פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



17
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 764
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ז' בסיון התשע"ח (21 במאי 2018), שעה 12:00

תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
אילן גילאון
עבד אל חכים חאג' יחיא
מרדכי יוגב
דן סידה

ליאור שחר - מנהל אגף בכיר לתכנון מדיניות, משרד הפנים

אלעד לב - מנהל אגף תכנון ובנייה, משרד הפנים

מירב צדוק - סגנית מנהל אגף בינוי ותקצוב, משרד החינוך

אילן שי - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

נאוה אושר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר

רוסלן עותמאן - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הדס אגמון - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

אמיתי שוחט - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים

מיכל שיק הר-טוב - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת נגישות ישראל

עליזה רוזנס - עו"ד, ממונה על פניות ציבור במחלקה המשפטית, עמותת נגישות ישראל

רות דיין מדר - מנהלת מח' חברה, מרכז השלטון המקומי

אמיר פישמן - ממונה נגישות, המועצה המקומית גדרה, מרכז השלטון המקומי

נתי ביאליסטוק כהן - מנהל כללי, המרכז לעיוור בישראל

איתן עמרם - עו"ד, יו"ר הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות, לשכת עורכי הדין

דן מיכאל קדרון - עוזרו של משה בר, תנו יד לחירש ונכים למען נכים

ששון עוזר - עמותת איל"ה

אייל לב ארי

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת


תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ח-2018

צהרים טובים, ברשותכם נתחיל. היום 21 במאי 2018, ז' בסיוון התשע"ח, השעה 12:05. הנושא על סדר היום הוא תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ח-2018. זה כולל את נושא השיפוץ. נכון? אין כמו אילן גילאון כדי לפתוח.

בואו נאמר שוב: הגענו לפשרה מסוימת עם החיים ועם המציאות, בעזרתו האדיבה של משרד הפנים ושר הפנים בכבודו ובעצמו שהיה מעורב בתהליך הזה, שהם יקבלו את העיקרון שלנו לגבי מה הוא מבנה חדש. היוצא דופן היחיד שאנחנו מדברים עליו הוא שבמקום שתהיה מעלית, כפי שראוי היה שתהיה – לא יעלה על הדעת שאתה בונה מרכז מסחרי ודואג לכל ההנגשה ואילו בית ספר, שהוא קל וחומר, שם אתה צריך לחנך – בעיניי צריכה להיות שעת חינוך לנגישות בכל שבוע, זה מקצוע שצריך ללמוד אותו בבית הספר – לא יהיה מונגש.

ובכל זאת, בתוך עמנו אנחנו יושבים. עלינו לזכור שההנגשה הפרטנית במשך שנים שררה במשרד החינוך כי זו הייתה פשרה, מה אנחנו עושים עם המבנים הישנים, מה אנחנו עושים עם המבנים החדשים. יום אחד הוועדה, שאתה מינית, באה אל משרד החינוך ואמרה: חברים, נגמר הסיפור הזה. מה זה הנגשה פרטנית? מה זאת אומרת? אם ילד עם צרכים מגיע ללמוד בבית הספר, אתה מנגיש לו? לא. אתה תנגיש שמא יבואו. בדיוק כמו אצלנו במקורות – לא תנגיש כאשר מישהו יבוא אלא תנגיש שמא יבוא. זה הרעיון.

הפשרה שעשינו כאן, שהיא פשרה כבדת משקל, בעלות הגבוהה ביותר, היא פשרת הפיר. בכל מבנה חדש – והגדרנו מה זה מבנה חדש: מבנה חדש הוא קודם כול מבנה חדש או תוספת של לפחות 50% על מבנה קיים לכל החצרים, לכל מה שיש. זאת בהחלט התקדמות דרמטית מבחינתנו. הייתי אומר אפילו שכמעט עברנו משלב ההנגשה הפרטנית לשלב ההנגשה הכוללת, אם מביאים בחשבון שרוב הפונקציות גם יכולות להימצא בקומת הקרקע ואפילו לא בכל מקום צריך את המעלית הזאת. המחשבה שלנו בהחלט הייתה מה קורה, לא לילד שמגיע אל תוך מערכת החינוך, אלא לאבא שלו או לקרוב משפחה שלו שנזקק לכיסא גלגלים והוא צריך לפגוש את המחנכת של כיתה ו'1 בקומה שלישית. ולכן אני חושב שהתקדמנו בעניין הזה.

כל המלאכה שלנו בוועדת המשנה לנגישות היא מלאכה שאנחנו "טוחנים" אותה הרבה מאוד זמן. יש שולחן עגול ואנחנו שומעים את כל הטענות, ובסופו של דבר אנחנו מקבלים החלטות, בדרך כלל בפשרה, כדי לא להפוך את הגזרה לגזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה. אחת הדוגמאות היא הישיבות עם ראשי העיריות, ואתה דיברת אתי על העניין הזה. אנחנו מנסים להתקדם בהסכמות. חשוב לנו, מעבר לכך שהחוק יקבע את הדברים – כי אם ניאלץ להסתדר רק עם החוק לא נצליח, באכיפה לבד לא נצליח – אלא שנצליח לייצר מערכת של הפנמת ערכים, שנגישות היא תפיסת עולם. נדמה לי שאלו הן התקנות כרגע.

אני מתכוון להצביע בעד במליאה.

יופי, אני שמח. אילן גילאון הוא המצפון שלנו בנושא הזה, חד משמעית.

אל תבנה על זה...

כל אחד קובע לעצמו מה הוא המצפון שלו, או מי הוא המצפון, ולי ברור שקבעתי.

מישהו רוצה להתייחס? בבקשה.

