פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



28
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/05/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 613
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ד בסיון התשע"ח (28 במאי 2018), שעה 12:00

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - דיג), התשע"ח-2017.

חברי הוועדה: אורי מקלב – מ"מ היו"ר

ג'מעה אזברגה

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יפעת רווה

מנהל אגף הדיג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - ניר פרוימן

תובע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - זיו דניאלי

ממונה תביעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - אורי סירוטה

מתמחה, לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר - עמוס סבג

עוזר היועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים - רועי הראל

לשכה משפטית, רשות הטבע והגנים - שי פרץ

מזכיר האיגוד, איגוד הדייגים בישראל - גיל ססובר

ממלא מקום יושב-ראש, איגוד הדייגים בישראל - סעדו זיינב

עוזר פרלמנטרי של חה"כ ג'מעה אזברגה, דייג - סמי ג'רבאן

שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: החברה להגנת הטבע) - רפאל גרסון

אפרת חקאק

אסף פרידמן

טלי רם


תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - דיג), התשע"ח-2017

צהרים טובים. אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט כממלא-מקום של היושב-ראש הקבוע. הוא לא רצה לבטל את הישיבה והוא ביקש מאיתנו למלא את מקומו כדי לא לעכב אתכם באישור התקנות. הנושא שלנו הוא תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – דיג), התשע"ח-2017. היום י"ד בסיון תשע"ח, 28 במאי 2018. אז הפרוטוקול בסדר ואפשר לצלול לתוך המים והדגים שנמצאים שם. אני אתן לכם להציג את העיקרון ואחרי כן נעבור לניסוח. בבקשה.

זיו דניאלי, עורך דין בלשכה המשפטית, משרד החקלאות. למעשה, תחום הדיג במדינת ישראל מוסדר בפקודת הדיג ובתקנות. בעבר, בשנת 2008 נקבעו לעבירות שקבועות בפקודה ובתקנות עבירות מינהליות. במהלך שנת 2016 בוצעה רפורמה ולמעשה תקנות הדיג תוקנו, ועל כן אנחנו צריכים בהתאמה לתקן גם את תקנות העבירות המינהליות, על מנת ליצור איזושהי הלימה בין הסעיפים החדשים לבין סכומי הקנסות בסעיפי תקנות העבירות המינהליות של הדיג.

אתם לא משנים את זה כשזה עבירה מינהלית, זה כבר קיים היום.

נכון.

בעצם רק את הקנסות.

יש מספר איסורים חדשים שאותם אנחנו מעוניינים לקבוע כעבירות מינהליות. יש מספר סכומים ששינינו.

רק לצורך הפרוטוקול, ההבדל בין עבירה מינהלית לעבירה משפטית, כעבירה רגילה. הפירוש הוא האפשרות לתת קנס, ברירת המחדל - - -

זה מקביל להסדר של - -

של חוקי עזר עירוניים.

- - עבירות קנס, רק עם שיעורים יותר גדולים בדרך כלל, וזה מכוח פקודות מקבילות, אבל ההסדר הוא מקביל. זו עבירה פלילית שמוכרזת כעבירה מינהלית ואפשר לתת עליה דוח.

הנחת העבודה זה קנס, ויש את האפשרות ללכת למשפט.

אפשר לבקש ביטול ואפשר לבקש להישפט, בדיוק כמו בעבירות קנס.

אנחנו עכשיו לא נדון, לא ניכנס לתוך התהליך, רק לפרוטוקול שנדע על מה מדובר. בדיג, זה על-פי רוב אנשים פרטיים או יש גם חברות? איך עובד היום הדיג בישראל? יש איזו חלוקה מסוימת?

מנהל אגף הדיג, ניר פרוימן, נמצא כאן, הוא יסביר בדיוק איך עובד תחום הדיג במדינת ישראל.

למה אני אומר את זה? כי יש עבירות מינהליות שאנחנו עשינו למשל בתחום הדלק.

הבחנה בין התאגיד - - -

הבחנה בין התאגיד לבין יחיד.

פה לא עשינו את זה.

כאן אני לא יודע איך זה.

זה תלוי במאטריה. תלוי בזהות - - -

החמורות יותר הן בחברות, לכן הן גם משמעותיות יותר. בסדר, אני לא אפריע לכם.

ראשונה וחוזרת.

כמו שאמרתי, למעשה, למעט מספר שינויים קלים, רוב התקנות הללו רק יוצרות איזושהי הלימה. אני אשמח שניר יסביר קצת יותר על תחום הדיג בישראל ועל הרפורמה שבוצעה בשנת 2016.

צהרים טובים. שמי ניר פרוימן, אני מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות, בתפקידי גם פקיד הדיג הראשי בהתאם לפקודה ולתקנות הדיג.

כמו שזיו תיאר בצדק, אנחנו בעצם עוסקים פה במאטריה מקצועית של ניהול מדיניות הדיג במדינת ישראל.
חברינו הדייגים פה בהרכב קטן היום אבל חשוב וראוי תמיד, וכדי לשמור בעצם על משאב הדגה, שהוא משאב טבעי מתחדש, מקובל גם בישראל מקדמת דנא וגם בעולם לקבוע כללים – במקרה הזה בתקנות, שמגבילות את הדיג בשלושה מרחבים, נקרא לזה: בפן המרחבי הגיאוגרפי, איפה מותר ואסור לדוג כדי לשמור על בתי גידול ועל אזורים שהם חשובים לדגים; מתי מותר ואסור לדוג כדי בעיקר לתת אפשרות לדגים להתרבות ולהעמיד את דור הצאצאים הבא, לטובת כולנו; ומהי טכנולוגיית הדיג המותרת או האסורה, שגם היא בעצם הרגל השלישית במשולש הזה, שמאפשרת לנו לקבוע את הכללים ולדגים לפעול על-פיהם.

אחרי שמבינים את המאטריה הזו ויוצאים מנקודת הנחה ברורה שמבחינתנו הדיג הוא דבר ראוי, חשוב, וכדי לשמר אותו צריך גם לשמור על הכללים והתקנות בהתאם לזה, אז בעצם הוחלו הקנסות המינהליים שמתייחסים לעבירות השונות.

במילה על מה שעשינו ב-2016. אנחנו ישבנו כאן בחמישה דיונים בקומה למעלה בוועדת הכלכלה, תחת ניהולו של היושב-ראש איתן כבל במסגרת תיקון נרחב שעשינו לתקנות הדיג.

היו גם דיונים שהיו כאן בוועדה עצמה, בוועדת חוקה.

לא בנושא הזה.

לא בנושא הדיג?

לא.

עשינו את הקנסות המינהליים.

היו לנו תקנות על המרינה, לא על הרפורמה הזאת.

זה גם היה ב-2016, נכון?

תקנות הדיג המתוקנות שנכנסו לתוקפן בראשית 2017 כוללות לראשונה הגבלה ואיסור דיג שהחלנו אותו החל משנה שעברה בעונת הרבייה בים התיכון, דבר שלא היה קיים קודם, הגבלות נרחבות בעיקר על פעילות של דיג מסחרי באמצעות ספינות מכמורת, שאלו היו כ-26 ספינות – נקרא לזה הדיג הגדול או הנרחב יותר בישראל – רובן חברות, חברות או גורמים פרטיים שהם בעלי זכויות.

אמרת מכמורת?

ספינת מכמורת זו ספינה שגוררת את הרשת. מכמורת זו גם רשת דיג אבל ספינת מכמורת זה השם המקובל בתקנות לספינה יחסית גדולה שגוררת רשת על הקרקעית.

איפה הן פעלו? בכנרת?

