פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



21
ועדת הפנים והגנת הסביבה
05/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 640
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ח (05 ביוני 2018), שעה 10:17

1) דו"ח מצב הסביבה בישראל 2017 2) דווח השר על פעילות משרדו 3) דווח על פעילות הקרן לשמירת הניקיון

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
יעל כהן-פארן – מ"מ היו"ר
יעקב אשר
זאב בנימין בגין
יעל גרמן
תמר זנדברג
אחמד טיבי
לאה פדידה

ג'ומעה אזברגה
עבד אל חכים חאג' יחיא
דב חנין
מוסי רז

השר להגנת הסביבה זאב אלקין
ישראל דנציגר - מנכ"ל, המשרד להגנת הסביבה

סיניה נתניהו - מדענית ראשית לשעבר, המשרד להגנת הסביבה

יואב גואל - מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה

דלית דרור - יועצת משפטית, המשרד להגנת הסביבה

אוריה שדה - המשרד להגנת הסביבה

יהושע פדרסן - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן - סמנכ"לית תכנון, המשרד להגנת הסביבה

אורנה מצנר - ראש תחום מדע, המשרד להגנת הסביבה

דוד אסף - מנהל תחום סביבה בתעשייה, מינהל סביבה, משרד הכלכלה והתעשייה

עינב חשאי - מנהל יח' רגולצי וקשרי ממשל, חברת חשמל, משרד האנרגיה והמים

אלכס שיינמן - רמ"ד הגנת הסביבה, משרד הבטחון

צפריר גרינהוט - מנהל תחום אגרואקולוגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אילנה טלר - מנהלת תחום בכיר תכנון ובניה בריאות הסביב, משרד הבריאות

איזבלה קרקיס - מנהלת המח' לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

שוקי דוניצה - מנהל חטיבת פיקוח ואכיפה, רשות הטבע והגנים הלאומיים

ד"ר דוד אסף - משרד הכלכלה והתעשיה

ניר פפאי - סמנכ"ל, החברה להגנת הטבע

אלי בורץ - עו"ד, רשות הטבע והגנים הלאומיים

שאול גולדשטיין - מנכל, רשות הטבע והגנים הלאומיים

יוסי ורצברגר - מנהל אגף תכניות עבודה, רשות הטבע והגנים הלאומיים

אוריאל בן חיים - ראש תחום קיימות וסביבה, מרכז המועצות האזוריות

שיר תורג'מן - עוזרת מנכ"ל, רשות נחל הקישון

שרון נסים - מנכ"לית רשות נחל הקישון, רשות נחל הקישון

פזית שביד - מנהלת הקהילות ןהפעילות העירונית, החברה להגנת הטבע

גליה לימור שגיב - רכזת מעורבות ציבור, החברה להגנת הטבע

איתן בן עמי - מנהל הרשות לאיכות הסביבה, עיריית תל אביב-יפו

קרנית גולדווסר - מרכז השלטון המקומי

ורד קריספין רמתי - קיימות, עיריית תל אביב-יפו

גיל ליבנה - ראש מועצת שוהם ויו"ר ועדת איכות הסביבה

אבישי ליכטנשטיין - נציג ציבור, הוועדה לאיכות הסביבה מועצה מקומית קרית טבעון

מלכה זמלי - חברה, האקדמיה ללשון העברית

יהודית לב - מנהל היחידה לאיכות הסביבה, אוניברסיטת תל-אביב

שלמה פרנקו - מנהל יחידת המשק, אוניברסיטת תל-אביב

רפאל חזני - המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית

איציק ניסני - חבר מתנדב, הקואליציה לבריאות הציבור

חן אמיתי - מנהל יחידה., ארגונים לאיכות הסביבה

מאיה יעקבס - מנכ"לית, עמותת צלול

ויקטוריה להב - אין, הירוקים

תמר גנות רוזנשטריך - מנהלת המדיניות והאסטרטגיה, אדם טבע ודין

ילי קלריך - יו"ר פורום ירוקים, הירוקים

יונתן אייקנבאום - מנהל קמפיינים, גרינפיס

ג'ני קין - גרין פיס ישראל

דוד דהאן - יו"ר, הארגונים החברתיים בכנסת

נאור ירושלמי - מנכ"ל ארגון חיים וסביבה

תומר ישראל - מנהל המחלקה המשפטית, ירוק עכשיו

יהודה בראון - העמותה לכלכלה בת קיימא

רחל מתתיה - יו"ר הבית הירוק-הפורום הסביבתי בבית היהודי

חגית גפן - מנכ"לית הרשת הירוקה

עידו בוכמן - מנהל הפורום הבית הירוק-הפורום הסביבתי בבית היהודי

אורי צפריר - סטודנט

אורן סגל - פעיל מפלגת יש עתיד

איתי רופמן - פעיל יש עתיד

שירה פריגוז'ין - פעילה יש עתיד

איריס כהן - יש עתיד, מטה אשקלון

רחל שני - סגנית קול בשכונות

דוד קשני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

מוטי אטנשטיין - ארגון מסה קריטית לצרכנות בריאה

יעלי אטנשטיין - ארגון מסה קריטית לצרכנות בריאה

סולומון גריג - ראש התנועה ארגון אחר

ג'מילה הרדל ואכים - מנהלת אזרחים למען הסביבה

תומר אשל - מנכ"ל סיירת ניקיון

מאור דמרי - מטפל, מנהל.

אורי השילוני - מרכז פעילות מאבק 2020

יצחק מימון - יזם בתחום המים

יובל יעדי - נציג הירוקים בוועדת איכות הסביבה, ק. טבעון

ניר ברטל - תושב אורנית

אסף רוזנבלום - מנהל מחלקה משפטית, אדם טבע ודין

עופר סיון - ראש אגף דיגיטל, מגמה ירוקה

נאור ירושלמי - הצווארון הירוק

יערה פרץ - מנהלת תחום קשרי ממשל ומדיניות, מגמה ירוקה

מור גלבוע - מנכ"ל מגמה ירוקה

נעמה ארקין - מגמה ירוקה

לידיה מורד בינקין - רכזת תכניות המנהיגות, מגמה ירוקה

בוני לוי - מגמה ירוקה

עקיבא מנסבך - סטודנט, מגמה ירוקה

אורי נחמני - מנהלת ארגון בוגרים, מגמה ירוקה

דקל שונפלד - מגמה ירוקה

ליאל בירן - איש חינוך, מגמה ירוקה

משה פיאמנטה - מארגן קהילתי, מגמה ירוקה

אלכסנדר סעודה - מגמה ירוקה

לאה לויקסון - קשרי קהילה, מגמה ירוקה

אור ברתיני - פעיל בתא חופים, מגמה ירוקה

יעקב דר - מנכ"ל, תאגיד מחזור

חיים ישר - עורך דין, תאגיד מחזור

יעל אושר - מתנדבת, ארגונים סביבתיים

אדם קרומר - מנכ"ל, תעשייה ושירותים

פנחס כהנא - ארגון "חיים וסביבה"

תמר קריגר - בעלת עסק, אזרח פרטי

רותי בנין - תושבת עתלית, פעילה

יפעת מנשה - תושבת עתלית, פעילה

גלי מנשה - פעילה

מאיה בוקסבאום - ילדה, עתלית

מתן בוקסבאום - ילדה, עתלית

רוני לוריא חיון - ילד, תושב עתלית

יהודית ינקלביץ - תושבת עתלית

רוני ינקלביץ - תושב עתלית

אתי ינקלביץ - תושבת עתלית

אורי ינקלביץ - תושב עתלית

אפרת קזאן - תושבת עתלית

ענבר קזאן - תושבת עתלית

יעל לביא - תושבת עתלית

גלי לביא - תושבת עתלית

אלון לביא - תושב עתלית

שוש מסיקה נתן - תושבת עתלית

עידן מסיקה נתן - תושב עתלית

שחר מסיקה נתן - תושב עתלית

אנה סקלס - תושבת עתלית

יובל סקלס - תושב עתלית

עדי לוריא חיון - ילדה, עתלית

אירדה קריימר - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את החברה להגנת הטבע, חברת החשמל

קרן ברק - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ) מייצג/ת את אסופתא

שגיא אהרון - שדלן (קונטקטי בע"מ) מייצג/ת את אסופתא

לאה קריכלי

עופרה ארגס - חבר תרגומים


1) דו"ח מצב הסביבה בישראל 2017 2) דווח השר על פעילות משרדו 3) דווח על פעילות הקרן לשמירת הניקיון

שלום לכולם. ראשית אני מתנצל על העיכוב, היינו בדיון בחדר הוועדה בנושא מאוד חשוב, רגיש, קשה עם תושבים משכונות שעומדים בפני פינוי. היה מאוד קשה להפסיק ולא לתת להם להתבטא אז אני מתנצל על העיכוב. שנית, אמרו לי שאנחנו משודרים ולכן הורים לילדים שיש פה שלא רוצים שהילדים שלהם יצולמו, זה הזמן להוציא אותם החוצה אם הם לא רוצים שיראו אותם. אני אומר את זה להורים של הילדים שנמצאים פה.

אני פותח את הדיון בדו"ח מצב הסביבה בישראל 2017, אנחנו נשמע גם מהשר זאב אלקין, השר להגנת הסביבה שידווח גם על פעילות משרדו ונקווה שנספיק גם לשמוע על דו"ח פעילות הקרן לשמירת הניקיון. נתחיל בלשמוע את דו"ח מצב הסביבה, אני כמובן גם אתן לגורמים נוספים לדבר, זה לא יהיה רק ברודקאסט, הדיון מתוכנן עד 12:00 אז ננהל את הזמנים בהתאם. השר אתה רוצה להתחיל?

אני אגיד רק כמה מילים, דברי הקדמה. ביקשנו מהמדענית הראשית לצערי לשעבר של המשרד ד"ר סיני נתניהו להיות כאן ולהציג את הדו"ח, היא זאת שניצחה על כל התהליך הזה המאוד מאוד רציני שהיה בלשכת המדענית הראשית במשרד, ובהחלט הוציאה מתחת ידיה דו"ח מאוד מקיף ומשמעותי וחשבנו שנכון א. בהזדמנות הזאת של יום הסביבה הבינלאומי להציג את הדו"ח בצורה רשמית כאן, וגם זה ישמש מצע נכון לדיון שלנו אחר כך, מהם תחומי פעילות המשרד ומהם כיווני העשייה שלנו. לכן כפי שאמרתי סיניה תציג את הדו"ח.

מכיוון שאני רואה שיש הרבה שקפים, אם תוכלי להסתפק בבין 10 דקות לרבע שעה זה בסדר גמור ואז נוכל להמשיך.

ראשית בוקר טוב ותודה רבה על ההזדמנות להציג את הדו"ח הזה. הדו"ח הזה הוא עבודה של הרבה אנשים בתוך המשרד להגנת הסביבה על האגפים השונים וכמובן שנעזרנו במשרדי ממשלה רבים אחרים כי כפי שכל בר דעת יכול להבין נושא הסביבה יש לו ממשקים עם משרדים אחרים, רק להזכיר למשל דיג אז משרד החקלאות, מצב הכנרת, רשות המים וכולי. לכן גם נעזרנו בנתונים ממשרדים רבים אחרים, אני אעמוד על העניין הזה.

מה המטרות של הדו"ח הזה? אמנם אתה ראית שיש 60 ומשהו שקפים אבל הבאתי אותם רק למקרה שתישאל שאלה. ביקשו אותי לדבר 20 דקות, אני יכולה לצמצם את זה לפחות. הדו"ח נמצא וכל השקפים נמצאים באתר המשרד, בתוך הדו"ח עצמו, כך שכל מי שרוצה לבחון נושא מסוים יכול להתעמק.

המטרה הראשונה היא לתאר את מצב הסביבה בישראל ואת המגמות שניצפו במהלך השנים. הדגש הוא על מגמות, הדו"ח הזה לא בא לתאר ארובה ספציפית, עיר ספציפית, אזור תעשיה ספציפי, הוא בא להסתכל על מגמות. אם היו נתונים שהם רק החלו להיות מנוטרים בשנתיים שלוש, ארבע, חמש האחרונות, אנחנו לא יכולים להצביע על מגמה, אז לא היה מקום באמת להתעמק בהם, בעתיד בהחלט צריך יהיה לעשות את זה, מה גם שחוק אויר נקי הוחל רק בשנים האחרונות ואני חושבת שבעוד חמש שנים אפשר יהיה להתחיל לראות מגמות בתחום איכות האוויר למשל, כתוצאה מהחלת החוק.

מצב הסביבה מורכב מהרבה מאוד דיסציפלינות, הדו"ח הזה סוקר את איכות האוויר. עמדנו שם על מזהמי הקריטריה, לא דיווחנו על דיגומים של חברות אלא רק מערכות, על נתוני הניטור של המשרד להגנת הסביבה. הדו" ח מדבר על שינויי אקלים בשני היבטיו, הפחתת פליטות גזי חממה אבל גם לא פחות חשוב ואולי אפילו הרבה יותר היערכות מדינת ישראל לשינויי האקלים כי אנחנו חווים אותם כבר. הוא מדבר על מים, על שפכים, על נחלים, על ים, על קרקע, מגוון ביולוגי, צילות, רעש, קרינה, איכות החיים וכל אלה מדדים אובייקטיביים שנמדדו, אבל הוא גם מדבר על שביעות רצון הציבור מהסביבה, שאלה מדדים סובייקטיביים שעוסק הלמ"ס, ובעצם הוא גם שואל את הציבור "מה אתם אומרים על הסביבה" שזה לא פחות חשוב ממה שאנחנו רואים. יכול להיות שאנחנו רואים וסופרים כך וכך איסוף פסולת, אבל התושבים אומרים "אנחנו לא שבעי רצון מקרבה של כלובים למחזור בקבוקים" למשל. אבל היה מאוד מעניין גם לראות את הנושא הזה כי לא תמיד יש הלימה בין העובדות לבין התפיסות, או איך שהציבור רואה את הדברים.

דבר נוסף שאני אדגיש, הדו"ח הזה מציג נתוני סביבה נבחרים. הוא לא יכול להציג את כולם. יש אלפי מדדים, הדו"ח מכיל כ-180 מדדים, סדר גודל כזה, אבל אני יכולה כבר לבוא ולאמר לכם שבכל תחום יש הרבה תתי תחומים וגם שם אפשר לתת הרבה מאוד מדדים. זה משהו אין סופי ולכן מנקודת מעוף צריך איך שהוא בסופו של דבר לבחור איזה שהם נתונים ולהציג אותם. אפשר לבוא עם הרבה הצעות, אולי נוסיף מדד כזה, אולי נוסיף מדד אחר, ובהחלט אפשר לעשות את זה. הכלי שיכול לעזור כרגע גם למשרד לעשות את זה, זה שבנינו בעצם מערכת נתונים ולראשונה כל הנתונים שנמצאים כאן, אפשר לעשות דאבל קליק על כל גרף, על כל שקף או על כל טבלה, ולקבל את הדאטה הגולמית, את הנתונים הגולמיים. אז יש פה ילדים שלומדים בבתי ספר ואם אתם לומדים על סביבה ואתם רוצים לעשות עבודה בתחום הזה, אז הנתונים הגולמיים זמינים לכם, כנ"ל לחוקרים ולאנשים בכלל מן הישוב.

לראשונה באמת המשרד להגנת הסביבה הדגיש באמצעות הדו"ח הזה הרבה מאוד נתונים. כמו שאמרתי יש הרבה נושאים בדו"ח הזה, ככל שיהיה זמן אני יכולה להיכנס לאחד מהם ולהדגים. אני רוצה רק לפני כן להגיד, או קיי, את הדו"ח כולכם יכולים לקרוא. אם אתם שואלים אותי "מה את רואה מתוך הדו"ח הזה, שני דברים שאת יכולה להצביע כמגמה, לא כנתון בארובה או לא כחוף שהזדהם או נחל שהזדהם בגלל שמישהו בטעות שפך לשם חומרי הדברה, מה את מצביעה במגמה" אז אני רוצה להצביע על שתי מגמות או על שני נושאים מאוד מאוד חשובים. אחד הוא נושא של הים. הדו"ח הזה והנתונים משקפים בחזרה את כריית המשאבים במרחב הימי שישראל החלה להישען עליהם בשנים האחרונות, אני לא אחדש כאן ליושבי החדר בשלב הזה שאנחנו נשענים על הים עבור התפלת מי השתייה בישראל, כמעט 80%, אני חושבת שכמו שאנחנו אומרים שזה בנה חוסן, זה גם חושף אותנו כמדינה בגלל שא נחנו נשענים על מים מותפלים וזה דבר מאוד חשוב, על ממשק עם הסביבה כמובן, תפיסת חופים, הפליטות, הרכז וכולי, זה מאוד חשוב. גידול דגים בבריכות דגים, גם לזה יש השלכות, קידוחי הגז הטבעי וכולי.

