פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



20
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 615
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ז' בסיון התשע"ח (21 במאי 2018), שעה 9:41

הסדרת מעבר מידע להיערכות מותאמת בפתיחת שנה"ל לילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מאיר כהן

רחל אברמזון - מנהלת אגף א' חינוך מיוחד, משרד החינוך

פנינה אלתר - מפקחת ארצית, אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

בלה רדונסקי - ממונה יעוץ משפטי, מחוז חיפה והצפון, משרד החינוך

מיכל שאול - עורכת דין, לשכה משפטית, משרד החינוך

הילה סגל - מפקחת למניעת אלימות, משרד החינוך

הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות

איתי קליטניק - כלכלן בכיר, משרד הבריאות

אילנה וינר רבקה - פסיכולוגית, המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות

אורי שלומאי - עורך דין, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רויטל אילתי וייסמן - שירות לילדים ומתבגרים, מינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל מנקס - סמנכ"לית חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

מיכל בן דוד - הסתדרות המורים

אורנה שלי - הסתדרות המורים

אינה פלאפר - מנהלת רפואית, מינהלת הראל במחוז ירושלים, קופת חולים כללית

עמוס תמם - חבר הנהלה, איגוד מנהלי מחלקות חינוך

אמיתי שוחט - נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

רחלי הכהן - עורכת דין, המועצה לשלום הילד

ולרי זילכה - עורכת דין, רכזת תחום, בית איזי שפירא, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות

איתן עמרם - נציג עמותת מכון עמרם

אביבית ברקאי - אהרונוף - עו"ד, "בזכות"

מיטל בסון - מנהלת המשרד, ארגון הורים למערכת החינוך בירושלים

שלמה קרפ - פורום ועדי ההורים היישוביים וארגון ההורים למערכת החינוך בירושלים

רויטל לן כהן - עורכת דין, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

יעל וייס-ריינד - ארגון "אופק לילדנו", ארגון ארצי של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראיה

הניה מרמורשטיין - סמנכ"ל, "עלה"

רבקה מורוביץ - מנהלת, עמותת "תסמותק"

חניתה חפץ - שדלן/ת (פוליסי בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: בית איזי שפירא, עמותת "אבי", מכבי שירותי בריאות)

אור אזרחי - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

טל בורנשטיין - שדלן/ת (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ת (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את שירותי בריאות כללית

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים




הסדרת מעבר מידע להיערכות מותאמת בפתיחת שנה"ל לילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 21 במאי 2018, ז' בסיון תשע"ח. הנושא: הסדרת מעבר מידע להיערכות מותאמת בפתיחת שנת הלימודים לילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות החינוך.

הסוגיה הזו צפה לנו כמעט בכל דיון שהיה קשור בהיערכות לפתיחת שנת לימודים או אחרי שנת הלימודים, והכאוס כביכול ולמה ולמה ולמה. אחת הסיבות שזיהינו לכך שהמערכות לא יודעות להכין את עצמן להיערך לפתיחת שנת לימודים כפי שצריך שיהיה, זה גורם ההפתעה ואיך אנחנו במדינה מתקדמת, בתקווה שהכול כבר מקוון ונמצא על מסדי נתונים ועוד של משרדי ממשלה או גופים שלטוניים, ואנחנו לא יודעים לדבר אחד עם השני. הובטח שאכן זה יהיה במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, בריאות, עבודה, רווחה, חינוך, יכנסו לאיזה נוהל עבודה. אני שומע שאנחנו כמעט שנה והעסק לא עובד.

מי ייתן לנו סקירה? בבקשה, מיכל.

מיכל מנקס, סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז שלטון מקומי.

ברשותכם, אני אזכיר דיונים שהיו כאן בעיקר בוועדת החינוך של הכנסת עם האשמות צודקות על כך שהרשויות לא ערוכות עם מוסדות מותאמים לילדים עם צרכים מיוחדים. הזעקה עלתה בעיקר גם מתוך הרשויות, שאנחנו לא מקבלים מידע ולא יודעים להיערך וגם אם נרשמים ההורים בזמן, הווה אומר דצמבר או ינואר ברישום לגני הילדים, הרי שאין מספיק זמן להיערך לבינוי מותאם בתוך הרשות. המטרה של כולנו הייתה להיערך בזמן בכדי לחסוך לילדים והוריהם נסיעות למוסדות רחוקים ביישובים רחוקים. ככל שגיל חינוך חובה חינם גם התקדם והוקדם לגיל 3, ודאי ובוודאי שאנחנו רוצים לקלוט את הילדים למקומות הכי נכונים עבורם.

אכן התכנסנו כאן לבקשת יושב ראש הוועדה וחברי כנסת נוספים, חברת הכנסת אלהרר. ישבנו בשולחנות עגולים, ולא פשוט הוא כמו שכולכם יודעים, להגיע להסכמות בין גופים, משרד החינוך, משרד הבריאות, איגוד מנהלי מחלקות החינוך ומרכז השלטון המקומי. ישבנו יחד בכדי לנסות ולראות איך אפשר תוך כמובן שמירה על צנעת הפרט ועל רצונם של הורים, ואני מדגישה, אולי מקדימה את המאוחר, הכול מבוסס על רצונם של ההורים, ירצו, יופי, לא ירצו, לא יקרה. ישבנו יחד לבנות נוהל איך אנחנו יכולים לחבר בין המידעים שיש אודות הילד והרשויות שצריכות להיערך לקליטתו.

הצגנו את הנוהל בדצמבר האחרון כאן בוועדה לבקשת יושב הראש. בסיכום הוועדה ובמהלכה ביקש היושב ראש שנדגיש שאנחנו קודם כול מבקשים שילוב. אני כבר אפנה את תשומת לבכם כמובן לתיקון שעשינו בסעיף 7 פסקה שנייה שבסעיף, מדגישה את הדבר, שלא ישתמע חליליה שכולנו אצים-רצים לשבץ את הילדים במוסדות לחינוך מיוחד או להרחיק אותם חלילה מהקהילה. עד כאן המבוא.

אולי עוד ניואנס שחשוב להדגיש, לא מדובר בילדים שנמצאים במוסדות מוסדרים ומוכרים שיש להם קשר עם הרשויות, אלא בהורים שבחרו לגדל את הילד בביתם ולא לשלוח אותו עד גיל 3 לשום מוסד, זכותם, במוסדות פרטיים שלא מקיימים קשר תדיר עם הגופים או עם הרשות, ולכן מדובר באחוז מאוד קטן של הילדים, ועם זאת מאוד חשוב לנו. לצערנו דקה לפני שהפצנו מכתב לכל הנוגעים בדבר, נתקלנו בבעיה.

משרד הבריאות.

