פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



14
ועדת הפנים והגנת הסביבה
30/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 635
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ט"ז בסיון התשע"ח (30 במאי 2018), שעה 10:10

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 146) (חלוקת הכנסות), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יואב בן צור
אכרם חסון

יוסף ג'בארין
מיכאל מלכיאלי

אבינועם ביר - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

תמי נאסה - ראש תחום, משרד הפנים

ניסים נעים נאור - ממונה כלכלה ותכנון, משרד הפנים

אהוד לנדאו - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ביאן ותד - רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

רונן עבדו - מנהל אגף שפ"ע, עיריית ראש העין

אבי נעים - ראש המועצה המקומית בית אריה

פנחס קבלו - קשרי כנסת שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

טל בנוש - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע''מ) מייצג/ת את מרכז המועצות האזוריות

גלעד קרן

לאה קריכלי

אור שושני


הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 146) (חלוקת הכנסות), התשע"ח-2018, פ/4415/20 כ/784, הצעת ח"כ מיכאל מלכיאלי

שלום ובוקר טוב, אני פותח את הישיבה בעשר דקות איחור, אחרי שחיכינו למשרד הפנים, שעדיין לא הגיעו. הנושא: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), הצעת חוק פרטית 4415, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. אני רואה שגם אני חתום עליה. אני חייב להודות שכשדיברנו על זה אתה אפילו לא אמרת לי שאני הצטרפתי אליך במאבק הזה, אבל אני שמח. עוד חתומים: חבר הכנסת רועי פולקמן, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, חבר הכנסת יעקב אשר וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. יוזם החוק, חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה תציג את חוק.

אדוני היושב-ראש, מהרגע הראשון שבאתי לדבר איתך על החוק ראית את הנושא איתי עין בעין, ואני רוצה להודות לך על זה.

הצעת החוק בעצם לא משנה סדרי בראשית, אלא היא באה להפחית בירוקרטיה, להפחית סבל וסחיבה של זמן לאזרחי מדינת ישראל הגרים מחוץ לקו הירוק. הדברים האלה מתנהלים גם ככה, רק מאוד מאוד בעצלתיים, והמטרה של החוק היא בסך הכול לקצר תהליכים. תודה רבה.

אני אבקש ראשית להקריא את החוק, ואז חברי הכנסת והמשרדים יתייחסו.

אני מקריא מתוך הנוסח שמונח לפניכם, שכתוב עליו "נוסח מוצע לדיון 24.5.18":

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשע"ח-2018

תיקון סעיף 9ב
1.
בפקודת העיריות, בסעיף 9ב(ב), אחרי "לבין רשות מקומית, אחת או יותר", יבוא "לרבות עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית באזור, כהגדרתו בסעיף 341א".



אני אסביר. סעיף 9ב לפקודת העיריות מאפשר היום לשר הפנים, בהסכמת שר האוצר ואחרי עיון בתחקיר של ועדת חקירה שהוא מינה לעניין זה, להכריז בצו שאזור שמצוי ברשות עירייה או מועצה מקומית מסוימת, אזור תעשייה, אזור שאין בו מגורים – הארנונה והיטלי ההשבחה וכו' שמתקבלים באותו אזור יחולקו בין אותה עירייה לבין רשויות סמוכות או גובלות לאותה עירייה או מועצה מקומית.

מה השיקולים שמפעיל שם השר?

אני מניח שעיריות או מועצות יותר חלשות שאין להן הכנסות מעסקים – אפשר באמצעות זה לאזן. בעצם השינוי שמוצע בהצעת החוק שלפנינו הוא ששר הפנים יוכל להשתמש באותה סמכות על מנת לחלק את ההכנסות האלה בין רשות מקומית שמצויה בתוך הקו הירוק לבין רשות מקומית סמוכה או גובלת שנמצאת מעבר לקו הירוק.

אבל איפה זה?

"בָאזור" זה בעצם יהודה ושומרון.

למי שלא יודע, בחקיקה יהודה ושומרון מוגדר "בָאזור".

ולמה זה היה אסור עד עכשיו?

