פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



20
ועדת הכספים
30/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1055
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט"ז בסיון התשע"ח (30 במאי 2018), שעה 9:30

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למצללה), התשע"ו–2016 (פ/2462/20), של חה"כ דוד אמסלם – הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
עמר בר-לב
יצחק וקנין
רועי פולקמן
מוסי רז

סיון להבי - מנהל אגף תקציבים, משרד הפנים

שחר פרלמוטר - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הפנים

אורן פונו - ממונה בכיר, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מירה סלומון - מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

שמואל שפט - ראש צוות חקיקה, עיריית ירושלים

יהושע שלמה זוהר - שדלן חברת גורן עמיר, מייצג/ת פורום ה-15 הערים העצמאיות

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

ירון קוונשטוק


הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למצללה), התשע"ו–2016 (פ/2462/20), של חה"כ דוד אמסלם – הכנה לקריאה ראשונה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בהצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למצללה), של חה"כ דוד אמסלם, הכנה לקריאה ראשונה. הצעת החוק מדברת על מצללה, הכוונה לפרגולה, מה שמדברים בלשון העם, הבנויה מקרוי קל, לרבות מעץ, אלומיניום, זכוכית או פלסטיק; לעניין פסקה זו, "מצללה (פרגולה)" – מבנה בעל שלוש קירות לכל היותר, שתקרתו משטח הצללה מישורי, משופע או נטוי, הנסמך על עמודים. אפשר להצביע על זה?

לא. סיון להבי הגיעה וגם שחר. היושב-ראש הקריא את הנוסח של הטרומית, כפי שהיא עברה במליאה.

מחכים עכשיו לדברים שלכם.

חשבנו שאולי המציע או מי מטעמו יסביר?

לא יהיה.

תסבירו אתם מה הסכמתם איתו. זה בהסכמה איתו, נכון?

יכול להיות שהוא יגיע. אני הבנתי שהוא כן יגיע. אבל לא משנה, אני אמרתי לו שאני מביא את זה היום. ואני לא חושב שזה איזה חוק שיש לו השלכות בעייתיות. כן, בבקשה, עמדתכם. שם ותפקיד להבי לפרוטוקול. אני מכיר אותך, אבל צריך שזה גם יירשם. סיון להבי.

מנהל אגף תקציבים, משרד הפנים. ממונה על תחום הארנונה.

אגב, אני רוצה להגיד, סיון, שבמקור זה עבר לוועדת הפנים, החוק הזה. ואני ביקשתי גם מחבר הכנסת המציע וגם מיושב-ראש ועדת הפנים, מכיוון שארנונה זה מס וארנונה צריך להידון בוועדת הכספים. מה שלא נוגע אליי אני לא לוקח, אבל מה שנוגע לוועדה ביקשתי, והם שניהם הסכימו. זהו, אז זה פה. זה מס.

אני שמח להופיע בפניך.

התחום של הארנונה, כפי שכבוד יודע, מורכב מאוד וסבוך. יש חוסר אחידות משווע בין הרשויות המקומיות, ומעת לעת עולות טענות שאנחנו רוצים להקשיב להן מהציבור. במקרה הזה עלתה טענה שקיימת אפליה או חוסר שוויון בין תושבים שיש בשטח הנכס שלהם פרגולה שהיא מקורה רק בקירוי נקרא לו קל, נגיד קנים או במבוק או משהו מהסגנון, לבין פרגולה שהבעלים בחר לאור הגשמים שיורדים באזורו לשים עליהם איזשהו חומר פלסטי: סנטף או פרספקס או מה שלא יהיה.

ואני כבר שם בצד את כל עולם העסקים. אנחנו לא מדברים על עסקים, אנחנו מדברים רק על מגורים. אני גם רוצה להגיד שאנחנו לא מדברים על פרגולה שעל פניו משמשת כחדר נוסף של הבית, אלא באמת פרגולה שהיא רק שני קירות, שמשמשת לאיזו הצללה של המרפסת.

