פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



34
ועדת הכספים
23/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1049
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט' בסיון התשע"ח (23 במאי 2018), שעה 9:30

פיקוח ודיווח על ביצוע תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר - בהשתתפות שר החקלאות ופיתוח הכפר מר אורי אריאל

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
איתן ברושי
עמר בר-לב
יוסף ג'בארין
יצחק וקנין
בצלאל סמוטריץ
מוסי רז

ג'מעה אזברגה
דב חנין
חיים ילין
שולי מועלם-רפאלי
יעל כהן פארן
אורי מקלב
נורית קורן
עפר שלח

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל
צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סיון ינקוביץ - מנהלת בכירה, אגף תקציבים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבי מאיר - מנהל אגף בכיר, תכנון ובקרה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עומר צור - מנהל תחום בכיר, גרעינים משימתיים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אברהם מאיר - יועץ שר החקלאות ופיתוח הכפר

דליה גולדנברג - יועצת שר החקלאות ופיתוח הכפר

יפעת וייס - רמ"ט שר החקלאות ופיתוח הכפר

תמר לוי בונה - אגף התקציבים, משרד האוצר

תמי שור - סמנכ"לית בכירה, אסדרה, רשות המים

זאב אחיפז - מנהל אגף תפעול, רשות המים

תהל ברנדס - עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, רשות המים

כרמל סלע - ראש המועצה האזורית חוף הכרמל

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים

הגר יהב - סמנכ"ל קשרי ממשל, התאחדות האיכרים

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות החקלאים בישראל

אוריאל בן חיים - ראש תחום חקלאות קיימות וסביבה, מרכז המועצות האזוריות

שרגא ווילק - רכז אגף משק וכלכלה, הקיבוץ הדתי

אברהם דניאל - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל ומזכיר מגדלי הפרחים

יעל ארקין - תנו לחיות לחיות

יוסף וולפסון - רכז תחום חיות במשקים, עמותת תנו לחיות לחיות

הילה קרן - רכזת קמפיינים, עמותת אנונימוס

איתן ישראלי - מוזמן/ת

יועד לודר - מוזמן/ת

ניר מרגלית - מוזמן/ת

שושי שטוב - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מועצת החלב

רפאל גרסון - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: הוועד הארצי של החוקרים במינהל המחקר החקלאי)

מבשרת נבו - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע''מ) מייצג/ת את התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוצים

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע''מ) מייצג/ת את מקורות חברת המים הלאומית (שמות לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: לקט ישראל)

טל בנוש - שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע''מ) מייצג/ת את ארגון מגדלי דגים בישראל, ארגון מגדלי הדבורים בישראל, התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוצים)

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים


פיקוח ודיווח על ביצוע תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר - בהשתתפות שר החקלאות ופיתוח הכפר מר אורי אריאל

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מקדם בברכה את שר החקלאות ופיתוח הכפר. אנחנו נמצאים כאן במסגרת הפיקוח על תקציב משרד החקלאות והבקשה של השר לדיון, אבל גם של חברים נוספים, בקיצוץ במכסות המים לחקלאות שאנחנו נקדיש לזה חלק מהזמן.

לפני כן אני מבקש, אדוני השר, את הדיווח שלך קודם, אתה יכול כל על המשרד ובהמשך הסקירה גם לגבי הקיצוץ במכסות המים ואני מבין שזאת בעיה גדולה בחקלאות. אני מבקש שאתה תציג את הדברים. תדע שיש כאן חברים מאוד פעילים בנושא החקלאי ואתה מכיר אותם. הם שמחים שאתה כאן ויש להם הרבה נושאים שהם רוצים להעלות ואנחנו גם נאפשר להם לעשות זאת.

שלום, בוקר טוב. ברשות היושב ראש, המנכ"ל וחברי הכנסת, אורחים מכל קצוות הקשת החקלאית. אני מבקש להתחיל בכמה דברים כלליים ואחרי כן סיון התקציבנית שלנו תיתן את הניצול התקציבי. את נושא המים נשאיר לאחר כך.

כדאי שתעלה גם את זה.

אני אתחיל בנושא המים. יש לנו כאן מישהו מאנשי האוצר?

כן.

מצוין. אנחנו במשבר מים עמוק. זאת לא שנה ראשונה ולא שנה שנייה אלא שנה חמישית של שנת בצורת. למרות שמדינת ישראל הגיעה לסדר גודל של 650 מיליון קוב מים מותפלים, ואני חושב שאין לזה אח ורע בעולם ביחס לשימושים, עדיין אנחנו נמצאים בחוסר מים גדול מאוד. אם אנחנו מנתחים את המציאות ברחבי הארץ, בצפון יש לנו בעיה מיוחדת כי זה אזור שהוא מנותק מהמערכת הארצית ואנחנו התרגלנו על השנים לשאוב מים מהצפון לדרום ובשנה האחרונה – אבל גם זו הקודמת – נמצאנו במציאות שדווקא הצפון פחות גשום ונוצרה שם בעיה כבדה מאוד.

אנחנו בתיאום עם החקלאים, התאחדות חקלאי ישראל וארגונים אחרים, הבענו לפני כבר כארבעה-חמישה חודשים את ההסכמה לוויתור על מים מרצון. חקלאי שיש לו מכסה איקס אומר שהוא מוותר על חלק מהמכסה ובתנאי שהוא יודע שהוא מפוצה על כך. אז קל לנו יותר לנהל את משק המים. באיגום הזה של המים מחקלאים שוויתרו, אפשר לתת לחקלאים אחרים שחייבים את זה. מה זה חייבים? כולם חייבים אלא שיש הבדל בין גידולי שדה, גידולים חד שנתיים עונתיים, וכאשר לא זרעת, אתה לא משקה. אתה לא יכול להגיד את זה לאבוקדו, למנגו ולשסק כי הם נטועים והם צריכים כל שנה מים. לא רק שהם צריכים כל שנה מים אלא כל שנה צריכת המים עולה, עד גיל מסוים. זאת אומרת, מטע צעיר עומד נניח על 250-300 קוב לדונם, מטע מבוגר על 700. בתמרים אלה מספרים אחרים לגמרי.

אני לא אכנס לפירוט אבל ברור שהנטייה או באופן מעשי מה שיקרה זה העברת מים מגידולי שדה כמו תלתן, חיטה, אספסת וכן הלאה למטעים, כרם וכן הלאה. זה דבר הכרחי כי אחרת הולכת כאן השקעה מאוד מאוד כבדה במטעים, אם אנחנו לא נדע להשקות אותם ולקבל את היבול מהם וכמובן את הפרנסה של החקלאים.

מאז תיקון 27 עדיין יש דברים שלא סגורים באזורים מסוימים אבל נאמר שבגדול הגיעו להבנות. אנחנו לא סגורים על הפיצוי בגין ויתור על מים מרצון. אסף או זאב תכף ירחיב בעניין הזה במספרים. בסוף אנחנו מדברים על סדר גודל של עשרות מיליוני שקלים. זה היה ב-2009. בזה אני רוצה לסיים כרגע את נושא המים אבל נחזור אליו.

הייתה נוסחה שעבדה ב-2009 והיא עבדה לשביעות רצון כולם. לא היה פיצוי מלא, היה ככה וככה, אבל זה היה בסדר. החקלאים חיו עם זה. מה ההבדל בין 2009 ל-2018? שני הבדלים. האחד, המצב החמיר יותר, ושנית, השתנו האנשים. האקלים הוא אקלים, החקלאים הם חקלאים, האקוויפרים, השתנו מי שמנהל את המדיניות בכל המשרדים, בעיקר באוצר. אין שום הבדל בעיני בין 2009 ל-2018. מה שהיה נכון אז, נכון גם היום. כך צריך לנהוג.

לסיכום. אני חושב שהוועדה, אם היא יכולה לקבל החלטה וגם לפעול בעניין וכמו שאתה אומר, אתה מפשיל את שרווליך ונכנס לעניין - - -

אני לא אומר את זה כך, אבל זה מה שאני עושה.

בסדר. בכל אופן, העיקר זו העשייה. גדול המעשה מהדיבור. להביא את זה לסיכום. יש נכונות לתת נדמה לי סדר גודל של - אני לא רוצה לדבר בשם האוצר – שקל במקום שלושה שקלים. זה לא מתקרב להבנה. זה דבר אחר. בעניין הזה צריך להגיע לסידור. אני לא נכנס בכלל לפתרונות לטווח בינוני וארוך. הטווח הבינוני והארוך הוא בעיקר התפלה בזה עוסק השר שטייניץ ומשרדו. מדובר על תוספת של כ-300 עד 400 מיליון קוב מים מותפלים וכמובן חיבור הצפון לרשת ודברים נוספים שאני לא האיש ולא השר הממונה על זה ולכן אני לא רוצה להרחיב על כך.

אתה עכשיו עובר לתקציב. זה בנושא המים. עכשיו אתה מדבר על תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

על המשרד.

לפני כן, מילה. למה האוצר לא הולך לפי 2009? השר צודק.

בשנת 2009 דובר על קיצוץ בן שלוש שנים, כלומר, קוצץ שנה אחרי שנה, ועל 100 מלמ"ק. בשנה זו אנחנו מדברים על 20 מלמ"ק ולא על 100 מלמ"ק ועל שנה ראשונה של קיצוץ.

מלמ"ק, מיליון קוב.

בכלל לא במקום.

משרד האוצר אכן רואה חשיבות בפיצוי על אף שמדובר על סדרי גודל גדולים בהרבה. אנחנו נשמח להתיישב עם הצדדים, לדבר אתם ולסגור את הנושא בהקדם.

יש ויכוח על העובדות.

העובדות בכלל לא נכונות.

תכף נגיע לדיון הזה. אם העובדות הן שונות ממה שאת אומרת, נצטרך לשנות גם את התקצוב. אני רק שאלתי כדי להשכיל בעניין הזה. השר שואל למה זה שונה מ-2009 ואני שאלתי זאת. חשבתי שהיא ה ולכת לומר שאנשים השתנו באגף התקציבים, אבל היא לא אמרה את זה.

אנשים השתנו והשליטה שלהם התחזקה.

כמה נושאים מהירים על המשרד. לא סקירה על המשרד אלא כמה נושאים שהם על השולחן והם מבחינתנו מהווים נושאים בעייתיים.

תקציב לנושא הפוליסות בעניין מה שנקרא הטרור החקלאי, הפשיעה החקלאית, תקראו לזה איך שתרצו. הייתה ועדת שרים בראשותו של השר גלעד ארדן, הייתה שם השרה איילת שקד ואנכי. נדמה לי שהיה עוד שר והיה סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן.

הוא כבר לא חבר כנסת.

