פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



95
ועדת הפנים והגנת הסביבה
29/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 633
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ח (29 במאי 2018), שעה 9:00

הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' ) - רישוי עסקים דיפרנציאלי, פרק י"ב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר
אכרם חסון
אחמד טיבי

רועי פולקמן

שי עגמי ליבוביץ - מנהל תחום טיוב רגולציה, משרד ראש הממשלה

עמיחי פישר - מנהל אגף טיוב ורגולציה, משרד ראש הממשלה

שחר פרלמוטר - עורך דין בלשכה המשפטית, משרד הפנים

חוה מונדרוביץ - מנהלת אגף רישוי עסקים, משרד הפנים

איילת שאשה - מנהלת תחום הדרכה והטמעה, משרד הפנים

שחר ישראל - עו"ד, משרד המשפטים

נרית ארגש - מתמחה, משרד המשפטים

הגר סלקטר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אפרת טפליץ - משפטנית, משרד המשפטים

ביאן ותד - רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

קרן גלאון - סגנית בכירה ליועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון פנים

מאיה וינקלר - רמ"ד רישוי, המשרד לביטחון פנים

תומר חזות - יועמ"ש שב"ס, המשרד לביטחון פנים

טל ימיני - ע' רח"ט אבטחה, המשרד לביטחון פנים

יצחק שמעוני - רמ"ח חקיקה ותקינה כב"ה, המשרד לביטחון פנים

אורטל בלילתי - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רועי הראל - עוזר היועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

טליה לוי - עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אריק טייב - מנהל תחום רישוי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מאיר ברוך - מנהל תחום בטיחות מתקני ספורט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יחיאל הרוש - ממונה רישוי מתקני ספורט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

גילי צימנס - מנהלת אגף תעשיות ורישוי עסקים, המשרד להגנת הסביבה

ליאורה עפרי - המשרד להגנת הסביבה

ירון ארגז - ממונה אגף סטטיסטיקה ומחקר, משרד התיירות

מינה גנם - סמנכל"ית בכירה אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות

רקפת לוי - מנהלת תחום ביקורת המוצר התיירותי, משרד התיירות

יאנה גרינמן - טיוב רגולציה, משרד התשתיות האנרגיה והמים

רבקה שפר - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

שלי עינב - יחידה וטרינרית, משרד הבריאות

יוני ינון - מנהל המחלקה הוטרינרית שירותי מזון, משרד הבריאות

שי חן - מהנדס מזון ראשי שירותי מזון, משרד הבריאות

אלי גורדון - מנהל שירותי מזון ארצי, משרד הבריאות

מיכל גולדברג - יועצת המשפטית, בריאות הסביבה, משרד הבריאות

יעקב בוריאקובסקי - מפקח מחוזי להנדסת הסביבה, משרד הבריאות

ישראלה מני - סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

אבי צרפתי - יו"ר איגוד הווטרנריים, מרכז השלטון המקומי

עינת פלינט - מנהלת המחלקה הווטרינרית, מרכז שלטון מקומי

מירה סלומון - מנהלת מח' משפט, מרכז השלטון המקומי

אמיר חכימיאן - מנהל האגף לקידום עסקים, עיריית ירושלים

אהרון אליאס - מנהל רישוי עסקים, עיריית חיפה

שי ברמן - מנכ"ל, איגוד המסעדות בתי קפה וברים

אראל יוצקוביץ - איגוד המועדונים והברים

דוד שטרית - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

משה משעלי - עוזר מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שמואל שפט - ראש צוות חקיקה, עיריית ירושלים

רוני סורקיס - מנהל רישוי עסקים וטרינר ראשי, שופר סל

רקפת תיבי - מח תכנון פיזי, חברת מקורות

לילך דחוח - יועמ"ש - רשת מגה

ניר קפלן - ר מח רגולציה, התאחדות המלונות

דניאל פינטו - כלכלן המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות, התאחדות התעשיינים

יעקב פלאצ'י - מנהל אגף רישוי עסקים, עיריית אשדוד, פורום ה-15

צפריר פדלון - מנהל מח' ביקורת ובקרה, עיריית נתניה, פורום ה-15

נפתלי קאיקוב - מנהל אגף רישוי עסקים, עיריית נתניה, פורום ה-15

איילת וסרמן - מנהלת אגף רישוי עסקים, עיריית ת"א, פורום ה-15

שושנה יוסקוביץ - יו,ר ועדת רישוי עסקים, לשכת עו"ד

אריה אשד - מנכ"ל איגוד המוסכים

שלום קסלסי - יו"ר איגוד קבלני החשמל, להב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל

אמיר ניצן - מנכ"ל הסתדרות הרוקחים, להב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל

אלי כהן - מנכ"ל איגוד המדבירים, להב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל

גל כהן - דובר ארגון המדבירים, להב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל

חנה קופרמן - יו"ר, הפורום הישראלי לשמירה על החופים

רל נדל - בעל עסק בעיר תל-אביב

רחל כהן - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל

יהושע שלמה זוהר - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות

רחל יעל וידל - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות

תומר רוזנר
לירון אדלר מינקה

לאה קריכלי

יפעת קדם


הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' ) - רישוי עסקים דיפרנציאלי, פרק י"ב מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018, מ/1196

שלום ובוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים את הדיון בהצעת חוק רישוי עסקים ממשלתית, 1196. אנחנו בשאיפה לסיים את החקיקה של הרפורמה במושב הנוכחי. אנחנו נעדכן על תכנית הישיבות בהמשך, כדי שנתכנס לסיום הנושאים שבכוונתי לקדם. אחד, נושא הצו. הצו, להבנתי, יצא להערות הציבור. אנחנו החלטנו, בהמשך לדיון שהיה פה בשבוע שעבר, ואני מעדכן פה את משרדי הממשלה, שהצו ייכלל לא כצו, אלא כתוספת לחקיקה. הוא יכלול בתוכו גם את ההגדרה. לא רק את לוחות הזמנים של חידוש וכיוצא בזה, אלא גם הגדרה של כל מסלול, והחלוקה למסלולים השונים. כשנשלים את החקיקה נייתר את הצורך בהוצאת צו. הדברים האלה יושלמו פה בוועדה. יכול להיות שנצטרך לעשות דיון לצו עם כל המשמעויות שלו וכל העסקים. אני מבקש שתעבירו לייעוץ המשפטי את הטיוטה הרלוונטית האחרונה שיש לכם, אנחנו נתחיל איתה, היא תהיה הבסיס לשינוים שנעשה פה בוועדה.

כל השינויים בצו רישוי עסקים הם בסמכותו של שר הפנים. הוא מתנגד לפגיעה בסמכותו. הוא מבקש שזה יישאר בסמכותו כפי שהיא היום, בהמלצת הוועדה הבין משרדית. כל השינויים בצו נעשים היום בוועדה הבין משרדית.

שוחחתי על זה עם השר. הבנתי את הרגישות שיש לו בעניין הזה. אנחנו נתקדם במסלול שאמרתי, תוך התייחסות לרצון השר. אני מבקש שתעבירו את הטיוטה. אנחנו נתקדם בעניין הזה. אני אשב עם השר כדי להגיע להבנות בעניין.

מעבר לשאלת סמכות השר שהיא חשובה בפני עצמה, הצו, מכיוון שהוא כל כך מורכב, כל כך טכני ומלא פרטים, הוא בכוונה נמצא כיום בתוך מסגרת הממשלה, כדי לאפשר את השינויים הדינאמיים שנדרשים. אנחנו לא רוצים להיות במצב – מה שאני חושב שעתיד לקרות - שמתקבלת החלטה על איזה שהוא שינוי, אבל מכיוון שלא רוצים להגיע עם השינוי הקטן הזה לכנסת אז מחכים שנתיים.

ההצעה של היושב-ראש היא שההקלות יישארו בסמכות השר והוועדה. עדיין תהיה גמישות רבה. זה הנוהל בנושאים לא פחות מורכבים בוועדת כספים. יהיה טוב שגם ועדת הפנים תעבוד ככה. אם יהיו החמרות, ההחמרות יובאו לאישור ועדת הפנים של הכנסת.

אם הכוונה שכדי לקצר תוקף יהיה צורך להגיע לוועדה, זה דבר שונה לגמרי. זה דבר שונה, המשמעויות שלו שונות. קשה לבטל את צו רישוי עסקים ולהכניס אותו כתוספת לחוק.

הצו הוא צו מורכב, אבל אנחנו במקום שהוא כבר קיים. זה לא שאנחנו באים באוויר ואני עכשיו צריך להקדיש עשרות שעות רק בשביל לייצר אותו. אני רוצה לייצר שני דברים במהלך הזה. אנחנו משנים פה "מוד", אמרנו את זה בצורה הכי ברורה. במקום מצב שהעסקים באים לקבל אישור כל פעם, המשרדים הם אלה שיבואו ויעשו את הביקורות. אנחנו נותנים להם כלי מאוד חזק, וזה ביטול הרישיון. זו חשיבה שונה. במסגרת החשיבה הזאת, ראוי שהצו יהיה חלק מהחקיקה, יהיה כתוספת, כאשר הגמישות שאנחנו מאפשרים פה היא לקולא. זאת אומרת, רוצה השר להקל? זה בסמכותו המלאה, הוא לא צריך את אישור הוועדה. מה זה להקל? זה להעביר למסלולים יותר נמוכים, זה להאריך תוקף רישוי, למחוק פרטים. רצה השר להחמיר כי גילה שיש משמעות וצריך להחמיר? את זה יביאו לאישור הוועדה. על זה יש לי דיון עם השר דרעי.

אני מבינה. נחשוב שוב על המשמעויות.

כשמדובר בהחמרה, בכל מקרה אנחנו דורשים מהמשרדים שיעשו עבודה. בכל מקרה זה מאוד מסובך לעשות את זה. רוב ההחלטות היו הקלות.

