פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת החינוך, התרבות והספורט
05/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 636
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 11:15

קמפוס ירוק- קידום אנרגיה מתחדשת במוסדות ההשכלה הגבוהה - לציון יום הסביבה, של חה"כ יעל כהן-פארן

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יעל כהן-פארן
דב חנין

זיוית לינדר - מנהלת אגף חינוך וקהילה, המשרד להגנת הסביבה

רות קירו - אגף אקלים ושינויי אקלים, המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן - סמנכ"לית תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה

חני פלג - ממונה על חינוך לקיימות, משרד החינוך

יותם בן שטרית - אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

אורה חכם - יו"ר הפורום הציבורי למען שוויון הזדמנויות בחינוך

פרופ' אלון טל - ראש החוג למדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל אביב

יהודית לב - מנהל היחידה לאיכות הסביבה, אוניברסיטת תל אביב

שלמה פרנקו - מנהל יחידת המשק, אוניברסיטת תל אביב

עופר סמו - מנהל פרוייקטים, בנק הפועלים

זאב גרוס - מנהל שירות ואנרגיה, תדיראן אנרג'י בע"מ

חי תורן - חברת "יוטילייט בע"מ", טכנולוגיה לייצור תאים סולאריים יעילים יותר

אדם קרומר - מנכ"ל, "תובנה ירוקה"

אורי פיינגולד - סמנכ"ל, אנרפוינט ישראל

אלון מזרחי - התאחדות הסטודנטים הארצית

שחר שוסב - רכזת תא אוניברסיטת חיפה, "מגמה ירוקה"

עדי רומי - מארגן קהילתי, אוניברסיטת תל אביב, "מגמה ירוקה"

עודד בסיס - תא תל אביב, "מגמה ירוקה"

אילת חיה דויטש - פעילה, "מגמה ירוקה"

חגית דביר שני - פעילה בצוות אקלים, "מגמה ירוקה"

שריל אן פוקס - תורמת, "מגמה ירוקה"

לירז ביסטריץ - פעילה, אוניברסיטת תל אביב, "מגמה ירוקה"

נעם דלומי - פעיל בתא אקלים, "מגמה ירוקה"

מיטל שפיר - "מגמה ירוקה"

אוהד צור - "מגמה ירוקה"

אלי בריף - צוות אקלים, "מגמה ירוקה"

רון יצחקי - פעיל בתא אקלים, "מגמה ירוקה"

אנה בר-אור - "מגמה ירוקה"

יערה פרץ - מנהלת תחום קשרי ממשל ומדיניות, "מגמה ירוקה"

רחל מתתיה - יו"ר הבית הירוק, הפורום הסביבתי

עידו בוכמן - הבית הירוק, מנהל הפורום

אבירם עוזי - שדלן/ת (גלברט כהנא קשרי משקיעים ותקשורת עסקית בע"מ), מייצג/ת את יוטילייט בע"מ

ליטל סבר - שדלן/ת (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את תדיראן

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

קמפוס ירוק- קידום אנרגיה מתחדשת במוסדות ההשכלה הגבוהה - לציון יום הסביבה,
של חה"כ יעל כהן-פארן

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 5 ביוני 2018, כ"ב בסיון תשע"ח. הנושא: קמפוס ירוק – קידום אנרגיה מתחדשת במוסדות ההשכלה הגבוהה – לציון יום הסביבה. אני מבין שיש לנו מצגת. מי מציג אותה?

אני. עדי רומי, מארגן קהילתי של "מגמה ירוקה" באוניברסיטת תל אביב.

בבקשה. זה מלווה בדברי דברים?

כן.

אז שזה יהיה במקביל, תוך כדי.

כמובן. חברי הוועדה הנכבדים, אני פה בעצם להציג לכם מה התפקיד של האקדמיה בקידום אנרגיות מתחדשות.

האקדמיה מייצגת דוגמא, מייצגת חדשנות, מייצגת מחקר וגם יש להם שטח עצום של גגות בלתי מנוצלים וראוי שזה ינוצל למען גגות סולאריים, גגות עם פנלים סולאריים.

כמו הכנסת.

למשל כמו הכנסת, נכון. אז מה המצב היום? נכון להיום רק 3% ממשק החשמל מגיע מאנרגיות מתחדשות. לעומת זאת לפי הסכמי פאריז, לפי החלטה 4045 התחייבנו להגיע ל-10% אנרגיות מתחדשות.

אנחנו לא פרשנו מהסכם פאריז.

לא פרשנו. אנחנו צריכים להגיע ל-10%.

תוך כמה זמן?

עד 2020, כלומר אנחנו צריכים להגדיל את הכמות ואת המאמצים שלנו פי שלוש ממה שכרגע קיים.

דבר נוסף, נכון להיום אין הנחיה של משרד החינוך למוסדות האקדמיים לקידום פנלים סולאריים על גגות או התייעלות אנרגטית, וגם התקן של קמפוס ירוק, הוא לא מתעדכן, כלומר, קמפוס מקבל תקן קמפוס ירוק. למשל, הוא קיבל ב-2011. קיבלו חידוש ב-2016 ועכשיו לא יודעים מתי זה יתעדכן שוב, כלומר קמפוס יכול לקבל את התג שלו ולנוח על זרי הדפנה ולא לקדם דברים.

לטווח ארוך זה כלכלי.

אני אדבר גם על זה.

מה אנחנו עשינו כ"מגמה ירוקה" כדי לקדם את הנושא? החתמנו יותר מ-1,400 סטודנטים ועובדי אוניברסיטה שגם רואים כמונו את הצורך והנכונות שאוניברסיטת תל אביב יהיו עם פנלים סולאריים על הגגות. כמו כן יצרנו קשר עם ראשי פקולטות, עובדים ומרצים והחתמנו אותם על נייר עמדה שהגשנו לנשיא, שמדבר באמת על הקמת פנלים סולאריים וגם על התייעלות אנרגטית, וכמו כן גם גייסנו את אגודת הסטודנטים למהלך. אגודת הסטודנטים מייצגים יותר מ-30,000 סטודנטים.

הייתה תועלת ממה שעשיתם מול האוניברסיטה? הייתה הצלחה?

הייתה הצלחה. אני גם אספר על זה.

אין לנו הרבה זמן.

למה גגות סולאריים בקמפוס? קודם כול בריאות. 2,500 איש בשנה בישראל מתים מזיהום אוויר בעצם. דבר שני, חסכון כספי גבוה הן לאוניברסיטה שהיא תחסוך את הכסף מייצור החשמל הזה והיא מחזירה השקעה תוך מספר שנים מועט יחסית, אלא גם מבחינת התשתיות. הרבה יותר זול להקים גג סולארי מאשר עכשיו תחנה - - - או תחנת גז, וגם הנושא הנוסף, שהסטודנטים של היום הם המנהיגים של מחר וחשוב לחשוף בפניהם את החשיבות וגם המהלכים שנעשים לקידום אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית על מנת שכשהם יסיימו את הלימודים ויגיעו למרכזי כוח, הם גם ידעו להוביל את זה.