בוקר טוב, ד"ר הדר ירדני, מנהלת המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, משרד הבריאות.

מה שקרה זה שאחרי הדיון הקודם שהבנתי שלא הייתה פה נוכחות קופות, נדמה לי שגם עכשיו אין.

על אף שהוזמנו.

הייתה פתאום התנגדות מהקופות לסעיף של העברת - - -

יש כאן נציגת כללית? רשומה לדיון.

הקופות הוזמנו היום ב-7 בבוקר ואמרו שהם לא יספיקו - - -

הקופות הוזמנו ביום רביעי שבוע שעבר.

זה מה שהם אמרו לי.

אז אני אדייק מבחינת המידע שלנו. הם הוזמנו בשבוע שעבר בדיוק כמוכם.

אמרת, אמרת.

אחרי שהתקיים הדיון, כמו שאני אומרת, לצערי אני חושבת ללא נוכחות הקופות, הם פתאום הביעו התנגדות לסעיף העברת המידע המוקדם. הטיעון, בגדול, היה שזה לא אתי להגיד להורים לילד בגיל שנה שיכול להיות שבגיל 3 הוא יצטרך ללכת לשילוב או לחינוך מיוחד, ובזה בעצם זה נעצר. הם הבטיחו לכתוב איזשהו נוסח מטעמם, מה הם כן מציעים לעשות. לצערי לא קרה עד היום.

ד"ר הדר, את הקופות נשאל. נזמין את הנערה, נשאל את פיה, בסדר? את משרד הבריאות אני שואל. משרד הבריאות אישר את הנוהל.

בוודאי, אישר, כולל היועץ המשפטי.

אין בכוחו של משרד הבריאות לאכוף את הקופות, עם כל הכבוד? מה גם שזה רצוני.

בסוף ההורים באים ואומרים, אין מענה. זה רצוני. אם יבוא הורה ויגיד שהוא לא מוכן להעביר את המידע, שיכבד, אף אחד לא יבוא אליו בטענות. הנוהל הוא לא כפייתי, הנוהל הוא רצוני כדי לתת מענה לילד.

הנוהל הועבר לקופות, אבל אם הם לא ימלאו אותו, אז בעצם לא עשינו שום דבר. הקופות קיבלו את הנוהל.

שאלתי שאלה, אני אשאל אותה שוב. אני אומר לכם חד משמעית, זה חמור מאוד, שזה דיון שני, אפילו שלישי אם נצרף התייחסויות אחרות בנושא של הנוהל. זה לא נוח לקופות. היום יש אפליקציה, כמעט אנחנו לא רואים את הרופא, כמו הבנקאי. גם כשאת באה אליו הוא מול המחשב יותר מאשר הוא מסתכל לך על אישון העין. עם כל הכבוד, ההורים מבקשים מידע שלהם. זה הילד שלהם. הם רוצים אותו לטובת מערכת החינוך שתדע להיערך בהתאם. אנחנו מדברים על ילדים שבקצה יש להם בעיות שהמערכת צריכה להיערך לקלוט אותם ב-1 בספטמבר.

אני מבין את הזהירות שלך, אבל אני אומר חד משמעית, משרד הבריאות יכול לאכוף את הקופות להעביר את הנתונים האלה כשהם מתבקשים.

עד כמה הקופות יכולות לאסוף את הנתונים האלה?

יש להם אותם. ילד עם צרכים מיוחדים שיש לו עבר רפואי - - -

הוא נמצא במכון להתפתחות הילד.

הוא נמצא במכון להתפתחות הילד. מה אנחנו מבקשים? מה קורה? הגיע ה-1 בספטמבר, אנחנו באים על משרד החינוך, כאוס מוחלט, ילדים לא משובצים. יש בעיות אחרות, אבל בואו לפחות מה שאנחנו יכולים לשלוט בהם. זה שהקופות לא הגיעו, זה חמור מאוד ואני אדע לבטא זאת בסיכום.

על איזה לקויות אנחנו מדברים, רחל?

על עיכוב התפתחותי.

שאנחנו יכולים לזהות את זה בבני שנתיים ולסמן את זה?

גם פחות משנתיים. גם לקויות ראיה.

יש מוגבלויות שהן מלידה, יש מוגבלויות שמפתחות. בכל מקרה זה דברים שכבר רואים אותם והם לפחות באיזשהו תהליך אבחוני, אבל בתהליך הזה, אנחנו כבר מודעים לו, אז צריך להיות מודעים לו גם הלאה.

את אומרת שגם אם יש תהליך אבחוני, הם צריכים לדווח?

כן, צריך להיערך.

מה זה להיערך? אני הורה. אני שולח את הבן שלי לאבחון. יכול להיות שבסופו של יום האבחון הזה יגידו לי שהוא בסדר. את חושבת שאני כהורה או מבחינת אתית, זה נכון שאם אני נמצא בתהליך של אבחון, כבר ירשמו אותו ברשימה במשרד החינוך כחריג?

כן, ואני אגיד לך למה. לא רושמים אותו כחריג.

למה לא כחריג?

כי זה לא כחריג. אני אסביר. הילד נמצא עכשיו בתהליך אבחוני. אם בסופו של התהליך יגידו, הכול בסדר, אז ממשיכים הלאה. זה לא כמו איזה תיק בצבא. זה אין, נגמר. אם אנחנו נראה שיש שם משהו, בין אם אנחנו יודעים מה הוא כרגע ובין אם רק בשלב יותר מאוחר האבחון יסתיים ונדע מה הוא, הוא מוגדר בשלבים הראשונים לפחות כשלא יודעים מה, כעיכוב התפתחותי.

מפליא אותי שדווקא את מזלזלת ברשימות, במדינת ישראל, שאפשר ככה להעיף, להגיד, לא, לא, זה בסדר, גמרנו את האבחון, להוציא אותו מהרשימה. אני הייתי מנהל בית ספר הרבה שנים. את יודעת איזה כוח יש, תדמיתית ומבחינת הראש של מורים עד כמה הם משתפרים כשהם פותחים איזו רשימה?

זה לא מגיע למורים. זה לא מגיע לבית הספר.

זאת בעיה שאני מצפה ממשרד החינוך לפתור לא גבו של הילד, זאת אומרת, אם לילד יש היום קושי, אני לא מתכוונת, ואני אומרת לך את זה גם כהורה, להסתיר את הקושי הזה רק כדי שיום אחד איזו מורה חשוכה לא תגיד, אה, בגיל שנתיים היה - - -

חס ושלום.

לא אמרתי להסתיר. צריך למצוא מנגנון שהוא מנגנון מכבד. לא אמרתי להסתיר.

אין לי בעיה עם המנגנון. אני אגיד לך עם מה יש לי בעיה.

אני מבקשת למחוק מהפרוטוקול את הכינוי "מורה חשוכה".

