פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
30/05/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 774
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, ט"ז בסיון התשע"ח (30 במאי 2018), שעה 10:05

תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
מיכל בירן
עבד אל חכים חאג' יחיא
מרדכי יוגב
יוליה מלינובסקי
דן סידה

ינון אזולאי
עליזה לביא
מיכאל מלכיאלי

עודד פלוס - עו"ד, מנכ"ל המשרד לשירותי דת

יצחק ישי - מנהל אגף, המשרד לשירותי דת

עובדיה ויזל סנקרי - עו"ד, עוזר ליועץ המשפטי, המשרד לשירותי דת

יגאל-עם פז - עו"ד, משרד המשפטים

הילה זהבי - כלכלנית, מרכז השלטון המקומי

ד"ר גבריאלה הילברון - מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

ספיר חן ציון - חוקרת, המוסד לביטוח לאומי

שמעון נבון - מנהל תחום דמי קבורה, המוסד לביטוח לאומי

דנה צרפתי - אגף דמי קבורה, המוסד לביטוח לאומי

קובי רחמים - אגף דמי קבורה, המוסד לביטוח לאומי

רועי קרת - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

אריאל מואב - רכז מחקר ומדיניות ציבורית, מכון עתים

הרב אברהם מנלה - מנכ"ל חברה קדישא תל אביב ויושב ראש פורום חברות הקדישא

אורית מסמי - פורום חברות הקדישא

שמרית שקד

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים
תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2018

בוקר טוב. היום ה-30 במאי 2018, ט"ז בסיון התשע"ח, השעה 10:05 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2018. לדעתי כנראה יש לנו נוסחה מנצחת ואפשר יהיה לסיים את הנושא עוד היום.

נציג הביטוח הלאומי, בבקשה.

בוקר טוב. אנחנו מבקשים היום להאריך את הוראת השעה שהסתיימה בסוף 2017 ומבקשים להאריך אותה עד סוף 2019. מדובר בהוראת שעה שתיקנה את תקנה 9 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה). עלויות יום הקבורה משולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי לחברה שעסקה בקבורת הנפטר. בתנאים מסוימים חברות רשאיות לגבות תשלומים נוספים עבור הקבורה. הדבר מוסדר בתקנה 3 ובתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה).

במסגרת התקנות גם נקבע בתקנה 9 מנגנון הפחתה מדורג כאשר במידה ומספר הנפטרים שהובאו לקבורה, התשלום שנגבה עבורם עולה על 35 אחוזים, מצד הנפטרים שהובאו לקבורה באותה שנה, מתחיל מנגנון הפחתה מדורג כאשר במנגנון ההפחתה המדורג הזה, במסגרת המדיניות לעידוד קבורה רוויה, בהוראת השעה מ-2012, למעשה קבורות שהתחילו מ-2012, קבורה רוויה וקבורה זוגית לא נכללו במנגנון ההפחתה וזאת כדי לעודד את הקבורה הרוויה במדינה.

הוראת השעה כאמור הסתיימה בסוף 2017 ולכן נכון להיום פגה הוראת השעה, תשלומים שנגבים במסגרת קבורה רוויה וקבורה זוגית נלקחים בחשבון במנגנון של ההפחתה הזה.

אנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה עד סוף 2019. אני גם רוצה לציין שהיה מחקר של משרד רואה חשבון חיצוני שהגיש את המסקנות שלו באוגוסט 2015. אנחנו מבקשים להמשיך ולבחון את הנושא הזה ובסוף 2019 נוכל לראות האם אנחנו רוצים להמשיך עם המנגנון הזה.

תודה.

שלום. מנכ"ל חברה קדישא תל אביב ויושב ראש פורום חברות קדישא. כבודו לא התייחס לנוסח החדש שהופץ אתמול. אתה מדבר על הנוסח של 2017.

כן. אני אתקן אותו.

הפנייה של אדוני הייתה להוראת שעה, להאריך אותה עד סוף 2019.

כן. אני אתקן.

א' הוא הוראה קבועה ו-ב' הוא הוראת שעה.

ברשותכם, אני נכנסתי קצת יותר לעומק בזכות הזמן שהיה לי ללמוד את תקנה 9. אני קודם כל רוצה כיושב ראש הוועדה למחות על המצב כאשר המדינה אינה משקיעה בפיתוח התשתיות הנדרשות לבתי הקברות. היום יש תכניות רחבות מאוד של תכנון מחדש של ישובים שלמים בכל תחומי התשתיות הנדרשות ואני לא מבין איך אחד הדברים הבסיסיים בחיים של כולנו, יום אחד מי שרוצה יצטרך קבורה, לא מתוקצבים על ידי המדינה. זה מחייב את חברותה קדישא לגייס כסף בצורה זו, באישור, בלי לפגוע בטובים אבל יש גם פחות טובים שלפעמים זה הופך את גיוס הכספים הזה לפיתוח של בתי קברות לסחר מכר קשה וזה קורה ברגעים הקשים של המשפחות, לגייס את הכסף כדי להמשיך ולפתח בתי קברות.

אני מוחה על המצב הזה. אנחנו נפנה בשם הוועדה למשרד האוצר ולמשרד הדתות כדי שיתייחסו לנושא הזה. לא יכול להיות שדואגים לכל הכבישים, בצדק – בלאו הכי אף פעם לא מדביקים את הפיגור – אבל בנושא זה חייבים להיות מוכנים בכל רגע.

לא ידעתי שחוץ מהוצאות דמי הקבורה שבאים מביטוח לאומי, ההוצאות הן מכספי הנפטר. זה ביטוח שכל אחד מאתנו משלם לביטוח הלאומי. אלה לא כספי מדינה. אני אומר תקציב מדינה. זה הופך את חברות הקדישא שיש להן את התפקיד הקדוש הזה למלא תפקיד של מתווכים לגיוס כספים לצורך פיתוח, כולל בנייה רוויה שזה בכלל הכרח פיזי של המדינה. זה נראה לי אבסורד. אחר כך באים אליהן בטענות למה יש מסביב לקבורה כל מיני תרגילים שאף אחד לא נהנה מהם אלא רק מתבזים.

