פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



20
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
22/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 766
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ח' בסיון התשע"ח (22 במאי 2018), שעה 9:00

1. מחסור בתקנים בהפעלת תא לחץ ביה"ח רמב"ם של חה"כ כהן מאיר
2. מחסור בתקנים בהפעלת תא לחץ ביה"ח רמב"ם של חה"כ תומא סלימאן עאידה
3. הטענה לאפליית ערבים בביקורי חולים בבית חולים רמב"ם בחיפה של חה"כ שי נחמן
4. אפליה לערבים בביקורי חולים בבית החולים רמב״ם בחיפה של חה"כ אלחרומי סעיד
5. אפליה לערבים בביקורי חולים בבית החולים רמב״ם בחיפה של חה"כ עמאר חמד

חברי הוועדה: מאיר כהן – מ"מ היו"ר
ג'מעה אזברגה
מאיר כהן
דן סידה

איתן ברושי
סעיד אלחרומי

מנהלת משאבי אנוש חטיבת בתי החולים, משרד הבריאות - דורית גרון

ראש תפעול רפואה, בית חולים רמב"ם - ארז כרמון

מוזמן/ת - ענבל גנזל

מוזמן/ת - תמר גיטליץ

מוזמן/ת - יהודה מלמד

מוזמן/ת - דן ליבוביץ

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית - יהושע שלמה זוהר

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

א.א., חבר תרגומים
1.
מחסור בתקנים בהפעלת תא לחץ ביה"ח רמב"ם של חה"כ כהן מאיר
2. מחסור בתקנים בהפעלת תא לחץ ביה"ח רמב"ם של חה"כ תומא סלימאן עאידה
3. הטענה לאפליית ערבים בביקורי חולים בבית חולים רמב"ם בחיפה של חה"כ שי נחמן
4. אפליה לערבים בביקורי חולים בבית החולים רמב״ם בחיפה של חה"כ אלחרומי סעיד
5. אפליה לערבים בביקורי חולים בבית החולים רמב״ם בחיפה של חה"כ עמאר חמד

ברוכים הבאים. אנחנו נתחיל. יש לנו ארבעה נושאים, שלושה קשורים ישירות לתא הלחץ, ותכף אנחנו נתחיל, ועוד טענה של – שתי טענות של חבר הכנסת אלחרומי סעיד על אפליה לערבים בביקור חולים בבית החולים ברמב"ם, ושל חבר הכנסת חמד עאמר, שבדיוק הצטרף, על אפליית ערבים בביקור חולים בבית חולים רמב"ם.

יש לנו נציג מרמב"ם שיצטרך לענות על כל השאלות הקשות האלה, ונציגת משרד הבריאות.

הנושא הראשון הוא הנושא של תא הלחץ. לפני שאנחנו נשמע את דוקטור יהודה מלמד, שאתמול נתן לי הרצאה מעלפת על תאי הלחץ, אני רוצה לספר שזורמות אליי, היות ואני יושב ראש וועדת המשנה לצמצום פערי הבריאות בנגב, אז מסתבר שאחרי כתבה בעיתון פונים אליי גם חבר'ה מהצפון.

יש באמתחתי כ-10 פניות שכולן נסובות סביב שאלת תא הלחץ חלק מהפניות הן מאנשים שתא הלחץ ללא שום עוררין סומן שהטיפול בו גורם לתגובות מצוינות, וחלק מהפניות עדיין אין שום אסמכתאות מדעיות שאכן תא הלחץ עושה את מה שאנחנו מקווים, את מה שהפציינטים מקווים שיקרה.

בכל אופן, למשל רק בצפון, אנחנו עומדים על 600 בקשות, 600 אנשים שממתינים בתור לתא הלחץ. עכשיו, ממה נפשנו? אילו היו קמים ואומרים כל המומחים שאין בתא הלחץ ולו כלום, אז ניחא. אי מניח שהישיבה הזאת לא הייתה.

אבל היות ויותר ויותר קולות של אנשים, לפחות בחלק מהאינדיקציות, נדמה לי אדוני שיש 15 אינדיקציות, נכון? 15 אינדיקציות שעליהן או שסביבן אין שום עוררין על פעילות תא הלחץ, הפעילות הטובה של תא הלחץ, ההשפעה הטובה. אז אין לנו ברירה אלא שזה יעלה לדיון כאן בוועדת הבריאות של הכנסת.

ביקשתי – זימנתי את עצמי לשר הבריאות, לסגן שר הבריאות ולמנכ"לו. אני חושב שאנחנו כחברי כנסת כשיש עשרות פניות אלינו על המתנה ארוכה מאוד ועל תחושה שהממתנה הזאת מסכנת חיים – מונעים ממני לשפר את איכות החיים שלי, כמו שאומר חולה סוכרת שצריך להמתין או לחילופין לנסוע מהצפון הרחוק עד לרמב"ם וגם שם להמתין. פעם לקבל את הטיפול ופעמיים לא לקבל את הטיפול. ראוי שהדבר הזה ימוצה עד תום, ואני מתכוון למצות את הסוגיה הזאת עד תום.

אדוני, יסלחו לי חברי הכנסת, אני רוצה שמר מלמד יעיר את עינינו, וכדאי שתקשיבו כי אלה דברים שלא כל כך ידענו על תא הלחץ. היות ולפחות אני ואתה חצינו את גיל ה-60, אז ראוי שנלמד מה יוכל לעזור לנו. בבקשה אדוני, תא הלחץ מהו? יש לך 5 דקות.

דוקטור יהודה מלמד, אני רופא שעוסק בתאי לחץ וחמצן כבר למעלה מ-40 שנים. 20 שנים בחיל הים, הייתי רופא של שייטת 13, מפקד המכון לרפואה ימית של חיל הים במשך 20 שנים. במשך 22 שנים הייתי מנהל יחידת תא הלחץ של רמב"ם ואלישע. לפני שבוע יצאתי לגמלאות.

ובכן, תא לחץ הוא למעשה מכשיר רפואי שכל תכליתו היא לתת מינוני חמצן פי 10 ואפילו פי 20 מהנורמלי, כאשר בתנאים האלה של נשימת 100% חמצן ותנאי סביבה בתוך תא הלחץ, בלחץ שהוא פי 2 מהאטמוספירה, החמצן מובל בדם בצורה מומסת. פיזיקלית מומסת, כמו שבסודה מומס ה-co2.

החולים שיושבים בתא הלחץ יושבים בלחץ שהוא פי 2 מהאטמוספרה, נושמים 100% חמצן. הם כאילן נמצאים בבקבוק שהפקק סגור בו, אבל בדם שלהם מובל חמצן בצורה מומסת, בצורה פיזיקלית, פי 10 ואפילו פי 20 מהנורמלי, כאשר בכלל ההמוגלובין לא משתתף בהעברת החמצן.