אז מה בעצם קורה בקמפוסים בעולם? הבאתי כדוגמא את אוניברסיטת כרונינגן שנמצאת בהולנד. היא ממוקמת 11 לפי דירוג הגרין מטריקס שהוא המדד של הקמפוסים הירוקים בעולם, אז קודם כול היא הקימה שדה סולארי בתחומה.

זה גבוה? זה נמוך?

11 מתוך 660. אז קודם כול היא הקימה שדה סולארי בתחומה ויש בעצם 1,700 פנלים סולאריים בשדה אחד. בנוסף, היא גם התחייבה לייצר 25% מהאנרגיה שלה לפחות, רק בקמפוס. בנוסף לשדה הם רוצים שיהיה להם בשנת 2020 2,000 פנלים סולאריים רק על הגגות, וגם היא התחייבה להיות מאוזנת פליטות בשנת 2020.

אם באמת הערה לגבי הגרין מטריקס, האוניברסיטה שבמקום הכי גבוה בישראל היא אוניברסיטת בן גוריון והיא מקום 151.

וואו. טוב, הנגב תמיד אחרונה.

לא, היא המובילה בישראל.

מה קורה בפנלים סולאריים באקדמיה בישראל? בקיץ האחרון הוקם גג סולארי ראשון באוניברסיטת תל אביב, 2,000 מ"ר של פנלים סולאריים מייצרים כ-200 קילו וואט שעה והם חוסכים לאוניברסיטה 125,000 שקלים כל שנה. גם האוניברסיטה הולכת להשקיע 7 מיליון שקלים לקידום התייעלות אנרגטית וגם להקים שני גגות נוספים ולשים בהם פנלים סולריים.

בנוסף, יש מערכות על גגות באוניברסיטה העברית, יש באקדמיה תל אביב-יפו שהיא מכללה, וגם בהמון בתי ספר ברחבי הארץ.

לסיכום, אז מה אנחנו בעצם מציעים לעשות? על משרד החינוך להוציא הנחיה לקמפוסים לעשות את תפקידם כמגדלור סולארי, כלומר זה שאנחנו כ"מגמה ירוקה" נמצאים בקמפוס, זה מצוין, אבל האוניברסיטאות צריכות לעשות את הדברים בעצמן ועל משרד החינוך לבוא - - -

לא משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה.

או המל"ג, אבל צריכה לבוא הוראה.

רק תיזהר, הם עלולים לומר שאנחנו מבקשים להתערב להם בחופש האקדמי. אתם מתפלאים מה הקשר לפנלים סולאריים? ימצאו קשר, אל תדאג.

בסדר, אבל בכל מקרה אני חושב שעל משרד החינוך ואם זה המל"ג, הוא צריך לבוא ולהגדיר לאוניברסיטאות שהם צריכים להוביל פרויקטים של התייעלות אנרגטית ולקדם הקמת מערכות סולאריות על גגות המבנים בקמפוס.

דבר נוסף, יש לחדש תו תקן "קמפוס ירוק" ולעשות מעקב שנתי אחרי התקדמות האוניברסיטאות להחזקתו.

מי הוביל את זה בעבר?

המשרד להגנת הסביבה.

כמו שידעת לקרוא למעלה בסעיף הראשון למשרד החינוך.

אוקי, אז זה משרד הסביבה. קיבלתי.

מה שכן, תקן קמפוס ירוק שווה ערך לתקן כשרות, כלומר האוניברסיטה צריכה להראות שהיא מתמידה בעשייה ובאמת להראות תוצאות בשטח.

אל תגיד כמו כשרות. הרבנות תבקש לפקח על זה.

ובנוסף, שעד שנת 2020 המוסדות האקדמיים ישימו פנלים סולאריים על 20% מהגגות שלהם ויגיעו ל-100% עד שנת 2025.

תודה רבה. אני חשבתי שזה דבר מובן מאליו. לפחות הקמפוסים משאב קיים. גם שמש ניתנה לנו בחינם והגגות קיימים, מה גם זה כלכלי, לפחות לפי איך שהם באים לדיונים ונלחמים על כל ניסיון להזיז משהו, אז חוששים בהתייעלות הכלכלית שלהם ולכן אני חושב שאך טבעי שהם ירצו לעשות זאת. אני הייתי מצפה כמו בכל נושא, אם זה עניין שהמשרד להגנת הסביבה חפץ שנעצים אותו במדינה, יכול להיות שצריך להיות איזה תימרוץ. היום בלי תימרוץ לא עושים כלום.

יש בקשות רשות דיבור. בבקשה.

שלום, קוראים לי גלית כהן ואני סמנכ"לית תכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה.

קצת רצינו לספר על מה שאנחנו עושים בנושא גם אנרגיה סולאריות על הגגות וגם מבחינת בתי הספר. ראשית, אנחנו מקדמים עם משרד החינוך הפיכה, כמה שיותר אימוץ של תקן בניה ירוקה ויצירת אנרגיה סולארית על הגגות בבתי ספר. בתי ספר חדשים, ניסויים, מקבלים תקצוב נוסף דרך משרד החינוך. אנחנו העברנו תקציב למשרד החינוך. דרך שם יכולים לבקש העיריות השונות והן נכנסות לזה.

זה לגבי מוסדות חינוך.

מוסדות חינוך. כל מוסדות החינוך החדשים שהוקמו בחריש, כולם לפי תקן בניה ירוקה.

למי שלא יודע, זו עיר בהקמה.

כן, וכל בתי הספר שם, כולם הוקמו בסיוע שלנו, בתקציב נוסף שנתנו להם והפכנו אותם לעמידה בתקן בניה ירוקה ויצירת אנרגיה סולארית על הגגות.

מעבר לכך, שני פרויקטים מאוד יפים, גם כן עם אנרגיה סולארית על גגות, שקידמנו, אחד, זה פרויקט "שכונה טובה" והשני הוא השפ"פים שלנו.

אנחנו לא בצבא. מה זה שפ"פ?

אני תיכף אסביר. הלכנו לאותם מבנים של רכבות של שנות ה-50, שכונות שהן היום עדיין בדיור ציבורי או לפחות רובן בדיור ציבורי עדיין. בדרך כלל זה בפריפריה, בנגב ובגליל, ואותם מקומות שבדרך כלל אנחנו גם רואים אותם נורא מוזנחים, הגינות שלהם מוזנחות, ואין להם בעצם תקציב כדי לממן את התחזוקה שלהם. מה שעשינו, זה לקחנו את המבנים האלה, טיפלנו בגגות שלהם, החלפנו להם שם את כל הדוודים, דודי השמש, שמנו חדשים. אנחנו פינינו את הגג על מנת שנוכל לשים שם תאים פוטו וולטאיים. ממרץ התחילו, אחרי שעשינו בידוד לאותם מבנים, כי זה מבנים של שנות ה-50, לא היו בנויים בצורה טובה לנושא של הבידוד, אז גם בודדנו.

