פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



35
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 762
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ז' בסיון התשע"ח (21 במאי 2018), שעה 9:23

הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח-2017, של חה"כ יואל חסון, יהודה גליק, יואב קיש, אילן גילאון, יעקב מרגי, עודד פורר, מרדכי יוגב, שרן השכל, מכלוף מיקי זוהר, אלעזר שטרן, מנחם אליעזר מוזס, שולי מועלם-רפאלי, אבי דיכטר, אברהם נגוסה, מאיר כהן, אורן אסף חזן, זאב בנימין בגין, ירון מזוז, רועי פולקמן, מירב בן ארי, יעל כהן-פארן, יעל גרמן, איל בן ראובן, מסעוד גנאים

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יהודה גליק

מירי כהן - מנהלת שירותי הצלה, משרד הבריאות

אלי מרום - סגן מערך הרוקחות, משרד הבריאות

שירלי אברמוביץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

רונית ויסברג - מדריכה ארצית לחינוך לבריאות, משרד החינוך

עדי נועם סביר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד החינוך

משה אלפנדרי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

אוסאנה - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

רב כלאי בן ציון - רתח אג"מ, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

חגי ברוש - ראש תחום בכיר, טיפול ושיקום, הרשות למאבק בסמים ובאלכוהול, המשרד לביטחון פנים

רון קולקה - עו"ד, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

ד"ר לנה קורן פלדמן - ראש ענף רפואה, משרד הביטחון

שיר איתן אפטיק - עו"ד, חיל רפואה, משרד הביטחון

אורית וקנין שילה - ממונה חניכות ונוער, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חן כהן לאביאן - עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - יועץ משפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

טלי שטיין - עו"ד, ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

אביעד שוורץ - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר

רות דיין מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - עו"ד, היועצת המשפטית, מרכז השלטון המקומי

יפעת קריב - חברת כנסת לשעבר

קרן פילוסוף - שירותי בריאות כללית

אודליה אלבו - יו"ר העמותה הישראלית לאלרגיות מזון

יעל זבולון - העמותה הישראלית לאלרגיות מזון

מאיה ניר אליעז - מנהלת מערך ההדרכה, עמותת יה"ל, ייעוץ והדרכה לאלרגיות מזון

דן קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

מאיר אסרף - עו"ד, מייצג את הסתדרות המורים

יעל סלנט

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים





הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח-2017
של חה"כ יואל חסון, יהודה גליק, יואב קיש, אילן גילאון, יעקב מרגי, עודד פורר, מרדכי יוגב, שרן השכל, מכלוף מיקי זוהר, אלעזר שטרן, מנחם אליעזר מוזס, שולי מועלם-רפאלי, אבי דיכטר, אברהם נגוסה, מאיר כהן, אורן אסף חזן, זאב בנימין בגין, ירון מזוז, רועי פולקמן, מירב בן ארי, יעל כהן-פארן, יעל גרמן, איל בן ראובן, מסעוד גנאים

בוקר טוב. היום ה-21 במאי 2018, ז' בסיון התשע"ח, השעה 9:23. אנחנו דנים בהצעת חוק של חבר כנסת יואל חסון ויהודה גליק, ואני יכול לומר שזה יותר יהודה מאשר יואל. באמת עבודה מדהימה שאתה עושה מאחורי הפרגוד ולא רק מאחוריו.

אני רוצה לציין שיש כאן מספר רב של חברי כנסת וזה אומר שההצעה מקבלת את תמיכת רוב חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה.

על סדר היום הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח-2017.

השם המקצועי, המדעי, הרפואי הוא אפינפרין.

אולי תפתח בכמה מלים.

אני לא צריך לפתוח במלים. אנחנו רוצים להתקדם. אנחנו רוצים היום לסיים עם החוק הזה. אין שום סיבה שהחוק הזה כבר יותר משנה וחצי עובר לנו במסדרונות והיועצים המשפטיים מאחורי הקלעים עושים עבודה נהדרת, מקסימה ומדהימה ואני חושב שהיום חובה עלינו לסיים את הדבר הזה. הייתי מאוד שמח שלא נחזור על דברים כי הם נדונו כבר בדיונים קודמים. היה דיון מאוד מאוד יעיל בראשות חברתך טלי פלוסקוב ודברים סוכמו. בעצם אנחנו מדברים על דבר שהוא לא משהו גרנדיוזי. מדובר על תיק עזרה ראשונה שמוסיפים לו מוצר אחד בתוך התיק, מוצר שהוא בגודל של עט, טיפה יותר רחב וטיפה יותר גדול. זה כל הסיפור.

אני חושב שכדאי שכולנו נתכוונן לקראת זה שהחוק הזה יעבור היום לקריאה שנייה ושלישית וכל הוויכוחים יושמו בצד כיוון שבאמת כבר הוצאנו מהחוק הזה את המוסדות העסקיים שאלה בתי המלון והמסעדות. זה חבל, אבל זה מה שדרשו מאתנו בממשלה. עכשיו אנחנו מדברים על חדרי אוכל או מוסדות ציבור אליהם באים מאות ועשרות אלפי תלמידים מדי יום. מדובר בחוק שהוא הצלת חיים ולכן אני אשמח לרצון טוב ושיתוף פעולה של כל המשרדים וכל הגורמים. ראינו שמי שרצה, כבר עשה. ראינו בפעם הקודמת והצבא הציג לנו כאן דברים מאוד מרשימים והקדים את החוק. אני אשמח שגם מוסדות החינוך ומוסדות הציבור יעשו זאת כדי שנסיים את הסאגה הזאת. תודה רבה.

תודה. משרד הבריאות רוצה להביע עמדה?

בוקר טוב. אני מצטרפת לתקווה שאכן היום אנחנו מסיימים את הדיון בחוק כי אכן קיימנו דיונים רבים בוועדה ומחוץ לוועדה. אני חושבת שעם רצון ונכונות של כולם, של כל המסגרות – כי יש כאן שותפים נוספים שהנושא נוגע להם, גם משרד החינוך, גם משרד הרווחה וכולי – יש דברים שאנחנו מחייבים בחוק ויש מוסדות שהצעת החוק שעברה בוועדת שרים לחקיקה לא אפשרה לחייב בחוק ולכן זה יותר בהגדרה של לאפשר להם להחזיק את זה. אבל זה יוצר נורמת התנהגות לכל המוסדות. כל מקום שיש בו סיכון לילדים ולאנשים, אנחנו צריכים לטפל ולגרום לכך שאם חלילה יקרה להם איזשהו אירוע מסכן חיים, שנוכל לתת להם את המענה בדקות המיידיות, את מענה המציל חיים. המענה הזה הוא כל כך פשוט וכל כך נגיש ואין שום סיבה שלא נעשה את זה.

ולא מסוכן.

ולא מסוכן. ממש כך. הדבר הזה הוא אדרנלין. גם אם מישהו נתן את זה בטעות, זה אדרנלין. יש תרופות הרבה יותר מסוכנות והן לא במרשם רופא. אני אומרת שאין שום סיבה שאנחנו לא נתקדם. כמו שאמר חבר הכנסת גליק זה משהו שנראה כמו עט, אוטומטי, לא מדבר על שום דבר מסובך וכל אחד יכול לעשות את זה. אני מצפה מכל הארגונים, מכל מי שנמצא כאן, טיפת אחריות כלפי הילדים וכלפי אחרים ולהעביר את החוק. תודה.

משרד החינוך.

הלשכה המשפטית. גם אנחנו תומכים בקידום החוק אבל חשוב לנו לחזור ולהבהיר שבהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מספר 3394 מתאריך 28 בדצמבר 2017 נאמר שבעצם התמיכה בהצעת החוק תהיה בכפוף לתנאים הבאים ואחד התנאים היה שבבדיקת ההימצאות והפיקוח יהיו באחריות משרד הבריאות. לכן בהקשר לסעיף 10 שנוגע לחוק הפיקוח, חשוב לנו שהחובה לבדיקת ההימצאות תחול על משרד הבריאות כי אנחנו מדברים כאן בעניין של בריאות ולא בעניין פדגוגי שגורם כזה או אחר במשרד החינוך הוא זה שצריך לפקח על זה.

סיכמנו את זה בדיון הקודם.

אני לא מבין. משרד החינוך לא דואג לבריאות התלמידים במבנים שלו? משרד החינוך לא בודק את המזון שהוא מעביר לתלמידים שלו? במקרה אני מכיר טוב את התיק הזה ויש לי ניסיון לא קטן ואפילו גדול.

את כל הנאומים עברנו.

יש בדיקה של רשות הבריאות בהקשר שאנחנו מדברים על מוסדות שמקבלים רישיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר. יש היררכיה של כל מיני גורמים שהם שותפים להליך והם נותנים חוות דעת, ויש לנו את רשות הבריאות. כאן אנחנו פשוט אומרים שבמקום לתקן את סעיף 9 בחוק פיקוח, נתקן את סעיף 6 כך שהחובה תהיה על רשות הבריאות.

