פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



19
ועדת הכלכלה
04/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 766
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"א בסיון התשע"ח (04 ביוני 2018), שעה 11:30

הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 17) (העברת מכסות מהאזור או אליו), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר
עבד אל-חכים חאג' יחיא
יצחק וקנין
דן סידה

איתן ברושי
שרן השכל

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עמרי איתן בן צבי

משפטן, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אהוד לנדאו

ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הגר סלקטר

סמנכ"ל גורמי יצור, משרד החקלאות - אסף לוי

עו"ד, משרד החקלאות - ברק שדיאור

מנהל מחוז השפלה וההר, משרד החקלאות - צפניה שאולקר

מנכ"ל ארגון מגדלי העופות - מרדכי אלקבץ

חבר הנהלה, ארגון מגדלי עופות - אסף חן

חבר הנהלה, ארגון מגדלי עופות - שלמה שטרית

חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות - שמעון ביטון

חבר הנהלה, ארגון מגדלי העופות - יוסף אדוני

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל - אבשלום וילן

מנהלת מחלקה- התנועה לאיכות השלטון - נילי אבן חן

נציגת פורום קהלת - מיכל שמעון

כלכלן, המועצה לצרכנות, ארגוני צרכנים - גיל ברגפרוינד

יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, התאחדות האירגונים הכלכליים הקיבוצים - יאיר ריינמן

קהלת - אשר מאיר

מוזמן/ת - חנוך גרינגרייז

מוזמן/ת - יונתן סורוצקין

מוזמן/ת - אבשלום דולב

מוזמן/ת - מיכה שוורץ

מוזמן/ת - מייקל הולר

מוזמן/ת - עדיאל פורת

מוזמן/ת - אלחנן לוטם

מוזמן/ת - שי דובני

שדלן/ית, עו"ד חיצוני = גבעות עולם, יצרנית ביצי חופש אורגניות - גיל עוז

שדלן/ית (ריפבליק יועצים בע"מ), מייצג/ת את התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוצים - מבשרת נבו

שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את מועצת הלול - קרן ברק

שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה ), מייצג/ת את אנונימוס - יעל גויסקי אבס

מרב תורג'מן

לאה ורון

הדס צנוירט


הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 17) (העברת מכסות מהאזור או אליו), התשע"ח-2018, מ/1205

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 17) (העברת מכסות מהאזור או אליו), התשע"ח-2018. מישהו רוצה להסביר בשתי מילים?

בוקר טוב. תודה, אדוני היושב-ראש, גברתי מנהלת הוועדה, חברי כנסת, אורחים. אני ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. מטרת הצעת החוק הממשלתית היא לאפשר העברת מכסות בין שטחי מדינת ישראל לבין שטחי יו"ש. כשהוחל חוק המועצה לענף הלול באזור יהודה ושומרון נקבע שלא ניתן להעביר מכסות בין ישראל ליהודה ושומרון.

מתי היתה התוספת הזו בחוק?

ב-2011, אז הוחל חוק המועצה לענף הלול, והוחל בתקנון המועצות המקומיות. בחלוף השנים מ-2011, כשנקבע שהוחל החוק ביו"ש, הוחלט שלא ניתן יהיה להעביר מכסות בין ישראל ליו"ש. בחלוף השנים, ולאחר בחינה מקצועית של הנושא, ולאחר שעבר זמן, מצאנו לנכון להעביר מסחר, כי הביצים הן אותן ביצים, והביצים שמיוצרות ביו"ש, אין מניעה בפיקוח שיעברו לישראל. מבחינת המשרד, אין מניעה שיהיה מעבר מכסות משני הכיוונים.

כמה מכסה שמגדלים היום?

היום המכסה הארצית בהטלה היא כ-2 מיליארד ו-400. מייצרים 2 מיליארד. סך הכול המכסות ביו"ש - 22 מיליון.

ביחס לגודל האוכלוסייה, זה בסדר.

ביצים מישראל נמכרות ביו"ש, וביצים מיו"ש נמכרות בישראל.

ברושי בדילמה – יש לו השקפת העולם האחראית שלו מול השקפת העולם המדינית של מפלגתו...

מפלגתו לא עוברת בביצים עם סלמונלה שעוברים חופשי מיהודה ושומרון.

הוא לא דיבר על זה.

נשים בצד את הסלמונלה.

סתם, בבדיקות שאתם עושים, או שנתפסים אותו דבר שנקרא סלמונלה, יש יותר באזורים מסוימים? נאמר, אם תיקח את יהודה ושומרון – זה יותר מאשר בארץ?

לא יודע לומר.

במקום להגדיל את המכסות לגליל, מעבירים ליהודה ושומרון. זה מה שנקרא סדר עדיפות לממשלה.

זה פוליטיקה.

משרד החקלאות זה לא פולטיקה? שר החקלאות זה לא פוליטיקה? זה מעניין אותו בכלל?

ברושי זה לא פוליטיקה?

לכן אני מדבר. לכן אני פה.

בריאות הציבור זה ודאי לא פוליטיקה.

בריאות הציבור חשובה ללא כל עוררין. היום יש בדיקות סלמונלה בכל רחבי הארץ. יש שני סוגי מלמונלה – אחת, שהיא הבעייתית, ואחרת, שהיא פחות מזיקה לבריאות הציבור. לצערנו, יש סלמונלה גם בלולים בישראל. אותן בדיקות שעושים בישראל, עושים גם ביו"ש. אמרתי בתחילת דבריי שאני מעריך שאין הבדל.

אם תוכל להמציא לוועדה בכתב, האם יש הבדל.