בעצם אנחנו לא מסתפקים בכריית המשאבים ביבשה, כנרת, מי תהום וכולי, אנחנו פתאום פונים לים. אנחנו גילינו את הים וזו מגמה שבהחלט בולטת בדו"ח. התזוזה מהיבשה אל הים. אנחנו מעדיפים פחות פחם, אנחנו רוצים יותר גז, אנחנו רוצים יותר אנרגיה מתחדשת אז שוב, גם זה מתחיל לשנות צורה אבל אנחנו גם שוב הולכים לים בשביל הגז הטבעי, ובעצם אני אומרת, העדות הזאת של המעבר אל הים, זה באמת נהדר ונפלא שאנחנו טכנולוגית מסוגלים לעשות הרבה דברים, אבל חלק מהמשאבים והנכסים הכלכליים של ישראל כרגע לא מופקים ביבשה, הם מופקים מהים ואנחנו צריכים לפתוח את העיניים כדי שלא נשכח את הים כי עלולה לא להיות גם דרך חזרה.

אני רוצה להצביע על עוד דבר שאנחנו רואים. לניצול משאבי הים מתווספים גם שימושים אחרים במרחב הימי כי הרי אנחנו לא סתם מפתחים נמלים, אנחנו מעמיקים את הנמלים. בשביל מה? בשביל שיגיעו לכאן ספינות גדולות יותר עם יותר סחורות. אנחנו רואים הצבה של תשתיות תקשורת, הבאת סחורות וכולי וכל זה מתחבר לדבר נוסף שבעצם אנחנו רואים אותו, הרבה מאוד לחצים על המרחב הימי. זה נושא שאי אפשר להתעלם ממנו, רואים אותו על פני כל הדברים.

כשאנחנו מרחיבים את המרחב הימי וגם הזכרתי קודם, אנחנו ניצלנו משאבי טבע ביבשה, אנחנו פולטים הרבה פליטות מכל מיני סוגים, שפכים, סוללות מוצקות, פליטות לאוויר, אז בעצם אנחנו עכשיו עוברים גם כן לפלוט בתוך הים, אמרנו, ובעצם מה שאני באה ואומרת, זה מזעזע את המערכות האקולוגיות ביבשה ובים גם כן, ואני אומרת שרמת הקיום הלאומית, בת הקיימא של מדינת ישראל, הולכת ונפגעת וצריך לשים לב לזה. כן, נכון, עשינו המון דברים מצוינים בשיפור הסביבה, נכון שאנחנו תמיד רוצים יותר ותמיד נוהגים לומר "לא עשינו מספיק" ואנחנו רוצים יותר, אבל רבותי, אם אנחנו מביאים לתוך הנושא הזה גם את הצרכנות ההולכת וגוברת כי אין מה לעשות, הכלכלה מתפתחת ואנשים רוצים כל שנתיים להחליף טלפון סלולארי, ואנחנו מייבאים המון מוצרים, המון מוצרי פלסטיק שמציפים אותנו והמון מוצרים שהם לא בני קיימא, רבותי, מקרר היום מחזיק כמה שנים, הוא לא מחזיק יותר 25 שנה אז אנחנו מחליפים יותר, זה יותר פסולות ובעצם אם אני יכולה לקרוא בשם כללי לכל מה שקורה בסביבה, זה לא שינויי האקלים שמטרידים אותי דרך אגב מאוד, זה לא המגוון הביולוגי ושינוי בשימושי קרקע שגם הם מדאיגים מאוד, אלא דבר אחד, זה הצרכנות. הצרכנות שלנו ואיך אנחנו מטפלים בצרכנות.

ניסיתי לרכז שלושה נושאים שבהם אני חושבת שראוי להעמיק את הדיון, מה גם שאני יודעת שהיום הזה גם מוקדש לנושא הסביבה לאור צפיפות האוכלוסין גם במדינת ישראל וכולי, וזה גם כתוב בדו"ח, לא כתבתי את זה בגלל האירוע היום, האייטם הראשון כאן כושר הנשיאה של הסביבה הטבעית וכושר הנשיאה של משאבי הטבע ביבשה ובים ביחס לגודל האוכלוסייה זו שאלה שצריכה להישאל. יש חוק שקוראים לו חוק ה-70, שידוע שתוך 35 שנה אם אחוז הצמיחה נשאר קבוע, אותו דבר מוכפל. למשל אם גידול האוכלוסין במדינת ישראל יישאר למשל 2% בממוצע רב שנתי, זאת אומרת שאנחנו תוך 35 שנה נהיה פה 17 מיליון איש. מה זה אומר? מה זה אומר על היבשה, מה זה אומר על הים, מה זה אומר על משאבי הטבע שלנו, על היבוא שלנו, על הצריכה שלנו, על הפליטות שלנו, ונכון בהכשרתי אני כלכלנית ותמיד אומרים שהכלכלה מטפלת בדברים והאדם יש לו כושר המצאה של טכנולוגיות להפחית את הפליטות וכולי, אבל העובדה היא שאנחנו רואים שאנחנו מפגרים אחרי העניין הזה ולכן אנחנו צריכים באמת להעמיק את הדיון לא בקשר למצב הסביבה ומצב משאבי הטבע כמו שהם, AS IS, אלא מה יקרה ככל שהאוכלוסייה פה בישראל תלך ותצמח והצפיפות תגדל. זה דבר אחד שאנחנו צריכים להתעסק בו וזה ממצא מתבקש מתוך הדו"ח.

הדבר השני הוא צרכנות. אני חוזרת ואומרת, הצרכנות גוברת על יופייה והשלכותיה והיכולת לחולל שינוי התנהגותי. זה באמת חידת המיליון דולר. מי יכול באמת ליצור שינוי התנהגותי. נמצאים פה הילדים והילדים שלנו הם ההשקעה בעתיד, איך אנחנו מחוללים כבר שינוי התנהגותי מלכתחילה, וזה לא אומר דווקא רק למחזר, זה איך אנחנו מפחיתים את הצריכה במקור, זה הרבה יותר חשוב.

הדבר השלישי הוא מה יהיה האופי, הדיון על האופי ומכשירי הצמיחה או מנועי הצמיחה הכלכליים של המדינה. האם אנחנו רוצים לראות פה עוד תעשייה פטרוכימית או תעשיה כבדה כזאת או האם אנחנו רוצים רק הייטק, האם אנחנו רוצים רק חקלאות, כי גם חקלאות היא דבר פסטורלי וירוק ויפה, אבל כולנו פה יודעים שהיא גם גורם מזהם, גם מבחינת גזי חממה, גם מבחינת חומרי הדברה, גם מבחינת כל הכימיקלים האחרים שמשתמשים, המים שהיא צורכת, וכולי. אז איך מדינת ישראל תיראה בעוד 20 שנה, בעוד 30 שנה, הדיון הזה חייב להתקיים עכשיו ואני חושבת שלמשרד להגנת הסביבה ולמשקל של הדו"ח הזה יש משמעות מאוד גדולה, כי הוא בעצם אומר שאיך שאנחנו רוצים להיראות בעוד 20, 30 שנה, זה איך שאנחנו צריכים להכשיר את הילדים כיום למקצועות שבהם תתפתח התעשייה ומנועי הצמיחה הכלכליים של מדינת ישראל.

חייבת להיאמר מילה לגבי הנתונים שבדו"ח הזה. זה לא טריוויאלי בכלל להשיג הרבה מאוד נתונים ונתונים מהימנים, מכיוון שהנתונים נאספים כמו שאמרתי הן על ידי המשרד להגנת הסביבה, ואולי רגע אני אקדים ואומר, יש מדינות בעולם - - -

אני מתנצל, זה כבר כמעט עשר דקות. אז קצת להתכנס.

אני אסכם עם השקף הזה. יש מדינות בעולם שיש חקיקה לגבי פרסום דו"ח מצב הסביבה, לנו בישראל אין את החובה הזאת, אבל אנחנו אוספים ומקפידים לאסוף נתונים הן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הן על ידי אגפי המשרד ומשרדים אחרים. אבל זה לא טריוויאלי לגבי זמינות ונגישות לנתונים, לא תמיד אנחנו נמצא את כל הנתונים מאותה שנה. לפעמים יש סקרים שנעשו בפעם האחרונה, ב-2005 או בשנים אחרות, ראו למשל סקר על המחצבות. מחצבות זה מאוד חשוב, זה לא מטופל בהגנת הסביבה, אבל זה בהחלט משפיע על איך נראית הסביבה שלנו. סקר כזה נעשה לפני הרבה שנים.

העדכניות של הנתונים, המהימנות של הנתונים מאוד חשובה כי ברגע שאנחנו שמים כזה דו"ח אנחנו חייבים לעמוד מאחורי הנתונים, אנחנו חייבים לדעת שאם דיווחנו על נתונים למשל באיכות אויר, אז הם באים מתוך מערכות הניטור של המשרד להגנת הסביבה אבל אנחנו לא יכולים לבוא ולשים נתונים שאולי עדיין אין - - - לגביהם או אין אישור לגביהם או אין הסמכה. אז הצורך באימות הנתונים הוא רב. כמובן הסתמכות הממשלה על גופי סמך ממשלתיים וגם חברות ממשלתיות, למשל הרבה נתונים בתחום האנרגיה מקורם בחברת החשמל ולאו דווקא משרד האנרגיה. - - - רטרואקטיבי של נתונים כי תמיד מוצאים טעויות ומתקנים אחורה, אז אנחנו משתמשים ונשענים גם על מה שיש בלמ"ס ואצל אחרים.

השוואה בינלאומית והיעדר נתונים, זו נקודה מאוד חשובה. ה-OECD והאו"ם מרבים להשוות מדינות ולפעמים אנחנו מצאנו, או לרוב מצאנו, שלא תמיד הגופים האלה משתמשים בנתונים הכי עכשוויים ולכן חלה עלינו גם החובה, והמשרד פועל בנושא הזה כמובן, לעדכן את הנתונים כדי שגם הגופים הבינלאומיים ישתמשו בנתונים הכי טובים של המשרד, וכמובן תמיד עומדת השאלה מה מציגים בסופו של דבר לשר, לממשלה, למנכ"ל המשרד. האם נתון ספציפי או האם איזה מדד שהוא משולב, פר קפיטה, למשל לנפש או לקילומטר או איזה מדד אחר, תמיד יש פה דילמה כי אני מדברת על 170, 180 מדדים שבספר, אבל יש כמו שאמרתי עוד מאות מדדים אחרים.

אני אעצור בזה כי אני חושבת שאין טעם להיכנס לכל גרף, בגלל שאת זה כולם יכולים לעשות. אבל בסך הכל אפשר לומר בראייה כללית שהרבה דברים נעשו בעשור וחצי האחרון, רואים בהרבה תחומים שיפורים. כן, יש תקלות, יש בעיות, אבל רואים בסך הכל מגמות של שיפור בהרבה מאוד מהמדדים.

תודה רבה. אני יכול להגיד כמה דברים, קודם כל העבודה היא באמת עבודה מדהימה ובאמת יישר כח גם למשרד, גם לעבודה שלך בעניין הזה וחשוב שהידע יישאר וימשיך ויהיה אפשר להמשיך לעקוב, הרי בסופו של דבר, נמצאים פה ילדים, אנחנו רוצים שמדינת ישראל עוד 20 ו-30 שנה כשהם יהיו בוגרים, תהיה להם איכות חיים, תהיה להם סביבה טובה ואם לא נחשוב על זה עכשיו בדיוק כמו שאמרת, אז אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בבעיה בשנים האלה, בטח אם כמו שאמרנו הגידול הטבעי ימשיך, ישים אתגרים לא פשוטים שהם אתגרים כלליים בסיסיים, אבל בוודאי ובוודאי בכל מה שקשור להגנת הסביבה. בבקשה השר אלקין.

אפשר לשמוע התייחסויות.

בסדר. קודם כל אם יש עוד מישהו מהמשרד שרוצה להגיד מילה? לא. חברי כנסת, גם אנשים מהציבור שרוצים לשאול, החברה להגנת הטבע? בבקשה.

שלום. אני גר בעתלית. השנה למדנו שמצאו גז בים וזה חשוב לייצור חשמל נקי. כיצד הכנסת דואגת שלא יהיה זיהום?

זה לא קשור לדו"ח באמת, אבל אני מבין ואני רואה פה את כל הילדים, אני מניח שנושא עתלית וכל הסביבה וזיכרון וכל האזור שם עם נושא הקמת האסדה הקרובה ואם אפשר להרחיק אותה, הנושא הזה, אני חושב שדנו בו לפני תקופתי פה בוועדה.

שהתחייבו להמשך דיון על - - -

בסדר. אני לא הייתי אז בדיון אז אני לא יודע מה התחייבו ומה לא. אבל אין ספק שהנושא מאוד משמעותי ויש פה לא מעט תושבים שיש לזה משמעות גדולה מבחינתם. מה שאני מבקש, אם תרצו להתייחס לזה מבחינת העבודה שהמשרד עשה בעניין, אז בבקשה. אם לא, נתייחס לזה בסוף.

אנחנו באמת, אם סיימנו עם החלק הראשון של הדו"ח ואני מפנה את כולם ליכולת לעיין בדו"ח והחשיבות שלו ולראות את המגמות הכלליות שלנו ואיפה אנחנו נמצאים, כרגע לפי מה שהתבקשנו, נציג את הדגשים המרכזיים של הפעילות השוטפת של המשרד להגנת הסביבה, מהם סדרי העדיפויות שלנו ואיפה אנחנו פועלים. כאשר כמובן תוך כדי ההצגה הזאת אנחנו גם ניתן התייחסות ייחודית ויותר מודגשת למה שאתה ביקשת, בהקשר של קרן הניקיון. כשנציג את התכנית האסטרטגית שלנו בתחום פסולת, אז אנחנו נוכל להתייחס גם למצגות של קרן הניקיון ואם תרצה אחר כך בשאלות או בהשלמות נוכל להתעמק בזה. אני מבקש ממנכ"ל המשרד להוביל את ההצגה ואני מדי פעם אשמור לעצמי זכות להיכנס לדבריו ולתת דגשים מסוימים.

בבקשה ישראל.

בוקר טוב לכולם, קודם כל לילד ששאל שאלה, אנחנו במשרד להגנת הסביבה כל דבר שמפתחים, עושים לו תסקיר השפעה על הסביבה, זאת אומרת איך הוא ישפיע על הסביבה ואז לפי מה שאנחנו מוצאים, אנחנו מוודאים שאנחנו לא מאשרים תכניות שיכולות לפגוע בבריאות הציבור או בסביבה, כמובן שלא תמיד משיגים הכל, אבל אנחנו עושים כל מאמץ כדי שזה לא יפגע בבריאות הציבור ולא בסביבה. גם בנושא הגז אנחנו עושים עבודה מאוד מאוד מעמיקה כדי שאתה שגר בעתלית והילדים שלך והנכדים שלך לא ייפגעו.

בנימה הזאת אני רוצה לפתוח ולהגיד שאחד הדברים המשמחים שאני רואה פה היום ובכלל כבר הרבה זמן בעבודתי במשרד להגנת הסביבה, זה שיש פה כמות אדירה של ילדים וילדות, נערים ונערות, בעיני זה הדבר הכי חשוב. אנחנו מדברים פה על אחת הפעולות האסטרטגיות ארוכות השנים במדינת ישראל ואנחנו עוסקים בדור שלכם, באיך ייראו החיים אצלכם ואצל הנכדים שלכם ואצל הנינים שלכם, ואתם השליחים שלנו כדי לפזר את מה שתשמעו פה ולרתום כמה שיותר אנשים שיהיו שליחי סביבה. אז תודה רבה לכל הילדים והילדות הנערים והנערות ומורים ומורות שטרחו להביא אותם ליום מאוד חשוב זה.