אז אין לנו ניגוד אינטרסים.

נביא את זה בכל מקרה לידיעת השר.

בוודאי. אני גם דיברתי על זה איתו. אמרתי שאנחנו נגיע איתו להסכמות בעניין.

משרד המשפטים, יש לכם עוד עבודה משמעותית לעשות, וזה השוואת החקיקה ביהודה ושומרון. אני רוצה שהחוק הזה ייכנס לתוקף גם ביהודה ושומרון.

הוא כבר ביהודה ושומרון.

החוק, לדעתי, כבר מאומץ בתקנונים. אני יכולה לבדוק כדי לוודא את זה.

אני רוצה להבין מה זה "מאומץ בתקנונים". האם זה בצו אלוף, האם זה בחקיקה ראשית? איך חוק רישוי עסקים כפי שהוא היום? איך הוא חי?

הוא חי, לדעתי, בתקנונים.

אני רוצה שזה יחול גם ביהודה ושומרון. אני יודע שבמסגרת ועדת שרים לחקיקה עלה העניין של איך רוצים לעשות את זה. אני מבקש תשובה לישיבה הבאה לגבי איך זה הולך לקרות.

אני רק אגיד שלמיטב ידיעתי הוא חל בתקנונים בשינויים המחויבים. אם אתה זוכר, שוחחנו על העניין הזה במושב הקודם בהקשר של עסקים בעלי חשיבות לאומית.

אני ממש לא זוכר.

סיימנו את הדיון הקודם בסעיף 6א1, שעניינו מסלול ההיתר המזורז. הקראנו כבר את הסעיפים, שמענו חלק מההערות. היו גורמים שביקשו להעיר לסעיף הזה שעוד לא שמענו. השינויים שנעשו בסעיף מאז הישיבה הקודמת, שלא נקריא אותם כרגע, מסומנים בכחול.

יש כמה שינויים קטנים בסעיף. השינויים הם בהתאם לדברים שנאמרו בוועדה בפעם הקודמת. ברגע שמגישים את התצהיר ואת המסמכים, הרשות המקומית תמסור אישור קבלה, כאשר אישור הקבלה ישמש כהיתר המזורז עד שמקבלים את ההיתר המזורז עצמו. זה בהתאם למה שהתבקש בוועדה בפעם הקודמת.

תקריאי.

אני מקריאה את התיקון בסעיף 6א1(ז)(1).

(1) הגיש המבקש את התצהיר ואת המסמכים האמורים בסעיף קטן (ה) ככל שנדרשו
לגבי עסק הכלול בסעיף (א)(1)(א) – תמסור לו רשות הרישוי על קבלתם ויראו את העסק
שלגביו הוגשה הבקשה כמי שקיבל היתר מזורז א', ואישור הקבלה יהווה אסמכתא לכך
עד לקבלת היתר מזורז לפי הוראות פסקה (2).

עוד שינוי בעמוד 5, בסעיף (ז)(1) (3)(א). זה הסעיף שמדבר על ההודעות שנותן אישור יכול להודיע אחרי תקופת בדיקה. בהיתר מזורז ב' יש תקופת בדיקה. בסוף תקופת הבדיקה נותן האישור יכול להודיע 3 אפשרויות: או שהוא מתנגד לתת את ההיתר המזורז, או שהוא מוכן לתת את ההיתר המזורז רק אם יהיו תנאים מסוימים, או שהוא מוכן לתת את ההיתר המזורז, אבל העסק חייב לקיים תנאים תוך כדי ההיתר המזורז. לגבי האפשרות השנייה שאפשר להגיד שהיתר מזורז יינתן רק אם יתקיימו תנאים מסוימים, אנחנו כתבנו שזה יהיה תנאים הנדרשים על ידו, ובלבד שתנאים אלה הם תנאים שהופיעו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד. הוספנו כאן את המילים "או בתקנות לפי חוק זה", כי יש הוראה בחוק שאומרת שגם אם יש תקנות מכוח החוק שלא כתובות במפרט, הן בכל מקרה חלות. צריך להבהיר כאן שאפשר יהיה גם להתנות את ההיתר המזורז בתקנות האלו. אני אבהיר שקיבלנו הערות לגבי זה שיש בחוק עוד כל מיני אפשרויות לתת תנאים שהם לא בתוך המפרט ולא בתקנות. אם יש איזו שהיא הוראה מיוחדת שצריך בשבילה לסטות מהמפרט – יש אפשרות כזאת בחוק – צריך לאפשר להתנות את ההיתר המזורז בזה. אנחנו מתקנים את הנוסח בהתאם.

עוד תיקון זה בנושא של הסכמה למתן היתר מזורז למרות שלא כל התנאים מקוימים.

איפה זה?

זה ב-(3)(ב).

(ב) על אף האמור בפסקה משנה (א), ראה נותן אישור כי העסק אינו עומד בתנאי מסוים,
אולם שאין באי קיום אותו תנאי כדי למנוע את הפעלת העסק, רשאי הוא להודיע כי הוא
מסכים למתן ההיתר המזורז, ובלבד שהמבקש יתקן את הליקוי בתוך תקופת ההיתר
המזורז, במועד שיקבע נותן האישור בהודעה שימסור למבקש.

הבן אדם מצהיר על התנאים שהוא מקיים ואמור לעמוד בהם. נותן האישור מגיע בתוך תקופת הבדיקה ורואה אם העסק עומד בדברים. אם לא כל התנאים עד הסוף מקוימים - הכוונה פה היא לא לתנאים מהותיים, אלא לתנאים שהעסק יכול להשלים תוך כדי - הוא יכול להגיד: בסדר, תיקח את ההיתר המזורז, רק תתקן תוך כדי.

דיברנו בדיון הקודם על מצב שברגע שהדברים מוגשים לרשות המקומית מיד רואים את האדם כמי שעומד בתנאי הרישיון. בהיתרים מזורזים יש לוח זמנים מאוד מאוד קצר. אנחנו רצינו לבקש שסעיף 6, שמדבר על המצאה לרשות הרישוי, יכלול בצורה הכי ברורה ומפורשת שההמצאה תהיה בימים ובהוראות המקובלים באתר האינטרנט של הרשות המקומית, וכאשר מדובר ברשות רישוי שהיא לא רשות מקומית – באתר האינטרנט של משרד הפנים.

זה לא obvious?

יש דברים שהם לכאורה obvious, אבל לצערנו אנשים מגיעים למחלקה הלא מתאימה, בשעות לא רלוונטיות. לפעמים אנשים משאירים מעטפה מתחת לדלת. ברור שחותמת "התקבל" זו הוכחה לזה שהדבר הזה נמסר - -

הגדרנו חותמת "התקבל"?

כן.

מירה, עם כל הכבוד, אם מישהו שדוחף מתחת לדלת הצליח לייצר חותמת "התקבל", אני מצדיע לו.

בשבוע שעבר הקראנו עד סוף עמוד 6. בעמוד 6 למטה מדובר על כך שעסק שנמצא במסלול של היתר מזורז לא יוכל לבקש ללכת למסלול של בקשה ברישיון רגיל או היתר זמני.

אלא אם כן הוא מנוע.

כן, אלא אם כן הוא מנוע בגלל עבירות קודמות וכו'. ביקשתם שנעביר את עסקי המזון, שזה בתי קפה, מסעדות וכו', להיתר מזורז א', לא להיתר מזורז ב', כדי להקל.

זה תצהיר.

נכון, תצהיר. דיברנו על הנושא של מה עושים עם בדיקות הרקע שאנחנו מבצעים. הוצע על ידי חבר הכנסת פולקמן ליידע את העסק על האופציה לבקש ללכת למסלול רגיל. הסעיף הזה מונע ממנו.

אתה מדבר על אם עסק בא בבקשה עצמית.

כן.

אני לא רואה למה לא לאפשר את זה לעסקים. אם עסק רוצה ללכת למסלול יותר חמור מרצונו כי הוא חושש מזה שהוא יגלה בעיות בעתיד - -

יש תופעה מאוד מעניינת בה באים הרבה בעלי עסקים במסלול של תצהיר ואומרים שהם לא רוצים להיות במסלול של תצהיר.

אני לא רואה סיבה למנוע מעסק שרוצה מרצונו ללכת למסלול יותר חמור. מישהו מצליח לחשוב על סיבה?

יש היום חוות דעת מקדמית.

מה שיש היום בחוק לא מאפשר.

יש היום מנגנון שלפיו אני יכול לבוא לכל נותן אישור ולבקש את כל התנאים הספציפיים שיש לי.

אתה. השאלה אם בעל העסק יכול.

בעל העסק.

חוות הדעת המקדמית היא לא תמיד אסמכתא. לפעמים אנחנו מקבלים חוות דעת מקדמית, אבל כשאנחנו מגיעים לשטח אנחנו רואים שאנחנו לא יכולים לקבל היתר. מה הבעיה עם ההצעה של המשטרה?

הייתה התלבטות. היו כאלה שחשבו שנכון להשאיר את המסלולים פתוחים, היו מי שחשבו שלא.

לא להשאיר את המסלולים פתוחים, אלא לאפשר לעסק מרצונו.

זה אומר שהמסלולים המקלים הם מסלולים וולונטריים. אני אסביר מה היה החשש שהוביל בסוף להחלטה שלא להשאיר את זה וולונטרי. החשש היה שחלק ניכר מהעסקים יבחרו ללכת בדרך הזאת, לאור האופציה של התצהיר והמשמעויות המשפטיות, ושזה קצת יעקר מתוכן את פתיחת השערים. חשבנו שיש מקום להדגיש את הכלי הזה שנקרא "חוות דעת מקדמית", שזה כלי שקיים היום בחוק. הוא מאפשר לעסק נושא סיכון כזה לפנות לנותן האישור, לבקש ממנו חוות דעת מקדמית לפני שהוא פותח את העסק. אז הוא מרגיש יותר בטוח.

