פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



22
ועדת החינוך, התרבות והספורט
05/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 637
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 12:18

מעורבות חברתית של סטודנטים בקהילה - לציון יום הסטודנט, של חה"כ מירב בן ארי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מירב בן ארי
יוסף ג'בארין
מסעוד גנאים
מאיר כהן

סעיד אלחרומי
עליזה לביא
רועי פולקמן
פנינה תמנו-שטה

ד"ר כמאל חואלד - מפקח מוסדות להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

תהילה תנעמי - רשות הצעירים, המשרד לשוויון חברתי

יוסי סבג - אגף התקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' שלמה בידרמן - יו"ר ור"מ ונשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו, ור"מ

בני אלון - יו"ר פורום המנכ"לים, ור"מ

רחלי ורשבסקי - מנהלת היחידה למעורבות חברתית, אוניברסיטת תל אביב

ורד סרוסי כ"ץ - מנהלת המחלקה למעורבות חברתית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אורית בורובסקי - רכזת קמפוס ירוק, אוניברסיטת בן גוריון

יפעת כהן חדד - מנהלת המחלקה למעורבות חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר איילת שביט - ועדת שותפות אקדמיה-קהילה בות"ת והמכללה האקדמית תל חי

עמי שליט - מזכיר אקדמי, מדרשת פיינברג, מכון ויצמן למדע

עוזי דיין - יו"ר מפעל הפיס לשעבר

ארז גרניט - מנהל מלגות, מפעל הפיס

חיים רוט - סגן יו"ר עמותת צאלה

אלון גלרון - מנכ"ל, פר"ח

עידו בוכמן - מנהל הפורום, הבית הירוק

בועז אחד העם - יו"ר, המרכז הישראלי ללימודי חירשות

יובל בדולח - מנכ"ל, "תוצרת הארץ"

ליאור ז'ורנו חפץ - "תוצרת הארץ", התאחדות הסטודנטים

שי אילן - "תוצרת הארץ", התאחדות הסטודנטים

רם שפע - יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית

ערן לוי - מנהל המחלקה למדיניות ומעורבות חברתית, התאחדות הסטודנטים

אורית אמיתי - "סיכוי שווה", קידום ושילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ובחברה

אבי בוחבוט - יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת קיי וחבר ועד מנהל, התאחדות הסטודנטים

עדן מרין - יו"ר אגודת הסטודנטים בדוד ילין וחברת ועד מנהל בהתאחדות הסטודנטים

נטע וקסלר - סיו"ר אגודת הסטודנטים, סמינר הקיבוצים

יוראי להב הרצנו - יו"ר צעירי "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד

ירדן רפופורט - יו"ר הסטודנטים במפלגת יש עתיד

עדי בן דור - מנהלת פרויקטים מעורבות חברתית, התאחדות הסטודנטים

תומר שלר - ראש תא סטודנטים

ענבר מלך - סטודנטית

מרדכי פורת - סטודנט, התאחדות הסטודנטים

אוהד צור - סטודנט, אוניברסיטת בן גוריון

אבירם סוויסה - סטודנט, התאחדות הסטודנטים

דניאל מאיר - סטודנט, התאחדות הסטודנטים

אברהמי ליאן - מוזמן/ת

צח בורוביץ - שדלן/ת (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

קרן ברק - שדלן/ת (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

שגיא אהרון - שדלן/ת (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

עידית שבתאי סידיס - שדלן/ת (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות

מירב ישראלי

אתי דנן

א.ב., חבר תרגומים

מעורבות חברתית של סטודנים בקהילה - לציון יום הסטודנט, של חה"כ מירב בן ארי

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 5 ביוני 2018, כ"ב בסיון תשע"ח. הנושא: מעורבות חברתית של סטודנטים בקהילה – לציון יום הסטודנט, ביוזמת חברת הכנסת מירב בן ארי שהיא יושבת ראש השדולה והיא מחויבת והיא ביקשה אתמול את התנצלותה אלי ואת רשותי לאחר חצי שעה כי היא תהיה בדיון אחר.

אתן דברי פתיחה ליושב ראש התאחדות הסטודנטים. בבקשה.

תודה רבה. רם שפע, יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית.

קודם כול שלום לכולם ולכולן, כייף לפתוח את הדיון הזה. אנחנו עוברים מוועדה לוועדה, ואכן כמו שאמרת, יושב ראש הוועדה, גם מירב בן ארי נמצאת בדיון אחר וגם עליזה לביא, שהן יושבות ראש השדולה, המשותפות, כל אחת בדיון אחר על סטודנטים וכך גם היום נמשך.

למעשה הדיון הספציפי הזה, אני תיכף אתן לערן להציג קצת פרטים יותר לעומק. רק אגיד בכמה מילים כלליות שמי שעוד לא ראה ו/או ראתה את דוח הצעירים שלנו, אז כשיהיה לכם משעמם בהמשך היום, חס וחלילה, תעלעלו קצת, כי בסופו של דבר הוועדה הזאת דנה בדיוק בנושא שבחרנו להקדיש לו את הדוח וזה בעצם בתפקיד הנוסף, השלישי של האקדמיה בישראל.

כולנו מכירים טוב את תפקידי המחקר וההוראה שהם הבייסיק שההשכלה הגבוהה מתעסקת בה, אבל בסופו של דבר, בינינו, הנדבך של האקדמיה הוא בעצם המעוז האחרון של האפשרות שלנו כמדינה להשפיע על מי שעתיד להיות אזרח, במקרה הזה הסטודנטים והסטודנטיות, ואנחנו מרגישים, אנחנו אומרים את זה בכל מקום, התפקיד הזה של לעודד את ההשכלה הגבוהה לעסוק במי הוא הסטודנט ואיזה סטודנט הוא יצא ואיזה אזרח תורם ופעיל הוא יהיה בחברה, כרגע המערכת לא ממלאה בצורה מספיק טובה. אני אומר את זה לכולם פה, ממל"ג/ות"ת דרך המוסדות האקדמיים. נוח לא להתעסק בזה. זה תפקיד קשה. הוא מורכב. לעודד סטודנטים להתעסק ולראות את החברה הישראלית במקומות היותר מוכרים, שזה לא תמיד קל וכייף, ויותר קל להישאר במיינסטרים. יש עבודה טובה בחלק מהמקומות ואל תגידו אחר כך שלא אמרתי שגם יש עבודה טובה. אני מכיר, אבל ביום הזה צריך גם להגיד את מה שפחות טוב. אני אומר, יש הרבה עבודה טובה ותיכף גם ערן יציג את חלקה, אבל אני אומר, התפקיד שלנו זה לדאוג שהעבודה הזאת תימשך כל הזמן, גם דרך המל"ג/ות"ת בפעולות הנרחבות של הקורסים וגם בתוך המוסדות.

באמת אני חושב ששווה לקרוא את הדוח שלנו. מיקדנו אותו השנה בעולם של מעורבות חברתית ופוליטית, מילה מפחידה נורא, אבל צריך גם בה להתעסק.

בבקשה, תציג את עצמך.

צהריים טובים לכולם, אני ערן לוי, מנהל המחלקה למדיניות ומעורבות חברתית בהתאחדות הסטודנטים הארצית. תודה רבה ליושב ראש הוועדה, לחברי הכנסת שמכבדים אותנו וכמובן לחברת הכנסת עליזה לביא ומירב בן ארי שעזרו לנו לקדם את הדיון החשוב הזה.

אני רוצה לפתוח בנתון מאותו דוח הצעירים שרם שפע לפניי הציג לכם, נתון שאותי הוא מטריד. הדוח מראה באחד מהגרפים שלו ש-81% מהסטודנטים חושבים שתפקידם לפעול לשינוי חברתי, בעוד שרק 30% מהם מרגישים שיש להם את הכלים באמת לעשות את זה. סטודנט/ית בישראל חושבים שהתפקיד שלהם והמקום שלהם, באמת יש להם את ההזדמנות והשלב בחיים לבוא ולעשות שינוי בחברה, אבל הם לא מרגישים שיש להם מספיק כלים לעשות את זה, וזה מהות הדיון מבחינתי היום, לדבר על זה שבאקדמיה יש כלים באמת עצומים וכמעט אין סופיים, ממחקר דרך הוראה ובאמת המון כלים שאפשר לתת. בתוך אותה מערכת אקדמית הכלים האלה נמצאים כדי שלא רק סטודנטים יוכלו לבוא ולשנות את פני החברה, אלא המערכת כולה יכולה לצאת החוצה ולרדת ממגדל השן ולעשות שינוי מהותי באמת.

אני אתן לכם קצת איזושהי הקדמה שאני חושב שהיא תוכל לתת לנו בסיס לדיון. אני חושב שיש פה לא מעט אנשים ונשים חשובים וחשובות שיכולים לתת את נקודת מבטם על הנושא הזה שנקרא תפקידה השלישי של האקדמיה.

בשנת 2013 פרסמה המל"ג חוברת אשר עסקה בתפקידה השלישי של האקדמיה. חוברת זו הצהירה על עמדת המל"ג, לפי מלבד תפקידיה הקלאסיים למחקר והוראה, לאקדמיה תפקיד שלישי וחשוב, עיצוב פני החברה. הידע והכלים המצויים באקדמיה מהווים אוצר בלום שניתן לגייסו לתועלת ולצרכי החברה בישראל. על כן, גם דעתנו וגם עמדת המל"ג באותה חוברת, על האקדמיה לראות במעורבות חברתית כאחד מתפקידיה.

