פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
ועדת הכספים
22/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 1048
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ח' בסיון התשע"ח (22 במאי 2018), שעה 10:45

טיוטת תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)(תיקון), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
מיקי לוי

חמוטל דרקסלר - עו"ד, משרד האוצר

צליל סלמון - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עודד שפירר - המזכיר הכללי, רשות לניירות ערך

גיא דביר - יועץ משפטי למחלקת פיקוח על הבורסה וזירות, רשות לניירות ערך

טל בן שלום - מתמחה במשפטים בייעוץ משפטי, רשות לניירות ערך

רוני בקמן - עו"ד ביחידת חקיקה, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מנהלת יחידת חקיקה ומשנה ליועמ"ש, רשות לניירות ערך

איציק שורקי - מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה וזירות מסחר, רשות לניירות ערך

אסף ארז - מנהל יחידת זירות סוחר, רשות לניירות ערך

רונן סולומון - מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, איגוד לשכות המסחר

אילי-טליה קלימן - מנכ"ל, אייטרייד בע"מ, איגוד לשכות המסחר

ורד וינשטוק - מנהלת רגולציה, אייטרייד בע"מ, איגוד לשכות המסחר

אבי אבוגני - מנכ"ל, אפ.אקס.סי.אם ישראל בע"מ, איגוד לשכות המסחר

יובל צבר - מנכ"ל קולמקס שוקי הון בע"מ, איגוד לשכות המסחר

שגית אפיק, שלומית ארליך

טמיר כהן

לאה קיקיון


טיוטת תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)(תיקון), התשע"ח-2018

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום: טיוטת תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)(תיקון), התשע"ח-2018.

אנחנו באים היום בנושא של אגרות שמוטלות על זירות הסוחר לחשבונו העצמי.

בואו נעשה סדר. את החוק העברנו.

את החוק העברנו ב-2010. אחר כך היו תקנו שהגיעו לכאן, בסוף, אבל היתה ועדת משנה שמונתה על ידי היושב-ראש הקודם, ניסן סלומינסקי, ובועז טופורובסקי היה יושב-ראש ועדת המשנה. אלה היו תקנות מאוד ארוכות ומאוד מורכבות והעברנו אותן ב-2015. ואז התחלנו לתת רישיונות. היתה תקופת מעבר ולפני כשנה וחצי – סוף 2016 נתנו רישיונות לזירות שעמדו בתנאי הרישיון. עכשיו אנחנו חוזרים לדבר אחד נקודתי וזה האגרות. כשהתקנות הגדולות האלה עברו, קבענו את האגרות בהוראת שעה.

אם לא נאשר את זה היום אז עובר המועד?

כן, כי ב-26 במאי האגרות פוקעות. לא יהיו אגרות בכלל.

את יכולה להגיד כמה מילים על זירות חו"ל?

אם הן פונות לחברות בישראל הן צריכות להוציא רישיון כמו חברות בישראל.

ומה היכולת שלנו לפקח עליהן ולהגן על הציבור?

היכולת היא שלנו - - -

כי לטעמי הנושא קצת פרוץ.

קודם כל זה נכון שהזירות פועלות - - -העולם של הזירות הוא עולם אינטרנטי ולכן הנגישות של הציבור היא יחסית נגישות קלה. החוק קובע חובת רישיון גם על גופים שפועלים בישראל ופונים ללקוחות בישראל, שאלה הזירות שיושבות אתנו היום. גם במידה ויש זירה, אפילו אם היא בעלת רישיון מחוץ לישראל והיא פונה או משדלת לקוחות בישראל, זירה כזו צריכה לקבל רישיון מאתנו ואם היא עושה את זה בלי רישיון היא למעשה עוברת על חוק ניירות ערך. אני חייב לציין שמעת לעת אנו נתקלים בפרסום באינטרנט, אם זה בגוגל או ברשתות חברתיות כאלה ואחרות – של גופים זרים, שמודעים או לא מודעים לחוק הישראלי - - -

או שזה ישראלים שהעבירו את הפעילות שלהם לחו"ל ופועלים במסיכה.

זה לרוב ככה.