במילואים. בקיצור, הייתה סקירה של המשרד לביטחון פנים לגבי מה שהוא עושה. ההתרשמות של כולם, לפי הבנתי, שאכן הוא עושה. הוא נתן 35 מיליון שקלים למועצות האזוריות, הוא מגביר את המתמיד ואת השומר החדש ומשלב בתוכו וכן הלאה. הודיע סגן השר כהן שיקדימו את התקציב ל-2018 כי כרגע אין לנו כיסוי. יש סיכום על 2019 ולגבי 2018 אין. בינתיים עברה חצי שנה כך שממילא הסכום ירד במידה מסוימת. קיבלנו תשובה מהגברת עדי חכמון, נדמה לי לפני יומיים, שהם מאוד בעד. מאוד, מאוד, מאוד אבל זה יתבצע כאשר הם יחליטו שהמשרד לביטחון פנים ממלא את תפקידו. אני מוכרח לומר שנער הייתי וגם זקנתי, אני לא יומיים כאן, ואני לא מקבל את זה. אני אומר לך תמר שאני דוחה את המכתב הזה על הסף. אני לא רוצה להגיד שהוא חצוף, אני לא רוצה להשתמש בביטויים קשים.

אני אומר שהוא חצוף.

בבקשה, אל תעזרו לי. אני מבקש, לפחות מהאורחים. הוא לא מכתב שמתקבל ומתיישב על הדעת. תסלחו לי, הוא ביטול מוחלט, כעפר הארץ, של דבריו של סגן השר. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים לעשות במשרד האוצר, אבל אני לא מבין אתכם ואני לא מקבל את זה. אני אומר לוועדה שאני חושב שגם זה נושא שראוי שייכנסו אליו, תעשו מה שאתם יכולים. זה לא במקומי ולא במקום שום דבר, אבל אני חושב שכולם כאן מכירים את הנושא וכבר דשנו בו וחשבנו שהגענו לאיזושהי הבנה. כאבק פורח, כחלום יעוף.

שנית. נושא של עובדים זרים.

זה גם כסף. זאת רק התחלה.

אני לא נכנס עכשיו. ביקשתי שלא תעזרו לי. אני נותן רק בריפים קטנים. אנחנו מדברים על ניצול תקציב שזה הנושא. אם יעלה מצד החברים או מאתנו הצורך להציג עוד דברים, נציג אותם.

עובדים זרים. אנחנו הורדנו את עלויות העובדים הזרים ב-10 אחוזים. הורדנו את המיסוי שזה דבר שטיפלו בו הרבה שנים. זה הסתדר.

כשאתה אומר הורדנו, אתה מתכוון אתה ואני.

לא. שר האוצר, אני, התאחדות חקלאי ישראל וחברי הכנסת. כל אחד תרם את תרומתו.

קודם כל גפני. בלי הוועדה כאן, זה לא היה קורה.

הייתה כאן מלחמה גדולה מאוד ועכשיו מתנהלת מלחמה על משהו אחר.

אני מבקש לתקן את דבריי לפרוטוקול. בעקבות לחץ לא מתון של ועדת הכספים והעומד בראשה, ירד.

בוטל. אין היטל על עובדים זרים בחקלאות.

זה דבר שהרבה שנים עלה כאן והוא סודר., גם סודר במידה מסוימת – אני מדגיש, לא הכול – העניין של הכרה בדמי קיום, אש"ל, והוצאות אלה לצורך מס. זה לא סודר בצורה מספקת ואני רוצה לומר בבירור שאנחנו צריכים להעלות את זה לכיוון ה-900-950 שקלים. כל ההוצאה כאן, זאת לא הוצאה קודם כל אלא הפסד הכנסה. מדובר על סדר גודל של 8 מיליון שקלים. יגיד מישהו שאלה 9 מיליון שקלים. חברים, לחקלאים, לכל חקלאי, זה הרבה כסף. למדינה זה המון כסף אבל זה אפשרי. המדינה תעמוד בזה. אנחנו לא מצליחים להתקדם גם עם זה.

אני קופץ לעניין עלות החלב או כפי שהוא נקרא, מחיר מטרה. יש ועדה קבועה, מתמדת, שהיא מתכנסת מעת לעת ובודקת את המחירים לפי נוסחה ידועה של עלויות, הוצאות וכדומה. הוועדה היא בראשות אגף התקציבים ואנחנו חברים בה. אנחנו לא מובילים אותה. לפני חג הפסח הוועדה החליטה שראוי להעלות את מחיר החלב.

בארבעה אחוזים.

קצת פחות. 3.7 אחוזים.

כן. הם דיברו אתי אתמול. אני חשבתי לשאול אותך בנושא.

הנה. כיוונתי לדעת גדולים. המציאות בדרך כלל היא שהוועדה אומרת את דברה המקצועי לגמרי, ממש בלי פוליטיקה ובלי השפעות זרות. יש נוסחה. בודקים את ההוצאות. הייתה הסכמה ואין ויכוח בוועדה המקצועית. הוועדה הגישה את המלצותיה לשני השרים, קרי, לשר האוצר ואלי. אני הבנתי, ואני עדיין חושב, שטוב לא להעלות את מחיר המוצרים המפוקחים לצרכנים. פניתי לשר האוצר כבר פעמיים ואני לא זוכה לתשובה שזה בסדר לא להעלות את המחירים של המוצרים המפוקחים, שזה הלחם והחלב של האנשים הפחות חזקים, אבל צריך לפצות את המחלבות. מה שקורה זה שמי שסופג את כל הפער הזה, אלה הן המחלבות והמחלבות אומרות עד כאן, יש גבול. בסדר, רצינו לעבור את חג הפסח.

מפסח סופרים 49 ימים, שבעה שבועות וזה חג החלב. גם זה הסתיים. אין תשובה. גבעת אוצר אינה עונה.

כהערה. בהסכם השר חייב לחתום ולהוריד. זה הסכם שנחתם שאז עם החקלאים ועם המחלבות . חייב להוריד את המחיר. להוסיף או להוריד. הוא לא יכול לשחק בזה שהוא לא חותם.

אני הודעתי שברגע שתהיה הסכמה עם שר האוצר, אני אחתום. אני רוצה לומר במפורש שאני לא אהיה הפראייר של מישהו, שאני חותם ושר אחר יסביר שהוא לא נותן להעלות את המחירים והוא שומר על הצרכנים. בעיני לא עובדים כך. יש הסכם - כבד את ההסכם שאתה חתום עליו. כך אני למדתי בבית אבא, כך אני נוהג ואני מציע כך לנהוג. בכל אופן, זו בעיה.

עדכון אחד קצר לגבי הצעת חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. גם כאן שותפים בכירים מובילים, עושים ועמלים, יושב ראש הוועדה, איתן ברושי וחברי כנסת אחרים.

וקנין.

וקנין והתאחדות חקלאי ישראל.

חיים ילין. כולם.

אין על מה לברך. לא צריך לחלק קרדיט.

יש מה לברך.

חכה, עוד מעט תשמע את איתן.

אני כאן בעיקר כדי לשמוע.

לגבי החלב, הם דיברו אתי אתמול. אני לא כל כך מכיר את זה. מדובר כאן על העלאה של אגורות. זאת לא העלאה שמשפיעה על העניין.

אמרתי את דברי.

כמו עם הלחם.

העליתי את זה ביוזמתי. בעיני זה נושא.

תמר, אתם תדעו לענות על זה?

בטח.

למיטב הבנתי, אדוני השר, משרדך עוד לא חתם על הצו ולפי הנוהל קודם כל משרד החקלאות חותם עליו.

לא הקשבת לדבריי. אני אחזור על הדברים. לפני דקה אמרתי שאני לא חתמתי בלי הסכמת שר האוצר, ותמר אמרה לי לחתום. אני לא אחתום עד ששר האוצר יגיד שהוא מתכוון לחתום. אני אחתום ראשון, אבל שתהיה הסכמה. כרגע אין הסכמה. להגיד לי טכנית לחתום, אצלי לא מתעכב מסמך אחד.

אתם מורחים אותנו. אדוני, אני לא אעשה לך הנחות. אתה עכשיו מורח אותנו וגם היא מורחת אותנו, ואני אגיד לך למה.

אני מורח אתכם?

אני אגיד לך למה.

אני מעלה את זה.

לפני שלוש שנים היה אותו הדבר. יאיר לפיד לא חתם ומשך אותם ומשך אותם. אני אומר לכם את זה באחריות. זה עוד פעם חוזר על עצמו.

אני לא מסכים למילה שלך שאני מורח מישהו. אני פועל בזה.

החקלאים נמקים אחד אחרי השני.

אלה לא החקלאים.

אלה החקלאים.

אלה המחלבות.

החקלאים. תאמין לי, אני יודע.

אני אומר דברים ברורים. הבעיה היא המחלבות. החקלאי מקבל את מחיר המטרה במאה אחוזים. הוא לא נפגע. מי שנפגע, אלה המחלבות. יכול להיות שהמחלבות יעשו סנקציות ואז החקלאים ייפגעו אבל התשובה של אגף התקציבים היא לא במקומה. אני רוצה לומר את זה בצורה ברורה. דברו אתנו על העניין ולא בטכניקות של מי יחתום ראשון. אני אחתום ראשון אם תהיה הסכמה מצד שר האוצר.

דבר אחרון, החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות. העניין נמצא במשרד המשפטים לאישור הנוסח שהובטח שעד לשבוע הראשון של יוני הוא יהיה גמור ויוגש לכנסת. אז זה חוזר אליכם וכאן יש הסכמה מקיר לקיר. יש הסכמה גם עם האוצר, בעיקר עם רשות המסים שהיא הגורם המקצועי הדומיננטי כאן, אבל גם על דעת שר האוצר. זאת אומרת, יש כאן הסכמה ואני מאמין שזה יעבור.

החוק הזה חל מתחילת השנה, גם אם הוא יעבור בעוד שבוע. לא הפסדנו משהו במובן הזה שמישהו כרגע הפסיד משהו. זה יחול מה-1 בינואר.

אני מסיים בזה לא כי נגמרו הנושאים שלפתחנו ואני מציע שסיון, התקציבנית שלנו, תתייחס.

בבקשה. אם אפשר לא להאריך כי הישיבה לא ארוכה ורבים רוצים להתייחס לעניין.

דרך אגב, לגבי מחיר החלב. די התביישתי בקטע הזה. אני לא מכיר את זה, אני לא נמצא בתוך העניין. אתמול דיברו אתי מתנובה והם צודקים. אם הם ילכו לבג"ץ, הם יזכו. להגיד שהוויכוח הוא מי יחתום ראשון, זה קצת מעליב.

אני רוצה לומר - - -

לא. אל תגידי. אין צורך.

אני אשמח להבהיר את דבריי.

לא. אין מה להבהיר.

סדר החתימה הוא בחוק ולכן הקפדתי על כך.

