פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



26
ועדת הכלכלה
18/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 783
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ה' בתמוז התשע"ח (18 ביוני 2018), שעה 9:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 57) (הרחבת הוראות לעניין ביקור נותן שירות במענו של צרכן), התשע"ח-2018 (פ/2344/20)(כ/750) של חה"כ איתן כבל, אורן אסף חזן, מירב בן ארי, עפר שלח, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, דב חנין, יואל חסון, איציק שמולי, עמר בר-לב, חיים ילין, איילת נחמיאס ורבין, תמר זנדברג, מיכל בירן, מיקי לוי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עו"ד-הרשות להגנת הצרכן, משרד התמ"ת - אילנה מזרחי

ראש אגף רישוי ובקרה, משרד התחבורה - אפרים רוזן

עוזרת מנהל אגף רישוי, משרד התחבורה - לירון גואטה

עוזרת ראשית חקיקה מכרזים ואזרחי, משרד הכלכלה והתעשייה - אגם דניאל

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר - לירז דמביץ-כהן

רפרנט-פיקוח על הביטוח אגף שוק ההון, משרד האוצר - אלעד אלקובי

רפרנט מח' ביטוח רכוש מח' שוק ההון, משרד האוצר - שמואל זקן

כלכלן ראשי במינהל הדלק והגז, משרד האנרגיה והמים - נחום צבי יהושע

משפטנית, משרד המשפטים - אילת שמעון

מנהלת תחום חשמל ואלקטרוניקה, איגוד לשכות המסחר - אביגיל גוטליב

היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר - עו"ד שלומי לויה

מנכ"ל לוגיסטים, איגוד לשכות המסחר - אברהם אייל

עוזרת ראשית ליועמ"ש, משרד האנרגיה והמים - אפרת גל נוי

סמנכ"ל רגולציה חב' חשמל, משרד האנרגיה והמים - אורן הלמן

חברת החשמל - שלומי לוי

יועצת משפטית, אמישרגז, חברות הגז - מיכל פנחסי קריים

יועצת משפטית, פזגז, חברות הגז - הדר זיו

סמנכ"ל תפעול, חברת מיני ליין, נציגי עסקים - דורון זינגר

מנכ"ל חברת כדורי חברת עיצוב בתעשייה - אריאל אמירי

יועץ לרשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים - וגיף אליאב

כלכלן המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים - גיל ברגפרוינד

חברת לוגיסטים, נציגי עסקים - דניאל גרינבוים

עו"ד בלשכה המשפטית, פלאפון, חברות טלפונים סלולריים - רונן לשם

עו"ד, מחלקה משפטית, רשות החשמל - לימור בן יצחק

סמנכ"ל שירות לקוחות DHL - ליאת מזרחי

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את בזק -החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, חברת החשמל, פלאפון תקשורת בע"מ
- אירדה קריימר

שדלן/ית (י.כ שרותי לובינג ויחסי ציבור), מייצג/ת את התאחדות קבלני השיפוצים, התאחדות קבלני מיזוג אויר וחימום - יהודה כהן

שדלן/ית (פוליסי בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: איגוד חברות הביטוח בישראל , סלקום , פז, פרטנר) - חניתה חפץ

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את בזק -החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, חברת החשמל, פלאפון תקשורת בע"מ - אורלי בן שמאי

אתי בנדלר
נעמה דניאל

לאה ורון

הדס צנוירט


הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 57) (הרחבת הוראות לעניין ביקור נותן שירות במענו של צרכן), התשע"ח-2018 (פ/2344/20)(כ/750) של חה"כ איתן כבל, אורן אסף חזן, מירב בן ארי, עפר שלח, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, דב חנין, יואל חסון, איציק שמולי, עמר בר-לב, חיים ילין, איילת נחמיאס ורבין, תמר זנדברג, מיכל בירן, מיקי לוי

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. גברתי מנהלת הוועדה, יועצות משפטיות, דובר, רשמת, אורחים נכבדים. כמדי יום אנו מתחילים בהקראת שיר, ברשותכם. היום יום שני, ה' בתמוז, 18 ביוני. בשבת נקרא את פרשת חוקת.

היום נקרא את שירו של יחזקאל רחמים – "אל עצמי". רחמים הוא משורר, סופר ועורך ישראלי, יליד 1971, מתגורר ביפו. בוגר הפנימייה ובית הספר התיכון ע"ש בויאר שבירושלים. לקראת סיום לימודי בתיכון נהרג אביו, וכבן בכור במשפחה ברוכת ילדים, נשא בעול המשפחה. מות אביו ותקופות עבודתו כפועל בניין חרתו רישומים עמוקים בתודעתו ובכתיבתו. רחמים הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשע"ג 2012, ופרס שרת התרבות למשוררים 2016.

אל עצמי. "לֵךְ־לְךָ אֶל עַצְמְךָ, אֶל כָּל אֶרֶץ שֶׁתִּבְחַר, וְהִתְפַּשֵּׁט מֵאֲנָשִׁים וּמְקוֹמוֹת. וְהִתְקַלֵּף מֵעוֹר יָשָׁן שֶׁהִתְקַשָּׁה, וּשְׂרֹף בִּמְדוּרָה לְהִפָּרַע מִזַּעֲמֵי רָעָב וּפַחַד. לֵךְ־לְךָ אֶל עַצְמְךָ, אֶל כָּל אֶרֶץ שֶׁתִּבְחַר, וּרְחַץ אֶת הַטֻּמְאָה שֶׁאָחֲזָה בָּעֲצָמוֹת. הָסֵר וּקְלֹף כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱסַף בְּךָ — וְלֹא מִמְּךָ. לֵךְ־לְךָ אֶל עַצְמְךָ, אֶל כָּל אֶרֶץ שֶׁתִּבְחַר, קַבֵּץ כְּפִיסִים וּרְסִיסִים מִבֵּין תִּלֵּי הַהֲרִיסוֹת.

"וְטַפֵּס עַל צֶלַע הַר, בְּכָל אֶרֶץ שֶׁתִּבְחַר, וְהִתְכַּנֵּס בַּשֶּׁקֶט הַסָּמִיךְ כְּמוֹ מוּמְיָה חַיָּה. יוֹם אֶחָד תִּשְׁמַע בְּעִיטוֹת רָפוֹת מִתּוֹכְךָ. פְּסִיגֵי־חַיִּים עוֹד יִתְעַקְּשׁוּ לִנְבֹּט מִזֶּרַע שֶׁקָּפָא בְּךָ מִתַּחַת לַקְּלִפּוֹת".

יחזקאל רחמים. שיר חזק, שיש בו מסר מאוד אישי, כנראה, חזק.

ברשותכם, אני רוצה להעלות עוד נקודה - מדד תאונות הדרכים. ברשותכם, יש ירידה יפה לעת הזו, ואני מקווה, בעזרת השם, שזה לא ישתנה לרעה, כפי שקרה בשנה שעברה. גם בשנה שעברה במחצית הראשונה היתה ירידה, אפילו ירידה משמעותית, ולצערנו במחצית השנייה של השנה הקודמת המספרים שוב עלו והתאזנו. נכון להיום 136 הרוגים בתאונות דרכים לעומת 168 בתקופה המקבילה אשתקד. אני מאוד מקווה ומתפלל בשמכם, שהמגמה הזאת תלך ותתחזק לטובה. אין ספק שיש לזה משמעויות גדולות שנובעות גם מעבודה של משרד התחבורה – כשצריך לומר את המילה הטובה, אומרים אותה, גם הרלב"ד, ובראש ובראשונה משטרת ישראל, אגף התנועה, שאין ספק שמאז כניסתו של דורון ידיד לתפקידו, ניכר שינוי. ככל שהזמן חולף, אנחנו רואים זאת בצורה הרבה יותר בולטת בשטח. אני מניח, שיש לזה גם ביטוי בירידה בקטל בדרכים.