לרבות ביחס לביצים מיובאות, שלא מיוצרות בישראל.

ביצים מיובאות זה משהו אחר, שיש הבדיקה. לעניין תיקון החוק, זה להעביר את המכסות ולא את הביצים.

אני מבקש ידע כללי חינם. אני מבין שכשאני מעביר מכסות, אני לא מעביר פיזית ביצים ולא סלמונלות. רק רציתי לדעת אם יש תופעה כזאת או אין.

השלמת את הדברים? תודה. יש הערות כלליות לפני הקראה? בבקשה.

קודם כל, גילוי נאות – אני מגדל ביצים. יש פה בעיה עם התיקון הזה, שהוא לא עושה כלום. למה – כי היום מי שמבין, אתה תתקן את התיקון, אבל לא תוכל לעשות דבר מבחינה חוקית, כי אין מועצה. בפועל מועצת הלול משותקת לחלוטין, כי עבר הזמן שלה. החוק קבע שעד דצמבר זה הזמן של הנציגים שלוש שנים, ועוד שלושה חודשים, עד שייבחרו הנציגים החדשים. כלומר אם אנחנו לוקחים את הזמן שנקבע לפי החוק, במרס אין מועצה, מרס – אנחנו מדברים שלושה חודשים אחורה. אנחנו ששה חודשים מאז שנגמר זמן התוקף של המועצה, וניתנו לה עוד שלושה חודשים.

מי אשם בזה, אדוני?

החקלאים בחרו את הנציגים. שלחו אותם למועצה. נציגי הציבור ונציגי הממשלה, מי שצריך להיות האינטרסנט הכי גדול שהמערכת הזו תתפקד, הוא בבעיה. אין נציגים. גם אם תתקן את התיקון, מחר זה צריך לבוא לוועדת מכסות. היא לא יכולה להתכנס. היא לא חוקית. לכן צריך לתקן את הסעיף הזה.

בימים האחרונים באתי בדברים – גם עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, גם עם היועץ המשפטי של הכנסת, גם עם היועצת המשפטית של הוועדה וגם עם היועצת המשפטית שיושבת כרגע פה, עו"ד מרב תורג'מן, ודיברנו על כך. יש לתקן זאת, כך שהמועצה וגם הוועדות שלה – היינו ועדת המכסות או כל ועדה אחרת שישנה, יוכלו להמשיך - להאריך את התוקף.

נאריך את התוקף במסגרת הדיון הזה, ונשמע את היועצת המשפטית.

לפרק הזמן הזה צריך לשים מגבלות מסוימות, כדי שחלילה וחס לא יהיו פה לא מחטפים ולא דברים לא חוקיים, כי נשמעים דברים לא טובים על זה. אני אומר את זה פה כמגדל, כמי שמכיר את המטריה, כמי ששומע, כולל נציגים במועצה, שישבו ודיברו אתי על כך. לכן יש לשים מגבלות על ההחלטה, כדי שהמערכת תבין שהחקלאים לא יישארו תלויים באוויר. יש חקלאים היום שבנו לולים מודרניים על-פי הקריטריונים החדשים של הרפורמה - לא יכולים להכניס עופות כי אין ועדת מכסות - מכל מיני סיבות. לכן אני חושב שישבנו על זה. אני אגיש את התיקון שלי. אגיש את הנוסח.

נעלה את זה לדיון כאן.

כיוון שחבר הכנסת וקנין שוחח אתנו הבוקר, וכיוון שמדובר בתיקון שמבחינה מהותית יכול להיחשב נושא חדש, פרוצדורלית חשבנו שנכון לפרסם את הנוסח באתר הוועדה כדי שכל מי שמעוניין, יוכל ללמוד את התיקון ולהציע תיקונים או להשמיע הערותיו.

ולקבוע ישיבה נוספת.

נעשה את זה בשאיפה למחר. מינימום הפרסום ההכרחי. אני חושב ששוב ושוב אנחנו נתקלים, דווקא בממשלה, כגורם שעושה הכי הרבה רגולציה והכי הרבה תוקע את הדברים. אין לנו כבר כוח לומר את זה כאן בוועדות, גברתי המנהלת. אני חושב שזו תעודת עניות לממשלה, סליחה שאני אומר את זה, ואני אומר את זה לכל הממשלה, כי אני בטוח שיש משרד אחד שיודע מה הוא רוצה, אבל פה צריך את המשרד השני והשלישי ומשרד המשפטים מעל כולם כמובן וכו'.

לא ייתכן לבוא ולתבוע ממגדלים או מאנשים כאלה ואחרים או מוסדות כאלה ואחרים, שאנחנו תובעים מהם לעמוד בלוחות זמנים בדברים שונים, ואם לא, מושתים עליהם קנסות או דברים מסוג זה. דבר כזה שמשתק את כל משק הלול בגלל שאין – זו תעודת עניות לממשלה. לצערי הרב, נפעל בשיטה של לא לתקן את הגשר אלא לבנות את בית החולים ליד הגשר שזה הארכת המועד, אבל היה צריך למצוא סנקציה בנושא הזה מול משרדי הממשלה, שמשרדי ממשלה יידעו: עבר זמן ולא קבעתם – העסק מתחיל לרוץ אתכם בכל קוורום.

הערתי את ההערות הללו לפני חודש וחצי לשר החקלאות, למנכ"ל משרד החקלאות. הערתי את ההערה לגבי בחירת נציגי המועצה מטעם הממשלה ונציגי הציבור, אמרתי שזה גורם לכאוס. אמרתי את הדברים לפני שבועיים בדיון בוועדת כספים לשר החקלאות בדיון שהיה על תקציב משרד החקלאות. גם שם טענתי את הדברים. אמרתי שיש פה כאוס מוחלט. יש פה חקלאים שבנו לולים, שלא יכולים להכניס עופות, לא יכולים לעשות דבר. ההפסד זועק לשמיים. אי-אפשר להשאיר את המציאות הזו.