איפה זה?

ברשויות מקומיות אופקים, שדרות, ירוחם, בשר שבע, ובגליל גם כן. אותם מבנים שאחרי שטיפלנו בהם ועשינו להם בידוד של הגגות, פנינו את הגג, שמנו דודי שמש לכל הבתים ושמנו שם פוטו וולטאיים על הגגות.

של מי הבעלות?

רגע, אני אסביר את זה.

אם זה דיור ציבורי - - -

הדיור הציבורי, אין בעיה, זה דיור ציבורי. איפה שיכולנו, יכולנו. איפה שהייתה לנו בעיה, ותיכף אני כן רוצה לעלות על הבעיה הזאת של הבעלות בבתים וההסכמה של ה-100%, כי זה יצר לנו בעיה. כמעט בכל מבנה, גם אם זה היה רוב של דיור ציבורי, ורק לבתים של דיור ציבורי הלכנו, היה תמיד איזה בית אחד שאו שנפטר הבעלים ואז עוד לא עשו צווי ירושה וכו', ונתקלנו עם הבעיה הזאת של ה-100%, ואז הפנינו בעצם את ההקמה של התאים הפוטו וולטאיים למבנים ציבוריים אחרים כמו בתי גיל הזהב שהם עדיין בבעלות המדינה, ויכולנו - - -

את יודעת, מתוך "הן", מה שכן, אני יכול להבין מה לא עשיתם. תדברי על הקמפוסים.

רק על הקמפוסים?

הקצב, הלהט, לא יכולתי להפסיק אותך.

אוקי, אם אתה רוצה שאני אדבר רק על הקמפוסים - - -

זה הדיון. אם יישאר לנו זמן, נדבר על עוד דברים שהמשרד עושה.

חשבתי שאתם רוצים שנשמע על כל הדברים של לשים תאים פוטו וולטאיים על גגות.

זה מבורך. שלא תביני, אנחנו לא מקלים.

יש פה גברת נוספת מהמשרד שהיא יכולה להוסיף על הקמפוסים.

אני מודה לך על הסיוע. בבקשה.

אני אוסיף. זיוית לינדר, אני מנהלת אגף חינוך וקהילה במשרד להגנת הסביבה.

צריך להגיד, התהליך של הסמכה של קמפוסים ירוקים הוא תהליך וולונטרי שאנחנו עושים. יש לנו כ-30 קמפוסים. אם אתה זוכר, לפני שנה סיפרנו לך על זה וקראת לאוניברסיטת אריאל להצטרף, והיא הצטרפה לתהליך. עוד לא סיימה אותו, אבל היא בפנים. כאמור, זה תהליך שאיננו מתוקצב על ידי המשרד, כמו שאתה יודע, אדוני. כל המוסדות להשכלה גבוהה שמתוקצבות על ידי הות"ת, לא ניתן להעביר להם תקציבים בדרכים אחרות, והמועצה להשכלה גבוהה, כמה פעמים פנינו אליה.

תביני אותם, הם עסוקים לאחרונה.

הם תמיד עסוקים ותמיד יש חופש אקדמי ואנחנו לא הצלחנו להגיע איתם לתוכנית משותפת שבאמצעותה גם נוכל להעביר תקציבים לקמפוסים.

יש לנו כאן נציג מהמועצה להשכלה גבוהה?

כן.

תודה, ברוך הבא.

נשמח לשמוע את תגובתם. בכל אופן, התהליך שלנו קרא לקמפוסים לעשות שימוש גם בגגות סולאריים ובייצור אנרגיה חלופית. חלקם עשו את זה, חלקם הגדול אפילו, כל אחד במשאבים שלה. המשרד להגנת הסביבה, כאמור, לא היה יכול לתקצב את הנושא הזה.

צריך להגיד שאנחנו גם חידשנו את ההסמכה ובאמת התהליך הזה שהוא וולונטרי, מתנהל מאוד יפה אבל הוא וולונטרי בלבד.

ברור. שחר שוסב, בבקשה.

שלום לכולם, אני מגיעה מאוניברסיטת חיפה. אני מארגנת קהילתית של התא, והתא שלנו השנה מקדם מעבר מהשקעה לא אחראית של האוניברסיטה להשקעה אחראית. מה זה אומר? לאוניברסיטה יש כספים. הכספים האלה מושקעים בחברות. יש לאוניברסיטה תיק השקעות. זה כספים שמגיעים מהסטודנטיות ומהסטודנטים ומהתורמים של האוניברסיטה. אנחנו בעצם רוצים שתיק ההשקעות של האוניברסיטה - - -

גם הוא יהיה ירוק?

כן.

בואי תסבירי לי איך זה הולך.

בעצם כרגע האוניברסיטה משקיעה שלא על בסיס ערכים סביבתיים, זאת אומרת, השיקול היחיד שמנחה אותה זה שיקולי רווחיות. מה שאנחנו אומרים בעצם, ששיקולי הסביבה לא מתנגשים עם שיקולי הרווחיות אלא להיפך. אם דיברת מקודם על תמריצים, בעצם אין צורך להוסיף להם תמריצים כדי לעבור להשקעה אחראית, כי השקעה אחראית היא משתלמת לטווח הארוך.

תסבירי לי איך.

היא מניבה תשואה עודפת.

איך? למה?

חברות שמתחשבות בסביבה מתנהלות בניהול סיכונים יותר נכון והחברות האלה גם מצליחות לשמר - - -

זה מדע מדויק, מוכח? חקרתם את זה?

כן.

תפקידי לחלוב מידע. אני לא מחווה דעה.

יש בעצם המון מחקרים שנעשו ויש - - - מחקר שאסף את כל המחקרים האלה והגיע למסקנה ברורה שכן, יש תשואה עודפת לטווח הארוך, השקעה לטווח ארוך.

בעצם מה המשמעות של זה? מה המשמעות שאוניברסיטה תכריז שהיא בעצם משקיעה לפי שיקולים סביבתיים? יש משמעות בעולם המעשה. אם אנחנו מדברים על קידום אנרגיה מתחדשת, מעבר להשקעה אחראית, הוא יוצר שינוי בעולם העסקי.

אז הנה, את מסכימה איתי. צריך תמריצים.

נכון.

זה גם סוג של תמריץ.

נכון. בעצם הוא יוצר שינוי בעולם העסקי. זה מחקר שנעשה באוניברסיטת אוקספורד. חברות שהן לא מתחשבות בשיקולים סביבתיים מפסידות כסף. הן נפגעות במובן הכלכלי כתוצאה מזה שיותר ויותר גופים ומוסדות מסיתים את השקעותיהם.