נקודה שנייה. אני לא רואה שום סיבה שנעשה הארכה זמנית כלשהי, וזה בהתייעצות עם חברים וגם עם מנכ"ל הביטוח הלאומי שאין לו התנגדות שזאת תהיה החלטה קבועה. זה יהיה קבוע. עם כל הבדיקות שאתם עושים ואף אחד לא יכתיב לכם איך לעשות את הבדיקות, אנחנו נעכב בהחלטות זמניות שנמשכות כבר עשר שנים את ההחלטה הסופית. צריך לגמור, אז בואו נגמור ולא בהחלטות סופיות.

לכן כאן אני מסתייג ויש לי הסכמה. יחליט מי שיחליט, אבל אני ממליץ בפני חבריי חברי הכנסת שזאת תהיה החלטה קבועה. לא נשנה ונקיים דיון ונמתין לעבודה של יועץ זה או אחר לפני שנחליט. אם כן, אני ממליץ לשנות את התקנה הזאת. היו התייעצויות בלתי פורמליות ובכל מקרה אני ממליץ בפני חבריי חברי הכנסת להצביע ולאשר את התקנות כתקנות סופיות בשלב זה.

מישהו רוצה להתייחס? בבקשה. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

ברשות אדוני היושב ראש, קודם כל, לגבי הנושא שמונח לדיון, אני בהחלט מצדד בעמדה שאדוני מביע. אני חושב שהטכניקה הזאת של הוראת שעה היא טכניקה לא ראויה. היא לא ראויה בכלל אבל היא לא ראויה בוודאי במקרה הזה ויש מקום במסגרת אותה התייחסות מיוחדת לקבורה רוויה שבה בגלל משאבי הקרקע המצומצמים של מדינת ישראל, בעיקר באזורי הביקוש, לעבור לקבורה רוויה. אני חושב שברגע שהנושא הזה יקבל עיגון בתקנה 9 ולא נצטרך הוראת שעה, זה בהחלט גם מבטא את קו המגמה. נכון שבאזורי ביקוש אנחנו צריכים לחשוב על ציפוף ולכן אני מתחבר, ואם אדוני יצליח להוביל מהלך של תיקון קבוע, אני מאוד מאוד אשמח.

לגבי הכפפה שאדוני זרק לי, או יותר מכפפה. אני בהחלט מתחבר אבל יש כאן עניין של סדרי עדיפויות. אנחנו מדברים על סדרי גודל תקציביים אדירים. יכול מר מנלה לדבר על מספרים ולומר כמה עולה לפתח היום קבורה מהסוג הזה שאנחנו מכירים בירקון או שאנחנו מכירים בירושלים, של קבורה בציפוף של 1,500 קברים לדונם. זה מחייב אותנו לכל המבנים הענקיים האלה. חייבים להביא את זה בחשבון.

אם זה כל כך גדול, לא צריך אחריות מדינה? צריך אחריות אנשים במצוקה?

אדוני, לא אמרתי את זה. בעקבות קו החשיבה הזה שאדוני מדבר עליו, הגענו לסיכום תקציבי מול האוצר ויש 90 מיליון שקלים לטובת העניין הזה. אין הקומץ משביע את הארי, אני מסכים שזה משהו שמצמצם פערים ומקטין גירעונות אבל לא נותן מענה מלא. אבל אני אשמח לבוא לדיון יחד עם אנשי האוצר שיסבירו את העניין הזה.
אני חייב לומר שזה באמת התחבר, כי הבעיה המרכזית היא לא בקבורת שדה. בקבורת שדה אפשר בצורה כזו או אחרת לממן אבל ברגע שאנחנו נכנסים לקבורה רוויה, זאת אכן אופרה אחרת, זה עניין אחר, זה הופך את מר מנלה לקבלן בניין. הוא כבר הפסיק להיות חברה קדישא אלא הוא ממש בונה מבנים וכנ"ל בירושלים.

זאת השתחררות מאחריות המדינה.

אני אשמח לבוא לדיון כזה ואז נרחיב קצת. בנוסף ל-90 מיליון שקלים שנתנו עבור קבורה רוויה, אנחנו עכשיו, ממש בימים הקרובים, לפני זמן מה פרסמנו קול קורא.

זה סכום חד פעמי?

היה סיבוב ראשון לפני כמה שנים של 70 מיליון שקלים.

זה לא בבסיס התקציב של המשרד.

לא. זה סיכום תקציבי מיוחד. אני חייב לומר שמי שדוחף את זה מאוד חזק זה האוצר. יש איזשהו ויכוח גדול שאני לא חושב שכדאי לנהל אותו עכשיו, האם בכלל הפתרון של קבורה רוויה הוא פתרון נכון. יש תפיסות. היום בצהרים אני הולך להציג לחבר הכנסת גפני, שהוא גדול הדוגלים בנושא הזה של קבורת שדה, בעיקר בגלל תפיסות עולם ותרבות של ציבור חרדי ועוד ציבורים שקשה להם - - -

לא. גם של יהודי רגיל.

נכון.

יש לזה קושי פסיכולוגי שצריך להתגבר עליו.

נכון.

אני רוצה לתקן. נמצא כאן חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. כל אדם רגיל מעדיף קבורה רגילה.

אני חושב שבמגזר הערבי בכלל לא קיימת קבורה רוויה.

יש אבל מעטים מאוד.

היכן יש?

בנצרת. בירושלים אבל היא לא כמו שבונים בירקון.

תמיד אצלכם זה יותר אנושי.

אני חושב שאחת הבעיות המרכזיות בנושא של הקבורה היא שזה לא מתוקצב בצורה סדירה על ידי המדינה. אין תקציב לפיתוח. כשעושים תקצוב מחדש במקומות שונים שצפויים מגורים נוספים, לוקחים בחשבון את התשתיות החינוכיות, התרבותיות ושאר הדברים, ואז מתקצבים את זה ויש הסכם גג בין הרשויות המקומיות לאוצר. הנושא של הקבורה לא נלקח בחשבון ולכן זה נראה לי אבסורד ואנחנו צריכים לקיים דיון עם האוצר ולהביא את זה לידיעת האוצר כדי שזה יהיה תקצוב מסודר ולא מקרי וכולי. הבהרות מה טוב ומה רע, אני משאיר לאחריות משרד הדתות שזה תפקידו המיניסטריאלי.

חזרתי על הדברים היות והצטרפו אלינו חברי כנסת נוספים. חבר הכנסת ינון אזולאי, פעם ראשונה אתה אתנו.