ברשותכם ארוץ מהר מאוד על מטרות המשרד ואיך אנחנו עובדים על תכניות העבודה שלנו ואיפה אנחנו עומדים בהן מבחינת ירוק, צהוב, אדום, איך מתקדם. אני אחרי זה אגע, לבקשתכם, בנושא הפסולת ואיך אנחנו מתקדמים בו ולבסוף אני אבקש מכם עזרה ואגע באתגר הכי גדול אני חושב שהמשרד להגנת הסביבה מתמודד איתו היום, בשנה שעברה דיברנו על מספר אתגרים, הפעם אתמקד באחד שאני חושב שהיושבים פה יכולים לסייע.

אז למי שמכם לא מכיר ואני רואה פה הרבה פרצופים חדשים, המטרה של המשרד להגנת הסביבה זה למנוע ולהפחית זיהומים וסיכונים סביבתיים בשביל לשפר בריאות ולהציל חיים, היום ובדורות הבאים. אנחנו עושים את זה תוך כדי צמצום פערים כלכליים וחברתיים בגלל שלצערי המקומות שהכי נפגעים מאותם זיהומים וסיכונים סביבתיים אלה המקומות שידם אינה משגת. חסר תשתיות, חסר תקציבים, יש הרבה דברים שאנחנו נדבר עליהם כשנגיע לזה.

רק לסבר את האוזן וסיניה קצת נגעה בזה, כשאנחנו מדברים על הדברים שבהם אנחנו מתעסקים, הדברים שהם הזיהומים והסיכונים האלה, הדברים שאיתם אנחנו מתמודדים בשביל שאותו ילד בעתלית ששאל את השאלה, בריאותו ובריאות הסובבים אותו לא ייפגעו, והסביבה שבה הוא חי תישמר לאורך הרבה הרבה שנים, אנחנו מתחילים עם זיהום אויר שזיהום אויר מתחלק לארבע: הראשון הוא זיהום אויר מתחבורה, הוא המוביל בפגיעה בבריאות הציבור, השני הוא זיהום אויר מייצור אנרגיה, לשאלתך בנושא גז ולשאלתכם בנושא תחנות הכוח בפחם, ממשיך הלאה לתעשייה, ממשיך משם אל כל הנושא של שריפות בשטחים פתוחים שהשנה התגבר והפך להיות מכת מדינה ואנחנו ניגע בדבר הזה, זה זיהום האוויר על ארבעת רגליו שהוא המוביל בהשפעה על בריאות הציבור, הערכות ה-OECD היו לפני מספר שנים, ש-2,500 אנשים כל שנה מתים מוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לזיהום אויר ועוד אלפים חולים, מגיעים למחלקות האונקולוגיות, לב, דם ריאה וכולי, אני שמח מאוד שהיום אנחנו רואים בדו"ח האחרון של ה-OECD שזה הגיע ל-2,100. זאת אומרת הצלחנו בפעולות שאנחנו עושים להוריד בכ-400 אנשים כל שנה, המגמה הזאת צריכה להמשיך לרדת כי אנחנו לא יכולים לשאת את התוצאה של 2,100 ואלפי חולים כל שנה.

אני ממשיך הלאה לחשיפה לחומרים מסוכנים, נחשפנו השנה לאמוניה, נדבר על זה אבל יש חומרים מסוכנים רבים שחשיפתם יכולה לפגוע בציבור, זיהום קרקע, זיהום של מים ונחלים, זיהום של הים והחופים, הים מאותגר והעומסים עליו הולכים וגדלים. גם קידוחי האנרגיה, גם תעשיות של תיירות, גם תעשיות של חקלאות, גם תעשיות בטחוניות, גם הים וגם החופים העומסים עליהם הולכים וגדלים בצורה מאוד משמעותית.

אם אני ממשיך הלאה, יש גם סיכונים שבאים ממשאבי הטבע, כמו מינים פולשים שמגיעים אל הארץ, זיקה, וטיגריס אסיאתי וכולי, באילת העורב ההודי. לא אמנה את כולם פה. אחרי זה הסעיף הבא זה השמירה על הטבע. שמירה על הטבע היא אמנם לא סיכון אבל שמירה עליה תגרום לזה שעכשיו ובדורות הבאים אנחנו נוכל להוריד הרבה מהזיהומים האלה. כשיש שטחים פתוחים, כשיש צמחיה, כשיש יערות, הרבה מהזיהומים האלה פוחתים על ידי הטבע עצמו. אני מממשיך הלאה לחשיפה לקרינה, ככל שהעולם נהיה יותר דיגיטלי ומשתמש ביותר אמצעים טכנולוגיים החשיפה לקרינה פוטנציאלית יכולה לעלות, לשמחתי זה כרגע מטופל בתקינה בצורה די טובה אבל כולכם נחשפים לשאלות סביב אנטנות סלולאריות וכולי, זה גם סיכון שאנחנו מתמודדים איתו. חשיפה לריח, שהיא פופולארית מאוד בתלונות הציבור וחשיפה לרעש, כל אלה הם הדברים שאנחנו בתור משרד אמונים על לקבוע תכניות אסטרטגיות רבות שנים כדי להפחית את הזיהומים והסיכונים האלה.

אני רוצה לדבר על משהו שנגעתי לפני כן, זה לא רק להפחית וסיניה דיברה על זה. בעיקר למנוע. סוף מעשה במחשבה תחילה. אנחנו מנסים להניע יותר ויותר את המשרד להגיע למצב שאנחנו לא רק מגיבים אל זיהום שכבר קיים אלא כבר בתכנון בוועדות תכנון, באיזה חומרים נכנסים למדינה, באיזה כלכלות קיימות במדינה אנחנו כבר מונעים במקור את אותם זיהומים כי הרבה יותר קשה להוציא אבן שמישהו זרק לבאר, אם נדאג מלכתחילה שהאבן לא תיזרק לאותה באר. לצערי כרגע אנחנו יותר תגובתיים מאשר מונעים, המשימה שלנו במשרד לשנים הבאות ושלכם דרך אגב כמחוקק, היא לראות איך אנחנו מונעים במקור, רק תחשבו מה אפשר לעשות בחקיקה בתחום של התכנון והבניה בישראל, שזה לא יהיה תלוי רק בוועדות שיושבות שם וכמה זה יעזור לנו למנוע במקור, שיעורי בית לכל הח"כים היושבים פה.

אני עובר לשקף הבא ברשותכם. מהר כדי לא לשעמם אתכם. הבסיס של העבודה שלנו מתחיל ברגולציה. פה במושב הזה קובעים את החוקים שאנחנו רוצים שלפיהם עסקים יפעלו במדינת ישראל, רשויות מקומיות יפעלו במדינת ישראל ואזרחים יפעלו במדינת ישראל. הם התשתית לעבודה של המשרד. העבודה של המשרד בביצוע, בזרוע המבצעת זה פיקוח ואכיפה – זאת אומרת לוודא שעובדים לפי הנדרש, אני כבר אומר פה בגילוי לב שאנחנו פה נמצאים בנכות מאוד משמעותית.

אז מה עושים?

עוד רגע נדבר על זה. נכות מאוד משמעותית, זה אחד הדברים הקשים שאני אדבר עליהם עוד שניה. הדבר השני זה תמיכה ותמרוץ. הרבה מקומות יש כשלי שוק שלא מסוגלים לעשות את מה שנדרש בשביל להפחית את הזיהומים והסיכונים עליהם דיברתי, ושם הממשלה צריכה להכניס את היד לכיס ולראות איך היא עושה את פעולות המיסוי, הסיבסוד, המענקים, הפרויקטים, התמריצים. חלקכם נחשפתם לדברים שאנחנו עושים. כל תכנית אסטרטגית שאנחנו שמים כדי להפחית לאורך זמן את הזיהומים והסיכונים עליהם דיברתי, אני דורש שיהיו בה את שלושת המרכיבים האלה, כי אם אין בה את שלושת המרכיבים האלה יצאנו חסרים ויהיה מאוד קשה להשיג את המטרה עליה דיברנו.

אני ממשיך הלאה ומגיע אל התכלס כי השקענו שלושה שקפים בגבוה ועכשיו צריך קצת לרדת יותר נמוך או לא נמוך, גבוה בתחום העשיה. דיברנו על נושאי מיקוד לשנת 2017 ו-2018, חמישה נושאי מיקוד. אעבור עליהם עם פירוט של איפה אנחנו עובדים בכל אחד. ברשותכם ארוץ מהר כי אני רוצה להגיע בסוף אל הדיונים המשמעותיים ולענות לשאלות שיישאלו פה.

במפרץ חיפה כמו שאתם יודעים, בסיוע של ראש העיר ושל עמותות הסביבה וכמובן בהובלה שלנו שמנו סוף למיכל האמוניה ואפשר להגיד עליו ז"ל. הגברנו את הפיקוח והאכיפה בחיפה, דרך אגב הקמנו יחידות פיקוח ואכיפה – חברת הכנסת יעל פארן זה בשבילך – אנחנו הקמנו לראשונה במדינת ישראל יחידות פיקוח ואכיפה ייעודיות כדי להגביר את הפיקוח והאכיפה, חיפה ראשונה, אחרי זה הוספנו עוד שלושה מחוזות, חסרים לו עוד שניים. הגברנו את הניטור והדיגום, הבאנו לחיפה ולמפרץ חיפה והקריות אוטובוסים חשמליים שנעים שם לראשונה בישראל ורכבים חשמליים שנעים שם לראשונה בישראל והתקנת מסנני חלקיקים על הרכבים המזהמים, גם משאיות האשפה וגם משאיות שנכנסות לחיפה והפעלנו אזור אויר נקי ראשון בתולדות מדינת ישראל, קרי אסור לרכב מזהם להיכנס לחיפה. רכב מזהם שנכנס לחיפה מקבל קנסות, זה מודל חדש שהפעלנו אותו השנה, קיים, עובד וירושלים היא הבאה בתור, כבר מתוקצבת וכבר עובדת כדי שהדבר הזה יקרה.

הדבר השני בתחום זיהום אויר הוא הנושא של תחבורה. יצאנו במהפכת רכב נקי. אני אלך מהר, אבל הדבר הכי חשוב הוא מה שיצא מפה מהוועדה הזאת. אתם העברתם תקנות שנכון - - -

אישרנו. אישרנו תקנות.

אתם אישרתם, צודק.

אתם העברתם אנחנו אישרנו.

אישרתם, הוספתם, שיניתם לטובה ובסוף הגענו עם תוצר טוב של תקנות שאוסרות נסיעה ברכב מזהם, דיזל מזהם במדינת ישראל, מנובמבר השנה. זה מהפכה בזיהום האוויר מתחבורה במדינת ישראל. בשביל שהדבר הזה יקרה השגנו תקציב ממשרד האוצר ותודה למשרד האוצר, ואנחנו בחודשים הקרובים מתחילים לקראת התקנות להפעיל תכנית של תמיכה וסבסוד קודם כל באוכלוסיות החלשות בעלי ציי הרכב והרכבים הפרטיים שידם אינה משגת כדי להתקין להם מסננים ולגרוט את הרכבים הישנים ואחרי זה לאוכלוסיות היותר חזקות, כשהמטרה בסופו של דבר לאפשר לבעלי רכבי דיזל המזהמים להתקדם ולהגיע לרכבים שאינם מזהמים.

אני אכנס כאן ואוסיף משפט. אם הייתי צריך לחפש ולהחליט מה מכל הדברים המרכזיים שתיכף אנחנו מציגים כאן הדבר הכי מרכזי שקורה השנה בפעילות המשרד, ללא ספק הייתי שם את הדגש על הנקודה הזאת, רק להבין את תג המחיר שלה, דיבר ישראל על כך שלפי נתוני ה-OECD מתים מזיהום אויר כל שנה במדינת ישראל טרם עת סדר גודל של כ-2,100, 2,200 איש. חצי מזה זה זיהום אויר מתחבורה, 90% מזיהום אויר מתחבורה זה מדיזל ישנים. התכנית הזאת שישראל הזכיר אותה כאן היא פחות או יותר סדר גודל מורידה כשליש מזיהום אויר מתחבורה מסדר היום במדינת ישראל. אם אנחנו מתרגמים את זה- - -

אתה מתכוון לזיהומים בבתי חולים?

לא, זה משהו אחר לגמרי. אם יש משהו שמנצח את כמות האנשים שמתים במדינת ישראל זה כמובן לא טרור ולא שום דבר אחר, מקום ראשון זה זיהומים בבתי החולים, ומקום שני זה זיהום אויר. אבל המשמעות של המהלך הזה עם התחבורה שהוא נראה כזה, מה זה משנה, הוא נוסע לידינו, זה לא אויב מאוד ברור שקל לסמן אותו, המשמעות שלו זה לחסוך חיים בשנה ל-350 איש בערך. זה פחות או יותר לאפס תאונות דרכים במדינת ישראל. כשווה ערך במשמעות שלו. זאת אומרת שמכלל פעולות המשרד שאני מסתכל עליהן והן כולן חשובות ומשמעותיות, אבל דווקא הנושא הזה שעובר שקט ולא תופס כותרות וגם אין התנגדויות גדולות, למרות שבטח כשנגיע למועד הזה שיתחילו להוריד אנשים מהכביש כי הם ייסעו לא לפי חוק כי אסור להם לנסוע בדיזל ישן בלי מסנן, אז נשמע גם קולות התנגדות וביקורת, אבל מכל הדברים שאנחנו עושים השנה זו אולי המהפכה הכי משמעותית, אגב, זה גם תקציב מאוד משמעותי. כדי שתבינו במשמעויות המספריות, אם התקציב השוטף של המשרד הוא כ-400 מיליון שקל בשנה בלי ה פרויקטים הייחודיים, הפרויקט הזה לבדו, התקנות שעברו כאן, התקנות לא עולות כסף אבל הסיוע למי שייפגע מתקנות כדי לעשות את זה כמה שיותר ידידותי לחלשים שמתוכם פלוס כל מיני פעולות משלימות זה 250 מיליון שקל.

זאת אומרת שהצלחנו כאן מול משרד האוצר לקבל תקציב ייעודי שהוא בסדר גודל מאוד משמעותי בהשוואה לתקציב השוטף של המשרד, זה 250 מול 400. לכן הנושא הזה, אם אני שואל מהי הדרמה בשנה הקרובה ואתם הייתם שותפים מלאים לדרמה ואני עוד פעם רוצה להודות לוועדה על האישור המהיר של התקנות שאיפשר לנו לצאת לדרך ולהיערך, אני חושב שהדרמה הסביבתית הכי משמעותית זה האירוע הזה, למרות שהוא לא תופס כותרות. לא תמיד כותרות זה בהתאם לסדר גודל של המשימות והמשמעות שלו. חשוב שהציבור יידע, חשוב שהכנסת תדע, חשוב שכמובן כולנו נדע לעמוד, אם יתעוררו לחצים ברגע האחרון לדחות, לאחר וכולי, כמובן אסור לעשות את זה כי אני חושב שבהחלט מנובמבר השנה אנחנו במציאות אחרת, ואגב לא השלמנו את המלאכה. אתם זוכרים מה אמרתי, שליש מזיהום האוויר מתחבורה. זה אומר שאחרי שהמהלך הזה נכנס לתוקף כולנו צריכים להיכנס למאבק שצריך להיות גם מגובה תקציב, להוריד גם את שני השלישים האחרים. אין שום סיבה שלא נאפס את המספר הזה ולא נוריד את כל ה-1,100, בתג המחיר הזה של החיים במדינת ישראל. אבל זה ידרוש עוד שלב ועוד מהלך עם משרד האוצר ועוד שלב, אבל אני חושב שחשוב מאוד לשים על זה דגש כי אם לא יהיה על זה דגש, כשנבוא לבקש את השליש השני משרד האוצר יגיד לנו "זה לא חשוב". אז תדעו עד כמה זה חשוב. זה חיי אדם, פשוטו כמשמעו. אני תמיד אומר אם רק לזה הגעתי למשרד להגנת הסביבה, דיינו. יש עוד הרבה דברים אחרים שאנחנו עושים אבל זה מהלך שבדיוק התחיל, זה התקציב הראשון שנסגר כבר שאני הייתי שר להגנת הסביבה. אם זה רק הדבר היחידי שעשיתי במשרד, דייני מבחינת המשמעות של זה לחיי אדם והמשמעות של זה לטווח ארוך. ישראל בבקשה.

