פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 644
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ח בסיון התשע"ח (11 ביוני 2018), שעה 10:22

דיווח על המלצות ותכנית היישום של הוועדה לבחינת הליך רישוי הבניה

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעקב אשר –מ"מ היו"ר
טלב אבו עראר
יואב בן צור
אכרם חסון
אחמד טיבי
יעל כהן-פארן
לאה פדידה

מסעוד גנאים
דב חנין

זאב בילסקי - ראש מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר

דיאא אסדי - סגן בכיר לממונה על השכר, משרד האוצר

אוסנת אלרועי - סגנית ראש מטה הדיור הלאומי, משרד האוצר

אלעד לב - מנהל אגף תכנון ובניה, משרד הפנים

משה בן נון - מרכז בכיר הון אנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים

שירה ברנד - מנהלת מינהל התכנון

רותי שוורץ - ראש אגף רגולציה, מנהל התכנון

יעל קרימה - מנהל התכנון

דן רוטשילד - מנהל תחום חקיקה ותקינה, מנהל הנדסה וביצוע, משרד הבינוי והשיכון

ניסים אברהם - מנהל חטיבת השרות, רשות מקרקעי ישראל

עמיר שקד - עו"ד לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

- חברת כנסת לשעבר

מירה סלומון - מנהלת מחלקת משפט, מרכז השלטון המקומי

גדי רובין - עו"ד, מרכז השלטון המקומי

דודי אריאלי - ראש מועצה מקומית קריית טבעון

רותם אשכנזי - מנהלת אגף רישוי ופיקוח על בניה, עיריית נתניה

אודי כרמלי - סגן מהנדס העיר תל אביב, פורום ה-15

הלל הלמן - מנהל מחלקת רישוי, עיריית תל אביב, פורום ה-15

מאור גריאני - יועץ משפטי, ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל

חמוטל בן יעקב - מהנדסת - אגף טכני, התאחדות בוני הארץ

ניצן פלדמן - עוזרת סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

יוני ויצמן - סמנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

בני פרץ - פעיל חברתי

ששון עוזר - נציג ארגון קנ"ף

דור דואודיאן - נציג התאחדות המלאכה והתעשייה

דורון יהודה - מנכ"ל ארגון נכי הפוליו בישראל

חן שטקלר - חברה לבניין

שאול שטקלר - חברה לבניין

אריאל אד אדרי - מוזמן/ת

נדיה קסלמן - מוזמן/ת

אהרון אליאס - מוזמן/ת

נפתלי קאיקוב - מוזמן/ת

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות

עדן קנובסקי - שלדן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את התאחדות בוני הארץ

יובל אלגד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: לשכת שמאי מקרקעין בישראל)

רחל יעל וידל - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות

אנה וייס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל

רונית טיקר

לאה קריכלי

הדס לוי, חבר תרגומים


דיווח על המלצות ותכנית היישום של הוועדה לבחינת הליך רישוי הבניה

שלום, בוקר טוב, אנחנו פותחים את הדיון על דיווח על המלצות ותכנית היישום של הוועדה לבחינת הליך רישוי הבניה. נמצא איתנו זאב בילסקי, פעם שנייה בוועדה, ראש מטה הדיור. אני רואה שיש לנו גם מצגת. אז איך אתם רוצים לעשות את זה?

אולי אני אפתח בכמה מילים.

בבקשה.

מדינת ישראל החליטה להתמודד עם מצב שהיה ממש בלתי מתקבל על הדעת, כל מי שנמצא פה מהמוניציפאלי או שמכיר את התהליך ידע שהייתה דרך ייסורים של כל יזם, של כל מי שמגיע לוועדה לתכנון ובנייה ומתחיל לנוע במעלה ההר ולפעמים התהליכים האלה לקחו חודשים ושנים ולא שיצא מזה משהו טוב אלא פשוט עוגמת נפש ודברים שממש לא מתאימים לנו. כתוצאה מזה החליט מנהל התכנון, בזמנו עוד כשישב במשרד הפנים, להתלבש על הנושא הזה ולנסות ולמצוא לו פתרון וכתוצאה מזה אנחנו כבר למעלה משנה נמצאים- - - אכרם, כשאני מדבר אתה מאחר?

אני מקשיב ומצדיע.

היושב ראש - - -

יש להם פריבילגיות פה, אין מה לעשות, אתה מכיר את זה בילסקי.

זה הדרוזי אני מכיר.

כן, בקדנציה שהייתי היה ידוע שיש ששה חברי כנסת דרוזים, אני הייתי השישי. נכון?

אבל אתה היית הכי אמיתי.

ולכן הלכנו על מהלך והיום שנה אחרי תחילת המהלך יש הרבה תובנות, הרבה דברים שאולי אם יכולנו לחזור חזרה היינו עושים אותם אחרת אבל מוטב מאוחר מאפשר אף פעם לא. ואנחנו היום יושבים ומנסים לטייב את כל התהליך. אני אבקש משירה ברנד לתת סקירה קלה. בפתיחת המצגת אתם תראו את המצב שממנו יצאנו אז תבינו כמה חשוב היה התהליך עצמו וכמה חשוב לשפר אותו עכשיו. תודה.

אני רוצה להגיד רגע, שירה, קודם כל לפני שתתחילי, נעים מאוד. אני רוצה להגיד איך אני נחשפתי לעניין וחשוב לי גם ש - - - הרי בסופו של דבר נושא עיכובי רישוי הבנייה זה אחד מצווארי הבקבוק הכי משמעותיים שפגעו במשק הישראלי בכל הבחינות. ממצוקת דיור לעליית מחירי דיור לפגיעה בכל הסקטור הזה של הבנייה. והנושא הזה של ייעול זה משהו שכל הזמן דיברנו עליו ואמרנו איך מוצאים פתרונות. ובאמת אני לא הכרתי את המשימה שהטלתם, האוצר, השר כחלון הטיל עליכם.

ויושבת פה חבורה מתל אביב והתאחדות הקבלנים שבאו והציגו לי את זה. אז תראו לאיך זה הגיע. יש שם גם את שאול שטקלר שהוא קבלן וגם מגיע לך מזל טוב, הבן שלך מתחתן עוד מעט, אז הם באו והציגו לי את הדוח. אמרתי, ממש מדהים שהדבר הזה קיים ועכשיו בואו נראה איך מיישמים אותו. אז אנחנו קודם כל פה באמת בשביל לשמוע מה המסקנות ואיך היישום. אני רוצה להתמקד בעיקר על היישום כי בסוף, דוחות, מי כמונו פה יודע כמה יש ששוכבים ולא עושים איתם כלום.

עם הדוח הזה אני חושב שחייבים לעשות ואני ביקשתי, אחת המסקנות הייתה הבעיה של בודקי תכניות. דרך אגב, אני שמעתי את הבודקי תכניות לפני שנה או יותר שאמרו לי ששמע, לא מצליחים ואז אמרו לי, הייתי בטוח שכבר מצאו לזה פתרון, הייתי בטוח שאת, לא נעים להגיד, השטות הזאת שכל כך תוקעת, אני שומע מרשויות, זאב, הם עדיין תקועים בזה. יש פה מישהו מה - - - ביקשתי שיזמנו מישהו מהכוח אדם שמטפל בזה - - -

אם ישלמו כמו שצריך יהיו בודקי תכניות.

נציג אגף השכר נמצא פה.

נציג אגף השכר בדיוק. דרך אגב, היום זה גם אצלכם, זה באוצר, אז איך לא סוגרים את הדבר הזה? תסבירו לי מה צריך לעשות בשביל שבודקי תכניות יקבלו יותר ואפשר יהיה לעבוד במדינה הזו. אז בבקשה, בוא נראה את המצגת.

רגע, ברשותך, הבאת נושא כאוב ונושא חשוב - - - מה זה סגר - - - בודק אחד ליישוב של 30,000 תושבים - - -

נשמע, בזה את צודקת, הם יענו על זה, מאה אחוז, אנחנו נשמע. בבקשה, תציגי את המצגת.

בוקר טוב לכולם. אני רק אתחיל מאיפה התחלנו ולאן הגענו, לפחות קצת את הדברים הטובים שגם קרו אז גם לפחות אותם נראה. אז התחלנו באמת מערימות של ניירת ותיקים עבים וגדולים - - - אז רק נגיד שקודם הגשנו בקשה להיתר ואז ההחלטה הייתה אמנם יחסית מהירה לאשר בתנאים אבל היה כל כך הרבה תנאים שהיה מאוד מאוד קשה לעשות את כל הטיול הגדול הזה בכל הרשויות שנדרשות, וגם לא ידעת מה הרשות תטיל עליך ומה היא רוצה ממך ואם היא תגיד לך משהו שיהפוך את מה שאמר גורם אחר שהיית אצלו קודם. ורק אחרי שאספת את כל האישורים הנדרשים ועברת בכל המקומות אז אפשר היה לתת את ההיתר. זה היה, כמובן, כר פורה גם למאכרים ולתשלומים לכל מיני מקצרי תהליכים ויודעי דרך בתוך המבוך הזה. וכמובן שכמו שראיתם הכל היה בנייר, אנחנו באמת החלטנו להגיע לקדמה - - -

רגע, מה ההבדל, מה הקטע קיצור תהליך, אבל את צריכה ללכת למכבי אש יותר, מה זה קיצור תהליך?

אני אסביר. היה פה חוסר ודאות, לא ידעת למי אתה צריך ללכת, מה הדרישות שהוא דורש ממך וכמה זמן זה יקח לו. היה חוסר יעילות כי עברנו מתחנה לתחנה לתחנה ויכול להיות שהיית צריך לחזור אחורה כיוון שגורם אחד אמר לך להזיז קיר שהפריע לגורם אחר ובסוף גם אחרי שכבר גמרת את כל הסיפור וחשבת שההיתר כבר בהישג יד רק אז התחיל הסיפור של הודעות ותשלומים והתחיל המשא ומתן כמה צריך לשלם, מתי צריך לשלם, על מה אני משלם, איזה אגרות, איזה היטלים, היטל השבחה, ילך לשמאי, לא ילך לשמאי. כל הדיונים האלה רק התחילו בסוף הדרך, לכן התהליך היה מאוד מאוד מאוד ארוך ומסורבל.

ובעצם בשלושת החסמים האלה ניסינו לטפל ברפורמה או בתהליך הרישוי החדש. אז המטרות היו באמת ייעול ופישוט תהליכים, הרעיון היה שאנחנו עובדים באופן מקוון בצורה דיגיטלית. היינו, דרך אגב, מהמדינות הראשונות שהפעילו תהליך כזה, אז באו ללמוד מאיתנו. בינתיים, לצערנו, אנחנו קצת יותר איטיים ובהרבה מדינות אחרות בעולם כבר השיגו אותנו. אבל כן התחלנו כשהיינו בתחילת התהליך היינו מהראשונים שהתחילו את התהליך הדיגיטלי. וכל זה, כמובן, מבלי לפגוע באיכות הבנייה ובשלום הציבור ובמרחב הבינוי.

אז מה אומר התהליך החדש, אני אגיד את זה ממש בקצרה כדי שנצלול למסקנות. הרעיון הוא שאתה מקבל מידע מראש ואתה יודע מראש מכל הגופים מה הם רוצים ממך - - -

כמו טופס טיולים בצבא? אתה מקבל צ'ק ליסט מה אתה צריך לעשות.

אתה מקבל צ'ק ליסט מה אתה צריך לעשות ומה כל אחד דורש ממך. לאירוע הזה יש לנו 30 ימים. מכוון שזה תהליך חדש אז שר האוצר נתן לשנתיים הראשונות 45 יום שהתהליך הזה יקח והן תיכף מסתיימות. זה בשביל לפתור את בעיית חוסר הוודאות - - -

זאת אומרת שאם אני הגשתי בקשה להיתר - - -

אתה מתחיל מבקשה למידע.

בקשה למידע - - -

זה גם קבלת הזכויות, כאילו הגדרה של הזכויות?

בהזדמנות הזאת זה גם מגיע לרמ"י ונותן לך, בגלל שזה מקוון, זה נותן לך הישר גם את התשובה מרמ"י מה הן הזכויות שלך או אם אתה בעלים רשום אז אתה מצרף את הנסח זה יותר קל.

ואז אני מגיש בקשה להיתר, אני מקבל בתשובה - - -

לא, זה מידע להיתר.

מגיש בקשה למידע.

תוך 30 יום.

בקשה למידע, אני מקבל בתשובה רשימה של כל הדרישות מכל הגורמים שהיא הדרישה הסופית - -

זה קורה כבר היום?

כן.

אי אפשר לשנות אותה?

- - - לשנות אותה, אי אפשר לדרוש דרישה חדשה. זה פועל כיום. תיכף נסביר מה זיהינו כחסם אבל זה היה הרציונל של התהליך. אחרי שאתה קיבלת את המידע אתה יכול להגיש את הבקשה להיתר - - -

אגב, כולל למשל סוגיה כמו היטל השבחה שהיא סוגיה מאוד מורכבת?

לא, זה כולל עדיין אתה נדרש בתשלום או לא נדרש בתשלום, את הסכום אתה מקבל אחר כך ותיכף אני אסביר איפה הוא מגיע בתהליך. אתה מקבל את המידע אם אתה תידרש לשלם לא כמה תידרש לשלם.

לאחר מכן הגשת את הבקשה להיתר, בהנחה, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמי שקיבל את המידע גם הגיש את הבקשה להיתר בהתאם למידע שהוא קיבל ולא מה שהוא רצה להגיש מלכתחילה ולא תואם את המידע. אבל בתוך רשות הרישוי נערכת בקרה מרחבית של התאמה לתכניות, של חישוב השטחים, ותוך 45 יום אמורה להינתן החלטת רשות הרישוי. לאחר מכן אנחנו מגיעים לשלב בקרת התכן, זאת הבדיקה הארצית שבודקת את תקינות המסמכים ההנדסיים. אוטוטו גם יש לנו כבר מכוני בקרה שיעשו את זה. ובסופו של דבר סיכום ומתן היתר, פה השלב ששולחים לך את דרישת התשלום כמה אתה צריך לשלם. לא שלחו, אתה מתקדם הלאה. זה תיקון לחקיקה שעשינו וזה עובד מאוד יפה, זה הכניס את כולם לתלם ובשלב הזה באמת אכן נדרשות דרישות התשלום והתגברנו על ה- - -

לא דילגת פה על שלב? מתן היתר בלי ישיבה של ועדת תכנון ובנייה, כלום?

זו החלטת רשות רישוי. זה מה שכתוב, 45 יום להחלטת רשות רישוי.

מה קורה אם הם לא מספיקים, לא בודקים את התכנית, אם בסוף לא עומדים ב-45 יום האלה מה קורה?

ברירת המחדל במסלול ה- - - יש לנו שלושה מסלולים: מסלול של פטור שלא נדרש שום דבר, מסלול של רישוי מקוצר ששם ברירת המחדל אם לא ניתנה החלטה רואים את זה כאישור, אבל במסלול המלא אם לא ניתנה החלטה רואים זאת כסירוב, אתה יכול להגיע לוועדת ערר. זאת הייתה- - -

אז מה עשינו, אז בעצם כאילו הוצאנו רק את המסלולים ה"פשוטים" ממסלול ירוק אבל כל מי שרוצה, וכולם מבקשים הקלות, אז מה אז אתה לא מספיק אז הם סורבו, אז מה הרווחנו?

זה לא מסלול של הקלה אפילו, עם הקלה זה עוד יותר ארוך מזה.

