פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



37
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 315
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ח (12 ביוני 2018), שעה 14:01

מצב רדיו רק"ע במלאת שנה להקמת תאגיד השידור הישראלי

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יוליה מלינובסקי
קסניה סבטלובה
טלי פלוסקוב
יואל רזבוזוב

שמעון סולומון - חבר כנסת לשעבר

אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה

ד"ר זאב חנין - המדען הראשי, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת למנכ"ל, משרד הקליטה

אלה גרצן - דוברת, משרד העלייה והקליטה

לי-אור אברבך - סמנכ"ל חט' הדיו, תאגיד השידור הישראלי

אלגרה אמדו בן-יצחק - מנהלת רשת שפות, תאגיד השידור הישראלי

הילה סולימני - מנהלת פרויקטים, קרן מיראז' ישראל

מרינה קונצביה - מחזיקה תיק קליטה ועלייה, עיריית ירושלים

מספין אלמהיו - מנהל מלקת קליטה, עיריית ירושלים

פנטהון אספה- דוויט - מנכ"ל העמותה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

יוסף-טקלה רדה - עו"ס

אלכסנדר ברמן - נשיא תנועת חזית הכבוד

אברהם שרנופולסקי - יו"ר ארגון חזית הכבוד

מיכאל אולשנסקי - פעיל, חזית הכבוד

שולמית חוליו - פעילה, חזית הכבוד

רומן סוקולוב - מזכ"ל, תנועת חזית הכבוד

מיכאל שיפמן - פעיל,, חזית הכבוד

מרינה ברומברג - פעילה, חזית הכבוד

פולינה צינוביה - פעילה, חזית הכבוד

דוד מהרט - מנהל מ.היגוי לשעבר, מוזמנים שונים

יצחק לאקהברהן - קריין ומגיש-ערוץ140,מרכז תחום שיקום

דניאל ז'נבה - מנהל מוקד קליטה, מוזמנים נוספים

צבי זילבר - שדרן לשעבר, רדיו רק"ע

זיוה מקונן - מזכ"לית אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה

לורנס ליעמי - מנכ"ל KEEP OLIM IN ISRAEL

רוסיו טרוקי - KEEPOLIM IN ISRAEL

ולדימיר ביי'דר - עיתונאי

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים


מצב רדיו רק"ע במלאת שנה להקמת תאגיד השידור הישראלי

שלום לכולם, ברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות. זה הדיון הרביעי שאנחנו מקיימים היום.

אני מקווה שיותר בהצלחה מאשר הדיון הראשון שהתחלנו.

יש בכל דיון הצלחות. אני רוצה לברך את חבר הכנסת לשעבר שמעון סלומון, תודה שהגעת. כמובן חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת טלי פלוסקוב שיזמה את הדיון וחברת הכנסת קסניה סבטלובה, מנכ"ל משרד הקליטה אלכס קושניר וכמובן ברוכים הבאים נציגי הארגונים וגם נציגי התאגיד.

אנחנו היום מקיימים דיון המשך, זה לא הדיון הראשון אלא דיון מעקב, איך אנחנו מתקדמים. חברי הכנסת מקבלים פניות בעניין הזה כי אתם יודעים שרדיו רק"ע לעולים חדשים שמגיעים, זו התחנה היחידה שבאמת לאלה שלא מדברים עברית ואנגלית, זו התחנה היחידה שמקשרת אותם גם בתוך הארץ וגם לחוץ לארץ. לכן מאוד חשוב לפתח את הנושא הזה ולהרחיב אותו, על כך אנחנו רוצים לשמוע בעיקר מנציגי התאגיד. אם יש בעיות תציגו לנו מהן, איזה מכשולים וחסמים יש ואנחנו נעבוד איתכם ביחד לטובת העולים החדשים.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אני רוצה לתת את רשות הדיבור ליוזמת הדיון חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אני יזמתי את הדיון הזה, פניתי אליך.

בסדר. תדברי אחריה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אדוני המנכ"ל, חברי הכנסת. הדיון הזה הוא אחד מהדיונים שקבענו לעצמנו לקיים לפני שנה כשדיברנו על הקמת התאגיד ודיברנו על רדיו רק"ע ושמענו פה הבטחות מהנהלת רק"ע וחשוב לנו מאוד לדעת היום, שנה אחרי, האם כל מה שהובטח לנו כאן וכל מה שחשבנו שיהיה, מתקיים.

נכון להיום אנחנו יכולים לספר על כמה דברים ורוב המידע שאנחנו יודעים, אני בכל אופן יכולה לספר על עצמי, זה מידע שמגיע מהציבור כי אני לא תמיד שומעת רדיו רק"ע, אנחנו יותר דבוקים לרשת ב' אבל אין מה לעשות. הציבור כן נותן ציונים. אני חושבת שמאוד חשוב שגם נציגי התאגיד ידעו מה חושבים עליהם.

אני רוצה להזכיר לכם מה מטרת רדיו רק"ע, מה המטרה של רדיו שמדבר בשפה אחרת מעברית. מטרת רדיו כזה היא לתת שירות לאלה שלא מבינים טוב עברית, שאולי הגיעו בגיל יותר מבוגר ולא הצליחו ללמוד עברית וגם אם לומדים עברית, אני חייבת להגיד לכם שלהבין עברית של רשת ב' מאוד מאוד קשה. לכן אנשים נשארים עם אותה השפה שהם מבינים טוב כדי להבין את הדברים כמה שניתן בצורה טובה.

מה לעשות, רוב האנשים וזה לא סוד, כולנו יודעים, רוב האנשים שזקוקים לרדיו בשפה שלהם הם אנשים מבוגרים ואנשים מבוגרים, זה סוג של יעד, אדוני אתה יודע שאני מטפלת בדברים של אזרחים ותיקים ברוב המקרים והרבה פעמים אנחנו זקוקים לתקשורת איתם ולתקשורת שלנו, אם אני מדברת על רדיו ומדברת על עיתונות ואתרי אינטרנט, יש להם תפקיד מאוד מאוד משמעותי, גם אפילו בנושא, אדוני היושב ראש, שאנחנו כל הזמן מדברים עליו, הנושא של מיצוי זכויות. זו בעצם פלטפורמה שגם אנחנו כמחוקקים וגם משרדי הממשלה יכולים דרכה להעביר את הדברים שקורים לנו פה וכל החידושים, וברוך השם יש לא מעט, שאנחנו כאן מעבירים.

אני כרגע אתייחס למה שאני יודעת ברדיו רק"ע בשפה הרוסית ואשמח אם יש פה מישהו שיוכל להתייחס בשפה האמהרית וכן הלאה. הבנתי שרדיו רק"ע בשפה הרוסית החליטו שהם רוצים לפנות לקהל יעד נוסף ולפנות יותר לצעירים וזה לגיטימי לחלוטין, זו מדיניות והחלטה של התאגיד, אבל – ואת האבל הזה אני חושבת שכולם צריכים לדעת – האזרחים הוותיקים, האנשים המבוגרים, אלה שזקוקים לכם יותר מכל אחד אחר, נשארו קצת, וקצת זו מילה עדינה, אבל הם לא מקבלים את מה שהיו מקבלים והיו מצפים מרדיו רק"ע. אני כבר לא מדברת על הסברה שהייתה יותר מאשר היום. אולי היום קצת יותר שעות רדיו רק"ע מדבר אבל יותר אולי מוזיקה, יותר תוכן אחר, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים שוב לשים את הדגש וכאן אני פונה להנהלת התאגיד ולנציגיה, תבינו, רדיו רק"ע בשפות זה יותר מופנה לאנשים המבוגרים. אין מה לעשות. אם אתם הייתם אחד מרדיו בשפה העברית, אני מבינה את הגישה והמדיניות, אבל פה אתם צריכים לדעת שהאזרחים הוותיקים הם קהל היעד שלכם, הם כל הזמן שומעים לכם. יש הרבה אגב שמוותרים היום, כך אומרים לי, אני לא רוצה פה לפתוח את כל מה שכותבים לי אבל יש אנשים שמוותרים ואומרים שזה כבר לא מה שהיה.

לכן הייתי רוצה לדעת ולשמוע מכם מה התכניות שלכם לעתיד, האם יש בכוונתכם להרחיב תכניות – ובמיוחד שוב אני חוזרת ואומרת – לאזרחים הוותיקים, וגם לשמוע אולי יש לכם קשיים שאנחנו יכולים – ולא פעם התערבנו ולא פעם עזרנו ולא פעם הוספנו – אז גם את זה אנחנו רוצים לשמוע. עברה שנה, הייתי חייבת לתת את הציון הזה כי אני זה קול של הרבה אנשים שאולי לא יכולים להגיע לכאן לכנסת, וזה מה שרציתי להגיד. אני אשמח מאוד לשמוע מכם איך אתם ממשיכים.

תודה. יוזמת הדיון חברת הכנסת יוליה מלינובסקי בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, אני לא מחפשת פה קרדיטים, אני מאמינה שגם אני, גם טלי, גם קסניה, אנחנו בסוף נדבר באותה שפה ועל אותן בעיות. כשנוסד התאגיד לפני שנה סוכם שרדיו רק"ע בשפה הרוסית ישדר 24/7, אני חושבת שאני לא מחדשת.

נכון מאוד.

סוכם שלרדיו רק"ע יהיה מנהל משלה, מנהל שינהל את התחנה הזאת ולצערי אפשר להגיד, יש פה שמחה לאיד, ליאור, אתה קודמת לסמנכ"ל, נכון? אבל אתה ממשיך גם כמנהל רדיו רק"ע וזה לא מה שהיה בסיכומים לפני שנה, כי אחת הדרישות בעת הקמת התאגיד הייתה שרדיו רק"ע יזכה סוף סוף למנהל עצמאי שגם ינהל תוכן וגם ינהל את התקנים כי אין תוכן בלי תקנים.

אז אני מברכת אותך על הסמנכ"לות אבל אי אפשר לשבת בשני כיסאות בו זמנית כי זה תמיד מקום לנפילה. אני לא אכנס לבוטות.

למה את מתכוונת באותו מקום? הוא נשאר כמנהל?

הוא גם מנהל רדיו רק"ע והוא גם סמנכ"ל התאגיד.

מנהל רק"ע או מנהל רק"ע בשפה הרוסית?

מנהל רק"ע בשפה הרוסית. אנחנו דיברנו שלרדיו רק"ע בשפה הרוסית, ויש על זה פרוטוקולים בדיונים בוועדה, אנחנו כולנו היינו שם, אני מאמינה שזה לא מה שעומד בספק - שלרדיו רק"ע בשפה הרוסית היה מכרז לתפקיד הזה, ליאור זכה במכרז – יהיה מנהל עצמאי כי התחנה הזאת משרתת מיליון איש היום בישראל, אמורה לשרת. בפועל, וזה בסדר גמור שאדם מתקדם ואני רק יכולה לברך, סמנכ"ל תאגיד זה תפקיד מאוד בכיר, אבל אני מצפה ברגע שהתקדמת, שיהיה מנהל רק"ע בשפה הרוסית כפי שזה סוכם מלכתחילה.

עוד דבר, אנחנו דיברנו שכאשר רדיו רק"ע התחילה לשדר במסגרת התאגיד הם התחילו עם 30 תקנים אדוני היושב ראש, וכמובן הם לא התחילו 24/7, הם התחילו 12 ועדיין זה 12 וזה בניגוד לסיכומים אבל הם התחילו עם 30 תקנים. היום אנחנו נמצאים במצב שיש לנו 12 תקנים ועוד פרילנסר אחד, שזה לא בסדר. זאת אומרת התקנים שהתחילו, לאט לאט משהו קרה איתם, העבירו את התקנים האלה למקומות אחרים, וזו בדיוק הבעיה שאין מנהל עצמאי לתחנה הזאת, זאת אומרת לא רואים את זה כגוף חשוב ואינטרסים של אותו גוף אלא משחקים עם התקנים למשהו אחר, ורק לתשומת ליבם של חברי הוועדה וחברי הכנסת, תחנת רדיו שמשדרת בערבית שזה פחות או יותר אותו יעד אוכלוסייה של מיליון איש, 50 תקנים. פה רדיו רק"ע, אני מצטערת שאני אומרת את זה, בזמני כשהייתי עולה חדשה, זה היה כלי התקשורת המרכזי שלי, משם שמעתי חדשות, משם שמעתי את סקירת התקשורת, העיתונאים כי אז לא יכולתי לקרוא ולהבין את זה, אבל יש לי הרגשה שפשוט רוצים, הריגה. לאט לאט הורגים את התחנה כי ברגע שאין תקנים או מה שהיה לך לוקחים למקומות אחרים, עוד מספר שנים או אפילו יותר מהר אנחנו נראה שהעסק הזה לא עובד. אז אני גם כן שואלת, אסור לנו לשכוח שרדיו רק"ע בעצם מתנהל מכספי ציבור, אם לא רוצים אותם, אם אתם החלטתם שרדיו רק"ע, אנחנו כמדינה צריכים אותה והתקנים הולכים למקומות אחרים, תחזירו את הכסף, נבטל, נסגור את הבסטה ונלך כולנו הביתה. אם זו החלטה לטווח ארוך.