את יודעת כמה כאלה קרו במדינה מאז שהמדינה הוקמה? כמעט אפס. זה לא קורה.

זה נכון שבכלי הזה של חוות דעת מקדמית בקושי משתמשים. אולי חבל. אולי צריך להשתמש בו יותר. אני חושבת שאף אחת משתי האופציות היא לא בלתי אפשרית מבחינה משפטית.

לא אפשרתם את זה, כי אתם חוששים שבעלי עסקים "יפחדו" ללכת למסלולי תצהיר, ושהרפורמה תאבד את - -

חשוב להגיד שזאת לא הייתה הכרעה משפטית, זאת הייתה הכרעה מקצועית.

ברור.

אני רק אתייחס לחוות דעת מקדמית. לא נעשה היום שימוש בכלי של חוות דעת מקדמית, כי לצורך קבלת חוות דעת מקדמית אתה צריך להגיש את כל המסמכים שצריך להגיש לפתיחת העסק. למה לי להגיש את כל המסמכים פעמיים? אני יכול להגיש את הבקשה ולרוץ בלוח זמנים.

אני רוצה לאפשר לכל עסק ללכת למסלול יותר מחמיר אם הוא מעוניין בכך. אני רוצה שתהיה בחוק האפשרות הזאת, אני לא רואה שום סיבה למנוע.

אנחנו רק חוזרים שוב על עמדתנו בעניין .one stop shop

מה זה קשור עכשיו, מירה?

One stop shop יכול לעזור בהליך האישור המקדמי במובן שהכל יהיה מרוכז בשולחן עגול אחד.

אין קשר לנושא המהותי. אנחנו עכשיו בנושא המהותי. אני עוד לא דיברתי על one stop shop. את מתנגדת להצעה שהצעתי? האם מישהו סביב השולחן מתנגד לעמדה שעסק יוכל לבחור מסלול מקשה יותר? הצעתך התקבלה.

המשמעות היא שאנחנו צריכים לתקן את הסעיף שהקראנו קודם, את הסעיף שמדבר על התצהיר.

אני לא מבין למה צריך לתקן.

בכל הסעיפים האלה יש את ההוראה הזאת. צריך ללכת לפי המכלול, לא - -

על זה צריך לדבר. מה הבעיה?

מה שמייצרים פה זה מספר מסלולי תצהיר. המילה "תצהיר" קצת מטעה, כי צריכים להבין לאיזה מסלול תצהיר אנחנו מתייחסים. מסלול התצהיר שבתוקף היום, שהכבאות כבר מיישמת שנה וחצי, נקרא נותן אישור על בסיס תצהיר. הרישוי עצמו הוא במסלול רגיל, אבל האישור - - הבהרנו בחקיקה, וגם עמדנו על זה לפני שנה וחצי, שאין פה תכנית כבקשתך. זאת אומרת, once עשינו את ניהול הסיכונים ואמרנו שזה ממגוון שיקולים - -

זה גם נבע ממה שהם אמרו במשרד, שלא יפנו אליכם ועכשיו תצטרכו - -

נכון. אנחנו חייבים לנתב את כוח האדם שלנו לעסקים שאנחנו רואים בהם סיכון יותר גבוה. אנחנו צריכים לשמור על אחידות. ידענו שתהליך הטעמה במשק לוקח זמן, שאנשים נמנעים מתהליכים חדשים.

אני מבין את הגישה שלכם, אבל היא בעייתית. אתם חוששים שאתם תתפסו כלא בסדר בזה שמישהו יעשה תצהיר שלא יתאים כך שהוא יגיד: רגע, תבואו אתם כיבוי אש, תתנו לי אישור, אני לא רוצה להסתבך איתכם. זה יוצא מהנחת מוצא שאני לא מסוגל לעמוד בדלתא שבין התצהיר שלי לדרישות שלכם, לכן אתם אומרים: אני לא מאשר, אני מחייב אתכם בתצהיר. זה עומד בבסיס האמירה שלך.

נכון שנכנסו למסלול תצהיר כבאות 100,000 עסקים מתוך ה-150,000, שזה שני שליש מהעסקים, אבל זה אותם עסקים שמצאנו שהתצהיר שהם מתבקשים בו הוא תצהיר אפשרי. אנחנו לא חושבים שצריכים להכניס כרגע עוד עסקים למסלול הזה.

יש אלמנט בנושא של התצהיר שנשכח וחשוב שיהיה פה על השולחן, וזה עניין של עלויות על בעל העסק. ברגע שאתה הולך למסלול תצהיר, אתה צריך להביא חוות דעת של מומחים. בעסקים מאוד מאוד פשוטים אין בעיה, הוא לא יהיה צריך אותן. בעסקים טיפה יותר מורכבים אתה מטיל חובה על בעל העסק. זו חובה שיכולה להגיע לעלויות שהן באופן פרופורציונאלי לא ריאליות לעסק שלו.

תני לי דוגמה.

חוות דעת של יועץ בטיחות, חוות דעת של כיבוי אש.

תני לי דוגמה לעלויות.

תצהיר הוא 50 שקל.

אמרת משפט שעליו אני מבקש הבהרה. דיברת על עלויות שעסק לא יכול לעמוד בהן. תני לי דוגמה של בדיקה שעסק לא יכול לעמוד בה. לא לדבר באוויר.

אני לא יודעת אם הוא לא יכול לעמוד בה.

אמרת, זה ציטוט שלך. דיברת על כך שזה לא פרופורציונאלי. תני לי דוגמה.

חוות דעת בנושאי איכות סביבה עולה הרבה מאוד כסף.

איזה עסק? תן לי דוגמה תכל'ס, אני לא רוצה לדבר באוויר.

בוא נלך לעסקי מזון. חוות דעת של יועץ מזון יכולה להגיע לאלפי שקלים.

למי? לרשת קמעונאית?

בית קפה, מזנון קטן. חוות דעת לכך שהוא עומד בכל התנאים יכולה להגיע לאלפי שקלים. זו עלות לא סבירה. זה לחזק את עמדתך שצריך לתת לו את האפשרות ללכת למסלול - -

במסלול מזורז ב', שאנחנו ממילא צריכים לשנות כי הסיפור של 45 יום הוא מופרך, צריך להגיע למודל שבו העסק יצהיר ויצרף אישורים, זאת אומרת, במקום לחכות לאישורי משטרה, אישורי משרד הבריאות, הוא יבוא ויגיד: הבאתי יועץ בטיחות, הבאתי את האישורים, אני מצרף לתצהיר. זה אומר שצריך לבטל את תהליך מזורז ב', כי הוא ייצור נזק עצום. הבעיה היחידה, ואני ראיתי את זה ברישוי בנייה, היא שיטת "מצליח", שבה, לפני עידן התצהירים, אנשים היו באים עם דברים מאוד מרושלים ואומרים: אני נותן לבוחן – בירושלים זה היה מאוד מקובל – משהו לחלוטין מרושל, הבוחן יסדר את זה. זה היה מייצר עיכובים עצומים בתהליכי הרישוי. הדבר היחידי שהוא בעייתי זה שאם אתה אומר שתצהיר זה המסלול, אז אתה מחויב. כאן אתה יכול להגיד שלא עשית המון דברים, אבל בכל זאת תגיש את זה לרישוי, הם יבדקו, אולי זה יסתדר. זה מה שמקובל היום ברישוי.

בדיון עם כל ראשי הוועדות המקומיות בהיתרי בנייה - זו רק דוגמה למה שיקרה אצלנו גם כאן - התברר שבסעיף 18א, בתיקון, עד 4 קומות עובר לוועדה המקומית. הם לא פונים לעורך הבקשה, אלא אומרים: תביא לי יועץ. ליועץ הוא צריך לשלם 15,000 שקל. ליועץ לוקח זמן. אני מדבר על תכנון ובנייה. זה יכול להשליך גם על המקומות האלה.

אני רוצה רגע להגיד איך אני רואה את זה, לפי זה נחליט איך להתקדם. יש פה שני דברים מנוגדים שאנחנו צריכים להחליט ביניהם. אחד, לאפשר לעסק את הגמישות. באופן בסיסי זה נראה טבעי, אבל זה מתנגש עם משהו שכבאות הצליחו להבהיר הכי טוב, וזה שהאי ודאות יכולה לייצר סיטואציה, כמו שאמרת, שעסקים ינצלו את זה לרעה, הם ימנעו את המהלך המרכזי. על זה נוסף הקטע שיש אחריות משרדית. אם המשרדים מסוגלים להוציא מפרטים פשוטים וברורים שאנשים יכולים להתמודד איתם בקלות, אתה מקטין את הדילמה. המשקל פה צריך להיות איפה שהוא מונח בין כל הדברים האלה. אני חייב להגיד שאני רוצה לשמוע מהשטח איך אתם רואים את זה.

הגענו למצב שהיינו צריכים רישיון, לכן פנינו לכבאות. בכבאות ביקשו ממני אישור ממעבדה מסוימת. אז אתה מתחיל לחכות בתור. העלויות מאוד גבוהות. 1,600 שקל לספרינקלר, גלאי עשן.

מה זה קשור לסיטואציה?

שיאשרו מראש.

ככה זה גם בטופס 4. זה לא הדיון.

אנחנו לא רוצים למנוע את האפשרות שאפשר יהיה ללכת למסלול רגיל, אבל מה יקרה אם נותן האישור יפנה אותו למסלול הרגיל? זו גם האופציה שעומדת על השולחן.

הוא יכול למלא תצהיר.

יש מקרים שתלך גם למסלול תצהיר וגם למסלול רגיל.

אין דבר כזה.

זה לא צריך להיות בכתובים. בפועל זה יכול להיות.

הוא יכול לבוא ולהגיד לו שהוא בא, בדק את השטח, התצהיר שלו לא תואם, הוא לא עומד בתנאים, לכן הוא פוסל לו את הרישיון.