הדבר המאוד חשוב להזכיר, כל הפרוצדורה הטיפולית הזאת היא פרוצדורה מאוד בטוחה. זאת אחת הפרוצדורות שתופעות הלוואי זניחות מאוד. על כך באמת אמונים - - -

על איזה צורך זה עונה?

אז מצד אחד, יש לנו מכשיר רפואי שיכול לתת מינוני חמצן גבוהים מאוד. מצד שני, לאיזה צורך? למעשה, בצורה תאורטית, כל פתולוגיה שהתוצר הסופי של אותה פתולוגיה יש איזושהי רקמה שיש בה חוסר חמצון.

למשל, חולי סוכרת שיש להם בעיה של כלי דם ברגליים, לא מגיע מספיק דם, לא מגיע מספיק חמצן ואז יש כיבים ופצעים. אנחנו מסוגלים להביא לאותן נקודות, לאותן בעיות של חוסר חמצון, להביא רמת חמצון גבוהה מאוד. זה בגדול.

סליחה אדוני, אני צריך לשאול אותך. על זה אין עוררין? זה מוכח?

זה מוכח, בוודאי.

כלומר, כל חולי הסוכרת שיש להם בעיות של הגעת דם לאזורים הפריפריאליים - - -

סדר גודל של 35% מהחולים.

35% מחולי הסוכרת. אדוני מסכים? תענה לי רק בכן ולא.

מסכים לא לגבי המספרים, אבל חלק ניכר מחולי הסוכרת זקוקים באמת ויכולים ליהנות ממנו.

וזה עוזר להם?

וזה עוזר, אבל לחולים מסוימים - - -

אוקי. תן לנו בבקשה עוד שתי אינדיקציות.

עכשיו, נזקי קרינה למשל, נזקי קרינה רפואית, תופעות הלוואי של קרינה רפואית זו בעיה - - -

של חולי הסוכרת?

לא, של כל חולה שמקבל טיפולים כתוצאה מאיזשהו גידול. למשל גידולים מקרינים, הגידול נרפא, אבל סדר גודל של 5-10 ואפילו 20 שנים, שלפוחית השתן מתחילה לדמם כתוצאה מנזקי הקרינה הרפואית.

הטיפול העיקרי שמביא לריפוי הבעיה הזאת זה טיפול בתא הלחץ.

פגיעות מעיכה - יש 25 אינדיקציות שלמעשה נכנסו לסל השירותים עוד מ-1982. ב-1986 למעשה חוזר מנהל רפואה ראשון משנת 1986. הם התקבלו על ידי חוק הבריאות ב-1994, 15 אינדיקציות.

קבוצה אחת של 11 אינדיקציות שהן דחופות. זה אומר שהזמן מהרגע של האבחנה ומהרגע של הבעיה הרפואית עד הטיפול הוא קריטי בהצלחת הטיפול. כאן יש חסימה של עורק הרשתי, דרכי אוויר, יש זיהומים, נמקים וכן הלאה. זה 11 אינדיקציות.

כל 11 האינדיקציות האלה מכוסות?

האינדיקציות הללו מופיעות בחוזר של מנהל רפואה, כלולות בסל ומכוסות.

כמה ממתינים? אחד שיש לו סתימה ברשתית, כמה הוא צריך להמתין?

הטיפול באינדיקציה הזאת הוא מידי, אפילו באותו יום.

הסוכרת כנ"ל?

בסוכרת פרק הזמן הוא בממוצע שבוע, לפעמים הוא מעט יותר בגלל שיש צורך בבדיקות הכנה ואיזשהם הליכים מול הקופות, אבל התורים באינדיקציות שבסל קצרים מאוד.

תודה רבה. תעיר את עינינו לגבי ה-CP, מדוע הורים ואנשים ש - - -

קודם כל, כל האינדיקציות של נזקים במוח על רקע של חוסר חמצון באיזושהי בעיה בלידה, ובכלל, כל המסגרת האינדיקציות הנוירולוגית עדיין לא בסל השירותים.

זה לא בסל השירותים כי עדיין זה לא הוכח מדעית?

לא, בוא נגיד ככה. עדיין אין מספיק עבודות מחקר קליניות, אבל יש רציונל מדעי מאוד מבוסס. עדיין אין מספיק מחקרים קליניים שיכניסו את זה לסל.

יש מחקרים כאלה באסף הרופא, בארצות הברית - - -

מה קורה בחוץ לארץ?

גם כן, זה עדיין לא בסל. המקרים הנוירולוגיים עדיין לא בסל. המקרים הנוירולוגיים כללית, כולל זה, כולל עירויים מוחיים, כולל חבלות ראש וכולל הילדים עם ה-CP, עדיין לא בסל השירותים.

אפשר לעבור את זה פרטי?

אפשר לקבל את זה פרטי, כן.

למעשה, אנחנו קיבלנו – ואני זוכר עוד בתקופה של דוקטור ברלוביץ' שהיה נדמה לי מנכ"ל משרד הבריאות, ואני הייתי אז מנהל יחידת תא הלחץ של רמב"ם ואלישע, והייתי גם מעורב באסף הרופא. קיבלנו למעשה אישור ממשרד הבריאות לטפל באינדיקציות שהן גם לא בסל השירותים.

ומי שילם על זה? הקופות שילמו את זה?

לא לא, בסל השירותים הקופות משלמות, זה טופס 17. באופן פרטי המשפחות משלמות.

זאת אומרת שאם יבוא היום חולה CP, הורים עם ילד כזה יבואו לקופת חולים ויבקשו להישלח לתא לחץ, כי למרות שאין הוכחה מדעית, אין מחקר קליני, אבל כן יש חוויות הצלחה אצל אחרים. ההורים האלה יסורבו על ידי הקופה?

על ידי הקופה יסורבו.

ואז הם יוכלו לעשות את זה פרטי וזה כמה עשרות אלפי שקלים.

אני אחדד את הנקודה. אצלנו ברמב"ם - - -

תציג את עצמך, אדוני.

דוקטור כרמון מהנהלת בית החולים רמב"ם, אני אחראי על תא הלחץ בהנהלת בית החולים.

ברמב"ם המטופלים שלנו מתחלקים ל-3 קבוצות. יש את המטופלים שיש להם אבחנות שכלולות ברשימה של מנהל רפואה, וכלולים בסל הבריאות. החולים הללו נכנסים לטיפול בפרקי זמן קצרים ביותר, מי שצריך באופן מידי. יתר האנשים תוך פרק זמן, כמו שציינתי, של שבוע מקסימום שבועיים, בהתאם לתהליכי ההכנה והאישורים מול הקופות.

מבוגרים שיש להם אבחנות שלא כלולות בסל הבריאות, הם מיעוט המטופלים שלנו. הם ממתינים פרקי זמן ארוכים יותר.