תודה.

רגע אני רוצה לסיים. מה שביררתי, כל תקן עולה בסביבות 160,000 עד 200,000 שקל, אלה פחות או יותר העלויות. היום כדי שרדיו רק"ע יתפקד בצורה נורמלית, לא כמו תחנה ערבית, לא עם 50 תקנים אבל נורמלית, שהם יוכלו לרשום ולהביא עיתונאים נורמליים, להביא תוכן נורמלי, הם צריכים עוד חמישה תקנים. אז בחשבון גס, אני אומרת שזה מיליון שקל בשנה, למרות שאמרתי שבין 160,000 עד 200,000, זאת אומרת בחשבון גס זה עוד מיליון שקל בשנה. אני מאמינה שבכסף שנמצא בתאגיד והושקע בתאגיד ולא חסרים שם בזבוזים, אני מאמינה שהתאגיד יכול למצוא את הכסף הזה, חייב למצוא את הכסף הזה - - -

רק צריך לרצות.

כן. חייב. ולא יקרה שום דבר ושיחזרו למה שהיה מלכתחילה, או שתגידו בפה מלא "אנחנו לא רוצים את רדיו רק"ע. זה דבר שאנחנו חושבים שהוא מיותר" ונסגור את הבסטה ונחסוך כספי ציבור. תודה רבה.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב. חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

אני אדבר בקצרה כי אנחנו רוצים להתקדם עם הדיון ולשמוע גם שאלות ודעות נוספות, לשם זה אנחנו פה, אבל קודם אני רוצה לומר שבמהלך השנה שחלפה אני שמעתי לא מעט דעות על מה שקורה בתאגיד ועל רדיו רק"ע. אני חייבת להגיד גם מילה טובה, אני שומעת גם הרבה מאוד מחמאות. אני גם שומעת מאנשים שנהנים ואוהבים את השינויים שקורים, אבל יש גם ביקורת. יש את זה ויש את זה ואני כעיתונאית לשעבר סולדת בכל עומקי נשמתי מהתערבות פוליטית בתכנים ובקביעה של תכנים כאלה ואחרים בתכניות. זה לא צריך להיות. אני חושבת שזה דבר מיותר. יחד עם זאת אנחנו כחברי כנסת תפקידנו לדאוג לכלל האוכלוסייה, ועניין שכמובן אני חייבת לגעת בו זו כמובן הדאגה לאוכלוסייה המבוגרת ולפריפריה. כשאנחנו מדברים על כך שמדינת ישראל לא צריכה להיות בה פריפריה, אנחנו קצת שוכחים מזה שעדיין יש לנו אזורים בארצנו שזקוקים לתשומת לב מיוחדת כי הבעיות שלהם מיוחדות.

אני תמיד קוראת וקראתי לך ליאור, דיברנו על זה לא פעם, להקדיש יותר תשומת לב למה שהקהל מבקש ולהיות קשוב למה שנאמר על ידי אנשים, אנשים שמפוזרים בכל הארץ, בצפון ובדרום, רוצים לדעת מה קורה מבחינת החדשות המקומיות בערים שלהם, במקומות ששם הם גרים, בלי שאנחנו נקבע לך "תעשה תכניות כאלה או אחרות" אבל כמובן שהעניין הזה של פיזור גיאוגרפי ושילוב של חדשות מקומיות בתוך הנרטיב ובתוך מה שמשודר, זה כמובן חייב להיות.

נקודה נוספת שאציין, רדיו רק"ע שונה בתכלית מתחנות מסחריות. זה חלק מתאגיד שידור ציבורי וציבורי זו מילת המפתח פה. כאשר אני שומעת, וזה דבר שהייתי שמחה מאוד אם נתעכב עליו ונקבל תשובות הולמות, זה נציגים של הציבור, כך הם אומרים, ואני קיבלתי על זה תלונות לא פעם ולא פעמיים, שמרגישים מודרים מהתחנה. זה דבר שלא צריך להיות מקובל, זה דבר שהוא בעייתי. הייתי רוצה שנברר פה עכשיו ברוח טובה וחברית מה קורה עם העניין הזה, אבל אם יש פה ארגונים לגיטימיים שקיימים ומייצגים ציבור רחב של עולים ובמקרה הזה עולים מחבר העמים, ויושב פה נציג של ארגון "חזית הכבוד" שיכול אולי לספר על זה קצת יותר לעומק, בהחלט היינו רוצים לדעת. אני בטוחה שחבריי שותפים לזה להבין למה זה קורה. זה עניין משמעותי מאוד. כל ארגון יש לו לגיטימיות, כל ארגון שמייצג כמות כזאת או אחרת של אנשים, הקולות צריכים להישמע, גם אם אלה קולות שלפעמים צורמים ודורשים ושואלים שאלות לא נוחות.

כשיזמתי את הדיון הזה ביקשתי להתמקד בנושא התקנים, הנושא הניהולי. אני לא יכולה להתערב בנושא התוכן ואין ברצוני בכלל להתערב בזה.

חברת הכנסת יוליה כל חבר כנסת יכול להגיד משהו.

תוכן זה דבר אחרון שאנחנו יכולים להתערב בו.

אני לא מתערבת בזה.

אני מכוון את הדיון לכן אני מכוון לפי הנושא שקבענו. חבר הכנסת יואל רזבוזוב בבקשה.

צהריים טובים לכולם. קודם כל אני שמח שהדיון הזה מתקיים, אם הוא מתקיים סימן שישנן בעיות, גם אני לא פעם מקבל פניות ללשכתי כמו חבריי, אבל יש גם מחמאות. אנחנו כאן בשביל לפתור את הבעיות אז אם אנחנו מתמקדים בנושא התקנים, אני שמעתי עכשיו מחברת הכנסת מלינובסקי – אמנם איני יודע ממי נלקחו הנתונים – אבל בשביל תפקוד נורמלי צריכים עוד חמישה תקנים וחמישה תקנים זה פחות ממיליון ₪. אני יכול להגיד לכם שזו אפילו לא טעות סטטיסטית, בשום תקציב. גם לא בתקציב של משרד הכי קטן זה לא טעות סטטיסטית. אלה באמת סכומים שאפילו מצחיק לדבר עליהם, אנחנו רואים איזה העברות כספים נעשות בשנייה אחת. רק היום בעשר בבוקר, אני לא אכנס לדברים פוליטיים, אבל ביד אחת נתנו 750 מיליון ₪ לסקטור מסוים והורידו 5.5 מיליארד ₪ ב- - -.

זה הכל ענין של רצון אתה אומר.

זה הכל עניין של סדר עדיפויות ורצון טוב ואני חושב שרדיו רק"ע זה רדיו לקליטת עליה, אני חושב שיש פה ציבור שלם ולא קטן שחייב את הרדיו הזה, הוא פשוט לא יכול בלעדיו. אני שומע ומקבל לא מעט פניות שאנשים פשוט חייבים את הרדיו. זה המקור, בין היחידים שלו לקבל את החדשות ולא רק אקטואליה, גם בידור. כך שאני חושב שיש כאן מגוון של חברי כנסת ממפלגות שונות, אין כאן קואליציה ואופוזיציה, אני חושב שיש כאן מספיק כוח בשביל להתערב, חס וחלילה לא בתוכן, לא מעניינת אותנו ההתערבות בתוכן אבל כן לתת מענה הולם לציבור שלם ולא קטן שחייב את הרדיו הזה.

כמובן שנצטרך לשמוע כאן את אנשי המקצוע שיגידו איפה הם רואים את הבעיה ומה צריך להוסיף ומה לא, אבל חשוב שבאמת ניתן מענה ולא נוותר כי באמת צריכים את זה.

תודה רבה. חבר הכנסת לשעבר שמעון סולומון בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, חברי כנסת, מנכ"ל. קודם כל, זו פעם שניה השבוע שאני פה, אני מפחד שלא אתרגל לזה בסוף. אני צריך להרגיע קצת את עצמי אבל אתמול הייתי פה וגם היום, אחרי כמעט חצי שנה, שבעה חודשים שלא הייתי כאן בכלל. הרבה שאלו אותי מה אני עושה היום, אני עוסק בחינוך בארץ ובחו"ל ומאוד מרוצה תודה לאל.

כולנו מכירים את רק"ע מכל הזוויות של עולים חדשים והמטרה של רק"ע זה לא מסחרי כמו שנאמר, זה בשביל באמת שיהיה משהו חיוני לעולים החדשים שיבינו את מה שקורה בארץ ואולי גם יותר מעבר להבנה, להעביר מסרים וכולי.

אני באתי לדבר היום על השפה תיגריניה. יש בשפה האמהרית כמובן את השידור בתוך רק"ע ובזמן התאגיד כשהיו דיונים על התאגיד ועל הרפורמות וכולי, אותן דקות בודדות שהיו לשפה התיגריניה, שזה בערך 30% מתוך אוכלוסיית יוצאי אתיופיה שהחיוניות שלה היא באמת כמו כל קבוצה אחרת, ומאז הדיונים על התאגיד ועל השינויים ועל הרפורמות שהיו אז, 2013-2014, בעצם גם אותן דקות שהיו נעלמו לגמרי.

בדיון הקודם דיברנו על זה ואני זוכר שבתאגיד אמרו שהם מוכנים לקחת מישהו שדובר תיגרית, ושהם ייענו. אני מאוד מופתע שעד עכשיו, מה הסיבה שאין עובד או שדרן בשפה התיגרית?

אני רוצה להבהיר גם, אנחנו לא מדברים על תוספת, לא מדברים על מיליונים. אנחנו צנועים, יואל, ממש להחזיר את מה שהיה. מה שקרה זו בעיה טכנית, באותה שנה זה שעבד 20 שנה יצא לפנסיה, לא הספיק, יש אלף סיבות, אבל בתקופה הזאת שמישהו לא נכנס בשביל למלא את המקום שהיה, לכן אני חושב שצריך לראות, אנחנו לא מבקשים תוספת ולא לשדרג ולא להרחיב, אולי אחר כך נדבר על זה, אבל לפחות להחזיר את מה שהיה, כי בגלל בעיה טכנית, בגלל שמישהו פרש ובתקופה שלו הוא לא דאג, יש 1001 סיבות, אבל אמרנו זה ציבורי אז אנחנו צריכים לדאוג, כי יש קבוצה מאד גדולה ובעידן הזה היום שיש לנו בעיות נוער וחברה - - -

אין מחלוקת. הייתה הסכמה בדיון הקודם ואני רוצה לדעת למה זה מתעכב. אני רוצה שיענו אחר כך, כשנגיע אליהם. אבל בדיון לא ראיתי התנגדות לנושא, כולם מבינים את הצורך ואין מחלוקת. בוא תסכם. למה עד עכשיו זה לא קיים.

זהו, אנחנו צריכים באמת לשמוע מכם באופן די קונקרטי למה, אני לא חושב שצריכה להיות בעיה, ויש לנו שדרנים גם. אני רק רוצה להביא מהציבור, אני באמת מאוד מעורב בקהילה, המרמור והכעס שיש, אומרים שיש סבלנות אבל יש ממש חוסר הבנה, אנשים בשטח לא מבינים איך פתאום ביום אחד במקום לשדרג, לשפר, שמעתם את השיחה פה, זה לשפר ולשדרג, אז למה אנחנו צריכים ללכת אחורה גם את מה שיש, אותן דקות בודדות? יש קבוצה קטנה, שקטה, חלוצית, שעלתה בין הראשונים שנמצאת בתוך הבעיות, אני חושב שצריך - - -

שמעון הזמן קצר. אין מחלוקת בנושא למיטב ידיעתי, לפי הדיון הקודם. באותו זמן בתאגיד אמרו שלא מצאו אדם ולא התמודד וכל הדברים האלה, הם אמרו שיחפשו. אברהם ירדן היה פה, לכן אנחנו רוצים לשמוע למה עד עכשיו לא יצא. אני רוצה שנגיע לפתרון.

רק להוסיף משפט אחד, גם פנינו במכתב לכל האחראים. זאת אומרת לא שתקנו, גם פנינו.

אנחנו נשמע מה הם יגידו. נמצא כאן המדען הראשי של משרד הקליטה והוא מבקש להראות לנו מצגת שקשורה בנושא הדיון היום. בבקשה ד"ר זאב חנין.

תודה רבה ד"ר נגוסה. אני באמת התבקשתי לפני זמן מסוים מהמנכ"ל לעשות מחקר של צרכי תקשורת בקרב העולים. סיימנו את המחקר על צרכי תקשורת בקרב דוברי רוסית, אנחנו בעיצומו של המחקר לגבי דוברי צרפתית ואמהרית, אנגלית וספרדית, ועכשיו אני מבין שגם תיגרית.

