פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



50
ועדת החוץ והביטחון
21/05/2018


מושב רביעי


פרוטוקול מס' 246
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, ז' בסיון התשע"ח (21 במאי 2018), שעה 9:15

1. בירוקרטיה וסחבת הפוגעת בחיילים בודדים החיים בגפם וזקוקים לריהוט ביתי
2. בירוקרטיה וסחבת הפוגעת בחיילים בודדים החיים בגפם וזקוקים לריהוט ביתי
3. בירוקרטיה וסחבת הפוגעת בחיילים בודדים החיים בגפם וזקוקים לריהוט ביתי
4. בירוקרטיה וסחבת הפוגעת בחיילים בודדים החיים בגפם וזקוקים לריהוט ביתי
5. בירוקרטיה וסחבת הפוגעת בחיילים בודדים החיים בגפם וזקוקים לריהוט ביתי
6. ירוקים מבושה: היערכות צה"ל לאתגר החיילים העניים
7. ירוקים מבושה: היערכות צה"ל לאתגר החיילים העניים.
8. ירוקים מבושה: היערכות צה"ל לאתגר החיילים העניים

חברי הוועדה: אבי דיכטר – היו"ר
רוברט אילטוב
מירב בן ארי
יואב בן צור
ענת ברקו
מרדכי יוגב
עליזה לביא
איציק שמולי
פנינה תמנו-שטה

תא"ל מירב קירשנר - סגנית ראש אכ"א, משרד הביטחון

סא"ל קרן זר אביב - רע"ן ת"ש, אכ"א, משרד הביטחון

אבי אבוחצירא - עוזר שר הביטחון, משרד ביטחון

אורית להב - מפקחת ארצית שירות נוצ"ץ – נוער, צעירים וצעירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל נייגר פיטוסי - עורכת דין, ממונה על חקיקה, לשכת עורכי הדין

אריה קולקר - המרכז לחיילים בודדים, מחזיק דירות עבור חיילים בודדים בירושלים

נועם אביטל - מנהל אנשים טובים למען חיילים בודדים

עינת אושרי - מנהלת תכנית משלי, עבור חיילים בודדים משוחררים

דויד גלבוע - יו"ר מרחב מרכז אגודה למען החייל ומטפל אישית בחיילים בודדים

אביה ריש - כתבת בערוץ 20

יאיר הס - מנכ"ל עמותת הלל

רחל כהן - שדלן/ית, מייצגת את עמותת הלל

איילת לוי-נחום

אסף דורון

ר.כ. חבר תרגומים

דיון מהיר – התמודדות צה"ל עם חיילים במצוקה כלכלית

בוקר טוב לכולם. אנחנו בדיון מהיר לבקשת מספר חברי כנסת. למעשה חיברנו 2 קבוצות של בקשות.

הדיון פתוח לפי סעיף 122 ב'.

120 ב' (2).

120 ב' (2). 122 ב' זה פיטורי עובדים. בעצם שתי הקבוצות, אחת עסקה בנושא בירוקרטיה וסחבת הפוגעת בחיילים בודדים החיים בגפם וזקוקים לריהוט ביתי; והקבוצה השנייה של הבקשות הייתה היערכות צה"ל לאתגר החיילים העניים. זה לא אחד לאחד זהה, אבל בחרנו לעסוק בשתי הסוגיות כמקשה אחת. הגישו את זה סדרה של חברי כנסת – פנינה תמנו וחיליק בר, שולי מועלם, אילן גילאון, נאווה בוקר, איציק שמולי, רועי פולקמן, ענת ברקו וזהו.

מתוך המגישים אני רואה שנמצאים פה איציק שמולי, פנינה, ענת. כל האחרים בחרו להגיש ולא להגיע. שיטה מעניינת, אני חושב שאפילו תמוהה במידה מסוימת עד כמה הבקשה רצינית. אני מצטער שאני אומר את זה בפני חברי הכנסת שהגיעו, שהם בהחלט יפתחו את הדיון מבחינתי.

בבקשה, פנינה.

בוקר טוב יושב ראש הוועדה. ראשית אני רוצה להודות לכם על כך שאתם כינסתם את הדיון הזה במהירות האפשרית ולכן אני דווקא מצרה – ויכול להיות שלא התכוונת לזה – על רצינות הבקשה. הבקשה מאד רצינית. הנושא מאד מאד חשוב ואני יכולה לומר שמאז שחזרתי לכנסת לפני כשלושה חודשים, אני עוסקת בנושא הזה וככל שאני עוסקת בנושא הזה אני מקבלת יותר ויותר פניות ציבור מחיילים בודדים, כולל הבוקר. חייל שנאלץ לישון ברחובות והוא סיפר לי בקושי רב על מצבו הכלכלי שהלך והידרדר כתוצאה מבירוקרטיה.

אין זה אומר שהצבא אינו מגיע סיוע כזה או אחר לחיילים בודדים, אבל לטעמי יש מי שנופלים בין הכיסאות ויותר ויותר אנחנו רואים חיילים שפונים ברשתות החברתיות – אדוני יושב הראש – לעזרת הציבור. כי כשחייל מקבל מפתח לדירה, אבל בסופו של דבר הוא מעלה סטאטוס שהוא נאלץ לחזור לבית ריק ולישון על רצפה, או שאין לו מכונת כביסה – בעיני זו חלמאות וגם הפרה של המחויבות שלנו כלפי החיילים, האלה שהם רכוש צה"ל. למרות שאני לא אוהבת את צמד המילים הזה, בסופו של דבר החיילים הבודדים הם בעיני חוד החנית של החיילים, מהסיבה הפשוטה שמרביתם בוחרים להתנדב ולהתגייס. הרבה מהם הם חיילים שמגיעים מחוץ לארץ.

לחשוב שיש כאלה שנאלצים, כמו שאמרתי, לישון על רצפה או לחשוב איך הם הולכים לקנות את האוכל לחג, זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. אנחנו כחברה שמאמינה בצבא העם, בצבא שכולם משרתים בו, צריכים לדעת שהחיילים האלה לא יישארו בודדים. הם לא בודדים, אנחנו איתם ואנחנו כחברי כנסת צריכים לפקח על הנעשה.

אני אומר שמי שחושב שאין חיילים בודדים בישראל, שסובלים ממצוקה או שהם דרי רחוב, אז כנראה יש מי שבוחר להתעלם מהבעיה. גם אם ישנם 10 חיילים בודדים שנמצאים בחרפת רעב או דרי רחוב – אני אומרת שהדיון הזה מצדיק. גם אם זה 10. אפילו אחד זה מצדיק.

לכן אני מאד מקווה, אדוני יושב הראש, שמהדיון הזה אנחנו נצא לא רק כדיון לשם הדיון, אלא דיון אופרטיבי, שידאג לבדוק את כל הליקויים, איך מפשטים את הבירוקרטיה. לי בכלל הייתה הצעה שגם הגשתי אותה לשר הביטחון בעניין הריהוט, שאיך שחייל בודד מקבל מפתח לבית, או שנותנים לו, פותחים מחסן צה"לי שיש שם ריהוט ואומרים לו בא, אתה יכול לבחור מכונת כביסה, תנור, מיקרו גל ומיטה או שנותנים לו תלושים, שעושים הסכם עם אחת החברות של הריהוט, שהצבא יודע לעשות את המכרזים האלה ודואגים שהוא לא רק מקבל מפתח לבית ריק.

כך שאני בטוחה שהחכמה נמצאת לא רק בי אלא גם בחברי, חברי הכנסת שנמצאים כאן ואנחנו נצטרך להידרש לעניין הזה ולפתור את הבירוקרטיה שקיימת. תודה.

תודה רבה. אגב, רק להבהיר, כשאמרתי שאני מצטער שלא הגיעו לכאן, אני אומר שחמישה חברי כנסת שמגישים בקשה לדיון מהיר ולא מגיעים להשתתף בדיון מהר, זה לא מראה שהנושא לא רציני, זה מראה – סליחה – שחברי הכנסת לא רציניים.

חד משמעית.

איציק שמולי חבר כנסת רציני, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

תודה רבה אדוני יושב הראש, אני מודה לך מאד על קביעת הדיון. אנחנו בשבועות האחרונים עוסקים הרבה מאד – טוב שכך – בעוצמה וביכולת של צה"ל לספק ביטחון לתושבי המדינה בכל גזרה שהיא.

לתפיסתי, חלק מהעוצמה הזאת טמונה בהבנה של כל חייל וכל חיילת, לא משנה איפה הוא משרת ואיזה תפקיד ואיזה תרומה הוא נותן למדינה, כל עוד זה כמיטב יכולתו, זה שגם המדינה באמצעות הצבא ובאמצעות המערכות האחרות, יעשו את הכל כדי לסייע לו לעמוד על הרגליים, תחת כל נסיבות שהן.

זה נכון, אדוני יושב הראש, שהעוני לא נולד בצבא ההגנה לישראל. החברה הישראלית היא חברה מקוטבת גם מבחינת הפערים החברתיים שלה. אנשים מגיעים לצבא גם מרקע כלכלי חברתי חלש יותר, אבל מתוקף ההגדרה של צבא ההגנה לישראל כצבא העם, זו גם אחריותו לנסות ולהתמודד בצורה נחושה ואפקטיבית עם הבעיה הזאת. אמרה ואמרה נכון חברתי, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, הצבא – בעיקר השנים האחרונות – ואני בין השאר יושב ראש שדולת החיילים הבודדים – ואני יכול להעיד שהצבא בהחלט עושה מאמצים ניכרים כדי להתמודד עם חלק מהבעיות ברמה הכלכלית חברתית של החיילים, אבל אני חושב שיש עוד הרבה מאד מה לעשות.

כאשר אנחנו רואים את המספרים - ואני בכלל לא בטוח שהמספרים שמונחים בפנינו משקפים את הבעיה כולה - כי כפי שנאמר או כפי שנכתב בנקודה מספר 11 – צה"ל לא אוסף מידע שיטתי אודות נתוני העוני בקרב החיילים המשרתים בצבא. צה"ל כן יודע להגיע – וטוב שכך – לאלה חיילים הוא נותן סיוע, אבל הוא לא יודע להגיד שבאמת לא נותרים כאלה שהם מאחור. לפחות בעניין של החיילים הבודדים, זה עלה גם בישיבת השדולה האחרונה, בהחלט יש חיילים בודדים שנותרים מאחור.

למעשה, הבירוקרטיה בעניין הזה ממש פוגעת בחיילים הבודדים, מכיוון שיש תחושה שאם חייל בודד מרים טלפון לאיזה בן משפחה שלו אחרי חצי שנה, כדי לשמוע את קולה של אמא, אז עלולה להישלל ממנו אותה הכרה של חייל בודד ואיתה גם ההטבות הנלוות. אבל העוני בקרב חיילים בודדים לא מתמצה רק בקרב אוכלוסיית החיילים הבודדים, אדוני יושב הראש, היא נוגעת באמת להיקפים הרבה הרבה יותר רחבים. והציפייה שלנו מהדיון הזה היא בעצם להבין לא רק מה הצבא עושה היום, אלא מה הוא מתכוון לעשות בעתיד מבחינת הרחבה, גם של הכלים וגם של הסכומים, כדי להתמודד ביתר אפקטיביות עם התופעה הזאת של עוני בקרב חיילים בודדים.

אני מזכיר לכולם – ובזה אסיים, אדוני – שלפני, אני חושב שזה היה כמה חודשים, חודשיים או שלושה, התפרסם בעיתון, אבל זה לא היה המקרה היחידי - זה עולה מדי פעם לכותרות - מקרה שבו חייל קרבי ישן במקלט עם ההורים שלו עם אמא שלו. צריך להיות ערים לסוגיה, אדוני יושב הראש, שחייל קרבי, או חייל בכלל, לא יהיה מוכן להיכנס לאיזה שהוא אמצעי דיור בידיעה שההורים שלו גרים ברחוב. אז זה לא שעכשיו צה"ל צריך להחליף את ביטוח לאומי, אבל אבי בטוח שאם המערכות יידעו לדבר אחת עם השנייה בצורה מיטבית יותר, אז אנחנו נוכל לתת גם מענה אפקטיבי יותר לבעיה.

רק חבר הכנסת שמולי, חשוב להדגיש שלחייל הוצע פתרון, יותר מאחד.

אני לא יודע. לטענת המשפחה לא הוצע פתרון.

זה מה שאמר חבר הכנסת שמולי, הוא אמר אין שום סיכוי שחייל ייקח פתרון לעצמו, כשהוריו ואחיו זרוקים ברחוב. אני חושב שזה מובן מאליו.

נכון.

אגב, כשפנינו לצה"ל, צה"ל העביר לנו תשובה מפורטת מאד בנושא הזה, העברנו את זה לחברי הכנסת שביקשו למרות התשובה לקיים את הדיון. אני אומר את זה כי זה לא ש - - -

לא, לא קיבלנו תשובה.

בדיון שלנו.

בדיון שלהם, כן. ואז החלטנו כבר לעשות את שני הדיונים ביחד.

אז אולי אדוני יושב הראש, סביר להניח שזה יתבצע כדי ש - - -

רגע, יש כללי משחק. קודם כל נותנים את רשות הדיבור לחברי הכנסת שהגישו את ההצעות. חברת הכנסת ענת ברקו, שלוש דקות לרשותך.

תודה אדוני יושב הראש, תודה על קיום הדיון וגם לחברי. הנושא הוא חשוב ביותר. הייתי מתחילה עם ההכרה בחיילים הבודדים, שגם שלבי ההכרה בחיילים בודדים לפעמים זה עינוי של טופסולוגיה. תהליך ממושך שהנשמה יוצאת להם ואת הבדידות המזהרת שלהם הם צריכים לקיים בזמן שלמערכת לוקח יותר מדי זמן להכיר בהם. זה הדבר הראשון.

הדבר השני, אנחנו מעמידים את החיילים האלה, ולא רק חיילים בודדים. בואו נגיד משפחות עניות שיש להן ילדים חיילים, שיכלו לסייע בפרנסת המשפחה ואז הם נאלצים לצאת לעריקות והמעגל הוא מעגל בלתי אנושי. מה הדילמה שעומדת בפניהם? האם לסייע למשפחה, האם לתמוך במשפחה או לשרת בצבא ולדעת שהמשפחה לא יכולה לקיים את עצמה. אין אוכל, אין דברים בסיסיים בבית. אני זוכרת את זה גם מעצמי, שהיו חיילים שהיינו מבקרים אותם בעריקות או חיילות שלי, אז היו אומרים מה אני יכולה לעשות? מה, אני אהיה בצבא והם לא יהיה להם מה לאכול בבית? דילמה בלתי אנושית שאסור שהיא תקרה והיא קיימת ואנחנו יודעים שהיא קיימת. והרבה מאד מהעריקויות הן סביב הסיבה הכללית, לא רק של חיילים בודדים ואסור שזה יקרה, במיוחד בעידן שיש כאלה שלא משרתים ואז שלוש השנים האלה מנצלים יופי כדי לעבוד, כדי ללמוד, כדי לעשות לביתם מה שנקרא ולעצמם. אז אלה שנותנים את השנים הכי יפות שלהם לצבא, צריך לדאוג להם.

הצבא עשה כברת דרך, אין מה לומר ובידי המפקדים יש היום סל כלים שלא היה בעבר. הם יכולים לתת את התלושים, הם יכולים לסייע. אל"ח מאפשר לחיילים בודדים להישאר לאחר תום שירות גם כן מספר חודשים בדיור כדי לעזור להם בהתארגנות. אבל הנושא של ההתארגנות שלהם גם תוך כדי שירות, במיוחד חיילים קרביים, זה לאפשר להם לעשות את הסידורים שלהם. את הימים האלה, ימי ראשון, או דברים שהם צריכים לעשות סידורים ואין להם איך להגיע למשרדים, אין להם איך להגיע לעשות כל מיני סידורים עם משרדי ממשלה שהם חייבים לצורך ההכרה בהם.