הנקודה השנייה. ההצעה המקורית של התקנה הייתה להאריך בשנה את התקנה הקיימת. אני רוצה להזכיר שזאת תקנה שכבר 10 שנים, כל כמה שנים, מאריכים אותה.

מ-2012.

תודה על התיקון. אחרי התייעצויות, כולל עם מנכ"ל הביטוח הלאומי ועם שר הרווחה באמצעות המנכ"ל, ואחרי למידת הנושא עם יושב ראש פורום חברות הקדישא, הגענו למסקנה שההארכה הזמנית הזאת לא מאפשרת להם תכנון לטווח ארוך ולא מאפשרת להם עבודה מסודרת כי זאת אחריותם לפתח את השטחים. שיהיה ברור. בסוף מפתחים את השטחים האלה של בתי הקברות מכספי המשפחות. לכן המלצתי, אם תסכימו כמובן, שהתקנה לא תהיה זמנית אלא תהיה קבועה ואם אחרי העבודות השונות שעושים במשרדים השונים, כולל ודאי בביטוח הלאומי, ירצו לשנות בעתיד, שיבואו עם הצעה. אבל נפסיק את המשחק הזה של הזמניות בתקנות האלה. זו ההמלצה שלי.

רציתי לשאול שאלה את המשרד לשירותי דת. החובה להקים קבורה רוויה היא חובה היום מכוח חוק?

לא. הוראה תב"עית. תכנית בניין. זאת אומרת, באו עכשיו לתכנן למשל את בית העלמין ירקון, הגיעו לוועדה המחוזית כמו שמגיעים בכל דבר, כמו שמדברים על צפיפות בבנייה. זאת הוראה. יש מדיניות ממשלה לדבר על בנייה רוויה.

לדבר, אבל אין איזושהי החלטה.

לא. יש קונקרטית. בכל מקום באים לוועדה המחוזית, מבקשים להגיש תכנית, הוועדה המחוזית מעלה את הדרישות שלה ואם יש בעיה של משאב קרקע, אומרים שמבקשים שיבנו בצפיפות יותר גדולה.

כמה מקומות בארץ?

היום אלה שלושה מקומות.

המסות הגדולות הן בירושלים, בחיפה ובתל אביב. אני יכול לומר שלמשל בחיפה יש בית עלמין אזורי גדול מאוד, תל רגב, שהוא מאוד מאוד מוצלח. גם בדבר כזה יש מוצלח ומאוד מוצלח. אנחנו הצלחנו בגלל מה שאדוני דיבר עליו, על עלויות גבוהות, לשכנע את הוועדה המחוזית לרדת מצפיפות של 1,000 מקומות קבורה לדונם ל-700 והצלחנו לבצע גם תכנון מאוד יפה, עד כמה שאפשר לומר.

לא הבנתי. מה זה מוצלח? ירדתם ל-700 אבל רווי?

כן, אבל אלה לא מבנים כמו שאנחנו רואים בירקון או רואים בירושלים.

מה יש שם?

הצליחו באמצעות משחק עם הטופוגרפיה ומבנה אדריכלי לייצר מצב שזה נראה ברוב המקרים כמו קבורת שדה ויש מקומות שזה אפילו קבורת שדה.

איפה זה תל רגב?

ליד רכסים. הכביש העוקף בין צומת יגור לצומת סומך.

אני לא חושבת שכל הדבר הזה צריך להיות ממומן מכספי המשפחות.

ודאי.

לא פעם קיבלתי טלפונים מאנשים בסערת רגשות שדורשים מהם סכום כזה וכזה ואנשים נמצאים במצב נפשי קשה כי קרה מה שקרה, ואז באים ואומרים להם שאם הם רוצים כך, זה עולה כך. קשה לי עם זה שבכלל מדובר בכסף. זה דבר בסיסי שהמדינה צריכה לממן.

אני אומר מה עוד יותר קשה לי ואולי אנשי המקצוע יסבירו לי. יש בתי עלמין שהם באחזקת מועצות דתיות, מועצות מקומיות. יש בתי עלמין שבאחזקת חברות קדישא ויש בתי עלמין שהם בקיבוצים, קבורה אזרחית. בכל מקום, כאשר אתה מגיע אליו, התעריף הוא אחר. זאת אומרת, בבית העלמין בחולון ידרשו ממך 50,000 שקלים, וזה משגע את השכל. כשאתה שואל לי מה, אומרים לך ככה.

בעיקר את הכיס.

לא. גם את השכל כי אתה לא מבין מאיפה זה בא. אני רוצה לשאול שאלה בסיסית. למה כל בית עלמין קובע לעצמו תעריפים? האם זה חוקי בצורה כזאת או אחרת - אני רוצה תשובות - למה לא מפורסם בצורה מסודרת בטבלאות שבבית העלמין יש תוספת כזאת וכזאת. יש הרגשה, וזה מה שאנשים חווים – יכול להיות שזאת הרגשה לא נכונה – שיש כאן ממש קומבינות על הכספים האלה. השקיפות כאן, אדוני המנכ"ל, זה מה שיפתור את הבעיה. אולי זה משהו היסטורי, אולי זה השתנה, אבל יש הרגשה כזאת.

אדוני היושב ראש, למרות שאתה אמרת שאנחנו נאשר את זה כקבוע, אולי זה יאלץ אותם להגיע לדיונים יותר לעומק ואולי כדאי בכלל לא לאשר כי ברגע שנאשר וידעו שזה מכספי ציבור, לא יהיו דיונים.

לצערנו עם החלטה מינהלית שלנו ועם החלטה בכלל, היינו מעכבים את הצורך לקבור, אבל אי אפשר. זה שירות שאי אפשר להפסיק אותו.

נכון. השאלה ששאלתי היא מאוד קריטית.

אנחנו נענה לך. יש לנו תשובה.

אני רוצה לומר. חברים, לא לאבד את הפוקוס. הפוקוס הוא לאשר את התקנה. אני רוצה קודם כל שנאשר את התקנה ואם יישאר לנו זמן – וזה ברור שפתחנו את הנושא – נתייחס. חלק מהאשמה היא עלי ובשמחה אני עושה את זה כי זה עניין של אחריות. הנושא הזה של בתי קברות, על הוצאות על פיתוח בתי קברות ועל המדיניות של בתי קברות בכלל, אני הייתי רוצה לדון. אני לא יודע אם זה בדרך כלל נעשה בוועדה אחרת אבל אני מוכן לקחת אחריות ולקיים את זה בוועדה שלנו ולהכין את הדיון המהותי הזה בשלב יותר מאוחר. אבל היום אני רוצה שנתמקד באישור תקנה 9.

