פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



19
ועדת הכלכלה
09/07/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 810
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ו בתמוז התשע"ח (09 ביולי 2018), שעה 9:30

הצעת חוק ההגבלים העסקיים (מתן הוראות ליבואן ישיר - הוראת שעה), התשע"ח-2017 (מ/1174)

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
יעקב אשר
עבד אל חכים חאג' יחיא
איילת נחמיאס ורבין
רועי פולקמן
עיסאווי פריג'

הממונה על ההגבלים העסקיים, משרד התמ"ת - מיכל הלפרין

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - מוטי כץ

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - איל שפירא

דוברת, רשות ההגבלים העסקיים - סיון כרמון

כלכלן ראשי, רשות ההגבלים העסקיים - יאיר אילת

עו"ד, רשות ההגבלים העסקיים - אסף מוזס

מתמחה, רשות ההגבלים העסקיים - יובל רביד

יועצת משפטית, רשות ההגבלים העסקיים - מיכל כהן

יועצת מקצועית לשר, משרד התמ"ת - נעמה וייסבורד

ראש תחום כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - אליאס עזאם

רפרנטית בצוות תמ"ס באג"ת, משרד האוצר - שירה דימניק

עו"ד מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - לירון נעים

דובר מחוז מרכז רשות האכיפה והגבייה, משרד המשפטים - עמאד שחידם

חכ"ל, חכ"ל - אוריאל לין

חכ"ל, חכ"ל - שכיב שנאן

היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר, איגוד לשכות המסחר - שלומי לויה

סמנכ"ל יחסי ממשל, איגוד לש' המסחר - דן יהודה כרמלי

עו"ד, התאחדות התעשיינים - רוית ארבל-הוסמן

נציג הארגון, איגוד לש' המסחר - יצחק דניאלי

ממונה משפט ורגולציה, התאחדות התעשיינים - אייל פרובלר

כלכלן, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים - גיל ברגפרוינד

מנכ"ל איגוד המוסכים - אריה אשד

יועמשית, איגוד המוסכים - אינגריד הר אבן

יו"ר איגוד המוסכים - רונן לוי

נציגת ארגון לובי 99 - מרב דוד

יועמ"ש-איגוד החברות הציבוריות - ענת פילצר סומך

מחלקת כלכלה ומחקר, התנועה למען איכות השלטון בישראל - יוסף גדליהו

מנכ"ל ארגון נכי הפוליו בישראל, ארגוני נכים - דורון יהודה

מוזמן/ת - כמאל מלאק

מוזמן/ת - יבגני ציקנובסקי

מוזמן/ת - פיליפ יוסף זנו

מוזמן/ת - שחר קליידר

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את איגוד המוסכים - יעל גויסקי אבס

שדלן/ית - רועי ורהפטיג

שדלן/ית - רוית ארבל-הוסמן

אתי בנדלר
נעמה דניאל

לאה ורון

הדס צנוירט


הצעת חוק ההגבלים העסקיים (מתן הוראות ליבואן ישיר - הוראת שעה), התשע"ח-2017, מ/1174

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. בוקר טוב לגברתי מנהלת הוועדה, היועצות, הממונה על ההגבלים. אני תמיד שמח לפגוש בך, ודאי בנושאים שמקדמים עניינים חשובים. דובר, רשמת.

ברשותכם, כמדי יום, ודאי כמדי שבוע, אנו פותחים את היום בהקראת שיר. היום יום שני ט״ו בתמוז, 9 ליולי. בשבת נקרא את פרשת מטות-מסעי. היום נקרא את שירו של אורן עילם, שיר שנשלח אליי בפייסבוק. אורן עילם, יליד 1971, ד"ר לפסיכולוגיה מחקרית. בשנת 2007 יסד את האתר שירה חברתית סושיאל פואטרי. בשנת 2013 יסד את כתב העת ביטאון שירה, ומאז פרסם 238 גיליונות של כתב העת, בעריכתו, ובהשתתפות מיטב המשוררים בישראל.

השיר היום מתכתב בצורה חדה עם המציאות הקשה המתחוללת בעוטף עזה בכל הקשור לטרור העפיפונים והשריפות הרבות הנגרמות מכך. כוכבית.

"מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת מְצִיאוּת בּוֹעֶרֶת, מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת טֵרוֹר, מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת הַצָּתוֹת, מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת עֵצִים בֹּעֲרִים. בָּתִּים בֹּעֲרִים, אֲנָשִׁים שֶׁמִּתְפַּנִּים מִבָּתֵּיהֶם. מַהִי שִׁירָה עֲבוּר חַסְרֵי הַבַּיִת, שֶׁמִּתְפַּנִּים מֵאֵי שָׁם לְאֵי שָׁם. נִפְטָרִים מִשְּׁאִיפַת עָשָׁן בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּדֵי לָמוּת מִשְּׁאִיפַת עָשָׁן בְּמָקוֹם אַחֵר.

"מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת אַדְרֶנָלִין שׁוֹטֵף רְחוֹבוֹת גּוּפוֹת בְּמַצָּבֵי חֵרוּם. מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת כִּסּוּיֵי תַּחַת, מִכְבְּסוֹת מִלִּים, מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת יְצָרִים, מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת לוּלְיָן עַל חֶבֶל דַּק, מָתוּחַ בֵּין עָרִים כְּחוּט חַשְׁמַל, שֶׁצַּד אֶחָד שֶׁלּוֹ מַתְחִיל לִבְעֹר.

"מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת פְּתִיל שֶׁל דִּינָמִיט-אָדָם. כְּבָר רָאָה הַכֹּל, כְּבָר יוֹדֵעַ, כְּבָר מֵבִין. מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת מִנְּהָרוֹת וּתְעָלוֹת תַּת-קַרְקָעִיּוֹת, בְּשִׁלּוּב עִם הַצָּתוֹת רְצִיחוֹת וְטֵרוֹר. מַהִי שִׁירָה לְעֻמַּת אָדָם מִתְחַפֵּר בִּתְעָלוֹת הַשִּׁיר, נוֹטֵשׁ אֶת הָעוֹלָם הַפִיזִי, שׁוֹאֵף לְהִתְחַפֵּר. כְּחֹלֶד, בְּתוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת הַשְּׁחֹרוֹת שֶׁבַּמַּחְשֵׁב, לַחְפֹּר מִלִּים מִתּוֹךְ עַצְמָן, לִבְרֹחַ מֵהַמְּצִיאוּת כָּל עוֹד הִיא לֹא נוֹשֶׁכֶת. לִבְרֹחַ מִשֶּׁטֶף הָאַדְרֶנָלִין לְתוֹךְ עוֹלָם חָשׁוּךְ שֶׁמְּכַרְסֵם מִלִּים שְׁחֹרוֹת בְּדַפֵּי נְיַר עֵץ דִּיגִיטָלִי".