יותר בקרה. צריך יותר בקרה והרבה יותר אמפטיה. אני לא חושבת שזה מספיק שהדברים יטופלו בדרג של קצינות הת"ש ביחידה. אני חושבת שגם המוקד שיש לחיילים בודדים, שזה משהו בהחלט מבורך וחשוב, צריך שמפקדים יהיו מחויבים בפק"ל טיפול בחייל הבודד. ממש הוראות פתיחה באש איך מטפלים בחיילים בודדים. א', ב', ג', ד' – איך קולטים אותם, איך מלווים אותם, איך עושים להם ראיונות מעקב. אני מבינה שעושים את זה. איך עושים את ראיונות המעקב וביקורי בית. יש הרבה מאד חיילים בודדים שהם יתומים.

תראו, אנחנו נוטים לחשוב שהחיילים הבודדים, המקרים הקשים הם אלה שמגיעים מחו"ל. אלה לא המקרים הקשים, חברה. אלה שחסר להם עורף משפחתי, אלה שגדלו במשפחת אומנה, אלה שהם מנותקי קשר, אלה שהם על הגבול בקטע הזה עם רקורד פלילי לפעמים. אלה הבעיה.

החוזרים בשאלה גם.

החוזרים בשאלה. אז אנחנו מאד ממקדים היום את תשומת הלב שלנו בחיילים חרדים, שאנחנו מאד שמחים שהם מתגייסים לצבא. הם מקבלים תשלומי משפחה מאד מאד גבוהים שהלוואי על כל חייל בודד לקבל את תשלומי המשפחה הללו. אבל אנחנו חייבים לשים לב שהחיילים בכלל, באופן כללי, איך אנחנו גם נותנים להם את מה שמגיע להם והרבה יותר ממה שמגיע להם דרך תרומות, דרך אל"ח, לתת להם באמת את שכבות ההגנה האלה וגם להעביר אותם לאזרחות באופן שהוא לא לבעוט אותם לאזרחות, אלא להעביר אותם באופן הדרגתי, לדאוג לקליטה שלהם. לדאוג לחבירה עם מנטורים לחיים. אנשים שאין להם אף אחד וגם אחרי שלוש שנים, שבסך הכל הצבא דואג להם, אז הם אומרים שברגע שהם יוצאים לאזרחות הם מרגישים שמישהו הפקיר אותם.

תודה רבה ענת.

באמת רק כמשפט לסיום אדוני, אני יודעת שנעשתה פעילות ענפה בצבא לטובת העניין הזה. אני ממש מבקשת שגם ההכרה, גם הקטע של מצב כלכלי משפחתי וגם הקטע של המעבר לאזרחות, מעבר לליווי בתוך הצבא, יטופל בצורה מוקפדת. תודה.

תודה רבה. אני מבקש לשמוע עכשיו גם את צה"ל, מירב או מי שתחליטי ולאחר מכן גם את משרד הרווחה, כי עלה פה משהו שאני מודה, ההערה שעלתה כאן לגבי העובדה שאין הליך סדור שמעדכן את צה"ל לגבי חייל שהוא מגיע, לגבי העובדה שהוא חייל עני או מוגדר פורמאלית על ידי משרד ממשלתי, משרד הרווחה, ביטוח לאומי, כחייל עני ועל זה צה"ל צריך לעלות באופן עצמאי ואם הוא לא עולה, אז יש לנו חייל עני שנמצא בצבא והצבא לא יודע על כך. זו נראית לי סוגיה שמחייבת הבהרה, בוודאי בוועדה.
מירב, בבקשה.

ואפילו יותר מזה. יש לפעמים מצבים של בודד יתום. בודד יתום – ההורים פתאום לא יקומו מקברם ונתקלתי במצבים כאלה, שגם כן מבודדים יתומים מבקשים להציג אישורים מדי פעם. למה? מה, ההורים שלהם - - -

לפי הכללים של צה"ל הם לא צריכים להציג אישורים.

כן, מירב, בבקשה.

אז קודם כל בוקר טוב. צה"ל הוא צבא העם ואנחנו כמובן רוצים שכל מי שיכול ישרת. אנחנו בונים לטובת הדבר הזה מסלולים ייחודיים, טיפול ייחודי באנשים. גם פה כך מוכנסים בכפיפה אחת כל החיילים הבודדים, הגם שכאמור יש חיילים בודדים מסוגים שונים, עם צרכים שונים. יש כאלה שהמצוקה הכלכלית בכלל לא רלבנטית כשמדובר בהם ועדיין חשוב לנו להכיר בהם כבודדים, לתת להם התייחסות ייחודית.

פה חשוב להדגיש שכאמור הדברים לא נוצרים בצה"ל ועם זאת אנחנו לא מסתכלים על זה כעל בעיה אלא כעל אתגר, כעל חובה, כנושא שהוא באחריות הצבא כל זמן שהחיילים נמצאים בשירות ואף יותר מכך. חשוב להדגיש ואנחנו כללנו את זה בדברים שהבאנו לקראת הוועדה, שבשונה מבעבר, צה"ל מטפל בחיילים עוד טרם הגיוס לצה"ל. אנחנו מטפלים בחיילים כבר בשלב המלש"ב.

לצערי, כפי שנאמר פה, ביטוח לאומי ומשרד הרווחה שללו ב-4 באפריל 2016 את בקשת צה"ל להעברת מידע אודות חיילים בודדים. ועדיין אנחנו נמצאים בשיח ויכול להיות שמסתמן פתרון בנושא הזה.

איזה?

אני נפגשתי עם מנכ"ל משרד הרווחה ונבחנת עכשיו אפשרות להעברת אינדיקציה בלבד ללא פירוט. אבל חשוב לי להדגיש, אנחנו במסגרת הראיונות שמבוצעים בשלב המלש"ב בלשכות הגיוס, מזהים מקומות בהם יכול להיות שחייל סובל ממצוקה וכיוון שאין לנו נתונים אנחנו מזמינים כ-40% מהחיילים לראיונות נוספים, מציעים להם לבוא לריאיון שנקרא אצלנו ת"ש בשלב המשל"ב, כדי לראות האם יש איזו שהיא מעטפת שנכון להתאים לחיילים הללו.

40% מאיזה חיילים?

מהמלש"בים שבאים ללשכות הגיוס. זה מספר אסטרונומי, אדיר. ואנחנו עומדים במצב של סדר גודל של 90% שמטופלים לפני הגיוס, כי כמובן צריך לרצות לבוא, לשתף פעולה. חלק בכלל נעלבים מזה שאנחנו פונים אליהם, כי אנחנו עושים את זה לא דרך דברים סדורים שיש לנו, אלא מתוך מה שאנחנו מזהים. אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי שההכרה תבוצע בשלב המלש"ב ועל מנת שכאשר החייל מתגייס, תהיה לו כבר כל המעטפת התומכת על מנת לתת לו את המענה.

יותר מזה. בשלב הכניסה לשירות יש בידי קצינות הת"ש סמכויות לעשות הרבה מאד דברים לטווח קצר כמענה זמני, עד להמצאת אישורים, לסיכום הבדיקה באשר לחיילים שלא נסתיים הטיפול בהם במסגרת הת"ש לשלב המלש"ב.

מה למשל?

למשל הכרה, מתן מענה במענקי בזק, מתן אמצעים - - -

הלנה?

הלנה קל וחומר. האם אתם יודעים שאנחנו מאפשרים הלנה לחייל שאין לו הלנה עוד בטרם הוא מתגייס לצבא? אולי אתם לא יודעים את זה בכלל.

כמה זמן?

עד שלושה חודשים וגם שלושה חודשים לאחר השירות.

מירב, אבל זה תלוי משק"ית ת"ש. עובדתית יש חיילים שעד שמכירים בהם, כמה חודשים טובים - - -

קודם כל - - -

הם מחפשים את עצמם והם נמצאים במצוקה.

רגע פנינה, בואי ניתן למירב. בבקשה. תרשמו את השאלות. אחרי זה יהיה סבב שאלות בהחלט.

בסדר גמור.

פנינה, קודם כל כמו שאמרתי, צה"ל עושה כל מה שאפשר כדי לסיים את הטיפול בחיילים ואנחנו גם מודדים את זה - לא סתם אני אומרת לך את הנתונים ואת האחוזים - עוד בטרם הגיוס שלהם לצה"ל. מי שכבר הגיע לצבא ובמסגרת הקליטה שלו בטירונויות בבסיסים השונים הראשוניים, מסתבר שיש לו איזה שהוא קושי שלא טופל, יש את מלוא הסמכות קודם כל למפקד שלו, אחרי זה גם למש"קית הת"ש, וכן, הטיפול בחיילים הוא תמיד באחריות המפקדים ולא באחריות סגלי הת"ש או סגלי המשא"ן, לתת לו את כל הטיפול האפשרי. הלנה, שבכלל לא צריך בשביל זה אישור, מענק, מענק בזק. רכישת אמצעים בשקמית.

יש לנו סל ייחודי שמיועד למי שהגיע מהבית עם תיק ריק, למרות שאנחנו אומרים לכל החיילים היום לא לקנות. יש, אתם מכירים, את מודל הכוכבים, מעבירים כסף עוד בטרם הגיוס. למרות כך אנחנו רוצים שחייל כזה ירגיש שווה בין שווים ולכן יש סל ייחודי. קרן, איך הוא נקרא? יש לזה גם שם.

- - -

כן, לרכש מזון, שמאפשר למשק"ית הת"ש לקחת אותו, לתת לו כרטיס לשקמית, שנותנים לו בה הכל. מגופיות, תחתונים, גרביים, הכל, על מנת שיהיה לו תיק מלא בדומה לחיילים אחרים שהגיעו מהבית, הגם שלא באמת צריך את זה.

מיד נסקור את הדברים בשלב השירות, אבל כיוון שעלו פה גם דברים שמדברים על השחרור מהצבא, חשוב להדגיש. בצה"ל של היום, בשונה מהעבר, יש סל שלם לחיילים בודדים שמשתחררים מהצבא. אנחנו משתפים פעולה עם תכניות רחבות שקיימות, מפנים חיילים, מחברים אותם למנטור לחיים לחיילים בודדים. אנחנו יצאנו עם תכנית שהגה הרמטכ"ל שנקראת ממדים ללימודים, שבשלב הראשון, מסיבות של יכולת, היא הושקה בראש ובראשונה או אך ורק לחיילים לוחמים ולחיילים בודדים. כי אנחנו רואים את הייחודיות שבהם ואת הצורך המיוחד לבנות להם גשר לאזרחות. חייב בודד יכול להמשיך לישון בבתי החייל במשך שלושה חודשים.

מעבר לזה, בוצע תיקון לחוק ה - - -, שמאפשר להמשיך לתת להם כ-1,000 שקלים בהמשך לשכר דירה ותמיכה שהיא תמיכה קבועה גם שנה קדימה. דברים חדשים - - -

נכון, אבל צריך לדייק ולומר שזה שינוי שבא לא בזכותכם אלא בזכות הכנסת והמעורבות של שר הביטחון.

דיברתי לפני שהאחריות היא - - -

עד ליברמן אף אחד לא היה מוכן לשמוע על זה. סליחה, אני במקרה חוקקתי את החוק, אז אל תגידי לי מה היה ומה לא היה, עם כל הכבוד. בואי, תדייקי לפחות בעובדות.

אני ממש לא אמרתי מה היה. ההיפך, אני - - -

לא, את סתם זוקפת את השינוי הזה לזכות-. כל חברי הכנסת שדיברו כאן אמרו - - -

לגמרי לא. הדגשתי מה - - -

אמרו אנחנו מעריכים את מה שצה"ל עושה, אז לא צריך כאילו - - -

חבר הכנסת שמולי, אתה הדגשת את זה שזה לא נוצר בצה"ל. אני ציינתי שבצה"ל מאפשרים ללון בבתי החייל ומעבר לזה שבוצע תיקון בחוק, את הקרדיטים אני לא זו שנותנת, אבל היום זה מתנהל באופן שונה לגמרי. חייל בודד מקבל המשך לליווי. אנחנו מוודאים את המעבר הזה ומזמנים אותם גם היום בשונה מעבר. פעם כל חייל בודד היה בזמנו פונה ללשכות. היום הם מזומנים קודם לכן למרחבים האזוריים של אגף חלמ"ש, באחריות קצינות הת"ש, על מנת לעבור ראיון עוד קודם לכן.

אנחנו נמצאים מדי מספר חודשים במשרד הביטחון אצל שר הביטחון ומציגים סטאטוס משותף, כיוון שיש פה גם העברת מקל שנעשית, של תמיכה וטיפול בחיילים הבודדים.

לגבי שלב השירות, חשוב להדגיש, אני רוצה שקרן רק תסקור את סל הכלים כפי שציינו בפניכם. יש פה מגוון רחב מאד של כלים. גם כאשר מדובר בחיילים בודדים אנחנו רוצים לאפשר להם בחירה ולכן הגם שאנחנו חושבים שלחייל בודד הדבר הכי נכון הוא כנראה ללון בבית החייל, ששם יש מי שמסתכל עליו, נותן לו אוכל, את כל הארוחות, כולל אפשרות לפתוח מקרר בלילה, לארח חברים ועוד, אנחנו - - -

מירב, בית חייל זה דבר זמני.

אנחנו מאפשרים להם. אז אמרתי, אנחנו מדברים על שלב השירות.

לא, זה לא בית.

אנחנו מאפשרים להם מגוון של חמישה פתרונות מסוגים שונים שהם יכולים רק לבחור. אני רק רוצה שקרן תסקור במהרה את כל הכלים האלה.

בבקשה קרן.

קוראים לי קרן זר אביב, אני ראש ענף ת"ש והייתי קצינת ת"ש ומשק"ית ת"ש ב-24 השנים האחרונות וליוויתי אלפי חיילים בודדים בשירותם.

אני אתן לך יותר זמן, דברי יותר לאט.

אוקיי, תודה, אז אני אעשה את זה יותר לאט. יש בכל נקודת זמן בצבא 6,500 עד 7,000 חיילים בודדים, אוכלוסייה במיקוד מאד מאד גבוה של מפקדים, של סגלי ת"ש, אוכלוסיית ליבה של מערך הת"ש, כמובן של המפקדים בראש ובראשונה, לאפשר להם שירות מלא, מועיל, בכבוד.

חייל בודד זכאי למעטפת מלאה שכוללת סיוע כלכלי, כוללת הטבות דיור שעליהן אני תיכף אפרט וכוללת עוד הטבות נלוות שהן חופשות, שהן שי בחגים, שהן יום סידורים ודברים נוספים.

את יכולה להגיד מילה על יום הסידורים? מתי זה?

אחת לחודשיים.

יום סידורים זה אחת לחודשיים באופן פרטני כשמפקד משחרר חייל ופעם בשנה אנחנו מרכזים את כל גופי הממשלה ליום מרוכז, שבו ניתן שירות לחיילים. אז זה ככה שני אירועים.

במקרו צה"ל משקיע בחיילים הבודדים מדי שנה כ-200 מיליון שקלים ואם אני יורדת רגע לנושא דריל דאון לנושא הדיור, שהוא הלב של האירוע, אז אנחנו מציעים לחיילים הבודדים שלושה פתרונות דיור ועוד פתרון נוסף שאני פחות אוהבת לקרוא לו פתרון, כי הוא שכר הדירה. כל משק"ית ת"ש שתעצרו ברחוב ותשאלו אותה מה תמליצי לחייל הבודד שלך איפה לגור, היא תגיד לכם – לא יודעת באיזה סדר – אימוץ בקיבוץ, בית חייל – שזה בעיני כן בית – אולי שווה לבקר שם, ודירות של האגודה למען החייל, שאנחנו יכולים לפתוח כמות דירות שהיא בלתי מוגבלת, שבהן החייל מקבל הכל. הכל. הוא לא צריך לשלם שקל. הרשות נתונה. הבתים פתוחים. אנחנו פותחים בתים בהמשך לצורך ושם החייל מקבל לא רק מיטה ומקרר ומכונת כביסה, הוא מקבל ליווי אישי, ליווי חברתי, מענה במזון ומישהו שרואה אותו.

כשחייל בודד בוחר להשכיר דירה - - -

כביסה, מייבש כביסה.

שירותי כביסה, WIFI, מזגנים. זאת אומרת הדירות מרוהטות. ושוב, כל פתרון דיור יש לו את הסגנון שלו, את הייחודיות שלו.

כמה דירות כאלה יש?

היום יש 100.

אני רק רוצה רגע לומר. הבית החם נותן מענה - - -

סליחה, מי אתה?