סליחה, רחלי.

לא מכובד ולא ראוי.

מקובל. הערתי.

אין בעיה, אז אני אשתמש בביטוי שאמר חבר הכנסת בעצמו, מורה שבראש שלה יש שם, בסדר? זה לא צריך להפריע.

עמוס תמם, בבקשה.

חשוב להבהיר, אם אתם תקראו את הנוהל שמונח לפניכם, אני פונה אליך, חבר הכנסת, אנחנו אמורים ברשויות המקומיות להיערך לקליטת תלמידים בחינוך המיוחד, ומי כמוך, יושב גם בוועדות, על חוק החינוך המיוחד אנחנו גדלים וגדלים למימדים אדירים.

רשויות צריכות להתכונן לזה. הנוהל אומר דבר מאוד פשוט: כאשר רואים שיש איזשהו עניין לילד, איזושהי בעיה, שפתית, עיכוב התפתחותי כזה ואחר, לקות ראיה, שמיעה, כל הלקויות, בסופו של דבר זה עובר אלינו כמספרים, זאת אומרת, אנחנו נדע ברשות. אין שמות, אנחנו לא יודעים מי הילדים, אנחנו לא מקבלים את הרשימות, אבל אנחנו נדע להיערך שבשנת הלימודים בעוד שלוש שנים אנחנו צפויים לקבל חמישה ילדים שאולי הם על הרצף התקשורתי, כאלה שלא נמצאים בתוך המערכת המוכרת. אנחנו יכולים לדעת היום, יש לנו ברשויות גם דרך משרד הרווחה, יש את המשפחתונים, יש את מעונות היום, יש את המעונות המיוחדים. אנחנו כבר מראש עובדים איתם בשיתוף פעולה. אני יודע להגיד כבר בחודש ינואר-פברואר כמה ילדים הם מעריכים שיעברו למערכת החינוך, ואני מתחיל להיערך בבניית מבנים. להנחית גן מהשמיים זה לא הופך פשוט. צריך לפחות כמה חודשים טובים כדי לבנות אותו.

הנוהל הזה מדבר על התארגנות על מנת לתת מענה נכון לילדים. צריך גם להזכיר, ועדות השמה הן לא בית סוהר. הורה בא לוועדת השמה, הוא לא מחויב. הורים שלא רוצים, לא כופים עליהם. צריך להיערך לזה וזה נותן פתרונות לרשויות המקומיות ופתרונות לילדים. למשל, בשנת הלימודים האחרונה זה גדל בצורה כזו שאני ביומיים לפני פתיחת שנת הלימודים לקחתי קרוואן ולשם הכנסתי גן, כי היו פתאום שמונה ילדים חדשים שלא ידענו עליהם, ופתחנו גן, אז כולם הפסידו, הם קודם כל בקרוואן, שניים, לא מצאנו פרה-רפואי מקדם בריאות, מה שנקרא, סל מקדם בריאות, והילדים האלה נפגעו. אם היינו יודעים מראש, אז היינו מחפשים גננות בזמן, כוח אדם מתאים בזמן.

ברור, ברור.

זאת המטרה של הנוהל.

רחלי.

רחלי אברמזון, האגף לחינוך מיוחד.

רציתי להוסיף שבעצם הנוהל הזה מרחיב ומאפשר לנו היערכות מיטבית משני כיוונים: אחד, קודם כול לגבי הצפי העתידי של פעוטות שרק נכנסו או נמצאים באיזשהו תהליך אבחוני כזה או אחר. הנוהל השני שאנחנו הרחבנו אותו, וזה היה גם בעקבות הדיונים כאן בוועדה, זה שאנחנו אפשרנו להורים שנמצאים בתהליך של אבחון על ידי המכון להתפתחות הילד, לפתוח כבר בקשה כפי שכולם פותחים, ואת המסמכים להגיש לנו בסוף, בקצה, עד ה-10 באוגוסט, זאת אומרת, אבל כשאנחנו באפריל כבר יודעים שיש לנו מספר ילדים שנמצאים בתהליך אבחוני, אנחנו גם יכולים להגיד, רגע, הצפי הוא אחוז מסוים מתוך הילדים האלה, יכול מאוד להיות שיצטרך את שירותי החינוך המיוחד.

או השילוב.

או השילוב.

צריך להתארגן גם לשילוב.

זו עדיין זכאות לשירותי חינוך מיוחד. בחינוך הרגיל ובמיוחד, ולכן ההיערכות הזאת המוקדמת מאפשרת באמת - - -

רחלי, את יכולה להגיד לי עם יד על הלב שבנתונים שיש לכם היום אתם ערוכים פיקס, שכל מה שנותר זה לחשוב על הנתונים - - - ?

אנחנו לא קיבלנו את כל הנתונים ואני לא יכולה לומר.

לא, אני שואל. שאלתי מאוד ברורה ואני מאוד מעריך את העבודה שלך. אני עכשיו מטפל בעשרות ילדים בעיר מאוד גדולה, כי הלכו להירשם והעיר אמרה להם, אין לנו מקום. ידעו לפני שנה ולפני שנתיים. אף אחד לא נערך. הדבר הזה קצת מציק לי כי אנחנו מתעסקים יום יום. אתם לא ערוכים למציאות, אז אתם כבר מנסים לטשטש את העיניים?

זה לא לטשטש את העיניים וזה גם לא להגיד, לא ערוכים אל מול המציאות. יש קשיים שצריך לטפל בהם.

רחלי, יש קשיים מאוד גדולים וככל שאתה נמצא בפריפריה, נורא, נורא.

אבל לא צריך עוד קושי על קושי על קושי.

דווקא בגלל שיש קשיים, אנחנו צריכים להקל על המערכת ומה שאנחנו יכולים לצפות מראש, נטפל בהם בצפייה מראש. אחד הדברים, כשנגמור את החקיקה הזו שאנחנו מובילים, הקצאת המשאבים לפריסה רחבה יותר של מוסדות, אבל גם אם יהיו משאבים ורשות מקומית לא תדע כמה גנים שפתיים היא צריכה ברשות שלה, אם בכלל, וכמה ילדים עם מגבלה כזו או אחרת צריכים להיכנס לתוך המערכת, צריך להיערך לכך. אם אני יכול לקבל את הנתונים האלה שנה-שנתיים קודם, זה רווח נקי של המערכת.

סיימת, רחלי?

כן.

רויטל, בבקשה.

רויטל לן כהן, עורכת דין, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

אני רוצה רגע להתייחס למה שאמרו מקודם על ההורים, הפרדיגמה הזאת של לא נגיד להם, לא נפחיד אותם, אז אני רוצה להגיד רגע בתור הורה. היחידים שיכולים פה להגיד איך הורים מרגישים, זה ההורים, והניסיון הזה של המערכת להגיד לנו איך אנחנו מרגישים או איך נרגיש, הוא במקרה הטוב משעשע.