הלשכה המשפטית, משרד הבריאות. הפיקוח שנעשה על ידי לשכות הבריאות הוא פיקוח תברואתי בלבד. אנחנו מדברים על להיכנס לפני מתן הרישיון למוסד החינוכי, לבדוק אם התאורה תקינה או אם החצר בסדר או אם תנאי החזקת המזון בסדר. כאן אנחנו מדברים על אפינפרין, אנחנו מדברים על משהו אחר לגמרי וזה לא עניין תברואתי. הניסיון להכניס את זה תחת הכותרת של עניין תברואתי, הוא ניסיון מאוד מאוד עקום ואני לא רואה איך זה קורה.

זה גם לא עניין חינוכי.

זה גם עניין חינוכי.

מי אחראי על הפלסטרים? האם משרד הבריאות צריך לבדוק שיש פלסטרים? מדובר כאן בפלסטר. על זה מדובר. את מצפה שלשכת הבריאות תיכנס לבית הספר, תפתח את התיק ותראה שיש שם פלסטר?

יהודה, מזמן לא היית כאן בדיון. כאן יש שליטה.

מזמן לא היה לך כאן ג'ינג'י.

היו לי מרוקאים, זה לא פחות. תאפשר להם לסיים את דבריהם.

זו גם העמדה שהייתה וההחלטה שהתקבלה בוועדת השרים.

אני רוצה לומר לכם שוועדת שרים לא קובעת את החוק. לא לשכוח. ועדת שרים היא לא דיקטטורה של ועדה.

ברור, אבל יש חשיבות.

מותר לה לתת המלצות אבל ההחלטות יתקבלו כאן על ידי חברי הכנסת בלבד.

עוד מישהו רוצה להעיר?

אני רוצה להוסיף שזה בדיוק כפי שנאמר. זה חלק מתיק עזרה ראשונה שאתם אחראים לתיקים האלה. אני אומרת, גם רווחה. אגב, רווחה גילו קצת בגרות ועוד לפני שהחוק מיושם, כבר נעשית אתם עבודה לרכוש את המזרקים ולהציב אותם. כלומר, הם לא ביקשו שמשרד הבריאות ייכנס לכל מעון ויבדוק אם יש שם מזרק או לא. בחייכם, זה כל כך – ואני לא רוצה לומר לא רציני – אבל זה רק לטרפד את החוק. כמו שאנחנו לא בודקים את האקמולי ואת הפולידין ואת התחבושת שיש בתיק, גם כאן. תהיו קצת אחראים. אני לא רוצה לדבר על זה שהמורים לא רוצים להזריק.

מבחינתנו, גם מבחינת תקינה וכוח האדם שזה ידרוש לבדיקה הזאת - - -

איזה כוח אדם זה יכול לדרוש מכם? זה תיק עזרה ראשונה.

היית פעם חברת כנסת ועכשיו את לא. כבדי את הדיון.

יש מומחיות רפואית שמבחינתנו הגורם הנכון הוא לא גורמי המקצוע של משרד החינוך שיבדקו את זה אלא משרד הבריאות.

בסדר. שמענו. יש עוד מישהו מהמשרדים שרוצה לדבר?

הלשכה המשפטית של משרד העבודה. גם אנחנו תומכים בהצעת החוק, לפחות בכל מה שנוגע למעונות היום. יש לנו הערה אחת.

מוסדות אחרים לא בסכנה?

בעיקרון אני הרפרנטית של מעונות היום. יש כאן עוד אנשים מהמשרד שיוכלו לייצג את העמדה של המוסדות.

אני רוצה שיהיה ברור שגם הפנימיות וגם המוסדות של משרד הרווחה צריכים לקבל את זה.

יש משהו אחד שמאוד מאוד חשוב לנו לחדד בהקשר של סעיף 9, לתיקון העקיף שמבוקש לעשות לחוק הפיקוח. כעיקרון, לפי המצב הקיים בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו, יש סעיפים שכל מחזיק מחויב לעמוד בהם, בין אם זה גודל של מטבח, חלונות, תיק עזרה ראשונה. התיקון שמבוקש לעשות כאן הוא להוסיף שאותו מחזיק יידרש לעמוד בכל ההוראות שמנויות בתקנות, ובנוסף בהוראות שמכוח הצעת החוק שמונחת כאן לפנינו.

חשוב לנו להדגיש שיש הוראות נוספות שחלות על המחזיק, בין אם זאת נגישות למקום ציבורי או בין אם זה בתחום הכבאות והתכנון והבנייה, הוראות בהן אין אמירה ספציפית ולא נעשה איזשהו תיקון עקיף לחוק הפיקוח. חשוב לנו לוודא שלא מדובר כאן בהסדר שלילי שבא לייתר את כל אותן חובות שחלות מכוח דינים אחרים.

בוודאי שלא מדובר בהסדר שלילי. פשוט הצעת החוק הזאת כן רצתה לקשור בין החובה להציב את המזרק לבין העניין של מתן הרישיון. בעצם אנחנו כמחוקק לא יכולים להיכנס לתוך התקנות ולקבוע את זה בתקנות. אנחנו יכולים לעשות את זה רק בחקיקה ראשית וכן היה חשוב למחוקקים, לפחות בדיונים הקודמים – אני לא יודעת אם העמדה השתנתה – שכן יהיה את הקשר הזה בין הרישיון לבין ההימצאות של המזרק. לכן זה נכתב בצורה הזאת. כמובן שאין שום כוונה לוועדה להוריד במאומה מהחובות שחלות על מעונות יום לפי החוק ובוודאי זאת לא הייתה כוונת המחוקק. אם צריך להבהיר את זה לפרוטוקול, הנה אנחנו מבהירים.

חברת הכנסת לשעבר יפעת קריב. באיזה תפקיד את כאן?

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני יוזמת החוק בכנסת הקודמת. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא. החוק הזה הוא חוק שחשוב לי ברמה האישית כמו שהוא חשוב ליהודה ברמה האישית. הבן שלי הוא אלרגי לחלב, עברתי אתו את כל מסכת הייסורים סביב ילד שאלרגי לחלב במערכת החינוך ובמסעדות וכמעט למרבה הצער איבדנו אותו בכיתה ד' כי לא היה מזרק אפיפן בבית הספר ולא ידעו בכלל איך להתמודד עם התקף חלב קשה שהוא חטף בתוך מסגרת הלימודים. אם היה שם מזרק, לא היינו עוברים סבל מאוד גדול של שנים אחר כך קדימה. לכן אני אומרת שזה דבר שאני נלחמת עליו הרבה מאוד שנים.

בשנת 2014-2015, בכנסת הקודמת, ישבנו כאן בוועדה הזאת, הבאנו את החוק כמעט לקריאה שנייה ושלישית ואז הכנסת התפזרה ולא אישרו לנו להעביר אותו לכנסת לאחר מכן כך שהתחלנו א ותו מהתחלה.

באמת תודה ליהודה גליק.

אני אומרת שזה לא סתם שאנחנו יושבים כאן היום. היום אנחנו בחג שבועות. חג שבועות הוא חג מסוכן. הוא חג שיש בכל מקום חלב ויש אנשים וילדים שלא יכולים להסתובב בכל מקום חופשי, בטח לא להיות במסיבות בכיתה ובבתי הספר ולהשתתף בכל האירועים. אני חושבת שאם נעביר את זה היום, זה סימבולי, זה סמל, זאת אמירה כי המטרה שלנו בסופו של דבר היא הצלת חיים והחוק הזה הוא חוק מציל חיים.

אני רוצה אדוני היושב ראש לומר שבכנסת הקודמת גם התייחסנו לנושא של מסעדות ובתי מלון. הפעם זה ירד אבל בואו נתמקד במוסדות החינוך.

אני לא יודעת אם נמצאים כאן נציגים של מד"א אבל מד"א, בעקבות הדיונים, פשוט החליטה לאמץ את החוק. הם אמרו שלא יחכו עד שהמחוקקים בכנסת יעבירו אותו והיום בכל אמבולנס, בכל אופנוע ובכל תיק עזרה ראשונה של מד"א יש את המזרק הזה.

גם צה"ל אימץ את החוק הזה והיום בצה"ל בכל יחידה בשטח יש את מזרק האפיפן.

רק משרד החינוך נשאר מאחור. המקום היחידי שעדיין לא שמים את המזרק הזה שהוא מזרק מציל חיים, זה משרד החינוך. אני לא מבינה למה צריך להתעכב ולא לשים בתוך תיק עזרה ראשונה את המזרק הזה שמזריקים אותו באופן אוטומטי והוא כל כך פשוט. לא צריך שום מחויבות ושום כלום, חוץ מלדעת שהוא קיים שם ופעם אחת – כמו שמדריכים איך להשתמש ביוד – להדריך איך משתמשים במזרק הזה.

אני קוראת לנו היום לאשר את החוק הזה ולא לוותר עליו.

אני רוצה שוב להודות ליהודה גליק ולומר בואו נתקדם והשלב הבא הוא להעביר אותו גם למסעדות. דרך אגב, זה קיים בכל העולם. בל העולם המזרק הזה קיים ורק בישראל עדיין לא.

תודה. יש עוד מישהו עם מקרה אישי? טוב שזה נגמר טוב.