במסגרת ובעקבות אותו דיון וגם על בסיס ההקמה של הוועדה לתכנון ולתקצוב שהקימה את הוועדה למעורבות אקדמיה וקהילה, הנושא הזה התרחב אך לא מספיק.

הוועדה למעורבות אקדמיה וקהילה שיושבת תחת הות"ת מפעילה קורסים למעורבות אקדמיה בקהילה, קורסים משלבי עשייה חברתית שמשלבים בין נושאים אקדמיים ופרקטיקה, פרויקטי דגל וממש קורסי חשיפה בקהילה, ואנחנו יודעים שהמוסדות מחבקים את התמיכה הזאת ומייצרים דברים מאוד יפים, אבל שוב אני אזכיר, לא מספיק.

עוד נתון מדוח הצעירים שלנו מראה כי 70% מהסטודנטים בעד הוספת קורסים משלבי עשייה חברתית לתוכנית הלימודים. אנחנו בהתאחדות כל הזמן מדברים על לא רק ללמוד אלא גם אנחנו מחפשים פרקטיקה. השילוב הזה של ידע אקדמי ויציאה לשטח והתנסות פרקטית, מאוד מהותי לסטודנטים.

אני לא הולך לגלול ולפרוס את המשאבים הרבים והעיסוק הרב של התאחדות הסטודנטים במעורבות חברתית. אני חושב שלפחות 95% מהיושבים בשולחנות פה מכירים את העשייה הענפה שלנו ואני לא רוצה להתעכב על זה.

עם זאת, ההתאחדות רואה בהתנסות במעורבות חברתית כחשובה ביותר לעיצוב ערכיהם של הצעירים בישראל, התנסות פרקטית במערכות מורכבות, נושא שלא ניתן ללמוד אותו בצורה הולמת וראויה באולם ההרצאות.

אני רוצה בעצם לסכם את הדברים שאמרתי עד עכשיו על כל זה שיש באמת הרבה התגייסות של הרבה מערכות, בין אם זה הות"ת, בין אם זה המוסדות ועוד גופים כאלה ואחרים, אז על אף כל הדברים שנאמרו, בפועל לצערנו תפקידה השלישי של האקדמיה נשאר בעיקר על גבי חוברות ומסמכים. תקציב הוועדה למעורבות אקדמיה וקהילה בות"ת מהווה חלק זעום מתקציב הות"ת. אנחנו מדברים על 0.2% מתקציב הות"ת שמושקע במעורבות אקדמיה וקהילה. אני חושב שכולם יכולים להסכים איתי שזה לא תקציב שנותנים לתפקיד שלישי של מערכת. מעט מאוד מוסדות אקדמיים חרטו על דגלם מצוינות חברתית. יחד עם זאת, עוד ידברו פה מוסדות שכן עשו את זה, אבל אני רוצה לדבר על זה שהרוב לא עשו את זה. מרבית המוסדות המתוקצבים אינם מקצים משאבים נוספים לנושא מעבר למה שמתקבל מות"ת, וזה לא בסדר.

יתר על כן, אנחנו מאמינים כי לא מספיק לשלוח סטודנטים להתנדב או לבצע פעילות בקהילה. יש צורך בגיוס המערכת האקדמית כולה. במערכת האקדמית יש המון כלים שיכולים לתת. אפשר לתת אותם לסטודנטים שיוצאים החוצה. אפשר לתת אותם לאנשי סגל כדי לייצר את אותו שינוי מהותי ולא פחות מדרמטי בחברה בישראל.

אנחנו נמצאים בתחילתה של מהפכה בנושא, שקיימת אולי בעשור-שניים האחרונים, אך המהפכה עדיין בתחילה ולא תהפוך משמעותית ללא גיוס כולל של המערכת. על כן, אנחנו בהתאחדות הסטודנטים פונים לוועדת החינוך של הכנסת בבקשה לקרוא למל"ג ולמוסדות האקדמיים בישראל לאמץ ולחבק את המעורבות החברתית בקהילה כתפקידה השלישי של האקדמיה באמת וביתר שאת. מדובר במשאבים ייחודיים לאקדמיה היכולים לשפר משמעותית את פני החברה בישראל.

תודה. אם הבנתי בקצב, במשפט אחד אני אסכם, אוהבים לעשות לנו על הכתף, צאו, תתנדבו, אבל המוסדות לא שותפים לעשייה הזאת במידה, אם בכלל.

מירב מובילה את היום הזה, כפי שאמרתי, יחד עם חברת הכנסת עליזה לביא. אנחנו מודים לה שהיא הגיעה. אישרנו לך לאחר ואני מודה לך עוד יותר שזה לא היה חצי שעה.

אם הבנו במשפט אחד, זה יפה שאתם מצפים מאיתנו להיות מעורבים חברתית, אבל אם אתם כבר מצפים, תהיו דוגמא ותהיו גם טריגר למהלך הזה.

אנחנו שם.

רשויות שמעורבות יותר בקטע הזה של שילוב וניצול המשאב הזה, רואים הצלחות, אז רק תחשוב איפה שיש הצלחה, אם היית יכול להכפיל את זה, למנף את זה, התרומה היא רבה ואדירה.

אנחנו דיברנו בדיון הקודם על תו ירוק. כנראה נצטרך לייצר תו חברתי שמבחינת קנאת סופרים, תרבה חוכמה, גם יתמרץ במשהו.

אני רוצה רק להוסיף עוד משפט אחד בלבד. אני רוצה לתת דוגמא של אם אנחנו ניקח סטודנט להנדסת מכונות לצורך העניין, ניתן לו לצאת לקהילה לעשות את הפעילות שלו, הוא ייצר אימפקט איקס, ניתן לו קורס אקדמי בנושא, ליווי מהותי, עמוק מתוך המערכת האקדמית שתדע לכוון אותו ולתת לו את הכלים הנכונים, והוא יעשה עשר איקס ועשרים איקס.

שני נקזים, לא נזקים של משרד הבריאות. שתי נקודות זכות זה לא מספיק.

אני מדבר על הידע, אני לא אומר רק לתת לו מלגה כדבר כזה או אחר. אני אומר, בואו ניתן לו את הכלים שמצויים באקדמיה.

תודה. רועי פולקמן.

גונבה אלי שמועה שאתה לומד בטכניון או בוגר הטכניון.

לא מהנדס, אבל בוגר טכניון.

שזה אתגר בפני עצמו לייצר מעורבות חברתית, והטכניון עושים את זה כיעד לדיון נפרד, ברשותך. יצא לי פעם להיות יועץ של הטכניון.

אני ממש בשני סנט אגיד בקצרה, כי אני באמת הולך תיכף לדיון על המעונות, ומירב כאן, אז קטונתי. אני אגיד על כמה תוספות בעיניי לגישה שאומרת שמעורבות חברתית זה לפתוח ערוצי התנדבות, שזה דבר אחד אבל אני חושב שצריך להסתכל קצת יותר רחב על זה, וזה מה שרק הבקשה שלי להגיד.

אחד, על דרכים שגם הייתי מעורב בעבר בניסיון לייצר אותם וגם ראיתי אותם מוסדות חינוך אקדמיים בחו"ל. אחד, כניסה ויציאה של אנשי מעשה בין האקדמיה למערכת האזרחית-ציבורית, מגזר שלישי, דבר שמאוד מקובל במדינות אחרות, הרבה פחות כאן. ליוויתי את ראש אגף התקציבים היוצא שהוא אדם עם מעורבות חברתית אדירה. לא סתם פיתו אותו באופן אדיר ללכת למוסד אקדמי מוביל בעולם בחו"ל, כי המוטיבציה של מוסדות אקדמיים להביא אנשי מעשה, לבוא ולהגיד, ראש אגף תקציבים של מדינת ישראל, בוא לשנה של מחקר אקדמי אצלנו במוסד וכו', יש מוסדות בחו"ל שמשקיעים בזה המון כסף. אני אומר את זה בכוונה למל"ג. יושבים כאן בית ספר למדיניות ציבורית. כל החיבור הזה בין אנשי מעשה, מה שקוראים בלעז practitioners לבין אקדמיים, האקדמיה הישראלית לאורך שנים הייתה קצת סנובית לעניין הזה. זה רע מאוד, כי המעבר הזה, אדם בא לשנתיים לאקדמיה, מלמד סטודנטים, פוגש סטודנטים, מדבר על העשייה שלו וחוזר למערכת הציבורית. המעברים האלה בארץ לא קורים הרבה. זה חיבור שחשוב להגיד.

שניים, internship, התמחות. יצא לי ללוות כשהייתי מהמייסדים של "רוח חדשה". הקמנו פרויקט של התמחות שבו סטודנטים תמורת שכר היו בקיץ בעיקר עושים התמחות בארגונים חברתיים. האג'נדה שלנו הייתה בארגונים ירושלמיים, אבל גם זה, המערכת האקדמית בכללותה לא מינפה את זה. מאוד מקובל בחו"ל. אתה מייצר ממשק שבו סטודנט גם גומר את האקדמיה עם ידע מעשי וגם מתחכך בשטח. לא קיים פה מספיק. אפשר לעלות מדרגה בזה. אנחנו השקענו בזה אז הרבה כסף.