אדוני היושב ראש, אני מאוד שמחה שאתה אומר את הדברים האלה, שאתה מוכן לקחת ולפתוח את זה משום שהסוגיה הזאת – אני רוצה להמשיך את הדברים של חברתי – קיימת. אני העליתי הצעת חוק בסוגיה הזאת. באמת כל מקום בארץ, יש לו את הדרישות שלו. לא התפרסמה שום רשימה של מחירונים ושל הבנות, ואדם שנקלע לרגע האיום והנורא עם מות יקירו, הוא לא יודע, ושונה מקום אחד ממקום אחר. העליתי הצעת חוק שכל חברות הקבורה תפעלנה לקביעת מחירון של חלקות קבורה שברשותן ושזה יפורסם בצורה מסודרת, בצורה שקופה ובצורה ברורה. לא שברגע של קושי מאוד מאוד גדול, פתאום זה יהפוך להיות סחר מכר וכמו שוק.

אני יודעת, הצעת החוק שלי נדחתה בוועדת שרים כרגיל לחודש-חודשיים אבל אני אופוזיציה ואני אומרת לך אדוני, ואני מאוד שמחה על הדברים שלך, שזה לא סוד שכל הסוגיה של חברות הקדישא, הרי הן לא מפוקחות, אין אף מבקר שיודע באמת מה קורה.

לא. זה לא בדיוק כך. אני גיליתי שזה לא נכון.

אני אשמח שתשתף אותנו. אני חושבת שבאמת צריך לעשות את זה הרבה יותר שקוף והרבה יותר ברור משום שהדברים שנאמרים וחוזרים ונאמרים, המצוקה הגדולה הזאת שברגע הנורא יותר מכל, כשאתה מאבד באמת את היקירים שלך, אתה לא יודע איך הדברים קורים ואיך הם נעשים. רק מי שנמצא אולי במעגל הקרוב יכול לסייע ויכול לעזור.

אני יודעת שאתה מוביל שינוי וכתבת וענית אבל הדרך שבה אתם מטפלים לא עונה על כל הדברים. אני חושב שהדיון הזה באמת יכול להביא לאיזושהי פתיחה של כל ההסדרה של הסוגיה הזאת ולא עוד טלאי על טלאי. האמת היא אדוני היושב ראש שאתה נוגע עכשיו באחת הסוגיות היותר בעייתיות בכלל ובפרט כשהיא נוגעת ברגע מצוקה של החיים.

יכול להיות שתגידו מה לי ולחברות קדישא. אם כן, אני עשיתי להן מספיק עבודות.

כקבלן.

כן. עשיתי, במיוחד בירקון. כשהתחילו לבנות את הבנייה הרוויה, באותה תקופה עשיתי עבודות מדידה ושירותים לקבלנים שם.

אני מעלה את הנקודה שהיא יותר קרובה אלינו, לאוכלוסייה הערבית. באוכלוסייה הערבית יש היום עמותות שמטפלות. כשאני הייתי ראש עיר חתמתי לעמותה ודחפתי לכיוון שיאשרו אותה בביטוח לאומי כי אז היו מעבירים את התשלום ישירות למשפחה של הנפטר, תשלום הביטוח הלאומי, ואנשים היו צריכים ללכת לבית הקברות לחלקה שהעירייה ייעדה או המועצה המקומית ייעדה לבית קברות. הם היו צריכים לדאוג לחפירה, הם היו צריכים לדאוג להבאת המת מבית החולים או ממקום אחר, היו צריכים לדאוג לאישור קבורה ואנשים שנמצאים במצב שיש להם את ההודעה הזאת שיקירם נפטר, קשה להם להתחיל לטפל בזה. לכן הקמנו עמותות.

אבל, ויתקן אותי כבוד המנכ"ל, העמותות האלה לא מקבלות לפיתוח. כל מה שהן מקבלות, דמי קבורה שמקבלים מהמוסד לביטוח לאומי. אם אנחנו מדברים על תקנות, אני חושב שגם לעמותות האלה צריך לדאוג שיקבלו כי אם אלה שמפתחות את בתי הקברות. היום העמותה דואגת מהרגע שהיא מקבלת הודעה שמישהו נפטר, היא לוקחת את תעודת הזהות, היא משחררת מבית החולים, יש לה את הרכב המתאים, היא זו שעושה את הרחצה, משלמת למי שעושה את הרחצה, היא זו שחופרת את הקבר, היא זו שבונה, היא זו שעושה את המצבה. אני חושב שהם כל הזמן בגירעון ולכן הם פונים לאנשים לבקש תרומות. אני לא חושב שמקובל לבוא למשפחה בתנאים כאלה ולבקש ממנה כסף. מבחינתי זה לא מקובל בכלל. המשפחה לא צריכה לשלם כסף ולו שקל אחד.

אני חושב שלפחות הפיתוח, אצלנו מסתפקים, עם עלויות הקבורה עצמן איכשהו מסתדרים, אבל פיתוח הם לא יכולים לעשות ואז הם פונים לאנשים.

בהחלט. מסכים אתך.

השאלה ממוקדת. אנחנו צריכים לקבל תקציב לפיתוח בתי קברות גם בישובים הערביים.

בוודאי.

אנחנו ביקשנו ממרכז המחקר עבודה. כרגיל הם רציניים מאוד והם סיימו אותה אתמול בלילה בשעה 8:00. הדברים שאמרת, אנחנו נעלה את זה ונביא לדיון. אני שוב אומר, אחרי למידה מאוד חלקית, אני מרגיש, ולצערי בגלל ניסיוני המשפחתי, שזה אחד הדברים הלא מכבדים בכלל של המדינה שלנו. שיהיה ברור. תופסים את המשפחה ברגע הכי לא נעים, גם אם זאת לא בעיית כסף. זאת דרך של עבודה, זאת שיטה שהיא בזויה. אני לא מתבייש לומר את זה. לבוא למשפחה ולומר לה שאם היא רוצה שבן/בת הזוג יהיו לידך, זה יעלה כך וכך. הכול הופך לסחר. אם אתה רוצה שורה זאת וזאת, עוד כך וכך. אם אתה רוצה רוויה או לא רוויה, אז כך וכך. לצערי אני מדבר על דברים אישיים אפילו. בגילי, הסביבה שלי לצערי נעלמת. לשמחתנו הצלחנו להתרכז בעיר אחת אבל מי שהולך לכל פינה ופינה, אלה כללי משחק אחרים.