אני יכול לקבל במובן מסוים, אבל אנטיתזה. קח מה שקורה בסין והודו. לא נראה לי שהם נפגעים כלכלית. הם מפרים כמעט כל ערך סביבתי. איך את מסבירה את זה?

זה בדיוק מה שאנחנו מדברים, ההבדל בין הטווח הקצר לטווח הארוך. בטווח הקצר, אני מסכימה איתך, חברות שפוגעות בסביבה מרוויחות מזה. כרגע המצב הוא שהאכיפה לא גורמת לכך שלא יהיה להם משתלם לזהם. כרגע זה משתלם לזהם. אנחנו רואים את זה בחיפה.

את לוקחת גם את הערך של המפגעים.

כן.

אז לא נטו כלכלה. טווח קצר, טווח ארוך, אוקי, בסדר.

אנשים מתים.

כן, מנהל החברה, לא מעניין אותו. במדינה מסוימת, שלא אייחס את זה, גם ראש המדינה, לא מעניין אותו שימותו.

ברור, אבל דווקא סין היא דוגמא טובה לכך שעכשיו הם משקיעים, בשנים הקרובות, טריליון דולר בגלל סביבה. רק לסביבה, בגלל שהם הבינו שלמשק זה עולה להם הרבה יותר.

מעט מדי, מאוחר מדי.

אגב, זה מעבר לעלויות משקיות. המשך של שימוש בדלקים פוסיליים הוא לא רק יביא לפגיעה כלכלית, אלא לפשוט קטסטרופה.

הסכמתי איתך למרות השאלות. תודה.

חי תורן, בבקשה אדוני.

שלום, שמי חי, אני מחברת יוטילייט שמפתחת טכנולוגיה חדשנית וייחודית לשיפור ויעילות התאים הסולאריים.

זה הולך ומשתפר.

כן, בעזרת חברות כמו יוטילייט שהן משפרות את התהליך של הייצור.

אומרים לי אלה ששכנענו אותם לעבור לעמודי תאורה סולאריים, שהם מתחרטים על הרגע הזה כי הם קיבלו כבר סוללות כאלה כמו של מנורת חירום בבית, כאילו חד פעמיות.

זה מערכות. אנחנו מייצרים תהליכי ייצור - - -

לא, אמרת שיפור התאים הסולאריים.

כשאתה שם את זה במערכות תאורה, זה כבר מערכת עם מצברים והולכה. אנחנו מדברים כרגע על התא עצמו וחברת יוטילייט עובדת עם לקוחות בסין שמייצרות את הפנלים הסולאריים. המפעלים שאנחנו מקימים הם בעוטף עזה, כי אנחנו מאמינים שזה אינטרס של המדינה ושלנו באזורי עדיפות לאומית לפתח תעשייה. המפעל הראשון כרגע בתהליכי הקמה בקיבוץ מגן, שהוא יתחיל לפעול בשנה הבאה, ושנה אחרי כן מתוכנן בקיבוץ כיסופים, ואנחנו רוצים לבקש להזמין את מוסדות המדינה ואת הקמפוסים שהם מזמינים מערכות סולאריות, לתת עדיפות לציוד שמיוצר עם טכנולוגיה ישראלית.

אתה רוצה לומר שהיום הפנלים שמורכבים במדינת ישראל לא בהכרח תוצרת ישראלית?

אף פנל הוא לא בתוצרת ישראלית. 80% מהתעשייה הלאומית מיוצרת בסין.

למרות שיש כאן מפעלי ייצור?

מפעלי הייצור שאנחנו מקימים זה לציוד הייצור, תהליכי הייצור וחומרי הגלם שמשמשים. את המוצר עצמו, את הפנלים הסולאריים מייצרים רק בסין. אנחנו רוצים לעודד ולבקש מכל מוסדות המדינה ומהקמפוסים או בכלל במדינת ישראל, שמזמינים מערכות סולאריות - - -

אתה יודע כמה חוקים של תוצרת כחול-לבן אנחנו מנסים לקדם וזה נזרק בטענה אחת, תחרותיות וכוחות השוק. אתה מכיר את המושג הזה?

מאה אחוז.

תהיו טובים יותר, זולים יותר, ייקחו מכם.

אם המוצר שלנו הוא שווה ערך, אותו דבר כמו חברות אחרות, המודעות הזאת, שזה מעודד את התעשייה והכלכלה בישראל יכולה להטות את הכף ולהגביר את הפריון במדינת ישראל.

מסכים איתך. חבל שנציג משרד הכלכלה לא נמצא איתנו.

אנחנו נלך לדבר גם שם. תודה רבה.

תודה. זאב גרוס, בבקשה.

שלום וברכה. לי קוראים זאב גרוס, אני מחברת תדיראן אנרג'י. היא חברה שרשומה כאסקו במשרד האנרגיה.

אני דווקא רוצה לדבר על הניסיון החיובי שלנו בהתייעלות אנרגטית בקמפוס, במדיניות ממשלתית. אני מדבר על קמפוס של בתי החולים הממשלתיים במדיניות של משרד הבריאות אשר יצא במכרז פומבי בהתייעלות אנרגטית בקמפוסים של בתי החולים ועשו את הדבר הזה בדרך הנכונה ביותר. הם אמרו, רבותיי, תיקחו את בתי החולים, תמצאו לנו פתרונות ואתם תשקיעו את הכסף ואתם תזכו לתשלום מתוך החיסכון. מה לעשות, אנחנו לא אומרים לך. אתה תעשה מה שנראה לך, מה שכדאי לך לעשות, וככה אנחנו עושים, וקמפוס הרי זה בסך הכול מתחם אחד עם צרכני אנרגיה מסוגים שונים, עם דרישות וצרכי אנרגיה שונים. הרציונל הוא לנהל את הכול ולסדר את הכול בצורה כזאת שיתנהל כחטיבה אחת בצורה מסודרת.

דיברנו על תחרותיות, אז בבית החולים הלל יפה כשאנחנו החלפנו עכשיו מערכת צ'ילרים, כולם צחקו, אמרו, כן, כן, אתם תביאו את הדבר הכי זול כי זה הכי זול שלכם. התשובה היא לא. אנחנו הבאנו ציוד שהוא לא ציוד תדיראן. הבאנו ציוד היקר ביותר כמעט בעולם בכדי לעשות את זה, מסיבה אחת, כי הוא הכי יעיל ואנחנו מרוויחים מהיעילות. לתרגם את הדבר הזה לכל קמפוס אחר אין כמעט בעיה.

לפי מה שהצגת, אתם המשקיעים, הרווח הוא שלכם.

לא, הרווח גם שלו.

איך?

בשתי צורות. קודם כול, החיסכון מתחלק בינינו לבין בית החולים. זה דבר ראשון. דבר שני, בתום תקופת ההתקשרות בינינו הם מקבלים מערכת מסודרת, יעילה, לידיים, לניהול שלכם, ואז הם ממשיכים להרוויח, והדבר הזה ניתן להעתיק לכל קמפוס מכל סוג אחר, אוניברסיטה, אזור תעשייה, בתי חולים אחרים וכו'.