אבל אתם מוכנים לזה? השר אמר שהוא יחתום ראשון, אבל אתם מוכנים לזה?

שר האוצר מסכים?

הוא יחתום ואתם תחתמו חמש דקות אחר כך?

כן. אני מוכנה לברר אם ניתן לעשות שינוי מהחוק שזה לא נעשה באופן פורמלי.

יש לי בקשה אליך.

אני רוצה לשבח את אגף התקציבים שפועל על פי החוק ומקפיד קלה כבחמורה על החוק כולל חוק התקציב שעבר כאן לפני חצי שנה ועד היום יש מאות מיליוני שקלים שעוד לא הגיעו לוועדה כי הם לא סגרו פניות.

אני מבקש להודיע לך תמר. כנראה שאי אפשר לסמוך על הממשלה בדברים מסוימים.

תמר, אני מוכן לחתום לך ראשון. אחרי כן ישברו את הראש.

חיים, תן לסיים את העניין הזה. אני מבקש שתגידי לשר כמובן אבל תגידי לי. אני אחליט מה אני עושה עם זה. תגידי לי אם שר החקלאות חותם, מה עושה שר האוצר כמה דקות אחר כך? אם הוא לא חותם בגלל משהו, אני רוצה להיכנס לעניין. אני עוד לא יודע מה אני עושה עם זה.

יש בעיה של דיו.

הרגשתי את עצמי קצת מבויש. ויכוח בין שרים. מזל שיש את ועדת הכספים.

יש הצעה איך לפתור את הבעיה ולא לפגוע בצרכנים וזה על ידי פיצוי המחלבות.

ברור.

אבל צריך להחליט או כך או כך.

ברור. אנחנו מדברים על סדרי גודל שהם באמת לא גדולים כי אחרת הם יתמוטטו. אתה שר החקלאות ואתה אחראי עליהם. הם יתמוטטו. הם ייפלו.

מי יתמוטט?

המחלבות. הרפתות.

לא. הרפתות לא. המחלבות, כן. אם הן יתמוטטו, זו תהיה בעיה גם של החקלאים.

אדוני השר יודע שזאת שרשרת. אלה לא רק המחלבות. המחלבות יפילו את זה למטה. אם הייתה היום הורדה של מחיר המטרה, האם זה לא היה מתבצע מיד על פי ההסכמים?

אתמול זה היה מתבצע.

יש הסכמים כתובים.

המחלבות לא היו מורידות אגורה. נשים את הדברים כפי שהם. כבר הייתה ירידה ולא הורידו את המחיר.

נכון.

בוקר טוב. כבוד היושב ראש, כבוד השר. סקירה קצרה על תקציב משרד החקלאות. זה ביצוע תשלומים בשנת 2017 – 2 מיליארד ו-200 מיליון שקלים.כ-20 אחוזים מזה מיועדים לשכר, והחלק הארי והגדול ביותר מיועד לתמיכות בחקלאות ובכפר – מיליארד ו-220 מיליון שקלים.

זה פירוק המיליארד ו-220 מיליון שקלים של התמיכות. אפשר לראות כאן לפי סוגי תמיכות עיקריות. החלקים הגדולים באמת מיועדים לסבסוד פרמיות פיתוח בחקלאות, לנזקי טבע ואסונות טבע, חלק גדול תשלומים של הסכם המים הקודם, פיתוח הכפר, תמיכות בהתיישבות, חוק הגליל, מענקי השקעות ומחקר. אלה הם הסעיפים הבולטים והגדולים בתקציבי התמיכות.

כאן ניתן לראות על פני השנים מה קרה לתקציב משרד החקלאות. רואים שהוא גם גדל באופן אבסולוטי וגם חלקו היחסי ביחס לשאר הנושאים שהמשרד מטפל בהם. רואים כאן גם את ההתכנסות והירידה בתקציבים של טיפול במפוני גוש קטיף.

אצלנו במשרד, מעבר לחקלאות עצמה ופיתוח הכפר, יש את מפוני גוש קטיף וצפון השומרון. יש את מינהלת הבדואים בדרום, הרשות להסדרת הבדואים בדרום, יש גרעינים משימתיים ויש שירות לאומי. ארבעה גופים שהם לא חקלאות פרופר אלא הם נספחים למשרד.

מה נשאר במפוני גוש קטיף?

מפוני גוש קטיף, אפשר להרחיב על זה אבל אני אומר משפט.

לא להרחיב. תגיד כמה כסף צריך ואיפה זה עומד.

זה דומה למשכנתאות. זה תקציב פתוח לפי ההחלטות של בית המשפט והוועדות הסטטוטוריות שמונו לצורך פיצוי. ככל שיש החלטות, אמור להיות תקציב. בגדול אנחנו בסדר עם האוצר, יש איזה פער קטן של מזומנים אבל זה לא העניין כאן. אנחנו מתקדמים בסיום הוועדות של האנשים ושל המפעלים ויש לנו עוד כ-30, כמה עשרות משפחות שאנחנו מטפלים בהן ממש אחת-אחת. לכל אחת יש יועץ מלווה. אלה המשפחות הכי קשות. אנחנו מקווים לסיים את זה בטווח של שנה ושכל אחת מהמשפחות תעבור במסלולים מאוד ייחודיים שבנינו יחד עם האוצר.

בנושאים הפתוחים מול ועדת הכספים כתבתם תקצוב מפוני גוש קטיף.

כן. יש פנייה שעומדת עכשיו על שולחן הוועדה לתקצוב של שני הסכמים.

לא עודפים.

לא עודפים. תקצוב של הרשאה להתחייב.

141 מיליון?

145.

זה בנוסף ל-101 מיליון שהוצגו כאן.

לא. זאת פנייה לגביה הועברו שאלות.

אנחנו נאשר את זה. בסדר.

ויש את העודפים.

יש את הפנייה של העודפים.

בעודפים יש את הבעיה עם הגרעינים.

לא. אין לך בעיה.

יש לי בעיה גדולה. נעזוב את זה עכשיו. לא נתחיל ויכוח.

חשבתי שאתה רוצה לברך על המפעל הזה.

אני כל הזמן מברך.

על המפעל החשוב הזה שהשר אריאל מוביל אותו כבר שנים, של הגרעינים ואתה רוצה להצטרף ולהביא לזה עוד כסף מהאוצר.

ידידי, תן לי דקה.

כך זה אתו כל הזמן. כשזה נוגע לכסף שלהם, הוא מחייך. בוא נעביר עוד כסף ונפתח את המפעל הזה.

חברים, תשימו לב. הסכום הזה הוא סכום גדול מאוד. הוא לא גדול אלא גדול מאוד. אנחנו גמרנו לתמרן במשרד. אנחנו פשוט לא יכולים להעביר יותר כסף לאף אחד. נשארנו עם עודפים, בסדר, נניח שזה בסדר למרות שזה לא בסדר, 674 מיליון שקלים לדברים מחויבים. זאת אומרת, יש בצד השני קליינט שמחכה לכסף. זה לא אני וזה לא קשור לגרעינים. אני מבקש מהוועדה לגמור את זה. אמרת שבשבוע הבא יהיה דיון, נמתין עוד שבוע. אני מקווה שתגמרו את זה. העונש הזה לא מגיע לחקלאים.

לחקלאים אני לא מתכוון לעכב אפילו דקה. תכף נדבר על העניין הזה. העליתם אותו, אז נדבר עליו.

בשנים האחרונות לא הייתה העברה בסדר גודל כזה מכלל התקציב. זה לא קרה. זה שליש מתקציב משרד החקלאות שעובר להעברות. זה מחייב כאן הסבר.

סיון תסביר.

למה עכשיו? תביאו את זה כסעיף.

כבר הייתי כאן פעמיים בדיונים על העודפים.

היה סכום כזה?

כן. התשובה היא כן. 30 אחוזים עודפים מחויבים מתקציב המשרד הם לא ערך חריג אלא הם ערך מובנה. המדובר כאן, שימו לב, על עודפים מחויבים למרות השימוש במינוח המטעה עודפים. לא מדובר כאן בתקציב שלא בוצע אלא מדובר על תקציב שבוצע ומשולם בשנה העוקבת. זאת אומרת, התחייבויות שניתנו או לספקים או לנתמכים בשנת התקציב 2017 ומשולמות בשנת התקציב 2018. ראיתם שאופי הפעילות של משרד החקלאות ברובו הוא מתן תמיכות לחקלאים, ובגלל שנהלי התמיכות הם כאלה שדורשים דוחות ביצוע מהחקלאים. זאת אומרת, הרבה פעמים הם דורשים או שהחקלאי יגייס הון עצמי כדי שהוא יוכל לבצע את ההשקעות בעצמו ורק אחר כך, אחרי שהוא מראה דוח ביצוע, המדינה משלמת את חלקה, או שהוא הגיש דוחות תקציב על מה הוא ביצע בכל שנת 2017 כתנאי למתן התשלום בגין ההתחייבות שיצאה לו. לכן התשלומים מבוצעים באופן מובנה בשנה העוקבת. אין כאן שום דבר שהוא לא סביר ולא הגיוני. זה גם ערך שהוא היה מאוד מקובל.

הערך עצמו, במונחים אבסולוטיים, גדל משום שמשרד החקלאות הגדיל את הפעילויות שלו. ראיתם קודם. יש פעילויות של הבדואים שלא היו בשנת 2012 ושל טיפול במפוני גוש קטיף שלא היו בשנים קודמות, וככל שהמשרד מגדיל את הפעילות שלו, גם באופן יחסי, ערך העודפים הוא גדול. לא מדובר כאן בערך חריג. שוב לציין שהמשמעות של אי העברת העודפים היא בעצם קיצוץ התקציב של משרד החקלאות כי התקציב שקיים לנו בבסיס תקציב 2018 עבור פעילויות שאמורות להיות מבוצעות ב-2018, בעצם משוריין כולו לתשלומים של השנה הקודמת ולא מאפשר יציאה לפעילויות חדשות.

תודה. עוד משהו?

לא.

אני אאפשר לחברי הכנסת וכנראה אחר כך נחזור אליך. אני רוצה להעיר שהנושא הזה של העודפים, אני באמת רוצה לסיים את העניין הזה. יש שם סעיף שמדבר על הגרעינים המשימתיים. אני פניתי לבדוק האם זה חוקי, ואם לא, לעכב את זה. אני מבקש לפצל. להוריד את הגרעינים המשימתיים. אני בדקתי ויש כפל תמיכות. משרד החינוך, לא קשור בכלל לחקלאים, ומשרד החקלאות נותנים לאותו גרעין.

תמיד הגרעינים הם האישו. אם סתיו שפיר הייתה כאן, הייתה מלחמת עולם. במקום לדבר על חקלאות, מדברים על גרעינים.