ים תיכון בלבד. בים כנרת זו שיטה אסורה וגם במפרץ אילת היא אסורה, אבל בים תיכון הגבלנו אותה גם במרחב. באזור צפון הארץ אסרנו מראשית השנה שעברה את הדיג לחלוטין וגם עשינו בעקבות זה נוהל תמיכה שפיצה בעצם את בעלי הספינות על הפסקת הדיג הזאת. באזורים האחרים אנחנו מגבילים את הדיג לעומק מינימלי שדומה יותר למה שהוא כבר במדינות הים התיכון האחרות כדי לשמור על בתי הגידול ועל הדגים הצעירים והדגים המתרבים באזורים שקרובים לחוף. זה בעצם חלק מקביעה מקצועית של מדיניות, והדברים האלה מקבלים ביטוי גם בקנסות המינהליים וגם כחלק מהמדיניות.

הדבר הנוסף שהתייחסנו אליו זה גם השבתת הדיג בעונת הרבייה, עכשיו באביב כשהדגים בים התיכון מתרבים – מרביתם, מרבית המינים מתרבים בתקופה הזאת – כדי לאפשר לצאצאים להתפתח אנחנו בעצם משביתים את הדיג לתקופה מוגבלת של בין 30 ל-90 ימים.

זאת אומרת, זה כבר שנה שנייה עכשיו.

נכון. שנה שנייה.

אתה יכול להגיד מילה על מה מצב הדיג היום. בגידול? אתם רואים שיפור בעניין הזה?

בעקבות תמונת מצב לא כל כך טובה בים התיכון, גם לחופינו לאורך עשרות שנים, בעצם מדיניות משרד החקלאות כבר הייתה מזה שני עשורים להקפיא את צי ספינות הדיג. פעילות הדיג המסחרית בעיקרה נעשית באמצעות סירות קטנות או ספינות שיוצאים איתן ללב ים, מבצעים את פעילות הדיג, ובעצם המדיניות הבסיסית שלנו והיא לא השתנתה כרגע, היא הקפאה של הצי.

יש היום כ-200, קרוב ל-300 ספינות דיג בים התיכון.

סירות.

בתקנות מוגדר ספינות אז אני אומר ספינות למרות שזה יכול להיות סירות חסקה קטנות, אבל 300 כלי שיט שפעילים, כל אחד טעון רישיון, ובערך 900 – פחות או יותר יחס של פי שלושה מכמות הספינות – מספר הדייגים, בעלי הרישיונות שבעצם פעילים בתחום הזה. כך שאנחנו מדברים על קבוצה לא מבוטלת של מאות משפחות שמתפרנסות מדיג, רובן מדיג חופים, הדיג היותר קרוב לחוף - עם סירות קטנות, עם רשתות, עם מערכי חכות - וחלקן כמו שאמרתי בספינות גדולות יותר, ספינות המכמורת.

הכול בשימוש פנימי. שום דבר לא לייצוא.

לצערנו, הדיג לא מספק את כל התצרוכת בישראל ואנחנו יבואני דגים גדולים, כמו שקורה גם במדינות מפותחות אחרות, אבל חשוב לשמור על זה.

מילה אחת או שתיים על הדיג הלא חוקי. מה מצב הדיג הלא חוקי? איפה אנחנו נמצאים בעניין הזה? כמה קנסות? כמה תביעות אתם נתתם בשנה האחרונה, ב-2016, ב-2017 אם יש לכם, ואיפה עקב אכילס? איפה הפריצה שיש? בתוך האכיפה, בתוך התביעות, איפה אתם רואים את הבעיה? תמונה ציבורית, אתם נמצאים בתוך העניין הזה.

ראשית, אני אציין לשאלה שלך בדיוק, עשינו רביזיה, שינוי די גדול בנושא הזה. השינוי, שקראנו לו רפורמה בדיג, הוא לא כלל רק תיקון לתקנות ויצירת מגבלות אלא תמונה הרבה יותר נרחבת שכוללת בתוכה גם בעצם שינוי גדול באכיפה כי זה תחום – ואמרנו את זה כמה פעמים בעצמנו למרות שהיה מי שרצה לראות בזה אולי ירייה ברגל – שבו לא הייתה אכיפה מספקת לאורך השנים, ובהחלטה שנעשתה ופורסמה ומוכרת מראשית השנה הזו, גם האכיפה על הדיג תחת קביעת המדיניות שלנו והאכיפה המשפטית שלנו, הפיקוח בים, נעשה על-ידי רשות הטבע והגנים כשהאצלנו להם את הסמכויות.

הוקמה יחידה ייעודית גם בכנרת וגם בים התיכון, גיוס תקציב למטרה הזאת ובעצם אנחנו ממש מראשית השנה, בחודשים האחרונים אנחנו מתחילים בשינוי פני מדיניות האכיפה.

חשוב פה בנקודה הזאת להגיד גם שבמסגרת התקנות למשל הוצאנו שיטות דיג פוגעניות במיוחד שבעולם כבר לא מקובלות ובישראל עדיין היו אפשריות בתקנות, ופעילות האכיפה בין היתר מתמקדת בנושא הזה.

אני רק אסבר את האוזן של כולנו שהדייגים שיוצאים היום בשיטות הקונבנציונליות המקובלות לדוג, מתמודדים במה שאנחנו קוראים לו Fair play, איזושהי אפשרות של דייג להציב את הרשתות שלו בתנאים מסוימים ומוגדרים מול הדגים שעוברים, ולתפוס אותם. וזה אומנם פן מקצועי מאוד משמעותי – לאן הולכים, לאן שטים, באיזה תקופות, איזה דגים מוציאים – ומול זה היו שיטות דיג כמו למשל צלילה באמצעות מכלים, שמאפשרת לדייג להיות עם רובה מתחת למים במשך שעה-שעתיים, ללכת לאזור של סלעים ולהוציא דגים בתקופת הרבייה למשל, שיטה שנאסרה, והאכיפה היום היא אכיפה מאוד מאוד אפקטיבית וחזקה.

יש לכם הבדלה בין דיג מקצועי לדיג חובבני?

כן.

זאת אומרת, ההכנסות פה גם כוללות דיג חובבני לא רב-חכתי אלא חכה אחת, אותו חובבן, נער, או שאתם לא עובדים עם זה? כמובן שאנחנו לא מדברים על סירות, אנחנו מדברים עכשיו על אדם שנמצא בחוף או במקומות שהם אסורים. האם הם יודעים על זה אחר כך, ולכן השאלה הבאה היא האם הם יודעים, אם יש שילוט או שאתם מקבלים פניות על זה שאנשים לא ידעו ולא היו מודעים לכך, וקיבלו קנסות או לא הזהירו אותם.

ראשית, בנקודה הזאת חשוב להגיד שיש איזושהי הפרדה על-פי פקודת הדיג. דיג עם חכה מהחוף, כל האנשים שאתה רואה עם חכות על המזח ומחוף הים, לא טעונים רישיון, ובעצם מרבית ההגבלות והתקנות כאן לא חלות עליהם כי אנחנו רואים בזה דיג באמת חובבני, מינורי בהיקפים שלו. אנחנו לומדים אותו עכשיו, אנחנו עושים סקרים בשנתיים האחרונות בצורה די נרחבת ומשקיעים בזה משאבים כדי לקבל תמונה יותר טובה, אבל נכון להיום, על-פי פקודת הדיג והתקנות, אין בעצם הגבלות כמעט על דיג עם חכה מהחוף - אם לאלה התכוונת, החובבים.

מצד שני, יש ציבור שמקבל מאיתנו רישיונות דיג, ציבור שדג בדיג בשיטות שאנחנו קוראים להן שיטות דיג ספורטיביות, כולל חכה מסירה.

זאת אומרת, יש לך הגדרה של דיג חובבני.

נכון. והחל מ-2016 יצרנו הפרדה וקבענו את הקביעה הזאת של דיג ספורטיבי או לפנאי, חובבני.

