פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



30
ועדת הכספים
28/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1053
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ד בסיון התשע"ח (28 במאי 2018), שעה 12:15

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 15) (סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
איתן ברושי
יצחק וקנין
מכלוף מיקי זוהר
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ
עודד פורר
איציק שמולי

נאווה בוקר
יואב בן צור
אלעזר שטרן
פנינה תמנו

סגנית הממונה על השכר, משרד האוצר - חמוטל בן דור

מנהל מחלקת מלכ"רים, משרד האוצר - ארז אורעד

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הרווחה - אור רוזנמן

לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים - דקלה חורש

משרד העבודה והרווחה
_
יפה סולימני

משנה למנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה
_
נעמה קאופמן

יועצת משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה
_
איילת זלדין

עוזרת ראשית מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הדיל יונס

צוערת, משרד הכלכלה - סיון קריבושה

רפרנטית דיני עבודה, התאחדות התעשיינים בישראל - מוריה ברבי

סמנכ"ל יחסי ממשל, איגוד לש' המסחר - דן יהודה כרמלי

היועץ המשפטי, סמנכ"ל תחום משפט וממשל., איגוד לשכות המסחר - שלומי לויה

מרכז קשרי ציבור איגוד לשכות המסחר, איגוד לשכות המסחר - יצחק דניאלי

כלכלן-מנהל תחום, משרד השיכון - יוסי שבת

מנכ"ל, איגוד המסעדות
_
שי ברמן

מנכ"ל, התאחדות האיכרים והחקלאים - ישי פולק

מתנדבת, מעורבות - טובה סלומון

מנהל ת"ת, רוממה - ציון גז

שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את איגוד לשכות המסחר - יובל אלגד

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את איגוד המסעדות הישראלי - גילית רובינשטיין

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל - פז אגמון

ענת מימון

טמיר כהן

אתי בן-שמחון


הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 15) (סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי), התשע"ו-2016, פ/2372/20 כ/654, הצעת ח"כ עליזה לביא

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ועדת הכספים. היום ה-28 במאי 2018. הנושא: הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 15) (סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי), התשע"ו-2016. הצעות החוק הוגשו על ידי עליזה לביא, מיקי מכלוף זוהר, מיכל בירן, יעל גרמן, אורלי לוי, אורן חזן, רוברט אילטוב, בצלאל סמוטריץ, מאיר כהן, אלעזר שטרן, אייל בן ראובן, יוסי יונה.

הדיונים הראשונים בכלל לא היו כאן, הם היו בוועדת העבודה והרווחה, לאחר מכן, יושב-ראש הוועדה, וחברי הכנסת המציעים ביקשו שזה יעבור לכאן לקריאה שנייה ושלישית. מה שהגיע לכאן הייתה הצעת חוק שאומרת שאם יש מפעל שעובד בשבת, ויש עובד שהוא עובד דתי, החוק אומר שהוא יכול להגיד, אני לא רוצה לעבוד בשבת, ואי אפשר להתווכח.

זה המצב היום.

לעומת זאת, אם האדם לא רוצה להצהיר שהוא דתי, הוא לא הולך עם כיפה, או שהוא כן הולך עם כיפה, לא משנה בכלל, לא רוצה להצהיר שאני דתי, אני רוצה לא לעבוד בשבת. על פי החוק אפשר לתת לו, אפשר לא לתת לא, בכלל לא רלבנטי. בכלל, בא החוק הזה וקבע שגם שעובד שאיננו דתי, שלא מצהיר שהוא דתי יכול לבקש שלא לעבוד בשבת, זה החוק, ככה הוא הגיע אליי לפה, לוועדת הכספים. התחלתי לקבל טלפונים ממשרדי ממשלה וכו', שאמרו שזה יכול למוטט את התעשייה בישראל.

הייתי צריך להתפשר והסכמתי. דיברתי עם חברי הכנסת המציעים, דיברתי עם הממשלה ואמרתי כלהלן, וזה מה שמונח לפנינו. אמרתי כך, כמציעי החוק, אדם שלא רוצה להצהיר שהוא דתי, הוא אומר, אני לא רוצה לעבוד בשבת, יש לי מקווה, שבעקבות החקיקה הזאת שעדיין עוד לא הסתיימה, היא הועילה.

היה סיפור, אני לא רוצה להגיד את הפרטים, אבל אדם שהוא צריך את הטיפולים בסוף השבוע, בגלל שהוא נכה של יחידה מובחרת בצבא. אתם רואים אותו פה מפעם לפעם. אם מישהו מכם שירצה את הנושא הזה, אני אוכל להראות לו. הוא קיבל תשובה שהוא עובד בשבת, אם הוא לא עובד בשבת הוא מפוטר. הוא מוזמן לשימוע, היה תאריך. אגב, פנו אליי ממשרד ראש הממשלה על המקרה הזה, הוא נפצע ביחידה מובחרת, אשתו נפגע בפעולות איבה. הוא אומר אני לא דתי, אני צריך את שבת בשביל לעשות את הטיפולים ברגליים, אז צריך יום בסוף השבוע, ואני רוצה את שבת. הזמינו אותו לשימוע, ובסופו של דבר, בעקבות ההתערבות שלנו, אמרנו, אנחנו מחוקקים חוק, הוא יוכל לבקש את זה בלי טובות שלכם. הרי הוא לא נמצא באיזה תפקיד שהוא מפעיל את המדינה.

ביטלו לו את השימוע, מי שירצה יוכל לקבל את זה. הוא זומן למנהל או מנהלת באגף אחר באותו מקום, והוא ממשיך את העבודה בלי לעבוד בשבת. הדבר המינימלי הפשוט ביותר, שאדם שאיננו דתי, הוא אומר, אני רוצה את סוף השבוע וזה עזר. זאת אומרת, כבר אנחנו יודעים על מקרה. אני דיברתי עם המנכ"ל שם. התוצאה – הוא ממשיך את העבודה והוא לא צריך לעבוד בשבת.

פנו אליי ואמרו לי, תשמע, המערכת תקרוס בגלל שמפעלים לא יוכלו לעבוד, מה שאני בטוח במיליון אחוז, לצערי הרב, אבל זו תמונת המצב. אנשים בגלל החוק הזה, הרי בשבת מקבלים שכר גבוהה, מאתיים אחוז. אז אם מישהו איננו דתי, לא יפסיק פתאום דתי, הוא מרוויח כסף. מי יפסיד? כאלה שבאמת אכפת להם שזה מתי מעט, לצערנו הגדול. אבל הוא אומר שמדינת ישראל מאפשרת לעובד, אפילו שהמפעל קיבל היתר עבודה, מאפשרת לו להגיד, אני לא רוצה לעבוד בשבת, אני רוצה להיות עם המשפחה השנייה. אז קיימנו על זה דיונים וכתבנו ככה. אני אקריא את זה. כתבנו, שאם יש מפעל שסבור שלתת לאותו עובד שאיננו דתי – אני לא אוהב את המלה הזאת – שומר שבת הוא הצטרך גם להצהיר, אני לא רוצה להצהיר. ההגדרה פה היא מסוכנת. על כל פנים, אמרנו, יש ועדה, שהוועדה הזאת נותנת היתרי העבודה, אבל שם צריכים לשבת השרים – ראש הממשלה, שר העבודה והרווחה. כתבנו בחוק שהם ישלחו פקידים. בא בעל המפעל ואומר, העובד הזה שביקש לא לעבוד בשבת, אם הוא לא יהיה, נניח הוא שומר על התנור שם - - -

זאת אומרת, ברירת המחדל היא שעובד יכול לא לעבוד, אם המפעל רוצה, אז הוא הולך לוועדה.