אני לא אכנס כאן לנעליים של הפיקוח של משרד הפנים, של משרד הדתות, של המועצות הדתיות אבל המצב הנוכחי ולדעתי הטלת המצב הבזוי הזה נובע מזה שהפיתוח של בתי הקברות מוטל על השנוררות הלא מוצלחת ברגע הלא נכון. את זה צריך לתקן. אני לא יודע מי מוכן לקחת אחריות אבל אני כן מוכן לקחת אחריות כיהודי, כאזרח, כאדם שרוצה שהאנשים שחס וחלילה הם זקוקים לשירות הזה, הוא ייעשה בכבוד הראוי לו. יש כאלה שאומרים, לא, אנחנו משלמים. ביטוח לאומי הכי מסודר אבל הוא מאוד חלקי לצערי. ביטוח לאומי, יש לו סדר מסוים אבל בתחום שלו, יום הקבורה. הוא אמור לספק א', ב' ו-ג' והוא יודע לשלם וישלם.

חברות הקדישא משתמשות באי הסדרים שלהן כדי לבנות סדר ממשלתי לא מוצלח. אני אומר דברים חריפים אבל לצערי אני עומד מאחוריהם. סומכים על החברות קדישא לגייס את הכסף כדי לפתח בתי קברות או לא לפתח. זה לא תפקידן. זה המצב הנורא. כולנו הסתכלנו על זה ואף אחד לא רצה לקחת אחריות. סליחה, חברות הקדישא עושות עבודת קודש. לקבור ולקבור מהר כמה שאפשר כדי שהמת יגיע למקום במהירות הנדרשת כי זו המצווה הכי גדולה. לא להשאיר חס וחלילה גופה בצד. הניצול הציני של המצב של חברות הקדישא כדי לא לתקצב את זה נכון ולארגן את זה נכון, זה מאשים את המערכת הממשלתית כולה.

שיהיה ברור. אל תחפשו תירוצים. חשבתם שמשרד העבודה, להבדיל אלף הבדלות, יבקש מפנימייה שהיות ולא משלמים לה השנה, שהיא תלך לגייס את הכסף לאחזקת הילד באמצעות אותה משפחה שבעצמה לא יכולה להחזיק אותו. זה המצב. אף אחד לא ישאיר מת בצד.

לכן אני קורא לכולם, לחבריי חברי הכנסת, ואם תרצו, נעשה התייעצות ונביא את זה. זאת בעיה ממלכתית לאומית שחייבת פתרון במהירות הנדרשת. זה לא קשור לצערי, ואני לא מקנא בך, כי זאת אופוזיציה, אז פוסלים מיד. כי זה לא חרדים, פוסלים מיד. כי זה חרדי, פוסלים אחרת. מספיק. אנחנו מדברים על שירות שכל אזרח במדינה הזאת זקוק לו. בואו נעשה את זה מסודר. אני אומר שאני מוכן לקחת במעט זמן שנשאר לנו בכנסת הזאת ולקדם את העניין. אני מזמין את שר הדתות להוביל את זה מול הוועדה ולהביא את ההצעות הנדרשות כדי שנקדם חוק הגון, טוב, וננהל משא ומתן עם האוצר אם צריך. פיתוח של בתי קברות, זה לא מקרי, כמו כבישים, זה לא מקרי, כמו בתי ספר, זה לא מקרי, להבדיל אלף אלפי הבדלות.

לכן בנושא הזה, ברשותכם, הייתי רוצה קודם כל לעשות הפסקה בדיון הזה, לעבור בחזרה לתקנה, אחר כך נאשר אותה או לא נאשר אותה ואחר כך נחזור לדיון.

הערה אדוני. אני רק רוצה להוסיף משפט אחד לדברים המרגשים שלך. פעם ראשונה אני שומעת מישהו שבאמת מתייחס לזה בצורה הראויה כאן בכנסת. אבל אני רוצה להוסיף עוד משפט אחד ודווקא בוועדה הזאת. יש אנשים שנפגשים בשירותי דת רק ברגע הזה. הם לא מכירים, לא יודעים, וחוסר ההנגשה גם בשפות השונות, והרגע הקשה הזה – ואני מקבלת כל כך הרבה פניות על הבדלים בסכומים שמבקשים בשעה הקשה הזאת – אנשים מנוצלים. הם מנוצלים גם כי הם לא מכירים וגם כי הם נמצאים ברגע הנורא מכל. אני חושבת שבאמת אתה האדם הנכון כדי לפתוח את זה. אני כבר חמש שנים כאן, אדוני, גם כשהייתי בקואליציה, ואני אומרת לך שצריך לפתוח את זה אחת ולתמיד.

אדוני היושב ראש, משפט. איחרתי לדיון אבל אני ממש מעריך את דבריך ורוצה לחזק אותך בנקודה של קידום פיתוח פתרונות לקבורה בבתי עלמין. היום, בגלל שהכול על חברות הקדישא, הן בעצם נאלצות להתמודד עם כל ההתחשבנות הפנימיות הזאת.

אמרת שהמחירים ידועים ומפורסמים לגבי האפשרויות השונות וזה בהחלט הדבר השני. הן עושות עבודת קודש.

דברים האלה אני מחזק את ידיך. נמצא כאן המנכ"ל, נביא אותם בתיאום ונעבוד אתם. זה דבר חשוב.

הערה קטנה לחברת הכנסת עליזה לביא. היום יש מוקד שנקרא מוקד 120 שהוא בעצם נותן את המענה. אמנם הוא בהקמה אבל זאת באמת הערה טובה. המשרד היום מפתח את המוקד הזה שהוא אמור להיות מרגע הלידה עד רגע הקבורה. כרגע הוא עובד על רגע הקבורה. באותו רגע נתון כשנפטר מישהו, מסייעים לו מאותו רגע.

אנחנו שמענו על תעריפים בבתי עלמין.