זה הרבה פעמים כך. כשאנחנו מזהים או מקבלים תלונה או מידע שיכול להגיע גם לפעילים בארץ, או באמצעות חיפוש אקטיבי שלנו של הפרסומים האלה, אנחנו מטפלים בזה. פנינו ללא מעט גופים מחוץ לישראל וביקשנו שיפסיקו את הפרסום שלהם. זה מאבק שלהערכתי לא ייפסק לעולם. זה העולם האינטרנטי, אין מה לעשות, ואנחנו עומדים על המשמר ככל שאנחנו יכולים כדי למנוע את התופעות האלה. אני בספק אם התופעה הזו רחבה כפי שהיתה בעבר עוד לפני עולם הפיקוח והרישיונות. אני חושב שצמצמנו את התופעה הזו משמעותית. אנחנו לא יכולים למנוע מלקוח ישראלי שמחליט על דעת עצמו באמצעות האינטרנט לפנות לזירה מחוץ לישראל ולפתוח שם חשבון. יכול ישראלי לעשות את זה, כמו שהוא יכול להיכנס לאתר הימורים, כשאסור להמר בישראל. הוא יכול לעשות את זה על דעת עצמו, את זה אנחנו לא יכולים למנוע, אבל את הפעילות שלהם בתוך ישראל – את זה אנחנו בהחלט מנסים לאכוף ולמנוע – את הפעילות האקטיבית שלהם, את השידול של הלקוחות בישראל.

אני מודה לך על היושרה אבל זה לא מספק אותי. אתה אומר שיש בעיה ואנחנו לא יכולים להגן על הציבור הישראלי במאה אחוז, עדיין – הקווים האינטרנטיים פתוחים, ציבור יכול להסתבך בהשקעה לא נבונה, כשהוא לא יודע אם יש פיקוח על אותה זירה או אין פיקוח. מה אתה מציע לנו לעשות? אנחנו פה כדי להגן על הציבור הישראלי.

אז אנחנו פועלים בשני מישורים. אחד זה האכיפה. כשאנחנו מזהים פעילות כזו של גופים בלי רישיון מחוץ לישראל – אנחנו נוקטים בפעילות אכיפה. כשאנחנו רוצים להגן על הציבור אפילו שייגש בעצמו לזירות כאלה, אפילו שמותר לו – אז אנחנו נוקטים באזהרות, זה מה שאנחנו יכולים לעשות – להזהיר את הציבור.

האזהרות האלה מפורסמות מטעמכם?

באתר של הרשות, כל הזמן.

אם אפשר להוסיף גם – זה באמת אתגר. זה אתגר שתמיד יהיה אתנו, כנראה, אבל הוא דורש הרבה משאבים בעולם האינטרנטי, וזה באמת מתקשר לדיון פה. פעולות האכיפה הן פעולות שהן פחות סטנדרטיות בעולם הרגיל, בעולם המחשוב. אני מחבר את זה לדיון פה על האגרות, זה גם חלק מהתשומות שאנחנו מבקשים לנושא האסדרה, האכיפה – גם בשביל להגן על הציבור, ובעקיפין זה גם מגן על החברות.

יש זירות חו"ל שמשמרות אגרות?

לא.

אם הן מקיימות פעילות בארץ - - -

אני , הערכתי שהתופעה פחות רחבה. יש לנו גם מידע מהציבור, גם מהגופים הזרים שאנחנו פונים אליהם. לא מדובר, לדעתי, בתופעה רחבה. אם יש צמצום בהיקף של פעילות הזירות הוא כנראה נובע מהחובות שחלות עליהן בנושא שיווק. בעבר השיווק היה מאוד אגרסיבי. הדבר הזה נפסק ברגע שנכנסה אסדרה, אבל להערכה שלי לא מודבר בתופעה מאוד רחבה כפי שמוצג.

בנושא הזה דנו בהרחבה כשדנו בתקנות. הטענה הזו עלתה שוב ושוב.

לעתיד קדימה, גם מדובר על ספקי המידע שעוזרים לחברות האלה לפרסם, ושם זה המקום שלנו במאבק הזה. הם מיוזמתם, אני מניח, מפניות של רגולטורים – פייסבוק, גוגל, טוויטר – הולכים להטיל וכבר הטילו מגבלות מאוד קשות על שידול, ולכן התופעה הזו גם היא מצומצמת היום, תצטמצם עוד יותר בעתיד הקרוב.

אשמח לקבל את המייל והטלפון שלך. אני אשמח לעקוב אחרי זה ועוד שנה לקבל דיווח מה היקף התופעה – מה תפסתם, בלמתם, עשיתם. זה מטריד אותי.

אפשר, במסגרת הסודיות - - -

לא רוצה דברים סודיים. אני האחרון שרוצה לדעת דברים סודיים כי זה רק בעיות.

עשינו פעולות רבות מאוד כדי לצמצם את התופעה. גם מהפעולות האלה דעתנו נחה שלא מדובר בתופעה מאוד רחבה, אלא בכל מיני מקרים בודדים.