חבר הכנסת וקנין, תודה רבה. חבר הכנסת ברושי.

אדוני היושב-ראש, חבריי הכנסת. שותפיי לדיון. יושבים פה אנשים שהם ייצוג נאמן לחקלאות ולהתיישבות. הענף הזה הוא ענף במשבר, ובמידה רבה, כפי שאמרת, יש תרומה פה גם לממשלה.

בכל זאת אעיר לסעיף הראשון של העברת מכסות. משרד החקלאות רוצה להוסיף מגדלים. כאילו יש פה חלוקה - ראינו את זה גם בחלב.

זה לא קשור לתיקון החקיקה.

ממתי בכנסת אומרים מה שקשור? אומרים מה שרוצים. אתה כבר ותיק פה. מה שמשרד החקלאות רוצה - וראינו את זה גם בניסיון להוסיף מגדלים בתחום החלב. אין צורך להגדיל את מספר מגדלי הביצים, אלא יש צורך לחזק את הקיימים, שחלק גדול מהם מצוי באזורים קשים מאוד, ואני בא בימים האחרונים מהרבה שעות בעוטף עזה. יש לנו גם נציגות של גבול לבנון. מה שרוצה השר והמנכ"ל שלך זה להעביר חקלאות שגם ככה קשה להתפרנס ממנה, בשם ערכים כלליים ליהודה ושומרון.

ממש לא.

תן לי. בסופו של דבר זה בערך כמו הוויכוח על הקמת ישובים חדשים. אני חושב שלא זקוקים למגדלים חדשים אלא זקוקים לחיזוק הקיימים. לכן למה אתם עכשיו מעבירים את התיקון הזה? הרי בסופו של דבר אין גידול כזה בביקוש. לעומת זאת, ההתייעלות שמדברים עליה – סליחה, למה אתם לא מתנגדים? איזו התייעלות יש בענף שרוצים להעביר לגדל ביהודה ושומרון? כאילו חסר שם משהו.

אולי זה ההפך?

דקה. אני לא רוצה לא מדובשך ולא מעוקצך. אני מציע, אסף, לא לאפשר לכם. היה היגיון מסוים. עכשיו אתם רוצים לקיים את חוק ההסדרה. לקחתם את פנחס ולרשטיין, לחזור למה שהוא יודע - להלבין מאחזים? בסופו של דבר אין פה שום דבר שיש בו דאגה לענף. אם היתה פה דאגה לענף, הייתם משתלטים על הענף הזה. לכן אנחנו לא נאפשר, אדוני היושב-ראש, את התיקון הזה אם לא יהיה חלק מתיקון כולל. גם מה שאמר חברי וקנין, גם תיקון שאנחנו דורשים, להחזיר את הניסיון, לנהל אחרת את ענף הפטם.

יש היום דיון מאוחר יותר.

הכול קשור. מבחינתי הדיון המהיר שחברי ואני יזמנו בא על הכאוס בפטם. אם רוצים, אפשר לייתר את הדיון אם מחר מכניסים את התיקון שחברי הציע. משרד החקלאות לא מציע את זה. מה שמדאיג אותו זה ניוד מכסות עם יהודה ושומרון. אם היה מדאיג אותו ענף הלול באמת, היה מביא הצעה שלמה, אז את המועצה חיסלו, את הוויסות – ויתרו עליו. לעולם לא היתה רווחיות כה נמוכה כמו בתקופה האחרונה, שאנשים, זה פרנסתם. אם לפחות היו הצרכנים מקבלים רבע עוף בחינם. אפילו אצל רמי לוי זה לא בחינם.

פעם היו אומרים אצלנו, מתי יכולת לקבל עוף? או כשהחבר היה חולה, או כשהעוף היה חולה. ולביצים היה סכין בטוסיק של התרנגולת - נתנו חצי ביצה. היום אנחנו לא חוזרים לימים האלה. לכן יש פה כישלון של משרד החקלאות בניהול מועצת הלול ובניהול ענף הלול. צריך לראות את ההקשר הכולל, ולא לשים פלסטר במקום שצריך ניתוח.

אם נאריך בדיון הזה, לא תוכל לומר את הדברים בדיון הבא.

ד"ר אשר מאיר, פורום קהלת.

אני מעדיף לדבר אחר כך.

אין הרבה. בסדר. אשתדל, בלי נדר. עו"ד נילי אבן-חן, התנועה לאיכות השלטון.

אל"ף, בכסות של דיון אחד היום מתנהל דיון בנושא אחר, שהוא נושא קריטי, מהותי – כל נושא קרטל הפטם.

זה לא על סדר-היום.

אבל זה התיקון. אתם מציעים תיקון שיהיה למחר. זה מה שאתם מעלים.

אני מבקש – תתייחסי לדיון עצמו. אם אין לך מה לומר – תאמרי בדיון הבא. לא קרה כלום. אתם לא מקבלים לפי שורות את השכר. תודה רבה.

אני רוצה לומר כמה מילים.

לעניין.

לאותו עניין שדיברו חברי הכנסת.

לא. סליחה. ברושי – חברי כנסת יכולים לדבר גם על נושאים פוליטיים של השטחים, למשל. מותר לו. לך – לא. אני מבקש שתשמרי את כל מה שיש לך לומר לדיון הבא שיתקיים ב-12:30, אם לא תעכבי אותנו.