אני יועצת משפטית בעמותת "נגישות ישראל". אני גם מברכת על הפשרה. באמת ערכנו הרבה דיונים ומבחינתנו ההישג הכי גדול הוא שכאשר משפצים בניין קיים – בואו נודה על האמת: רוב מוסדות החינוך הם מוסדות קיימים, הם מבנים קיימים – כאשר מוסיפים תוספת, שהתוספת תהיה לפי סטנדרטים גבוהים של נגישות. מבחינתנו זו פשרה טובה מאוד.

אשמח רק לשאול שאלה. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, בנוסח הקודם דובר על כך שתהיה מעלית בבניין מרכזי ופיר במבנים אחרים. הלא כך?

ההסמכה היא לגבי פיר.

פיר יהיה בכל המבנים החדשים שצריכים לכלול פיר.

התקנת פיר למעלית בבניין מרכזי.

רציתי להשיב לה. בנוסח שהוגש לוועדה על ידי שר הפנים מדובר על התקנת פיר בבניין המרכזי. ועדת המשנה ביקשה שזה יהיה מעליות. הפשרה שהושגה, כאמור, דיברה על פיר בכל המבנים, והמעליות בהתאמה פרטנית.

מה שנקרא: הכנה למעלית.

לפעמים מעלית שלא בשימוש יכולה להיות סכנה. דבר שני, גם תחזוקתה יקרה ומיותרת. ההבטחה של משרד החינוך ושל משרד האוצר, שהתקנת המעלית תהיה מהירה ככל האפשר. אני חושב שהפתרון שהוצע באמת יש בו הרבה היגיון.

קודם כול, אני מברך על הפשרה, אבל אני לא יודע איך אפשר להנגיש את זה כי תלמידים שנרשמים לבית הספר, במיוחד אנחנו מדברים יותר ויותר על בתי ספר, הרי כבר בחודש יוני יודעים שהם ילמדו במוסד החינוך. לכן צריך לחשוב איך לוודא שתוך חודשיים – הוא אומר שתוך פחות מחודשיים, אפילו תוך פחות מחודש ניתן להתקין מעלית. איך לדאוג שהמעלית תהיה מותקנת ומוכנה כבר ב-1 בספטמבר כך שמי שיש לו צרכים מיוחדים לא יצטרך להמתין בבית תקופה מסוימת בתחילת שנת הלימודים עד שינגישו את בית הספר? או שמשום מה כל הכיתה שלו תצטרך להיות לא באותה שכבה.

ההודעה על ילד שמגיע למוסד חינוך הרבה יותר מוקדמת מחודשיים.

הזמן הכי מצומצם הוא חודשיים, ובתוך חודשיים או פחות מחודשיים אפשר להוציא מכרז ולהתקין ולהיות בטוח שב-1 בספטמבר יש כבר מעלית.

אני מבקש לקבל תשובה ממשרד החינוך.

אני מן הלשכה המשפטית במשרד החינוך. במסגרת תקנות נגישות פרטנית נקבעו מועדים לצורך ביצוע עבודות הנגשה, כאשר יש חלוקה בין עבודות שדורשות היתר בנייה לאלה שלא דורשות היתר בנייה. התקופה הממושכת יותר היא לעבודות שדורשות היתר בנייה. להבנתי מרגע שקיים פיר, התקנת המעלית לא דורשת היתר בנייה ולכן זה פרק זמן המצומצם יותר שנקבע בתקנות. לפי מה שאומרים לי כאן, פרק הזמן שלוקח להתקין מעלית כאשר יש פיר הוא בערך 3 חודשים.

זה לא מדויק. אני מהנדס ועשיתי מבנים, עשיתי מבנים עם מעליות. אחרי שיש לך פיר, ברגע שקבעת מי יתקין את המעלית, זה פרק זמן של ימים. אתה צריך את המהלך של המכרז, מקסימום חודש ימים, יש לך זוכה. אתה יכול להתנות במכרז שהביצוע אחרי הזכייה יהיה בתקופה קצובה של שבועיים למשל. אז תוך חודש וחצי מקסימום תוכל להיות מוקמת מעלית. לכן כשדיברת על חודשיים – אני יודע שהתלמידים נרשמים גם בפברואר ועד אפריל, הם לא נרשמים ביוני.

הוא אומר דברים מדויקים. מישהו אחר הציג בדיוק את הנתונים האלה.

פרק הזמן נקבע בשים לב לכך שקיימת חובת מכרז על הרשויות המקומיות.

דיברתי על החודשיים כדי להסביר שזה פרק הזמן הכי קצר, שמישהו היה בריא ופתאום חס וחלילה נפל ויש לו בעיה. אבל תלמידים נרשמים לבית הספר מוקדם יותר: בפברואר, מרס, אפריל.

יש לי הצעה שמתייחסת לזה. אבל נתי ביאליסטוק כהן, אתה רצית להתייחס.

אני לא מהנדס אבל כאשר יש פיר, בניית המעלית לא תיקח יותר משבועיים–שלושה.

במדינת ישראל בכל שנה "בהפתעה" פורצת שנת הלימוד ב-1 בספטמבר ואף אחד לא נערך לזה. אבל הרשויות המקומיות יכולות גם להוציא מכרזי מסגרת למטרה הזאת, שיהיו ערוכים בכל שנה, בכל שנתיים, אני לא יודע בכל כמה זמן.

יש עוד אפשרות. יש את החברה למשק וכלכלה, שיש לה מכרזים, יש לה זכיינים. כך אפשר לקצר את תקופת כל המכרזים בכל הנושאים. אפשר לפעול דרך החברה למשק וכלכלה. גם זה אפשרי.