אז בסוף הרי אנחנו יודעים שקבלנים ממקסמים, אין ברירה וגם שווי הקרקע ממקסם, אז זה כל הדבר היפה הזה לא ממש עוזר לנו כי כולם הולכים למסלול של ה- - -

כולם הולכים למסלול הקלה ותיכף נגיע לזה ונסביר שזה אחד באמת מהחסמים שזיהינו שמסלול ההקלה הוא ארוך הרבה יותר.

אז יש לכם איזושהי הצעה לפתור את זה?

יש לנו רעיונות אבל דקה ואנחנו נגיע לעניין.

כי אז צריך לראות בסוף מה החלוקה בין המסלולים האלה האוטומטיים נקרא להם, לבין המסלולים, מה החלוקה באחוזים של היתרים בינם למורכבים?

אני לא יודעת אם יש לנו - - - אני אגיד, להערכתי - - -

מה הקטגוריות של 45 יום?

מה הקטגוריות של המקוצר ומה הקטגוריות של ה- - -

היא אמרה את זה, אני אחזור על זה למי ש- - -

במסלול המקוצר נכנסים סוגי מבנים יחסית פשוטים, הדברים הגדולים שיש שם זה חדרים על הגג, ממ"דים, זה לא בנייה חדשה - - -

לא מי שבא לבנות בניין.

אבל סליחה, גם ב- - - הקלה - - -

לא, לא, זה לא שם.

גם שם אין הקלות, במסלול המקוצר גם אין הקלות.

שנייה רגע. מה שחסכו פה זה את הפרגולות וכל הסיפור והדברים האלה. עדיין לא פתרו את הבעיה האמיתית של קבלת היתר בנייה בזמן סביר למי שרוצה לבנות בניין או תמ"א 38, דברים כאלה - - -

זה אמור היה לתת כן מענה לא למסלול של ההקלה, אתה צודק.

בסדר, כולם הולכים על הקלות, הרי היום בלי הקלות אין התכנות עסקית בהרבה מקרים.

לפחות 50% הולכים על הקלות - - -

לכן אנחנו עדיין בבעיה מהותית.

אם אני רוצה לבנות חדר שפוגע בוועדת מבנה אז אני מבקשת הקלה, זה גם לא נכנס בקטגוריה.

נכון, אבל אם את בונה חדר בהתאם לתכנית בלי לבקש הקלות - - -

זה כולל את היישובים הבדואים בנגב? מי הגוף שאמור לבקר ולעקוב אחרי התהליך הזה, אחרי המסלול הזה.

יש במנהל התכנון אגף ועדות מקומיות, אגף רשויות רישוי ואגף רגולציה שעוקבים אחרי הדברים האלה.

הבעיה עם הנגב, עם הרשויות, עם המגזר הבדואי ש- - -

לא, אני מדבר על היישובים המוכרים שמלפני חמש שנים אין היתרי בנייה שם. ראש מטה הדיור, הבדואים בלי היתרי בנייה ולכן הורסים.

הם מגישים בקשות להיתר?

כל - - - הגישו.

נבדוק את זה. טוב בוא נמשיך בבקשה. אז זה - - - כן.

אחר כך אני הולכת לשלב הביצוע. אני מדלגת על זה כי אנחנו מדברים כרגע על עד שלב ההיתר אבל בגדול אלה היו בעצם החסמים שהמטרה הייתה לייעל אותם. ואם אתם רואים, התהליך של הרישוי המלא אמור לארוך 90 ימים. נכון, איך אנחנו עושים את זה? אחד, בעזרת מערכת מקוונת ששוב, זה כלי עבודה חדש שהיה צריך ללמוד אותו אבל מצד שני הוא נותן לנו את קיצור לוחות הזמנים ואת העובדה שאותה בקשה ברגע נתון נמצאת אצל מספר גורמים וכולם ביחד יכולים לבדוק אותה ולכן אפשר בלוחות זמנים קצרים לתת את המענה.

אני אתן לכם רק דוגמה שאפשר לראות בתוך המערכת – שואלים אותך בשלב המידע האם הנכס הזה זה בעלות מדינות ישראל או רשות הפיתוח ונגיד שאתה אומר כן אז אוטומטית אתה נשלח דרך, בצורה מקוונת, לרשות מקרקעי ישראל, ואתה מקבל ישר את החיבור עם התיק או עם המרכז למיפוי ישראל או עם הטאבו, שם אנחנו נמצאים.

עכשיו בואו נראה קצת מה קרה במהלך התקופה. אז קודם כל חייבים להגיד שהתקנות והחקיקה בעצם נכנסו לתוקף בספטמבר 2016, זה מחולק לפי שנים. התחלנו להטמיע את התהליך החדש ואת העבודה עם המערכת המקוונת כבר בשנת 2015, אז בהתחלה באמת היו בודדים שהתנדבו לעבוד איתה. ב-2016 אנחנו רואים שכבר הרבה יותר וב-2017, תראו את הקפיצה הגדולה, הרבה הרבה יותר אנשים וקבלנים, יזמים, עורכי בקשות וועדות מקומיות שמשתמשות במערכת. אם היו לי נתונים של 2018 שעדיין אין לנו הייתם רואים שימוש בהיקף הרבה יותר גבוה גם ממה שנמצא פה בהיקף המערכת אבל עדיין רואים את הגידול הגדול בשנת 2017.

אפשר לראות פה שאם אנחנו מודדים את לוחות הזמנים של כל התיקים שהוגשו במערכת, ואני חייבת להגיד שגם בשנת 2017 לא כל התיקים הוגשו באמצעים המקוונים, עדיין היו ועדות שלא הצליחו לעבוד עם זה, לא כל עורכי הבקשה הצליחו לעבוד במערכת אבל אפשר לראות שלוחות הזמנים גם הם מראים שהצלחנו לקצר אותם. אני לא אומרת שאין בעיות, אני אומרת שהצלחנו לקצר אותם, ועדיין רוב הבקשות נמצאות גם בתיקי מידע בין 21 ל-40 ימים, גם בהיתר מלא בין 21 ל-40 ימי עבודה, זה עד למתן החלטה - - -

לא הבנתי מה אני מבין פה. בתיקי מידע למה יש לי שלושה?

כי יש לנו, חלק מהרשויות, שבע רשויות הצליחו לתת מידע תוך 20 יום למרות שהחוק אומר 30 יום. הם נתנו עד 20 ימים.

הבנתי. אז רק תסבירי לי, זה לפי שנים פה או לפי - - -

לא, זה לפי לוחות זמנים. עד 20 ימי עבודה - - -

אז למה אני משווה את זה בעצם, לשנים קודמות? איך אני - - -

לא, אין לנו שנים קודמות, אנחנו משווים את זה רק לשנה הזאת.

את מראה לי את תמונת המצב של השנה. כל זה 2017.

נכון.

חשבתי שנראה איזה שיפור אבל אני לא יכול לדעת מזה שום דבר.

נכון, אנחנו עוד לא יודעים להראות שיפור, תראה שכל החוק הוא בתוקף למשך שנה אז אי אפשר היה - - -

טוב, זה תמונת מצב 2017.

נכון. הצוות שעבד עבד בסוף 2017 ואפשר היה להציג לו תמונת מצב רק של 2017, לפני כן החוק לא היה בתוקף. אבל מה שאנחנו רואים זה שעדיין רוב הוועדות. 60% מהוועדות, יכלו לתת מענה לתיק מידע בין 21 ל-40 ימים וגם החלק הנוסף עמד ב-45 יום שקבע המחוקק או קבעה לפחות הארכה שניתנה להם לתקופה הזאת - - -

כן, אבל מה שאני לא רואה זה כמה תיקים נמצאים בכל אחת מהקטגוריות. זאת אומרת, בעיקר מעניין אותי ההקלות ושימוש חורג כמה שם מסך כל ההיתרים.

נכון, אתה לא רואה את זה. אתה גם רואה שבהקלות ושימוש חורג זה הרבה יותר זמן לוקח.

נכון.

זה מה שאתה רואה, אכן כן. אז בסוף, במלאות שנה לרפורמה מינה שר האוצר צוות שאני עמדתי בראשו לבחון האם באמת היו תוצאות - - -

אנחנו באים להקשיב למסקנות של ה- - -

אני רק אפתח ואגיד שאני לא מכירה הרבה משרדי ממשלה שאחרי שנה שעשו רפורמה כבר באו ולמדו והפיקו מסקנות ולומדים וחוזרים ולומדים את הדברים האלה. אני חושבת שמגיע פה לשר האוצר - - -

אני אצדיע אחרי שאני אראה את היישום. עד שאני לא רואה את היישום של המסקנות אני - - - זה שיש מסקנות זה לא מעניין.

זה שבדקנו זה כבר - - -

לא, לא, אני רוצה לראות יישום. לא.

טוב.

אוקיי.

אז בוא נתחיל ככה – בוועדה היו חברים, כמובן, אנשים ממטה הדיור אבל גם נציגי השלטון המקומי, גם נציגים מהנדסי הוועדות וגם נציג האדריכלים. רק אומר שחשבנו שאפשר לשלב גם נציג הקבלנים אבל זה לא עבר את הבחינה המשפטית אז אנחנו רק הזמנו אותם לכל הדיונים, הם לא היו חברי ועדה פורמלים.

הצוות זיהה ארבעה אתגרים מרכזיים שצריך להתמודד איתם מכאן ולהבא. אחד, היקף הטמעת הרפורמה. אנחנו מדברים על גם תהליך חדש וגם עבודה מקוונת שהיא עבודה חדשה. זה שני תהליכים קשים שצריך להעביר הרבה הרבה מאוד שותפים בתהליך הזה שנקרא רישוי. יש לנו קבלנים, יזמים, עורכי בקשות, עובדי ועדות מקומיות, הקהל הרחב, יש לנו מצד אחד את כל האנשים האלה. מצד שני הם גם לומדים תהליך חדש כל הקבוצה הגדולה הזאת וגם צריכים ללמוד לעבוד באופן מקוון.

ואנחנו יודעים שבכל תהליך, גם כשמשנים תהליך בלי לעבור למקוון בהתחלה יש שלב של ירידה ולימוד. גם כמשאירים את התהליך ורק עוברים למערכת מקוונת יש לנו בהתחלה שלב של ירידה ולימוד. ואת שני הדברים האלה ביחד אז אנחנו אומרים שמכל הדברים האלה ביחד הטמעת הרפורמה צריכה עדיין, למרות כל העבודה שנעשתה, לעבור שיפור ושדרוג.

פערי כוח אדם בוועדות המקומיות, היושב ראש דיבר על זה בהתחלה, אנחנו רואים גם פער בידע וגם פער באיכות האנשים וגם פער בכמות האנשים שבכלל יכולה לתת את השירות הזה. אז פה זיהינו בעיה משמעותית.

תהליך ההקלות – בבקשה אדוני היושב ראש, אכן, ישר ככה בלי אפילו להיות חבר צוות עמדת על הדברים המרכזיים. תהליך ההקלות הוא באמת תהליך ארוך הרבה יותר ומשרת הרבה מאוד בקשות להיתר ופחות ניתן לו דגש - - -

דרך אגב, מספרית, מסך כל הבקשות יכול להיות שזה לא הרוב אבל בהיקפים כספיים - - -

גם אם זה לא הרוב זה לפחות 50%.

עזבי אם זה 50% מספרית, גם בהיקפים כספיים אם הייתי בודק גודל פרויקט הייתי מוצא לאין ערוך שאנחנו מדברים פה במסה הגדולה של ה- - -

בהחלט נכון. התמקדנו גם, מטבע הדברים, מכוון שאנחנו בכל זאת - - -

ויש לכם איזשהו כיוון מה עושים עם זה?

כן זה מה שהם עשו, זה מה שהם באו להציג פה היום.

נכון. אני רק אגיד שהתעסקנו גם במתחמי רישוי גדולים מכוון שהדברים צפו ועלו ביתר שאת מתוקף עבודת מטה הדיור בפרויקטים הגדולים של מחיר למשתכן ושם ראינו שבפרויקט של המדינה אפשר אולי לתת אפילו - - -

מה, הסכמי גג למיניהם?

לא, הפרויקטים של מחיר למשתכן הם גם בסוף מוציאים היתר בנייה וגם הם נתקלו בכל אותם קשיים, ולכן הדברים צפו הרבה יותר מהר והגיעו למטה הדיור.

אז בוא נדבר על היקף ההטמעה של רישוי יזמים. קודם כל צריך להשלים את המערכת המקוונת עצמה, היא עדיין לא שלמה, לא השלימו בה את כל המודולים. עדיין עובדים עליה, יש הרבה מה לטייב בה, היא בתחילת דרכה מבחינת היכולת המחשובית יש שם עוד הרבה דברים לשיפור ועובדים על העניין הזה. מי שמטפל בזה זה ממשל זמין ובאמת הם אלו שהקימו את המערכת ואנחנו מקווים שאפשר יהיה בתקופה של שנה-שנתיים להגיד שאנחנו התקדמנו הלאה והמערכת מתאימה הרבה יותר, מבחינת הדור של היכולות האינטרנטיות והיכולות המקוונות, למצב הקיים.

בעיה שנייה שזיהינו זה השקיפות. זאת אומרת, היום מי שיכול להיכנס למערכת ולעבוד דרכה זה עורך הבקשה, זה איש המקצוע, אדריכל, מהנדס, הנדסאי. אבל הקבלן, היזם, בעל הקרקע הוא לא רואה מה קורה. הוא מקבל אמנם עדכונים ב-SMS או במייל אבל הוא לא יכול להיכנס ולראות מה קורה ולצפות בבקשה עצמה. אז באמת אחד הדברים שהצבענו עליהם היה הגברת השקיפות לכלל שותפי - - -

מה זאת אומרת, הוא לא יודע באיזה שלב ה- - -

הוא יודע אבל הוא לא יכול להיכנס למחשב ולצפות - - -

מה הוא צריך היה לראות שהוא לא רואה?

הרי היה נייר אז הוא ראה את הנייר. עכשיו הכל נמצא בתוך המחשב ואם אין לך את הכרטיס של עורך בקשה, כרטיס חכם, אתה לא יכול לראות אותה.

את הדיון שנעשה בעניינו?

לא את הדיון, את הבקשה עצמה, איפה היא נמצאת, באיזה תחנה היא נמצאת. אתה יכול לקבל הודעה היום שהבקשה שלך עברה מתחנה א' לתחנה ב', זו רק הודעה, זה לא - - -

אין סיבה למנוע את העדכון הזה ב- - -

אנחנו מסכימים לגמרי, נכון, נכון, לגמרי צודק. ולכן זה מודול מחשובי, זה לא בעיה מעבר לזה, אבל עובדים על זה וזאת אחת ההמלצות שביקשנו - - - זה גם מאפשר ליזם לדעת אם הוא מחכה לאיש מקצוע מטעמו או שמחכה לוועדה מקומית.

יצירת ממשקים בין המערכות למערכות מקוונות אחרות – זאת אומרת היום בוועדה מקומית, ויושבים פה נציגי ועדות מקומיות, הם עובדים דרך מערכת שמנהלת אותם, מערכת שלהם. ובעצם הם צריכים לעבוד עם שתי מערכות, אחת הארצית ואחת המקומית ומאוד קשה - - -

הם עובדים כפול.

הם עובדים כפול - - -

כולן, כל הרשויות?

כל הרשויות עובדות כפול, זה מאוד מסרבל. כבר התחלנו בתהליכים של ממשקים. בשלב הראשון של המידע כבר יש ממשק מלא ובעצם העובד עובד דרך המערכת שהוא מכיר וזה מתממשק מאחורי הגב של המחשב. התהליך הולך ומתקדם גם לשלבים אחרים, אבל אכן צריך לייצר ממשקים וזה מסרבל מאוד את העבודה, זה גם קשה מאוד לעבוד ככה, זה ברור.