הכרטיס שלי כבר מונח לפניך, עם כתובת המייל. אני מאוד אשמח אם - - -

אז הוראת השעה של התקנות פוקעת עוד מעט ולכן היינו צריכים להידרש שוב להסדר האגרות. יש שני סוגים של אגרות – יש אגרת בקשת רישיון ויש אגרה שנתית. באגרת בקשת רישיון אנחנו מבקשים לא לגעת בה, להשאיר אותה כפי שהיא. זה ערך 50 אלף שקל לחברה רגילה ובערך חצי מזה לחברה עם פעילות יותר מצומצמת – את זה אנחנו לא מבקשים לשנות. מה שאנחנו כן מבקשים לשנות זה את האגרה השנתית. היום האגרה השנתית מוטלת לפי הכנסות הזירה ב-4 מדרגות בהתאם להכנסות. הסכום הנמוך ביותר הוא 50 אלף שקלים והגבוה ביותר זה 360 אלף שקלים. את המדרגות אנחנו מבקשים לרווח, להכניס עוד מדרגה ולהכפיל את האגרות לאור העלויות של הפיקוח שאנחנו נדרשים להן בשנים האחרונות מאז שהתחלנו את הפיקוח על זירות הסוחר. אנחנו מבקשים ליצור פה איזון כי העלויות שלנו כרשות, עלויות הפיקוח, הן כבר עכשיו הן הרבה יותר גבוהות מהאגרות המוטלות. יחד עם זה אנחנו יודעים שאלה חברות חדשות שרק התחילו לפעול תחת רגולציה מ-2016. אנחנו מרגישים שהם עדיין זקוקים לסוג של הגנת ינוקא, ולכן אנחנו כן מבקשים כרגע להשאיר ל-5 השנים הקרובות את האגרות כפי שהן, ולהעלות אותן, בעצם – להכפיל אותן, בעוד 5 שנים מהיום. זו בעצם ההצעה שהבאנו לוועדה.

זאת אומרת שבעוד 6 שנים יוכפל הסכום. ומה יקרה ב-5 שנים האלה?

אנחנו משאירים את האגרות כפי שהן היום. זאת אומרת, הופכים את אגרת השעה לאגרה קבועה. הוראת השעה פוקעת, אנחנו חייבים לבוא לכאן עכשיו. אנחנו מבקשים להאריך את האגרה הנוכחית לעוד 5 שנים.

אפשר לחפש פתרונות יצירתיים. צריך להאריך את הוראת השעה, אז צריך. צריך לראות שזה לא יפקע, אתם מקיימים פיקוח על המקומות האלה. אבל להחליט היום על עוד 5 שנים? עוד 5 שנים יישב פה יושב-ראש ועדת הכספים, ויגידו – עכשיו מעלים את זה לסכום מאוד גבוה, ואין הצדקה. בעוד 5 שנים יתברר שהפיקוח יכול להיעשות בסכומים כאלה, אבל החליטו להגדיל את הסכומים האלה בלי שיידעו מה יהיה בעוד 5 שנים. אני יכול לאשר דבר כזה, על עוד 5 שנים? חפשו פתרונות אחרים – תעלו את זה מדורג, או - - -

תאריך את הוראת השעה ל-5 שנים ובואו הנה בעוד 5 שנים.

זה גם פתרון. אנחנו נראים בעיני עצמנו משונים.

אני אחראי בין היתר על ההכנסות של הרשות ועל ההוצאות של הרשות. הבקשה שלנו להעלאת האגרות נובעת מזה שאנחנו צריכים את התקציב לפיקוח שוטף.

אתם לא מבקשים את זה.

אדוני יודע שאנחנו בכל שנה מאשרים את התקציב אצלו. הפיקוח שלנו עולה כסף.

אבל אין לנו ויכוח.

אנחנו לא יכולים לפקח בלי הכנסות. רצינו להעלות את האגרות כבר עכשיו, מהמועד הזה. קיבלנו פניות מהזירות שמאוד יקשה עליהן כבר עכשיו לשלם את הסכום הזה. רצינו להקל עליהם ולבוא לקראתם. אנחנו ננסה לספוג את התקציב הזה במשך השנים הקרובות בהנחה שאנחנו נקבל אותו לאחר מכן. אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי שנדע שאנחנו מקבלים את הכסף הזה תוך מספר שנים. אם אדוני לא רוצה להחיל את זה בעוד 5 שנים אנחנו ניאלץ לעשות את זה קודם לכן ואז זה ייפגע בחברות. אנחנו לא יכולים לפקח בלי הכסף הזה. אני רק אומר שעל חלק מהדברים אנחנו כבר התחייבנו לשנים הבאות, למשל, על הוצאות מחשוב מאוד מאוד משמעותיות שיש לנו למספר שנים. אנחנו כרגע סופגים את זה. אנחנו לא יכולים להמשיך לספוג את זה לעוד שנים רבות.