דבר שני, כשמדברים על מעלית, לא מדובר על מעלית של 50 קומות. בתי הספר הם בסך הכול של שלוש, או מקסימום ארבע קומות. לא ראיתי בתי ספר של יותר מארבע קומות.

אני ממונה נגישות בגדרה, קריית עקרון ובני עיש. לגבי המעלית – זה ממש-ממש לא נכון. גמרתי עכשיו לאחר שלוש שנים להתקין כמה מעליות. כל החברות לא מייצרות את המעליות בארץ. הן מתחייבות במכרזים, גם דרך החברה למשק וכלכלה וגם במכרזים חיצוניים, בין 6 ל-8 חודשים מרגע שהפיר בנוי ובא מבקר שלהם ובודק את זה. אז זה לא נכון. זה לא קורה תוך חודשיים, תוך שלושה חודשים או תוך שבועיים. הלוואי, תנו לי. יש לי מוסדות חינוך ואנחנו מנגישים בלי סוף. תנו לי ספק שיבנה מעלית תוך חודש–חודשיים. אני מדבר על כל החברות: "אלקטרה", "ישראליפט" וכולן.

כולם פונים לקוריאה הדרומית?

כולן מזמינות את המעליות מחוץ לארץ.

בואו נחשוב באופן הגיוני. אני לא מהנדס.

לא מייצרים את זה פה בארץ. מייבאים את זה ובחוץ לארץ הם לא מוכנים להתחייב לפחות מחצי שנה.

החברה למשק וכלכלה, כותבים לי שמתחייבת ל-10 חודשים. אף אחד לא מוכן להתחייב לזמן קצר יותר.

יש לי בקשה: נכנסתם פה לסוגיה הטכנית וזה עניין של היערכות של משרד החינוך ביחד עם החברה למשק וכלכלה, למצוא את הנוסחה. גם לי יש ניסיון בבנייה, לא כמהנדס. אני אומר לכם: עשינו בשלושה חודשים בצורה לא מטורפת. ראשית, כי רוב המעליות הן על פי סטנדרט. שנית, אפשר לבקש מן החברה למשק וכלכלה להיערך לאספקה תוך שלושה חודשים. לכן אני מציע שמשרד החינוך, ביחד עם החברה למשק וכלכלה, ימצאו נוסחה שמאפשרת לספק מעליות תוך שלושה חודשים לכל היותר ותתקינו מעלית בפיר, שגם הוא צריך להיות סטנדרטי. זה לא השתוללות של אדריכל שרוצה שיהיו שם מנהרות. אלה דברים סטנדרטיים ואפשר להיערך. אני ממליץ שזה הכיוון שנלך אליו. משרד החינוך והחברה למשק וכלכלה יקבעו סטנדרט שיתאים לכולם, וגם הבנייה תהיה בהתאם, כולל החלק של בניין שבו צריך להתאים את הפיר החדש.

אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אני מבקשת להגיד שהמענה לנושא הזה ניתן בתקנות הנגישות הפרטנית. כאן אנחנו רק מכינים את התשתית של הפיר. החובה להתקין את המעלית ולוחות הזמנים קבועים בתקנות הפרטניות.

בסדר, אבל התעוררה כאן בעיה, שכפי שהיושב-ראש אמר, היא פתירה לחלוטין. אין בזה שום היגיון. החברה למשק וכלכלה יכולה להחזיק במחסן מלאי של שלוש מעליות, שכולן תקניות, שמותאמות פחות או יותר לאותם מבנים.

לא במחסן. היא צריכה להשאיר אותן אצל הספק ולהגיד לו שיהיה מוכן.

אבל זה לא עובד כך. החברה למשק וכלכלה לא יכולה לעבוד כך.

חייבים לשנות את שיטת העבודה.

עליכם לדעת, החברה למשק וכלכלה עובדת עם מכרזים.

אני מוכן להתערב שזה יעבוד.

לכן אנחנו מבקשים מן החברה למשק וכלכלה וממשרד החינוך להיפגש ביחד ולמצוא את הנוסחה הנדרשת כדי שתוך שלושה חודשים מקסימום תותקן מעלית בפיר קיים בסטנדרט.

יש פה מישהו מן החברה למשק וכלכלה?

אני משוחחת אתו.

אני לא מבין את ההיגיון. לפעמים אני שואל שאלת תם. אני לא מהנדס, אני לא מבין כלום במעליות. אני שואל את עצמי למה. בעידן הזה, כשהכול קורה כל כך מהר, מדוע התקנת מעלית, כאשר הפיר בנוי, צריכה לקחת כל כך הרבה זמן?

אילן גילאון, ברשותך, בואו נתקדם. עוד הערה שלא קשורה לאספקת המעלית?

אדאג שישוחחו אתך ויסבירו לך, חבר הכנסת גילאון.

אני מבטיח לך שהוא ישכנע אותך.

אנחנו עוברים לקריאה של התקנות.

תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ח-2018

"בתוקף סמכותי לפי סעיפים 158ו1(ז) ו-(ט) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

פרשנות

תקנה 1 – הגדרות

(א) בתקנות אלה –

"אולם" – בניין או חלק מבניין המשמש להתכנסות במוסד חינוך ואינו מרחב מנהלה או מרחב לימוד;

"בניין מרכזי" – בניין במוסד חינוך שנקבע כבניין המרכזי לפי תקנה 4א;

"חוק השוויון" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998;

"כיתת לימוד ייעודית" – ספריה, מעבדה, חדר מחשב, חדר אומנויות חדר טכנולוגיה וכיוצא באלה;

"מוסד חינוך" – כהגדרתו בסעיף 19לב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

"מוסד חינוך חדש" – כמשמעותו בסעיף 158ו1(ז) לחוק;

"מוסד חינוך קיים" – כמשמעותו בסעיף 19לג1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובתקנות מוסד חינוך קיים;

"מרחב לימוד" – מרחב במוסד חינוך המיועד ללימוד;

"מרחב מינהלה" – מרחב המיועד לשימוש שאינו לימוד, לרבות חדרי הנהלה ומזכירות, חדרי טיפולים, חדרי מורים ויועצים, חדר אחות;

"סימן אזהרה", "ניגוד חזותי" – כהגדרתם בת"י 1918 חלק 6 נגישות הסביבה הבנויה: אמצעי אזהרה והכוונה לאנשים עם מוגבלות ראייה;

"תקנות בקשה להיתר" – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר), תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;

"תקנות מוסד חינוך קיים" – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע"א-2011.