רק אני אשלים – אנחנו מדברים על סוף 2018, תחילת 2019, ממשק מלא בכל התהליך. בין מערכות הוועדה לבין מערכות רישוי זמין.

אוקיי אז זה לא עוד הרבה זמן.

נכון.

המלצה שכיוונה לדעת גדולים. תקצוב הוועדות המקומיות לטובת כיסוי העלויות כי אנחנו יודעים שגם עריכת הממשקים האלה היא דבר שיעלה כסף לוועדה המקומית, היא תצטרך מצידה גם להשקיע, ולכן אנחנו המלצנו על בחינה של תקצוב וסיוע לוועדה המקומית כדי שהיא תוכל להתגבר על הפערים התקציביים האלה. ותמרוץ רשויות רישוי מצטיינות – אנחנו יודעים להגיד, כמו שראיתם, שיש לנו רשויות רישוי שעובדות נפלא ומצליחות לעמוד בלוחות זמנים והן מוסרות את המידע בזמן ומוסרות מידע מלא, ולכן חשבנו שנכון יהיה גם לתמרץ רשויות רישוי מצטיינות ולא רק - - -

יש איזה קטגוריה שאת יודעת להגיד, נגיד סתם, פורום ה-15 הן כולן מצטיינות או ברובן - - -

לא.

זה הרבה תלוי ביושב ראש הוועדה, בכוח האדם שיש לרשותו, בנחישות שלו - - -

זה יכול להיות גם מועצה קטנה ויכול להיות גם רשות גדולה.

נכון. אני אתן לכם דוגמה את חוף אשקלון, מועצה קטנה, נותנת שירות מעולה לתושבים. אשדוד נותנת שירות מעולה לתושבים. אנחנו רואים שדווקא ועדות קטנות שיש שם כוח אדם שיתלהב ומיינדד לעניין - - -

אשדוד היא לא קטנה מן הסתם.

נכון אבל - - -

אשדוד קטנה?

אשדוד היא לא קטנה אבל נתתי דוגמה את חוף אשקלון.

אוקיי, אז זה לא שגודל פה קובע אם מצטיינים.

להיפך, לפעמים הגודל הוא חיסרון כיוון שבתוך הרשות עצמה אתה צריך לעבור הרבה מאוד גופים. מים, ביוב ואת כל הגופים. בוועדות קטנות, רשויות קטנות, זה בנאדם אחד שנותן את כל המידע פעם אחת. ברשויות גדולות אתה עובר הרבה מאוד גורמים אז זה לוקח יותר זמן. אז זה לעניין ההטמעה.

הנחיות מרחביות ראינו שהן גורם שצריך לטפל בו בצורה מאוד מקיפה. בעצם כדי למנוע את מה שבעבר היה, בתיאום עם מהנדס הוועדה נקבע בחוק שהוועדה המקומית מכינה הנחיות מרחביות וקובעת את הדברים האלה מראש - - -

כמעט הכל צריך לשפר.

לא את הכל, יש דברים שהם בסדר, אבל כן צריך לשפר. אנחנו ראינו שוועדות מקומיות פשוט לקחו את זה מאוד רחוק. או שהגזימו עם רמת, אנחנו צוחקים, הידית מזהב וגדר מאלומיניום, אבל נכנסו באמת לרזולוציה מאוד מאוד מאוד גבוהה בהנחיות המרחביות האלה והכניסו שם דברים - - -

אצלנו גם מתייחסים לצבע הרעפים וצבע החלונות.

נכון, נכון, אז נכנסים פה לרזולוציה מאוד מאוד גבוהה. זה מכביד מאוד ודיברת על ייקור הבנייה ועל ייקור התהליך שמכביד מאוד גם על העלויות של הבנייה. אז זה נושא שאנחנו לקחנו אותו לתשומת לב ואנחנו עושים עליו עבודה ולימוד של ההנחיות המרחביות והטמעה גם מה מקומו בהנחיות מרחביות ומה לא מקומו. וראינו ש-Pre ruling שמענו הרבה מאוד גם את הקבלנים וגם את האדריכלים שלא מספיק להם לקבל מידע יבש אלא Pre ruling יש בו הרבה מאוד דברים חיוביים. הדו שיח הזה בין הצדדים יש בו יתרונות מאוד גדולים אז גם על זה המלצנו.

ושיתופי פעולה – ככל שאנחנו נאפשר לצדדים להכיר, ללמוד, שוועדות מקומיות בעצמן יזמו את ההיכרות עם ההסברה לאנשי המקצוע שלהן, שהם רגילים לעבוד איתם, ככה אנחנו מניחים שיהיה קל יותר לעבור את התהליך. בדרך כלל בוועדה מקומית יש את אותם אדריכלים, עורכי בקשות שרגילים להגיש להם. גם קבלנים מכירים כבר את הוועדות האלה. יותר נכון גם לעשות את זה ברמה המקומית ולא רק ברמה ארצית. אז זה הדברים האלה.

והגורמים שמוסרים מידע – כשמגיעים מהם לקבל את המידע מי הם גורמי החוץ גם פה אנחנו רואים שצריך לתת הרבה מאוד עידוד ולימוד לאותם גורמים. הם לא תמיד משתפים פעולה, הם לא תמיד מוסרים את המידע שלהם בזמן ואז אנחנו נאלצים לחכות להם. אז זה גורם שצריך לתת בו הרבה- - - פה צריך לעשות הרבה מאוד עבודה.

ולסיום יש לנו גם אפשרות לתת פטור מתיק מידע. יש דברים פשוטים שחבל על ה-30 ימים האלה, שיודעים את התשובות מראש כבר. אם הגשת את הבניין והבניין השני שלך הוא בדיוק אותו דבר אין סיבה שתחכה מחדש את ה-30 יום של מסירת המידע אז בחנו אפשרויות ל - - - את רוצה לדבר?

אנחנו בוחנים את הנושא הזה בתזכיר חקיקה שהופץ עכשיו לגבי אפשרות למתן פטור ממידע פר ועדה מקומית. שכל ועדה מקומית אילו נושאים מבחינה היא יכולה לתת פטור ממידע. זה לא יכול להיות ברמה הארצית כי לא הגענו להסכמות, זה יהיה ברמה המקומית.

וזה יאפשר מה?

זה יאפשר לך לדלג על השלב של המידע, על ה-30 יום או 45 יום הראשונים שאתה לא צריך לחכות עד שוועדה מקומית - - -

אני אתן לך דוגמה. לפני כמה חודשים תנועת הצופים גדלה וגדלה והיו צריכים עוד מקום. אז אמרנו בוא ניקח קרוואן, נשים אותו פה ונלך. אז אמרו לי בילסקי, תעצור. אמרתי מה, לא זה צריך רישוי, אמרתי לו קרוואן, תשים קרוואן תחבר מים ושישים. לא, לא, לא, זה צריך כל התהליך. עכשיו תפסנו את הראש, עכשיו אנחנו נסחפים כמה חודשים בתוך תהליך בשביל לשים קרוואן של הצופים באיזשהו מקום, ולכן השכל שנאמר עכשיו זה אומר בוא כל ועדה תחליט מה הם אותם דברים שהיא רוצה ללכת ל- - - ומה הם אותם דברים שכדאי שיהיה כל התהליך.

בוא נדבר רגע על פערי כוח האדם. פערי כוח האדם הייתה סוגיה מאוד מרכזית עם בעיה מאוד קשה שזיהינו, ולכן הצוות בפרק הזמן שניתן לו לא יכול היה לנבור בזה באמת לעומק כמו שצריך, ולכן הוקם צוות משנה בראשות מטה הדיור, מנהל התכנון ואגף תקציבים שבחן את זה לעומק. רותי?

צוות כוח אדם התכנס מספר פעמים לרשות מטה הדיור. עלו מספר נושאים קטגוריים, אני אסקור אותם. אחד, דיברנו על איך אנחנו מגבירים את שיתוף הפעולה עם מוסדות הלימוד, אוניברסיטאות, מכללות. יצרנו כבר שיתופי פעולה עם מספר. המטרה היא בעצם שמי שיוצא- - -

איפה הפערים רק, תתחילי, תעשי סדר.

אז אחד יש מחסור בכוח אדם ברשויות - - - עשינו איזשהו סקר מבחינת תקינה- - -

למשל בודקי תכניות שהיושב ראש דיבר עליהם.

אז בוא ניכנס אליהם, אז מה קורה עם בודקי תכניות?

מחסור בכוח תכניות, יש מחסור שאנחנו יודעים בוועדות מקומיות גם בנושא של בודקי רישוי וגם בנושא של מידענים. זה שתי הפונקציות החשובות מבחינתנו בתהליך - - -

למה המחסור הזה? בודקי רישוי זה הבודקי תכניות?

כן.

אוקיי. ומידענים.

אתה רוצה שאני אענה לך?

לא, ממש לא, לא מפריעים.

אני יו"ר ועדה מקומית, אין להם מושג ולנו - - -

אחרי זה תקבל זכות דיבור. בבקשה, לא מתפרצים. אנחנו שומעים רגע את ההצגה של מטה הדיור ואחרי זה נשמע מנהל התכנון ואחרי זה נשמע.

אז שמענו את הנציגים של הוועדות המקומיות, יכול להיות שזה נובע - - -

אני אשלים את זה, אני סגנית ראש מטה הדיור ואני עמדתי בראש הצוות הזה. גם במהלך עבודת הצוות של ההיתרים ישבנו עם נציגי שלטון מקומי, אנחנו גם עובדים הרבה מול הוועדות המקומיות במסגרת המחיר למשתכן - - -

אז הבנו מה הבעיה. מאיפה היא נובעת?

היא נובעת מכמה דברים. אחד, אני מניחה שזה יעלה פה, אבל נובעת גם בהיבטים מסוימים של שכר, אני מניחה שזאב ירצה להתייחס לזה אחר כך בהמשך. שתיים זה שאני קצת קשה לי להגיד את זה אבל העבודה בוועדות המקומיות היא לא מושכת אנשים לבוא לעבוד - - -

לא מתמרצת כן.

לא, לא לא מתמרצת במובן של שכר- - -

גם שחיקה.

לא, היא פשוט - - -

היא נתפסת כאפרורית ומשעממת.

להיפך היא מאוד מעניינת אך היא נתפסת כ- - -

יש לה תדמית לא טובה או תדמית לא - - - זה גם בעיה של תדמית. ואנחנו גם מתייחסים לזה בפתרונות. דרך אגב, כשעשינו עכשיו את הסקר אצל למעלה מ-80 ועדות מקומיות אי אפשר לזהות חוסר דווקא במקומות מסוימים. אין אפיון לחוסר, זה לאו דווקא ב- - -

אז איך הגעתם לבודקי רישוי ומידענים?

מבחינת - - -

אפיון גיאוגרפי לא - - -

אה, אוקיי, לא. בקטגוריה יש חוסר באופן כולל.

מפוזר על פני כל הארץ.

אז הבנו. מה ההצעה שלכם לפתור את הבעיה של זה.

יש לנו מספר הצעות - - -

אני רוצה ש- - - האם יש מפתח כמה בודקי תכניות לפי - - - יש - - -

כן, בוודאי, בוודאי יש. ככה אנחנו עושים את הסקר - - -

ואז הם רואים שיש חוסר. אחרת איך הם יודעים שיש חוסר.

אני חושב שהבעיה העיקרית פה היא השכר. הם נמצאים בתחתית שרשרת המזון ואנחנו נפנינו לדיאא שהוא סגן בכיר לממונה על השכר ויחד איתו - - - נמצא פה דיאא שהוא סגן בכיר לממונה על השכר ובאמת באופן מהיר מאוד אנחנו החלטנו קודם כל להתייחס לקרוב ל-30 רשויות מקומיות שחתמו על הסכמי גג. כי הרשויות האלה הן, למשל באר שבע 20,000 יחידות דיור ועומס תכנוני גבוה. וכשהיינו אצל ראש עיריית באר שבע, זה לא יאומן, אתה יודע, אני ישבתי שם ואני מכיר אותו מצוין ומעריך אותו מאוד והדבר הראשון שהוא אומר שזה חסם לבנות 20,000 יחידות דיור זה בודקי תכניות. אפשר היום להסתכל, מדינת ישראל משקיעה מיליארדים שם בתשתיות ב- - -

ולא מסוגלת להביא עוד עשרה בודקי תכניות.

ופה, בגלל שאנשים משתכרים 6000 ₪ אף אחד לא רוצה לבוא לעבוד שם, עברו את העומס ש- - -

אז מה הפתרון?

אז דיאא אתה רוצה להגיד את הפתרון שכבר מצאת לפחות לאותם מקומות שיש הסכמי מסגרת?

בוא תסביר את הבעיה בכללותה, למה אי אפשר לתגמל בצורה שונה ואז מה הפתרון.

מערכת הסכמי השכר במגזר הציבורי וגם ברשויות המקומיות היא מערכת די קשיחה. העניין של הקשיחות בגלל ההשלכות רוחב שמצד אחד אנחנו כמעסיקים יש לנו בעיה בקבוצה מסוימת מוכנים לטפל בה בקבוצה הספציפית. כשאתה עושה את ההסכם, מטפל בקבוצה הספציפית הזו פתאום יתר הקבוצות, ומהצד השני, מצד העובדים וההסתדרות לא מצליחים לבלום את הקבוצות האלה. בהקשר של התכנון ובנייה בעקבות הרפורמה בתכנון ובנייה ביוני 2016 חתמנו על הסכם על השלכות הרפורמה שם. גם כן, נתנו תוספות שכר ניכרות לכלל העובדים שקשורים לכל התהליך, אם זה בודקי תכניות, בודקי היתרים, מפקחים, מידענים וכל הקבוצות האלה - - -

מה השכר היום של בודק רישוי ומידען?

היום אם אתה מסתכל על השכר של עובד מתחיל, אנחנו מדברים על שכר שיכול להגיע ל-9000 ₪ כבסיס - - -

ברוטו?

זה תלוי אם הוא מהנדס - - -

עדיין, לפני הברוטו, אני מדבר על הפנסיוני. היום, בוא נגיד ככה, במצב הישן היה 6000 ₪, חמש מנות 6000 ₪ לעובד מתחיל. בהסכם הרפורמה שילמנו 2000 שקל כתוספת שקלית קבועה ועוד 1000 שקל, כלומר סך הכל 3000 שקל כתוספת, 1000 שקל שמותנים בעמידה ביעדים. משהו שאמור לשרת אותנו למשל - - -

בודק תכניות - - -

אנחנו מגיעים ל-8000 שקל, 9000 שקל כבסיס. יש עוד 2000 שקל שהם בסמכות הרשות בעניין של הרכב, בעניין של שעות נוספות. אז אם אני מוסיף ואוגם את הכל ביחד אני יכול להגיע ל-11,000 שקל ברוטו.

כמה בשוק האזרחי הם מקבלים?

לעובד מתחיל אנחנו בסביבה הזו. כשמתקדמים יותר יש שם פערים. אבל פה אנחנו נכנסים לסוגיה יותר רחבה.

במשרד לאדריכלים מי שעושה עבודה זהה כמה מרוויח?

לא יודע להגיד לך, אני לא רוצה לתת מספרים שאני לא מכיר אותם.

מבירור שערכתי עם משרד אדריכלים מישהו שממש מתחיל הוא מרוויח פחות מ-8000 שקל.