אני רוצה לברך אותך על ההצטרפות. יש כאן עבודה טובה גם של מה מנלה וגם של המנכ"ל. רצון טוב יש ויש הרבה עבודה טובה, אבל אתה יודע כמה תלונות אנחנו מקבלים?

פנו למוקד. המוקד עובד.

אבל אנשים לא מכירים ולא יודעים.

אני לא פותח את הדיון הזה. תאפשרו את הסדר שביקשתי. אני רוצה לבקש לקרוא את התקנה שלא קשורה לדיון. הדיון הוא תוצאה של למידת הנושא. אני מודה לאברהם מנלה על הדברים שהוא לימד אותי בכנות וביושר הידוע שלו ואני שמח להביא את זה. אנחנו נמשיך בתהליך הזה.

אני מבקש להקריא את תקנה 9.

אם אני מבינה את החלטת כבוד היושב ראש, אנחנו בעצם קוראים את נוסח א' שמונח על השולחן ולא את נוסח ב'.

נוסח א' אומר שזו החלטה קבועה לעומת הנוסח המקורי שהיה רק הארכת תקופת התקנה.

נזכיר שתקנה 9, המשמעות שלה, בעיקרון התקנה כפי שהיא כיום היא קובעת מנגנון שככל שהחברה גבתה תשלום נוסף מיותר משפחות, כך מפחיתים את התשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם לה עבור דמי הקבורה. התיקון שהוועדה מתבקשת לאשר כעת אומר שנפטרים שמובאים לקבורה רוויה וקבורה זוגית, בעצם לא מובאים בחשבון לצורך מנגנון ההפחתה. כלומר, לא מבוצעת הפחתה בגינם. המנגנון קצת יותר מורכב. אני לא מסבירה את כולו אבל זה בגדול.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 266 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 123 לחוק, בהתייעצות עם השר לשירתי דת ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 9

בתקנה 9(א) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות) –

(1) ברישה, אחרי "לפי תקנה 3" יבוא "למעט נפטרים כאמור שהובאו לקבורה רוויה וקבורה זוגית תמורת תשלום כאמור".

(2) אחרי פסקה (3) יבוא:

"לעניין תקנה זו, "קבורה רוויה" ו"קבורה זוגית" – כהגדרתן בסעיף 14א(ה) ו-(ו) לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971.

2. תחילה ותחולה

תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו לגבי חישוב של שיעור מופחת לדמי קבורה, בעד קבורות שנערכו משנת 2018 ואילך.

אני רק אומרת שמכיוון שזה לא הצו שהוגש לוועדה, המשמעות של אישור הצו היא שהוועדה מאשרת את הצו בכפוף לכך שההוראה תהיה הוראה קבועה ולא הוראת שעה. זאת משמעות האישור של הוועדה.

מישהו רוצה להתייחס?

לביטוח הלאומי אין התנגדות להצעה.

תודה.

גם לנו אין התנגדות.

נציג חברות קדישא, מר מנלה, רוצה להתייחס?

אני אומר רק מילה אחת. הדבר הזה עושה סדר בחוסר הוודאות שיש היום כי מה שקורה זה שחוק שירותי הדת היהודיים קובע שהמימון, כמו שאמר אדוני היושב ראש, בא ממכירות בחיים. המכירות בחיים מוסדרות בחוק. להבדיל ממה שנאמר כאן שלא מפורסם - - -

אבל זה לא קשור לתקנה הזאת.

המחירונים מפורסמים. אני אומר את זה במילה אחת.

לגבי התקנה הזאת, יש חשיבות רבה בזה שהיא לא תהיה הוראת שעה מהסיבה הפשוטה. אני היום בבית עלמין ירקון, וכל מי שעובר בכביש 5 רואה את זה, מפתח מבנים לקבורה רוויה על פי החלטות הממשלה ודרישות המשרדים השונים והרלוונטיים ומינהל התכנון ב-400 מיליון שקלים. רק עכשיו סיימנו פרויקט של מעל 200 מיליון שקלים. הפרויקטים האלה מטבע הדברים הם פרויקטים רב שנתיים והאחריות והעלויות, פשוט אי אפשר להסביר את זה. כשאני חותם מול קבלנים על 400 מיליון שקלים פרויקט רב שנתי, אני לא יכול להיות תלוי בזה שכל שנתיים אולי יאריכו את התקנה ואולי לא יאריכו אותה. המשמעות היא שנניח שלא יאריכו את התקנה, הפרויקט הזה נתקע באמצע ואין קבורה לתושבי גוש דן ואני צריך לשלם לקבלנים פיצויים במאות מיליונים.

המדינה צריכה לממן את זה.

לכן אני מברך מאוד על זה שהתקנה הזאת נותנת איזושהי יציבות לכל המערכת הזאת ואנחנו אמת נוכל לפתח בלי החרב הזאת כשאנחנו כל הזמן יודעים שאולי לא יהיה לנו כסף לממן את הפיתוח.

חברי הכנסת, לפני ההצבעה, יש מישהו שרוצה להתייחס?

רציתי להעיר להערות הקודמות אבל אעיר אותן אחרי ההצבעה.

אני יכולה להצביע במקום מאיר כהן.

חברי הכנסת שמותר להם להצביע, מי בעד אישור תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2018? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ח-2018 נתקבלו.

התקנות אושרו פה אחד.

זה צריך להיות במימון המדינה.

לא. הנושא השני.

אני רוצה לברך ואני שוב מודה לך אברהם מנלה על התדרוך שקיבלתי ממך בעזרתו של ידידי דודי אמסלם.

אדוני, אני רוצה ממש שני משפטים כי אני חושב שזה באמת נושא רחב מדי כדי לדון בו על רגל אחת. אנחנו מנסים לגבש, ואני מניח שעד מושב שהקיץ אנחנו נצליח לסיים, חוק קבורה חדש. חוק קבורה החדש אמור לתת מענה לכל הדברים האלה. בשיחה שהייתה לי עם חברת הכנסת עליזה לביא, אני התחברתי להצעת החוק שהיא מעלה אבל אמרתי לה שהיא למעשה קורעת נתח מהחוק הזה שאנחנו מנסים עכשיו לחוקק. אני מניח שנגיע לכאן אחרי שנעבור את ועדת שרים ואז אפשר יהיה לקיים דיון בכל הנושאים האלה שאדוני העלה ולא לעשות זאת על רגל אחת. יש לנו תשובות לכל השאלות.