תודה. אלון מזרחי, התאחדות הסטודנטים.

שלום לכולם, אלון מזרחי, התאחדות הסטודנטים הארצית, קשרי ממשל של התאחדות הסטודנטים הארצית.

קודם כול אנחנו שמחים לציין כאן בכנסת היום את יום הסטודנט הלאומי, לקיום מגוון דיונים - - -

הדיון הבא בוועדה.

לעניינו, קודם כול אנחנו כמובן תומכים ביוזמה הזאת וקוראים לכל הגורמים לקחת בה חלק. האינטרס לקדם קמפוסים ירוקים הוא אינטרס משמעותי הן לסטודנטים, הן למוסדות, הן לתעשייה. זו הזדמנות של האקדמיה לעמוד בחוד החנית ולספק פתרונות יצירתיים למחזור, למניעת פליטת גזים רעילים וליצירת אלטרנטיבות בריאות, יעילות וחסכוניות. זו הזדמנות גם לסטודנטים להתמקצע בתחום שמתפתח היום בעולם, וגם זו הזדמנות לעודד יזמות, לשלב בין צעירים לבין תעשיה, אקדמיה, וכל זה תוך כדי שמירה על הסביבה. אלו פרויקטים שאנחנו רואים בהם פרויקטים מולטי דיסציפלינריים שמגלמים בתוכם אפשרויות מרתקות, משמעותיות, ואנחנו כמובן תומכים בכך ומעודדים את כל הגורמים להתגייס למטרה הזו בהקדם. יש לכך הרבה מאוד ביטויים. נגענו גם בהתקנת גגות סולאריים, אבל גם אם זה שימוש חוזר במים או עידוד שימוש בתחבורה ציבורית במקום להגדיל את מספר מקומות החניה בקמפוסים, הפחתת השימוש בנייר, ועוד כמובן היריעה קצרה מלהכיל. זהו, אנחנו מודים.

תודה. מל"ג. לשאול או שהבנת מתוך הדברים מה צריך לענות?

יותם בן שטרית. בגדול, די הבנתי.

אם לא, אעזור לך. תמשיך.

אם פספסתי משהו, תכוון אותי. מהמועצה להשכלה גבוהה, בכל אופן.

לגבי התייעלות אנרגטית, אני אגיד שאנחנו צפויים לצאת בקול קורא לגבי התייעלות אנרגטית במוסדות, כמו שנאמר.

מה אומר הקול קורא?

כשנפרסם אותו נגיד ספציפית.

מה המטרה, מה הרציונל?

הרציונל הוא באופן כללי להפחית את צריכת החשמל במוסדות, במוסדות הגדולים בסביבות ה-5%-6% ובמוסדות הקטנים בסדר גודל של כנראה 30%. שוב, זה לפי אומדנים של משרד האנרגיה שהם דיווחו על זה, שהם אמרו שזה כנראה אפשרי. אנחנו נדע בהתאם לקול קורא באמת את כל הפרויקטים.

מתי זה אמור לצאת בזמן הקרוב? בהגדרה, מה זה זמן קרוב?

אני מאמין עד סוף השנה.

טוב מאוחר מאשר בכלל לא.

בינתיים הצטרפה אלינו חברת הכנסת יעל כהן-פארן שמלווה את היום הזה ונעה מוועדה לוועדה.

כן, אני מתנצלת שרק עכשיו אני מגיעה.

אנחנו נכבד את חברת הכנסת יעל כהן-פארן לומר דברי ברכה, פתיחה, ואת האני מאמין שלה. תרצה להישאר איתנו, נכבד אותה. היא תרצה להמשיך לדרכה, אני גם אכבד. לאחר מכן נחזור לתוך הדיון.

תודה רבה אדוני יושב הראש, תודה רבה על קיום הדיון המאוד מעניין וחשוב הזה, ואני באמת כיוזמת יחד עם השדולה הסביבתית וחבריי, חברי הכנסת דב חנין ותמר זנדברג ורחל עזריה יזמנו את יום הסביבה בכנסת. זה יום שבו אנחנו מעלים באמת בהרבה מאוד דיונים את הנושאים המאוד חשובים שלפעמים לא תופסים את העין הציבורית ואת תשומת הלב הראויה שכל כך מגיעה להם.

בנושא של הקמפוס, מי שיודע ומכיר אותי, אני צמחתי מהפעילות בקמפוסים מאז שהייתי סטודנטית ב"מגמה ירוקה". אחר כך ניהלתי גם את הארגון. אני חושבת שהקמפוס זה המקום להתחיל להנחיל את הנושא הסביבתי. לא להתחיל, כי אני מקווה שילדים גם יקבלו אותו בבתי ספר, אבל להביא אותו לחיים של האנשים, להביא אותו לכל אחד ואחת שעוברים בקמפוסים, זה עובדים וכמובן סטודנטים, ללמוד מה זה ולהבין שזה כל כך פשוט, שזה אפשרי.

אני יכולה לתת כמה דוגמאות שעוד יישמנו בשנות ה-90, שאתם לא תאמינו. כל מה שאתם רואים היום, תל אופן בתל אביב ובמקומות אחרים בעולם, אנחנו התחלנו. "מגמה ירוקה", אתה יודע, התחילה באוניברסיטת תל אביב. זה המקום הראשון בארץ שהיו אופניים ביוזמה של "מגמה ירוקה" שהאוניברסיטה שיתפה איתנו פעולה. 97'-98', אופניים שהן היו צבועות בירוק עם צבע בתוך הגלגלים כדי שבאמת לא יגנבו אותן, שהן יהיו מאוד בולטות בנראות שלהן. היית צריך רק להכניס חמישה שקלים פיקדון ולקחת אותן ממקום למקום בקמפוס, קמפוס יחסית גדול, לא מאוד גדול אבל יחסית גדול, והשתמשו בזה כמה שנים טובות עד שכולן התקלקלו וכנראה קצת פחות התאים להנהלת הקמפוס להמשיך לעסוק בזה, אבל זה אחר כך הורחב לכל העיר, אז זו יוזמה שהתחילה בקמפוס אוניברסיטת ישראל, מיוזמה של "מגמה ירוקה".

אני חושבת שהקמפוסים גם צריכים להיות דוגמא לכל מה שקורה בישראל, אם זה חסכון באנרגיה ואנרגיה סולארית. וואלה, לקמפוסים יש המון בניינים רחבי ידיים. כל פעם שמזמינים אותי להרצאה בכל אוניברסיטה או מכללה, אני מסתובבת, מסתכלת על הבניינים. אני סופרת כבר בראש את הקילו-וואטים. אני אומרת, פה יכול להיות ככה, פה יכול להיות ככה, וזה לא קורה. צריך פה דחיפה, והיום באמת אנרגיה סולארית זו אנרגיה הכי זולה שאפשר לייצר מכל דרך ייצור אחרת וצריך להפנים את זה וליישם את זה, והיום הממשלה כן דוחפת ייצור סולארי על גגות. הקמפוסים זה רק פשוט לאסוף את הכסף מהרצפה. אני לא מבינה למה לא עושים את זה הרבה יותר, וכמובן חסכון באנרגיה.