מול המתחילים מי שיוצא מהאוניברסיטה עוד אפשר להתחרות והבעיה זה אופק שהם עוזבים.

נכון. הבעיה היא שכשאתה רוצה מידען שימסור מידע זה לא יכול להיות ילד שאתמול סיים, כיוון שאתה רוצה שיעשה עבודה אינטליגנטית וימסור מידע מלא, מדוייק, זה הרבה מאוד אחריות המידע. אז אתה לא לוקח מישהו ש- - -

הילד הזה, יקירתי, עשה גם צבא, גם סיים אוניברסיטה ואת קוראת לו ילד.

אני אומרת שאתה רוצה שם ניסיון. גם הילדים שלי לומדים, אבל אתה רוצה שיהיה לו ניסיון - - -

זה הילד של כולנו.

מילא היה פה מישהו ממפלגת כולנו אבל - - - אה סליחה - - -

השכר של הילד, גם ילד צריך לקבל שכר הולם.

אני עושה ממנו ליכודניק, זו הבעיה - - -

נכון, אבל אם הוא מקבל במשרד פרטי אותו דבר אז את משווה את זה. אנחנו רוצים שמי שימסור את המידע יהיה בעל ניסיון, שידע לנתח את המידע - - -

אז מה שאתה אומר שנתתן 2000 שקלים תוספת בעקבות הרפורמה.

נתנו סך הכל 3000, 2000 קבוע, עוד 1000 שקל שהתנינו את זה בביצועים של העובד. כי אנחנו רוצים גם שהדברים האלה, כל תהליך הרישוי, העמידה בלוחות זמנים- - -

לתמרץ.

בדיוק. לקשור בין הדברים - - -

ואז מה אתם גיליתם בעבודה שעדיין זה לא פתר את הפערים?

אחרי שנתיים בעצם כמו שאמר זאב אנחנו זיהינו שעדיין למקומות שיש מסה גדולה של בנייה כמו הסכמי הגג זה לא נתן מענה מספיק. חלק מהעניין לא רק השכר כי אופי העבודה, ההסכם גג הוא הסכם לתקופה מסוימת, העובד אמור לבוא לתקופה מסוימת וחלק מהעניין שהעובד בא, מתראיין וכל זה, שמבין שהוא בא לארבע-חמש שנים וזהו אז חלק מהאנשים מוותרים על זה. כדי לתמרץ אותם גם לזה יש מחיר שאנחנו אומרים, אתה בא לארבע-חמש שנים, אחר כך אתה נכנס לאי ודאות, גם לזה אנחנו ניתן ביטוי בשכר כך שלתמרץ אותם לבוא למקומות האלה. זה מבוטא בשכר עצמו עם האי ודאות הזו. ועכשיו אנחנו מתמקדים בקבוצות האלה, בקבוצות של הרשויות עם הסכמי גג לתת להן מענה נוסף.

יש פה בודק תכניות.

יש ראשי רשויות תיכף. סליחה, לא שמעתי, אז לגבי - - -

אנחנו עכשיו מתמקדים ברשויות עם הסכמי הגג - - -

אז מה אתה מציע.

אנחנו הולכים לתת עוד תוספת שתבטא את האי קביעות, את הזמניות של החמש שנים האלה של העבודה תחת הסכם גג.

במילים אחרות, אנחנו את נושא השכר בכל אותן רשויות שלקחו על עצמן הסכמי גג ולקחו על עצמן, יש רשויות שמכפילות את עצמן, יש רשויות שהעומס הוא אדיר. העומס הזה יהיה לתקופה מוגבלת בזמן. האנשים האלה שיבואו יועסקו על ידי המנהלת, הם לא יהיו עובדים קבועים של הרשות המקומית, הם יודעים שהם באים לתקופה מוגבלת, הם יודעים שהם מקבלים יותר ואנחנו נגיע ללמעלה מ-12,000 ₪ לבנאדם כזה, ובכך אני חושב שנתנו מענה לנושא השכר. חוץ מזה יש נושאים נוספים שאנחנו מדברים עליהם כמו תדמית. לבנות את התפקיד הזה, לגעת קצת, קצת ציונות, קצת שבנאדם יודע שהוא בא עכשיו לתקופה לבנות, לעשות, הוא לא מתחשב בשעות כי הוא בונה את עם ישראל, הוא בונה את מדינת ישראל, הוא מרחיב. יש פה איזשהו, צריך קצת, כן, גם לנגן - - - כן גם כמו שאנחנו ברשויות המקומיות - - -

אז קודם כל זה פותר אמנם את ההסכמי גג ואני יודע שהאוצר מאוד גאה בהסכמי גג ודוחף אותם חזק, אבל יש לנו גם רשויות שאין להן הסכמי גג ושם גם יש בעיות.

זה נכון אבל - - -

צריך למצוא גם להם פתרון.

זה נכון אבל קודם כל אנחנו צריכים לכל - - - כי רוב הבנייה המאסיבית עכשיו נעשית באותן 29-30 רשויות שיש להן הסכמי גג - - -

שאנחנו מקווים שהיא תיעצר בכלל הבנייה הזאת.

בסדר, אבל בינתיים אנחנו דואגים לשם ואנחנו בוחנים את עצמנו.

למה שהיא תיעצר?

כן, בואי תמשיכי, תמשיכי.

רק נגיד שיש פה שיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה כדי שכבר בזמן הלימודים להפוך את התפקיד לאטרקטיבי. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו מכשירים הנדסאים. זה בדיוק מדבר על הרשויות שאין להן הסכם גג. כי כשאנחנו באים למוסדות להשכלה גבוהה אנחנו לא מדברים רק על רשויות עם הסכמי גג, אלא אנחנו מכניסים את המוטיבציה- - -

כן, אבל מהתחלה אמרת שצריך אנשים עם ניסיון ויותר ותיקים - - -

נכון, אז יש כאלה במערכת אבל הצעירים יצטרכו להתחיל ללמוד מתישהו. זה לא יקרה ברגע. אז בשביל האנשים עם ניסיון הייתה הצעה לבחון איך משלבים גמלאים, איך משלבים אזרחים ותיקים שהם באים באמת עם כל הניסיון ויודעים ויוכלו גם לשלב אותם בתהליך. שילוב של אוכלוסיות מגזריות שיוכלו גם הם לתת מענה לדברים האלה. אז העבודה בנושא הזה נעשית.

אני רוצה לעבור הלאה לתהליך ההקלה. תהליך ההקלה הוא מאוד כואב, אנחנו גם מכירים את הישראלים שאם אפשר יש מסלול שמאפשר להם עוד קצת אז הם ילכו עוד קצת. כי זה תהליך שלא קיים כמעט בשום מדינה בעולם, אני אגיד בזהירות, אני לא מכירה מדינה שזה קיים בה אבל לא בחנתי את כל העולם אז אני אומרת בזהירות בכמעט שום מדינה בעולם. שמנו שני דברים אופרטיביים: אחד שהוועדה המקומית תגבש מדיניות ולא תחליט פר בקשה ובקשה, קבלן וקבלן. אם המדיניות היא לתת תוספת של 20%, 10%, 30% של יחידות הדיור כמו שאפשר לפי החוק, מה שנקרא בסלנג שבס כחלון אז תגידו שאתם נותנים. אם אתם נותנים רק חצי מזה אז תגידו שאתם נותנים, אם אתם נותנים קומות אז תגידו - - -

איפה זה עומד?

אני לא יודעת להגיד איפה - - -

אני אסביר לך. היית ראש עיר פעם?

הציעו לי דרך אגב, אני חייב להגיד, הציעו לי להתמודד עכשיו ברמת גן אבל אני רואה את עתידי פה בבית הזה אז לא - - - לא עשיתי את הפינג פונג שלך.

הדבר הזה, מה שהיא אמרה עכשיו, זה הסוכריות שראש העיר משאיר אצלו פה בחליפה ופעם הוא נותן את השבס ולא נותן את השבס. אם תהיה מדיניות ובעצם ביום המדיניות בסופו של יום כולם כמעט נותנים, יש כמה ראשי רשויות עם ה- - - שעוד פוחדים עם המגורים והם כנראה לא חיים במדינה והם יודעים שהמגורים זו הבעיה מספר אחת שלנו. אני חושב שזה דבר שצריך לעשות אותו. למה זה לא קורה – כי קשה להם מול הרשויות המקומיות.

אם אתה שואל אותי אדוני היושב ראש אני חושב שהנקודה הזאת היא מאוד. אנחנו, אני חושב שהמדינה היחידה בעולם כפי שאמרה שירה, שכל הנחיה פה זה תחילה של משא ומתן. בכל מקום כל פעם כששואלים אותי למה ההליך הזה נמשך בין חמש לשבע שנים – חלק מזה זה שכל התחלה של הליך זה התחלה של משא ומתן וכשאתה מסיים אותו אתה מתחיל עוד פעם. עכשיו שיהיה בריא באמת אדון שבס ושבטח יהיה בריא שר האוצר כחלון, אבל אני חושב שמה שהם עושים ועשו למען מדינת ישראל לא צריך להיות בשבס וכחלון שכל אחד בא לראש הרשות וראש הרשות עכשיו מתחיל איתו משא ומתן אם אני אתן לך או אם אני לא נותן לך. ואם אתה שואל אותי אנחנו נצטרך פה בעזרת הוועדה להגיע למצב נורמלי, להוריד את כל ההקלות. להחליט, מה שבפנים בפנים, מה שבחוץ בחוץ - - -

אז מתי עושים את זה? אני זורם איתך, מתי עושים את זה?

תן לי עוד כמה שבועות ככה, אני עדיין נוסע עם האות למד על האוטו אז אני, אתה יודע, יש לי הרבה רעיונות אבל צריך להיות בטוח שהם גם טובים.

יש הקלות למשל, אתם מסתכלים רק על בנייה רוויה, גדולה, יש הרבה הקלות שאנשים מבקשים רק 10% בקו בניין, דברים קטנים, מחסנים בשביל ממ"דים, דברים כאלה. תאשר תכנית כוללת, תאפשר לכולם לזוז עם הקו בניין הזה פעם אחת לכל היישוב ותגמור עניין. זה בתכנית אחת פעם אחת עושים וגומרים עניין. מסמך מדיניות, כמו שאמרנו קודם מאפשר באמת גם לדעת איפה אתה נמצא ויש לך מדיניות. אז מי שלא נכנס בתוך המדיניות לא מתחיל את המשא ומתן - - -

אבל מה שאומר חבר הכנסת יעקב אשר שאם זה לא יבוא מהשלטון המרכזי כנראה זה לא יקרה.

נכון.

אז השאלה איך עושים את זה כהנחיה.

אז זה השלטון המקומי עכשיו שולח אנשים שישתלטו על השלטון המרכזי ואנחנו - - -

הם מחליפים כסא לשלטון המרכזי וההוא מגיע ואומר סליחה, מי אתה - - -

וניסינו לראות אם אפשר גם בכל זאת במקרים שאנחנו מבינים שאכן נדרשת הקלה לראות איך אפשר להקל בתהליך בכל זאת ולמצוא את אותם מקרים שבהם אפשר יהיה כן לאשר הקלות ברשות רישוי, לא יצטרכו את כל הוועדה. רשות רישוי זה שניים, זה מתכנס מהרגע להרגע, לא צריך פה לחכות, להזמין, סדר יום, עניינים, שיקח הרבה מאוד זמן. אז איזשהם הקלות בכל זאת קטנות, פחות משמעותיות. אם אין התנגדויות שגם יוכלו להיכנס למסלול של רשות רישוי ולא יהיו חייבות להיכנס למסלול של דיון בוועדה. אז זה לנושא ההקלות. יש פה עוד דברים שמדברים על ה- - -

אני פשוט מנסה לראות - - -

אני בשקף האחרון. אולי פחות צריך להיכנס לעניין הזה אבל לגבי חברות מנהלות שעוסקות בעיקר בפרויקטים של מחיר למשתכן, לא בטוח שזה באמת מעניין את הוועדה אז אלה המסקנות האחרונות שלנו ואנחנו מקווים שלמרות כל הכשלים והחסמים שעדיין קיימים בתהליך בכל זאת הכיוון הוא נכון, התהליך נכון, העבודה בצורה מקוונת- - -

לא הייתה לכם התייחסות להרכב הוועדה של הרישוי של העסקים שמאשרת.

הרכב הוועדה הוא המועצה בוועדה מקומית שהיא עירייה. אז מועצת העיר - - -

ועדת תכנון ובנייה.

ועדת תכנון ובנייה היא מועצת העיר ובוועדה מרחבית יש לנו את נציגי הרשות המקומית. לא נכנסנו להרכב, לא זיהינו שזאת הבעיה בתהליך. רשות רישוי שהיא מהנדס ויו"ר זה הרכב מצוין, זה הולך מהר, אין שם פקקים, לא מחכים לדיונים האלה, לא זיהינו שם בעיה.

מאה אחוז. תודה רבה. אני קודם כל רוצה שירה באמת להודות לך. קודם כל שירה, את היית יו"ר הוועדה ואני באמת לא מתעלם מהעבודה, הישג מאוד יפה וחשוב. אני חושב שעלית גם על לא מעט מהנקודות הנכונות ואני פשוט מוטרד איך אנחנו מוציאים את זה בסוף לידי ביטוי. שני דברים שאני רואה כטריוויאליים: אחד, יש כבר מענה חלקי וזה באמת הנושא של המשרות ברשויות המקומיות, בודקי הרישוי והמידענים.

אז נכון שברשויות עם ההסכמי גג שזה איזשהו קמפיין שמובילים באוצר, וזה בסדר גמור, אתם נותנים מענה, עדיין אני חושב שצריך גם למצוא פתרון לשאר המקרים. ואני חושב שבסוף האבסורד זועק וזה לא יכול להיות שעל ה- - - ויש רשויות, מה לעשות, שלא יהיו גם בהסכמי גג, צריך גם להן לעזור ולא במירכאות להעניש אותן שהן לא באו להסכם גג מסיבות כאלה ואחרות. חלקן גם לא יכולות, לא יודע מה, יושב פה תל אביב, הוא לא יכול ללכת איתכם להסכם גג, מה לעשות. ושמעתי ממנו שגם הוא - - -

בתל אביב אין בעיה של העסקה, הם נותנים שכר אחר.

לא, שמעתי שיש להם גם דרישות. בסוף הם מוגבלים למספרים של הרשות המקומית ולא יכולים לתת כמה שהם רוצים, אין מה לעשות.

שתיים, וזה מה שדיברנו פה עכשיו, נושא ההקלות. אני חושב שבפירוש להציב לעצמנו את זה כיעד, לבוא לבנות את ה-90% מההקלות שנכנסות להכניס כבייס, לנסות להגדיר זה כולם מקבלים, מה שכולם במילא מקבלים לחסוך ואז נוכל באמת לגעת סוף סוף במסלול הקשה. אתה מבין את העניין בדיוק כמוני, אתה מבין את המשמעויות. ואתה יודע מה, אני חושב שכולם יסכימו שאת ה-10% או ה-20% של האקסטרה לא לקבל רק בשביל לגמור את זה ב-90 יום האלה שדיברנו עליהם. הרי זה מה שהיינו רוצים. אז זה משהו שאני חושב שבהחלט, זאב, אתה צריך לראות איך אתה מקדם את זה אבל זה לפחות דעתי.

לפני שנלך לחברים שיושבים, חברי הכנסת מישהו רוצה, בבקשה, לפי הסדר. אכרם חסון, בבקשה.