זה נגמר טוב. הבן שלי חייל היום. גייסו אותו.

האחיין שלי הוא קצין ורופא.

וגם אלרגי?

כן. הכול בסדר.

בקיצור, לשלוח אותם ישר לצה"ל.

הלשכה המשפטית, משרד הרווחה. בהקשר למה שאדוני אמר שהוא רוצה להחיל את זה גם על פנימיות. עמדת המשרד אותה אני מייצג היא לבקש לא להחיל את זה על פנימיות של ילד ונוער ועל חסות הנוער. העמדה שלנו היא שבשונה ממעונות יום וממעונות יום שיקומיים, שם מדובר על ילדים קטנים בין גיל אפס לשלוש שבאמת הם נחשבים לחסרי ישע שלא יכולים גם לבטא את עצמם וגם לא יכולים להימנע מהמגע עם מחולל האלרגיה. אלה ששוהים בפנימיות וגם בחסות הנוער הם ילדים יותר בגירים שאנחנו מכירים את ההיסטוריה הרפואית שלהם. בנוסף לזה הזריקה אמורה להיות כלולה בסל התרופות ולכן אין סיבה שהמשרד יממן זאת.

למה לא?

מה בכלל העלות של זה?

שקלום בודדים.

500 שקלים.

מה פתאום? 200 שקלים.

לנו נאמר שהסכום הוא 438 שקלים, עלות של מזרק.

המספר שלנו יש הוא 342 שקלים לשנה.

ונניח שזה עולה שזה עולה 438 שקלים, איזה עלות זה משית על משרד הרווחה? נלך לפי הסכום הגבוה.

ובוא נשווה את זה להצלת חיים.

הכול תלוי בכמות המסגרות שרוצים להחיל עליהן. בפנימיות ילד ונוער, אנחנו מדברים על פנימיות בהן שוהים ילדים וזה קרוב ל-200. בחסות הנוער זה עוד 60-70.

200 כפול 4, זה 80,000 שקלים.

זו העמדה של המשרד.

אנחנו שוב שואלים מבחינת העלויות התקציביות.

במסגרות, במידע שנתון לי, זה בין 100,000 ל-150,000 שקלים לשנה.

לנו חברי הכנסת יש אחריות אחרת.

עמותת יה"ל, עמותה שעוסקת באלרגיית מזון. אני רוצה להתייחס לדבריך. להבנתי החוק הזה נועד בעיקר לאלה שלא נושאים באופן קבוע מזרק. נכון ההיסטוריה הרפואית ידועה לכם אבל החוק הזה בא לכסות בדיוק את המקום הזה שמי שיחווה שוק בפעם הראשונה, בלי שהוא ידע ומבלי שאתם יודעים. כאן אתה אומר שאתה בעצם לא תדאג לחיים שלו. אני חושבת שזה חמור מאוד.

עוד מישהו רוצה להתייחס?

מרכז השלטון המקומי. אנחנו לא מתנגדים להצעת החוק הזאת, אנחנו חושבים שהיא מצילת חיים, והיינו מבקשים, מאחר שמרבית המטלה והאחריות לרכישת התכשירים ולתחזוקה השוטפת שלהם מוטלת על הרשויות המקומיות, שהממשלה תתקצב את הסוגיה הזאת בין מתקציב משרד הבריאות ובין מתקציב משרד החינוך. הנושא הזה צריך להיות מתוקצב.

על פי ההערכות, וזה במענה לשאלת הייעוץ המשפטי לוועדה, של היחידה הכלכלית שלנו, כאשר מדובר במוסדות החינוך מדובר על עלות של כ-3 מיליון שקלים לשנה לרשויות המקומיות.

כמה רשויות?

257 רשויות מקומיות.

כמה זה יוצא פר ילד? יש מיליון ו-800,000 ילדים במערכת. אתם מוכנים לסכן את זה?

חלילה. אנחנו לא רוצים לסכן שום דבר. היינו רוצים שהוועדה תטיל על המדינה את התקצוב שלה המטלה. חלילה לסכן. אנחנו בעד.

מי מקבל את תקציב האחזקה היום?

משרד החינוך מעביר תקציבים בכל שנה לרשויות המקומיות לצורך החינוך. החינוך, כמו שאדוני יודע, הוא משהו - - -

לא שום דבר שקשור לתנאי החיים של הילדים? מה זה הסיפור הזה? זה רק מורה מול תלמיד?

ממש לא. משרד החינוך מעביר תקציבים.

אתם מקבלים את כל הכסף שצריך ותנהלו את הכסף טוב.

אנחנו מבקשים שגם הסוגיה הזאת תתוקצב.

תנהלו את הכסף בחיסכון ולא במסיבות מיותרות ולא בתנאים מיוחדים שאתם נותנים למורים שכבר מהיום הראשון שנכנסים לכיתה יש להם שעות הכנה למסיבת סיום.

אדוני, אנחנו רק מבקשים שגם המטלה הזו תתוקצב בדיוק מו שיתר הנושאים של חינוך מתוקצבים.

תעבדו מולם. לאור החוק תעבדו מול משרד החינוך, אם אתם רוצים. אנחנו לא ניקח את זה בחשבון היום. חד משמעית.

בוקר טוב יושב ראש הוועדה, תודה על זכות הדיבור. אני יושבת ראש העמותה הישראלית לאלרגיות למזון. אני מבקשת להתייחס למה שנאמר כאן על ידי הגופים שמתיימרים לחנך את הילדים שלנו. נדמה שהם כל הזמן חוזרים ונשנים ומנסים להסיר את האחריות משלומם וביטחונם של הילדים שלנו. אני רוצה להזכיר כאן שלאפיפן, למזרק הפשוט הזה, יש מחיר ולחיים של הילדים שלנו אין. אני רק שומעת כאן כל הזמן שאנחנו בעד אבל אחר כך תמיד יש את המילה אבל. כל הזמן יש לי תחושה שמנסים להסיר אחריות. תודה.

עוד מישהו?

גם אני חלק מהעמותה הישראלית. אני נמצאת כאן בכמה כובעים. אני גם מורה, מחנכת, אני גם אימא לשני ילדים אלרגיים עם סכנת חיים שהם מזריקים. אני גם עבדתי בפנימיות. קצת קשה לי לשמוע, וצורם לי, שילדי הפנימיות וילדי חסות הנוער הם קצת החצר האחורית ושם פחות חשוב כי אם יש שם ילד אלרגי, אז בסדר, לא איבדנו יותר מדי. האמירות האלה מזעזעות.

לא. עם כל הכבוד, יש גבול. אל תעשו את זה.

נתח ילדים שלא נכנס לחוק הזה, לא רלוונטיים. אם יש ילד אלרגי או ילד שיפתח אלרגיה, לא מעניין אותי איפה הוא נמצא.

אני מסכים.

הוא יוצא מבית הוריו וצריך לשוב לבית הוריו שלם ובריא ואני לא חושבת שיש מקום להפרדה. המזרק הזה, אני מבטיחה לך שהוא יותר זו מהוופלים שיושבים בחדרי מורים ובטוח מטיולים שהם חסרי משמעות. אני לא רואה כאן איזושהי השוואה. ילדים חשופים גם אם הם בני שלוש וגם אם הבן שליבן 14 לא ידע שיש משהו בתוך אוכל כי אמרו לו שאין, יש גם אלרגנים נשאפים שאין להם שום יכולת להסתתר ולהתגונן מפניהם. לכן הגילים לא רלוונטיים כאן. ילד לא יכול להזריק לעצמו כשהוא חווה שוק.

עוד משהו קטן נוסף לגבי בתי הספר המקצועיים שנמצאים בפיקוח המשרד שלנו. נאמר לי שיש כנראה איזושהי מחלוקת. לעניין ההצעה עצמה, המשרד תומך. רק לעניין הפיקוח עצמו של מי שיבצע את זה, בדומה למשרד החינוך, כנראה שגם אצלנו יש איזושהי מחלוקת והיה לי חשוב לשתף בזה. זה משהו שכנראה עדיין צריך להיסגר.

יש כאן מישהו מהאוצר? אתה יכול להתייחס?

אגף התקציבים. בהמשך למה שנאמר על ידי מרכז השלטון המקומי, ההצעה עברה בוועדת שרים בהסכמה. ההסכמה הייתה מותנית בכך שהתקצוב לא יהיה מתקצוב המדינה אלא מהרשויות המקומיות. זה מה שאני מכיר וזה מה שהוסכם בוועדה. לכן, כמו שאמרת, אין כאן מקום להעלות מחדש את הנושא הזה. רוב העלויות הן כפי שצוין ומה שנאמר כאן.

כלומר, להצעת החוק הזאת בעצם אין עלות תקציבית ככל שזה נוגע למדינה.

יש עלות.

יש עלות אחת לגבי מעונות יום שהיא מתוקצבת בסיכום תקציבי מול משרד העבודה והרווחה.

כי אנחנו אומרים שצריך להוסיף את פנימיות ילד ונוער ואת המוסדות של חסות הנוער, אבל אנחנו מבינים שעדיין אותה הערכה של הקריאה הראשונה, בעצם אין עלות תקציבית כמשמעותה בחוק יסוד: משק המדינה.