ברשותכם, אנחנו עושים את המעבר החד, ומתחילים את הדיון בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 57) (הרחבת הוראות לעניין ביקור נותן שירות במענו של צרכן), התשע"ח-2018. זאת הצעת החוק שאני מוביל אותה. יש פה רשימה ארוכה של חברי כנסת. זו הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני רוצה להזכיר – כבר קיימנו אין ספור דיונים בעניין הזה, ולא לחינם השקענו המון דיונים – כיוון שגם, אני מודה, פתחנו בעזרתה האדיבה של היועצת המשפטית של הוועדה אתי בנדלר, עניינים ונושאים נוספים חשובים, וגם כי רצינו לדייק עד כמה שניתן בחקיקת החוק הזה, ולו רק כדי שלא נמצא עצמנו – להזכירכם, החוק הזה – הנקודה כאן היא שמאוד חשוב לנו – אני רוצה להזכיר, לפני שאני מעביר את רשות הדיבור ליועצת המשפטית, כדי שנמשיך במקום בו אחזנו – הצעת החוק הזו בעצם לא היתה אמורה לעלות לסדר-היום, אם מי שהיה אמור לעשות את עבודתו, לא היה מתחכם עם החוק. להזכירכם, בסופו של עניין החקיקה המוקדמת קבעה שעת, מתי ואיך, והיה מי שמצא את ההזדמנות, כמובן, כמו תמיד, להגיד - ומכאן התחיל החוק, שבהתקנה ובהסרה של טובין, אחרי הקנייה, החוק לא כולל את העניין הזה. מי שהיתה לו בעיה בהבנת הנקרא או הנשמע, סידרנו. זה תמיד ככה. זה כמו בחוק החזר כספי. מה היה עם השוברים – החברות, כל פעם שהגעת עם שובר, קנית עוד. אותו דבר כאן. כל פעם שלא עומדים בחוק ומגיעים לכאן, דברים נפתחים. אין לכם אלא להלין על עצמכם.

אתי, בבקשה. רק אחדד את זה עוד יותר – לשים את זה ממש – בעיית הבעיות שאנחנו עומדים בפניה נוגעת – כבר התגברנו – אתם תתייחסו, מרשות ההון, לעניין, סביב העניין שנוגע למובילים. אני מבין שהוא נעדר היום – הוא בטח על הנת"צ.

נמסר שיש מוזמנים רבים לכנסת, שמוזמנים בשער בגלל בעיות עם הכניסה של המוזמנים בשער הכנסת.

לגופו של עניין, הנקודה המרכזית מבחינתנו, זה למצוא את נקודת האיזון בעניין הזה ואולי עוד נקודה אחת, ושלום עליך נפשי. אתי, בבקשה.

אדוני, בנוסף למה שאמרת, אזכיר פרוצדורלית - היתה ישיבה אחת עד כה בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, שהתקיימה ב-14 במאי 2018. בישיבה הזו לא התחלנו את קריאת הצעת החוק, אלא נשמעו הערות כלליות מטעם כל הגופים שהצעת החוק מתייחסת אליהם, או דובר על כך שאולי היא תתייחס אליהם.

ביקשת מרשות שוק הביטוח ההון, הביטוח והחיסכון להעביר אלינו חומרים כדי שנבחן אם יש אכן מקום או אין מקום לכלול אותם בהצעת החוק.

לעניין השרשור של נותני השירות.

בדיוק – של נותני שירותים מטעם חברת הביטוח או בהתאם לפוליסת ביטוח חובה. החומרים הועברו אליי. אני מציעה, שאחרי שנתקדם ונתייחס לשאלות הפתוחות, נתייחס גם לזה.

נהדר. אתה רוצה לומר עוד משהו בכל זאת, אחרי הפעם הקודמת? בבקשה.

עו"ד שלומי לויה, איגוד לשכות המסחר. רציתי לחדד נקודות, כי דיברנו על זה, ויכול להיות שזה לא מספיק מובהר. כשאנחנו מבדברים על הובלות, למעשה מדובר גם במשלוחים. דיברנו בפעם הקודמת גם על מזון מהיר. עקרונית – לא שזו הנקודה המרכזית – אם אנחנו מכניסים לתוכו גם את המזון המהיר- -

נאמר זאת ככה - אין הכוונה להזמנה של פיצה. כשיצאנו לדרך, זו לא היתה כוונת המחוקק.

אמרנו שנבחן את זה, ויש להבין מה הבעיה להגיע בזמן עם מזון קפוא או מזון בכלל, שאדרבא ואדרבא – זמן ההמתנה צריך להיות קצר יותר, להבנתי.

רק אמרתי – כי בהתחלה לא היה ברור מה נכנס ומה לא נכנס. מבחינתנו, בהקשר הזה אנו מבקשים להחריג מהתחולה את רשתות השיווק, גם משלוחים מהסופר, משני טעמים. קודם כל- -

חברת חשמל לא יכולה להיות כלולה בתהליך הזה...

ברור. בניגוד לטכנאי, היום אתה יכול לקבל את המוצר מחוץ לדלת.

דיברתי לסמנכ"ל רגולציה שנכנס...

הבנתי. אנחנו מבקשים להחריג את רשתות השיווק מתחולת החוק – קודם כל, כי משלוח מהסופר זה לא אותו דבר כמו טכנאי. היום יש לך אפשרות קיימת מעשית, להשאיר את המוצר מחוץ לדלת.

אין לי בעיה. זה גם קורה אצלי. כשאני מזמין מרשתות השיווק, ואנחנו עושים את זה, אין לי בעיה. אם אומר – זה קורה אצלנו חדשות לבקרים, אומר הצרכן – אם לא תהיה – אומר: אני לא יכול – אני יכול לשים את זה מחוץ לבית. כל העניין הוא לא מה שבהסכמה בין הלקוח.

אני רוצה לקרוא את המשפט הראשון בסעיף הקטן הראשון שמוצע לחוקק: נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן. אם לא נדרש ביקור במען, אין פה בעיה.

אם הוא מבקש שיבוא אליו לתוך הבית, להשאיר את זה בבית - מה אז?

אם בשיח – וזה קורה – הוא אומר לו: אם המזמינים אינם בביתם, ניתן להניח את זה מחוץ לכניסה. אם זה מוסכם, זה לא נדרש במען.

אבל מעבר לכך, אנחנו חושבים שהיום בשוק הזה של רשתות השיווק יש תחרות כל כך גדולה- -

זה לא קשור לתחרות. תחרות היא לא כמה זמן אני יושב בבית להמתין. כשאני קובע אתך, קבעתי אתך. עזוב. אין כאן תחרות. תחשוב על זה שקבעתי שאגיע אליך לפגישה, ואתה שינית את הלו"ז שלך, ובדרך כלל אירועים כאלה – עד שאתה מתאם - בדיוק יש לי סיפור אישי דומה, טכני. ברגע שאני בבית, מחכה, שיניתי את הלו"ז שלי, לפעמים קורה שאתה לא לוקח את הילדים לגן או לבית הספר. משנה את כל התוכניות. לפעמים זה ממש סיפור לא קטן. כל מה שאני מבקש, מה שסיכמתי אתך – תעמוד בו. לא ביקשתי כלום. מה, ביקשתי שתשלם לי? שתרקוד לי לפני שאתה מתחיל לעשות את העבודה בבית? בסך הכול מה שסיכמנו – תעמוד בו.

זה ברור לגמרי.

זה כל כך לא ברור שאתה אומר שיש כאלה שסיכום אתם מראש, לא נחשב. אתה אומר לי: תחריג את רשתות השיווק כי אצלם ממילא מילה לא מילה.

לא, כי נכון להיום הדברים עובדים טוב.

על מה אתה מדבר אתי, עו"ד לויה? תתקשר אליי. עניתי לך. אני אחת מהרשתות. כמובן, אף פעם אין להם – תמיד יהיה משהו אחר, אבל לא הזמנתי את זה, אבל לא חשוב... זה דיונים אחרים. חמאה – דומה לחמאה... לא משנה. כל אחד מאתנו חווה את החוויה הזאת. אם מישהו פה סביב השולחן הזה או מי מהצופים שצופה בנו, שיגיד לי שאם סיכמתי עם אחת מהרשתות, חברת מזון – לה מותר לא להגיע בזמן.