המציע ביקש שבמקום שבו הפרגולה מחויבת על פי צו המיסים של הרשות. זאת כבר עוד אבחנה. בכל מקום שהפרגולות פטורות, לדוגמה בירושלים פרגולות פטורות, למיטב ידיעתי, התיקון הזה לא נוגע. אבל אם ברשות מסוימת - - -

אין הנחיה של משרד הפנים?

לא. שיטת המדידה של הרשות קבועה על פי דיני ההקפאה, ואין לשרים סמכות לערוך בה שינויים. אי אפשר לשנות את שיטת המדידה של הרשות.

לא, אבל על פרגולה צריך שתהיה הנחיה אחת לכל המקומות. הוא אומר שירושלים פטורים. תל אביב חייבים? איך זה.

יש פערים מאוד גדולים איך מודדים נכס של בית. בירושלים קבעו שהשיטה תהיה נטו, כלומר אם יש ברוטו - - -

סיון, אני לא נכנס לכל הבעיה, אני מדבר על פרגולה.

אז אנחנו עכשיו מדברים על קבוצת הרשויות.

לא, רגע, אני שואל על פרגולה. אל תגיד לי על הכול שיש שינויים. בסדר, אני הבנתי. אני שואל למה אין הנחיה מה עושים בפרגולה – שלושה קירות, שני קירות, קנים, פלסטיק – למה אין הנחיה לגבי העניין הזה? עזוב את שיטת החישוב. האם על זה חייבים בארנונה או לא חייבים בארנונה?

על זה אנחנו שוקדים במרץ. יש גם החלטת ממשלה שמקימה צוות שדן בזה.

מוסי, בסוף זה מרצ.

תמיד.

כן, אתם שוקדים במרץ על מה?

אנחנו שוקדים ביהדות התורה – לא במרץ.

טוב, אז בבקשה לרשום שפטור מארנונה, בוא נמשיך הלאה. כן, הלאה.

על שלושה נושאים עיקריים שהממשלה ביקשה שניתן את הדעת. נושא אחד זה לעשות צו מיסים אחיד לרשויות המקומיות; נושא שני זה לעשות שיטת מדידה אחידה לכל הרשויות; נושא שלישי זה לעדכן את נוסחת שיעור העדכון. ויש לנו פה התקדמות, אבל עדיין אין לנו הצעות קונקרטיות לחקיקה.

זאת אומרת, אתם לא תביאו איזו הנחיה אחידה לגבי פרגולה. אם תביאו, אז תביאו על שיטת החישוב הכללית.

ככל שתהיה שיטת חישוב מדידה אחידה בישראל, היא תכלול גם הנחיות לגבי פרגולות, בהחלט.

זה לא יבוא בנפרד. בגלל שבנפרד זה יכול לקחת זמן קצר?

כרגע, אנחנו עושים את התיקון הזה, כי את שיטת המדידה האחידה - - -

לא זה מה שאני – אגב, התיקון הזה, שנדון עליו ונחליט לגביו, אני אומר: אם הייתם דנים ומקבלים החלטה לגבי האם פרגולה במתכונת כזאת או אחרת שתחליטו פטורה מארנונה, ואם לא היא חייבת? את זה אפשר לעשות מהר.

אגב, הנוסח של דודי אמסלם, במקור הוא אומר בדיוק את זה. הוא אומר שפרגולה פטורה. אומר לך סיון: זה לא מה שהוא התכוון, והוא הגיע איתנו להסכמות על דבר אחר שאותו הוא מסביר כאן. אבל הנוסח המקורי של דודי אמסלם אומר שפרגולה פטורה. זה נכנס לפקודת מיסי העירייה.

מה שהקראתי מהנוסח המקורי.

אני אסביר למה. בשיח שהיה עם מרכז שלטון מקומי ופורום ה-15 הובן שהנוסח, כפי שהועלה בוועדת השרים לחקיקה, המשמעות שלו היא הפחתה מאוד גדולה בהכנסות הרשויות המקומיות. כלומר, כל מי שיש לו פרגולה היום, שהוא מחייב אותה ומודד אותה, זה ירד לו מההכנסה. והאומדן הוא - - -

תל אביב חייבת היום?