בוקר טוב. אדוני היושב ראש, זה דיון לא רק חשוב, מבורך. פעם ראשונה בוועדה הזאת אנחנו שומעים גוף שהלך על רפורמה ו- - - תוך שנה הביא לכאן מסקנות ואמר שאני רוצה לשפר ולקדם. תמיד מה שקורה לנו אנחנו תוקפים את הפקידים, את מי שממונה על הדברים, שלא מבצעים בשטח ולא נשמעים להוראות הוועדה. ולכן זה דיון חשוב - - -

אני רק רוצה להגיד שלא נתלהב, לפני שבוע היה דיון על חמישה יישובים, לא היית פה זאב, אבל העברנו מסר מאוד ברור. בדיוק בסגנון שאתה מדבר עליו.

כל הכבוד. אני רוצה גם לברך את ידידי זאביק, שאנחנו תלמידים שלו, זה שעזב עיר מצליחה ובא לקדם זה מעיד שאדם רוצה לתרום לעם ישראל ולמדינת ישראל ואנחנו מברכים וסומכים עליך בעיניים עצומות.

תרשה לי כבוד היושב ראש, אני בשנתיים האחרונות ייצגתי את שר האוצר בכל המגזר הדרוזי והערבי בנושאי תכנון ובנייה ועבדתי מול האישה המיוחדת הזאת שעשתה עבודת קודש במנהל התכנון ביחד עם הצוות הנהדר ואני אומר לכם מתוך השטח, רק ביום שישי קיימנו פגישה עם ראשי הרשויות וראשי המגזר, הם אומרים שמה שעשו בשלוש השנים האחרונות לא נעשה במשך 40 שנה במגזר הלא יהודי במדינת ישראל. ליישובים לא היו תכניות מתאר משנות ה-80 והיום העשייה היא רבה, ולכן אני רוצה לברך אתכם, באמת כל הכבוד.

אבל אני רוצה להעיר על כמה דברים שאני נתקל בהם. הנושא למשל - - -

סליחה, פשוט קראו לי לרגע לוועדת הכנסת.

(היו"ר יעקב אשר)

אין שום בעיה. רישוי זמין זה לא כל כך רץ במגזר הערבי בארץ. ולכן אני ביקשתי שנחזיר את הרישוי הרגיל ביחד עד שנקדם. אם נעצור את הרישוי הרגיל אנחנו לא נתקדם, ולכן זה חשוב לנו מאוד. דבר שני, לא תמיד נותנים פיצוי לוועדות התכנון על כל הרפורמה שהם עשו. למשל, אני אתן לכם את דלית אל כרמל, עוספיה, רכס הכרמל, אני במקרה הייתי גם יושב ראש ועדת התכנון המקומית בעבר הרחוק. מ -- - שם מתקשה לקבל מענקים על כל מה שעשה כי עשה לגליזציה וקידם תכניות בצורה מאוד אדירה ואנחנו מבקשים שגם יתוגמלו כי רק ככה, כי הרשויות בסוציו אקונומי נמוך, הרשויות לא יכולות לתת שקל אחד, מחציתן עם חשבים מלווים ופושטי רגל, ולכן זה חשוב שוועדת התכנון תתקדם.

דבר אחרון שאני רוצה לבקש מכם, תמנעו את הבירוקרטיה של כיבוי אש. אני מטפל בתיק של מוסד שכבר שלוש שנים מחכה לכיבוי אש. המוסד הזה נבנה על ידי אדריכלים ומתכננים מהשורה הראשונה במדינת ישראל. אבל מה שעושים להם זה מוות וזה האישור היחידי שחסר. לא חסר להם שום דבר, שלוש שנים אני פוליטיקאי, רץ ולוחץ וכל העולם ואני לא יודע למה הבירוקרטיה הזאת צריכה להמשיך לתעתע באזרחים. כל הכבוד לכם, אנחנו גאים בכם.

תודה רבה. לאה פדידה.

תודה כבוד היושב ראש. כמי שהייתה הרבה שנים בוועדה לתכנון ובנייה זה מקום שאתה לפעמים מרגיש חסר אונים כשאתה שולח תושב הלוך וחזור והלוך וחזור וכנבחרת ציבור אתה גם גר באותה עיר אז גם תופסים אותך בכל מקום, במכולת, בסופר וכן הלאה והקושי הוא גדול. אני חושבת שהתהליך הזה של יש בעיה, בוא נשב נראה איך פותרים אותה ואחר כך שנה עושים משוב ובודקים אז ישר כוח. והאמת היא ש- - - כשאתה בא מהשלטון המקומי ואתה יודע לקחת את החסמים ולשים אותם במקום ולפתור אותם.

אבל אם אנחנו לא נשים את נושא ההקלות במסלול ירוק יותר אנחנו חוטאים למטרה. רוב הפניות לוועדה המקומית, לא לוועדה המחוזית היא על הקלה. רוצים ל- - - כביש, יש צדי, מרחק מהקיר, מרחק מהגדר, קצת הקלה באחוזי בנייה, בגובה. וזה תהליך שאותו בנאדם לוקח לו לפעמים, ליוויתי מישהו שנתיים וחצי על הקלה. יש כאלה שכבר לא שמים עלינו ובונים ואז אנחנו עושים צווים ועושים אישור בדיעבד ועושים אישרור - - -

זה לקח הרבה זמן בגלל התנגדות?

זה לוקח הרבה זמן ראשית עד שזה מגיע לוועדה עצמה. ההתנגדות לא לוקחת הרבה זמן כי המתנגדים מגיעים, טוענים את ההתנגדות שלהם, אנחנו שומעים ומקבלים החלטה. אם המתנגד לא קיבל את ההחלטה אז הוא ניגש ערר למחוזי אבל זה לא נתקע בוועדה לתכנון ובנייה העירונית. זה לא. אבל להגיע לשם, להגיע לשם זה המון - - - גם הקטע שצריך סיור, חייב לשלוח סייר יחד איתו. פיקוח וסיור למקום. וגם את זה חסר - - -

זה - - - המקום מה שנקרא, זה לא מה שחייב.

כן, לא מחייב.

אני לא יודעת, לכן אני אומרת שבחנתם הרבה סוגיות, אני מציעה שאת הסוגיה הזאת תשימו לכם כיעד לבחון שאנחנו - - - נוכל לתת שירות ושאותו אדם שרוצה לבנות ידע כן או לא. אני לא מכתיבה את התשובה מראש אבל ידע כן או לא בזמן סביר. לפעמים אנשים מחליטים למכור בית בגלל זה. אם הם לא יכולים להרחיב עוד חדר אז יש להם את הרצון שלהם, אז בואו ניתן מענה. השאלה הבאה היא שאלה, הרבה עובר עכשיו לדיגיטציה, האם אפשר גם בשפה הערבית להקליד את כל ההיתרים והאישורים.

עדיין לא.

לקחת לו את הנאום זה לא יפה.

כי - - -

את צודקת לגמרי, הבעיה היא לא - - - אבל לא בטוח שבצד השני יש מי שיודע לקרוא את הערבית לכן זה לא כזה פשוט.

תודה לאה. בבקשה חבר הכנסת.

תודה אדוני היושב ראש. אני תחילה רוצה לברך את היושב ראש החדש, זאב שהיה חבר שלנו בכנסת ה-18 והיה ראש עיר מוצלח והוא בחר גם בתפקיד החדש שהוא חשוב מאוד. באמת חשוב. משום שהעניין של הדיור ושל הבנייה אני חושב שהוא הדבר הראשון של כל אזרח, במיוחד האזרחים הערבים שיש להם הרבה בעיות בתחום הזה. יש משבר דיור ברוב היישובים הערביים ובאמת את המסקנות של הוועדה אני מקווה תחילה שהן ייושמו ולא - - - בסוף שלא יהיו מכשולים שנחזור לשיטה הישנה.

משום שבאמת מה שקורה היום הוא סבל של בני אדם שרוצים להרשות את הבניינים שלהם, את הבתים שלהם, אבל הם נתקלים בבירוקרטיה מסורבלת, מסובכת שבסוף יוצא להם אולי משתלם אילו בנה ללא רישיון היה יותר טוב. לצערי הרב משום שבגלל משך הזמן הארוך הוא בגלל כל הדברים שהוא חייב ללכת לפה, לשם, לוועדה הזו, אתה צריך את קצה הביוב, את הרישיון של המכבי אש, את כל הדברים האלה שהם רק מסבכים אותו ונטל על האזרח. אני מקווה באמת שאת המסקנות האלה עם כל הכבוד ליושבת ראש הוועדה ולכל הוועדה על העבודה שהיא מאוד יעילה ואני מקווה שרק תביא תועלת לכל האזרחים ולכל התושבים. בהצלחה עוד פעם.

(היו"ר יואב קיש)

תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. קודם כל אני באמת רוצה לברך את זאביק, אני חושב שהוא האיש הנכון במקום הנכון. צריך גם להודות לקודם שעזב, אמנם לא עשינו מסיבת פרידה ובוא נאמר שהיו לי איתו גם כמה ויכוחים דיי מעניינים - - -

הייתה פה מסיבת פרידה שהוספנו שנה לותמ"ל, הוא פה הרגיש מסיבת פרידה אביגדור. כן, זה נחסך ממך - - -

במסיבה הזאת היינו, אולי הכיבוד - - - אבל באמת גם לברך אותו על הדברים שנעשו. כי באמת מי שקצת נמצא בתוך הנושאים האלה של תכנון ובנייה יודע שאנחנו נמצאים היום בתקופה חסרת תקדים מבחינת כמות התכנון, ממלאים את מחסניות התכנון בהיקף חסר תקדים שאין ספק שהוא יביא בסופו של דבר גם להיצע גדול שיביא בסופו של דבר גם להורדת מחירים. לצערנו הרב לוח הזמנים הפוליטי של בחירות לא תמיד הולך עם לוח הגאנט של הדבר הזה אז יכול להיות שההורדה יותר זה כבר יהיה אחרי הבחירות הבאות אבל בינתיים אנחנו רואים את המגמה ואני מברך את אביגדור יצחקי על עבודתו.
ואני מאחל לך זאביק הצלחה, אתה תשמע אותנו גם בחלקים המקצועיים וגם לפעמים בחלקים שאנחנו צריכים לייצג את הציבור שלנו ואני לא אעשה את זה עכשיו, אסנת מהנהנת בראשה, לגבי הנושא של מצוקת הדיור החרדי, אני לא אעשה את זה עכשיו.

מה שאני כן חושב שאולי דבר שקצת לא דובר פה בוועדה כרגע כי את הסברת שזה יותר מול החברות המנהלות וכו', אבל יש פה גם את החברות המפתחות. זאת אומרת אחת הנקודות שאני חושב שכן היה צריך לעשות על זה דיון זה דווקא הנושא הזה שמתכננים, תכננת, הוצאת היתרים, אין ממשק בין ההתקדמות של הפיתוח - - -

פשוט דילגנו על ה- - -

האמת שזה בגלל שהיית ראש עיר אתה מבין את החשיבות של הדבר הזה, אבל בהחלט אנחנו עושים על זה עבודה וזה נכון מאוד במדינה - - -

לא, לא, זה שאתם עושים ודאי - - -

פשוט דילגנו על החלק הזה כי זה טיפה מורכב.

אני ראיתי שזה נמצא ושמעתי אותה אומרת שזה כבר חלק יותר ביחסים בין החברות המנהלות שזה יותר קשור לפרויקטים גדולים. אבל אדוני היושב ראש ואדוני ראש המטה, הנושא הזה הוא באמת - - - הנושא הזה שלפעמים אתה מגיע למצב שבו יש כבר את הדירה פחות או יותר, הגמר כבר נעשה, הפיתוח עוד רחוק, אין מדרכות, אין כבישים, שלא לדבר על מוסדות ציבור. כל הרעיון בעצם של הסכמי גג היה כדי לעשות את הכל כדי שיעבוד לא בטור אלא שיעבוד במקביל - - -

זאת אומרת הפיתוח נתקע בסוף.

יש בעיות. אני לא מאלה שבאים וזורקים האשמה והולכים הלאה. זה מורכב מאוד כי אתה צריך לדעת לתכנן את התזמורת הזאת בצורה הזאת. כאן יש מקום גדול לשיפור, אולי זה האתגר הגדול שעומד בפניך כרגע זאבי, לראות שהדברים האלה יבואו ביחד. כי בסופו של יום מי שמתמודד אחר כך עם התושבים זה לא משרד האוצר זה ראשי הרשויות. הם מתמודדים שאין להם את המוסדות ציבור, הם באים עם ילד נופל במדרכה שעדיין לא קיימת וכו' וכו'.

לכן אני חושב שהנושא הזה יכול להיות ששווה דיון נוסף, יכול להיות שאנחנו יכולים גם לעזור לכם בעניין הזה. כי אני מבין שזה מערכות שהן מערכות גם חוזיות וגם מערכות של מתי אתה יכול לאשר את זה אבל זה הרבה רצון טוב של האוצר להקדים פיתוח. השאיפה שלכם צריכה להיות שחלק הארי של הפיתוח, ודאי הדברים התת קרקעיים, ואת הריבוד האחרון תשאירו ליום הכניסה. אבל עד הריבוד האחרון הכל צריך להיות מוכן, זה דבר מאוד חשוב.

ואני גם מצטרף לדעת חבריי, ואמרה זאת גם חברתי, חברת הכנסת פדידה, לגבי נושא ההקלות. צריך אבל בזהירות מסוימת כי הקלה זה גם המקום שבו האזרח יכול לבוא ולהגיד שזה מפריע לי אבל - - -

זה הסיטואציה היום. תראה לאן הגענו.

כן, אבל מה שאמרה לאה היא בעצם באה ואמרה שלפחות המערכת תעשה את זה מהר. זה מפריע – תוריד. כן טובה ההקלה – תתן, לא טוב – אל תתן. אל תמשוך את זה שנתיים-שלוש.

לגבי נושא שבס וכחלון – חברים, או שתהיה החלטה גורפת של קטמים, אפילו יחליטו על קטמים, יש ערים שאולי יחליטו אצלכם במנהל התכנון ששם לא צריך את השבס, נגיד שיהיה. אבל לא יכול להיות שכל ראש עיר, ואני אומר לך את זה אני, כשהייתי ראש עיר לא אהבתי את זה, גם לא רציתי שלמהנדס שלי יהיה את זה. זה משהו בחליפה כזה, אופס זרק לו טופי אחד, נותן לו שבס בבניין הזה - -

יכול להיות שאפילו - - - לא יודע את זה - - -

- - בניין ליד לוקח לך שנתיים לשכנע את מועצת העיר שיתנו לך שבס. מה, הוא בנה, קיבל שבס. זה חייב להיות - - - אם אנחנו באים ואומרים שאנחנו חושבים שצריך להרבות דירות והכל צריך לתת את זה לכולם. אם יש מקומות מסוימים שזה קטסטרופה תכנונית עד רבה. תעשו קטם, פה אין שבס, נקודה, לפחות נדע.

אני יכול להגיד לך דבר אחד – הרי אנחנו מדברים, דיברנו על זה שצריך שכל ההקלות יהיו כמכלול ולהקל. הרי רוב הדברים ש- - - לא יודע רוב, אבל שבס כחלון זה אחד הדברים המהותיים. אם בוא נתחיל בזה, נלך בשיטה של יעקב אשר, בוא נגדיר מדיניות ובוא נלך על שבס כחלון ככלל אלא אם רשות מסוימת רוצה להתנגד לאזורים שהיא תתן - - - על זה ואז גמרנו. יהיה אזורים שאסור שלדעתי כמעט ולא אם בכלל ולפחות נפתור את הבעיה. מגיש היתר – וואלה שבס כחלון יש לו הוא כבר מגיש. אז אם עכשיו קו 10 ס"מ קו זה - - - אתה יודע מה, אבל כולם נתקעים על השבס כחלון הזה.