בוקר טוב לכם. אפשר להתחיל את היום, ואחלה שיר.

גברתי היועצת המשפטית, איפה אנחנו אוחזים? אזכיר שהתקדמנו מאוד-מאוד בהכנה.

היה דיון בהצעת החוק הזו. נשמעו הערות. גם אני השמעתי את הערותיי. הממונה הציעה שנקיים פגיעה עם הצוות המשפטי של הרשות להגבלים עסקיים כדי לנסות להגיע להסכמות בקשר להערות שלי.

פגישה כזו אכן התקיימה. הוגשו תיקונים שבאים לידי ביטוי בנוסח שמונח עכשיו על שולחן הוועדה, ובהם הוועדה תצטרך לדון, בנוסח המתוקן.

אז נתחיל, ברשותכם. גברתי, תוכלי להתייחס?

אני חושבת שאת דברי ההקדמה שלי על חשיבות החוק הזה אמרתי.

איני מדבר על ההקדמה אלא לגופו.

אני חושבת שבדיון שהתקיים בין הצוות המשפטי ליועצת המשפטית של הוועדה קיבלו הסוגיות שהטרידו את היועצת המשפטית מענה, ואני מושבת שהנוסח שמונח כרגע נותן פתרון לסוגיות שעלו.

תודה. אז אפשר לעבור להקראה?

כן. מיכל כהן, סגנית היועץ המשפטי ברשות ההגבלים העסקיים.

הצעת חוק ההגבלים העסקיים (מתן הוראות ליבואן ישיר- הוראת שעה), התשע"ח–2017. תיקון חוק ההגבלים העסקיים- הוראת שעה. 1 . בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום שלוש שנים מהמועד האמור (להלן- תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988‏, כך: (1) אחרי סעיף 31ד יבוא: "פרק ד'2 : מתן הוראות ליבואן ישיר. הגדרות.

יש הערות לסעיף הראשון, לרישא?

דנו בשאלה, אם ראוי שתהיה הוראת שעה.

הסכמנו על זה. אני מעלה להצבעה.

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

מאשר. הלאה. נעבור להגדרות.

הגדרות. 31ה. בפרק זה - "אדם" - כהגדרתו בסעיף 26(ו); "יבוא אישי" – יבוא של טובין על ידי יחיד, שאינו מיועד לצורכי אספקה, ייצור או מתן שירותים ואינו במסגרת של פעילות מסחרית, ובלבד שהוא מיובא בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד; "יבוא מקביל" – יבוא לישראל של טובין שאינו יבוא אישי, בידי מי שאינו יבואן ישיר.

פה אנחנו מתייחסים בייבוא אישי, ראינו אפשרויות שגם יבואנים רשמיים או ישירים יפגעו בתחרות גם מצד ייבוא אישי, שהוא ייבוא על-ידי אדם מן השורה – לא לצרכים מסחריים; לצרכים אישיים או לצורכי משפחתו. כך בעצם מוגדר ייבוא אישי, כמשהו שהוא לא לצורך פעילות מסחרית. התיקון לחוק – כשנגיע לסעיפים המהותיים שלו, מאפשר לתת הוראות לייבואן רשמי או ישיר כדי למנוע פגיעה גם בייבוא אישי, כי אנו רואים גם בייבוא האישי כפתח לתחרות על מוצרים מיובאים.

בבקשה.

אני חושב שהמונח משפחתי הוא מונח בלתי-מוגבל. מה זאת אומרת, משפחתי? באיזו דרגת קרבה משפחתית? אני יכול לציין ולהגדיר משפחות בישראל גם 200, 300 איש, ולומר שזה במסגרת המשפחה.

אני מבין מה אתה אומר, אבל על זה אני אומר – אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. כלומר אם מישהו הביא, נניח, 300 טלפונים סלולריים, והמשפחה שלו היא משפחת לין – אין סיכוי בעולם – בסוף-בסוף, כשאתה מדבר באופן משפחתי, זה קודם כל המשפחה הגרעינית. זה יכול להיות אולי עוד נכדים, לא מעבר. זו הכוונה. הדברים גם נאמרים לפרוטוקול.

אדוני היו"ר, אנחנו רוצים למנוע ככל האפשר חיכוכים מיותרים בייבוא אישי בין היבואן לבין רשויות המכס. אם אנחנו לא מגדירים באיזו קרבת משפחה זה המשפחה, יבוא אדם ויאמר שזה גם בני הדודים שלי, גם של משפחות רחוקות ביותר, ואפשר להגיע עד 200, 300 איש שיהיו במסגרת ההגדרה הרחבה של משפחה, אך אני סבור, שיש כאן מקום שנגדיר משפחה, באיזו דרגת קרבה. הסיבה לכך היא שההגדרה הזו של משפחה לא נמצאת רק כאן בחוק אלא גם בצווים שאנחנו מכירים אותן, בתקנות שעברו. חשוב שתהיה הגדרה, מהי משפחה. מהי דרגת הקרבה שאנחנו מתכוונים אליה. משום שאנחנו נתנו סמכות לרשויות המס לומר שמה שנראה כייבוא אישי, אינו ייבוא אישי אלא ייבוא מסחרי, ואנחנו צריכים להגדרות יותר מדויקות, שימנעו את החיכוך.

העניין ברור. יש לי דעה בעניין, אבל אני מעוניין לשמוע קודם את הממונה.

יש כרגע טיוטת צו בנושא ייבוא אישי, שכבר עברה החלטת ממשלה, ושם מתייחסים לכמות סבירה לעניין ייבוא אישי. מכאן אני חושבת, שאנו יכולים לעשת את ההיקש. כשמדובר בייבוא בכמות סבירה לשימוש אישי או משפחתי, אומרת טיוטת הצו: לעניין אחרון זה יראו בכמויות הבאות ככמויות סבירות לשימוש אישי או משפחתי. במשלוח שעלותו מעל 1,000 דולר של ארצות הברית, עד חמש יחידות מאותו סוג, ואם עלות המשלוח היא פחות – עד כמות של 30 יחידות מאותו סוג. כלומר אנחנו לא מדברים פה על מאות. זו הפרשנות שניתנת לדברים האלה בצו, ונראה לי שמפה ניתן ללמוד את ההיקש.