שם יש לכם אכיפה?

שם יש אכיפה, שם גם קבענו מגבלות – כמו שמקובל בעולם גם – של מכסה. אנחנו למשל נותנים תעדוף לדיג המקצועי המסחרי, ואנשים שמתפרנסים, בוודאי בספורטיבי, דיג-פנאי מסירות, אנחנו מגבילים שיטות מאוד מאוד ספציפיות.

הוועדה תוכל לקבל את הסיכום של כמה תביעות היו, כמה קנסות מינהליים, בהשוואה לשנים אחרות?

ודאי. הכול מנוהל.

זאת אומרת, בפרוסות קטנות, בפילוח - -

בקלות, כי הכול מנוהל אצלנו במחשב.

- - של סוג העבירה, סכום הקנס. שנדע, הוועדה תקבל. יכול להיות שהיושב-ראש רוצה לקיים על כך דיון. אני מבין שאין לך את זה עכשיו בשליפה.

אני יכול להגיד בעל-פה, יש לי את זה במחשב.

אתה תובע, כן.

הכול נמצא במערכת הממוחשבת, אני יכול להעביר את זה ליושב-ראש.

בכותרות, אתם רואים שינוי בכמה אחוזים בעבירות?

אנחנו נמצאים באמת בתחילתה של התקופה מאז השינוי. כמו שניר אמר, האכיפה הואצלה ליחידה הימית של הרט"ג. אני יכול להגיד שבשנת 2017 הוטלו כ-80 קנסות מינהליים והוגשו כ-30 כתבי אישום.

אני כן יכול לומר שבתקופה האחרונה, מהרגע שהיחידה הימית התחילה לפעול, אנחנו רואים עלייה באופן יחסי בכמות התיקים ובסוג העבירות שלמעשה נאכפות. אני מאמין שבעוד כחצי שנה אנחנו נוכל לתת נתונים ולהראות את הגרף, איך הוא נמצא בעלייה.

יש צפי לגידול בתקנים לנושא אכיפה או שהיחידה הקטנה הזאת, זה מה שהיא?

זה הכול במסגרת ההסכם שנחתם מול רט"ג.

אפשר להגיד שמבחינת כמות האנשים שפעילים היום באכיפה של הדיג, בפיקוח של הדיג בים, היחידה הכפילה את עצמה עד שילשה את עצמה מבחינת ההיקפים.

מאחד לעבור לשלושה, זה לא עושה שינוי דרמטי.

זה לא מאחד. זה מחמישה-שישה ל-20-18 אנשים שפעילים היום רק בתחום הזה – עם כלי שיט שנרכשו לטובת המטרה הזאת, כולל כלי שיט שאנחנו נעמיד השנה בתקציב שקיבלנו מאגף תקציבים למים עמוקים, כך שהאכיפה בהחלט הופכת להיות בחזית של המדינות המפותחות בים התיכון.

זיו, עוד שאלה אחת. מתוך ה-80 שקיבלו קנס מינהלי, כמה מהם הלכו וביקשו - - -

הרוב מגישים בקשות לביטול, וחלק מהם למעשה גם מגישים בקשות להישפט לאחר שהבקשות נדחות. 30 כתבי האישום שעליהם דיברתי - -

הם נגזרת.

- - זה בערך הנגזרת מהבקשות.

זה מתוך ה-80.

נכון.

חשבתי שזה 80 ועוד 30. הבנתי. וסוג העבירות. אני לא רוצה להלאות עכשיו את הוועדה.

אני רק אסיים, אדוני. סוג העבירות שלמעשה נאכפו עד היום, וזה חלק מהסיבה למעשה גם ששינינו את היחידה שתאכוף את זה, היו בעיקר עבירות של רישיון – אם זה רישיון לדייג עצמו ואם זה רישיון לסירה – אבל אנחנו יכולים לראות כבר עכשיו שינוי בסוג האכיפה, ככה שרוב העבירות היום ייאכפו.

אני ככה הרחבתי - סך הכול אנחנו לא רוצים להיות חותמת גומי – כדי להבין את העניין, וגם ציבורית.

עוד שאלה אחרונה מבחינתי, ואחרי כן אם חבר הכנסת ירצה להתייחס. כל מה שאנחנו מדברים עכשיו לא כולל את הבריכות, זאת אומרת אין שום אכיפה שם. יש רגולציה על הבריכות?

הרגולציה העיקרית על בריכות הדגים היום מגיעה מכיוון הפן הווטרינרי במשרד החקלאות, שירותים וטרינריים והפיקוח מהצד הזה, ומטעמים של הגנת הסביבה.

מה שכן בתקנות הדיג שלנו מופיע ומקבל ביטוי גם בקנסות המינהליים לגבי גידול דגים גם בבריכות, זה הכנסה והחזקה של מיני דגים אסורים. עשינו שינוי בתקנות וקבענו במסגרת התיקון תוספת שהיא בעצם מבחינתנו רשימה לבנה, נרחבת מאוד, של מיני דגים שמותרים בהכנסה – כחלק מתוך תהליך טיוב הרגולציה והקטנת הביורוקרטיה, גם הפכנו את מי שברשימה הלבנה לדג שאפשר לייבא אותו, דגים חיים אני מתכוון – אם זה למסחר של דגי נוי ואם זה לבריכות דגים, ללא קבלת רישיון מוקדם כדי להקל בתוך התהליכים.

מאידך, יש בתוך הרשימה קבוצה מצומצמת מאוד של מיני דגים שבעיקר מיועדת לבריכות הדגים שבה אנחנו מגבילים את אופן החזקת הדגים, כך שמבחינתנו גם זה מופיע.

דיברתי קודם עם ניר – מעניין אותי עכשיו באופן אישי – על כך שמצפונית, ערכית, לא לקחת חכה או רשת מול דגים ששטים, זאת אומרת רואים בזה משהו לא מוסרי לבוא אליהם מקדימה, בנתיב השיט שלהם? אמרת קודם שבתקופת הרבייה לבוא עם רשת מול הדגים שמגיעים - - -

לא, אז אולי לא הבנתי נכון. לא, ממש לא. בתקופת הרבייה, כשהדגים מתרבים, בעיקר באזורים ספציפיים, וחלק מסוגי הדגים מתרבים דגים לחופינו באזורים נרחבים ובגלל זה אנחנו, בדומה למדינות אחרות, באגן הים התיכון משביתים לחלוטין את שיטות הדיג המסוימות האלה, שיכולות בעצם לפגוע בקבוצת הדגים המתרבה.

אני יכול לסבר את האוזן. אנחנו מדברים על חלק מהדגים המוכרים - דגי הדקר או הלוקוס, שמכירים אותם – נקבה כזאת של דג דקר יכולה להטיל בעונת רבייה כ-2.5 מיליון ביצים. נכון שאחוז ההישרדות הוא מאוד נמוך אבל נקבה כזאת או זכר – והדגים האלה מתרבים בדרך כלל בהרמון של זכר עם מספר נקבות, כשהזכר הוא הגדול – ואם דייג בעונת הרבייה תופס את הזכר הזה ודג בו, הוא פגע בכל השנה הזו מבחינת הדגים האלה כי הם מתרבים פעם אחת בשנה. ובגלל זה, השבתת הדיג בתקופה הזאת היא בעצם מיטיבה עם שמירה על המשאב.

אנחנו מברכים את עצמו שנפרה ונרבה כדגים.

נכון. בדיוק משם.

אני חושב שדג זה היחיד שהטרף מגיע מקדימה ולא מאחורה. כל הטרף וכל החיות, כל העופות, זה מאחורה, לארוב לטרף ולבוא אליו מאחור. דג, הוא דג אותו מקדימה. זה הטרף היחיד שהוא מגיע עם הראש בפנים והזנב בחוץ. אתם דייגים, נכון? ככה זה הולך? זה השוני ויש לזה הסברים אבל הזמן לא מאפשר.