כי זה לא היה בחוק, זה לא היה כתוב.

פקודת העיריות חלה באופן עקרוני רק בתוך תחומי הקו הירוק, ולכן לא ברור - - -

העניין הזה פשוט בא לתקן עוול של רשויות שגובלות אחת לשנייה, שלמעשה בגלל שהחוק לא מסמיך בצורה ברורה אז לא היה אפשר לעשות את האיזונים האלה.

ועד היום אף פעם לא קרה - - - ?

את זה אני לא יודע, את זה תשאל את משרד הפנים.

השאלה שלי היא האם מכשירים כאן משהו שכבר עושים ממילא, או - - -

חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

אני שואל האם מכשירים משהו שכבר עושים אותו.

תכף יגיע משרד הפנים, אולי הם יענו לנו. או, הנה הגיע נציג משרד הפנים. בואו נשמע.

אני יכול לענות - - -

רגע, לא, אתה יודע על ההיסטוריה שלך, אבל אתה לא יודע לגבי מקומות אחרים.

אני 14 שנים ראש רשות באיו"ש.

תן למשרד הפנים לענות, אל תתחייב לדברים שאתה לא... אכרם חסון, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ההצעה הזאת היא מבורכת. אני התנסיתי בה בשנת 2004. אני הייתי ראש עיר מ-2003 עד סוף שנת 2008 בדליית אל כרמל, עוספיה, עיר הכרמל. היו מסביבי חמש ערים יהודיות: יוקנעם, נשר, חיפה, טירת הכרמל ואור עקיבא. אצלי לא היה אזור תעשייה, לא היה אפילו מפעל אחד. באתי לראש הממשלה אולמרט ואמרתי לו שזה לא מכובד ולא אחראי להקים עיר שאין לה אזור תעשייה. אז הייתה החלטת ממשלה להקים אזור תעשייה משותף מגידו-יוקנעם, והכניסו את עיר הכרמל ונתנו לנו 20%.

אבל לא זאת ההצעה כאן.

רגע, תן לו לדבר.

הכניסו אותנו ונתנו לנו 20% מאזור התעשייה המשותף. היום יש שם הרבה מפעלים, אנשים מהיישוב עובדים שם, מחלקים את הארנונה בין כל היישובים. כך שזה צעד שבא להיטיב ולעשות צדק עם המועצות שנמצאות במצב סוציו-אקונומי נמוך ואין להן שום משאבים.

אבל אכרם, זה בכלל לא הנושא.

חבר הכנסת ג'בארין, תכף תקבל זכות דיבור.

אבל הסמכות הזאת כבר קיימת, והתיקון פה רק אומר להוסיף מועצה מקומית או אזורית "בָאזור". זאת אומרת, הרעיון כאן הוא להרחיב את הסמכות כדי לכלול גם התנחלויות.

לא, מדובר על מועצות מקומיות בכלל.

לא, אבל במועצות מקומיות זה כבר קיים.

אם זה לא היה ברור אז אני אבהיר לכולם: הרעיון בחוק הזה הוא לתקן כך שגם המועצות והרשויות באזור יוכלו לקבל - - -

כן, זה כל המטרה.

יכול להיות שזאת כל המטרה, אבל אני רוצה רגע לשאול האם בתוך ישראל אין שום בעיה ואפשר לעשות את זה עם כל רשות ומועצה.

התנאי היחיד הוא שהן גובלות או סמוכות.

אז אם ככה חבר הכנסת ג'בארין צודק – המטרה של החוק הזה היא באמת לאזן כך שגם בָאזור אפשר יהיה לאזן בסמכות שר הפנים.

בעצם התנחלויות.

אתה קורא לזה התנחלות, אני קורא לזה התיישבות.

אני רק שואל.

ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

ההתנחלויות.

גם היישובים הערביים, אם יש יישוב ערבי בחוץ.

אין יישוב ערבי בחוץ.

אולי יהיה יום אחד... למה את לא מאמין?

טוב, הבנו. חבר הכנסת ג'בארין, אתה רוצה להתייחס?