אני לא מתווכח על זה, אני חושב גם שהסכומים גבוהים מדי, כך נראה לי. אני לא חסיד של זירות סוחר אבל אני חושב שהסכומים גבוהים. אבל נעזוב לרגע את העניין הזה. אתה עשית מחשוב, עשיתם את כל מה שכרוך בעניין הזה והיו לכם הוצאות. אתם לא מבקשים על זה כסף. את הכסף שקיים – אתם רוצים שיישאר. אתם לא מבקשים על זה כלום. בעוד 5 שנים אתם מקווים שיהיה פה מישהו שלא יאשר לכם את ההעלאה, אז בואו נלביש את זה עכשיו, הרי זה מה שאתה אומר. אתה אומר שבעוד 5 שנים אתה צריך את הכסף הזה? תבואו ותגידו.

הוא אומר שהוא התכוון להעלות את זה כבר עכשיו, הוא היה יכול לעשות איזשהו מדרג של העלאה והוא לא עשה כי באו אליו - - -

- - -

בסדר. אני חסיד של הרשות לניירות ערך. בסדר, אני הולך עם העניין הזה. אני לא יכול לאשר היום לעוד 5 שנים. אין מציאות כזאת בשום דבר, ובוודאי לא בזה. אין מציאות כזו.

אז אנחנו ניאלץ להתחיל - - -

בסדר, אז תתחילו. כבר גיליתם את דעתכם שאתם מסתדרים בלי זה.

לא, אנחנו לא מסתדרים.

כן מסתדרים. מה אתם מבקשים עכשיו? – אתם מבקשים להאריך את הסכומים הקיימים היום ובעוד 5 שנים להכפיל את זה.

מה שאתה אומר: אני אעניש אותם על זה שהם נחמדים.

ממש לא.

אנחנו באנו לקראת החברות ואנחנו מנסים לעזור. אדוני גם יודע שכשיש לנו עודפי גבייה אנחנו מחזירים את זה.

אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו לא שם. אתה חוזר על זה כל הזמן. אני בעד זה להגדיל את הסכומים כמו שאתם מבקשים. לא סכומים כאלה, זה צריך להיות קצת פחות.

אם אנחנו נתחיל את זה כבר מהשנה הקרובה אנחנו יכולים להוריד במעט את הסכומים.

אני מציע שנאריך את הוראת השעה ב-5 שנים ועוד 5 שנים תבואו לפה עם ההצעות

אנחנו לא יכולים, אדוני. אנחנו לא יכולים כי אנחנו עם התחייבויות – למשל ל-8 שנים בנושא המחשוב. אנחנו בתקציב שלא יכול לאפשר את זה. אני מזכיר, אדוני, שיש לנו הכנסות שכפופות להוצאות. אנחנו לא יכולים לעשות פיקוח אפקטיבי בלי ההכנסות האלה.

יש פה סכומים מעל 24 מיליון של 400 אלף שקל.

כרגע, אף אחת מהזירות לא עוברת את ה-5 מיליון שקלים.

אתם מכפילים ממש הכל.

זה גם פי 2 ופי 4.

אני מנהל איגוד זירות הסוחר בלשכת המסחר. אני רוצה להזכיר נשכחות כי זה מאוד חשוב. כשבאנו ואישרנו את התקנות בזמנו, חבר הכנסת טופורובסקי וחבר הכנסת סלומינסקי הלכו לפי משפט שלמה. היה ויכוח בינינו לבין הרשות על גובה סכומי האגרות. בסופו של יום חבר הכנסת טופורובסקי החליט ללכת על סכום מסוים כי זה היה באמת תחום חדש, לא ידענו כמה זירות יהיו, ונקבע סכום מסוים, אותן סכומי האגרות שקיימים היום, בהוראת שעה ל-3 שנים. בינתיים היו מאות זירות סוחר בישראל שפעלו לאורך שנים, הגישו 21 חברות בקשות רישיון. 6 קיבלו רישיון, 5 שרדו היום ויש עוד אחת לפני התקפלות, מיזוג, או מה שזה לא יהיה. כלומר, אנחנו צפויים ל-4 זירות בסך הכל, שמפוקחות.