תמיד היה, זה העניין.

חבל שאתה לא יודע.

אני במקרה ד"ר ללימודי אפריקה אז אני יודע. אמנם השפה שלמדתי זו האוסה, אבל אני יודע שיש גם שפות אחרות. בכמה מילים, קודם כל השאלה היא באמת האם יש צורך לתקשורת בשפות זרות, כולל גם שפה רוסית, האם באמת יש התעניינות בקרב הציבור והאם באמת לאור הנתונים שקיבלנו אפשר לתת תשובה איפה הדברים עומדים.

כפי שאתם רואים קיבלנו בברכה ב-27 השנים האחרונות כמיליון וחצי עולים, כשלושת רבעי מהם עולים מברית המועצות לשעבר. בשנים האחרונות כפי שאתם רואים המגמה היא אותה מגמה, כפי שאתם רואים פה משתי מדינות, רוסיה ואוקראינה, מגיעים בשנים האחרונות מחצית מהעולים, רבע מצרפת ורבע ממדינות אחרות אבל גם עולי אתיופיה בזמן האחרון, גם הזרם מתגבר אז כמובן צריך להתייחס גם לזה.

אם נשאל האם יש ביקוש, אז הנה חבריי מוריי ורבותיי, יש לנו ליתר דיוק נכון להיום 1,014,595 עולים שחיים איתנו כרגע שהם דוברי רוסית, כולל דור שני, קצת יותר מ-100,000 נמצאים בחו"ל אבל לפי הערכה שעשינו לא מזמן לפחות חצי, ומחצי עד שני שליש זקוקים לתקשורת בשפה הרוסית ממדינת ישראל, כולל גם את הרדיו.

אם אנחנו מדברים על גילאים, כמובן התקשורת בשפות קהילתיות, אם אפשר להגדיר בצורה כזאת זה בהחלט בעיקר לפי הסטיגמות למבוגרים יותר, אבל יש גם קבוצות גיל אחרות בקרב קהילת יוצאי ברית המועצות. השאלה היא האם באמת האנשים האלה עדיין משתמשים בשפה, בעבודה זה סיפור אחר אבל מה מדברים בבית, איפה שבאמת מקבלים את רוב התקשורת הטלוויזיונית, הרדיו והאינטרנט, כפי שאתם רואים גם הגילאים הצעירים שבין 18 ל-25 יותר מחצי משתמש בבית ברוסית וקצת עברית וכמובן השימוש בשפה הזאת עולה עם הגיל. אם תסתכלו עד כמה חשובה או לא חשובה להם העובדה שהילדים או הנכדים, אפילו אם אין עדיין, שידעו ויכירו את התרבות הקהילתית והשפה, בשנתיים שעשינו את המחקר, 2017 ו-2018 קיבלנו תמונה כמעט זהה של קרוב לשני שליש שעדיין מעדיפים, זה מאוד חשוב להם שלא רק הדור הזה, אלא גם הדור הבא תהיה לו אופציה לגשת לאלמנטים תרבותיים ותקשורתיים בשפה הזו.

כל הזמן מדברים עכשיו על דור וחצי, אז תסתכלו מה הדור וחצי רוצה. הדור וחצי אומר לנו שהתקשורת בשפה הרוסות מאוד חשובה להם או די חשובה. בשביל מה, זה סיפור אחר. הבדיקה הנוספת שבדקנו, מביאה אותנו למסקנה מאוד מעניינת. הם מחפשים לא כי הם לא יודעים עברית או אנגלית או שפה אחרת, אלא מחפשים אינפורמציה לכל השפות כי ברוסית הם יכולים לקבל מה שאין בשפה אחרת.

זה גם כמובן די כפוף לשנת העלייה, אבל גם אלה שהגיעו בתחילת שנות התשעים עדיין מעוניינים בתקשורת בשפה הזו. הייתה שאלה האם ציבור דובר רוסית מתעניין באופן אישי, לא שאלנו אם בעד או לא בעד שיהיו את רק"ע, ערוץ 9, רדיו באמהרית עם אלמנטים של שידורים בתיגרית, אנגלית ספרדית וכולי, אלא שאלנו את השאלה "האם אתה באופן אישי זקוק לתקשורת בשפה הזו" וקיבלנו ב-2014, שלושת רבעי אמרו לנו כן, ב-2017 שני שליש אמרו לנו כן וב-2018 שנה לאחר מכן, זה כמעט הגיע למספרים גדולים יותר וזה לא משתנה, זה עדיין באותו עניין.

אם תראו לגבי אמצעי תקשורת כמובן גם טלוויזיה, גם אינטרנט, גם תקשורת מודפסת וגם רדיו, תסתכלו מה קורה. אין לי מספיק אינטליגנציה להסביר מה קרה בשנה האחרונה, אבל יש קפיצה מאוד דרמטית בהתעניינות ברדיו.

קרה משהו בשנה האחרונה ברדיו. אני חושב שקרה משהו מאוד ברור ברדיו.

אתה יודע יותר טוב ממני. אם אתם מסתכלים על מה שנקרא, זה לא רייטינג, אל תתפסו אותי בלשון. אנחנו לא עשינו את הרייטינג, אנחנו עשינו מחקר סוציולוגי. כפי שאתם רואים רק"ע וגלגל"צ אלה שתי תחנות התקשורת שהן בביקוש גדול ביותר בקרב יוצאי ברית המועצות. קחו בחשבון גבירותי ורבותי, שיותר משליש מהאוכלוסייה דוברת הרוסית מאזינה לתחנת רדיו אחת. תנחשו איזו. מהבחינה הזאת השאלה האם יש צורך, התשובה היא כן. לדעתי הצנועה.

אם נשאל את השאלה מה באמת קרה בשנים האחרונות, המחקר הראשון שזה מחקר פנים אל פנים ב-2013 נתן לנו את העובדה שקצת יותר מרבע מעולי ברית המועצות מגדירים את רדיו רק"ע כמה שנקרא הכפתור הראשון. אחר כך, בתחילת 2017 הייתה קפיצה, זה כמובן עדיין לא בגלל כל מיני שינויים אלא כנראה בגלל התעניינות, תמיד יש עניין למוצר חדש. אחר כך במהלך השנה לאחר מכן אנחנו רואים שהמספרים חזרו למה שהיה קודם.

אם נעשה השוואה מבחינת הגילאים, אנחנו רואים שבמהלך השנה שעברה אכן יש הצלחה מבחינת התוכן. הצליחו להביא את האוכלוסיות החדשות שהיו פחות מחוברות לרדיו רק"ע, קודם כל צעירים ומה שנקרא young adults, וגילאי ביניים מוקדמים. אבל יחד עם זאת יש הפסד של גילאים מבוגרים יותר.

תקצר כי הזמן שלנו קצר.

אני מבין. קטונתי מלהביא מסקנות ניהוליות ואדמיניסטרטיביות, שזה כנראה אותו דבר, אבל נראה לי שאלה שאומרים פה שכנראה יש לנו פה הצלחה משמעותית מבחינת התוכן ובעיה מבחינה ניהולית וכנראה הפתרון לבעיה זה ריכוז המשאבים התקנים והתוכן באותן ידיים, אני חושב שכנראה יש לזה משמעות. תודה רבה.

תודה רבה. נשמע את השדרן צבי זילבר.

אני שדרן לשעבר. הגעתי מוקדם יותר לדיון וישבתי עם אנשים וכולם שאלו אותי למה התפטרתי ולמה אני פה. אותה הסיבה. לדעתי השידור הציבורי בשפה הרוסית גוסס. התפטרתי מאותה סיבה מרדיו רק"ע לפני שלושה חודשים. לפני כן עבדתי חמש שנים ברשות השידור, אני עובד רשות השידור לשעבר, עברתי לתאגיד ומה שאני רואה שתחנת הרדיו ברוסית שינתה את הדנ"א שלה. לפי דעתי יש פה בבסיס אסטרטגיה שגויה שנולדה תוך אי הבנה מוחלטת של הציבור והצרכים שלו. של ציבור המאזינים שלנו והצרכים שלו.

רדיו רק"ע בזמנים של רשות השידור מאז 1991 כשהתחנה הזאת נוסדה, בעצם התפקיד של השידור בשפה הרוסית היה להעביר לאנשים אינפורמציה אקטואלית עדכנית על מה שקורה בישראל, לא רק לאנשים שלא מבינים את השפה אלא גם לאנשים שאוהבים לקבל את האינפורמציה בשפה הרוסית והיום זה נהיה תחנת רדיו לעניים, לעלובים, לאנשים טיפשים, לאנשים תלויים, ובעצם אפשר להגיד אנשים סוג ב'. אני לא יודע אם זה נעשה במכוון או שזו פשוט שגיאה בקונספט, לא יודע, אבל קובעי המדיניות והאסטרטגיה של השידור הציבורי בשפה הרוסית היום לא יודעים רוסית, לא מבינים רוסית ולא מבינים את הייחודיות של המגזר.

סליחה, אבל זה היה בתנאי המכרז, שמי שצריך לנהל את רדיו רק"ע צרך להיות דובר רוסית. זה היה תנאי סף. אז איך יכול להיות שמי- - -

דובר על בוריה. אלה שני דברים שונים.

לדעתי היה ברור. אני יכולה לבדוק את זה, אבל היה כתוב שם, היה מכרז, ניגשו הרבה אנשים ואחד מתנאי הסף היה דובר רוסית. כי אי אפשר לנהל תוכן ברוסית כשאתה לא יודע רוסית.

אנחנו נשמע, אולי יש כוונה למנות מנהל. נשמח לשמוע.

נשמע מהנציגים. בבקשה. הזמן שלנו רץ תנסה לסכם.

המאזינים שלנו צריכים תוכן נורמלי, אקטואלי, עדכני בשפה רוסית ספרותית, בשפה רוסית נאותה, גבוהה, ולא כפי שלפעמים זה קורה אצלנו. בזמנים של רשות השידור בשעה 7:00, כשהתחילו השידורים בשפה הרוסית אחרי מבזק החדשות הייתה סקירת עיתונות בבוקר, כמו שיש בתחנות רבות. תוך שעה, עיתונאים מקצועיים, אנשי אקטואליה, אנשי חדשות, העבירו לאנשים את האינפורמציה, את מה שקורה בארץ, את התמצית של הכתבות הכי חשובות שיש בעתונות בארץ היום. אנשים נוסעים לעבודה ותוך השעה הזאת הם היו מקבלים הרבה הרבה אינפורמציה. היום במקום זה יש לנו תכנית בידור עם כותרות ויש הרבה אנשים שפשוט לא יכולים לקבל את האינפורמציה הזאת תוך כדי בדיחות ורכילויות מאתרים בשפה הרוסית על כל מיני סלבס. בכל התחנות בעברית אנחנו גם שומעים הרבה הרבה אינפורמציה על זה.

יש הרבה דוגמאות שאני יכול להביא לכם ויש הרבה תכניות שנעלמו, כשאני עזבתי את רדיו רק"ע לפני שלושה חודשים נעלמה תכנית כלכלית, זמן הכסף, נעלמה תכנית מדע "זמן מדע", נעלמה תכנית הפרלמנט העיתונאי.

זאת התכנית שאתה המצאת, לא?

כן, עכשיו זה באותו שם אבל זה משהו אחר לגמרי. זו פשוט תכנית אחרת שיש לה את אותו השם.

צבי אני רוצה לשאול, אם אתה התפטרת, אז התפנתה משרה. יש מישהו במקומו? נכנס מישהו במקום צבי?

כן.

התקן נשאר ברק"ע?

בוודאי.

לא, זה לא בוודאי. אנחנו רואים מה קורה עם התקנים.

זה מובן מאליו.

נא לסכם בבקשה.

אני מבקש עוד כמה דקות. במשך כמעט 20 שנה, 12 עיתונאים מובילים של המגזר הרוסי היו באים לרדיו רק"ע פעם בשבוע כדי לשוחח על הנושאים הכי בוערים בחברה הישראלית וגם במגזר. הם עזבו לא בגלל שלא הסכימו לעבוד עם מנחה אחר, זה לא נכון, זו הייתה גם מחאה נגד מה שקורה היום ברדיו רק"ע

הוא אומר משהו מאוד מעניין, שהיה הפרלמנט הזה שהיו מגיעים אנשים בהתנדבות לדבר, ועכשיו הם פשוט לא מגיעים יותר כי לא מרוצים ממה שקורה.