בבקשה.

בסופו של דבר ההגדרה של ייבוא אישי מצויה פה כדי לאפשר לממונה, לתת הוראות למקרים שבהם היבואן הרשמי או היבואן הראשי מנסה לחסום ייבוא אישי. אין פה עניין של ודאות של רשויות המכס בהחלטה האם להכניס משהו תחת ייבוא אישי או לא; יש פה החלטה מעין שיפוטית של הממונה על ההגבלים העסקיים, שאני לא מעלה על דעתי שיתחיל ויכוח על האם 500 סלולריים זה משפחתי או לא משפחתי, ומכאן הסמכות שלו להטיל הוראות או לא. זה לא נוגע לוודאות של רשויות המכס בכלל. זה קצת להוציא את הדברים מהקשרם.

תודה. בבקשה.

הביטוי אישי או משפחתי, כפי שמר לין אמר בעצמו, שזור במספר דברי חקיקה, ובשום מקום באותם מקומות אין הגדרה, מהי משפחתי. לא הייתי מציעה להתחיל את ההגדרה הזו דווקא כאן.

אבל פה זה בחוק ושם זה בצווים. החוק הוא עליון עדיין.

אין ספק. גם בפקודת הרוקחים, אגב, יש ייבוא או משפחתי, וזו חקיקה ראשית.

אני מזהיר אתכם, שיהיו חיכוכים רבים מאוד בעניין.

בבקשה.

עו"ד דן כרמלי, איגוד לשכות המסחר. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להתייחס למושג כמות סבירה שכרגע הועלה כאן. שמענו את הנתונים. נכון הוא שהנתונים נלקחים מטיוטת או מתזכיר צו ייבוא אישי. כמות סבירה של 30 פריטים בערך של עד 1,000 דולר ללא הגבלת תדירות זה ודאי לא כמות סבירה. אנחנו מדברים על מסלול שייווצר באמצעות אותו צו ייבוא אישי אבל משפיע גם על דבר החקיקה שבו עסקינן עתה, שהוא בעצם מסלול להעברת ייבוא מסחרי בתחפושת ייבוא אישי.

העניין ברור. הטענה שלו, שאם אדם כל שבוע יזמין- - -

אפילו כל יום, הוא ובני משפחתו.

אנחנו לא מדברים על המכס ועל שיקול דעתו כשהוא רואה משלוח לנגד עיניו; אנחנו רואים את הממונה, שיצטרך לתת הוראות על מצב שבו יבואן ישיר מנסה לחסום את זה.

זה לא איש פרטי. אנחנו כאן לא עוסקים במאן דהוא שיושב בפתח תקווה, ראש העין, חיפה או ירושלים ועושה הזמנה דרך האינטרנט ומתחיל לקבץ לו כל שבוע 30 צופרים לאופניים – סתם דוגמה. זו לא הכוונה. אני מבין את הדאגה שלך, אבל זה לא בסיפור הזה.

(1) יש עוד הגדרה. יבואן ישיר. "יבואן ישיר" – אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ; (2) הוא מייצר טובין בישראל, מכח הסדר עם אדם במדינת חוץ.

תוכלי לתת הסבר קצר? למרות שזה די ברור מההקראה.

יבואן ישיר הוא יהיה מושא ההוראות של הממונה, כלומר מי שעליו יכולה להטיל הממונה הוראות מכוח התיקון הזה. אנו מתייחסים כאן לשתי אפשרויות: האחת, מי שיש לו הסכם עם יצרן בחו"ל, והוא מכוח ההסכם הזה מייבא את הטובין לישראל – מה שאנחנו הרבה פעמים מכנים יבואן רשמי.

האופציה השנייה, שגם עליה חשבנו שראוי שתיפול תחת אותה קטגוריה, זה מי שמייצר בארץ, אך מכוח הסכם עם אדם במדינת חוץ, כלומר יש מותג בין-לאומי שניתן מכוח הסכם לייצר אותו בארץ. דוגמה לכך זה ייצור של קוקה קולה בארץ – הייצור נעשה בארץ.

דוגמאות לגבי הרכבים כאן.

זה לא נכנס לייצור בארץ.

היום, מה יש ייצור מוצר או משהו שקשור לייבוא רכב.

אין ייצור רכב בארץ, לכן זה נכנס לחלופה הראשונה. זה יחול גם על רכבים.

אם יקום כאן מפעל, שייצר חלקים בזיכיון - רכב או חלקי רכב.

גם לכל מי שמייצר מכוח הסכם וזכות עם האדם שמחזיק בזכויות בחו"ל, בין אם הוא מייצר בארץ, בין אם הוא מייבא את זה – לשני הגופים האלה נבקש לאפשר לממונה לתת הוראות, אם נראה שההתנהגות שלהם פוגעת בייבוא מקביל של מוצרים.

תודה. בבקשה.

בוקר טוב. אינגריד הר אבן, איגוד המוסכים. אחד התחומים שבהם הפגיעה בתחרות על-ידי יבואנים רשמיים היא עזה הוא כמובן תחום הרכב. לפני שנגיע להערות המהותיות יש לי הערה נוסחית, שמאוד מטרידה אותנו. בעוד שבהצעת החוק הנוכחית מדובר בייבוא מקביל, הרי שבחוק שירותים לרכב מדובר על שלושה סוגי יבואנים מסחריים: היבואן הישיר, שהגדרתו די דומה להגדרה שאתם מביאים היום, ויש עוד שני סוגי יבואנים – יבואן זעיר ויבואן עקיף, כלומר המילה מקביל שהבאתם היום, לא תואמת את לשון חוק רישוי שירותים לרכב, והיבואן העקיף והיבואן הזעיר, לפי חוק רישוי שירותים לרכב, הם אלה שעלולים להיפגע חוץ מהציבור, כמובן, ומעוסקים אחרים בתחום מפגיעה בתחרות על-ידי יבואן ישיר, ואנחנו היינו רוצים שתהיה הלימה גם במלל וגם במהות כדי שלא ניפול פה בין הכיסאות בתחום הרכב.

בבקשה.