קוראים לי דודי גלבוע. אני במקרה יושב ראש מרחב מרכז של האגודה למען החייל, אבל אני באתי לדבר על דברים אחרים. רק במקרה של בית חם – הוא באמת נותן מענה מדהים. יש לנו אב בית - - -

אבל רק ל-100.

לא, לא. אני אפרט.

אתם אומרים 100 בתים.

לא, לא. אני אתייחס כבר.

לא, לא. פנינה, אחר כך אני גם אדבר על הדברים הלא טובים, אבל קודם אני אדבר על הדברים הטובים. הבית החם נותן מענה מצוין. הוא באמת ברמה גבוהה. יש בו את כל מה שצריך. יש בו אב בית, מטפל אישית בחיילים. באמת ברמה. ואני אישית כיושב ראש מרחב עושה לפחות פעמיים בשנה ביקור בבתי האב כדי לראות מה קורה ואם חסר משהו. חסרים דברים אחרים במקומות אחרים. יש בעיות. אבל בנושא של בית חם וגם בבית החייל, אנחנו כאגודה למען החייל נותנים פתרון טוב. הוא לא הפתרון הכי טוב, אבל הוא פתרון טוב וזו הנקודה.

כן, קרן.

אני חוזרת רגע קודם כל לשאלתך. אז יש היום 100 דירות שמשכנות 600 חיילים ויחד למען החייל ערוכים לפתוח דירות ללא מגבלה. זאת אומרת לפי הצורך. אין מגבלה. אנחנו יכולים לפתוח דירות והחיילים בוחרים.

הבסיס הוא בחירה של החיילים.

כשחייל בודד בוחר להשכיר דירה, שזה מבחינתנו – מבחינת המפקדים – הדבר הפחות מומלץ. אני הייתי אמורה היום להרצות בפו"מ בקורס של מפקדים, וזה אחד המסרים גם למפקדים, לא רק לסגלי הת"ש. הקושי הוא לא רק המיטה ומכונת הכביסה. הקושי הוא הרבה יותר עמוק. הוא קושי תפקודי, הוא קושי של בדידותי, הוא קושי תפקודי של מי מבשל. זאת אומרת אני נמצא במקום שאף אחד לא רואה אותי, קורים שם דברים. אנחנו כמבוגר אחראי מעודדים את החיילים להגיע לפתרונות הדיור שנותנים להם את כל המעטפת ולא דורשים מהם שקל. זה לגבי הטבות הדיור.

ומה הרוב מעדיפים?

את השכירות.

הרבה מאד חיילים בודדים מעדיפים לשכור דירה.

כמה מתוך ה-7,000?

בערך חצי.

אז יש קושי.

לא, אבל צריך לזכור פנינה, אפרופו מחצית, שיש גם שוני מהותי באוכלוסייה. מחצית מהחיילים הבודדים הם לא חיילים שנזקקים לסיוע והגם שכך הם מקבלים את כל ההטבות. אנחנו לא בודקים מה היכולות של ההורים בחו"ל. חייל בודד הוא חייל בודד והם מקבלים את כל המעטפת. אלה שבוחרים - - -

ואמרה בצדק חברת הכנסת ברקו, שרוב המקרים הקשים הם דווקא חיילים שגדלו בארץ, גרים בארץ.

נכון. כשאנחנו מדווחים על מחצית, אז אני אומרת שלא אלה דווקא אלה שמעדיפים את שכר הדירה. כשאנחנו יודעים שחייל שרוי במצוקה של ממש, אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לשכנע אותו להיעזר באימוץ בקיבוץ, ביחד למען החייל, על מנת שהמעטפת תהיה מעטפת שלמה. פה חשוב להדגיש שלא זו בלבד שאנחנו לא מודדים אם הוא עשה שיחת טלפון להורים. ההיפך. אנחנו מעודדים קשר עם המשפחה. אנחנו לא שוללים להם את ההכרה כבודדים ויותר מזה, אנחנו גם בוחנים אפשרויות לייצר פתרונות של גישור, כי אנחנו חושבים שלהיות בודד יש משמעות מאד כבדה, שהיא לא הדברים האלה בלבד.

גברתי, קרן הייתה בישיבה האחרונה של השדולה והיא שמעה במו אוזניה שלושה או ארבעה מקרים מאנשים שונים שלא מכירים זה את זה, שהם התקשרו להורים שלהם ועצם יצירת הקשר שללה להם את ההכרה כחיילים בודדים.

אני בשום שלב לא הצלחתי לקבל את הפרטים של החיילים כדי לענות עניינית על המקרים הללו, אבל אני חיה את תא הכרת הבודד שנמצא אצלי באגף ואני - - -

אני חושב שגם את וגם אני הרגשנו באוטנטיות של הבכי של החיילים שהיו שם, נכון?

בסדר גמור, אז זה שווה בדיקה.

אני לא יכול לבדוק את זה, את יכולה לבדוק את זה.

כן, אבל שוב, אדוני יושב הראש, זה שוב, זו גם התעלמות. כשאת אומרת לי אין דבר כזה חייל בודד שנמצא בלי בית או בלי קורת גג, בעיני זה חבל מאד. אין דבר הזה אין.

אז אני רוצה לומר - - -

את רוצה, אני אביא לך עדויות. אין דבר כזה אין. בסופו של דבר חיילים מעלים את זה לרשת, חיילים פונים אלינו. אם אתם אומרים אין, שם מתחילה הבעיה.

בואי נדבר על הרשת.

בואו נדבר על הרשת.

ויש פה גם עמותות שמטפלות.

רגע, פנינה, אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה שגם יהיה אפשר להבין אחד את השני. בבקשה.

אז אני רוצה לומר שאין מגבלת הלנה. אין מגבלת הלנה. חייל שרוצה, מקבל לינה, גם אם זה אומר הלנה זמנית מיידית בבית החייל. זה קורה לנו. אני באופן אישי מתעסקת גם עם הדברים האלה. ביום חמישי האחרון טלפון מקצינת ת"ש בכירה שפרשה מצה"ל – אמיתי, אמיתי – חיילת בודדה יושבת במספרה כמה שעות ככה. היא קולטת אותה וניגשת אליה ובאותו לילה דאגנו לה ללינה. זאת אומרת אנחנו מתעסקים בזה יום יום. הרשות נתונה ואין שום מגבלה.

בואו נדבר רגע על פוסטים. הדבר הזה שנקרא טייטל חייל בודד שפוגש את הרשת החברתית הוא כלי מאד עוצמתי שעושים בו שימוש ואין לנו שום יכולת להתחרות עם הדבר הזה. זאת אומרת כשמוקד בודדים שלי, שאנחנו רואים פוסטים כאלה ומיד אנשים עושים צילום מסמך ושולחים אלי – רע"ן ת"ש בצה"ל – אנחנו מיד פונים לחיילים ובודקים מה קרה. ובהרבה מקרים אנחנו מגלים כל מיני דברים ומגישים סיוע או מבינים שהחייל הוא לא באמת. זה נורא נחמד ונעים להעלות פוסט ומיד יש פידבק. זה פידבק שהוא בלתי אמצעי, שהוא מיידי, שהוא מאד עוצמתי, שלמערכת מאד מאד גדולה יש את היכולת שהיא קצת שונה מהיכולת של רשת חברתית לבצע.

תוכלי להתייחס גם לנושא של חיילים בודדים, דע לך שעקב פציעה, אני נתקלתי במקרה שאנחנו ליווינו חייל בודד שהגיע מארצות הברית לשרת. היה לוחם, נפצע בקרסול, ריסק אותו ובסופו של דבר איך שהוא היה צריך לקבל את הטיפול הרפואי, הוציאו אותו לדחיית שירות בלי שכר דירה, בלי שום דבר והמשפחה באה, לקחה אותו לארצות הברית. אמרו אנחנו אפילו לא רוצים שיטפלו בו פה. זה ביזיון הדבר הזה. אז גם את זה.

עוד הערה למה שהיא אמרה. אנחנו לא מדברים על חיילים שעדיין לא מוגדרים בודדים. כשאני רואה ברשתות ואני בסוף יוצרת איתם קשר, חיילים שהבית שלהם ריק והם חיילים בודדים. דירת חיילים בודדים. אז מחצית בוחרים לשכור דירה ואני חושבת שבסופו של דבר צריך לבדוק אם אנחנו נותנים מפתח ואמרתי את זה, צריך לבדוק איך אנחנו מביאים להם ריהוט, צריך לראות איך אנחנו באמת בודקים שהם לא ישנים - - -

מי נותן מפתח ל - - -

מה זאת אומרת? אתם נותנים להם סיוע בשכר דירה. אי אפשר להגיד להם קחו סיוע בשכר דירה ותחיו איך שאתם רוצים.

אנחנו מזמינים את החיילים הבודדים ללון בפתרונות דיור מדהימים ומעולים.

אבל את רוצה לכפות עליהם את הבחירה. יש להם בחירה, יש להם זכות בחירה.

אני לא כופה עליהם.

לא, אבל אם הם לא שורדים, אז כן צריך להכתיב להם, כי הם בוחרים - - - כלכליים - - -

ברקו, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שאנחנו צריכים להעניק להם דירה מרוהטת, כי עם כל הכבוד לא נותנים דירה ריקה לחייל.

אנחנו מעניקים להם דירה מרוהטת - - -

צריך להעניק לו לפחות מיקרוגל, שיוכל לחמם את האוכל.

אנחנו מעניקים להם דירה מרוהטת.

דירה מרוהטת - - -

לא, יש הרבה דירות שהן לא מרוהטות. הם מקבלים שכר דירה ולא כולן מרוהטות.

לא, לפי דעתי אתם מדברים על שני דברים שונים. פנינה ומירב, אני אומר רק כדי שהסוגיה הזאת תלובן. לפי הבנתי, מה שמירב וקרן אומרות זה שהחייל הבודד יש לו אפשרות לגור בדירה שלכם.

נכון.

נכון, זה מהדירות ש - - -

והיא הדירה המרוהטת והיא אמרה שאין הגבלה של דירות. רגע חברה, רק שנייה. בצורה מסודרת. זו סוגיה שכדאי ללבן אותה. בואו נלך רגע צעד צעד. לפי מה שאמרת אין לכם מגבלה של דירות.

נכון.

שניים, אם חייל בוחר לא לגור בדירה שמוצעת לו אלא לשכור דירה, אז הוא יכול לקבל - - -

הוא מגיע לריאיון ואנחנו מזהירים אותו מלעשות את זה. אנחנו מסבירים לו שזה לא הדבר הנכון עבורו והוא רוצה - - -

בעצם אם אני מתרגם את זה לשפת הדיון, מה שצה"ל אומר לחייל הבודד – יש לך אפשרות לגור בדירה שלנו, מרוהטת, עם מיקרו ומכונת כביסה וכו' - - -

לא בכל מקום אבל.

רגע. האלטרנטיבה שאתה בוחר היא אלטרנטיבה שאתה מקבל סיוע מאיתנו בשכירת הדירה, אבל אנחנו לא יכולים להיות מעורבים איפה הדירה, איך היא נראית, מה יש בה, מי יש בה ואיזה אמצעים תצטרך לקבל שירות - - -

אתה עלית על הנקודה ועל השוני בקטגוריות סיוע שאנחנו מדברים. אכן הם מדברים על אותן 100 דירות שכרגע נמצאות והם אמרו שככל שיש ביקוש ככה גם יהיה ההיצע. אני מדברת על אותה בחירה ה - - - של החיילים הבודדים. מרביתם, אם לא כמחציתם, בוחרים לקחת דירה בשוק החופשי. ואני חושבת החיילים האלה לא צריכים לפנות ברשתות לעזרה. צה"ל יכול להעמיד מחסן רהיטים, כי יש גם-. אתה יודע מה? אין לי בעיה שזה יהיה מחסן רהיטים מתרומות של אנשים טובים. אין לי בעיה שיסגרו, הרי הם נותנים תלושים, תווי קנייה. שיסגרו את זה מהם. היום ריהוט עולה יקר, עולה 40,000, 50,000 שקלים ואני חושבת שלא נכון להשאיר את החיילים האלה בלי מענה.

אפשר להמשיך ולנפנף באותן דירות, אבל אנחנו רוצים לפתור את הבעיה של אותה מחצית מהחיילים שבוחרים אחרת.

אולי אני יכול לעזור כאן?

לא, לא, שנייה.

רגע, אני רוצה לסיים.

אני רוצה לתת לצה"ל לסיים ואז לשמוע נוספים. חברי הכנסת, נא רשמו את ההערות שלכם לשלב השאלות. בבקשה.

שלושה דברים נוספים שאני רוצה לגעת בהם. אחד, מעבר לסיוע הקבוע שכל חייל בודד מקבל, יש את ארגז הכלים לסיוע כלכלי שהצגתי בוועדות שונות ואני אציג גם כאן. כ-60 מיליון שקלים שרובם ככולם מבוזרים לרמת מפקדים וקצינות ת"ש ביחידות. הארז מכיל כלים לסייע. בנוסף, במצבים אד-הוק, שכמפקד מגיע לביקור בית, ודרך אגב, זה עלה כאן, מפקד מחויב לפי פקודות צה"ל לבקר חייל בודד. מרגע שהוא נקלט, תוך חודש, להגיע לבית שלו, לראות איפה הוא גר ולראות אם הוא צריך סיוע. הוא לא יוכל לרהט לו את הדירה ב-40,000-50,000 שקלים, אבל הוא יכול לסייע לו במענקים, בריהוט, בציוד בסיסי ברמה מסוימת מקרן הסיוע מקופת הידידות, שזה כלי שקיים בתוך ארגז הכלים, אבל לא ברמות שאת מצפה.

לא, אני לא מצפה להרבה. אני מצפה למיטה ומכונת כביסה ומיקרו גל ומקרר, בואי.

ארגז הכלים לסיוע כלכלי מכיל כלים שהם מכווני מטרה, שהם מבוזרים. 35 מיליון שקלים בתווי קנייה לרשתות מזון שבהם החייל יכול לקנות מזון ברמה מיידית מהיום למחר, או לקנות את המיקרו גל או את הגופייה, או את התחתונים או כל הדברים שקיימים, הבסיסיים, שכל אחד צריך וכמובן מענקים נוספים.

אני רוצה לדבר רגע על שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה, יושבת פה אורית להב. אנחנו בתהליך שמסתמן למקום מאד מאד חיובי שנרקם כבר בשלוש השנים האחרונות. ואכן בשנת 2016 בקשות שלנו לטופס א', לטופס ב' להעברות מידע נשללו. אנחנו חידשנו את השיח עם משרד הרווחה ואנחנו בשיח למול תכנית יתד, כדי להדק את שיתוף הפעולה בין גורמי הת"ש לבין הגורמים הסוציאליים במדינה, לרבות תהליך של העברות מידע שמתגבש – ואולי אורית אחר כך תתייחס – לאיזה שהוא תהליך שנוכל להגיע לחיילים האלה ובאמת באמת להכיר בהם בצורה מהירה יותר לפני הגיוס.

קרן, אתם יכולים להתייחס לאיזה מספר של אנשים, של חיילים? על מה אנחנו מדברים? כי אם אנחנו יודעים ששיעורי העוני בתוך החברה בכללותה זה באזור ה-18-19% ויש לנו משהו אדיר של 800,000 ילדים עניים, בסוף כשהם מגיעים לצה"ל בכמה, איזו אוכלוסייה אנחנו מדברים? מה הגודל שלה?

על בודדים או בכלל?

לא, בכלל, עניים. זקוקים לסיוע.

אותו שיעור בערך.

של 20%?

תראו, אתה יודע, כשאני סופרת את הנתונים של מי שאני מטפלת בו, זה לא חד חד ערכי. לא דומה חייל שקיבל ממני פעם בשנה מענק כי הייתה מצוקה נקודתית, למול חייל שמקבל הרבה מאד פעמים את המענקים, כי לצורך העניין הוא לא בודד והוא לא תשמ"ש והוא לא עמד בתבחינים, אבל הוא זקוק לסיוע ואנחנו נוגעים בו מתוך ארגז הכלים בצורה שיטתית והרבה פעמים בשנה. אז זה נבדק - - -

כי תסתכלי על המספר של מקבלי התשמ"ש בצה"ל בשנת 2017 – 2,870. זה נשמע לי לא פרופורציונאלי לשיעורי העוני שמגיעים לצה"ל, אז - - -

טוב, עד שמאשרים להם תשמ"ש יוצאת להם הנשמה.