יוסי אדוני, מועצה אזורית, מעלה יוסף, נציג מגדלים, בבקשה.

צהריים טובים. כבוד היושב-ראש, בשם המגדלים אני מסכים לכל מילה שאמרו חברי הכנסת וקנין וברושי.

אני רוצה כמה דברים חריפים. ענף ההטלה זה עמוד השדרה של ההתיישבות בצפון במיוחד. התושבים שלנו והחקלאים שלנו זו הפרנסה העיקרית, ובחלקם - היחידה. ברגע שענף כזה, שמחזיק אותנו, שמושך את הבנים שלנו חזרה לשמור על הגבולות, ואנחנו מתפרנסים ממנו בכבוד - ברגע שתפתח אותו לעוד מגזרים, תפרק גם את הצפון, וגם הם לא יתפרנסו.

למה לא אמרת את זה במכסות של דרום וצפון? למה רק כשזה מגיע ליהודה ושומרון?

חלוקת המכסות - יש עוד התיישבות במדינת ישראל, ואנחנו מסכימים עם זה לכל דבר. יש 30% מייצור הביצים במדינת ישראל נמצא בדרום ובמרכז. זה בסדר. אנחנו בעד זה, ורוב ייצור ביצי המאכל במדינת ישראל, 70%, מיוצרים בצפון. זה הסטטוס קוו, וצריך לשמור על זה.

אני רוצה לשאול את משרד החקלאות. נכון להיום יש 24 מיליון ביצים מאושרות. אני רוצה לדעת ממנו, כמה ביצים מוברחות כל יום למדינת ישראל. אני אומר לכם – מדובר במיליונים בשבוע, מעבר למכסה הקיימת. אין שליטה על זה. יש תקופות בשנה, שמציפים לנו את השוק, ולעתים הענף אף נמצא בסכנה, ויש סעיף שקשור לתיקון החוק, שאנחנו רוצים להעלות אותו, שקשור לוויסות הבעיות הללו. אם רוצים בקטע פוליטי לרסק ענף שמפרנס 3,000 משפחות בשביל 50 משפחות – אסור שזה יקרה. אני בעד השטחים ובעד התושבים שם – אבל תמצאו להם פרנסה אחרת. לא פרנסה שתפרק. אני בעד לחזק.

אתה אומר שאתה בעד.

אני בעד לחזק.

הבנתי אותך. אתה אומר שאתה מבקש לעשות תיקון נקודתי בעניין זה של הוויסות או של משהו שהופך את ההחלטה, או אתה רוצה להציג את זה בפני המשרד.

אני מבקש שימשיכו להתנהג כפי שהתנהגו עד כה.

בבקשה.

אהוד לנדאו, משרד המשפטים. אני רוצה להבהיר את הנושא המשפטי. לפי המצב המשפטי היום, יש מכסה שנתית שהשר קובע למגדלים בישראל. במקביל יש מכסה שנקבעת באזור למגדלים, כלומר חלוקת המכסות כללית בפריסה ארצית, כוללת את יהודה ושומרון, נקבעת מבלי קשר לתיקון המוצע הזה. זה מצב שהוא כבר קיים כיום.

בנוסף, יש בחוק אפשרות שנתונה למגדל הפרטי – לא לרגולטור לצורך העניין, משרד החקלאות, אלא למגדל הפרטי. מגדל פרטי, שרוצה למכור את המכסה שלו, היום יכול למכור אותה למגדל אחר. הוא בצפון, רוצה להיפטר מהמכסה שלו - מעביר את זה לדרום.

אז אתה אומר שאתם רוצים למכור את המכסות ביהודה ושומרון – לזה אתם חותרים? לא לזה קיבלת 10 מיליון ביצה. קיבלת להתפרנס ממנה - לא למכור אותה.

החוק המוצע מנסה להשוות את מצבם של המגדלים ביהודה ושומרון לאלה של המגדלים בישראל במובן זה שהם רשאים למכור או לקנות. אם מגדל באזור רוצה למכור מכסה- -

תודה. הדברים ברורים. בבקשה.

לגבי הפיקוח של המעבר בין שטחי יו"ש לישראל, יש שתי יחידות שאמורות לפקח על זה – גם יחידת הפיקוח של המועצה וגם זו של משרד החקלאות, שעושים עבודה. אני רוצה לשאול את יוסי אדוני, שאומר שיש הברחה של ביצים, האם יש גם הברחה מתוך הלולים בישראל, שאנשים מגדלים מעבר למכסה, אם בזכות ואם לא בזכות, על-ידי כל מיני פעולות של ועדת המכסות, שמאשרת להם לגדל ככה או ככה?

יש מועצה לענף הלול שיש פקחים שמוודאים, ואם יש חקלאי שמכניס עוף אחד יותר, קונסים אותו, אז תפסיק לבלבל את השכל.

אני מבקש לא להתפרץ, ולהשתדל לדבר בצורה מכובדת.

ולא לומר לי שאני מבלבל את השכל.

זה מה שאמרתי. אני בטוח שהוא חוזר בו מעניין הזה.

ד"ר אשר מאיר.

אנחנו משוכנעים שתרומת משטר הביצות יש לו הד להתיישבות הספר בישראל היום היא זניחה עד אפסית. לצד זה, הנזק לצרכן הוא אדיר. לכן אנחנו סבורים שיש כל דבר שמרכך את משטר המכסות, ובכלל זה לשפר את ניידות המכסות, זה צעד מבורך.

עו"ד גיל עוז, מגדל עופות, להטלה ביהודה ושומרון.