כן, ובתוך שלושה חודשים צריך לתת תשובה. מדובר בפקידים, לא מדובר בשרים שאתה אומר, הם לא יוכלו להתכנס.

ואם היא לא התכנסה?

אז הוא יכול להמשיך לעבוד. הוא חייב על פי החוק להתכנס.

על פי החוק, משרד האוצר היה צריך להביא לפה את תקציב 19' עד דצמבר - - -

נקריא את החוק, נעבור סעיף, סעיף ונראה מה אנחנו אומרים. בכדי להקריא את החוק, אנחנו צריכים לקבל את הרביזיה. רביזיה שבעצם - - -

אדוני היושב-ראש, מה שונה מה שיש לנו היום ממה שאישרנו בהצבעה הקודמת?

לגבי העניין הזה שבא בן אדם ואומר, אני לא מצהיר שאני דתי, אני לא רוצה לעבוד בשבת, בזה נגמר הסיפור. השינוי שקרה, זה מה שהוספנו. אני הוספתי בעקבות לחצים גדולים של המשרדים שבאמת החשש הזה שמא יבואו כולם, מה שלא קורה, יבואו כולם ויגידו שאנחנו לא רוצים לעבוד בשבת שהוא דבר שהוא חסר היגיון לחלוטין. אבל אם זה קורה, הוא יכול ללכת לוועדה הזאת שמורכבת משלושה פקידים, והוועדה הזאת מקבלת החלטה.

מי הם שלושת הפקידים, איזה משרדים?

ראש הממשלה, דתות ועבודה ורווחה.

לא, ועדה רגילה הייתה ראש הממשלה, שר העבודה, שר הדתות. כיוון שנסגר משרד הדתות, עמדת היועץ המשפטי לממשלה – אני טענתי בהקשר של היתרי עבודה בשבת וכדורגל, שצריך להחליף את השר לשירותי דת במקום שר הדתות. אמרו לי, מה פתאום, משרד הדתות נסגר, אין שר דתות.

שר הדתות נמצא בוועדה היום.

אדוני היקר, אתה טועה, מחילה. בחוק כתוב שר הדתות, אבל אין שר דתות, סגן השר, יש שר לשירותי דת. בשנה האחרונה היו כמה סוגיות, חיים כץ וראש הממשלה קיבלו החלטות לבד לחלוטין.

השר לשירותי דת יהיה כאן חבר. בסדר, אז נצטרך להוסיף את זה.

אגב, אני מציע לעשות תיקון עכשיו בתוך החוק הזה.

לא, אני לא עושה תיקון עקיף. אתה רוצה שאני אתחיל להסתבך עוד הפעם עם כולם?

אתה הגעת להסכמות עם כולם?

לא הגעתי.

אני שואל אתכם, האם אתם מתנגדים. הרי ברור שמבחינה תחליפית, המחוקק רצה ראש הממשלה, שר העבודה ו- - -

ברשותך, בצלאל.

אני יכול להגיש הסתייגות?

לא, אל תגיש הסתייגות. אנחנו עוברים סעיף, סעיף, יכול להיות שנכניס את זה בסעיף.

חגים ומועדים?

יום המנוחה. כלול.

אני מאיגוד לשכות המסחר. אני רוצה להפתיע ולתמוך בכך שאנחנו לא מאמינים בלכפות על אדם לעבוד בשבת. יש כאן איזשהו חריג שחייבים להכניס אותו ומשם בא הלחץ, אנחנו מאוד חוששים מהוועדה הזאת, צריך להבין את האבסורד.

נעבור סעיף, סעיף.

אדוני, רק להבין את האבסורד. אנחנו מקבלים לעבודה אדם, אומרים לו שצרכי העבודה - - -

אמרתם את זה.

הוא מסכים ואחר כך חוזר בו. אז אני בחריג של המעט מעטים האלה שיהיו, אנחנו מבקשים שתהיה לנו אפשרות להחליף אותו.

תודה רבה.

אני מהלשכה המשפטית, משרד העבודה. אני רק מבקש למסור ששר העבודה ביקש לדחות את הדיון לאור העובדה שהיועצת המשפטית נמצאת כרגע בכנס של ארגון העבודה העולמי. גם הרפרנטית של משרד המשפטים שעוסקת בתחום נמצאת שם, ולכן, ביקשנו לדחות את הדיון היום.

תודה, הבקשה לא מתקבלת.

יש רביזיה על ההצעה של הוועדה – של חבר הכנסת פולקמן, של חבר הכנסת פורר ושלי. מי בעד קבלת הרביזיה ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הרביזיה התקבלה.

הרביזיה התקבלה. אנחנו חוזרים לחוק.

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 15), התשע"ח–2018

הוספת סעיף 9ד1
1.
בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951[footnoteRef:1] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 9ד יבוא: [1: ]




"סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי
9ד1.
(א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 9ג(א) ו-9ד(א) –








(1) לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל כך בלבד שהוא הודיע עם קבלתו לעבודה שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, ולא ידרוש ממנו ליתן התחייבות לעבוד בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתו לעבודה;










(2) עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד כאמור, רשאי להודיע למעסיקו, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה או ההודעה כאמור, שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.



פה למעשה זה הכלל שנקבע בדומה ל-9ג ו-ד שקבוע לגבי עובד דתי. אז פה, אנחנו אומרים שאי אפשר לא לקבל לעבודה, ואי אפשר במהלך העבודה לדרוש מהעובד לעבוד בשבת. אם הוא מסרב, אז זה לא אמור לפגוע בקבלה שלו לעבודה, או בעצם העובדה שהוא עובד.

יש כמה הסתייגויות. אני לא יודע, אין איזושהי חוות דעת משפטית על החקיקה הזאת?

יש לי שאלה, האם זה גם עובד זר?

ביום המנוחה שלו רק.

כתוב פה אדם, ימי המנוחה השבועית, ימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתו לעבודה.

כל אחד לפי דתו.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שלעובד יהודי יום המנוחה שלו הוא שבת, ולעובד שאינו יהודי, יכול להיות שישי, שבת או ראשון לפי בחירתו, לפי הסיכום שנעשה מול המעסיק.

זאת אומרת, החוק הזה חל גם על עובדים זרים בחקלאות.

זה טוב או רע?

אני שואל.

יש לי שאלה מבחינת הפרקטיקה. מה הייתה עמדת ועדת שרים?

לא הייתה ועדת שרים.

גפני, צריך לראות שאין מצב עכשיו שהתאילנדי בחקלאות אומר, אני יום ראשון לא רוצה לעבוד. בסוף אנחנו מדינה יהודית, יש ערך לשבת, אל תהיו עכשיו - - -

אבל כבר היום אם הוא בא ואומר, שבשל דתו הוא לא יכול לעבוד, אגב, הוא לא צריך לתת תצהיר, רק יהודים צריכים לתת תצהיר.

אנחנו לא משנים בחוק הזה לגבי האחרים.

עמדת ועדת שרים לחקיקה - - - אלא אם כן יהיה נוסח שמוסכם על משרדי הממשלה.

לא, זה היה אחרי קריאה ראשונה. בטרומית לא הייתה עמדה של ועדת שרים.