כמובן התנדבות, ידברו על זה כאן הרבה, ודבר אחרון, אני רוצה לדבר על הצד הפיזי. יושב כאן יובל בדולח. "תוצרת הארץ" וכל הנושא הפיזי של "איילים" וכפרי הסטודנטים. אני תיכף יוצא מכאן לוועדת הפנים לדיון על מעונות. אחת החלמאויות הגדולות, כמי שבא מהאקדמיה הירושלמית, זה כמובן ששמו מעונות סטודנטים, תקעו אותם בהר הצופים, ניתקו אותם מהעיר. אותו דיון היה עם הטכניון לאחרונה, על מעונות הסטודנטים של הטכניון בעיר נפרדת שתיקרא "עיר הטכניון", כמו "עיר האוניברסיטה העברית".

דרך אגב, משתי תפיסות עולם שגם ההנהלה של האוניברסיטה העברית וגם הנהלת הטכניון אמרו, אני אגיד על העברית, אני לא אגיד על הטכניון. אמרו, תראו, הבעיה של האוניברסיטה זה העיר. ככה הם היו מציגים את זה לאורך שנים, ולכן אם נבנה עיר נפרדת שתיקרא "עיר האוניברסיטה", אז תודה רבה, הכול יהיה בסדר, ולכן אפרופו מעורבות חברתית, חלק מהפיצוח של זה קשור בתפיסת המעונות ותפיסת המגורים שבה החיבור בין האקדמיה לרשות המקומית תגיד, אני בונה מעונות סטודנטים בלב העיר, אני בונה עכשיו מעונות בהדר בחיפה, אני מעורב יחד עם העירייה. זה נכון כמובן באוהלו וזה נכון בהרבה מקומות. אנחנו נבנה תפיסה פיזית שבה הסטודנטים גרים בקהילה ואז באופן הרבה יותר טבעי הם מעורבים בחיים של הקהילה, לא בכוח שהם גרים באיזו שכונה נפרדת ואז נשלח אותם לשעתיים התנדבות באיזו עמותה ונגיד שהם מעורבים חברתית. זו ההרצאה שלי לגבי הדיון על מעורבות חברתית.

מגורים, התמחות, זה גם תוכניות לאנשים בכירים בכל מיני תפקידים בשירות הציבורי. תודה רבה.

אני בין לבין, לפני שאתן לחברי הכנסת היוזמים, אמנם החמצתי, רוצה להודות לזאת שדואגת לנו לשתייה בדיונים, משימה לא קלה. היא יצאה, לא שמעה, אלכסנדרה, אבל היא תקבל את זה בדיונים הבאים. מגיע לה.

חברי הכנסת המובילים את היום הזה. מירב בן ארי ועליזה לביא.

תודה רבה ליו"ר הוועדה על הדיון הזה, בכלל שותף שלי נהדר לכל מה שקשור לענייני סטודנטים, אז תודה רבה. יום הסטודנט זה יום חגיגי. זה חשוב להגיד תודה.

גם כשאני מזניח אתכם, יש לי תירוץ. אני אומר, מירב מטפלת.

נכון, שזה נחמד, זה הדדיות, וכמובן לחברת הכנסת, חברתי עליזה לביא על היום החשוב הזה. זה יום חגיגי, יום שבאמת הכנסת מציינת, אבל היא מציינת לאורך כל השנה. היום במיוחד יש דיון במליאה, יש שדולה חגיגית עם שר החינוך, עם יו"ר הכנסת, כמובן גם אתכם.

אנחנו לאורך כל השנה עוסקים בסטודנטים. זה לא רק היום, זה משהו כללי ומשהו שאנחנו בכלל חושבים שזה אחת האוכלוסיות שאנחנו באמת שמנו עליה את הזרקור, בטח אני ועליזה שאנחנו מובילות גם את השדולה.

אני אתייחס לשני דברים. אחד, היום הזה הוא בסימן מעורבות חברתית, ובצדק. לשמחתי מצאתי שותף ושותפים שכמובן ישר התגייסו למשימה וראו בזה משימה לאומית, אז צריך להגיד גם תודה. אתה שותף נהדר אבל כל הצוות מאחוריך שלקחו את הדגל הזה של מעורבות חברתית.

אני בסיפור של מעורבות חברתית כבר שנים. זה חלק מהדי.אן.איי שלי עוד כשהייתי יו"ר אגודת הסטודנטים בבינתחומי וגם בעשר השנים שניהלתי מרכזים לנוער בסיכון וראיתי סטודנטים ומה זה עושה להם מבחינת שינוי חברתי ובכלל גם שינוי אישי.

אני הגעתי לכנסת ב-2015. זה היה החוק הראשון שלי. חיכיתי שלוש שנים בהמתנה עם סקרים, עם ישיבות, עם מחקרים, ובאמת לאחר שכבר הבנתי שכנראה לא אצא משם, הובלתי את החוק ובאמת העברנו אותו בקריאה ראשונה ובעזרת השם שבוע הבא תהיה בוועדת החינוך הכנה לקריאה שנייה, שלישית. זה קורס אחד במשך כל התואר, אחד, יחיד ומיוחד, שבו סטודנטים יוכלו לקבל הזדמנות לראות משהו אחר, כי אנחנו חושבים שהמדינה, שלא מספיק מה שנקרא, נותנת את ההזדמנות, כי סטודנטים עסוקים ולחוצים, ובאמת לתת להם הזדמנות שאנחנו רוצים לתת להם, קחו שתי נקודות זכות אבל תהיו מעורבים. לא הופתעתי ולא עשיתי פרצוף מופתע כשראיתי את הנתונים של הסקר של ההתאחדות, סקר מעולה. פרגנתי עליו גם בוועדות האחרות. ראיתי את הסקר, מי שרוצה, זה בעמוד 15, עד כמה המוסד החברתי, אני ומאיר, גם היה לנו דיון על זה שבוע שעבר, עד כמה המוסד החברתי מעודד. מסתבר שהמספרים מאוד נמוכים. שוב לא עשיתי פרצוף מופתע כשראיתי שמכללת ספיר והמרכז הבינתחומי מובילים במספר הסטודנטים. אמרתי את זה גם בדיון במליאה, שהמכללות מובילות בכלל מעורבות חברתית. וכן, התאכזבתי ממספר הסטודנטים. שלוש שנים חיכיתי עם החוק. אם הייתי רואה כאן נתונים כפולים, לא הייתי מגישה אותו, כי אני פחות בסגנון של ללכת פה ולקדם, אבל לצערי זה לא מתקדם ואנחנו צריכים למנף את הנושא של מעורבות חברתית בכל מקום שאנחנו נמצאים בו, בכל אפשרות, כי זה באמת לא רק מה שהסטודנט ייתן לקהילה, זה מה שהסטודנט יקבל מעצמו.

אני רוצה לומר עוד משהו אחד לגבי כפרי הסטודנטים, שהייתה לי את הזכות, הנה, בדולח פה, החמוד הזה, אי אפשר להגיד לו לא, שהגיע עם התוכנית של רילוד, עם תוכנית של שמולי שהיה איתי. ביקשתי ממנו לבוא ולפרגן לו. ראיתי את התוכנית של רילוד, 'עפתי' על התוכנית, תוכנית שמכניסה את החבר'ה לתוך העיר, לא שמה אותם על הגדר, לא שמה אותם על ההר. ראיתי את התוכנית. הייתה לי את הזכות להרחיב אותה לעוד חמישה כפרים שעובדים היום מדהים.

תשמעו, בסוף, נכון, זה גם עניין של משאבים ותקציב, אבל אני תמיד אומרת, וגם השבוע אמרתי את זה. בסוף זה רק בזכות האנשים. יש פה את הדיקן של מכללת ספיר? אתה רואה את הבן אדם ואתה מבין למה החבר'ה מתנדבים. אתה רואה את יובל ואת החבר'ה בהתאחדות ואתה מבין למה אנשים רוצים לשנות את החיים של אנשים אחרים.

לזה כיוונתי בדברים שלי. איפה שיש פעילות, זה מורגש.

וזה נכון.

זה win-win.

אני דיברתי רק על ספיר, אבל יש כאן - - -

באר שבע, גם כן מה שקורה שם בשכונות.

כן. יש כאן מוסדות אקדמיים, לא להגיד מכללות כי יש גם כמה אוניברסיטאות, לא הרבה לצערי אבל יש, שזה בנפשם והם אומרים, אנחנו לוקחים את זה כמשימה לאומית. לא מספיק טוב, בגלל זה תגיע הצעת החוק. לא מספיק משפיע. בגלל זה אנחנו נקדם, אבל בסוף, חבר'ה, המטרה שסטודנטים יהיו יותר ויותר מעורבים.

תודה. עליזה.

תודה אדוני היושב ראש גם על הדיון היום וגם בכלל על העבודה והמכוונות.

הסטודנטים האלה, המשאב הלאומי שלנו, העתיד שלנו, מי שגם יירש אותך ואותי ואת כל ההנהגה שקיימת ואנחנו צריכים לבוא ובאמת לראות איך מדייקים ואיך עושים, ובאמת תודה לך חברתי היקרה מירב בן ארי על ההתגייסות המלאה שלך מהרגע הראשון שהגעת לכנסת, ולהתאחדות הסטודנטים, לרם ולכל החברים, באמת על ההבנה שהנושא הזה של מעורבות חברתית, ויושבים פה נציגי התאים ועוד פעילים שאנחנו במהלך השנה מדברים הרבה בכלל על המעורבות גם הפוליטית, אבל גם החברתית. יש פה, אגב, פער מאוד גדול. תסתכלו לגבי ההצבעה. שיעורי ההצבעה הם 82%.