לגבי שאלתו של חבר הכנסת מיקי לוי לגבי זירות לא מפוקחות, פועלות מאות זירות לא מפוקחות כלפי ישראלים, כולל זירות שהגישו בקשה לרישיון ונדחו, כולל זירות ישראליות ולא ישראליות, כולל כאלה שמטפלים בלקוחות קיימים שהיו להם בעבר, ולא נטשו אותם, כי הלקוח יכול להמשיך להישאר. לעומת זאת, זירות קיימות בעלות רישיון נדרשו להיקפי רגולציה עצומים, מנעו מהם מוצרים שזירות בחו"ל המשיכו להציע אותן. נניח – ביטקוין. יש זירות בחו"ל שהיום מציעות ביטקוין. עם ישראל בא לעשות, שמע בפרסומים בתקשורת לפני כמה חודשים שהביטקוין עולה, וכולם רצו לקנות.

מה אתה מציע?

רגע.

הזירות הישראליות, מנעו מהם מוצרים. היקף ההכנסות שלהן זעום לעומת יחס המפקחים שיושבים ברשות ניירות ערך. האגרות אם כבר צריכות לרדת, לא לעלות. זה מה שבזמנו היה הוויכוח. נקבע הוראה כדי לבחון בעוד 3 שנים – שזה היום, כמה זירות נשארו, כמה פועלות, מה היקף הרגולציה הנדרשת. יכול להיות שהיקף הרגולציה והפיקוח הנדרש צריך להיות בהתאמה. לא ייתכן שיהיו 4 או 5 אנשים על 5 חברות. 4 מפקחים על 4 חברות. באתר בנייה אין מפקח על כל אתר בנייה. זה פשוט בן אדם על כל חברה. זה לא קורה בגופים אחרים שמפוקחים על ידי הרשות – לא בתאגידים, לא בקרנות נאמנות, לא בתעודות סל, לא בניהול תיקי השקעות, ולא בשום מקום.

אבל יכול להיות שאם יהיו מפקחים שיהיו - - -

4 מפקחים על 4 חברות?

יכול להיות שאם יהיו מפקחים אז המאות האלה שפועלים בלי רישיון יגיעו אליהם?

אנחנו לאורך כל השנים העברנו נתונים – קודם כל, חבל שזה לא פומבי – איזה חברות נתפסו ונאסרה עליהן פעילות, כי אנחנו לאורך שנים מתריעים בפני הרשות ומעבירים להם שמות.

אבל מה אתה אומר על השאלה שלי –אם יש מפקחים אז יגיעו גם לאלה - - -

המפקחים שאמורים לפעול נגד זירות שהן לא בעלות רישיון, זה לא תמיד מפקחים שמפקחים על הזירות. זה מחלקת חקירות, זו מחלקה אחרת. הם יפעלו בנושא הזה גם אם לא תהיינה זירות.

לגבי הנושא של העוד 5 שנים, ההכנה ל - - - בעוד 5 שנים. אני חושב שאדוני היושב-ראש מבין שזו פשוט חוכא ואטלולא מהחקיקה. אני לא מזלזל בתקציב הרשות, לא מזלזל בפיקוח, אני יודע שנדרש פיקוח, חשוב שיהיה מחשב או מה שלא יהיה שם, אבל זה צריך להיות בהתאמה ובפרופורציה. להקפיץ פה פי 2 ופי 4 בגלל המדרגה הנוספת זה חסר פרופורציה. דבר שני, כמו שאדוני הציע – אם אכן הרשות רוצה את זה בעוד 5 שנים, בואו נאריך את הוראת השעה כי תכף היא פגה. נאריך בעוד 3 שנים או 5 שנים, מה שהרשות תחליט, ונבחן את הנושא הזה, פשוט ככה. הנושא הזה נראה משהו הזוי.

למה צריך את המפקחים? מה הם עושים? הם עוסקים רק באלה שאין להם רישיון או רק ב-5 שיש להם?

בהחלט, בהחלט. הפיקוח של היחידה הייעודית שמפקחת על הזירות, וכולנו זוכרים את העולם שהיה ללא פיקוח, אנחנו יודעים באיזה עולם היינו וכמה אנשים הפסידו את הכסף שלהם. אני לא חושב שמישהו פה מציע שהפיקוח לא יעשה את עבודתו כנדרש.

כי רונן סולומון אומר שארבעת המפקחים עוסקים בחמשת או ארבעת אלה שיש להם רישיון. הנושא של אלה שעובדים בלי רישיון – יש בכלל מפקחים אחרים.

זה לא מדויק.

אז תגיד את העובדות. אני רוצה לדעת.

נכון שיש מחלקת חקירות ברשות שמבצעת חקירות, אבל כל נושא האיתור וההתנהלות מול אותם גופים בתחילתו של תהליך ביקורת או אכיפה, זה עבודה של היחידה הזו שמפקחת גם על הזירות בעלות הרישיון. היא זו שמאתרת, היא זו ששולחת מכתבים לחברות להפסיק את הפעילות שלהן, היא זו שמנהלת את כל התהליך. נכון שכשיש חשד לעבירה פלילית ומחליטים על פתיחה בחקירה, אז מחלקת חקירות של הרשות היא זו שעושה את זה, אבל כל הפעילות המקדימה שהרבה פעמים היא אולי 90% מהפעילות של אכיפה שאנחנו מבצעים מתבצעת על ידי אותה יחידה ייעודית.