זה גם לא רק לא להגיע בזמן; כשאתה מחיל עליי את חוק הטכנאי, אתה מדבר אתי על שעה מדויקת. נכון להיום מה שעובד בפועל זה טווח שעות.

זו הטעות שלך. כשהוא מתקשר, הוא לא אומר לך אני אגיע ב-9:22. יש לו טווח שעה.

מתאמים שעה, ומותר לו להגיע בשעתיים שתחילתן באותה שעה, וכדי לשלם פיצויים מוסכמים יש לו עוד שעה.

זה חצי יום כמעט. על מה אתה מדבר אתי?

בפועל החובה לשלם פיצויים מוסכמים – ארבע שעות.

ברור.

אם השארת אותי בבית, וארבע שעות לא הגעת – בחייך. תחשוב על זה. קבעת אתי, סיכמת אתי. ארבע שעות. לא תגיד – איחרת ברבע שעה, עשרים דקות. זה מנעד מטורף. תחשוב על זה.

אדוני, ארבע שעות זה הפיצוי המוסכם. אם אני מאחר מעבר לשעתיים, עדיין יש לי עילת תביעה חוזית. כאן אני אמור להראות נזק. אתה משנה את המצב המשפטי בצורה ברורה. גם אחרי שעתיים אפשר לתבוע – לא אחרי ארבע שעות.

נכון.

בתי המשפט לא יושבים שם – עם כל הכבוד, הנחת העבודה שלי, שרוב השופטים, במה מדובר – אם לגוף מסוים יוצא שם, בסוף בעיקר ברשתות שיווק, שהם לעולם לא מגיעים בזמן- -

זו הכללה.

אמרתי: אם. אין לי מושג. אין לי נתונים כדי חלילה לקבוע שום דבר. הנחת העבודה שלי, שיבוא עורך הדין של רשת השיווק, ויאמר - אלה דברים שיכול שיקרו מתוך 10,000 או 20,000 או 100,000 משלוחים – תראו. פעם ב- יש פה ושם, גם אם אצא שעתיים לפני מהסיבות שמנית בפעם הקודמת – זה קורה. השאלה היא תמיד המידתיות. ברגע שזה הופך להיות מחזה נפוץ ברשת כזו או אחרת – ממילא. נכון להיום זה לא בליבת ההתעסקות שלנו, אבל גם בזה יש לטפל.

עוד נקודה. משפט אחרון. מה לגבי מכולות? הן לא עובדות בשעות שבהן החוק מחייב ביקורים. מה עושים אז?

אני לא מקבל את זה. זה לא קשור למכולת. אם אני עושה אתך הסכם, מתי אני מגיע אליך – תעמוד בזמן. לא משנה אם קוראים לך מכולת, אם קוראים לך קיוסק, יעקב או לויה. בסוף אנחנו מדברים על דבר אחד פשוט. אני התקשרתי למכולת שלי, ובדרך שם זה קל וחומר כי מכירים ברמה האישית. בודדים - מכולת שעושה משלוח - היא כבר בדרך להיות סופר. אבל עזוב את זה. הכוונה שלי, שאני מדבר אתך על עיקרון, שסיכמתי אתך – מה זה משנה מה הגודל שלך? אתה מוכר סברס ברחוב, ואתה אומר לו: אחי, חכה לי, עוד שעה אני מגיע אליך. מה הקשר? תיאמתי אתך.

אני לא מדבר על הסיכום אלא על העובדה שמכולת עובדת עד השעה 18:00. החוק מחייב זמנים אחרים למשלוח. אתה מכניס אותנו לעולם של תובענות ייצוגיות. צריך לזכור את זה.

ברצינות, אתה רוצה להוציא אותי טמבל?

אדוני, תשאל את היועצת המשפטית, אם אני טועה בניתוח המשפטי שלי. אם החוק מחייב אותי להגיע עד שעה 19:00, ואני לא עובד בשעות האלה, אם אני לא מפר את החוק.

העניין הוא כזה: אם מכולת לא עובדת אחרי 18:00 ולא עושה משלוחים אחרי השעה הזו, ממילא היא לא תוכל. יגידו לה: במשלוחים אצלי נעשים בין לבין. אם הוא עושה משלוחים, כמו כל אדם, הוא יצטרך לעמוד בסיכום שהוא הגיע עם האזרח, לא משנה אם קוראים לך מכולת. 18:00, 19:00, 21:00 – אין קשר. בבקשה.

דורון זינגר, מחברת מיניליין, יבואנית מוצרי חשמל. אני רק רוצה להזכיר שבפעם הקודמת הגענו להבנה לפחות על שתי נקודות עיקריות: אחת, שתיתן לנו זמן היערכות מספיק כדי להיערך לנושא.

נכון.

והדבר השני, שהעלינו בפניך שנפגשנו עם כל החברות שהם היו בתחום – נקרא להם, סטראט-אפים, שמחוברות לוויז, לכול, ואחד הדברים העיקריים כדי ליצור אופטימיזציה בסופו של דבר – שהם ביקשו שבשעת התיאום נוכל לומר ללקוח חלון זמן של ארבע שעות, ואנחנו אומרים שבאותו יום בערב, לפני שהלקוח מקבל את ההובלה, אנחנו נותנים לו את חלון הזמן של השעתיים. הנושא הוא רק כדי שתהיה לך יכולת התכנון.

ומתי תודיעו ללקוח?

בסוף אותו יום, קרי 17:00, 17:30. ערב קודם.

אמרת שתשקול על זה. זו היתה הצעה.

זמן היערכות – אמרת שאתה מבין.

לגבי מה שאמרת בהתחלה, כפי שאמרת, הדיון הזה קם, כי יש חברות שלא עשו את מה שצריך לעשות. בסוף הדיון הזה – אני אומר לך - יגיע לאותו מקום, שאותו מוביל שיש לו לסחוב מקרר על הגב, שזה לדעתי, מלכתחילה לא היה הרעיון של המשורר, כי שם אנחנו מבינים שיש לנו כל כך הרבה דברים בדרך, שזה לא אותו ממיר של מאן דהוא, שלקחו את זה – ולכן הדיונים האלה. בסוף זה יהיה לאותם מובילי רהיטים שיש להם להעלות סלונים הביתה או מובילי מוצרי חשמל. שוב זה יגיע אלינו, אבל אנחנו אחרי.

עסק ההובלות הוא לא קל. אני לא מזלזל באף אחד. אני גם לא מתנשא מעל אף אחד. כשאני מתקשר אליך, ואתה לא יכול – וקורה. אומר לי: אני לא יכול. יש כאלה שאומרים: אני יודע להיות באזור שלך רק פעם בשבוע. קורה. אתה צריך לחכות בסבב עוד שבוע, או הוא אומר לך: אתה רוצה – קח לך מוביל פרטי. אלה דברים שקורים חדשות לבקרים. כלומר אם אני בלחץ, אין לי ברירה, אני לוקח את המוביל הפרטי שלי, על כל המשתמע מכך. בסוף אדם צריך לעשות את החשבון שלו. אתם מבינים את זה כי גם אתם לקוחות - זמן של אזרח שווה כסף. יש כאלה שיש להם עסקים, והוא לא יכול ללכת. כל מה שאני אומר - אנא, כבדו. קורה, כל העניין הזה, שהוא גם סוג של חוצפה של אנשים שאתה קובע אתם, שלא שם עליך. הדבר הזה בא להרתיע גם כאלה שהוא יחשוב פעמיים. לי היה אירוע בשבוע שעבר, שאני בא לשלם מכיסי, ועשו לי טובה – מזל שהכול מצולם, והכול באותה תחנה. עשר דקות אני עומד. לא רוצים לשרת אותי – תודה רבה. היו איזה ששה, שבעה, שמונה, סתם ישבו ועישנו סיגריות. אבל זה טופל. גם צריך לוודא, אם יש חובה בכל תחנת דלק, אם אתה רוצה לבקש – אתה רוצה להתלונן בפני מישהו, שיהיה מישהו שאתה יכול להתקשר אליו. שפתאום אומרים: 144. זה הוסדר וטופל, אבל אותו דבר פה. כל זה, זה לא תמיד יהיה האחד. השאלה אם זה האחד, או זו תופעה שכל אחד מרשה אותה לעצמו.