קודם כל, אני רוצה לומר שזה לא היה עולה לכאן, להערכתי, לולא בג"ץ שהוגש בעניין הזה.

יש לזכור, מי שקורא את החוק היום, מי שקורא את סעיף 34 נכון להיום לא כל כך מבין, למה יש לתקן את החוק, כי נכון להיום אפשר לנייד מכסות לפי חוק.

החוק לא חל על יהודה ושומרון. אתה יודע את זה.

ביהודה ושומרון חיים אזרחים כמוני וכמוך. הם משלמים מסים, הם משרתים בצבא. הם עושים הכול. הם זכאים למכור את המכסות שלהם למגדלים בארץ. זה לא יפגע, לא יגדיל ולא יקטין אף אחד. הנושא של ההטלה ומכסות ביצים בארץ זה כמו אמבטיה, כמו המים.

האם, לאחר שנסדיר את זה, האם בגלל שאתם ביהודה ושומרון – משרד החקלאות יהיה בהאזנה – האם בגלל שהחוק לא חל עליכם בדברים אחרים, יכול לתת לכם עדיפות בכך?

לא. החוק למועצה לענף הלול הוחל על-ידי צו אלוף ועל-ידי התקנון. חד-משמעית משטר המכסות חל שם.

תודה. אבשלום וילן, מכובדנו, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

אדוני היושב-ראש, בתור ח"כ לשעבר אדבר לעניין. אולי אגלוש קצת בזכות העבר. אני חושב שענף ההטלה עובר כמה שנים טלטלות מיותרות. לצערי, משרד החקלאות משנה עמדותיו חדשות לבקרים בצורה לא עניינית. מה שתיאר לך פה חבר הכנסת וקנין, שמכיר את זה הרבה מאד שנים- -

לו מותר לדבר על דברים אחרים, ולי לא? רק שיירשם בפרוטוקול.

הוא מדבר באופן כללי.

גם אני ניסיתי לדבר באופן כללי.

תוציא אותה החוצה. גפני הוציא אותה החוצה. היא מפריעה כל הזמן.

לכן אני חושב שגם התיקונים שמוצעים פה, הם מעט מדי. - - - אתייחס אליו, לבעיה הגדולה שנוצרה פה עם הפטם בוועדה הזאת.

זה אני מזמין אותך לעשות בישיבה הבאה.

אבל בישיבה הבאה אתה שומע פה התקפות בהצעות שהוצעו פה - גם מפי עו"ד אבן חן, גם מפי נציג קהלת, שהם בעצם נגד התכנון, נגד כל מעורבות ממשלתית. יש להבין שבענפי בעלי החיים ללא תכנון הכאוס, כפי שאמר חבר הכנסת וקנין, גדול יותר. באירופה אתה רואה בחלב מה קרה, למשל, שפירקו את המסגרות, ולייבא תיאוריות כלכליות שבעולם המודרני הקפיטליסטי אבד עליהם הכלח מאמריקה, ולהביא אותם לגבול הצפון זה לעג לרש. הגיע הזמן שכנסת ישראל תודיע גם למשרד החקלאות, גם לאחרים – אנחנו בתכנון, מה שצריך לשנות, לשנות, אבל להתחיל לעבוד לטווח ארוך.

אני מסכים אתך ברמה הכוללת. אני חושב שבאמת צריך להיות דיון ממצה יותר על מה שנקרא שיטת העבודה, ואיך מתקבלות ההחלטות. אני לא מומחה גדול בזה, אבל אני מכיר משרדי ממשלה, ויודע איך הם עובדים – הם עובדים בשיטת הטלאי על גבי טלאי. גם הטלאי הזה בדרך כלל נובע מלחץ כזה או אחר. אין הסתכלות כוללת, אין שולחן עגול שמנסה לחשוב מחוץ לקופסה. זה לא הדיון הזה, לצערי. אם זה היה הדיון הזה – לא הייתי ממלא מקומו של איתן; היינו מחכים ליושב-ראש הוועדה הקבוע, לנהל את זה - כך ראוי לדעתי. יש דיון לאחר מכן עקרוני, על הנושא, שמטרתו של הדיון הבא הוא להעלות את הנושא על סדר-היום, אדוני חבר הכנסת וקנין. אני מוכן לעזור להמשיך את זה קדימה. אני לא בא עם דעה כזו או אחרת, ומבין קטן מאוד בדברים הללו, אבל אני מבין דבר אחד, שאני מכיר את זה – גם כשהייתי ראש עיר וגם היום כחבר כנסת - שהמדינה לא תמיד חושבת בגדול; היא חושבת בקטן. היא מנסה למנוע שאנשים ירמו אותה, ובגלל שפוחדים משלושה-ארבעה אנשים שירמו אותה, כל השיטה מעוותת מההתחלה עד הסוף. אנחנו מכירים את זה. אנחנו חיים עם זה בתחבורה, בכל נושא. כל נושא שתזרוק פה, רק ועדת הכלכלה – אתה מגיע לזה. זה הפיל שבחדר.

אני בהחלט מוכן כחבר ועדת כלכלה, הרב וקנין – אני מוכן למנף את העניין. היום אנחנו עושים תיקון אחד, שלא עושה דרמה, ועושה רק דבר טוב, לעניות דעתי, ולעניות דעת הנוכחים פה. בבקשה.

מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות. בכפוף לכל החבילה שחברי הכנסת וקנין וברושי הציעו, אני חושב שההתנגדות שלנו לא תהיה מוחלטת, אבל אבקש להכניס תיקון לאור מה שאמר עו"ד עוז, שמייצג את אחד המגדלים ביהודה ושומרון, להגביל את היכולת של המגדלים שם, למכור את מכסתם עד 560,000 ביצה ולא יותר, כי זו המכסה הממוצעת של מגדלים בגליל, שיושבים 50 שנה. זו המכסה שניתנה לנו.