אני חייב לומר יותר מזה, בגלל שאני מוטרד באותה מידה מחוסר האחידות. לגבי נושא של רכישת קבר בחיים, יש אחידות. יש סכומים שקבועים בחוק שירותי הדת היהודיים ובכל בית עלמין יודעים כמה אפשר לגבות לקבר בחיים. איפה השאלות? השאלות הן בחלקות חריגות, בבית עלמין סגור, בחוץ לארץ. הדברים האלה אמורים להיות מוסדרים בחוק. מאחר שאני חששתי שהליך החקיקה יהיה ארוך, אני פרסמתי חוזר מנכ"ל באזור פסח ובו הגדרתי את זה. אני אשמח שברגע שנקיים דיון, אני אביא גם את חוזר המנכ"ל . אני מוכן אפילו לשלוח לכם כדי שתראו שהדברים מטופלים.

כן. אם תוכל להפיץ אותו.

כולל פרסום. מה שאמר חבר הכנסת אזולאי לגבי אותו קו מידע, קו 0-120.

איפה פורסמו התעריפים? יש אתר אינטרנט?:

בן אדם פשוט, איך הוא יודע איפה זה כתוב? זה צריך להיות נגיש.

יש אתר, יש מחשבון ויש אתר מידע.

בכל תחנת רישום יש מחשבון.

מוקד המידע מדבר כרגע בעברית, נדמה לי באנגלית, ברוסית, באמהרית, בערבית.

הבנתי. בחיים הסתדרנו. מה קורה אחר כך?

אני מסביר. אנחנו הקמנו מוקד מידע. הסיבה היחידה שעוד לא יצאנו בבום פרסומי, כי אנחנו רוצים לראות שהמוקד הזה עובד. כל בן אדם שנפטר לו קרוב, הוא מרים טלפון למוקד, כוכבית 0-120.

זאת מהפכה של ממש מה שהם עשו.

יש בו את כל המידע. אחת הסיבות שהצלחנו לשכנע גם את האוצר ללכת אתנו בעניין הזה הייתה כי אמרנו שאנחנו נפסיק את העניין הזה שבן אדם מגיע, ולמען האמת אני חייב לומר שאני לא רוצה להוציא מילה רעה נגד חברות הקדישא שעושות עבודת קודש, שיהיה ברור, אבל אם יש כאלה שסוטים מהשורה, חייב שלמשפחה יהיה מידע. היא מקבלת את מידע והוא בא לחברה קדישא ושם מבקשים ממנו משהו, הוא אומר, סליחה, במוקד אמרו לי מספרים אחרים.

בנוסף לזה מפרסמים מחירונים.

במוקד, לפי בית עלמין ספציפי?

כן. ברגע שנקיים דיון, אנחנו נראה לכם ממש.

יש לי בקשה. יש היום חתימה על הסכמי גג ברשויות המקומיות על הגדלת האוכלוסייה. אני חושב שכדאי שתהיו מודעים ותביאו את זה למינהלת של הדיור שתעסוק בזה במשרד האוצר וכבר תעלו בפניהם את הבעיה הספציפית.

אנחנו נאמר. אני יודע שיש ראשי ערים שמודעים לזה.

תוודאו אתם בראייה כוללת.

הבעיה היא שמינהל התכנון לא מקצה שטחים.

זו בדיוק הבעיה.

זה חלק מעצימת העיניים. לא אמרתי את זה עליך. אני מדברת על התכניות העתידיות.

נציגת השלטון המקומי.

רצינו לברך אותך על האמירה שלך לגבי הסכמי הגג. צריך להיות מרכיב של קבורה, פיתוח תשתיות כמובן שצריך לבוא מהמדינה. אנחנו מברכים על האמירה הזאת ועל הכוונות הטובות.

אני אפנה גם למינהלת.

נציג משרד המשטים.

הרציונל שעמד בבסיס זה שכל פעם פנו כל שנתיים והאריכו את הוראת השעה, זה לא סתם שכולם נהנים. אני לא חושב שנהניתם לבוא לכאן כל שנתיים. אני חושב שהסיבה הייתה, ותקנו אותי חבריי מהמוסד לביטוח לאומי אם אני טועה, שבעצם היה צריך לעשות בדיקה כלכלית כדי לבחון שהעלויות שכתובות בתקנות הן באמת משקפות את העלויות האמיתיות. לצערי זה עדיין לא קרה. זה שעכשיו קובעים את התקנה כהוראה קבועה, זה בסדר, אבל זה עדיין לא פוטר אתכם מהצורך לעשות את הבדיקה הכלכלית.

הם הזמינו את הבדיקה והיא בעבודה. אני לא רוצה לומר חודשים מדויקים אבל ודאי בחודשים הקרובים הם צריכים לבוא עם תוצאות.

אדוני היושב ראש, כאשר תזמן את הדיון על עתודות קבורה במדינת ישראל ומי יהיה אחראי לכך ומאיפה הן יבואו, אני חושב שמה שקורה בעת האחרונה, והזכירו את זה בוותמ"לים כתוצאה מהצורך לריבוי בנייה של יחידות דיור, מדלגים על הרבה מאוד דברים ובין היתר גם על הדבר הזה. עמדנו על תשתיות כבישים, עמדנו על דברים אחרים, וזה חייב להיות מובנה בכל תכנון ובכל מקום. לא תעבור תכנית בלי שיש עתודות גם לדבר הזה.

הערת אגב שאמרתי אותה עם יושב ראש חברה קדישא תל אביב. להשתדל להיות משפיעה בכל מה שקשור – ואני יודע שהוא כבר נמצא שם – בשיקומי מחצבות. אלה שטחים שאפשר לחשוב עליהם גם כעתודות בהרבה מאוד מקומות.

בית עלמין ברקת מבוסס על מחצבה. זה בית עלמין גדול מאוד באזור המרכז.

בכל ההסכמים הללו, אפשר לראות שם הרבה עתודות עם המחצבות לעתיד.