רק שנזכור את שני הדברים שהיינו בגישה חיובית עליהם.

יהודה, בבקשה.

אני יהודה, מנכ"ל התאחדות קבלני השיפוצים. ההגדרה של החוק – חוק הגנת הצרכן, שבא להגן על הצרכן מאותו בעל מקצוע שבא לבצע. לצערנו, בתחום שלנו – ויש תחומים נוספים – כל קבלן שיפוצים מעל 40,000 שקל, שבא לבצע עבודה, חייב להיות קבלן רשום, כלומר ברגע שאתה נכנס לבית ואתה לא קבלן רשום, אתה עבריין מלכתחילה.

אני לא מציע לך לפתוח נושא – אתה שואל אותי, עם קיטבג או בלי. זה עולם תוכן אחר, בעייתי.

ב-3 ביולי מתקיים דיון בהצעת החוק בנושא של קבלני השיפוצים.

אז למה לך עכשיו לחבר אותו לתהליך כזה? אז לא יהיו שיפוצניקים, כי כולם יישבו בכלא...

לא, אתה בא להגן עליו.

לא. עזוב את זה עכשיו. אני בא ממקום טוב, וזה עובר להטרלה. בבקשה.

אתחיל בסעיף 1. תיקון סעיף 18א. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏, בסעיף 18א – (1) בסעיף קטן (ג) – (א) במקום פסקה (1) יבוא: נדרש ביקור של טכנאי או נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של צרכן, יתאם נותן השירות את המועד ואת שעת הביקור עם הצרכן; לעניין סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ד) עד (ו), נותן שירות הוא מי שמחויב לתת שירות – (א) לשם קיום חיובים בתקופת אחריות לפי סעיף קטן (א); (ב) בהתאם לחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן; (ג) לשם התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל; (ד) לשם בדיקות תקופתיות במתקני גז ביתיים; (ה) לשם הובלה של טובין שהעוסק מכר; (ו) בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.";

הערה – בישיבה הקודמת הציעה נציגת הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן להבהיר, שפסקה (1) ברישא חלה גם לרבות בתקופת אחריות מורחבת. אני מציעה לעגן את זה בנוסח.

אזכיר, שפסקאות המשנה (א) ו-(ב) הן הוראות שקיימות כבר היום, והחידוש הוא בפסקאות (ג), (ד), (ה), (ו). לגבי החלת ההוראה הזאת בתקופת האחריות המורחבת, אתה מחליט לאשר את זה?

נכון. הערות לפסקה הזו? בבקשה.

עו"ד מיכל פנחסי, אני מאמישראגז. בתיקון הזה יש סכנה בטיחותית לטכנאי הגז וללקוח, מהסיבה הפשוטה, שהוא מחייב את חברת הגז לבוא ולבצע בדיקה תקופתית למערכות של גז בשעות החשכה. זו בעיה בטיחותית מהמעלה הראשונה.

יש הפניה – והפנתה היועצת המשפטית לתקנות שמסייגות את התחולה לגבי שעות החשכה, אבל התקנות הללו לא חלות על חברות הגז, כי הן מתייחסות לציוד שנמצא כולו מחוץ לביתו של הצרכן, אבל במערכות גז יש ציוד שנמצא גם בביתו. גם אם נפעל, כפי שהמליצה היועצת המשפטית, לתקן את התקנות הללו, הדבר הזה לוקח זמן. אז מחר בבוקר, כשייכנס התיקון הזה לתוקף, אנחנו מבקשים לציין באופן חד-משמעי, שיש פה סכנה בטיחותית מהמעלה הראשונה.

אני מבקשת להבין, למה לא ניתן לפעול בשעות החשכה, כלומר עד 19:00 – בחורף זה שעות חשכה – במערכות שנמצאות בתוך מענו של הצרכן? יש שם תאורה.

עשינו חקיקה על זה.

היא אומרת שזה לא מספק.

הבדיקה לא נעשית רק בתוך ביתו.

אני זוכר היטב את הדיון הזה, ואני רוצה לקבוע כך: קודם כל, אם אתה מגיע למענו של הלקוח, ושעת החשכה ירדה – אחת מהשתיים: אם זה עניין בטיחותי, השעה כבר ממילא לא משנה. אם זה עניין שאתה צריך לבצע פעולה שלא תגרום נזק - ממילא תעשו את זה או תזמינו כל מי שצריך לתת את התיקון. לא תגידו – נכון, בטיחותי, השעה 19:00 הגיעה – נראה, אם לא יקרה כלום עד מחר. יתפוצץ – בסדר, החוק אומר עד 19:00.

אנחנו קבענו את כל הכללים, וסידרנו את כל העניינים הבטיחותיים הנוגעים. אם אתה מזמין אותי, תעמוד בזמן. אתה יכול להגיע, ויקרו דברים כאלה, והגעת, ואתה אומר: יש פה עניין בעיעתי כי זה מצריך סולם – זה כבר בחוק אחר.

הוועדה אישרה את תקנות הגנת הצרכן, סייג לתחולת סעיף 18א(ג1א) לחוק, התשע"ח-2017. שם נאמר כדלקמן: חובת ביקור טכנאי בשעות האמורות בסעיף 18א(ג1א), שהן שעות חשכה – לא תחול על טובין, שהשירות לגביהם ניתן כולו מחוץ לביתו של הצרכן למעט שלוש נקודות.

הגברת מבקשת להפנות את תשומת הלב שיש שירות שניתן חלקו במענו של הצרכן, וחלקו מחוץ לביתו של הצרכן. לכן קיים חשש, שהתקנות לא נותנות מענה. ייתכן שההערה נכונה. אני מציעה שתעבירו אותה לרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, שהשר ישקול תיקון התקנות האלה. זה לא נוגע לחוק.

אבל מחר בבוקר התיקון הזה נכנס לתוקף.

יקירה, אם אתה מגיע למקום שאתה יודע שיש עבודה בחוץ, אל תקבע ב-19:00 בערב.

אבל החוק מאפשר.

תודה רבה. עכשיו כל מי שצריך לעבוד מחוץ לבית, יסדר את זה ל-19:00. אני מקבל את הרעיון של היועצת המשפטית. בכל הנוגע להיערכות שלכם לעניין הזה, יחד עם המובילים, אתן לכם יותר זמן להיערך.

כדי לאפשר זמן מספיק כדי לאפשר פנייה לרשות להגנת הצרכן ולשר כדי לשקול את התקנות. שיבדקו את הנושא.

אם אפשר להבהיר עוד דבר אחד בעניין הזה - הדר זיו, יועצת משפטית, פזגז. אדוני נתן את הדוגמה שמגיעים בשעות הערב, ואנחנו לא מבצעים את הטיפול. קודם כל, חברות הגז, חלה עליהם חובה לתת מענה 365 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, לנושאי חירום.

אמרתי את זה. אם זה בטיחותי, ממילא תידרשו לעשות את זה.אמרתי.

העניין, שזה לא רק עניין בטיחותי. אדוני בנושא של שירות.

סליחה. תסלחו לי. גם ככה גפ"מ אני שומע – צומחות לי שערות בניגוד לרצוני... די. לא. אנחנו מדברים – אם עדיין לא הבנתם, אפרופו עו"ד לויה קודם – כל מה שאני מבקש – חברים, אנא, קבעתי אתכם – תעמדו בזמן. לא ביקשתי שתחלקו כסף לדיירים. מה כל כך מסובך פה? הרי אתה מגיע למקום. אם זו בדיקה תקופתית, קח בחשבון, שבבדיקה תקופתית, שאינה התקנה או פעולה פשוטה, יכול ותידרש לבצע פעולות, אז תבצע את זה בשעות – אל תגיד לי: תדחה את זה ל-19:00 בערב.

