ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 04/06/2018

קריסת החקלאים בענף הפטם , קריסת החקלאים בענף הפטם

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



14
ועדת הכלכלה
04/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 767
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א בסיון התשע"ח (04 ביוני 2018), שעה 12:30
סדר היום
1. הצעה לסדר יום (דיון מהיר) בנושא קריסת החקלאים בענף הפטם, של חבר הכנסת יצחק וקנין
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא קריסת החקלאים בענף הפטם, של חבר הכנסת איתן ברושי
נכחו
חברי הוועדה:
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
רועי פולקמן
חברי הכנסת
איתן ברושי
דן סידה
יפעת שאשא-ביטון
מוזמנים:
ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צפניה שאולקר - יו"ר, המועצה לענף הלול, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שמואל לויט - מנכ"ל, המועצה לענף הלול, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תומס מנור - עו"ד, יועץ משפטי, המועצה לענף הלול, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דוד אוזנה - מגדל ממושב זרעית, המועצה לענף הלול, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תמר לוי בונה - רפרנטית חקלאות באגף התקציבים, משרד האוצר

יהושע (שוקי) בשן - יושב-ראש, ארגון מגדלי עופות

עדיאל פורת - חבר הנהלה, יו"ר סקציית פטם, ארגון מגדלי עופות

חנוך גרינגרייז - חבר הנהלה, ארגון מגדלי עופות

מייקל הולר - מגדל פטם, ארגון מגדלי עופות

מיכה שוורץ - מגדל פטם בשדמות דבורה, ארגון מגדלי עופות

שי דובני - מגדל פטם במושב תלמים, ארגון מגדלי עופות

שי דובני - חקלאי, מושב תלמים, ארגון מגדלי עופות

יוסי אדוני - חקלאי, ארגון מגדלי עופות

משה יקוטי - חקלאי ממושב דובב, ארגון מגדלי עופות

שמעון אסרף - חקלאי ממושב פקיעין החדשה, ארגון מגדלי עופות

שלמה שטרית - חקלאי, ארגון מגדלי עופות

חיים חבלין - חקלאי, ארגון מגדלי עופות

שמעון ביטון - חקלאי ממושב אביבים, ארגון מגדלי עופות

אבשלום (אבו) וילן - חכ"ל, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

אבשלום דולב - מנהל, ארגון המשחטות התעשייתיות

ירון סולומון - האיחוד החקלאי

אלחנן לוטם - מנהל מפעל עוף טוב, ארגון המשחטות התעשייתיות

צחי ברקוביץ - עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים

גיל ברגפרוינד - כלכלן, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים

נילי אבן חן - התנועה לאיכות השלטון

ד"ר אשר מאיר - פורום קהלת

מיכל שמעון - פורום קהלת

יונתן סורוצקי - פורום קהלת

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים

יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אהבה – ארגון הנכים בישראל המיוחד)
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אירית שלהבת


הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא קריסת החקלאים בענף הפטם, של ח"כ איתן ברושי (מס' 9996)

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) בנושא קריסת החקלאים בענף הפטם, של ח"כ יצחק וקנין (מס' 9995)
היו"ר יצחק וקנין
אני פותח את הישיבה לדיון מהיר בהצעה לסדר היום בנושא קריסת החקלאים בענף הפטם, שלי ושל חבר הכנסת איתן ברושי.

אפתח ואומר, בביצים יש לי ניגוד עניינים, אבל גילוי נאות: פה אין לי ניגוד עניינים, אני לא מגדל פטם ואני יכול לדבר בצורה הכי אובייקטיבית שיכולה להיות. אני אומר את זה דווקא לחבריי אבירי איכות השלטון, דווקא אליהם אני פונה. אני מבקש שתקשיבו לי. אני נותן לכם את כל פירוט הדברים.

בענף הפטם, כמו בכל הענפים בחקלאות בכלל – זו דעתי האישית – אין ענף שיכול להיות במציאות של חוסר תכנון. אם אין תכנון אז יש נקודות זמן מסוימות שאנחנו מגיעים לשפל שאף אחד לא יכול לעמוד בו.

אני כבר יותר משנתיים מנהל דו-שיח בנושא ויסות הענף הזה מאחר והמצב כל כך קשה שהרבה חקלאים שבנו לולים בעשרים השנים האחרונות הגיעו למצב שהם תקועים, או עם העופות בתוך הלול ולא יכולים להוציא אותם או במחיר של הפסד מוחלט פעם אחר פעם.

לוּ הדבר הזה היה מביא בשורה לצרכן – נילי אבן חן, הייתי רוצה שתשמעי את מה שאני אומר---
נילי אבן חן
אני שומעת, אני מקשיבה בקשב רב.
היו"ר יצחק וקנין
לוּ זה היה מביא בשורה לך ולי, אני מסכים אתכם לחלוטין, לפחות היינו נהנים מן המציאות הזאת, אז איבדנו 3–4 חקלאים בכל פעם, בכל סבב, ועוד 5 חקלאים בעוד סבב, וכך אנחנו נותנים למציאות הזאת להמשיך.

אני אומר לכם פה באחריות, אני מוכן שכל החומר שאתם תקבלו – אתן גם לנציג מועצת הלול להציג את הדיאגרמות, איך התנודות של המחיר בשנים האחרונות השפיעו. אומר רק דבר אחד, שהתנודות במערכת הקמעונאית לצערי הרב נעות בין 17 שקל, 17.10 שקל, 16.90 שקל, 17.90 שקל לעוף שלם לקילוגרם ברוב הזמן, כאשר התנודות לחקלאים קופצות וברוב הזמן נעות, כשאין עודף מעל למידה שהציבור צורך זה מגיע ל-8 שקל, ולעוף שחוט ומרוט 8.33 שקל. זה ירידה דרסטית. רבותי, זה אפילו לא מכסה את העלויות. יש חקלאים שהראו לי – והצגתי חשבוניות לרפרנטים הקודמים במשרד האוצר, הצגתי את זה גם לשר האוצר לפני כשנה בדיון שהיה במשרדו. הדיאגרמות והחשבוניות הראו שהחקלאי קיבל 2.90 שקל, 3.80 שקל, 3.50 שקל לקילוגרם עוף, כאשר עלות הגידול היא 5.40 שקל, 5.50 שקל. המצב הזה הוא כאוס אחד גדול.