הלאה. אני לא רציתי לעבור לפסים אישיים אבל אני חושב שאי אפשר להימנע מזה, וכמובן אני רוצה להגיד כמה מילים על סמנכ"ל הרדיו שבעצם הוא מנהל רדיו רק"ע, ליאור אברברך שיושב פה. בעצם הוא שולט בכל התכנים שיש ברדיו רק"ע, הוא נכנס לכל נקבובית בתחנה הזאת, ואני עוד פעם חוזר, שזה אדם שלא יודע רוסית ברמה נאותה, שלא מבין כל כך את הייחודיות של המגזר שלנו. הוא נוכח בכל נקבובית של השידור ואנחנו קווינו שכאשר הוא יתמנה לסמנכ"ל רדיו, כולנו קווינו שעכשיו הוא קצת יתרחק מאתנו ויטפל בנושאים אחרים ואני מסכים ב-100% עם חברת הכנסת יוליה מלינובסקי שבעצם יש פה מין ניגוד אינטרסים שאדם באותו זמן מתפקד כסמנכ"ל רדיו וכמנהל של רדיו רק"ע, וכמובן שלא פלא שבעצם מה שקורה שם בשידור בשפה הרוסית, כל הזמן תופרים, מנסים לתפור עוד איזו חצי משרה, עוד משרה וכן הלאה. למשל הוא מתערב אפילו, למשל עיתונאי לא יכול ללכת בחופשיות למסיבת עיתונאים בלי אישור מראש, אפילו היה לנו אישיו של שבועיים שהיה תדרוך עיתונאים אצל השגריר של האיחוד האירופאי והלכו שני עיתונאים. אני הלכתי ועוד עיתונאי אחד שגם עוסק באקטואליה, אז אצלנו זה היה אישיו של שבועיים שזה כשל מערכתי שזה לא צריך להיות ששני עיתונאים הלכו ביחד לאותו תדרוך, אבל אני חושב שלעיתונאי כדאי לדעת דברים כאלה וזו הייתה שיחה מאוד אינטימית עם השגריר מנואל ז'ופריין, שגריר האיחוד האירופאי, ואני חושב שזה מאוד נחוץ לעיתונאי, אבל אנחנו דיברנו על זה שבועיים, איך זה קרה. למרות זאת כשמר אברבך אירגן לנו פגישה עם מנכ"ל הקרן החדשה מר מיקי גיצין, היינו כולם נוכחות חובה לכל העיתונאים, כולל מפיקות, כולם השתתפו בהרצאה הזאת של מנכ"ל הקרן החדשה.

סליחה סליחה, אתה יכול לחזור על זה בבקשה?

הוא אמר את זה ברור.

לא, אבל אני רוצה להבין. היו מפגשים אחרים עם אישיות אחרת, כאילו לא, זה משהו שקורה שם באופן קבוע שמביאים אישיות כזאת או אחרת לפגישה עם אנשי הרדיו או שזה היה אירוע בודד?

לא זכור לי.

אני לא מבין, אנחנו מנהלים פה דיון פוליטי על התכנים?

אם זה קרה, זה פוליטי. בזכות מה - - -

לא, זה לא פוליטי. מגיעים אורחים לפעמים - - -

תענה לי על השאלה, זה קרה פעם אחת או שזה דפוס התנהגות?

הבנאדם נמצא פה והוא יגיד את זה.

יופי, מצוין.

אז חבל על הזמן.

אם זה היום מנכ"ל הקרן החדשה ומחר זה מישהו אחר, זה לא - - -

אז הוא יסביר.

לטעון שרדיו רק"ע נמצא תחת ההשפעה של הקרן החדשה, לא הייתי מרחיקה לשם.

הזמן שלנו קצר. אני מבקש שתסיים.

השאלה הייתה אם זה משהו קבוע.

אני רוצה לסכם את הדברים שלי. אני מבין בוודאי ששורש הבעיה זה חוסר תקציבים, שכל זמן צריך להמציא קומבינות כדי לתת תוכן, אבל בסופו של דבר מצמצמים, מצמצמים עד שזה הופך להיות לא רדיו כבר והיום אנחנו ראינו פה סטטיסטיקות, רייטינגים, ב-2017 רשמתי, מה שהציג לנו ד"ר חנין, היה שיעור מאזינים 38.3% וב-2018, 27.9% ולדעתי יש פה שינוי, יש פה שינוי דרסטי. 10% זה שינוי דרסטי בשביל רדיו רק"ע.

אני הבאתי היום לטלי מכתב שהיא קיבלה לפני שנתיים משמעון אלקבץ, שהיה כתוב שהעניין של רק"ע כבר יש החלטה, טלי את יכולה להקריא את זה.

תקראי ואני חושב שזה יהיה הדבר האחרון. אין זמן, אנחנו צריכים לסיים, יש עוד אנשים שצריכים לענות, המנכ"ל צריך לדבר, יש עוד אנשים שרוצים לדבר. הזמן שלנו מאוד קצר היום.

אפשר רק שהוא יענה לי אם המפגשים האלה הם דבר קבוע או שזה משהו יוצא מן הכלל. אם בא מנכ"ל הקרן החדשה לישראל ושבוע אחריו בא מנכ"ל אם תרצו, זה בסדר, אבל אם זה רק מנכ"ל הקרן החדשה זה לא בסדר. אני רוצה לשמוע שהוא יענה לי.

לא זכור לי שהיו פגישות אחרות.

אתה לא ראית שום פגישה אחרת?

לא השתתפתי.

חברת הכנסת מלינובסקי, אם את מבקשת לבוא ולפגוש את כל עובדי רק"ע אנחנו נפנה את כולם מיום עבודתם.

אני שאלתי שאלה מאוד פשוטה.

התשובה מאוד פשוטה.

האם היה מנכ"ל של אם תרצו אצלכם במפגש אחרי מנכ"ל הקרן החדשה לישראל או שזה היה אירוע נקודתי חד פעמי.

אז אני אענה. מאחר ומדובר בקבוצה של עיתונאים כל גוף, ארגון, במרחב הפוליטי החברתי הישראלי שיבקש לבוא ולפגוש את מליאת עובדי - - -

אף אחד לא ביקש חוץ מהקרן החדשה לישראל?

חברת הכנסת יוליה, את מסיטה את הדיון לכיוון אחר.

מישהו פה עושה שימוש פוליטי בכל מה שיש.

לא צריך לחפש איפה שאין.

הוא יגיב. אבל הנושא שלנו זה נושא אחר.

אם הם היו מבקשים מליאור להיפגש עם עובדי רק"ע והיו מסורבים, הייתי אומרת שכן יש - - -, אבל הם ביקשו? לא. תזמיני אותם - - -

אני רוצה להקריא תשובה שקיבלתי ב-19 במאי 2016 מהעורך הראשי רשות השידור ומנהל קול ישראל שמעון אלקבץ כשדיברנו כבר על התחנה החדשה, היה רשום כך: "אכן בכוונתנו להרחיב את השידור בשפה הרוסית כפי שכבר הודענו בישיבת ועדת העלייה והקליטה בכנסת" ואני זוכרת אנשים שישבו פה ואמרו לנו שהרדיו בשפה הרוסית יהיה 24/7, "עם זאת אנו ממשיכים לבחון את כל ההשלכות על הרחבת השידורים ולפיכך מועד ההרחבה לא יהיה ב-1 ליוני 2016 אלא רק לאחר השלמת ההיערכות בעניין". מתי ההערכות - - -

טוב, אתם רוצים שאני אענה עכשיו על הדברים? אשמח לענות על הכל.

המנכ"ל רוצה להתייחס ואחרי המנכ"ל רציתי לפנות אליכם.

טוב אני אהיה מאוד קצר כדי לא לקחת לכם את הזמן, הרבה דברים נאמרו כבר. אבל כמה נקודות שחשוב לי להבהיר לוועדה. קודם כל, רדיו רק"ע, ראשי התיבות מאוד ברורים, זה רדיו לקליטת עליה וכך צריך להתייחס לזה. מעבר לזה שמדובר בכלי שידור ציבורי היחיד היום שיודע לשדר בשפות והוא גם היחיד שהיום משדר בכל הארץ ולא כמו תחנות רדיו אחרות שא' הן מסחריות וב' הן משדרות רק במקומות מסוימים.

אנחנו כמשרד רואים ברדיו הזה כלי הנגשת מידע לעולים החדשים וכראייה אנחנו רק לא מזמן סיכמנו עם רדיו רק"ע בשפות על פינות לקליטת עליה וכבר ביצענו תכנית אחת בשפה האמהרית בשבוע שעבר. רק לסבר את האוזן, ומאוד חשוב להבין, חברים, העלייה לא נעלמה לשום מקום. 30,000 מגיעים למדינה הזאת כל שנה בשלוש השנים האחרונות. 30,000 עולים. זאת אומרת הצורך הוא חיוני. אם יש כאן תופעה, אני לא יודע, אבל לפחות ממה שאני שומע, אם יש כאן תופעה של צמצום תקנים וצמצום שידורים, אותנו כמשרד שאחראי על קהל היעד הזה זה מאוד מאוד מדאיג. מבחינת קהלי יעד, אנחנו רואים שני סוגים של קהלי יעד, אחד זה אותם עולים ותיקים בגילאים מתקדמים שעוד לא רכשו את השפה העברית כמו שצריך ושניים זה אותם עולים טריים חדשים שרק מגיעים לארץ ושם אין הגבלה לגיל. זה מתחיל מגיל הכי צעיר ונגמר בגיל הכי מבוגר. דרך אגב, אם אני חוזר לאותם 30,000 איש שמגיעים כל שנה, אז יותר מחצי, כ-55% מהעולים שמגיעים בשנים האלה זה עולים שהם דוברי השפה הרוסית, מהמרחב הפוסט סובייטי. רק לסבר את האוזן השנה כבר בשנת 2017 אנחנו בגידול של יותר מ-20% בעולים שמגיעים מהפדרציה הרוסית.

מה הגילאים?

ההתפלגות, זאב הראה אותה על הלוח.

חתך של הקהילה היהודית במזרח אירופה, לגמרי. החתך המייצג.

לכן אני שוב חוזר למה שאמרתי. אם יש כאן תופעה של צמצום השידור, וצמצום שידור איכותי, אני אומר שהיות ומדובר בכסף ציבורי אז לשדר רק מוזיקה, כי אני רואה שזה לא פוגע במטרה, או יותר נכון לא משיג את המטרה של שידור ציבורי שצריך להנגיש מידע לעולים חדשים, ויש לי עוד מסר אחד שהתבקשתי להעביר מהשרה. השרה אומרת דבר פשוט, שיש צורך להעביר את הרדיו הזה תחת אחריות משרד העלייה והקליטה, כפי שגלי צה"ל הם תחת משרד הביטחון. ובמידה והדבר הזה יקרה לא תהיה בעיה לא של תקנים ולא של תקציבים ולא של שום דבר. זה הכל.

תודה. זיוה מקונן בבקשה. בקיצור.

תודה אדוני היושב ראש, אני אקצר. אני בהחלט מביעה את התנגדותי להעביר את שידור רק"ע למשרד העלייה והקליטה כי אנחנו לא מדברים רק על העולים החדשים אלא גם ותיקים שדוברים את השפה, ולא צריכה להיות הגבלה כלשהיא והשתייכות למשרד כלשהוא, זה צריך להיות גוף ממלכתי שנותן שידור לכל הציבור. זה בהתייחס לדבריו של מנכ"ל משרד הקליטה.

לעצם העניין, הסוגיה של דוברי תיגרית, אני מאוד שמחה שחברים נכבדים הצטרפו כולל חבר הכנסת לשעבר שמעון סולומון וכמובן נשמח שתחזור לכנסת במהרה, אני שמחה שהצטרפו כדי להגיד שזה לא סביר ולא הגיוני שיש קבוצת דוברי תיגרית שלא מקבלת שידור וגם אז בתקופה של רשות השידור אנחנו התרענו ואמרנו שזה לא הגיוני שיש אדם אחד וכשהוא יוצא לחופשה אין שידור, חולה אין שידור, זה לא סביר ולא הגיוני. דבר שני, הזמן שידור של רבע שעה זה לא הגיוני. מתוך 24 שעות רק רבע שעה זה לא מתקבל על הדעת, כמו שאמרת שרוצים להרחיב לאוכלוסיות האחרות, צריך קודם כל להחזיר ואחר כך להרחיב.

דבר שני, אדוני היושב ראש, גם בפעמים הקודמות העליתי את זה ואני חוזרת על הדברים שלי, קהילת יוצאי אתיופיה המבוגרים לא משתמשים בפייסבוק, אין להם ערוץ טלוויזיה ציבורי שיכולים לראות, הכלי היחיד שאיתו הם נמצאים בקשר זה רדיו רק"ע וצריך לתת לזה מקום. שוב אני אומרת, ערוץ 3 באמהרית בטלוויזיה, צריך לחזור ולהרחיב את עצמו, לא סביר ולא הגיוני שעדיין זה לא - - -

לא הבנתי מה זה לחזור?

ערוץ 33 שבוטל ועכשיו אין שום שידור. רק הערוץ המסחרי ETV משדר וזה לא הגיוני שבשביל לראות - - -

אני רוצה להגיד לך שגם ערוץ 9 הוא מסחרי וגם הוא נקלט אך ורק דרך חברות הוט או יס, גם הוא לצערי לא פתוח לציבור.