את לא מדברת בשם כל ההורים, עם כל הכבוד לך.

אני מדברת בשמי ובשם אלפי הורים.

אין זכות לאנשים אחרים, אבל לך יש זכות? את יודעת מה מרגישים כל ההורים?

לא, אמרתי שמה שמרגישים ההורים, הורים יכולים להגיד, לא אנשי מערכת מלמעלה - - -

אף אחד לא ייקח להורים את התחושות שלהם כלפי ילדיהם. הלאה.

אני לא מדברת רק בשמי. אני מלווה אלפי הורים. ב-11 השנים האחרונות ליוויתי אלפי הורים. מאה אחוז מההורים אמרו שאם היו מתחילים להסביר להם בתהליך האבחון ולא אומרים להם, יהיה בסדר, יהיה בסדר, לא היו נופלים עליהם השמיים, אז אני חושבת שהדבר שההורים הכי מבקשים, זה כנות, זאת אומרת שאם גם בתהליך היו מדברים איתם בגובה העיניים, בכנות, ולא מסתירים מהם, גם ההורים היו מרוויחים מזה ביכולת שלהם לדאוג לילד ולא להיות מופתעים, אז גם אנחנו מבקשים לא להיות מופתעים.

עכשיו לגופו של עניין. אמרנו את זה בישיבות הקודמות ואני אומרת את זה שוב. ההיערכות של הרשויות המקומיות, של משרד החינוך ושל ההורים היא לא רק להשמה במערכות החינוך המיוחד. ההיערכות צריכה להיות גם לגבי ילדים שבוחרים עבורם בשילוב בגילאים הצעירים. כל עוד אנחנו נמשיך פה לדבר רק על השמה, אנחנו נמשיך לדחוף את הילדים האלה להשמה, כי ילד בן 3 שהרשות לא נערכה, לא רק שאין לה משלבת מיומנת, אין לה משלבת, וההורה יודע את זה, והוא יודע שכל יומיים ישלחו לו איזה סייעת מחליפה, לא ישלח את הילד שלו לשילוב, בצדק, ואם במתי"א לא נערכו עם תקנים של מטפלות ומטפלים פרא-רפואיים וההנחיה במשרד החינוך היא, זה אם כבר מוצאים, לשלוח אותם קודם לגני החינוך המיוחד, אז אנחנו לא ערוכים גם לטפל בשילוב.

אני אגיד את מה שאמרתי כבר קודם. נרטיבים נבנים אצל ילדים עד גיל 3. ככל שנקדים לשלב את הילדים, גם את הפעוטות עד גיל 3 ובוודאי את הילדים מגיל 3 והלאה, גם הם וגם הילדים שנמצאים סביבם בגן ידעו להתנהל יותר נכון ולא נצטרך בגילאים יותר מבוגרים לעסוק בבריונות כלפי ילדים עם מוגבלות.

לגופו של הנוהל, בעמוד הראשון על הרקע, כשכתוב בפסקה השנייה בשורה הראשונה: "למתן מענים בתחום החינוך המיוחד", צריך לכתוב – בתחום החינוך המיוחד והשילוב היחידני.

לא, לא, בואי נשים הבהרה חד משמעית. גם השילוב הוא מכוח חוק החינוך המיוחד.

אנחנו מתנתקים עכשיו ממה שאנחנו עושים במקביל. לא. זה לא מנותק ממה שאנחנו עושים במקביל. במקביל, ברגע שאנחנו נסיים, ונסיים בזמן הקרוב את תהליך החקיקה וכל השינוי שאנחנו עושים בחינוך המיוחד, השילוב הוא יהיה הלכתחילה, אז לכן, בואו, אל תעירו כל פעם כשמדברים על חינוך מיוחד - - -

אני לא מתכוונת לשם חינוך מיוחד, אני מתכוונת לכל מקום שכתוב פה "השמה", אדוני. כשהם כותבים: "מענים בחינוך המיוחד", הם מתכוונים למסגרות חינוך מיוחד.

אומר חד משמעית, לא.

אדוני, כתוב שיבוץ.

גם בשילוב זה שיבוץ.

לא.

כן.

לא, אדוני. אני מדברת איתך במושגים שמדברים במערכת.

תתנתקי מהמושגים שהיו.

אם אני אתנתק, אני אשאר עם ילדים משובצים. שיבוץ זה רק בחינוך המיוחד.

לא, לא. רויטל, אז אני אומר לך חד משמעית וגם הפרוטוקול רושם הכול, וזו המדיניות, זה מה שהולך להיות בשינוי. השינוי יהיה שהשילוב הוא קודם כול ברירת המחדל הראשונית. זה השינוי.

אדוני, אני מפנה אותך לסעיף 7 בעמוד השני. אני רוצה להראות לך. בסעיף 7 הם כתבו במיוחד: "יודגש כי הליך זה של מיפוי פעוטות עם צרכים מיוחדים מתייחס רק לאותם פעוטות שהוריהם מעוניינים בקיומו של הליך מתוקף חוק ובמציאת מענה במסגרת של החינוך המיוחד".

והשילוב בכלל.

לא.

כן. חד משמעית.

רויטל, יש עוד משפט.

לא, לא, היא לא רוצה. העובדות לא מבלבלות אותה.

לא. כשהם כותבים: "לכל פעוט עם צרכים מיוחדים עומדת הזכות להשתלב", הם לא מדברים על הוועדה שהוא צריך לעבור, על הסייעת שצריך למצוא לו.

זו בדרך, בסדר, אנחנו נתייחס לזה. תודה.

זו ממש החרגה.

בסדר. בבקשה, שלמה קרפ.

אני שלמה קרפ מארגון ההורים, מהורים יישוביים.

אני רוצה גם להתייחס לשילוב גם של לקויות של הסי.פי, כיסאות גלגלים, שגם לזה צריך לתת מענה לפני, שלא יהיה מצב כמו היום, שיש ילד שלומד בספרייה כבר ארבע שנים כי בית הספר לא מונגש, וגם לא לשכוח שיש את חוק הנגישות, שבניינים שנבנו אחרי 73' היו צריכים כבר להיות מונגשים, וגם זה לא קורה.

עוד מעט הנציבות תתייחס.

כן, אבל אנחנו רצים פה במלא ישיבות על הדמיון של שילוב של כל מי שיכול. השאלה איפה יהיה נגיש.

שאלה במקום. תודה. אמיתי.