למה אנחנו מגיעים לכאוס הזה? יש יכולת צריכה של הציבור הישראלי של בערך 4,000 טון, 4,200 טון גג, כאשר יכולת הייצור היום היא קרוב ל-6,000 טון. נבנו חוות לולים בדרום, אני קורא לזה רכבות, לא על ידי חקלאים. לקחו את החקלאי כפלטפורמה, עליו בנו את המערכת. החקלאי היה פלטפורמה באישורים של כל הגורמים, זה לא היה מחטף. חכם עיניו בראשו. המציאות הזאת הביאה את יכולת הגידול שהייתה פרושה בכל המשקים בארץ למצב כזה, שכאשר אתה מפעיל כמות כזאת של חוות אתה גורם לעודפים גדולים מאוד שהשוק לא יכול לקלוט אותם. זה גורם לכך שהעופות נשארים בתוך חוות הלולים. אבל קחו בחשבון שאת אותן חוות לולים שנבנו בדרום בנה בעל משחטה. לאותו בעל משחטה יש את כל קו הייצור. גם הוא תקוע, שלא תיטעו, גם הוא בתוך ה-pool של המציאות העגומה הזאת.

מה אני אומר? רבותי, אנחנו גורמים לכאוס, שחקלאי ועוד חקלאי ועוד חקלאי קטן מאבד את הפרנסה שלו. לוּ זה היה נותן לי כצרכן משהו בירידת המחיר אז אתם צודקים, אבל קחו את הדיאגרמות – במשך שנתיים–שלוש שנים המחיר עומד כולו על 17 שקל, 17.90 שקל, 16.90 שקל, 17.10 שקל, 17.30 שקל. רבותי, יש לי את כל הדיאגרמה על גובה המחירים. מה עשינו בזה? זה נתן לכם משהו? זה נתן משהו לציבור? מה אנחנו אומרים?

הגשתי הצעת חוק, היא קיימת ומונחת, שנועדה לווסת את הענף הזה, לתת אפשרות, שלא נגיע לכאוס. אנחנו נמצאים באחד המשברים הגדולים ביותר של הענף.

אגיד לכם משהו. מה יקרה? החקלאים הקטנים יתאדו מן העולם. ואז מה, יישארו רק הטייקונים שיעשו את תיאום המחירים ביניהם?

הטעות הכי גדולה של מי שלא מבין את הענף הזה, רבותי, פעם היו מגיעים לרמי לוי, לשופרסל, הלכו למחלקת הבשר, שם פירקו את העוף. המחירים שציינתי הם עבור עוף שלם. כאשר אתה מפרק את העוף המחירים הם 28 שקל לקילו או 22 שקל לקילו, תלוי איזה חלק אתה לוקח. החלקים האלה הם בכלל לא במערכת הזאת.

אני שואל אתכם שאלה אמיתית. הציבור מסתכל עלינו עכשיו. אני עושה קניות. מי לוקח פה עוף שלם? אולי נעשה הצבעה מי קונה עוף שלם. יותר מזה, ידידי, אתה יודע כמה זמן אתה ואני מנהלים את הדו-שיח הזה. אגיד לכם משהו שאתם יודעים אותו: היום אצל רמי לוי במעדנייה לא מפרקים עוף, אין לו קצב שעושה את זה. העוף מגיע מן המשחטה מפורק, מסודר, חלקים כפי שאתה רוצה, כך זה מגיע לרשתות. זאת אומרת, כבר מן המשחטה זה מגיע מפורק. אז אני שואל אתכם, על פי איזה פרמטר אתם רוצים שנלך? שאנחנו ניתן למערכת הזאת לקרוס?

אני מבין אתכם, יש פה איזו דאגה לציבור, במירכאות דאגה. אני אומר את זה לנילי אבן חן.
אשר מאיר
9 מיליון איש. זה ציבור ענק.
היו"ר יצחק וקנין
אני שואל אותך, אולי תענה לי תשובה. אני רוצה לקנות עוף בזול. אני בראש שלך. אם הדבר הזה נמכר על-ידי ב-2.90 שקל בהפסד זה היה צריך להשפיע על המחיר לצרכן? כן או לא? אני חקלאי, קיבלתי 2.90 שקל לקילוגרם במקום 5.50 שקל לקילוגרם. אני שואל שאלה: האם זה היה צריך להשפיע על המחיר לצרכן? כן או לא? זה לא משפיע על הצרכן. המציאות טופחת לנו על הפנים. את זה הוכחתי לשר האוצר, הוכחתי לפקידים, ואני יכול להגיד את שמותיהם, אלי בינג ושירה ברגמן, איתם ישבתי ביחד עם שר האוצר ועם חלק מנציגי המגדלים, וגם אסף לוי היה שם. אני אומר לכם, הנתונים הם נתונים. אם מישהו יכול להגיד שהנתונים לא נכונים – שיבוא ויציג נתונים אחרים. אלה נתונים לא של שנה אחת. הכאוס גדול, המערכת קורסת.

אני לא עושה חשבון לאף אחד. הצעת החוק שלי הולכת להתקדם. בשבוע הבא היא תעלה והיא תעבור שלוש קריאות, ולא תהיה ברירה. אני אומר לכם, גם אם יגידו לי "אתה פופוליסט" – אין ענף אחד בחקלאות שיכול להתנהל ללא תכנון. אם הוא יהיה ללא תכנון, אנחנו נקבל את המציאות הזאת.

אנחנו לא מרכז הארץ. את ההזדמנויות שיש בתל אביב ובחדרה אין במושב אביבים, מושב יערה, היכן שאני גר, או בכל מושב אחר, אין את ההזדמנויות. לכם המדינה נתנה הרבה הזדמנויות. אני יכול לקחת כדוגמה רק את המקום הזה שאנחנו יושבים בו, כלומר ההזדמנות להתפרנס בכבוד.