אדוני, אתה מאוד בקי, זה נכון. יש כל מיני טקטיקות בטבע, כולל להקות שטורפות משלושה כיוונים, סוגרות על הדגים.

טוב, זה לא שיעור אבל זה מרתק, מעניין.

זואולוגיה.

רציתי שהתקנות לא יהיו יבשות, לא רק כסף, יש מאחורי זה דברים. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, מסקרן, גם מעניין למען האמת, אבל רציתי לשאול כמה שאלות בצד הטכני של העניין. אני ראיתי שפה יש עניין של קנסות. רציתי לדעת אם יש מגמת עלייה ואם זה ירידה.

שאלה מספר שתיים לגבי נושא של הרישיונות. נגיד דייג שאין לו רישיון נתפס, והוא בכל זאת מתפרנס מזה, מה אתם עושים איתו? נותנים לו רישיון או שזה קנס, או פוסלים אותו לגמרי?

אתה שואל, אחרי הקנס, האם אחרי כמה פעמים יש התליה של הרישיון.

ואתה אומר שיש דייגי חוף שמתפרנסים – זה צד אולי פחות חשוב כנראה לדייגי חוף שמתפרנסים מהענף הזה בכל זאת – האם הדייגים האלה, גם לוקחים בחשבון את הפרנסה שלהם בחודשי הרבייה או בחודשים שאמורים לעצור את הדיג? לעומת המכמורות למשל, שמפצים אותם – כמה שאני הבנתי – במשרד החקלאות בכיוון הזה.

השאלה השלישית, אם יש ארגון והם מאורגנים, האם אתם מכירים גם בארגון הזה של דייגי חוף? אנחנו מדברים על האנשים החלשים פה בקטגוריה הזאת. אולי הגדולים יותר מאורגנים, יותר חזקים, בדרך כלל זה ככה.

אלה שאלות שחשוב לנו לדעת. והנושא של העונשים, האם זה גדל העונשים או קטן, ואיך?

אני אתחיל לדבר על הרישיונות ועל נושא הפיצויים – אם דיברת, אני רק אסבר לכולם את האוזן.

במסגרת תיקון התקנות ב-2016 קבענו איסור מוחלט של דיג ספינות מכמורת מצפון לקו דור, מטעמים שונים שהגדרנו אותם והגבלנו אותם והסברנו אותם מקצועית במסגרת מעמד אישור התקנות. וכחלק מתוך התהליך הזה, בגלל שעל הספינות שפעילות בצפון נאסר לחלוטין לדוג בשיטה הזאת, נקבע איזשהו נוהל תמיכה שמשרד החקלאות פרסם בשנה שעברה, וחלק מהספינות נגרטו, יצאו בעצם - - -

משימוש.

נכון, יצאו משימוש, ואותם בעלי ספינות קיבלו איזושהי תמיכה משלימה לנושא הזה, אבל זה בגין השבתה מוחלטת מפעילות.

לגבי מה שאתה שואל, ואני מבין שאומנם זה לא נוגע לקנסות אבל לגיטימי לחלוטין, אנחנו עשינו מאמץ ואני מאוד מקווה שבימים הקרובים נפרסם איזשהו נוהל תמיכה לציבור הדייגים החופיים בגין איזשהו סיוע לתקופת ההשבתה של חודש יוני, כשאנחנו פרסמנו כבר את ההודעה בסוף חודש מרס על השבתת הדיג בעונת הרבייה.

כמו שאמרתי, הכוונות הן בסופו של דבר משותפות, הן לשמור על הדגים שמתרבים ולאפשר את המשך הדגה, אבל בהחלט יש כוונה לתקופה מוגבלת כנראה של שנה, שנתיים, שלוש, לתת איזושהי תמיכה לדייגים החופיים בגין העמידה הזאת בתקופה. ברור לי שעכשיו אנחנו מדברים על כך שחלק גדול, לא מבוטל מהאוכלוסייה זה אוכלוסייה מוסלמית, נמצאים בתקופת הרמדאן, הוצאות כסף גדולות, כל הדברים הידועים לנו.

אגב, בתוך מערכת השיקולים בשנה שעברה, חלק מתוך התמונה זה גם ההתייחסות הזאת. התקופה שבה אפשר להשבית היא בין מרס ליולי, ואנחנו בעצם שוקלים שיקולים מקצועיים וגם שיקולים ציבוריים ענייניים, אז זה חלק מהעניין. אני מאוד מקווה שהשנה כן יהיה איזשהו מסלול תמיכה – לא יכול לדבר בפרטים כי זה ייסגר בימים הקרובים – אבל זו בהחלט אחת הכוונות, כדי לסייע לאנשים להתארגן עם זה, אבל לא מתוך הבנה אוטומטית שבוודאות כל שנה תהיה תמיכה על השבתה, כי השבתה באה בעצם לשרת מטרה משותפת של שמירה על משאב.

זה ארבעה חודשים.

לא, אבל אנחנו בתוכו יכולים רק 45 יום כרגע להשבית, לא כל הארבעה חודשים. זה הטווח.

הטווח.

התחום הוא יותר מצומצם, נכון. לגבי האיגוד, רק עוד מילה. אנחנו לא מפרידים, אומנם יש הפרדה ברישיונות הדיג בין דייג ספורטיבי לדייג מקצועי, וברור שדייגים מקצועיים, אם הם יתאגדו – ואני שמח ואפילו עודדתי אותם להתאגד ביחד כי אני חושב שמבחינתם, לאו דווקא מולנו, מול משרד החקלאות או מול כל גוף יש כלי יותר חזק היום כמו שאנחנו יודעים בעצם לבוא לא כבודדים. גם לי עדיף בפגישות שלי לשבת עם הנציגים ולהציג להם את הדברים, לשמוע מהם את הדברים ולראות לאן אפשר להגיע. מבחינה זאת לחלוטין מכובד וראוי.

לגבי גובה הקנסות, זיו, בבקשה.

אדוני, לעניין הקנסות, כאשר אדם מבצע עבירה – אם הוא בעל רישיון או אם הוא לא בעל רישיון – מוטל עליו קנס. כמובן שבנסיבות מסוימות אנחנו גם יכולים להגיש כתבי אישום.

כאשר אדם בעל רישיון עבר את העבירה יש נוהל רישיונות שנכתב על-ידי ניר, שלמעשה מאפשר לנו, גם כן בנסיבות המתאימות, להתלות או לבטל את הרישיון מאותו אדם.

עשיתם את זה כבר? היה כבר יישום של כזאת תקנה?

לא, כי הנוהל נכנס לתוקף בתחילת 2016. אנחנו עדיין בתוך תהליך. אגב, בתוך זה חשוב אולי לציין שבנוהל הרישיונות קבענו דווקא לטובת הדייגים הפעילים, מתוך התייחסות לדייגים שמתפרנסים כבר מדיג, אז התליית הרישיון היא קשה לנו כרגולטור יותר מאשר למישהו חדש שעד עכשיו לא פעל, ויבוא וירצה אחר כך לקבל רישיון אחרי שהוא עשה עבירה כי אנחנו באים ואומרים – מי שכבר בתוך הביזנס ומתפרנס ממנו, אנחנו לא בקלות ניקח לו איזשהו רישיון.

ברור.

זה גם בתהליך של אחרי שלוש עבירות ואחרי שימוע. זה לא משהו שהוא אוטומטי.

אנחנו רוצים לעבור. אם יש התייחסות לגובה הקנסות והדברים האלה אנחנו נעשה את זה תוך כדי אבל אם אתם רוצים להעיר משהו באופן כללי, זה עכשיו. בבקשה.