אמיתי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

אז קודם כול לגבי העבודה של הוועדה ושל הנוהל. יש פה קבוצה של "שמחה לאיד" שמסתובבות בבניין, חניכים מ"שמחה לאיד". פגשתי אבא של אחד החניכים בכניסה לכנסת, חבר מהעבר, קבלן בניין, קצין ביחידה מובחרת. אמר לי, תשמע, אני יודע שאני מוותר על הזכויות שלי כי אני לא יכול להתמודד עם כל הבירוקרטיה, עם להביא טפסים למקום הזה, למקום הזה, ולכן במובן הזה הנוהל הזה, אני חושב שהוא דבר מדהים. באמת כל הכבוד למשרד החינוך ולמשרד הבריאות ששילבו ידיים בשביל לכתוב.

נשמע את הקופות. לפחות חלק מהקופות.

נכון, יש עוד גורמים, אבל לפחות המשרדים שעושים את העבודה ושמבינים את החשיבות של הנוהל הזה.

כשאני קורא את הנוהל בצורה לא כמשפטן, הנוהל הזה עדיין לא מדבר את השילוב. הוא אומר, יש נוהל מסוים של כלל הילדים בחינוך המיוחד והנוהל הזה לא תקף לגבי ילדים בשילוב.

איך אתה מבין את זה? יושבים פה, מכלים את זמננו. אתה רוצה למצוא חן באוזני מישהי או מישהו? לא אכפת לי, אבל יושבים פה עכשיו אולי דיון עשירי, שאומרים לך, הולכים לשנות את זה והולך להיות שהשילוב הוא ברירת מחדל הראשונית והעדיפות לבחירת ההורים, ואתם יושבים כאילו לא מעניין אתכם. בסדר, אז תרימו דגלים. אם אני לא טועה, אתה גוף שלטוני, נכון? ואם יש לך קושי, תביא איתך צמוד משפטן לדיונים.

אני אשמח קודם כול אם יושב ראש הוועדה ייקח בחזרה את הדברים שהוא אמר על הרצון למצוא חן בעיני מישהו, כי אנחנו לא. הדבר האחרון שאפשר להגיד על הנציבות זה שאנחנו רוצים למצוא חן בעיני מישהו. תודה רבה.

סליחה, אומר לך שהשילוב הוא לכתחילה.

לכן אני גם אומר, מי שנמצא כאן ממשרד החינוך, השילוב באמת לכתחילה, אבל עדיין אני קורא את הנוהל. אני גם מסתמך על הפרוטוקול של הישיבה הקודמת מדצמבר, וכבר יושב ראש הוועדה בישיבה הקודמת העיר בסיכום הישיבה שיש לתקן את הנוהל ולהתאים אותו לשילוב.

לגבי הנגישות, שאלתם, אז באמת יש נוהל מבורך של משרד החינוך שמדבר על רישום מוקדם של 15 חודשים למסגרות לפני כן, ובאמת הרשויות צריכות לתת נגישות 15 חודשים קודם, מה שצריך היתר בנייה, ואנחנו מחכים לחתימה של שר החינוך ונשמח אם יושב ראש הוועדה יפנה לשר החינוך על מנת שיחתום על תקנות הנגישות הפרטנית שהסתיימה. אנחנו רק מחכים לחתימה של השר.

איפה זה עומד?

חתימה של השר.

מבחינת לוחות זמנים?

חתימה של השר, זה מה שצריך. תודה רבה.

תודה. יעל וייס.

יעל וייס ריינד מ"אופק לילדנו", ארגון ארצי של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראיה.

אני רוצה להתייחס לשני דברים. אחד, השאלה לגבי הרצון או הנכונות של ההורים כבר בשלב מוקדם להתחיל לטפל בבעיה, ואני אגיד את זה חד משמעית, ההורים מעוניינים. ברגע שההורים יודעים ובעצם בעצמם עוברים תהליך של קבלה של הלקות או המוגבלות של הילד, יש להם אפשרות לטפל, לקדם את הילד, לעבוד כל המשפחה כמשפחה, כי ההשפעה גם על המשפחה. ילד עם צרכים מיוחדים, ההשפעה על המשפחה, על האחים היא מאוד משמעותית ומאוד קשה, והתמודדות היא יום-יומית ומי כמוכם יודע את זה, ולכן ככל שיודעים מוקדם יותר, יודעים לזהות איפה יש משאבים, איפה אפשר לקבל עזרה, איך אפשר להיערך, הדבר מאוד משמעותי.

אני רוצה להגיד דבר נוסף. היה לנו השנה, ויכול להיות שרחלי ועמיתיי מכירים, מקרה שרישום מוקדם, ילדה עם תעודת עיוור עולה לכיתה א', הרשות המקומית, לא אציין איפה, לא נערכה בזמן למרות שהיו דוחות כבר ממאי, לפני פתיחת שנת הלימודים. בשבוע הראשון הילדה נפלה ונפצעה ועוד בקרבת העין שעוד נשארו לה שרידי ראיה. ההורים החליטו להשאיר אותה בבית. אותה רשות מקומית איימה עליה שישלחו קב"ס. האימא נאלצה לשלוח אותה. הייתה התכתבות שלמה. רק לאחר פסח גמרו את ההנגשות, שזה הסרת מכשולים. איפה בפני עיוור לא תשים מכשול? הרשות המקומית, היה צינור שעבר על השביל, דברים בסיסיים, לכן מבחינתנו זה א'-ב' שהדבר הזה יעבור.

דבר שני שזה גם משמעותי, והיעדרות הקופות פה היא גם בעיניי ממש שערורייתית. אתן לכם דוגמא, הורים שצריכים להביא לוועדות השמה מהיחידה להתפתחות הילד באזור הדרום, מבית החולים סורוקה, יש איסור, הרופאים מסרבים לתת להורים מכתב על לקות ראיה של ילד כדי שהם יוכלו להגיע לוועדת השמה ויעשו דוח הנגשות. אני יודעת שמשרד החינוך טיפל בזה, משרד הבריאות. קופת חולים כללית בסורוקה לא מוכנים לתת להורים מכתבים. זה דבר שערורייתי והילד מטופל.

למה?

לא יודעת למה, כי זה לוקח להם זמן, עבודה, אז זה שקופות החולים לא נמצאות פה - - -

אחת נמצאת.

אז אני נותנת לכם דוגמא, כי הגיעו אלינו הרבה מאוד פניות. יכול להיות שרחלי ושולמית מכירה את זה היטב והיו ניסיונות שבית חולים סורוקה, מחלקת עיניים תתחיל לתת להורים מכתבים.

תודה. הניה מרמורשטיין.

הניה מרמורשטיין מ"עלה", ואני ממעונות יום שיקומיים.