כן, היא חייבת.

תל אביב חייבת. ירושלים פטורה?

ירושלים, שמואל, לדעתי - - -

לא, אבל השאלה מה ההגדרה של פרגולה.

לא, אבל המקרה הרגיל האמצעי.

לא, יש הגדרה של פרגולה - - -

בתקנות.

רגע, ירושלים פטורה במה שמוגדר פרגולה?

ירושלים מחייבת שטחים פתוחים, מחייבת מבנים - - -

לא, השאלה אם זה פרגולה או - - -

מי הדובר?

עורך דין שפט מעיריית ירושלים.

הוא מהלשכה המשפטית של עיריית ירושלים, בגלל זה אני שואלת אותו.

אז הנה, אז "בא הרוג ברגליו" – המושג התלמודי כמובן, "בא הרוג ברגליו". זה מה שהגמרא מגדירה כשאומרים שמישהו לא נמצא, פתאום הוא נמצא. ירושלים פטורים מתשלום ארנונה על פרגולה?

יש הגדרה של פרגולה במובן של תקנות התכנון והבנייה (היתר לעבודה מצומצמת), שהיא מדברת על מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטוי, הנסמך על עמודים. ברור שבמקרה הזה פטורים מפרגולה.

לא ברור. זה תלוי באיזו רשות ואיזה צו. בירושלים.

הוא מדבר על ירושלים.

אבל עכשיו, ההגדרה החדשה - - -

רגע שנייה, אני יודע, זה אגב העניין הזה. תל אביב חייבים על המקרה הזה?

נכון, אדוני, תל אביב מחייבים אפילו מרפסות ואפילו ללא מבנים. זו שאלה של ברוטו-נטו, אדוני.

יפה. סיון, תראה, תמונת המצב היא שדנו בשבוע שעבר, נדמה לי זה היה, על ירושלים. ירושלים עם החסר התקציבי, שהיא עיר מאוד גדולה, מורכבת והכול. עכשיו מתברר שזה לא רק בעצם העובדה שמשרד האוצר מעביר, לא מעביר. מתברר שעיריית ירושלים נותנת פטור מארנונה, ויש גירעון בהכנסותיה, לעומת תל אביב שמחייבת על פרגולה הפשוטה ביותר. לכן אני חושב שאסור להשאיר את זה ככה.

עם זאת, צריך להבין שבסופו של יום האזרח מקבל חיוב שהוא מכפלה של תעריף ושטח. כלומר, אם השטח נמוך בגלל שיטת המדידה, אבל התעריף מאוד גבוה, וזה המצב בירושלים, אז יכול להיות שבסופו של יום לאזרח זה לא משנה.

טוב. אני אינני שר הפנים ואין לי תוכנית כזאת, אבל אני הייתי מתחיל לגעת בכל הדברים האלה. צריך שיהיה שוויון בין הרשויות. אם צריך שיהיה שוני, צריך להיות שוני הפוך ממה שהוא באמת: רשויות חלשות יותר מבחינה כלכלית, צריך שהמיסוי שלהן או התקצוב שהן מקבלות יהיה גבוה יותר. אבל בוודאי לא מצב כזה, שהוא מצב פשוט – אני מתאר לעצמי שהוא עשרות שנים כך.

- - - רבים בתחום הארנונה. אנחנו פועלים לשנות את זה. אבל זה חשוב שיבוא בחבילה אחת, עם הסדרה של צו המיסים.

טוב. אני אומר שבחבילה אחת זה ייקח הרבה זמן. ובינתיים יש עוול שהוא זועק לשמיים. בסדר, עכשיו לחוק, מה אתם מציעים לעשות פה?

בחוק שמו קודם כול בצד את כל הרשויות שאינן גובות עבור הפרגולה. עבורן לא יהיה כל שינוי. החוק קובע שמקום שכן מחייב את הפרגולה, לא תוכל להיות אבחנה בין פרגולה - - -

לא, סיון, להיפך. אפשר בבקשה? שמי שחר, אני מנהל הלשכה המשפטית של משרד הפנים.