יבוא מקביל שמוגדר בחוק שלנו זה כל יבוא שהוא לא בידי יבואן ישיר. גברתי אמרתי שיבואן ישיר כן תואם את ההגדרות בחוק רישוי שירותי רכב, לכן כל ייבוא שהוא לא על-ידי יבואן ישיר כן יוכל ליהנות מההגנה באמצעות הוראות של הממונה. לכן אני מניחה שגם יבואן זעיר וגם יבואן מקביל אחר. ההגדרה שלנו לייבוא מקביל היא מאוד רחבה – היא כל מה שלא נכנס לתוך ייבוא ישיר. כל מי שהוא לא ישיר, הוא מקביל. לכן זה יכול ללכת רק להרחבה ולא לצמצום.

בבקשה.

עו"ד רוית ארבל, בשם התאחדות התעשיינים. אני רוצה להתייחס לעניין הכללת יצרנים ישראליים במסגרת ההגדרה של יבואן ישיר. בפעם ראשונה יצרנו יבואן, כמדומני, בחוק ישראלי, אבל מעבר לזה אני רוצה להקדים ולחזור על ההערה שלנו מהדיון הקודם, ולהזכיר לאדוני שבשעה הבאה אנחנו אמורים להתחיל לדון ברפורמה הגדולה לחוק ההגבלים, שבין היתר נדון בה בתיקון להגדרת מונופולין, תיקון שאמור לייתר, גם לפי דעת הרשות וגם לפי דברי ההסבר לתזכיר שפורסם על-ידי רשות ההגבלים, אמור לייתר לחלוטין את כל התיקון הזה, כך שאני חוזרת על ההערה- - -

אני מניח שמי שכתב את זה, גם כתב את החוק שנדון בו בעוד שעה קלה, אז הוא מודע לזה.

אותו גורם גם הסביר שמדובר בשיקולים טקטיים כאלה ואחרים, לכן זו הוראת שעה לשלוש שנים. אני חושבת שאפשר להפוך את הסדר.

העניין ברור.

נעבור לגופו. הסבירה עו"ד כהן מהרשות את הצורך להכליל גם יצרנים ישראליים. אני רק רוצה להדגיש שמדובר בעניין תקדימי. עצם ההתייחסות העקרונית ליצרן כיבואן – מדובר בקונטקסט במתן סמכות די גורפת לממונה על ההגבלים, לתת עדיפות במקרים מסוימים לייבוא במקביל. לא בטוח שהשיקולים הללו נכונים, כשמדובר ביצרן ישראלי, שמעסיק עובדים ישראליים, שיש כל חסמי הכניסה כדי להקים ולייצר את המפעל בישראל. אז אם אנחנו לא- - -

את מערבבת שני דברים. קשה לדבר בוועדה הזו על גורם שלא פועל למען הכחול-לבן. אני לא חושב שיש ועדה בכנסת ישראל, ודאי בשנים האחרונות, שכל כך עשתה והובילה עניינים שנוגעים, וש פה עניינים שכל אחד מכם מכיר.

התחרות, שצריך לייצר אותה. גם אם אתה מייצר בארץ, תמיד אמרנו – בגלל שאתה מייצר בארץ, שאנשים יידפקו, סליחה על הביטוי. מצד שני, אם המדינה מחליטה – וזה מה שאני תמיד אומר – שבנושא מסוים – זה יכול להיות מחלפים לרכב, שהמדינה אומרת: אנחנו רואים חשיבות בייצור של זה, ולתת לו עדיפות - זו זכותה. זה מה שאנחנו כל הזמן מייצרים, אבל אני חושב שזה לא אמור לבוא בסתירה לעניין הזה. דווקא פה, כאן זה לייצר כללי משחק, שאם המדינה מעבר לזאת רוצה לקבוע מדרגה נוספת, שהיא אומרת: חשוב לנו, למשל, מפעלי הטחינה בצפון, שיקבלו ממד של עדיפות – זכותם. אני מעודד את זה. אנחנו מדברים פה על נקודת היציאה, שצריכה להיות במידה רבה שוויונית, עד כמה שניתן.

משפט אחרון. הדגשתי שמדובר בהקשר. עוד לא קראנו את הסעיף – מה הסמכות, מה לב העניין שבגללו אנחנו קוראים את ההגדרה. ההקשר הוא מתן סמכות מאוד גורפת ליתן הוראות ליצרן.

אני חושב שלצערי, אין מספיק סמכויות לממונה. הייתי שמח אם היו לה הרבה יותר. הרבה דברים היו נראים אולי קצת יותר טובה ממה שקורה. בבקשה.

שלומי לויה, היועץ המשפטי, איגוד לשכות המסחר. בהקשר הזה, הצעת החוק הזו מעדיפה את התחרות הבין-מותגית לעומת התחרות הכללי בשוק. הערנו את זה גם בפעם הקודמת. אתן דוגמה פרקטית. לא ברור לנו למה, אם היבואן הישיר - למשל, של טומי הילפיגר, פועל על-מנת למנוע ייבוא מקביל או ייבוא אישי של טומי הילפינגר בצורה מקבילה או דרך ייבוא אישי, אפשר יהיה להטיל עליו הוראות, אבל אם יצרן של גולף, לצורך העניין – נניח שזה יצרן מקומי, פועל כדי למנוע אותו דבר, כדי למנוע את התחרות בשוק הכללי, לממונה לא תהיה סמכות לתת לו הוראות. זה לא מובן, זה יוצר אפליה.

שאלה מעניינת. אבקש את ההתייחסות.

יש לזכור את הקונטקסט ההיסטורי של הצעת החוק הזו. הצעת החוק הזו היא פרי גלגולים של ועדת לנג, שישבה על המדוכה. אחת המסקנות הבסיסיות של ועדת לנג היתה שליבואנים רשמיים ויבואנים ישירים יש יכולת רבה מאוד לצמצם את הייבוא המקביל. הייבוא המקביל הוא אמנם מביא לנו תחרות תוך-מותגית, אבל מצבה של התחרות התוך-מותגית הזו במדינת ישראל הוא בכי רע, משום שיבואנים רשמיים, ומכיוון שיצרנים בישראל שפועלים מכוח זיכיון מחו"ל או מכוח הרשאה מחו"ל, יש להם טכניקות לחסום את הייבוא המקביל. כתוצאה מזה נקבע שצריכה הממונה סמכויות ספציפיות, לטפל באופן ספציפי בעידודו של הייבוא המקביל ובהקלה עליו שכבר ככה סובל מנחיתות מאד בסיסית ביכולת שלו להיכנס לישראל.

אוריאל לין, בבקשה.