יש עלות.

עלות של מעל 6 מיליון שקלים.

נכון. לא מגיעים לזה.

אם כן, אנחנו לא בעלות תקציבית לפי חוק יסוד: משק המדינה.

עוד מישהו רוצה להתייחס?

הערה אחרונה, לעניין תחולת החוק.

נקרא ותעירו כשנגיע לסעיפים.

1. הגדרות

בחוק זה –

"חוק הפיקוח על הפעלת צהרונים" – חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז-2017.

"חוק לימוד חובה" – חוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

"מוסד חינוך" – מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, לרבות כל אחד מאלה:

אלה בעצם המוסדות עליהם תהיה חובה להציב מזרקים.

(1) בית ספר מקצועי כהגדרתו בחוק החניכות, התשי"ג-1953.

(2) מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, המיועד לשהייה יומית של עשרה פעוטות לפחות שטרם מלאו להם שלוש שנים.

(3) מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000

(4) צהרון כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים.

אני מבינה שאנחנו מוסיפים גם את הפנימיות של ילד ונוער וגם את המוסדות של חסות הנוער.

אני רק אציין שאנחנו הבענו את עמדת משרד הרווחה. אנחנו מתנגדים.

הפרוטוקול סובל הכול. הוא רושם הכול.

אני רק אציין שוועדת שרים קבעה שלפני קריאה שנייה ושלישית זה יחזור לוועדת שרים.

בסדר.

הנושא הזה גם הוא יבוא לדיון בפני ועדת שרים.

אנחנו דואגים שתהיה להם עבודה. אין בעיה.

אם זה יחזור לוועדת שרים, זה ייתקע.

אני לא יכול לא לאפשר שזה יחזור לוועדת שרים. יש להם שיטה. אנחנו נדע לפעול בהתאם.

אנחנו נוסיף את פנימיות ילד ונוער ואת המוסדות של חסות הנוער. אחרי כן נראה איך מנסחים את זה אבל הכוונה ברורה.

"מוסד חינוך רשמי" ו"רשות חינוך מקומית" – כהגדרתם בחוק לימוד חובה.

"מחזיק" – מי שמחזיק או מפעיל מוסד חינוך או מי שהוא בעלים של מוסד חינוך, ולעניין מוסדות החינוך המפורטים להלן, כל אחד מאלה, לפי העניין.

אלה בעצם סוגי מוסדות שרצינו לדייק בדיוק מי הוא המחזיק בהם.

(1) במוסד חינך רשמי – רשות החינוך המקומית.

(2) במוסד חינוך שאינו מוסד חינוך רשמי – בעל הרישיון לפתיחתו ולקיומו לפי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, או לפי חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008.

(3) במעון יום שיקומי - בעל הרישיון לפתיחתו ולניהולו לפי חוק מעונות יום שיקומים, התש"ס-2000.

(4) בצהרון – מפעיל צהרון כהגדרתו בחוק הפיקוח על הפעלת צהרונים.

"פקודת הרוקחים" – פקודת הרוקחים (נוסח חדש), התשמ"א-1981.

"רוקח", "רוקח אחראי", "בית מסחר לתרופות" ו"בית מרקחת" – כמשמעותם בפקודת הרוקחים.

"תכשיר אפינפרין" – תכשיר הרשום בפנקס התכשירים לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים או תכשיר שניתן לו היתר לפי סעיף קטן (ג) של הסעיף האמור שהוא מזרק אוטומטי ומכיל את החומר הפעיל אפינפרין ומיועד לטיפול חירום בעת תגובה אלרגית.

הסבירו לנו שחשוב שייכתב שזה מזרק אוטומטי כי יש דברים אחרים כמו קפסולות שהשימוש בהן הוא פחות פשוט וזה לא מיועד להכרה במקומות מהסוג הזה. לכן כתבנו שזה יהיה המזרק האוטומטי.

"השר" – שר הבריאות.

אם יש, הערות עד כאן.

אני מבינה שבעצם בהגדרה מחזיק רשמו את מי שמחזיק או מפעיל, מפעיל רק בהקשר של הצהרונים. השאלה אם זה לא יוצר איזושהי אי בהירות.

גם לעניין מעונות יום קיבלנו כל מיני הערות לעניין המחזיק. נדמה לי שזאת הערה שעלתה מכם לגבי המפעיל.

על הבעלים.

רצינו ליצור איזושהי הגדרה רחבה כי ההגדרה הזאת היא רלוונטית גם לעניין מוסדות החינוך בוודאי, אבל היא גם רלוונטית לעניין סעיף 6 שמדבר על הרשות להחזיק את המזרקים, להבדיל מחובה. במקומות האלה כן יכול להיות שמי שמפעיל את המקום, גם אם הוא לא בדיוק מי שמחזיק במקום מבחינת המשמעות של אחזקה, או שהוא גם לא הבעלים של המקום אלא הוא רק מפעיל את המקום, רצינו שיהיה ברור שגם עליו תחול החובה.

השאלה אם זה לא מאבד משהו.

לעניין המוסדות של משרד החינוך, כן הגדרנו בצורה מאוד מפורשת. יש לכם רק מוסדות חינוך רשמיים ומוסדות חינוך שהם לא רשמיים. לכן עשינו הגדרה שהיא ספציפית כדי שיהיה ברור מי הוא בדיוק אותו אחד שחלה עליו החובה.

בסדר. לעניין סעיף קטן (2). אני חושבת שעדיף להבהיר פוזיטיבית מאשר שאינו. לומר: מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי. זה גם המונח הרגיל.

אנחנו לקחנו את הנוסח הזה מהחוק להפעלת צהרונים. כך כתוב מילה במילה אבל אני יכולה לבדוק. זה רק עניין של נוסח. הכוונה היא שזה כל מי שהוא לא מוסד חינוך רשמי. אני לא בטוחה שזה רק המוכרים. לכן אני לא בטוחה שזאת הערה נכונה, אבל אני אבדוק את זה.

נעבור לסעיף 2.

2. החזקת תכשיר אפינפרין במוסד חינוך

(1) מחזיק יחזיק במוסד החינוך, במקום מרכזי ונגיש, תכשיר אפינפרין אחד לפחות במינון מתאים לפי העלון לצרכן של התכשיר, למשקל האופייני של הילדים השוהים במוסד החינוך, ידאג לתקינותו ולהחלפתו באופן מיידי אם הדבר נדרש, ויציב שלט המפנה לתכשיר, והכול לפי הוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (ב).

כאן הוסבר לנו על ידי משרד הבריאות שבעצם העלון לצרכן הוא משהו שעובר בדיקה של משרד הבריאות ולכן בעצם הדברים שכתובים שם בדוקים על ידי משרד הבריאות. לכן ההפניה לעלות לצרכן היא זאת שרלוונטית כאן. בהתחלה חשבנו אולי לכתוב בתוספת את המינונים ואת המשקלים, אבל הגענו למסקנה שזה באמת נותן את הגמישות וזה מסמך שהוא מפוקח ונבדק על ידי משרד הבריאות ולכן זה נכתב בצורה הזאת.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), מפעיל צהרון הפועל בשטח מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, יהיה פטור מהחזקת תכשיר אפינפרין, אם ווידא עם המחזיק במוסד כאמור שתכשיר אפינפרין מוחזק במוסד לפי הוראות חוק זה ועומד גם לרשות הצהרון.

אני רוצה להסביר בשתי מלים. יש את מוסדות החינוך עליהם ממילא חלה החובה להחזיק. מה שאנחנו אומרים כאן זה שצהרון, אך ורק צהרון שמתקיים בשטח מוסד חינוך, ואם הצהרות ווידא שבשטח של מוסד החינוך יש את המזרק והוא עומד לרשות הצהרון, הוא היחיד שיהיה פטור מהחזקת המזרק, כדי לא ליצור כפילות שהיא מיותרת. ככל כמובן שאין מזרק או שהמזרק לא עומד לרשות הצהרון, החובה להחזיק תחול.

(3) השר יקבע הוראות לעניין מיקום התכשיר במוסד החינוך, שילוט במוסד החינוך המפנה לתכשיר, תנאי החזקתו של התכשיר ובדיקת תקינותו על ידי המחזיק.

(4) מחזיק במוסד חינוך יבדוק, לפחות אחת לשלושה חודשים, כי טרם חלף התאריך האחרון לשימוש המסומן על אריזת תכשיר האפינפרין המוחזק במוסד החינוך וכי אריזת התכשיר סגורה.

בדיון הקודם משרד הבריאות הסביר שאלה הפרמטרים שצריך לבדוק כדי לוודא שהתכשיר תקין לשימוש.

מה שכתוב כאן, זה מתאים. יש תאריך וצריך לבדוק אם זה סגור ואם זה שלם או לא שלם.

זה לא תכשיר החייאה שצריך להפעיל ולראות שהבטריות עובדות וזה תקין.