אני שאלתי שאלה ולא קיבלתי תשובה. האם עד עכשיו אף פעם לא קרה - - -

משרד הפנים, תענה לו בבקשה.

אני רק אחדד את השאלה. האם מדובר כאן בהכשרה חוקית של פרקטיקה שקיימת, או שעד עכשיו זה אף פעם לא נעשה?

שלום, שמי ניסימי נעים-נאור, אני ממונה כלכלה ותכנון במשרד הפנים.

לפני שאתה מתחיל, האם אתם תומכים או מתנגדים להצעה?

אנחנו תומכים בהצעה. גם הממונה החדשה על מחוז יהודה ושומרון תומכת בהצעה.

תענה לשאלה של ד"ר ג'בארין.

מדובר פה על משהו שלא נעשה. נכון להיום סעיפים 9א ו-9ב לפקודת העיריות, שהם הסעיפים שמכוחם אנחנו פועלים ומכוחם מתקיימים כל צווי השר לחלוקת הכנסות בכל הארץ, אינם תקפים ביהודה ושומרון, אלא רק בגבולות הקו הירוק. המטרה של הצעת החוק הזאת היא בעצם לאפשר חלוקת הכנסות גם באזור יהודה ושומרון, משהו שלא התבצע עד כה, כי לא הייתה לזה תשתית חוקית.

אבי נעים, בבקשה.

אני אבי נעים, ראש המועצה המקומית בית אריה שביהודה ושומרון. אני כבר 14 שנים בתפקיד. מדובר פה בעצם במהלך שהוא מהלך חברתי, ביטול עיוותים חברתיים שקיימים. אני בעצמי נולדתי בירוחם בנגב, ותמיד כילדים היינו מסתכלים בעיניים כלות על המועצות האזוריות והקיבוצים מסביב, על השגשוג שלהם.

כל שנה יש פרס ניהול כספי תיקון, ובאופן קבוע כ-50 מועצות אזוריות מקבלות את הפרס, מתוך כ-52, בעוד שבמועצות המקומיות זה הרבה פחות. הסיבה היחידה לכך היא החלוקה ההיסטורית של משאבי המדינה באופן שהוא לא חברתי, לא נכון ולא שוויוני. בניגוד לתדמית שמנסים ליצור לנו, אנחנו בהתיישבות מופלים לרעה. לדוגמה, היום פורסם קול קורא של רשות מקרקעי ישראל לשטחים פתוחים, והרשויות של יהודה ושומרון לא יכולות להשתתף בקול קורא הזה. או למשל היה במשרד הפנים הליך של תקצוב של ועדות התכנון, והרשויות ביו"ש לא תוקצבו. ויש עוד הרבה מאוד עיוותים.

עכשיו, החוק הזה, תכליתו היא אחת: לקחת את משאבי המדינה... ראשי הרשויות שמתנהלים טוב באופן כלכלי – רובם מצליחים בכך לא בגלל שהם גאונים גדולים, אלא בגלל שיש להם יותר משאבים. בסופו של דבר החוסן הכלכלי משפיע על הרווחה, על הביטחון האישי, על החינוך, ועל עוד הרבה מאוד פרמטרים שהם חברתיים ולא פוליטיים – ובעניין הזה אנחנו מופלים לרעה.

בין היתר יש את נושא ההקפאה, שתוקע לנו קידום של אזורי תעשייה, שתוקע לנו בנייה הרבה מאוד שנים. לי יש תב"עות שהן כבר 20 שנה בתוקף, ורק עכשיו מתחילים לשחרר לי, וגם זה מתי מעט. אבל כשאנחנו הולכים למילואים לא שואלים אותנו איפה עובר קו, וכשאנחנו נדרשים לעזור, גם לשכנים הפלסטינים שלנו, אנחנו מיד מגיעים ועוזרים – אם זה עזרה רפואית, אם זה חילוץ ושריפות ותאונות דרכים. התכלית של התיקון הזה היא אחת: לקחת את משאבי המדינה באזורים גאוגרפיים ולחלק את זה באופן קצת יותר שוויוני לאזרחי מדינת ישראל. זאת כל התכלית החוק, ואין פה שום עניין פוליטי, ואני קורא לכם בבקשה לאשר את זה.