הצעתי הצעה. אמרתי: אני מוכן לקבע את מחיר הגג. שר האוצר אמר לי בישיבה: מי יהיה אחראי לכך שהמחירים לא יקפצו למעלה? רבותי, תינתן התחייבות שאנחנו מקבעים את המחיר, לא תהיה עליית מחירים. שנתיים הרי המחיר לא עולה, נשאר במקום, אז למה לא לקבל את זה? מה, עדיף לנו שכולם יגדלו בשיגעון, בטירוף הדעת כי כל אחד רוצה למקסם את הגידולים שלו? אנחנו אומרים: לווסת את זה בין המגדלים. לא עושים כאן קרטל. אין פה קרטל. המציאות קשה.

אני לא מגדל. אני כואב את כאבם. הייתי במושב מגדים וראיתי את המציאות של מגדל, שבנה לול לתפארת עם המערכות הכי מודרניות, והאדם בוכה, השקיע חצי מיליון שקל, השקיע מיליון שקל, השקיע 3 מיליון שקל. אי אפשר לנהל מערכת כך. רבותי, בחקלאות אני לא יכול להגיד לעגבנייה "תחכי עד שיתחשק לי ואז אקח אותך או לא אקח אותך". דרך אגב, השירותים הווטרינריים קובעים שאחרי 57 ימים אתה לא יכול להוציא את העוף, הוא כבר מתנפח והמציאות שלו קשה. אז ההפסד הוא בכלל קטסטרופה. רבותי, מה אתם רוצים? אתם רוצים שנמשיך עם הכאוס הזה? אי אפשר.

לכן אני אומר פה דווקא לנציגי משרד האוצר, שיהיה ברור, אני מתכוון להעביר את הצעת החוק שלי בשבועיים הקרובים ולגמור את הסאגה הזאת. אין ברירה. בתוך ההצעה אקבֵע דברים שיבטיחו שהצרכן לא יפסיד כסף. החקלאים – אני אומר פה בשם כל החקלאים – אם תיתנו להם 40, 50 אגורות לקילוגרם זה מספיק להם, הם לא רוצים יותר מזה. הבעיה, אתם רואים את המרווחים. אם זה 8 שקלים או 8.30 שקלים בשיאים, יש לי פה את כל הדיאגרמות, רבותי, זה נמכר ב-17 שקל, ב-18 שקל. זה עוף שלם לא מחולק. בעוף המחולק שרובנו הגדול, 95% מאתנו צורכים אותו, זה 25 שקל ו-28 שקל לקילוגרם, תלוי איזה חלק אתה לוקח.

רבותי, המשבר קשה ומאחר ועלתה טענה מסוימת על ידי אחת המשחטות, שאמרה: "אתה נותן אוויר לנשימה לאותם אלה שבנו את הלולים שהם גם משחטות והם עכשיו ירוויחו את הוויסות הזה ושוב ימשיכו" – לא, רבותי, נצלם צילום מצב של 2014, מי היה מגדל וכמה גידל. זו המציאות שתהיה, לא יהיה משהו אחר ועל פי זה נלך. נייצר פה מצב שהצרכן לא ייפגע. נבטיח את זה בכל הפרמטרים החוקיים שיש לנו.

חבר הכנסת איתן ברושי, גם אתה הגשת הצעה, בבקשה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבריי מן המגזר החקלאי, אנחנו במתקפה כוללת נגד ההתיישבות והחקלאות על ידי ממשלה עוינת ופקידוּת שלא מבינה מה היא עושה. חבר הכנסת וקנין, אתה נואם את הנאום הזה כבר שנים רבות מאוד, תמיד מדם לבך. הפקידים באים והולכים ואנחנו נשארים עם הבעיה.

מה הבעיה הנוספת? אף אחד לא משלם את המחיר, אף אחד לא נושא באחריות. מגיעים רפרנטים חדשים, שולחים את אנשי הרמה הכי נמוכה של האחריות לכאן, אין שום חשיבות לדיון מבחינת מקבלי ההחלטות. התוצאה היא דבר שלא היה כדוגמתו: משבר שלא מופיע לראשונה אבל כל פעם מחריף והמחיר כבד יותר. מי משלם את המחיר? החקלאים. מי מתקדם בסולם הדרגות? הרפרנטים והפקידים, מכישלון לכישלון כוחם עולה. אין שום אחריות אישית, אין שום דבר.

יש מושג בשלטון המקומי שנקרא אחריות אישית. יכולים לתבוע אנשים גם על קבלת החלטות שגויות. לעובדי המדינה יש חסינות מפני כל ביקורת וכל אחריות אישית. הם יכולים להתקדם ממקום אל מקום, להשאיר אדמה חרוכה וללכת הלאה, עד שהם יהיו החשבים של החברות שמשרד האוצר מפריט או מנהלי בנקים.
רועי פולקמן (כולנו)
זה אחריות שלנו. למה אתה תוקף את הפקידוּת? אנחנו מקבלים את ההחלטות. אתה רוצה לקבל החלטות אחרות, אבל למה אתה תוקף את הפקידוּת?
איתן ברושי (המחנה הציוני)
במשרד האוצר מי שמקבל את ההחלטות על החקלאות זה דרג בינוני של פקידות.
רועי פולקמן (כולנו)
ממש לא. זה אחריות שלנו.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני יודע שכואב לכם כשתוקפים את משרד האוצר.
רועי פולקמן (כולנו)
לא את משרד האוצר. אבל אל תתקוף את הפקידות, לא בחקלאות ולא בדברים אחרים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אל תחנכו אותי. יש לי ניסיון יותר מאשר לרובכם פה. אני בכל זאת חוזר ואומר שקבלת ההחלטות שגויה, שאנשים חסרי יכולת, בלי הבנה, הביאו את החקלאות למצב שלא היה כדוגמתו.

זה גם מתבסס על השקפות עולם. מדובר פה על מוצר שיש לו חיי מדף קצרים, אין לו ייבוא, הוא הפך להיות מכשיר מרכזי בהתיישבות ברחבי הארץ. לא מזמן אישרנו את חוק הגליל – 120 מיליון שקל משרד האוצר אישר, והודינו על כך, להמשך קיומו של חוק הגליל, ועכשיו מחריבים את זה.

בסופו של דבר החקלאות וההתיישבות שלובות זו בזו. כבר אמרתי היום, דיברנו פה לפני כן על מה שקורה בעוטף עזה – גם שם יש את הענף הזה.