אני לא מתייחס כרגע, כבוד היושב-ראש, לסעיף הבא, שהוא הסעיף המרכזי, שהוא, כפי שאמר היו"ר, סעיף הסמכויות, באילו תנאים אפשר להפעילן, ולמה אני חושב שאנחנו מקדימים קצת את הדיון, אבל אני רוצה להתייחס לסעיף שעומד על סדר היום, סעיף קטן (2) של ההגדרה של יבואן ישיר. מאחורי ההגדרה הבלתי-הגיונית הזו מסתתרת כוונה שאסביר אתה. ממתי יצרן הוא יבואן? איך אני יכול לומר, לפי היגיון הכי פשוט, איך אני יכול להפוך בהגדרת החוק יצרן ליבואן? אולי גם בחוק אהפוך חתול לכלב? מה זאת אומרת, שאומר שיבואן ישיר, הוא מייצר טובין? הוא יצרן. אני מתפלא על התאחדות התעשיינים. עכשיו נגדיר את כל התעשייה כיבואנים, כי אנחנו רוצים לטפל ביבואנים? איזו מין הגדרה הזו? מדוע לא אומרים כאן ביושר ובפשטות – יצרן. שיגידו שהוא מייצר על-פי תנאי הסכם או רשיון מאיזשהו גורם בחו"ל. ממתי זה צריך להיות יצרן? ממתי יצרן ויבואן? אני מדגיש את הנקודה הזו, משום שאחר כך, אדוני היו"ר, אתייחס לשאלה הכי מרכזית בחוק הזה – השאלה של שימוש בסמכויות - אילו סמכויות, באילו תנאים, מה עומד מאחורי זה. אני חושב שמה שכתוב כאן, סותר כל היגיון. אסור שיהיה בספר החוקים.

תודה. בבקשה.

אני רוצה להוסיף שלכל ההגדרות המשונות והמוזרות והתקדימיות האלה בחוק הישראלי אנחנו נדרשים בהוראת שעה אינה נדרשת מלכתחילה. זה עניין שוועדת לנג מלכתחילה אמרה – הצורך בתיקון נדרש רק משום שמונופולין לא מוסדר לפי כוח שוק, משהתיקון הזה נמצא על שולחנו של היו"ר בדיון הקודם, אדוני אמר: זה לא על שולחני, ומה שעל שולחני, אני לא מכיר. כרגע זה על שולחנו של היו"ר. העניין הוא שהוראת השעה הזו בנזקי המשנה שלה, בהשלכות הרוחב שלה, מעבר לסמכות המשונה שאנחנו רוצים פה, קיימת סמכות מקבילה מילה במילה בסעיף 30 בחוק לגבי מונופול. אם אנחנו מטפלים בהגדרת מונופול, אין צורך להפוך יבואן ליצרן ולהפך.

אפשר לקבל הסבר?

בבקשה.

אני לא רוצה לחתום על כל מה שנאמר בוועדת לנג, אבל אני לא זוכרת שוועדת לנג התלוננה על הגדרת מונופולין בחוק ההגבלים העסקיים, ככל שזכור לי. בכל מקרה, תיקון החוק הזה עבר גלגולים רבים עד שהגיע לפה. ההצעה הקודמת היתה גורפת יותר, שאמרה שהתנהגויות מסוימות יהיו פסולות מהיסוד.

עבר RIA?

ואנחנו הפכנו את הכלל הזה לכלל מתון יותר, שמאפשר שיקול דעת לממונה להטיל הוראות – אגב, אם היא חושבת שיש חשש לפגיעה בתחרות, שזה גם מאוד חשוב, כלומר הממונה לא תטיל סתם הוראות כי בבוקר היא קמה ומתחשק לה אלא רק אם היא חושב שיש יסוד בהתנהגויות הקיימות שמקימות חשש לפגיעה בתחרות.

חשוב לי שתיתני התייחסות- -

לא קיבלנו תשובה לענין היצרן. הכוונה בסעיף הזה, שמעבירים את המפעל של המוצר בחו"ל, לפה.

לא. חברים יקרים- -

לייצר טובין בישראל מכוח הסדר עם אדם במדינת חוץ. ההסדר הזה יכול להיות גם המכונה שמייצרים שם, ומביאים אותה לפה. אני יכול להבין את זה. אני מעלה את התהייה הזאת.

אני רוצה לומר נקודה אחת, שהיא קצת מלמעלה. אני חושב, בכל הכבוד, ויש המון כבוד לאוריאל – השאלה היא לא אם הוא יצרן או יבואן; השאלה היא השורה התחתונה – מה הצרכן מקבל. אם קוראים לו יעקב או עיסאווי או חאג' יחיא, בשורה התחתונה, האם מתקיימת תחרות משוכללת, שאתה, האזרח שיושב בכפר קאסם, טייבה או ראש העין, ירושלים, חיפה או קיבוץ, כפר, מושב, מקבל או יכול כתוצאה מהכללים שמונחים כאן לקבל תחרות משוכללת?

לכך צריך לתת- -

שנייה. התפקיד של הממונה הוא לשקול ולוודא, שאין חסמים שמונעים את השורה התחתונה של תחרות אמתית, שהציבור צריך ליהנות ממנה. זו נקודת המוצא המרכזית. הרי שניכם שחקנים מרכזיים פה בוועדה. הדברים של אוריאל הם טריקיים.

זה לא טריק. זה עובדה. מה זה, להגדיר חתול כלב? לאיזו מטרה?

אין לי ספק שחשבת על המשפט הזה.

לא. אני נדהם. הפכו את התעשייה ליבואנים.

בכל הכבוד.

כשאני קורא את זה, וכששמעתי את אוריאל, במבט ראשוני יש היגיון בדבריו.

אוריאל תמיד מה שהוא אומר, ממבט ראשון נשמע טוב...

ברשותכם, אני רציני. חברים, אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת – זה לא דיון ראשון כאן.

זה לא משנה.

ודאי תמיד יש שאלות ויש חברים – הרי זה הדיון בוועדה. זה הטענה שלי על חוק העישון, מה הממשלה עושה. אין יותר שקיפות מהדברים שנעשים.

אני מבקשת להעיר שתי הערות: אחת, ליחס בין הצעת החוק הזו להצעת החוק הגדולה, והשנייה, להערתו של ח"כ לשעבר לין בקשר להגדרת יבואן ישיר.