ראשית, הפניה בסעיף 2(א) לסעיף קטן (ג). שנית, אני רוצה לוודא שוב לגבי סעיף 2(א). נאמר לפחות במינון המתאים לפי עלון לצרכן של התכשיר, למשקל האופייני של הילדים השוהים במוסד החינוך. האם העלון לצרכן מתייחס לתכשיר ביחס למשקל? האם יש צורך בהוראות והנחיות מיוחדות, בחוזר שיפורסם כדי שמפעיל של מוסד החינוך ידע, רשות החינוך המקומית תדע, איך להתאים את סוג המוסד והמשקלים שאמורים להיות באותו מוסד לתכשיר?

יש שני תכשירים. זה הכול. אחד לילדים ואחד למבוגרים וכתוב בדיוק על המשקל. אין 18,000 מכשירים. יש שני תכשירים בלבד.

כתוב המשקל האופייני של הילדים.

נכון. אם אלה ילדים בגן ילדים, זה משהו אחר, ואם אלה ילדים בגיל תיכון, זה משהו אחר. זה הכול.

אם יש שני סוגים של תכשיר, כלומר שלילדים ולתיכון אמור להיות אותו דבר או לילדים וליסודי אמור להיות אותו דבר. האם יש איזשהו גורם שיכול לפרט ולהסביר איזה סוגים של מוסדות חינוך צריכים לקבל איזה סוג של תכשיר? גם אם יש רק שניים.

אחרת אתם אומרים למוסד החינוך שהאחריות היא עליו לדעת איזה תכשיר הוא צריך להציב ושהוא יעשה את השיקולים שלו.

זה כבר עכשיו. נניח שלמוסד חינוך בתיכון, צריך להתאים את התכשיר למבוגרים.

נאפשר למשרד הבריאות לענות.

מערך הרוקחות, משרד הבריאות. השאלה מאוד ברורה. אנחנו ניתן עליה תשובה. זה מאוד פשוט. יש בסך הכול שני מזרקים ואנחנו באמת נפרט. גם צריכות לבוא תקנות אחר כך ואנחנו נפרט בדיוק כדי שיהיה ברור כי אין מטרה שחס וחלילה אם קורה אירוע, ייקחו את הילד וישקלו אותו ואז יחליטו איזה מזרק לתת לו. אנחנו נעשה את זה פשוט. אני מבטיח.

אולי בסעיף (ג) ייקבע.

זה יהיה במסגרת התקנות שלכם.

לפי ההערה שלך גם צריך להתאים את כל סעיף קטן (א) ובעצם לומר שזה יהיה במינון כפי שיקבע השר כי זאת המשמעות.

נכון.

מקובל?

כן.

בסדר. אחרי כן, עת נגיע לסעיף התחילה, צריך להבין את זה. נאמר בסעיף קטן (א), במינון שיקבע השר. אנחנו צריכים לתקן בשני מקומות.

גם סעיף קטן (ג).

הייעוץ המשפטי של כבאות והצלה. אמנם זה לא קשור אלינו הנושא הספציפי אבל נתבקשתי להתייחס.

נגיע לזה. עוד לא הגענו.

לעניין הסעיף הזה נתבקשתי להעביר את הערותיו של קצין הרפואה הראשי שלנו בהתייחס למה שנאמר על ידי נציגת מרכז השלטון המקומי. יתקן אותי משרד הבריאות אם אני טועה אבל יש שני מזרקים שהשימוש בחוק הוא ילדים ומבוגרים. למעשה מדובר על משקל עד 25 קילו ומ-25 קילו ומעלה. 25 קילו, 26 קילו, זה ילד בכיתה א'-ב'-ג'.

לא. תלוי של מי הילד.

זה אומר גם בחוק עצמו שזה לא יהיה לפחות מזרק אחד אלא יכול להיות שיצטרכו שניים.

דבר נוסף שמבקש להעיר קצין הרפואה הראשי שלנו הוא שמבחינת פרוטוקול הטיפול, הוא ממליץ שיהיו לפחות שניים מכל מינון, מאחר ופרוטוקול הטיפול הוא מתן זריקה ראשונה ובמידה וזה לא עוזר, תוך פרק זמן מסוים צריך לתת מינון נוסף.

זה יהיה בתקנות של משרד הבריאות.

השאלה אם צריך מזרק אחד לפחות.

דיברנו על זה. גם בדיונים הקודמים עלתה השאלה הזאת. המטרה של המזרק הזה היא עד להגעת כוחות ההצלה שהם ייתנו את הטיפול. עד שמגיע האמבולנס. כלומר, זה מקצר את פרק הזמן. האופטימלי הוא שיהיו שני מזרקים ואולי יותר אבל אמרנו שכדי לא להשית עומס ולהכביד יותר מדי על הארגונים, גם שיהיה מזרק אחד עליו אנחנו מדברים. על קיצור הזמן, עד שמגיע אמבולנס. זה רק חלון הזמן הזה. זה לא סוף הטיפול.

מה חלון הזמן בין ההזרקה הראשונה לשנייה?

חמש עד שבע דקות.

כמה דקות.

אם אין שיפור, חמש דקות.

חמש דקות.

אנחנו אומרים שברור לנו שעדיף שיהיו שני מזרקים, אבל אמרנו שכדי לא להכביד על אותם ארגונים שמתנגדים, שהתנגדו ואמרו שהעומס הוא כבד, אמרנו שאנחנו מוכנים להסתפק באחד. שוב, זאת ברירת המחדל. זה לא המצב האופטימלי. אנחנו מעדיפים שני מזרקים. זה ברור. אבל אנחנו מקצרים את חלון הזמן עד שמגיע אמבולנס. אמבולנס בכל מקרה יגיע ולכן נאמר כאן קודם שהצבנו בכל האמבולנסים, גם האמבולנסים הרגילים ולא אמבולנס לטיפול נמרץ, את המזרקים. שוב אני אומרת שמבחינתנו אני מוכנה ואנחנו נשמח שיהיו שניים אבל כדי לא להכביד על אותם ארגונים - - -

אומרים שהחבילה שקונים, יש בה שני מזרקים.

נכון אבל יש מוסדות שיכולים לחלק.

אם קונים שניים, אי אפשר להגיע למשא ומתן עם הספק ולדבר על כך שיהיו שניים עבור משקל שונה?

זה מגיע מחוץ לארץ באריזה של שני מזרקים. משרד הבריאות הכריח אותם ומחלקים את זה לאריזה של אחד. זאת אומרת, יש אריזה בארץ כדי להקטין עלויות.

זה לבקשה שהועלתה בדיונים בוועדה.

צריך להביא שני משקלים כי אני מכיר ילדים, הייתי אחד מהם, ששוקלים מעל 25 קילו. אני חושב שצריכים להיות שניים.

לפי המשקל. אם יש ילד ששוקל פחות מ-25 קילו או מעל 25 קילו, יש את שני המינונים. זה ברור. אבל אם יש מוסדות שיש רק 25 קילו, מוסדות גדולים, או מעונות שיש בהם עד 25 קילו, אז כן.

תפרטו את זה בתקנות.

עמותת יה"ל. אני רוצה להתייחס ולומר שהמשתמע הוא שבגני ילדים ובבתי ספר יסודיים צריכים להיות שני המינונים מכיוון שיש לנו את המשחק המשקלי כשהם באמצע. בוודאי שהיינו מעדיפים שני מזרקים אבל אם המשמעות היא לעכב את החוק, אז אני חושבת שמכיוון שאמרנו שמי שיודע שהוא אלרגי, חובתו לשאת מזרקים בכל מקרה, אז הייתי בוחרת לזרז את החוק ולבחור במזרק אחד מאשר לעכב את החוק בשל המשמעות הזאת.

אני לא חושב שבגלל זה צריך לעכב. צריך להבטיח שיהיו שני מזרקים בשני המינונים הנדרשים. חד משמעית. חבר'ה, דווקא בצ'ופצ'יק של הקומקום אתם מחפשים את הגאולה התקציבית. צריך לראות מה יש בבתי חולים, כמה הוצאות יש שם.

אני רוצה להבין. בעצם מה שאמרתם, שהשר יקבע והוא רשאי לקבוע גם סוגים שונים של מינונים שונים לפי הסוג. בסדר.

הייתי רוצה להתקדם. יש לכם שיטה לעכב אותי?

מייצג את הסתדרות המורים. האם יש השלכה - - -

מה יש להסתדרות המורים לעשות כאן?

יש בהמשך עוד סעיף.

הם לא רוצים להזריק.

שאלה שבאמת היא חשובה לטובת מי שמחזיק במוסד ומי שיש לו את המזרקים. האם יש השלכות שליליות כלשהן על הזרקת מינון אחר?

כלום. אין שום בעיה. אני בעצמי התאמנתי על זה והזרקתי לעצמי. תאמינו לי, אין בזה שום דבר חוץ מזה שזה עושה אותך קצת יותר היפר-אקטיבי.

אנחנו חוזרים לגורם המקצועי.

החומר הפעיל באדרנלין שלכל אחד מאתנו יש בגוף, אין עם זה שום סכנה. יגידו לך גם כל גורמי מד"א. אין סכנה בהזרקת שווא.

למה המחלוקת לגבי המינונים?

יעילות. זה סיפור יעילות. אדם גדול יותר צריך קצת יותר.