אני רוצה להגיד שבכל שנה והשנה במיוחד, מגיעים אלינו כל הזמן מקרים, עכשיו לקראת סוף השנה, זאת אומרת מקצת לפני פסח ואחרי פסח, כל מיני מקרים שהם לא מתאימים, ילדים שלא מתאימים למעון יום שיקומי, כי בחוק מי מתאים? והמעונות שהילדים היו מטופלים, הם התעוררו מזמן, שלחו לקופות החולים, שלחו למכוני התפתחות הילד, ואמרו, הילד הזה, יש איזושהי בעיה, ושם זה נסחב ולא מספיק מתרים את ההורים ולא מספיק עוזרים להם לאן להגיע ומה לעשות, והנה הגיע מאי, עוד חצי חודש כבר נגמרים ועדות השמה והילדים האלה ללא ועדות השמה. הם מגיעים לרווחה מאוחר, עד שיש את כל האבחונים נגמר התאריך של ועדות השמה ואז הם אומרים להורים, תראו, יש ועדות השמה מאוחרות. בסופו של דבר ועדות ההשמה המאוחרות האלה הן בעייתיות.

את מדברת על מעונות יום שיקומיים?

לא, אני מדברת על ילדים שהם נופלים בין מעונות יום שיקומיים לבין הרגיל, זאת אומרת שהם יצטרכו או שילוב או חינוך מיוחד באמת בגן הראשון שהם מגיעים, אבל הם לא היו מתאימים למעונות יום שיקומיים. הם יותר גבוהים ממעונות יום שיקומיים.

רחלי, את מכירה את הסוגיה הזו?

אנחנו בגלל זה אפשרנו את הנוהל של הגשת פתיחת בקשה לאיזשהו דיון, ואחר כך מוזמנים להגיש לנו את המסמכים עד ה-10 באוגוסט, אבל אנחנו חייבים לדעת מי עומד בפתח.

יש נוהל שנותן מענה לזה.

כן.

יש נוהל, אבל לא תמיד מסיימים את הנוהל.

אני אחדד. עד ה-30 באפריל הם מוזמנים לפתוח פניית בקשה או לוועדת השמה או לוועדת שילוב, מה שהם רוצים, ואז אנחנו יודעים שהם נמצאים, כי אצלנו במערכות הם מופיעים. הם נמצאים בתהליך אבחוני. אנחנו רק ביקשנו אישור מהמכון להתפתחות הילד או מכל גורם מאבחן שייתן אישור שהם אכן נמצאים בתהליך הזה, וההורים יכולים להגיש לנו את המסמכים עד ה-10 באוגוסט. זה גם רשום בנוהל הנוכחי.

נכון, אבל אני נתקלת בבעיה שההורים אומרים, אין לי מי שיעזור לי.

הניה, מיצינו. תודה. רבקה, בבקשה.

רבקה מורוביץ, אני מנהלת תסמותק, case manager. אני גם אחות טיפול נמרץ ילדים ופגים.

מה זו התסמונת הזו, אם אפשר לשאול?

תסמותק? תסמונת דאון. אני case manager. אני מנהלת מקרים, אני עוזרת להורים להגיע לוועדות שהם צריכים. אין הרבה כמוני. הורים משוועים להמון עזרה. כרגע זה הכול התנדבות. זה לוקח המון מהזמן שלי. אני גם אימא בעצמי ל-8 ילדים ואחד מהם הוא גם עם תסמונת דאון וגם יש שניים עם אוטיזם.

בכל מקרה, אני רוצה לספר לכם שבפגיה יש לנו קשר ישיר עם טיפת חלב, והרעיון המרכזי היה שאנחנו מעבירים הלאה את המידע שהילדים המאובחנים עם הקשיים, כבר בלידה הם יודעים שיש קריוטיפים או איזשהו נזק מוחי או פוטנציאלי. לא יודעים בדיוק מה הפוטנציאל של הילד, אבל יש איזשהו נזק וצורך למעקב מאוד קבוע ועבודה טיפולית ורפואית והתפתחותית מגיל אפס, ומשום מה מטיפת חלב הלאה, לאיפה שהילד גר, זה לא מגיע. התפתחות הילד לא תמיד עושה את המעקב כראוי. הוא מעכב כל הזמן את האבחונים. הילדים האישיים שלי, אני אחות טיפול נמרץ, אני ידעתי טוב מאוד שיש לי ילד עם אוטיזם בגיל מאוד צעיר, שלושה חודשים. הם סירבו לאבחן אותו עד גיל שש וחצי, אז יש כאן איזושהי הימנעות מכוונת של קופות החולים לאבחן ילדים. זה אחד.

דבר שני, הם רוצים לחסוך על הילדים שלנו את ההתערבות המוקדמת. משרד הבריאות לא מסרב. הרי ליצמן הגיע לבקר בפוירשטיין ולעזור לנו לקבל החזרים.

גברת רבקה, תנסי להתמקד בהערות שלך על מה, כי אני לא אוכל לפתוח בדיון הזה את כל התנהלות הקופות.

טיפות חלב שייכות למשרד הבריאות ישירות. אפשר להוריד מהם מידע. יש להם את המידע. זה נמצא במערכת. להוציא כתב ויתור סודיות כדי שאפשר יהיה להעביר את המידע הלאה. חבל שכל הזמן מטרטרים את כל ההורים, כי כולם מעבירים אותם מטיפות חלב למכון להתפתחות הילד שנמנעת מאבחון של ילד. ההורים לא יודעים מה לעשות ובאמת נופל עליהם עולמם. כשאני באה ומספרת להורים מה יש להם לראות, משרטטת להם את המערכת, הם רגועים ועושים את העבודה. הורים, יש להם יכולת ומסוגלות הורית כל עוד יש להם את המידע. יש לכם את טיפת חלב. זה משרד הבריאות.

תודה. נציגת קופת חולים, שלום לך. לא היית בפתיחה. אני אומר לך, הרציונל של הנוהל הזה, מה שאנחנו מבקשים. אנחנו רוצים לתת מענה מיטבי במערכת החינוך לילדים שמגיעים אלינו מגילאים שלפני חוק חינוך חובה, נקרא לזה, לאו דווקא אלה שסמוכים כבר, אפילו בשלבים מוקדמים יותר, שהמערכת כבר יודעת וכבר מגיע עם אבחון ברור וידוע. זה משאב של ההורים קודם כול. המידע הזה הוא משאב של ההורים וההורים רוצים לתת את זה, ואני מבין שיש קשיים שקופות החולים לא משתפות פעולה בסוגיית העברת המידע, ולנו זה חשוב כי אנחנו מתמודדים כל שנה עם הורים שנמצאים באי ודאות. לצערי הרב, מהרגע שאובחן הילד, הם באי ודאות, כי כל פעם זה משהו אחר. המערכת צריכה להכין את עצמה לקלוט את אותם ילדים. כשדיברנו על הקטע הזה של העברת מידע, זה היה ברור ומשרדי הממשלה, גם בריאות, רווחה, חינוך, שלטון מקומי, כולם רוצים את זה, והנה הקופות משום מה, או שלא הבנתם אותנו או שיש באמת בעיה. בבקשה.