(ב) כל מונח אחר בתקנות אלה יתפרש לפי החוק ולפי חלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

כללי

תקנה 2 – חובת ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש

(א) במוסד חינוך חדש יבוצעו התאמות נגישות כמפורט בתקנות אלה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) בתוספת לבניין קיים במוסד חינוך קיים כגון תוספת של קומה או תוספת של אגף לאותו בניין, ששטחה אינו עולה על מחצית מהשטח הבנוי של הבניין הקיים האמור, וכן במוסד חינוך חדש שנעשה בהתאם להיתר שימוש חורג, אשר ההיתר לבנייתם או לשימוש בהם, ניתן לאחר תחילתן של תקנות אלה, יבוצעו התאמות נגישות לפי תקנות מוסד חינוך קיים, ובהתאם להוראות סעיפים 19לג3 ו-19לד לחוק השוויון.

תקנה 3 – בניין המשמש למטרות שונות מהאמור בפרק זה
בבניין או חלק מבניין במוסד חינוך חדש המשמש למטרות שונות מן המפורט בפרק זה, יחולו ההתאמות שבפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, בשינויים המחויבים, לפי מטרות השימוש הדומות להם ביותר מבין המטרות והשימושים המפורטים בו, לדעת מהנדס הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

תקנה 4 – התאמות נוספות במוסד חינוך חדש לילדים עם מוגבלות

במוסד חינוך חדש שהוא מוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, יידרשו התאמות נגישות נוספות על הקבוע בתקנות אלה או פטור לפי צרכי התלמידים "- -

אנחנו מוחקים, בהסכמה עם משרד הפנים, את המילים "מסימני אזהרה מובלטים מפני השטח", ותיכף אסביר מדוע.

- -"שאותו מוסד לחינוך מיוחד נועד לשרת; התאמות כאמור יוכנו בידי מהנדס הוועדה המקומית הנוגעת לעניין, בהתייעצות עם מורשה נגישות מבנים ומורשה נגישות שירות ויימסרו למוסד הנוגע בדבר; מורשה נגישות מבנים ומורשה נגישות שירות רשאים, בין היתר, להתייעץ בנוגע להתאמות כאמור עם מרכזי התמיכה היישוביים והאזוריים (מתי"א)."

אסביר. אנחנו מורידים את היכולת לפטור רק לכאורה מסימני אזהרה מובלטים מפני השטח. לתת פטור לפי הצרכים שנמצאים באותו מוסד. עניין הפטור מסימני האזהרה נוצר בדיונים הקודמים על התקנות. לנו נראה שהוא יוצר אולי גם הסדר שלילי שמאפשר רק פטור מסימני אזהרה ולא כל פטור אחר לפי צרכי התלמידים שנמצאים במוסד. הנוסח הזה נראה לנו בעייתי. אם צריך לתת פטור לפי צרכי התלמידים שנמצאים במוסד, זה צריך להיות פטור לפי הצרכים ולא, לצורך העניין, פטור רק ביחס לסימני אזהרה.

אם יש פטור, הוא צריך להיות לא רק לפי צרכי הילדים אלא לפי צרכי התלמידים או הוריהם.

כאן זה לפי צרכי התלמידים שאותו מוסד חינוך מיועד לשרת. התקנות האלה לא באות למעט מתקנות ההנגשה הפרטנית, אם זה החשש שלך.

תקנה 4א – קביעת בניין מרכזי

"בניין מרכזי במוסד חינוך ייקבע על ידי עורך הבקשה להיתר ומנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית כמשמעותו בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי"ט-1959 או מי מטעמו, לפי הפרמטרים העיקריים שמופיעים בתקנות מוסד חינוך קיים; הבניין המרכזי יצוין בבקשה.

דרך נגישה

תקנה 5 – דרך נגישה עיקרית במגרש במוסד חינוך חדש

(א) דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור או בסמוך לה ככל הניתן –

(1) תוביל אל כניסות נגישות של מוסד חינוך חדש מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ומאזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת"י 1918 חלק 2, אם אלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש, כפי שמתואר במפת תיאור העבודה כנדרש בתקנה 5(ב) לתקנות בקשה להיתר;

(2) תוביל משער מוסד חינוך חדש אל כניסה נגישה של הבניינים למעט לבניין או חלק מבניין המשמש למטרות אחזקה ואחסנה בלבד;

(3) תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה.

(ב) מתוכנן מעבר פיזי בין בניינים שונים במוסד חינוך חדש שבמסגרתו מתאפשרת גישה בין הבניינים, בין במפלס הקרקע ובין בקומה אחרת, יהיה הקשר באמצעות דרך נגישה; דרך נגישה כאמור יכול שתעבור בתוך בניין אחר.
תקנה 6 – דרך נגישה בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש

בדרך נגישה בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש יחולו הוראות פרטים 8.53 ו- 8.54 לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך סעיפים 2.7.5 ו-2.9, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש, סעיפים 2.1.2, 2.1.3, 2.1.4, 2.1.5, ו-2.3.