לגבי ילדים, ההנחיה שקיימת אצלנו בחודשים האחרונים לאור הביקוש הגדל ולאור הלמידה של הנושא, אנחנו לא מטפלים נכון להיום בילדים עם האינדיקציות שציינת, מאחר וזה לא כלול בסל. הילדים האלה צריכים מעטפת שכרגע אנחנו לא יודעים להעמיד אותה.

ברגע שהמשרד יגדיר שהמחלות האלה נמצאות בתוך הסל, או לחילופין יגדירו פרוטוקולים ברורים, אנחנו נבחן את הנושא.

מה שאתה אומר לנו, זה עד שלא – משרד הבריאות בוודאי לא יכיר בזה. תכף נשמע את הנציגה של משרד הבריאות. לא יכיר בזה עד שלא תהיינה אינדיקציות קליניות ברורות.

אבל אתה יודע, יש המון דברים שקורים תוך כדי תנועה. אנשים אומרים שזה משפיע. יש עדויות של הורים שטוענים שאחרי הטיפול הפרטי בתא לחץ, הילדים חזרו ומשהו טוב קורה להם. אני מבין שזה לא מספק את משרד הבריאות.

אנחנו כפופים להוראות הרגולטור בנושא זה. כמו שאתם מכירים את מקצוע הרפואה, להרבה מחלות ואבחנות - - -

תאמין לי, מההיכרות שלי עם בית חולים רמב"ם, אם הייתם עושים רק מה שהרגולטור שלכם אומר, לא היה קורה שום דבר בבית החולים. יש אנשים טובים ברמב"ם שחושבים הרבה מעבר לקופסה.

בנושא האינדיקציות, - - -

גם הוא רמב"ם.

הוא היה.

המדיניות, אתה היית חלק מרמב"ם עד עכשיו.

זה נכון.

בסדר, לא שיש לי טענות. אתה מייצג את ההנהלה?

כן.

והרגולטור שלך יושב לידך?

הרגולטור שלי יושב לידי. באינדיקציות הרפואיות, אנחנו כפופים להנחיות משרד הבריאות, ואנחנו מבצעים את הנחיות משרד הבריאות בכל מה שקשור לאינדיקציות הרפואיות.

הסיפור הוא שיש שם תא לחץ, מצוין.

אבל תא לחץ יועד במקור לבעיות שקשורות לים, נכון?

בארץ זה התחיל מתוך חיל הים.

לכן זה בחיפה. כל תא לחץ שמטפל בסוגיות בריאותיות - - -

העיקרון הוא אותו עיקרון.

הוא תמיד נועד לפתור בעיות קודם כל אם יש טביעה.

תגיד לי עוד משהו אדוני, יש לכם תא לחץ שיש בו צוות של חמישה, אני הבנתי.

הצוות גדול יותר, דוקטור מלמד פה - - -

למה יותר מחמישה?

למה הצוות גדול יותר מחמישה? יש שם שלושה רופאים, יש אחיות, יש מזכירה. הצוות הוא גדול יותר מחמישה.

כשאני רציתי מאבא שלי לקנות לי מכנסיים ונעליים – עזוב, זה רופא וזה אחות בפנים ואחות בחוץ, חמישה חבר'ה. בכל הפעלה זה חמישה חבר'ה.

זאת אומרת, הוא עושה משמרת אחת ביום ונסגר. אם היו עוד חמישה חבר'ה, אני רוצה לשאול אותך, אם היו עוד חמישה חבר'ה, אם מישהו היה בא ואומר לך: קח עוד חמישה תקנים. יכולת למלא עוד משמרת?

אני רוצה להדגיש שהסוגיה - - -

עזוב, תענה לי.

ברפואה תמיד אפשר לתת מענה יותר גדול ולקצר עוד את התורים, אבל חשוב לי לחדד את הסוגיה. הסוגיה היא סוגיה רפואית ולא סוגיה של תקינה. הסיבה שבגללה אנחנו לא מטפלים באינדיקציות שמחוץ לסל היא לא סוגית תקנים.

הדיון הזה הוא לא על הדברים שהם לא נמצאים בתוך הסל. הדיון הזה הוא על דיון על דברים שנמצאים בתוך הסל, ובגלל שזה לא עובד יותר שעות, אנשים ממתינים.

מי שנמצא בתוך הסל לא ממתין.

זה לא נכון שלא ממתין. אני בוודאי אשלח לכם את כל הטענות של האנשים, שכן בעיניך אולי שבועיים או שלושה לחולה סוכרת שבא מקריית שמונה ואוטוטו עומדים לכרות לו את כף הרגל או את האצבעות, בשבילך זו פרוצדורה של שבועיים ובשבילו זה החיים.

השאלה היא האם תא הלחץ הזה היה עובד 12 או 14 שעות ביום, בוודאי שהיית מרווח – תגיד לי שאני טועה, שההוא המסכן הזה מקריית שמונה או מכל קיבוץ בקו הסגול, יכל להגיע ולקבל טיפול הרבה יותר מהיר.

דוקטור מלמד יוכל לדייק את הנתונים, אבל למיטב ידיעתי ההמתנה נובעת מהעובדה שצריך להמתין עד לבדיקות המתנה ולאישורי הקופות, ולא מחוסר במקומות לטיפול בתוך התא.

אתה אומר לי בקריצה שגם מה שנמצא בתוך הסל לוקח זמן לקופות לתת אישורים.

יש תהליך אישור שכל חולה שמטופל צריך לקבל אותו.

זה דבר יקר? אתה יכול להגיד לנו כמה עולה טיפול?

המחיר במשרד הבריאות לבריאות הוא סביב 900-1000 שקלים לטיפול בודד. בדרך כלל נדרשת סדרה של כ-30 טיפולים.

זאת אומרת 1000 שקלים שקופת החולים מחזירה חלק מזה.

מכסה את הכל. מה שבתוך הסל, הקופה מכסה את מלוא העלות.

הנושא של התקנים לגבי האוכלוסיות שאתה הזכרת, שהן בתוך האבחנות של סל הבריאות, מקומות בתא הם לא החסם.

באיזה עוד בית חולים יש את התא?

באסף הרופא.

הייתי בבית חולים אילת, יש שם באמת כוננות 24 שעות. הצוות לא עומד ליד המכונה, אבל יש שם ניידות רופאים. לא כל רופא עושה הכל, אבל בעצם צריך לומר, אדוני היושב ראש, אם מותר משפט.

שני משפטים.

המתקן הזה הוא מתקן אזורי. כלומר, הוא נועד לשרת את האוכלוסייה שאין לה מענה בשום בת חולים אחר כמו צפת, נצרת ועפולה, אולי חדרה גם. זה לא רק מתקן שמשרת את רמב"ם, זה לא רק מתקן שמשרת את חיל הים את הטביעה בים, אלא מתקן של כל מרכז צפון.