הסטודנטים שלנו מגיעים אחרי שירות צבאי ושירות לאומי וצריך להבין את זה. כאימא לסטודנטים, המקום הזה, הנה, אני באה עכשיו מהדיון בוועדה למעמד האישה על חוסר קידום של נשים, ועכשיו אנחנו מדברים על מעונות וגם מעונות לגיל הרך, אז המקום הזה של הריצה המטורפת, ביתי לומדת רפואה, מגדלת תינוקת. אני אומרת לעצמי, רגע, איפה הילדה הזאת שהתנדבה כל חייה? איפה היא יכולה עוד? אני חושבת, אדוני, גם הצעת החוק, צריכים לראות איך אנחנו יכולים לבוא ולתרגל, כי זה מתכתב גם עם אחד הדברים הקשים שקראנו בדוח, וזה הנושא של לכאורה ירידה מהארץ, לכאורה, אני לא מרגיש שאני יכול להשפיע או איך אני באמת יכול לבוא לידי ביטוי בכלל. העשייה החברתית וההנגשה שלה, החוק החשוב שלך, חברתי, אבל גם אנחנו רואים שבמכללת תל חי יש יותר קורסים מעשיים שמתכתבים עם השטח, שמתכתבים עם הפרקטיקה, שמתרגמים אותה, אם זה קליניקות, אם זה עוד ועוד יזמויות בכיוון הזה של לבוא ולהיות מעורב חברתית. יש שם הרבה מאוד אפשרויות אודות גם לטכנולוגיה שמאפשרת, גם באמת לפריסה של האקדמיה במרחבים השונים במדינת ישראל, ואני חושבת שהמקום הזה של גם נקודות זכות של ההתנדבות של החוק שלך, אבל גם קורסים משלבי עשייה, הם באמת יהיו שני אדנים מאוד משמעותיים.

כשאני רוצה לקרוא את העבודה המשובחת הזאת שנותנת לנו את המידע, אבל גם לבוא ולהסתכל על חצי הכוס המלאה, והיא גדולה וגדושה, ולראות איך ביחד העשייה החברתית גם תענה לנו על השאלות.

ברשותך, אתמול בלילה התקשר אלי הרב זיני שמוכר בטכניון בפעילות שלו, ואמר לי, עליזה, אני לא יכול לישון, ראיתי את הכותרת הזאת שכל כך הרבה סטודנטים רוצים לרדת מהארץ. תגידי להם, רק מעורבות חברתית זה מה שייתן את הפתרון, אז הנה, אמרתי גם את דברו. תודה.

תודה. סעיד אלחרומי, בבקשה.

תודה כבוד היושב ראש ותודה לחברותיי, מירב, עליזה, על היום הנפלא הזה.
חבריי, חברי הכנסת מתרוצצים מוועדה לוועדה ובאמת בכל ישיבה מתגלים עוד דברים נפלאים.

מעורבות חברתית, רבותיי, אפשר לדבר על שני מישורים. דובר על המישור של הסטודנטים, של הפעילות ההתנדבותית ועל המישור הרשמי של המוסדות האקדמיים. אני חושב שהמוסדות האקדמיים יגיעו כשיראו שיש הצלחה. איפה שיש הצלחה בעבודה של תוכניות הסטודנטים של אגודות הסטודנטים ואיפה שרואים את ההצלחה, למשל בספיר או במקומות אחרים, אז כולם אחר כך יצטרפו.

אנחנו כוח מניע, אנחנו כוח שידחוף ויעזור, והחוק של מירב, אני חושב שיש הסכמה חוצה מפלגות בנושא הזה, נושא חשוב. אולי זה יעודד קצת גם את המוסדות עצמם לקחת את המשוכה לידיים.

חברים, האוניברסיטה היא כור היתוך. נפגשים שם סטודנטים מכל הארץ, מכל הדתות, יהודים וערבים, יושבים ביחד שלוש או ארבע שנים באותם קורסים ולכן חשוב מאוד שמכור ההיתוך הזה תצא גם המעורבות החברתית, במיוחד בפריפריה, ואנחנו רואים את זה בבאר שבע, רואים את זה ביישובי הדרום.

היו לי המון סטודנטים ביישוב שלי כשהייתי ראש רשות. זה עזר המון ליישובים האלה, בעיקר לאוכלוסיות המוחלשות, אז זה המקום להגיד לכם, תודה להתאחדויות הסטודנטים ולכל אדם שמנסה אולי במעט לעזור במשהו לאוכלוסיות האלה.

תודה. מאיר כהן.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לברך את כל הסטודנטים שנמצאים ולברך במיוחד את מירב על החוק המצוין הזה. אני אמרתי למירב עכשיו שמאוד התרגשתי. אני חושב שגם אתה. למדתי בבן גוריון לפני שאתם נולדתם בתחילת שנות ה-80', סוף שנות ה-70', ומי לא היה בדירות הפתוחות? זה היה חלק מנשמת אפנו באוניברסיטה. היה ברור שאין סטודנט שבא לפחות מהפריפריה ולא נוגע בדירות הפתוחות ולא מייצר איזה שיח יוצא מין הכלל עם הילדים בשכונה ג', בשכונה ד' ובשכונה א'.

היום כשאני מגיע לאוניברסיטה, ודיברתי עם ראשי האוניברסיטה, אחד הדברים שמפריעים לי, מיקום של מבנה צריך להתכתב עם הקהילה. אני לוקח את באר שבע כדוגמא, על פעילות קהילתית. תשימו לב שהאוניברסיטה בנויה בתוך העיר עם גדרות מסביב, עם זקיפים של שומרים. אתה רוצה לעבור מאזור בית החולים ליוספטל, לשכונה ד', אתה צריך לעשות סיבוב ענק.

אבל יאמר לזכותם, המעונות, ב-ג' וב-ד', בשכונות.

למשל, הייתי בהולדנבורג וראיתי אוניברסיטה שבנויה בתוך עיירה כזאת, יוצא מין הכלל. אין גדרות. הילדים הולכים בדרך מהבית לבית הספר, הם עוברים דרך האוניברסיטה. הם חשים את בית הספר לרפואה.

אפרופו, אוניברסיטת בן גוריון נבנתה על מגרש המשחקים ששיחקתי בו בילדות.

שימו לב, הערה קטנה אבל הערה מאוד חשובה. אני בדין ודברים עם ראשי האוניברסיטאות. אני מבין את הטיעון הביטחוני שצריך שיהיה בכל מקום בודק ובודקים, אבל יש משהו מאוד מרענן, ויש משהו מאוד מתכתב עם אוכלוסיות, שהאוניברסיטאות לא מסודרות כמו איזה בסיס צבאי.

הדבר השני שמאוד חשוב, אדוני, ואני מדבר גם על הנגב וגם על הגליל, ואני אומר דבר, אני שם אותו על השולחן דווקא כשנמצאים כאן ראשי האוניברסיטאות והחבר'ה הסטודנטים, ואני לוקח את זה להיבט הפוליטי, ואנא תסלחו לי.
באתי וביקשתי מראשי האוניברסיטה לשלוח סטודנטים ערבים להיות מנטורים בבתי הספר בירוחם, דימונה, באר שבע. שאלו אותי, למה ערבים? אמרתי, תראו, מתפתח שיח מאוד מסוכן. מתפתח שיח פוליטי מאוד מסוכן. אמרתי, מה יותר יפה מסטודנט ערבי, בין אם הוא מהיישוב הבדואי או בין מהצפון שבא לבית הספר שאותו ניהלתי בדימונה ונותן ארבע שעות לאותו ילד שבבית לפעמים, ערבי בשבילו זה איזה משהו מחוץ לתחום. אני מאוד מקווה שהתשובה גם של ההתאחדות וגם של ראשי האוניברסיטאות תהיה תשובה חיובית. אמרתי, כשבא סטודנט כזה, אז אפשר לתת לו חלק מהמלגה שלו, ולהערכתי שם אנחנו יכולים לעשות את השינוי, כי חלק מהפעילות החברתית באוניברסיטאות זה גם לייצר שיח אחר לגמרי בתוך החברה הישראלית, שיח הרבה יותר מכובד של האקדמיה.

ועוד פעם חיבוק גדול למירב על העבודה הנהדרת. כל הכבוד.

בבקשה.

שוב תודה ליוזמות. הן מעסיקות אותנו היום מהבוקר, אז יישר כוח.

אני רוצה לומר לכם שאני מאמין גדול בנושא של מעורבות חברתית. אני חושב שהמוסדות האקדמיים יכולים באמת לתרום רבות לשינוי החברתי דרך תוכניות שונות שהמוסדות יכולים לפתח, ואני לא חושב שהמצב כיום בישראל משביע את הרצון. אני חושב שעדיין אפשר להתקדם עוד הרבה בתחום הזה, לסמן יעדים ולהשיג אותם. כשאני אומר, המצב לא משביע את הרצון, אני חוזר לשנים בהן למדתי בארצות הברית וראיתי עד כמה המוסדות האקדמיים נהיו באמת חלק מהתהליך של שינוי חברתי. שם בעיקר כלפי קבוצות מוחלשות.

למדתי בבירה האמריקאית וראיתי שאמנם יש את התדמית הזה של מוסד יוקרתי, אבל הוא התחבר כל כך עמוק לשכבות מוחלשות, למהגרים, לאפרו-אמריקאים, לשכבות העניות, והצליחו באמת לקדם דברים גם בגלל העובדה שהמוסד נחשב למוסד יוקרתי.