בדיוק, זו בדיוק הטענה.

רגע, ענת, תתחברי רגע לטענה. מגיעים לצה"ל, לדעתי, 20% מהמגיעים לצה"ל הם עניים.

כל חייל חמישי הוא עניים.

אז אם תשמ"ש, למיטב הבנתי זה הכלי המרכזי - - -

הוא צריך להיות עני מרוד כדי לסייע מהצבא.

אז אתה מבין, אדוני יושב הראש? אם 20% מהמועמדים לשירות הם עניים בהגדרה, זה הנתונים של ביטוח לאומי, בסוף מקבלי תשמ"ש זה פחות מ-3,000 אנשים.

ואז הם נגררים לעריקות, כדי לעזור למשפחה שלהם.

לא, יש תשמ"ש - - -

הטענה היא מאד נכונה ומאד צודקת.

זה נשמע לי לא פרופורציונאלי.

לא, יש פה נתונים שונים של תשמ"ש הורים ותשמ"ש נשוי, כשתשמ"ש הורים זה מסוג אחד ותשמ"ש נשוי זה לכזה שהוא מעצם היותו נשוי בשירות חובה.

הנתון של ה-3,000 מתייחס לשני הסוגים.

אני רוצה רגע להדגיש את עניין ההלנה. תראו, בסוף אדם צריך לרצות לעזור לעצמו. אנחנו יכולים להחליט שאנחנו לא רוצים לאפשר בחירה בכלל. יכול להיות שנגיע לזה.

יכול להיות שזה מה שאתם צריכים לעשות, כדי לא לסבך אותם.

יכול להיות שנגיע לזה פעם. אני רוצה להדגיש, כבר התייחסנו לזה שמי שרוצה לגור באמצעים השונים: קיבוץ, בית חייל או דירות, מקבל את מלוא המעטפת באופן שלם. מי שמבקש לשכור דירה, חלקם הם כאלה שידם משגת, האחרים מזומנים לראיונות, מזהירים אותם מפני הבחירה הזאת, אבל הם רוצים לגור במרכז הכרך, לפעמים עם אח בוגר או מי שלא שירת או כל דבר אחר, לפעמים עם חברות, חברים, לא חשוב למיניהם. לאלה צה"ל לא יודע להיכנס לבתים. לפעמים הם נופלים בפח עם כל מיני חוזים בעייתיים, וגם לזה יש לנו תמיכה של עמותה שמסייעת, אבל זו בחירה שחיילים עושים ופה אנחנו לא נכנסים לבתים של אנשים פרטיים ומתחילים להפוך אותם מהיסוד.

לעתים זה חדרים מאד קטנים ולמרות שכך יש תרומות ויש שיטה חדשה שמאפשרת להם דרך אפליקציה לקבל אמצעים וסיוע תוך חודש ימים בסך הכל. כל מה שאפשר - - -

כולל ריהוט?

כולל מרכיבי ריהוט בסיסיים. מקרר שדיברת עליו – בהחלט כן, אבל הבחירה היא באמת לדחוף אותם לא להשתמש בפתרונות האלה. אלה יותר רלבנטיים - - -

אני עושה את זה - - -

הנה, הוא בדיוק עושה בזה. אלה יותר רלבנטיים לחיילים שידם משגת ומחצית מהחיילים הבודדים הם כאלה שידם משגת.

לא, זה רלבנטי גם לכאלה שרוצים לגור עם האחים שלהם והם יתומים. זה רלבנטי להמון חיילים שזה נותן להם את החופש לחיות אחרי מסכת חיים לא פשוטה. דווקא אלה המקרים הקשים, אני יכולה להבין מדוע הם בוחרים לחיות בשכירות. אני לא חושבת שצריך לשלול מהם את חופש הבחירה. צריך לדעת איך לפתור את זה ואיך מנגישים ומוצאים יותר פתרונות. זה מה שאני אומרת.

אז יש את מלוא הפתרונות. הוא רוצה להוסיף.

אתה רוצה להוסיף משהו?

כן, אני רוצה לומר כמה דברים. רק רקע קטן לפני תחילת הדברים. אני הייתי קצין בצבא, בכיר, נפצעתי פעמיים בקרב ויש לי מה שנקרא שד לעזור לחיילים כל יום. כל יום אני מגיע לאחד הבסיסים לעזור לחיילים. אבל אני רואה כאן בעיה אחת. אחת זו בעיה של תשמ"ש, שיש בעיה שעד שמכירים בדברים, בינתיים בפייסבוק וכל המקומות מפורסמים הדברים.

אנחנו לא יכולים גם לתת מענה, כי צבא - - -

לכן חשוב להקדים הכל.

לכל הדברים. כתוצאה מזה אני התגייסתי ואני עצמי, עם עוד חברים, מנסה כל יום להגיע לחייל אחד כזה ולהביא לו כל מה שהוא צריך. במידה והוא פונה אלי, אני אהפוך את העולם כדי שאנחנו, כאגודה למען החייל וכצבא, ניתן את המענה. הבעיה היא אותם אנשים שנופלים באמצע או עם שכר הדירה או עם דברים אחרים שמסתבכים ובאינסטינקט המיידי הם פונים לרשת וכשהם פונים לרשת, כל העולם רוצה לעזור להם.

כולם רוצים לעשות טוב. הבעיה העיקרית היא שהמפקדים, ברגע שיש בעיה, צריכים ליפול על החייל הזה ולראות איך פותרים את הבעיה. אני כמפקד לא עזבתי אף פעם חייל בודד בדבר הזה. גם היום, כשאני יודע שיש לחייל בעיה, גם אם בשתיים בלילה אני אלך אליו, אני אגיע – אני לא יודע – לכל מקום בארץ כדי להביא לו, עם אוטו, עם מפקד, עם הכל כדי לעזור לו. הבעיה היא שלפעמים הטווחים שהם רוצים לקבל את הפתרונות הם טווחים במיידי ולא תמיד יש לך מיידי.

ורק מהסוג שהם רוצים. באמצע תל אביב, במגדל - - -

לא כולם, זה לא נכון. סליחה, זה לעשות - - -

הבעיה העיקרית היא - - -

רגע, רגע, שנייה.

יש לנו דברים אחרים, אנחנו - - -

זה לא להאמין, הם מחפשים לחיות - - -

תודה. אני רוצה לעבור לעמותות נוספות.

אמרתי שיש כאלה שלא רוצים - - -

מה שמך?

יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל.

יאיר הס, מנכ"ל עמותת הס, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

תודה. לא מפתיע אולי, אני אדבר על החשיבות של חופש הבחירה, לא רק בהקשר של יציאה לשאלה. חופש הבחירה והזכות של אדם לבחור מי יגור איתו בחדר, או הזכות שלו לאיזו שהיא פרטיות במהלך השנים של השירות, הם קריטיים לחוסן הנפשי של החייל. צריך לזכור, הפתרון הזה שאומר לחייל אתה במהלך השירות תהיה ביחידה הזאת, תעשה את הדברים האלה ותעשה כל מה שאנחנו אומרים וכשאתה יוצא הביתה אתה תגור עם הבן אדם שאנחנו אומרים לך לגור איתו בתוך החדר ואתה תבחר את מקום המגורים לפי מה שאנחנו יכולים להציע לך – עדיין יכול להשאיר חיילים במצב של הגברה של המצוקה. מה גם שלא תמיד אותו חייל שגר איתך בחדר זה הבן אדם שאתה מסתדר איתו או שמתנהל בצורה שאתה יכול לחיות איתה.

לכן אנחנו בעמותת הלל מעודדים את החיילים לקחת את הפתרון, לבחור בפתרון של סיוע בשכר הדירה. זאת אומרת אני מאמין שחייל צריך גם תמיכה נוספת ואנחנו כאן בשבילה להציע אותה לחיילים שאנחנו מסייעים - - -

אתה לא מרגיש שהם מסתבכים בגלל זה?

חלקם מסתבכים בגלל זה, אבל אני גם מכיר הרבה מאד מצבים של חיילים שנמצאים בדירות של האגודה למען החייל למשל, שממוקמות בירושלים, לדוגמא בשכונת הר חומה, ללא תחבורה ציבורית וסליחה, מוצאים את עצמם – חייל שיוצא אחרי שלושה שבועות הביתה לסוף שבוע ורוצה לצאת לבלות ואין לו את הכסף למונית, אז הוא מוצא את עצמו נמצא באזור שהוא לא יכול לצאת.

או לדוגמא אני יכול להגיד שיש לנו קבוצות של חיילים – שלושה-ארבעה חיילים – ששוכרים דירה ביחד, הם בוחרים לתמוך אחד לשני, הם בוחרים לעזור אחד לשני, גם באמצעות הסיוע בשכר דירה שהם מקבלים מהצבא, גם באמצעות תוספת שאנחנו נותנים להם, כי הסיוע בשכר דירה לא מספק – ועוד רגע נדבר על זה. אז אותם חיילים בהחלט מייצרים לעצמם פתרון טוב ומוצלח. וצריך לזכור, זכותם של החיילים לבחור את המקום שהם גרים בו, לבחור את האנשים שהם גרים איתם – הרי מדובר על שניים בחדר. הזכות לבחור את הבן אדם שאני גר איתו, שוב, זה לא רק עניין של זכות, זה גם עניין שזה באמת נותן לחייל את הכוח הנפשי להמשיך ולהחזיק בשירות.

חד משמעית.

לא תמיד לחיות בקיבוץ, ושוב, יש קיבוצים שנותנים מעטפת נפלאה, אבל גם לפעמים אנחנו מכירים חיילים שמשרתים במקום רחוק, קיבלו דירה בקיבוץ במקום שכוח אל ומבודד והם נמצאים שם, בקצה של הקיבוץ, ברווקיות ומה לעשות, אין ארוחות. הקיבוץ הופרט, אין ארוחה בחדר האוכל, אין כבר את מה שהיה פעם בקיבוץ והם מוצאים את עצמם מבודדים. אז אנחנו גם רואים מצבים כאלה.

לכן, עצם אפשרות הבחירה של החייל לבחור את החברים שלו, את האנשים שאיתם הוא רוצה לבלות את הזמן הקצוב שבו החייל יוצא החוצה, היא חשובה וקריטית.

עכשיו אני רוצה לדבר על הסיוע הזה. הסיוע בשכר דירה עומד על סך של 1,000 שקלים לסיוע בשכר דירה ו-300 שקלים לחשבונות. הסכום הזה חייב לגדול. אני מבין שהצבא כרגע מדבר וציינתם שמי שבוחר את זה זה חיילים שידם משגת. התשובה היא לא. מי שבוחר את זה צריך להיות חייל שרוצה לבחור את זה. כל חייל שרוצה לבחור את זה – צריכה להיות לו הזכות לבחור בדרך הזאת וזה לא יכול להיות פתרון שפתוח רק לחיילים שידם משגת או לחיילים שמקבלים עזרה נוספת מעמותת הלל.

תודה רבה. יש כאן עוד עמותה?

בכמה אתם עוזרים להם?

בכמה מאות שקלים בחודש.

מהמרכז לחיילים בודדים.

בבקשה, רק את שמך, אם אפשר.

אני אריה קולקר מהמרכז לחיילים בודדים. אני מנהל מגורים. אני חושב שלציין רק את הנקודה הראשונה, שרק חצי מהחיילים הבודדים בוחרים לגור בדירות אל"ח, זה אומר את הכל. אם זה היה פתרון כל כך נפלא עבור חיילים בודדים, אני חושב שהייתה רשימת המתנה הרבה יותר ארוכה ממה שהיא היום ולא רק חצי היו בוחרים את זה.

אני רק אציין את הנקודה שהבעיות הכלכליות שאיתן מגיעים החיילים, שזה עקב השירות בצה"ל, לא אלה שמגיעים עם בעיות כלכליות ולא אלה שלא יודעים להתמודד כלכלית. יש שתי בעיות שצה"ל מייצר לחיילים הבודדים, שגורמות להם לבעיות כלכליות. אחת זה עיקוב ותקלות בתשלומים. הזכויות שמגיעות להם מבחינת שכר דירה, שהוא לא מקבל שכר דירה – ארבעה, חמישה, שישה. במצב של ערב חג הזה חייל שלא מקבל שכר דירה שמונה חודשים חוזר לדירה שלו ובעל הדירה שלו זורק את הדברים שלו לכביש ואומר לא שילמת לי, הפרת חוזה ושלום על ישראל.

אם תקלות כאלה היו פעם ב-, לא הייתי אומר מילה. יש לי בקשות פינוי לעזרה, פניות רק בשנת 2017 - אנחנו עומדים על 732 רק בשנה הזו, שאנחנו עוד לא בסוף מאי, של בקשות לעזרה איך אנחנו מטפלים בנושא שלא קיבלנו שכר הדירה שמגיע לנו.

מהצבא.

מהצבא. ערב חג, חייל אחד, אני אמסור לך את המספר האישי שלו אחרי החג, ישן אצלי בדירה - - -

סליחה, מה המספר שלו?

אני מתכוון בשנת 2017 – 1,152 פניות הבאנו לעמותה, בקשות שלא קיבלו את שכר הדירה בזמן שמגיע להם. וגם אם זה עיכוב של שבוע, חודש או אפילו יותר. השנה אנחנו מעל 700 ואנחנו עוד לא ביוני.

זה מספר אסטרונומי.

זו הבירוקרטיה עליה אנחנו מדברים.

אנחנו מקבלים פלוס מינוס 30,000 פניות בשנה בכל מיני בקשות לעזרה ועידוד וכל מיני דברים. אני מתייחס רק למה שמתייחס לשכר דירה שלא שולם בזמן.

למי אתה מעביר את זה בצבא?

אנחנו עובדים הרבה מול מערך הבודדים בדרך כלל ואנחנו משתדלים לדבר ישירות מול קצינות הת"ש, כי זה בדרך כלל – אה, לא הכנסתי את החוזה כמו שצריך. אני יודע שהחיילים שלי הביאו חוזה ארבע, חמש, שש פעמים או שזה לא נחתם בצורה שצה"ל אוהב. עם כל הכבוד, השוק האזרחי זה השוק האזרחי, צה"ל זה צה"ל. מה שקורה בתוך הש.ג. זו בעיה של צה"ל, מה שבשוק האזרחי, אני לא רוצה שצה"ל יכול להתמודד איתו.

העיכוב בתשלומים זה דבר שבדרך כלל בכל אזור החיילים הבודדים לא תמצא חייל אחד בודד שיודע מראש שמתי שהוא התשלום לא יעבור בזמן.

הבעיה השנייה הכי גדולה זה עיכוב בהכרה כחייל בודד, בעיקר אצל חוסר עורף משפחתי. זה תהליך מסורבל, ארוך וזה מתעלל בחיילים. זה חברה שמשרתים בצבא שלנו, שרוצים להיות חלק אקטיבי וטוב וחלק של העם וחלק של האוכלוסייה ורק מתעללים בהם ללא הפסקה. מה זה כשבן אדם עזב את הבית ולא בקשר עם ההורים שלו, בבקשה פעם בחצי שנה תיצור איתם קשר להוציא אישור שאתה לא גר אצלם. הבן אדם לא גר אצלם כבר שנים. כבר שנים ברחוב לפני שהוא התגייס, הצליח להתגייס, שזה גם חתיכת תעלומה שהוא יצליח, ולא מאפשרים להם לאשר את החייל הבודד יותר מחצי שנה לפעמים.

אדוני יושב הראש, אני יכול להגיד הערה?

כן, שמולי.

אני מצטער, אני צריך לצאת לדיון מקביל בכספים, אבל לדעתי, אדוני יושב הראש - זה עולה גם מהדברים שנאמרו פה - יש פער פה שהוא לא סביר ולדעתי הוועדה צריכה לעמוד עליו, גם אם לא בדיון הזה, אז אולי בהמשך. אין ספק שנציגי צה"ל – ואני לא אומר את זה חס וחלילה בציניות – עושים כל מה שהם יכולים כדי לעזור לחיילים, קל וחומר כשאתם נתקלים בסיטואציות ברשתות. אין בכלל ספק במקום הזה.