אמנם זה משתמע מסעיף 8 אבל לגבי סעיף קטן (ג) אפשר להוסיף שזה יהיה בהתייעצות עם שר החינוך ככל שאלה הוראות שנוגעות למיקום ושילוב תלמידים?

אולי הוא עסוק. לא צריך לתת לו משימות נוספות.

התייעצות עם שר החינוך ואני מניחה שגם עם שר העבודה.

סתם מסבכים. אני לא בעד.

לא צריך.

ללא התייעצויות.

אם כן, אנחנו לא כותבים פה התייעצות.

אין התייעצות.

תכף נגיע גם לסעיף הכללי של התקנות וגם משם נוריד את זה.

3. רכישת תכשירי אפינפרין

על אף האמור בפקודת הרוקחים, מחזיק במוסד חינוך ירכוש תכשירי אפינפרין מבית מרקחת או מבית מסחר לתרופות לשם החזקתם במוסד החינוך בלבד, ולא יעבירם לידי אחר.

גם הסעיף הזה וגם הסעיף הבא הם התגברות על פקודת הרוקחים שאומרת שהתכשיר הזה הוא תכשיר מרשם והשיווק צריך להיות בהתאם למרשם ולכן גם הסעיף הזה וגם הסעיף הבא, גם לא יהיה ישירות מבית מרקחת אלא הוא יכול להיות גם מבית מסחר.

אני רוצה להתייחס לזה שוב כי זה חשוב לפרוטוקול.

אולי נקרא גם את סעיף 4 ואז תתייחס.

אולי גם את סעיף 5, כי הוא כולו קשור לאותו רעיון.

4. שיווק תכשירי אפינפרין למחזיק במוסד חינוך

(1) על אף האמור בפקודת הרוקחים, רוקח בבית מרקחת ורוקח אחראי בבית מסחר לתרופות רשאים לשווק תכשירי אפינפרין למחזיק במוסד חינוך גם ללא מרשם רופא, ובלבד שהמחזיק חתם בפניהם על הצהרה בנוסח שקבוע בתוספת.

(2) רוקח אחראי בבית מרקחת או בבית מסחר לתרופות ישמור את ההצהרה החתומה כאמור בסעיף קטן (א) בבית המרקחת או בבית המסחר לתרופות, לפי העניין.

5. תיעוד ושמירת מסמכים

(1) מחזיק במוסד חינוך יתעד את המקרים שבהם נעשה שימוש בתכשיר אפינפרין במוסד החינוך, ובכלל זה את תאריך השימוש בתכשיר, זהות האדם שטופל בתכשיר, זהות נותן הטיפול והמשך הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, אם קיבל.

(2) מחזיק במוסד חינוך ישמור את מסמכי הרכישה של תכשירי האפינפרין שרכש לפי הוראות חוק זה שלוש שנים ממועד הרכישה.

אחת הסיבות לסעיף מספר 3 שניתן לרכוש ישירות מבית מסחר לתרופות היא על מנת להוזיל את עלות המזרק. היום המרווח לרוקח הוא סדר גודל של 20 אחוזים. זאת אומרת, כל מי שיבחר לקנות ישירות מבית מסחר, מוריד לו עלויות של כ-20 אחוזים.

יש חברה למשק וכלכלה שיכולה לקנות בכמות.

נכון.

זה מוזיל את זה משמעותית. זה הרעיון.

זה מוריד להם במאות אלפי שקלים.

אני מפנה את תשומת לבכם בהקשר הזה לנוסח של התצהיר שבתוספת. המטרה של התצהיר הייתה שבעצם הרוקח יראה איזשהו תצהיר גנרי אחד ובזה הוא יוכל לשווק.

מי שירכוש מצהיר שהוא מחזיק במוסד חינוך או במקום ציבורי אשר בשל מאפייניו יש חשש שהשוהים בו יהיו חשופים לחומרים שעלולים לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים. הוא יצטרך להצהיר שהוא רוכש את התכשיר לשם הצבתו במקום הזה. הוא מצהיר שידוע שההחזקה צריכה להיעשות בהתאם להוראות החוק וכי עליו לעיין בעלון לצרכן.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 6א שמדבר על רשות. קודם בנוגע למוסדות חינוך דיברנו על כך שיש להם חובה להציב. עכשיו באה הצעת החוק ואומרת שבמקומות ציבוריים שיש בהם חשש לחשיפה לאלרגיה מסכנת חיים, תהיה אפשרות להציב את המזרקים.

למה בעצם אנחנו צריכים את ההוראה הזאת שנראית קצת תמוהה? מכיוון שהיום לפי פקודת הרוקחים, לדוגמה בעל מסעדה שרוצה לשים מזרק בשטח המסעדה שלו, הוא לא יכול כי מדובר בתכשיר מרשם וההנפקה שלו היא רק כנגד מרשם. כדי להתגבר על הוראות פקודת הרוקחים ולאפשר למי שרוצה כן להציב את המזרק, אנחנו צריכים את הסעיף המאפשר את זה.

6. רשות לרכוש תכשיר אפינפרין לשם החזקתו במקום ציבורי

מחזיק במקום ציבורי שאינו מוסד חינוך, אשר בשל מאפייניו יש חשש שהשוהים בו יהיו חשופים לחומרים שעלולים לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים, רשאי לרכוש תכשיר אפינפרין לשם החזקתו במקום הציבורי שבהחזקתו, והוראות לפי חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, על החזקת התכשיר ושיווקו. במאפיינים כאמור בסעיף זה ניתן להביא בחשבון בין היתר את מספר השוהים כרגיל במקום הציבורי.

אנחנו ניסינו גם לשאול את משרד הבריאות האם אפשר קצת יותר לאפיין את המקומות האלה או לעשות איזושהי תוספת או להגיד שזה מקום שמגישים בו מזון כדי באמת לתת קריאת כיוון לאותם מקומות. אנחנו נשמח לשמוע התייחסות שלכם.

אני חוזרת ואומרת. דיברנו על זה וקיימנו לא מעט דיונים בסוגיה הזאת. אנחנו אמרנו שמסעדות, הרי זה ברור לכולם שכן. אבל אנחנו יודעים שיש מקומות שהם לאו דווקא מסעדות או בתי אוכל או אולמות אירועים וכולי, שיש שם עדין סכנה. אפילו בפעילות של מתנ"סים, מועדונים וכולי. יש ילדים שנמצאים שם, מוגש שם אוכל, יש שם ארוחות, יש מקומות שהם לאו דווקא מקומות שיש בהם אוכל. אמרנו שאפילו פארקים שיכול להיות שעושים שם פעילויות שונות, אפילו רגישות יתר לעקיצת דבורה. כלומר, המקומות האלה, אנחנו לא רוצים להגביל כי ברגע שנגדיר אותם בחוק, מחר אם נרצה להוסיף משהו, תהיה בעיה. כפי שאמרנו, אמר את זה קודם אלי מרום מהמשרד, מבחינת הסיכונים- ובדקנו את הסיכונים – הסיכון במזרק הזה הוא אפסי לעומת הנזק בזה שנצטרך אותו ואין אותו. לכן אנחנו בעד כמה שיותר לאפשר את המזרק הזה בכל מקום בו יש סכנה. אני אומרת שהסכנה הזאת, אי אפשר להגדיר אותה כרגע ברשימה סגורה.

אגב, הפעילות שאנחנו עושים, וכרגע אנחנו לא מתנים את זה - - -

למה בכלל צריך מרשם?

זה בדיוק מה שאני באה לומר. זה המשפט הבא. אנחנו כרגע פועלים כי היצרן מחייב את זה. אנחנו כרגע פועלים לבטל את חובת מרשם הרופא. כפי שאמרנו, יש תרופות שהן לא במרשם רופא, שהן הרבה יותר מסוכנות מהדבר הזה ואנחנו פועלים. יש כאן שאלה של רגולציה בתנאים של רישום התרופה. אנחנו פועלים לשנות את זה אבל אנחנו לא רוצים לחכות.

אנחנו שינינו את החוק לגבי תרופה שאפשר לרכוש ללא מרשם.

נכון.

למה שלא תכניסו גם את זה?

זה מה שנקרא תקנות מרשם רוקח. נוסיף ברשימה. אפשר להוסיף את זה לרשימה.

תוסיפו לרשימה. זה כל כך פשוט.

אנחנו עושים את זה.

ויהיה פיקוח על המחיר?

לא.

צו מחירי תרופות הוא חי בפני עצמו ויש לו את האחריות שלו.

כאן אני רוצה שתגיד שוב, לכלול את התרופה הזאת ברשימה. יש כאן חוק. עשינו את החוק.

זו המטרה שלנו. אנחנו לא רוצים לעכב את החוק עד שזה ייעשה. לכן אמרנו שברגע שנעשה את זה, זה יהיה.

אז לא נצטרך את זה. נכון.

בסדר. נתקדם.

7. דין המדינה

הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה, אולם הוראות לפי סעיף 6 יחולו על כוחות הביטחון בשינויים המחויבים ובשינויים שייקבעו כמפורט להלן:

(1) צבא הגנה לישראל – בפקודות הצבא, כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(2) משטרת ישראל בנהלים.

שיורה עליהם קצין רפואה ראשי.

