע מההוראה הכללית, אם כך.

אז זהו, אז הסעיף מיותר.

אפשר למחוק את 14כח.

אז הסעיף מיותר.

אוקיי. תודה. את רואה כמה טוב שאנחנו פה?

בוודאי.

"הוספת פרק שישי2
4.
אחרי סעיף 61ו לפקודה יבוא:



"פרק שישי2: סמכויות פיקוח"



אני אתן הקדמה קצרה. בפקודת התעבורה יש לנו מספר רגולטורים, מאסדרים של עיסוקים, ואין בפקודה בכלל סמכויות פיקוח למאסדרים, בניגוד למה שמקובל שאנחנו נותנים סמכויות פיקוח, במצבים מסוימים גם סמכויות אכיפה, למאסדר של עיסוק.

ולכן, אנחנו חשבנו שזה נכון, וההקשר הספציפי כאן, ביטול צווי פיקוח, אנחנו פה נמצאים בפרק שאנחנו מחליפים שני צווי פיקוח כשעד היום יש סמכויות פיקוח ואכיפה עליהם לפי חוק פיקוח על מצרכים ושירותים. ברגע שהם יוצאים משם ועוברים לפקודת התעבורה, נופלות סמכויות הפיקוח שקבועות בחוק שם, ולכן או שנשארים בלי או ששמים גם את סמכויות הפיקוח בפקודה, אבל כאן אנחנו עושים אותם רחב יותר ולא רק לעניין שני הסימנים האלה שנוספו בהצעה הזאת.

זאת המסגרת. הנוסח של הסעיף, הוא תואם ככל האפשר למודל המקובל של פרקים דומים שיש בסדרה של דברי חקיקה. אני אקרא:



"פיקוח על בעלי רישיונות
61ז.
(א) בעלי התפקידים המנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן (בפרק זה – הרשויות המפקחות), יפקחו על ביצוע ההוראות לפי הפקודה והוראות רישיון בידי בעלי הרישיונות המנויים באותן פסקאות:








(1) המפקח על התעבורה - לגבי מי שניתן לו רישיון לפי סימנים ג'1, ג'3 ו-ה' לפרק שני או לפי סעיף 14כד;"

תוכלי לפרט לאילו סוגי רישיונות?

כן. ג'1 זה מוניות שירות; ג'3 זה מונים למוניות; ה' לפרק שני זה מתקן תחבורתי, אם אני לא טועה.

שאין היום רישיונות כאלה. נכון?

בינתיים לא.

יהיו.

יבוא יום ויהיו.

אוקיי. חוה, יש לנו איזה עניין, אז גברתי יכולה לסגור את החומר שלפניה. תודה.

סיימנו כבר כמעט את הרוב. נשאר לנו עוד דיון ממש קצר. כדי שאנחנו נהיה מסונכרנים כולנו על העניין, יש שניים-שלושה עניינים טכניים ועניין אחד מהותי מאוד, העניין שהעלתה פה הדר.

הביטוח.

עניין הביטוח.

גם הביטוח וגם העניין שהעלה עורך דין סגל.

אני מניח שיהיה יחסית קל להתמודד עם השאלות שמעלה עורך דין סגל. אני עדיין מודאג מהעניינים שהעלתה הדר.

יש לנו רעיון.

בסדר, שנייה. הוא יותר שוקל וצריך למצוא לו באמת את התשובות.

לכן אני אומר ככה. אנחנו כאן עוצרים כי אני באמת חייב לסיים את הדיון. ברשותך, יש לנו את ההגדרה של "השכרת רכב", כדי לתת מענה או לא לתת מענה לעניין שהעלה כאן עורך דין סגל. יש שרשור לעניין של עוסק מורשה, שהוא באופן טבעי קשור, לכאן או לכאן. יש את העניין של - - -

חובת הביטוח.

חובת הביטוח, שזה הסיפור הגדול המשמעותי שאני מבקש שמעודי ייכנס לתוך התהליך הזה במהירות ושלא ייתן לנו תשובה שהיא תשובת סיידים – למרוח את העניין רק כדי לעשות וי, אלא באמת אם אנחנו כבר פה, ואמר את זה רונן, זו הזדמנות לתת לזה מענה, שהמדינה תיתן לזה את המענה. זה תלוי בכם, דרור, חווה – שני ה"דרורים" – זה מונח לפתחכם. תסיימו את זה, נביא את זה במהירות. כי ברגע שגם תהיה הסכמה סביב העניין הזה, אז לא נפתח פה עכשיו יום לימודים ארוך. גם ח"כים, זה משעמם אותם, אז אני אהיה פה גם לבד כנראה, אז יהיה יותר קל להתקדם עם העניין.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.