תל אביב מתנגדת לזה.

זה לא נכון גם. התייחסתי להערת הרקע, סליחה. תל אביב לא מתנגדת - - -

אני רוצה לחדד, שבשיחה עם המציע חודד שהרצון הוא לא לשנות מן המצב הקיים.

אתם רוצים להקפיא את המצב הקיים.

שנייה, תל אביב לא מתנגדת לשינוי בחוק?

לנוסח המוסכם.

כן, אז אני רוצה להסביר באיזה אופן. הכוונה שלו הייתה שבמקום שבו הרשות לא חייבה את הפרגולה, משום שהשטח הוא לא בר חיוב, אז הוא לא יהפוך לבר חיוב, מהטעם הפשוט שכוסה בפלסטיק, ואז זה כאילו הופך לחלק מהמבנה. זאת הסיטואציה, לזה ניתן מענה. זה נסמך על המצב המשפטי שהסברנו, שיש כאלה שזה כן בר חיוב לפי צו הארנונה, יש כאלה שלא. אנחנו מדברים על אלו שלא.

אז אני רק אחזור על מה שאתה אומר. יישאר המצב הקיים, שבו אם לפי שיטת החישוב של רשות מקומית מסוימת הפרגולה לא נכללת בחישוב, היא תמשיך שלא להיכלל. אם בשיטת החישוב של רשות מקומית מסוימת הפרגולה כן נכללת בחישוב, היא גם תמשיך להיכלל.

אבל במצב הביניים שבו כתוצאה מזה שהאדם הוסיף לפרגולה פלסטיק נוסף, שהוא לכאורה יכול להתפרש כקיר שלישי שיוצר משהו חדש, הרשות המקומית לא תוכל לחייב רק בשל כך. כלומר, אם לפי שיטת החישוב של הפרגולה לא אמורה להיכלל, היא תמשיך לא להיכלל, והיא לא תוכל להיכלל רק בגלל שיש פלסטיק. זאת אומרת שמבחינת עלות תקציבית אין לזה עלות תקציבית, כי המצב הקיים נשאר. זה לא באמת פטור לפרגולה חדשה שתיבנה, אלא זה בהתאם לשיטות החישוב השונות של הרשויות המקומיות.

לפי ההצעה הזאת יהיה הבדל בין רשויות?

כבר היום יש הבדל.

כן, בוודאי. המצב קיים יישאר אותו הדבר.

אז מה החוק עושה?

יש היום רשויות מקומיות שלא מחשבות את הפרגולה בשיטת החישוב שלהן, ולא מחייבות עליה בארנונה, אבל ברגע שהאדם קירה את זה בפלסטיק נוסף, כתוצאה מזה זה כבר נראה כאילו חצי חדר, והן מחייבות על זה.

זה הפטור שלכאורה - - -

תודה. אני אתן לך. דקה. לא נלך הביתה בלי שתדבר. את ביקשת, כן? שם ותפקיד לפרוטוקול.

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. רק רציתי לדייק: קירוי זה תקרה, הכיסוי מפלסטיק הוא מלמעלה, שבעצם גורם לסוכה עם מרווחים ועם חורים ביניהם לאיזה משהו שהוא קצת יותר קבוע. ואז הקירוי עצמו לא צריך להיות זה שמשנה את שיטת החישוב. זה הדיוק רק שרציתי לומר לדברי ההסבר.

טוב. לא, אני אגיש רוויזיה, אני אדבר איתו. כן.