אנחנו חושבים שיש פער גם מבחינת ההכרה במספר החיילים הבודדים וגם כאשר ניתן הסיוע, אז הצבא מסמן V במקום הזה שהוא כבר נתן סיוע, אבל בפועל לפעמים החייל נשאר עם מצוקה כלכלית, גם אחרי שהוא מקבל סיוע. עם זה אי אפשר להתווכח. ובסוף, לדעתי כל עוד לא ניישב את הפער הזה בין הנתונים, שמצד אחד אנחנו יודעים שלצבא נכנסים בערך 20% מהמועמדים מרקע כלכלי קשה, מתחת לקו העוני ומצד שני בתוך הצבא מספר האנשים שאתם נוגעים בהם לא מגיע לדעתי ל-20%. אני מדבר על מספר החיילים שמקבלים את המענה המיטבי, את הכולל. גם ת"ש, גם דיור, לא מגיע ל-20%.

לדעתי כאן הפער וכאן בדיוק הבעיה וכל עוד לא נדע לקבל מכם – וזה כתוב בנקודה מספר 11 – בידי צה"ל לא קיים מידע אודות נתוני העוני של חיילים המשרתים בצבא – לדעתי גם לא נוכל לפתור את הבעיה לאשורה.

תודה רבה.

עיקר הבעיה אגב בחיילים האלה, זה עיקר הבעיה ולמפקדים אין פתרונות ואז קורית הבעיה.

לא שמעתם לב, אבל עלה פה - - -

זה ממש לא נכון.

ראש העמותה דיבר על בירוקרטיה וזה צריך להוסיף על הדברים שלך, איציק, שהבירוקרטיה היא גם בעייתית. אנחנו לא אומרים שהצבא לא נותן או לא רוצה לתת, אבל אם בסוף זה נופל על בירוקרטיה או על עיכובים, אז מהר מאד החייל יכול למצוא את עצמו - - -

אבל זה בדיוק עונה על אותם מקומות. יש למעלה מ-60 מיליון שמבוזרים למפקדים ומאשפרים להם לתת מענה אד-הוק, ללא אישורים, כולל הכרה, כולל הלנה.

זה 60 מתוך ה- 200?

לא.

לא, לא, ממש לא.

יש גם חלק גדול שזה תווי מזון, שזה תווים שמוזרמים לחיילים. זה הרבה מעבר לזה.

אבל התווים זה בדיחה. 150 שקלים לת"ש.

לא, ממש לא.

לא, זה יכול להגיע ל-500 שקלים בכל נקודת זמן וזה קורה וזה קורה המון וזה 35 מיליון שקלים. זה ממש לא בדיחה. וזה קורה מהיום למחר.

קרן, רק לעשות לעצמנו סדר לרגע, בצד חברת הכנסת פנינה מדברת מהזווית של החייל, לא מהזווית של התקציב. כי המשפט 35 מיליון שקלים או 200 מיליון שקלים, נדמה לי שנקבת כזה מספר, זה מספר אדיר בכל קנה מידה ותיכף ננסה להבין – הוא תקציב שבא ממה? מאיזה סעיף תקציבי? אבל כשפנינה, איציק או אחרים שואלים, הם שואלים מבחינת החייל.

אז אני יכולה להראות לכם את זה. אני אשמח להעביר את זה. חייל בודד מקבל 150 שקלים בחודש באופן קבוע.

אבל מה הוא יכול לעשות עם 150 שקלים?

רגע, פנינה, זה לא עובד ככה.

אני רוצה להשלים משפט, אני אשמח. חייל בודד לוחם משתכר 4,028 שקלים בחודש, כולל הכל. ניסיתי להגיד שה-150 שקלים זה משהו שניתן אוטומטית. אתה חייל בודד, אתה מקבל את זה אוטומטית. מפקד יכול לאשר עוד 500 שקלים בכל נקודת זמן. כשנכנס חייל למפקד, לאו דווקא בודד, ואומר יש מצוקה או שמשק"ית הת"ש יוצאת מביקור בית ורואה שיש שם מצב קטסטרופאלי, אני יודעת בלחיצת כפתור לאשר להם עד 600 שקלים שלמחרת בבוקר החייל הולך, בלי - - -

באופן חד פעמי.

והולך ונכנס לסופר ורוכש מה שהוא צריך הביתה, בין אם הוא בודד ובין אם הוא - - -

זה בנוסף ל-4,000 שקלים.

המפקד הישיר שלו?

כן, כן, חד משמעית. כל ה-60 מיליון של ארגז הכלים, שהם לא קשורים ל-200 מיליון שקלים של תמיכה קבועה בחיילים בודדים מבוזרים לשטח. הכל מבוזר לשטח בקווים קצרים. האישור הוא של מפקד יחידה, של קצינת ת"ש, לא אצלי. זה לא עולה בכלל לשום - - -

האגודה למען החייל אומרים שלא המפקד הישיר ויכול להיות שבשטח זה באמת לא המפקד הישיר.

זה מפקד יחידה, זה בשיחת טלפון וזה בלחיצת כפתור וזה קורה.

עכשיו את אומרת משהו אחר. אני שאלתי האם זה המפקד הישיר, היא אומרת לא, מפקד יחידה. יש חיילים, הרבה מאד חיילים - - -

רמת גדוד, מה זאת אומרת? מה ההבדל הגדול?

רגע, לא הבנתי.

את צריכה להבין את העוצמה של הכלי הזה. הכלי הזה אומר שאם חייל עכשיו נכנס למ"פ שלו ומעלה מצוקה אקוטית, המ"פ בשיחת טלפון מאשר את זה מול המג"ד ומשק"ית ת"ש מזרימה את זה, לא משנה איפה היא נמצאת בצבא, מתחברת למערכת, מזרימה. כל לילה יש העברת נתונים לרשתות ובבוקר כשהוא נכנס לכל סופר שבהתקשרות, וזה בפרישה ארצית, הוא רוכש מזון. הוא רוכש את הדברים שהוא צריך הביתה. בואו לא נקל ראש בכלי הזה.

וזה חוץ מה-4,000 שקלים, וכנ"ל לגבי העניין הזה של ציוד. יש לנו מחסנים לציוד. אנחנו מקבלים תרומות וגם הדבר הזה כבר לא נמצא באכ"א. זה מבוזר לקציני השלישות בפיקודים וחייל שהם מגיעים למסקנה שזקוק לציוד, מקבל ציוד בשיטה הזאת תוך 30 יום הביתה. מחסנים נוספים של אל"ח אני לא מציינת פה עכשיו. זה דברים נוספים.

אבל קרן או מירב, אם אתן יכולות להתייחס גם לנושא של השכירויות שעלה כאן בצורה כמעט על ידי כל המתייחסים עד כה.

אם הוא אומר שהנושא שעולה שם זה העניין של כן העביר חוזה תקין או לא העביר חוזה תקין, אז אפשר לראות איפה מצויות הבעיות. קודם כל כל היתר, אלה שמתגוררים באמצעים שאנחנו מסתפקים, כמובן לא צריכים את שכר הדירה הזה. אנחנו מעבירים את זה במישרין כשמדובר במוסדות. ובמקרים כאלה, כנראה, אני לא מכירה, ודאי לא במספרים כאלה, זה כנראה נשען על אותם סיפורים של חוזים מורכבים והמצאות שעושים - - -

לא הבנתי, מה זה המצאות?

כל מיני חוזים שעושים עם אנשים פרטיים, שהנה, הוא מציין פה - - -

כן, זה בדרך כלל חוזה סטנדרטי לחלוטין, השם לא חתמו במקום הנכון. סנטימטר שמאלה, או ימינה. זה דרישות שאני שמעתי רק בחודש האחרון.

אני לא חושב שסנטימטר - - -

ועם כל הכבוד עדיין עיכוב תשלום של ארבעה חודשים זה קצת מגוחך וזה הממוצע.

אנחנו לא מכירים את זה. שיעביר שמות.

1,000 מקרים. מירב, אבל הוא מציג 1,000 מקרים.

1,000 מקרים רק בחצי השנה האחרונה.

לא.

לא, אני משקר, אוקיי.

תגידו, אפשר לתת להם סיוע משפטי בחתימה על החוזים האלה? מישהו שייתן להם - - -

הם יכולים לקבל.

שייתן להם סיוע משפטי שיחתמו בנוכחות עורך דין.

עורכי דין, מילואימניקים שיסכימו לזה.

יש סיוע משפטי ויש גם עמותה שנותנת להם סיוע רחב יותר כדי שלא יצטרכו ל - - - מול הרשויות.

מירב - - -

רגע, אני רוצה להתייחס - - -

התחושה היא שאתם מערימים קשיים על אלה שרוצים לבחורה דירה.

לא, ההיפך, אנחנו - - - -

שנייה פנינה, שנייה. בבקשה, מירב.

אני רק רוצה שקרן תתייחס לעוד שני דברים, לעניין ההכרה ולחל"ת.

לעניין ההכרה חשוב להבין משהו. קודם כל מי שהוא חד חד ערכי כמו יתום, כמו עולה חדש, מבוזר לדרגת סג"מ. קצינת ת"ש שסיימה אתמול קורס קצינות מוסמכת לאשר, להכיר בקו הכי קצר שקיים, שאין יותר קצר מזה. מה שעולה ממנו - - -

מה היא מוסמכת להכיר?

להכיר בחייל בודד. יתום, מה שהוא חד חד ערכי. כמו שאמרת מקודם, הוריו לא יקומו מהקבר. חד חד ערכי - - -

או שההורים לא מתגוררים בארץ.

יש לנו קישור למסוף משרד הפנים, זה רמת סג"מ היום - דרך אגב, זה כבר הרבה שנים, משנת 2006 - מכירה בחיילים האלה כבודדים. איפה המורכבות? המורכבות היא בחסרי העורף המשפחתי.

שזה 50%.

נכון, נכון, בהם הדילמה - - -

אבל אני הסברתי קודם, אנחנו יוזמים בשלב המלש"ב.

נכון.

אנחנו הולכים לפנימיות, אנחנו מזמינים את החיילים אלינו. כ-40% מהמלשב"ים מגיעים לראיון נוסף, שהוא ראיון ת"ש, כי אנחנו מגששים באפילה. אין לנו נתונים על מי הם אותם מקבלים השלמות הכנסה, קצבאות וכיוצא בזה, כדי לזהות מי ייתכן וזקוק לעזרה.

רגע, שנייה, אני רוצה שאתם תסיימו ואחרי זה אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה.

אני רק רוצה לספר קצת על המורכבות של הכרה בחייל חסר עורף משפחתי. כי תראו, להכיר זה הכי קל, זה הכי קל. זה נשמע כאילו אני שמה את החותמת – חייל בודד. אבל כשחייל בא ומספר, יש מנעד אדיר של סיפורים, יש כאלה שהוא מביא אישור שהוא יצא למסגרת חוץ ביתית בגיל 12, הוא גר בפנימיות מאז. זה מבוזר, דרך אגב, גם ללשכות הגיוס, אבל זה מאד קל לקבל החלטה לגבי החיילים האלה, אנחנו מקבלים.

כשחייל בא ומספר סיפור שלא מגובה בכלום, בכלום, זאת אומרת לא באישור מעובדת סוציאלית, כלום. זאת אומרת הוא פשוט מספר סיפור: לפני חודשיים רבתי עם ההורים שלי, יצאתי מהבית. ההחלטה להכיר בו כבודד יש בה אלמנט - - -

והרבה פעמים אומרים לנו דברים אחרים.

נכון. ויש בה גם אלמנט ערכי, שלשים חותמת ולהגיד הוא חייל בודד זה לסתום את הגולל על חזרתו הביתה, כי הנה אני מראה לו את הדרך החוצה. אז האתגר ובעיני זה דיני נפשות. אני צריכה לישון טוב בלילה, שתא הכרת הבודד שלי מקבל החלטות נכונות על החיילים האלה. גם להכיר לכאורה זה הדבר הכי קל, אני טוענת שגם לשים את החותמת חייל בודד במקום שזה לא נכון, זה נזק אדיר לחיבור של החייל הזה למשפחה.

אני מסכימה, אבל - - -

רגע, שנייה, פנינה.

ואף אחד לא היה רוצה - - -

ולכן מה שחשוב בתהליך הזה - - -

כן, אבל אתה נותן להן לדבר ויש לנו שאלות.

אבל רגע אחד. פנינה תרשמי את השאלה. אנחנו נעסוק בזה בשלב השאלות. בבקשה.

במהלך התהליך הזה הוא יקבל מענק והלנה - - -

אה, במהלך התהליך?

בוודאי.

בוודאי, בוודאי.

עד שמתקבלת החלטה לגביו. הלנה כל יום.

יש סטאטוס שנקרא הלנת פרט. כשבא חייל ששללנו את הבודד, כי אנחנו מבינים שיש פה משהו שהוא טרי, שהוא עוד לא באמת באמת נתק קשר שמצדיק את ההכרה כבודד, הוא מקבל לינת פרט בבית החייל. דרך אגב, הרבה מהם בוחרים לחזור הביתה, כי הם רוצים טייטל בודד. הוא רוצה את שכר הדירה, הוא רוצה את החיים העצמאיים וכשאני לא מכירה בו כבודד, הוא חוזר הביתה.

ויש שם אם או אב בית שמדברים איתם ולפעמים גם מאפשרים איזו פגישה עם המשפחה, כדי שהדברים לא יהיו מכל ריב משפחתי תצמח עזיבה של הבית, דברים שאנחנו לא רוצים לעודד. ההיפך, אנחנו יוצרים את האקלים לחבר מחדש. בכל מצב שבו הדברים הם ברורים, אנחנו מכירים מיד. אין פה פרוצדורות ואין פה בירוקרטיות.

דבר נוסף, נשאלנו לגבי הוצאה לחל"ת של חיילים בודדים. גם כאן ממש לאחרונה הצלחנו - - -

דח"ש.

נכון, דח"ש.

כן, דח"ש. ייצרנו שני פתרונות. האחד זה אפשרות להמשיך ללון במקום שבו הוא לן, בין אם זה בית חייל או בין אם זה משהו אחר, כולל חובה של מפקדים וסגלי ת"ש ללכת לבקר את החייל הזה. הדבר השני זה מענק שאנחנו מזרימים להם לפני היציאה שלהם לדח"ש כזה או לחל"ת, על מנת לאפשר להם להתארגן ולקבל סיוע.

למה להוציא אותם לדח"ש?

תרשמו את השאלות. אני מבקש לשמוע את הגברת להב ממשרד הרווחה, בבקשה.

אז דבר ראשון אני אתחיל ואגיד שקוראים לי אורית להב, אני מפקחת ארצית במשרד הרווחה, בשירות נוער, צעירות וצעירים.

אני אתחיל ואגיד שהתחיל שיתוף פעולה יחד עם הצבא סביב מספר נושאים, ביניהם חיילים ומצבי סיכון כאלה ואחרים, לאו דווקא עניים. מצבי סיכון כאלה ואחרים במסגרת תכנית יתד, התכנית הלאומית, מי שמכיר, תכנית יתד גם בכמה רמות. אני כן אתייחס למה שנאמר פה על היציאה מהשירות.

לקראת היציאה מהשרות נכון להיום בארבעה חודשים האחרונים כל החיילים הבודדים מקבלים סדנה של יתד ואפשרות לעבור לעו"ס יתד. עו"ס יתד זה עובדת סוציאלית שנמצאת ברשויות המקומיות. הם לפעמים בוחרים שלא. זאת אומרת זו זכותם המלאה וזה בסדר גמור, כמו שנאמר פה. הם לפעמים בוחרים שלא, חשוב לי גם להגיד את זה.

לגבי העברות מידע – העברות המידע בעצם נמצאו, ותראו, אפשר להתייחס לזה בכמה רמות. דבר ראשון לא כל המשפחות העניות בישראל מוכרות במשרד הרווחה. קודם כל חשוב להגיד את זה. הרבה מאד מהמשפחות לא מוכרות במשרד הרווחה או היו פעם מוכרות. זאת אומרת גם העברת מידע מסודרת עכשיו, של המשרד לצבא, לא תביא את כל ה-20% עליהם דיבר פה קודם חבר הכנסת איציק שמולי. אז זה דבר אחד.