זיינב סעדו, איגוד הדייגים. רציתי לשאול על הקנסות האלה שעשו אותם לדייגי חופים בזמן ששיניתם את הרישיונות וביקשתם מהדייגים שיפתחו תיקים וכל הדברים האלה. אם בתקופה הזאת עשיתם את הדוחות לאנשים שרצו לעשות את התיקים האלה, כי כל השנים וכל החיים לא היה להם שום תיק – לא במס הכנסה, לא במע"מ – ואתם ביקשתם שאנשים יהיו מסודרים במדינה, וניסו לעשות את זה, האם בתקופה הזאת עשיתם את הדוחות לדייגים? זה דבר ראשון.

הדבר השני בקשר לעצירה. רוב הדייגים, אם עבדו באותה תקופה שביקשתם בזמן הרבייה שהם יעצרו במשך חודש וחצי, ונתתם את הדוחות באותו זמן לאנשים, בכלל לא נתתם להם שום תמיכה, שום דבר, פתאום באתם אליהם בבקשה לעצירה. אז צריכים לבדוק את זה כי אנשים יש להם משכנתאות, יש להם ילדים קטנים, יש להם כל מיני דברים.

אבל הם היו מודעים כולם לכך שאסור?

כי זה לא היה וזה נעשה פתאומי הדבר הזה, ואני רוצה לדעת אם באותה תקופה עשו את הדוחות האלה.

למה אתה שואל אותם? מה אתה יודע? אתה צריך אולי להציג עמדה שנעשה ושיש עוול בכך. אם אתה עכשיו רק שואל אותם שאלות, איך הוא יודע אם יש לו משכנתה או אין לו משכנתה? השאלה אם אתה יודע, אתה בתור איגוד הדייגים צריך לבוא ולהגיד – אני מדבר כאן אולי בשפה ככה עדינה – להגיד: היו אנשים שקיבלו דוחות בו בזמן שזו הפרנסה שלהם והם צריכים לשלם משכנתה, הם לא היו מודעים לכך, כאלה סיבות.

לשאול אותו את השאלות האלה – הוא, יש לו קנס, הוא לא לשכת הרווחה.

רק עכשיו אני שומע שיש 80 קנסות, לא ידענו מזה. רק עכשיו אני שומע.

זה סימן טוב. זה סימן שזה לא נורא. אם לא שמעתם, אז לא נורא. סימן שלא באו לצעוק, או שהאיגוד לא מודע לכול. או אולי זה סוג אחר של איגוד. האיגוד הוא של כל הדייגים?

אם זה 80 מתוך 900, כמה שאני הבנתי מספרית - - -

יכול להיות שזה לא רק 900. יכול להיות גם 2,700.

אלה שיש להם רישיון.

כן, אבל כל אחד זה אישי. אתה דיברת על 2,700 דייגים?

לא. אמרתי שיש בים תיכון כ-300 כלי שיט, ובערך 900 דייגים עם רישיונות דיג אישיים מקצועיים, אבל 80 התיקים האלה כוללים גם דייגים ספורטיביים שדגו בתקופה אסורה ללא רישיון. זה לא חל כולו רק על הדייגים המקצועיים החופיים, אבל ללא ספק, אם מישהו דג בתקופה אסורה שהתכלית שלה היא מאוד מאוד ברורה ומוגדרת, על אף העובדה שלא ניתן פיצוי – אני מסכים; אם התפיסה הייתה שאם אין פיצוי אז יוצאים לים ודגים, אז פה היה במידה מסוימת איזשהו - -

קונפליקט.

- - קונפליקט אני חושב בתוך הציבור עצמו, כי המטרה, המטרה לשמה באה כדי לתת התחדשות הדגה שהיא המקור לפרנסה כדי שהדגים הגדולים יוכלו להיתפס ברשתות בתקופות המתאימות. בסופו של דבר, ההבדל בין דג קטן שנתפס בעונת הרבייה, של 10 גרם שנתפס ברשת, שבחלק גדול מהמקרים גם אי אפשר להחזיר אותו כבר למים, הוא לא יחזור חי אחרי שתופסים את הרשת, אחרי כמה שעות שהוא לכוד בה, לעומת אם יגדל בעוד שלושה חודשים, לדייג זה הבדל בין שני שקלים ל-50 שקלים לפעמים לקילו.

מבחינה זאת, הדייג צריך להסתכל על הכלכלה השנתית כמו שמקובל בתחום הזה כולו, ויש עונתיות גם, ולאו דווקא על נקודת זמן מסוימת, אבל כמו שאמרתי, אנחנו באמת עושים מאמץ – ולזכותו גם של יושב-ראש ועדת הכלכלה, שמאוד מעורב בזה – יכול להיות שהשנה כן תהיה איזושהי תמיכה שתעזור לאנשים בכל זאת להתמודד עם זה, על אף שבשנה שעברה לא הייתה. מתוך כוונה לקדם את הנושא הזה, לעזור לאנשים להתרגל למציאות החדשה כי אנחנו חושבים שהדיג הוא חשוב.

בהחלט.

הדיג הוא ראוי, הוא חשוב, הדגים הם חשובים, בהחלט יש הרבה סיבות בריאותיות וסביבתיות נכונות לדוג ולהביא לצרכנים, לציבור בישראל, את הדגים המקומיים. יש היום הרבה מאוד דינמיקה כזאת גם מבחינה סביבתית של צריכת מזון מקומי על פני ייבוא ממדינות רחוקות, גם מבחינה סביבתית יש לזה הרבה מאוד היבטים חשובים ובגלל זה צריך למצוא את האיזונים. אז אנחנו בהחלט תומכים בדיג, רוצים לעודד אותו.

מכל הדברים שנאמרו פה אני קיבלתי תשובה, ויש אמירה ידועה של חכמינו זיכרונם לברכה, שאלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו. זאת אומרת, אם אין הסדרה, חיים בלעו. זה לא קיים. חונקים קודם ואחרי כן הורגים.

בדגים, חיים בלעו. דג טורף את השני כשהוא חי והוא לא הורג אותו קודם, הוא לא נושך אותו, הוא מייד בולע אותו, אבל מה שאתה הסברת זה חשוב – אולי ככה בלעת את הדברים.

התקנות האלה, הן בעצם נעשות בשביל הדייגים עצמם, במיוחד בנושא הזה. יש דברים שנעשים בשביל הסביבה, יש דברים שנעשים נגד זיהום אבל יש דברים שנעשים בשביל הדייגים עצמם. לאסור את הדיג בתקופת הרבייה זה כדי שיהיה בסופו של דבר גם דיג עתידי.

ברור.

רק מה, אם אין מורא של מלכות, כל אחד אומר – הוא עושה, גם אני עושה, זאת אומרת זה בא לעשות סדר בין הדייגים וזה דבר שהוא מאוד חשוב.

אני פונה אליך, זיו, ואני רוצה באמת לסגור את הסוגיה הזאת. בערעורים שקיבלתם, האם זה היה מחוסר מודעות או בגלל שלא הייתה ברירה – לא הודיעו, לא הייתה יכולת?

עד היום התקנות הללו היו מפורסמות, אנשים היו יודעים גם על התקנות, גם על גובה הקנסות, גם על העבירות.

מה מאפיין את הערעורים שקיבלתם?

כל מקרה באמת לגופו. חלק אומרים – חשבתי שיש לי רישיון, חלק אומרים – הגשתי בקשה ולא קיבלתי.

זה היה על רישיון, לא על דיג אסור.

חלק חושבים שזה לא עבירה. אני לא זוכר איזשהו תיק מרכזי שאמרו – לא הכרתי את התקנות.

סמי, בבקשה.