תודה רבה. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.

מה ממוצע המעמד הסוציו-אקונומי של ההתנחלויות?

כל יישוב לגופו.

הן בכלל מופיעות במדרג?

הן מופיעות. אבל זאת שאלה מצוינת. אני אקח אותי לדוגמה: אני אמנם 7 בלמ"ס, אבל אני מועצה קטנה, בלי אזור תעשייה ובלי הכנסות עצמיות. והעיוות הכי גדול של הלמ"ס הוא שהוא בוחן את האיתנות הכלכלית של התושבים ולא של הרשות.

רגע, אבי, אתה הולך למקום אחר. אני מסכים איתך שזה שהיום במשרד הפנים הדירוג היחיד הוא הסוציו-אקונומי ואין דירוג לחוסן כלכלי של רשות, זו בעיה. גם בזיכרון יעקב וכפר ורדים זה ככה: אוכלוסייה חזקה, אבל רשות חלשה מאוד שבקושי מצליחה להיות מאוזנת. אבל זה נושא נפרד.

לגבי מה ששאלת על יהודה ושומרון, יש רשויות עם סוציו' גבוה ויש רשויות עם סוציו' נמוך.

אגב, הממוצע ביו"ש הוא נמוך.

אני יושב פה מול הטבלה. יש ביהודה ושומרון החל מרשויות עם סוציו' 1, כמו למשל בית"ר עילית ומודיעין עילית, וכלה ברשויות עם סוציו' 8 למשל, כמו אלפי מנשה.

עכשיו, אם אפשר, אני אסביר קצת לגבי התהליך שעל פיו זה עובד באזורים שבהם סעיפים 9ב ו-9א כן בתוקף. נכון להיום ברגע שרשות, בדרך כלל מוחלשת, מגישה בקשה לחלוקת הכנסות משטח מניב – שיכול להיות בסיס, אזור תעשייה, מתקן ביטחוני, מתקן של חברת חשמל ובעצם כל דבר שמשלם ארנונה אחרת לרשות – הבקשה עוברת איזשהו אישור במטה, ומשם עוברת לוועדת הגבולות הרלוונטית. יש ועדת גבולות שמתעסקת גם באזור יהודה ושומרון, ששם היא כמובן לא יכולה לעסוק בחלוקת הכנסות, אלא רק בנושאים אחרים.

ועדת הגבולות היא ועדה קבועה ומקצועית לחלוטין, והמשרד לא מעורב בעבודה השוטפת שלה. היא מקבלת את ההחלטות, בוחנת את השטח, מזמינה את הרשויות, מחליטה החלטות ומעבירה המלצה למנכ"ל המשרד, ואם מנכ"ל המשרד בוחר לאשר אותה אז הוא מעביר אותה לשר והשר חותם. כך זה מתבצע היום.

תודה. מירה מהשלטון המקומי, בבקשה.

אני מירה סלומון, ממרכז השלטון המקומי. אני מבקשת לדייק את הדברים שנאמרו על ידי ראש המועצה המקומית בית אריה - - -

אתם מתנגדים להצעה או תומכים?

ככלל, כעניין עקרוני, אנחנו מתנגדים לחלוקת הכנסות, מכיוון שאנחנו לא רואים בזה חלוקת עושר של המדינה - - -

צודקת. שהעשירים יישארו עשירים, העניים יישארו עניים.

אנחנו רואים בזה חלוקת עושר של הכנסות הרשויות המקומיות. אנחנו סבורים שהמדינה צריכה לתקצב רשויות במחסור מתקציבים אחרים ולא במסגרת חלוקת הכנסות. אולם, לא זו הסוגיה שמונחת בפני הוועדה; הוועדה בודקת את היכולת להתייחס לחלוקת הכנסות לרשויות מקומיות שנמצאות ביהודה ושומרון. ולכן בסוגיה הספציפית הזאת אין לנו שום עמדה - - -

למה אין עמדה? אם החוק קיים בישראל - - -

אבי, אני אגיד לך למה: כי הם מתנגדים לחוק במהותו.