אין הרבה דוגמאות. היום לשמחתנו, הרבה מתקנים שהיו פעם רק בחיפה יש כבר בצפת ועוד מקומות. אנחנו צריכים לקחת בחשבון, אדוני היושב ראש, שדנים בסוגיה לאור ההתרחבות בשימוש, שמדובר פה על משהו שהוא רחב מהגולן וקריית שמונה, ועד עפולה וואדי ערה. זה גם אזורי חירום במלחמה, גם אזורים של אוכלוסיות מעורבות, אזורים שמקופחים בבריאות לעומת המרכז.

לכן השאלה שצריכה להישאל על ידי משרד הבריאות בעיקר, שהחשבון הוא לא רק – כי רמב"ם הוא בית חולים גרעוני, ועסקנו בזה פה. השאלה היא אם המתקן הזה בנוי לשרת את כל האוכלוסייה, שרובה מקופח לעומת חיפה, תל אביב, ואולי אפילו באר שבע כבר.

לכן יש פה שאלה מעבר למה שנאמר על ידי דוקטור מלמד. שאלה של איך אתם רואים את הבריאות באזור.

הייתי לפני ימים ספורים בצפת. ראיתי שם רופאים, פרופסור מגיעה מחיפה כי אמרו לה שחשוב להיות בצפון והיא לקחה את זה ברצינות. אמרו לה שיהיו לה הטבות והיא האמינה, אז הרצינות שלה הפכה להיות תמימות.

היא תחזור לחיפה ואחר כך תחזור לבאר שבע.

אני לא מכיר עוד מדינה כזאת שככה – היו שם שני רופאים בדמעות, אומרים לי: איתן, תשמע, אנחנו באנו מפה ומפה כי נענינו לפנייה אמא לארבעה ילדים שבעלה הוא גם באקדמיה, קשה לה לעמוד בוויתורים שהיא מוותרת, ובית החולים אפילו לא מסוגל לתת לה הוצאות נסיעה.

אתה יודע, היינו בתפקידים – גם הוא היה ראש הרשות, גם אני, אפילו מנהל בית ספר – מנהל בית חולים, סתם דוגמה. יש לך תקציב של מאות מיליונים, יש לך איזה גמישות בכמה גרושים לתת למישהו שנוסע? שום דבר. אין שום גמישות לבית חולים שמעסיק - - -

תודה רבה אדוני, הערה נכונה מאוד. אני רוצה לשאול עוד משהו. באסף הרופא אתה עובד 24 שעות, מה שונה אסף הרופא מאצלכם? למה אתם שנותנים שירות לחבל ארץ ענק, כמו שציין חבר הכנסת ברושי, מדוע אתם לא מפעילים את זה לפחות שתי משמרות?

ראשית, אנחנו בוחנים כרגע את האפשרות להרחיב את ההיקף של הפעילות. זה נמצא כרגע בבחינה.

בשורה מצוינת.

חלק מהנקודות שישפיעו על קבלת ההחלטות, הן ההחלטות של משרד הבריאות לגבי האינדיקציות. ממש עכשיו המשרד- - -

עזוב, אנחנו לא מרחיבים את האינדיקציות. יש 15 אינדיקציות. אתם משרתים פלח ענק, כל מי שגר בצפון, כל מי שגר במזרח, כל מי שגר דרומית אליכם מחדרה. יש תא לחץ אחד שעובד משמרת אחת. אל תספר לי סיפורים – סליחה שאני מדבר ככה, אני מאוד מכבד אותך.

תראה, אתה יודע שאילו היו מפעילים את זה עוד שמונה שעות זה היה משפר את איכות החיים של תושבי הצפון. זה היה נותן להם תאריכים או זמנים הרבה יותר צפופים מאשר מה שקורה היום.

אז מדוע אתם נמנעים? אני רוצה לשאול כי אם תבוא ותגיד לי שיש לכם בעיה של חמישה תקנים, אני יודע ללכת למשרד הבריאות ולהרעיש, כולנו, ולהביא לכאן את סגן שר הבריאות ולהגיד לו: צריך להפסיק את הקיפוח. תגיד לנו בבקשה מה הסיבה.

אין בעיית תקנים. אנחנו שוב, אני מציין, אנחנו בוחנים עכשיו – התהליך הזה כרוך גם בבחינה של אינדיקציות רפואיות כמו בכל דבר שאנחנו עושים. בהמשך נבחן גם את המשמעות - - -

מתי תתקבל ההחלטה?

אני מניח שבחודשים הקרובים.

מה זה החודשים הקרובים?

אנחנו נמצאים כרגע - - -

יש 24 חודשים ויש חודשיים.

בחודשים הקרובים. אנחנו כרגע בתהליך של שינוי במבנה הבעלות של התא, וביחד עם השותפים שלנו אנחנו רוצים להגדיל את הזמינות - - -

מי אלה השותפים שלך?

BG ואלישע. התא מופעל בשיתוף עם בית חולים אלישע ו-BG.

אה, הוא בכלל לא אצלכם? יש חדר מיון בבית חולים אלישע?

לא.

אז למה הוא מופעל שם?

מסיבות - - -

כי נדמה לי שחלק – תסתכלי עלי גברתי ממשרד הבריאות ששותקת. אחד התנאים שלכם זה שזה יופעל במקום שיש חדר מיון, נכון? טיפול נמרץ?

אני מצטערת, זה משהו שאנחנו נצטרך לבדוק מול המשרד.

את בטוחה? אדוני מלמד?

כן. תראו, כמה נקודות - - -

הם קיבלו רישיון לתא לחץ, שהוא פועל בבית חולים אלישע. אין שם טיפול נמרץ, אבל זה בסדר גמור. אנחנו שמחים שאתם יוצאים מתוך הקופסה.

אנחנו לא אומרים שזה בסדר, אנחנו אומרים שאנחנו נבדוק את זה.

התא קיים כבר 20 שנים באלישע. אני לא מכיר את מה שאתה אומר, יכול להיות שיש הנחייה כזאת. אנחנו נעשה את הבדיקה.

אל תעשה את הבדיקה, תשאיר את זה שם. הבדיקה שאתה צריך לעשות זה לקצר את התהליכים של מה שאמרת, ולבוא לכאן בעוד חודשיים לישיבת וועדה. אנחנו נזמין אותך ואת – שיבשר לתושבי הצפון האומללים שיש עוד שעות לתא הלחץ.

הזעקה באה מהחברה. כל עוד אנחנו בריאים, אנחנו יכולים לשבת כאן והכל נחמד. ברגע שזה שאלות של איכות חיים ולעיתים גם של חיים ומוות, אבל לרוב זה שאלו של איכות חיים. אין שום הצדקה למשאב שהוא קיים.