זה בסדר, זה המסלול שאנחנו דיברנו עליו.

זה מה שיהיה. אין מצב שהוא יבוא ויגיד לו: שמע, אתה עסק שאמור להיות במסלול א', אני רוצה אותך ברישוי מלא. אין דבר כזה.

הוא יכול לבוא ולהגיד לו: אני ממליץ לך, כדאי לך.

בזה אתה מחזק לא לאפשר כדי לקבע, זה מה שאתה אומר. הוא יגיד לו: שמע, אני במסלול א', אני לא יכול ללכת לרישוי מלא. רועי, אני משנה את דעתי. כרגע לפחות אני לא מאפשר לעסקים את הגמישות להקצין מסלולים. יכול להיות שחלק מהעסקים, חלק קטן מהעסקים ייפגע מזה.

אם חוות הדעת המקדמית תהיה יעילה - -

היא לא יעילה. עזוב, היא לא יעילה, היא לא תהיה יעילה. אני חושב שעסקים שיחששו שהם עוברים או לא עוברים יצטרכו לקחת סיכון. כיבוי אש למודי ניסיון מהעניין הזה. מה שנאמר פה בכלל מרתיע אותי. אני לא רוצה סיטואציה שלבעל עסק יבוא מישהו ויגיד: תשמע, אתה במסלול תצהיר, אבל כדאי שתלך לאישור מלא כי אחרת יהיו לך בעיות. אני רוצה שזה יימחק מהאפשרויות.

אני די בטוח שאני אבחר ללכת בדרך היותר מורכבת. אני קראתי את התצהירים ואת לוחות הזמנים במסלול תצהיר. זה מסלול הרבה יותר ארוך ממה שאני צריך לעבור היום. אנחנו עובדים בהיתר זמני, לא ברישיון עסק. המסלול בתצהיר, כמו שהוא מופיע היום בהיתר מזורז ב', מקציב לנו לפחות 75 יום שבהם אנחנו לא יכולים לפתוח את העסק, שזה דבר בלתי אפשרי במציאות כמו שאנחנו עובדים. אנחנו מגישים את התכניות לרשות. דרך אגב, אנחנו עושים חוות דעת מקדמיות, מקבלים חתימה על גבי - -

הבעיה זה ה-45 יום שהתווספו?

הבעיה זה ה-21 פלוס 7, פלוס 45. אנחנו מגיעים כבר ל-75 יום. אם ניקח עכשיו עסק קטן מאוד בתל אביב שאנחנו נהיה מחויבים לשמור 75 יום לפחות סגור, זאת מציאות בלתי אפשרית.

אדוני היושב-ראש, הצעה בעניין הזה. זה מה שהערתי על מסלול ב'. אני חושב שאת המסלול צריך לשנות כך שאפשר יהיה להגיש תצהיר כמו ב-א'. אני חושב שלתומר היה מתווה לעניין הזה. אם אתה מביא אישור גורם מוסמך שמשרד הבריאות יאשר - -

חסכת את 45 יום האלה. זה פותר לך את הבעיה?

הגברת צודקת, לא צריך שיבוא מישהו מטעם המדינה או מהעירייה. אם הבאתי יועץ בטיחות אש, אם הבאתי תברואן - -

אנחנו תכף נדבר על זה. אני רוצה לסיים את הנושא שהתחלנו לדבר עליו עם המשטרה. שמעת? לא תהיה תכנית כבקשתך. זה במכלול השיקולים.

יהיה את זה בחוות דעת מקדמית, יוכלו לפנות אליך.

כדי לתת מענה לצורך של המשטרה, יכול להיות שאפשר יהיה להגדיר עסקים – זה כרגע לא קיים בחוק – שתהיה חובה לבקש - -

אני לא רוצה להתחיל לסבך.

ההערה של המשטרה נובעת מתוך מקום שהם רוצים לאפשר יותר העברה של עסקים למסלול - - זה נותן להם 45 יום לבדוק מידע מודיעיני על מנת למנוע את פתיחת העסק לפני שמישהו התחיל לעבוד. אפשר לעשות משהו שכנגד, לתת את האפשרות למשטרה, אם הם מצאו מידע מודיעיני, לבטל רישיון מידית. זה ייתן מענה וכלי למשטרה לאפשר לעסקים לעבור מהיתר מזורז ב' לתצהיר והיתר מזורז א'.

אתה רוצה להגיד לי שה-ב' וה-א' זה בגלל המשטרה? יש לנו בעיה של משטרה ב-ב', ויש לנו בעיה של המשרדים השונים. את המשרדים השונים, אני מניח, אפשר לפתור על ידי גורם מוסמך.

שזה תברואה וכיבוי אש.

ואז נשארה לנו המשטרה. עם המשטרה יש לי בעיה גם בנושא העברת בעלות. המשטרה בהרבה מאוד עסקים מבטלת רישוי בגלל העברת בעלות, מה שבאופן הגיוני למשרדים האחרים לא צריך להיות איכפת. אם עסק עובר בעלות, הגורם היחידי שצריך לבחון אותו זה המשטרה. אחד הדברים שאני רוצה להוסיף בחוק - אני לא יודע אם זה קיים עדיין – זה שבמידה ועסק נמכר, הרישיון שלו נשאר בתוקף. כל מה שהוא צריך לעשות זה אישור משטרה, כי אין אישור אחר שמשתנה מהותית מלבד המשטרה. נשאיר למשטרה את הבדיקה הרלוונטית לתוקף, שהם יכולים לפסול רישיון בגלל שינוי בעלות, אבל לא יהיה את כל הבקשה ואת כל הסאגה.

יכול להיות שהוא עדיין לא הגיע לרישיון, אבל יש לו לא מעט - -

שום דבר בתהליך לא נפגע, מלבד אישור משטרה.

אם היה אישור כבאות, אישור הכבאות ממשיך.

זה צריך להיות בחוק, לא בתקנות.

נכון. הדבר השני זה לגבי ההבדל בין ב' ל-א'. אנחנו רוצים לקצר את ב', להגיע למצב שיהיה א' רגיל ו-א' שדורש אישורים, בסדר?

מה זה אומר?

שאם אותו "שופרסל" קנה חנות והוא צריך להביא איזה אישור, הוא דואג להביא איש מוסמך של משרד הבריאות. עם זה הוא מגיש.

אני כן יודע להגיד שמזנונים ובתי קפה, שזה פריט מיוחד שכולל 18,000 עסקים, אפשר להעביר – כמעט את כולם – מהיתר מזורז ב' להיתר מזורז א'.

מזנונים ובתי קפה הם בתצהיר בלבד. אל תבלבל אותי.

הבדיקה שעשינו מראה שהמשטרה, בגלל המידע המודיעיני, דורשת היתר מזורז ב' כי היא רוצה לאתר את העסק לפני שהוא מתחיל לפעול. אם יהיה לה כלי אחר שיאפשר את השלילה – היתר מזורז א' או תצהיר זה היינו הך - במקרה הכי גרוע - -

שני דברים. הייתה תשובה ממשרד המשפטים שהיינו צריכים לקבל על אם הבדיקה המשטרתית הזאת עומדת בחוק חופש האדם ועיסוקו.

לגבי אם הפרקטיקה הזאת פוגעת בחופש העיסוק. אנחנו בבדיקות מול המשטרה על זה.

אז אין תשובה עדיין?

לא לדיון הזה.

יש לנו שתי אפשרויות. אחת, להגיד שזו פרקטיקה לא מקובלת, שהיא תבוטל.

הפרקטיקה מקובלת, היא עברה גם תחת שבתו של בית המשפט העליון.

אז יש לך תשובה.

אני רוצה להעלות את החשיבה, כדי שאני אהיה במאה אחוז סגורה. עוד לא הצלחנו להגיע איתה לדיון הזה. אני מבטיחה שנחזור איתה לישיבה הבאה.

אבל הכיוון שאתם הולכים אליו הוא שהפרקטיקה הזאת לגיטימית.

כן, היא לגיטימית. עובדים עם זה גם ברישיונות נשק.

מה הקשר?

שימוש בחומר מודיעיני לקבלת החלטות מינהליות, כמו אם לתת רישיון נשק, שזה גם יכול להשפיע על חופש העיסוק - -

את לא יכולה להגיד ששימוש בחומר מודיעיני כדי לתת רישיון נשק זה שווה ערך לשימוש בחומר מודיעיני בשביל לפתוח מזנון.

בהקשר של השפעה על חופש העיסוק של אדם. אם אדם רוצה לעבוד באבטחה ולא נותנים לו רישיון לנשק, זה משפיע לו על חופש העיסוק. זאת הייתה רק דוגמה. זה אכן שונה בתכלית בהרבה היבטים אחרים. זו הייתה דוגמה לזה שזו פרקטיקה מקובלת להשתמש בחומר מודיעיני כדי לקבל החלטות מינהליות שונות.

הנושא הזה של המידע המודיעיני לא אמור להשפיע על המסלול כולו. אם בן אדם עומד בכל התנאים אבל מוצאים שיש סיבה שהוא לא ראוי או משהו כזה, בגלל שהעיסוק הוא עיסוק מסוכן - -

מזנון זה לא עיסוק מסוכן.

לא מזנון.

זה לא קשור לסכנה הבטיחותית מהעסק.

אני אומר למשטרה, אתם לא תעכבו את המסלולים. אין מצב שבגלל הסכנה הזאת המסלולים יעוכבו. השאלה היחידה שנשארת פתוחה זה אם אנחנו מאפשרים לכם את הכלי של ביטול רישיון.

הבדיקה המודיעינית והפלילית זה חלק מתנאי הרישיון שהבן אדם חותם עליהם. זה מופיע בכל פריטי הרישוי.

הרישיון ניתן בתצהיר.

זה נכון לגבי כל התנאים.