עורך דין שפט מעיריית ירושלים. אנחנו מתנגדים, כי מבחינתנו זה בדיוק עושה את כל ההבדל. כאשר יש מצב של פרגולה לפי חוק התכנון והבנייה, זאת אומרת שזה רק "רלסים" כאלה עם רווחים ביניהם, יש פחות מ-40% – לא מחייבים. אבל כשאר יש קירוי אנחנו כן מחייבים. המשמעות של ההצעה הזאת היא שזה פוגע בהכנסות של עיריית ירושלים, כי אדם שהיה לו עד עכשיו 40% לא חייבנו אותו. עכשיו, מה הוא עושה, הוא מקרה לגמרי. ברגע שזה קירוי לגמרי, אז מבחינתנו זה היה מחויב. אז עכשיו זה לא יהיה מחויב כתוצאה מהצעת החוק הזאת.

בתל אביב קירוי שהוא לא קירוי מלא גם משלמים ארנונה?

נכון. תל אביב משלמים גם בשטח פתוח לגמרי.

אבל אצלנו לא. אצלנו בקירוי שאנחנו אומרים, אדם שלא קירה, רק שם כאילו פרגולה באמת לצל עם רווחים, מה שחוק התכנון והבנייה, לא חייבנו על זה. אבל כל קירוי כן חייבנו. תוצאה של הצעת החוק הזאת, שהיא גורמת לעיריית ירושלים הפסדים. אם משאירים את הסטטוס, בדיוק בנו זה פוגע.

אבל רגע, אני מסתכלת עכשיו על ההצעה להגדרה חדשה שמציעים משרד הפנים בשיתוף עם המציע. אז זה מבנה ללא קירות, המוקם בחצר או בגג או במרפסת של בית מגורים, הבנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה הנסמך על עמודים, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו; ואולם יכול שהמבנה יהיה נסמך באופן חלקי על לא יותר מאשר שני קירות של מבני המגורים שאליו הוא צמוד – מה זה שונה ממה שאתה מסביר?

לא, לפי מה שאני הבנתי, שהם מסכימים שישימו על זה למעלה איזשהו קירוי.

כיסוי שתוף מחומר פלסטי.

אתה יכול להקריא את הסעיף בצו המיסים שלכם - - -

אותו דבר הוא זה. אני מסתכלת בתקנות התכנון והבנייה – ההגדרה זהה.

לא, אבל הם עכשיו מוסיפים.

- - - רשום לך בצו. ככל שיש כיסוי שקוף לפרגולה – הוא יחויב. כך זה הופיע בצו שלכם.

אנחנו מדברים על קירוי.

אנחנו לא מדברים על קירוי.

אנחנו מדברים על כיסוי. זה סוג של קירוי, מה זה? זה קירוי, זה בדיוק קירוי.

אם אני עומד מתחת, ירד עלי גשם?

זה כל האבסורד.

זו אותה הגדרה.

לא, אבל מה שעכשיו יוצרים בהגדרה – אם זה היה נשאר באותו מצב של הגדרה - - -

זה נשאר.

לא, אבל עכשיו אתה מקרה את זה.

אז תהיה חייב.

לא, הוא אומר שלא. אתה קירית אותו - - -

יש שני שכנים, אחד יש לו פרגולה עם פלסטיק למעלה, אחד בלי.

אחד בלי מרווחים ואחד בלי מרווחים. זה מכוסה.

עם גשם או בלי.

בדיוק.

- - - פתוח ויורד עליך גשם - - -

כן, זה מה שנאמר. אז מה?

אז זה שללא הפלסטיק למעלה, לא מחויב. פטור.

יפה. כתוב את זה גם פה.

השכן שלו מחויב, כי הוא מקורה. היום.

בסדר.

מחר גם השכן יהיה פטור.

למרות שיש לו פלסטיק.

בדיוק על זה הוא מצביע, גפני.

ולכן הזמני כנראה ישים פלסטיק.

ועל זה הוא מצביע.

הבנתי. טוב, אפשר להקריא את זה בבקשה? רגע, עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה. אתם ניסחתם את זה? מי ניסח את זה?

בשיתוף.

בשיתוף, בסדר. אנחנו מכבדים אתכם.

אנחנו נתנו את ההצעה שלנו למה שהמציע ביקש מבחינה מקצועית.

שמה?