גפני הוא החסיד הגדול של כפל תמיכות. תומך בעניין הזה, חבל על הזמן. אני מזכיר לך שיש לך חוק אתי ביחד.

די עם הגרעינים.

אדוני השר, אדוני יושב ראש הוועדה, רבותיי. אני מאוד מעורה בנושאים החקלאיים ומשתדל לסייע ולעזור בכל פנייה, גם של המשרד וגם של השר. יש כאן דברים קריטיים שאם לא נטפל בהם, לדעתי נמצא את עצמנו בכאוס בכמה ענפים.

אני מדבר על קיצוב במכסות המים. היה הסכם מים ישן שחלק מכירים אותו וחלק לא מכירים אותו. תיקון 27. בתיקון 27 יש יותר מדי זמן שאנחנו נמצאים במה שנקרא מצב של שהייה, שאין החלטה ולא חותמים על המסמכים יותר מדי זמן. אני חושב שמה שעשינו בתיקון 27 גרם עוול לחלק מהמגדלים בארץ ואני אומר את זה. אני הייתי בין אלה שמשכו את הדבר הזה ודחפו אותו עד סוף הדרך. לצערי הרב הגליל העליון, עמק בית שאן, סובל בגלל שלא גומרים את ההסכם הזה. ההסכם הזה נותן פיצוי.

הדבר השני, נושא קיצוץ המים. פעם אחת ולתמיד נעשה סדר בקיצוץ המים. מה זה אומר שאתה מקצץ לחקלאי בגליל שהוא לא מגדל פלחה אלא הוא מגדל אפרסק, שזיף, מנגו, אבוקדו והוא חייב להשקות את העץ. הוא לא אומר לעץ שיחכה עד שירחמו מהשמיים. אין מציאות שאם אני צריך 100 קוב מים, שאני אבוא ואני אומר שאני אתן רק 75 קוב. אין מציאות כזאת. החקלאי לא יכול לעמוד בזה. מה עושה החקלאי? הוא צורך את המים. כאשר אתה מבצע לו קיצוץ, מישהו צריך להבין את זה אחת ולתמיד. כולם נהנים מזה. מה בא האוצר ואומר. אני אתן שקל פיצוי על הקיצוץ. שקל הוא נותן. חבר'ה, אתם יודעים כמה החקלאי משלם על שקל הקיצוץ? על אותם קובים? על כל קוב הוא משלם עוד ארבעה שקלים והוא מקבל שקל פיצוי. הוא לא יכול לעמוד בזה. מי שעושה את הקופה זאת רשות המים והאוצר. כולם ביחד. הקופה נעשית על החקלאי. פעם אחת ולתמיד בואו נסביר את זה. החקלאי חייב לצרוך את המים. אין מציאות שהוא לא צורך את המים. אם כן, השקל לא בא בחשבון כי החקלאי לא יעמוד בזה.

יש ענף שלא מדברים עליו והוא נמצא בכאוס הכי גדול – פטם. לפני שנה אני הבאתי את התיקון לכאן לוויסות הענף וכולם אמרו עליות מחירים וירידות מחירים. ישבתי עם שר האוצר ועם כל הצוות. הם אמרו שיגישו לנו דף. הצעתי הצעה, תאמין לי אדוני היושב ראש שאם היו לוקחים אותה, מחירי הפטם לצרכן היו יורדים. מה שקורה היום זה שחקלאים מתאדים מהעולם. רבותיי, אם אני לוקח את הוועדה עכשיו, את כל הוועדה הזאת, אתי ביחד למשקים שנסגרו בארץ, מה קורה כאן? טייקונים משתלטים על כל הענף הזה, משחטות שהן גם מגדלות וגם הכול והחקלאי הקטן שבנה סככה ומגדל שנים, כבר לא מגדל כי לא משתלם לו לגדל. רבותיי, אני הבאתי חשבוניות. אני לא עושה עבודה חפיף. חקלאי, עלות גידול 5 שקלים, 5 וחצי שקלים, מקבל 2.90 שקלים, מקבל 3.10 שקלים. הפסדים ענקיים בפטם. המצב הוא קטסטרופה.

אני רק אסביר שבחקלאות, לא יעזור לאף אחד, אין אף אחד שהוא לא יכול להיות בלי תכנון. אין מציאות שהביצים לא יהיו בתכנון, שהפטם לא יהיה בתכנון, מכיוון שברגע שאתה לא עושה תכנון בענף, יש עודפים. בפטם נבנו סככות בדרום של המשחטות שהן לא חקלאים. הן בנו סככות. מי שרואה את הרכבות שם, לא מאמין לסדרי הגודל. מדובר כאן בתוספת של עוד 30-40 אחוזים במסה שאפשר לקלוט אותה במשק. זאת אומרת, אם המשק יכול לקלוט ארבעה מיליון טון פטם, היום מגדלים חמישה מיליון טון ומעלה וכולם נשארים עם העופות בפנים והמצב הזה מכביד ומכביד. הענף הזה, אף אחד לא נוגע בו.

אני נותן כאן אולטימטום ואני אומר לכם שאני נותן אותו. תוך שבועיים אני מעביר את הצעת החוק שלי כאן והיא תעבור. אני אומר לכם שהיא תעבור. אני אביא את הוויסות בענף. לא יכול להיות שהענף הזה ימשיך. חד וחלק.

עוד דבר אחד שהוא לא פחות חשוב. במשך 15 שנים אנחנו מדברים על רפורמה בלול. הגענו למצב שהאוצר שם את הכסף. כולם שמים את הכסף ומי תוקע את זה כרגע? משרד החקלאות.

מה?

אתם תוקעים את זה אדוני.

מה?

אתם תוקעים את זה.

אני מודיע שאנחנו נחתום על זה.

אתם תחתמו. קדימה.

באמת הגיע הזמן.

אתם שמעתם כולכם. אל תתלה את זה בוועדת המכסות.

השאלה על מה תחתמו. אדוני השר, השאלה על מה תחתמו.

חברים, 15 שנים כאן נלחמים על הרפורמה. כל הזמן אמרו שיש כסף אבל יש כסף. האוצר בא ושם 350 מיליון שקלים ועוד 100 מיליון שקלים לתשתיות. לכו קדימה. למה לתקוע את זה? אתה יודע שיש חקלאים שרוצים לתקוע את זה והלכו נגדי כל השנים. אני חטפתי כאן את כל האבנים הכי גדולות.

משרד החקלאות לא תוקע. מי שתוקע כרגע זה מספר חקלאים, זה נכון, שיש להם כוח.

אין להם כוח. אין להם כוח היום. אדוני, אין להם כוח.

אני לא מתווכח.

הוא אומר שהוא חותם.

בבקשה, תחתום.

ככל שאני אגיד שאני חותם, יצעקו יותר.

לא. הכול בסדר.

אדוני השר, מה שחשוב כאן זאת בריאות הציבור וזה צריך להיעשות.

הרפורמה היא רפורמה סגורה.

באמת צריך להתחיל להריץ אותה.

הדבר האחרון. רבותיי, הנושא של מחיר המטרה בחלב חייב להיגמר. אי אפשר למשוך את זה דקה אחת יותר. גם כאן יש חקלאים קטנים שלא עומדים. בדרך כלל אלה המושבניקים שמתרסקים אחד אחרי השני.

גם את זה ננסה לגמור. השר אמר לגבי הנושא הקודם שהוא חותם.

אדוני היושב ראש, יש לי שאלה אחת. אני פשוט צריכה ללכת לוועדה אחרת. אני העברתי כאן בשנה שעברה את כל הנושא של עיקור וסירוס כלבים משוטטים. אני חושבת שזה הגיע גם לבג"ץ וחבל שזה הגיע לבג"ץ. כמו שאנחנו עושים עם החתולים, צריך לעשות גם לגבי הרפורמה הזאת. תודה.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, חברי הכנסת. קודם כל, אני רוצה להודות לך היושב ראש גפני על המעורבות ועל הגיבוי. אני אדבר בקיצור בגלל מגבלת הזמן.

לגבי התקציב. קודם כל, צריך לברך על מה שנעשה. אבל בחוק עידוד השקעות הון הייתה התחייבות משר האוצר ושר החקלאות ועד בכלל שב-1 בינואר 2018 זה עובד אבל זה לא עובד.

ממשלה צריכה לכבד את ההחלטות שלה.

אתה יכול להסביר מה לא עובד?

אין חוק. החוק הזה הוא עכשיו תזכיר למרות שגפני ואני הנחנו אותו והוא מונח בוועדת שרים לחקיקה כבר חצי שנה. זה חוק שהוכן במשרד החקלאות. צריך לומר את האמת והיא שבחוק הזה יש הטבות מס ואין בו מינהלת השקעות. יש בו הטבות מס. לכן היה קשור למשה אשר שמזמן התחייב, ועכשיו הוא לא בתפקיד.

מכון וולקני והמחקר החקלאי. היו כאן דיונים, היו התחייבויות ולא מוטל בספק שהושת עליהם קיצוץ שהוא גדול וזה אומר איום על המחקר בישראל.

הדבר הנוסף – במגבלת הזמן, למרות שיש לי עוד נושאים - נושא הפשיעה החקלאית. אני לא שם אותו על האוצר למרות ששר האוצר התחייב גם בפני וגם בפני אחרים שהוא רוצה להיכנס לנושא הפשיעה החקלאית. אבל גם התקציב שאושר ל-2019 הוא לא מספיק. מדובר לפי מנכ"ל קרן נזקי טבע – ודורית סלינגר אומרת שרק הוא הכתובת – על 60 מיליון שקלים כדי לתת את הפוליסות ובכל מקרה התקציב הוא לא מספיק, הוא גם חד פעמי והוא לא בבסיס. כלומר, הממשלה לא מתייחסת מספיק ברצינות לבעיית הפשיעה החקלאית.

לגבי המים. בקיצור. אני אומר לכם שזאת טעות וזה ניסיון של שרים להטיל את התקלה ואת המחדל רק על חמש שנות בצורת. יש כאן גם בעיות שאינן תלויות בנו. תמיד אמרתי שהחקלאים צריכים שני הסדרים, עם הקדוש ברוך הוא ועם פקידי האוצר ועם שניהם זה קשה. אבל בסופו של דבר עניין המים הוא לא רק חמש שנות בצורת אלא הוא ניהול כושל של משק המים. רק לא מזמן אמרו שאין מחסור ועודדו נטיעה,

אני רוצה לחזור לעניין. המחדל של משק המים הוא לא בעיית הבצורת שיכולה להימשך אלא ניהול כושל של משק המים בכלל והתפלה, כולל מים מושבים. תיקון 27 נכשל.

מה במים מושבים?

מקורות אומרת בדוח שפורסם שמדינת ישראל לא מנהלת נכון את המים המושבים.