זה בדיוק מה שרציתי לומר. שאנחנו לא רוצים להגיע פעמיים לביתו של צרכן.

גם אני לא רוצה שתגיעו, אז תכננו את העבודה שלכם. אני צריך שפעמיים תאחרי לי?

הוועדה לא יכולה לבדוק את השאלה, האם באמת בדיקות תקופתיות ומתקני גז, יש צורך בביצוע- -

שלא יקרה לכם מה שאתם מציעים לנו כל הזמן.

לא נוכל לתקן את התקנות ההן אגב הדיון כאן. הציע לך היושב-ראש שהתחילה תהיה מאוחרת, והנושא ייבדק.

תודה. בבקשה.

אריאל אמירי, איגוד תעשיות הריהוט. מהות החוק ברורה וטובה, ואנחנו לא נגדה בכלל. מה שקורה, באיגוד הריהוט יש המון עסקים קטנים ובינוניים. כל נושא תיעוד מה שסוכם עם הלקוח, אם זה הקלטת שיחות וכו', זה כלים שלא נמצאים אצל היצרנים.

אתה אומר שאם אין תיעוד, מותר לו?

לא. אנחנו חשופים לכל מיני תביעות.

בחייאת. עוד פעם אנחנו מייצרים את הליין של אזרחים שמתלוננים כי בא להם? יושב אדם, ויתלונן כי בא לו? בסוף-בסוף, אם יש סדרה של אחת מחברות אלה, ותובעים אותן באופן סדרתי, כנראה יש סיבה. אם זה מקרה פעם ב- בחייך. מספיק.

אפשר לתעד את זה במסרון.

ודאי.

אני מדבר לגבי היערכות לתקנה.

שום דבר. בבקשה.

שני דברים קטנים. אביגיל גוטליב, איגוד לשכות המסחר. לגבי אחריות מורחבת – קח בחשבון – אחריות מורחבת היא הטבה שהחברות נותנות לצרכן.

מה זה?

האזרחים משלמים עליה.

ודאי שמשלמים עליה, אבל יש לה תנאים אחרים.

טוב. ועוד דבר אחד. זה שהגז עצבנו אותך- -

ממש לא. ואגב, את הולכת אתם בקו. מה זה משנה, אם את מאיגוד לשכות המסחר או מאיגוד מגדלי פרחים? קבעתי אתך – תעמוד בזמן. אתם מקשיבים לעצמכם? שמילה תהיה מילה. על מה אנחנו מתווכחים?

יש לי פה דוגמה.

אני לא רוצה דוגמאות כי אני יכול לתת לך אלף דוגמאות.

יש גוף צרכני, שמתחיל לחלק לצרכנים ניירות, כאילו החוק הזה נכנס כבר לתוקף, ואותו צרכן מגיע- - -

אנחנו עוברים על החוק. יש לך תלונה – תגישי. מה את רוצה ממני? אביגיל, את הפתעת אותי לרעה הפעם. אני מבקש התייחסויות – את מטרילה אותי על עניין אחר? לא התכוננת טוב לחלק הזה.

אני דווקא חולקת עליך.

בבקשה. ואין לנו התייחסות ללוחות הזמנים של המובילים, הבקשה של הדחייה, אז אין בעיה.

קודם כל, הסעיף הקטן הזה שהוקרא עכשיו ונעשה בו דיון, מתייחס לשאלה, על מי זה חל. הסעיף הקטן הבא מתייחס לשעות. אם כך, אדוני רוצה לאשר את סעיף קטן (א) שבהצעה, היינו החלפת פסקה (1) בסעיף 18א(ג)?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
הסעיף אושר.

מאושר.

לרבות בתקופת האחריות.

(ב) בפסקה (1א), במקום "ביקור טכנאי" יבוא "לעניין נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד).

אקרא את הנוסח שיהיה סעיף (1א) – לעניין נותן השירות, המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד) – ביקור במענו של צרכן יהיה בין השעות 08:00 עד 19:00 בימי חול, ובין השעות 08:00 ו-13:00 בימי ששי וערבי חג, בהתאם לתיאום מראש, לפי הוראות פסקה (1).

הוראות פסקה זו לא יחולו על מתן שירות לסוגי טובין או על סוגי עסקים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

הערה אחת. החובה לתאם בשעות הנקובות באותו סעיף קטן שהקראתי עכשיו, חלה אך ורק על נותן שירות המנוי בפסקה (1)(א) עד (ד) – הפסקה שקראנו קודם. היינו היא לא חלה לשם הובלה של טובין שהעסק מכר ולא בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום. אלה כתוצאה מהערות, בעיקר של המובילים, שהתקבלו כבר בעת ההכנה לקריאה הראשונה.

מה ההבדל בין מובילים למובילי רהיטים?

מוביל זה מוביל.

אם מדובר בהובלת טובין שהעוסק מכר, יש חובה לתאם, אבל אין חובה לתאם דווקא בשעות שמנויות באותו סעיף קטן.

08:00 עד 19:00?

אין חובה לתאם. חובה לתאם ולעמוד בזמן – זה כן.

זה לטובתכם. קיבלנו את זה.

גם על מכולות, ודאי. החובה הזו לא חלה גם על מכולות, לתאם עד השעה 19:00.

הלכנו לקראתכם בעניין הזה. בבקשה.

לימור בן-יצחק, רשות החשמל. רק לוודא שאנחנו מוחרגים.

אמרנו שאתם רוצים להיות מוחרגים. זה בסדר. תמיד אמרתי – רק אמרתם רשות החשמל – זה אותן שאלות. גם תקבלו כנראה בסוף את אותן תשובות. בבקשה.

גיל ברגפרוינד, כלכלן המועצה הישראלית לצרכנות. אני רוצה הבהרה לגבי המובילים. אני רוצה להבין, האם אנחנו חושבים שכשאני מזמין שירות, אני לא אמור לקבל את המוצר בשעות מוגדרות, ושהמוביל יגיע בזמן? כי משהו פה היה נשמע אחרת. אולי לא הבנתי נכון – אשמח.

החובה לתאם חלה גם על המובילים, כפי שנראה אחר כך, בסעיפים הקטנים האחרים. השאלה היא באילו שעות צריכים לתאם עם המובילים. האם כופים עליהם שהתיאום יהיה בכל שעה בין 08:00 ל-19:00 בערב, או בין 08:00 ל-13:00 בימי ששי ובערבי חג? התשובה היא לא. כיוון שלמובילים יש בעיה מאוד גדולה של התניידות בדרכים וימים ושעות שבהם התנועה קלה יותר, מאפשרים להם. הם חייבים לתאם, אבל לאו דווקא בשעות האלה.

העיקר שתיאמתי.

הם לא יכולים לכפות את השעה. אני רוצה להסב את תשומת הלב לנוהג שרווח, שאתם מודיעים לצרכן: אנחנו נהיה ביום שלישי הבא בין שמונה לעשר. זה לא נקרא תיאום.

אנחנו יכולים להגיד לו, אם הוא לא רוצה.

אם הוא לא רוצה, קוראים לזה תיאום. כשהוא כופה עליך, זה נקרא כפייה.

חד-משמעית.

זה קרה לי. אמר: אני במקרה פה. קבעתי אתך בשעה אחרת.

מדובר על זמני האספקה. החוק לא קובע באיזה שעה הטלפון יהיה. מדובר במועדי האספקה.

חד-משמעית. בבקשה.

ליאת, חברת DHL, סמנכ"ל שירות הלקוחות. מדובר בחברת בלדרות בין-לאומית, שבעיקר היום, מוצאת עצמה מוסרת הרבה מאוד משלוחים ללקוחות. אנחנו מאפשרים ללקוחות מגוון אפשרויות לקבל את המשלוח, בין אם זה ב-1,100 תחנות שירות שאנחנו מציבים בכל רחבי הארץ, בין אם זה שינוי כתובת למקום העבודה, בין אם זה מסירה ללא חתימה על-ידי אישור הנמען, ובין אם זה מסירה לשכן.