יש פה פרקטיקה חדשה של חקיקה. גם בהצעות חוק שוועדת שרים מתנגדת להם - אין לי בעיה עם זה.

עם כל הכבוד, יש דברים שוועדת שרים החליטה משהו.

נהייתה חייל של ועדת שרים שכבר לא פרלמנטר עצמאי – הכול זה ועדת שרים?

אני אגיש עוד הסתייגויות, ויהיו לי עוד הסתייגויות בסיום החוק. אני רוצה לתת זה לגיטימי. בפעם הקודמת כשהצבענו על קריאה שנייה ושלישית, אז ההצבעה הייתה בחטף, עוד לפני שהספקתי להגיד את הסתייגויותיי. תוך כדי ההצבעה, לכן עשינו רביזיה. אני מבקש מראש, שלפני ההצבעה על קריאה שנייה ושלישית, עוד תהיה לי רשימת הסתייגויות שאבקש להקריא אותה בוועדה.

דבר שני, לגבי הסעיף הזה. אני מבקש שסעיף 1 לא יחול, אלא אם הודיע העסק שעובד נדרש ובלעדיו לא ניתן לקיים את העסק, ומהרגע שהודיע העסק ופנה לאותה ועדה שתהיה בה סעיפים בהמשך, הסעיפים לא חלים עליו עד שתתקבל אחרת בוועדה.

אתה רוצה שברירת המחדל תהיה הפוכה.

ודאי - -

הרי בסופו של דבר, ממה נפשך? אני מכיר כמה ועדות גם שחברים בה פקידים, לא רק שרים שלא מתכנסות, אף על פי שהחוק קובע שהן צריכות להתכנס. ואחר כך תשלח את בעל העסק, הוא אחרי שלושה חודשים יכול לחפש מה שנקרא.

ההסתייגות ברורה, נצביע עליה.

בנוסף, אני אבקש להחריג גם את ענף המסעדות ואת בתי האוכל בכלל מהחקיקה הזאת של חוק שעות עבודה ומנוחה כחלק מההסתייגויות.

גם לגבי עובדים דתיים? להכניס את זה בסעיף של החריגים שקיים היום?

אם אני מסעדה שפתוחה בשבת, אני לא חושב שעובד דתי ירצה לעבוד במסעדה שפתוחה בשבת. לא נראה לי.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו –








(1) במקומות עבודה או בעבודות המנויים בסעיף 9ו(ב);


זה סעיף שקיים היום בחוק ומונה חריגים שחלים גם לגבי עובדים דתיים.

עולים מחבר העמים – לפי בחירתם? הוא יכול להחליט מה שהוא רוצה, זאת אומרת, יש לו יתרון על יהודי.

מה קורה בשאלה שהעלתה לשכת המסחר?

לגבי עובד קיים? בתחילה ובתחולה נתייחס לאיך זה יחול לגבי עובדים זרים, בסעיף האחרון.







(2)
(א) במקום עבודה שאישרה ועדת השרים הנזכרת בסעיף 12(ב), בשל טעמים ייחודיים הקשורים באותו מקום עבודה ואם לדעת ועדת השרים תחולת הסעיף הקטן האמור עלולה לפגוע פגיעה משמעותית באותו מקום עבודה, בתהליך עבודה חיוני או בסיפוק צרכים חיוניים לציבור או לחלק ממנו, והכל בהתחשב בטובת העובדים; ניתן אישור כאמור לגבי כלל העובדים במקום עבודה תנמק הוועדה את החלטתה בכתב ותמסור על כך דיווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

אם היא מאשרת לה הכול.

אני מטעם התאחדות התעשיינים. בהמשך לדבריו של אדוני בדבר הבעייתיות של מפעלי תעשייה ומקומות עבודה נוספים, יש לנו הערה שנוגעת למתן האישור על ידי ועדת שרים. כידוע, היום על פי החוק יש צורך בהיתר מיוחד להעסקה במנוחה השבועי שניתן על ידי השר בצמצום רב לפי עילות - - - שמנויות בסעיף 12, כמו למשל, פגיעה בהגנת המדינה, או בתהליך עבודה.

לכן נראה לנו שרק הגיוני ומתבקש שהעילות למתן היתר יהיו תואמות את העילות שאותן בוחנת ועדת השרים. בהקשר הזה, מצוין כאן תהליך עבודה חיוני. יחד עם זאת, המלה חיוני לא מופיעה בסעיף 12. אני מבקשת להוריד את זה.

ואת מבקשת להוריד את זה בשם התאחדות התעשיינים. אני מציע לוועדה להוריד את המלה "חיוני". המלה "חיוני" לא מופיע גם בהיתר העבודה הרגיל שהמפעל מקבל. המלה חיוני מיותרת. לפי דבריה של נציגת התאחדות התעשיינים, אני מציע לקבל את זה. לא לייצר מלים חדשות שלא קיימות גם בהיתר העבודה. אני מסכים.

בסדר גמור, דבר נוסף, להוסיף את המלה "או" לפני המלים "תהליך עבודה", כדי שיהיה ברור שזה קריטריון נפרד שעומד בפני עצמו.

אני לא מסכים, יש משמעות למלה.

אני אדבר אתך, אני אסביר גם למה. כשאותו מפעל מבקש היתר עבודה בשבת, כתוב בחוק שיש מגבלות שעליהן הוא לא מקבל, המלה חיוני לא מופיעה שם. כאילו פה כשאנחנו מדברים על מישהו אחד, אנחנו מחמירים.

אני אומר, אם מחר מסעדה נסגרת, יכול להיות שהיא תוכל לפנות.

היא יכולה לפנות. המלה חיוני היא לא קובעת. מיקי, היא לא קובעת, אני בדקתי את זה.

יש נושא שאני רוצה להעלות אותו שוב פעם. הנושא של עובדים זרים, למשל, בחקלאות. למשל חיה שהיא נוגעת בכשרות, גם של החלב וכל מה שמשתמע ממנו. למשל, החליבה בשבת, נעשית על ידי עובד תאילנדי ולא על ידי עובד יהודי, לכן, צריך להחריג את הנושא של העובדים הזרים – צריך להחריג את נושא העובדים הזרים בחקלאות.

אתה לא יכול, אם אתה תחריג את העובדים הזרים, תוך דקה זה בבג"צ, החקיקה נופלת, אין סיכוי שמחריגים אותם. גם להם מותר לנוח, אפילו שהם גויים.

יש להם יום מנוחה.

הרב יצחק, אני חושב שאין בעיה. אם התברר שיש ועדה, אנחנו נחריג.

אני אגיד לך איפה הבעיה אדוני – כשהוא התקבל לעבודה, העובד הזר, לקחו אותו לרפת, כשהתקבל לעבודה אמרו לו, אין בעיה, יום המנוחה השבועי שלך זה יום ראשון, אין שום בעיה.

לא, אין יום מנוחה.

יום המנוחה שלך הוא יום ראשון. עבר החוק הזה, אני עובד זר עכשיו אצל המעסיק, אני בא ואומר לו, תשמע אדוני, אחל'ה, אתה רוצה שאני אעבוד, אבל שבת אני נח. הוא בחר בראשון כשהוא התחיל, עכשיו הוא משנה ואומר, גם שבת.

אני חוזר ואומר, אם אכן התברר שיש בעיות.