דבר שני, הרבה מהנוער שלנו – ואני בין יתר התפקידים שלי אני מפקחת ארצית על המסגרות של נוער בקהילה, מספר מסגרות של נוער בקהילה – נוער בקהילה היום שואל אותנו במסגרות האם אתם מעבירים מידע לצבא. זה אחת השאלות הראשונות שהם שואלים אותנו בכל ורסיה אפשרית.

הם לא רוצים.

אבל - - -

רגע, אני אסיים, אני מבטיחה. נכון להיום אנחנו אומרים להם שלא וחד משמעית אני אומרת היום שאנחנו יכולים לסגור חצי מהמסגרות שלנו היום אם אנחנו נעביר מידע לצבא.

אני יכולה להגיד על הילדים שלי, כשהם צריכים עזרה הם לא נשלחים לא למסגרות אחר הצהריים בקהילה של משרד הרווחה ולא למסגרות של עמותות ולא למסגרות של אף אחד ואני מעריכה שמרבית הילדים שלכם לא נשלחים למסגרות של משרד הרווחה. לכן מעולם לא יעברו הנתונים שלהם לצבא על מסגרות כאלה ואחרות.

לכן אני אומרת שלהעברת נתונים יש בצידה מחיר מאד כבד לאוכלוסיות שהן גם ככה מוחלשות וחשוב לדעת גם את זה.

מצד שני איך המפקד יידע? אתם כל הזמן תקועים שם כבר שנים. אני 10 שנים ניהלתי פנימייה לנוער בסיכון - - -

שנייה, אבל - - -

- - - עם המ"מ, כי לא ידע שהבית שלו הרוס.

אני עוד לא סיימתי.

פנינה, חשבתי שאת הכי. רגע, מירב, מירב.

הוא לא מגיע עם הצרות - - -

חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אורית.

אבל אני עוד לא סיימתי.

לא, לא, את הסדר תשאירי לי. את התשובות אני משאיר לך.

מעולה, אז אני אסיים. אני מבטיחה שאני אסיים. מה שמצאנו היום כפתרון, שהוא פתרון לדעתי מוצלח, שהוא באמצע, שהוא נותן גם מענה למה שחברת הכנסת בן ארי אומרת וגם מענה למה שהצבא. זה בעצם מעבר שכל המידעים של המתגייסים יגיעו לצבא ממשרד הרווחה. אנחנו מקווים, זה בתוך תהליך כרגע של בדיקה ואישור.

למה לא מבקשים אישור של החייל? של המלש"ב?

שנייה, שנייה. אז זה מה שאנחנו עושים, סליחה.

זה הרעיון.

אם אני לא קוטע אותך את יכולה לדבר.

אני ממשיכה, אוקיי. בעצם נעביר מסמך מסודר שיועבר מהצבא לכלל כלל המטופלים שרלבנטיים, כמובן שהם לפני גיוס, מלש"בים ולמשפחות שלהם, במטרה להבהיר באמת מה הצבא היום יכול לתת. בצורה מסודרת נעביר את המידע. מי שיסכים - - -

וגם להפריך את האגדה שאומרת שזה פוגע בקב"ע ובשירות, כי זה לא נכון. זה פשוט לא נכון.

בדיוק, להפריך. אני גם אגיד יותר מזה - - -

אם הם מראש יודעים שהם היו בפנימייה, ברור שיש אינדיקציה של - - - וצורך לתת מענה. הרשימות האלה - - -

לא כולן, לא כל הפנימיות. בואו לא נתייג את כל הפנימיות.

לא, אבל יש פנימיות שיודעים שיש בהחלט אנשים - - -

כן, אנחנו מבקשים לתת לאורית לסיים.

אני אומרת שהיום יש קשר ישיר של הצבא עם כלל הפנימיות של הרווחה. היום יש קשר ישיר של הצבא בשלל תכניות, ביניהן תכנית - - -

תעשי את הקשר בין הצבא לפנימיות. את אומרת שיש קשר ישיר, מה הקשר?

יש קשר ישיר נכון להיום. לשכות הגיוס מגיעות פעם בחודש והן בקשר עם רכזי בוגרים. אנחנו עושים להם צו אחוד. אנחנו מדברים עם המשל"בים. זאת אומרת יש שם ריכוז של חיילים שהם נוער בסיכון - - -

מדברים עם המלשב"ים?

בוודאי, בוודאי. משק"ית ת"ש, לשכת גיוס, קצינת ת"ש מגיעה לפנימיות- - -

אנחנו גם מאפשרים לרכזים - - -

רגע, רגע. קרן, אתן לא יכולות לדבר כל אחת - - - אחר.

אני משתדלת להתאפק, אבל כולם פה - - -

אני מעריך את זה מאד. אורית, בבקשה.

שאלת על הקשר היומיומי עם הצבא. אז ככה, אנחנו במסגרת תכנית יתר – זה בסך הכל בשנה האחרונה ולכן זה בהתהוות ואין דברים שנוצרים מהיום להיום במסגרות כל כך גדולות – אבל יש לנו היום תכנית שנקראת תכנית ניצוץ – זה נוער, צעירים וצבא. היא תהיה בסופו של דבר על פי נתוני הצבא, איפה שיש נשר גבוה וגיוס נמוך יחסית בערים בישראל. זו תכנית שאמורה לתת מענה בדיוק על הקשר עם הצבא. אנחנו יושבים באופן רצוף עם קרן רע"ן ת"ש, עם ברה"ן – בריאות הנפש, עם קצינת פניות ציבור, עם תומכ"א, שזה תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל. הם גם חלק מהתכנית הלאומית, מהשולחן העגול של התכנית הלאומית, תכנית יתד.

ביום יום שלנו אנחנו מטפלים במסגרות של חיילים שמועברים בצורה הדדית, כמובן באישור שלהם ובאישור של המשפחה שלהם, גם במשפחות שלהם, כשהמטרה היא לתת מענה שלם בתוך התכנית הזאת. זאת אומרת הצבא נותן את המענה שקשור בחייל ומשרד הרווחה, הרשויות המקומיות, מחלקות הרווחה – נותנים את המענים שקשורים במשפחות. כמובן שכרגע זה בתוך תהליך. כרגע זה קיים במספר ערים בישראל.

העובדת של יתד מכירה את כל המלש"בים של משפחות רווחה?

לא. עובדת יתד היא מגיל 18.

אני יודעת מה זה עובדת יתד. אנחנו שמנו את הכסף הזה, 100 מיליון שקלים, 30 מיליון שקלים, 70 מיליון. תאמיני לי, תעירי אותי בלילה אני אקריא לך מה זה יתד.

מאה אחוז.

אני רק אומרת שהמטרה ביתד, שזה 18 פלוס, הייתה שגם המלש"בים, שהם משפחות רווחה, העובדת של יתד תכיר אותם. הרי אם יש לך 5 עובדות יתד בירושלים, נכון, תגידי 75% משרה, הכל בסדר, האם היא מכירה?

אז היא מכירה חלק.

אז אמרת יש כאלה. היא צריכה להכיר את המלשב"ים ממשפחות הרווחה.

מירב, או שאת שואלת שאלה או שאת רוצה להתייחס.

אני שאלתי שאלה.

להתייחס זה תוך כמה דקות תהיה לך הזדמנות.

אני שאלתי על יתד ועל החיבור למלשב"ים.

אורית בבקשה.

אני אגיד לא רק על יתד, יש גם נוער, צעירות, צעירים במחלקות וכיום מכירים, אני לא יכולה להגיד לך שאת כולם. התשובה היא בוודאות לא, בסדר? אני כבר אומרת, התשובה היא בוודאות לא. אף פעם לא מכירים את כולם, אבל כן מכירים היום הרבה מאד. בתוך התהליך של הקשר יש את מדור קהילה בצבא, שהוא מדור המלש"בים. אנחנו יודעים גם עם מיטב ועם מדור קהילה כדי לייצר את הקשר הזה ובאמת למצוא פתרונות ייחודיים וגם נמצאים ביום יום, קרן לא סתם אומרת, נמצאים ביום יום פתרונות ייחודיים פר מקרה. חליפה אישית פר מקרה.

אוקיי.

מירב, אני משתפת בכנות. להגיד לך שכל כולם מכירים את כולם ותמיד הכל מטופל פרפקט? אנחנו בתוך תהליך כרגע. הצבא בהחלט פתח את שעריו ואנחנו פתחנו את שערינו. יש פה שילוב ידיים מאד משמעותי.

תודה אורית.

- - - מאד משמעותי וזה נעשה יום יום ועובדים על זה יום יום.

תודה רבה. בבקשה, אתה רצית להתייחס.

כן. קודם כל שמי נועם אביטל, אני רציתי לדבר - - -

מאיפה אתה?

אני מנהל את הקבוצה ברשת, הקבוצה הכי גדולה ברשת שדיברתם עליה לגבי חיילים בודדים. בגדול אני רוצה לגעת לפני כן בנקודה אישית שלי. אני חייל בודד לשעבר, השתחררתי בשנת 2014 ואני רוצה לגעת. במהלך כל השירות שלי אני גרתי בדירת אל"ח, דירה בנתניה שהוקצתה לי וזה מה שקיבלתי

אני רוצה להגיד, כי עברנו פה על אלמנט של שכירויות וכל מיני אופציות כאלה ואחרות, העניין של הדירה הוא לא נוח. אני כל השירות שלי שרדתי, שרדתי בשיניים בדירה שכל הזמן מתחלפים בה אנשים, באים חיילים, חיילים עפים מהדירה - - -

בדירה שהם מציעים.

שאני קיבלתי מהאגודה למען החייל. הייתי חוזר פעם בשבועיים - - -

מירב, חשוב שתקשיבי לו.

הייתי לוחם והייתי חוזר פעם בשבועיים וכשהייתי חוזר הייתי פוגש אנשים שאני לא מכיר בדירה, שישנים לי בחדר, שנוגעים בארונות, שאין אוכל במקרר, האוכל רקוב במקרר. לא באמת הפיקוח קיים כמו שצריך.

זה השתנה.

זה בנושא שלי.

אבל כל דבר את - - -

רגע, רגע.

מתי השתחררת?

השתחררתי בשנת 2014, מיד אחרי צוק איתן.

אז אנחנו בשנת 2018 היום, כדאי שתבוא לבקר בדירות אל"ח. אנחנו נשמח.

בסדר גמור. אני רק רציתי להגיד בפן האישי שלי.

כן, נועם.

אנחנו לא שמים אוכל במקרר, כי זה באמת נמצא כלא נכון.

אנחנו נותנים הטבה כספית.

אחרי סקר שעשינו.

אז עכשיו אני אגע במשהו אחר. אני מנהל את הקבוצה הגדולה ברשת שאנשים פחות מחבבים ואוהבים, את הפוסטים ואת הבקשות של החיילים, אני יודע את זה. כל הדבר הזה הוא מיזם חברתי, התנדבותי בלבד, על סמך זה שאני באתי מהמקום הזה ואני באתי במצב כלכלי קשה, ללא הורים, ללא סיוע כלכלי ושרדתי בשיניים ואף אחד פה לא יכול לקחת את זה ממני, לא משנה מה.

ואנחנו שמחים שאתה פה היום.

כל הכבוד.

והקבוצה הזאת קיימת עם מרכז גדול של רכזים, של מתנדבים בארץ, בנתניה בעיקר, כי אני ספציפית נמצא בנתניה. בירושלים, בתל אביב, בחיפה, המון מתנדבים מהמון מקומות, שלצערנו אנחנו מקבלים אלפי פניות ביום. דיבר אבי על מספר פניות שהוא מקבל. אני מקבל ביום מעל 40 פניות, שלפחות 5 מהן אין לי איך לפתור ואני יודע לפתור הרבה דברים עם עמותות.

עניים, לא רק בודדים, נכון?

עניים, לא בודדים.

עניים, תדגיש את זה. עניים.

הם במצב כלכלי. אני יכול לעזור בריהוט. בשביל זה עם ישראל יודע לעזור בריהוט. עם ישראל יודע לקחת ולארח חיילים. הקבוצה שלנו מונה 30,000 אנשים, גם אזרחים, גם חיילים, מכל הסוגים ומכל המקומות. ואנחנו מסננים פוסטים ולא כל דבר שמישהו רוצה ומעלה, עולה שם. יש באמת סינון מאד מאד גדול.

איזה קשר יש לך עם צה"ל?

הקשר שלי עם צה"ל הוא עם המרכז לחיילים בודדים.

מי במרכז?

המוקד לחיילים בודדים.

לא, לא עם המוקד. עם המרכז.

עם המרכז, זה גם עמותה.

נכון.

לא, לא, רגע. אני שאלתי האם יש קשר עם צה"ל?

אני לא עמותה פורמאלית. אנחנו לא איזה שהוא ארגון גדול. אנחנו מיזם חברתי התנדבותי, שקיים ברשת. קיים ברשת למעלה משש שנים ועובד ונותן את התשובות לחיילים. חיילים שנופלים בין הכיסאות – אתם דיברתם עליהם. אתם לא יודעים איפה הם נמצאים.

איך זה נקרא?

זה נקרא אנשים טובים למען חיילים בודדים. כולם, כל מי שמתעסק עם חיילים בודדים - - -

נועם, אני רוצה להבין האם כאידיאולוגיה אתם לא מחפשים קשר עם צה"ל, או - - - לא מאפשר לכם?

לא, לא, ממש לא.

אז מה בדיוק? מה הבעיה שלכם ליצור קשר עם צה"ל, אם אתם - - -

למה הם צריכים ליצור קשר?

רגע אחד, סליחה, פנינה, תתני לי את התשובה בזמנך. אני שואל שאלה את נועם ואת צה"ל. אני מנסה רגע להבין. יש פה אחד שמרכז את הבעיות ויש פה אחד שמרכז גם את הבעיות וגם את המענים, לפחות ברמה הממלכתית. אני שואל למה לא התחברתם עד היום? מה מנע את זה?\

קודם כל כמובן שאנחנו מחוברים. לצורך העניין חייל פונה עם בעיה כזאת או אחרת, דבר ראשון טלפון למשק"ית ת"ש, טלפון למפקד, מבררים מה קורה, מה הסיפור. יש דברים שנפתרים במקום ויש דברים שאני כבר מכיר את הסחבת: שישלח טופס, שיביא לי טפסים של אבא שלו, שישלח עם הביטוח לאומי מלפני שלושה חודשים, כאשר מדובר בחיילים שהם לא בקשר עם ההורים ואם הם צריכים ללכת להביא את הטופס הזה זה עוד בלגן ועוד סיפור. כל מיני סיפורים כאלה שנמרחים.

אני בין היתר גם מתעסק עם בני נוער, זו העבודה שלי. אני מתעסק עם בני נוער בסיכון בשכונות, בקהילה, בפנימיות.

במסגרת מה אתה מתעסק עם בני נוער בסיכון בשכונה ובקהילה? באיזו מסגרת?

במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי מטעם נתניה.

איזה חינוך?

תחת קידום נוער בשכונות של נתניה.

באיזה מסלול?

אתה עובד עירייה?

אני לא עובד בעירייה. אני עובד בעמותה לחינוך בלתי פורמאלי תחת קידום נוער בנתניה.

בנתניה?

נכון.

איפה בנתניה?

בכל - - -

אבל מירב, אני לא מצליחה להבין. הוא בן אדם-. רגע, אני רוצה להבהיר, שנייה. איך יתכן? הוא קודם כל לא חייב לנו תשובות. הוא הקים קבוצת ווטסאפ, הוא בא לוועדה - - -

בטח שהוא - - -

הוא בן אדם פרטי, בן אדם טוב שהקים קבוצת ווטסאפ. אנחנו חיים בשנת 2018.

פנינה, את מתבלבלת, אני לא נגדו.

רגע, אבל ככה הוא מרגיש. אתם חוקרים אותו.

פנינה. תסיים בבקשה, נועם. מירב ופנינה, אתן לא צריכות אותנו לדיון הזה. כן נועם.

אני רוצה לסיים עם זה, זה בסדר. מה שאני רוצה להגיד זה שהחברה שנופלים בין הכיסאות הם עדיין נופלים. אני והקבוצה הזאת מקבלים אותם. אני יודע שזה לא נעים לאוזן להרבה אנשים לשמוע את זה ולקבל את זה שאנחנו צריכים להיעזר בדבר הזה, אבל זה קורה. זה קיים בתפוצה מאד מאד גבוהה ואת הבעיה הכלכלית הזאת חייבים לפתור בהמון דרכים.