חברה ', אנחנו אתכם. צריך פיקוח, צריך הגנה על כספי ציבור. תבקשו על חברי כנסת לחתום על תקנות לעוד 5 שנים, זה לא עולה על הדעת. אולי יש משהו ביניים.

אנחנו מוכנים למדרג, מוכנים לעשות מדרג.

זה כבר נשמע יותר טוב.

נשאיר את המצב לשנה הקרובה כמו שהוא, בשנה הבאה להעלות ב-25% - - -

לא, עוד שנתיים.

עוד שנתיים – 25%.

אנחנו מתנגדים.

אולי עוד שנתיים תבואו לכאן ותציגו נתונים.

אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי אנחנו כבר התחלנו לעשות את הפיקוח על החברות האלה ויש לנו התחייבויות ל-8 שנים, למשל – על מערכת המחשוב. אני לא יכול, כמי שמנהל תקציב שלא נתמך על שולחנה של הממשלה, שעוד 5 שנים - - -

אנחנו לא הולכים לאשר את זה.

- - -

הבנתי. אני מציע מדרג. מדרג יותר נוח. אתם תבואו לפה כעבור 5 שנים, אם אתם תרצו להגיע למה שאתם רוצים להגיע עכשיו. המדרג יהיה באחוזים נמוכים יותר. שנתיים. תבואו עם העלאה של 20% או 25%. בעוד 4 שנים – בעוד 25% ובעוד 5 שנים תבואו לפה. 20,30,40.

בסדר.

ובעוד 5 תבואו לכאן עוד פעם.

אבל בלי הוראת שעה. אם נרצה – נבוא, אם לא נרצה – לא נבוא.

כן.

אנחנו מתנגדים. אני אסביר לאדוני למה. כפי שהרשות ציינה - - -

בוא נתחיל בזה שאני לא חסיד של זירות סוחר. אני נלחם בכל כוחי בשביל אנשים שהם חלשים, נלחם כדי לסייע להם. פה בלטה ההגדלה הזו ש - -- אבל עם כל הכבוד, שלא - - -זירות סוחר. מה הם מבקשים? הם מבקשים פיקוח. הם מבקשים לפקח גם על אלה שיש להם רישיון וגם על אלה שאין להם. הם לא מדברים על מחלקת החקירות, למחלקת החקירות יש תקציב וזה בסדר. הם אומרים – קנינו מחשבים, עשינו פעולות כשהפעולות האלה מפקחות על זירות סוחר, שבעיניי זה דבר חשוב. אני אומר: לא מכפילים את הסכומים, לא כעבור 5 שנים קורה משהו אוטומטי. זה עולה, בעוד שנתיים ב-20%, בעוד 3 שנים בעוד 10%, ובעוד 4 שנים – עוד 10%. אם זה לא מספיק הם באים לפה לוועדה ואומרים שהם רוצים להגדיל את הסכום שעכשיו הם מדברים עליו. תפסת מרובה לא תפסת.

לא עניין של תפסת מרובה. אני אסביר בקצרה. כשאנחנו באנו לכאן ואמרנו שנבוא בעוד 3 שנים, שזה היום, ביקשנו להוריד את האגרות. מזה התחלנו. אנחנו מדברים על יחס אגרות לעומת ההכנסות של החברות, שהוא חסר פרופורציה.

אבל היושב-ראש הגדיל את האגרות. מה אתם רוצים שאני אעשה?

אבל ניסן סלומינסקי לא ידע כמה זירות יהיו, אז, כשחוקקו את התקנות. לא ידענו כמה זירות יהיו, כמה מוצרים יציעו הזירות, מה היקף הלקוחות ומה היקף ההכנסות. בדרך כלל מדובר על חברות שמטפלות בסביבות 3,000 לקוחות, פלוס-מינוס. היקף הכנסות של 10 מיליון דולר בשנה של כל החברות יחד, של כל התעשייה. האגרות מגיעות לרמה של 10 או 15% מהיקף המחזור של החברות. כל עלייה נוספת, ואמרתי – באנו לכאן בשביל לבקש הפחתה. כל עלייה נוספת היא צמצום מספר החברות שיישארו בישראל. הרשות לניירות ערך תמשיך לפקח על זירות בלי רישיון שבאות לישראל גם אם לא תהיה זירה אחת אפילו, כי זה בנגוד לחוק. גם אם לא תהיה זירה אחת בין כל ה-5 שעוד נותרו, ועוד מעט יהיו 4, הרשות ממשיכה לפקח על כל הזירות שפועלות פה.