גם הם לא יכולים למכור עד עשר שנים.

מתוך הכמות הכוללת שהוענקה להם יש שם כאלה שקיבלו מספר אסטרונומי של מכסה - של 10 מיליון. השווי הוא פנטסטי. למכור את זה - מחר בבוקר הייתי מוכר את זה, ומפסיק לעסוק בחקלאות. מכיוון שכך אני חושב שחייבים להגביל את האפשרות למכירה, למסחר, של 560,000 ביצה, כפי המכסה הממוצעת בגליל.

תודה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש. אני שמעון ביטון, מושב אביבים - מקום שאוהבים בגבול הצפון, ונציג המגדלים במועצה לענף הלול. יש לנו הרבה מה לדבר על הענף הזה. כפי שציינו חבריי, הוא עובר טלטלות יותר מים סוער, גם הבוקר בהכרזות בכל העיתונות - מחיר הביצה יורד, ובין השורות גם רואים לבטל את התכנון.

ממש בשורה טובה.

לא בשורה טוב, כי הצרכן לא ייהנה מזה. הטייקונים ימשיכו ליהנות צזה.

20 שקל למשפחה בשנה שתוריד 2,000 שקל מכל חקלאי כל חודש. הבינו את המשמעות.

בסוף הענף הזה עובר הרבה טלטלות, והמגמה היא לפזר את התכנון, ואנחנו רואים את זה בין השורות במאבק התכנון בחלב.

כשניתנו המכסות ליהודה ושומרון, ולבי עם החקלאים, גם ביהודה ושומרון - כפי שאמרתי, אני יושב בגבול הצפון והם בגבולות אחרים, וזה בסדר. יש תוכניות ייחודיות לגבול הצפון, ויש תוכניות מיוחדות ליהודה ושומרון, וגם זה בסדר. כשניתנו להם המכסות, לא ניתנה להם מכסה של 500,000 או 250,000 ביצה כמו כלל המגדלים במדינת ישראל; ניתנו בפעימה אחת 10 מיליון ביצה. אדוני היושב-ראש, לפדות אותה הים בתיקון הזה, זה פדיון של 20 מיליון שקל. אני מכיר את התשובות של אסף – אנחנו יודעים לחיות יחד, אסף ואני.

תודה. אני רוצה לשמוע את התשובה שלו, כי העלית דבר שלכאורה אומר שברגע שנתת מכסות כל כך גדולות ביהודה ושומרון – אני לא מכיר בדיוק את המספרים - אתה בעצם, ברגע שאתה נותן לו את האפשרות לנייד אותן, אתה נותן לו יתרון בשוק הכללי. תשובת משרד החקלאות.

אל"ף, זה לא היתרון. בגלל שעשינו פה שיעור היסטורי, גם אני רוצה להשלים קצת תושב"ע ולומר – כשהחילו את חוק המועצה לענף הלול, צילמו נקודת מצב קיימת. זה לא שבאו לפלוני ואלמוני, אמרו: קח 10 מיליון, קח 3 מיליון. זה היו מגדלים פעילם שלפני החלת החוק יכלו לגדל כמה שהם יכלו, כי חוק המכסות לא חל שם. גידלו את זה בפועל. ברגע שהחילו את החוק, צילמו נקודת מצב, ואמרו להם שהגדילה שלהם מעתה והלאה- -

קיבלתי תשובה.

זה כמו החקלאי שהכניס עופות- - -

אל תיכנס לזה.

בבקשה.

משפט נוסף – כפי שכתוב בדברי ההסבר לתיקון החקיקה, המקום להכניס את המגבלות יהיה בתקנון, שנשנה במקביל את התקנון של המועצות האזוריות. אנחנו מודים לזה.

כך שלא יהיה עיוות.

כן, אבל מצד שני צריך לזכור שזה לא קיבלו את זה, כפי שהוא אומר. זה צילום מצב. הם יגדלו את זה בפועל.

בבקשה.

אני רוצה שמשרד החקלאות יצטרף לבקשה שלנו, וימנע מהמכסות האלה להימכר לצפון. אין בעיה שיקנה מכסות מהצפון, אם יש לו עניין להמשיך לגדל ביהודה ושומרון.

תודה רבה. נעבור להקראה. מי שירצה לתקן דברים בסעיפים – חבר הכנסת וקנין, תוסיף גם אתה מה שאתה רוצה, ואני רוצה שבוועדה ייאמר שזה יפורסם, ומחר יידון בעז"ה. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

נציגי משרד החקלאות יקריאו את הנוסח, ויסבירו ככל שנדרש הסבר.

הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 17 – העברת מכסות מהאזור או אליו), התשע"ח–2018.

1. בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד–1963‏ (להלן – החוק העיקרי) – אחרי סעיף 34 לחוק העיקרי יבוא: העברת מכסות מהאזור או אליו. 34א. (א) בסעיף זה – "אזור" – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967‏, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;

"יישוב באזור" – יישוב באזור, הנתון לפיקוח מנהל השירותים הווטרינריים כאמור בסעיף 30א(ב) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985‏;

"מכסה מהאזור" – מכסת ייצור ושיווק אישית לביצים ביישוב באזור, שנקבעה לפי הדין החל באזור.

עד כאן סעיף ההגדרות.