יש מגמה מבורכת של פתיחת קליניקות. המילה קליניקה אולי לא כל כך מבטאת נכונה את מה שקורה, אבל המגמה הזו של לערב סטודנטים בעשייה חברתית אקטואלית ובשטח, אני חושב שהיא מגמה מבורכת, אולי התחילה בפקולטות למשפטים. היום אני רואה אותה בהרבה פקולטות לחינוך. הייתי שותף להקמת התוכנית הקלינית במכללה בתל חי בצפון ואני חושב שעדיין אפשר לפתח, אבל אני קורא בעצם לכל הפקולטות, לכל בתי הספר לפתח במסגרת הלימודים שלהם תוכנית שיש לה מימדים קליניים. קליניים, הכוונה מימדים חברתיים, שיכולה להתחבר לסוגיות אקטואליות, לעבוד עם תלמידים, עם עניים, עם שכבות חלשות, מוחלשות, להיות בביטוח הלאומי, להיות בבתי הספר. אני כמעט בטוח שכמעט בכל בתי הספר, אפילו במדעים, אפשר לחשוב על תוכניות חברתיות, כמובן תמורת ניקוד אקדמי, אז אני מקווה שזו תהיה המגמה ושיהיה בהתחלה לכולם בכיוון הזה.

תודה. מסעוד, בבקשה.

תודה. תחילה ברכות ליוזמי היום הזה. באמת יום חשוב.

אני חושב שצריך לתת לסטודנטים ככל שהם יהיו מעורבים חברתית, ככל שאנחנו נותנים להם תפקיד גם בשינוי חברתי, זה יועיל גם להם וגם לחברה. למשל, את ההצעה שאמר מאיר עכשיו, היא מצוינת למציאות שלנו כאשר נגיד סטודנטים ערבים שהם בבתי ספר ביישובים יהודים, אני חושב שזה תורם רבות לשיתוף הפעולה, תורם רבות גם בקשר למובן מה זה ערבי, מה זה יהודי.

אני גם חסיד המעורבות החברתית של הסטודנטים משום שסטודנטים יכולים לתרום, יכולים לעשות הכול ובאותו זמן לסבסד את המעורבות הזו, שיהיה חלק או מהמלגה או דברים אחרים, וברכות עוד פעם.

תודה. עוזי דיין, ממש בקצרה.

באמת תודה על ההזמנה. אנחנו בפיס, אני כבר לא שם, בשבע השנים האחרונות העלינו את מספר המלגות לסטודנטים מ-1,000 ל-13,500 לשנה. המלגות הן מלגות של 10,000 שקל וקודם כול תודה לכל מי שעוסק, לחברות הכנסת. תודה, התאחדות הסטודנטים. תודה בעיקר למי שעוסק בזה בפיס. שלושה אנשים בכירים עושים את הכול, ארז, מירב ותום.

עכשיו לענייני. המלגה היא 10,000 שקל והיא מותנית בתרומה של לפחות 100 שעות למען הקהילה. רוב הסטודנטים, הרוב המכריע עושה הרבה יותר. הייתי השבוע באריאל, הם עושים 240 שעות, למשל, 7-8 שעות לשבוע. יש קבוצה ייחודית שאנחנו נותנים להם מלגות, שלא תורמת לקהילה, זה חיילים משוחררים של משרד הביטחון, 1,800 בשנה, ואנחנו נותנים את זה כבר היסטורית והם לא הסכימו שהם יתרמו תרומה לקהילה כי הם כבר תרמו לקהילה. אני מזכיר שלמה שאנחנו עושים ביחד עם הרשויות, שזה מתקרב ל-140 מיליון שקל, למשל היום הרשויות נותנות חצי מזה, יש למעלה מ-4,100 חיילים לוחמים משוחררים, זאת אומרת, מספר הרבה יותר גדול מהמספר של החיילים, שהמענק מועבר דרך משרד הביטחון. נתון מעניין, מקבלי המלגות שלנו, אחד, שיותר מחצי זה בנות, שניים, חרדים, ולהבדיל, ערבים, ולהבדיל דרוזים, ולא להבדיל, איך שאתם רוצים, זה למעלה מ-84% נשים מקבלות את המלגה, והמלגה היא שווה לכל נפש.

84% מכל המקבלים?

לא מכל המקבלים.

באותם סקטורים.

מכל המקבלים זה 50% ומשהו, 60%.

כשאתה ממקד את זה סביב אוכלוסיות, זה גבוה יותר.

הנתון הכי מעניין הוא ש-87% ממקבלי המלגות עשו שירות צבאי או שירות לאומי. למה הוא נתון מעניין? כי אנחנו נותנים את זה. זה לא תנאי. פשוט זה מה שיוצא תוצאתי.

בקשה אחת, לא יודע, תייקו אותה, תזכרו אותה. אני העברתי החלטה בדירקטוריון לפני שעזבתי, שכל מי שמקבל מלגה ממפעל הפיס, צריך לתת לפחות 100 שעות תרומה לקהילה, אז כשיתחילו ויכוחים והסברים ולא בסדר כלפי החיילים, תזכרו שהרבה יותר חיילים לוחמים ברשויות, אין בעיה לעשות את המנגנון הזה. אם משרד הביטחון לא יודע לדאוג לו, סטודנטים ידאגו לו, כפרי הסטודנטים ידאגו לו, התנועות ידאגו לו, הרשויות המקומיות ידאגו לו.

תודה.

אני רק רוצה לשאול אותך שאלה. התוכנית הזאת של ה-1,800 חיילים, כמה זמן היא קיימת? שנה, לא?

היא קיימת הרבה שנים. זה התחיל מ-1,000, אחר כך עלה ל-1,800. בכל נקודת זמן 1,800 כפול 3. יש 5,400 סטודנטים שאם הם יתרמו את זה, זה יותר מ-5.5 מיליון שעות תרומה לקהילה. מה שאני מבקש בהמשך, תזכרו את זה, ואם יהיה ויכוח, תדעו מי הצד הצודק.

רחלי ורשבסקי.

צהריים טובים לכולם, אני שמחה מאוד על הדיון הזה ועל האפשרות לדבר. אני מייצגת פה את אוניברסיטת תל אביב ובכלל את האוניברסיטאות ואת ור"ה.

אני חושבת שהדיון הזה מדבר על המכנה המשותף הגבוה ביותר של כולנו, הנושא של מעורבות חברתית בכלל, החברה האזרחית ובטח שהסטודנטים, שעיניים נשואות לסטודנטים הצעירים המבטיחים של ישראל, אלו שעוד כמה שנים יקבלו החלטות בשביל כולנו.

מעבר למכנה המשותף הגבוה ולכל הרעיונות ולהחלטות שנאמרו פה, אנחנו בעצם בתור אוניברסיטה, יש לנו הרבה מאוד מה להגיד על האופן שבו אנחנו חושבים שראוי ונכון לשלב עשייה חברתית של אקדמיה לתוך החברה בישראל. יש לנו הרבה מאוד מה להגיד ואנחנו בעצם באוניברסיטת תל אביב הצבנו מודל פורץ דרך שאנחנו מכניסים את העשייה החברתית לדי.אן.איי של האקדמיה, לדי.אן.איי של האוניברסיטה בכל הרמות.

זה המסר שעבר בין כל הדוברים.

כן, אבל זו דוגמא מדהימה באמת. זו דוגמא מדהימה ופורצת דרך, איך שכל הנהלת האוניברסיטה, נשיא, רקטור, מנכ"ל, דיקנים, ראשי בתי ספר, אנשי סגל, גם הוותיקים וגם הצעירים מתגייסים לתוך תוכנית מדהימה. כל התוכנית מבוססת על האופן שבו אנחנו מכניסים את המעורבות החברתית כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים, כקורסים אקדמיים משלבי עשייה חברתית.

מה שחשוב זה שהאקדמיה יודעת לעשות את החיבורים הנכונים בין הידע שנצבר ונחקר באוניברסיטה לבין הסטודנטים לטובת מטרות חברתיות וארגוני החברה האזרחית.

אנחנו יודעים לעשות את זה כאוניברסיטה מצוין, ואנחנו חושבים שכל עשייה שהיא לא מלווה - - -

גבירתי, נפל האסימון, הבנו. אני רוצה לתת לאחרים גם להתבטא. תודה. סביב השיח צריך לשנות את כל השיח.

השיח צריך להיות שיח מקצועי שמחבר מהודק ידע עם עשייה חברתית. לעשות עשייה חברתית זה לא עונש שצריך עליו לקבל פטור של שתי נקודות כאלו ואחרות.

מה אכפת לך אם זה יבוא גם על הדרך?

זה אכפת לי, כי זו זכות וזו מצוינות. לא סתם חיילים משוחררים עושים עשייה חברתית בהמשך.

אני מסכים איתך, זו זכות. את יודעת, אצלנו אומרים, המילה נתן, אפשר לקרוא אותה בשני צדדים כנתן. מי שנותן גם מקבל. אני מסכים איתך, אבל המדדים והתוצאות וכשבודקים, איפה שיש נקודות זכות, יש יותר מעורבות חברתית. איפה שאין, מה לעשות. תודה.

ליאור ז'ורנו.

צהריים טובים. קודם כול, ממש זכות והזדמנות מדהימה להיות פה ולהתעסק במעורבות חברתית.