אני יכולה להגיד שאחרי שעזבתי את "מגמה ירוקה", ניהלתי גם ארגון אחר שעסק באנרגיה, וניסינו לייעץ גם לאוניברסיטה, לא נזכיר את שמה כדי לא להגיד דברים לא יפים, דווקא אוניברסיטה מאוד מכובדת. לא הצלחנו לקדם שם שיעשו גגות ושיעשו התייעלות, ואני רק זוכרת את הדיון בין כמה מהנדסים, אם הצ'ילר, צ'ילר, זו יחידת קירור, הכי חדש שיש להם זה מלפני 17 שנה או מלפני 19 שנה, וזה הסיפור, כי באמת יש שם מערכות כל כך ישנות.

הם מפסידים כסף.

הם מפסידים מיליונים. פשוט זולגים להם בין האצבעות ולא מבינים את זה, ופה צריך באמת לבוא, והיוזמות שאני יודעת ש"מגמה ירוקה" גם מובילים, ויזמים שמגיעים לקמפוסים ומנסים לדחוף את זה, לפעמים צריך לדחוף גם מהמדינה ואולי כאן גם מהכנסת להגיד, אנחנו קוראים לכם לעשות את זה ולהוות דוגמא לכל מדינת ישראל. תודה רבה.

תודה. לי מותר לחרוג מהקמפוסים לגבי התאים הסולאריים ואני אומר לכם, אני בשבוע שעבר הוזמנתי לדבר במכללת רופין. נסעתי מהדרום לשם שעתיים, דיברתי עשר דקות, חזרתי לכאן שעתיים, אבל אני אומר לכם, המחזה שנגלה לעיניי, כמות המכוניות במגרשי החניה, וחשבתי לרגע, הנה עוד יוזמה ירוקה שצריכה להיות, שאטלים למוסדות להשכלה גבוהה.

סביב כל אוניברסיטה, סביב כל קמפוס יש מגרשי חנייה עתירי מכוניות. חלק מהסטודנטים, רואים אותם על אופניים. אני רואה אותם על אופניים חשמליים ומכאניים. היום אצטדיונים כבר עושים שאטלים בפחות אנשים. "מגמה ירוקה", אחרי שתמצו את הפוטנציאל עם התאים, ואני אומר לכם, למרות שאנחנו לא שבעי רצון, כמי שחי פה וגדל פה, צריך להסתכל גם על רבע הכוס המלאה. יש מודעות גבוהה יותר. אנחנו רואים את זה כבר היום, בתים פרטיים שכבר יש להם עוד איזו יחידת הכנסה מאחורי הבית, שהחשבון כבר עבר איזה רף מסוים, כבר אתה רואה, משקיעים ועושים.

אנחנו מדינה עתירת שמש. עושים את הגגות הסולאריים. אני גר במושב. אני זוכר עד לפני כמה שנים שריפות גזם חופשי. היום לא מעיזים לשרוף גזם. זה לא מובן מאליו. אנשים מחפשים את הנוחות. יש מודעות. זה אודות לכולם, לארגונים, לממשלה, אבל מודעות הולכת וגדלה ואני שמח ויש עוד הרבה מה לעשות. הייתי חייב, זה נשאר לי מהביקור ברופין, ואני מכיר את זה מבן גוריון, וכל מי שמסתובב בקמפוסים האחרים יודע איזה הסדרי חניה. שאטלים, פחות כסף. תודה, יעל.

אני מודה גם לכל הפעילים וכל המעורבים שהגיעו לכאן היום, ואני עוברת לדיון אחר באמת, אז תודה.

איתך הברכה והתודה. תמשיכו.

עופר סמו.

שלום, שמי עופר סמו ואני מגיע מבנק הפועלים.

אני רוצה לדבר ממש בקצרה על מה נעשה בתחום הזה ואיך אנחנו יכולים לסייע ל"מגמה הירוקה" מבחינת מימון.

לסייע למגמה כמגמה, לא כארגון.

ל"מגמה הירוקה" במדינת ישראל.

אני מגיע מחטיבה שנקראת חטיבת מחזיקי עניין. חטיבת מחזיקי עניין עוסקת במיזמים מסוגים שונים שיש בהם סוג של win-win למחזיקי העניין ולבנק. בתוך הנושא הזה, הפרויקטים הסולאריים בהחלט לוקחים נדבך חשוב כי יש פה רווח משולש. יש כאן תרומה משמעותית לאיכות הסביבה, יש פה תרומה משמעותית לצרכנים בחיסכון בהוצאות ויש פה גם עסקאות לבנק. אני יכול לספר, כי נאמר כאן משהו על בתים פרטיים, שבתחום הזה באמת עשינו פריצת דרך. אני לא ארחיב, אבל פריצת הדרך באה לידי ביטוי בפשטות המימון ללקוחות פרטיים.

היום כלקוח פרטי, דיברת על המושב, אתה מגיע, בין אם אתה לקוח של הבנק ובין אם לא, בחתימת יד אתה יכול לממן גג סולארי בהיקף שישמש לך להוצאות החשמל הפרטיות שלך או לחילופין ליצור תזרים מזומנים - - -

ובתקווה שעלויות המימון לא בולעות את הרווח.

יפה, ועלויות המימון נבנו כך, בהלוואה, שהן יהיו פחותות מעלויות החשמל שאתה משלם ממילא. זה היה הפרנציפ.

בנושא הקמפוסים, לקראת בואי לכאן עשיתי קצת שיעורי בית ובדקתי מה המשמעות מבחינת מימון פנלים סולאריים לקמפוסים, ומה שגיליתי להפתעתי, זה שהנושא הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי, קרי, דיברתי עם גורמים שמטפלים בקמפוסים שונים והסתבר שמעבר לאישור המל"ג ובדיקה לגבי איתנותו הפיננסית של המוסד, אין למעשה שום צורך בשום דבר נוסף. פשטות הביצוע של הנושא הזה יכולה להניב עודף תזרימי ברור למוסד הפיננסי, מצד אחד, ואני חושב שמבחינת מוסדות השכלה גבוהה יש כאן מסר מאוד חשוב לאקדמיה כמי שמובילה את הערכים של איכות הסביבה.

היא גם מובילה את המחקר סביב הנושאים האלה.

מובילה את המחקר, מובילה דעה, אלמנט חינוכי.

תודה. פרופ' אלון טל.

אדוני היושב ראש, אני מברך על הדיון. אני בא מאוניברסיטת תל אביב, ראש החוג למדיניות ציבורית.