אני רוצה לציין מספר נקודות ממש חשובות. הרי במשך שנים סבלו הדייגים מעוול.

למען השקיפות, אתה גם עוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת אזברגה. למען השקיפות חשוב להגיד את זה.

נכון.

לא. יש לו מודעות ונגיעה.

אני מבין שהוא מצד איגוד הדייגים אבל חשוב שתגיד את זה.

הרי סבלנו מעוול במשך שנים, נוכח היעדר תמיכות, תקציבים. הרבה נזקים קיבלנו בגלל אסונות טבע, מי הים והרבה גורמים אחרים. אני לא אגיד שזה מחטף, אבל לבוא בתוך שנה, שנה וחצי, להכביד על הדייגים את הנטל וההסדרה.

אני מבין אותך, צריך שההפנמה וההסדרה תהיה יותר ארוכת טווח.

היה צריך איזה - -

נכון. מרווח זמן.

- - תקופה של הסתגלות – אנחנו, שניכנס לתקופה של הסתגלות, תקופה שתהיה בה הכשרה לדייגים, כי באים ומטילים עלינו כל מיני הגבלות. אחרי ההגבלות גם קנסות, והכול בתקופה קצרה.

כשעושים דבר כזה, כשבאים להסדיר, מנגד צריך דברים שמסדרים אותנו וגם תומכים בנו – גם מבחינת תקציבים ולפחות לתקן את העוול וכל הנטל שסבלנו במשך שנים.

לא היה מספיק מרווח זמן בין התוקף של התקנות, הקנסות, לבין נקרא לזה הפנמה והכנה.

תקופה, כמו בכל תחום.

תקופה יותר ארוכה. זה מה שהחוק נתן. אני דווקא רוצה להגיד על שר החקלאות, מידע אישי שיש לי.

ואז זה הכניס אותנו לקושי, ממש. גם המצב הכלכלי קשה, אין דגה בחופי הארץ כמעט בגלל הרבה גורמים, וזה לאו דווקא הדיג החופי. יש הרבה גורמים אחרים, גם זיהום וגם מפעלים. בנוסף לזה, אנחנו לא קיבלנו שום תמיכות במשך שנים.

ענף הדיג סובל ממשבר מסוים. הוא לא נמצא בהרחבה, הוא נמצא בצמצום – גם הרגולציה, גם צמצום הזמנים – יש פחות דייגים מאשר היו פעם, ודאי בהסדר. כך אני מבין מכם.

נכון, הם עזבו. ההגירה השלילית של הדייגים מהענף הזה בגלל שהדגה מקרטעת בכלל, הרבה גורמים, נכון שכל הזמן מכבידים על הדיג החופי ואומרים שהדייגים הקטנים - - -

חבר הכנסת אזברגה זכה בזה. אחרת לא היית הולך להיות עוזר חבר כנסת. יש לזה גם יתרונות, אתה רואה.

האמת, בשבילנו זה מורשת.

דייג, בן של דייג.

כן, זה בין-דורי ואני חושב שצריכים לשמור על המורשת הזאת.

איפה אתם, ביפו?

זה לכל הארץ, זה לאו דווקא - - -

מאיפה אתה? מיפו? מעכו?

ג'סר א-זרקא. הדיג בשבילנו זה חלק אינטגרלי מכל הזהות גם – הזהות הג'סרוואית - ואני חושב גם ביפו וגם בעכו וגם בכל מקום בארץ, דיג זה ענף אותנטי שצריכים לשמר אותו, ולשמר אותו לא באמצעות איך לעקור ולמגר את תרבות הדייגים, אלא שאנחנו נשמור עליהם ונקדם ונפתח אותם.

מה שראינו בשנתיים האחרונות זה רק הגבלות, קנסות ולהקשות עלינו במקום שנראה מעגנים מפותחים.

בבקשה להכין לחבר הכנסת שאילתה בנושא לשר החקלאות, ונקבל תשובות ישירות מהשר בעניין הזה. אתה רוצה להוסיף משהו? למרות שהדברים האלה צודקים, על פניו.

אני רוצה להשיב בנושא הזה. קודם כול, אני מכבד את הדברים, אני חושב שהמורשת היא גם חשובה בנקודה הזו, אבל צריך שני דברים לזכור.

דבר ראשון, אנחנו לא מטילים פה קנסות חדשים, אנחנו מעדכנים את אותם קנסות שקיימים לעבירות שהיו קיימות קודם כי מ-2008 יש קנסות מינהליים בעבירות דיג. בסך הכול עברה כבר יותר משנה וחצי מאישור התקנות, ציבור הדייגים היה יחד איתנו בחמישה דיונים, שהתחילו בפברואר 2016 והסתיימו בספטמבר 2016, כשלפני כן היה במשך שנה תהליך של שימוע ציבורי על טיוטת התקנות, כך שהיה פה תהליך – תהליך רחוק ממחטפי אלא תהליך ארוך עם הרבה מאוד דיונים.

אני מכבד ומקבל את הטענה שאולי לא כל הטענות או כל הדרישות או כל המאוויים של הדייגים התקבלו, אבל בסופו של דבר המטרה היא מטרה – בעיניים שלי, אני אומנם הרגולטור מהממשלה – אבל המטרה היא מטרה משותפת. כדי להמשיך ולהבטיח את המשך הפעילות והמורשת, צריך היה לעשות בעצם סדר בתוך הענף הזה ואני חושב שמרבית הדייגים שאמורים להרוויח הם דווקא הדייגים החופיים, הדייגים החופיים שמייצגים אותם פה אנשים. כי דיג המכמורת הורחק לעומק והוא היווה חלק מהקונפליקט הגדול ואחת הבעיות של תפיסת דגים קטנים, בצפון הוא נאסר לחלוטין, ואני חושב שמבחינה זו דווקא יש פה התאמה בין הדברים שנאמרו למה שאנחנו עשינו.

אדוני היושב-ראש, אני שמעתי מהדייגים את הטענה למשל על צמצום שטח הדיג בעקבות הרחבת שטח שמורות הטבע, במיוחד בחופים. האם אתם לא חושבים על האינטרס של דייגי החוף לגבי צמצום השטח? כל הזמן הוא הולך ומצטמצם בעקבות הגדלה או הרחבה של שטחים של שמורות הטבע.

שמורות טבע מתייחסות גם לים או רק בחוף?

בים. אני מתכוון רק לחוף, לים.

יש תוכנית נרחבת שהגישו רשות הטבע והגנים – יש פה נציג שלהם – למינהל התכנון הימי, שמבצע היום פעילות של תכנון מרחבי לים התיכון, בעיקר המים הריבוניים, ובתוכו גם מספר שמורות טבע ימיות.

השמורה היחידה שהורחבה כרגע והוכרזה היא בראש הנקרה, בצפון הארץ בגבול לבנון, שהייתה קיימת ובעצם הורחבה לעומק הים. היא בעיקר, אם אפשר להגיד פגעה, זה בדיג המכמורת, בספינות הגדולות שפעלו באזור הזה. לגבי שאר השמורות אנחנו נמצאים במשא ומתן ובדיון, והדברים גם יבואו - -

תזמינו את הדייגים לתת את התגובות שלהם, את ההערות שלהם.

בוודאי. תהליך של הכרזת שמורות טבע שמובילים - - -

איך ההכרזה הזאת? דרך שימוע? תהליך שימוע, איך זה עובד?

שי פרץ, רשות הטבע והגנים.

איפה הליכי התכנון שלכם? יש ועדה מיוחדת?

זה כבר אושר, והיו ועדות וניתנה אפשרות להסתייג ולהשמיע טענות.

והדייגים האלה ידעו? אתה גיל ססובר, נכון?

כן.

יש איזה הבנות בעניין הזה?