"תוצרת הארץ" זאת עמותת בת של התאחדות הסטודנטים הארצית שעוסקת בהקמה ובבינוי של קהילות צעירים אקטיביסטים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל.

אני רוצה להתחבר לדברים שגם חברת הכנסת מירב בן ארי אמרה וגם רועי פולקמן. המטרה שלנו היא להביא את הסטודנטים מהיום הראשון ולגרום להם להיות אזרחים פעילים בתוך אותה פריפריה, מתוך מטרה שהם יתיישבו שם ויעשו את הבחירות הכי משמעותיות שלהם בפריפריה כדי לבוא כנגד המגמה הגבוהה שיותר ויותר צעירים עוזבים את הפריפריה ומחפשים גם מקום של שייכות, גם מקום של מחויבות ואיזושהי עשייה חברתית, ובסופו של דבר גם תחושת קהילתיות.

אני רוצה להגיד שני דברים קטנים. הדבר הראשון שאני חושבת שהוא מאוד מאוד משמעותי, העובדה שהיום 600 סטודנטים בתשע רשויות מקומיות, אנחנו עושים גם קהילתיות במגזר הערבי, גם במגזר החרדי וגם במגזר הכללי, הדתי והחילוני, ואני חושבת שהיום כל הסטודנטים מחפשים את הערך המוסף וצריך לתת את המקום לכולם ולהבין שקהילה מאפשרת לא רק לקבל מלגה ולעשות מעורבות חברתית קצרת טווח, אלא משהו שהוא ארוך טווח.

הדבר השני, כמו שאמרתי, זה הסיפור של הפלטפורמות. אני חושבת שבזכות, מירב בן ארי, חברת הכנסת, את דיברת על זה קודם, העובדה שאפשרו לנו להרחיב את קהילת הסטודנטים מלוד לעוד יישובים, זו לא הזדמנות להרחיב, זו הזדמנות לייצר פלטפורמה, גם מה שערן דיבר, שהיא תהיה פלטפורמה שנותנת כלים לסטודנטים, אגב הנתונים שהיו פה, שהם יקבלו את הכלים האלה והם יוכלו לעשות עשייה לא על ידי מלגה - - -

אני רוצה להתפרץ במשפט אחד. היות והקמתי כפר סטודנטים ב-2004 בדימונה, של "איילים" - - -

זכיתי לבקר בו.

ואני חייב להגיד, אני לא רוצה להשבית את השמחה, אבל כל כפר כזה, היות ומושקע בו הרבה מאוד כסף והרבה מחשבה, צריך להיות מלווה בתהליך של הערכה ומדידה לטווח הרחוק. חבריה, אם זה הופך להיות למעונות לסטודנטים שכל שנה מתחלפים במקום שנתיים, אני מודה לכם, תודה רבה על המאמץ. הכפרים האלה מהר מאוד הופכים להיות לפתרון דיור לסטודנטים. היו זהירים.

העובדה שיש גם מוסד אקדמי, גם "תוצרת הארץ", התאחדות הסטודנטים וגם רשות מקומית, בעצם מכניסים את הערך המוסף של כל אחד. כל קהילת סטודנטים של "תוצרת הארץ" היום מלווה על ידי מחקר הערכה של המוסדות להשכלה הגבוהה שהם מלווים אותו, ומדובר בקהילות בתוך העיר, לא בכפרים סגורים ולא בבועות בעצם בצד.

בתוך העיר, לא בכפרים סגורים. בדימונה היו שני כפרים, אחד בתוך השכונות ואחד - - - , וכשעוברים בדימונה בפאתי העיר, זה בתוך העיר.

כן, כן, אני מכירה.

תודה. אוהד צור.

אני סטודנט להנדסה באוניברסיטת בן גוריון. במסלול הזה יש 160 נקודות זכות לכל התואר, מתוכם כ-30 זה התמקצעות מסוימת כמהנדס מכונות ו-4 עד 6 נקודות בחירה בהתאם לכל מיני דברים.

אני ניסיתי להירשם באוניברסיטה לקורסים מאוד מסוימים שמכווינים או מעורבות חברתית או מעורבות סביבתית או משהו שקשור לחברה הישראלית, ולא נתנו לי. הקורסים היחידים שמותר לי לקחת, קורסי בחירה שאמורים לפתוח לי את הראש ולא להנדסת מכונות, היו קשורים למוסיקה, לספורט וקורס אחד שקשור להיסטוריה של עם ישראל, שאני כנראה אקח אותו, אבל מתמסמסת הנקודה שבו נקודות זכות בחירה שלי הן מצומצמות ולא קשורות לעשייה חברתית.

תודה. המסר הופנם. פרופ' בידרמן. בתפקיד החדש שלך בוא תאמר מה אתה הולך להוביל.

אני יושב ראש ור"מ, ועד ראשי המכללות הציבוריות האקדמיות המתוקצבות. אנחנו נמצאים תחת רגולציה של ות"ת כמו אוניברסיטאות. יש 22 מכללות כאלה.

כנתון פתיחה, הפעולות החברתיות, המעורבות החברתית של המכללות כפי שחברת הכנסת בן ארי אמרה קודם, היא נוכחת בשטח במובן מאוד ברור, אבל יש נקודה אחת שאני רוצה להדגיש אותה, היא נקודה חשובה. היא לכאורה נראית קצת לא קשורה אבל היא מאוד קשורה. אני חושב שהתפקיד המיוחד של המכללות הציבוריות במעורבות החברתית הזו הוא לאפשר או להגביר את ההנגשה של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מוחלשות. הסיפור הזה של הנגשת ההשכלה הגבוהה לא עולה יפה עד היום בעיקר בשל העובדה שהמכללות לעיתים פועלות בחלל ריק וצריכות להמציא את העניין הזה בעצמן. אני חושב שכאן הגופים הרגולטורים צריכים להתגייס לדחוף את המכללות, לאפשר למכללות - - -

הם רוצים. הם פוחדים מהמועדון הגבוה של השמונה.

זה הדבר שאנחנו יודעים לעשות. זה הדבר שרק אנחנו יכולים לעשות וזה דבר שאני חושב שמבחינה חברתית, מבחינה כלכלית - - -

אני מסכים איתך שאתם יודעים לעשות. זה שרק אתם יודעים לעשות ויכולים לעשות, אני לא מסכים איתך.

בעניין של הנגשה של השכלה גבוהה.

הבנתי אותך. שם אני. אתה עושה את החיים קלים. הנגשה של ההשכלה הגבוהה היא אתגר לאומי של כולם וכולם צריכים לשלב ידיים. זה שפה נאמר בדיון היום, וסלחו לי שאני יוצא בקלות וזה נשמע טבעי, סטודנטים חרדים, מעורבות, רבותיי, זה לא מובן מאליו. כמי שפה נאבק מול הממסד ומול הקהילה בקטע של השילוב, זה לא מובן מאליו. עד לרגע זה יש גופים בתוך הממסד האקדמי וגופים בתוך הקהילה החרדית שאם הם יכלו לשלב ידיים, היו משלבים ידיים למנוע את השילוב הזה.

אני רוצה להסביר. היכולת הזאת שלנו היא מפני שהמכללות יכולות גם להשקיע לטווח ארוך. הטווח הארוך, משמע לא ליצור מצב שאנשים תוך חצי שנה נכנסים לאקדמיה בצורה זו או אחרת ולאחר מכן נפלטים ממנה. צריכים כאן השקעה מקבילה לאורך שנים, והמכללות כגופים שקיימים בתוך הפריפריה, עושות את זה, יכולות לעשות את זה.

עכשיו דיברת ברמה הפורמלית, הפילוסופית. תן לנו הבטחה מה אתה יוצא מהיום הזה מול המכללות, לא אלה שהצליחו. אלה שהצליחו, לומר להם, חזק. אלה שעדיין נשרכות אחורה, אני מבקש איזו קריאה שלך.

אעשה זאת. אנחנו עושים זאת. אנחנו גם קיבלנו תמיכה מאוד ברורה בחוק.

אנחנו נקדם אותו. נסיים את החקיקה שלו. תודה. תבורכו.

אבי בוחבוט.

תודה רבה. באמת אני אחסוך בדבריי. אני עושה זאת ליו"ר הוועדה ולחברות הכנסת עליזה לביא ומירב בן ארי - - - לאורך כל השנה. אתמול באמת הצגנו לכם את דוח הסטודנטים ואני שמח על שיתוף הפעולה.

עכשיו אני באמת אקצר בדבריי. במדינת ישראל משרד החינוך עושה את זה בצורה מעולה בשנים האחרונות עם הבגרות החברתית, כאשר בכיתות י' עד י"ב התלמידים חייבים לעשות שעות של מעורבות חברתית בקהילה, 90 שעות בכיתה י', כלה ב-30 שעות בי"ב. יש לנו חלל לצערנו בצבא, או לא.

למה חלל? זה כולו התנדבות. לא צריך להגזים.

לאחר שנתיים או שלוש, המקום הגדול ביותר שמתנקזים אליו כל הצעירים בישראל, מעל 300,000 צעירים וצעירות, זה האקדמיה, ששם המנוף שלנו הוא להשפיע ולגרום למעורבות החברתית הזו.
עכשיו אני באמת אקצר. נתון אחד, 81% לפי דוח הצעירים שלנו מרגישים שבאמת זה תפקידם, לחולל שינוי ולהיות מעורבים חברתית. לעומת זאת, רק 30% מרגישים שיש להם כלים, אז נכון, כולם רוצים וכולם - - -

הנתון מופיע. מה אתה מציע?