אני אומר לכם שתיקון 27 נכשל כי לא הייתה כאן עבודת מטה. אף אחד לא מתייחס ברצינות לדברים האלה ולכן גם הממשלה הוציאה תחת ידה וגייסה את הכנסת לרוב מוחץ – היינו במיעוט – על תיקון 27.

אני רוצה לומר חד משמעית שהאוצר שולח דרג זוטר כמו תמיד, שלא יכול לקבל החלטות. בסופו של דבר לא יהיה קיצוץ בלי פיצוי. תקשיבי תמר, את מייצגת את השר עכשיו. לא יהיה קיצוץ בלי פיצוי ולא יהיה פיצוי של שקל על השלושה שקלים.

זה כבר מעשה עשוי. זה כבר נעשה בפועל.

אתה הממשלה. הקיצוץ פועל – נכון לאתמול, בדקתי – מ-1 במאי. מה-1 במאי יש קיצוץ של המים לפי גיורא שחם. משרד החקלאות צריך להחליט האם הוא עושה קיצוץ אחיד או דיפרנציאלי לפי גידולים ואזורים. אני אומר לך אדוני השר, אני בטוח שאתה מסכים אתי, שלא יתכן שיהיה קיצוץ מים בנחל עוז. לא יכול להיות. לא רק שהם לא יכולים לסבול את זה, הם גם נטעו באישור המדינה. עכשיו יקצצו בנחל עוז? מישהו מעלה על דעתו לקצץ ליד המנהרות? לא יכול להיות קיצוץ אחיד. למשרד החקלאות יש מחוזות, יש להם כוח אדם, חלקו את הקיצוץ לפי גידולים ואזורים.

אפשר קיצוץ מרצון אבל לפי דעתי הממשלה איחרה את המועד אבל אם יש קיצוץ מרצון, מי מתנגד? הקיצוץ הזה הוא גדול מהרצון של החקלאים בעיתוי הזה.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד בעניין של הקיצוץ. בכל זאת, אדוני היושב ראש אנחנו צריכים להבין את המשבר ובעיקר איך נערכים לשנים הבאות. לא יכולים לבוא לחקלאים עכשיו ולדבר על קיצוץ. צריך להגיד את זה הרבה זמן מראש. אדוני היושב ראש, לא יכול להיות שאין בתקציב המדינה תקציב לתשתיות במים. מדובר על השקעה במיליארדי שקלים. אומרים מומחים כ-11 מיליארד שקלים כדי לייצב את משק המים, כדי לבנות את מכוני ההתפלה, כדי לבנות את כושר ההולכה. אין לממשלה תכנית לאומית לחירום והשרים מסתתרים מאחורי שנות בצורת במקום לומר שהניהול לא תקין. גם רשות המים צריכה להסביר איך היא הגיעה למציאות הזאת.

משפט אחרון. אני אמרתי כבר לתמר שור שהיא המומחית בקיצוץ. אני אומר את זה בחיוב.

ברושי, למה צריך להעליב אנשים?

לא מעליב. אני אומר שהיא מומחית בקיצוץ. היא עושה את זה כל שנה. אני רוצה לומר לך שהאחריות על המים היא לא בידי החבורה של מועצת המים אלא לפי דעתי זאת החלטת ממשלה. לא יכולה להיות חבורה מקרית לא אחראית ולא מקצועית – לא תמי, מועצת המים - כאשר אפילו מנכ"ל החקלאות לא יושב שם אלא שולח מישהו אחר, שהיא מחליטה על משק המים. אין להם מעמד כזה, אין להם יכולת, אין להם סמכות וידע מקצועי להחליט על משק המים. איך אני יודע? הנה התוצאה. זאת התוצאה של המשבר של שנים של חוסר אחריות במועצת המים.

מנכ"ל משרד החקלאות יושב שם.

הוא לא יושב. הוא שולח נציג.

אני לא מסכים להשמצות שלך על אנשים באופן פרטי והם לא כאן. זה סגנון חדש.

תודה. חיים ילין. יש לי בקשה, הישיבה היא קצרה.

כבוד היושב ראש, אין ספק שיש לא מעט בעיות ועכשיו גם מתגלה שחלק מהבעיות הוא שלשרים אין עטים כדי לחתום ומתי לחתום, שזה עוד יותר מדאיג אותי כי זה לא עניין של מדיניות אלא מתגלה כאן משהו שלדעתי הוא עצוב מאוד.

אני רוצה לומר איזשהו משפט שאולי מסכם פחות או יותר את הדיון היום. אני אומר לך אורי, ואני אומר לך גפני וגם לבצלאל כי אתם אנשי ספר ותורה. נוח בנה את התיבה לפני המבול כי אם לא, לא היינו יכולים לספר את הסיפור. למה אני אומר את זה? כי רשות המים וכל מי שיושב כאן – ואני לוקח גם אחריות עלי – בכלל לא השכילו לחשוב במושגים שלא יהיה מבול אלא יהיה ההפך ואנחנו לא התכוננו לזה. האסון שלנו, ואני אומר לכם, במדינת ישראל, אלה השנים 1990-1991. זה אסון. מעל 1,000 מילימטר, פתחנו את סכר דגניה ובגלל השנה הגשומה הזאת, את כל ההתפלה דחינו ב-20 שנים. בואו נגיד את האמת. למה? ככה. כי זה פתר לנו את כל הבעיות. זה לא נכון לחשוב חשיבה כזאת.

בואו ניקח עכשיו את המתקן בצפון, של הגליל. למה לא עושים אותו? בגלל שיש מלחמה על המיקום אבל יש מיקום מוסכם עכשיו. אני רוצה אורי שאתה תוביל את זה. יש מיקום בעכו מוסכם. מי מטרפד אותו? משרד הבריאות. למה? כי במקום לשאוב מים מקילומטר, שם המים לא בסדר להתפלה, צריך לבנות את הצינור שניים וחצי קילומטרים. עלות של קילומטר – 70 מיליון שקלים. על 100 מיליון שקלים רבים כאן חמש שנים, על המיקום.

אתה לא יכול להגיד שזה מושקע ואחר כך לומר שמשרד הבריאות לא מסכים. זאת המציאות. הוא לא מסכים.

לי כבר נמאס כל הזמן לדבר ולדבר כי כנראה כאן משלמים לנו משכורת לפי מילים ולא לפי עשייה אותה אני רגיל לעשות. אני אומר לכם את הדברים כמו שהם. 100 מיליון שקלים על צינור התפלת מים, היינו היום עם עוד מיליארד קוב מים במדינת ישראל. איך זה נשמע לכם? למה? כי זה 200 מיליון כפול חמש שנים אבל אף אחד לא עושה את החשבון הזה. אף אחד לא נותן את הדין. אין ועדות חקירה לנושא הזה ובינתיים מה שקורה זה שהחקלאים סובלים והמשק סובל. עכשיו הולכים לקצץ מים ולבקש מכל המדינה לקצץ במים. מי הולך להיפגע? קו השפדן. ברגע שכולכם מתקלחים פחות והולכים פחות לשירותים לפי הבקשה של רשות המים, כמות המים שיורדת עכשיו לאקוויפר ומגיעה לשפדן יורדת. כל תושבי עוטף עזה שחיי מהשפדן מול רצועת עזה, הולכים להיפגע.

אם עושים קיצוץ במים, אני רוצה להציע הצעה פרקטית. אנחנו יודעים, אסף יודע וכל משרד החקלאות יודע, שאתה לא חייב תמיד להשתמש ברמה של שפדן או ברמה של מים שפירים להשקות. אתה יכול גם במים שניונים וגם במים שלישונים. מדינת ישראל יודעת לתת את המים האלה.

משרד החקלאות מסכים. משרד הבריאות מסכים?

רגע. תאפשר לי. כן. אם זאת מערכת סגורה, מאפשר. עובדה. בהתחלה מהשפדן היה אסור להשקות ירקות ורק כאשר אנחנו לקחנו את הנגב והתחלנו להשקות וראו שהירקות יופי של דבר ומשרד הבריאות הסכים.

מה אתה מציע?

אני מציע שבגלל שבמדינת ישראל, לצורכי חקלאות, אין חוסר במים - יש כשל ניהולי ואין חוסר במים, יש מטעים שיכולים לקחת מים בטיפול שניוני - אפשר להוביל בצינור, ועכשיו עושים את זה, בטיפול שניוני ישירות למטעים. אפשר להוביל את המים האלה שהם הרבה יותר זולים ישירות למטעים ועל ידי זה לא יצטרכו לעשות קיצוץ במים. האמן לי, תחשבו על זה ופתרנו את הבעיה של כל מדינת ישראל ושל החקלאות.

איתן, אני אבקש שאתם תובילו את העניין הזה.

אנחנו מובילים אותו בוועדת הכלכלה. אני כבר לא יודע באיזו ועדה להוביל ומה לא להוביל.

התכוונתי להוביל במשאית. איך הכנסת את ועדת הכלכלה?

יש שישה דיונים.

טוב שאתה מאפשר לי להשלים את המשפט. איתן, תקשיב, אני אומר את זה לכל אלה שהנושא יקר לליבם ועוסקים בעניין הזה כל הזמן. אני מבקש שתובילו נייר ובנייר הזה נתחיל דיון ממושך עם משרד החקלאות ועם משרד האוצר בכל הנושאים האלה.

בנושא המים.

כן. כמובן. אפילו הנושא שחיים מעלה. יכול להיות שאנחנו נגיע למסקנה שאנחנו מנהלים עלזה דיון ומשרד הבריאות מתנגד. יכול להיות. יכול להיות שלא. יש דברים שאמר אותם גם יצחק וקנין, גם על החלב, שלא נרפה מהם. זה יהיה תהליך ואת התהליך הזה ננהל במשך כל השנה.

לגבי החלב יש את הסכם לוקר. אם אין הסכם, הכול הולך. יש מתווה לוקר שהסתיים. אם אין לנו הסכם אחר, שטראוס קונה את כל החלב ואף אחד לא יוכל לעצור אותו.

הצעתי מה שלא הצעתי בשום דיון אחר.

הם יקבעו את מחיר החלב ולא אתה ולא אני.

חיים, זה לא מדויק.

אתה יודע בדיוק את המלחמה.

תודה. אורי מקלב ואחריו מוסי רז.

תודה רבה אדוני היושב ראש. חבריי חברי הכנסת. אני דווקא רוצה להעלות את הנושא של הקיצוץ הדרמטי במכון וולקני. לפני שלושה חודשים התקיים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה ובו הוצף הקיצוץ הדרמטי בתקציב המחקר של מכון וולקני. המשמעות של הקיצוץ הזה, זה אמנם קיצוץ של 25 אחוזים מתוך התקציב הכולל, אבל בתקציב הפעולות, מעבר לתקציב הקשיח שיש לאגף המחקר שלה, הפירוש הוא שכמעט ואין תקציב למחקר. ההשלכות הן ברורות לגבי מה שיקרה עם תקציב המחקר. לצערי משרד החקלאות לא הגיע וגם לא הציג בוועדת המדע והטכנולוגיה את ההסבר שלו לקיצוץ, איך הוא רואה שאפשר להמשיך במחקר.