אני חושב שאם הדיון הזה יכול למנף התקדמות, זה יהיה ברכה, ולכן אני רוצה להציג כמה דברים אופרטיביים. שמענו שיש מערכת הסמכה כבר הרבה שנים, של קמפוסים ירוקים. לדעתי לאור הצמיחה במחירי פנלים סולאריים צריך לעדכן את זה, לקבוע יעדים, כלומר, להגיד, אתה רוצה לאשר קמפוס ירוק? תוך שנתיים-שלוש צריך איקס אחוז אנרגיה מתחדשת, כי מדינת ישראל צריכה באמת להגיד, קמפוס שלא בעצם מייצר אנרגיה נקייה, כבר לא קמפוס ירוק לפי הסטנדרטים של היום.

אני דיברתי עם סמנכ"ל הנדסה אצלנו באוניברסיטה. הבעיה העיקרית שלנו לקדם את זה, בעיה תזרימית, כלומר משרד החינוך, המל"ג, צריך באמת ליצור קרן ייעודית, ואולי בדברי הסיכום שלך תעודד, אדוני היושב ראש. אני מציע שתהיה קרן ייעודית שעל פי מכרז אוניברסיטאות יכולות באמת לקבל את המימון הראשוני, כי לרוב התקציב של האוניברסיטה איננו בנוי לזה שישנה אפשרות לשים את הכסף מראש. אולי בנק הפועלים יכול לעזור, אבל אני חושב שזה תפקיד המדינה לממן את זה ולתמרץ אוניברסיטאות לממן את זה.

לתמרץ. להתמודד עם מימון המחקר, האוניברסיטאות והמכללות המתוקצבות, שגם הן יתחילו לקבל קצת מעוגת המחקר.

חני פלג, משרד החינוך. בבקשה, גבירתי.

אני רוצה לתת דוגמא מה מערכת החינוך עושה. אמנם זה לא קשור לקמפוסים, אבל זו דוגמא טובה. במסגרת קידום האנרגיות המתחדשות, בכל מערכת החינוך בארץ רשויות בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך, מאפשרים ליזמים - - -

לפני היזמים. היום בתי ספר חדשים באגף בינוי, פיתוח, בתי ספר חדשים, הם ירוקים?

הם ירוקים, כן. יש לנו תוכנית של חומש. כל חמש השנים הבאות עשרה בתי ספר החדשים הנבנים הם בהיבטים ירוקים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.

רק עשרה?

כל שנה, עשרה חדשים.

בסדר, נבנים יותר מעשרה חדשים.

נבנים, אבל כרגע זו התוכנית שהייתה. גם בתי ספר מחודשים נכנסים למיזם הזה והמשרד בשיתוף המשרד להגנת הסביבה שהוא נותן אנשים מומחים כדי לפתח היבטים סביבתיים בנושא בניה ירוקה.

עיריית ירושלים לקחה את כל הגגות של בתי הספר, כ-122 מוסדות חינוך שבו הם הציגו גגות סולאריים על כל בתי הספר. זה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, חברה מוריה וחברת אינטל, משרד החינוך ועיריית ירושלים, מחלקת החינוך של ירושלים, שבהם התלמידים יכולים און-ליין להסתכל על צג בתוך בית הספר. לכל בית ספר יש צג שבו ילדים יכולים לראות כמה חשמל נחסך.

קיבלתי נתונים מהחברה, שהיקף הפרויקט הוא 7 מגה וואט מותקן ב-70 דונם גגות. יצור האנרגיה המתחדשת כ-10 מיליון קילו וואט בשנה שמהווים 10% מצריכת החשמל של עיריית ירושלים, והפחתת הפליטות השנתית היא 9.9 מיליון 2 קילו C02 פליטות הנחסכים בכל שנה. מה שיפה, שפותחה גם תוכנית לימודים לתלמידים האלה, שהילדים בסופו של דבר, הנתונים הם ברורים להם כי זה מתרגם את זה לכמה שעות של נורה או מזגן שעובדים על החשמל הפיקה המערכת הסולארית באותו יום וכמה זיהום נחסך. זה מתורגם אחר כך, אם הם היו נוסעים במכונית, כמה הם היו יכולים לחסוך.

את התאים הסולאריים יש גם בהמון עיירות היום, כמו בחיפה, בתל אביב, בכרמיאל, באשדוד. בנוסף לזה יש לנו גם תוכניות חינוכיות שהן פועלות מ-א' עד ט', שנקראות "אנרגיה בראש אחר", שיתוף משרד החינוך ומשרד התשתיות, וגם יש לנו "מניעים את הגלגל", שתלמידים בהשכלה כללית מכיתות י' עד י"ב מכינים תוכנית בנושא, הנושא שאתה הצעת, תחבורה בת קיימא, והם מוצאים כל מיני פתרונות.

בניה של בית ספר ירוק יקרה יותר?

בטווח הקרוב, כן. לטווח הרחוק יש פער קטן היום.

אוקי. אדם קרומר.

שלום, שמי אדם קרומר, אני המנכ"ל של חברה בשם "תובנה ירוקה" ומייסד מיזם בשם "מאה אלף גגות סולאריים". אנחנו בעצם מארגנים רכישות קבוצתיות של מערכות סולאריות.

אתם מצליחים להוזיל את זה?

משמעותית, כן. בשורש העבודה בעצם יש היבט של חינוך הציבור בעצם לבוא ולחשוף אנשים למידע הזה. אנחנו בוועדה ממשיכים לדבר על הבעייתיות בעצם העובדה שארגון עסקי צריך להיות זה שחושף את המידע ולא הממשלה.

אני חושב שגם פה ובאופן כללי בנושא הזה, היעדים שמציבים הם מאוד נמוכים. אגב, אם אנחנו מדברים על חינוך, יש פה העברה של מסר לתלמידים, מקטן ועד גדול, שאנחנו צריכים לשאוף לבינוניות ומטה ולא שאנחנו מסוגלים לשנות משהו בעולם הזה, אז זה דבר ראשון.

אני חושב שאין גם הבנה עמוקה של הדחיפות פה של העניין. אם אלף אנשים מתים בכל שנה בישראל כתוצאה מייצור חשמל - - -

זיהום אוויר.

לא, 2,500 מזיהום אוויר, 1,000 מייצור חשמל, יותר מתאונות הדרכים, יותר מפיגועים, יותר ממלחמות, יותר מאלימות במשפחה, כל מיני נושאים.

אפרופו רופין שדיברתי, דיברתי על אובדנות בישראל. כמה נהרגים מתאונות דרכים בשנה? 350. יש מספר דומה ואף יותר של מתאבדים בשנה. מה התקציב למאבק בתאונות הדרכים לעומת התוכנית הלאומית לאובדנות?

אתה צודק לגמרי. שניהם ביחד פחותים מזה.

כנראה יש דברים שצועקים יותר. גם במוות יש דברים שצועקים.