אז קודם כול כמה דברים. התאחדות הסטודנטים יצאה בקמפיין גם מעורבות חברתית וגם פוליטית של בואו נתערב. אנחנו קוראים לצעירים גם לקחת חלק ולהתערב גם במעורבות הפוליטית. זה אחד. הדבר השני, כמו שחברת הכנסת מירב בן ארי העלתה את הצעת החוק של בעצם נקודות הזכות, אני יכולה להגיד לך ואני אסיים בדוגמא אישית. אותי בשנה א' באקדמיה, סטודנט במכללת קיי, יושב ראש אגודת הסטודנטים, הייתי צריך לעשות מעורבות חברתית בקהילה והייתי צריך לתת 30 שעות בקהילה. נתתי את זה בבית העיוור בדימונה, אני תושב דימונה במקור. האמת, שלא הכרתי את בית העיוור. לא ידעתי מה זה.

באר שבע, דוגמא, כל המוסדות האקדמיים נמצאים בלב השכונות הישנות, גם מכללת קיי.

יושב ראש הוועדה, אתה מגיע מהעולם החרדי, אתה מכיר את זה מתוך שלא לשמה נהיה לשמה, ואני באמת מאוד מאמין בזה, אז התנדבתי בבית העיוור בשנה א'. שנה לאחר מכן הייתי מדריך ב"אחריי", בדימונה, והתאהבתי בבית העיוור. לקחתי את החניכים שלי והתנדבנו שם. טיפחנו את הגינה וליווינו את העיוורים, ולא האמנתי שנגיע למקום הזה. שנה שלישית כבר עזבתי את "אחריי", כבר עשיתי דברים אחרים. הקבוצה שלי המשיכה עם המדריך החדש ועד היום הם מתנדבים שם.

יותר חשוב, קורסים משלבי עשייה, חשוב מאוד לא רק נקודות הזכות שזה שתיים מתוך התואר. יותר ויותר קורסים שישלבו עשייה, גם במסגרת הקורס, שהסטודנטים ילוו ויחנכו - - - בתחום של מעורבים - - -

תודה. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה.

תודה לך אדוני היושב ראש. אני גם שמחה, חברת הכנסת בן ארי, שיש מי בבית הזה שלוקחים את הנושא הזה ברצינות ויש להם דלת פתוחה לסטודנטים. אני חזרתי לאחרונה לכנסת ואני רוצה שתראו בי גם ככתובת.

אני עלעלתי במחקר המרשים שנתתם לנו, התאחדות הסטודנטים, ואני רוצה לחלוק, גם אם לא בצורה אמפירית, אבל לחלוק על 11% דור שמתעניין הרבה יותר מאשר דור הוריו. לדעתי אנחנו דווקא ניצבים בפני דור הרבה יותר פתוח, הרבה יותר ערני עם מודעות יותר גבוהה לגיוון, לשונות, לישראליות, ובזה אני חושבת צריך למצוא איזה מקום בתוך הפילוח הזה כדי לתת את נקודת האור, ולכן אני אתמקד לא בסטודנטים, כי יש הרבה מאוד פרויקטים שמניתם אותם והוזכרו כאן והם חשובים, ואני בעצמי תמיד אומרת שאני נחשפתי בפעם הראשונה לאקדמיה כשהייתה לי חונכת לפר"ח בכיתה ד'. נמצא פה מנכ"ל פר"ח. סיפרתי את זה השבוע. אני לא אומרת את זה כדי להתחנף. השבוע הייתי באיזה פרויקט ייחודי של סטודנטים שמאמצים ילדים מבית ספר בנתניה, במכללת נתניה, וגם סיפרתי את זה. החשיפה המוקדמת, אין ספק שהשאירה בי חותם ולכן אני רוצה דווקא להתמקד בסגל האקדמי, בראשי האקדמיה במדינת ישראל, כמי שגם הייתה מעורבת בשנים שלא הייתי בכנסת בוועדות במל"ג.

אני יכולה לומר לך שעם מעורבות חברתית מתחילה באחריות אקדמית של אותם אנשים שעומדים בראש המוסדות. אני אנסה לא להיכנס לאיזה דיון פילוסופי, אבל אני אביא לכם את התחושות שלי. אני מרגישה שהאחריות הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי בתוכן. לא אחת נכחתי בהרצאות או קורסים שנותנים מיקוד ופוקוס על אוכלוסיות כאלה ואחרות ואפילו מוחלשות, והניתוק בין איך מציירים אוכלוסייה מסוימת על ידי מחקרים שהם, עם כל הכבוד, גבוהה-גבוהה, אבל אין להם הרבה פעמים שום קשר למה שבאמת מתהווה בשטח, ואין זווית אמיתית של האוכלוסיות הנידונות, אם זה המגזר הערבי, אם זה יוצאי אתיופיה.

הם יאמרו לך, זו זווית אקדמית.

ממש לא. אתה יודע מה, גם באקדמיה בסוף יש זווית ראיה שהאנשים והאקדמיה בוחרת להביא, ואז אני מוטרדת מזה. למה אני מוטרדת מזה? כי בסוף אותם סטודנטים רבים שנחשפים לקורסים ולתכנים, אם שם אנחנו לא נעמיד דברים על דיוקם, אנחנו מגדלים דור שעלול לחטוא והאחריות שלו תהיה כזאת אחריות שנדמה להם שיש את האוכלוסיות שמקבלות והם הצד שנותן, אלה האוכלוסיות הנתמכות, הטעונות טיפוח, המסכנות, וזו לא התפיסה שאני חושבת שצריך להוביל.

לעניין הייצוג ההולם, וגם מירב מכירה את זה, כשאני עשיתי את התואר השני לפני שנה, שאל אותי אחד הפרופסורים, למה את פה? אמרתי לו, ככה, כי אני מרגישה שהמוסד הזה הוא מעוז האליטיזם האקדמי ובאתי לבחון מקרוב. הוא כל כך התעצבן עלי. אמרתי לו, מה אתה מתעצבן? הוא אמר לי, אני נראה לך אליטיסט? אמרתי לו, אני לא בוחנת אליטיזם לפי מראה, אני בוחנת לפי פקולטות. ישנן פקולטות, אם זה המדעים והרפואה והטכנולוגיה, שפשוט לצערי אוכלוסיות רבות נעדרות מהן. צריך לעשות על זה פוקוס וזו גם אחריות חברתית.

הדבר הנוסף, את מכירה את זה, מירב. נשים חד הוריות, האקדמיה לא מספיק מונגשת לנשים, במיוחד לנשים שהן או יחידניות או חד הוריות ושמתמודדות עם אתגרים רבים, בטח ובטח עוד אוכלוסיות אחרות.

הדבר הנוסף חוץ מהייצוג, ואני חושבת שאמרתי את זה ככה 'בקטנה', שהם צריכים לקחת אחריות, ראשי האקדמיה, זה שגם הם יצאו ויתנדבו יחד עם הסטודנטים, ירדו לשטח. לדעתי זה דבר מאוד חשוב. תודה.

ירדן רפופורט.

שלום, אני ירדן רפופורט, אני יושבת ראש התאים הסטודנטיאליים של מפלגת יש עתיד, והאמת שאני גם מייצגת את המקבילים שלי במפלגות האחרות. חברנו כולנו ביחד וחתמנו על נייר עמדה בנושא שאני הולכת להציג.

אני יושבת פה ואני שומעת על מעורבות בקהילה. אני חושבת שמעורבות מתחילה קודם כול בתוך הקמפוס ולא מחוצה לו, בפרט בחופש הביטוי הפוליטי. יש לנו דוח צעירים שאומר ששליש מהסטודנטים מרגישים שאין להם חופש ביטוי בקמפוס שלהם.

השאלה אם בדקתם בתוך החברה הישראלית, כמה חוששים לומר את דעתם. אם זה מעל מה שקורה בחברה הישראלית, אז זו נורת אזהרה. אם זה דומה, אז זו נורת אזהרה לכל החברה.

נכון מאוד.

אגלה לך סוד. גם חברי כנסת וגם פוליטיקאים חוששים לומר מה שהם חושבים, שמא יבולע להם ושיימינג.

לך מותר לומר את דעתך. להם אסור.

למה לי מותר? אני לא מחוסן משיימינג.

אתה אולי חושש, אבל לנו אסור לדבר בכלל.

אני רוצה להגיד שפוליטיקה בקמפוס זו לא מילה גסה. זה דבר שהוא לא נתפס במדינה שהיא דמוקרטית. היום המצב בשטח זה סתימת פיות. ההגבלות נעות מאיסור מוחלט כמו אצלך מירב בבינתחומי. אסור להקים תאים פוליטיים. גם במכללת גליל מערבי. זה נע עד להגבלות הזויות, כמו בבר אילן שצריך לאסוף 100 חתימות בשביל להקים תא, ויש עוד המון הגבלות בכל הקמפוסים. אפשר לראות את זה בדוח של הממ"מ בנושא.

מסכים איתך שמעורבות חברתית מתחילה בקמפוס.

הכנסת שותקת או שבעצם היא לא שותקת. יש לנו את חוק זכויות הסטודנט, סעיף מספר 6 שמדבר על חופש התאגדות של הסטודנטים, ומוסדות הלימוד עוברים על החוק. איפה אתם?

פניתם למועצה להשכלה גבוהה בנושא הזה?