אתה אומר לי שאין בעיה של תקינה. גם אם תגיד לי שיש בעיה של תקינה, נעשה הכל כחברי כנסת על מנת לעזור, כי אתה מייצג בית חולים נהדר.

תהיו שותפים שלנו, תגידו את הדברים.

בתור רופאים יש לנו עניין להגדיל את הזמינות ולהגדיל את הנגישות. אנחנו צריכים לבחון את זה שוב, לאור האינדיקציות. אנחנו צריכים לבחון את זה לאור האינדיקציות ולבחון האם מבחינה כלכלית העסק הזה מכסה את עצמו ולא גרעוני. אנחנו בתוך תהליך הבדיקה כרגע יחד עם השותפים ואני מקווה שיהיו בשורות.

אנחנו רוצים להגדיל את הזמינות והנגישות.

אבל אתה עדיין מתחמק מלהגיד לי מה הסיבה שבגללה – אם אתה אומר שזה לא תקנים, אז מה הבעיה? אין לכם בעיה של תקנים, אז למה המשאב הזה לא עובד יותר?

יש לנו שותפים וביחד איתם אנחנו בודקים – גם לאור האינדיקציות, אנחנו לא יכולים להתנהל במנותק מהאינדיקציות וההנחיות של המשרד, וגם לבחון שמבחינה כלכלית ההגדלה של השירות היא באמת תצליח לקיים אותו. אנחנו לא יכולים להיכנס להרפתקה, שגם אם היא נכונה רפואית, היא לא תצדיק את עצמה כלכלית. הבחינה כוללת גם של האינדיקציות וגם כלכלית, בתוך התהליך הזה אנחנו נמצאים כרגע.

אוקי. אנחנו נזמן דיון המשך לעוד חודשיים. ברשותך, חבר הכנסת ברושי. חשוב שתגיד את דברך. בבקשה גברתי, משרד הבריאות.

מה השאלה?

סתם, נקלענו כאן, מדברים על כדורגל. מה, עד עכשיו לא הבנת מה השאלה? תציגי את עצמך בבקשה.

דורית גרון ממשרד הבריאות, חטיבת בתי חולים.

מה שאני יכולה להגיד זה שכפי שדוקטור כרמון ציין, אנחנו לא מכירים שהתקנים הם הבעיה לאי מתן שירות לאזרחים. ממה שאנחנו יודעים, המשרד צריך לקבל עדיין החלטה לגבי טיפולים שצריך להעניק במסגרת תא הלחץ.

תעזבי את זה. אנחנו מדברים עכשיו על דברים שהמשרד מכיר בהם. את הרגולטור שלו. יש אנשים בצפון שזועקים וטוענים שלהמתין לטיפול בתא לחץ ברמב"ם לוקח המון זמן. אנשים שאתם מכירים בהם, שזה במסגרת האינדיקציות האלה.

את הרגולטור שלו, הטענות הן כלפייך ולא כלפיו. את המפעילה שלו. תפקידך הוא לשמוע את האזרחים ולבוא להגיד לקופות ובתי החולים: אנחנו מתקצבים אתכם. אנא מכם, מציאות כזו יש לשנות.

את מכירה את המציאות, זה לא חדש לך. מה אתם עושים בשיח שלכם עם בית החולים בשביל לשנות את הגזרה הזאת?

הנתונים שאנחנו מכירים הם כפי שדוקטור כרמון ציין. אנחנו מכירים נתונים לפיהם מי שיכול לקבל את השירותים במסגרת הסל, מקבל אותם באופן דיי מידי במידת האפשר. נכון שאפשר להרחיב עדיין את השירות הזה גם לאוכלוסייה נוספת, והמשרד בוחן את הדבר הזה ובודק איך אפשר באמת להרחיב את השירותים שניתנים לאזרח.

במסגרת מה שאנחנו יודעים היום, אנחנו נותנים את המקסימום. כרגע התקנים הם לא חסם. אם אנחנו נראה שצריך להרחיב את השירותים וזה יהיה חסם, אנחנו בהחלט נדע - - -

איזה בדיקות אתם עושים חוץ מלשמוע את בית החולים? אתם שומעים את הציבור? אני שואל. הוא יכול לבוא ולהגיד לך שהכל בסדר. אתם הוצאתם איזה קול קורא בצפון מטעם משרד הבריאות שבא ואומר: אנחנו רוצים למפות את השירותים שאתם מקבלים בבתי החולים. אתם עושים את זה פעם בשנה- שנתיים?

לא שאני מכירה.

כלומר, דברים מתעוררים או דרך התקשורת או הנתונים שאתם מקבלים מבתי החולים. כלומר, אין יזמות במשרד הבריאות לבוא ולבדוק ישירות מול הציבור, שאתם הכי נאמנים שלו. אין שום תהליך שבודק את שביעות הרצון של הציבור.

אני בעצם לא קיבלתי כל חיי איזה סקר של משרד הבריאות ששואל אותי האם אני מרוצה מהקופה שאליה אני שייך. אתם לא עושים את זה.

זה יכול להיות מוטיב טוב, ואנחנו נבדוק אם אנחנו נוכל להיעזר בו.

הבנתי. את אומרת שזרקתי לך רעיון. לא, אני מתכוון להיות הרבה יותר החלטי מאשר לזרוק לך רעיון.

אתה אומר שאולי יקבלו אותך למשרד הבריאות.

אני אומר שמשרד הבריאות זה משרד טוב, אני לא חושד בקשרים. למשל חלוקת הקפיטציה, תראה, הם נותנים - - -

אני אגיד לך משפט.

אני בדקתי במקומות אחרים בעולם. נותנים כסף ל - . קפיטציה X פלוס המרחק, פלוס הגיל. נניח נתנו לדרום הארץ מיליארד שקלים, העבירו לקופת חולים ואמרו מיליארד שקלים לדרום הארץ. אין שום רגולציה שבודקת שאכן מיליארד השקלים האלה הולכים לדרום הארץ.

כלומר, בקופה הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. עכשיו, בדרך כלל הכספים האלה הולכים למקומות שהם עם הרבה כוח אדם, עם הרבה מרפאות – בצדק, מבחינת הקופה. עד כדי כך שלמשל שמשלמים לרופא חירום בשעות הלילה, התעריף שמשלמים בתל אביב הוא יותר גבוה מהתעריף שמשלמים בדרום.

בדקתי את זה בדימונה. התעריף ששילמו בטרם היה 98 שקלים, התעריף בביקור רופא בבאר שבע 48 שקלים. מהדבר המטורף הזה כל איכות הרופאים נגזרה.

לכן יש לי ביקורת לא קטנה על משרד הבריאות. זה מתפקידכם, אתם לא אמורים לבדוק אם הרופאים ובתי החולים מרוצים מכם. אתם אמורים לתת שירות לציבור, לבדוק שאכן הציבור מרוצה מהשירות שהוא מקבל.