אוקיי, תודה רבה. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור, רשות השאלות לחברי הכנסת. שלוש דקות לחבר.

תן למירב, היא באה אחרי. מירב, את רוצה?

לא. אני - - -

לא. פנינה, את רוצה? בבקשה.

אני המציעה.

ענת, את רוצה?

כן.

בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

אני חושבת שכשיש קבוצה, נתחיל בדברים האחרונים שנאמרו, כשיש קבוצת ווטסאפ שאומרת שהיא מקבלת 40 ו-50 פניות, חשוב שגם הצבא יתאים את עצמו למציאות שאנחנו קיימים בה ולראות איך אתם עושים חיבור. יכול להיות שבאמת לחיילים מסוימים קל יותר לפנות.

נקודה שנייה שחשוב לי להתייחס אליה לגבי הרווחה, אני חושבת שנכון שהרווחה מתעקשים על כך שלא כל הפרטים יועברו באופן של שגר וקבל, מהסיבה הפשוטה שיש ערך שהוא מאד מאד חשוב. אנחנו לא רוצים לתייג או להשאיר במעגלים של עוני כל מי שגדל בבית עני או כל מי שגדל בפנימייה וגם צריך להיזהר לא לקטלג את כל הפנימייסטים. אני עצמי הייתי בפנימייה. אני מכירה את האנשים האלה, שלא כולם אוהבים. אנשים לפעמים גם בוחרים לא לקבל עזרה. לכן חשוב מאד שיש את הפשרה הזאת ששואלים את המלש"ב האם הוא רוצה עזרה או לא רוצה עזרה, אלא אם כן באמת זה מגיע למקום של קיצון.

אני חושבת שחשוב, מירב, דווקא כמישהי שיודעת כמה אתם מתאמצים ורוצים לסייע לחיילים, כן לראות באלו נקודות יש בירוקרטיה שמקשה על חיילים ואיפה האנשים האלה נופלים בין הכיסאות. לא אני ולא העמותות יכולים לדבר בשם. כמובן שמי שראש עמיתה או מי שהיה בעצמו חייל בודד יכול להשמיע את דברו. יש חיילים שפונים אלי, אני כן מציעה שתקיימו איזה שולחן עגול או יום פתוח, משהו שלא גורם לחיילים לפחד או לחשוש, כדי שתשמעו איפה בדיוק הליקויים.

היה נדמה לי גם שבעניין של האופציה של חייל שיכול ללכת ולשכור דירה בחוץ, קצת מערימים קשיים. כי אתם צריכים להיות כנים עם עצמכם, האם באמת מערימים קשיים בתהליך הזה, כי 1,000 פניות בשנה זה לא דבר שאפשר לנפנף. בעניין הזה אני חושבת ששווה לשבת גם עם אריה, כדי לראות איך אתם פותרים את הסוגיה הזאת.

אמרתם שיש לכם מחסנים. אולי זה לא מספיק נגיש, מחסני הריהוט. צריך לראות איך מנגישים. אולי אפילו משתפים פעולה עם האנשים שכן רוצים לתרום רהיטים. אבי, ממשרד הביטחון, מלשכת השר, אני לא מצפה שאתם עכשיו תוציאו על כל חייל 40,000 שקלים. זה לא המטרה. אני פשוט חושבת שצריך לעשות פה איזה איגום משאבים והנגשה של הדברים. כי בסוף אם הכל טוב, אז למה אנחנו פה? אז למה חיילים מפרסמים ברשת? אז למה חיילים פנו אלי ופנו לעוד חברי כנסת? הרי אנחנו לא באמת מחפשים את הצבא פה, אבל אנחנו כן מצפים שהצבא ייתן את דעתו על הנושאים האלה ובמיוחד כשהחיילים האלה מאד חוששים לדבר ולהביע את עצמם.

אני חושבת, אדוני יושב הראש, שצריך בסופו של דבר גם שזה יהיה אופרטיבי. אנחנו לא מכירים את כל רזי הסיוע. אז אתם נתתם פה תשובה כאילו התמונה היא ורודה לחלוטין. אני חושבת שצריך לעשות שיעורי בית ואז לכנס את הוועדה למעקב בעוד שלושה חודשים, לראות מה אפשר לקדם ולראות מה המסקנות שגם הצבא הגיע בשיתוף פעולה עם אותם חיילים, אחרי ששמע אותם.

תודה רבה פנינה. ענת, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. קודם כל אני חושבת שהצבא, מההיכרות שלי איתו, עשה דרך משמעותית ביותר לטובת חיילים בודדים, לטובת חיילים עניים ולטובת האפשרות שלמפקדים תהיה הגמישות התפקודית לתת מענה. אני יודעת שהנושא הזה קרוב לליבו של שר הביטחון, לא פעם דיברנו על זה. חיילי מק"מ, חיילים של חיילות גיוס מיוחד, בהחלט הנושא הזה מצוי אצלו על השולחן.

הנושא של עידוד מוטיבציה של חיילים, דווקא חיילים עניים או חיילים שהגיעו ממסגרות, הצבא יכול והוא קרש ההצלה האחרון שלהם להתחיל באמת חיים שהם נורמטיביים. אני רוצה להציע לכם וגם מירב אפילו דיברה איתי על הנושא הזה. חיילים שיודעים שמוחקים להם את הרישום הפלילי בעקבות החוק שלי, בתמיכת שר הביטחון, הם יודעים שהם מקבלים הזדמנות חדשה באמת להתחיל את החיים, זה מאד מאד מעורר אותם. לכן חשוב שהם ייפגשו עם קצינים, המלשב"ים הללו, ויידעו מה הצבא נותן להם כהזדמנות להתחיל חיים חדשים, בלי הסטיגמות שמלוות אותם מהעבר. זה יעיל וזה חשוב.

אנחנו יודעים למשל שתהליך ההכרה צריך לעבור שדרוג. זו טופסולוגיה בלתי אפשרית וגם אם יש תקלות בנושא של החוזים, אני מבינה את זה שאתם לא יכולים לקבל כל מיני סמרטוטים ולהגיד שזה חוזה משפטי. אז שיהיה סיוע משפטי לחיילים האלה. להציע להם לא לחתום על חוזים ולא להסתבך כלכלית, בלי שמישהו נמצא איתם. יש עורכי דין פרטיים שהיו מוכנים לסייע לחיילים. אם הייתם אומרים להם תשמעו, תנו לנו אפשרות שאתם תסייעו ל-10 חיילים בחודש, תעשו את זה על חשבונכם. אני בטוחה שאנשים היו שמחים לעשות את זה. לעבור על החוזה, לתת להם את ההערות. הם היו שמחים שיש להם אפשרות לעזור לחיילים. כדאי לעשות את זה.

הנושא של התשמ"ש – המספר הבלתי הגיוני של מקבלי תשמ"ש בצה"ל – תשלומי משפחה – צריך לעבור בדיקה. רביזיה. אני יודעת שיש מענקים, אבל הנושא של התשמ"ש, כשיש לנו מדינה עם כל כך הרבה עניים, לדעתי זה תת דיווח ותת הכרה.

נכון.

זאת אומרת שזה שני דברים. חיילים עניים מתביישים, אנחנו יודעים את זה, ואז הם יוצאים לעריקות ואז זה מעגל והמון פעמים זה נגמר בשחרור מאי התאמה לצה"ל וזה חבל.

מצד שני יש הרבה מקבלי תשמ"ש שלא צריכים לקבל תשמ"ש.

זה חיילים שיכלו לשרת. זאת אומרת בינתיים לפי המספרים אנחנו רואים שהמספרים הם קטנים, אין כל כך הרבה שלא צריכים. הם מעבירים אותם שבעת מדורי גיהינום כדי לקבל את ההכרה.

לא, לא, נכון, זה עניין של אוכלוסיות.

אני אתייחס לזה אחר כך.

אז צריך לראות שמי שלא מגיע לו, שלא יקבל תשמ"ש. על חשבון, על מי אתם מדברים?

אל תדאגי, אני תיכף אגיד לך.

על החרדים?

לא.

על מה?

הדתיים הנשואים שמקבלים תשמ"ש והם בעצם לא מתחת לקו העוני.

אוקיי, אז בדיוק.

והיו צריכות להגיע לפה תקנות לפני שנה.

אז אנחנו צריכים לדבר על זה שיש משפחות שמקבלות 5,000 שקלים לחודש והם פותחים את הממטרות בקריה. גם את זה אני לא רוצה לראות.

אין בעיה.

עכשיו לגבי הסיוע בשכירות, אמרנו סיוע משפטי, ליווי ואני שוכנעתי – נועם – מה שאתה אמרת, אני שוכנעתי מזה שבאמת כנראה הפתרון של דיור ושכירת דירה, כדי שהיא תהיה בית, הוא כנראה צורך, כדי לקבל תחושה של בית ולא - - -

מסגרת של בית.

לינה חמה, מיטה חמה כמו שאתם מציעים, שזה טוב, אבל זה טוב לטווח קצר, לא טוב לשלוש שנים למישהו שזה באמת הבית שלו וכנראה שאין ברירה.

הנושא הנוסף, אדוני יושב הראש, שאנחנו לא פתרו אותו, דחיית שירות בעקבות פציעה לחיילים בודדים. יש ניתוק מהצבא, אין ליווי וצריך לוודא שמי שנפצע תוך כדי שירות גם-. אל תוציאו אותו לדחיית שירות אם הוא חייל בודד. אין אפשרות לעשות את זה. אין השגחה עליו. עוצרים לו את כל המענקים. הם פשוט באמת נזרקים והדברים האלה ידועים לי באמת ממקור ראשון.

לגבי ביטוח לאומי – אם אפשר להעביר סוג של אינדיקציה בלי פרטים מיוחדים, כדי באמת לא לפגוע בפרטיות, כדאי שאתם תדעו שיש איזו שהיא פרה-דיספוזיציה לבעיות או לקשיים והצבא יהיה מוכן לזה ואפשר יהיה לטפל בחיים יותר טוב. זה חשוב.

תודה רבה. מירב.

אני רוצה להתייחס, בוודאי. הן פשוט היו לפני והן מציעות הדיון, אז נתתי להן. ברור, אני באתי בכוונה בשביל שני דברים עיקריים, שכבר עסקנו בהם כבר לפני שנה. אחד זה הנושא של המידע. אני אומרת לכם גם מניסיון אישי עם האזרחות שלי, לפני הכנסת, סופר קריטי בעיני. רק אנשים שלא מכירים את מערכות הרווחה יכולים לבוא ולהגיד לצבא אתה לא צריך את המידע הזה, זה יפגע בו. אם הילד הוא בוגר פנימייה, אם הילד הוא חסר עורף משפחתי, המפקד הוא הראשון שצריך לדעת.

אתה יודע כמה פעמים מצאתי את עצמי מדברת עם מ"מ, ודרך אגב רוב הזמן של לוחמים, כי אין מה לעשות, היו לי חיילים עניים שלא הצליחו להשתלב במסגרת הקרבית, כי תוך שבועיים-שלושה אני מקבלת תגובה מהמ"מ שאומר לי יש לך בחור מצוין, רק שהוא חייב לחזור הביתה לעבוד. אז אני אומרת לעצמי אם היו יודעים, אם משק"ית הת"ש הייתה מקבלת אותו ביום הראשון ואומרת לו בוא תראה כל מה שמגיע לך, לא הייתי צריכה אחרי זה להתעסק בלארגן לו תווים, תלושים ומגבית. שאגב, יושב פה הלל ואני מניחה שגם הבחור הצעיר, שלא ישתמע מדברי, אני לא נגדך, רק התעניינתי בך. עושים הרבה עבודה שלך פרו-בונו מאחורה, אבל זה לא אמור להיות ככה. כי אם בא בחור צעיר עם רקע בסיכון מה שנקרא, או מערכות רווחה, עדיף.

רק אנשים שהם סופר מקצועיים מבינים כמה ידע זה כוח וכמה זה יכול לעזור. אני אומרת את זה גם מהמקום שבו הייתי, אבל גם מהמקום שכבר ישבנו בדיונים במשרד הביטחון, בקריה. זה היה לפני שנה וחצי, כשעוד היה הבחור עם הכומתה הסגולה, התת אלוף, שכחתי את שמו, בחור נהדר, גדי, נכון. נהדר וישבנו. אז הנה, עכשיו קראתי, דרך אגב, את הנתון המעניין. בתקופה האחרונה התחדש השיח בנושא בין צה"ל למשרד הרווחה ורק בשביל זה היה שווה לבוא. כי אם התחדש השיח, בעיני זה כל כך מקצועי שמגיע בחור, המלש"ב, יודעים עליו.

נכון, אם מלש"ב בא ואומר אני לא רוצה ויש התנגדות, על הכיפאק, הוא בן 17, הוא יודע. אבל אם אין התנגדות, למה שהמפקד לא יידע? אני רואה אבי, שכבר יש פה שינוי, אז דיינו, אני מברכת עליו, שרק יתעצם. בגלל זה גם שאלתי אותך על יתד, כי בדיוק בשביל זה שמנו עובדים סוציאליים. הרי מה היה כל העניין? העניין שלא היו עובדים סוציאליים עד גיל 18. באה המדינה, הכניסה בשנת 2017 ב-256 רשויות עובדים סוציאליים, שהתפקיד שלהם זה זה. לחבר בין הצבא. נכון, גם שירות לאומי, גם עוד דברים אחרים, אבל גם זה.

ודבר שני התשמ"ש. זה עלה פה עם ענת וזה עלה שם, בצד השני ומכירים. אנחנו כבר לפני שנה היינו בדיונים עם צוות מיוחד שהוקם. בואו נוציא רגע את האמת, נשים את הקלפים על השולחן ונגיד שיש מאות, אולי אלפים, אני נזהרת בלשוני, שמקבלים תשמ"ש שהם לא צריכים את התשמ"ש. שהם באים ממשפחות שהן בסדר גמור. סליחה, אני לא אגיד מבוססות, חלילה, אני לא מסתכלת בכיס, אבל הם מגיעים ממשפחה שיש לה עורף. אבל הם מקבלים תשמ"ש כי הם מתחתנים בגיל מוקדם והיו, אני לא יודעת, אני אשמח אם ידווחו לוועדה איפה זה עומד.

היו אמורות להגיע תקנות חדשות, אבי, שבאות ואומרות בואו נבחן מחדש את מקבלי התשמ"ש. כבר לפני שנה הוקם צוות, אני מודה שהכרתי את המילואימניק שהיה מעורב בזה אישית. לדעתי הנושא ה זה חייב והצבא צריך לבוא ולהגיד - - -

יש פה ייצוג לצוות הזה?

תיכף הצבא יענה. אני רק אומרת שהנושא - - -

לא, אני לא יודע מה זה תיכף, אין לנו תשמ"ש פה. לתשמ"ש אין לנו את הזמן פה.

הנה, עשר שניות אחרונות, סיימתי. אני רק אומרת שאנחנו חייבים לפתור את הנושא של התשמ"ש. האם יש בתוך הצבא מאות חיילים שקבלים תשמ"ש ולא אמורים לקבל אותו? שאלה חברת הכנסת עם סימן שאלה. זהו.

תודה רבה. אם יש תשובות או התייחסות, מירב אז בבקשה.

קרן, את רוצה להתייחס?

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו. קודם כל אני שוב חוזרת ואומרת שיש מעטפת שלמה משמעותית והצבא משקיע משאבים אדירים, לא רק כלכליים, דרך אגב, קשב של מפקדים. זאת אומרת נורא קל לראות את המקרים האלה שלא צלחו, אבל לצידם יש הרבה, הרבה, הרבה יותר מקרים של חיילים מטופלים, שהצבא מעלה אותם על דרך המלך ומשנה להם את החיים.

לגבי משרד הרווחה, שיתוף הפעולה הוא קריטי בעיני. זאת אומרת אנחנו פורצים פה דרך שהיא קריטית והיא תעזור לנו לגעת בהם לפני הגיוס ולהביא אותם ליום הגיוס כשהם כבר מוכרים ומטופלים. מפקדים מלווים חיילים בודדים – נגעתי בזה מקודם – באופן צמוד. שוב, הבירוקרטיה שמדברים עליה כאן רודדה ככל הניתן, אבל אתם צריכים לזכור שגם אנחנו מחויבים למינהל תקין. אני לא יכולה לחלק 200 מיליון שקלים לכל מי שבא ואומר אני חייל בודד. זאת אומרת בסוף יש איזו מינימום של בירוקרטיה שהיא מחויבת המציאות, שמשרתת מטרה ואנחנו מאד מרדדים אותה, ככל שניתן.