נכון, לכן זה צריך להיות ציבורי ואנחנו דורשים שזה יהיה ציבורי. תודה רבה.

תודה. אברהם שרנופולסקי יו"ר חזית הכבוד.

קודם כל אני רוצה להגיד שפונים אלינו אלפים רבים של קשישים עולים ניצולי שואה, ותיקי מלחמת העולם השנייה, בלוקדניקים וכולי, והם מבקשים מאתנו להעלות את הנושא של רדיו רק"ע פה בכנסת. מה הם אומרים? מצד אחד הם רוצים כמה תכניות חדשות, למשל תכנית אקטואליה שמלווה יבגני - - - הם רוצים תכנית של יאנה בליסקמן, זה תכניות יעילות וטובות, אבל מצד שני הם מתלוננים למשל על התכנית של בידור שנקראת ברוסית - - - שעתיים הם שומעים בדיחות וכולי. הם מתלוננים על ביטול כמה תכניות שהיו קודם, שולחן עגול שבה השתתפו גם חברי כנסת, שרים, נציגי ארגונים ציבוריים וכל המאזינים היו מקבלים מידע חשוב מאוד. הם מתלוננים על ביטול התכנית "הייד פארק" וכולי. הם לא מבינים למה נציגים של חזית הכבוד לא יכולים לתת את המידע ברדיו רק"ע, מה שהיה קודם. גם אנחנו לא מבינים למה אין לנו זכות להשתתף בשידור של רדיו רק"ע. מה זה?

תודה. חברת מועצת העיר ירושלים מרינה קונצביה.

אני אשמח גם לקבל לזה תשובה, למה האנשים האלה לא יכולים - - -

אני שאלתי את זה מלכתחילה.

רגע.

לא, שידעו שאנחנו מצפים לתשובה.

אני לא רוצה שיענו לכל שאלה בנפרד. עדיף שהם ישמעו את הכל ויענו ביחד. בבקשה רק בקיצור.

בקיצור נמרץ. תודה רבה אדון נגוסה, אני פשוט רוצה להגיד שאחרתי בגלל שהייתי עכשיו בכנס על גזענות שארגון הארגון שלנו, רשות העלייה והקליטה, יחד עם "דרך חדשה" ועם ארגונים חברתיים ורלבנטיים לעניין הזה. אני רוצה להגיד, יש לנו בחברה שלנו לצערנו חולה רעה שקיימת גזענות. אבל עכשיו אני רוצה להגיד, גזענות גם מאוד מוכרת לנו, לכל מי שיצא מהמדינות, גם אני חוויתי אנטישמיות ורק אלה אנשים שבאמת חוו את זה יכולים להבין את המושג "גזענות".

אבל פה לצערי את כל הסיפור של רדיו רק"ע שפה אני עכשיו מורידה את הכובע של חברת מועצת העיר שמחזיקה תיק קליטה ועליה ודרך אגב תיק גימלאים שאני מאוד מכירה את כל הבעיות של שתי האוכלוסיות האלה, אני מורידה את זה כי עבדתי ברדיו רק"ע ואני גם עיתונאית. מה שאני רואה שלעיתונאים של רדיו רק"ע יש אפליה אמיתית וזה ממש בושה וחרפה מה שקורה להם. השידור שלהם, אני רוצה להפנות את השאלה שלי למנהלים, הם משדרים כמה שעות, אני לא יודעת כמה בדיוק, אני יודעת שזה המון שעות, יש שישה תקנים, זו אפליה, ולא רק בושה וחרפה, אפליה לדוברי רוסית במיוחד. וגם מה שאני יודעת על הרדיו שאין תיגרית, ואני רוצה לחזק את המילים של מנכ"ל משרד הקליטה באמת, אני כירושלמית, מאוד מאוד חשוב באמת, 10% של כל העלייה מגיעה לירושלים, יש לנו עליה בעליה, וזה לא רק עליה כמו שציינת צבי זילבר, שזה לעלובים, עלייה של אנשים אינטליגנטים בגיל עד 44, 30,000 מגיעים ו-80% זה - - -

סליחה, מדינת ישראל היא מדינת היהודים וכל אחד שרוצה לעלות, לא משנה באיזה גיל, מותר וצריך להיות - - -

אף אחד לא - - - אני אסביר לך על מה מדובר. עוד דבר אחרון שאני רוצה לשאול כי אני ירושלמית ומאוד חשוב לי, מתי התאגיד יעבור לירושלים ואנחנו נשמע "שלום מירושלים" שהמילים האלה פשוט נעלמו בגלל שזה נמצא במקום לא מתאים. תודה.

תודה. אני יודע שאנשים נרשמו לדבר, אני מבקש סליחה שלא נספיק לתת לכולם. נשמע את הנציגים מהתאגיד לטענות ששמענו, להצעות שעלו. אני מבקש התייחסות. בבקשה.

אני סמנכ"ל חטיבת הרדיו של התאגיד ובכלל זה כאמור, כמו שציינה חברת הכנסת מלינובסקי אני גם מנהל את רדיו רק"ע, כאן רק"ע. אני חייב להגיד שנאמרו פה המון דברים שהם אינם מדויקים בלשון המעטה סביב השולחן. דברים שכביכול נאמרו בדיונים קודמים או לא נאמרו בדיונים קודמים, אני רק אציין את נקודת הסיום של הדיון האחרון שהיה לנו פה, הדיון המשותף שלנו שגם אתן, חברות הכנסת, יזמו אותו בזמנו, והשאלה הייתה באמת איך אנחנו דואגים שיהיה תדר שהוא לחלוטין תדר של רוסית ותדר נוסף של השפות האחרות שהן אינן רוסית. אנחנו יצאנו ביחד בקריאה, ועדת הקליטה קיבלה החלטה ויצאה בקריאה למשרד התקשורת, מכתב שאנחנו ביקשנו, לבקש עוד תדר כדי להעביר את השפות האחרות שהן אינן רוסית לתדר אחר, לאפשר יותר שעות של רוסית, אם לא 24 שעות ביממה רוסית, עד לרגע זה לא קיבלנו מענה ואני פונה לוועדת הקליטה לסייע לנו גם בעניין הזה. כמובן שמשמעות של תדר נוסף ופיצול של השפות שהן אינן רוסית מרוסית, צריך להיות כרוך גם ביותר תקנים.

בואו ניישר קו בכל מה שנאמר פה בעניין התקנים. 30 תקנים זה דבר שלא היה ולא נברא מאז שהוצב מבנה התאגיד, זה מספר שנאמר פה, לא היה דבר כזה. כשאני נכנסתי לתפקיד ברוסית, ואני מזכיר, אנחנו חולקים רשת ביחד, השפות ורוסית. כלומר ביחד 18 שעות של רוסית, והיתר זה, זה התחיל אצלי עם שמונה תקנים ברוסית. אני העברתי עוד בתפקידי לפני שהייתי סמנכ"ל הרדיו ומאז, אני רק מעביר בכל זמן תקנים יותר ויותר לרוסית, ככל שאני יכול

כמה יש לך עכשיו?

כרגע יש בכל התדר הזה - - -

לא - - -

אני אענה לך על השאלה. כ-13 תקנים, פחות מ-13 תקנים בשפה הרוסית בלבד, לא כולל פרילנסרים - - -

אחד.

לא. ארבעה פרילנסרים, מהם שניים מאוד דומיננטיים. אני לא רוצה לתנאי העבודה של אנשים, אבל שניים מאוד דומיננטיים שבאמת תופסים שעות שידור דומיננטיות, אני אבוא אספר לכם אחר כך, מבזקן שהוא פרילנס, מפיקה שהיא פרילנסרית, וזה רק בשפה הרוסית.

13 תקנים ו-4 - - -

נכון. וסטודנט שמסייע. ובנוסף לזה יש לנו בשפות האחרות שישה תקנים. אגב, לא מספר עובדים, אנחנו מדברים על מספר תקנים שיש לנו אנשים בחצאי תקנים, ופחות מתקן. ב-40% תקן, 80% תקן. ויש פרילנסרים ועוד 14 פרילנסרים בשפות, כלומר מספר כח האדם שעובד על תדר אחד הוא משמעותית, אני לא יודע לדבר על ב' כי זה לא תחום אחריותי, משמעותית גדול מכאן תרבות, מכאן מורשת, מ-88, מג', מקול המוסיקה, אלה כל התחנות שאני אחראי עליהן.

אל תסיט. אנחנו מדברים על השפה הרוסית כרגע.

הבנו שאנחנו מדברים על כל השפות.

סליחה, אנחנו לא קישוט פה. אנחנו לא באנו להעביר את הזמן, יש גם את השפות האחרות.

השאלה הייתה השפה הרוסית. כשמספרים לי שיש 50 זה יפה, או כמה פרילנסרים שיש שם. אנחנו התמקדנו בשפה הרוסית.

אדוני היושב ראש, ההתייחסות שלך גם - - - לדברים אחרים. מעבר לשפות יש דברים אחרים. ביקשנו והוזמנו לפה, אני מבקש להתייחס לכל השפות. אנחנו מדברים על שפה, לתגבר ולשפר ואנחנו מדברים על שפה תיגריניה שהיא נמחקה. אז יש כאן פרופורציות, אנחנו דואגים לכולם, לא? יש פה ממלכתיות. להגיד רק לזה היום, זה לא צודק.

אנחנו עושים את הדיון בנושא רק"ע, רק"ע זה כולל את כל השפות. נקודה.

מיד אני אספר לכם על כל השפות שיש.

מיד אלגרה שהיא מנהלת שפות תרחיב גם בנושא של התיגרית. אני כמובן לא אתייחס לגופו של עובד כזה או אחר שעבד או כבר לא עובד או עובדים שעבדו, אני יכול להגיד לכם שאני מאוד מאוד גאה, מאוד גאה, ואני חושב שהנתונים שראינו עכשיו מוכיחים את זה. רק"ע היום פונה למגוון הרחב ביותר של עולים ותיקים, צעירים, בנים ובנות לעליה, ממה שאי פעם התחנה הזאת פנתה.

אבל נשאלו שאלות ספציפיות אז אנחנו רוצים תשובות.

אבל אדוני, אני אענה לך על השאלות, אני יודע שאתה ממהר ללכת.

אני לא ממהר, אבל החשיבות שלו אנחנו יודעים, בשביל זה הוא קיים.

אני רוצה לשאול, בפעם הקודמת אמרתם שתחפשו בן אדם - - -

רגע, אני רוצה להשיב על השפה הרוסית כי עלו אינספור טענות בשפה הרוסית, אני מגיב עליהם ומיד אחר כך נדבר גם על השפה התיגרית.

ליאור, אני רוצה שתתחיל ממשהו מאוד חשוב לנו. האם בתכנית של תחנת רק"ע בשפה הרוסית שהיא תחנה נפרדת, יהיה מנהל? זה משהו שהיה צריך להיות בהתחלה ויש לזה תקן, אל תגיד שאין.

כל מה שצריך להיעשות על פי כללי המינהל התקין, ייעשה.

יהיה מנהל או לא יהיה מנהל? יש מכרז למנהל?

כרגע אני המנהל.

יש בתכנית, אתה הסמנכ"ל, לא יכול להיות שאתה לא יודע.

כפי שאמר פה העובד, העובדה שאני סמנכ"ל לא מונעת ממני להיכנס בכל פרט ופרט במה שקורה ברדיו רק"ע.

את אחד מהתפקידים אתה לא מבצע ב-100%, אי אפשר.

אני מבצע את התפקידים פרפקט.

זה אומר שאתה חוסך כסף. אני רוצה שבכסף שאתה מקבל שכר, תן עוד תקנים של העיתונאים לתחנה, אם זה המצב.

זו בדיוק הסיבה, זה בדיוק מה שעשינו. אני חייב להגיד - - -

אני חייבת ללכת יש לי פגישה מאוד חשובה.

חבל מאוד כי את משמיעה טענות ואת לא - - -

אנחנו שומעים, אל תדאג. אנחנו נעביר.

רבותי, דיון פוליטי על תוכן לא יתקיים, לא יתקיים, אני לא אנהל דיון על תוכן. אני יכול להגיד שאותה תכנית, אנשים מסוימים אוהבים תכנית מסוימת, אנשים אחרים לא אוהבים תכנית אחרת, גם אנחנו מקבלים פניות של מאזינים. אני אישית משוחח עם מאזינים מבוגרים ומאזינים צעירים שמדברים איתנו על התוכן, מעירים הערות. התכנית בבוקר שנשמע עליה עכשיו היא התכנית המובילה בהאזנות באפליקציה של תאגיד השידור הישראלי, היא מגיעה לכמות האזנה של רשת ב'.

אתה - - - את התוכן הזה?

בוודאי.