בסופו של מצב, מוצר שאין לו חיי מדף, מוצר שמספק את השוק המקומי הפך להיות כתוצאה ממדיניות שגויה של ייצור מעבר ליכולת, של יותר מדי אפרוחים ויותר מדי בשר, לענף שנותן פחות מדי יכולת קיום. זה מה שקרה.

כמה פעמים אפשר לשמוע את הזעקות האלה ולהגיד שאי אפשר בלי תכנון? אולי לא בהיקף שהיה בעבר. עכשיו מציע ראש הממשלה גם לפרק את מועצת החלב. למה לא, תפרקו פה את הכול. עם מה תישארו, עם רמי לוי, שידליק עוד משואה? יש כאן דבר מטורף. יש פה חוסר הבנה, ויש כאן מזימה לחסל את ההתיישבות והחקלאות, שמאחוריה עומדים גם נימוקים פוליטיים. אגיד את זה גם מחר במקום אחר. ומה מעניין את משרד החקלאות? לסחור במכסות ביצים ביהודה ושומרון, כאילו זה מה שיפתור את הבעיה, כאשר בינתיים משקים מתמוטטים על גבול הלבנון והחיזבאללה.

המציאות הזאת לא יכולה להימשך. חברים, הגיע הזמן לומר, כל פעם מגנים פה על פקידים ושרים – יש כישלון בניהול המדיניות. מישהו צריך לשלם את המחיר. לא יכול להיות שאת המחיר ישלמו כל פעם החקלאים, וכל פעם ייסגרו עוד משקים משפחתיים.

אני אומר לחבריי בהתיישבות הקיבוצית או במשק השיתופי, ביום שיתחסלו המשקים המשפחתיים יתחילו לחסל גם את המשק השיתופי. זה נכון גם בחלב, גם בלול וגם בענפים אחרים. אין בעולם חקלאות שאין בה משק משפחתי. מה קרה לנו שהמצאנו את הגלגל ועכשיו אנחנו מסובבים אותו הפוך?

תראו מה קרה לנו במים: המצאנו את משק המים, המצאנו את ההתפלה. לא מזמן אמרו שיש פה עודף מים עד כדי כך שמכוני התפלה קיבלו כסף כדי לא לייצר, ועכשיו אומרים שעוד מעט לא יהיו מי שתייה. משהו גדול השתבש פה ברמת החקלאות ומשרד האוצר. לכן אין מנוס מלומר את זה. גם ברשות המים – אני תמיד מגן על גיורא שחם, הוא הכי טוב בעולם שיכול להיות, אבל איך מסבירים את זה? יושבים נציגי משרד האוצר ומשרד החקלאות ואחרים במועצת המים. איך הגעתם למחדל הזה? איך הגעתם למצב שחסרים פה מים? מישהו צריך לקום וללכת מפה לכל הרוחות. לא יכול להיות ששום דבר לא קורה והפקידים ממשיכים לנהל. עם כל הכבוד, חבר הכנסת פולקמן, בסוף יושבים פקידים במועצת המים.
רועי פולקמן (כולנו)
אבל הפקידים לא מנהלים.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
יש להם עצמאות.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
הם גם מחליטים כמה גשם ירד...
איתן ברושי (המחנה הציוני)
המשבר במשק המים הוא קודם כול משבר ניהולי. חמש שנות בצורת- - -
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
אתה יורה לנו ברגל. גם כך רגילים להאשים אותנו בכול.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני חוזר ואומר, יושב פה אסף לוי, סמנכ"ל משרד החקלאות, שמשתתף במועצת המים, המנכ"ל לא הולך לשם ואסף לוי כנציג משרד החקלאות היה בכל הצבעה במיעוט כאשר קבעו מדיניות מים שמחסלת את החקלאות.
קריאה
הוא היה גם בדיון על תיקון 27.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
אני יודע. אני שמח שאתה אומר את זה. הקיצוץ במים כפי שהתבצע מ-1 במאי הוא פגיעה קשה.

נחזור לעניין הלול – אני מצטרף, ואנחנו לא נאשר לפי דעתי את היוזמות של משרד החקלאות לאפשר מסחר ביצים ביהודה ושומרון אם לא תהיה פה תמונה שלמה, שמאפשרת גם למועצת הלול לתפקד וגם להכניס לחוק את האפשרות לוויסות הענף. במצב שנוצר היום, ענף כזה מרכזי שקורס – יש לזה אחראים. הם צריכים לשאת באחריות ומחובתנו לתקן כדי להמשיך לייצר ענף מרכזי במזון, ביטחון מזון בחקלאות ובהתיישבות. תודה.
היו"ר יצחק וקנין
תודה. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כבוד היושב-ראש, אני עוקב אחרי הנושא הזה כמה שבועות. רוב הזמן חשבנו באוכלוסייה הערבית שאנחנו לא מקבלים כמעט אישורים כדי לגדל והרבה אנשים פנו אליי. אני מנסה פה ושם לעזור. לפי המצב הזה יכול להיות- -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
שהצילו אתכם.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
- - שבמצב הזה לא היה כדאי לנו להיכנס כי אין לנו גם גב, במידה ואנחנו מפסידים אנחנו לא יודעים מה לעשות.

לעניין עצמו: הגיע הזמן למצוא את האיזון בין לדאוג לכך שלא יהיה יוקר מחיה ובין לתת למגדלים שיוכלו לשרוד ולחיות בכבוד. אמרתי "לשרוד" קודם כי אני רואה שבמצב הזה הם לא יכולים לשרוד. אלא אם יש תוכנית למשרד האוצר, לשר האוצר ולשר החקלאות לחסל את הענף ולתת הזדמנות לטייקונים לייבא, ואז לא נדע אפילו לשלוט ביוקר המחיה כי לא תהיה לנו האופציה המקומית. אני חושב שצריך להציל את הענף הזה, לאפשר לאנשים שמגדלים שיוכלו להרוויח ולחיות ויקומו בבוקר עם תקווה מסוימת שהיום עדיף מאתמול ולהסתכל לעתיד טוב יותר כדי שיוכלו להמשיך לגדל ולקיים חיי משפחה. במיוחד שבתחום הזה יש את הלול המשפחתי שבו עובדת ביחד כל המשפחה.