תקנה 6א – מכשולים בדרך בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש

הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים במכשולים בדרך סעיפים 2.7.5 ו-2.9 והוראות ת"י 1918 חלק 2 סעיפים 2.1.2 ו-2.1.3 יחולו על כל דרך בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש.

תקנה 7 – דרך נגישה בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש במגרש בעל טופוגרפיה ייחודית

על אף האמור בתקנות 5 ו-6, בשטחי חוץ של מוסד חינוך חדש אשר בו טופוגרפיה ייחודית יחולו הוראות אלה:

(1) במגרש שבו הפרש הגובה בין מפלס שער הכניסה העיקרית המיועדת לשימוש הציבור לבין הכניסה הנגישה של בניין באותו מוסד חינוך חדש עולה על 250 סנטימטרים, יכול שהדרך הנגישה לאותו בניין לא תהיה הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור ושהכניסה הנגישה אליו לא תהיה הכניסה העיקרית, ובלבד שהדרך לכניסה תהיה מכבדת ויחולו לעניין זה הוראות ההכלה והרציפות שבפרט משנה (1) לתוספת הראשונה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011, בשינויים המחויבים;

(2) במגרש שבו הפרש הגובה בין מקום חניה נגיש לשער הכניסה העיקרית המיועדת לשימוש הציבור עולה על 250 סנטימטרים, יכול שהדרך הנגישה תוביל אל שער כניסה נגיש שאינו שער הכניסה הראשי ולא תהיה זאת הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, ובלבד שהדרך לכניסה תהיה מכבדת ויחולו לעניין זה הוראות ההכלה והרציפות שבפרט משנה (1) לתוספת הראשונה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע"ב-2011, בשינויים המחויבים;

(3) במגרש ששיפוע הקרקע הממוצע בו עולה על 8% ומתוכננות בו חצרות במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק לשליש מן החצרות, ובכלל זה, חצר עם מתקני משחק שהותקנו בה אמצעי הצללה, מגרש ספורט ורחבת כינוסים;

(4) במגרש שבו בניינים שונים, והפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת של כל אחד מהם עולה על 100 סנטימטרים, דרך נגישה אל כניסה נגישה לכל אחד מן הבניינים אפשר שתעבור דרך בניין אחר ובלבד שיתקיימו שני אלה:

(א) המעבר בין הבניינים יהיה פתוח באופן רציף וקבוע;

(ב) לבניין המרכזי תהיה כניסה נגישה ישירה.

(5) במגרש שבו בניינים שונים, והפרש הגובה בין הכניסה הנגישה לבניין אחד לבין הכניסה הנגישה של בניין אחר באותו מוסד חינוך חדש עולה על 100 סנטימטרים אין חובה להתקין דרך נגישה שתעבור בתוך בניינים אלה; אין באמור כדי לגרוע מחובת התקנת דרך נגישה, כאמור בתקנה 5, לכל אחד מן הבניינים במגרש זה.

תקנה 8 – כניסה נגישה לבניין ושער כניסה למוסד חינוך חדש

(א) בכניסה לבניין במוסד חינוך חדש יתקיימו הוראות פרטים 8.55, 8.56 ו-8.57(א) לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

(ב) הרוחב החופשי של שער כניסה למוסד חינוך חדש לא יפחת מ-110 סנטימטרים.



תקנה 9 – דרך נגישה בתוך בניין במוסד חינוך חדש

(א) בדרך נגישה בתוך בניין במוסד חינוך חדש יחולו הוראות פרטים 8.60, 8.61 ו-8.62 לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיפים הדן בדרך נגישה 2.7 ו-2.9 וחלק 3.1 בסעיף הדן בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים 2.4.

(ב) דרך נגישה כאמור בתקנת משנה (א) תוביל מן הכניסה הנגישה לבניין במוסד חינוך חדש אל מרחבי מינהלה, אל חדרים או אולמות אחרים במוסד החינוך החדש, אל חצרות של מוסד החינוך החדש, אל לפחות מחצית ממרחבי הלימוד ואל כיתת לימוד ייעודית אחת לפחות, מכל סוג, לרבות אולם כינוסים, ולכל הכיתות שבוצעו בהן התאמות לפי תקנה 27.

(ג) תקנה זאת תחול גם על דרך נגישה המחברת בין אגפים שונים באותו בניין.

תקנה 9א – הוראות נוספות לעניין דרך נגישה ודרך שאינה דרך נגישה בתוך בניין במוסד חינוך חדש

נוסף על הוראות תקנה 9 על דרך נגישה ודרך שאינה דרך נגישה בתוך בניין במוסד חינוך חדש יחולו הוראות 2.7.8 ו-2.9 לת"י 1918 חלק 1.

תקנה 10 – דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה

(א) דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה תוביל אל מחצית לפחות מן המשטחים המוגבהים בחצר, במרחבי הלימוד ובאולמות המיועדים לאותו שימוש.

(ב) דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה תהיה לפי הוראות פרט 8.65 (ב) ו-(ג) לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

מקומות חניה

תקנה 11 – מקומות חניה נגישים

הוקצו מקומות חניה במוסד חינוך חדש, יוקצו ביניהם מקומות חניה נגישים לפי חישוב מקומות החניה האמור בפרט 8.110 לסימן ז' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

תקנה 12 – מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוה

מידות מקומות החניה הנגישים במוסד חינוך חדש יהיו לפי המידות הקבועות בפרט 8.110(ד) לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

תקנה 13 – אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתם

הותקנו במוסד חינוך חדש מקומות המיועדים להורדת נוסעים ולהעלאתם, יתקיימו בהם התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2, בסעיף הדן באזורי העלאת נוסעים סעיף 2.8.