אבל החוק קיים, היא לא באה לבטל את החוק.

אבי, אם הם היו תומכים בחוק במהותו אז בוודאי הם היו חייבים לבוא ולהגיד שהם תומכים.

נכון.

אבל מכיוון שהם מתנגדים, אז קשה להם - - -

אז שהעיוות יישאר?

היא אומרת שאם היא הייתה משרד האוצר אז כל העיירות החלשות היו נשארות - - -

טוב, תודה. משרדי הממשלה, בבקשה.

אני אהוד לנדאו, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. רציתי לציין שבמקביל לחוק בנוסחו אנחנו מקדמים צו באיו"ש. בעצם החוק הזה מסמיך את השר להעביר כספים מרשות בישראל לרשות בָאזור, ויהיה צו מקביל שיסמיך את המפקד או את הממונה במשרד הפנים להעביר כספים ממועצות בָאזור לישראל.

הבנתי. כדי שזה יהיה מאוזן.

וכמה זמן זה ייקח?

זה בתכנית העבודה של סגן שר הביטחון.

רגע, אז אתם מציעים בעצם שזה יהיה תיקון של הצו הצבאי?

לא. הרי זה עובד לשני הכיוונים. הרי לא הגיוני שאם יש בָאזור רשויות חזקות, וסביבו, בתוך הקו הירוק, יש רשויות חלשות... גם הן צריכות לקבל. דרך אגב, אי אפשר לתקן את זה בחוק הזה?

בגלל שהחלה של החוק הזה על העברת כספים מרשות בָאזור לרשות בישראל זה החלה טריטוריאלית של חוקים בָאזור, יש בזה רגישות מדינית גדולה, ואין בזה שום יתרון לעומת - - -

טוב, אז לקריאה ראשונה אני לא רוצה לעכב את זה, אבל אני אומר לכם שאחרי הקריאה הראשונה אני רוצה לדעת בדיוק את לוחות הזמנים, מתי יהיה צו אלוף לעניין הזה, ואם לא, יכול להיות שאני אעשה את זה כבר בחוק הזה, עם כל הרגישות המדינית.

עוד מישהו מהמשרדים?

יש לי שאלה למשרד הפנים. הסיטואציה הזאת קיימת כבר 51 שנים. יש כאן צורך שעלה עכשיו? יש כאן איזושהי סוגיה ספציפית? על מה השינוי הזה?

אתה יכול לשאול את המציע הפרטי, לא את משרד הפנים. תשאל את מלכיאלי.

אני שואל האם משרד הפנים מזהה מקומות שבהם זה יכול לעלות.

יהיו מקומות כאלה, חד וחלק.

אנחנו בפירוש מזהים. גם אזורי תעשייה שקיימים היום באזור יהודה ושומרון - - -

אתה יכול להגיד איזה עיריות ייהנו מהדבר הזה לתפיסתך? נראה לי שזו השאלה של חבר הכנסת ג'בארין.

אני לא יודע להגיד איזה עיריות ייהנו, זה משהו שתלוי בזהות הוועדה, אבל אני כן יודע להגיד על אזור התעשייה של נחל רבה, שרצינו לעשות שם איזשהו הסדר של חלוקת הכנסות במסגרת ההצעה שהייתה לאיחוד אורנית, אלקנה ועץ אפרים. זה משהו שהיום אנחנו מנועים לעשות, כי אין אפשרות לחלוקת הכנסות. או למשל אזור התעשייה ברקן בשומרון, שמשולמת בו ארנונה בסדר גודל של 25 מיליון שקלים בשנה, שכיום על פי חוק אין אפשרות לחלק לרשויות סמוכות, אלא זה חייב להישאר - - -

לא, אבל זה ביו"ש, את זה אתה צריך בצו אלוף. החוק הזה לא ייתן סמכות לשנות חלוקה בברקן.