(ב) על אף הוראת סעיף 34(א), בעל מכסה אישית רשאי להעביר לבעל מכסה מהאזור את מכסתו האישית, כולה או מקצתה, ורשאי לקבל ממנו מכסה מהאזור.

אני מדגיש למגדלים – לשים לב שההעברה היא דו-צדדית: גם מישראל לאזור וגם להפך.

לגבי המכסות אמרתי, ואני חוזר ואומר - נכון שנעשה את התיקון. הוא עקר לגמרי אם לא נתקן את נושא ועדת המכסות, כפי שאמרתי בתחילת דבריי. חייב לעשות את זה כדי שהמועצה תוכל לקבל החלטות, ועדות המועצה.

הוועדה מחליטה לפרסם את זה, ומחר בעז"ה יהיה דיון – מנהלת הוועדה תזמן.

באתר הועדה נפרסם את הנוסח.

נצביע כעת על הסעיפים, ומחר נצביע על הסעיף הנוסף, אם נחליט שמוסיפים אותו, ונצביע כל החוק. חברת הכנסת שרן השכל מצביעה במקום חבר הכנסת דוד ביטן.

כיוון שהמועצה, פג תוקפה בדצמבר, וניתן לה על-פי החוק עוד שלושה חודשים - היינו במרץ. את מקבלת החלטות פה – אין מועצה כרגע, כי לפי החוק, היא לא יכולה לקבל שום החלטה; פג תוקף המועצה. החקלאים בחרו את הנציגים כבר במרס. הם קיימים. הממשלה לא שלחה את נציגי הציבור שלה ואת נציגי הממשלה, ואז זה מעכב את כל הרכב המועצה על-מנת לבחון את כל הוועדות ואת המועצה ואת כל מי שצריך.

מה שביקשתי, מאחר שהחוק הבא, אמרתי: ניתן ארכה של עד שנה, למועצה הקיימת, להמשיך לתפקד, עם כל ועדותיה עד דצמבר – עד שהממשלה תגמור להרכיב - אחרת אנחנו בכאוס גדול. יש פה כאוס. מה שיבוא קודם. אם הממשלה בעוד חודש תרכיב – ממילא חלק מהנציגים כבר אינם.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אעשה סדר. אני קורא את סעיף 16 לחוק, הוא אומר: תקופת כהונתם של נציגי הציבור היא שלוש שנים, אולם הם יוסיפו לכהן עד שיתמנה נציג ציבור לתקופת הכהונה החדשה ובלבד שלא יוסיפו לכהן כך לתקופה העולה על שלושה חודשים.

מה שהצעת חבר הכנסת ומשרד החקלאות הסכים – במקום שלושה חודשים, תמשיך לכהן 12 חודשים. זה אומר שככל שתמונה מועצה חדשה לפני תום ה-12 חודשים, היא תמונה.

כלומר ממרס תשעה חודשים.

למה אתם לא יכולים מחר לאשר את זה?

נציגי ציבור זה לא רק נציגי המגדלים; זה גם נציגי משווקים ונציגי קמעונאיים.

אז הם מעכבים את זה?

מי שקובע את נציגי הציבור זה משרדי הממשלה. הם צריכים לגשר הרי. אולי נדבר על זה בישיבה הבאה? כי אנחנו לא מאשרים את זה עכשיו בכל מקרה. מאשרים את זה מחר, אם נאשר.

חשוב לציין שלפי מה שאני מבינה, הכוונה היא לקבוע את התיקון רטרואקטיבית, מיום פקיעת כהונת המועצה, כך שזה ממרס שנה. זה כתשעה חודשים ככל שזה יאושר ויפורסם.

אבל הנושא כולו יידון מחר, כשיופץ נוסח לחברי הכנסת.

נכון. משרד המשפטים, בבקשה.

אני מבינה שאנחנו הולכים לדון בזה מחר, אבל אם כבר נעשו ההתייחסויות, אני מבקשת גם להתייחס.

לעניין הרטרואקטיביות, אנחנו נבדוק וניתן תשובה מחר.

תעשו את זה מחר. משרד המשפטים, אני מציע לכם לתת לי דוח, איך אתם כמשרד המשפטים נותנים לכאוס כזה להיעשות. כמשרד משפטים, חוות דעת. אם היה עושה את זה חבר כנסת, הייתי מקבל חוות דעת שזה לא חוקי. איך אתם נותנים לדבר כזה לקרות, שלא יודעים? המדינה לא יודעת לקבוע את החברים ונציגי הציבור שלה.

יש פה חקלאי שיושב פה.

לפרוטוקול – כשמנכ"ל החקלאות מחליט לנהל מאבק נגד המועצה, הוא נוקט בטקטיקות שמבחינה ציבורית הן פסולות.

קיבלת שיעורי בית עד מחר. מחר תאמרי את מה שאת רוצה לומר בעניין.

אני לא מבין מה הקשר בין הרכב המועצה לבין התיקון הקטן של סעיף 34. אין שום קשר. אני לא מבין, למה זה לא עולה להצבעה עכשיו.

זה עולה להצבעה עכשיו. אתה מפריע לי. אנחנו מצביעים על פסקות (א) ו-(ב).

אתה מבקש להעלות להצבעה את סעיף 34(א) ו-(ב), אדוני.

מי בעד?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף 34(א) ו-(ב) נתקבל.

אני לא אצביע, כי יש לי דעה אישית.

אני מצביע במקומך.

בקשות רשות דיבור. תגישו בכתב.

יירשם בפרוטוקול שיש בקשות רשות דיבור. נדבר במליאה. בבקשה.

(ג) הוראות סעיף 34(ב) ו-(ג) יחולו לעניין סעיף זה.