אתחיל בנושא השני. עקרונית, אפשר היה הרי לכאורה להגדיר יבואן ישיר, להסתפק במה שכתוב בפסקה (1), להוסיף הגדרה נוספת של יצרן על-פי הסדר, ובסעיף 2 לכתוב שהממונה תהיה רשאית לתת ליבואן ישיר וליצרן על-פי הסדר. כלומר אתה מדבר על טכניקה בלבד ולא על מהות.

לא. אסביר כשנגיע לסעיף המרכזי.

אבל כרגע אתה מדבר על טכניקה. ההערה הזאת היא טכניקה.

אי-אפשר לקרוא לזה טכניקה. זה לא טכניקה. גם אני הייתי מחוקק בבית הזה. מעולם לא הייתי מעלה בדעתי להגדיר יצרן כיבואן.

אתה יודע כמה יצרנים הם יבואנים? באמת. לא סותר. יש גם אנשים שאתה מייצג אצלך, שגם הם יצרנים והם גם יבואנים.

נכון. איך אפשר לקרוא ליצרן יבואן? למה לעשות את זה? זה לא טכני.

עם כל הכבוד, אני חלוקה בעניין הזה. ברגע שאנחנו מדברים כאן על טכניקה חקיקתית, בהחלט מדובר כאן בטכניקה. יכול היות שבסופו של דבר בסעיף המהותי, שמעניק סמכויות לממונה על הגבלים עסקיים, יש לך הערות מדוע לסוג כזה של, נקרא לו לצורך העניין יצרן על-פי הסדר, לדעתך לא ראוי שתינתן סמכות לתת הוראות.

לא ראוי לספר החוקים של מדינת ישראל .גם על זה אני חושב.

אם אני משמיט את 1 – יבואן ישיר – אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה. הוא יצרן. יבואן הוא יצרן. מבחינה משפטית, איך זה מתגבש?

מבחינת טכניקה אני יכולה לכתוב גם שהוא טייס שעושה פעולות מסוימות, או מי שעושה מסעות בעולם עשרה חודשים – זה עניין של טכניקה. לצורך הפרק הזה בלבד.

זה יהווה תקדים להגדרות עתידיות.

ספר החוקים זרוע באין סוף הגדרות מיוחדות לצורך סעיף מסוים.

זה לא המהות.

לגבי היחס בין הצעת החוק הזו להצעת החוק הארוכה: אם הבנתי נכון, כרגע מוצע לתת לממונה על ההגבלים העסקיים סמכויות מסוימות בקשר ליבואן ישיר, כדי להתמודד עם סוג מסוים של בעיה. נטענת פה טענה, שאם תתקבל הצעת החוק האחרת, זה יתייתר.

הצעת החוק הזו משקפת כרגע או מוצעת לאור המצב המשפטי הנוכחי. כשהוועדה תגיע לדיונים מהותיים בהגדרות ובהצעת החוק האחרת בכלל, אפשר יהיה להעלות שוב את הטענה הזו, ואם הוועדה תשתכנע אז, שאם תתקבל הצעת החוק השנייה, הפרק הזה מיותר, אפשר לכלול סעיף שפרק ד'2 אם יתקבל, יתבטל.

אין בעיה. אוריאל עשה הרבה דברים כאלה כשהיה ח"כ.

אי-אפשר כרגע, בהתחשב בכך שיש הצעת חוק אחרת, שהדיונים בה לא התחילו - אנחנו לא יודעים אם תתקבל, אם בכלל; אנחנו לא יודעים באיזו נוסח תתקבל, לומר שהצעת החוק הזו מיותרת בגלל שאולי מתישהו.

גם אנחנו חשבנו שנעביר בקריאה ראשונה את חוק העישון. בבקשה.

לתשומת לב הוועדה, בנוסח בוצע שינוי מהנוסח הקודם והורחב במובן הזה שזה לא מכוח זיכיון אלא מכוח הסדר – כל יצרן שיש לו הסדר עם אדם במדינת חוץ. לצורך העניין, נאמר פה נכון שלא רק מי שמייצר מותג בין-לאומי אלא מי שיש לו הסדר על מתכון, ויש מקרים כאלה – הוא מקבל את הזכות לייצר לפי מתכון בחו"ל, גם הוא כפוף היום לסמכות הגורפת. כלומר יש לי המותג שלי הישראלי, נקניקיות עלמה, אבל את המתכון- -

למעשה מדובר באותו מוצר. אולי ארגיע לגבי היצרנים. אנחנו מדברים על ייצור שהוא כמו ייבוא של מותג בין-לאומי. ייצור של מותגים בין-לאומיים בארץ. לכן נכנס פה לסעיף אדם במדינת חוץ.

קשה לי לשמוע את הדברים האלה.

אתה יכול לא לקבל את מה שאמרה היועצת המשפטית, שהיא אמונה עליי, לפחות בעניין הזה. עזוב את זה עכשיו.

לעניין ההגדרה כיצרן או כיבואן, אני מסכימה לגמרי עם היועצת המשפטית – זה עניין טכני, אבל הכוונה פה היא לייצור של מותגים בין-לאומיים בארץ או של מוצרים זהים למה שמיוצר בחו"ל.

כתוב: אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. למה יש ממונה ולא מחשב? כי בסוף אתה אומר –מותר האדם מן הבהמה אין. בסוף האדם חושב, רואה את הדברים כפי שהם לפניו, ומקבל את ההחלטה. הרי את אומרת מתכון. אני יכול לתת לך אין סוף כמעט דברים שאפשר להכניס אותם פנימה ולבקש את ההסברים. זה בחקיקה כל הזמן רואים. הדברים, כפי שהם מונחים פה, הם בגדר הסביר ונותנים את הכלים לממונה לשקול את הדברים לגופו של עניין בצורה סבירה. שיש לה הכלים לעשות את עבודתה נאמנה למען הציבור, כך אני רואה את זה.

מי בעד הסעיף – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד הסעיף – 2
נמנעים – 1
הסעיף עבר.

נמנע אחד. עבר.

מתן הוראות ליבואן ישיר. 31ו. (א) ראה הממונה כי כתוצאה ממעמדו או מהתנהגותו, של יבואן ישיר, קיים חשש כי ייפגע באופן משמעותי יבוא מקביל או יבוא אישי ובשל כך עלולה להיפגע באופן משמעותי התחרות בענף שבו פועל היבואן הישיר, רשאי הממונה לתת הוראות ליבואן הישיר בדבר הצעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה בתחרות כאמור.