אז דיברנו כרגע בתחבורה, על הווקטור של הנעה נקיה, אני רוצה להזכיר שהווקטור השני שהוא לא בידיים שלנו אבל הוא השפעה שלנו וגם היושבים פה, הוא וקטור התחבורה הציבורית וזה וקטור שבעיני הוא חסר ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו משפיעים יותר ויותר ואתם משפיעים יותר ויותר שהווקטור המשלים הזה שלא רק ינועו רכבים שהם נקיים במדינת ישראל אלא שיותר ויותר אנשים ישתמשו בתחבורה ציבורית שהיא נקייה, ובשביל שזה יקרה צריך קודם כל שתהיה תחבורה ציבורית ואחרי זה תמריצים לעשות את זה. זה דיון אחר שקורה באחת הוועדות במקביל למה שאני מדבר פה, אבל צריך לזכור שכל מה שדיברנו עד עכשיו זה הווקטור הראשון. יש את הווקטור השני שהוא מאוד חשוב בשביל שנגיע לאפס אנשים שמושפעים מזיהום אויר מתחבורה.

אני ממשיך לנושא השלישי ואני אנסה לרוץ מהר כי זה מעניין אבל אין לנו הרבה זמן, שריפות בשטחים פתוחים כמו שאמרתי מכת מדינה, שריפות בשטחים פתוחים מביאות לחומר אורגני שנשרף שהוא אחד המשפיעים החמורים ביורת על בריאות הציבור, חלקיקים קטנים שנכנסים עמוק לתוך הגוף, יש יותר מ-300 מוקדים חוזרים ונשנים ועוד מאות מוקדים ספורדיים שאיתם אנחנו מתמודדים. השגנו תקציב ממשרד האוצר בשביל לטפל בבעיה והטיפול בבעיה כרגע נמצא בהתארגנות ובמכרזים ובבניית הכוח, אני מעריך שלקראת החגים נוכל להשיק את הפעולות שהפעולות כוללות: 1. נושא של חקיקה, שם יש לנו פער משמעותי. היום יש לנו אתגר בלאכוף על בעלי קרקעות שבהם נעשתה עבירה של הבערה, זה דבר שאנחנו מתקשים להעביר אותו. אנחנו כרגע עושים איזה שהוא מעקף על ידי הרחבה של תקנות אויר נקי לגבי יריעות פלסטיק ולחומרים אחרים - - -

זה במקביל לחקיקה הראשית שיעל מעבירה.

במקביל לחקיקה הראשית של יעל.

צריכים להעביר פעם שניה ושלישית.

אנחנו שם יעל, את יודעת שאנחנו נלחמנו בשביל החוק גם בוועדת השרים לחקיקה. עכשיו זה כבר בידי הכנסת. אנחנו בעד שזה יסתיים כמה שיותר מהר, אבל זה לא מספיק. שינוי התקנות שישראל מדבר עליו הוא מאוד משמעותי לתרגם את זה לשפת מעשה.

- - - באמת לבעלי קרקע.

נכון. לבעלי קרקע ולהרחיב לזרמי פסולת שונים. אני חייב להגיד שזה הדבר המרכזי. אם זה לא יקרה, כל הפעולות הבאות שאני אגיד יהיו קשות מאוד לביצוע כי בעיקר חסר לנו את הכלי האכיפתי. הדברים הבאים שאנחנו עושים זה 1. אנחנו מקימים יחידת פיקוח ייעודית כלל ארצית בסיוע רט"ג לעשות פיקוח ואכיפה שוטף על הבערות בשטחים פתוחים שזה לא רק על שריפה, אלא גם מניעה. לדעת בכל רגע נתון ערימות של פסולת שיכולות להיות מובערות, לוודא שבעל הקרקע מסלק אותן, אם לא – להוציא צו, אם הוא לא מפנה אנחנו נפנה, בנינו את הכוח עם מכרזים שיהיו לנו קבלנים שאנחנו נוכל להפעיל אותם במהרה לפנות את הערימות, אחרי זה אנחנו גובים כפל קנס מבעל הקרקע שלא פינה על פי הצו שלנו. בנינו גם כן מערכת שתסייע לנו אדמיניסטרטיבית וחקיקתית לעשות את כל התהליך הזה, כי זה להכין צווים וזה לבנות תיקים וזה לתת את הכלים האלה, זה לא פשוט, המשרד לא ערוך לזה מבחינת כח אדם לכן בנינו מכרזים של מיקור חוץ שיסייעו לנו בנושא הזה, ואל הפיקוח והאכיפה הזה אנחנו נצטרך בעתיד – כרגע זה לא מתוקצב – לבנות מנגנוני תמרוץ לבעלי הפסולת, בעיקר החקלאית, להביא אותם אל מתקנים וגם כן להקים את המתקנים המוסדרים. אורי דביר ממשרד האוצר, זה דבר שעדיין לא מתוקצב והוא יהיה חייב להיות המשלים אל פעולת החקיקה ואל פעולת הפיקוח האכיפה והכיבוי שאנחנו כבר עכשיו מתחילים לעשות, אז אני מקווה מאוד שהדבר הזה יניב תוצאות כבר השנה הזאת. דרך אגב, במקביל לקחנו את המשאבים המועטים שיש לנו במשטרה הירוקה והקדשנו אותם לזה, אנחנו מריצים מבצע "קשת בענן" שגורם לזה שבכל יום יש צוותים שלנו בשטח - - -

כולל שבת?

לא כולל שבת. נכון, הבעיה שאת מציגה היא בהחלט בעיה שאנחנו צריכים לפתור. הדבר הזה כבר הפחית את השריפות אבל לא פתר את הבעיה, זו בעיה חמורה שאנחנו בתור ממשלת ישראל חייבים לפתור אותה.

אני רץ קדימה ברשותכם, קבענו לעצמנו את הנושא מיקוד השני והוא הגברת ושיפור הפיקוח והאכיפה, אני אדבר על הצעדים שעשינו ואחרי זה אדבר על האתגרים כי שאלתם את זה בחלק מהשאלות ששלחתם לנו אתמול.

עוד 5-10 דקות כדי שיהיה זמן לשמוע שאלות והתייחסות ח"כים.

אני ארוץ מהר ברשותכם. הדבר האחרון שאני אתמקד בו, הקמנו יחידות פיקוח על ידי הסטות של אנשים בתוך המשרד כדי שנוכל להקדיש יותר לנושא של פיקוח. פעם ראשונה יש לנו נהלי פיקוח מסודרים, משרדיים, ואני עושה פעם ברבעון בדיקת סטטוס תכנית מול ביצוע לכל הפיקוחים והאכיפות שלנו ואנחנו רואים באמת עליה. אנחנו התחלנו בפרויקט שבו אנחנו עוברים לפיקוח דיגיטלי, זאת אומרת שאנחנו לא רק מסתמכים על אנשים שמסיירים אלא אנחנו מביאים נתונים שמנוטרים רציף, ואם תחשבו על זה – זה העתיד, טכנולוגיות לפיקוח ואכיפה, זה העתיד, ואנחנו עוסקים בפיקוח משרדי, הקצנו לזה משאבים בשביל להיות מסוגלים לעשות עבודה יותר טובה אז אנחנו משתפרים, אבל עדיין הפער הוא מאוד גדול ועכשיו אני רוצה לדבר על איפה הפערים.

יש פערי חקיקה לא גדולים. פערי החקיקה הם בעיקר בתחום של שריפות בשטחים פתוחים כמו שציינתי ויש עוד מספר חוקים נוספים, אבל חייבים לציין שחוק אויר נקי נותן לנו כלי אכיפה מאוד מאוד משמעותיים ויכולות משמעותיות. הדברים שצריך להשתפר בהם הם: 1. אנחנו צריכים לקבל יכולות ברירות משפט הרבה יותר משמעותיים, ברירות משפט זה לפגוש בנאדם בשטח ולתת לו קנס גדול מיד ואם הוא רוצה, הוא יכול אחרי זה ללכת ולעתור לבית המשפט. הדבר הזה הוא אפקטיבי, אין לנו בכל החוקים שלנו ברירות משפט משמעותיים ומאיימים וזה מחייב אותנו להיכנס לתהליכי אכיפה מאוד מאוד מאוד ארוכים שכשתשמעו את הבעיה העיקרית שלנו תבינו למה הדבר הזה מאוד קשה על המשרד. ברירות משפט, דבר שהוא מאוד חשוב.

אדוני מדבר על עיצומים מינהליים.

לא. יש עיצום מינהלי שדורש תהליך של שימוע ואכיפה וכולי, ויש כמו קנס ששוטר נותן לך.

עיצום מינהלי הוא גם - - -

דלית, את רוצה לפרט את ההבדל ביניהם?

זה שני דברים שונים. יש עיצומים ויש ברירות משפט. הודעות תשלום קנס כמו שהם נקראים בחקיקה. כמו בעבירות חניה.

החוק - - - נותן לכם מגוון מאוד גדול של כלים לבצע עיצומים מינהליים. האם אתם משתמשים בכלי הזה?

בהצעת החוק הפרטית שלך שכונתה "המזהם משלם" הוסיפו לנו אפשרות להטיל עיצומים שאנחנו עושים בה שימוש רב, לפי חוק חומרים מסוכנים.

היא כבר חוק, היא לא הצעת חוק.

בחוק שהחל בהצעת חוק שלך הוסף הכלי של עיצומים גם לגבי חומרים מסוכנים וגם לגבי זיהום הים. מאז הרחבנו את זה למדבירים, לשקיות, לאריזות. עכשיו יש לנו 11 חוקי סביבה שיש בהם עיצומים. ברירות זה עניין אחר, ברירות זה בעבירות שהן קלות יחסית, גם הסכומים יותר נמוכים מאשר אלו של העיצומים ובהם נותנים טיקט כמו בעבירת חניה ובנאדם יכול לבקש להישפט, בערך 5% מבקשים, זה הופך להיות לתיק פלילי רגיל.

זה כלי שמצאנו אותו מאוד אפקטיבי ובמצב כוח האדם שלנו זה בהחלט יכול לעשות השפעה ואם מפה אנחנו נשדרג את החוקים שלנו עם ברירות משפט זה יהיה כלי משמעותי. הדבר השני הוא הנושא של הפיקוח הדיגיטלי. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד לעשות פיקוח ואכיפה דיגיטלית, אתן לכם כמה דוגמאות, מצלמות ה- - - בפסולת על משאיות, GPS שאני יודע מתי ההייבר מורם, אם זה נשפך במקום שמותר או אסור. מתקשים מאוד להעביר את זה ולקבל אישור ממשרד המשפטים בגלל חוקי פרטיות ושיקולי פרטיות וכולי. יש פקק גדול מאוד במשרד המשפטים סביב הנושא הזה, ודרך אגב לא רק אצלנו. כל משרדי הממשלה מתמודדים בסוגיה הזאת, אני ממליץ לכנסת לדון בנושא הזה, זה העתיד. העתיד הוא פיקוח ואכיפה דיגיטלי וצריך לאפשר אותו מבחינה חקיקתית, עם ההגבלות והאיזונים והבלמים, כרגע זה בהחלט אתגר.

מתי יהיה פיקוח דיגיטלי על הארובות בבז"ן?

יש על חלק מהארובות בבז"ן פיקוח דיגיטלי, דווקא בארובות אנחנו מאוד מתקדמים במפעלים הגדולים, אנחנו צריכים להרחיב את זה, אנחנו צריכים לדייק את זה, אנחנו צריכים גם כן לאפשר לנו נהלים שהם יותר פשוטים מבחינת כיול ואימות של המידע וכולי, אבל דווקא בנושא של ארובות זה המקום שבו אנחנו מתקדמים הכי הרבה.

הדבר האחרון בתחום פיקוח ואכיפה שהוא בעייה גדולה ואני אגע בה בסוף, זה כוח אדם. המשרד סובל מתת תקינה שאפרט אותה אחרי זה, שלא מאפשר לי להגיע לכל מקום בתדירות שאני רוצה להיות ואחרי זה מאוד חשוב, זה תהליך האכיפה. בשביל שאני אוכל לעמוד בבית המשפט אני חייב לחקור כמו שצריך, אני צריך להכין את התיק כמו שצריך, את התיק אני צריך לשאת ולתת בבית המשפט כמו שצריך והיום המשאבים שלי הם מזעריים, אל מול 30,000 גורמי זיהום וסיכון שאני אחראי על פיקוח עליהם, המשטרה הירוקה יש בה 28 פקחים. זה דבר שאני אפרט אותו אחרי זה בהמשך ואני אומר אותו פה בקול רם.

זה עניין של תת תקינה שלא מתוקצב? אני שואל האם קשה להשיג כוח אדם או שאין תקצוב?

אני אגיד במשפט מאוד פשוט. הבעיה היא שהמשרד היה עם משימות בסדר גודל א', בגודל שלו, ונניח בעשור האחרון - - -

הכפיל את עצמו.

לא הכפיל, הרבה מעבר לזה, אתם תראו. מבחינת המשימות. אגב חלקן הגיעו מפה, מהכנסת.

ובצדק. דרך אגב.

אתם תראו מה קרה עם כוח אדם, אבל אני לא רוצה לגעת בזה עכשיו.

אנחנו נגיע לזה. הכנו לכם שקפים ייחודיים על זה. ברשותכם אני רץ עכשיו על כותרות כי לא נשאר לנו זמן.

אי אפשר לקרוא

אז בוא נעזוב רגע את המצגת. תדבר בבולט.

השקנו השנה אסטרטגיית פסולת חקלאית ארוכת שנים שתביא אותנו ב-2030 לכך שקרוב ל-80% מהפסולת במדינת ישראל תהיה או ממוחזרת או מושבת, הפקת אנרגיה ממנה. אני לא אכנס לפרטים, דיברנו על זה הרבה ואין לנו זמן.

עם הפנים לציבור אנחנו עושים מאמצים מאוד מאוד גדולים להיות ארגון שקוף וארגון שנותן שירות כמו שצריך לציבור, אני לא אכנס לפרטים של מה אנחנו עושים. התפיסה של השר ושלי היא שכל מה שאנחנו יודעים הציבור צריך לדעת והתפיסה של השר ושלי היא שאנחנו צריכים לנהל בצורה מאוד ברורה את היעילות, את הנוחות, את הפשטות, את הקלות של לעבוד איתנו בתור משרד. בין אם אתה אזרח, בין אם אתה רשות ובין אם אתה עסק, אנחנו לא שם, אנחנו צריכים להתקדם.

הדבר האחרון, השר דיבר עליו בוועדת הכלכלה. אנחנו השקנו תכנית להפוך את ישראל למעצמת טכנולוגיית סביבה ואנחנו משקיעים כסף בשביל שההייטק הבא יהיה טכנולוגיית סביבה שיצאו מציון כי זה הזדמנות של 6.5 טריליון דולר בעולם ואין סיבה שזה לא יצא מפה.