לגבי נושא של קביעת השעה, אנחנו מוסרים משלוחים ללקוחות נמנעים פרטיים עד סוף יום העסקים.

כל החוק הוא שאם קבעת עם מישהו – תגיע. מה שסיכמת אתו. אם קרה לי שאני מגיע ב-24:00 בלילה- -

אבל זה לא רק שהיא קבעה; היא צריכה לתת לו את חלון הזמן של שעתיים.

ודאי.

אני לא יכולה לתת חלון זמן. אם כי אני נותנת אפשרויות. זה לא מקרר שמחכה בבית.

מבחינתי, נקודת המוצא, שזמן שלנו הלקוחות, הפך לעניין לא חשוב. דהיינו אני מסכם אתך סיכום. כל עוד זה סיכום ביני לבינך - את לא כופה עליה. את לא אומרת לי: לא יכולה אז, לא יכולה אז - אתה רוצה ב-18:00?

אני נותנת הרבה מאוד חלופות אחרות, כדי שלא תחכה לי בבית.

אז את מתאמת אתו.

כל עוד זה מוסכם עם הנמען שהוא מחכה עד 18:00 בערב, מבחינתנו זה מצוין.

אם היא עושה את הבלדרות מטעם העוסק כדי למסור את הטובין שהעוסק מכר לו, היא נותנת שירות שהוראות החוק חלות עליה. אני לא מבינה מה הבעיה.

בבקשה.

עו"ד רונן לשם מפלאפון. בהמשך למה שהיא אמרה, הסעיף הראשון מדבר על שנדרש ביקור של טכנאי, נציג אחר מטעמו של העוסק במענו של הצרכן, כלומר אם אני נותן לו כמה אפשרויות, הוא לא נדרש להיות במענו, כלומר אני לא אמור להיכנס לתוך הוראות החוק. אני נותן לו אפשרות: אתה רוצה להיות בבית – תהיה בבית. אתה רוצה להיות בעבודה – תהיה בעבודה.

נכון. לא ביקשתי - החוק אומר לך: אם אתה רוצה לקבל ממני את המכשיר, סע הביתה. אל תגזים.

אם אני קובע אתו, שאגיע אליו למקום העבודה, אני לא צריך לתת לו את אותו חלון זמן; אני יכול להגיע מתי שאני רוצה.

לא מתי שאני רוצה.

מתי שאמרתי לו שאגיע. אבל אני לא צריך לתאם לו את חלון הזמן לשעתיים, כי זה לא במענו אלא במקום אחר.

אל תהיו פתטיים – סליחה שאני אומר את זה. אם אני יושב עם הלקוח שלי, לא כופה עליו, ואומר לו: היום אני לא יכול כי אני עמוס – אלה דברים שקורים. אבל אם אתה רוצה, ב-24:00 אני קופץ לחמותי בפתח תקווה. זה קרה לי. היה לי עם חברת פלאפון, לא פחות ולא יותר. אמרה לי: אני גרה לידך. יש לך בעיה לקפוץ אליי לאורנית? אמרתי: לא, זה חמש דקות נסיעה. אם הסכמתי לבוא במקום לבוא אליה, זה כבר הסדרה שאני עושה אותה. לא מדברים על הסדרות שהן מעבר. החוק מייצר את המסד של העניינים. אם לקוח ועוסק מגיעים ביניהם להבנות שמסתדרות לשניהם בלי קשר, והכול בסדר – איך כתוב בפרשת מקץ – ולא נודע כי באו אל קרבנה. זה קיבל את השירות, זה נתן את השירות.

הבעיה – על אף שהלקוח מתעקש לקבל את המשלוח בבית, ואני צריכה לתת לו חלון זמן של שעתיים - מה שאני לא מסוגלת לעשות.

אז שיחליף חברה. אל תגזימו. כל העניין עוסק בדבר אחד. אני הזמנתי, תיאמתי – תעמוד בזמן. אני משתגע. באמת. כמה יצירתיות על כלום?

אגב, אני מתפלא שאין פה נציג של דואר ישראל שטוענים שמעבירים 4 מיליון חבילות בחודש.

שלא תהיה כאן בענייני הדואר כמו שהם פה. אם אתה רוצה להיות במצבם, שאדוני יתכבד.

אין הבדל בין הדואר לבינם.

ודאי שהם חייבים לעמוד. לכן אנחנו יושבים להם על הראש, ויש שינוי דרמטי בכל הנוגע לדואר, מאולי תקבל את הדואר – זה עולם תוכן אחר לגמרי. בבקשה.

אני רק רוצה להזכיר – הרי כל המשמעות של החוק מההתחלה היתה שהצרכן לא ישחית את זמנו לריק. לא יצטרך לצאת מהעבודה, להגיע הביתה. ברגע שאני לא צריך להוציא אותו משגרת יומו בעבודה, אין סיבה- -

אני מזכיר לאדוני שכשאתה מגיע אליי למקום העבודה, אם אני לא מנכ"ל החברה או הבעלים של החברה, גם אני צריך לעזוב את מקום העבודה. אם קבעת עם אתי- -

אתה מודיע לי שאתה תהיה ביום שני בעבודה, ועכשיו תודיע לי: צאי החוצה. אני יכולה לצאת?

הנה, תיאמתי. הוא חבר שלי במקרה. הוא קבע אתי לבוקר הזה. אמר לי: בסוף אני לא בא. לא אמרתי לו מה צריך לעשות. הוא הגיע. אני מקבל SMS שהוא הגיע. מה אני אמור לעשות עכשיו? עם כל הכבוד לו שהוא חבר שלי, לעזוב את העבודה, לצאת החוצה – אין פה מי שיחליף אותי כרגע, אז מה? אפילו עכשיו במקרה נתתי דוגמה מתיאום של הרגע. זה לא ככה.

רק לסכם – הנוסח כאן מדבר במקרה שנדרש ביקור במענו של צרכן. אם הגעתם להסכמה לכך שטובין יימסרו, למשל, לאו דווקא במענו של הצרכן - לא נדרש תיאום – תסכמו ביניכם מה שתסכמו. תפרו את הסיכום הזה – יש עילת תביעה אולי לצרכן - עילת תביעה חוזית. אבל הסעיף הזה עוסק בביקור במענו של צרכן. אדוני יכול לאשר את הפסקה שעניינה תיקון פסקה (1א)?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
הסעיף אושר.

מאשר.

פסקה (2). אקרא את הנוסח הקיים, ומה מוצע לשנות בו.

הנוסח הקיים. זמן ההמתנה לטכנאי כאמור בפסקה (1) לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה, ואולם נותן השירות רשאי להציע לצרכן להמתין לקריאה טלפונית כתחליף לתיאום האמור, ובלבד שזמן ההמתנה של הצרכן במענו לא יעלה על שעתיים, והובהר לצרכן שהוא רשאי לסרב להצעה כאמור, אם אין בה כדי להקל עליו.

כל מה שמוצע בפסקה הזו, שבמקום האמור בזמן ההמתנה לטכנאי כאמור בפסקה (1) יהיה זמן ההמתנה לנותן שירות.

זו הנקודה שביקשנו, שבטלפון נוכל לומר לו ארבע שעות בשביל האופטימיזציה. לדעתי, זו הנקודה, אם אני מבין נכון.

זה לא מה שאמרת קודם.

אמרתי – זמן המתנה לטכנאי כאמור לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שתואמה. לא ירדנו לנושא של הזמן שתואם. שיהיה ברור – אנחנו רוצים רק לשלב התכנוני את חלון הזמן של ארבע השעות, ואחרי זה אנחנו נעמוד באותן שעתיים, ונעדכן לפני כן.

מתי זה לפני כן?

בשעה 17:00 ביום קודם.