יש הוראת מל"ג בנושא. לא מקיימים אותה. המצב בשטח, שלא מקיימים.

תודה. היו דיונים גם כאן בוועדה.

אנחנו ביקשנו לקיים דיון. אני גם הייתי פה שנה שעברה. הדיון הזה לא קויים. התאחדות הסטודנטים פנתה לוועדה ואנחנו דורשים לקיים דיון בנושא.

תודה. תא הסטודנטים החרדים, בבקשה.

שלום לכולם, קוראים לי מרדכי, אני סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית.

מאיפה?

במכללת מבח"ר בני ברק. אני סטודנט בקהילת הסטודנטים של "תוצרת הארץ" בבני ברק. הקהילה חיה ובועטת.

אתם, זה נשמע לכם רגיל. זה נולד בייסורים קשים.

על זה אני רוצה בדיוק להגיד. אם אנחנו מדברים על מעורבות חברתית של סטודנטים, "תוצרת הארץ" זאת התשובה. היא חוצה מגזרים. יש ערבים, חרדים. זו בשורה ממש שצריך לאמץ אותה, לקחת את זה כמודל לכל האוניברסיטאות, לכל הפריפריה, ממש להגדיל את זה כמה שיותר. לכל אחד שיש כאן את הכוח, קחו את זה.

מה שאני רוצה להגיד, כאן זה מול העיניים. אנחנו המחר. אנחנו, הסטודנטים החרדים, דעו לכם שזה לא רק שזה סטודנטים, זה גם חרדים. זו בשורה מאוד משמחת שהולכת וגדלה.

רק שמפחידים קצת, יופי תירוש ועוד כמה פרופסוריות.

היופי ב"תוצרת הארץ", שנותנים לכל אחד בצורה מותאמת את הצורך שלו לכל קהילה. יבורכו.

תודה. ד"ר כמאל.

אני ד"ר כמאל חואלד, אני נציג של משרד החינוך.

משרד החינוך מפעיל במכללות לחינוך כמה פרויקטים לקידום מעורבות חברתית. אחד הפרויקטים הוא הקמה של יחידות מעורבות חברתית. היחידות האלה הוקמו לפני שנתיים. אנחנו תמכנו בהקמת היחידות. הסטודנטים זוכים למלגות בגובה של 5,500 ₪ כל סטודנט. כמעט 600 סטודנטים מהמגזר הערבי זוכים למלגות בגין המעורבות החברתית והם מתנדבים במספר מסגרות, כמו בתי ספר, בתי חולים, מתנ"סים, רשויות מקומיות, אגפי רווחה ועוד מסגרות.

פרויקט שני שאנחנו מקדמים אותו במכללות לחינוך הוא חוצה מגזרים, הוא פרויקט הנצחה של חללי צה"ל, חללי פעולות האיבה ונספים בתאונות הדרכים. במסגרת הפרויקט, הסטודנט מלווה קבוצה של תלמידים בהכנה של אלבומי הנצחה לזכרם של המונצחים, או מכין תוכנית לימודים הכוללת חשיפה עם סיפור של מונצח וקידום מיזם חברתי בזיקה לסיפור חייו של המונצח. תמורת ההתנדבות הסטודנטים מקבלים מלגה בגובה 5,000 ₪.

תודה. אורית אמיתי, ממש בקצרה.

אני מטעם "סיכוי שווה". אנחנו דף פייסבוק בילד-אין שעוסק בקידום שילוב מדיניות של שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ובחברה. אנחנו באמת רואים בברכה את הנושא הזה של מעורבות חברתית, וכמו שנאמר פה, בנושא שזה כור היתוך באוניברסיטה האקדמית. אנחנו מדברים בשם סטודנטים עם מוגבלות שבאמת חשוב שיהיו מעורבים בתוך התהליך הזה של המעורבות החברתית, אבל למרבה הצער הם עסוקים במלחמה יום-יומית בנושא השלמת המשימות האקדמיות שמוטלות עליהם וכל הדרישות שמוטלות עליהם, שלא מאפשרות להם בעצם להתפנות בכלל לצרכים האלה, למעורבות החברתית, לעשייה החברתית בתוך הקמפוס ומחוצה לו, וגם כשחושבים על מסגרות של התנדבות, אז צריך לחשוב באמת איך לשלב אותם בתוך מעורבות חברתית כזאת, לתת מענה.

תודה, אין ספק. ד"ר איילת שביט, בבקשה.

שלום, אני כאן גם תחת הוועדה של ות"ת לשותפות אקדמיה-קהילה וגם כחברת מכללה אקדמית תל חי.

הנקודה המרכזית שאני רוצה להגיד, שהפורום הזה לא עוסק רק במעורבות או התנדבות או תרומה לקהילה המסכנה. המטרה היא שותפות אקדמיה-קהילה. זו נקודה קריטית, למה? כי החוק הקיים שיש לו כוונות נפלאות, החוק הקיים, מה שהוא עושה, הוא מחייב שעות של התנדבות - - -

החוק שמחוקק כרגע.

החוק של חברת הכנסת.

הוא עוד לא קיים.

הוא לא קיים, סליחה. הצעת החוק הקיימת מחייבת ספירה של שעות ושל נקודות זכות. מה שהיא לא מחייבת זה את הפואנטה בשותפות אקדמיה-קהילה.

תבואי לדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית, תכניסי את זה.

זה קריטי.

או שתשלחי נייר עמדה.

מה שחשוב נורא שתבינו, שמחקרים ארוכי טווח מראים שללא ליווי אקדמי, ללא חשיבה מערכתית, התנדבות כזאת נקודתית של סטודנט היא לא מאריכת ימים. יותר גרוע, היא עושה נזק. כשאני יושבת עם יו"ר המתנ"סים בקריית שמונה, הוא אומר לי, יש לנו מחלה בקריית שמונה, קוראים לה פרויקטיטיס. מגיעים לנו כל מיני אנשים עם פרויקטים.

זה באמת נשמע כמו מחלה.

מחלת פרויקטיטיס. אנשים טובים עם כוונות טובות רוצים לעשות פרויקטים בעיר שלנו וגורמים לנו נזק. אם אנחנו לא נחשוב על זה כעל שותפות, אם אנחנו לא נחייב ונייצר תקציב ראוי ומנגנונים ראויים לשותפות אמיתית בין הקהילה לבין המערכת האקדמית, יהיו לנו מלא סטודנטים שירצו לעשות המון טוב ובסוף נעשה רע.

תודה. מר חיים רוט.

אני מציע לא לדבר על מעורבות סטודנטים בחברה, אלא מעורבות חברתית באקדמיה. על ההנהלה, על המרצים ועל הסטודנטים. זה דבר אחד. אני חושב שזו טעות. כיום הנערים ישחקו בפנינו והסטודנטים יהיו חברתיים, ומה עם המרצים ומה עם ההנהלה? מה הם יכולים לתרום גם מקומית וגם לאומית.

בעולם יש שני מוסדות, אחד, אוניברסיטת מנצ'סטר שהיא האוניברסיטה הכי גדולה באנגליה, - - - ב-2013 עד 2020. המטרה השלישית זה לדאוג לחברה בסביבתנו. יש גם בית ספר לכלכלה בספרד עם סניפים בכל אירופה - - - עד 2010. זו המטרה שלנו. אם תפקיד שלישי, זה לא דבר חדש, זו לא המצאה ישראלית, אבל רק אנחנו צריכים לממש את זה.

כשאין שיתוף פעולה בין האקדמיה לעמותות, אז גם אין שיתוף פעולה בין האקדמיה, העמותות ועולם העסקים. עולם העסקים יכול לתרום הרבה מאוד בנושא של - - -. מה שהם כיום עושים, הם עוסקים בנושאים שהם לא מכירים אותם, במקום שהמגזר השלישי והאקדמיה, כולם ישבו יחד ויחליטו מה לעשות.

מה שדרוש זה הקמת צוות היגוי משותף של מל"ג/ות"ת, האקדמיה, המגזר השלישי ועולם העסקים. זה א'. ב', הקמת צוות היגוי בכל מוסד אקדמאי, של ההנהלה, ארגון המרצים ואגודת הסטודנטים, שהם יבואו בהצעות ספציפיות איך לתרגם את התפקיד השלישי.

תודה. אני מתנצל גם מנציג הות"ת שלא הספקנו, וגם משי אילן שנרשם לדיון ולא הספקנו.

אני רוצה להקריא את הסיכום של הדיון.

הוועדה מודה לחברי הכנסת המובילים את יום הסטודנט בכנסת.

הוועדה מודה להתאחדות הסטודנטים על הסקר ועל המעורבות. הידע והכלים המצויים באקדמיה מהווים אוצר בלום שניתן לגייסו וחובה לגייסו לתועלת צרכי החברה בישראל.

הוועדה קוראת למל"ג ולמוסדות האקדמיה לאמץ לחבק את המעורבות החברתית כתפקידה השלישי של האקדמיה, בדמות משאבים המצויים במערכת אך לא ממומשים דיים.

הוועדה קוראת לפתח שותפויות אקדמיה-סטודנטים-קהילה. לא לוותר על השלטון המקומי. לסחוב את הרשות המקומית בכל מקום לשתף פעולה. כשמשתפים פעולה, אז עושים את התכלית הראויה של התנדבות ראויה, לא מזיקה, מובילה. כולנו נצא נשכרים.

גם עולם העסקים.

אין ספק, גם עולם העסקים.



תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.