אין כל כך הבנות. אנחנו מתנגדים, והתקנות עוברות.

טוב, אנחנו עכשיו לא הוועדה שסוברנית לדון בזה, בסך הכול אנחנו דנים במשהו אחר. אנחנו לא יכולים ללמוד את כל התורה - - -

אבל חשוב כן לציין שזה עבר בוועדות תכנון, כשברוב השמורות המוצעות, ועדות התכנון עדיין לא התחילו לדון מעשית בהכרזת השמורה ובהגבלות שתהיינה בהן, ואז מן הסתם זה יגיע לשימוע ציבורי.

מפרסמים, מודיעים על זה, על מנת שבעלי העניין יעשו את ההסתייגויות שלהם כלפי הנושא?

חד-משמעית. נגיד לגבי דייגי פרדיס היה שימוע ציבורי שעשו רשות הטבע והגנים והזמינו את כל הדייגים למפגש שבו הם הציגו את הכוונות ולאן הדברים הולכים.

זאת אומרת, זה לא היה במחשכים ולא היה במחטף.

ממש לא.

זה היה בתוך הוועדות האלה. יש איזה שם לוועדה הזאת?

בדרך כלל ועדות מחוזיות.

זה לא ועדה ארצית?

לא. יש ועדות מחוזיות ובגלל שמדובר בשמורות טבע ימיות אז יש גם ולחוף.

יש ולחוף.

יש את ולחוף, הם צריכים לקבל גם את אישור הוולחוף.

שהיא ועדת משנה של - - -

של המועצה הארצית.

בסדר. אני רק אומר לך. שר החקלאות, כמה שלי ידוע, יש לו מודעות מאוד גדולה לכל נושא הדיג. אני לא יודע אם זה נמצא בקורות החיים שלו אבל כשאני באתי לנחמו לפני שמונה-תשע שנים במות אביו, נסענו לניר צבי.

טירת צבי.

סליחה, טירת צבי, בעמק בית שאן. שם הוא סיפר שאבא שלו כל השנים היה אחראי על הדגה באזור, ביישוב שלו, בקיבוץ שלו, אבל היה גם במועצה הסביבתית. הוא סיפר את זה בהקשר אחר שאני לא ארחיב עכשיו אבל הפנמתי את הסיפור הזה שהוא נולד לתוך זה, זאת אומרת הוא מכיר טוב את כל הנושא הזה, יש לו מודעות לכל נושא הדגה וזה לא סתם. אני חושב שבאמת חשוב לפנות אליו בדברים שאתה חושב.

הגענו עכשיו לקניידלך, מה שנקרא, לכופתאות. עד עכשיו זה היה מסביב, עכשיו צריך לראות איך אתם רוצים להציג את זה. סעיפים-סעיפים, לעמוד רק על דברים שהם בשינוי מהותי?

אני הייתי מציעה לעבור לפי הסדר של התקנות ולהציג את הקבוצות של כל מדרג, של כל סכום – לא לפרטי פרטים אבל את העיקרון של כל קבוצה ובאמת תציינו אם יש שינוי מהמצב הקיים.

צריך לקרוא?

לא. לא תמיד. מה שיש בפניכם זה הנוסח המשולב של התקנות.

תתחיל בטור א'.

אפשר לראות, אדוני, שינוי מסוים שעשינו נגע לעבירה המנויה בפקודת הדיג, סעיף 3א(1), שמדבר על סוגי הסירות, באיסור לדוג מתוך סירה כאשר לסירה אין רישיון גם כן לדיג. עד היום למעשה התקנות ביצעו איזושהי הבחנה בין גודל הסירה, כמו שניתן לראות – עד שבעה מטרים, מעל שבעה מטרים – ואנחנו רוצים היום לשנות את ההבחנה מגודל לסוג הדיג, סוג השיטה. אנחנו משנים את זה למעשה מעל שבעה מטרים, לספינת הדגה באמצעות רשת טבעת או בדיג מכמורת.

אתם מחקתם "עד" ו"מעל".

נכון. אנחנו משנים את זה.

משנים בכלל. רק באמצעות רשת טבעת או בדיג מכמורת.

שאלה השיטות הפוגעניות יותר, אדוני, וכל שאר סוגי הספינות למעשה, גם כן משאירים את הסכומים על כנם.

זה בשטחי הכנרת, כאשר בכל מקום אחר השינויים גם כן למעשה אותם שינויים, מגודל לסוג של דיג, סוג שיטה.

גם כאן מבדילים בין סוג הספינות?

גם פה אנחנו עושים איזושהי הבחנה.

אם יש לכם הערות, בבקשה, אבל אם אין אנחנו ממשיכים הלאה.

עוברים לסעיף השני למעשה, שם ניתן לראות תקנות 7א, 8א(ה).

הכותרת היא ניהול יומן דיג, איסור דיג בתקופת הקינון. מה החלפתם פה בעצם? את הסעיפים? עשיתם סעיף אחד?

לא.

גובה הקנס היה גם קודם?

גובה הקנס היה אותו דבר. ב-7א הקנס הוא 750.

3,000 לא שונה. מה ששונה זה רק באדום, אני לא יודע אם יש לך את זה בצבעוני. סעיף 5 לא שונה.

סעיף 5 לא שונה.

אתם בעצם שיניתם את הניסוח של התקנות.

על איזה סעיף אנחנו מדברים?

על ניהול יומן דיג.

ניהול יומן דיג, אנחנו פשוט התאמנו את זה לתקנות החדשות של שנת 2016, מספרי סעיפים.

לא מדובר כאן בסכומים, רק בניסוחים.

כשיהיה שינוי בסכום, אדוני, אני אגיד.

רק מספר הסעיף.

וגם נוסח הסעיף השתנה.

כשיש שינוי בסכום, אדוני, אני אציין את זה.

גם בניסוחים משמעותיים, אבל כאן זה ניסוחים מותאמים, לא מעבר לזה.

נכון. ב-(ב) אנחנו מדברים על תקנות 4, 5. לרוב, אין פה שינויים. סעיף 4(א)(5), בעמוד 3, אנחנו קובעים אותו כעבירה מינהלית.

"באמצעות מערך חכות בים כנרת;"

סליחה. אני מדבר על 4(א)(4). היא לא הייתה קבועה כעבירה מינהלית, זה כנראה הושמט.

המרצת תנועת דגים?

כן. זה לא היה קבוע כעבירה מינהלית, כנראה זה הושמט בתקנות העבירות המינהליות הקודמות, ופשוט אנחנו רוצים להכניס את זה עכשיו. זו שיטה דומה לשיטה שמנויה ב-4(א)(3), ולכן גם הסכום הוא אותו סכום.

אוקיי. מה עוד השינויים? כל הכחול זה שינויים או ניסוחי?

שוב, זה הנוסח החדש של התקנות.

בסדר. אז אנחנו יכולים לעבור על זה. אם יש שינוי ניסוח ואין בזה משהו מהותי, אז נעבור.

זה נוסח על פי התקנות החדשות.

הרעיון היה בסופו של דבר - - -

מתאימים.

נכון. לבצע את ההתאמה בין הנוסח לבין מספר - - -

את העלות שיניתם.

לא, אין סכומים.

יש סכומים שהשתנו, אני יכול להפנות את אדוני בדיוק לסכומים שהשתנו.

עמוד 4, סעיף 5, 10א(ג) – 1,500. שם יש שינוי בסכום? איסור השמדת צמחיה.

גם לפני כן הייתה קבוצה של 1,500. אולי זיו יכול להפנות אותנו.

את זה הוא כבר הסביר.

זה מה שמחליף את מה שהיה קודם בקבוצה של ה-1,500. זיו יכול לציין לנו.

לציין רק איזה סכומים השתנו?

כן.

או איסורים חדשים.