אנחנו הצענו נוסח שלהבנתנו ייתן מענה למציע, מבחינה מקצועית למה שהוא הציע. ככל שיש הערות אז כמובן - - -

טוב, נברר, אנחנו לא הולכים לשם מקום.

אוקיי. להקריא רק את הסעיף?

כן, את מה שהסכמתם עליו.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין - - -

הוא הכניס את זה בפקודת מיסי העירייה שזה פטור, אבל אתה מכניס את זה בחוק ההסדרים במשק המדינה, כי אתה משנה שם - - -

נכון, זה לדעתנו זה לא תואם את הפקודה.

כי הפקודה מדברת על פטורים ואתם לא מייצרים פטור.

התכלית שלה היא מתן פטור לארגונים ציבוריים. נראה לנו שזה לא המקום המתאים.

אז אתם מכניסים את זה בעצם בחקיקה שעוסקת בשיטת החישוב.

נכון.

חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג-1992.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין רשות מקומית אשר ערב פרסומו של חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשע"ח - -

שזה בעצם - - - החוק הזה.

כן, בדיוק.

- - ועל פי החלטת הרשות המקומית בדבר הארנונה הכללית לפי סעיף קטן (א) - -

זה מתייחס לצו של הרשות, נכון?

נכון. צו ארנונה זה לא מונח שמופיע בחקיקה. החלטת המועצה היא היא צו הארנונה.

החלטה של הרשות איך לחשב.

היא בעצם הטלת הצו.

בדיוק.

- - לא נכלל שטח מצללה הצמוד לנכס המשמש למגורים, בחישוב שטחו של הנכס האמור לצורך הטלת הארנונה, לא ייכלל שטח המצללה האמור בשטח הנכס לצורך הטלת הארנונה, אך ורק בשל כך שהמצללה האמורה כוסתה בכיסוי שקוף מחומר פלסטי, ובלבד שהשימוש שיעשה בשטח של הצללה, הינו שימוש שניתן לעשות בחצר, בגג או במרפסת של בית המגורים שעליו הוקמה המצללה, למעט לצורכי חניה או אחסנה; בסעיף זה, "מצללה" – מבנה בלא קירות המוקם בחצר, בגג, או במרפסת של בית מגורים, הנסמך על עמודים והבנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו, ואולם יכול שהמבנה יהיה נסמך באופן חלקי על לא יותר מאשר שני קירות של מבנה המגורים שאליו הוא צמוד.

שחר, בהגדרה של מצללה כבר מתייחסים לזה שזה מוקם בחצר, בגג או במרפסת של בית מגורים. למה בסיפה של הסעיף צריך לחזור על זה? למה לא לכתוב פשוט, שבלבד שהשימוש שייעשה בשטח לא יהיה לצורכי חניה או אחסנה, שזו בעצם הכוונה?

איפה בסיפה?

הסיפה של הסעיף אומרת: ובלבד שהשימוש שיעשה בשטח של הצללה - - -

אני אסביר: הכוונה שלנו היא לשני סייגים – הסייג השני קל יותר – שזה לא חנייה ומחסן, נתחיל מזה. זה פשוט לא אחד מאלה. הסייג הראשון: ובלבד שהשימוש ייעשה בשטח - - -

מה זה חניה? הוא ישם שמה פלסטיק שלא ירד גשם? מה זה חניה?

אם הפרגולה המכוסה בפלסטיק משמשת לך לחניית הרכב, אז היא לא פטורה.

אז למה זה שונה? אם זו חניה מקורה - - -

הרעיון הוא שהפרגולה מהווה המשך ישיר של הבית. זה הרעיון. שפרגולה מהווה המשך ישיר של הבית, אותו שימוש שאפשר לעשות בזה, ולא מחסן ולא חניה.

בעצם אז זה תיקון סופר מינורי בסופו של דבר, מה שאתם עושים כאן. לא יכולתם לעשות את זה לא בדרך – זה היה צריך חקיקה כזאת ארוכה? אי אפשר היה להוציא איזה חוזר של משרד הפנים?