אני אוסיף כאן משפט. אני חושב שלנושא הזה ולא במקרה אנחנו שמים אותו כאחד מנושאי הדגל בשנה הקרובה, יש משמעות גדולה מאוד ליחס לכל הנושא של הסביבה בשיח הממשלתי במדינת ישראל כי תמיד מתייחסים לזה בשיח מול משרד האוצר כנושא של הוצאות. אז יש פה צורך ציבורי שצריך להוציא עליו כסף, וזה נכון, ואז יש מאבק כמו כל צורך ציבורי אחר. אבל אני חושב שמדינת ישראל מפספסת בענק שיש כאן הזדמנות כלכלית עצומה. זה שוק עצום, דינמי, שלטכנולוגיות יש בה משמעות ומדינת ישראל לא מביאה לידי ביטוי את היתרון שיש לה בטכנולוגיה, בתחום הזה של טכנולוגיות סביבתיות. במידה ונצליח לעשות מהפכה, שעשינו גם בתחומים אחרים ונדע לקדם את התחום הזה כאן עבור שווקים לא פה, אלא שווקים כמובן בעולם כולו תוך תמיכה רגולטורית לצורך יישום מדגמי כאן, אני חושב שישתנה כל היחס לנושא הסביבה, כי אנחנו מנסים לשכנע היום את משרד האוצר שקידום טכנולוגיות סביבתיות זה לא הוצאה, זה הכנסה גדולה למדינת ישראל. ברגע שזה יקרה, כל הטיפול בנושא הסביבתי בארץ ישתנה, מבחינת ההשקעות, מבחינת היכולת להשתמש בפיתוח הטכנולוגי. לכן זה נושא שהוא לא גדול בתקציב כרגע, זה 60 ומשהו מיליון שקל. במושגים שלנו זה גדול אבל במושגים של רשות החדשות לצורך העניין זה לא גדול, אבל אם נדע להבקיע כאן, זה מפתח לשינוי פרדיגמה של השיח על נושא הסביבה בזירה הפנים ממשלתית ובין ממשלתית במדינת ישראל, לכן כדאי לשים לזה לב.

אם אני ממשיך ורץ מהר על תכניות מרכזיות נוספות, אנחנו צריכים להפוך את התעשייה במדינת ישראל להיות בריאה. אנחנו לראשונה סיימנו לתת היתרי פליטה שזה מגבלות פליטה לכל המפעלים הגדולים במדינת ישראל ואנחנו כבר רואים את ההשפעה של ירידת מזהמים אבל זה לא מספיק לצערי. אנחנו הנענו עבודה אסטרטגית עם משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האנרגיה לראות איך פועלים אסטרטגית כדי שהתעשייה במדינת ישראל תהיה בריאה גם מבחינת ההגבלות שחלות עליהם, גם איפה הם נמצאים, בגלל שאנחנו כרגע סובלים מעירוב שימושים שבו יש מסחר, אזרחים, פנאי ביחד עם תעשיה כמו שאתם רואים במפרץ חיפה, באשדוד, במקומות אחרים, שהמדינה צריכה לראות איך אנחנו פותרים היסטוריה שהייתה לנו הרבה שנים. אני לא אכנס לנושא הזה, למהלכים אסטרטגיים מאוד מאוד רחבים אבל אני שמח שלראשונה עושים דיון מאוד מעמיק ועבודות של היתכנות ושל מימון של דברים שהם גדולים ויביאו את זה שגם תהיה תעשיה שהיא תורמת מקומות עבודה לכלכלת ישראל אבל היא תהיה בריאה כי אנחנו לא יכולים לוותר על בריאות תושבי מדינת ישראל.

אמרת שיש נושא אחד שאתה רוצה לשים אותו כפוקוס.

לפני הפסולת.

אז תגיד כמה מילים על זה וגם תן תשובה למה שהעלו פה תושבי עתלית, שיש פה הרבה תושבים לפחות את נקודת המבט של המשרד בעניין ונמשיך מפה לחברי הכנסת.

טוב ברשותכם דיברתי על האתגר הגדול ביותר של המשרד ואני חושב שזה צוין כמה וכמה פעמים. המשרד בעשור האחרון הפך להיות משרד מהמרכזיים והמובילים במדינת ישראל. הציבור דורש בריאות, הציבור דורש איכות חיים וההתפתחות המודרנית והטכנולוגית מביאה הרבה זיהומים וסיכונים כמו שדיברנו ולכן ממשהו שהיה פריבילגיה, הוא הפך להיות משהו שהוא הכרח, משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, זה כנראה המשרד שמשפיע על בריאות תושבי מדינת ישראל בצורה הכי משמעותית אם לא השנייה הכי משמעותית והנושא הזה הפך להיות נושא אקוטי.

ביחד עם זה שנושא הופך להיות אקוטי, גדלו המשימות ואם אני מתחיל קצת לראות רק משימות שהצטרפו בחמש השנים האחרונות כדי לסבר לכם את האוזן על האתגר שעומד מולנו, אנחנו מדברים על 100,000 כלי רכב מזהמים, 730 ציי תחבורה כבדה שאנחנו צריכים לוודא שהם לא מזהמים, אנחנו מדברים על 30,000 גורמי זיהום וסיכון שאנחנו אחראיים שהם יעמדו בסטנדרטים ולא יפגעו בתושבי מדינת ישראל ואנחנו מסתכלים על זה שאנחנו היום מטהרים, יש לנו זרוע ביצוע שמטהרת 17,000 דונם שבסיסי צה"ל וגורמים אחרים עזבו ועליהם יוקמו 100,000 יחידות דיור, שחייבים שהיחידות דיור האלה יהיו בריאות, שלא יישאר גז וחומרים מסוכנים מתחתם, אנחנו אחראיים על הדבר הזה, זה פרויקט אדיר. אני ממשיך הלאה, 180 מפעלים גדולים בגודל של בז"ן שאני צריך להיכנס פנימה ולוודא איך הם פועלים, מה הם פועלים, מה ההגבלות וכולי ולתת להם היתר פליטה עליהם. אם אני ממשיך הלאה, לוודא שאנחנו מתייעלים אנרגטית, צורכים פחות חשמל בשביל שיצור החשמל לא יזהם עוד, אנחנו מדברים על 134 רשויות, על עשרות מפעלים, על פרויקטים של מיליארדי שקלים שאנחנו מובילים כדי שאנשים יורידו את צריכת החשמל. חברים, בשנת 2019 בעקבות מה שאנחנו עושים, יהיו רשויות במדינת ישראל שיפסיקו לשלם חשבון חשמל. דימונה גם הורידה את הצריכה ב-50%, גם העלתה את היצור בפנלים סולאריים, לא תשלם יותר חשבון חשמל ויהיו עוד דוגמאות כמוהם. אנחנו מובילים את זה, זה הרבה עבודה.

אם אני ממשיך הלאה, אנחנו מובילים טיפול אזורי בפסולת, זה תמיכה בכ-80% שהן מהחלשות, כולל סביבה שווה, כולל המגזר שאינו יהודי. זו עבודה עם רשות-רשות לשדרג את תשתיות הפסולת שלהן. דיברנו על שריפות בשטחים פתוחים שזה טיפול ב-300 מוקדים שחוזרים על עצמם, בסביבות 4,000 אירועים של שריפות כל שנה שאנחנו צריכים לטפל, כל דבר כזה יכול להיפתח תיק שאנחנו צריכים לטפל בו, אנחנו צריכים להגיב, צריכים לכבות, אנחנו נמצאים שם בעבודה. אם אני ממשיך הלאה, חוק האריזות שהוא 5,000 יצרנים ויבואנים ו-2,056 רשויות שאנחנו צריכים לוודא שהן חלק מהדבר הזה, הוא הוסף בשנים האחרונות, ואם אני ממשיך הלאה, חוק השקיות, 1,000 חנויות שאני צריך לוודא שהם פועלים כמו שצריך ואם אני ממשיך הלאה, חוק פסולת אלקטרונית, 150 יבואנים ויצרנים ו-256 רשויות ו-1,500 טון של פסולת שאנחנו צריכים לטפל, ואם אני ממשיך הלאה חוק הפיקדון, 350 יצרנים ויבואנים, אלפי נקודות איסוף שאני צריך לוודא שהן מתופעלות כמו שצריך ואני אפסיק עכשיו לתאר, אתם מבינים את הנקודה.

כל הדברים האלה ואם הייתי מקריא זה פשוט לא היה נגמר, כל הדברים האלה הם משימה מאוד מאוד גדולה שנמצאת עכשיו מולכם בניתוח שאנחנו עשינו בעזרת חברת ייעוץ חיצונית ובניתוח פנימי, אנחנו הגענו למחסור של 300 תקנים במשרד להגנת הסביבה, אנחנו כרגע עומדים על כ-600 תקנים. כל המשימות שעכשיו אמרתי שאתם מבינים את הגודל שלהן, אתם מבינים את כמות נקודות הקצה שאני צריך לוודא שהם פועלים כמו שצריך, בסופו של דבר שמים אותי היום, ודרך אגב זה רק יגדל, אני מדבר על הפער היום. ככל שהווקטור הזה יתקדם הפער יגדל, ככל שנתקדם זה 300 תקנים וזה אחרי עבודה של התייעלות פנימית של הסטת כח אדם ממקום למקום ואחרי עבודה שמצאנו את המקומות שבהם אני יכול לעשות מיקור חוץ ובשווה כסף להגיע אל התוצאות. אלו תקנים שעל פי חוק, זה סמכויות שרק עובד מדינה יכול לעשות את המשימות. לכן זה דבר שאנחנו מתקשים בו מאוד ואם אנחנו מסתכלים הלאה על לראות איפה המשרד להגנת הסביבה נמצא ביחס למה שקרה בחמש השנים האחרונות במשרדים אחרים אז תיארתי לכם עד עכשיו את כמות המשימות והאתגרים שאני חייב לבצע ועובדי המשרד שלי צריכים לבצע, ועכשיו אני רוצה לשים את המראה מולכם על איפה מדינת ישראל השקיעה תקנים בחמש השנים האחרונות - - -

אני רק מבקש למצות את זה, לדבר על הנושא - - - ועל עתלית.

- - -

סליחה לא להפריע. אני לא רוצה להוציא אותך, מהציבור אני לא רוצה הערות ביניים. ח"כים יש להם את זכות היתר הזו, אנחנו פה עם הרבה אנשים פה ואם מישהו יתחיל לצעוק הוא פשוט יצא החוצה. אז אני מבקש לא להפריע. הוא יענה, ביקשתי ממנו, והוא יתייחס גם לנושא של האסדה בעתלית.

אני לא אוהב לבכות, אני אוהב לעשות אבל אל מול מצב כזה אני חייב לשים את הדברים על השולחן. אני אחזור על המספרים. המשרד להגנת הסביבה בחמש השנים האחרונות גדל ב-2.5 תקנים נטו אחרי פלטים בעוד משרדים אחרים, משרד התרבות עלה ב-32, משרד האוצר ב-230, משרד הרווחה ב-375, משרד הבריאות ב-837, משרד המשפטים ב-583 ומשרד לביטחון פנים ב-5,000 אנשים. שורה תחתונה, אל מול המשימות ואל מול האתגרים שיש - - -

זה נתון מזעזע.

זה נתון נורא, זו המציאות.

אבל למה כשאני עומדת בדיוני התקציב ואומרת את זה, אז אתה עולה אחריי אדוני השר ואומר שהכל בסדר.

אני לא אומר לך שהכל בסדר,\ אני אומר לך שמבחינה תקציבית זה נכון שאנחנו מצליחים לקבל תקציבים חסרי תקדים, זה אמת. הבאתי לכם רק דוגמה אחת מהתחבורה, אני יכול להזכיר עוד כמה פרויקטים שבסך הכל כמות התקציבים שאנחנו ה יום מנהלים בשנה זה למעשה מעבר למיליארד, אפילו יותר מזה, כשהתקציב השוטף שלנו הוא 400 מיליון. אבל בנושא של התקינה בכל הזדמנות ובכל פורום עמדתי ואמרתי שאנחנו לצערי לא מצליחים להבקיע מול משרד האוצר וכל תוספת שאנחנו מקבלים מה קורה? מגיע פלאט ואז הוא אוכל אותה. לכן התמונה שישראל מציג אותה שהיקף פעילות המשרד גדל לדעתי אפילו יותר מפי 2 בזכות החקיקה ובזכות תכניות שונות שהיו, ובמקביל כח אדם של המשרד לא גדל, אני חושב שזה מצב בלתי אפשרי ואם היום אתם שואלים אותנו איפה צריכים למקד את המאמץ אם רוצים לחזק את הנושא הסביבתי, זאת הנקודה החלשה. אפשר להעביר עוד עשרה חוקים סביבתיים.

אני כבר עכשיו על המקום מודיע, לא נוכל לאכוף אותם. כבר היום יש לא מעט חקיקה שאין לנו שום דרך לאכוף אותה ואנחנו כל הזמן חייבים ללכת על קביעה של סדרי עדיפויות איפה אנחנו משקיעים יותר ואיפה אנחנו משקיעים פחות כי לפי הנתונים האלה הזכיר כאן ישראל, 600 קיימים, 300 חסרים וזה אחרי כל הקיצוצים וההתייעלויות ואחרי כל ההוצאה החוצה באמת למיקור חוץ מה שאפשר. הזכירו עכשיו סיפור של שריפות בשטחים פתוחים, מיד הלכנו לרט"ג כדי להמיר כסף ביכולת פעולה ולא לחכות לתקנים שאף פעם לא יגיעו. אבל אחרי שמוציאים החוצה כל מה שאפשר ואפשר לקנות בכסף, המשמעות של זה שהמשרד חסר שליש ממה שהוא צריך. זה משמעות קשה מאוד.

כמה בכסף, מה המשמעות הכספית בכסף?

אין לזה משמעות גדולה בכסף, זה לא שאלה של כסף.

בטח שזה משמעות של כסף.

ממש שלא. זה הרבה פחות מהתוספות שאנחנו מקבלים בתקציבים.

כמה זה 300 תקנים?

צריך עוד 300 תקנים, זה חצי מתקציב המשרד בערך, לא?

לא.

כמה תקנים במשרד היום?

היום יש 600 תקנים.

זה בערך שליש.

צריך עוד 300 אז זה עוד 50%. הסכום אולי הוא לא 400 מיליון, זה עוד 100 מיליון.

זה 100 מיליון בשנה - - -

ככסף שאנחנו צריכים לקבל מהאוצר 100 מיליון זה לא כסף גדול כי אנחנו מקבלים פה תקציבים כפי שאמרתי - - -

אבל הם נותנים לך אותו לשנה-שנתיים ולא לעד.

אבל אני לא יכול עם כסף לפתור את הבעיה כי אני צריך עובד מדינה.

זו בדיוק הנקודה. לכן אתם שואלים אותי איפה הכנסת צריכה למקד את המאמץ, זה לא עוד חוק ועוד חוק ועוד חוק שאף אחד לא יאכוף אותם אלא עזרה לנו להבקיע מול משרד האוצר, מול הדת הזאת. יש דת לא להוסיף תקנים לשירות המדינה.

אבל הם מוסיפים לעצמם כמו ששמענו - - -

תודה רבה על הסקירה. אני רוצה להתייחס, קודם כל מילה אחת לעניין הזה ואז אני רוצה על האסדה. אני רוצה להגיד לעניין הזה שאני בהחלט מתחבר למה שנאמר פה, אני בוועדה הזו רואה וחברי הכנסת פה רואים איך הדרישות מהמשרד להגנת הסביבה צומחות וגדלות כל הזמן וזה מזיהום בחופי הים ומשריפות ומאויר ובאמת הספקטרום של הטווחים שהם מתמודדים מולם כולל החקיקה, הם באמת בשביל קודם כל שלנו תהיה סביבה יותר בטוחה ושנוכל לאפשר איכות חיים טובה יותר גם לילדים ולנכדים ומצד שני, אם אתה מציג מצב של משרד שעדיין נשאר באותם היקפים של סדר גודל של חצי מהמשימות שהיו לו, זה מצב בלתי אפשרי. אני חושב שאנחנו צריכים להתגייס לעניין הזה, רק מבחינת הזמן כבר תקציב 2019 אושר אז השאלה איך מטפלים בזה גם במיידי - - -

תקנים וכסף שני דברים שונים.

עוד פעם, זו לא הבעיה הכספית. אם היו מאפשרים למשרד לצמצם חלק מהפעילות שלנו בתקציב ולהעביר את זה בתקנים היינו עושים את זה.

הבנתי. אתה אומר שזו בעיה של התקינה. אוקיי.

זו שאלה דתית. כך אני מגדיר את זה.

אנחנו ניכנס לזה. אני מבקש רק ישראל, תן מילה לגבי האסדה.