מעלית ומעלון

תקנה 14 – התקנת מעלית בבניין במוסד חינוך חדש

בבניין במוסד חינוך חדש שהפרשי הגבהים והשיפועים שבו מחייבים התקנת מעלית כאמור בפרט 8.60 לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, יותקן פיר; הותקנה מעלית, יתקיימו הוראות פרטים 8.120 ו-8.122 לסימן ח' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר."


זה בעצם השינוי שנעשה בעקבות החזרת התקנות לוועדה.


תקנה 15 – התקנת מעלון אנכי במוסד חינוך חדש

"(א) התקנת מעלון אנכי בבניין במוסד חינוך חדש מותרת רק במקום שבו הפרש הגובה בין מפלסים צמודים אינו עולה על 250 סנטימטרים.

(ב) מעלון אנכי יותקן רק בפיר סגור בהתאם להוראות ת"י 2252 חלק 1: מעלונים חשמליים לאנשים עם מוגבלות תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים המותקנים בפיר שאינו סגור, והוראות ת"י 2481 חלק 41: מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – מעליות מיוחדות להובלת נוסעים ומשא – מעלונים אנכיים המותקנים בפיר סגור לשימוש אנשים עם מוגבלות; ואולם, גובה דופן הפיר במפלס העליון של פיר המעלון יהיה 200 סנטימטרים לפחות ולא יהיו בו פתחים פרט לדלת.

(ג) במקרה של התקנת מעלון יחולו גם הוראות אלה:

(1) המעלון יהיה מסוג תא סגור הכולל קירות, עם דלתות ועם תקרה פריקה;

(2) לחצני התחנה ולחצני התא יהיו מסוג לחיצה רגעית;

(3) דלתות התא הסגור ודלתות הפיר ייפתחו ויסגרו באופן אוטומטי;

(4) דלת התא הסגור ודלת הפיר ייפתחו בתנועה ישרה אופקית כגון דלת הזזה, ולא באמצעות דלת כנף סובבת על צירה; אישר מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה שמסיבות הנדסיות לא ניתן להתקין דלתות מסוג זה, אפשר שדלת התא הסגור תהיה מסוג דלת מתקפלת ("אוטובוס") ודלת הפיר תהיה מסוג דלת כנף;

(5) בצמוד לדלת התא ודלת הפיר, יהיה משטח תפקוד לפי ת"י 1918 3.1 סעיף 2.3.5 הדן במשטחי תפקוד.

מדרגות

תקנה 16 – מדרגות

במדרגות במוסד חינוך חדש יחולו הוראות פרט 8.130 לסימן ט' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה

תקנה 17 – אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה בדרך מחוץ לבניין

בתחום דרך המיועדת לשימוש הציבור מחוץ לבניין במוסד חינוך חדש יהיו אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה שיחולו עליהם הוראות פרטים 8.71 עד 8.77 לסימן ד' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר, למעט תרשים א' לעניין דלת סובבת שבפרט 8.75. לעניין זה, "סימן מוביל", "סימן אזהרה" – כהגדרתם בת"י 1918 חלק 6."

אני רוצה להעיר הערה כללית. קיבלנו הערות לגבי חלק מן ההפניות. אנחנו נבדוק אותן ואני מבקש לקבל הסמכה מן הוועדה, במידה וצריך לשנות את ההפניה ברמה הטכנית, שנוכל לשנות את זה בנוסח.

ממי קיבלתם פניות?

קיבלנו פניות מיהודה מירון, שמעורה לאורך זמן בנושא. הוא יועץ נגישות. הוא נותן ייעוץ לתקנות הנגישות למשרד הבריאות וגם למשרד הביטחון. הוא מעורה היסטורית בתקנות מקום קיים, בתקן של חלק 6 לגבי אנשים עם מוגבלות ראייה. הוא אומר שייתכן שחלק מן ההפניות לא נכונות או יש לגביהן תקנים יותר מעודכנים. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה, אם יהיה צורך להפנות דווקא אליהם, לעשות כן. ההפניות יהיו ברמה הטכנית. ככל שתהיה הפניה מהותית – לא יהיה שינוי.

אם אפשר, לפני שמשנים את ההפניות, להתייעץ גם אתנו כדי לוודא שאלה באמת ההפניות הנכונות.

מדובר על אפשרות לטעות בהפניות ברמה הטכנית.

אני מבין, ברמה הטכנית, אבל לוודא שזה באמת התקן הנכון.

אם אתה רוצה שבמקום "כהגדרתם" יהיה "לפי ת"י 1918 חלק 6", אם זה לא ברמה הטכנית אז אני לא יודע מה יהיה.

יש ויכוח אם זה חלק 6.

בכל מקרה, הכוונה רק לחלק 6. השאלה היא רק אם נאמר שזה יהיה "כהגדרתם" או "לפי הוראות חלק 6".

זה ברמות האלה. זה לא משנה את המהות.

תקנה 17א – סימן אזהרה בחלק דרך מוגבה

"במקום מוגבה בשטח מוסד חינוך חדש, שהוא גבוה מעל סביבתו הצמודה ב-5 ס"מ לפחות ואין במקום המוגבה אמצעים למניעת מעבר לסביבתו הנמוכה ממנו, יתקיים אחד מאלה:

(1) יש פס בשול המקום המוגבה שהוא בניגוד חזותי לסביבתו ורוחבו בין 10 ס"מ ל-20 ס"מ;

(2) המשטח המוגבה יסומן כולו בניגוד חזותי לסביבתו.