החוק היום בנוסחו לא מתייחס לשאלה הזאת. נאמר שצריך לתאם שעתיים. אם הצרכן מסכים – ואני מדגישה את המילה מסכים – להמתין עד השעה 17:00 ערב יום הביקור כדי שרק אז- - - איזה שעתיים מדובר – יפה מאוד. אני, למשל, לא הייתי מוכנה לזה, כי אני לא יכולה שיודיעו לי ערב קודם רק בשעה 17:00 אחר הצהריים – אוכל לתכנן את היום למחרת. לא לכולם זה מתאים. אם אתה מציע לעגן את זה בחוק, אני אציע ליושב-ראש לא לקבל את זה, משום שזו שוב דרך לכפות על הצרכן רק ערב- -

אבל את כותבת שמותר להודיע עד 20:00 בערב יום קודם. לצורך העניין, זה אותו דבר.

על ביטול.

בבקשה. אומר לך ממה אני מוטרד – שזה יהיה מחזה נפוץ.

אנחנו מדברים על תיאום, ואתם מדברים על מודיעים.

מתאמים.

אתם מתאמים בדרך של הודעה. זה מה שהוא מבקש? בוא נתאר מצב – אני צריכה לקבל שולחן שרכשתי, ואתם מתאמים אתי מראש, שהביקור יהיה ביום חמישי. מתי ביום חמישי – נודיע לך ביום רביעי.

לא. אנחנו אומרים לך: נגיע ביום חמישי, ונותנים לך חלון זמן קצת יותר גדול, כדי שאנחנו במערכות שלנו נוכל להיות עדיין יעילים, ואז בערב אומרים לך בדיוק את השעתיים. אחרת אנחנו לא יכולים לתכנן את היום שלנו.

ואיך הצרכן יתכנן את היום שלו?

מה שהוא מציע, זה לא מופרך. הוא גם רוצה לעזור להם. כשאנחנו רוצים בחקיקה, זה לא רק. זה גם למצוא את הדרך לתת להם את האיזון. הוא קובע אתו את הזמן. הזמן הוא זמן. הוא בערב קודם אומר לו – בכל מקרה הוא מחויב לטווח של ארבע שעות. יום קודם, עד שעה 17:00, אומר לו: אתה כבר לא צריך לחכות לי בארבע השעות האלה. הוא מדייק לו יותר את זמן ההגעה. מבחינתי, זה יותר טוב.

אני רוצה לשמוע את עמדת הרשות והגופים שמייצגים את הצרכנים – ומשרד המשפטים, כמובן. נראה לי שעל פניו הפרקטיקה הזו אינה אסורה היום לפי החוק, כי נאמר שצריך לתאם שעה, אבל לא נאמר מתי התיאום הסופי צריך להיעשות.

ברור, אבל אני לא רוצה שחלילה יובן פה משהו שייצר להם שגגה. בבקשה.

אגם דניאל, מהרשות להגנת הצרכן. כפי שהיועצת המשפטית אמרה, בהחלט אין סתירה כאן. נוסח החוק לא קובע את השעה או את המועד שבו צריך לתאם את התיאום הסופי.

לכאורה הם אומרים לי היום: אנחנו נביא לך את השולחן שרכשת ביום חמישי הבא בין 08:00 ל-12:00. אני אומרת לו: אתה לא יכול לתת לי טווח של ארבע שעות – אתה חייב לתת לי טווח של שעה. הוא אומר לי: את הטווח ניתן לך, אבל נודיע לך עד יום רביעי עד 17:00. אני לא חושבת שזה סותר את החוק. אולי אומר לך – לא מתאים לי בכלל יום חמישי, או קח בחשבון – אני בין 10:00 ל-12:00 לא יכולה – רק בין 08:00 ל-10:00. אין מה לתקן.

אני בעד.

צריך להבין היום במדינת ישראל שני דברים: חוק הוא חוק בשביל חוק, והוא גם חוק בשביל עורכי הדין - עוד לא סיימנו פה את הפגישה – כבר מחכה לי תביעה ייצוגית.

עזוב. אני מציע, אתי, שבדברי ההסבר – ניגע בזה, בנאום. בנאום שלי בדברי ההסבר ניתן לזה את ההתייחסות. תודה. אני רוצה להצביע, ברשותכם. אפשר להצביע על סעיף 2?


הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף (2) אושר.

סעיף (2) אושר.

עברנו לפסקה (3), שבה מוצע לתקן את סעיף קטן (ד1). פסקה (3) נוסחה כיום הוא: נותן השירות רשאי להודיע לצרכן לא יאוחר משעה 20:00 בערב שקדם למועד הביקור שתואם על דחיית ביקור הטכנאי ולתאם עמו מועד בשעה חדשה לביקור, ובלבד שאין בדחייה כאמור כדי לדחות את מתן השירות מעבר לפרק הזמן שנקבע לכך על-פי דין.

כאן מוצע, במקום ביקור טכנאי, לכתוב: הביקור.

בסדר. הערות?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
הסעיף אושר.

אושר.

וזה הסעיף הקטן שמדבר על פיצוי בלא הוכחת נזק. הרישא אומרת כדלקמן:

כל מה שמבוקש פה הוא להוריד את המילה טכנאי, דהיינו תואם מועד לביקור בהתאם.

הערות?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
הסעיף אושר.

אושר.

אנחנו עוברים עכשיו לסעיף קטן (ד) בסעיף 18א. זה הסעיף הקטן שמדבר על פיצי בלא הוכחת נזק. הרישא אומרת כדלקמן: הפר נותן השירות את הוראת סעיף קטן (ג), יהיה הצרכן זכאי בשל אותה הפרה, לפיצוי בלא הוכחת נזק, כמפורט להלן: בפסקה (1) – תואם מועד לביקור טכנאי בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), וחלפו שעתיים מעבר לזמן ההמתנה כאמור בסעיף קטן (ג); (2) פיצוי בסכום של 300 שקלים חדשים; חלפו שלוש שעות מעבר ההמתנה כאמור – פיצוי בסכום של 600 שקלים חדשים.

כל מה שמבוקש פה הוא להוריד את המילה טכנאי – היינו, תואם מועד לביקור בהתאם.

הערות?


הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
הסעיף אושר.

אושר.

פסקה (3). בסעיף קטן (ו) המילים "של טכנאי" – יימחקו, ואחרי "או שלא ראה ולא היה" יבוא "עליו". יש פה טעות. אקרא את הנוסח המוצע, הנוסח הסופי – נבע האיחור מסיבות שנותן השירות לא ידע עליהן בעת קביעת המועד ושעת הביקור, המילים "של טכנאי" – יימחקו, ולא היה עליו לדעת עליהן, או שלא ראה ולא היה עליו - מוצע להוסיף את המילה הזו שנשמטה בתיקון הקודם – לראותן מראש, ולא יכול היה למונען – לא יהיה הצרכן זכאי לפיצוי בגין סעיף זה.

זה תיקוני התאמה.

בבקשה.

דיברנו על זה עם היועצת המשפטית בפעם שעברה, שאנחנו רוצים להוסיף פה את המילה או.

אמרנו שזה שינוי דרמטי, שלא יעלה על הדעת לקבל אותו.

את משנה משהו אחר.

היא לא שינתה כלום. נשמטה מילה בסך הכול, עליו. ה"או" זה להוסיף תוספת – זה דבר אחר. בבקשה.

מה שאתה אומר הוא נכון לחלוטין. אנחנו מבקשים מהוועדה בהקשר הזה לשקול להוסיף את המילה "או" בין המילים "מראש" ובין המילה "ולא".

הוועדה שקלה, והבוקר היא שקלה 74.5...

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
הסעיף אושר.

תודה, אושר.

עכשיו יש הנוספים. דובר עליהם בדברי ההסבר. אקרא קודם שוב מדברי ההסבר.

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הכלכלה של הכנסת, בין היתר, את הנושאים האלה: החרגת הובלה של טובין מסוגים שונים כגון מזון מוכן - הוועדה דנה בזה, ולא מצאה לכך מקום.