אני - - -

אחר כך, חברת הכנסת פארן. אל תפריעי.

אני - - -

תיכף, אחרי שהוא יתייחס. כולם פה יושבים ומחכים לשמוע, אז תחכי רגע.

לגבי אסדת הגז שמול חוף דור הבונים וכולי, יש שלוש שאלות שנוטים להתבלבל ביניהן. אחת – איפה למקם את האסדה, 10 קילומטר מהחוף או פי הבאר 100 קילומטר מהחוף, שאלה שניה זה האם יש זיהום אויר שאלה שלישית האם יש זיהום ים ושאלה רביעית זה מה עושים עם הקונדנסט והאם המתווה של הקונדנסט פוגע בתושבים או לא. ברשותכם אענה שאלה-שאלה. לגבי מיקום הקונדנסט, סליחה, מיקום האסדה - - -

מה היה אומר פרויד על הטעות הזאת.

היו כבר כמה פליטות פרוידיאניות היום. אבל הוא גם היה אומר שלפעמים סיגר הוא רק סיגר. הנושא של מיקום האסדה נקבע במועצה הארצית לפני הרבה שנים לפי שיקולים בעיקר בטחוניים של יכולת להגן על האסדה וקבעו את זה ב-10 קילומטר. המשרד נדרש אז לעשות תסקיר השפעה על הסביבה ולראות האם יש זיהומי אויר וזיהומי ים שנובעים כתוצאה מהמיקום, בכול מודלי זיהום האוויר, בכל החלקיקים שאותם המשרד עשה ודרך אגב ישבנו עם לא מעט תושבים שבאו והציגו כל מיני שאלות, רשויות מקומיות, המשרד לא מצא שום סכנה לציבור שחי על החוף. זיהום האוויר אינו מגיע אל אותם תושבים, זיהום האוויר דרך אגב באסדה הזאת איך שהיא הולכת להיבנות לפי דרישות שלנו הוא נמוך פלאים, אני לא זוכר את המספר - - -

מי עשה את התסקיר - - -

לא להפריע, חברת הכנסת פדידה. תני לו לסיים את דבריו ואחרי שהוא יסיים - - -

אני לא יודע, אולי מישהו מהצוות של - - - עשה את התסקיר.

היית באמצע הנימוקים. בבקשה.

אני ממשיך הלאה. זה לגבי זיהום האוויר, כנ"ל לגבי זיהום ים. אני מזכיר לכם שנוסעות מיכליות עם דלקים הרבה יותר גדולים ומשמעותיים ממה שיהיה באסדה כל הזמן מול חופי ישראל, יש לנו יחידה ימית שערוכה לטפל בהן למניעת התפשטות וכולי עם מסופים, גם בנושא של - - -

באמת? - - -

את רוצה לצאת? לא להפריע.

גם בנושא של האסדה, גם אם יהיה אירוע של תקלה הוא לא צריך להגיע אל החופים ולהשפיע לא על מתקני ההתפלה כמו שמספרים וגם כן לא אל החופים.

אתה מוכן להישבע על זה?

תוציא אותה בבקשה. עם כל הכבוד, כבר פעם שניה שדיברתי איתך. תודה.

אני מוכן להגיד שאני חקרתי לעומק מספר פעמים, עוד פעם ועוד פעם עם מספר גופים שונים ומומחים שונים וחוות הדעת שלהם ככל שיכולותיי משיגות הן חוות דעת מאוד מקצועיות ויסודיות והמקצוענים הכי גדולים בתחום ביססו את העמדות שאני ציינתי לפני רגע.

לגבי הקונדנסט, קודם כל אני רוצה להגיד שהקונדנסט בסופו של דבר - - -

לפני זה, משפט אחד בנושא של האסדה שלדעתי הוא נעלם לגמרי מהשיח סביב הסוגיה הזאת. יש פה סוגיה של חוסר ודאות שאני יכול להבין את הדאגה של התושבים, וכפי שישראל כאן תיאר מה הדרך שלנו להיערך לזה ולהיענות, אגב כמובן יהיו גם דרישות ברורות שלנו כמו שעל כל מוקד ייצור של כל דבר, גם לגבי אסדה, מה כללי העבודה שלה. אבל יש משהו שכולם שוכחים בדיון הזה. נמצאת לא רחוק מהמקום הזה תחנה פחמית. תחנת חשמל בחדרה. יש לה כרגע ארבע יחידות שהן ללא סולקנים שתרומתן לזיהום האוויר בכל האזור הזה, כולל האזור של זכרון ועתלית היא ודאית, היא לא סימן שאלה, היא לא אולי, היא לא שמא, לא חשש, היא ודאית. הסגירה של ארבע היחידות האלה מותנית בלוחות הזמנים של התחלת עבודה של האסדה של לויתן. לכן אני כבר מספר פעמים אמרתי לתושבים ואני אומר גם כאן, שכל עיכוב בהפעלת האסדה המשמעות שלו זה פגיעה ודאית בבריאות שלהם, שמתרחשת היום, יום יום. לכן כל יום שזה ייסגר קודם הוא מאוד משמעותי. אמרתי את זה, אמרו לי "אבל אם פחם אנחנו כבר חיים כמה עשרות שנים והאסדה זה משהו חדש שאנחנו לא יודעים מה זה" אז אני מבין את ההיבט הפסיכולוגי בנקודה הזאת אבל חשוב להבין את זה שבמשוואה הסביבתית נטו, אני כרגע לא מתייחסים לתועלת הכלכלית - - -

אני מסכים אבל אתה יודע שבסוף התושבים, אני מסכים איתך שזו בעיה אבל כרגע אני רוצה לתת מענה לשאלות שהם מעלים.

אני נותן מענה. יש פה חשש - - -

זה מבוסס על משהו - - -

חברת הכנסת פארן לא להפריע.

מה שאנחנו אמרנו כולל גם את הניסיון של תמר, למרות שהצורה של האסדה הזאת היא שונה. אבל שוב אני חוזר ואומר, במשוואה הזאת של נזק סביבתי ובריאותי ודאי מול חשש שנכון לעכשיו בצורה הכי מקצועית שאנחנו יכולים לתת, כמובן עם אותן התניות שאנחנו נשים שנותנות לזה מענה, אני חושב שהתשובה היא ברורה. אנחנו מוכנים לעמוד מאחוריה.

רק להשלים את השאלה הרביעית שהיא שאלת הקונדנסט.

שאלת מיליון הדולר.

דווקא לא. כל חוות הדעת של כל אנשי המקצוע קודם כל שקונדנסט כמו נפט גולמי אין הבדל בסיכון שלו ביחס לנפט גולמי בכל הפרמטרים. זה אחד, דבר שצריך לזכור.

לא נכון - - -

את רוצה לצאת?

דבר שני, אנחנו בשביל להסיר כל חשש ובשביל לשים באפרים הכי גדולים בנושא הזה קבענו שהתמהיל שאפשר לעשות עם הקונדנסט הוא לא יותר מ-3% ביחד עם הנפט הגולמי. החיבור של צינור הקונדנסט הוא אל צינור קצא"א קיים ואל צינור חדש שמביאים אל מאגר החירום בחגית, זאת אומרת שהדבר הזה זורם ביחד עם נפט גולמי - - -

עד עכשיו הבאת תמונות, שקפים. פתאום אתה קראת מחקרים שלא אני ובטח אחרים לא קראו.

כי לא שמתם את זה כנושא. אתם רוצים להזמין אותנו לדיון נפרד על הנושא הזה, תזמינו, נבוא עם אנשי המקצוע הרלבנטיים ונציג פה. מה שביקשתם מאתנו להציג, עם זה הגענו.

ראשית, אני מודה לכם, רעיון מצוין. אני מקווה שתרים את הכפפה, כבוד היושב ראש, לקיים דיון בנושא, מה שהם הציעו.

תודה. אני רוצה להפנות לח"כים שיעלו שאלות ונושאים. חברת הכנסת פארן אז את יכולה להחליף אותי ורצית גם לדבר. אז תהיי בזכות דיבור. אני כבר חוזר.

(היו"ר יעל כהן-פארן)

תודה רבה.

יעל עכשיו ההזדמנות לקבל החלטות.

קודם כל אני כיוזמת היום ביחד עם השדולה הסביבתית רוצה לברך גם את חבריי לשדולה, חברת הכנסת תמר זנדברג, חבר הכנסת דב חנין, חברת הכנסת רחל עזריה ואנוכי שיזמנו את היום המאוד חשוב הזה, יום הסביבה וכולכם, כל הפעילים וראשי הארגונים ונציגי הארגונים וגם המשרד להגנת הסביבה ועובדי המשרד, השר ומנכ"ל המשרד שהצטרפתם אל יום שמעלה את הסביבה, היום בכנסת ישראל, כנושא חשוב, כנושא משמעותי. מתקיימים כמעט עשרה דיונים, אני חייבת לרוץ לדיון אחר, אני לא יודעת איך היושב ראש שם אותי פה כשהוא ידע שאני צריכה לצאת אבל בסדר. באמת אני גם רוצה לברך את תלמידי בתי הספר מעתלית, בית ספר גלי עתלית, בית ספר משעולים, כל הכבוד שהגעתם לכאן ולמורים שלכם ולמנהלים שהביאו אתכם לכאן.

לפני שבועיים נערך כאן כנס שיזמתי של ילדים, מהמון בתי ספר בארץ, כ-30 בתי ספר, שקוראים לנו למבוגרים לקבל את ההחלטות הנכונות בשבילכם, בשביל העולם שאנחנו משאירים לכם כי כמו שכולם יודעים לא קיבלנו את העולם הזה בירושה מהורינו אלא בהשאלה מילדינו. זה משפט שלא אני המצאתי אלא אמר אותו כבר לפני שנים רבות פעיל סביבתי מוכר ששמו ונדל בארי וזו החובה המוסרית שלנו לשמור על הסביבה ועל הטבע ועל המקום שאנחנו חיים בו כמקור חיים. בלעדיו אין לנו פה חיים, צריך להבין את זה. אנחנו מבינים ומציינים את זה היום בכנסת אבל לצערנו כמו שגם בא לידי ביטוי בתקציבים של המשרד וביכולת שלו להוציא לפועל את התכניות שלו, אנחנו רואים שזה לא בסדר העדיפויות במקום גבוה ומכאן, ובאמת נמצאים כאן כל כך הרבה אנשים בחדר ועוד צובאים על הדלת המון אנשים שלא יכלו להיכנס, אני חושבת שהמסר צריך לעבור מהיום הזה לכל חברי הכנסת, לכל שרי הממשלה כמה הנושא חשוב לכל אזרחי ישראל ולכל ילדי ישראל שנציגות קטנה שלהם הגיעה לכאן היום ובאמת אני מקבלת פניות מאלפי אזרחים מודאגים כל הזמן, בכל מקום שנסתכל עליו בארץ יש בו בעיה סביבתית. אין כמעט מקום שעובר בלי כלום. אנשים נאבקים בעשרות ובמאות מגופים סביבתיים, חלקם גדולים, חלקם מקוממים אבל זה משהו שמטריד ונמצא בחיים ומשפיע על החיים ולפעמם על המוות גם של הרבה מאוד אנשים.

אני רוצה לגעת בכמה נקודות והתייחסתם כאן לפני רגע לנושא האסדה. אני רוצה לומר דבר כזה, תראו, ההחלטות על האסדה עברו לא לפני הרבה שנים. אנחנו מדברים על סיום ההחלטות של תמ"א 37/ח, לפני כשלוש שנים, 2014-2015. בסופו של דבר אנחנו במהלכים דינמיים מאוד כי את המידע על מה שקורה באסדת תמר והזיהום שיש ממנה, שהוא מאוד מאוד מדאיג, הוא כן יותר גרוע מהתחנות הפחמיות שאני גרה לידן ואני הראשונה שקראתי לסגור אותן ולהחליף אותן בגז ודאגתי שזה יקרה וזה אכן קורה, אני מקווה, יקרה.

זה עוד לא קורה. זה יקרה.

אבל אנחנו לא יכולים להחליף רע אחד ברע אחר ואולי גרוע יותר. יש פה חוסר ודאות אבל כרגע מה שאנחנו רואים בתמר, שלא צפו, ובגלל זה אני אומרת שהדברים פה מאוד דינמיים. גילו את הגז רק ב-2009 את תמר, 2010 את לויתן. מאז ההחלטות זזות מאוד מהר.

גם מה שקורה בתמר את יודעת היום להעריך את הנזק שלו ואנחנו חוזרים ואומרים שאין פה סכנה. זו הנקודה. בלי קשר לזה שאנחנו אוכפים על תמר את מה שצריך לאכוף.

אדוני השר, הכמויות של הפליטות מתמר הן כמו כל מפרץ חיפה שתיכף אני גם אדון בהם במזהמים, ב-VOC וב- - -

לא בקו החוף.

זה גם בקו החוף, נכון, אבל תזכור שלויתן הוא קרוב פי 2 והוא מטפל בגז פי 2. לכן אני חושבת שהעניין הוא הזהירות המונעת ואנחנו לא יודעים אם המצב בתמר יהיה כמוהו בלויתן, זה כן אסון נוראי לכל מי שגר בטווח מאוד גדול של חופי ישראל כי הרוח היא בדרך כלל מערבית והיא נושבת אלינו וזה זיהום מאוד מאוד מדאיג, גם אם הוא 10 קילומטר

היום עדיין אפשר לקבל החלטה וזה צריך לדעתי לעלות בדרג הכי בכיר בממשלה לדיון האם ובמה זה כרוך לשנות את ההחלטה הרי לשים על פי הבאר ב-120 קילומטר זה משהו אפשרי, עושים את זה בעולם. גם נובל אנרג'י אמרו שהם מוכנים לעשות את זה, הממשלה החליטה למנוע את זה. אולי יש מקום לחשוב על הכל מחדש. אני לא חושבת שצריך להגיד שזה סוף פסוק והתקבל לפני שנים. לא. אנחנו במהלך מאוד דינמי פה.

יעל הנושא הזה עלה מספר פעמים לדיונים כולל במקומות - - -

לפני שידעו על הזיהום של תמר.

לא, אחרי. כולל במקומות ששם שוקלים את השיקולים שבגללם הוחלט לשים את זה לא על פי הבאר. הרי אין פה שום רווח כלכלי לחברה. היא מעדיפה על פי הבאר. כלכלית היה כדאי לה מלכתחילה.

אני לא בטוחה.

כן. זאת הייתה העמדה שלה מלכתחילה, היא ביקשה את זה. השיקול פה הוא שיקול שאני כאן לא יכול להרחיב לגביו, הנושא הזה עלה שוב במקום הנכון שהוא צריך לעלות והתשובות הן חד משמעיות ומאוד ברורות שכאשר לוקחים בחשבון את השיקול הזה, בסוף גם המשמעות הסביבתית שלו היא משמעות נכונה, זה הכל.

לכן אני לפחות מרגיש שלם לחלוטין אחרי שקיימנו אין ספור דיונים, גם מקצועיים במשרד, מה המשמעות של העניין הזה. גם ישבתי במקום הנכון ובפורום הנכון ששם עלה שוב הנושא הרלבנטי שבגללו זה נקבע יותר קרוב לקו החוף והיום אחרי כל מה שאנחנו יודעים על תמר, על השיקולים הסביבתיים, על השיקולים האחרים, אני אומר לך שאני שלם לגמרי עם ההחלטה הזאת.

שאלה כבוד השר. אמר המנכ"ל שלך שהוא מסתמך על תסקיר ונתן את הנתון הזה בכבוד וביראת כבוד. מי שעשה את התסקיר זה נובל אנרג'י, איך אפשר? הרי זה לא אובייקטיבי. החברה שרוצה לשכנע אותך שזה בטיחותי עושה את התסקיר. האם המשרד להגנת הסביבה לא חושב שהוא צריך לעשות את התסקיר בעצמו ואז נדון על הנתונים?