לא, אנחנו לא יכולים להוציא חוזר - - -

כי אתם בשביתה? למה אתם לא יכולים?

לא, חוק יסוד: משק המדינה, תשלומי החובה בארנונה.

אין לזה עלות תקציבית, הם אומרים.

אם זה חוק יסוד: משק המדינה, איך זה יכול להיות בתל אביב ובירושלים באופן שונה.

חוק יסוד: משק המדינה קובע שתשלומי חובה לא ייעשו אלא על פי חוק או מכוחו. הטלת ארנונה היא קבועה בחוק.

אבל זו הבהרה למצב הקיים. הם משאירים את המצב הקיים על כנו. בעיניהם זאת פרשנות.

לא, לא נכון. אם מישהו היום מכסה בפלסטיק, כן צריך להגיד, העירייה אומר בצדק, שהיום, אם אנחנו מכסים בפלסטיק, התשובה היא: כן, הנכס יהיה בר חיוב. העמדה המקצועית של המשרד, אנחנו מקבלים את מה שהמציע אמר, שזה קצת אבסורד, שרק בשל כך שיש את הפלסטיק, אז הנכס הופך לבר חיוב. על כן נדרש תיקון לחקיקה.

הבנתי. זאת אומרת, העלות התקציבית תהיה בעתיד.

זו מעין טענה לפגיעה בהכנסות עתידיות שהם לא מקבלים היום. אם זו הטענה.

רגע, אז מבחינת העלות, שבעצם הדבר הראשון זה שזה לא יהיה לצורכי חניה או אחסנה והדבר השני זו האפשרות - - -

כן, אז כאילו שני התנאים - - -

מה הבעיה שלכם בחניה? לא הבנתי. אם מקבלים את העיקרון - - -

זה לא המשך של הבית, זה חלק נפרד, זה שימוש נפרד.

אבל פה זה על הגג. ההצללה הזאת על הגג.

לא בהכרח.

אבל גם על הגג?

גפני, הוא אומר שזה המשך מהבית, זה כמו מרפסת.

על הגג?

לא, חניה אתה יכול לבנות מבנה נפרד שהוא כמו פרגולה. אני בונה קירוי נפרד, בין אם הוא - - -

אדוני, כתוב: בחצר, בגג או במרפסת.

החניה בחצר?

בצמודי קרקע הפרגולה יכולה להיות בחצר של השטח.

גברת סלומון, מה לעשות, אני לא מבין את זה, אבל אני אצביע בשביל זה. אבל אני לא מבין את זה, אני פשוט לא מבין מה ההבדל בין חניה לבין על הגג. הרי אנחנו מדברים רק על זה, שלא ירד גשם. רועי, אנחנו מדברים רק על זה שלא ירד גשם.

אבל, אדוני, השימוש בפרגולה הוא שימוש שונה. כמו שאדוני יודע - - -

אני שם שמה את הרכב.

זה שימוש שונה מאשר אתה יושב שמה - - -

אז שימוש שונה, אז מה. אז לכן מה?

לכן הוא צריך להיות מחויב בארנונה.

חייב בארנונה זה בסדר. אבל את מסתמכת על חוק, שבירושלים משתמשים בזה אחרת ממה שמשתמשים בזה בתל אביב.

כי זה צווים שונים.

יש לי שאלה אליכם.

כן, בבקשה, תשאל.

אתם הגדרתם פה כיסוי שקוף מחומר פלסטי בלבד. קודם כול, אם זה מצללה, אז שקוף זה קצת סתירה.

למה? אנחנו מדברים על הקירוי - - -

אם אתה שם קירוי שקוף, הוא לא עושה לך צל.

לא צל, הם מדברים על גשם.

לא, רק לגשם אתם עושים את זה? ועכשיו, למה רק מחומר פלסטי? יש חומרים אחרים גם כן שאפשר לקרות איתם.

לא, אחרת זה לא זמני.

זמני יש הרבה דברים שאפשר לעשות.

בסדר, השאלה ברורה, התשובה ברורה.