לאור כל הדברים שעלו כאן, אני אשמח מאוד, זה גם היה בעבר, להזמין את הוועדה לסיור כדי לראות את מה שבונים היום בקבורה רוויה. אני חושב שאחרי הסיור הזה, הרבה מאוד מהשאלות האלה ייענו ואנשים יבינו מה קורה. בסוף גם את הנושא הזה צריך לראות ולהכיר. אמנם אני יודע שאנשים לא בדיוק אוהבים לעשות סיורים בבתי קברות, אבל אני חושב שהסיור נחוץ.

אני חייב להזכיר את הילדות שלי. קודם כל, בפס לא קוראים לזה בתי קברות אלא בתי חיים. שנית, בגיל 5 – זה כאילו היה אתמול – הוחלט לעשות איזשהו שינוי בבית הקברות בפס, לפנות קברים כדי לפתוח את שער ארמון המלך בפס. היה יהודי יקר, מדהים, צדיק, הוא לקח אותנו הצעירים כמוני, כיתום מגיל 4, בית קברות הוא חלק מהחיים, והתחלנו לאסוף עצמות של היהודים כדי לקבור אותן. אני רואה בזה עבודת קודש. אל תיקחו את ביקורים בבתי קברות כדבר עצוב. הדבר המרגש אותי במיוחד כשאני חוזר לקבר אבי בפס, זה להגיע לבית הקברות. זה מקום שפותר הרבה בעיות והוא אולי המצבה האמיתית של ההיסטוריה של הקהילה שלנו.

מתחילתה שיחה, וגם בדיון הקודם, שמעתי את התחושה שיש לחברותיי כאן ולאחרים שנוצרה תדמית מסוימת לחברות קדישא, תדמית שהייתה מוצדקת, בפירוש הייתה מוצדקת, ברוב השנים. לפני מספר שנים הייתי ראש מועצה דתית במרום הגליל, במשך 20 שנים. אמנם תמיד אני מסביר שיש הבדלים בין מועצות אזוריות וחברות קדישא במועצות הדתיות ולא בפרטיות שאותן אני לא מכיר ואני אומר את זה כאן עכשיו, אבל אמרתי – ואני מנצל את הבמה הזאת לומר – שהשינוי הוא כל כך דרמטי וכל כך גדול בשנים האחרונות . הסדר שנעשה, שעשה משרד הדתות בתחום הזה, עוד כשהייתי בתפקיד חשתי אותו וקיבלנו את כל הסדר החדש שעשו בתחום הזה והוא ממשיך עד היום. אני חושב שכדאי שהציבור ידע בהסברה כבוד המנכ"ל. אנשים לא חשים ולא יודעים את השינוי הדרמטי שנעשה בתחום בתי העלמין וכדאי שזה יובא לידיעת הציבור.

אני מסכים מאוד. אתה צודק.

עמותת עתים שמתעסקת בשירותי הדת. אני רוצה שתי נקודות גם לגבי הקבורה הרוויה וגם לגבי השקיפות של המחירים. קודם כל, אני אתחיל מהשקיפות. באמת כוכבית 0-120 היא מהפכה של ממש. אנחנו מפעילים מרכז סיוע שמקבל מאות פניות בשנה שעוסקות בקבורה וזה באמת מבורך. כשיהיה קמפיין, כמובן שנפנה כמה שיותר פונים לשם. אני חושב שבעידן שבו הכול נמצא באינטרנט, אנשים עושים אפילו השוואת מחירים כדי לקנות את המוצרים הכי בסיסיים באינטרנט. אפשר להעביר את המידע גם לשם, אם הוא קיים במוקד.

אין השוואת מחירים לקבורה.

המחשבון מדבר על קבורה בחיים ואנחנו מדברים על המקרים אחרי הפטירה. אחרי הפטירה, יש הבדלים בין חברות קדישא השונות. אם מישהו רוצה להיקבר שלא במקום מגוריו, כמובן שיש עניין של השוואת מחירים וזה יעזור גם לנו כציבור לפקח על המחירים.

לגבי הקבורה הרוויה, אני רוצה לציין שמדינת ישראל היא במקום ה-32 מבחינת צפיפות אוכלוסייה. אנחנו מדברים על כמעט 400 אזרחים לקילומטר רבוע ובשנת ה-140 למדינת ישראל אנחנו נגיע ליותר מ-750 אנשים. הסיפור של קבורה רוויה היא לא עניין לשנים הקרובות אלא הוא עניין שאנחנו צריכים להסתכל מאה שנים קדימה ואם אנחנו כאן מרחבים של קבורת שדה שלא נראה שום דבר חוץ מקברים עד האופק, אנחנו לא יכולים להוריש את זה הלאה ובאמת צריך לחשוב על הנושאים האלה.

הלשכה המשפטית, המשרד לשירותי דת. יש לנו מחשבון אינטרנטי באתר של המשרד לשירותי דת בו מפורטים כל התעריפים שהחוק קובע. המחוקק קבע בחוק את התעריפים לכל בית עלמין. לא חברת הקבורה היא שקובעת את התעריף לעצמה אלא המחוקק הוא זה שקובע את התעריף.

זה לפני הפטירה. זה מחיים. אנחנו מדברים גם על אחרי הפטירה.

אחרי הפטירה, היות שהתעריף שלאחר הפטירה נועד כדי לממן את עלויות פיתוח בתי העלמין, כפי שאדוני אמר בהתחלה, ואנחנו סומכים את ידינו על ההצעה ועל היוזמה המבורכת של כבוד יושב ראש הוועדה, היות והדבר הזה נועד כדי לממן את עלויות הפיתוח, הרי זה משתנה מחברה לחברה. זה משתנה משנה לשנה. כל חברת קבורה שמגישה בקשה לחידוש רישיון קבורה כל שנתיים למשרד לשירותי דת, צריכה לתמוך את הבקשה שלה בתחשיב כלכלי.

בן אדם לא יודע מה קורה לו.

בסדר, אבל הוא מסביר שיש תעריף.

יש לכם את המחירונים הפנימיים של חברות הקדישא ואם יש לכם, אפשר לפרסם אותם.

אם המדינה תממן את עלויות הפיתוח, תאמינו לי שזה ייעשה בשליש מחיר.

בהצעת החוק החדשה הדבר הזה הוסדר וחוק עצמו קבע את התקרות, את הסכומים של התעריפים של הקבורה גם לאחר הפטירה.

תודה רבה. אנחנו נעמוד בדרישה של הכנסת לסיים את הדיון עד שעה 11:00.

אני רוצה להודות לכם.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:56.