אני מוכן ללכת אתכם לחקיקה. אני מבין את הרעיון שעומד מאחוריו, אני גם מסכים עם הרעיון. אני לא חושב שאדם שרוצה לא לעבוד בשבת, לא מעניין אותי אם הוא דתי או לא. אבל, חבר'ה, צריך לעשות את זה ברמה הגיונית ולא ברמה כזאת.

אני מודיע, אם אכן התברר שיש בעיות מהסוג שהעלית, או בעיות אחרות - - -

את הפרה הזאת אתה חייב לחלוב, תרצה או לא תרצה.

הוא לא יבקש אחרת, אחרת לא יחזיקו אותו. אם התברר שיש בעיה - - -

אתה חייב עובד זר שישטוף את העטינים של הפרה, תאמין לי אני מכיר ישר והפוך.

מעט מהרפתות הן אוטומטיות כפי שאתה אומר, אני מכיר את זה. קח את קיבוץ לביא - - -

אני מבקש מענת, מהיועצת המשפטית שתגיד מה המצב החוקי היום.

כבר היום האפשרות לסרב לעבוד ביום המנוחה השבועי קיימת בסעיף 9(ג) ו-9(ד). לגבי יהודים נדרש תצהיר שאומר שאותו אדם שומר שבת וכשרות בבית או מחוצה לבית, וזה מה שיצר את הקושי שעובדים מצאו את עצמם חותמים על תצהיר שקרי כדי לא לעבוד בשבת. לגבי עובדים שהם לא יהודים, מספיק שעובד בא ואומר, אני לא יכול לעבוד באותו יום הוא לא צריך למסור תצהיר.

לצערי הרב, חבר הכנסת גפני צדק, המלים שלי מתייתרות. אני רק רציתי לומר, שאם מדובר על בהמות, להבדיל, כמו שאמרתי, גם עובדים שמטפלים באנשים מבוגרים.

אני אמרתי לך את זה, ואני אומר את זה גם פה. אנחנו החרדים לא חתמנו על החוק הזה. עליזה לביא ביקשה ממני, לא חתמתי. יש פה חוק שגם מתיר לעבוד בשבת, אנחנו לא יכולים לחתום על זה. אבל אני מתקלקל כל הזמן...

אני באתי בשם עצמי.

מכובדי, חבר הכנסת גפני, זה חל על כל הקהיליה המשפטית, כולל על כל בתי המשפט.

תאמר בקצרה מפני שהדיונים התקיימו כבר בשלוש ישיבות.

כבוד קיבל ממני מסמך משפטי שבו אני העליתי את הנקודה הקרדינלית, ואני אומר כאן משפט כדי לתפוס את הקשב של כל האנשים המכובדים סביב השולחן הזה. מי שמחלל את השבת בחסות החוק היום זה בתי המשפט על כל הערכאות. אגיד לך למה. מפני שבכל הליכי החקיקה, ואני עוקב אחרי הדבר הזה עוד מהדיון שהתקיים בכנסת בזמנו של חבר הכנסת בן מאיר שהגיש הצעת חוק בעניין הזה, בשנת 1980. מה שפספסו בכל הדיונים, זה את הוראת החוק בסעיף 10ג לחוק הפרושים. הוראת סעיף 10ג לחוק הפרושים, כופה ומפלה לרעה בין עורכי דין חילוניים לבין עורכי דין דתיים כאשר בית המשפט קובע, 30 או 45 יום למשל, להגיש ערעור או תגובה. קובע סעיף 10ג שמניין ימי תקופה כולל את ימי המנוחה והשבתון וכולל השבת. משמעות הדבר – עו"ד דתי צריך להחליט, והוא נקלע אל בין המצרים, או להפסיד ימי עבודה, ואלה ימי עבודה.

צריך להכין הצעת חוק.

שמענו את מה שאמרת, זה לא הולך לקרות בחוק הזה. אני מציע שתתקשר עם אחד מחברי הכנסת, תציע לו את ההצעה הזאת, להניח הצעת חוק ונתקן את החוק.

חבר הכנסת עודד פורר לוקח את זה.

אני מציע והוועדה הזאת תשקול. אני מבקש שזה ייכנס לפרוטוקול. אני מציע שבסעיף 10ג התווסף סעיף קטן ד, שיהיה כתוב בו: "במניין ימי תקופה לצורך ביצוע עבודה לא יבואו ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק - לא יבואו.

תודה רבה, זה נרשם בפרוטוקול, זה לא ייכנס לדיון הזה. יש לנו עוד הרבה בעיות בחוק הזה. אני לא צריך עכשיו להתחיל לריב עם בתי המשפט.

אני מאיגוד לשכות המסחר. אנחנו חושבים שהתהליך שקשור בוועדת שרים הוא ביורוקרטי ועול על המגזר העסקי והמעסיקים. אני מתחבר כאן לדברים של חבר הכנסת פורר בעניין הזה. אני חושב שלפחות צריך להיות מצב שכל עוד ועדת שרים, או אותה ועדה פקידותית לא הכריע, צריך לעשות שינוי קטן, להגיד - הדברים נשארים כמות שהם.

אם אני נמצא עכשיו בבעיה - אני עסק עם שישה, שבעה עובדים. יש לי שלושה דתיים, ארבעה לא דתיים, כשקיבלתי אותם לעבודה הם הצהירו שהם לא דתיים. עכשיו הוא פתאום התחלף לי, אני נמצא במצוקה - מה אתה אומר לי?

הוא לא חייב כל שלושה חודשים, הוא יכול לעשות את זה קודם. אתה יכול לפנות אליו ולהגיד לו, תשמע, אצלי זה סגירת המפעל, אני מבקש שתתכנסו ותתנו החלטה, זה פקידים, זה אנשים שיושבים פה ליד השולחן.

אתה יודע, דווקא בגלל שזה פקידים.

משרד העבודה מגיש הסתייגות ביחד עם משרד הכלכלה. אני רוצה להגיד את הרקע להסתייגות. חוק שעות עבודה ומנוחה כברירת מחדל אוסר על העסקת עובדים ביום מנוחתם השבועית. הוא מאפשר העסקת עובדים רק לאחר קבלת היתר.

מה זה כברירת מחדל?

ברירת המחדל, החוק קובע שלא ניתן להעסיק עובדים ביום המנוחה השבועי.

זה לא ברירת מחדל.

זה הכלל.

למה ברירת מחדל?

זה הכלל הראשוני הקבוע בחוק, נקודת המוצא, ההנחה המקורית של החוק. זו הקביעה שמופיעה בחוק. החוק מאפשר העסקת עובדים רק לאחר קבלת היתר משר העבודה, שהמהלך לקבלת ההיתר, כבר נבחנת הפגיעה שתיגרם בכך שהעובדים לא יועסקו במנוחתם.

לא העובדים, זה סיפור אחר. שהמפעל יהיה סגור בשבת.

תיגרם פגיעה. כבר בתיקון 16 שהתקבל בשנה שעברה, הונחה בחוק שר העבודה לבחון במהלך מתן ההיתר גם את סוגיית רווחת העובד, גם את מסורת ישראל.

זה החוק שלי.

זה חוק שאדוני הציע. כל הדברים האלה כבר נלקחים בחשבון.

מה ההסתייגות?

ההיתר הוא למפעל?

ההיתר ניתן למפעל, ההיתר כולל תפקידים ספציפיים.

אם יש.

מה ההסתייגות?

אומר לך בעצם כל החוק לא מתחיל, כי אם נתנו למפעל היתר עבודה, אז הכול חיוני.