זאת אומרת שמבין שתי ההצעות שיש כאן, ההצעה של הרשות לניירות ערך להעלות את זה בעוד 5 שנים ב-100%, לעומת ההצעה של היושב-ראש להעלות את זה ב-20,30 ו-40 החל מבעוד שנתיים, אתם מעדיפים את ההצעה של הרשות לניירות ערך?

ההצעה של היושב-ראש מן הסתם - - - כמו שהרב גפני מכיר אותו אני מקשיב לעצותיו ולהצעות הפשרה שלו. אבל אני חושב שגם השיעורים - - -

אפשר להציע הצעה? לפי ההצעה של אדוני היושב-ראש, אבל אנסה קצת לשפר אותה. נשאיר את המצב על כנו בעוד 3 שנים, ואז באמת נעלה את זה ב-105 בכל שנה.

חשוב לנו להבהיר – שוב, אנחנו יכולים לראות שבשנתיים מאז שהזירות התחילו לקבל את הרישיון כבר שתי חברות סגרו את העסק ואמרו שהן לא יכולות לעמוד בכל ה - - -

לא טוב החוק שעשינו?

טוב מאוד החוק.

אבל הן נסגרו.

אבל הן לא עמדו בעלויות - - -

לפחות אנחנו מגנים על הציבור.

טוב מאוד, אין שום בעיה עם זה, אני רוצה להגן על הציבור. טוב שהם עובדים דרך גופים שהם מפוקחים, שהרשות יכולה לבדוק אותם, זה בסדר גמור. זו המטרה שלנו, אבל העלויות האלה שאנחנו מדברים עליהן הן שערורייתיות מלכתחילה. ההנחה - - - מה שהרשות כתבה פה, הם הניחו שתהיינה 10 חברות בישראל. בגלל זה התקציב ל מספיק עכשיו. ככל שעכשיו התקציב עולה, פחות חברות יהיו ועוד פעם התקציב לא יספיק להן, כי יהיו פחות חברות שישלמו אגרות.

אז אתה מקבל את ההצעה שלי.

אני אומר שעצם ההעלאה תעשה את המצב ההפוך.

ההצעה שלי היא כזו: שנתיים לא עולה, נשאר מה שהיה עד היום. בעוד שנתיים זה עולה ב-10%, בעוד שלוש שנים עולה בעוד - - -

- - -

טעיתי. אני חוזר על מה שאמרתי קודם – אני מציע כך: הצעתי ששנתיים נשאר המצב של היום. הרי בעצם זה מתבטל בימים הקרובים – לא מתבטל, ממשיכים הלאה למשך שנתיים. בעוד שנתיים זה עולה ב-20%, בעוד 3 שנים ב-10%, כלומר – 30% - - -

ביחס להיום.

בדיוק. ואז הגענו לשנה הרביעית, אחרי זה עוד 10% – הגענו ל-40% – ועכשיו, אם אתם רוצים להכפיל את הסכום אתם חייבים לבוא בעוד 5 שנים לפה. אתם יכולים לא לבוא, יישאר ה-40%.

זאת אומרת, מאי 2020 זה 20%. ממאי 2021 – 30%, מאי 2022 – 40% ואילך.

ואם רוצים – צריך לבוא לפה.

- - -

ביקשנו להוסיף מדרגת ביניים נוספת. המדרגה השנייה היום היא בין 2 ל-10. ביקשנו להוסיף בין ה-2 ל-10 מדרגת ביניים. עד 5 ומ-5 עד 10, כשאנחנו מזכירים לכם שכל הזירות נכון להיום הם בסכומים הנמוכים.

זה לא קשור לאחוזים, זה קשור לגודל של זירת הסוחר.

הזירות היום נמצאות בתחילת הדרך, אבל ברגע שמשהו יהיה והזירות יתחילו - - -

אז יהיה יותר כסף.

אבל אנחנו עוד לא שם.

הם יהיו.

- - -

עורכת הדין קנדלר, תעשי לנו סדר. לגבי האחוזים – אנחנו נשארים באותם אחוזים. זאת אומרת, כפי ששגית אפיק קראה קודם: יש לנו את השנתיים הראשונות, אנחנו נשארים באותה מתכונת. אחרי שנתיים – עולה ב-20%. אחרי 3 שנים – עולה ב-10% נוספים, ולאחר מכן בעוד 10%, אנחנו מגיעים ל-40%. עם ה-40% האלה סיימנו את העניין. אם אתם רוצים להעלות את זה או להכפיל, כפי שאתם מבקשים עכשיו בבקשה המקורית שלכם, אתם צריכים לבוא לוועדה בעוד 5 שנים ולבקש את אישור הוועדה שאתם רוצים שהסכום יעלה כמו שמבוקש בהצעה שלכם.