בתקנה זו, "משטח מוגבה" – אחד מאלה:

(1) דרך המשמשת הולכי רגל, למעט שפת מדרכה לאורך כביש או דרך;

(2) משטח מוגבה שבו נמצא הציבור ואינו משמש למופעים או להרצאות.

תקנה 18 – סימן מוביל בתחום מגרש

סימן מוביל מחוץ לבניין של מוסד חינוך חדש יהיה מטיפוס 1, 2 או 3 ויוביל מכל כניסה למגרש המיועדת לשימוש הציבור, אל הכניסה העיקרית של כל בניין המשמש את מוסד החינוך החדש.

תקנה 19 – סימן מוביל בדרך בתוך בניין

(א) סימן מוביל בתוך בניין של מוסד חינוך חדש יהיה מטיפוס 2 או 3 ויהיה בהמשך של סימן מוביל אל הבניין.

(ב) סימן מוביל בתוך בניין של מוסד חינוך חדש יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לכניסות של חדרי הנהלה ומזכירות, שירותים, אולם ספורט, אודיטוריום וספריה אם הם מצויים בתחום מוסד חינוך חדש.

תקנה 19א – סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים

דלתות, מחיצות וקירות שקופים יסומנו לפי פרט 8.79 לסימן ד' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

תקנה 19ב – סימון דלתות, מזוזות וידיות

דלתות, מזוזות וידיות הדלת יהיו בניגוד חזותי לפי סעיף 2.3.8 (זיהוי פתחים) לת"י 1918 חלק 3.1.

מיתקני תברואה

תקנה 20 – מספר בתי שימוש נגישים במוסד חינוך חדש

(א) בכל מוסד חינוך חדש יהיו בתי שימוש נגישים אשר יבואו במניין מספר בתי השימוש הנדרשים בהל"ת.

(ב) בכל בניין במוסד חינוך חדש, אשר נדרש בו בית שימוש על פי הל"ת יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש את שני המינים, או יהיו שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים; בבניין המרכזי במוסד חינוך חדש יהיו שני בתי שימוש נגישים לפחות, האחד מיועד לנשים והאחר לגברים, ולכל הפחות יהיה בית שימוש נגיש אחד בכל קומה בבניין המרכזי. בית שימוש נגיש אחד לפחות בבניין המרכזי יהיה מטיפוס 2.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) –

(1) במוסד חינוך חדש המשמש לנשים או לגברים בלבד יכול שיותקן בית שימוש נגיש אחד בלבד מסך כל בתי השימוש הנדרשים;

(2) בגן ילדים יכול שיותקן רק בית שימוש נגיש אחד בבניין, אשר ישמש את שני המינים.

תקנה 21 – בית שימוש נגיש

בית שימוש נגיש יתאים לדרישות תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1, טיפוס 1 או טיפוס 2, לפי העניין.

תקנה 22 – מיקום בית שימוש נגיש

מרחק ההליכה האופקי מדלת הכניסה של כל מרחב לימוד נגיש, בבניין שהותקנו בו בתי שימוש נגישים, אל דלת הכניסה לבית שימוש נגיש, לא יעלה על 75 מטרים.

תקנה 23 – משתנות

משתנה בבניין במוסד חינוך חדש תהיה משתנת עביט, והתקנתה תהיה לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשתנות 2.11.8.

תקנה 24 – מיתקני שתייה

מיתקני שתייה בבניין במוסד חינוך חדש יעמדו בהוראות פרט 8.224 לסימן ג' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

תקנה 25 – מלתחה, תא הלבשה ומקלחת
(א) בבניין או חלק מבניין של מוסד חינוך חדש שבו מלתחות, תאי הלבשה או מקלחות, יחולו הוראות פרטים 8.150 עד 8.156 לסימן י' בפרק א' לחלק ח'1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.
(ב) מתלים במלתחות, תאי הלבשה ומקלחות כאמור בתקנת משנה (א) יהיו בניגוד חזותי לקיר שאליו הוצמדו.

מקומות להתקהלות

תקנה 26 – מקומות ישיבה מיוחדים במקומות המיועדים להתקהלות במוסד חינוך חדש

במקום המיועד להתקהלות שהוא מדורג או עם מקומות ישיבה מקובעים במוסד חינוך חדש יהיו מקומות ישיבה מיוחדים שיתקיימו בהם הוראות פרט 8.210 בסימן י"ג בפרק א' לחלק ח1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר; ואולם דרך נגישה אל משטח תחתון בחלל מדורג יכול שתהיה דרך חצר, ובלבד שאורך הדרך הנגישה לא יעלה על 30 מטרים והדרך תהיה מקורה, ככל שהמקום המיועד להתקהלות מקורה.

אקוסטיקה

תקנה 27 – התקנת תקרה אקוסטית

בשליש לפחות מכל מרחבי הלימוד במוסד חינוך חדש וכן בכיתות לימוד ייעודיות יבוצעו התאמות נגישות לפי הוראות ת"י 2004 חלק 1 אקוסטיקה במבנים שאינם למגורים: מרחבי למידה במבני קבע – קריטריונים, דרישות תוכן וקווים מנחים.

פרק י'1: יחידות אכסון מיוחדות בפנימייה

תקנה 28 – יחידות אכסון מיוחדות במוסד חינוך חדש שהוא פנימייה

(א) במוסד חינוך חדש שהוא פנימייה תותקן יחידת אכסון מיוחדת על כל 12 יחידות אכסון, ולא פחות מאחת.