(3) שירות בתי הסוהר – בנהלים.

שיורה עליהם קצין רפואה ראשי.

(4) הרשות הארצית לכבאות הצלה – בנהלים.

שיורה עליהם נציב השירות.

נציב כבאות והצלה או מי מטעמו.

השאלה אם נדרש לומר מי מטעמו.

להפך. זה יותר טוב. זה מועיל.

(5) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה – בהוראות פנימיות.

הם ביקשו שבמקום בהוראות פנימיות יהיה בנהלים שיורה עליהם ראש היחידה או מי מטעמו. הסבירו לנו שהוראות זה במדרג נורמטיבי יותר גבוה והם רוצים את הגמישות לקבוע את זה בנהלים.

(6) מפעלים הנכללים בצו שהוציא שר הביטחון לפי פרט 3 לתוספת הראשונה בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 – בהוראות פנימיות.

יש כאן נציגות של משרד הביטחון? לא של צה"ל. לא.

הלשכה המשפטית במשרד לביטחון פנים. אנחנו מבקשים להוסיף את הרשות להגנת עדים וזה יהיה באמצעות נהלים שייקבעו על ידי מנהל הרשות או מי מטעמו.

למה הם צריכים הוראות מיוחדות? למה הם לא כמו כל משרד?

הם לא משרד. זאת רשות עצמאית.

למה הם צריכים הוראות מיוחדות?

זו רשות פנים משרדית ייעודית.

במה היא שונה מכל משרד ממשלתי אחר?

היא לא משרד. זאת רשות עצמאית.

היא יחידת סמך. השאלה מה הצורך בקביעת נורמה שונה מהנורמה הכללית?

יש לך כאן סעיף שמפרט את כוחות הביטחון.

כן, אבל על כוחות הביטחון לא מסתכלים כעל מקשה אחת. השאלה היא מה הצורך בקביעת נורמה אחרת בנוגע לרשות להגנת עדים מאשר כל יתר מוסדות המדינה האחרים. מה הצורך?

היא גוף מבצעי כמו כוחות הביטחון ולכן כמו שפירטנו לגבי כל גוף וגוף, אנחנו מבקשים להוסיף אותה. זה רק יכול להוסיף. אני לא רואה במה זה יכול לגרוע.

זה לא עניין של לגרוע. השאלה אם באמת נדרשות ההתאמות האלה.

כן.

יש הבדל בין משרד ממשלתי לבין רשות ממשלתית. הם מבקשים. תכניסי את זס.

רשות להגנת עדים. הנהלים ייקבעו על ידי מנהל הרשות או מי מטעמו.

בסדר.

דיברנו על כך שאמנם כל הדברים האלה מופיעים כרשות, אבל רצינו שיהיה איזשהו דיווח שאכן הנהלים האלה בוצעו. אני רואה שזה כרגע לא מופיע.

אפשר לקבוע בחוק שידווחו לנו על התקדמות הנהלים. אפשר או לקבוע את זה בחקיקה או שזה יהיה משהו וולנטרי.

למה שלא נקבע את זה? אמנם הם רשאים ואנחנו לא מחייבים אותם, אבל שכן יהיה איזשהו אלמנט שהם צריכים לדווח כדי שהוא יהיה אלמנט שמבקש מהם שייקחו איזושהי אחריות לביצוע.

דיווח לוועדה?

כן. לוועדה.

בתוך כמה זמן? בתוך שנה?

מדי שנה ידווחו לוועדה. או דיווח חד פעמי. אין בעיה. בסדר. חד פעמי. שידווחו שנקבעו נהלים. מי ש4קובע נהלים, שיעדכן אותנו שאכן נקבעו נהלים.

שנה אחרי הכניסה לתוקף של החוק.

בסדר.

לשירות בתי הסוהר יש הערות.

שירות בתי הסוהר, הלשכה המשפטית. אני חושב שזה מיותר לקבוע את הוראות העדכון לוועדה. זה גם מטריח את הוועדה. אני קודם כל אומר שאנחנו מקיימים את זה כבר עכשיו.

מצוין.

אנחנו לא חיכינו לחוק. עד שזה יגיע לקריאה שנייה ושלישית, כי הבנתי שזה חוזר לוועדת שרים - - -

לא. זאת קריאה שנייה ושלישית.

זה נוהל קצר.

אין בעיה. תעבירו תוך שנה.

אני לא חושב שצריך כאן חובת דיווח.

תלוי למי.

עוד מישהו רוצה להעיר?

הייעוץ המשפטי של חיל הרפואה. אני חושבת שמרגע שקבועה בחוק חובה לקבוע בפקודות הצבא או בכל נהלים אחרים, מובן שיש חובה לעשות זאת. מבחינת תקופת הזמן, זה כמובן משהו שעולה כרגע לראשונה בדיון, זה משהו שנצטרך לבחון, אם זה פרק זמן ריאלי או שיש פרק זמן אחר.

אנחנו לא מבקשים שום דיווח.

למה?

זה יותר טוב בלי דיווח. דיווח, אתה מעכב את הביצוע.

לא. קבענו שהם רשאים לעשות את זה, אז אני רוצה לדעת. אם זה לא בוצע אצל אחד הגופים האלה, אני רוצה לדעת. אם רשות מסוימת החליטה לא לעשות, אני רוצה לדעת על כך. זה לא לגיטימי?

תפנה לרשות.

אם הם מביאים נהלים, מה אכפת לי שיביאו את הנהלים?

אתה רוצה לעכב את החוק?

לא.

אז אל תבקש דיווח.

למה? זה לא מעכב.

זה מעכב.

למה זה מעכב?

אני אסביר לך בארבע עיניים. כמה חוקים מתעכבים בגלל הדרישה הזאת ובסוף אין חוק. אני אגיד לך גם את מספר השנים שאנחנו ממתינים לדיווח.

8. ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר החינוך ועם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות לעניין סדר הפעולות בעת חשד למקרה של אלרגיה מסכנת חיים במוסד חינוך או במקום ציבורי.

הבנתי שקודם הוועדה החליטה שלא יהיה צריך התייעצות.

לא צריך התייעצות.

נוריד את ההתייעצות.

הוועדה מאשרת.

הוועדה מאשרת את התקנות.

כפי שכבר ציינתי בסעיף הקודם, כיוון שאנחנו מדברים כאן על נהלים שאומרים היכן זה ימוקם במוסד החינוך - - -

יש לי רצון להקל על השרים. יש להם עוד נושאים לטפל בהם. אני מבקש, אל תכבידו על החוק.

לעניין ההוראות לעניין חדר הפעולות, אנחנו סברנו שאולי יותר נכון להשתמש במילה הסדרים לעניין סדר הפעולות. אנחנו לא רוצים לעשות משפטיזציית יתר להליך ואולי אפילו לגרום לאיזשהו אפקט מצנן או להרתעה שאנשים יפחדו בזמן אמת להשתמש בתכשיר. אנחנו רוצים להסביר שאנחנו חושבים שמה שנכון לעשות זה לתת הסברים שהם בסיסיים, קלים ופשוטים ולא להיכנס לפירוט יתר שעלול להרתיע אנשים מלהשתמש אחר כך בתכשיר בזמן אמת.

נכתוב ובכלל זה. נוריד את ההוראות. נכתוב סדר הפעולות. הכוונה היא - קצת כמו במכשירי החייאה – שמשרד הבריאות, שהוא הרגולטור של הנושא הזה, כן ייתן איזושהי קריאת כיוון האומרת דבר ראשון תתקשר למד"א, דבר שני תזריק. לא נראה לנו שיש בזה משפטיזציית יתר. נראה לנו שאלה הן ההוראות.

בסדר.

כמו הוויכוח הקודם על כמות המזרקים ובמקרה הם יהיו דברים נוספים בהמשך שאני לא יודע, כן יהיו לזה השלכות תקציביות. אם מכפילים את כמות המזרקים, יש לזה השלכות תקציביות.

הנורמה שהחוק קובע הוא שיהיה צריך להציב מזרק במינון כפי שיקבע השר. למה כתוב אחד לפחות? כי יכול להיות שיהיה צריך שניים במוסד שבו יש ילדים במשקלים שונים. משרד הבריאות כמובן, כשהוא יקבע את התקנות, בזמן שהוא יקבע אותן, אפשר יהיה לבחון את הדברים, אבל זאת הנורמה של החוק.

חשוב לציין שהיום רק חברה אחת מביאה את המזרק לארץ. צריך לפתוח את השוק ולאפשר לעוד חברות להביא את המזרק לארץ ואז המחיר יצנח באופן אוטומטי. אין שום סיבה שיהיה מונופול לחברה אחת. אנחנו לא מייצגים כאן חברה כלשהי. אנחנו צריכים את התכשיר. תפתחו את השוק, המחיר יצנח לשקלים בודדים. שכמה חברות יביאו את המזרק לארץ. למה רק חברה אחת?

זה באמת לא מוצדק שרק חברה אחת מביאה.

יש מספר חברות בעולם שמייצרות את המכשיר הזה.

משרד הבריאות הוא לא שחקן כאן. מי שרוצה לייבא ולרשום תכשיר בישראל, מוזמן. גם גברתי, אם את רוצה, את מוזמנת לפנות.