עכשיו תגידי לגבי המדרגות. תסבירי את התהליך של המדרגות.

במצב הנוכחי יש 4 מדרגות. הראשונה – עד 2 מיליון הכנסות, השנייה – בין 2 מיליון ל-10 מיליון, השלישית – בין 10 ל-25, ואז מעל 25. לתחושתנו המדרגה השנייה שהיא בין 2 ל-10 היא מדרגה רחבה מידי. חשבנו שנכון לפצל אותה ולעשות בין 2 ל-5 ובין 5 ל-15,ואז 15-24. זה נראה לנו חלוקה יותר נכונה. מפה והלאה נעשה - - -

התאמות - - -

נכון, התאמות לסכומים. בוודאי.

למה בהצעה שלכם יש פער כזה גדול בין 2 מיליון ל-10 מיליון?

- - -

אני בעד לאשר את זה.

הגענו פה להבנה ועכשיו הכנסנו עוד מדרגה נוספת? המדרגות שנקבעו הם במסגרת האיזונים והבלמים, במסגרת הפשרה שהגיעו אליה בזמנו בועז טופורובסקי וניסן סלומינסקי יחד אתנו, יחד עם הרשות, בהבנה שזה חוק מורכב ויש צורך במדרגות, נכון, כי יהיו גופים מכל מיני גדלים. עכשיו, להוסיף פה עוד תוספת של מדרגה? נכון שכרגע מרבית הזירות לא שם אבל נקווה שבעתיד כן יהיו – זה עוד פעם יקפיץ את שיעור האגרה מעבר לאותם 20,10 ו-10% שכרגע אדוני הציע. לכן, מה עשינו בזה?

עדיף כבר לחזור להצעה המקורית של הרשות, מהבחינה הזו.

אני לא אוהב ללכת נגדכם. הפער פה הוא פער גדול.

אבל בכוונה נקבעו המדרגות האלה. כשישבנו עם הרשות בזמנו על ניסוח התקנות - - -

נקבעו סכומים מסוימים.

היום רוב החברות הן עד 5 מיליון? מה הנתונים היום?

פחות. פחות.

אף אחד היום לא עובר את ה-5 מיליון.

- - -

שתבינו את גודל החברות ואחוז האגרה מתוך החברה. מדובר ב-15% מההכנסות כמעט.

כמה חברות נמצאות עד 6 מיליון?

אנחנו נעלה את המדרגה ל-6, ואז – מ 6 עד 5.

כמה חברות נמצאות עד 6 מיליון?

כולן.

כמה יש מ-6 מיליון והלאה?

אין. יש רק 6 חברות.

אוקיי, קיבלתי את עמדתכם. זה יהיה 6 מיליון.

עד 6 מיליון היא המדרגה השנייה?

כן.

יהיה 2 עד 6, מדרגה ראשונה. מעל 8 עד 15 – מדרגה שנייה.

הסיכום הוא כדלהלן: מוסיפים מדרגה חדשה מ-6 מיליון ואילך, כאשר ברור שנכון להיום אין מעל 6 מיליון. יש עד 6 מיליון. אני אומר את זה כי אם יהיה מצב שפתאום יתברר שהמון חברות תהיינה - - - אפשר לחזור לוועדה. קיבלנו את עמדת הרשות שכרגע מדובר במצב של עד 7 מיליון ולכן המדרגה הנוספת אינה רלבנטית באופן מעשי. האחוזים יהיו בהתאם למה שאמרנו קודם. אם ירצו להגדיל, להכפיל ואת כל מה שאתם מבקשים היום, אתם תצטרכו לבוא לפה לוועדה בעוד 5 שנים.

ומה סכום האגרה כרגע למדרגה החדשה?

כמו שנכתבה, רק חצי ממנה.

על זה יהיו עוד העלאות של 20 - - -

אם יתברר שיש 20 חברות - - -

אין. הם לא שורדים. כולם הולכים לחו"ל.

סתם אני אומר. בעוד 4 שנים תפוס חבר כנסת ותבקש להוריד את הדרגות.

אם יתברר שבאמת יש הרבה חברות – בסדר. את תנסחי את זה בתיאום אתם.

מי בעד האישור?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
מנעים – אין
.
תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי)(תיקון), התשע"ח-2018 אושרו.

התקנות אושרו. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40