אתה תוכל, וזה מה שאומר היושב-ראש, לבוא ולהגיד: או שנפנה אליך למידע מקדים ואני אבדוק ואאשר, או שתקבל רישיון שהמשטרה תוכל לבטל לך אותו.

בכפוף לבדיקה של משרד המשפטים.

לגבי העברת הבעלות, אם אין שינוי מהותי בעסק, זאת אומרת, לא שברו, לא עשו, לא הפכו, לא הורידו את המערכות וכו', אנחנו עושים בדיקה של זהות בעל העסק החדש.

הם לא צריכים לבקש רישיון מחדש?

צריכים.

אני אומר, לא יהיה. אני אחדד את מה שאמרתי לגבי המשטרה, לגבי העברת בעלות. לבעל עסק שמכר את העסק, הכניס שותף, שינה מבנה בעלות - במידה ואכן צריך אישור משטרה לעניין הזה כי זה עסק רגיש, לא כל עסק צריך - יהיה טופס מיוחד שבו הוא יפרט את שינוי הבעלות. הוא גם יתחייב שמלבד זה אין שום שינוי בעסק. בזה נגמר הסיפור. לא משנה אם הוא בתהליך, אם הוא שנה לחידוש, אם הוא 10 שנים לחידוש. הסטטוס שלו לא משתנה בכלום. אם הוא שינה, אם הוא עקר את המצלמות שביקשתם, ברור שזו בעיה. אם הוא מצהיר שהעסק באותו מצב רק הבעלות השתנתה, תהיה בדיקה מודיעינית, לא נתעסק עם רישיון מחדש.

זו גם הכוונה שלנו.

שינוי בעלות רלוונטי גם לגבינו. גם אנחנו מבקשים שהוא יצהיר שלגבי כבאות הוא לא עשה כל שינוי. הניסיון שלנו מראה שהרבה פעמים בשינוי בעלות קורים עוד דברים בעסק - הפתחים משתנים, הרבה דברים משתנים.

זה לא קשור אליכם. אני אסביר עוד פעם. אם הוא רוצה להוציא רישיון מחדש, הוא יוציא רישיון מחדש. אם הוא מצהיר שהעסק לא השתנה, שהוא לא עקר מצלמות , שהוא לא עקר את הספרינקלרים, שהוא לא זרק את המטף, אין בעיה. אם הוא עושה שינויים, הוא חשוף לביקורת שלכם. את לא צריכה להגיד את זה, אף משרד לא צריך להגיד את זה. הוא חותם על מסמך שאין שום שינוי בעסק חוץ מהבעלות. בסיטואציה הזאת רק המשטרה רלוונטית.

הנושא של שינויי בעלות זה נושא שמוסדר כולו בתקנות, לכן השינויים שאתם מבקשים יצטרכו לבוא לידי ביטוי בתקנות שיביא לנו שר הפנים.

יש בעיה שזה יהיה בחוק?

אני לא יכול לענות בשם השר כרגע.

תשאל את השר.

אין שום סיבה שזה לא יהיה חלק מחוק רישוי עסקים. הסיבה שזה כרגע בסמכות השר, בתוך הממשלה, כי אין אפשרות - - המשרד לאיכות הסביבה יבוא ויגיד: שמעו חבר'ה, מה פתאום שזה יהיה 5 שנים או 7 שנים. הכנסת היא הגורם - -

גם הכנסת לא תמיד עומדת בלחצים.

הרפורמה הזאת נמצאת יותר מ-8 שנים במשרד הפנים.

חבר הכנסת רועי פולקמן, חשובה לי מאוד דעתו של השר דרעי. אנחנו נפעל איתו בשיתוף פעולה. אני אמרתי שזו כוונתי. אם יש התנגדות, נא ליצור איתי קשר בעניין.

אני רוצה רגע לגבי המסלולים. מכיוון שנגענו בנושא מאוד מהותי אני רוצה רגע לפתור אותו. הוא גם ישפיע על הקטע שהקראנו, שזה מסלול ב'. ברור לי שצריך מסלול שונה. למה צריך מסלול שונה? כי הוא דורש איזה שהוא אישור שלמשרדים חשוב, אחרת הוא לא היה נמצא שם, הוא היה ב-א'. הוא צריך להיות מופרד מ-א'. אנחנו רוצים לייעל את ה-45 ימים האלה. אני שוקל פה אם ללכת לנושא של דואליות. חשוב לי שבמסלול ב' תהיה אפשרות לחסוך את ה-45 יום האלה על ידי זה שאתה מביא אישור של גורמים מוסמכים מכל משרד שנדרש, ואז חסכתי את הבדיקה של המשרד, הוא מקבל את האישור עם התצהיר מראש. זה לא תצהיר של בעל עסק, זה תצהיר פלוס בדיקה. ככה חסכנו את ה-45 יום האלה. לגבי הנושא המודיעיני נמצא פתרון גורף, זה לא העניין. אם המשרדים מכשירים גורמים מסוימים שיכולים להביא להם את האישור, ניתן לחסוך את ה-45 ימים.

כחלופה אתה מציע את זה?

נעשה את זה חלופה ל-ב'.

אני רוצה להרהר על מה שאתה אומר, כי גם מבחינת תכנון ובנייה הדבר הזה דורש הסדר מאוד מאוד מפורט של הסמכת גורמים פרטיים. זה הפרטה של שיקול דעת שלטוני. זה לא פשוט. בחוק התכנון והבנייה זה פרק שלם. זה ברמה המשפטית. ברמה הפרקטית, כפי שאדוני זוכר, הנושא נתקל בקשיים פרקטיים לא מעטים. יש פה בעיות.

אתה אומר שפרקטית זה לא יצא לפועל.

זה מאוד לא פשוט. מישהו צריך לפקח על הגורמים הפרטיים, לרשות אותם, להסמיך אותם.

היום זה השלטון המקומי עושה.

לא. נניח שהמשטרה רוצה לשלוח מישהו שיבדוק שהעסק התקין מצלמות. אתה אומר שאתה לא רוצה שהמשטרה תלך, אלא גורם פרטי יביא אישור שהוא היה, בדק, והאישור שלו יהווה אישור במקום אישור המשטרה. זה אומר שאנחנו מפריטים את שיקול הדעת השלטוני. המשטרה תרצה לבדוק את אותו גורם, לרשת אותו.

איזה עסקים יש לנו בעיה שהם ב-ב'? שמענו מרשתות המזון שיש להן בעיה מאוד קשה שהן נמצאות ב-ב' ולא ב-א'. יכול להיות שחוץ מהם אין אף אחד אחר. מי עוד?

גם מסעדות. זה הבאג הגדול של החוק הזה, כיוון שרוב העסקים הבעייתיים, רוב המסעדות נמצאות ב-ב'.

רועי, זה לא נכון. לא רוב.

גם אם זה נכון שבשלב מסוים נצטרך להשאיר את האופציה של 45, לטווח הארוך החוק הזה צריך להביא למצב שאין חיכוך עם הפקידות הממשלתית והמקומית. לא צריך את זה. יותר מסוכן ממסעדה זה רכב. ברכב לא עובד משרד התחבורה, יש מכוני רישוי. אדם בודק לי את הברקסים, נותן לי לעלות.

זה כל שנה.

עזבי את הזמן. אני יכול ללכת לאיפה שאני רוצה, לאיפה שקרוב לי לבית, לאיפה שזמין.

רועי, אני יכול לתת לך את הדוגמה של מכוני הבקרה.

כשאני מאשר טופס 4 לבית, אני מתקשר ל"סיסטם" לממ"ד, ל"איזוטופ". זה יותר מסוכן ממסעדה. אנחנו חייבים, בראייה צופה פני עתיד, לייצר מנגנון שבו נותנים כלים למשרדי הממשלה להסמיך. זה בגדול שלושה משרדים. שם הבנק של ההסמכות. יש לזה כבר הגדרות משפטיות, רק צריך להעתיק אותן. אני לא אומר שזה יקרה מחר, אבל החוק יצא שלם אם תגיד למשרדי הממשלה: אתה רוצה לאשר? משרד הבריאות או עירייה יכשירו תברואן. גם העיריות, דרך אגב, וגם גופים פרטיים יכשירו תברואנים. בכיבוי אש יש יועצי בטיחות באש. אין בעיה שהשוק הפרטי ייתן את השירותים האלה. יהיה מנגנון הסמכה. יקום משרד הבריאות, יכשיר את האנשים.

שמעת מה אמר היועץ המשפטי? זה לא שאין בעיה. יש בעיה.

נעשה את החוק הזה. אני אומר לך שעוד 5 שנים ניפגש כאן. עם קצת בקרה אתה תראה שזה אירוע היסטורי. אנחנו צריכים להכשיר. יכול להיות שבינתיים צריך להשאיר את האופציה שהמשרד בודק.

אני רוצה לפתור את הבעיה של הרשתות, זה נראה לי בעיה שלא הגיוני להשאיר אותה, צריך למצוא לה פתרון. זה אחד.

גם מסעדות.

במסעדות יש את ההתקנות שאותן פתרנו. זה הרוב. זה תצהיר. במסעדות עצמן יש לנו את ה-50 איש, 150 מטר, ואחרי זה 300 ו-300.

מי שעושה בשר ודגים נמצא ב-ב'. כל המסעדות ב-ב'.