אני אקריא את ההסתייגות – סעיף 1 ב(2) – "במקום עבודה, הפועל לפי היתר להעסקת עבודה במנוחה השבועית, עם הפסקת העבודה באותו מקום עבודה, עלולה לפגוע בתהליך עבודה, או בסיפוק הצרכים שהם חיוניים לציבור או לחלק ממנו". כלומר, במקום שקיבל היתר העסקה לפי סעיף 12 מהעילות המנויות פה, קרי, הליך עבודה או סיפוק צרכים חיוניים - - -

אדוני היושב-ראש, נגד הסתייגויות ממשלה אפשר להצביע בשני ידיים?

אני לא מצליח להבין. הרי מי שלא קיבל היתר עבודה בשבת, אז הוא עבריין בכלל שהוא עובד בשבת. אני לא צריך שיעשו לי טובה ו- - -

אני אסביר לך מה הסיפור בצלאל. יש תפקיד מסוים במפעל, לתפקיד הזה התקבל מישהו לעבודה מאחר והוא עובד גם בשבת.

בסעיף ב הצענו – "בבוא מעסיק למקום עבודה כאמור בסעיף קטן (2) לקבוע סדרי עבודה, הן המעסיק יביא בחשבון ככל הניתן הודעת העובד, העדפתו שלא להיות מועסק ביום מנוחה שבועי. כלומר, במקום שבו אכן המעסיק קיבל היתר לפי צרכים חיוניים, או לפי הליך עבודה, וככל שהעובד מבקש שלא להיות מועסק במנוחה שבועית, המעסיק הצטרך להביא את זה בחשבון כשהוא קובע את סדרי העבודה".

תודה רבה.

עוד פעם, אני רוצה להבין. אם מקום העבודה עצמו קיבל היתר שהוא חיוני, מה הסיכוי שהוועדה הזאת שתתכנס על העובד הספציפי תגיד שאפשר לשחרר אותו.

התשובה היא כדלהלן. אתה גם תענה, אבל קודם כל תן לי, אני יושב-ראש באופן זמני.

הכול בעולם הזה שמני.

בטח זמני, הכול בעולם הזה זמני.

לא, אבל השאלה אם אנשים מבינים שהכול פה בעולם זמני, וחלק מהדברים שאנחנו עושים כאן זה חשוב גם לעולם הבא.

זה נכון. המציאות היא כזו. המציאות היא שהרבה פעמים שני משרדים דיברו על מצב שבו זה יחול רק על מקומות שבהם אין היתר עבודה בשבת. היו פה דיבורים בתוך המהלך שזה קצת עיצבן אותי. למה זה עיצבן אותי? בגלל שאין היתר עבודה, אז מה פירוש, מה, אתם דואגים לאלה שעוברים על החוק?

- - - מה נעשה חוק לעבריינים?

לכן התעצבנתי.

אבל המציאות היא אחרת. אבל אתם מבינים זה קצת להתעלם מהמציאות וממה שקורה בשטח. גם כאלה שאין להם היתר מפרים, וגורמים לכך שעובדים יבואו ויעבדו, ואנשים קשה להם. כן, לפעמים החוק זה הוא חוק שהם מבינים שאתה מייצר להם כלי. אתה מייצר כלי לעובד ביום שהוא כל כך חשוב ביום המנוחה, לא צריך להיתמם.

את צודקת לא במאה אחוז, במיליון אחוז.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, גם זה זמני.

חברת כנסת חכמה. אני נושך שפתיים, הרי אני מכיר את המצב, אני נושך שפתיים, לא ראיתי את משרדי הממשלה עובדים כל כך על אלה שאין להם היתר עבודה, ועובדים, ומכריחים עובדים לעבוד בשבת, מפני שאחרת הם לא התקבלו ולא יפוטרו מהעבודה.

אז למה אתם לא עושים אכיפה?

יש לנו עוד הרבה עבודה בקדנציה הזו, בעזרת השם. בחוק מדברים על מפעל שקיבל היתר עבודה לעבוד בשבת בגלל סיבות שוועדת השרים שקלה אותן. בא עכשיו עובד, הוא דתי, הוא מצהיר שהוא דתי. אפילו שלמפעל הזה יש היתר עבודה בשבת, הוא לא עובד בשבת.

באים החברים הנכבדים, ואתה ביניהם, ואומרים, גם אם מדובר על עובד שאיננו מצהיר שהוא דתי, הוא יכול לבקש לא לעבוד בשבת. כמה יהיו כאלה - לפי דעתי לא הרבה. ואז, בא בעל המפעל ואומר, אם העובד הזה לא יעבוד בשבת – אם הוא דתי אז הוא לא יכול להתווכח. אבל אם הוא לא דתי, אני אומר את זה בכאב, זה פשוט לא נכון ההגדרה הזאת. אני צריך אותו, הוא חיוני, אחרת המפעל ייסגר. ואז הוא הולך לאותה ועדת שרים, והוא אומר, העובד הזה לא יכול, הוא צריך להיות מוחרג.

הערכה שלך שיש סיכוי שאם כל המפעל כולו הוא חיוני, עדיין יגידו שהוא לא חיוני.

מה השאלה בכלל.

מה שהסבירו לנו זה לא גורף, המזכירה לא אמורה לעבוד. המשמעות היא שממנה, שכל מי שקיבל אישור לעבוד הוא כנראה חיוני, אחרת הוא לא היה מקבל אישור לעבוד, יש פה חוק שמינה וביה לא - - -

בחוק הזה יצור לך בלגאן, בתוך עובדים שהתקבלו לעבודה על הבסיס הזה שהם מוכנים לעבוד באותו תפקיד חיוני, מחר בבוקר הם באים ואומרים, מעכשיו לא בא לנו - זאת בעיה.

אני אסביר לך משהו. החוק הזה, בסופו של דבר למה הוא נועד? הוא נועד קודם כל להגן על זכויות עובדים מינימלי שהם רוצים לבחור את יום המנוחה שלהם גם כשהוא יום שבת, ולא משנה אם הוא דתי או לא דתי.

למשל, דוגמה, אוכלוסייה שמצביעה למפלגת ישראל ביתנו, אוכלוסייה גדולה של קהל עולה מחבר העמים, הרבה מהם עובדים במפעלי פלדה, למשל, שיש להם היתרי עבודה בשבת. איך מפעלי הפלדה משלמים את השכר? הם אומרים לעובד, תשמע, יש לך שכר גלובלי ואתה מחויב לתת לנו נניח שתי משמרות בחודש בשבת. בסוף, כאשר העובד יושב עם תלוש המשכורת שלו, הוא מנסה לפענח אותו, ואז הוא מבין שבסופו של דבר, המפעל עשה לו תרגיל. המשכורת שלו בשבת היא מאה אחוז כמו כל דבר ועניין, ובסוף הוא לא מרוויח את ה-200% כמו שעובד שעובד בשבת צריך להרוויח 200%, הוא הראשון שנפגע בסיטואציה הזאת, כי כרגע אומרים לו יש לך שכר גלובלי, אתה חייב רק לתת שתי משמרות בשבת. זו דוגמה בסיסית איך החוק הזה למשל יכול - - -

איך נראה התלוש שלו?

התלוש נראה בדיוק כמו שצריך לפי החוק, תאמין לי.

זה לא לפי החוק. אתה רוצה לסגור את המסעדות בשבת. זה לא סוציאליזם ואין פה שום דבר. מה יעשה בעל מסעדה שעכשיו שני עובדים שלו אומרים לו שהם לא מוכנים לעשות עבודה בשבת, מה הוא יעשה? הוא יכול לפטר אותם ולהביא עובדים אחרים? מה הוא יעשה.