הצעת החוק שלך, אדוני היושב-ראש, ננסה לקדם אותה, אבל אתה צריך לדאוג בתוך הממשלה שיקדמו לך אותה, כי אחרת הענף הזה ייסגר כמו ענפים אחרים. תודה.
היו"ר יצחק וקנין
תודה לחבר הכנסת חאג' יחיא. שוקי בשן, יושב-ראש ארגון מגדלי עופות, בבקשה.
יהושע (שוקי) בשן
כשראינו שהמועצה לא יכולה לקבל החלטות ניסינו בארגון מגדלי עופות לעשות איזו עבודה בעצמנו. תראו, אנחנו לא ארגון סטטוטורי, אנחנו לא יכולים לקבל החלטות אם זה לא מקובל על 100% מן המשתתפים. יש בינינו מי שחושבים שאפשר לנצל את המצב ולחכות עוד קצת ושייפלו הקטנים. עם זה אנחנו לא יכולים לחיות.

אני מצטרף לדברים שאמרת: אם לא נגיע להסכמות שאנחנו הולכים על בסיס 2014 ומקבעים את הזכויות, או פחות או יותר מסכמים, לא נוכל להתקדם.

בגלל שאנחנו בארגון מגדלי העופות לא יכולים לעשות כלום בלי הסכמה כוללת, אנחנו חייבים את חוק המועצה. חוק המועצה אומר שבהסכמה של לפחות 80% נוכל להתקדם ולעשות את מה שצריך.

אנחנו מוצר עם חיי מדף אפס. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. יש 15 חודשים מרגע שאנחנו מתחילים את התהליך. זה כמו חד גדיא: יש להקת רבייה שמייצרת ביצים, שהולכים למדגרה, שמייצרים את הפטמים. אנחנו לא יכולים לקבל החלטות ובכל חודש לשנות אותן. התהליך מתחיל 15 חודשים לפני שהעוף נמצא על המדף. לכן צריך סוג של ויסות בעניין הזה.

לגבי דברים שנאמרו על קרטל – אם מישהו יבדוק עכשיו מה קורה בעולם הוא יגלה שבכל מדינות אירופה נשארו 3–4 אינטגרציות שמובילות את השוק ומנהלות את המחיר. אם אנחנו רוצים להגיע לזה, כך נעשה. שם אין פריפריה, שם אין גבולות, שם אין עימותים, ולכן אנחנו לא יכולים להיות דומים להם.

אני מבקש שתמשיך לעשות את המאמץ להעביר את הסעיף במועצה.
היו"ר יצחק וקנין
תודה לך. אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, חבר הכנסת לשעבר, בבקשה.
אבשלום (אבו) וילן
תודה, אדוני היושב-ראש. לפני שנתיים בערך בחוק ההסדרים החליט משרד האוצר על ניסיון לפרק את המערכת. מועצת הלול הודיעה שהיא מוותרת על הזכות שלה לתכנן, מה שנקרא לווסת, והתוצאה היא שאם עד אותה תקופה המחיר למשחטה היה בערך 16 שקלים, היום הוא סביב 8.5–9 שקלים. אם כל הפער הזה היה הולך לצרכן אז מנגנון השוק עובד, אבל לא דובים ולא עצים: הצרכן לא רואה כלום.

זה היה ברור לגמרי, משום שאחרי שגומרים לתקוף את התכנון, הכול עובר דרך כמה דברים בסיסיים. למועצת הלול יש מספר מדויק, כפי שהציג קודמי, שמרגע אפס היא יודעת כמה אפרוחים יש במערכת ולכן ניתן לווסת ולהגיע למצב שבו לצרכן יישמרו מחירים הוגנים ואילו היצרן יוכל לחיות.

ברור שתמיד הגדולים, והגדולים מאוד, שהם בעיקרם פרטיים, מעוניינים להפיל את כל הקטנים. אנחנו לא אירופה. אם בגבול הצפון ובגבול הדרום ובהרי ירושלים לא יגדלו פטם אז לא תתקיים החקלאות. מדינת ישראל מייבאת למעלה מחצי מן המזון שלה, אבל לפחות יש קונצנזוס של שבעים שנה, עוד לפני השלטון הזה.

חבר הכנסת ברושי, אני מציע לך, תעזוב את הפקידים. בסופו של דבר את המדיניות קובע שר האוצר. יושב פה רכז הסיעה שלו.
רועי פולקמן (כולנו)
יש גם את שר החקלאות.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
תיכף נתייחס לשר האוצר. אני מחכה בסבלנות.
קריאה
איפה יש את משרד החקלאות? יש דבר כזה?
אבשלום (אבו) וילן
יש שר חקלאות ויש שר אוצר.
היו"ר יצחק וקנין
האמן לי שנפגשנו עם שר האוצר . שר האוצר מבין את המציאות. הוא נתן לפקידים לבדוק, ולצערי הרב – היום אפשר לבדוק את זה לא על פרק זמן של חודש, חודשיים, שלושה. היום יש לנו מידע על שנתיים, יש לנו את כל הגרף.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בואו נבקש לעבוד ישירות מול שר האוצר, בלי הדרג של הפקידים.
יוסי אדוני
המגדלים בכל ענפי החקלאות מסכימים לעבוד מול שר החקלאות ומול שר האוצר.
אבשלום (אבו) וילן
אני בעד שננהל את המאבק עד חורמה, עם הסכמות, עם חבטות וכל מה שאתם רוצים עם שר החקלאות ושר האוצר. אני מעולם לא התווכחתי עם פקידים כי מעל פקידים יש שר והוא מחליט. אתו צריך לשבת, לריב ולצעוק, הכול בסדר, אבל לא מקובל עלינו לזרוק את זה על פקידים. אנחנו צריכים באמת להילחם בקובעי המדיניות. את ההחלטה הקודמת הוביל ראש אגף התקציבים. אנחנו בסופו של דבר טרפדנו אותה פה בוועדה.
רועי פולקמן (כולנו)
והוועדה החליטה וגם הבית החליט.
אבשלום (אבו) וילן
לגבי המחירים – כרגע מה שאמיר לוי רצה אז שלא יקרה, קורה. למה? משום שברגע שאין ויסות כך קורה, המגדלים הקטנים נפגעים ויוצאים. ואיפה הם יושבים – כבר אמרתי.