עוד נקודה אחרונה אדוני היושב ראש לסיום. בנושא כוח האדם, זאת אומרת הנדסאים או יותר נכון גם אדריכלים. יש הרבה מאוד אדריכלים צעירים שנכנסו לשוק גם מהמגזר החרדי ואני נחשפתי לזה דווקא מתלונה שהגיעה אליי על איזשהן תקנות שהולכות להגיע, כנראה על פי דרישת מועצת האדריכלים וכו', ואני חבר של כולם, מכיר את כולם גם כן, של להגביל בעצם, אתה יודע, אחד שהוא רק אדריכל והוא לא רישוי אז הוא יכול עד קומות מסוימות, ארבע קומות, חמש קומות.

חברים, יש פה דור מוכשר ומצוין ואתם צריכים את האנשים האלה. תנו להם, תשימו פיקוח, שימו עין מה שנקרא במקומות שצריך עין. אתם צריכים לשחרר את המקצועות האלה, לא להגביל אותם, לא להפוך את זה למועדון - - - אני לא רוצה להפוך את הדבר הזה שאדריכל רישוי למועדון כזה סגור שיכול להגיש תכניות בניין גם מי שלמד אדריכלות, צריך להתמקצע יותר, יתמקצע יותר, תפתחו את זה כי גם אתם צריכים את כוח האדם הזה כדי למלא את המחסניות האלה וגם הם צריכים עבודה. ואתה מכניס אותם לשוק, הם יתמקצעו בהמשך הדרך. תודה רבה אדוני.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע נציגים שיש פה גם של השלטון המקומי, עורך דין דודי אריאלי, ראש מועצה מקומית קריית טבעון, בבקשה. אתה רואה, הגיע תורך, לא צריך להתפרץ.

זה בסדר, פשוט זה היה משהו ספציפי. האמת שיש לי הרבה הערות אבל אני אצמצם כי הבנתי שהדיון קצוב בזמן. קודם כל אני מציע לך, אדוני, לבקש נתון מאוד חשוב, אפשר לקבל לכל ועדה ממוצע הימים, כמה זמן לוקח לוועדה להוציא היתר בנייה, כל ועדה - - -

ברור, אחרת הם לא היו יכולים לעשות את הגרף שהם עשו, זה היה מבוסס על כל הוועדות.

כן, אבל הנתון החשוב ביותר לא הובא לכאן שהוא מה קרה לפני תיקון 101 ומה קורה אחרי תיקון 101. כי למעשה הכוונה של - - -

היה את המידע הזה גם קודם, זאת אומרת זה מידע - - -

לא, לא היה.

הם אומרים שאין להם את זה.

אפשר לארגן את זה זה קל מאוד. אני יודע שאני תמיד מבקש את זה כל סוף שנה, אני מבקש את זה מהמהנדס שלי ואני מקבל את זה וככה אני יכול לבצע מעקב. צריך להבין שהבקשה לתוספת מידע עם זה שמאחוריה הכוונה טובה ונהדרת, עדיין זה תוספת שלב. זה תוספת שלב בתהליך. לכן הדרך לבחון בשורה התחתונה אם זה הצליח או לא זה לקבל את הממוצע של קבלת ממוצע הימים שלוקח להוציא את ההיתר מהרגע שהגשת את הבקשה לקבלת מידע ועד שההיתר יתקבל בפועל. זו הערה - - -

אני אגיד שאני לא מסכימה איתך כיוון שאם היית מקבל את המידע זה בתוקף לשנתיים - - -

אני אתן לך להתייחס לכל דבריו אחר כך. רק בוא נשמע אותו. אנחנו רוצים להקשיב לך- - -

אני כיו"ר ועדה מקומית מבקש את הנתונים האלה, מקבל אותם בקלות, אני אמליץ לך לקבל אותם אם אתה רוצה לראות את הנתונים האמיתיים.

הערה שנייה זה הנושא של התכנסות של ועדת המשנה. הרי יש את מליאת התכנון שזה כל חברי המועצה, יש את ועדת המשנה ויש את רשות הרישוי. אני מציע לכם לשקול שוועדת המשנה לא תורכב מנבחרי ציבור. היא תורכב מאותה ועדת שלושה שנכנסה ב-10-15 שנה האחרונות והחליפה את ועדת רכש והחליפה את ועדת התמיכות. היתרון בזה - - -

רואים שהוא תיכף יעזוב את השלטון המקומי אחרת זה לא היה - - -

יפריטו גם את תפקיד ראש העיר בסוף - - -

אני לא מסכים ואני אסביר.

רגע, העמדה שלך זה מקובל על השלטון המקומי? אני רוצה לדעת. כי הבנתי שאתה מייצג אותם, מירה, רצית שהוא ידבר אז השאלה אם העמדה הזאת מייצגת את השלטון המקומי.

לא בהכרח.

את הנקודה הזו לא ביררנו.

אוקיי. הצעתך, מאה אחוז.

יש את הוועדה של תכנון ובנייה בשלטון המקומי, אני עומד בראשה, לא הבאתי את זה. ניצלתי את הדיון הזה כדי להביא כמה רעיונות ולהסביר ש- - - תראה, נבחרי הציבור הם עובדים בהתנדבות. זה לא תמיד הוגן לכנס אנשים פעם-פעמיים בשבוע והרבה פעמים הם גם חשופים ללחצים שאפשר לפתור אותם מהלחצים הללו. גם הרבה יותר נבון שהם יעסקו כמליאת תכנון בסוגיות מאקרו יישוביות ולא בסוגיות כמו שנאמר כאן - - -

מי זה רשות הרישוי? זה רק מקצועי?

יושב ראש הוועדה המקומית והמהנדס זה רשות הרישוי.

למה לשים פוליטיקאי שם?

לא, זה לא נכון. זה לא פוליטיקאי. ראש המועצה הוא אדם שיש לו הסתכלות מאוד מאוד רחבה על היישוב ו/או על העיר - - -

וחברי המועצה לא?

יש להם, אבל אני שוב אומר, ועדת המשנה זה אנשים שהם מתנדבים, הם לא עובדים בשכר, לא תמיד זה נכון לטרטר אותם.

תן להם שכר.

אני אומר את דעתי ולא חייבים לקבל אותה. היתרון בוועדת משנה מקצועית זה גם בהגדלת תדירות התכנסות הוועדה שזה אחת הבעיות הגדולות ביותר.

הערה רביעית זה הנושא של בודקי ו/או בודקות תכניות. יש בעיה באמת עם השכר ואני שמח שמטפלים בזה. אבל יש גם באמת בעיה שקשורה במשהו הרבה יותר מהותי שנגענו בו בדיון על הסכמי הגג. קודם כל כמו שאדוני אמר אז בחישוב פשוט רק יש 257 רשויות אז למעשה 230 הן לא מקבלות את הפתרון של עזרה בתקצוב. אגב, לאלה שאין הסכמי גג יש עזרה בתקצוב, לנו יש עזרה בתקצוב אבל היא מוגבלת לשלוש שנים. לכן רשויות, במיוחד במגזר הערבי שמצבן הכלכלי הוא לא טוב הן יחשבו פעמיים הם הן רוצות לשאת בנטל שלוש שנים ואחר כך להתחיל לשאת בנטל לבדן. אז זה נקודה למחשבה שאם רוצים לבוא ולאפשר בודקי תכניות לתקופה - - -

זו לא נקודה למחשבה, זו בעיה שלא טופלה, הבנתי שיש איזשהו כיוון עם ההסכמי גג וכמו שאמרת יש 230 לפחות ראשי רשויות אחרים שלהם לא נתנו מענה. אני לא יודע אם מה שאתה מציע זה נכון, אולי יש פתרון אחר אבל צריך לתת מענה גם - - -

רק הערה, אני רוצה לחזק אותך דווקא בעניין הזה, כי זה לא רק כסף, יש פה גם עוד אפשרות. אנחנו יודעים שראש רשות לא יכול להשתמש מכספי פיתוח לשוטף נכון, אבל יש אישור של משרד הפנים שנותן עד 12% או 14% מכספי הפיתוח גם לממן מהנדסים ופקידים ומה שצריך לצורך העבודה השוטפת של הפיתוח. זאת אומרת של זה. מאחר והיום הנושא הזה של תכנון הוא דבר חשוב יכול להיות שצריך גם במקביל לתת איזשהו סיוע מסוים - - -

זה לא רק הכסף, זה הלנת שכר אתה מבין. את העוד כמה אלפי שקלים, רוב המקומות יסתדרו. אני מסכים איתך ש- - - הרשויות הערביות אולי - - -

לא לא פשוט שיסתדרו כי זה עושה לך אפקט דומינו בתוך המערכת. אני חושב שגם תקציב לתת אבל גם אפשר להשתמש בחלק של הוצאות הפיתוח.

טוב, בבקשה.

אז מטעמי הגינות צריך להגיד שמטה הדיור הוא כן נרתם ותקצב בודקות למשך שלוש שנים אבל בסוף השלוש שנים זה עלול להיות מצב שהנושא הזה יסתיים ולא יהיה תקציב, אז צריך לתת את הדעת על זה.

הערה חמישית – אני ממליץ לבטל את תקנות שבס. התקנות הללו הן אנטי תכנון. אני כבר לא מדבר על סוגית טוהר המידות שהיא בעייתית כשלעצמה אבל צריך לבטל אותן במיוחד במתחמי דיור חדשים. אני נמצא עכשיו בסיטואציה שאני נדרש להגדיל שכונה בשכונה של 522 יחידות דיור ואם אני, אני כמובן, לא רק שאני הקדמתי וכתבתי עוד לפני שרמ"י הוציאו את המכרז שאנחנו לא ניתן את זה אז הלכנו עם זה צעד אחד רחוק ואנחנו גם כעת עומדים על המשמר.

הבעיה המרכזית היא שהקבלנים הולכים להגיש את ההיתר בהתאם לשבס ואת להתקוטט איתנו בוועדות ערר. ומה המשמעות של זה – שהשכונה תקום שנה-שנתיים מאוחר יותר. ומה המשמעות הכי קטסטרופלית? שאם בערר הם ינצחו יוצרו בעיות תחבורתיות נוראיות, פשוט נוראיות. וזה מה שהתכוונתי לאנטי תכנון. כשאתה עושה תכנון של מתחם דיור חדש אתה עושה בה"ת, אתה עושה בדיקת התכנות תחבורתית ואתה בונה את ההיתכנות התחבורתית לפי כמות יחידות הדיור. ביטול מוחלט של שבס יפתור המון המון המון בעיות ואני מבין ש- - -

אני יכול להגיד לך ההיפך. אני חושב שאישור מוקדם של שבס כחלון והגדרה נגיד שתוך ששה חודשים או בכל תכנית חדשה ראש מועצה צריך להגדיר אזורים שבהם לא יהיה ואז אתה נותן גורף ובמקום שלך אתה תגיד תשימו לב ולתת את הסמכות, להגיד שאיפה לא יהיה, לא יהיה, אין מה לבקש. ואז כל הקבלנים שמתמודדים שם על רכישת קרקע יודעים שלא יהיה. יודעים מראש ואין פה עניין של שיטת מצליח. אני מסכים איתך שצריך למנוע את האי ודאות.

בסדר גמור. הערה אחרונה, לא דיברו כאן על אכיפה. אני חושב שלכאורה זה לא רלוונטי אבל בעיני בעקיפי עקיפין זה כן רלוונטי, צריך לתקצב גם מפקחים נוספים. כי גם כשאתה, אני לא מדבר רק על אכיפה של חריגות בנייה, גם את הנושא של התאמה בין מה שנרשם בהיתר לבין הבדיקה בשטח של הבנוי על מנת לתת טופס ארבע זה מאוד מאוד חשוב. ברגע שיש לך מעט מאוד מפקחים אז התהליך של מתן טפסי ארבע למטרות אכלוס הוא הרבה הרבה יותר איטי, גם בנייה רוויה, גם בבנייה לא רוויה. וגם את זה אני מציע לכם לשקול לתקצב. זה נושא מאוד מאוד חשוב. תודה רבה.

תודה רבה. אודי כרמלי, עיריית תל אביב יפו, בבקשה.

בוקר טוב לוועדה. אני סגן מהנדס העיר של עיריית תל אביב יפו ומנהל את אגף רישוי ופיקוח על הבנייה. קודם כל ברכות ליושב ראש מטה הדיון הנכנס, בהצלחה. וגם ברכות לוועדה, אני חושב שהדוח שהוגש לוועדה עלה על מרבית הבעיות. יש לי המון מה להגיד כאן על הרבה נושאים שנאמרו כאן ואני לא אגיד אותם.

אני אדבר על דבר אחד בלבד שאני חושב שהוא הפיל שנמצא כאן שכולם מדברים עליו אבל צריך לעשות כאן מעשה אמיץ אחת ולתמיד ולתקן את העיוות הנורא הזה שקרה בחוק הישראלי לפני 20 ו-30 שנה. ארבע אותיות האלה שממררות את חיינו – הקלה. תבטלו את המוסד הזה, תעיפו את תקנות סטייה ניכרת מכל התהליכים. אנחנו הגענו למצב שבו בישראל אין תהליך רישוי. אין רישוי בישראל. יש תהליך תכנוני שמתמשך מהתכנית האסטרטגית עד לויכוח על צבע הדלת בבית שבו אנחנו בונים. וזה תהליך תכנוני. כי בתהליך תכנוני זה תהליך שבו יש תשומות ויש תוצרים.

תהליך רישויי – כמו שמתנהל בעולם הגדול, וכל אדריכל שעובד בעולם הגדול בא בתדהמה ואומר לי, אבל אודי הייתי עכשיו בארצות הברית, הגשתי, תוך ארבעה חודשים קיבלתי היתר, הייתי במזרח אירופה תוך חודשיים היה לי היתר על השולחן. זה בגלל שכל המוסד הזה של רישוי בנייה הוא מושג טכני, קצר, יעיל ללא שום סימני שאלה ואנחנו רק הולכים ומוסיפים סימני שאלה. ואני חושש מאוד מהדיון כאן שהמגמה לא ברורה לכולם. כי אני כאן עדיין שומע רצונות להוסיף סימני שאלה, להקל על ההקלות. אל תקלו על ההקלות, תסגרו את ההקלות, תהפכו את תהליך הרישוי לתהליך ברור, ודאי, נגיש, מיידי. הוא לא צריך להיות תהליך תכנוני.

ובזה שאנחנו נהפוך את ההקלות ל"אולי את זה קצת פחות נוריד ואת זה נעשה יותר, ואת ההקלות האלה נוותר וזה יהיה ברשות רישוי", זה הכל מבורך ואני מבין את הכוונות אבל צריך כאן צעד אמיץ כי המגמה לא השתנתה. כבר עכשיו אתמול קראתי תזכיר החוק האחרון שנחת על שולחני, אני לא יודע איזה תיקון חוק זה יהיה, 128, 129, 130, אני לא יודע איזה מספר יתנו לזה, ושם אתם מציעים להכניס את ההנחיות המרחביות למוסד ההקלות. אתם מנותקים ממה שקורה בשטח. ברגע שההנחיות המרחביות, עד שכבר קבעתם משהו שאני יכול לעמוד מאחוריו באיזושהי צורה גם את זה תכניסו עכשיו להקלות.