קשקוש מה שאתה מדבר, סליחה על הביטוי, אתה מקשקש.

אתה לא יכול להתפרץ באמצע בלי רשות.

ולכן זו דוגמה עכשיו למשל לעובדים שבעצם מרומים מבוקר עד ערב. אבל אני אתן לך דוגמה אחרת. יש עובד שהוא עובד במפעל שעובד בשבת, וגמלה בליבו ההחלטה שביום שבת הוא רוצה לצאת עם הילדים לפארק, הוא לא רוצה לעבוד. הוא מרגיש יהודי שלא רוצה להרוויח כסף בשבת. הוא רוצה ללכת לים בשבת, אבל הוא לא רוצה להרוויח כסף בשבת. התחושה שלו היא רעה – כיהודי להרוויח כסף בשבת? אני חושב שאם יהודי מרגיש רע עם עצמו שהוא צריך להרוויח כסף בשבת, זה מצוין, וטוב שכך, שיהיו לו רגשות אשם, ככה אני חושב. דעתי לא חייבת להיות מוסכמת על הכול, אבל זו דעתי. אז אם אותו יהודי ייסורי המצפון גברו עליו, והוא אומר, אני לא רוצה להרוויח יותר כסף בשבת, למה שלא יאפשרו לו לא לבוא לעבודה בשבת? זה האבסורד שיש כאן. יש מספיק עובדים שרוצים להרוויח 200% והכסף חשוב להם משבת, יש לא חסר, לצערי, שהם יעבדו בשבת. ואם יש יהודי שמוכן לוותר על ה-200% האלה, ורוצה לשבת עם המשפחה שלו בבית, ולחלל שבת, אבל לא לעבוד בשבת, תנו לו, זו מהות דמוקרטית בסיסית, לתת לאדם חופש בחירה מה לעשות ביום שבת, ביום המיוחד שלו. ואם הוא מוסלמי - מה לעשות ביום שישי, ואם הוא נוצרי – מה לעשות ביום ראשון - איש איש באמונתו יחיה. אתם דיברתם על שאתם לא רוצים לכפות כפייה דתית, אז אל תכפו כפייה חילונית, כי זו כפייה חילונית לכל דבר ועניין.

שר הכלכלה הגיש הסתייגות ביחד עם משרד העבודה. ההסתייגות מקובלת על שני המשרדים. אנחנו נחדד – ועדת השרים לא נוטה להתכנס, והיא כנראה גם לא תתכנס, ולכן יש כאן פגיעה חמורה במעסיקים. הנושא של עובד שיוכל לבקש שכר מוגבר, וזה יהיה כלי למשא ומתן כדי לקבל שעות נוספות בשכר מוגבר, זה יהיה התוצאה של החוק הזה, וזה נטל מאוד גדול על המעסיקים, שלדעתי, זו לא כוונת המחוקק.

תודה רבה.

אני סגנית הממונה על השכר באוצר.

אני רוצה לחזק את מה שאמרה חברתי. אנחנו חוששים מהקטע הזה הכלכלי שהעובד יחשוב שהוא יכול להגיד, אני לא אעבוד בשבת, ואז המעסיק יידרש לעשות אתו משא ומתן ולתת לו תוספת, וכבר נתקלנו בזה. היה לנו מצב ברכבת, שבאו וביקשו תוספת כי האנשים לא עובדים בשבת.

אתם מגישים הסתייגות? השר יכול לדבר.

אדוני היושב-ראש, מה רע בלתת תוספת לעובד? -לא הבנתי, או שפספסתי פה משהו. מה הבעיה שהעובד יקבל תוספת? שיעשה משא-ומתן שיקבל תוספת.

אני מנהלת מיוחדת בתיקים של עובדים מטעם בית-משפט. אבל פה זה נושא שהוא מאוד חשוב.

אנחנו סיימנו את הדיונים כבר שלוש ישיבות. מה המסקנה?

אני רוצה להגיד שיש תוספת לעבודה בשבת.

כן, אנחנו יודעים.

הם רק רוצים מעבר לזה.

אני מציע אחרי הישיבה תנהלו דיאלוג ביניכם. את נגד זה שיתנו להם תוספת, היא בעד שיתנו להם - - -

תוספת על תוספת.

עכשיו יהפכו את העובדים לרמאים.

אני אומר לכם, אין דבר כזה, אין מציאות כזאת.

ב-(א) מוסיפים או בתהליך עבודה, מורידים את המלה "חיוני".

"חיוני" ביקשו התאחדות התעשיינים והסכמתי.

(ב) אישור לפי פסקה זו יכול שיינתן גם לגבי מקצוע או תפקיד מסוים במקום העבודה.




(ג) לעניין פסקה זו יכול כל אחד מחברי ועדת השרים האמורה למנות מטעמו אדם אחר, עובד משרדו, שיהיה חבר בוועדת השרים האמורה.




(ד) ועדת השרים תתכנס לצורך הפעלת סמכותה לפי פסקה זו לפחות פעם אחת בכל רבעון, במועד ההתכנסות כאמור תדון הוועדה ותחליט בכל הבקשות שהועברו אליה עד לאותו מועד.




(ה) שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת אחת לשנה על האישורים שניתנו על ידי ועדת השרים לפי פסקה זו."

אני רק אציין, שההסתייגות שלנו מחליפה את כל סעיף 2.

הבנו.

תיקון סעיף 9ה
2.
בסעיף 9ה לחוק העיקרי, במקום "9ג או 9ד" יבוא "9ג, 9ד או 9ד1".


אנחנו מוסיפים לסעיף 9ה שמאפשר שינוי סדיר בתנאי העבודה של מי שהודיע שאינו מסכים לעבוד ביום המנוחה השבועי. היום זה קיים לגבי העובדים ש- - - מטעמים דתיים, ואנחנו מוסיפים גם את הסירוב שכרגע נוסף.

אני שאלתי גם קודם. היה ולא התכנסה ועדת השרים באופן הקבוע בחוק – מה קורה אז?

כרגע, לפי הנוסח ברירת מחדל - - -

רגע, לפני זה.

יכול להיות מצב, לפי מה שאתה אומר, יכול להיות מצב שיבוא מישהו שלא צריך את העובד הזה באופן חיוני, אבל הוא הגיש בקשה והפקידים לא התכנסו, ואז יש החלטה.

אז שהתכנסו.

אז הם לא מתכנסים וזאת ההחלטה.

הם לא רוצים לפעול בעניין הזה בצורה אחרת. באים עכשיו, ואומרים להם, תשמעו, אתם חייבים להתכנס. אתם חייבים להתכנס לתת פתרון, בגלל שאם לא תתכנסו, המצב הוא שהעובד לא יעבוד. הם חייבים להתכנס. כתוב שזה לפחות רבעון, הם יכולים להתכנס כל שבוע.

למה צריך שהעובד לא יעבוד? אם המעסיק סירב – בא העובד, אני עכשיו עובד באיזשהו תפקיד מסוים, עבדתי שם שלוש שנים, ומעכשיו אני שומר שבת, החלטה טובה מצוינת.

לא, הוא לא חייב להחליט שהוא שומר שבת. הוא מבקש לא לעבוד בשבת. אחרת, אם הוא שומר שבת, אז הוא פטור - - - החוק.