נכון. זה מוות יחסית שקט, למות מסרטן ריאות.

עדיף לא למות בכלל, לא מזה ולא מזה.

כמובן. בכל אופן, מעבר לנושא הזה יש פה גם באמת, כמו שיעל כהן-פארן אמרה, כסף על הרצפה שיכול להגיע למוסדות, ויש פה מסר חינוכי שצריך לעבור.

מסכים איתך לגבי הקצב. תראה, אין חוק. אם היה חוק שהופך את זה לחובה, אז הקצב היה אחר. אנחנו מדברים על יעדים שהעולם הציב והמדינה רוצה להדביק את הפערים האלה, ומדברים על יוזמות וולונטריות של האזרחים.

כפי שאמרתי, הדרך עוד ארוכה, אבל גם צריך להסתכל על הדרך הארוכה שעשינו בתקופה הקצרה הזו של הגברת המודעות. הדיון הזה הוא הגברת מודעות. נכון שבסוף נסכם דברים ונקרא למשרדי הממשלה לעשות כך וכך, אבל זה חלק מהעבודה.

אין ספק שבאמת דברים מתקדמים, אבל אני כן חושב שיש פה תפקיד לבוא ולומר, מוסד חינוכי בישראל, חובה שהוא יקים מערכות כאלה.

אנחנו נקרא בסיכום למוסדות.

כן, וגם לעזור במימון הראשוני הזה שהוא המכשול בעצם.

תודה. חבר הכנסת דב חנין הוא מהשדולה וגם מיוזמי היום הזה בכנסת.

תודה לך אדוני היושב ראש. תודה גם על רשות הדיבור וגם על קיום הדיון החשוב הזה. תודה והערכה לכולכם, שותפים ושותפות, סטודנטים, מרצים. באמת הערכה גדולה על הפעילות שאתם עושים.

הזירה האקדמית בישראל היא זירה מאוד חשובה במאבק הסביבתי בארץ. קודם כול היא זירה שבה פעיל אחד הארגונים הסביבתיים החשובים ביותר, ארגון "מגמה ירוקה", ארגון שהוא מוביל לא רק באקדמיה ובאוניברסיטאות אלא יש לו תרומה עצומה בכל המאבקים הסביבתיים בתוך האוניברסיטאות ומחוץ להן. בכל זירה סביבתית הצעירים והצעירות האלה של "מגמה ירוקה" מגיעים, פעילים, מובילים. המון תודה והערכה לכם.

בשנה האחרונה אחת היוזמות שגם "מגמה ירוקה" הייתה שותפה לה, הצליחה, אפרופו אוניברסיטאות, וזו הייתה היוזמה שלנו מול האוניברסיטה העברית בירושלים, להעתיק את ההשקעות של האוניברסיטה מדפוסים ומערוצים שהם מזיקים לסביבה, מהלך מאוד חשוב, וזו ההזדמנות מכאן לקרוא לכל האוניברסיטאות האחרות לקחת דוגמא מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

במיוחד שהיא שכנעה אותנו שזה רווחי.

לטווח הבינוני.

ובטוח.

זה גם בטוח וגם רווחי והעולם הולך לכיוון הזה. יש הרבה אוניברסיטאות בעולם שעשו את הצעדים האלה. בירושלים האוניברסיטה עושה את זה. בואו נקדם מהלך כזה בכל האוניברסיטאות בישראל. זה מאוד חשוב.

אחרי הברכות אני רוצה בכל זאת לעבור לביקורת. כשאני מסתכל במבט כולל, ואני אומר את זה בהרבה כאב. אני בעצמי הגעתי לפה מהאקדמיה. לימדתי באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למשפטים, אגב, גם נושאים שקשורים לסביבה. כשאני מסתכל על האקדמיה הישראלית, האוניברסיטאות בישראל והמצב הסביבתי או המשבר הסביבתי, אנחנו במרחק גדול מהמקום שבו אנחנו צריכים להיות. עדיין האוניברסיטאות בישראל מספרות לנו ומלמדות את הסטודנטים שלנו על העולם של העבר ואולי קצת על העולם של ההווה, אבל הן לא מכשירות את הסטודנטים לעולם של המציאות של המאה ה-21 שהיא אחרת לגמרי, שבה הדרמה הסביבתית היא הרבה יותר קיצונית, אבל גם הצורך בפתרונות סביבתיים הרבה יותר חד ובולט. האתגר לאקדמיה הרבה יותר משמעותי. הצורך בחשיבה מחוץ לקופסה לא רק בהיבטים הטכנולוגיים, אלא גם בהיבטים החברתיים והתרבותיים, הוא דרמטי. האוניברסיטאות לא שם.

אני מאוד מברך על הדיון הזה. כמו שאמרת, אדוני היושב ראש, זה דיון שמטרתו לקדם מודעות, ואני הייתי שמח שאנחנו כאן בוועדת החינוך של הכנסת ננהל דיאלוג מתמשך עם האוניברסיטאות, ברמה הבכירה ביותר שלהן כדי לשאול את השאלות. אנחנו כמובן כמערכת פוליטית לא יכולים לנהל את האוניברסיטאות ולא יכולים לקבוע לאוניברסיטאות, אבל אנחנו יכולים בהחלט לנהל דיאלוג ולהציב אתגרים בפני האוניברסיטאות איך האוניברסיטאות שלנו יכשירו סטודנטים לעולם האמיתי שבו אנחנו כולנו כבר נמצאים. זה האתגר הגדול. זה הנושא הגדול וזו המשימה שאם נצליח בה, נעשה שינוי אמיתי. תודה רבה.

תודה. אני אקרא סיכום קצר.

הוועדה מודה לחברי הכנסת שיזמו את הדיון ומלווים את כל היום הזה, יום הסביבה בכנסת.

הוועדה קוראת למועצה להשכלה גבוהה להוציא הנחיה לקמפוסים לעשות את תפקידם כמגדלור סולארי, וכאן אני מצטט אותך מילה במילה, אם יש תקרית דיפלומטית, תיקח אחריות, ולקדם בקצב מהיר פרויקטים של התייעלות אנרגטית והקמת מערכות סולאריות על גגות המבנים בקמפוס.

הוועדה קוראת למשרד להגנת הסביבה לחדש את תקן קמפוס ירוק, לעשות מעקב שנתי אחר התקדמות האוניברסיטאות כתנאי להחזקתו. אחד היעדים, אחד התנאים, כיסוי 25% משטח הגגות בקמפוסים עד 2020 ו-100% עד 2025.

הוועדה קוראת לשלטון המקומי לנצל את גגות בתי הספר ומבני הציבור לטובת הצבת מערכות סולאריות.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לעבור לבניה ירוקה בכל מוסדות החינוך החדשים שנבנים בתוכנית החומש הנוכחית.

תודה רבה, הישיבה נעולה. מודים לכם ומאחלים לכם הצלחה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:03.