לכן לא יעזרו פה כל התיאוריות, לא מארצות הברית ולא מאירופה. צריך להגיע למנגנון ויסות בראשות ובסמכות, ושקוף לחלוטין. הדברים שקופים. לכן התיקון שלך חיוני, כי אם לא, מה שיקרה פה, שהקטנים ייצאו תוך שנה–שנתיים מן השוק.
היו"ר יצחק וקנין
תודה. דוד אוזנה, מגדל ממושב זרעית, בבקשה.
דוד אוזנה
אני גם נציג מועצת הלול וגם יושב-ראש קרן הפטמים, שעכשיו תתחדש כנראה בעקבות החוק.

לפני שבוע פנה אליי מגדל, הוא התקשר אליי כאשר הוא חסר אונים. הוא אמר לי: דוד, איך אתה יכול לעזור לי להוציא עופות? שאלתי אותו: איך אני יכול לעזור לך? יש לך איזה סיפור עם המשחטה? הוא אמר לי: כן, לא מוציאים לי את העופות. אלה עופות בני 60 ימים. לא האמנתי למשמע אוזניי. ואז נסעתי אליו ואמרתי: תראה לי את התאריך. כן, הוא צודק. כל כך כאב לי הלב. זה היה פשוט לבכות וזהו. הוא שאל אותי: מה עכשיו? התחלתי להתקשר בטלפון ואף אחד לא יכול היה לעזור. החליטו שבמחיר צריך גם לשחוט אותו. עזוב שהמחיר נמוך, הוא 4.50 שקלים. פתחתי בזה, אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו, אבל זה דוגמה אחת, ויש דוגמאות נוספות כאלה. ונניח שנסגור את הלול. מה האלטרנטיבה אחר כך? במקרה הזה אותו אדם גר בגבול הצפון.

לפני כשלושה חודשים ישבתי עם בכיר מאוד בשופרסל, באופן חצי אקראי, ושתינו בירה. לא ידעתי שהוא כל כך בכיר. שאלתי אותו: אתה מתעסק עם העופות? הוא אמר לי: כן. שאלתי אותו: למה אתם מוכרים את העוף ב-17 שקל? אתה קונה אותו היום ב-8 שקל. הוא אמר לי: כן, גם כשקניתי אותו ב-14 שקל מכרתי ב-17 שקל אז הפעם אני רוצה להרוויח יותר. זאת הייתה התשובה של שופרסל. אני עומד מאחורי מה שאני אומר, אם צריך אביא לכאן את האיש והוא מוכן לחזור על דבריו, הוא לא מפחד מאף אחד.
היו"ר יצחק וקנין
הגרף מראה את זה.
דוד אוזנה
הייתי יושב-ראש ועדת ההסדר שהיה בפעם הקודמת, שקראו לו "קרטל". אתה מבין, אנחנו קרטל, אנחנו פושעים... אז המחיר לא עבר את ה-17 שקל בסופרמרקט. את זה לא אנחנו אומרים, הלמ"ס אומר את זה. אם אנחנו היינו אומרים, היו חושבים שאנחנו מעוותים. לא מועצת הלול אמרה את זה אלא הלמ"ס. אז גם כשעשינו ויסות היו עודפים כי בלתי אפשרי אחרת. למה? מכיוון שכושר הגידול גדול יותר מכושר הייצור, לכן תמיד יש שאיפה, כל אחד מושך את השמיכה קצת אליו ואז יוצא שאף פעם לא מגיעים לאיזון מוחלט כדי שהמחיר יקפוץ.

נפגשנו עם שר האוצר שיש לו אוזן קשבת. מי שיגיד שאין לו אוזן קשבת מטעה.
היו"ר יצחק וקנין
אני מסכים אתך.
דוד אוזנה
לא במקרה, אנחנו חברים זמן רב. יש לו אוזן קשבת. אני לא יודע למה זה לא מתקדם.
היו"ר יצחק וקנין
זה יתקדם, אל תדאג.
דוד אוזנה
לסיום, אזכיר לך דבר אחד. מנהלת הוועדה זוכרת את זה, היא נמצאת פה שנים רבות: כשנחקק חוק הגליל, גם אז שר החקלאות התנגד ומשרד האוצר התנגד, ועשינו אותו. תלך כך עד הסוף, אל תפחד. אני מבקש מחברי הכנסת- - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
בזכות יפעת שאשא ביטון, זה בזכותה. תגיד לה תודה.
דוד אוזנה
אם זה תלוי בשר האוצר – הכול בסדר.
היו"ר יצחק וקנין
נציג המועצה לצרכנות, אתה רוצה להתייחס לדברים? בבקשה.
גיל ברגפרוינד
אני כלכלן המועצה הישראלית לצרכנות. בשוק חופשי, בעולם של שיווי משקל המחיר לכאורה היה אמור להמשיך לרדת ככל שמייצרים יותר. המחיר פחות או יותר התקבע על מחיר נמוך אבל הוא לא המשיך לרדת.
היו"ר יצחק וקנין
תחזור עוד פעם על מה שאמרת, שנילי אבן חן תשמע טוב את מה שאתה אומר.
אשר מאיר
זה בגלל המכסות. בגלל המכסות המחיר לא יכול לזוז.
היו"ר יצחק וקנין
איזה מכסות? אין מכסות. אדוני טועה. רבותי, תנו לי לדבר. נתתי רשות דיבור לכלכלן מן המועצה לצרכנות. תשמעו היטב, ענף ההטלה יש בו מכסות והוא מתוכנן. ענף הפטם פרוץ לחלוטין, אין מכסות, איש הישר בעיניו יעשה. הקשבת למה שאמרתי בתחילת דבריי. פעם היו רק מגדלים חקלאיים והיו משחטות בנפרד. אני לא מדבר על התנועה הקיבוצית, שזה חלק מן המערכת הכלכלית שלה. אבל בתקופה האחרונה נכנסו המשחטות לגדל בתוך המושבים בפלטפורמה של חקלאי. נתנו לו רנטה חודשית ומה אכפת לו. הוקמה רכבת של חוות. רבותי, אין יכולת של הציבור שלנו לקלוט את כל המאסה של הייצור, אין, הסברתי את זה. אומר כאן כלכלן מן המועצה לצרכנות. אילו זה היה משפיע עליי ועליך – הייתי הולך אתכם, אבל זה לא משפיע עלינו, רבותי, זה רק מחסל את החקלאים. אז מה עשינו בזה? איך אמרה אסתר המלכה: "אין הצר שוה בנזק המלך". לא יצא לנו כלום מכל המהלך הזה שאנחנו עושים. אל תחשבו שאני בא ממקום שאני לא רוצה את טובת הצרכן. הצרכן – זה אל"ף-בי"ת, אבל הסברתי דברים שאתם חיים אותם. אתם יודעים שהיום אין כמעט מכירת עוף שלם, הכול מחולק בתוך המשחטה, מגיע בתוך חמגשיות מסודרות: כרעיים, כנפיים, ירכיים, חזה עוף, מה שאתם לא רוצים, הכול מגיע מפורק, במחירים אחרים לגמרי. 17 שקל לקילוגרם זה מחיר לעוף שלם. אז על מי עובדים בעיניים?