כמו בכל מקרה אחר של כל החלטה כזאת היועץ הסביבתי של הועדות הרלבנטיות זה המשרד להגנת הסביבה, אלא אם כן זה הלך לקיצורי דרך, שהכנסת קבעה שקיימים לצערי. כל תסקיר כזה, כמו גם במקרים אחרים, מוגש תסקיר, אנחנו בודקים אותו, אנחנו מתייחסים אליו מקצועית, אנחנו קובעים מה דעתנו המקצועית כמו רגולטור סביבתי, כמו רגולטור בכל מקום.

זה לא הגיוני שהצד הנגוע יעשה את הסקירה.

זה מה שקורה היום ואנחנו אולי צריכים, הכנסת צריכה לתת על זה את דעתה כי זה בעייתי, אני מסכימה איתך שזה מאוד בעייתי.

זה תמיד כך. מי שעושה תסקיר - - -

זאת שערורייה. למה שלא תחליט לעשות תסקיר משלך, נהיה יותר רגועים, תרגיע אותנו.

אני רוצה להגיד לך משהו, זה תמיד קורה, זה מאוד בעייתי ואולי אנחנו צריכים לשנות פה בחקיקה.

זה מה שנקבע בתקנות התכנון והבניה, תסקיריה השפעה על הסביבה. המשרד להגנת הסביבה קובע כהנחיות לתסקיר ובודק את התסקיר. הוא לא מכין אותו אלא אם כן יתוקנו התקנות.

אבל חשוב להדגיש שהוא בודק אותו לעומק.

אנחנו יודעים שאתם בודקים אותו לעומק ואתם גם אחראים על הנחיות לתסקיר, אבל עדיין יש כאן פגם בכל ההליך שהוא לאורך, זה לא רק על אסדות הגז אלא על המון המון תחומים שמי שמבצע את התסקיר על התכניות, מי ביצע את התסקיר על התכניות של בז"ן שאושרו לאחרונה לצערנו? בז"ן כמובן. אני רוצה לתת את זכות הדיור לחברי כנסת נוספים שנמצאים ורוצים לשאול שאלות. אדוני השר, יש המון מאבקים ואם זה מפרץ חיפה שרק הבוקר ראינו את הדו"ח של הממ"מ שמצביע על מאות, מעל 1,500 חריגות בשנה האחרונה מהתקנים של הפליטה שהם קיבלו בהיתרי פליטה רק ב-2016, אז איך אנחנו מתמודדים עם זה? אנחנו פונים אליך, תשמע, אנחנו חושבים שזה לא מס שפתיים, יש לנו עוד הרבה מה לעשות, המשרד חייב לקבל תקציבים ותקנים נוספים והחקיקה הסביבתית, אתה אומר שזה לא מספיק?

תשני את הסדר. תקנים ותקציבים. סדר העדיפויות הוא הפוך.

תקנים ותקציבים. האכיפה חייבת להיות הרבה יותר דרמטית, התחושה היא גם, ואתה שומע כאן מהציבור של חוסר אמון ואת זה צריך לתקן ולעבוד עם הציבור, חוסר אמון שהציבור מביע גם במאבקים בחיפה, במאבק באסדות הגז ובמאבקים אחרים, אני חושבת שעל זה צריך לעבוד לא ברמה תדמיתית, ברמה אמיתית, לעבוד עם הציבור כדי שדברים ישתנו מהבסיס. היושב ראש חזר ובדיוק סיימתי את דבריי. אני מציעה שתתן לחברי הכנסת דב חנין ותמר זנדברג לדבר. תודה.

(היו"ר יואב קיש)

רשימת הדוברים. חבר הכנסת חאג' יחיא בבקשה.

כבוד השר וכבוד המנכ"ל, ראיתי תכנית ושמעתי תכנית ובקשב רב. התכנית היא טובה, היא מעולה אבל מהמקרו אנחנו צריכים לרדת למיקרו כי בלי זה לא נוכל לטפל ואני אתייחס לישובים הערביים שעד היום הם החצר האחורית של המדינה, לשם מגיעה הפסולת ובמיוחד הפסולת המוצקה ופסולת הבניין. יש לנו תחנות מעבר, יש את העניין של ההטמנה ויש את המקומות, השדות, המקומות הפתוחים שקבלן מביא חומר בניין וזורק ואין אכיפה ואף אחד לא שואל אותו ולמה הוא זורק כדי לחסוך את הכמה מאוד שקלים שהוא היה צריך לשלם למקום מוסדר. הנושא הזה צריך לקבל טיפול. חוץ מזה יש גם תחנות פסולת פירטיות, אפילו לא מאושרות ולא מטופלות. זה הנושא, אם אנחנו מדברים על איכות סביבה וכבוד המנכ"ל היה אצלנו בסיור באזור המשולש, טייבה וקלנסואה וראה את זה במו עיניו והנושאים האלה לא קיבלו טיפול נכון.

העניין של הפסולת לצידי הדרך, המיקסרים של הבטון מסיים, נשאר לו בטון, זורק בצד של הכביש, זורק בשדה ואף אחד לא מטפל. בעניין האכיפה, אני יודע שצריכים תקנים אבל אני חושב שיש מקום לבדוק אם המשרד יכול להכשיר פקחים ואנשים שיעשו את האכיפה, יהיו עובדים של הרשות המקומית וההכנסות ייכנסו לקופה של הרשות המקומית. צריך לבדוק אפשרות כזאת.

יש חוק קיים.

החוק הזה קיים אבל הוא לא מיושם.

הרשויות לא רוצות.

אז אני חושב שאנחנו צריכים למצוא את הדרך איך לחייב אותן גם.

חוקק חוק מאוד חשוב שנותן להן את האפשרות לעשות את זה, הרשויות משום מה לא משתמשות בו.

אולי הממשלה וביוזמת השר תגיע למצב שתחייב אותם. לא צריכים לחכות לרצון שלהם אלא לחייב אותם.

העניין של קרן הניקיון שלא דיברתם עליה.

אנחנו נעשה על זה דיון נפרד. לא נספיק.

בסדר, עוד משפט אחד על הנושא הזה. קרן הניקיון, האגרות שהיא מקבלת באה לעזור במקומות - - -

נעשה דיון נפרד.

רק במשפט אחד. הנושא הזה, באו ושינו את החוק, היה לעזרה לישובים במצב סוציו אקונומי 1-4, עניים שאין להם לטפל בנושא הזה, משום מה בא החוק והכניס את המצב הסוציו אקונומי 5. החוק כאילו בא לתת יותר ויותר לישובים יהודיים להיכנס למרות שהכסף הזה מיועד לנקיון, מיועד לאיכות הסביבה ולא מיועד להגיד כמה ערבים קיבלו וכמה יהודים קיבלו. רק להגיד כבוד היושב ראש, ישוב ערבי אחד הוא ב-5.

הנושא של שיטת המימון, צריכה להשתנות השיטה של הקולות קוראים.

זה לא בהכרח מהגנת הסביבה. זה משרד הפנים. החשכ"ל.

במשרד מממנים פרויקטים על ידי קולות קוראים. אני חושב שצריכה להיות פרוגרמה לישובים, פרוגרמה למשרד, לבוא לממן ולא אם ראית את הפרסום של הקול קורא נכנסת או לא נכנסת - - -

תסיים חבר הכנסת חאג' יחיא. אנחנו עוד רבע שעה צריכים לסיים את הדיון ויש עוד אנשים. תודה.

אפשר להתייחס?

לא, תרשום את הכל ותתייחס בסוף. חבר הכנסת דב חנין בקצרה. שאלות, לא נאומים.

תודה אדוני מאוד בקצרה. תודה אדוני היושב ראש על הדיון הזה ותודה על המידע שהבאתם לנו מהמשרד להגנת הסביבה. הזדמנות להביע הערכה למשרד ולעובדים שלו על הפעילות המסורה שלכם וגם על השותפות שיש לנו בנושאים חשובים, המאבק על החופים, נושא שיגיע גם למליאת הכנסת בעוד כחודש להצבעה, מאבק שבו אנחנו שותפים. גם שיתוף הפעולה בענייני ים שונים ובמאבקים שקשורים לים, אם כי פה אני חייב להגיד ואני אומר את זה בצורה מאוד מאוד חדה, אנחנו, מדינת ישראל, לגמרי לא ערוכה להתמודד עם זיהומי ים. לגמרי לא ערוכה. הפערים הם דרמטיים בין הסיכונים שהולכים ומתגברים לבין המציאות שקיימת, וזה נושא שאנחנו נצטרך אדוני היושב ראש, לקיים עליו דיון מיוחד כי זה נושא בעל חשיבות גדולה. אני גם מאוד מקבל בברכה את ההצעה לקיים דיון מיוחד על כל סוגיית האסדות שעלתה כאן, אבל היא עלתה ודרך אגב יש הרבה מה להגיד, יש גם הרבה אנשים שרוצים להשמיע ולא נכון יהיה שנעשה את זה רק בדרך אגב, זה נושא לדיון, אני בטוח שהדיון הזה יוכל לתרום לכולנו הרבה מאוד.

בתמונה הכללית, ישנה עבודה רבה שנעשית, גם המשרד וגם הארגונים שזו ההזדמנות לברך אותם ולהביע הערכה לפעילות של כולכם וכולכן. אבל אם אנחנו מסתכלים במבט כולל אנחנו צריכים להיות מוטרדים מאוד. אחרי כמה שנים שהייתה לנו התקדמות מאוד גדולה גם בחקיקה, תנופה של חקיקה, חוק אויר נקי, חוק המזהם משלם, אכיפה סביבתית, שקיפות סביבתית, הגנת הכינרת, הגנת מפרץ אילת, אנחנו נמצאים היום במצב של עצירה בתחום של החוקים, אין כמעט חקיקה סביבתית משמעותית, התמונה שאתם הצגתם מטעם המשרד בנושא התקנים היא תמונה מדאיגה מאוד. אני אדוני היושב ראש הייתי מציע שאולי כולנו נלך מפה ביחד לוועדת הכספים כדי - - -

זה לא כסף.

לא, זה לא כסף. אני יודע. אבל הגדיר את זה בצורה - - -

אני מסכים דב, שמענו את זה.

הגדיר את זה בצורה מדויקת השר, זה עניין של דת שאין לה שום קשר עם המציאות אבל היא גורמת המון נזקים.

במקרה הזה הרי המשרד הוא הגורם המפקח והאוכף ובדיוק במקומות האלה אנחנו רוצים את התערבות הממשלה כי אחרת לא יהיה לנו אותו ובעניין הזה אתה צודק.

אנחנו נמצאים בבעיה גם בנושא התכנון, המערכת התכנונית מתקדמת בכיוונים מאוד בעייתיים, בלי חשיבה סביבתית רצינית, לדבר הזה יהיו מחירים גדולים. נקודה אחרונה, אנחנו בבעיות לא פשוטות גם בענייני בריאות וסביבה. נמצאים פה למשל פעילים מהנגב שנאבקים נגד שדה בריר, תחום שבו יש למשרד הבריאות עמדה מאוד חדה וברורה. המשרד להגנת הסביבה עד היום בתקופה האחרונה לא מציג עמדה מספיק חדה בעניין הזה, אבל גם בעיות אחרות, הוזכר מפרץ חיפה, הוזכרו דברים אחרים.

תודה רבה דב.

לכן בשורה האחרונה, יש לנו המון המון מה לעשות ביחד ואני מציע שגם הוועדה הזאת שהיא זירה מצוינת לבירורים וחילופי דעות וגם למחשבה על איך לפתור בעיות, תקדיש יותר מאמץ לחוקים סביבתיים. תודה.

תודה. אני אתן גם לדוברים מהציבור והארגונים לשלב. מאיה יעקבס מעמותת צלול בבקשה.

תודה רבה לד"ר סיניה נתניהו על הדו"ח המקיף ולמנכ"ל המשרד ישראל דנציגר על דו"ח מאוד מרשים ומקיף. מה שחשוב כמובן זה שאלת מבחן היישום ואנחנו מצטרפים פה, אנחנו יושבים פה ראשי הארגונים, נעשה כל מה שאפשר כדי לעזור בנושא של התקנים, זה נושא סופר חשוב גם לדעתנו וראוי מאוד שיקרה.

יש צורך בהתגייסות של חברי כנסת נוספים, ואני קוראת דווקא לכם השר להגנת הסביבה ויושב ראש הוועדה כחברי קואליציה חזקים מאוד. אנחנו ארגוני הסביבה מוצאים את עצמנו נעזרים בקומץ חברי כנסת בלבד שפועלים למען שמירת הסביבה. נושא שמירת הסביבה הוא בדמנו, זה האוויר המים והמזון שאנחנו אוכלים ועם זאת זה נתפס כקוריוז קטן, אתם מניתם פה שורה כל כך ארוכה של נושאים כל כך חשובים וכל כך אקוטיים לחיים שלנו, לאיכות החיים ולבריאות הנפשית והגופנית שלנו, ועם זאת זה נשאר - - -

אני לא מסכים איתך.

בדיוק. לא תופסים את זה כקוריוז, לא סתם יש גם שר, שכמו שאמרת, עם עמדת השפעה מאוד גדולה בליכוד ומוביל את המהלכים המאוד משמעותיים במשרד, אז לבוא ולהגיד שלא מתייחסים לזה ברצינות בקואליציה או בליכוד אני לא מסכים לאמירה הזאת. גם פה בוועדה הזאת הנושאים של הגנת הסביבה מקבלים במה ומנסים לדחוף ככל שאפשר. לא בכל דבר יש הסכמות, אם אני אקח אפילו את נושא שאני מבין את תושבי עתלית שהגיעו לפה עם נושא שעל ליבם, למשרד יש דעה אחרת. זה לא אומר שזה לא חשוב למשרד. המשרד מוביל, והשר והמנכ"ל נתנו סקירה, אז אני מתנגד לאמירה הגורפת שאמרת שכאילו זה רק חשוב לכמה חברי אופוזיציה, את זה אני לא מקבל.

אני מביא לך דוגמה אחת, רק להדגים את העניין הזה. כבר הזכרתי מה התקציב השוטף של המשרד, 400 מיליון שקל. אגב, הוא היה פחות בבסיס שלו, במשך שנים. אנחנו היום מנהלים אופרציה, גם אם שמים אפילו בצד את הקרן ניקיון, בוודאי שאם סופרים את קרן הניקיון פנימה, האופרציה גדולה מזה פי כמה. זה לא בא משום מקום, זה לא צומח על העצים, זה לא בגלל שקמתי בבוקר ואמרתי "החלטתי להכפיל או להשליש את התקציב שלי כמשרד להגנת הסביבה". זה בא כתוצאה ממאבק שאנחנו ניהלנו, שבגדול היה מאבק מוצלח. הוא היה מוצלח כי הצלחנו לשכנע, כי יש לנו שותפים. גם באוצר, גם ראש הממשלה, גם סביב שולחן הממשלה, אחרת לא היינו מצליחים.

אם משווים היום את היקף הפעילות של המשרד בהשוואה לכמה שנים אחורה, הוא הרבה יותר גדול ולכן זה מלמד על כך שמבחינת משקל יחסי של סדר עדיפויות וחשיבות שהנושא הזה מקבל סביב שולחן הממשלה, הוא גדל. האם זה עונה על הצורך, בנושא של התקנים שמיקדתי אותו, לצערי לא.

משפט סיום מאיה.

אני לא דיברתי. אתם דיברתם.

אמרתי שיש לך דקה. בחרת ללכת למקום הזה, התייחסנו לזה.

אני שמחה מאוד שאתם רציתם להוכיח לי את טעותי, אני מאוד אשמח אם נוכל בשיתופי פעולה שאנחנו מקדמים חוקים סביבתיים, שיהיו לנו יותר חברי כנסת מהליכוד. לא נפתח את זה, אני רוצה לגעת בדברים אחרים.

חוסר מוכנות למקרה של זיהום ים הוא - - -

כן. זה שמענו גם מדב חנין.

נכוו. הוא מרחק גדול ממה שהוצג כאן. אני רוצה לבקש לחזור גם למה שחברת הכנסת פארן דיברה על הצורך בדיון בנושא של מיקום האסדות, למרות שאנחנו רק שלוש שנים אחרי.

טוב. אני אתן לך אחר כך. יש גם את גיל ליבנה, ראש מועצת שוהם. אתה רוצה להגיד כמה מילים בבקשה, בקצרה.