זה בדיוק הנושא, וזו גם שאלתי הבאה. החוק הזה מסמיך להעביר הכנסות ממדינת ישראל למעבר לקו הירוק. בינתיים אנחנו מבינים ממשרד המשפטים שהחוק לא מאפשר העברה הפוכה.

אני מתנצל אם לא הכינו אותי טוב לדיון, אבל ממה שאמרו לי אני מבין שהמטרה של החוק הזה היא לאפשר חלוקת הכנסות ביהודה ושומרון.

לא. מישראל ליהודה ושומרון.

יש פה יועץ משפטי של משרד הפנים?

אני הייתי בהכנה במשרד הפנים. זה מישראל ליהודה ושומרון.

משרד הפנים, אתם תעשו עבודה לקראת קריאה ראשונה, אבל קודם כול אני מצפה מכם להגיע בזמן, להביא יועץ משפטי, ואם לא, אנחנו נעשה מה שאנחנו חושבים לנכון. טוב, אז למשרדים אין הערות -- -

הגיע היועץ המשפטי.

אנחנו סיימנו את השאלות ליועץ המשפטי. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.

לגבי משרד הפנים, אני תוהה: אם בכלל לחשוב על הסוגיה הזאת, לא צריך לחשוב עליה באופן הדדי? כי אם באמת מדברים על צדק חלוקתי, אז בוודאי - - -

חד וחלק. בגלל זה אמרתי - - -

כי אין צדק חלוקתי בהצעה הזאת.

טוב שהערת, אני אענה רגע לעניין הזה. כרגע בהצעת החוק שלפנינו יש רק כיוון אחד של כספים, בעניין הזה אתה צודק. ואני אומר בצורה הכי ברורה שאני לא אאפשר את סיום החקיקה בלי שזה יעבוד דואלי. אם יגידו לי שמשלימים צו אלוף תוך שבוע – סבבה. אבל אם יגידו לי שזה בתוך שנתיים, אז אני אעביר את זה בחקיקה ראשית.

טענת ההדדיות היא הטענה הפחות משמעותית. הטענה העיקרית שלי כנגד ההצעה הזאת היא טענה עקרונית ובוודאי פוליטית. בהצעה כתוב כאילו אין לזה השלכות מדיניות. אני חושב שזה לא נכון, בוודאי שיש לזה השלכות מדיניות. עד היום הקו הירוק, גם במשפט הישראלי, לא רק במשפט הבין-לאומי, הוא זה שמפריד בין גבולות מדינת ישראל לבין השטחים הפלסטיניים. המעמד של ההתנחלויות, גם הוא לפי המשפט הישראלי - - -

אבי, אתה לא מנהל איתו דיון.

לא אמרתי כלום, רק עשיתי ככה עם הראש, מותר לי.

חבר הכנסת ג'בארין, אל תסתכל עליו, אתה יכול לדבר איתי, אני מנהל את הדיון. מותר לו לעשות ככה עם הראש, מותר לו והוא לא הפריע. הוא יעשה מה שהוא רוצה, הוא לא הפריע לך, אבל אל תסתכל אליו, תסתכל אליי.

יחסית למתנחלים הוא מאוד נחמד - - -

הקו הזה לא מונע ממני לעשות מילואים, לשלם מסים, להתנדב בישראל. הקו הזה הוא קו פיקטיבי - - -

זאת רשות מקומית שמתוקצבת על ידי מדינת ישראל.

אי אפשר לטעון שיש כאן הצעה שבאה בעצם לשנות את המעמד של הקו הירוק ולהגיד שזה לא מדיני. לפי מה שאני רואה, החקיקה בשנים האחרונות מבקשת לעשות נורמליזציה עם השטחים הפלסטינים הכבושים ועם ההתנחלויות הלא חוקיות – ראיתי את זה בחוק ההסדרה, ראיתי את זה בחוק שמכפיף את המוסד האקדמי אריאל למל"ג, ראינו את זה עכשיו בחקיקה החדשה בעניין ביטול הסמכות לפנות לבג"ץ, ואני רואה גם את החוק הזה כעוד שלב של לעשות נורמליזציה ולהכשיר מהלך מדיני של סיפוח. ולכן לא צריך להיתמם, אפשר להגיד את הדברים האלה במפורש. זאת ההתנגדות המשמעותית שלי.