אתה לא יודע רוסית. אנחנו יודעים שאתה לא יודע רוסית. אני אפנה לממונים עליך, בחייך, אנחנו כבר דיברנו על זה.

אני שומר על כבודך גבירתי חברת הכנסת ותשמרי גם על כבודי. אני חושב שהדיון פה, ניסיון פוליטי להלך אימים על מנהל של תחנת רדיו הוא ניסיון מסוכן מאוד. ניסיון פוליטי להלך אימים על מנהל תחנת רדיו.

ניסיון של מנהל תחנת רדיו לשבת בשתי תפקידים ולהשתמש בכוח לצרכים פוליטיים שלו זה ניסיון פסול. אם תענה לי האם חוץ מהקרן לישראל חדשה היה שם ביקור של אם תרצו, אני אהיה רגועה שאתה מאזן את המצב. אם היו שם גם אם תרצו וגם הקרן החדשה - - -

זה לא נושא הדיון. את רוצה לקיים דיון על פוליטיזציה ברשות השידור, נקיים. אבל זה לא הנושא.

מה שמתנהל פה זה פוליטיזציה, ניסיון לפוליטיזציה של התוכן של כאן רק"ע ואני לא אתן לזה יד. אני אגיד למה אנחנו מקפידים בכל מה שקשור לעובדים שלנו. בניגוד למה שהיה ברשות השידור, העובדה שאנחנו יושבים ומקפידים מאוד על ההתנהלות העיתונאית, על העובדה שלא יהיה מונופול לאף אדם בשידור הציבורי, לאף קול ולאף צד, לאף ארגון לאף עיתונאי אין מונופול על אף שעת שידור אצלנו, ויש גיוון ויש קולות שבחיים לא שמעתם.

אני לא בטוח בזה. אני לא בטוח שזה נכון מה שאתה אומר.

למה פסלת מארגון יחיד לניצולי שואה שמדברים בשפה הרוסית, פסלת לעלות לשידור. למה?

לא פסלתי.

אני רוצה שהוא יענה לשאלה, למה הוא פסל מנציג של חזית הכבוד שזה קול יחיד של ניצולי שואה דוברי רוסית, הם פשוט סירבו להעלות אותם לשידור.

לא פסלתי אף אחד.

אז איך?

יש דבר שאנחנו מקפידים עליו בדיוק כמו שמקפידים עליו ברשת ב', בגלי צה"ל, בכל גוף עיתונאי שמכבד את עצמו, והוא שלאדם לא יהיה מונופול להיכנס מדי יום לשידור.

אבל הוא כבר חצי שנה לא עולה, זה לא כל יום.

אני מוכן לבדוק את זה, כל כניסה של מישהו היא מטעמים ענייניים בלבד, רלבנטיים לשידור, ואם האדם צריך לעלות הוא עולה, וגם אתן גבירותי חברות הכנסת יודעות את זה, שאם בעבר הייתן עולות לעתים מאוד תדירות, בבוקר, בערב - - -

אנחנו לא שואלות על עצמנו. אף אחת פה, שים לב.

ואמרנו שזה בסדר. אנחנו כרגע מדברים לא על ארגון פוליטי. זה לא תנועה פוליטית, זה לא גוף פוליטי.

תשמע, אנחנו מדברים פה על ארגון ציבורי ואני שואלת אותך, עבר חודש, עברו חודשיים, שמונה חודשים עברו וחבר'ה האלה שעומד מאחוריהם כוח מסוים, מדובר פה בגוף לגיטימי שקיים, לא שנה ראשונה שקיים בישראל ואנחנו רוצים לדעת האם הוא מוחרם.

חס ושלום. בואו נשים לזה סוף.

קסניה, היינו אצלו - - - עם רשימת דרישות, כמעט ירדנו על הברכיים. אחרי שהיינו אצלו, סגר לנו שמונה חודשים.

בואו נשמע.

בואו נשמע אותו. בבקשה.

בואו נשים לזה סוף. אין לנו חרם על אף אחד, על אף ארגון ועל אף אדם, אם הם לא עלו תקופה ארוכה אני אעשה בדיקה של הנושא הזה ואנחנו נוודא - - -

שמונה חודשים, לידיעתך. אנחנו נשמח שתבדוק.

בוא תתמקד על התקנים.

גם אם מעבירים עליכם ביקורת, אתה יודע היטב. על פי סטנדרטים עיתונאיים בסיסיים. אי אפשר למנוע מגוף שגם אם הוא - - - אי אפשר למנוע ממנו.

בנושא התקנים עם סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור הציבורי החדש, הייתה החלטה של המקום הזה, של כנסת ישראל, לצמצם משמעותית את כמות התקנים לעומת רשות השידור, להקים גוף חדש, רזה, דינמי שעובד אחרת. העובדים שלנו עובדים אחרת ממה שעבדו ברשות השידור, נכון, הם עובדים יותר קשה. הם נאלצים לחתום על שעון, הם נאלצים לעבוד בדרכים שונות והם לפעמים עושים דברים שבעבר עשו על פני משרה מלאה, היום בחצי משרה. נכון. זו המציאות שנכפתה על כלל עובדי תאגיד השידור הציבורי, זו מציאות שעובדת מעולה.

וכך אתם מפסידים אנשי מקצוע כמו שהפסדתם את צבי זילבר. לא בגלל שהוא יושב פה, אבל אין עוד עיתונאי בשפה הרוסית ברמה כזו ואתם רדיו רק"ע שפועל על כספי הציבור, מפסידים עיתונאי כזה. ולא בגלל שהוא יושב פה.

אני לא אתייחס לגופו של אדם. אני רק אסיים את נושא התקנים בזה שלו באמת הייתה החלטה שהתאגיד יקבל עוד תקנים, הלוואי והיינו יכולים לקבל תקנים לכל התחנות וכמובן גם לרק"ע. יש מקום להרחבה במספר התקנים.

ומה עם השפה הערבית שיש שם 50 תקנים?

אני לא מכיר את המספר הזה. אני רק אגיד שבערבית - - -

יוליה אני מציעה להעלות את הדיון בוועדת הכלכלה שיציגו לנו את כל הנתונים.

שם נשאל את ה- - -

עכשיו אלגרה תענה בנושא של השפה התיגרית.

ברק"ע משודרות תשע שפות חוץ מרוסית. ביניהן אמהרית. אנחנו משדרים אמהרית שעתיים ורבע - - -

תשע בחמש תקנים?

שישה תקנים.

18 פחות 13, חמישה תקנים ו- - -

14 פרילנסרים ו-6 תקנים.

18 - - -

רגע. זיוה.

הנתונים המספריים.

היא עוד לא דיברה.

לא, הסמנכ"ל אמר שיש 18 תקנים ברק"ע ו-13 בשפה הרוסית. אז אני עושה חישוב 18 פחות 13 זה חמישה תקנים על תשע שפות. זה אני רוצה להבין.

בואו נשמע. באמהרית אנחנו יודעים שניים חצי ושניים משרה מלאה.

מי שמחליט איזה שפות ישודרו - - -

אין תיגרית.

זה רשות השידור, מחליטה איזה שפות ישודרו והם החליטו על תשע השפות האלה חוץ מרוסית. לצערנו ביניהן אין תיגרית.

למה?

כי הם הלכו לפי מספר האנשים שדוברים. הייתה ועדה שהחליטה.

הייתה ועדה משותפת שכללה את נציגי משרד הקליטה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביחד וחברי המועצה, ובה בעצם הוחלט אילו שפות ישודרו ואילו שפות לא ישודרו.

סליחה, אני לא חושב שאתם צודקים.

סליחה, זה ממש - - -

רגע, רגע. אני שואל.

אנחנו לא מחליטים. מי שמחליט איזו שפה תשודר, זו המועצה.

איך הגעת לזה? הרי פנסיונר - - -

סליחה, אתה רוצה לשמוע?

מה קרה לך, אתה היית חבר כנסת. תן לי לשאול את השאלות. אני רוצה לשאול. אני רוצה לדעת מתי הייתה הוועדה הזאת, מה שאמרת עכשיו?

הוועדה הייתה בדיוק לפני שעלינו לשידור.

מתי, תנו זמן.

לפני שנה?

לפני שנה.

מתי היה הדיון שלנו פה?

זה היה לקראת הדיון כי אם אתם זוכרים הגענו - - -

הדבר הזה לא - - -

אז אתם כבר לא מחשיבים את מה שבדיונים?

בוודאי שאנחנו מחשיבים.

שמעון אתה לא היית בהתחלה, אני הייתי פה. אני אומר, אנחנו קיימנו דיון ב-21 ביולי 2017. מתי התקבלה החלטה בוועדה?

באותה תקופה.

מה זה אותה תקופה?

אנחנו נבדוק בדיוק את התאריך.

אני רוצה לדעת בדיוק כי בדיון ב-21 ליולי 2017 זה לא נאמר לנו.

אדוני היושב ראש, אני נפגשתי עם הסמנכ"ל לפני כארבעה חודשים ובפגישה כשדרשתי את הנושא של השידור בתיגרית הדבר זה לא נאמר לי, זה לא הגיוני.

בטח, כי הוא עושה מה שהוא רוצה כנראה. הם כנראה שעושים מה שהם רוצים. איך יכול להיות משהו שנהוג 20 ומשהו שנה - - -

ב-29 במרס 2017 התקיימה ועדה בראשות חבר המועצה, זה הובא למועצה והמועצה קיבלה החלטה.

אז למה לא אמרתם לוועדה פה?

מונופול. אמרת אין מונופול, אז פתאום - - -

רגע. תן לי לנהל את העניין. אם הוועדה קיבלה החלטה ב-29 למרס 2017, אנחנו קיימנו את הדיון ב-21 ליוני אחרי כמה חודשים, ופה בדיון לא נאמר לנו על זה, יצאנו עם תקווה שאתם הולכים לקבל את זה. לא אמרתם לנו את זה, זה אומר שאתם הסתרתם מאתנו את ההחלטה.

בשום פנים ואופן, זה לא נכון.

אז בוא תסביר לי.

אדוני היושב ראש, יש מועצה שהיא קובעת את המדיניות. בדיון הקודם ישב פה חבר המועצה והציג את הדברים.

בסדר, אין לי טענות כלפיך שהועדה קיבלה החלטה. זה לא אתה קיבלת, הועדה קיבלה.

אתם עושים צחוק מהעבודה.

רגע. אתם מפריעים לי. אני אומר, אם הוועדה קיבלה החלטה ב-29 ואתם ידעתם על זה, אז ב-21 ליוני אחרי כמה חודשים בדיון כאן בוועדה לא נאמרה מילה בעניין זה.

אני לא יודע - - -

יש פרוטוקול. אתה מבין? זו הנקודה. אני לא בטענה למה החלטת. זה לא אתה החלטת. הוועדה החליטה. אז יש לי כתובת. אבל עצם העברת המידע לוועדה כאן, זה לא תקין.

אנחנו נעביר את זה הלאה.

וגם לפני ארבעה חודשים בפגישה שלנו אדוני, בפגישה שלנו, לא אמרת את זה.

גבירתי, בפגישה שלנו את שיכנעת אותנו שאין צורך בעצם בשפה התיגרית.

סליחה? הפגישה הייתה כדי להעלות את - - -אתה ממש - - - סליחה. הפגישה נקבעה בנושא הזה ואתה אומר לי ש- - - סליחה?

כן. בפגישה איתך, אנחנו שוחחנו בנושא הזה ואני ביקשתי ממך מידע על כמות האנשים דוברי השפה ואת בעצמך אמרת שאין לך, את בעצמך אמרת שהרוב המכריע של דוברי השפה הזאת בישראל הם דוברים גם בשפה האמהרית וכמות האנשים - - -

ולכן החלטת? סליחה.

אבל גם אנחנו - - -

רגע, בואו - - -

לא, יש פה צורך לדייק בדברים. האדון אברבך אמר לי בפגישה שאני היחידה שמדברת על השפה התיגרית, ולכן בשביל זיוה מקונן לא יהיה את זה, ואני אמרתי - - -

אנחנו דיברנו בוועדה בעניין הזה.

נכון. וזה לא - - -

- - - היה. שהיה משדר, יצא לפנסיה. הוא היה פה. אז אנחנו קיבלנו רושם, אני אומר לכם - - -

אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בפעם הקודמת, שלנו היו המון ניסיונות למצוא אנשים שיכולים לשדר בתיגרינית. אני אישית ביקשתי מזיוה שתביא לי רשימה של אנשים שיכולים לשדר. לא קיבלתי את הרשימה - - -

סליחה, העברתי את המידע לאנשים שצריכים, זה לא חשוב. מה שמר אברבך אומר זה משהו אחר ומה שאת אומרת זה משהו אחר. שני אנשים באותו משרד משנים גרסאות. אני רוצה להבין על מה הם מדברים.