יש לזה סיבה. אנחנו צריכים לראות איך פותרים את זה. זה לא טריוויאלי. אני רוצה לראות איך אני פותר להם את הבעיה ל-2019, כשזה ייכנס לתוקף. אני מסכים איתך שצריך לבנות את זה דואלי. פה אני אומר למשרדים, אנחנו נשאיר את מסלול ב' כמו שהוא, רק נייצר למסלול ב' מסלול מקוצר שיהיה בלי ה-45 יום אבל עם גורם מוסמך שהמשרד הכשיר, נתן אישור. אם אין גורם כזה, אין, זה לא יכול לעבוד. יכול להיות שנמצא את עצמנו במציאות שגורמים מסוימים יבואו למשרדים ויהיו מוכנים – יש פה הזדמנות עסקית - לקבל את הדבר הזה. יכול להיות שזה יהיה שוק שיתפתח. אנחנו כרגע עוד לא יכולים לכמת מתי וכמה. אני לא אהרוג את מסלול ב' ואגיד שזה רק זה, כי אז ברור שאנחנו בבעיה. חייבים להשאיר את מסלול ב' של ה-45 יום למשרדים, אבל לייצר נתיב שאם מישהו מביא תצהיר על ידי גורם מוסמך, הוא חוסך את הבדיקה של אותו גוף.

ה-45 יום האלה זו בחירה של נותן הרישוי. אם הוא לא בא ב-45 יום האלה, העסק מקבל היתר.

נכון. זה נעשה כדי שהמשרדים יעבדו, כדי שהם יעמדו בלוחות זמנים. אני יוצא מתוך הנחה שהמסלולים שם מחייבים איזו שהיא בדיקה. יש סיבה שהם נמצאים שם. אם יהיה עסק שירצה להחליף את ה-45 יום האלה בבדיקה של גורם מוסמך, למה לא?

אני חייב לומר שהרעיון עלה במסגרת הדיונים הממשלתיים. הוא ירד מהפרק מכמה סיבות. גם כחלופה ההבנה הייתה שזו תהיה חלופה ריקה.

היום היא ריקה.

היא תהיה ריקה.

למה?

קודם כל, הבעיה שתומר ציין. זה אחד. להבדיל מתכנון ובנייה ששם מהרגע שהמהנדס נותן את האישור שלו הבניין עומד ונגמר הסיפור, פה אתה מפריד את תהליך הרישוי, כאשר תהליך הפיקוח עדיין נשאר של המשרדים.

כמו בבניין, כמו ברכב.

בבניין זה לא נכון. מה שיקרה, וזה החשש, זה שברגע שיבוא פקח של משרד כלשהו, באופן טבעי יהיו לו את ההערות שלו על אותו גורם מקצוע. אתה מכניס את העסק לסחרור של הערות על בסיס הדבר הזה.

זה לא נכון.

העסקים שהם בהיתר מזורז ב', אלה שהם לא בתצהיר, אלה שרואים את עצמם ככאלה שחשוב להם להגיע, לא ייגשו. לא יהיה תמריץ להכניס להיתר מזורז ב', כי הם יגידו: אלה עסקים שאנחנו רוצים לראות, אנחנו לא רוצה להפריט את זה.

הם לא חייבים.

אתם משאיר את המושכות בידיים של בעל העסק כשאתה נותן לו את האופציה.

אני נותן למשרד את האפשרות. אני יוצא מתוך הנחה שמשרד לא ייתן לגורם פרטי "סמכות" לייצג אותו בעניין בלי שהוא במאה אחוז סומך עליו, בדק אותו והחליט שהוא כשיר לבצע את המשימה. זה יהיה האינטרס של המשרד לעשות את זה. אני לא מחייב את המשרדים להכשיר ולעשות את זה. יכול להיות שנגלה שלמשרד להגנת הסביבה זה נוח, זה כלי שהוא רוצה להשתמש בו. יכול להיות שמשרד הבריאות יגיד ההיפך: אני רוצה בעסקים האלה שהאנשים שלי יבואו.

גם ברישוי בנייה אתה מביא גורם פרטי שמאשר, כאשר לאחר מכן המועצה שולחת עובד מטעמה. הוא יכול להגיד לך: זה וזה לא אושר. מהנדס חשמל שמכשיר לך את הבית לקראת אישור חברת חשמל הוא פרטי, הוא זה שמכין את הבניין. כשאתה מזמין טסט, הטסטר יכול להגיד לך: אני לא מקבל את מה שהחשמלאי שלך עשה. זה עובד ככה בתכנון ובנייה. זה ב-90% עובד בסדר.

כל נושא ההיתרים יהיה בחוק. אנחנו נחליט עליו פה. זה לא תלוי במשרדים. לגבי מסלול ב', ידוע איפה הבעיות. זה בהגנת הסביבה, בבריאות, במשטרה. שם נגדיר את מנגנוני ההסמכה. זה נכון, תהיה פה עוד עבודה לכנסת ולציבור.

למה אתה רוצה להגדיר מנגנוני הסמכה?

בחוק אתה תגדיר גורם מוסמך.

הוא ייתן אישור מודיעיני?

לא מודיעיני. אם צריך מהנדס בטיחות אש, האישור יכול לבוא מגורם פרטי.

אני אתן למשרדים את היכולת לבחור את הגורם הפרטי, אני לא אתחיל להגדיר להם.

ברור, אבל זה יהיה עם שיניים כמו בתכנון ובנייה. גם העירייה יכולה להיות גורם מוסמך. זהone stop shop. למה? כי לעירייה יהיה תברואן, יועץ בטיחות.

משרד ראש הממשלה, נראה לי ההתנגדות הכי גדולה, אם הבנתי אותה, זה שאתם חושבים שבסוף זו תהיה קבוצה ריקה. זה הנושא העיקרי. מלבד זה אני לא רואה התנגדות אמיתית.

יש כמה סיבות שמובילות לזה.

דרך אגב, מה שייכנס ל-ב', ייכנס, לא יצא. אני לא רואה פה בעיה של לברוח ממסלול ב'. אני לא מחייב את המשרד. בוא תבין, זה לא שאני אומר למשרד: אתה תהיה מחויב למכון בקרה שאתה מסמיך. לא, אני נותן את זה כאופציה.

אם זה יכול להיות 45 יום או להביא מסמכים מגורם מוסמך עצמאי, עדיין יכול להיות מצב שמנותן אישור פרטי אחד הבאת את חוות הדעת, שזה עלה לך הרבה מאוד כסף, וממשרד אחר אתה צריך לחכות את ה-45 יום, ואז יצאת קירח מכאן ומכאן.

בסדר גמור.

יכול להיות שלמסעדה צריך גם את המשטרה, גם את כיבוי אש וגם את משרד הבריאות. אם משרד מסוים מסמיך גורם פרטי, אז הוא הולך לגורם פרטי, משלם כמה אלפי שקלים.

נכון. הוא ידע מראש.

זה חוסך לו במשרד הזה, אבל מול המשרדים האחרים הוא עדיין צריך לחכות את ה-45 יום.

אדוני היושב-ראש, זו בדיוק הבעיה. גם הגורם המרשה לא יבוא אחרי 45 יום ויגיד: שמע, ראיתי משהו, אני אחזור בעוד חודש. כל החוק הזה אמור לצמצם את הממשקים עם המערכת הממסדית הבירוקרטית, זה הכל, אחרת לא עשינו כלום בחוק הזה.

יכול להיות שהפתרון זה שזה יהיה מקביל, לא או או.

אני לא חושב. אני אגיד לך למה או או, כי לא כל עסק צריך את כולם. יש עסק שצריך רק את הגנת הסביבה. אם הגנת הסביבה כן ומשרד הבריאות לא, אז על אותו עסק זה כן ישפיע. בטח עסק שצריך את כולם מבין שעכשיו הוא ייקח החלטה אם הוא רוצה את זה או לא. אם זה עולה לו 1,000 שקלים, 100 שקלים או 15,000 שקלים, הוא ייקח את ההחלטה שלו.

אני מבקשת להפנות לסעיף 6ו לחוק בנוסח הנוכחי שקובע שרשות הרישוי או נותן האישור רשאים להסתייע בבעלי מקצוע שקיבלו הסמכה לפי חוק זה שאינם עובדי מדינה או עובדי הרשויות המקומיות.

אז זה קיים, רק צריך להגדיר את הסמכות.

זה לא קיים במסלול ב'.

ההסתייעות הזאת לא מוגדרת בצורה הזאת. זה לא דומה בכלל.

אם אנחנו עכשיו מגדירים ב'1 וב'2, כאשר ב'1 זה המסלול הקיים וב-ב'2 אנחנו אומרים שנותן האישור רשאי להסתייע בבעל מקצוע שקיבל הסמכה לפי חוק זה שאינם עובדי מדינה או עובדי הרשות לעניין עמידתו של עסק בתנאים לפי היתר ב'2, מה הבעיה?

על פי מה שכתוב עכשיו אני רשאי להסתייע. אני זה שמחליט. לפי ההצעה שיש פה, נותן האישור חותם, זה לא מגיע אלי. הסעיף הזה - -

אל"ף, ברור, כי בהצעה היום אין מסלול היתר ב'2. אנחנו פותחים את מסלול היתר ב'2, אנחנו משתמשים בהסמכה ב-6ו כדי לאפשר.

הסתייעות זה דבר אחד. מה שאתם מבקשים זה דבר שונה.

נבהיר את זה בחוק. אפשר להרחיב את הסעיף הזה כך שייתן מענה מדויק. אני רוצה לשמוע את המשרדים, פחות בעלי עסקים. האם יש התנגדות למסלול היתר ב'2?

אנחנו מגיעים לכל בית עסק במסגרת בקשה חדשה, חידוש, החלפת בעלות וכו'. הפריסה של משטרת ישראל היא בכל רחבי מדינת ישראל. עם חיזוק קטן בכמות הבקרים, לא משהו משמעותי, הדבר הזה יתייעל עוד יותר. לפי מה שאני יודע, ויתקנו אותי הרשויות אם זה אחרת, משטרת ישראל היא לא הגורם המעכב העיקרי או הגדול בהליך של רישוי עסקים, בהנחה שבעל העסק עומד במה שהוא היה צריך לעשות.

מה אתה רוצה להגיד?

אנחנו רוצים לעשות ולהמשיך לעשות את האכיפה בעצמנו.