זה בסדר גמור, תודה רבה, זה ברור ש - - -

לגופו של עניין, לא הוצבע כאן על איזשהו צורך אמיתי מבחינה סוציו-אקונומית שמחייב שינוי כל כך דרמטי בחוק הישראלי לגבי התנחלויות.

אז בוא נתחיל רגע לגבי הצורך, ואחרי זה אני אענה לך גם בנושא המדיני.

הוא במעמד 7, אתה יודע מה זה סוציו-אקונומי 7?

אבל לא אני הדוגמה. קח את מודיעין עילית - - -

איך מדברים על צדק חלוקתי - - -

תשאל את חבר הכנסת מלכיאלי, הוא היה אומר לך שמודיעין עילית... כמה הסוציו' שלה?

1.

ויש לידה את מודיעין, ואולי יש שם דברים שיזוזו. אז אם אתה מדבר על צורך, הוא קיים בהגדרה. יש צורך חד וחלק.

עכשיו אני רוצה לדבר על הנושא המדיני, ואחרי זה אני אסכם ונלך להצבעה. בנושא המדיני זה מאוד פשוט, אין ספק שצריכה להיות פה אמירה מדינית. אם זה היה פה, הייתי כותב שזה הדדי, זאת אומרת, סמכות שר הפנים תקבע גם לרשויות ביו"ש להעביר כסף לישראל או לחלוקה בתוך יו"ש. זו אמירה מדינית משמעותית, וכרגע אמר לי משרד המשפטים שהם הולכים לעשות את זה בצו אלוף. אותי מעניינת קודם כול התוצאה הסופית, לראות שזה קורה, כי אחרת זה לא אנושי ולא הוגן. זה לא יכול להיות חד-צדדי. לכן בעניין של ההדדיות אני אומר שאני לא אעביר את זה אחרי קריאה ראשונה אם לא יהיה פתרון סגור ולוחות זמנים. אם יבואו ויגידו לי שייקח שנתיים לעשות את זה אז אני יכול להוסיף פה בחקיקה ראשית ששר הפנים יוכל לקבוע גם למועצות בתוך האזור – ואז לדעתי הטענה שלך שיש פה אמירה מדינית באמת תהיה משמעותית. אבל לתפיסתי, כרגע עדיין אין פה אמירה מדינית, אבל יכול להיות שהיא תגיע אחרי קריאה ראשונה.

חברים, עוד מישהו רוצה להגיד משהו? אז אני עובר להצבעה. מי בעד הצעת החוק לקריאה ראשונה - - -

- - -

מי מצביע? יואב לא מצביע, הוא מוותר.

אני רוצה שמלכיאלי יצביע.

אז הוא צריך לצאת?

אני אצא, תגרשו אותי, אין בעיה...

הוא רוצה לתת למלכיאלי את הכבוד להצביע על החוק.

הוא יוזם החוק.

אבל הוא לא פשוט יכול להגיד שהוא מוותר?

היועץ המשפטי, יש בעיה?

יש בעיה. אם אתה פה אתה צריך להצביע.

אין מה לעשות, אני מתנצל, יואב.

אפשר להסביר לנו מה קרה?

כן, אני אסביר. יש להם נציג אחד בוועדה, יואב בן צור. יואב רוצה לתת למלכיאלי את הכבוד להצביע על הצעת חוק פרטית שלו, ולפי נוהלי הכנסת אסור לו אם הוא נוכח. למה? כי אם מחר יהיה ניגוד ביניהם ואז הוא ירצה לבוא, אז הזכות קיימת ליואב ולא לו. זה הכול, זה משהו מאוד פרוצדורלי.

מי בעד הצעת החוק? שלושה. מי נגד? אחד. אין נמנעים.

הצבעה

בעד הצעת החוק – 3
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשע"ח-2018 אושרה בקריאה ראשונה.

ההצעה התקבלה ותועבר לקריאה ראשונה. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.