אני כבר חמש שנים, גם כשהייתי שר הרווחה, הדברים עולים או דרך התקשרות, שאני מודה לה מאוד על כך, או דרך אנשים שמתלוננים. אתם לא עושים תהליך מסודר של פעם בשנה לקחת פלח מסוים שלכם ולבדוק אותו לעומק. לא לחכות למבקר המדינה.

אנשים שלכם שנמצאים בשטח, שבאים לקריית שמונה, באים לקיבוצים במזרח המדינה ואומרים: חבר'ה, אתם מרוחקים מאה קילומטר מרמב"ם. בבקשה, בואו נעשה איזה מיפוי של השירותים שאתם מקבלים.

אדוני, תן לי משפט, אני חייב ללכת לוועדת חינוך.

בהקשר למשפט האחרון שאמרת, אני אגיד לך מה הבעיה. במשרד הבריאות התבלבלו בין שביעות הרצון מהסל ובין שביעות הרצון מהבריאות. יש שביעות רצון מהסל, יצא לו הילה כזאת, לעומת זאת אין שביעות רצון מהבריאות, לפי דעתי.

אני אגיד לך משפט. לפי דעתי אין, וזה המשרד היחידי – אמרתי את זה גם בישיבה עם שר האוצר שדיברו והוא אימץ את דעתי. אני אומר את זה לשר שאני מעריך אותו. אין למשרד הבריאות תכנית עבודה במובן המלא. אין לו מפת עדיפות לאומית. אין תכנית לאומית לבריאות.

אנחנו כל הזמן חוזרים ומציינים, גם שנינו ונוספים כאנשי פריפריה, את הפערים. נגעת כרגע במשהו שאני גם אמרתי באחד הדיונים הכואבים על בית החולים בבאר שבע, אמרתי שזה לא מעניין את הציבור החלוקה בין שירותי הבריאות לבין ממשלת ישראל. הציבור רוצה בריאות.

הוא גם לא הולך למקום לפי אם זה קופת חולים. הוא רוצה לקבל את השירותים. בלי שירותים, הוא לא ילך לא לנגב ולא לגליל.

אני מתכוון להעלות את זה, והעליתי את זה בדיון שהיה עם שר האוצר בוועדת הכספים, אני לא יודע אם היית. אמרתי לו: תראה, אין לך תכנית לאומית לבריאות. אמרתי לו שמע, זה לא טוב לך גם פוליטית. מעבר למחיר למשתכן, בריאות זה תנאי לכל דבר.

ברושי, אתה צודק. הוא אמר את זה מול ההקלטה. לעולם לא אמרתי על דבר שאני מקבל אותו לפני התייעצות עם המטה שלי. פה, אני אומר לך שאתה צודק.

היו סימנים שהוא התחיל לקחת קרקעות מבתי חולים, להעביר להם משאבים כמו במקומות אחרים שעשו.

בגדול, הדוגמה הזאת של תא הלחץ היא דוגמה להיעדר מדיניות כוללת. לשר הבריאות נוח להיות כמו סנטה קלאוס. הוא עובר, מחלק מתנות, לפעמים אפילו זעומות. למשל, כמו כשהיית בצבא - - -

מעירים לי פה להגיד לליצמן סנטה קלאוס, זה חטא כפול.

הוא כבר שמע את זה. יש לי עוד דימוי, כמו מפקד האוגדה שנותן ג'יפ לפלוגה המצטיינת. אז הוא נתן לאיזה בית חולים איזה משהו – הייתי איתו גם בביקורים ליליים, אבל לא משהו שיש תכנית.

עכשיו, מה היתרון? אין לך תכנית ,אז אתה עושה מה שאתה רוצה. אם הייתה תכנית אתה מחויב לה. אין מפת עדיפות. יש מפת עדיפות לכל דבר: קרקעות, מים, חקלאות, תעשייה, תיירות, שיכון. יש מפות עדיפות לאומית. לבריאות אין מפה ואין תכנית לאומית, יש דשדוש.

לכן כל פעם עולה שאלה אחרת. אם הייתה תכנית שמתחשבת בגידול האוכלוסייה, בפיזור האוכלוסייה, אם הייתה תכנית לאומית לבריאות, גם שר האוצר היה מביא כסף. הרי לא חסר כסף, השאלה היא לא כמה אלא איך מחלקים אותו. אם אין לך תכנית, אתה גם לא יודע לבקש.

תודה רבה אדוני. אני רוצה לסגור את הנושא הזה. צר לי שהכל מופנה אליכם כי נציגי הקופות לא פה, אבל הכל ברוח טובה.

אני רוצה לסכם את הנושא הזה. ראשית, תודה לך אדוני, תודה שהעלית את זה והערת את עינינו. אנחנו נבקש פגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות. אנחנו נעביר את הדברים כלשונם – כמו שאתה אמרת, כתבנו את הדברים.

אחד, אין בעיה של תקינה. תגיד לי אם אני טועה. שנית, בית החולים ביחד עם בית חולים אלישע ועם השותף השלישי בוחנים בחודשיים שיבואו עלינו לטובה את האפשרות להרחיב את שירות תא הלחץ. אנחנו נבקש דיון אפילו בחדרי, לא צריך בוועדה, דיון המשך שאני מבקש שתועילו להגיע אליו כשתוזמנו. אני מקווה שתהיו אנשי בשורה.

הדבר השלישי החשוב, אני מבקש מנציגת משרד הבריאות להעביר את המסר מהישיבה הזאת. אנחנו דורשים שמשרד הבריאות יבוא עם נתונים ישירים מול האוכלוסייה, של שביעות רצון במיוחד בצפון.
אני חוזר על הדברים שאני אומר. אין שום הצדקה שמישהו חולה סוכרת שגר בדובב צריך לחכות אפילו שבועיים שלושה. מה שעומד מול עיניו זה כריתה של אצבעות או של רגליים, או של איברים פריפריאליים שלא מגיע אליהם דם.

אני שם דגש על כך שאין בעיה של תקינה, ועדיין מטריד אותי למה במקום שאין בעיה של תקינה יש תור של 600 אנשים. אנחנו בדקנו את זה, אנחנו יודעים. יש 600 אנשים שמחכים לתא הלחץ. זה המון.

תודה, אנחנו עוברים לנושא הבא. הנושא הבא, אתה גם תידרש אליו אז אתה יכול להישאר אתנו, אדוני, כי אתה עבדת הרבה ברמב"ם.

טענתם של חברי הכנסת אלחרומי, של שי נחמן שלא נמצא כאן ושל חמד עמאר, על אפליה לערבים בביקורי חולים בבית החולים רמב"ם בחיפה.

בבקשה אדוני, אלחרומי.

תודה אדוני היושב ראש. אנחנו במעבר חד לנושא אחר.