(ב) על יחידת אכסון מיוחדת יחולו בנוסף הוראות פרטים 8.185 עד 8.194 בסימן י"א בפרק א' לחלק ח1 בתוספת השנייה לתקנות בקשה להיתר.

התאמות נגישות נוספות

תקנה 29 – שילוט

(א) במוסד חינוך חדש יימצאו שלטי הכוונה שיחולו בהם הוראות ת"י 1918 חלק 4 במקומות אלה:

(1) במבואה של בניין או בכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית, אל בתי השימוש ואל חדרי הנהלה ומזכירות;

(2) בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש;

(3) במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים 2.1.3.1.

(ב) בשלטי זיהוי יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 4 סעיפים 2.1.4.2 ו-2.1.6.2.

תקנה 30 – אמצעי הפעלה

אמצעי הפעלה המיועדים לשימוש הציבור יהיו לפי הוראות ת"י 1918 חלק 1 סעיף 2.5.

תקנה 31 – תאורה

תאורה במוסד חינוך תתוכנן לפי הוראות תקן ישראלי 8995: תאורה למקומות עבודה שבתוך מבנים, תאורה בשטחי חוץ במוסד חינוך תתוכנן בהתאם לעקרונות שבתקן ישראלי 1918 חלק 4 בסעיף הדן בתאורה סעיף 2.8.

תחילה והוראת מעבר

תקנה 32 – תחילה

תחילתן של תקנות אלה שנה מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

תקנה 33 – הוראת מעבר

על אף האמור בתקנות אלה, על מוסד חינוך חדש או תוספת למוסד חינוך קיים, אשר החלטה בבקשה למתן היתר שהוגשה לבנייתם או לשימוש בהם, התקבלה על ידי מוסד התכנון עד יום התחילה, יחולו התאמות נגישות בהתאם לתקנות מוסד חינוך קיים וכן הוראות סעיף 19לג3 ו19לד לחוק השוויון."

אני מבקש לשאול שאלה. בנושא המיגון. מודעים לכך שהיום במוסדות הכול חייב להיות באותו מפלס. למה זה לא מופיע בסעיף? לפי דעתי צריך להיות סעיף מודגש בעניין מיגון, נגישות של מוגבלים למיגון.

לדעתי זה מופיע בהוראות לשעת חירום.

ההוראות של הג"א הן הוראות חיצוניות לתקנות התכנון והבנייה, הן בנוסף להן, עד כמה שאני יודע. אולי משרד הפנים יכול לתת לנו עוד תוספות. מעבר להוראות הספציפיות- - -

יש לך תוכניות?

לא, אבל אני רוצה שגם בשעת חירום, שאצלנו זה בשגרה, לא יגלגלו אותך במדרגות.

יש סעיף להוראות לשעת חירום, למקלטים וכדומה.

אני יושב-ראש הוועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בלשכת עורכי הדין. לגבי הנחיות לשעת חירום, יש לשים לב שהדלתות בממ"דים רוחבן 70 סנטימטרים, בזמן שבפועל צריך כבר לקחת בחשבון שילדים המתניידים עם כיסאות גלגלים לא יוכלו להיכנס ב-70 סנטימטרים. היום קורה מצב היפותטי, שממ"דים לא בנויים לאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים. שימו לב, פשוט חקרתי את הנושא, אני מתמקד. היום התקן בבניינים הוא לרוחב דלת של 70 סנטימטרים. אם אנחנו כבר דואגים לילדים, צריך לדאוג גם לזה.

לא שאלתי את השאלה מידיעה. שאלתי מאי-ידיעה.

לפי מיטב זיכרוני זה טופל בנושא שעות חירום, כולל הסיבוב של העגלה.

בתקנות ההתגוננות האזרחית. זה צריך להיות מטופל שם.

זה עדיין לא מטופל. יש לי לקוח שקנה דירה חדשה והוא לא יכול להיכנס לממ"ד. יש תקן.

אנחנו טיפלנו בזה: בדירה חדשה חד-משמעית יש אפילו חישוב של סיבוב העגלה.

אתה צודק, כאשר במרחק של 1.70 מטר יש קיר. אני לא מכיר המון ממ"דים שיש מולם קיר. אכן יש שם את הזוויות. אבל אם אין קיר- - -

עכשיו סיבכת אותי.

לא סיבכתי. קראתי את התקנות. אני מוכן לשלוח אותן אליך.

חשוב שאדם יוכל להיכנס אל תוך הממ"ד שלו. יש לך משהו להגיד על זה?

את הוראות תקנות ההגנה האזרחית אני לא מכיר, אבל לגבי תקנות נגישות פרטנית, שם קבענו כללים לגבי הנהלים שמוסד החינוך יצטרך להפעיל כדי לדאוג לכך שהתלמידים יוכלו להגיע למרחבים המוגנים. באשר להוראות ההנדסיות, איך מתכננים את המרחבים המוגנים, אני לא מתמצא.

נבדוק את זה פעם נוספת.

רק בגלל שיש כאן פירוט כל כך גדול, מה קורה בכל דבר ועניין, אז התייחסתי גם למיגון.

יש ממ"דים או מקלטים?

במבנים החדשים יש ממ"דים בעיקר.

בתקנות התגוננות אזרחית תיקנו את זה, גם במקלטים.

זה התאמות נגישות במקלטים.

אפשר לראות את התקנה שתוקנה ב-2016.

בדיוק דובר על הקיר, אני זוכרת את זה.

אנחנו מתייחסים רק למבני ציבור, למבני חינוך.

נכון. נבדוק את זה.

ברשותכם, נצביע. אם תתגלה לקונה כלשהי, נתקן בהמשך.

מי בעד התקנות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע"ה-2018 נתקבלו.

התקנות נתקבלו פה אחד.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.