אדוני הכלכלן, אנא תמשיך.
גיל ברגפרוינד
רציתי להשלים רק עוד שני משפטים. חשוב להבטיח שחקלאים לא יפשטו רגל. זה חשוב לא רק---
מיכה שוורץ
חשוב שירוויחו. יש הבדל בין לא לפשוט רגל ובין להרוויח.
גיל ברגפרוינד
לא לפשוט רגל, פירושו של דבר שתישמר התחרות.
היו"ר יצחק וקנין
נא לא להפריע לו. רבותי, תנו לו לדבר.
גיל ברגפרוינד
תחרות חייבת להימשך ולכן חשוב שחקלאים כן יתפרנסו ולא יפשטו רגל. יחד עם זה, בוודאי חשוב גם שהמחיר לצרכן יישאר נמוך. לכן אני רוצה לחדד את דבריך ולחפש את הפתרון, שמכיוון שרוב הציבור ממילא צורך את חלקי העוף ולא את כולו, לחפש פתרון גם להסדיר את המחירים של חלוקת חלקי העוף ולא רק של העוף השלם. תודה.
היו"ר יצחק וקנין
תודה. דרך אגב, הצעתי את זה לשר האוצר בישיבה אתו לפני 10 חודשים והוא אישר. אמרתי לו: אני מוכן לקבע לך, לתת לך את כל הפלטפורמה, לא יהיה פה כאוס. הכי חשוב הוא הצרכן, רבותי, אני אומר את זה פה, רק מה, בואו לא נהרוג את החקלאים. בסוף תהיה לנו אינטגרציה של 3–4 משחטות שישתלטו על כל המערכת ואז יעשו את התיאום ביניהן. הן יווסתו את הענף בלי טובות של אף אחד. מה נגיד לתושבי המושבים זרעית, אביבית, דובב, מושבים בדרום ובצפון, בכל נקודה? מה נגיד?

מדינת ישראל היא מדינה קטנה. היכולת שלי – ואני אומר את זה כמי שגר באזור הזה – גם מבחינת ההזדמנויות, אין הרבה הזדמנויות לתושבים באזור. החקלאות היא חלק מן הפרנסה. אם אתם רוצים שאנחנו נגור בתל אביב, בין חדרה לגדרה, אין בעיה, אבל מישהו צריך לגור במקומות האלה. אם לא ניתן משהו שימשוך אותם לשם אז לא יגורו שם.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
מי לדעתך מתרגש ממה שאמרת, פרט ממך וממני?
היו"ר יצחק וקנין
אני אומר את הדברים מכל לבי. זאת מציאות ואנחנו חייבים להמשיך ולעשות את הכול כדי לשמור על החקלאות במדינת ישראל. אוי ואבוי למדינת ישראל אם היא תהיה תלויה בעגבנייה של טורקיה, במלפפון של ירדן. עם ברוגז אחד קטן גם את זה לא נמצא על המדף.

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. גם היא גרה בצפון וקרובה לנושא החקלאות.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אמרת את הדברים מדם לבך כך שאין הרבה מה להוסיף. אני רוצה לחדד כמה נקודות.

ראשית, אם אנחנו מדברים על מדיניות – אין פה שאלה שהמדיניות של מי שמוביל היום את משרד האוצר, וזה שר האוצר, היא minded לחקלאים, במיוחד אלה שבגבול הצפוני.

לפני כשנה וחצי, שנתיים, ישבנו פה ונלחמנו בשיניים, חרף כל ההתנגדויות – שהגיעו דווקא לא מן הבית הזה אלא מגורמים חיצוניים – והצלחנו להעביר את חוק הגליל לעשר שנים נוספות, ולא בכדִי. אבל לא יכול להיות שעשינו את כל המהלך הזה בהטלה ועכשיו כשאנחנו מדברים על הפטם אנחנו עומדים מול שוקת שבורה, דווקא אותם חקלאים הסמוכים לגבול שעזרנו להם.

אני רוצה להציע משהו. נכון שאנחנו עושים הכול כדי לטפל ביוקר המחיה. גם נמשיך לעשות את זה וזה ימשיך להיות המגדלור שעומד לנגד עינינו. אבל מתכנון מוחלט לאפס תכנון, יש עוד הרבה מאוד באמצע. אני בטוחה שנוכל למצוא את השביל שבו אנחנו גם נטפל ביוקר המחיה וגם נדאג לחקלאים שלנו שיושבים על הגבול, שלא יקרסו.

דיברנו על כך עם שר האוצר, ואני יודעת שגם חבר הכנסת וקנין דיבר עם שר האוצר כמה וכמה פעמים. שר האוצר רוצה לפתור את הסוגיה הזו והפנה אותי גם לדרג של הפקידים כדי למצוא פתרון. הייתה אמורה להתקיים פגישה לפני שבועיים עם עדי חכמון אך היא לא יכלה להתפנות בגלל כל הסיפור של הנמל, ואני מקבלת את זה.