כידוע, הוועדה הזאת, גם שאר הוועדות בכנסת, משקיעות המון בפריפריה ובנושא התמיכה בפריפריה. תמיכה בבתי חולים, תמיכה במוסדות, שיתנו שירות טוב לאוכלוסייה שנמצאת שם.

לפני בערך שבועיים, היה פרסום באחד האתרים בנושא שאנחנו בהחלט מגנים אותו, נושא התקיפה של משפחה גדולה שהגיעו לביקור אצל אחד מבני המשפחה שלהם ברמב"ם. התנהל שם עימות עם המאבטחים - - -

בחדר המיון, בטיפול נמרץ.

בטיפול נמרץ, נדמה לי. התנהל שם וויכוח והייתה קטטה. אלף, צריך להגיד את זה בצורה ברורה, אנחנו מגנים את זה. אני חושב שזה לא צריך לחזור על עצמו, צריך לעשות את המקסימום כדי שדברים כאלה לא יקרו.

למחרת או זמן קצר אחר כך, יצאו הנחיות של בית החולים. ההנחיות היו כתובות בעברית ובערבית, כאשר בערבית ההוראות שונות מהעברית, בעיקר בנושא המלווה עם המאושפז בחדר ההתאוששות, שהוא לא יכול להיות מוחלף. זה אדם אחד, אם הוא נכנס, לא מחליפים אותו. אם מגיע אחד עם החולה הזה אז לא מחליפים אותו.

לפי מה שפורסם - - -

מה זה לא מחליפים אותו? אם חלילה האב נכנס עם הדוד, ברגע שהוא יצא, אף אחד לא יכול להיכנס במקומו?

לא יכול. ככה הייתה כתובה ההנחיה בערבית, שאם נכנס אחד, ברגע שהוא יצא אף אחד לא יכול להישאר איתו, אף אחד לא מחליף אותו. בשפה העברית היה שאפשר להתחלף כל שעתיים או משהו כזה.

הייתה בעצם סערה סביב הנקודה הזאת, גם עורכי דין, גם רופאים. מה שהבנתי שבית החולים אמר שזו טעות ואנחנו נתקן אותה, אבל היה חשוב להציג את זה. חשוב ש – לא רק לרמב"ם, למקומות אחרים. בנושא התרגום מהשפה העברית לשפה הערבית, רבותיי, אפשר לקחת אנשים שמבינים את השפה, וכל הנחייה אפשר לתרגם בצורה מסודרת.

אני לא רוצה להיכנס לכוונות. אני לא חושב שהייתה כוונה - - -

בעצם מה שאתה אומר, אני מעלה את הבעיה אבל ברור לי מאליו – אני מקבל את הטענה שהייתה טעות - - -

אני חושב שאפשר לחסוך את כל הסערה גם בכלי התקשורת, גם אצל התושבים. ההרגשה הנוראית הזאת שבאמת עושים איפה ואיפה. אפשר לפתור את זה דרך תרגום נכון. לא להוציא הוראה בלי שעברו עליה אנשים שבאמת מבינים בשפה הזאת.

בקטע הראשון, אני אמרתי את זה בשיא הכנות, דברים כאלה לא צריכים לחזור על עצמם. צריך גם עבודת פרסום בנושא הזה בקהילה עצמה. החבר'ה האלה היו מכפר כנא, לפי מה שהבנתי, אז צריך לעבוד מול האוכלוסייה הזאת שכשאתה מגיע לבית חולים, הצוות של בית החולים, הרופאים והאחיות, נועדו לשרת ולעשות את המקסימום, ואני בטוח שהם עושים את המקסימום, כדי להציל חיים, קודם כל, ולשרת כמיטב יכולתם.

אבל הסוגיה השנייה, חברים, אני מקווה שהיא לא תחזור על עצמה ברמב"ם, אבל הבאנו אותה כאן כדי שהיא לא תחזור גם במקומות אחרים.

אתה מגנה בכל מקרה את מה שקרה.

ברור, אין על זה וויכוח. זה דבר שלא צריך לחזור על עצמו וזה לא מכובד, ולא מכבד.

חבר הכנסת סיידה, אתה רוצה להוסיף?

אני חושב שהוא התחיל עם גינוי וזה היה חשוב מאוד. כתושב הגליל - - -

איפה אתה גר?

אני גר בספסופה.

התופעה הזאת נמצאת בכל בתי החולים, מה יותר מה פחות. היחס והסבלנות לחולים ולמשפחות זה דבר מתבקש, ואני חושב שישנו ברוב המקומות, אבל העניין הזה של ביקור החולים המאסיבי, בניגוד – אני לא רוצה לעשות הפרדות בין מגזרים, אבל רואים שהעניין של ביקור החולים החמולתי הוא טוב ומעודד. ביקור חולים זה דבר טוב בעיקרו, אבל זה מגיע במסות גדולות. צריך לבחון מתכונת שזה יתפזר באיזושהי צורה.

הערבים מגיעים משפחות, בלי העין הרע, אבל זה מגיע בכמויות שזה לא נתפס. אתה מגיע לבית חולים צפת, אתה נכנס למחלקה, היא חסומה. כל המשפחה מגיעה לבקר. זה מבורך ומתבקש, אני אומר את זה שוב כדי שלא תישמע נימה נגד ביקור החולים, אבל המתכונת היא שנכנסים לבקר 2-4 גג.

כמובן שצריך לדבר עם האנשים ונכבדי הקהילה, כי זה אופייני גם אצל הדרוזים וזה צריך להגיע לאיזשהו - - -

גם אצלנו המרוקאים.

גם אצלנו המרוקאים.

אני חי בדימונה ואני רואה את זה בבית חולים סורוקה. זה לא מקום לתקנון, זה מקום מאוד סובייקטיבי. אני סומך על הצוות שהוא מצליח לייצר איזה שיח עם האוכלוסייה, כי אתה לא יכול לסגור את זה בתקנות.

אני הייתי מאושפז בבית חולים עם בן משפחה שלי, ואני בהחלט במחלקה שבו הוא היה מאושפז, היה שם מנהל מחלקה שדיברתי איתו על הסוגיה והוא אמר לי: תשמע, הם באים לכאן, מסבירים להם שנכנסים שניים וזהו, הם מבינים. צריך לראות שזה לא מתלהט.

אדוני, בבקשה.

קודם כל, אני מברך על הפתיחה של חבר הכנסת אלחרומי ואני מצטרף לכל גינוי של אלימות באשר היא, בלי קשר לסיבה או לטעות כזאת או אחרת שנעשה. האלימות בבתי החולים היא רעה חולה, וקודם כל צריך - - -

אנחנו מגבים את כל הרופאים בכל הארץ בוועדה הזאת. את כל בתי החולים, את כל הרופאים, את כל אלה שמשרתים בקודש, מבחינתי. הוועדה הזאת פתוחה, אני מדבר גם מגרונו של יושב ראש הוועדה הקבוע אלי אלאלוף שעושה המון בכדי לטפל בסוגיה הזאת של אלימות בבתי החולים.