אין בעיה. עם המשטרה כבר אמרתי מלכתחילה שלא יחכו את ה-45 יום או לתצהיר, אתם תקבלו את ה"דיפולט" של לפסול את העניין הזה.

זה על הבדיקה הפלילית והמודיעינית. אני מדבר על כלל התנאים. בחלק מהדברים, כמו שאמר חבר הכנסת פולקמן, אנחנו באמת מבקשים אישור - אישור על התקנת מצלמות, אישור על סוג הכספת, המפרט שלה וכו', כי אנחנו לא מומחי תוכן בדבר הזה. בעל עסק מביא את האישורים. אנחנו רואים שהדברים האלה מתקיימים באיך זה צריך להיות, לא במהות.

למה מעסקים צריכים אישור? מסעדה צריכה?

אם היא מגישה אלכוהול.

זה בגלל הבעלות?

אני מדבר על עסק חדש.

אני מאוד מעריך את משטרת ישראל, אבל במה עדיפה המשטרה מהכבאות? תבין, לכל מסעדה צריך ששוטר, עובד של משטרת ישראל, יגיע ויראה שהתקינו את המצלמות מעל הקופה.

השאלה אם זה הדבר היחידי שאתם עושים במסעדה.

למה?

בוא נשמע. מה אתם עוד עושים במסעדות?

יש מקומות שאליהם המצלמות צריכות להיות מכוונות בצורה מסוימת.

אז המתקין יכתוב לך את זה.

המתקין יכול להבין את המפרט כמו שהוא מבין, אבל בסוף אנחנו מגיעים.

למה הוא שונה מכבאות?

אם עכשיו אין יכולת לנותן אישור אחר להגיע בזמן סביר - -

אני רוצה להבין מה הבדיקות שאתם עושים. שים בצד את הבדיקה המודיעינית. מה הדרישות שיש לכם מעסקים?

בכללי?

בגדול.

אנחנו דורשים שילוט שקשור לאלכוהול, איסור העסקה של קטינים במכירת אלכוהול, מצלמות.

מה אתם דורשים בעניין המצלמות?

מצלמות על הפתח ועל עוד איזו שהיא נקודה. המערכת צריכה להקליט 14 ימים באיכות מסוימת, בדרישה מבצעית מסוימת. כמובן שהבדיקה תהיה בדיקה מודיעינית.

מודיעין שים בצד.

אני שם את זה בצד, למרות שאת זה אנחנו עושים ראשון.

למה צריך מצלמה מכוונת? על מצלמה שצריכה להיות מחוברת לכניסה אני צריך שוטר שיגיע לעסק? תבקש ממנו להביא תצהיר על כך שהוא התקין מצלמות לפי המפרט.

בכל מקרה - -

למה? לא צריך שוטר. אותו דיון היה לי עם נציג כבאות בזמנו. כמו שנציג כבאות, שזה לא פחות דרמטי ממצלמה על הקופה, לא צריך לבוא - -

יותר מזה, רועי. אני חושב שמספיק שהבן אדם יצהיר.

ברור.

לא צריך להביא איזה יועץ מצלמות.

לא צריך עובד משטרה.

זה מה שאני אומר. כל הרעיון של המסלול זה שהוא מצהיר. אני סומך עליו. אין לי בעיה להעביר את המסעדות, את המזנונים ואת בתי הקפה לתצהיר, אמרתי את זה מהתחלה.

זה אירוע היסטורי.

זאת עמדת משטרת ישראל. את זה כבר עברנו לפני שתי ישיבות.

אם לא צריך את האישורים שלהם - -

את האישור הפלילי והמודיעיני צריך. לגבי התצהיר, אנחנו נגיע כדי לראות שזה מתקיים.

לא כתנאי לרישיון, אלא כפיקוח.

בתוך ה-180 יום, לפי מה שמוגדר בחוק.

אני עוד במסלול ב'. אני מנסה לראות אם צריך אותו.

יש בתי עסק שיש דרישות יותר מורכבות.

מה שאתה אומר זה שמי שאין אצלו בעיה של דרישות מורכבות יצא מ-ב' ל-א' או להיתר, ומי שאתה רוצה שיישאר ב-ב' לא יוכל להביא מישהו אחר שיחליף אותך, רק אתה תעשה את הבדיקה.

בזמן סביר.

מה זה היתר מורכב?

יש לנו מקומות של גידור, אבטחה, בידוק בטחוני, מוקד בקרה.

כמה ימים אתה צריך בשביל להגיע?

אני חושב ש-45 ימים זה סביר.

ואם נקצר את זה ל-30?

אנחנו בחוסר תקינה של המהלך הזה. כמות העסקים גדלה. הבעיה שכמות התקנים נשארת אותו דבר. אני לא רוצה לזרוק סתם באוויר. 45 ימים זה סביר.

45 סך הכל.

אני רוצה לומר שאת כל החשיבה איזה עסקים לשים באיזה מסלולים עשינו כשבנינו את ההחלטה. ההחלטה מאוזנת, ההחלטה הגיונית. איפה שמצאנו לנכון שאנחנו צריכים לבוא ולבדוק שמנו את עצמנו במסלול המסוים עם 45 יום. איפה שחשבנו שאין צורך, שאפשר לקבל תצהירים או אישורים אחרים - -

איזה סוג של עסק אתם צריכים לבוא ולבדוק ב-45 יום?

אני אפילו לא יכולה לחשוב על דוגמה ספציפית, אני רוצה לתת את העיקרון.

למה לא להסמיך?

אנחנו מסמיכים אנשי רשויות מקומיות כבר יותר מ-10 שנים להיות נותני אישור במקומנו. זה מראש לא בסרט.

ה-45 יום האלה זה אנשי הרשות?

אנחנו עושים את זה שנים. זה עובד מסוים איפה שיש יחידות סביבתיות. איפה שמצאנו לנכון שאנחנו צריכים לבוא ולבדוק, אם זה תשתיות - -

הדברה זה ב'?

בהדברה אנחנו בכלל לא נותני אישור.

את אמרת משהו על הדברה.

האם עובד של הרשות יכול לעשות את זה כיום?

אם הסמכתי עובד יחידה סביבתית לפריט, הוא יוכל.

כמה כאלה יש? צריך לדון על ההסמכה הזאת בכלל, לא רק בנושאים האלה. צריך לראות כמה עובדים מוסמכים כאלה יש ברשויות.

יש לנו מעל 60 עובדים מוסמכים ברשויות. אנחנו מסמיכים בכל רשות מקומית שהקימה יחידה סביבתית או התאגדה באיגוד ערים לאיכות סביבה ומעסיקה אנשי מקצוע שעומדים בקריטריונים שלנו. אנחנו מסמיכים כל הזמן.

צריך לחשוב על המסלולים הרגילים.

ניסינו ליצור איזה שהוא מדרג בהצעה הממשלתית. זאת אומרת, מבחינתנו, מבחינת כבאות, יש 100,000 עסקים שנכנסים לתצהיר ולאישור. יש לנו עוד 50,000 שניסינו לייצר להם מדרג. חלק נשארים במסלול הרגיל, חלק הולכים ל-א', חלק הולכים ל-ב'. זה לא סתם כי רצינו להמציא מסלולים.

אף אחד לא אמר לכם את זה.

אנחנו חושבים שצריך לנסות ולהתניע את המסלול של ב'. הוא גם חדשני. אחר כך נוכל לראות אם אפשר לצמצם את הזמנים.

את לא עונה לשאלה שלי. מה הבעיה שלכם עם ב'2?

ההצעה שעלתה פה זה אישורים של גורמים חיצוניים. אנחנו חושבים שזה לא נכון בתהליך של רישוי עסקים. אנחנו רוצים לראות בסופו של יום את התמונה הכוללת. המטרה שלנו היא לשפר את השירות.

איזו תמונה כוללת? אתם מסתכלים על כבאות.

אנחנו רוצים לשפר את השירות שאנחנו נותנים לאזרחים, זאת המטרה שלנו ככבאות בתחומי העשייה שלנו. כשנכנסים גורמים חיצוניים לתמונה - -

יועץ כיבוי אש נותן לכם חתימות בבנייה.

לא נכון. התשובה היא לא.

יועץ כיבוי אש שמכין תכנית ומביא לכם לאישור?

אנחנו בודקים אותו. סמכות הבדיקה היא אצלנו. אגב, ליועץ כיבוי אש אין בכלל הסדרה. כל אחד יכול לקרוא לעצמו, אין לזה עדיין הסדרה חוקית. אנחנו פוחדים פה ממאכערים. במסלול תצהיר הלכנו למקום שהאזרח עצמו יכול, הוא לא צריך אף אחד. במקומות אחרים אנחנו רוצים לבוא. יצרנו מדרג. המדרג הוא לפי הסיכון שנגזר מהעסק. אנחנו לא רוצים להכניס ידיים לא מוסמכות לתהליך.

מה שאומרים פה בעלי העסקים זה שהם אחרי 30 יום מקבלים היתר זמני. הם עובדים כחוק, לפי מה שאני מבינה. לוקח היום 30 ימים כדי לקבל היתר זמני, כאשר אחר כך באים לבדוק. האפשרות של לעבוד היום בלי שום היתר לא תהיה. השאלה אם אפשר לראות מה יש היום במקומות שבהם זה כן עובד כדין, איך היום עסק מתחיל אחרי 30 יום, איפה הדלתא.

עסקים לא מתחילים תוך 30 יום.

הם אומרים שהם תוך 30 יום פותחים עם היתר זמני.

זה שנותן האישור לא ענה ולכן רואים אותו כאילו נתן אישור להיתר זמני, זה עוד לא אומר שהרשות המקומית אחר כך נותנת היתר זמני. לרשות המקומית יש שיקול דעת אם לתת היתר זמני. היא אומרת: זה שלא ענו לי לא אומר שבאמת אישרו פה היתר זמני, אני כרשות מקומית לא לוקחת על עצמי את האחריות לתת היתר זמני.