לא מעוניינת.

אנחנו לא חוסמים אף אחד.

אם מישהו בארץ רוצה לייצר, שייצר.

לפרוטוקול, המחיר יכול לרדת בצורה משמעותית אם השוק ייפתח.

הסתדרות המורים. לגבי הביצוע והתקנות וסדר הפעולות. בחוק של מכשירי החייאה שאנחנו תמכנו בו דובר על זה שיחזיקו מכשיר החייאה לשימוש מוסד החינוך. לא הגדירו חובת פעולה. מכשיר החייאה לא שונה מתכשיר אפיפן. לא קבעו חובת הפעלה על פלוני או אלמוני. כאן כן קובעים.

להתקין תקנות. זה מספיק. הוא צודק. להתקין תקנות.

איפה ראיתם שקובעים על כלל - - -

אתה כותב בכלל זה הוראות לעניין סדר הפעולות.

אני לא רוצה שיכתבו מורים. יש לנו כרגע סכסוך על סייעות שמשרד הבריאות גרם לו, הוא ביטל את הסייעות ואני לא רוצה את המורים. שיחזירו את הסייעות.

לא כתבנו כאן מורים.

ההצעה של הייעוץ המשפטי לכלול הסדרים היא הלשון הנכונה לדעתי בנושא הזה. מורה שערכית רוצה להציל את חיי תלמידו, אין על זה חולק, יאפשר למורה להציל את חייו של תלמידו מבלי שמוטלת עליו חובה מטעם המעסיק לעשות פעולה כזאת או אחרת שהיא רפואית, חודרנית או משהו שאמור להיות מבוצע בכלל על ידי סייעת רפואית, לשיטתנו. ביטלתם את הסייעות.

מה אתה חושב?

אני חושב שצריך לדבר על הסברים לעניין סדר הפעולות ולא לקבוע הוראות או הנחיות כי הוראות או הנחיות, יש לזה משמעות יותר כחובה אישית כלפי אדם מסוים לעשות משהו. כאשר עובד הוראה הגיע ללמד, הוא לא הלך ללמוד כדי להיות אחות בית ספר או כדי להיות סייעת. הוא בא ללמד. יש לו תפקידים פדגוגיים.

אתם עשיתם מהמורות אנשים מוגבלים?

לא. חלילה.

תן להן הדרכה של כמה שניות.

במקום המילה הוראות תהיה המילה הסבר. זה בסדר.

לא. עוד לא אמרתי.

זה מקובל.

הוא יכול לומר מה שהוא רוצה ואני אגיד מה אני רוצה, עם כל הכבוד.

היועצת המשפטית - - -

לא. אל תגזים.

רק למען הגילוי הנאות, אני הייתי אחד המנסחים בגלגול הקודם של הצעת החוק. יש, לא רק לי אישית אלא גם לארגון אותו אני מייצג, תמיכה בכך שיהיו מכשירי החייאה בבית ספר, שיהיו מתקנים כאלה אבל השאלה היא החובה, מי חייב לעשות פעולה כזו או אחרת.

מי לדעתך?

מי שרוצה להציל את חייו של התלמיד.

ללא הכנה? זאת גישה קצת מפתיעה. אני ממש מצטער להגיד לך. מי אמור להפעיל את זה?

כל מי שנמצא בבית הספר והוא רואה אירוע פתאומי, מחויב לפעול לפי חוק.

מקובל. זה יותר אחראי.

מראש אמרתי שאין חולק שהמורים רוצים להציל את חיי התלמידים.

בבקשה, תנסחי את זה בהתאם.

אין לנו כאן מה לנסח. אנחנו רק אומרים שהשר יקבע את התקנות ובין היתר גם את ההסברים לעניין ההפעלה.

שלושת הסעיפים הבאים, עניינם תיקוני חוק הפיקוח.

9. תיקון חוק הפיקוח על מעונות

בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, בסעיף 2(ב), בסופו יבוא "ולעניין מעון המיועד לשהייה יומית של עשרה פעוטות לפחות שטורם מלאו להם שלוש שנים – המעון ממלא גם אחר הוראות חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח-
2018.

הכוונה היא שכאשר באים לבחון מתן רישיון, יבחנו גם את הנושא של המזרק. זה נכון גם בנוגע לחוק הפיקוח על בתי ספר וחוק מעונות יום שיקומיים אותם אקריא עכשיו.

10. תיקון חוק פיקוח על בתי ספר

בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) לא ייתן המנהל הכללי רישיון אלא אם כן נוכח כי בית הספר ממלא אחר הוראות חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח-2018".

כאן גם הייתה הערה של משרד החינוך שכבר דנו בה והבנו שדחינו אותה.

דחינו אותה.

11. תיקון חוק מעונות יום שיקומיים

בחוק מעונות יום שיקומים, התש"ס-2000, בסעיף 7(ב), בסופו יבוא "ולפי חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח-2018".

סעיף התחילה מדבר על כך שתחילתו של החוק שישה חודשים מיום פרסומו. העניין הוא שבעצם כל התחולה של החוק מותנית בתקנות שמשרד הבריאות יתקין, גם לעניין המינון, גם לעניין ההצבה, לעניין השילוט ובעצם לעניין הכול. לכן אם לא יהיו לנו כאן תקנות תוך שישה חודשים, החוק לא יוכל להיכנס לתוקף.

12. תחילה

תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

למה זה דורש שישה חודשים?

אני לא חושבת שאלה התקנות עצמן, לכתוב אותן.

יש לי ניסיון עם המשרד. אתם לא יודעים לכתוב תקנות. זה מתעכב. אפשר לקצר את המועד?

אני רוצה לשאול שאלה. יש לנו שני סעיפים, יש לנו את סעיף התקנות ויש לנו את סעיף התחילה. האם בסעיף התקנות אנחנו יכולים להגיד שהתקנות יובאו לאישור הוועדה בתוך שלושה חודשים כדי שיהיה ברור שהחוק יוכל להיכנס לתוקף בתום שישה חודשים מיום הפרסום?

אין סיבה שבשלושה חודשים אי אפשר לכתוב את התקנות.

או ארבעה חודשים.

זה צריך להיות יחד עם גורמי מקצוע.

מירי, את תדאגי שזה יהיה פחות זמן. זה התפקיד שלך.

לכתוב אותן. לא התוקף.

הם כבר עובדים על זה זמן מה.

אנחנו עלולים להיתקע בלי חוק.

למה? כמה זמן לוקח לכתוב תקנות?

זה לא כמה זמן לוקח לכתוב תקנות. זה כמה זמן יש לך עוד בקדנציה.

אם אנחנו מעבירים את החוק עכשיו, הוא עובר.

לא. אם אין לך תקנות ביד, אין לך חוק.

אבל אם כתוב שהתקנות יהיו תוך ארבעה חודשים והתחולה היא עוד חצי שנה?:

תשאל את היועצת המשפטית.

זה תלוי אם הם יעמדו בזמנים.

התחולה היא חצי שנה בכל מקרה.

השאלה אם אפשר לכתוב שהתחילה של הצעת החוק תהיה עוד שישה חודשים אבל לחייב את משרד הבריאות להביא לנו את התקנות עוד ארבעה חודשים כדי שיהיה ברור שהתקנות מגיעות ואז החוק נכנס לתוקף.

השאלה הפשוטה שאף אחד לא מעז לשאול היא אם יש בחירות בינואר, יש לנו חוק?

ברגע שהחוק עבר, הוא עבר.

אבל התקנות הן אלה שיוצקות גם לעניין המינון, גם לעניין השילוט, גם לעניין המיקום.

אם התקנות לא יבואו תוך ארבעה חודשים, אין חוק.

החוק קיים.

אני שוב חוזר למשרד הבריאות. תוך כמה זמן יש לכם תקנות?

חודשיים. שלושה חודשים.

שלושה חודשים. אנחנו נכתוב שהתקנות יהיו תוך שלושה חודשים.

עד סוף המושב.

החוק ייכנס לתוקף תוך חצי שנה.

בסדר. מה עוד?

מרכז שלטון מקומי. עניין של פרוצדורה. מבחינת לוח הזמנים לביצוע, הרכישה וההנחיה של האנשים בשטח, אני לא יודעת איך נעשה את זה תוך שישה חודשים. אני רוצה אבל אני לא מבינה איך נעשה את זה.

נעזור לכם.

איך? איך תעזרי במדינה שלמה לקנות, לחלק, להכשיר, לעשות מכרזים?

זה קיים בכל בית מרקחת. מה הבעיה?

לא יודעת. יש מספיק אספקה בארץ?

יש אספקה.

איך את יודעת שיש מספיק אספקה בארץ?

תאמיני לי, החברות רק מחכות שיקנו את זה מהן.

הן יעשו מבצע שיווק.

זו הפרנסה שלהן.

יש עוד הערות? אין. אני בעד הצבעה.

בוא נעשה הצבעה.

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח-2018? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים, התשע"ח-2018 נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד. אני מאחל לכולם שלא ישתמשו בזה אבל טוב שזה יהיה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.