ואז אני בא ואומר למעסיק שלי, תשמע, מעכשיו אני לא עובד בשבת יותר בתפקיד הזה – המעסיק רשאי לפטר אותו?

במצב החוקי הקיים היום, על פי החוק הזה, הוא לא רשאי לפטר אותו.

אז ממה נפשך? בא המעסיק אומר, תשמע, אני צריך לגייס עכשיו עוד עובד, עוד הוצאות, אני מפסיד. אין לי זכות קיום לעסק, אני פונה לוועדה – נכון? עכשיו הוועדה הזאת לא מתכנסת – מה קורה? מה קורה בזמן הזה?

תגיש עתירה מנהלית נגד הוועדה. מה לעשות, אתה יודע כמה דברים כאלה יש? עודד.

אפשר לעשות סעיף חריג.

אני אאפשר לך.

אני ביקשתי הסתייגות בסעיף הקודם שאומר – זה לא יחול. שנית, הסתייגות שנייה, במידה וההסתייגות ההיא לא מתקבלת, אני מבקש, היה והוועדה לא התכנסה כעבור שלושה חודשים, יראו בזה כאילו אישרה את בקשתו של המעסיק.

מאה אחוז.

אני אומרת שאי אפשר לכפות על אף אחד לעבוד בשבת, אבל אפשר להכניס סעיף שהוא חריג, שאם עובד בא לקבל עבודה, ומסבירים לו שהעבודה הזאת דורשת עבודה בשבת, והוא מתחיל לעבוד בשבת, כמו שהוא אמר, ואחרי זה, בלי קשר, דתי לא דתי. הבן אדם לא רוצה לעבוד בשבת, שהמעסיק יוכל להחליף אותו.

זה בעצם - - - את החוק.

אני מבקש להגיש הסתייגות, ושהיועצת המשפטית בבקשה תעזור לי לנסח אותה, כי אין לי בפניי את כל נוסח החוק. אני רוצה לשנות בוועדה במקום המלים – "שר הדתות", "השר לשירותי דת" – זה פשוט, זה תכלית החוק.

היום הוועדה מופיעה כבר בסעיף 12(ב) ואנחנו מפנים אליה. כתוב: "החלטת ועדת שרים המורכבת מראש הממשלה, שר הדתות ושר העבודה".

אני מודיע לכם, מכיוון שאין שר דתות היום, אז עמדת היועץ המשפטי לממשלה - - -

הוא רוצה לתקן את זה גם לגבי ההיתרים.

כן. אני מבקש לשנות את סעיף 12. אדון גפני, סליחה - - -

אנחנו כרגע מתנגדים - - -

אתה יכול להתנגד, אני לא עובד אצלך. שמעתי, זו ההסתייגות שלי בבקשה. אני מבקש שיהיה כתוב בסעיף 12 – במקום: "שר הדתות – אני אומר לכם עכשיו חד משמעית פה לפרוטוקול. זה עוול. זה בניגוד לכוונת המחוקק. בעיניי זאת פרשנות שערורייתית של היועץ המשפטי לממשלה. אם הייתה פה טיפת הגינות, לא הוא באופן אישי, אלא אנשיו, ברור, הרי המחוקק שכתב את ההסדר הזה ביקש לעשות איזון. ראש הממשלה, שר העבודה שמביא לזה ביטוי איך – אגב, שר העבודה גם השתנה – כלכלה, עבודה, מישהו העלה בדעתו להוציא את שר העבודה החוצה כי שינו לו את השם?

פירקו את משרד הדתות. כל הרעיון היה שיש איזון. יש גורם שהוא קנדידט לעבודה, וגורם שהוא קנדידט לשבת, ומין גורם למעלה. אגב, בדברי ההסבר ראיתי כתוב שהרציונל היה שעמדתה של הרבנות הראשית תשמע דרך שר הדתות. אתם בעצם בדלת האחורית בלי שאף אחד התכוון, באיזו פרשנות מטורפת, זורקים החוצה מהתהליך בכלל כל מי שאמור להביא אל תוך השיח של הוועדה הזאת איזה אלמנט של שמירת שבת, אין - השיקול לא קיים בכלל. אני מבקש לשים את זה כהסתייגות שנייה, גפני, אתה תצביע אתי בבקשה בהסתייגות הזאת. אם לא, אז יהיה לי זמן לשכנע את הקואליציה עד המליאה, ובמליאה אנחנו נעביר את זה, כי זה תיקון חשוב. אני לא מבין איך הם מתנגדים - זו חוצפה.

זה לא חוצפה. אתה לא אומר על פקידים חוצפה. אתה יכול לדבר עם השר שלהם.

לא אמרתי שהוא. אמרתי שההתנגדות היא חוצפה.

אם הוא אומר על שוטרים שהם אפסים, הוא יכול להגיד על הפקידים שהם חוצפה.

חבר הכנסת סמוטריץ, ההתלהבות שלך הורגת אותי.

אני כל הזמן עושה לו לייקים בטוויטר, אבל הפעם האחרונה – בצלאל, אכזבת אותי קשות.

אני מארגן נסיעה של ח"כים פה ליצהר בסוף הדיון, נראה אתכם ארבעה חודשים חווים את מה שחווים תושבי יצהר, ואחר כך נשארים שאננים.

אבל אתה לא יכול להגיד על שוטרים אפסים.

הנה, אמרתי ולא נשארתי בחיים.

אמרת ונשארת בחיים.

לא, הכול יפה, הם מזדעזעים מההתבטאות שלי. אני אמרתי שתזעזעו מההתנהלות של המשטרה.

תקשיב. אני מקבל את עמדתך. צריך לתקן כאן בחוק - - -

אני גם מסכים עם ההסתייגות.

הנה, הוא גם מסכים, הוא יצביע אתי.

תקשיב מה שאני אומר לך, זה השר לשירותי דת בחוק הזה. אם אתה רוצה לתקן את זה בחוק העיקרי, תגיש הסתייגות. לא להעביר את זה כאן בוועדה, אנחנו צריכים להצביע נגד.

אני מגיש הסתייגות, לא, יצביעו בעד. הנה, מה אתה רוצה כולם מסכימים, זה הגיוני, זה החוק.

בסדר, אם יצביעו בעד, אז זה יהיה בחוק. אני לא רוצה לעשות תיקונים בחוקים אחרים, אפילו שזה הגיוני.

ההסתייגויות שלי הן סיעתיות, דבר ראשון.

דבר שני, מה שאני מבקש, להוסיף לוועדה את שר האוצר, לחילופין להוסיף את שר הכלכלה, לחילופין להוסיף את שר האוצר ושר הכלכלה, לחילופין את שר התחבורה, לחילופים להוסיף את שר האוצר, שר הכלכלה ושר התחבורה, לחילופין להוסיף יו"ר ההסתדרות, לחילופין את שר האוצר, שר הכלכלה, שר התחבורה ויו"ר ההסתדרות. לחילופין להוסיף את יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים. להוסיף את שר האוצר, שר הכלכלה, שר התחבורה, יו"ר ההסתדרות. או רק אותו, או עכשיו את כולם.

זה מתכונת שלא יקרה כלום כשיש כל כך הרבה שותפים לקבלת ההחלטה. אף אחד לא יעשה החלטה.

אני בדבר אחד מוחה – איך שכחת את שר הביטחון?

עודד, זה לא יקרה, תחזור בך.

תודה רבה.

בבקשה להקריא את סעיף 3.