רק תיקון עובדתי. הגברת סיון הייתה אצלך בוועדה. מכאן ואילך, תמשיך לומר מה אתה חושב. אנחנו מכבדים כל ועדה ומגיעים לישיבות.

דיברנו ברמת מנכ"ל. גם לא היו תשובות.

היא באה במיוחד, עולה לירושלים ואומרים שהיא לא הייתה.

אדוני השר, השאלה היא לא הנוכחות אלא האם ניתנו תשובות.

התיקון של השר הוא שסיון הייתה בישיבה של ועדת המדע.

וגם הסבירה.

אבל לא היו לה תשובות.

למה? כי את לא מקבלת אותן? אתם מזמינים, שולחים את התקציבנית של המשרד, היא מדברת, היא עונה ואז אתם אומרים שלא היו תשובות.

השר הבהיר את העניין הזה. זה לא הנושא שאתה עכשיו מעלה. בבקשה, אני משבח את זה שהיא הייתה בוועדה. בסדר גמור. לגופו של עניין מכון וולקני בצרות.

זאת המשמעות הברורה. ניסיון להידבר עם משרד החקלאות - - -

זה לא נכון?

לא.

אני כבר אומר מראש שיש בדבר שתי תשובות שנאמרו. דבר ראשון נאמר שכבר הרבה זמן לא היו קיצוצים, כמה שנים לא היו קיצוצים. על אף שהיו קיצוצים במשרד החקלאות, זה לא פגע ולא קיצצו במכון וולקני. עכשיו עושים קיצוץ רטרואקטיבי על התקציבים שהיו בעבר ולא קיצצו. כולם חושבים שזאת לא תשובה למכון מחקר, שנמצא באמת בקדמת המחקר ואין לו אלטרנטיבה לדברים אחרים. כולם אומרים שיש חשיבות למחקר הזה. עוד יאמרו שיש גידול בתקציב המדען הראשי של משרד החקלאות שוודאי וודאי מכון וולקני יהיה שותף בכיר והוא יזכה בחלק מהמכרזים שיצאו. גם אם יצאו, התקורה שלהם היא מאוד קטנה וזה לא מה שיוסיף. זה יוסיף עוד 2.5 מיליון שקלים. המשמעות היא ש-71 מיליון שקלים בתקציב, מתוך זה אולי יישארו להם 17 מיליון שקלים. כולנו יודעים שאי אפשר להמשיך בדבר כזה.

אני רוצה לומר לך דבר אחד. אמרת שמישהו נשלח לוועדה. יש הרגשה שיש איזו התעמרות וניכו למכון וולקני בגלל ההתנגדות שלהם להעברה לצפון. יכול להיות שיש ויכוח בעניין הזה, זכותם להגיש עתירות, זכותם להיאבק בעניין הזה, אבל למה צריך לפגוע בתקציב המחקר?

לחלוטין אין קשר בין שני הדברים. ההרגשה שלך היא סובייקטיבית ואין לה על מה לסמוך.

הבעיה היא לא שלי. זו בעיה של אחרים.

כל מי שחושב כמוך ועושה קשר בין שני הדברים, איננו מכיר את העובדות ואיננו מפרש שנכון את הדברים. אני מצטער על כך.

אני לא רוצה את הדיאלוג הזה.

אני סיימתי.

תודה. גם אני קיבלתי מידע כזה. זאת הבמה לומר שזה לא נכון.

אדוני היושב ראש, אני חושב שנצטרך לקיים עוד דיון.

נכון. אני כבר רואה את זה.

ממש בקצרה שלוש נקודות כי אני גם רוצה מאוד לשמוע את הדברים.

לפי דעתי זאת הייתה טעות לקיים את הדיון ביום רביעי, אבל נקיים עוד ישיבה.

צריך לשמוע תשובות.

האמת היא שהשר ביקש להופיע השבוע. חשבנו בשבוע הבא אבל הוא ביקש להופיע ואני משבח אותו על כך והוא יכול היה להופיע ביום רביעי. אנחנו נמשיך את הדיון הזה. לא נעצור אותו.

אני לא אגזול זמן רב אלא ממש טלגרפית שלושה נושאים קצרים, בעיקר שתי שאלות והערה אחת.

אפשר להמשיך מחר את הדיון כך שיהיה רצף.

לא. אני רוצה שכולם יהיו. אפשר גם במוצאי שבת.

אני מוכן.

אנחנו נתאם.

יש כאן נייר של תנו לחיות לחיות. אני רוצה לשאול לגבי התקן של מנהל אגף רווחת בעלי חיים, למה לא אויש ומה קורה עם זה. שנית, לגבי הנושא של התוספת – שאלה שכבר נשאלה – למניעת התרבות כלבים משוטטים. אם אפשר לקבל על זה הסבר כלשהו.

שאלה שנייה שאני רוצה לשאול. ה-141 מיליון שקלים של המפונים, זה סכום שנובע מהחלטת בית משפט?

הדבר האחרון שאני רוצה לומר הוא בעניין המים ואומר ממש משפט כי אמרו כאן ועוד ייאמרו דברים. ברור שמשק המים לא נוהל נכון. אני חושב שכל אחד רואה את זה. לא חשוב כרגע מי ומה. החקלאים צריכים פיצוי על הדבר הזה ולדעתי גם זה ברור ומוסכם כאן על כולם. מה שאני רוצה זה להעיר הערה אחת. הסכמתי עם כל מה שנאמר כאן אבל בניגוד לדברים שנאמרו קודם אני לא חושב שזה נכון לזלזל בהמלצות לחיסכון במשאב כלשהו, יהיה מים או כל דבר אחר. צריך לחסוך ואני אומר לחיים שאתה קצת הזכרת לי – ואני מבין, אתה צודק מהיכן זה בא – את התחרות של בתי הספר על מחזור בקבוקים, כשהם הולכים לקנות עוד בקבוקים כדי שיהיה להם יותר מה למחזר. צריך לחסוך במשאבים. נקודה. גם אם זה פוגע במים מושבים וגם אם זה פוגע בשפדן. אני אומר את האמירה הזאת כי אני חושב שהייתה מוזיקה לא נכונה.

יש מועמד למשרת מנהל רווחת חיים ואנחנו מאוד בעד זה. יש לנו בעיות עם הנציבות. הם ביקשו בירורים. הפרטים לא משנים, אלה דברים אישיים. לכן נעצרנו בזה. לצערי בנציבות עוברת שנה עד שממנים מישהו.

זה יותר משנה. זה מ-2015.

אנחנו מאוד רוצים את זה.

לגבי התקציב למפונים, זה לפי החלטות הוועדות המיוחדות שאישרו לפלוני אלמוני.

הבנתי, אבל אלה פיצויים ישירים? זאת העתקת ישוב?

לא. אלה לא ישובים. גמרנו עם העתקות ישובים. אלה פיצויים אישיים או של מפעלים.

לאו דווקא חקלאות.

נכון.

הוא אמר. השר אמר שיש כמה נושאים שנמצאים במשרד החקלאות והם לא קשורים לחקלאות.

אני לא אחזור על דברים שנאמרו אבל יש המון בעיות בחקלאות ורובן הועלו כאן. יש שתי בעיות מרכזיות, האחת, נושא המים, והשנייה, הגניבות החקלאיות. אלה שתי הבעיות המרכזיות והעכשוויות.

לגבי המים, הוזכר כאן שהיה דיון בוועדת הכלכלה בנושא המים. מה שמאוד הטריד אותי בדברי השר, הוא אמר שנעזוב לרגע את התכנון לטווח ארוך – אני לא מצטט בדיוק – ובואו נדבר על כאן ועכשיו. אין ספק שלחקלאי שצריך לקום מחר בבוקר וללכת למכולת, כאן ועכשיו הוא קריטי כי אחרת הוא לא יקום ביום למחרת אבל הנושא של תכנון ארוך טווח, ודיברו כאן לפני על כשל מתמשך של הרבה מאוד שנים, עצם זה שקוראים לשנים שנה חמישית של שנת בצורת, אני לא בטוח כבר שהמילה שנת בצורת היא נכונה. אני לא מומחה לאקלים, יש גדולים ממני, אבל יש שינויים מאוד גדולים ויתכן שזאת המציאות שעכשיו תהיה הרבה מאוד שנים.
לכן נשאלת השאלה, בשנים האחרונות לא נעשה שום דבר – לא שלא נעשה שום דבר אבל בפועל לא נעשו מהלכים כאלה או אחרים – להגדיל את מאגר המים של מדינת ישראל, בוודאי מאגרי המים המותפלים, ויש כל מיני תכניות. חייבים לחשוב גם על שלוש, ארבע וחמש שנים קדימה.

הפיצוי לחקלאים תמורת היעדר מים. הלא בסוף אנחנו לא רוצים שהחקלאים ישבו בבית, יקבלו כסף ולא תהיה חקלאות. אנחנו רוצים שתהיה חקלאות. צריך לוודא בין היתר שהפיצוי הזה נועד להשקעה של החקלאים בגידולים שמתאימים למשק מים יותר רדוד. זה דבר מאוד חשוב, אדוני השר. אני לא יודע אם זה נלקח בחשבון. אפילו אם צריך לתת, זה לא פיצוי אלא השקעה מוגברת לחקלאים, שמי שצריך באמת יוכל לשנות את אופי הגידולים שלו.

נקודה שנייה בנושא הגניבות. קראתי מה כתוב כאן. בסופו של דבר המתווה שאתם מדברים עליו, העלות הכוללת שלו היא 20 מיליון שקלים בשנה.

לא. יותר. עכשיו זה 20 מיליון שקלים אבל יש תוספת. פוליסה נוספת.

גם אם השלב הראשון אלה הם 20 מיליון שקלים, למה לא לעשות את זה אתמול?

אתה צודק.

גם אם זה כפול.

השלב הראשון הוא 20 מיליון שקלים שהבטיחו שיקדימו. השלב השני הוא 20 מיליון שקלים שעוד לא דיברו אתנו עליהם. השלב השלישי הוא שזה יהיה בבסיס התקציב.

מסכים, אבל אפשר לומר שהחקלאות בוערת תרתי משמע בעניין הזה וזאת ממש עזרה ראשונה. אדוני היושב, זה בידיים שלך.

הזכרתי כאן לחבר הכנסת ילין שבחורף 1990-1991 כאשר פתחו את הסכר של דגניה, אבא לשי זכרונו לברכה היה יושב ראש מקורות. בהנחה שאי אפשר להחזיר אותו ואת מזלו מהשנים האלה, צריך להכיר בזה שישראל היא מדינה מדברית.