מדובר בהתאמה של החוק הקיים לתיקון. סעיף 34(ב) ו-(ג) קובעים שהשר רשאי לקבוע בהודעה שתפורסם ברשומות, את המכסה המרבית והמכסה המזערית, ושדרכי העברת המכסה ורישום ההעברה יהיו בהתאם לנהלים שתקבע המועצה, שיפורסמו ברשומות. זה אומר שאנחנו ממשיכים עם הסעיף הזה של מכסה מרבית ומכסה מזערית. עד כמה שאני יודע, הם לא קיימים, אבל אם יהיו קיימים, יהיו קיימים גם בתיקון שאנחנו עושים באזור, וגם שדרכי העברת המכסה ורישום ההעברה יהיו בהתאם לנהלים.

תוכלו להתייחס לזיג-זג בי הוועדות בסעיף 34 עצמו?

בתור אחד שלא כתב את החוק, אין לי הסבר מדוע פה זה כספים ופה זה כלכלה. יש היסטוריה שאני לא יודע, מולי, טומי?

כך נקבע במקור.

מאחר שאני מאוד מכבד את יושב-ראש הוועדה, איתן כבל, ואני מאוד מכבד את יושב-ראש ועדת הכספים. אם עד היום זה חי ככה, בואו נשאיר.

נחשוב במסגרת תיקון גדול שאנחנו עושים, לבדוק את זה ולתקן את זה.

בדיוק. קודם כל, אני מבקש שייבדק. דבר שני, יכול להיות שגם במסגרת תיקון קטן. אני מבקש ממך, גברתי, לבדוק, ולדבר עם איתן. אם הוא יסתנכרן עם חבר הכנסת גפני בעניין הזה - יכול להיות שהם יגיעו ביניהם להבנה בעניין, ולא תהיה בעיה, ואפשר יהיה לעשות את זה מחר. לא הייתי מכניס אותם עכשיו לעניין הזה.

סעיף קטן (ג) – הערות? לא. אני מעלה להצבעה את סעיף קטן (ג). מי בעד? הרב סידה מחליף את חבר הכנסת וקנין.

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף 34(ג), נתקבל.

שלושה בעד, פה אחד.

סעיף (ד). בבקשה.

(ד) הועברה מכסה מהאזור או אליו כאמור בסעיף קטן (ב), תשתנה המכסה הארצית שנקבעה לפי סעיף 31(1) בהתאם להעברה האמורה.

דהיינו אנחנו עדיין תחת המכסה הארצית, ולא קובעים פה חריגות לעניין יו"ש.

הערות?

יש לי הערה אחרת, שאני רוצה להוסיף אותה עכשיו - מאחר שאנחנו מדברים פה בהצעה שהצעתי על תקופת מעבר, אנחנו נמצאים בתקופת מעבר עד שתיבחר המועצה החדשה, עם כל ההרכבים שלה, נציגי הממשלה, נציגי הציבור. אני חושב שיש צורך לעשות פיקוח על ועדות, ועדת המכסות, שהפרוטוקולים עם כל מה שקשור בכך, יפורסם בצורה גלויה.

אדוני מתכוון שבתקופת ההארכה של 12 החודשים הפרוטוקולים של המועצה ו-וועדותיה יפורסמו באתר משרד החקלאות.

כן.

אני בעד הצעתך, ואני חושב שהיא ראויה לשבח. זה נכון גם אחרי שתיבחר.

אבל היום עוד יותר.

צריך, לדעתי, להטמיע את הדברים הללו בתוך עבודות הוועדה, אבל היום, מאחר שאנחנו עושים פה הארכה, אנחנו מבקשים שכל הפרוטוקולים על כל ועדותיה של המועצה, יהיו שקופים ויפורסמו לציבור. תודה.

מעלה להצבעה את סעיף (ד). מי בעד? מי נגד?


הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד
סעיף 34(ד), נתקבל.

פה אחד עבר. מחר יתפרסם התיקון, ככל שמנהלת הוועדה תזמן ועדה, ואז בסופו של דבר נאשר את כל החוק. בבקשה.

רק שאלה, כי נכנסתי רק בסוף. המכסות האלה מתוכננות שיכסו את הדרישות של המדינה, או לוקחים בחשבון שצריך גם לייבא? כי היתה תקופה שהעבירו סלמונלה.

כשקובעים את התכנון, התרנגולת מטילה מה שהיא מטילה, ויש כל מיני החצנות – מזג האוויר, מחלות ואחרים.

כולם, אנחנו יודעים אותם.

לא תמיד. אנחנו לא מייצרים לפי הביקוש בפיקים, כי בזמן לא הפיקים אני לא יכול לומר לתרנגולת: אל תטילי. עלות העודפים היא הרבה יותר גדולה. לכן אנחנו מוצאים את האיזון בפיקים על-ידי ייבוא, ובגלל שהמחלות, ההשמדות בעקבות סלמונלה וכאלה, נקרא לזה כוח עליון, ולוקח זמן עד שהן חוזרות להטלה, גם את זה ממלאים בייבוא.

בממוצע כמה מהצרכים של המדינה אנחנו מתכננים?

בשנים רגילות – השנה היא מאוד מיוחדת בגלל הסלמונלה. בדרך כלל בשנים רגילות מתוך מכסה של כ-2 מיליארד ו-400, היינו מייבאים בסביבות 150 ל-200 מיליון ביצים, בעיקר לתקופות החגים שזה ראש השנה ופסח, ולתעשייה, שלא תמיד יודעים לקבל את כל הייצור. בדרך כלל זה בפיקים. השנה היא שנה מיוחדת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:25.