שלום לכולם, כבר אני אומרת סליחה על האיחור, מצטערת. ד"ר אינה פלאפר, אני רופאה אזורית בכללית ואני מפקחת על כמה קופות חולים בירושלים, מבשרת, קסטל, בית שמש.

קודם כול, הנושא של סורוקה ואי העברת מידע להורים זה נושא שלא מוכר לי. אנחנו נבדוק את זה. אנחנו בתור רופאים כן מחויבים לתת סיכום מידע רפואי להורים. זו חובתנו, אבל אנחנו לא יכולים כרגע להעביר את זה לשום גורם אחר, מטעם סודיות רפואית. אנחנו יכולים להעביר את זה להורה וההורה ראשי להעביר את סיכום המידע הרפואי לכל הגורמים הנוספים.

אם משרד הבריאות יוציא הנחיה לקופות שבנוהל מסוים כשההורים מבקשים זאת או מסכימים מלכתחילה, אפילו בצורה אקטיבית של הקופה. הרי הקופה, בסוף האינטרס שלה שהילד הזה יהיה מטופל הכי טוב שבעולם גם בהמשך הדרך, לא יחזור אליה, אז צריך להיות אפילו אקטיבי. לא הייתי מחכה שההורים יבקשו. ברגע שהמכון להתפתחות הילד מזהה, זה צריך להיות נוהל אוטומטי שהוא מחתים את ההורה, אנחנו מעוניינים להעביר זאת למערכת החינוך באמצעות השלטון המקומי, משרד החינוך, איך שהנוהל קובע. למה לא?

קודם כול, אנחנו מבינים את החשיבות של הנושא, חד משמעית, ואנחנו מבינים את החשיבות להיערך לפני הזמן. אני חייבת לציין, יש מצבים שהם יכולים לסכן את הילד בית הספר ואנחנו כבר משתפים בזה פעולה. אנחנו כן מעבירים מידע חשוב בכל מיני נושאים שיכולים לסכן את הילד מיידית. כאן אין לנו בעיה.

אנחנו מדברים על עוד לפני.

כן, אבל יש גם דברים שהם לא מסכנים את הילד, נכויות שלא מסכנות את הילד ולא דורשים היערכות מסוימת וההורים לא רוצים לדעת בנושא, לכן אשמח מאוד כאן שנשתף פעולה עם משרד הבריאות על מנת לבחון איזה נושאים אנחנו כן יכולים להעביר ואיזה נושאים אנחנו לא. אנחנו מחויבים בסודיות רפואית.

סודיות רפואית, אני בחיים הארוכים-קצרים שלי, כל אחד איך שמסתכל על זה, חתמתי אולי על מאות טפסים, על כל דבר שזז ועל חשש כזה או אחר, שאני מוותר על הסודיות הרפואית שלי. גם סודיות רפואית, יש פרוצדורות איך אפשר להעביר נתונים, במיוחד כשבעל המידע מבקש זאת, מסכים. אין שום סיבה שלא. צריך למצוא את הנוהל איך עושים זאת.

ד"ר הדר ירדני.

יש פה כמה שלבים. קודם כול, איש המקצוע צריך מבחינה מקצועית להבין שיתכן ותהיה נדרשת איזושהי התאמה לילד, אז זה השלב הראשון. השלב השני, הוא צריך לשאול את הסכמת ההורה. השלב השלישי הוא העברת המידע. ממטפל למטפל אין אפילו חובה להחתים על ויתור סודיות, אבל למרות זאת אנחנו במסמך הזה אמרנו שלמרות שממטפל מלטפל לא חובה לחתום על ויתור סודיות, אנחנו כן נדרוש שההורים יחתמו על ויתור סודיות, כך שאני לא כל כך מבינה את הבעיה וגם הנושא המשפטי לא עלה עד עכשיו מטעם הקופות. לא הייתה שום בעיה עם הנושא המשפטי. הייתה בעיה עם הנושא של להודיע להורים בשלב מוקדם שהילד אולי יצטרך איזשהו שיבוץ מיוחד.

לא, מדובר כאן לא על תהליך של הסכמת הורים. עם הסכמת הורים אין בעיה. כרגע שמעתי על משהו מקדים אפילו בלי הסכמת ההורים.

תקראי את הנוהל.

את מכירה את הנוהל?

לא.

יש לך? הונח לך עכשיו?

עם כל הכבוד, אני מרגיש שאני מבזבז זמן יקר. אני חשבתי שבדיון הזה אני כבר מחבר את הקצוות, כי כבר התקדמנו. הנוהל מונח בפניכם. משרד הבריאות, אני קורא לך יחד עם נציגי הקופות, לאו דווקא כללית.

הנוהל הועבר לקופות והיה דיון איתם על הנוהל.

ואז לא הובעה שום התנגדות בדיון?

הובעה התנגדות להודיע להורים בגיל מוקדם שהילד אולי בגיל 3 יצטרך התאמה. זאת הייתה הטענה.

אני שכשמשרד הבריאות שנותן הנחיות כרגולטור, אם משרד הבריאות משוכנע שהנוהל הזה, אין איתו בעיה לא משפטית ולא אתית ולא משהו אחר, אני חושב שצריך לכפות זאת על הקופות. אני לא רוצה להגיד, נעשה הצעת חוק בשביל זה. אני לא רוצה לחוקק. זה הזוי לחוקק על דבר כזה, אבל אני לא מבין למה משרד הבריאות לא שם פה את הדגש ולתת הנחיה חד משמעית לקופות. הקופות הרבה דברים לא רוצים ומשרד הבריאות מכריח אותן. עם כל הכבוד, אני רוצה תשובות לנושא הזה. קחו שבועיים-שלושה, אני רוצה תשובות חד משמעיות, לא רק כללית, עם כל הקופות. אני חושב שמשרד הבריאות יכול לכפות על הקופות לאמץ נוהל שאין עליו מחלוקת. אם היית באה ואומרת, סליחה, אני לא יודעת לחיות עם הנוהל הזה כמשרד הבריאות, אז נראה, נתמודד איתו, אבל את אומרת שאפשר לחיות עם הנוהל הזה גם משפטית, גם ערכית, גם בריאותית, אין סכנה בריאותית. אין שום סיבה שלא תסגרו את זה ביניכם. אתם הרגולטור, תכפו את זה על הקופות. אני נותן שלושה שבועות מהיום. ד"ר הדר, תודה.

בבקשה.

עורכת דין ולרי זילכה, בית איזי שפירא, פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות.

אני שואלת, אבל אני לא רואה בנוהל הזה מתוך נקודת הנחה שזה ההורה מבקש שיעבירו את האינפורמציה, אני לא רואה פה את משרד הרווחה.