אני שמח שזה הפתיח של הדברים, כי באמת זה דבר שחשוב לשים אותו בקדמת הבמה.

לעניין הפרסומים שהיו בתקשורת, אנחנו נפגענו באופן מאוד קשה בבית החולים מהפרסום המקומם והטענות בדבר גזענות. רמב"ם, כפי שאתם מכירים אותו, הוא דוגמה ומופת לשילוב של כל הדתות, העדות והמגזרים. אנחנו מאוד רגישים לנקודה הזאת.

אני לא אפרט את כל מה שאנחנו עושים, אבל אני רק אציין שזה בית החולים הראשון שבו נפתח בית תפילה מוסלמי.

יש גם בסורוקה.

אבל אנחנו היינו הראשונים. אנחנו בית החולים הראשון שבו יש שירות לאומי לערבים. חמישים נערים עושים אצלנו היום שירות לאומי.

הם קוראים לזה שירות אזרחי. זה הוויכוח שיש לי עם עמיתיי מהרשימה.

אני חושב שהמהות היא - - -

הטרמינולוגיה תגרום למלחמות במדינה הזאת. לא המהות, הטרמינולוגיה.

אנחנו בעוונותינו מתייחסים למהות ומשתדלים באמת לשלב את האנשים. האנשים מקודמים על סמך הכישורים שלהם. שליש מהרופאים שלנו הם ערביים, כולל מנהלי מחלקות ומנהלי יחידות. אנחנו מאוד גאים ברמב"ם שהוא מודל לדו קיום אמתי, לא רק בדיבור.

לכן הפרסום בתקשורת שהאשים אותנו בגזענות היה כל כך מקומם ופוגע.

לגבי הנקודה שעלתה, אלו שלטים שקיימים כבר 4 שנים כמו הרבה שלטים בבית החולים. הייתה פה טעות סופר, שלמרות ריבוי העובדים והשותפים שלנו היא הייתה טעות סופר מקרית שמעולם לא הפריעה לאף אחד.

ברגע שזה הובא לתשומת ליבנו, זה תוקן באופן מידי. אין לנו שום סיבה לתת הנחיות שונות למגזרים שונים. יש לי כאן גם את הצילומים של השלטים שנתלו באופן מידי.

אנחנו מקפידים שהתרגום יהיה מדויק, גם לכל השפות. התהליך הזה הוא כמובן תהליך סיזיפי, יש הרבה דפי מידע בבית החולים. הדבר הזה דורש לא מעט משאבים.

אנחנו גם נסמך אם יוקצו לזה משאבים ייעודיים, כי חשוב לנו שכל באי בית החולים יוכלו לקבל את כל המידע וכל ההנחיות בצורה שוויונית.

תודה רבה אדוני. אלחרומי, שנייה, אני רוצה שחבר הכנסת ידבר, ואז אתה תסכם.

קודם כל, אנחנו באמת – אני כאדם שחי במערכת בסביבות 20 שנים, מגנים בכל תוקף, כל אלימות שהיא, גם בבתי חולים, גם בבתי ספר. הרי דנו באחת הוועדות על אלימות כלפי מחנכים ומורים. במערכת אני יודע במיוחד בחיפה, שבתי חולים נמצאים בלחץ וצפיפות, במיוחד אצלכם ברמב"ם, נדמה לי 63% מעל התקן המיוחד במיון.

אני הייתי בחיפה יום אחד והרגשתי לא טוב. אמרו לי: לקחת אותך לרמב"ם או ל – בכרמל, למשל, הלחץ פחות. הלכתי לכרמל.

מבחינת השפה, למען האמת, ההטעיות האלה גם במוסדות הקיימים. ראיתי את ההטעיות, אני לא יודע אם זה במכוון או לא במכוון. אני חושב שזה לא מכוון, אבל היום לא קשה לעשות הגהה. זה לא דבר מסובך. אדם אחד יכול לעשות את הדבר הזה.

הלחץ במיונים, יש גם במיוחד בתקופות המעבר, תמיד יש לחץ ויש וויכוחים עם אנשים. אבל אלימות לשמה, זה דבר שהוא מגונה. כולם מגנים את זה ואף אחד לא מסכים עם זה.

לגבי הנושא של דפי ההסבר שהוא נושא חשוב, הוא חוסך לפעמים גם לבית חולים וגם לקופות החולים – אם הבן אדם אוכל נכון, הוא יכול לא להגיע לבית חולים והוא לא צריך אפילו. אז אני חושב ששווה להשקיע בדפי ההסבר.

כשעבדתי במערכת הזאת, השקענו הרבה – במיוחד בקופת חולים מכבי, למשל, אני לא עשה עכשיו תעמולה, אבל הנושא של קידום בריאות – זאת אומרת, לתת לאנשים הדרכה, זה חשוב לא פחות מאשר – עדיף לא להגיע להיות חולה, אבל אם אתה חולה צריך לקבל את הטיפול.

הנגשת המידע בשפה ערבית ברורה זה דבר שימנע - - -

זה חשוב מאוד, הנגשה - - -

אני הודעתי בוועדת המשנה שפותחים במכללת אחווה באוקטובר הקרוב לימודי קלינאות תקשורת. כשישבתי עם הצוות כל כך שמחתי לשמוע שתפיסתה אומרת שחלק מהסטודנטים שם ילמדו באוריינטציה ברורה לעבוד במגזר הבדואי, כי הלימודים תלויי שפה והם מאוד חשובים. השיח צריך - מראש, בסילבוס, זה ייכנס.

משפט אחרון. אלף, אני שמח על מה ששמעתי מדוקטור כרמון. אני מקווה שגם בעתיד זה לא יחזור על עצמו.

אני אספר בדיחה. באחד מבתי החולים, אני לא אגיד את שמו עכשיו, יש שלט של מודיעין. אדם מגיע, הוא צריך לקבל מידע. תרגמו את זה בערבית, רשמו את זה במילה - .

טוב חברים, אני צריך לסגור. אלחרומי, חברי הכנסת, דוקטור כרמון וגברתי ממשרד הבריאות. איך קוראים לך עוד פעם?

דורית.

דורית ודוקטור מלמד. זה נושא קטן, אבל כאוב. אני לא אחזור על הסיכומים. אנחנו גם בפגישה עם מנכ"ל משרד הבריאות, הנושא הזה יעלה. אני אבקש ממך דורית להגיע לפגישה, שגם המנכ"ל ישמע את מה שנאמר.

אני רוצה להגיד לכם תודה גדולה שבאתם לכם. טרחתם ובאתם מהצפון. צר לי ששאר האנשים לא באו, אבל צריך תמיד שני משוגעים לדבר והעסק מתקדם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:58.