תחילה תחולה והוראות מעבר
3.
(א) בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ"ד בטבט התשע"ט (1 בינואר 2019) (להלן – יום התחילה), והוא יחול גם על עובד שהתחיל את עבודתו אצל המעסיק לפני יום התחילה.



(ב) תחילתו של סעיף 9ד1(ב)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ביום הפרסום של חוק זה; ועדת השרים, כמשמעותה בסעיף האמור תתכנס לראשונה בתוך שלושה חודשים מיום הפרסום, במועד ההתכנסות כאמור תדון הוועדה ותחליט בכל הבקשות שהועברו אליה עד לאותו מועד.



(ג) מעסיק יודיע על כוונתו לדרוש מעובד כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, לעבוד בימי המנוחה השבועית.



(ד) עד ליום התחילה ידווח שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת על התכנסותה של ועדת השרים ועל ההחלטות שהתקבלו על ידה, כאמור בסעיף קטן (ב).

ראשית, נניח שעובד פנה, הוועדה אישרה שהוא יכול לא לעבוד, או שלא אישרה, הוועדה קיבלה את בקשת המעסיק. עברו חודשיים, הוועדה התכנסה, קיבלה את בקשת המעסיק, הוא חייב לחזור לעבוד. עכשיו העובד בא עוד פעם ואומר שוב פעם את אותו דבר.

הוועדה קיבלה אפשרות לשלול ממנו את האפשרות הזו.

אז צרי להעביר את זה בחקיקה, כי לא ברור מהחקיקה.

זה לא זמני. אבל לכתחילה התפקיד שהוא בא לעבוד בו הוא תפקיד קבוע. קיבלתי היתר מהוועדה שהוא יכול לעבוד בשבת.

עודד, הוא צריך להגיד סיבה שלא הייתה בפעם הקודמת, וסיבה משמעותית אם מישהו שינה את אורח חייו, אבל לא מעבר לזה, הוא לא יכול להגיש כל פעם מחדש.

עמדת משרד המשפטים שלא הובאה בפני הוועדה.

לא צריך להיות כזה צדיק להילחם נגד השבת. לא צריך. זה מה שאני מסביר. אפשר באיזושהי צורה שיהיה כתוב.

בבקשה, משרד המשפטים.

משרד המשפטים מצטרף להסתייגות של משרד העבודה, ואנחנו מתנגדים לנוסח בשל התפיסה שמוטל על גורם מנהלי לקבוע אמות מידה לאיסור, ונכון ככל שייקבע גורם מינהלי נכון שזה יהיה שר העבודה לבדו בהתאמות מידה מפורטים וברורים מאוד, בלי מבחן של שיקול דעת.

ההסתייגות שלנו לסעיף 2, שבה אנחנו מוחקים את הסכמתה של הוועדה - בהתאמה לסעיף 2 אני רק משלים, מכיוון שבסעיף 2, אנחנו ביקשנו למחוק את הוועדה ואת סמכויות הועדה להתיר, אז גם בסעיף 3 כל הסעיפים הקשורים לוועדה ממילא מבחינתנו לא צריכים להיות - - -

מסירות הנפש למלחמה של משרדי הממשלה על שבת ראויה לציון.

משרד האוצר, אגף שכר והסכמי עבודה. רק הבהרה – אין לנו את עמדת השר באשר להסתייגות, אנחנו מצטרפים אליה מקצועית.

יש תקנון לכנסת.

ההסתייגות הראשונה הייתה - מהרגע שהעסק פונה לוועדה, מבקש חבר הכנסת פורר שהסעיף לא יחול על העובד והוא לא יוכל לסרב כל עוד אין החלטה של הוועדה.

מי בעד ההסתייגות ירים את ידו? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות השנייה – להחריג את ענף המסעדות. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

יש הסתייגות נוספת של חבר הכנסת פורר והסיעה כולה להוסיף לוועדה את שר האוצר, לחילופין שר הכלכלה, שר האוצר - כפי שהקריא. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

הסתייגות נוספת, זה בעצם זהה שאם היא לא מתכנסת רואים כאילו אושר.

פעם אחת היא הייתה רשומה בסעיף 1.

לא, אבל היא לא מתאימה לסעיף 1, אני לא יכולה לרשום אותה בסעיף 1.

סליחה, את תגידי לי איפה לרשום את ההסתייגויות שלי?

כן. היא לא מתאימה לסעיף.

יש פה שני אלמנטים שהם אלמנטים שונים במובן הזה.

אם אפשר יהיה לרשום את זה בשתי המקומות אני ארשום.

בסדר, קיבלתי את זה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

בסדר, קיבלתי את זה. זה סתם, בגלל שאומרת היועצת המשפטית לא מתאים לפה.

אם יש לי אפשרות, אני ארשום את זה בשתי הסעיפים.

זה שני דברים שונים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה.

איזו הסתייגות?

לא, השנייה שלו.

עכשיו נעבור להסתייגות של נאווה בוקר.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות של נאווה בוקר לא התקבלה.

יש הסתייגות של חבר הכנסת סמוטריץ, שמבקש שבמקום שר הדתות בסעיף 12(ב), יבוא השר לשירותי דת.

אני מבקש, זה לא ראוי. שר האוצר יושב שבעה על מות אמו זכרה לברכה. אומרת כאן נציגת שר האוצר, אין לי עמדת שר. אז תגידי לי, היועצת המשפטית, מה אני עושה?

אני אמרתי, שכל עוד אין חתימה של השר על ההסתייגות אי אפשר - - -

אבל זה מקרה, זה לא קורה כל יום.

אבל מיקי, דובר - - -

זה כמו הקיזוז שנתתם ליהודה גליק כשהוא ישב שבעה?

מיקי, אני לא דיברתי עם השר? נו באמת.

דיברת עם השר, זה בסדר, אני סומך על זה.

מה שמבקש חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, אני רוצה להגיד לכל החברים. הוא מדבר על דבר טכני. הוא אומר, במקום שיהיה כתוב שר הדתות, שיהיה כתוב השר לשירותי דת. כי אין משרד דתות.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההסתייגות נתקבלה.

ההסתייגות התקבלה.

עכשיו יש את ההסתייגות של משרד הכלכלה ומשרד העבודה, כרגע זה החתימות שהתקבלו, וזה הסתייגויות של שני השרים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגויות לא התקבלו.

כל ההסתייגויות שלא התקבלו עוברות למליאה. עכשיו אנחנו מצביעים על הצעת החוק כמו שהקראנו בנוסח שמופיע לפניכם בשינויים - - -

גפני - - -

עזוב, נחזור לזה. תאמין לי, אני לא אשאיר את העובדים הזרים בחקלאות, אני לא אשאיר את זה ככה. אני אומר את זה, שאם תהיה בעיה עם העובדים הזרים בחקלאות זה יחזור לפה, ואנחנו נתקן את זה. לפי דעתי, לא תהיה אפילו בעיה אחת, אבל אם כן, העלה את זה חבר הכנסת וקנין, אתה מעלה את זה, ואנחנו נעשה את זה.

הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 15)(סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי), התשע"ח-2018, עם התיקונים שהקריאה היועצת המשפטית, עם כל מה שנלווה להסתייגות שהתקבלה. מי בעד אישור הצעת החוק, ירים את ידו?


הצבעה

בעד – 7
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 15)(סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי), התשע"ח-2018, נתקבלה.

הצעת החוק התקבלה. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.