ואתם חייבים להבין מה זה עושה לרמת המשילות בארץ. מוסד ההקלות הוא מוסד מגונה כי הוא יוצר מצב שבו אין ודאות תכנונית לאף אחד – לא לבונה, לא לשכן, לא ליזם, לא לעורך הבקשה, אין לך. אתה נכנס לתהליך x, אתה לא יודע איך תצא ממנו. ואין שום סיבה שזה יקרה. אין שום בעיה לקחת את כל מה שאתם רוצים בהקלות, להציב יעדים לרשויות המקומיות, אתם רוצים 20% בבקשה, 50% בבקשה, תכניסו את זה לסטטוטוריקה, תכניסו את זה לתכנון, תכניסו את זה לכל המאפיינים, לבה"תים, לצרכי ציבור, שכל הדברים האלה ייכנסו לכל תפוקות התכנון.

לא יכול להיות שהיום בהליך רישויי אני מייצר שאקלים כאלה ענקיים על כתפי הרשות שאין לה שום יכולת להתמודד. אני לוקח היום בניין, פרויקט של 200 יחידות דיור, בום הוא הופך לי לפרויקט של 240-260 יחידות דיור. איפה ה-60 משפחות האלה, לאן הן ילכו, איפה ישיגו גני ילדים, ביוב, מי, מה. לא מחושב בשום מקום, לא נכנס לשום תחשיב, לא נכנס לשום מקום.

מה שאני אומר – גם כלפי הלך הרוח הציבורי שבו ברור שברגע שמישהו מפרסם הקלה כולם נעמדים בשורה לקפוץ לו על הצוואר. כל חבר שלי שמישהו מפרסם לו איזושהי הקלה ליד הבית שואל אותי, אודי, מה לעשות, אני אומר לו בשקט בשקט אתה חייב להתנגד, כי אם אתה לא תתנגד אחר כך לא תוכל לעשות כלום. אבל זה עצה שאני אומר לחברים שלי, אבל בסוף המשמעות היא שבאופן אוטומטי היום כולם מתנגדים וכולם מייצרים שיח ואז נוצר כל השיח שסמוי מעין של כולם כאן של היזמים שהולכים ודופקים בדלת, למה התנגדת, אולי תוריד את ההתנגדות, אולי אתה רוצה שנקנה לך שתי אדניות עם גרניומים ובזה זה יסגור את ההתנגדות, וכו' וכו' וכו'. נוצר כאן עולם שלם של עיוותים והכל מתחיל במקום הזה.

ואני אגלה לכם סוד קטן – תעיפו את ההקלות, אני גם לא אצטרך את כוח האדם שלי להגיע למצב שהיום אני בתל אביב לא יכול להרשות לעצמי כמעט להעסיק הנדסאים, אני חייב להעסיק אדריכלים כי הם מנהלים תהליכי תכנון בכל בניין. כל בניין הליך תכנוני – לבלוט לכאן, לבנות מכאן, תוסיף מכאן, תעלה מכאן, תעשה מכאן, אתה חייב כאן עין תכנונית כי אחרת אתה יכול לחרבש את כל הבניין רק על ידי הקלות טכניות פתאום מה שהתכוונת אליו בטאבה יצא משהו אחר לגמרי. אני חייב לייצר הליך תכנוני בתוך - - - תביאו לי הליך כזה נקי ובתולי נקרא לו, כל מה שאני צריך זה בסך הכל לווסת צ'ק ליסט, לראות שהדברים מתקיימים, שהדברים קורים אחד מול אחד ולסגור עניין.

אתם רוצים להתייחס לזה? כן שירה.

אני אגיד שאנחנו נזהרנו עם הדברים האלה, זה בהחלט שובה לב ושקלנו להמליץ ממש בפה מלא על ביטול ההקלות אבל בסופו של דבר אנחנו יודעים שמתמודדים היום הרבה עדיין עם תכניות ישנות. היום אנחנו בונים את הבניינים על סמך תכניות שאושרו לפני 10 ו-12 שנה. לצערנו, זה לא צריך להיות ככה, זה היה צריך להיות יותר מתקדם. וכל עוד יש את הפער הזה הבניינים שחשבנו עליהם לפני 10 ו-12 שנה היו של דירות מאוד מאוד גדולות, היום אנחנו רוצים מחיר למשתכן ולתת לזוגות הצעירים גם דירות קטנות אז אנחנו צריכים את מוסד ההקלה כדי להקטין את הדירות. הרבה פעמים אנחנו רואים ש- - -

למה לא תגדירו איזה סל, מה שאמרנו, תכניסו לשם גם את שבס וכחלון ואת ההקלות של הצפיפות דיור למיניהם וכל מיני דברים שמבחינתכם בקונצנזוס, תגידו זה עכשיו הולך להיות מאושר בכל מקום אלא אם ראש רשות יש לך ששה חודשים לפסול ולהגיד אני מתנגד.

גם שמעת שזה לא יכול להיות מאושר אוטומטית בכל מקום כי צריך לעשות בדיקות של תשתיות, בדיקות של תחבורה, בדיקות של מתן שירותי ציבור. לא בכל מקום אפשר להוסיף כל כך הרבה - - -

אז מה שאני אומר שתתנו את סל הדברים שמבחינתכם הם חשובים כקונצנזוס ועכשיו תתנו תקופה מסוימת בכניסה של הדבר הזה עד שראשי רשויות, וגם אתם, תוכלו לעזור ותגידו סליחה, באזור הזה של צפון תל אביב לא, דרום תל אביב כן או לא, לא משנה, אבל אז יהיה להם גם זמן, יהיו גם קווים מנחים, יהיה גם זמן ללכת ובוא נסגור את הפער הזה. כי אחרת אנחנו נהיה כל הזמן במציאות הזו.

אתה צודק - - -

זאב, אתה רוצה להגיד משהו?

אין ספק שאנחנו צריכים להגיע לשם, אני חושב שכולם מדברים על זה. ומה שנצטרך לעשות זה פשוט למתוח קו שעד ממשיכים להתנהל אבל לאט לאט אנחנו נגיע לתכניות חדשות שהן מוגשות לפי כללים ברורים ובצורה כזאת אני חושב ש- - -

שהכל בילט אין, שהכל כבר בתוך ה- - -

כן - - -

וצריך יהיה להגדיר מה בפנים, מה יכול להיות בפנים.

כן כי גם אתה יודע, סגן מהנדס העיר תיאר את התהליך אבל התהליך לא נגמר אצלו הוא אחר כך מגיע לוועדת ערר, אחר כך מגיע לבתי משפט. אנחנו השתדלנו להקל, למשל רשויות מקומיות שיש להן תכנית מתאר מאושרת מקבלים אישור מיוחד משר האוצר לוועדה מוסמכת. ועדה מוסמכת עצמאית יכולה לבד היא לא צריכה את הוועדה המחוזית, אבל אז מה שקורה – אתה יכול להעביר תכנית תוך 10 חודשים, לגמור אותה, לשמוע את ההתנגדויות. אגב, יש גם שוני ברשויות המקומיות. למשל בתל אביב לא שומעים מתנגדים, כל מתנגד שולח את המכתב, מתנגד ואומר. יש רשויות שאתה שומע אותן ואז זה עוד יותר מאריך את התהליך כי כל אחד אתה יודע אם הוא כבר- - -

זה כלי לסחטנות עבור אנשים כי אם אני רוצה לנייד שטחים בתוך הבית שלי כל אחד רשאי להתנגד.

אז לכן התהליך הזה הוא ארוך מאוד, ולכן ברשויות למשל שקיבלו את ההסמכה אפשר לאשר תכנית בעשרה חודשים. אבל אז אתה נתקע בוועדת ערר עוד שנה.

שנתיים.

שנתיים. כי אתה מבין אנחנו היום - - -

שיטת מצליח, בוא ננסה - - -

הפגישה הראשונה שלי הייתה עם כל יושבי ראש של ועדות הערר ולספר להם, עכשיו קל לי לדבר איתם כי עד אתמול אני הייתי הלקוח, אני זה שתפסתי את הראש, אני זה שאתה יודע - - -

הלקוח השבוי.

כן, אתה יודע, שלא מבין למה צריך לקחת שלושה חודשים מדיון אחד לדיון הבא, מה יקרה בשלושה חודשים האלה, למה לא לעשות את זה בשבוע הבא. מהניסיון שלי אני ראיתי תכניות, איך אומרים, מה ראיתי, לא אגיד שזקנתי אבל בגרתי, הגשתי הרבה תכניות, לפעמים לקחו שבע שנים ובדקתי את עצמי. לפני שעזבתי את רעננה לקחתי איתי איזה תיק קטן שבדקתי את כל התכניות שהגשתי ורציתי לראות מה הייתה התכנית שהגשנו ומה היא התכנית אחרי שבע שנים שאושרה. והפלא ופלא, 95% מהתכניות אושרו כמו שהן הוגשו. אז לכן מה עשינו בשבע שנים האלה, מה הואילו חכמים. ולכן אני היום נלחם על הזמן. כי הזמן הוא מביא לשחיתות והוא מביא לבעייתיות והוא מביא לכל. וכל דבר שיכול לחסוך לנו זמן - - -

גם פוגע ברווחיות של הפרויקט.

בוודאי. אתה יודע יש כאלה שעד - - - אתה יודע, אני זוכר שאני הייתי חבר בוועדה המחוזית ואז ישבתי שם והיה מסכן איזה יזם אחד מראשון שכבר שבע שנים עברו והוא הגיע ליום, הוא בא עם חליפה ומבסוט והיושב ראש אמר, והחלטנו לאשר את תכנית ר- - - והוא כבר חייך כי הוא הבין שהוא הגיע לגמר אבל הוא לא שם לב שהיושב ראש לאחר שאמר החלטנו לאשר תכנית אומר בתנאים כדלקמן: אישור משרד התחבורה, אני ידעתי שזה שנתיים, אישור משרד לאיכות הסביבה ידעתי שזה עוד שנתיים וידעתי שזה גם לא במקביל כי זה יהיה ככה. ואז חשבתי לגשת אליו להגיד לו, אחי, אל תחייך. אבל בסוף אמרתי, אני כבר למדתי, למה אני צריך לבשר את ה- - -

בשלטון המקומי יש סיפור על סגן חדש שבא לראש העיר, הוא נכנס במהלך הקדנציה ושואל אותו, תגיד לי מה חלוקת העבודה בינינו? ואז ראש העיר אומר לו, תראה, כל מכתב שמתחיל, אני שמח להודיעך אני חותם, צר לי להודיעך אתה חותם. בגלל זה עזבתי את זה.

תודה. בני פרץ בבקשה.

אדוני היושב ראש, באמת לקחת לך את הפרויקט הזה לבנייה, הייתי רוצה שגם בוועדה הזאת תחליטו על בנייה חכמה מראש שתקצר גם את הדרך. מר בילסקי באמת אני מברך אותך על התפקיד. אבל לפני שאני אתחיל אני רוצה לדבר על העניין של בודקי תכניות והסכמי הגג. הצעירים של היום רוצים ביטחון תעסוקתי קודם לביטחון כלכלי, הכנסה וכדומה. הם רוצים מקום עבודה שיש להם בטוח לכל החיים ואם מעסיקים כאלה גם הניסיון שלהם - - - גם יהיה להם קל יותר לבדוק.

ואנחנו נגיע לבנייה חכמה – היום כשבונים אף אחד לא בודק את הבנייה אם היא בטוחה, אם כל התשתיות ניתנו, אם מחפשים את הברז. מה שהצרכן עושה עם הקבלן את זה הם מחפשים. אני מציע, כבודו, שהבנייה לא רק שתהיה חכמה כמו שקיימת במזרח הרחוק: טייוואן, סינגפור, שכבר הכל אנחנו בונים כבר חושבים 20 שנה קדימה. זאת אומרת, גם אם רוצים בעתיד לבנות רכבת מלמטה בונים. פה בארץ מה יש לנו – כל פעם נזכרים והכביש הופך להיות ריצ'רץ', נפתח נסגר, נפתח נסגר, לא מסיימים בזה כלום.

אז צריכה להיות חשיבה שהקבלן מראש מזמין את כל מי שצריך, מבזק, מחשמל, מכל מי שרוצה לבוא לקחת את זה או לרכוש מראש. לגבי טכנולוגיה עתידים גם כן, אם ירצו להעביר שם, מי שלא עשה את זה הוא משאיר את כל הדברים מוכנים, מי שירצה אחר כך להיכנס דרכו הוא יצטרך לשלם לו, ובזה יפתרו הבעיות. ואז יקצרו גם את הדרך כי את האלה שבודקים יבדקו ואז קל יותר לקצר את הדרך לתת את הרישיונות לבנייה. שיודעים מה עושים בדרך.

תודה. רותם אשכנזי בבקשה.

שלום, אני מנהלת אגף רישוי ופיקוח בעיריית נתניה. אני רוצה קצת לדבר מהבטן על נושאים שהם יותר כואבים. אנחנו עירייה שמונה קרוב ל-250,000 איש, עובדים באופן מלא במערכת רישוי זמין. לא פשוט, מאוד לא פשוט לנו. אני רוצה לדבר על נקודה אחרת שזה כוח אדם – הלוואי ויכולתי לתת לבודק או בודקת שלי 9000 שקל. הלוואי. זה לא קורה. אנחנו מדברים על 8000- - -

אני אשמח לשלוח את הסימולציות ולראות איך מגיעה לזה בסדר?

אין בעיה. אני רק אומרת, 8500 - - -

טוב, זה לא פער עצום, חשבתי שתגידי 6000.

לא, אבל זה כולל את הרפורמה, זה כולל את ה-2000 שקל של הרפורמה.

הוא דיבר על הרפורמה.

כולל.

הוא אמר, בלי הרפורמה אין, הוא אמר- - - עם הרפורמה.

אני רק אספר לכם כדי לסבר את האוזן – לוקח לי בממוצע ארבעה חודשים לגייס מידען או מידענית שחסרים לי כרגע ארבעה בקנה. זה אומר שאולי עוד שנה אני אצליח להגיע לכמות כוח אדם שמוקצבת לי וגם זה לא מספיק.

שזה בגלל עדיין הרמת שכר נמוכה?

זה רמת השכר, זה תנאים שמשרד הפנים מגדיר כתנאי סף במכרזים עצמם, חריגים לא באים בחשבון - - -

מה זאת אומרת, איזה תנאים?

לדוגמה, היום כל הנדסאי שמסיים, לצורך העניין, את התעודה יכול להתקבל אצלי כמידען. אני לא יכולה להרשות לעצמי, לצערי, ואני אומרת את זה פה מול כולם, לא יכולה להרשות לעצמי להיות הבית ספר שלי כי אני צריכה לספק עבודה - - -

אז את לוקחת רק אנשים עם ניסיון?

לא דורשים ניסיון ואז מבחינת תנאי סף הוא יכול להגיש, אני לא יכולה לדחות אותו, ואז הוא מגיע לוועדת מכרזים ואני צריכה להתחיל לתרץ למה. כי אין לו ניסיון, כי הוא לא יודע מה זה חוק התכנון והבנייה, כי אין לו מושג מה זה תיקון 101, הוא לא יודע לעבוד באופן ממוחשב. המון המון דברים שלצערי הם לא רלוונטיים, ולכן - - -

אני ממש מסכימה איתך חלק מבאמת - - - להפתעתי למדנו בצוות שכל המכללות לא לוקחים בתכניות הלימוד שלהם את חוק התכנון והבנייה כולל הרפורמה וזה חלק מהתכניות שלנו גם ל - - - את צודקת מאה אחוז.