מה סדר הדוברים?

אני מנהל את זה שיהיו גם חברי כנסת וגם אורחים.

רק לדעת מה הסדר.

תני לו לדבר אחרי זה אני אגיד.

אני רוצה רק שתי דקות.

מילות סיכום.

רק רציתי להגיד שרק בשנתיים האחרונות מצאנו את עצמנו עם כמה אירועים של זיהום ים שהמשרד לא ידע להתמודד איתם והיו תרגילי חירום גדולים עם הרבה מאוד משתתפים מכל המשק, גם קצא"א, גם נובל אנרגי, גם רבים אחרים, וראינו שגם שם המשרד לא עמדו ביעדים שקבעו בתרגילי החירום, לא הצליחו למנוע את זיהום הים ולכן הנושא הזה ראשון במעלה וצריך להתייחס אליו בצורה הרבה יותר מרכזית ממה שהמשרד להגנת הסביבה מטפל בו. אתם אמנם מקטינים את הסיכון להתפלה אבל ככל שאנחנו מגדילים את התלות של מדינת ישראל בהתפלה כך בעצם הבטחון, זו שאלה אסטרטגית ביטחונית של מדינת ישראל שכל הביצים נמצאים בעניין הזה ואין מוכנות לחירום.

תודה. גיל אתה רוצה או שמוותר על זכות הדיבור?

לא. אני לא מוותר. אני רוצה להביא את דברו של מרכז השלטון המקומי כי לא נראה לי שגם לאור הסוגיות שעלו כאן, שדיון בנושא הסביבה במדינת ישראל יכול להתקיים ללא השלטון המקומי, גם עם הקונפליקט שעלה פה בהקשר של הישובים עתלית והעיר זכרון יעקב - - -

אבל אני רוצה להודות על היוזמה של הדיון הזה, ביחד עם ארגון הגג של - - - הסביבה ולשבח גם את השר. ההובלה של המשרד בשנה אחת למקום שהוא מוביל אותו וראינו פה את היעדים המרכזיים, אני חושב שהמשרד מתביית על היעדים החשובים לאזרחי המדינה ולמדינה בכללותה ואנחנו שותפים ויש לנו דלת פתוחה.

אני רוצה להודות למנכ"ל המשרד על הסקירה המאלפת וההובלה של קרן נקיון. אני חבר הנהלת קרן הניקיון, עוסק מזה כעשור שנים. מדברים הרבה על הכספים שנאגרים שם והשימוש שהממשלה עושה בכספים הללו גם לצרכיה שלה, אבל הקרן עושה גם דברים חיוביים.

אנחנו נעשה דיון נפרד לקרן. לא הספקנו היום לדון בה.

אני אגיד רק שני דברים. הקרן הזאת בהשקעות שביצעה היא ביצעה נחל הקישון ואת קרקעות הגליל המערבי מאסבסט. בכספים שהגיעו מהרשויות המקומיות ואנחנו גאים להיות שותפים בפרויקטים האלה.

לגבי עניין אחד שהוצג כאן במצגת, זה הנושא של אסטרטגיית הטיפול בפסולת. המנדט לטיפול בפסולת במרחב העירוני הוא של הרשויות המקומיות. בחוק ובפועל. אנחנו - - - אסטרטגיה, יש לנו עמדה, אני לא רואה שהאסטרטגיה הזאת יכולה להתקדם בלי השלטון המקומי, אני רק אציין שתי דוגמאות שפעלו עד היום בניגוד לאסטרטגיה של המשרד עצמו, העיר ירושלים והעיר תל אביב. לראות מה הן עשו, לאמץ את מה שהן עשו כי נכון להיום הן המובילות במדינת ישראל. העיר ירושלים, עיר הבירה שלנו מובילה בישראל ב- - -

לזה אולי לשר יש דעה בעניין.

אדרבה.

תודה. אתה רוצה להתייחס?

ברשותך לא אתייחס לנושא של ירושלים, זה שיחה אחרת בינינו. אבל אנחנו תפיסתית ולפחות זה הקו שאני הובלתי מהרגע שנכנסתי למשרד, רואים בשלטון המקומי פרטנר מאוד חשוב ולכן כל הזמן מתנהל דיאלוג והרבה מאוד דבירם עושים ביחד, גם כמות ההשקעות של המשרד דרך קרן קניון בשיתוף הפעולה עם השלטון המקומי גדלה בצורה דרמטית בשנים האחרונות.

יחד עם זה, אני שם פה על השולחן נושא אחד שחברי הכנסת שעוסקים בנושא הסביבה מכירים אותו היטב שאנחנו נצטרך פה סיוע של השלטון המקומי, הוא אחד מהיעדים הסביבתיים הלא פתורים היום הכי חשובים וזו סוגיית פסולת הבניין וזה גם עלה משאלה שעלתה כאן.

הובלנו תסקיר לחוק, בא השלטון המקומי והעיר לנו והציע לשנות קונספציה. ישבתי עם יו"ר השלטון המקומי והגענו לקונספציה משותפת, הפכנו אותה לנוסח הצעת חוק. אנחנו נמצאים כרגע רגע לפני הגשה שלה לממשלה וסוף סוף לכנסת ואז לצערי פתאום השלטון המקומי נסוג אחורה 10 קילומטר וזה מחזה שחוזר על עצמו. כשאני קיבלתי החלטה שלא כולם במשרד אהבו, לפתוח מחדש את כל הדיון בעקבות ההערות של השלטון המקומי אמרו לי "אתה טועה. תסכם איתם הם יחזרו שוב אחורה". אמרתי "לא, יש לי פה מילה של יו"ר השלטון המקומי, אנחנו יוצאים ביחד לדרך". חייבים להעביר חוק פסולת בניין, זה צו השעה. בלי סיוע של השלטון המקומי זה לא יקרה כי משרד הפנים יתקע אותנו בממשלה, השלטון המקומי יתקע אותנו בכנסת אם נצליח להגיע לכנסת, לכן אני בכוונה שם את הכפפה הזאת, אני מכיר איפה אתה עומד בנושאים הסביבתיים האלה, אנחנו צריכים את הסיוע שלך בתוך השלטון המקומי, חוק פסולת בניין חייב לצאת לדרך כמה שיותר מהר. זה אחד מהיעדים החשובים שיש.

תודה. חברת הכנסת תמר זנדברג בבקשה. בקצרה.

תודה אדוני היושב ראש, תודה על הדיון הזה שבאמת אני חושבת שהפך להיות איזה שהוא יום שנתי לחתך מצב מול המשרד להגנת הסביבה בוועדה הזאת שהמשרד תחת פיקוחה, ביחד עם הארגונים וזה באמת יום מסורתי ואני רוצה שתדעו שהוא מאוד מאוד משמעותי וחשוב לתנועה הסביבתית ולראייה אפשר לראות כאן גם את הארגונים, גם את הפעילים ואת האזרחים, ילדים וכולי.

הועלה כאן הנושא של התקנים אבל אני רוצה להסתכל עליו רגע מזווית אחרת והוא הזווית של המעמד של המשרד להגנת הסביבה וכוחו וחשיבותו גם אל מול משרדי הממשלה האחרים. אדוני השר, מה שתפס לי את העין זה פחות כמה תקנים והקרב הזה שגם אני שותפה לעמדה שלך ושל אחרים כאן בדת התקינה או האנטי תקינה יותר נכון, אבל הבלונים האלה, דיאגרמת פאי הזאת שהראתה שהמשרד להגנת הסביבה אם אני מסתכלת על ההיסטוריה שלו, התחיל כמשרד קטן שקיבל בוסט ועם השנים היום עומד במצב שהוא משרד כל כך חשוב לא בגלל הדברים כביכול שמתייחסים אליו הנלווים, שהוא זה שמדינת ישראל עושה משהו והוא "הטפיל" שדואג שהדבר יהיה ירוק בריא וסביבתי.

הוא מוביל בהרבה מאוד תחומים.

אני יודעת. לכן אני אומרת, לכן מדאיגה כביכול הנסיגה שאתם רואים אותה דרך התקינה אבל אני גם רואה אותה במעמדו של המשרד בתוך הממשלה. כי נושאים כמו שריפות, פסולת, דברים כאלה שבשביל זה צריך את האכיפה, זה הלחם והחמאה של עבודת המשרד. אבל המשרד נמצא היום במוקד דברים אסטרטגיים הרבה יותר, באמת לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל החל מנושאים שהוזכרו כאן כמו הבטחון האנרגטי, שקשור גם לאסדות, הנושא של זיהום הים ולא רק הים אלא משק המים. ראינו עכשיו את נושא ההתפלה שכביכול אנחנו מדברים עליו בנפרד דרך השתייה, בנפרד דרך מתקני ההתפלה, אבל המשרד להגנת הסביבה בראייה שלנו הוא זה שאמור לתכלל את הבטחון המימי, את משק המים של מדינת ישראל וכמובן - - -

זה לא כך פורמלית. את מודעת לזה.

אני יודעת.

אפשר ל- - - אחרת את שולחן הממשלה אבל נכון לעכשיו אחריות הראשית על אנרגיה ומים היא של משרד האנרגיה והתשתיות.

אני מודעת לזה, אני רק רוצה להזכיר את הזרוע השלישית שבעיני מאוד מאוד חשובה ואני רוצה לציין כאן גם את יום העירוניות שיתקיים כאן בכנסת בעוד שבועיים ואדוני היושב ראש גם כאן בוועדה ועם הרבה מהארגונים, אפילו הנושא שבדרך כלל נהוג לנתק אותו לחלוטין כביכול מתחום הסביבה שזה הנושא של משבר הדיור, מחיר למשתכן שמדברים היום ומשבר התחבורה שהוזכר כאן - - -

טוב - - -

רגע.

אנחנו צריכים לסיים ויש עוד חברי כנסת שלא דיברו.

שניה. מאוד הצטערתי לראות כאן הפחתה מזיהום רכב אבל אחר כך בשולי הדברים המנכ"ל הזכיר את הנושא של תחבורה ציבורית. תכנון מקיים. המשרד לפני כמה שנים יזם נייר שנקרא עיר העובדת, מעבר לתחבורה ציבורית. כל הדברים האלה נעלמו כמעט לחלוטין מדרך המלך של המשרד להגנת הסביבה וחבל שכך. כלומר, הנושאים שהם בליבת הסביבה כל העולם מתכנן היום ערים, כבישים - - -

תודה. חברת הכנסת זנדברג, הנקודה ברורה.

- - - הייתי רוצה לראות את זה יותר משמעותי בעבודת המשרד.

תודה. חבר הכנסת ג'ומעה אזברגה בבקשה. גם בקצרה אני מתנצל.

הכי קצר שיש. באמת אני מצטרף לנקודות לגבי הנושא של המשרד והמעשים. אבל רציתי להסב את תשומת לב המשרד על הפסולת, מה שמתרחש בכפרים הבלתי מוכרים, הפסולת לא מתפנה בכלל. למרות שזה לא מוכר, למרות, עדיין חשוב לדעתי בעניין לפנות את הפסולת.

דבר שני, מעל לכפרים עוברים קוים של מתח גבוה שזה גם מזיק בריאותית וסביבתית לדעתי ועניין אנטנות סלולאריות. דבר שלישי ואולי הכי חשוב, הביוב של נחל חברון ונחל ערוער, אף אחד לא מטפל בשפכים האלה, אולי בשנים האחרונות מטפלים קצת אבל עדיין לא מספיק והנגישות למים בכפרים הבלתי מוכרים לא קיימת. לדעתי למרות שהולכים ואני מקווה שזה לא יעבור, הנושא של שדה בריר שהוא קרוב בעניין של הזיהום הסביבתי. דיברו על הים, אני עכשיו לוקח את הצד של המדבר ומדבר עליו. חשוב גם כי אנחנו חיים באותה אנייה.

תודה. אני מבקש מהמנכ"ל להתייחס לדברים שנאמרו. לצערי נצטרך לסיים. אנחנו יכולים להמשיך פה עוד שלוש שעות עם כל האנשים אבל זו מסגרת לוח הזמנים.

אנחנו לרשותך אדוני היושב ראש. כל רגע שאתה צריך אותנו בוועדה אנחנו נבוא.

המנכ"ל בבקשה.

ברשותכם אני אעבור במהרה, לא על כל הנושאים אני מתנצל כי לא נשאר זמן. אני תמיד זמין לבר איתכם אישית. ציינו פה במגזר הערבי קושי מאוד גדול בתחום של הפסולת, פסולת שמגיעה לכיוונכם, השקענו בזה הרבה כסף. אנחנו לא שם. נדרש חוק שיפור בפסולת בניין, כמו שציינתם בתחנות מעבר, פיקוח ואכיפה כי אתם הסובלים העיקריים בנושא הזה, למרות 300 מיליון שקל שהשקענו זה עדיין לא שם והדבר הזה בהחלט בסדרי העדיפויות שלנו, אני מסכים איתכם.

הרבה דברים שנאמרו פה בעיני מתנקזים לתכנון. אני ממליץ ליושבים פה לחשוב איך אפשר להשפיע על מנגנוני וחוקי התכנון במדינת ישראל כי בסוף אלה המקומות שבהם יש לך את הכוח להשפיע על מבנה הדברים, באישור אסדות, באישור מבנים כבישים וכולי, וזה דבר שהוא חשוב.

אבל לא לבטל את מקום המשרד בתוך הדבר הזה. אנחנו כמובן - - -

בכלל לא, לחזק אותו.

אנחנו לא מבטלים אותו וגם בתוך מוסדות התכנון, שאלה על זה חברת הכנסת זנדברג שאנחנו לא מייחסים לזה חשיבות, זה פשוט לא עלה פה בדיון אבל מבחינת סדרי העדיפויות של המשרד, הזרוע התכנונית של המשרד היא אשכול, אחד מהמרכזיים במשרד, עם סמנכ"לית מאוד מאוד מקצועי ואגב מאוד מאוד משפיע. למרות שהוא רק אצבע אחת בדרך כלל בוועדות.

הדבר האחרון נושא התקנים וציינתם את זה כולכם, בסופו של דבר משקף סדרי עדיפויות. הציבור דורש שסדרי העדיפויות יזוזו לכיוון סביבה, הדבר הזה צריך להיות משוקף בתקנים ובתקציבים כדי שנוכל לשפר את בריאות תושבי מדינת ישראל ולהציל חיים.

תודה. אני קודם כל רוצה להגיד שמהדיון הזה אני חושב שאני למדתי על נושא שהכרתי אותו, לא הבנתי כמה הוא בעייתי וזה נושא התקנים. אני תמיד בא בטענות על אכיפה ופיקוח ושזה לא מספיק ואני מודה שהידיים שלכם קשורות או בוא נגיד, אתם הולכים לקרב עם מעט מאוד תחמושת בעניין הזה וזו משימה שלנו בבית הזה לעזור לכם לפצח את היעד הזה.

נושא נוסף שאני חושב שאנחנו גם ניתן לו תשומת לב מאוד משמעותית זה באמת כל מה שקשור לזיהומים הימיים וההיערכות לעניין הזה, נשמע איך המשרד נערך כי לשמחתנו ולמזלנו הגדול מדינת ישראל לא נתקלה באיזה זיהום ימי קטסטרופה כמו שהיה בארצות הברית, לא באותו סדר גודל אבל עם המשך הקידוחים, המשך התפתחות מכוני ההתפלה וכל הרגישות הזו, זה משהו ששווה להיות ערוכים ולבדוק את היערכות המשרד ולראות את העניין הזה, נעשה על זה דיון. גם בהקשר המצוקים יש לנו בעיה גם בנושא אשקלון ונתניה שזה גם יכול להיות פיקוח נפש אז ניכנס. יש את נושא כל הזיהומים, גם במפרץ חיפה שדיברנו עליו רבות וגם בנושא הקונדנסט שדיברת ודווקא כן הייתה התייחסות. אני מתנצל בפני כל הגורמים שרצו לדבר אם זה אבנית או דברים אחרים, פשוט היינו בזמן מוגבל. אני רוצה שוב להודות לכם גם לשר וגם למנכ"ל על כך שבאתם והצגתם, אנחנו נמשיך את העבודה השוטפת. תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.