(ב) הוראות סעיף 30(ג) עד (ח) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הוראות הממונה לפי סעיף קטן (א).

אסביר. זה ליבת התיקון. הסעיף הזה מאפשר לממונה, ברגע שהיא מזהה שיבואן ישיר פועל או מתנהג באופן שפוגע בייבוא מקביל או בייבוא אישי, כלומר בייבוא מחו"ל, שההתנהגות הזו - אנחנו לא באים פה רק להגן על המתחרים או על אותו יבואן מקביל; אם הממונה רואה שההתנהגות הזו עלולה לפגוע באופן משמעותי בתחרות בענף שבו פועל היבואן הישיר, אז היא רשאית לתת הוראות שימנעו את הפגיעה הזו.

מה מסגרת ההוראות שהיא רשאית לתת? ההוראות כתובות?

כל דבר יישקל לפי נסיבותיו. למשל, אם יש מפעל בחו"ל, ומקבל מהרשויות כל מיני מסמכים לגבי התקינות, לגבי הסיכון במוצר, שבסופו של דבר כשיבואן מקביל מייבא ומגיע למכס, דורשים ממנו את המסמכים האלה, והם נמצאים רק אצל היבואן הישיר. אם היבואן הישיר לא ייתן ליבואן המקביל – כמובן, בכפוף להחזר הוצאות, הכול צריך להיות סביר בנסיבות, אבל אם היבואן המקביל לא יוכל לקבל את אותם מסמכים מאותו מפעל, תוכל הממונה לתת לו הוראה שתשתף את היבואן המקביל באותם מסמכים כדי שגם היבואן המקביל יוכל להכניס את תוצרתו לארץ.

ברור. תודה. אוריאל, בבקשה.

אדוני היו"ר, אני מתחבר לחלוטין עם מה שאמרת קודם, ונקודת המבט צריכה להיות הצרכן. אבל זו לא רק השאלה. תמיד השאלה היא איך עושים את זה - האם אנחנו מפקירים את ערכי היסוד במדינה שלנו? האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקעקע את השיטה הדמוקרטית או את האיזונים הנחוצים, כפי שאנחנו מכירים?

אני רוצה להזכיר לכולנו שגם המגזר העסקי הוא צרכן, וציבור הצרכנים זה לא מחנה שנמצא בעימות מול המגזר העסקי. התפתחה אצלנו תפישה שבאה לידי ביטוי בסעיף זה של מעין רדיפה אחרי יבואנים; גישה סלקטיבית שאומרת: היבואן הישיר בעיניי הוא חשוב.

מה מדאיג אותך?

שאלת קודם שאלה מאוד נכונה, ואתייחס גם אליה. יכול להיות שהיו מקרים בישראל – לא אומר שלא, שהיה יבואן ישיר שניצל את מעמדו. אנחנו פה באים ותוקפים את כל היבואנים הישירים.

לא נכון.

אדוני היו"ר, אני מאוד ממליץ לכם בשום אופן לא לקבל את הסעיף הזה בנוסחו הקיים, וגם לכבוד הממונה על ההגבלים העסקיים. פה מדובר בסמכויות שהן כמעט סמכויות של עריצות. מה אנחנו עושים פה?

אני אתך. רוצה להשתכנע. מה מדאיג אותך?

אנחנו אומרים פה שאותו אדם, שהגדרנו אותו יבואן ישיר, והוא תרם תרומה היסטורית גדולה למדינת ישראל, ופתאום היום לפתע אנחנו צובעים אותו.

אף אחד לא צובע. אם הוא בסדר?

אני לוקח אותו כגורם בכל המשק הישראלי, שהוא אחראי ליוקר המחיה. לפתע פתאום אין לנו מועצות חקלאיות, לפתע אין לנו תעשיות ענק שיכולות להשתלט.

אוריאל, ברשותך. ראה הממונה כי כתוצאה ממעמדו או מהתנהגותו – זה לא מצב – עיסאווי, היא לא אומרת: אתה חשוד. היא אומרת: אם ראה הממונה. מה זה?

אדוני היו"ר, בוא נראה: כתוצאה ממעמדו. קודם היה כתוב: קיומו. ביטלו את זה. רק כתוצאה ממעמדו, ורק משום שקיים חשש.

רק על שום זה שקיים חשש. מה זה, קיים חשש? אצלי קיים חשש? אצלו קיים חשש? מונח כל כך רחב. על סמך חשש אנחנו נותנים לרשות רגולטורית, לכפות נורמות התנהגות על מישהו מהמגזר העסקי? אם לפחות היה מדובר על כך שהוכח שהוא עשה פעולות שמונעות תחרות. על סמך חשש? לאיפה הגענו?

אדוני היו"ר, פה מדובר מבלי משים ביצירת סמכויות של עריצות. אסור לנו שיהיה דבר כזה בספר החוקים שלנו. על סמך חשש.

אוריאל, איך הגעת לזה? איך אתה יכול להתחיל לדבר במשהו, אלא אם כן – חשש – הכוונה – קיבלת חומר, מישהו שלח לך. באיזו סמכות יש לממונה או לכל גורם להתחיל לעסוק במשהו סתם ככה?

משהו ממשי. לא חשש בלבד.

לא. ברור. חוק ההגבלים העסקיים, ממה שאני פה, וגם היועצת המשפטית אומרת לי – חלק גדול ממה שמונח לפתחו זה סביב המושג חשש.

אבל לא בהרחבה זו.

גם השאלה של חבר הכנסת – אילו הוראות? כל הוראות שהיא רוצה?

אוריאל, אני מתנצל שלא מספיק נתנו כוח לממונה יותר ממה שיש לה. זה כנראה היה מסדיר הרבה דברים. בבקשה.

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים בישראל. קודם כל, אני מברך על הוראת השעה הזו, והיינו שמחים שזו לא תהיה הוראת שעה, אלא יהיה חוק קבוע.

תשובה קצרה למר לין.

אל תעיר לי, ואני לא אעיר לך.

אוריאל. אם היית ח"כ, הייתי מוציא אותך...

לא התכוונתי לפגוע בך, מתנצל.

כמי שמייצג עסקים קטנים, אנחנו עסקים שסובלים מעריצות של יבואנים ישירים. מי שקובע היום את הנתונים בשוק זה דווקא היבואנים הישירים. הם היום הרגולטור שלנו. חברות הביטוח הם הרגולטור שלנו, ולא המדינה. אנחנו שמחים שהמדינה מתחילה לקחת סמכויות, ולהפוך לרגולטור, שהיא תקבע את הנתונים בשוק.