לגמרי. אני כבר לא מדברת על לגייס אדריכלים שזה כמעט משימה בלתי אפשרית בגלל התחרות שקיימת היום בשוק החופשי. נושא נוסף זה באמת הנושא של לוחות זמנים. המערכת היא מערכת נהדרת, אני לא הייתי חוזרת רגע אחד אחורה אבל זו מערכת שלא יודעת להכיל טעויות אנוש. שזה גם מבחינת בודקים וגם מבחינת עורכי התכניות זו מערכת שלא לוקחת בחשבון pre ruling לתכנון, לעצור רגע ולחשוב איך הבניין הזה ייראה. אף אחד לא לוקח את זה בחשבון, אנחנו רצים כמו מטורפים בפס ייצור ואף אחד לא יכול לעצור לרגע ולהסתכל על הבניין ולחשוב איך הוא נראה ביחס לסביבה שלו.

בנושא של הקלות, גם. הקלות נהיו כלי לסחטנות. אם אני רוצה לנייד שטחים בתוך הבית שלי מלמעלה למטה כל שכן בשכונה יכול להתנגד לי. גם אם הוועדה חושבת שההתנגדות לא רלוונטית הוא ילך איתי לוועדת ערר, הוא ימשוך אותי עוד שנתיים שלוש, הוא ירוויח את הזמן שלו שלוש שנים הקרקע עומדת ריקה ולא בונים בה והבחור, המבקשים באמת נהיים מסכנים, הם פשוט נהיים מסכנים. וכמה שהוועדה רוצה לעזור ולקדם זה בלתי אפשרי.

תודה. חברת הכנסת יעל כהן פארן בבקשה.

תודה. אז קודם כל אני מצטרפת לברכות לבילסקי ואני באמת - - - אני אנסה לקצר כדי שיהיה גם לאיגוד המהנדסים זמן לדבר. קודם כל, מעבר לדיון כאן הבוקר אני רוצה להגיד כמה דברים בגדול על מערכת התכנון היום שאני באמת נמצאת כאן בהרבה מאוד דיונים וגם דיברנו כאן על שבס וכחלון ועל התיקונים. תיקון כחלון עבר רק מאז שאני בכנסת, לפני שנתיים וחצי. אני רואה פה טירוף של בנייה ששם בצד ממש בצד את התכנון. אני מצטערת לומר את זה בצורה כל כך בוטה, אבל כך אני חשה ואני בשיחות על כך עם באמת בכירי האדריכלים בארץ שמרגישים שפשוט לא סופרים תכנון, לא עושים את התכנון כמו שצריך ואנחנו בסוף מקבלים, בגלל השנים האלה שאנחנו בטירוף בגלל משבר הדיור ויוקר המחייה ויוקר הדיור אנחנו נמצא את עצמנו מעבר להשלכות הסביבתיות ושטחים פתוחים - - -

חברת הכנסת פארן, אני מבין שזה חשוב להגיד לך להגיד אבל אנחנו - - - סיימת? הבנו, תודה.

לא, יש לי עוד כמה דברים.

לא, סליחה, אני מבקש להתייחס. אנחנו בדיון על רישוי הבנייה אם לא תתייחסי לזה את לא תקבלי זכות דיבור, מצטער. יש פה גורמים שבאו במיוחד, תראי לאן הגענו, יש פה גורמים שהגיעו במיוחד לדבר על זה אז היה לך מסר לראש מטה הדיור, נתת לו את המסר הזה, זהו. עכשיו אני מדבר על מהפכת רישוי הבנייה.

אוקיי. אבל דובר כאן לא מעט, וזה קשור לרישוי הבנייה, על שבס, על ההקלות, על שבס כחלון וזה בדיוק קשור. זה קשור לכך - - -

אז אמרת, אוקיי, עכשיו אני מבקש שתתמקדי. יש כאן אנשים שאני לא נותן להם לדבר בגלל שרצית להתייחס לעניין.

רק הזמן שאתה נזפת בי לקח את כל הזמן.

נכון. כי אני לא ידעתי שתנצלי את הזמן הזה לדבר על נושא לא קשור.

אמרתי משפט וזה לא לא קשור, הכל קשור- -

בבקשה, נא לסיים.

- - כי הרצון לשבס כחלון הוא בשביל לקדם עוד ועוד בנייה, שזה בסדר גמור, אבל אם זה שם בצד את התכנון, ואמרה כאן גברת ברנד שאנחנו מדברים על תכניות ישנות, אז תבטלו את ההקלות בתכניות חדשות, תעשו איזשהו סדר בעניין הזה. כי אם יש כל כך הרבה תכניות חדשות שגם הן מקבלות שבס כחלון אז זה מוזר.

ואני רק רוצה לסיים, באמת, זה גם לא הנושא, אבל בנייה ירוקה והנושא של חיפוי אבן הם שני דברים. חיפוי אבן שהיום מונחל בכל הרשויות כאיזושהי הנחיה רוחבית מייקרת את הבנייה, יש ביקורת אדירה של אדריכלים כלפיו. וזה בעצם הופך את ה- - - זה שאלה עד כמה הוא יפה, הוא בוודאי מייקר. וכל התירוץ של לא לעשות בנייה כי זה יקר אז תסתכלו זה אחד על חשבון השני. בנייה ירוקה זה כורח המציאות, חייבים להכניס אותה. ואני יודעת שברעננה הובלת את זה. תודה.

תודה. ניתן עוד למי שעוד לא הספיק ובקצרה. מאור גריאני, יועץ משפטי ארגון המהנדסים והאדריכלים.

ארגון המהנדסים והאדריכלים עצמאים בישראל זה ארגון שמייצג למעלה מ-2400 בעלי משרדי תכנון שמעסיקים למעלה מ-30,000 עובדים. אנחנו לא היינו שותפים בוועדה, זה הפסד של הוועדה.

לא באתם לדבר בוועדה?

לא, לא הזמינו נציגים מטעמנו.

שירה לא הזמנתם אותם?

היה נציג חבר בוועדה.

הוא לא נציג מטעמנו. הבנאדם שזימנתם הוא לא נציג מטעם הארגון. אנחנו, חשוב להבהיר- - -

אני רואה אדריכל רמי לוטן נציג המהנדסים והאדריכלים.

לא, הוא בוועדה - - - הוא לא - - -

טוב, הבנתי, הלאה. לעניין.

בכל מקרה, אנחנו היינו בקשר ישיר עם מנהל התכנון גם בעניין רישוי זמין, גם עם מנהלת אגף הרישוי הזמין, העברנו להם מצגת, העברנו את כל ה- - -

קיבלתם מצגת?

לא רק קיבלנו, גם שמענו והזמנו לוועדה את ארגון האדריכלים הצעירים וארגון האדריכלים והמהנדסים - - -

יש ארגונים שמייצגים סטודנטים- - -

בוא נדבר עניינית, אני שואל שאלה עניינית. לא למה קראו לי או לא קראו לי, זה שים בצד עכשיו.

יש בעיות עם המערכת רישוי זמין גם בפן הטכני הטכנולוגי זאת מערכת איטית, היא נתקעת, היא זורקת אותך באמצע הפעולות בלי שהיא שומרת את כל מה - - -

אתם מכירים את זה, שירה, בעיה טכנית עם המערכת רישוי זמין?

אנחנו יודעים שיש, גם דיברנו על כך, אנחנו יודעים שיש צורך בהרבה מאוד שיפורים במערכת ובטכנולוגיה שלה, פועלים בעניין הזה אבל זה לוקח זמן.

אני רוצה לציין, מנהל התכנון כן משתף איתנו פעולה ואנחנו בשיח ישיר, יש לנו ערוץ ישיר אליהם. ברוב ההמלצות גם דרך אגב זה המלצות שאנחנו תומכים בהן. יש משהו חשוב שלא שמו עליו דגש אבל כאן בדיון הוא עלה וחשוב לנו מאוד להבהיר את זה. החברים שלנו בעיקר מדברים על כך שכוח האדם שבודק את התכניות זה לא כוח אדם מיומן ומוכשר לעשות את זה. הם גם מתקשים בקבלת החלטות לאישור של היתרי הבנייה. חשוב מאוד לקבוע איזשהם תנאי סף, הוועדה הייתה צריכה אולי להתייחס לזה, איזשהם תנאי סף מי רשאים ומי ביכולתם לבדוק את היתרי הבנייה.

זה משרד הפנים?

לא, אני אגיד מעבר לזה. תראו, מגישים בקשות להיתר אדריכלים מהשורה הראשונה, עורכי בקשות מהשורה הראשונה עם ניסיון של 40 ו-50 שנה. אי אפשר לשים מולם מי שיבדוק אותם שגם הוא יהיה עם ניסיון כזה כי אין לנו מספיק אנשים כאלה לפזר בכל הארץ - - -

לא, אבל סטודנטים - - -

בודקים אותם אנשים שאנחנו דיברנו עליהם כרגע שסיימו את הלימודים והם נכנסים - - -

מי רצתה אחרונת הדוברים? הגברת עם המשקפיים.

הגברת המשקפיים קוראים לה מלי פולישוק, היא הייתה חברת כנסת ויושבת ראש ועדות. אבל לא זה העיקר.

לא זיהיתי, חברת כנסת, שלום. נציגת שר האוצר נכון? מתנצל שלא זיהיתי אותך.

זה בסדר גמור. אני היום נציגת שר האוצר בעירייה הכי טובה שיש במדינה. ובאמת במשפט תודה גם על הדוח, בילסקי אני מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם, אני מכירה אותו איזה יומיים וחצי.

היא עשתה לי את חוג הבית הראשון בהתמודדות שלי ברעננה. זה היה בדיוק ביום שהבן שלי הייתה לו ברית מילה וקיבלתי - - -

בוא לא ניכנס לזה כי יש לי רק דקה. מאז הוא לא אוהב אותי.

וכמעט התגרשתי כי אשתי אמרה תחליט או ברית מילה לבן או חוג בית לפוליטיקה.

האמת היא שהוא הצליח לעשות את שניהם וטוב שכך. אז לגופו של עניין המון דברים רציתי לומר אבל אין זמן, אני רוצה לומר שני משפטים. האחד, כדאי שהמדינה והרשויות המקומיות יבינו שההשקעה בכוח האדם בתחום ההנדסי היא ההשקעה הכי משתלמת, גם לרשות המקומית, גם למדינה, מבחינת כסף, נטו כסף. אז עיריית תל אביב הבינה את זה ובנתה מנהל הנדסה מדהים. לא מספיק, יש עוד דברים שצריך לעשות, חסר אנשים, אבל מדהים. והעירייה הזאת מאוד עשירה, רק בגלל הבנייה. אז כדאי להבין את זה - - -

לא רק, אבל בסדר.

בעיקר בגלל הבנייה, שם מקור הכסף העיקרי לכל רשות מקומית. גם ברעננה שהייתי שם חברת מועצה וסגנית ראש העיר. הדבר השני שרציתי לומר זה שיש לממשלה היום נציגים כמוני, איזה 200 ומשהו אני חושבת, בכל ועדה לפי סעיף תיקון 101 בכל ועדה מקומית אני נציגה במקום הכי טוב שזה תל אביב כמו שאמרתי, באמת ועדה מקצועית עם אנשים נהדרים, אין, זה עולם אחר, אתם בטח יודעים את זה. אבל בואו תשמעו אותנו. אין קשר בעצם, שלחו אותנו, זה יופי, אני נורא נהנית, אפילו מקבלת קצת כסף בשביל זה, אבל תשמעו אותנו. תעשו ישיבות אחת לרבעון, אחת לחצי שנה אפילו, תקשיבו לאלה ששלחתם אותם. אנחנו הרי האובייקטיבים שיכולים להגיד גם דעתנו על ההנדסה וגם על האזרחים.

הנושא הדמוקרטי של זכויות האדם ברשויות המקומיות – אל תשכחו את זה. מרוב רצון להתקדם ומרוב טכנולוגיה אתם לפעמים שוכחים את האזרח הקטן. אז נכון שזה הזוי שיש תיק בעיריית תל אביב שנמשך כבר כמה שנים על 30-40 ס"מ של קו בנייה, זה פשוט הדבר הכי הזוי שראיתי בחיים שלי. מצד שני, יש גם דברים מאוד מאוד צודקים שאנשים סובלים מבעיות בנייה. אז צריכים למצוא את האיזון הנכון ותשתמשו בנו, הנציגים שלכם.

תודה רבה לך מלי פולישוק.

אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, אני שוב מודה לך בילסקי, ראש מטה הדיור, מאחל לך בהצלחה שבאת ובאמת הדיון הזה הוא מאוד חשוב וכמובן באמת לך שירה ברנד שבעצם הובלת את הוועדה הזו והבאת את המסקנות האלה ושמת אחרי תקופה כל כך קצרה רגע אחד של תפיסת עולם לאן הולכים.

מה שאני הבנתי מהדיון הזה בעיניי זה שני דברים עיקריים. אחד זה באמת, אמרה את זה יפה מלי, בנושא ההשקעה בבודקי הרישוי והמידענים היא מכפיל כוח, ולכן צריך למצוא את הדרך לעשות את זה. לא מספיק הפתרון שנעשה להסכמי גג, חייבים גם למצוא פתרון מעבר לכך וזה בכדור אצלכם. אני לא יודע, אם צריך, נעשה עוד דיון על זה, אבל הדבר הזה חייב לקבל מענה כי התועלות של זה הן במכפלות וחבל שאנחנו לא שם.

הנושא השני שהוא התפיסה המערכתית שחייבת להשתנות. אני מבין את המורכבות של תכניות ישנות. אנחנו בעולם של הקלות שמסרבלות את הכל והופכות באמת גם להתנהלות לא תקינה אולי בחלק מהמקרים, ולכן צריך את זה לפשט. אני לא אבוא פה ובדיון של שעתיים אגיד לכם מה לעשות ולאן ללכת אבל אין ספק שאתם צריכים להתחיל לחשוב על זה אחרת ולהוביל אותנו שלא נהיה בעולם זהה בעוד שנתיים ועוד שלוש שנים מהיום. זה יהיה תקלה.

זאת אומרת, אם לא עשינו מהלך מערכתי שמוכתב מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי בכל נושא ההקלות ואנחנו נהיה, לא יודע מי יהיה יושב ראש ועדת הפנים עוד שנתיים שלוש, אבל הוא יצטרך לדבר על הבעיות שיש עם ההקלות, אנחנו פספסנו בגדול. זרקו פה כמה רעיונות, אפשר להתחיל עם שבס כחלון שזה לב לבו ובעיקר משפיע על כולם, תגידו כן לכולם, תחליטו רשויות איפה לא בחצי שנה הקרובה וקדימה.

אתם מפשטים, המון אנשים גם לא יבקשו את השינוי של הקו בניין אם הם כבר את השבס כחלון קיבל פתר לעצמו את הבעיות ויש מקומות שזה לא מתאים. אז תגידו שם לא, גם בסדר. ותתנו את זה בסמכות וברשות ואז העסק ברור, שקוף - - -

וגם את נושא הפיתוח וההלימה מתי - - - בפיתוח.

יש לנו את יעקב אשר שמכיר את החיים בתכלס לנושא הזה. דרך אגב, הם מתייחסים לזה, אני מזכיר לך שבחוק ההסדרים ניסו לגרום לזה שאת הפיתוח יעשה משרד האוצר על הראש של ראש הרשות ולפעמים הם גם הולכים חזק מאוד בעניין הזה. אז אני אומר, שם צריך לראות אבל בסופו של דבר אנחנו כרגע מתעסקים לא בפיתוח אלא בשלב התכנון להיתר שזה צוואר הבקבוק הראשוני ושם אני אומר שצריך לפתור את נושא ההקלות, בעיניי זה הנושא המרכזי.

תודה רבה הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:02.