או איסורים מהותיים חדשים.

4(א)(16) זו תקנה חדשה שנכנסה. שוב, ברגע שהשיטות הן חלק משיטות הדיג האסורות, הכנסנו את זה גם כן תחת ה-1,000 שקלים. עוד תקנה חדשה שהייתה לנו זה 8א(א), שזה איסור חדש בתקנות.

בעמוד 4 דילגת על משהו.

עכשיו אני בעמוד 5, 8א(א), זה איסור חדש שלמעשה נכנס בתקנות החדשות ואנחנו מבקשים לקבוע את זה כעבירה מינהלית. כפי שניר הסביר, זה דיג בעונת הרבייה.

זה מה שהסברתם קודם. זה כל ההרחבה.

נכון מאוד.

זה בעצם עבירה חדשה, וקנס של 2,000 שקלים.

זה קנס של 1,500, אדוני.

1,500 שקלים, ולדייגי מכמורת בעונת הגיוס – 3,000 שקלים.

כמה היה פעם?

לא היה, אדוני.

זאת אומרת, זה חדש.

נכון מאוד.

שמים דגש על הדבר הזה כפי שאמרנו, שזו יכולה להיות פגיעה. אני מסביר, גודל הקנס בגלל ההשלכה של העבירה.

ככל שהשיטה יותר פוגענית, אדוני, אנחנו - - -

בדברי ההסבר שלכם כתבתם שרוב הקנסות שלכם גם לפי הרווח, בהתאמה לרווח. כאן זה לא בהתאמה לרווח. איך אני בתור עורך דין?

מצוין. דייקת. 8א(ח) זה גם כן איסור חדש – 3,000 שקלים. כמו שניר הסביר, זה אותו איסור, רק על המכמורתנים.

מה זה ה-5,000? זה כבר משהו ככה מפחיד.

5,000 מתייחס להכנסת מינים אסורים.

בתוך בריכות?

זה בעיקר מגיע למשקי הדגים בבריכות.

לא שונה הסכום? הסכום היה ככה עד עכשיו? מה שונה?

היה לכם סכום של 6,000.

כן. 6,000 היה בפקודה סעיף, אבל פה הסכומים לא השתנו.

מה ששונה מהותית זה העובדה שבמקום רשימה שחורה ומצומצמת ודרישה לקבל רישיון ייבוא לכל מין של דג שרוצים להוסיף לבריכות או למסחר, לכל דבר, הכנסנו תוספת נרחבת מאוד שנותנת אפשרות לסחר הרבה יותר חופשי, אבל מי שעובר עליו ומביא לכאן מינים שיכולים למשל לפלוש לנחלים או לכנרת או לים ולפגוע בדגה המקומית, אנחנו פה מחמירים. ומי שעובר על התנאים שקבענו לו בהחזקת הדגים – אם זה בבריכות למשל – גם שם אנחנו מחמירים.

אתה מכיר בעל-פה את כל הסוגים? אני יכול לבחון אותך?

בבקשה.

עד כדי כך?

לא כל מין ומין אבל אני מניח ש-60% מהמינים אני מכיר.

אתה יודע גם לזהות אותם?

חלק ניכר.

יפה מאוד. באמת מרשים ביותר. ראית איזו רשימה ארוכה של דגים?

זאת עבודה של ארבע שנים הרשימה הזאת, עבודה מאוד יסודית, עם שימוע ציבורי – גם לסוחרים וגם ל - - -

זה בא מגורמים בין-לאומיים, ממדינות אחרות?

כן.

מדינות אירופה?

בין היתר, כן. אני אגיד על זה מילה, בלי לצלול. כמו בעוד תחומים, ישראל נמצאת במסדרון אקולוגי מאוד מאוד מעניין – כמו שמכירים את זה אולי מנדידת העופות.

במזג אוויר של ישראל, כמו שאנחנו יודעים, ב-500 קילומטר פחות או יותר של אורך המדינה וב-100 קילומטר של הרוחב, אנחנו חשופים פה לשינויים ניכרים בתנאי הסביבה, והתוצאה של זה בצד המסוכן היא אפשרות של מינים לפלוש בקלות ולהתבסס.

המסדרונות מאוד פעילים.

באירופה למשל, אין בעיה להכניס הרבה מאוד מינים טרופיים ממזרח אסיה של דגים כי הם לא ישרדו את החורף של הנחלים, ופה יש הרבה מאוד נישות והרבה מאוד מקומות שבהם יש מעיינות חמים.

בגלל זה, מצד שני, גם דברים של מים קרים, אנחנו יודעים שיכולים למצוא גם הם נישות ולהתבסס – אם זה פורלים בנחלי הצפון – אנחנו עושים את זה אבל בשימת לב מאוד גדולה וקפדנית, ומעודדים את החקלאות מצד אחד.

עוד אחד מהדברים שארץ ישראל מיוחדת בהם.

נכון. בשטח קטן, אנחנו במגוון מאוד רחב.

יפה. למדנו, השכלנו מאוד. איזה עוד מדינה יש שהחרמון ואילת הם במרחק כזה, צפון ודרום?

נכון. אין הרבה.

אין דבר כזה. ואם יש, ודאי לא עם כל המשמעויות הנוספות.

אני חושב שאנחנו יכולים להצביע, לאשר את זה.

רק לגורמי האכיפה. אני חושב שבין התקנת התקנות לבין היישום, בגלל שלא קיבלנו את זכותנו מבחינת התקופה – רובנו, אנחנו חשים את התחושה הזאת – אז לפחות גורמי האכיפה גם יפעילו את השיקולים. כלומר, לא ממש ישירות באים וקונסים ואז מתלים רישיונות וכו'. שיהיה שיקול דעת של המצב והנסיבות וגם של כל דייג ודייג בכל מקום ומקום.

אני אסביר שוב. אין פה למעשה מבחינתכם שום שינוי - - -

באסור אין שינוי, חוץ מאשר בעונת הרבייה.

נכון. גם לעניין הקנסות.

כל תקנה חדשה, לזה התכוונתי, כל מה שהוא חדש. עד שזה יופנם, עד שזה יוטמע.

גם עונת הרבייה, זו השנה השלישית שאנחנו קובעים אותה. קבענו אותה כתנאי ברישיון לפני שנתיים, קבענו אותה במסגרת התקנות ל-45 יום וקיצרנו אותה והתמודדנו עם בג"ץ שהוגש נגדנו בנושא הקיצור כדי לתת לדייגים בעצם להתמודד עם זה. והשנה היא השנה השלישית, והאיסור הוא בחודש יוני, וגם אתם יודעים ובטח אתה יודע מהדייגים, שלתפיסת הגופים הירוקים בעיקר, ההתקפה עליי הייתה מאוד מאוד מאוד חריפה בנושא הזה – תפתח עיתונות, תפתח אינטרנט, תראה באיזה מילים בירכו אותי אנשי סביבה שבאו ואמרו כמה הלכתי לטובת הדייגים מבחינה זאת כדי להתמודד, ועל זה אנחנו גם כנראה נצליח השנה להביא איזושהי תמיכה כספית וניתן מענק.

ואני אומר, הבשורה דווקא מהדיון הזה זה בעצם השיפוי שאמור להיות לדייגים.

כן. אבל אני אומר, עם כל זאת, צריך לדעת שהדברים הם מצרפיים.

בסוף זה גם לטובתם, הדבר הזה.

ברור.

יש מנגנון ערעור בהנחה שכן מישהו רוצה לערער?

כן. דיברו על זה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – דיג), התשע"ח-2017, נתקבלו.

רבותיי, אנחנו מאשרים את התקנות ואנחנו גם מודיעים שהתקנות נכנסות לתוקף מיידית.

במועד הפרסום.

עם פרסומן.

עם הפרסום.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.