רק נחדד, שאם הפרגולה תכוסה ברעפים אז זה כן מחויב.

הבנתי. ואם היא תכוסה בעץ? קרש.

אם אדוני מכוון לסכך או לקרשים שיש ביניהם מרווח – זה לא כיסוי, זה חלק מהמבנה.

אולי המילה אטום יכולה לסייע פה?

שנייה, אני לא מתכוון לסכך. את טעית בכוונותיי. היה פעם באיזה מדינה, שהשליט שמה הוציא צו, שאסור לעשות סוכה. נגד סוכות. היה שמה איזה אחד חבר בעירייה, אז הוא אמר: בסדר, אני מקבל את זה. וזה יחול רק בתוך שמונה ימים. לא התכוונתי לסכך בכלל.

לא, דיברתי על סכך במובן - - - לא במובן הדתי.

בסדר, נראה לי קצת מצחיק העניין, אבל בסדר.

אם אדוני מתכוון לסכך במובן המילולי, שאפשר להסיר אותו - - -

לא, טמיר שאל למה זה צריך להיות מפלסטיק. ואם זה יהיה מחומר אחר?

אם אדוני מתכוון לקירוי, לכיסוי מוחלט, הרמטי, באמצעות חומרים, אז זה כבר צריף, זה כבר מבנה, זה כבר לא הפרגולה.

לא, לא.

הנקודה בכיסוי מפלסטיק - - - וניתן להסרה.

טוב, אנחנו חייבים לסיים. בסדר.

סגרתם על תחילה עם המציע?

התחילה היא מהפרסום, אבל אני לא יודע עד כמה זה רלוונטי, כי אנחנו מדברים על רשות היום, שהיא לא מחייבת.

אתם אומרים שיש כאלה שכן מחייבות בגלל הפלסטיק?

מה את מציעה?

כרגע זה מיום הפרסום.

אז כרגע נעשה תחילה, שזה יהיה מהפרסום, אבל צריך לתת לדעתי מועד. אנחנו רק בקריאה הראשונה.

מה את מציעה?

- - -

ה-1 ביולי? תבררו.

אני לא יודע להגיד בשלוף על המשמעויות.

קודם כול, תבדוק את זה.

ככל שיש צורך, אני אשמח לדבר איתך.

אין בעיה, אז תבדוק את הנושא הזה לקריאה השנייה והשלישית.

אני אשמח לדבר איתך אחרי ולהבין.

בסדר. רבותיי, יש התנגדות לעניין הזה, לחוק? למישהו יש התנגדות? רועי, יש למישהו התנגדות? אני הולך להצביע על הנוסח שהוא הקריא.

עכשיו שמעתי שמונה רמטכ"ל בגלל פרגולה. אחר כך תשמע את הסיפור.

זה לא מונה.

לא, שכן מונה רמטכ"ל בגלל פרגולה.

אתה לא מכיר את הסיפור?

שלא מונה?

מונה. כי באותו זמן שאחד לא מונה, התברר שהשני בני גנץ קיבל שנה קודם התראה על פרגולה והוא פירק אותה, ובזכות זה הוא מונה.

זה היה deck - - -

טוב, רבותיי, כפי שהקריא, הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למצללה) - - -

עכשיו ישתנה לה השם. זה יהיה הצעת חוק הסדרים במשק המדינה, כי הם משנים את המיקום של החקיקה.

אה, נכון. אוקיי, אז אנחנו נצביע על הנוסח שהוקרא. מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה ראשונה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למצללה), התשע"ו–2016 (פ/2462/20), אושרה.

הצעת החוק אושרה. אני מגיש על זה רוויזיה. אני אדבר עם דודי אמסלם. אם אין בעיות, אם זאת ההסכמה, אני מבטל את הרוויזיה. אני פשוט לא דיברתי איתו הבוקר. אבל ככל הנראה, זאת תהיה ההצעה לקריאה ראשונה. אם יהיה שינוי, אני אביא את זה חזרה לפה. בסדר?

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00.