החלת ההסדר על עוסקים הנותנים שירותים במענו של הצרכן מטעם חברות ביטוח כגון שירותי אינסטלציה, הגם שהחוק אינו חל על שירותים הניתנים בידי חברות ביטוח, ועל נותני שירותים בתקופת אחריות מורחבת. כמו כן, תבחן הוועדה אם יש מקום לקבוע מועד תחילה נדחה להצעת החוק לשם היערכות ליישומה בידי העוסקים הנוגעים לעניין.
נשארו שני נושאים שצריכים להחליט לגביהם עכשיו: אחד זה הרחבת הצעת החוק כך שתחול גם על נותני שירותים מטעם חברות- - - ושנית, מועד התחילה, כי הוועדה דנה כבר, והחלטת לגבי המובילים. הנקודה היא של מועד תחילה נדחה לגביהם ולגבי – הוסף בדיון הקודם גם לגבי חברות הגז, בדיקות תקופתיות.

והחרגה שלנו, חברת חשמל.

איך תקעת את העזה הזאת?

אני מזכירה שבישיבה הקודמת גם נציגי תאגידי מים וביוב וגם חברת החשמל ביקשו להחריגם. ביקשת לקבל חומר על העניין, ואמרת שתשקול את זה בישיבה הזאת.

המגמה בוועדה בקדנציה הזאת – ואתם יודעים את זה, גם תאגידי המים, הבנקים יודעים – ברוך השם, סוף-סוף בנקים נכנסים לחקיקה, גופי הביטוח השונים נכנסים לחקיקה. מסתבר שהם לא עב"מים שמשייטים בחלל. גם תאגידי המים וגם חברת החשמל - אין סיבה. אם יש להם כללים יותר טובים מזה, יבורכו. אבל זה תמיד יהיה נקודת המוצא. פחות ממנה, לא ניתן. זו הכוונה. אני יודע שיש גופים – אגב, חוק הגנת הצרכן, החזר כספי – יש לא מעט רשתות שלקחו את החוק, ראו כי טוב, מבינות את הפוטנציאל השיווקי של זה, והן מקצרות ומאפשרות ללקוח עוד יותר ממה שהחוק מאפשר – יבורכו. כי תזכור – אני אומר לחברים מחברת חשמל, תאגידי מים – יש היום מנכ"ל, יושב-ראש, שר עם תפישת עולם כזו או אחרת. אני אומר את זה גם לחבר'ה של דורית. בעניינים האלה אין סיבה. אם יש לכם כללים טובים יותר, אבל אין סיבה שאחריג את המערכות האלה. בבקשה.

עו"ד אליאב, רשות ההסתדרות לצרכנות. לעניין נותני שירותים וחברות ביטוח, מדובר בנותן שירות רגיל לכל דבר – רק ההבדל היחיד, שמזמין שירותים זה חברת ביטוח. הצרכן מקבל אותו שירות, מתחייב לאותם מועדים. פשוט חתם על הסכם מול חברת ביטוח, שמחויבת לתת לו שירות במידת הצורך.

צודק. תודה. בבקשה.

אלעד אלקובי, רשות שוק ההון. לגופו של עניין, קודם כל, ההצעה מדברת באופן כללי, ונותנת דוגמה. ביקור של נותן שירותים במענו של צרכן רלוונטי בביטוח, בעיקר בנזקי המים – לא מצאנו מקום נוסף.

צודק. לצערי, מניסיון...

את הניסיון שלך ושל רבים אנחנו מכירים.

זו מכה, מחלה, הענעין של הצנרת.

כפי שאמרת כמה פעמים בדיון, תכלית התיקון הוא – קבעת עם אדם – תעמוד בזמן, ולייצר הרתעה, בסופו של דבר. אנחנו סבורים שאנחנו בספטמבר 17' החלנו תקנות, לגרום לשני הדברים הללו – לגרום לחברות הביטוח ולנותני שירותים מטעמם – בעיקר השרברבים – לעמוד בזמנים, קרי הגעת בזמן – חברת הביטוח תידרש לממן את התיקון של שרברב פרטי. כלומר זה שיש לך עכשיו דליפה בבית, כנראה ש-300 שקל פיצוי ללא הוכחת נזק פחות יעזור לך. אם הנזק יתוקן, זה מה שאתה צריך. אצלנו הסנקציה אומרת, שאם נותן השירותים לא הגיע בזמן, אתה רשאי להזמין נותן שירותים מטעמך- - -

לא, פעמיים אתה צריך איחור משמעותי של נותן השירותים.

אתה קובע פעם אחת בעצמך מתוך הרשימה של חברת הביטוח. אם הוא לא הגיע בזמן, אתה פונה לחברת הביטוח. היא אומרת: אני דואגת – והדגש כאן הוא שחברת הביטוח נותנת מענה לבעיה, ולא פיצוי כספי.

קודם כל, אני מתכוון שזה יחול גם עליכם. אומר לך למה - ברוך השם, יש היום דורית, והיא חזקה, היא טובה היא עושה את עבודתה, ועומדת לשמחתי בלחצים הרבים שמפעילים עליה כל הגורמים. מחר זו לא דורית; זה יעקב, זה יהודית – לא חשוב מי. הנושאים האלה, הם יחליטו שהנושאים היותר חשובים להם זה ביטוחי שריפות – סתם אני אומר. והיא משקיעה את כל מרצה בתחום הזה. ובאים אליה כל הגופים, אומרים: תעשה לי טובה, תוריד אותה ממני. מכירים את החיים.

זה תיקון קיים.

קודם כל, תבורכו. אני לא אומר זאת בציניות. אתם יודעים את היחס שלי כלפי דורית והעבודה שהיא עושה. הלוואי שיהיו לנו עוד דורית במערכת הציבורית, אמן. יש כאלה שעכשיו תולשים שערות. אני אומר את זה בהקשר הספציפי הזה. אני לא רוצה לבצע החרגות. כל מה שאתם עושים מעבר לחוק – תבורכו. זה סתם מייצר - גם אני רוצה לייצר סטנדרטיזציה של כל המערכת. ברור, שכולם נכנסים לחקיקה, וכל מי שעכשיו- - -

אדוני, לא מדובר פה בהחרגה. הרי החברות שמפוקחות על-ידינו, מוחרגות מחוק הגנת הצרכן. אתה עושה פה מהלך אקטיבי כדי להכניס אותם פנימה. אתה לא מוציא מישהו מתוך הקבוצה הקיימת, ומוציא אותו החוצה.

בנסיבות העניין, מאחר שהוסדר- - -

אבל זה לא אותן חברות; זה חברות חיצוניות, שחתמו על הסכם עם חברות ביטוח. חברת ביטוח יכולה להזמין שירות באין ספור נושאים. אנחנו מדברים על גורם שלישי.

אנחנו לא מכירים אין ספור נושאים.

פוליסה זה פוליסה. שירות שניתן במסגרת הפוליסה, זה משהו אחר, לדעתנו.

אני נועל את הישיבה לחמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:45 ונתחדשה בשעה 10:50.)

אני מחדש את הישיבה.

אם כך, זה לא יוחרג, כי יש הסדרה ראויה בנושא הזה.

עכשיו יש חברת החשמל, שהיא ביקשה החרגה, כי הם כן מקבלים, ותאגידי המים.

אני לא מחריג אותם. צריך להצביע על זה?

לא, כי זה לא מחייב שינוי.

נשאר לנו הדבר האחרון – קביעת תאריך תחילה. אתי, אני מבקש – גם לחברות הגפ"מ – אל תגידו שאין לי לב רחום וחנון לגפ"מ, וגם למובילים. כמה זמן היערכות אתם מבקשים? שנה?

זה לא שאנחנו מנסים לדחות את הקץ; אנחנו מנסים למצוא פתרונות טכנולוגיים.

שבעה חודשים.

נקבע מועד. 1 בינואר 2019?

כן. יודעת מה - תעשי את זה 1 בפברואר. לא צריך להיות – בבקשה. אושר.

לגבי השאר, אני חושבת שכולם צריכים זמן היערכות סביר לעניין הזה. ששים ימים מיום הפרסום, נראה לך?

כן, נראה לי הגיוני והגון. אושר.
תם ונשלם. ברוך לאל, בורא עולם. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.