אני לא בטוח בהגדרה שישראל היא מדינה מדברית.

כאן אני רוצה לחבר את זה. אם אני הייתי בדיון בוועדת המדע אצל חבר הכנסת מקלב, אני אומר לך אדוני השר שיכול להיות שפקידה כזו או אחרת הייתה, ואני מכבד אותה, אבל תשובות ממשרד החקלאות לקיצוץ של 22 אחוזים בתקציב של מכון וולקני לא היו. אני מחבר את שני הדברים לדבר אחד שמבחינתי הוא המסר העיקרי. אסור להתייחס לחקלאות כאילו זה גוועלד. אסור להתייחס לחקלאות כאילו זה איזה שריד היסטורי שאנחנו צריכים לשמר. צריך להתייחס לחקלאות כאל מרכז צמיחה ותעסוקה במשק שיש לנו בו דלתא שיכולה להיות דלתא אדירה קדימה. ולכן למרות שישראל היא מדינה מדברית, את המים צריך לשים בחקלאות, ואם לקצץ אותם – לקצץ אותם ממקום אחר. את המדע שמחזיק את החקלאות, להבנתי יש במכון וולקני פטנטים מדעיים שהיה מי שהעריך אותם במיליארד שקלים ואפילו יותר מזה.

הרבה יותר.

מצוין. בעולם שבו איך נותנים אוכל לעולם הזה, זאת הולך להיות אחד הנושאים הכי גדולים של המאה ה-21 ובזה אנחנו צריכים להשקיע.

זה מביא אותי לנקודה האחרונה. מים, כמו כל דבר אחר בחקלאות, חייבים לתכנן. אם הסיפור הוא שאמרו לאנשים שבגלל שיש מים ויצרו תחושה שיש מים ואנשים במסגרת תכנון נטעו מטעים, למטעים האלה צריכים לתת מים מפני שאחרת המסר לחקלאים הוא שכל התכנון הזה לא שווה כלום וברגע שיהיה קיצוץ, הם יצטרכו להוריד את זה. את כל זה צריך לשנות.

אני רוצה לומר לכם שעשינו את זה בהטבות המס הכלליות. הממשלה הייתה צריכה לעשות ולא עשתה. את תכנון המים הממשלה הייתה צריכה לעשות ולא עשתה. בסופם של הדיונים האלה, אנחנו נעשה עוד דיון עם השר, נתאם אתו זמן, נצטרך אנחנו כאן להקים תכנון לגבי המים.

אדוני היושב ראש, אני מקווה שאתה תיתן הזדמנות לרשות המים להגיב על כל הדברים שנאמרו כאן.

בסדר.

בנושא המים יש עוד שר אחד שצריך להיות כאן.

דובי אמיתי. בקצרה.

האמת היא שאני יושב כאן - - -

לא פילוסופיה כי אני צריך לתת לעוד אנשים לדבר.

לא פילוסופיה. אני רק שואל את עצמי מה אני עושה כשאני יוצא מסוף הדיון הזה. ב-2009 היה את המשבר במים. ב-2013 ישבנו כאן והתקיים כמעט אותו דיון על המים. יש שני נושאים שבוערים כרגע והם תחת הרגליים שלנו ואתם לא יכולים לתת לזה להמשיך.

מה הם שני הנושאים?

האחד הוא המים. יש כאן קיצוץ וכנראה יש גם אי הבנה, ותכף נשמע את רשות המים, במישור העובדתי. לגליל ולגולן יש קיצוץ של 36 אחוזים. לא עשרה אחוזים, לא 11 אחוזים, לא 15 אחוזים אלא 36 אחוזים במונחי 2015. מצד אחד השקענו ברמת הגולן בהגדלת נחלות, בתוספת נחלות, ועכשיו אנחנו אומרים להם שאין להם מים ואנחנו אומרים אותו דבר בגליל. אנחנו עכשיו אומרים להם שאין להם מים והם עומדים בבית ומחכים לראות מה קורה.

במערכת הארצית קיצצו 30 מיליון. הגליל והגולן זה אזור מנותק, אין לו חלופה אחרת. הפתרון היחידי כרגע – וזה בדקה ה-91 – למצוא סעיף תקציבי בשביל לעשות את אותו ויתור מרצון עליו דיבר השר.

הדבר השני, הנושא של הפשיעה החקלאית. עובדים עלינו בעיניים. במלים פשוטות, מערבבים אותנו. מורחים את השר. אתה שמעת ממנו מה שאני לא שמעתי עד היום שהוא מצהיר כאן שהוא מוכן לחתום. הוא מוכן לחתום על המסקנות של ועדת המחירים כי הוא רוצה ללכת לקראת המחלבות ולקראת התעשייה.

כדי לכבד את ההסכם.

אני אומר לך אדוני היושב ראש, כמו שאתה עשית ואף אחד לא ייקח את זה ממך ומהצוות שלך, מטמיר ושגית, לגבי מס מעסיקים כי לך יש יד ורגל בעניין הזה. כשאתה רוצה, ואני מציע לך, שמעתי את הסיפור של הגרעינים, גרעיני ההתיישבות.

מה העסק שלך בזה? זה לא חקלאי.

אתם מדברים על זה. הגרעינים האלו בעיני, גרעיני ההתיישבות, אני פוגש אותם בצבא ואני יודע מה הערך שלהם. אני רק מבקש ממך דבר אחד, תגמרו ביניכם את הכול.

בעזרת השם נגמור. נחלק, משרד החינוך ייתן לנו ומשרד החקלאות ייתן לכם. למה הכול לקחת?

תגמרו מה שאתם צריכים לגמור אבל אני רוצה לומר דבר אחד.

אל תעלה את זה. אין לנו זמן. אתה עושה טעות. הנושא הוא חקלאות. אני מעדיף שכל הדיון עכשיו יהיה על הגרעינים המשימתיים אבל אנחנו מקיימים דיון על החקלאות. הדיון על הגרעינים יהיה במקום אחר.

אני רוצה עוד משפט אחד לומר על חוק עידוד השקעות. נאמרו כאן דברים שהם לא מדויקים. החוק הולך לעלות עכשיו הרבה מאוד בעזרתך. חוק עידוד השקעות הון.

בסדר. אני הולך לדבר עם צביקה כהן. אנחנו הולכים ביחד.

נאמרו כאן דברים שהם לא נכונים.

יש את החוק הממשלתי ויש את החוק של הוועדה.

צריך לדאוג שהחוק הזה יעבור.

אני אהיה קצרה. זה דיון שהוא ארוך, גם על התקציב, גם על המים ואני אומר כמה מלים. קודם כל, נתחיל במים. הרי יש כאן שאלה של כסף, של פיצוי לחקלאים. צריך לשים את זה על השולחן. אני שאלתי את השר בדיון קודם שהיה בנושא בוועדת הכלכלה האם יש הכרזה על בצורת חקלאית. אין הכרזה כזאת. יש מצד אחד הכרזה על בצורת הידרולוגית אבל אין הכרזה על בצורת חקלאית.

מה זה בצורת הידרולוגית?

השירות ההידרולוגי הכריז שהשנה היא שנת בצורת. נכון? רשות המים הכריזה שהשנה היא שנת בצורת. יש הכרזה כזאת. עד כמה שנאי יודעת, יש הכרה.

אין מצב חוקי.

אני יודעת שיש מושג כזה. רשות המים נוקטת בכל האמצעים שיש ברשותה וקוראת סוף סוף לעם ישראל לחסוך במים. היו צריכים מזמן לקרוא לזה, כבר שנה חמישית של בצורת, אבל לחקלאים אין הכרזה על בצורת, אז אין פיצוי.

אני רוצה להגיד לך אדוני היושב ראש שזה העניין. זאת הוועדה. אנחנו צריכים לדאוג. יש מים ויש כסף. החקלאים צריכים לקבל את הפיצוי אם הם לא מקבלים את המים. נקודה. חד וחלק. זה המקום של הוועדה.

אני מסכים אתך לגמרי.

שאלות לשר בנוגע לתקציב. אפשר לשאול אותו רק שאלות מאוד קצרות?

לא. אין זמן לשאלות. אנחנו נמשיך את הדיון.

כי יש לי שאלות על תקציב של סיוע בצער בעלי חיים. תודה.

כאן מדברים על הקצבת מים ואני חושב שהמים זה דבר חיוני וחשוב לחקלאים אבל חשוב גם לאנשים לשתות. יש אנשים, אדוני היושב ראש, בנגב שלא שותים מים וצריכים ללכת למכלית שנמצאת במרחק של שבע-שמונה קילומטרים. דיברנו פעם בוועדה שלך בעניין של המים.

אדוני שר, בביצוע של תקציב משרד החקלאות בנושא הבדואים, ארבעה אחוזים מהביצוע מול תקציב 2017. ארבעה אחוזים לבדואים שזה 85 מיליון שקלים. רציתי לשאול כמה שאלות, גם שאלה וגם אמירה. נושא הפרוצלה אדוני השר, הוקצב משנת 2014 ל-2019, האם התכנית הזאת ממשיכה?

כן.

התקציב בסך 10 מיליון שקלים קיים אבל התכנית נעצרה.

אני אענה. אני יודע.

אדוני השר, היכן התכניות שלך בכל התקציב הזה לחקלאות של המגזר הבדואי? זה לא קיים. העניין של פיתוח הכפר, נגיד תיירות פנימית. עסקים קטנים – לא קיים בתכנית.

לא. אל תגיד. תשאל. אל תגיד. אני אענה לך. אם אתה רוצה להגיד, תגיד.

אני שואל ואני מצפה לתשובה. היכן התכנית שלך לגבי אבוקדו שאתה הולך לטעת מיליון דונם על ידי הסינים?

עברנו נושא.

היושב ראש אמר לי לקצר ולכן אני מקצר עד כמה שניתן. האם בשנת בצורת, אם הכריזו על שנת בצורת או לא הכריזו, החקלאים הבדואים מקבלים פיצוי? מה עם תמיכות לחקלאים?

כמה דברים בקצרה.

בקצרה, זה בקצרה. אנחנו נמשיך את הדיון.

יש כאן דבר אחד שהוא מדהים בעיני. מדהים בכל קנה מידה ובכל רמה ובכל היבט שמסתכלים עליו. המדהים הוא לא שבוצע השנה 11 אחוזים קיצוץ לחקלאים במערכת הארצית מהמקסימום שהם לקחו בשנת 2015 ל-2016.

אבל אנחנו יודעים שזה לא נכון. ה-292 נהיה 310 וחברי הכנסת דיברו על 440, על תכניות פיתוח שהחקלאים בנו עליהן.