זיוה, אני לא יכול להיות שופט. זה לא בית משפט. פה אנחנו אומרים, אנחנו מבררים את העובדות. בדיוק מה שהיא אמרה, סיכמנו את זה שהיא רוצה רשימת מועמדים. אמרנו במובן האופטימיות שיהיה שידור בתיגרית. כי את החלטה של הוועדה לא אמרתם לנו.

זה גם מוכיח, אם אין מי שיכול לשדר - - -

מי אמר לכם שאין?

אני אמרתי, אני ניסיתי הרבה זמן - - -

תגידו, אתם מקצוענים? אני לא מבין את המיון הזה. איך אתם מגיעים למסקנה? מה זה בכלל הדיבור הזה שאין? מי אתם שתקבעו אין? מי אמר לכם? רדיו נוסף בישראל? אתם חושבים שרדיו נוסף בישראל? אתם חושבים שבאתיופיה אין שידורים? לפני מאה שנה, לפני חמישים שנה? איך הגעתם למסקנה הזאת? מה זה הפטרוניות הזאת? תשרתו את הציבור שלשמו אתם עובדים. מה זה הדיון הזה?

סלומון הכיוון ברור לנו, זה לא יפתור את הבעיה עכשיו.

אבל איזה פטרוניות יש פה? אין שדרנים? איך הגעתם לזה?

אתם אומרים שיש ועדה שהחליטה, אנחנו הולכים לוועדה.

נכון.

אוקיי. זה לא פה עכשיו. אנחנו נבדוק מה זו הוועדה הזאת.

האמירה הזאת שאין שדרנים, אתם השדרנים היחידים.

אנחנו לצערי לא יודעים - - -

הפטרוניות הזאת חשבתי שעברה מהעולם.

חבר הכנסת לשעבר שמעון סלומון, אני מבקש, סיימנו את העניין הזה. הכתובת שלנו לטפול היא כתובת אחרת. לכן אין טעם עכשיו לחזור שוב על כך. סיימת גברת?

אם אתם רוצים לשמוע על יתר השפות אני אשמח לתת לכם סקירה.

קודם תתנו גם את השפה הקיימת שנושמת.

תסכמי את זה בקיצור כי יש עוד דוברים.

אז אנחנו משדרים חוץ מאמהרית שעתיים ורבע, משדרים פרסית שעה, אנגלית, צרפתית, ספרדית שעה, גיאורגית ובוכרית חצי שעה ופעם בשבוע שעה אידיש ושעה לדינו. אלה השפות שלנו.

תודה. מיכאל אולשנסקי בבקשה.

אני מוותר. אני בעצם אמרתי שאחרי הפגישה אצל ליאור הוא סגר לשמונה חודשים לאנשי חזית הכבוד. לא מזמינים, למה? כנראה שבאנו עם איזה שהן דרישות או מכתב - - -

אני חושב שסגרנו את הנושא.

מישהו יכול לתת לנו תשובות למה סגרו את חזית הכבוד? אתם יודעים, חזית הכבוד?

לא.

אתם לא יודעים למה.

לא, לא יודעים ואנחנו מעוניינים לקבל - - -

צבי זילבר, אתה יודע, היית שם? אני רוצה להבין למה - - -

טלי עכשיו את - - - שהדברים שעברנו כבר.

אבל זו פגיעה מאוד - - -

בסדר, הוא אמר אבל. אנחנו לא יכולים לחזור.

אני מוכן לעבור פוליגרף. אני קיבלתי - - - מפורשת שחזית הכבוד לא עולים לשידור. אני אפילו רבתי איתו על זה.

מה זה, תסביר לנו מה זה. למה חזית הכבוד לא יכולים להשתתף בשידור?

רגע.

אתם יודעים מה ליאור, אני לפעמים חושבת שאתם מנצלים שהאנשים האלה לא יודעים לצרוח כמו האנשים האלה, סליחה, בלי לפגוע בכם, אבל באמת אין להם קול, אין להם כוח כבר.

סליחה.

לא, כי אני רוצה לקבל תשובה למה פוגעים בהם.

גם כשאנחנו באים וצועקים - - -

רגע, לא סיימנו את הדיון. בואו ניתן לאנשים להביע את דעתם ואחר כך נשמע את התגובות לסיכום. בלומברג בבקשה.

המאזינים שלנו מכירים אותי בשם אווה יבלובסקי והייתי - - - וגם מגישה תכנית אקספרס הצפון.

זה נשמע כמו בשידור.

אגב, אתה צודק, למה? כי פה אני לא שמעתי שאתם דיברתם על אנשים שיושבים מול המיקרופון, אנחנו. האמת, אני מתגעגעת, אני רוצה לבכות, אני רוצה לחזור למקצוע שלי. אני מאוד אהבתי את המקצוע הזה. מאז שאמא שלי סוגרת רדיו, היא בת 85, אני החלטתי לבוא לכאן ולהגן על האוכלוסייה הזאת שיושבת לידי, פולינה, מאיה, מיכאל. זאת קבוצת התמיכה שבאו לכאן מחיפה כדי לתמוך באוכלוסייה המבוגרת. בתכנית אקספרס הצפון שעבדתי ברדיו משנת 2000, כמעט 18 שנים. אבל בתכנית אקספרס הצפון היו כל מיני רובריקות. גם על וטרנים, פנסיונרים, - - - של פעם, היסטוריה, מסורת, הכל. נכון? אולי 11, 12 רובריקות והם היו רגילים בשבת בבוקר משמונה עד תשע לשמוע את התכנית הזאת. כי אנחנו עיתונאים, שדרנים, כמו, אני מרגישה לפעמים כמו עובדת סוציאלית. למה? אנחנו דיברנו כבר על זה, סליחה, אני אדם מאוד אמוציונלי אני מפחדת מעצמי אפילו שאתחיל לדבר ולדבר. אבל ברחל בתך הקטנה אני רוצה להגיד, להגן על האוכלוסייה הזאת ולהגן על התכנית שלי שהיא כמו ילד שלי, אקספרס הצפון. אני מסכימה עם הגברת סבטלובה שאמרה שצריך לעשות דגש על המילה "ציבורי". אז צריך לשאול מה רוצה הציבור. הנה, בתיקיה הזאת חתימות, המון חתימות בעד התכנית אקספרס הצפון. התכנית הזאת זכתה במקום ראשון בכנס עיתונאים באילת כתכנית הכי טובה בשפה הרוסית ואני מאוד גאה בזה. מה צריך לעשות אדם כמוני שאני עבדתי ברדיו יותר מ-17 שנים, משנת 2000, כי כבר עברה שנה שאני לא מחזיקה מיקרופון ולא יושבת מול מיקרופון ולא מדברת עם הקהל שלי שאני חייבת לתרום הרבה דברים ואני מוכנה ואני כן יכולה לעשות את זה. למה אני צריכה להיות בלי המקצוע שלי? למה אני לא יכולה להביא תועלת? למה? אני באתי לאדון ליאור, דיברנו - - -

השאלה ברורה. אני רוצה שיהיה זמן גם שיענו לך ולכן בואי תסכמי, יש גם בשפות אחרות רוצים להגיב.

מסכימה. תודה רבה. אמרתי את שלי. הציבור היא מילת המפתח.

תודה רבה. מר ליעמי לורנס, Keep olim in Israel.

שלום. תודה רבה, תודה יושב הראש ד"ר נגוסה. אני יושב הראש של Keep olim in Israel זו עמותה של 40,000 פלוס עולים מ-100 מדינות ואני עולה חדש מבוגר, ואני רוצה להגיד צר לי, אבל אני אף פעם, עד שקיבלתי אימייל להגיע היום, אף פעם לא שמעתי רדיו רק"ע. אני יושב ראש של 40,000 עולים חדשים, שליש מהם מרוסיה ואוקראינה וכל המדינות, אני אף פעם בחיים באולפנים, אני יודע, אני עובד 12, 13 שעות עם עולים חדשים, אני אף פעם לא שמעתי על רדיו רק"ע. זה אומר משהו, שהתוכן של הרדיו לא בסדר. אם העולים החדשים, אני רוצה רדיו של עולים חדשים. הייתי שדרן בארצות הברית באנגלית. לא בעברית. העברית שלי על הפנים. בחודש הבא אני אהיה פה ארבע שנים. אני רוצה להיות רדיו של עולים, לדבר על הבעיות שלנו, שמישהו יכול להתקשר לעורכי דין, לדבר על הסוכנות שיש להם בעיות.

אתה מדבר על איזו שפה? תחדד. כי ברוסית כל הדברים האלה קיימים. אתה מדבר על אנגלית?

גם בשפות אחרות, זה קיים.

לא, אם זה שעה בשבוע זה - - -

לא בשבוע, ביום.

עדיין.

יש לי מתמחה מארגנטינה, היא מסיימת להיות עורכת דין מארגנטינה וחושבת לעלות לארץ. היא לא מדברת עברית. אני בקושי מדבר עברית. אני רוצה לשמוע רדיו של עולים חדשים.

אז תפתח את הרדיו ותקשיב.

אבל למה אתה לא שומע?

שעה ביום.

יש שעה ביום בספרדית.

יש גם ספרדית. כמה זמן בספרדית יש?

שעה.

אני אף פעם לא שמעתי על הרדיו שלכם. אז יש פה בעיה. אני יודע, הכל דובר - - - במדינה, זו אבדה שלי. זו בעיה שאף פעם מישהו בקבוצה שלנו בפייסבוק, זה 40,000 פלוס עולים חדשים בפייסבוק דיבר על רדיו רק"ע. יש אנשים מדברים וכותב ברוסית בקבוצה שלנו, בספרדית, בצרפתית, אף פעם לא שמעתי על רדיו רק"ע. אז התוכן לא להציג את העולים החדשים, ואני אחד מהם, אני מבוגר, אני יותר מ-50 ואני רוצה - - -

אתה לא נראה. תודה.

שתדע שבמדינת ישראל בן 50 הוא צעיר. זה לא מבוגר.

תודה רבה. בואו נשמע תגובה כי הייתה שאלה ספציפית. בעיקר מחזית הכבוד, אני רוצה שתענו על זה ואם חבריי רוצים לומר מילת סיכום ואז נסכם את הדיון. אני יודע שאנשים נוספים רצו לדבר אבל הזמן שלנו רץ ואני מבקש סליחה. אם רק מי שבוער לו וחייב להגיד, אני מוכן לתת.

כן אני בוער לי.

תקשיב לי, אנחנו יכולים להמשיך להתווכח איתם אבל אין תוצאות. אני אומר שהם כבר אמרו שיש ועדה שישבה ואמרה שלא צריך. ביטלה. אנחנו צריכים להגיע לוועדה הזאת.

הוועדה לא ביטלה.

לא הייתה- - -

תחליטי. הוועדה ביטלה או לא ביטלה.

אם אתם נכנסים בכל משפט, לא נבין. אני רוצה שתבהיר לנו מי הגוף שקבע שאין צורך בתיגרית.

בסוף ימי רשות השידור לא היו שידורים בשפה התיגרית בשל העובדה שפרש אותו עובד. במשך תקופה לא הייתה תיגרית. לכן עם הקמת התאגיד לא הייתה המשכיות, כלומר הייתה המשכיות של אי שידור השפה. ישבה הוועדה של מועצת תאגיד השידור הישראלי בראשות חבר המועצה אבי רט, עם ועדת הקליטה, נציגים של משרד הקליטה, עם נציגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שישבו איתנו בוועדה ועשינו מיפוי של הצרכים של כל השפות, כלומר אילו ציבורים צריכים את השפות ובסוף הדיונים האלה הגישה הוועדה למועצה את השפות שלדעתה המקצועית יש מקום לשדר והתקבלה החלטה לשדר את השפות שאנחנו משדרים היום. ככל שתצא מפה קריאה מוועדת הקליטה לבחון מחדש את הנושא של השפה התיגרית, אנחנו נביא את זה למועצה.

לכן הוועדה גם לא ביטלה. זה ש - - - לא ביטלה, נכון, יש מקום.

תשמע, הסיפור לא תלוי בו, אנחנו נקבל החלטה פה בוועדה ונפנה את ההחלטה שלנו לגורם הקובע בתאגיד ושם המלחמה. הנושא ברור.

גם - - - לעשות את זה.

אתה רוצה לדבר איתו, תשב איתו אחרי הדיון ארבע שעות, חמש שעות, אבל הוא לא ייתן לך פתרון. הוא הסביר לנו את התהליך בדיוק. בזמן ההעברה מרשות השידור לתאגיד, השפה התיגרית לא- - -

השתיקו אותם.