אבל אין שאלה שאנחנו צריכים לצאת מפה כאשר משרד האוצר צריך למצוא פתרון. אני לא אומרת מה הפתרון, אני לא אומרת איך תעשו את זה. תמצאו פתרון, איך אנחנו פעם אחת מצילים את החקלאים האלה שיושבים כאן, ופעם שנייה אנחנו לא פוגעים בצרכן. אני בטוחה שיש דרך כזו.

החקלאים הביאו הצעה שעל פניה נראית מעשית מאוד. הם לא מדברים על ביטול המצב הקיים ויצירת תכנון מחדש, אבל הם כן מדברים על הוראת שעה שתאפשר להם לשרוד את המציאות שבה הם נמצאים היום.

אני חושבת שזאת צריכה להיות ההחלטה גם בסוף הדיון, שמשרד האוצר ימצא פתרון ויביא אותו לשולחן הדיונים מחדש.
היו"ר יצחק וקנין
יש לנו הצעה שאנחנו מגבשים.
דוד אוזנה
זאת הייתה ההצעה כשנפגשנו עם שר האוצר. הוא היה בסדר, בסוף הישיבה הוא אמר לנו "סעו", אבל מסמסו את זה. עוד ישיבה, עוד ישיבה ולא יצא כלום.
יפעת שאשא ביטון (כולנו)
תסמוך על שנינו שנמשיך ללחוץ ונקדם את זה.
דוד אוזנה
צריך לקצוב את זה בזמן.
היו"ר יצחק וקנין
בתוך שבועיים אעביר הצעת חוק, שקיימת כבר. אני אומר חד וחלק: אין יותר זמן לחכות. המצב בלתי אפשרי.

אאפשר לד"ר אשר מאיר מפורום קהלת להתייחס, בבקשה.
קריאה
הוא תומך בזה.
היו"ר יצחק וקנין
הבנתם? אם נציג פורום קהלת לא מדבר – חשבו שאני הולך לעשות פה מחטף בחוק הקודם, אבל לא באתי לעשות פה מחטפים. אני מנסה להסביר את הרציונל. תשמעו היטב, אני מוכן בהתחייבות לשלוח לך, לשלוח לנילי אבן חן את החשבוניות של חקלאים, מה הם קיבלו על פדיון. רבותי, זה צריך לחלחל לנו כלפי הצרכן. ראיתי חשבונית על 2.90 שקל, על 3.30 שקל, על 3.80 שקל, כאשר עלות הגידול היא 5.50 שקל – זה הפסד לחקלאי, זה הפסד של 400,000–500,000 שקל בגידול לחקלאי. זה חקלאי שנפגע בפעם אחת, ואילו בפעם השנייה קח אותו, תחפור קבר ותשים אותו בתוך הקבר. אני אומר את זה בצורה הכי בוטה. אין לו שום דבר אחר, גמרת לו את החיים.

רבותי, עם כל הכבוד, יש עלינו חובה כחברי כנסת – אני לפחות יכול לומר את זה – חובתנו לדאוג שאותם חקלאים יתפרנסו בכבוד בלבד, לא יותר מזה. את זה נעשה בשבועיים הקרובים בכל הכוחות. אין לנו שום עניין. אנחנו נקבע את זה, שהמחירים לא ייפרצו. אני אומר את זה באחריות. שאף אחד לא יחשוב שהוא הולך לעשות פה הון, לא יהיה דבר כזה. אנחנו נקבע את המחיר. אני בכלל הצעתי לקבוע כמו בלחם, כמו בביצים. למה בביצים יש מחיר מפוקח? בואו נקבע מחיר מפוקח. אף אחד פה לא ישתולל, לא הרשתות ולא המשחטות, נקבע את הכול מפוקח. הרי זה לא ענף שולי, רבותי, זה ענף של 4.5 מיליארד שקל, זה ענף גדול. לכן אני חושב שצריך לעשות את הפעולה הזאת.

אאפשר לעוד דובר להתייחס. יוסי אדוני, רצית לומר משהו? בבקשה.
יוסי אדוני
אומר רק מילה. אין צורך לחזור על דברים שנאמרו פה.
היו"ר יצחק וקנין
מולי לויט, אתה רוצה להגיד משהו?
שמואל (מולי) לויט
לא. אני מקווה שיהיה דיון עם משרד האוצר ואז יהיה מה להגיד.
היו"ר יצחק וקנין
אני מניח את הצעת החוק. הייתה לי שיחה עם שר האוצר ואני חושב שהולכים לכיוון הזה, לא לכיוון אחר.
אבשלום (אבו) וילן
אדוני היושב-ראש, היום זה דיון מהיר. נכון?
היו"ר יצחק וקנין
זה דיון מהיר שאסכם אותו, אקרא את הסיכום של הדיון המהיר.
אבשלום (אבו) וילן
אני מציע שתניח אותו על שולחן הכנסת באותו שבוע.
היו"ר יצחק וקנין
בוודאי.
יוסי אדוני
כבוד היושב-ראש, לא אחזור על דברים שכבר נאמרו. אתם השופר שלנו. יש לכם רוח גבית מכל ההתיישבות, מכל החקלאים. נוצר פה ואקום, שמשרד החקלאות יצר אותו. שאו ברכה. כפי שאני אומר כל הזמן לכולם, וגם בנושא החקלאות ובנושא ההתיישבות: תחזקו את התושבים ואת ההתיישבות לפני העימות הבא, כדי שנישאר חזקים ונמשיך לחיות שם בכבוד. זו מדרגה קטנה בסולם הארוך שיש לנו עוד לעלות.
היו"ר יצחק וקנין
תודה. עוד מישהו רוצה להתייחס?

אקרא את החלטת הוועדה.

הוועדה מחליטה לדרוש ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר לוודא כי המועצה לענף הלול תכין תוכנית להסדרה ולייצוב של ענף הפטם, לרבות ויסות של פעילות המדגרות והאפרוחות.

הוועדה החליטה להטיל על משרד האוצר להעביר אליה בכתב עד ליום 1 ביולי 2018 הצעה להבטחת הרווחיות של החקלאים.

במקביל תונח בשבועיים הקרובים הצעת החוק שלי, בעזרת השם, שמדברת על ויסות הענף. בתוך ההצעה בוודאי נעגן את כל מה שצריך.

אני מאחל לכולנו שנצא לדרך אחרת. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.

קוד המקור של הנתונים