המדהים הוא שהדבר הזה קורה רק עכשיו, אחרי שנה חמישית של בצורת ברציפות. אף אחד לא היה כאן אחרי ארבע שנים, אחרי שלוש שנים ואחרי שנתיים. לשבת כאן מסביב לשולחן הזה ולהגיד ששום דבר לא השתנה מאז המקום בו היינו לפני עשור, זה מצב שהוא כל כך שגוי שקשה לתאר אותו. אנחנו נמצאים היום במצב של 600 מיליון קוב התפלה ויותר מזה ממה שלקחנו השנה.

אף אחד לא אמר שבעשור האחרון לא נעשה דבר.

לא. אני לא מסכים. גברת שור, את לא מנהלת דיאלוג עם חברי הכנסת, עם כל הכבוד.

אני אסביר למה הדבר הזה חשוב.

את אומרת שהכול בסדר.

אני לא אומרת שהכול בסדר. אני אומרת שמזג האוויר מטורף. פשוט מטורף. אף תחזית של אף איש מקצוע לפני עשור מהיום לא דיבר על רצף שנות הבצורת שקיימות עכשיו.

בסדר. דבריך מצוינים. הכול בסדר. החטא הקדמון הוא שהוצאנו את זה מהפיקוח שלנו והעברנו את זה אליכם.

יפה.

אתם לא צריכים לצחוק כי המחנה הציוני עשה את זה. אני הייתי נגד.

אדוני היושב ראש, יש כאן סיבה.

זה בסדר. הפוליטיקאים הם חסרי אחריות. אבו, תגיד מילה.

רגע. אני רוצה לומר.

לא. בישיבה הבאה. אני הבנתי. מזג האוויר אשם.

ראשית, הסכמתי עם המשפט האחרון שלך אבל לעצם העניין.

היחידים האחראים שנמצאים במערכת השלטונית במדינת ישראל היום, זאת הוועדה הזאת.

זה המשפט הבא שלי. אני אומר כאן משפט באחריות. אפשר לחסוך בין 20 ל-30 מיליון קוב עכשיו אם יהיה קיצוץ מרצון. לא שלושה שקלים אלא 2.99 גם בסדר. זה אפשר תוך חודש.

אתה צריך לומר שאנחנו לא רוצים קיצוץ מים אלא אנחנו רוצים מים. לא רוצים פיצויים.

אם יש מישהו שאני לא שולט עליו, זה חיים ילין. אתה בא אלי עם חוק לגבי עוטף עזה שצריך להאריך בשנתיים ואני מיד עושה את זה.

גם מזג האוויר בעוטף עם העפיפונים והשריפות, אף אחד לא צפה אותו.

אני לא רוצה להיכנס לדיון עכשיו. חבר הכנסת מקלב, לגבי מכון וולקני, צודק. מוכרחים להבין שמחקר תיאורטי ויישומי לא יפתח, כל זמן שהיישומי יבוא על התיאורטי. מי כמוכם בחורי הישיבות יודע את החשיבות של לימוד לשמו ומה זה מביא למדע.

תודה. אדוני השר, בבקשה. דב וג'בארין, אם יהיה זמן תדברו אחרי השר, ואם לא, אתם הראשונים שתדברו בישיבה הבאה.

אני אעשה את זה בקצרה. אני רק רוצה לבקש. אם מישהו ירצה לשלוח אלינו את ההערות והשאלות, בבקשה.

לא.

סליחה. לא אמרתי כלום.

אל תיכנס לתחום שלי. אני הצעתי ואני אעשה את זה. אני רוצה להכין נייר. אנחנו נקבע ישיבה עם השר, אנחנו נקבע ישיבה עם שר האוצר. המים והחקלאות לא ירדו מסדר היום.

אני מבקש להתחיל עם נושא הפשיעה והטרור החקלאי. אין לנו שום כוונה לוותר בעניין הזה כהוא זה. זה נכון שזה לוקח זמן וכשיש שריפה, ההודעות האלה לא מנחמות אף אחד אבל אפשר לבדוק את זה במעשים. אנחנו הרי אנשי מעשה. תבדקו את זה במעשים. אני אומר את זה גם לגבי השר ארדן וגם לגבי שרת המשפטים. אני אומר גם לגבי משרד החקלאות ככל שיש לו כלים לזה. מישהו מצפה שנפעיל כיבוי אש או את משטרה, הוא כמובן טועה. אנחנו באפס סבלנות לעניין הזה ואנחנו עושים את כל המאמצים ומוכנים לשמוע כל אחד שיביא עצה מעשית ויאמר מה הוא מציע לעשות. אנחנו שומעים ועושים.

אני רוצה לומר שיש מה שנקרא ועדת השמונה, ועדה משותפת לרשות המים, משרד האוצר, משרד החקלאות והתאחדות חקלאי ישראל שהרחיבה מאוד את האפשרות לשימושים במה שנקרא הסכם המים. זה הסכם שניתן לחקלאים כאשר בעקבות הקיצוץ יש להם פיצוי. הוא היה לדברים מאוד מסוימים, יחסית מעטים, והרחבנו אותו מאוד. נשאר רק שהאוצר יחתום. כל השאר חתמו ויש הסכמה על זה. אני מקווה שזה יצא לפועל. יש בקרן סדר גודל של כ-180-200 מיליון שקלים. זה צבוע לכל חקלאי וחקלאי. זה לא כסף פנוי כאן למשהו, אם מישהו מתכנן לעשות משהו אלא זה פלוני במושב אלמוני, הוא יודע כמה מגיע לו והוא יכול להשתמש. אנחנו נביא לכם את הנייר.

דבר נוסף שאנחנו מתקדמים בו. אני חתמתי על מה שנקרא ועדת ערן ניצן. שימוש מיטבי בקרקע. קרי, להפוך קרקעות זמניות משלוש שנים הסכם ל-24 שנים. לא אכנס לפרטים.

הסכם מטעים.

לא. לא הסכם מטעים. 15 זה מטעים.

21. שלש כפול שבע.

תודה. זה שינוי מהותי בהתנהלות של הקרקע של החקלאים לאדמות הזמניות. זה נותן אפשרות להשקיע השקעות ארוכות טווח כמו מים, חשמל, בתי אריזה, כל הדברים. הדבר הזה נעשה בשיתוף פעולה בין האוצר, רמ"י, משרד המשפטים ואנחנו. אני חותם על זה היום ומעביר את זה לשר האוצר לחתימה. אני חושב שזה ייתן פתח משמעותי ביותר לחקלאות. נכון, זאת לא תשובה למה שקרה הלילה או מחר, מדברים על טווחים ארוכים ובינוניים. זה מסוג הדברים של ראייה ארוכת טווח שמשנה מציאות.

שאלה קטנה. אתה הולך על חלוקת הקיצוץ דיפרנציאלי או אחיד? כי זה קורה כל יום עכשיו.

אם יש דקה, אני אתייחס.

יש לך.

זה לא קורה. זה כבר קרה. זה מעשה עשוי ואין מה לדון עליו.

הקיצוץ קרה. רשות המים החליטה. ראשית, היא יכולה לחזור בה. שנית, אני לא מדבר בשם רשות המים. אני עונה לך. איך מחלקים את הקיצוץ, זה אצלנו ולא ברשות המים. נכון?

נכון אבל אתם עושים תקנות.

למה אתם צריכים לסבך מה שלא מסובך. אתם החלטת על הסכום, הרשות החליטה על הסכום, בסדר גמור. דרך אגב, אנחנו יושבים שם, כולל מנכ"לים. איתן שאל לגבי האיקס הזה שסוכם לקצץ, אך מחלקים אותו. אני בודק את הצעתך. אני לא רוצה לענות בשליפה. זה דבר עם משמעויות רוחביות שאתה מבין אותן היטב וזה בסדר. אני לא אצא נגד ההצעה אלא אני אומר לך שאני צריך זמן בדיקה, אני מעריך עשרה ימים.

אדוני השר, אתם מדברים על מעשה שכבר נעשה.

אז אנחנו מדברים. כאן מותר לדבר.

השר אמון על המים. ענה במליאת הכנסת שהקיצוץ לא יהיה אחיד והוא ישקול לבוא לקראת אזורי עדיפות לאומית וקו עימות. הוא אמר את זה סתם?

אני רציתי לענות לחבר הכנסת ג'מעה אזברגה אבל הוא יצא ולכן אני עובר הלאה. אני אומר לאורי מקלב ידידי וגם לאבו ולאחרים. כל מי שהעלה את עניין מכון וולקני, אני מתייחס אליו. אני אומר לכם בהן צדק שאין שום קשר בין הדיונים האם מכון וולקני יעבור או לא ועוד לא הוחלט להעביר אותו לבין הקיצוץ הקיים.

אין קשר אבל הקיצוץ הוא חמור.

אני מכיר בכך שלעובדים יש את כל האפשרויות מבג"ץ דרך שביתה דרך מה שהם יחליטו. זה לא לצנינים בעיני. אלה הם כללי העבודה במשק הזה ואנחנו עומדים בהם.

דבר אחרון. לא הוכרז שנת בצורת. יעל יצאה.

אני מקווה מאוד שבדיון הבא אתה תסכם את הנושאים שהוועדה נכנסת אליהם.

תודה לוועדה, תודה ליושב ראש, תודה ליועצת המשפטית, תודה למזכ"ל.

לגבי הנושא של החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות. אתם מביאים את זה לוועדת שרים ביום ראשון.

לא. יש לנו שלושה שבועות תזכיר. זה רק בתחילת החודש.

אמרתי, בשבוע הראשון של יוני.

אני מקווה שזה יהיה בשבוע הראשון של יוני. בשבוע השני.

את החוק של ועדת הכספים נצמיד אליכם, או בוועדת שרים או במליאת הכנסת. אנחנו הולכים אתכם יחד.

בסדר.

לגבי הנושא של החלב. אני מבקש תשובה בתוך שעה - השר הודיע כאן שהוא חותם – האם שר האוצר חותם. אני רוצה תשובה על זה. אם לא, יהיו עוד דיונים.

לגבי הנושא שאמרת ליצחק וקנין שאתה חותם.

על הלול.

אתה חותם על זה. אנחנו גם מחכים להודעה שחתמת.

אנחנו נמשיך לדון בכל הדברים שהועלו כאן, גם לגבי הקיצוצים. אנחנו נשב עם שר החקלאות.

אני רוצה לומר לך, לאגף התקציבים, שביום שני אני מביא העברות ועודפים. יש לי בעיה עדיין עם הגרעינים אבל יכול להיות שעד יום שני היא תיפתר. אם היא לא תיפתר, אנחנו מעכבים כאן עודפים של המשרד. אני מבקש לפצל את זה. יכול להיות עד יום שני אנחנו נגיע להסכמה. יכול להיות. אם לא נגיע להסכמה, אני לא רוצה לעכב את זה. אני מבקש מכם שתפצלו את זה. אל תתני לי תשובה. אני רוצה שתפצלו. זה הכול. אני דורש את זה מכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.