אדוני היושב ראש, אני ממש מצטערת שאני מתפרצת. סליחה - - -

מה שאני קודם שאלתי, למה לא אמרו לנו לפני שנה כשקיימנו את הדיון. אם היו אומרים לנו את מה שעכשיו מסבירים לנו יכול להיות שעד עכשיו היו מסדרים את זה. היינו פונים, נצליח, לא נצליח, לפחות היינו עושים מאמצים. זה כל העניין, הטענה שלי כלפיכם שאתם לא הסברתם לנו לפני שנה כמו שהסברתם לנו עכשיו. עכשיו אנחנו בוועדה פה נקבל החלטה, נכתוב מכתב למי שצריך לפנות, תגידו לנו למי צריך לפנות, אנחנו נפנה, ועדת העלייה והקליטה, נבקש להחזיר את השידור בשפה התיגרית. בבקשה גברת ואז אנחנו צריכים לסכם. זיוה, עכשיו סיכמתי, אין מה לחזור עוד פעם.

בואו ניתן לאנשים שלא דיברו.

שמעתי המון נושאים, הכל חשוב, אבל פה כתוב ש-65% או משהו כזה זה מבוגרים ששומעים את רק"ע. אני מהאנשים האלה למרות שאני מדברת גם קצת עברית. קשה לי קצת, אני מתרגשת. אני אומרת ששידור כל שניה, כל שעה, זה יקר. אז אני שואלת בשביל מה שעתיים בשבת, יום כזה שזה אנשים בודדים, רוב האנשים המבוגרים האלה הם בודדים, הם רוצים שתהיה תשומת לב לבעיות שלהם שמישהו יעשה מצב רוח טוב, אז מה אנחנו שומעים? שעתיים "תעשו ברכה לאישה שלי ליום הולדת" היא יושבת על ידי. זה תיאטרון אבסורד. שעתיים.

תכנית הברכות ביום שבת שאנחנו כל כך, היא בהתחלה לא שודרה בתאגיד, דרישת הציבור הייתה להחזיר את התכנית של הברכות. מתקשרים אנשים מבוגרים בני שמונים, תשעים.

אבל כמה כאלה?

אבל גברת, עליהם את מדברת.

כמה כאלה? חוץ מזה - - -

תודה רבה לך.

תן לי לדבר. זה אותם אנשים, אני שומעת, מקרית אתא, אותם שמות כל שבת. בשביל מי זה? זה דבר ראשון. על הבעיות שלנו אף אחד לא מדבר. יש פה את חברת הכנסת פלוסקוב, יש את חבר הכנסת רזבוזוב, הם יודעים איזה בעיות יש בחיפה עם ניצולי השואה. יש יותר מ-3,000 אנשים שלא מוכרים, אלה בעיות אחרות, לא לדיון הזה. אין לאן לפנות. פנינו לרק"ע, פנינו לערוץ 9, פנינו ליאנה פריסקין, שום תגובה. אז בשביל מי אתם משדרים, אני שואלת. בשביל מה? לאלה שמדברים עברית? צעירים בבוקר, למשל יש תכנית "גבארים פרוסקי" לילדים שטוב, עברית יותר קלה, רוסית הם שומעים בבית, בשביל מה שעה אחת? מה הכוונה?

אנחנו לא נעשה פה עכשיו לוח שידורים.

תודה רבה.

בשביל מה זה? אני מסכימה עם אדון זילבר.

גברת, הזמן שלנו קצר.

אדון זילבר אמר דברים מאוד נכונים.

בסדר, לא צריך לחזור, הוא אמר, שמענו את זה.

אבל כנראה אין שום תגובה. רציתי להזכיר את האקספרס צפוני.

תודה.

· - -

זיוה מה נשאר, את אמרת הכל.

לא, המדען הראשי שדיבר על הנושא של המחקר ובדיקה, אם היה בודק גם בשפות אחרות - - -

הוא אמר.

לא, הוא דיבר על מחקר בשפה הרוסית בלבד. אני חושבת שזה חשוב שיהיה גם מחקר בנושא של האזנה של שפות אחרות ואם אדוני מדבר על העדיפות וכולי, אני לא יודעת איך המועצה הזאת החליטה שלדינו היא שפה מואזנת יותר, לא צריכה - - -

לא, סליחה, לדינו ויידיש הן שפות יהודיות.

בסדר, מה זה קשור? אוקיי, שידור ציבורי. סליחה, אבל אנחנו מדברים על קבוצת מאזינים. זה הכל.

זיוה תודה.

שאומרים ש- - - לפי הצרכים. אני רוצה לדעת מה זה הצרכים, זה הכל. תודה רבה.

תודה. חברי הכנסת יש לכם מילות סיכום?

אני רוצה לקבל תשובה.

אין לנו זמן.

אני אשאל.

חברת הכנסת קסניה סבטלובה בבקשה.

אני רוצה לומר עוד פעם, זה לא משפט שדה פה. סיימנו שנה, עברנו שנה שגם הייתה לא פשוטה לא לעובדים ולא למאזינים בוודאי ושוב פעם, אנחנו שומעים שלל תגובות וגם מחמאות מאוד גדולות שמקבלים וגם ביקורת שנשמעת ויש לכאן ויש לכאן ולא הייתי מציעה לאף אחד מחברי הכנסת להתחיל להיכנס לשיקולים של תכנים ועריכה, זה לא עניין לפוליטיקאים. זה פשוט לא.

מצד שני אני אגיד, אני קוראת תמיד לכם, לכל הגופים הציבוריים האחרים שמשדרים, כמו שאני מביאה ביקורת מאוד חזקה כמו גל"צ וכמו רשת ב' שמזניחים לגמרי נושא עליה, נושא של עולים בין אם זה מרוסיה, בין אם זה מאתיופיה, אלא אם כן זה בהקשרים מאוד צרים וספציפיים, כך אני רוצה להפנות את תשומת לבכם. אנחנו מקבלים מכתבים ובלי בקשות ספציפיות של "תכניסו תכנית כזאת או תכניסו תכנית אחרת" זה אתם מחליטים, אבל זה שצריך להפנות יותר עניין לשאלות של הפריפריה, לחדשות מקומיות, זה דבר מהותי. אתם יכולים לתפוס את זה כביקורת או כהצעה ממשית שמגיעה מתוך השטח, גם מצעירים וגם ממבוגרים כי באמת התברכנו בעליה גדולה והיא פזורה על שטח כל מדינת ישראל. אז קחו את זה לתשומת לבכם ולדעתי לציבור הזה מגיע לו שידברו על בעיותיו, לא משנה היכן הוא נמצא.

דבר שני, אמרתי בתחילת דבריי ושמעתי ממך ואני מעודדת מאוד ממה שאמרת, שאין מקום לא לחרמות ולא להחרגות ולא לשום דבר כזה, מבחינת הנציגים של הציבור. יש ארגונים ציבוריים, אף אחד פה לא דיבר על עצמו או עצמה, אנחנו בכלל לא במקום הזה, אבל אם יש פה ארגונים שלא נותנים להם פתחון פה, אנחנו הפה שלהם פה בוועדה הזאת. אני מקווה שזה גם הובן.

העניין השלישי, אני חושבת שכדאי, ולא צודק מי שיגיד עכשיו "בואו נתרכז רק במבוגרים" ולא צודק מי שיגיד עכשיו "נתרכז רק בצעירים" כי זה תמהיל. יש לנו גם עליות שמגיעות ויש אנשים צעירים מאוד שעדיין לא יודעים עברית. לא מגיע להם שידורים ברמה, לא מגיע להם מוזיקה, לא מגיע להם בידור? מגיע להם כל הדברים האלה, גם לקשישים מגיע. זה הכל עניין של תמהיל. אני מאחלת לכם הצלחה רבה, אני מקווה שבתום השנה הזאת אתם מסיקים מסקנות והציבור מסיק מסקנות, ותתקדמו הלאה. הכל דינמי והכל בתהליך של התפתחות.

בעניין התקנים, אם צריך אנחנו נפנה שוב פעם וגם נעלה את העניין הזה גם בוועדת הכלכלה וכמובן יש החלטות שלא מומשו, החלטות ספציפיות לגבי תקנים שלא הגיעו וכולי. אני רחוקה מלהשוות את המצב של רדיו רק"ע לשידורים בערבית ששם זה גם טלוויזיה וגם רדיו, בואו לא נשכח, אנחנו מדברים פה על דברים אחרים לגמרי. אבל אנחנו בהחלט רוצים לקבל תשובות. זה שאתם אומרים שאנשים עובדים יותר קשה, כל הכבוד להם, עובדים חרוצים, הכל יופי, אבל אנחנו גם יודעים שאנשים קורסים. אנחנו גם יודעים את זה. ועוד פעם, אם אתם מרגישים שהממשלה לא מבצעת את ההחלטות שהיא עצמה נתנה או לא קשובה להחלטות הוועדה שהתכנסה פה ונתנה המלצותיה לגבי תקנים ועובדים וכולי, גם לגבי השפות האחרות, יש פה עניינים של השפה התיגרינית שעכשיו נודע לי למשל שאין שידורים כאלה, אני חושבת שזה עניין שכן ראוי לדון בו ולבדוק איך התקבלו החלטות, מדוע התקבלו ההחלטות. זה לא עניין לכאן, אבל זה בהחלט משהו שנמשיך לעבוד עליו בוועדה הזאת.

תודה. חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

אני רוצה להתחיל מזה שאני לא חושבת שאנחנו צריכים לוותר על עצם העובדה שלתחנת רק"ע יהיה מנהל משלה. זה דבר אחד. אנחנו נבדוק כמובן מה כתוב בהסכם. סיכמתי ושמעתי שגם קסניה הצטרפה, אדוני היושב ראש, אני גם מזמינה אותך, אני חושבת שאנחנו צריכים ליזום דיון בוועדת הכלכלה כדי לקבל נתונים כספיים מה קורה, מה מתוכנן, מה צריך להיות ולמה זה לא קורה.

לצערי הרב, ופה אני אומרת לצערי הרב ואני אמרת את זה לאנשים האלה, אנחנו לא יכולים להתערב בתוכן. יש דברים שאנחנו יכולים לבקש מרדיו רק"ע שיהיה ויש דברים שאנחנו לא יכולים, אנחנו לא יכולים "תעשו תכנית כזאת ותכנית כזאת לא" זה לא בסמכות חברי הכנסת.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד פה להנהלה של רדיו רק"ע, אני רוצה שתבינו, אתם עובדים בשביל האנשים. האנשים האלה מצפים מכם לדברים מסוימים, אתם הפכתם להיות חלק מחייהם ואני יודעת ואני שומעת מאנשים ולא בגלל שחזית הכבוד נמצאים פה, הם נמצאים בכל הדיונים ולא רק פה. אני חושבת שהגוף הזה שמייצג 80,000 ניצולי שואה דוברי רוסית והגוף הזה הוא יחיד שנותן מענה בשפה הרוסית, אתם חייבים לתת לו את האפשרות להתבטא. מה זה להתבטא? הם אלה שמספרים לאנשים על הזכויות שלהם, שאנחנו כל הזמן מחפשים פה איך למצות את הזכויות של האזרחים הוותיקים. זה היה הקו הכי טוב שיכול להיות ואתם לקחתם את זה לא מחזית הכבוד, אתם לקחתם את זה מ-200,000 הקשישים שמחכים לכל בשורה שלהם. אז בבקשה ליאור, אני מבקשת ממך לשקול את זה, לבדוק למה זה קרה, מה גרם לכך ולהחזיר את הקול של חזית הכבוד לשידור. זה לא אני צריכה ולא האנשים שיושבים פה צריכים, צריכים את זה האנשים שמחכים לקול שלהם.

תודה רבה. אני מסכם את הדיון. תודה למציעות, תודה לכל האנשים שבאתם להשתתף, לחבריי חברי הכנסת, גם לנציגי התאגיד ולנציגי הארגונים. אני מודה לכם שהגעתם.

ועדת העלייה והקליטה קוראת לתאגיד השידור: 1. להגדיל את התקנים - - -

אדוני זו לא קריאה לתאגיד השידור. לתאגיד השידור יש מספר תקנים מצומצם. הקריאה הזאת צריכה לחזור על הקריאה שכבר יצאה מוועדת הקליטה בדיון הקודם שלנו והיא קריאה למשרד התקשורת ולמשרד האוצר. לא לתאגיד.

אני מחפש כתובת. בסדר גמור. הוועדה קוראת למשרד התקשורת ולמשרד האוצר להגדיל תקנים ברדיו רק"ע. 2. אנחנו דורשים שהתוכן יהיה איכותי. אנחנו לא מתערבים בתכניות, אבל אנחנו דורשים שהתוכן יהיה איכותי מקצועי וחינוכי.

וברמה גבוהה.

כן. זה מה שאנחנו דורשים. הדבר השלישי, אנחנו דורשים להחזיר את השידור בשפה התיגרית. אנחנו פונים גם לתאגיד, משרדי התקשורת והאוצר לא מעורבים בזה. אנחנו נפנה ליו"ר התאגיד בכתב.

גם למנכ"ל משרד הקליטה לפי דעתי.

העתק נעביר לשרת הקליטה ולמנכ"ל. הדבר הרביעי, אנחנו דורשים לחזק בכלל את שידורי רק"ע בכל השפות. תודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:52.