הפרקטיקה בייבוא מקביל, למשל בענף הרכב, היא לא נגמרת בייבוא מקביל של האוטו, כי אחר כך יש חלקים, ויש אחר כך הכניסה. למשל, בייבוא מקביל – עכשיו יש יבואנים שמקבלים רכב שהגיע ביבוא מקביל. אומרים: אין חלקים לאוטו, למרות שזה אוטו שהגיע מאירופה, ובעצם הפרקטיקה ממשיכה קדימה, ויכולה להמשיך גם 10 ו-11 שנה. זה לא מספיק – הדקה הזאת שאתה מטפל בייבוא המקביל; אתה תטפל בזה גם בפרקטיקה שממשיכה אחר כך.

אתן עוד דוגמאות. מכתבי סילוק אחריות היום, שמקבלים אנשים גם על תיקונים שנעשו, על רכבים שהגיעו בייבוא ישיר, ומיבואן הישיר שמטפל במוסך שלא, של היבואן עצמו, זה מכתבים – פרקטיקה חדשה, אחרי חקיקת החוק החדש, שאנחנו כל הזמן מקבלים תלונות באיגוד על מכתבים, ואנחנו מקבלים את המכתבים של היבואנים הישירים, שמסירים את האחריות, אם הרכב טופל. אתן דוגמה – יבואן שולח למי שטיפל במוסך אחר, כותב לו שהוא שתל חלקים לא מתאימים, למרות שהחוק מגדיר שאפשר לשים חלקים חליפיים ומותר לטפל במוסך אחר בלי לאבד את האחריות. ההגדרה נהיית שתילה.

לגופו, אנחנו חושבים שצריך למחוק בכלל את כל המשפט הזה, כי פגע באופן משמעותי והוא מקביל וכו' ובשל כך עלולה; אנחנו חושבים שצריך לתת משהו יותר רחב.

ההפך.

לא, כי לא צריך לצמצם את זה רק שייפגע היבוא המקביל.

תודה.

גיל ברגפרוינד, כלכלן המועצה הישראלית לצרכנות. הסעיף הזה חשוב ספציפית, ואסביר למה – המציאות שממשיכה להתקיים, שלמשל, תלונות שהגיעו אלינו, צרכנים שהתלוננו לגבי טלפונים סלולריים שיבואן מקביל, היתה תקלה של לוח אם, ואומר היבואן המקביל: אני רוצה לרכוש חלקים, כדי לטפל בריקול – הוא לא יכול, כי היבואן לא מאפשר לו.

זה היה בענף הרכב.

פנינו עם זה לממונה על ההגבלים העסקיים, ולא ניתן היה. אנחנו רוצים שלממונה תהיה הסמכות לעזור לצרכנים.

תודה. בבקשה.

אליאס עזאם, ראש תחום כלכלה, משרד התחבורה, אגף הרכב. אנחנו מציעים להשמיט צמד את המילים באופן משמעותי, כי לדעתנו, כדי שהממונה תוכל לפעול לפי הסעיף הזה, היא צריכה להוכיח שלוש משוכות: קיומו של החשש, הפגיעה היא משמעותית, והיא גורמת לעוד פגיעה משמעותית בתחרות. לדעתנו, הרף הזה הוא גבוה, מאפשר מגוון רחב של פעולות אנטי תחרותיות.

תודה. בבקשה.

אדוני, אמרת: אם הוא בסדר, לא צובעים אותו. ואתה צודק. אני חושב שזה גם מה שהממונה תעשה – היא לא תצבע אותו ממילא. אבל לכן צריך להוריד את המילה: כתוצאה ממעמדו, כי הוא לא עושה שום דבר רע מעצם כך שהוא יבואן ישיר.

תודה. ברור. בבקשה.

בנוסף לזה שתימחק המילה מעמדו- -

לא. תודה.

תיקון קונקרטי מילולי. זה לגמרי משפטי. מעמדו – הסבירו למה צריך למחוק. בנוסף להתנהגותו מציעה – ממילא בית הדין להגבלים עסקיים פירש זאת כך בעניין ידיעות, וכך נוהגים – במקום בהתנהגות באופן כללי - מניצול מעמדו לרעה. ואז אנחנו מתכתבים עם החוק ומכוונים למקומות שהממונה רוצה.

תודה. הטענות החזקות שעלו כאן זה הרצו להרחבה של רונן ושל נציג משרד התחבורה. אין לי אישית – ככל שאני מאפשר חיזוק מעמדו של ההגבלים, אני רק שמח. אני טוען שההגבלים, צריך לעשות הרבה יותר מה שעשה עד היום. הוא כלי שלצערי, לא השתמשו בו בצורה משמעותית עד היום מול חוליים שמתקיימים בתוך הכלכלה הישראלית, וזה אחד המקומות – בכאילו. אנשים סוגרים לך שוק בצורה כזו שאתה לא יודע לנשום אחר כך.

לא אתנגד, אם הממונה תגיד - אין לי פה אידיאולוגיה. אני מניח שגם לא יהיה כוח בלתי-מוגבל. בסופו של ענין אתה מייצר את סוג האיזונים בתוך התהליך הזה, ואם יתברר שיש משהו קיצוני יותר מהתהליך, אני מניח שיש כלים נוספים ואחרים לממונה לשקול אותם.

לא אם החוק קובע את זה.

תודה. אני מעלה להצבעה, ברשותכם. מי בעד –ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

הנוסח אושר.

(2) בסעיף 47(א), בפסקה (5), במקום "לפי סעיפים 30 או 31ג" יבוא "לפי סעיפים 30, 31ג או 31ו";

זה אומר שאם יופרו ההוראות שנתנה הממונה, תוכל להיות עבירה פלילית.

בסדר גמור.

(3) בסעיף 50ד(א) לחוק העיקרי אחרי פסקה (5) יבוא: הפר הוראה שנתן הממונה ליבואן ישיר לפי סעיף 31ו.

זה סעיף סמכות הטלת העיצומים, כלומר אם יפרו את הוראות הממונה.

2. הארכת תקופת הוראת שעה. שר הכלכלה והתעשייה רשאי, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך בצו את תקופת הוראת השעה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים.

מי בעד פסקאות 1(2), (3), וסעיף 2, עם התוספת של המילה "בצו"? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

ההצעה אושרה. הצעת החוק אושרה.

אנחנו נועלים את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.