לגבי חיילים שיוצאים לדח"ש, סוכם מענה והוא ממומש. זאת אומרת שכחייל נמצא בוועדה רפואית וברגע שאנחנו מבינים שהוא הולך להשתחרר אנחנו מזרימים לו מיד מענק מאד משמעותי, שבעצם הוא שווה ערך למה שהוא אמור לקבל כחייל בודד בשירות. אנחנו מסדירים - - -

כל חודש?

לא. אנחנו מזרימים לו את זה קדימה. זאת אומרת בכפולות של חודשים קדימה, בצורה מיידית לפני שהוא משתחרר זה קורה.

לגבי עמותות – אנחנו בשנה האחרונה בתהליך. תראו, העמותות עושות עבודה מדהימה וכבודן במקומו מונח. אנחנו בתהליך של הסדרה ובאמת להכיר את העמותות לעומק ויש כאלה שמכירים אותן יותר ויש כאלה שפחות, שפועלות בעצם - - -

חבל שהן לא הוזמנו לכאן.

אני לא הזמנתי לכאן אף אחד. אנחנו הזמנו את העמותות להיפגש.

אבל אנחנו נפגשים איתן כל הזמן. אני רק לפני שבוע נפגשתי אצלי במשרד עם עמותה.

מצוין. אני אומר, אני חבר בפורום העמותות למען חיילים בודדים. הפורום לא קיבל הזמנה.

אני הוצאתי לפורום העמותות לחיילים בודדים לפני שנה בערך ואנחנו ביחסים יומיומיים.

אני יודע. אני אומר חבל שהנציגים לא הוזמנו.

יאיר, הכי חשוב שהם בקשר איתן.

ולגבי כל הדברים שנופלים בין הכיסאות, המציאות היא לא סטרילית. יש את מוקד הבודדים, גם עמותת מייקל לווין מפנה אלינו למוקד בודדים. ברמה המטכ"לית מישהו שם לי איזה שהוא זרקור על חייל למטה בגדוד, שיש איזו שהיא בעיה עם משהו ולפעמים זה קורה, אז אנחנו יודעים לפתור את זה בקווים מאד קצרים.

אז אני מזמינה, כל אזרח יכול לפנות אלינו למוקד בודדים. זאת אומרת לא צריך להיות עמותה מוכרת. אפשר לפנות אלינו, אנחנו מאד נגישים ואנחנו מטפלים בבעיות ברגע שהן צפות.

תודה.

מספר דברים. קודם כל צה"ל כאמור עושה הכל כדי לשלב בשירות ומאפשר מגוון מסלולים ומענה מלא. אני מברכת פה על הדברים שנאמרו וכמובן על השירות שלך אבל חשוב להדגיש, כמו שאמרה קרן, שסדר מינימאלי חייב להיות. גם החבר פה שדיבר אמר שהוא מקבל 40 מקרים, 35 מקרים נפתרים מיד וחמישה הוא מטפל וגם זה לא מול צה"ל, מול מש"קיות הת"ש. אז אנחנו נעשה סדר ואם צריך נתחבר. לכן תתחבר אם צריך למוקד ותעביר פניות שלא הצלחת בהן. זה לא אומר שהכל יקבל מענה חיובי.

יש לנו פורום שאחראי על רידוד הבירוקרטיה. אנחנו עוסקים בזה כל הזמן וכמו ששמעתם, רוב הדברים כבר נמצאים מזמן ברשותם של מפקדים ומאפשרים למפקדים, שזה הטיפול הנכון, לתת מענה.

על שולחן עגול עם העמותות קרן כבר דיברה. לא הכל ורוד. כשמטפלים בהיקף כזה של חיילים, יש גם מקומות שבהם זה פחות מצליח, בין אם באחריות החייל ובין אם באחריותנו. זה בכל מקרה אחריות שלנו לפתור את העניין הזה. אני אבדוק את הסיפור של שכר הדירה. אני מניחה שזה קשור במגורים, אבל גם זאת נבדוק.

העברנו חוברת שלמה של התייחסויות, באמת מענה מאד רחב לוועדה. אם צריך אתם מוזמנים גם להפיץ את זה לחברי הכנסת על מנת שיכירו יותר, כמי שנמצאים גם הם בקשר עם הציבור.

אנחנו עוסקים כל הזמן בעידוד המוטיבציה ומתן מרחב של הזדמנויות בצה"ל, שזה אחד המקומות האחרונים שנותנים גם הזדמנויות לחיילים האלה. אנחנו פותחים גם קבוצות של אחרי בתיאום עם העמותה ואומרים להם לאן לייחד אותם. מבצעים שיח בפנימיות, מעדכנים על אפשרות למחיקת רישום פלילי וגם – ופה חשוב לציין את שיתוף הפעולה גם עם תכנית ניצוץ, גם עם מוקד, אבל יותר מזה עם משרד הרווחה.

אנחנו גם לא מפנים עורף למי ששוגה. נפתחה אך בינואר האחרון תכנית חדשה, גם זה בשיתוף עם משרד הרווחה, שנקראת בית דין משלב. חייל עריק, שעומד בפני בית דין ומגלה נכונות להמשיך לשרת, יש לנו דבר חדש בצה"ל שהוא בית דין משלב. נמצאת שם אחראית מטעם משרד הרווחה, שהיא שותפה שלנו ואנחנו לחייל כזה, לא אנחנו, בית הדין בונה תכנית שיקומית משלבת בתוך היחידה, תוך שמשרד הרווחה מטפל בינתיים במשפחה שלו, כמעגל רחב יותר שצריך לתמוך את האפשרות שלו לשלב.

צה"ל ימשיך לאפשר הזדמנויות, לפשט, לטפל בחיילים ולהכיר במי שנכון להכיר למטרת סיוע ואחריות המפקדים.

מה עם התשמ"ש?

תודה רבה.

לגבי תשמ"ש אנחנו התבקשנו, כפי שאת מכירה, לדייק שם מספר דברים. אנחנו נשלים את זה ונבוא ונציג.

כמה זמן - - -

לא, חברה, אנחנו בקצה, אנחנו כבר באיחור של 10 דקות מעבר לזמן, אבל לא רציתי לעצור. קטנה.

כן. פנה אלי חייל שהוא חוזר בשאלה. הוא אמר שיש להם בעיה מאד מאד קשה מהבחינה של להעניק להם סיוע בהשוואה למשל לחרדים שמתגייסים.

אני אשאל אותו אם הוא מוכן לדבר איתכם, כי הוא חושש, אבל הוא העלה הרבה מאד טיעונים לא פשוטים ומורכבים של הקבוצה הזאת. זו קבוצה מאד גדולה שהם בקשר ויש להם גם קבוצות ווטאסאפ.

אנחנו מכירים קבוצה כזאת. נותנים להם מענה. חבל שהוא חושש. שיפנה למוקד ויקבל מענה. ההיפך, אנחנו מודעים לזה שהם מתקשים להביא אישורים ולכן פה ניתן באמת מלוא המרחב כדי לפתור להם את הבעיה.

אני רוצה להתייחס לזה במילה אחת.

לא, אני מצטער מאד, אנחנו פשוט באיחור. אלף אני חושב שהעובדה שחלק מהעמותות היו כאן, חלק לא הגיעו, או בגלל שלא ידעו או בגלל שלא רצו. אני באמת חושב שהעבודה הזו היא עבודה ברוכה. צריך לזכור שהאחריות נמצאת על כתפיו של צה"ל. אנחנו רואים וכל הדיון הזה מתקיים לא בגין הפעילות של העמותות, אלא בגין האחריות שמוטלת על צה"ל ואיך הוא מממש אותה וההערות של נציגי העמותות שהגיעו לכאן הן הערות מאד חשובות מבחינתנו.

אני אומר בצער, באותם מקרים שהעמותה לא מחוברת לצה"ל, לדעתי זה פספוס של שני הצדדים. גם של צה"ל – הם מפסידים מידע, גם של העמותה – הם מפסידים עוגן לממש ולתרגם את המידע הזה לשפת המעשה. אז נועם ואחרים, אני אומר לכם, תסגרו את זה פה, תיצרו קשר ויהיה לכם יותר קל לעזור לצה"ל ויהיה לצה"ל יותר קל לעזור לכם.

נכון.

הרי בסופו של דבר המידע הוא לא המטרה. המטרה זה הטיפול באותו חייל, שמה שאתה חווית לפני 5 שנים, לא יחווה חייל השנה.

בדיוק.

לגבי תקנות התשמ"ש, אני לא יודע בדיוק מה מעכב את זה. מבחינתנו, אנחנו לא יכולים כוועדה – ואני אומר את זה למי שלא בקיא בפרוצדורה. כוועדה אנחנו לא יכולים. אנחנו מטחנה שצריך לזרוק לתוכה בשר כדי לטחון, או לחם, לא חשוב, לגבי הצמחונים. המטחנה הזו עובדת, אבל אם לא זורקים פנימה תקנות, הוועדה לא יכולה להביא תקנות מעצמה.

בקיצור צריך להניח על שולחן הוועדה.

צריך להניח על שולחן הוועדה, זו ההגדרה הנכונה, איילת. צריך להניח על שולחן הוועדה את התקנות. אז אנחנו מצפים לנושא הזה ונשמח להתעדכן אם יש איזו שהיא בעיה שאנחנו צריכים לדעת עליה.
לגבי הסוגיות שעלו כאן, גם הסגירה בין צה"ל לרווחה, אני מסכים שהיא סגירה מאד חשובה. עם כל הצורך, בוודאי הרצון, לשמור על צנעת הפרט אבל עדיין יש פה חיבור שהוא קריטי לשני הצדדים. לא התרשמתי שיש כאן איזו שהיא בעיה, למעט העובדה שצריך לסגור את זה.

אנחנו מבקשים לקבל עד נובמבר עדכון מה נסגר, עד 18 בנובמבר, למען הסר ספק, מה נסגר בין צה"ל לבין משרד הרווחה בסוגיה הזו.

לגבי הנושא של חוזי השכירות לגבי אלה שבוחרים, אם חצי בוחרים ללכת לחוזי שכירות, אז פחות חשובה לי כרגע הסיבה, אלא יותר חשובה לי הזכאות ומימוש הזכאות או תרגום הזכאות לסיוע והעיכובים. אני חושב שבשנת 2018, בעידן שלנו כבר לדבר על בעיה של החוזה, שצריך ללכת עכשיו, בין החייל לבין הצבא או בין החייל לבין המשכיר, אני חושב שהיום החוזים הסטנדרטיים, הגנריים, הם צריכים כבר לתת פתרון לנושא הזה ואני מזמין את צה"ל למצוא את הדרך לתת לאותם חיילים, ל-50 אחוז מהחיילים, אם אני זוכר את הנתון שלכם – 50 אחוז מהחיילים שבוחרים בנושא הזה, עם כל הקושי שזה מחייב אותם לשלם מכיסם את רוב הסכום.

אבל אם זו בחירה, אני אומר איך אפשר לכבד את הבחירה הזו ולא להביא אותם לדחייה של מימוש התשלום רק בגלל שהחוזה לא נוסח. היום זה כבר מצב שלא צריך להתקיים. לגבי כאלה שלא זכאים והליבון של כן זכאות, לא זכאות לוקח זמן, זה כבר דבר אחר. אני לא יכול וגם לא רוצה להיכנס אליו.

אני פשוט רצה בין דיונים מהירים.

אם יש הערה קטנה.

הערה קצרה. אני לא רוצה שתפתח דיון אחר בבקשה אחרת, אבל תראו, אני באתי ושוב, אני מצטערת שאני בין לבין כי יש לי פה דיונים מהירים, אבל בסוגיה הזאת של החיילים הבודדים, אני יושב ראש השדולה פה עם איציק בכנסת בסוגיה של חיילים בודדים. נפגשנו כבר בכמה צמתים, אבל אחת התופעות היום בצבא זה שיש ריכוזים של חיילים בודדים גם מעורף משפחתי במקומות מסוימים בצבא ואתם יודעים את זה. אתם יודעים את זה. אנחנו לא נמצא במקומות כאלה וכן נמצא יותר במקומות אחרים.

אני חושבת שאתם צריכים לעשות אצלכם בדק בית. על מה אני מדברת? את רוצה שאני אגיד לך עכשיו?

אני באמת לא מבינה למה את מתכוונת.

אני אגש אלייך אחרי זה. אני מתכוונת לזה שיש היום חלוקה מאד מאד לא ברורה איך קרה שבריכוזים מסוימים יש יותר חיילים חסרי עורף משפחתי וחיילים בודדים ובמקומות אחרים פחות. זה שייך לזה שילדים ממעמד סוציו אקונומי מסוים מגיעים למקומות מסוימים ולא מגיעים למקומות אחרים. אני חושבת שאתם צריכים לעשות בדק בית איפה נמצאים החיילים חסרי העורף המשפחתי והחיילים הבודדים.

אני יכולה לעזור לך, כי אני יודעת פחות או יותר איפה הם נמצאים וגם אתם יודעים את זה. ולבוא ולתגבר את המקומות האלה. בואו נלך לגדודים הלוחמים. בסדר? בואי נתחיל בגדודים הלוחמים.

אבל בואי, עליזה - - -

בסדר, אדוני יושב הראש. אל תסתכלי עלי.

שיש שם או אין שם, לא הבנתי?

יש שם המוני חיילים בודדים.

נכון, אבל אני חושבת שהמערך והמענה צריכים להיות הרבה יותר משמעותיים שם. מש"קית לפלוגה לא מספיקה היום. היא לא מספיקה. אני לא מאשימה את הצבא, זאת החברה בישראל, אבל אני חושבת שיש היום מקומות שאתם צריכים לתגבר. לא יכול להיות. אני לא אדבר על בני המשפחה שלי שהם מ"מ ומ"פ. הם היום צריכים הכשרה כקציני סעד. ומה עושים דבר ראשון? מרימים טלפון לשפרה, מרימים טלפון ולא מגיעים אליכם, כי עד שמגיעים אליכם – החיילים חייבים מלא כסף. כי הם נמצאים בדירה עם שותפים, השותפים לא שילמו את הכסף, החייל מוצא את עצמו עם 5,000 שקלים, לקח הלוואה בשוק האפור. המפקד מיד צריך לשחרר אותו, שילך להביא כסף.

אני נותנת לך את מקרים אחרי מקרים אחרי מקרים. אני אומרת לכם כצבא, לכו תבדקו איפה הריכוזים של החיילים הבודדים. למה זה קורה זה בעיה שלנו איך זה קרה, שיש ריכוזים כאלה גדולים, אבל בואו כרגע, כעזרה ראשונה, תבדקו אתם איפה הריכוזים הגדולים ותתגברו את המקומות האלה.

תודה רבה עליזה.

מש"קית היום בגדוד לוחמים, מש"קית לפלוגה לא מספיקה.

תודה רבה. אנחנו פשוט חייבים לסיים. אני אומר לאנשים שהגיעו לכאן, גם לשני משרדי הממשלה הרלבנטיים – משרד הביטחון ומשרד הרווחה – אנחנו מבקשים עד נובמבר לשמוע את הסטאטוס של המגעים לקיבוע המידע הזה.

אני קורא לעמותות שנמצאות כאן, שהעלו את הבעיות או מאפיינים בבעיות האלה, נא להעביר לנו לוועדה את תמונת המצב שלכם במהלך המושב עד נובמבר, כדי שנדע פחות או יותר האם יש תזוזה או שהסיפור או המגעים שהיו לכם עם משרד הביטחון או עם צה"ל במקרה הזה, לא הניבו דבר או כן הניבו דבר.

ואם יש למי מחברי הכנסת יכולת לתרום בנושא הזה לוועדה, אנחנו מתכוונים לכנס את כל המידע הזה עד נובמבר ואז להחליט על השלב הבא. עד המושב הבא אנחנו נעשה את זה. המושב הבא מתחיל באוקטובר.
תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:02.