משרד הרווחה פה.

לא, בנוהל. מדובר לא על הילדים של המעון יום שיקומי, אלא מדובר על הילדים עם הלקויות היותר קלות, ובעצם הרבה מהמידע הזה עובר דרך משרד הרווחה, אם זה ועדות שילוב לפרויקטים של סיכון לסיכוי או שילוב יחידתי. בהינתן שההורה מבקש להעביר את המידע וכמו שעמוס אומר, זה מידע שהוא בעיקר סטטיסטי כדי שהם יוכלו להיערך, אז אולי יש מקום שמשרד הרווחה - - -

נשמע התייחסות. אביבית.

אביבית ברקאי-אהרונוף, ארגון "בזכות".

בהמשך לדברים שנאמרו כאן, אדוני, לגבי הנושא של - - - , אני מתייחסת נקודתית לסעיף 3 בנוהל, ועדה מתוקף חוק המתקיימת ברשות המקומית, אמונה על קביעת זכאות לשירותי חינוך מיוחד וגן חינוך מיוחד, בית ספר לחינוך מיוחד, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל. גם היום, ודאי לאור התיקון בחוק, ועדת הזכאות תיתן זכאות גם לנושא השילוב ולכן יש מקום להכניס גם - - -

אפשר להוסיף את זה, מיכל, בנוהל.

אני הוספתי.

הערה במקום.

בסעיף 7, התוספת שנוספה לגבי השילוב, בהמשך לדבריה של רויטל, אדוני, ממה שעולה כאן, בעצם המיפוי נועד בעצם כדי למצוא מענה במסגרות של חינוך מיוחד כדי להיערך במסגרות של חינוך מיוחד. מה שאנחנו מבקשים ואומרים, גם לשילוב צריכה להיות היערכות, בין אם זה סייעות, בין אם זה שירותים פרא-רפואיים, ולכן יש מקום פשוט לשים את הנקודה אחרי "הליך זה של מיפוי פעוטות עם צרכים מיוחדים - - - "

מה שבסיפא מצוין, "לכל פעוט עם צרכים מיוחדים עומדת הזכות להשתלב - - -"

בוודאי עומדת הזכות להשתלב. הרעיון פה הוא לא לתת זכות שילוב אלא באמת שהמערכת - - -

את רוצה שאני אכיל את כל חוק החינוך המיוחד, סליחה על הביטוי, בנוהל המצ'וקמק? תקשיבי, זה נוהל עבודה. יש את החוק שאנחנו מתקנים ושם חד משמעית מובהר. ב-3, הבנתי, נכון. ברגע שמצוין, צריך שיצוין. מקובל. ברגע שההנחיה היא שילד, קודם כול עומדת לו הזכות להשתלב ועובר עם סל השירותים שלו, ואני כבר אחרי זה - - -

אני חושבת שהמשפט "ומציאת מענה ממסגרות של חינוך מיוחד", הוא מיותר. אנחנו מדברים פה על מיפוי לצורך מתן מענים בשירותי חינוך מיוחד, ולכן זה לא משנה אם זה מסגרת של חינוך מיוחד, והנה רחלי מהנהנת. אני מבינה שהיא מסכימה.

עשינו תיקון.

איך יופיע בנוהל בסעיף 7 ב"יודגש"?

אנחנו כתבנו "מציאת מענה לשירותי החינוך המיוחד".

מצוין, תודה רבה אדוני.

תודה.

כתבנו את זה.

מיצינו. בבקשה.

ד"ר מיכל בן דוד, יועצת חינוך מיוחד בהסתדרות ומנהלת בית ספר.

רציתי להסב את תשומת ליבכם שבעצם קודם כול המילה פסיכיאטר, אמנם עסקינן בקטינים ובפעוטים, אבל אני רוצה להגיד שיש היום תופעה שפסיכיאטרים שמאבחנים ילדים לא נותנים את האבחון לפי ה DSM-אלא נותנים רק את הסימפטומים, מה שבעצם לא מאפשר לוועדות הזכאות שיהיו, לשבץ את הילדים במקומות המתאימים להם. רציתי לבקש באמת ממשרד הבריאות גם לתת את הדעת לנושא הזה, כי יש באמת איזשהו רצון לתת לילד להתפתח ולראות לאן הלקות שלו או המוגבלות שלו הולכת ואין אפיונים לפי ה- DSMוזה משהו שיכול לגרום לנזק לילדים.

אני אשמח לקבל דוגמאות.

אוקי. להורים יש אינטרס להשאיר את המקור אמורפי ולא ידוע, וברורה הסיבה, אבל אני חושבת שזה משהו שיכול בהחלט כמו שאר הדברים, לסייע בניתוב הילד למקומות מתאימים. אני אתן לך דוגמאות. יש רבים.

טוב. אני חושב שמיצינו וסיכמנו.

מבחינתי הנוהל הזה הוא נוהל עבודה מאושר ויצא בהוספת התיקונים שהתבקשו. רק אני מבקש תשובה לוועדה לגבי הסכמת הקופות ואימוץ הנוהל על ידי הקופות במידה ולא נמצא את הדרך איך להביא את זה.

אני לא מבין למה עד עכשיו זה לא נסגר, אבל זה אינטרס של הקופות, אינטרס של ההורים, אינטרס של מערכת החינוך, אין שום סיבה שלא.

לגבי משרד הרווחה, ביקשנו התייחסות.

אני הדגשתי שאין בעיה לדעתי להוסיף, אבל אנחנו מקבלים את המידע ממעונות היום - - -

עמוס, כשלא היה נוהל וקיבלת, הכול טוב. יכול להיות שאותה פרסונה תשתנה במערכת והנוהל הזה יתגלגל אל ההוא, שמע, אני לא מחויב. אני חושב, אלא אם כן תקנו אותי, אם אנחנו באים באמת לאפשר למערכת להיות מוכנה לקבל את המידע מראש, ומשרד הרווחה, יש להם גם מסגרות, או שתבוא ותגיד לי, אין מציאות כזו שילד נמצא במשרד הרווחה בטיפול כזה או אחר שלא עבר את המכון להתפתחות הילד.

אין. הם חייבים לקבל זכאות גם ברווחה. הרעיון, שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה. גם יש אגף רווחה בעירייה.

שכנעת אותם.

כי אחרת היו צריכים עכשיו להביא לדיון גם את הרווחה ולהתחיל מחדש.

אוקי. מיצינו, סיכמנו. שלושה שבועות מהיום, אני מקווה. אם תגיעו להסכמה עוד לפני כן, אבקש לקבל תשובה. לעדכן אותנו, לעדכן את מרכז שלטון מקומי, את מיכל, ונתקדם הלאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.