זה שנותן האישור לא התייחס במהלך 45 ימים, זה בדיוק אותו דבר כמו שהיום - -

שם יש לו ביד מסמך שאומר מראש את התאריך שממנו כבר מתחיל הרישיון. זה שונה לחלוטין מהמצב הישן שבו יש לך מסמכי בקשה שהם באוויר איפה שהוא ברשות המקומית ומישהו צריך לקחת אותם, לאשר אותם בפועל, למרות שאף נותן אישור לא ענה לו. רשויות מקומיות, ואולי בצדק, לא לוקחות על עצמן את האחריות.

אני רוצה לשמוע מהרשתות. מה שמפריע לכם זה שאתם לא יכולים להתחיל לעבוד בלי שבודקים אתכם. האם אתם עובדים היום בלי שבודקים אתכם?

מה שקורה זה שאנחנו מגישים היום בקשה. מרגע שאנחנו מגישים בקשה, וכאן, שי, מאוד חשוב לחדד את מה שאמרת, אנחנו פועלים במסגרת הליך, אנחנו בעצם נמצאים כמי שנמצאים בהליך מגישי בקשה ברשות. אני לא יודעת בדיוק את הניואנס שמשתמשים בו, אבל זה נקרא הליך תקין. זה עובד יפה מאוד עם הרשויות המקומיות בהיבט הזה. תיכף נגיע לניואנסים אחרים שצריך גם עליהם לתת את הדעת. דובר פה על סעיף 6ו, אבל אני לא רוצה כרגע - -

ממתי זה קורה? מ-day one?

ברגע שהגשתי את הבקשה למסמכים. תבינו מה אנחנו מנסים לומר מנקודת המבט שלנו, של הרשתות. מה שקורה היום זה שהמצב שלנו הורע. לשיטתי ולעמדתי אין שום בעיה גם להיות במסלול של א', משום שאני בטח ובטח פחות "מסוכנת" ממסעדה שיש בה עמדת בישול, עם כל זה שיש לי עמדה של גבינות וכו'. בעיני גם מסעדות וגם מרכולים יכולים להיות במסלול הראשון. היום אני נמצאת בהיבט המהותי כבר ב-א', במסלול מקוצר א'. הורדתם אותי היום ברפורמה ל-ב'. אין שום הצדקה ושום היגיון בזה. מה הטעם שאני עכשיו אצטרך להמתין עוד 45 יום? אני יכולה להגיש את המסמכים, אני יכולה להגיש את התצהיר ולהתחיל לפעול כאילו אני בהיתר. יגיעו הגורמים הרלוונטיים, יראו שפעלתי לא כדין, יראו שפעלתי לא בשכל - -

אתם מבקשים לעבור מ-ב' ל-א'. מי שם אותם ב-ב'? למה הם ב-ב'? איזה משרד ביקש?

אני לא כל כך מבינה את הטרוניות של המרכולים. היום הם במסלול רישוי רגיל.

דיברנו על זה הרגע, אם לא הבנתם. הם תוך חודש עובדים, מה שפה הם לא יוכלו לעשות.

לא ברור לי למה. שמנו אותם היום במסלול של היתר מזורז.

המציאות של החיים היום זה שהם חודש אחרי שהם שמים את המסמכים מתחילים לעבוד. זו המציאות. טוב, לא טוב, רע, צריך לתקן, חוקי, לא חוקי, זו המציאות. בוא נתמודד עם המציאות, לא עם זה שכתוב להם שהם במסלול מורכב שלא קורה בפועל. במציאות הם תוך 30 יום מתחילים לעבוד. לפי מה שכתוב פה, מסלול ב' אמור לעשות להם 75 ימים. תגידי לי למה אתם רוצים שהם יהיו ב-ב' ולא ב-א'.

אני אסביר מה המשמעות של היתר מזורז. ההצעה שמונחת היא שברגע שהם מוכנים להתחיל לעבוד - -

רק אחרי 45 ימים.

הם לא יכולים לעבוד בתוך ה-45 יום.

אז אין לכם התנגדות שהם יהיו ב-א'?

המסלול הוא אחר לגמרי.

מה שתיארת עכשיו זה מסלול א'.

ב-א' מתחילים אחרי 21 יום.

אם את אומרת שאין לך בעיה עם זה, בקשה, נפתר הדיון.

אל"ף, אני לא הגורם המקצועי. אני הייעוץ המשפטי.

אני מקווה שהבנת את הבעיה שאנחנו מדברים עליה כבר רבע שעה.

מה שתיארת עכשיו זה מסלול א'. במסלול ב' הם לא יכולים לעבוד בתוך ה-45 יום. זה ההבדל בין המסלולים. הם לא יכולים לפתוח.

הם מחכים לנו שנבוא לבדוק. יש לנו תקופת זמן מאוד מוגדרת.

נכון, 45 יום.

שבה אנחנו יכולים להגיע ולבדוק.

זה מסלול ב'. מה הבעיה? מה אתם בודקים שם? למה הם צריכים להיות במקום הזה?

את זה גורמי המקצוע יצטרכו להסביר. חילקנו את המרכולים לשניים. יש היום שני סוגים של מרכולים. יש את המרכול הפשוט, יש את המרכול שיש בו טיפול במזון. במרכול שיש בו טיפול במזון יש אטליז, יש בשר.

אטליז זה פריט מסוים. לא כל מרכול - -

המרכול עם הטיפול במזון, מבחינת רמת הסיכון, מבחינת ניהול הסיכונים שמשרד הבריאות - -

בוא נעשה רגע סדר. את מסלול ב' אני מכיר, לא צריך לספר לי עליו. אם הבנתי נכון, הפרדתם בין מרכול שמטפל במזון לבין מרכול שלא מטפל במזון. מרכול שלא מטפל במזון הוא במסלול של תצהיר. מרכול שמטפל במזון, גם אם הוא חותך גבינות, נקרא מטפל במזון. אם הוא אטליז, זה כבר סיפור אחר, זה בכל מקרה מורכב. מעדניה היא במסלול ב'. הבעיה שלנו עם מעדניה, וזה מה שאני מנסה להבין והנציגה לא ידעה לתת לי תשובה, זה למה מעדניה, ובוא נשתמש במילה "מעדניה" כי אז לכולם יהיה ברור על מה אנחנו מדברים, לא יכולה להיות במסלול א', דווקא רציתם אותה במסלול ב'.

אדוני צריך להבין שמדובר בעסק שמוכר מזון מוכן למאכל. כשייצר היצרן את אותו בלוק של נקניק, הוא ייצר אותו סגור. היה לו תוקף, היה לו תאריך, הוא היה אטום, הוא היה מטופל.

מה הבדיקה שאתה עושה? ב-45 יום האלה מה אתה בודק?

את התנאים התברואיים הנאותים בבית העסק שמתירים לו לפתוח את הנקניק הזה, לפרוס אותו ולשים אותו אחר כך לילד בסנדביץ'.

אחרי שהפעלתי את העסק.

ב-ב' לא הפעלת.

נכון, אבל כיום הוא בודק אותי אחרי שהפעלתי את העסק.

מה שאת אומרת זה שהיום, במצב הלא חוקי היום, הוא בא כשכבר יש לכם אישור. אתם תבואו במהלך 45 יום, או אפילו לא תבואו. אם לא תבואו, סתם החזקנו את העסק 45 יום. בהנחה שתבואו, מה פוטנציאל הנזק? על כמה מזנונים כאלה בעייתיים שחותכים את הגבינה מדובר? אני לא מדבר על כשרות.

גם אני לא מדבר על ענייני כשרות, אני לא מוסמך לזה. הם חותכים את הגבינה, פורסים את הנקניק, מחלקים את הדג המעושן, את הדג הכבוש או את הדג הממולח. כמות מסוימת מתוך אריזות של 2 או 3 קילוגרם גבינה הם שמים לך בתוך גביע נפרד. יש בזה סכנה זיהומית, אדוני.

זה אחרי שפתחתי את העסק.

את עדיין בקטע של מה שקורה היום.

לא, ממש לא. אני במסלול ב' לפי הרפורמה. האם בתקופה שאני לא יכולה לפתוח את העסק אני אעמיד את הסרדין ממתין למשרד הבריאות במשך 45 יום?

מה שאת אומרת זה שכדי שהבדיקה תתקיים, העסק חייב לעבוד.

בוודאי. זה ההיגיון מאחורי זה שהם נותנים לי את ההיתר לפתוח.

בשביל לבדוק תשתיות ובשביל לבדוק נהלי עבודה אני לא צריך את הסרדין עומד בויטרינה, בשביל לדעת שהוטרינה עובדת ומכוילת ל-2 מעלות או ל-4 מעלות אני לא צריך את הסרדין עומד בויטרינה או את הנקניק פרוס. אני צריך לראות את התשתיות, לראות את קרשי העבודה, איפה מאחסנים אותם, לראות איפה נמצא ארון הבגדים של העובד, כדי שלא יביא איתו בגדים מהבית אלא יהיה עם חלוק. אני רוצה שיהיו נהלי עבודה תלויים וברורים במחלקת המעדנייה, כפי שאתה קורא לה.

דרך אגב, היום אתה עושה את זה אחרי שהעסק עובד.

אם אני נאלץ לעבוד כשמישהו אחר עובד לא כחוק - -

ד"ר עינב, איפה הסכנה הבריאותית בארון בגדים?

כשלעובד שלך אין ארון בגדים לתלות את הבגדים, הוא עם חולצה מלוכלכת עומד באטליז במחלקת המעדנייה בלי חלוק, בלי ללבוש כובע או לשים כפפות, זה מסוכן.

אתה לא יודע לבדוק את זה.

אני איש מקצוע.

אנחנו מסתכלים גם על המצב שקיים כיום. אני לא יכול להתנער מהמצב שקיים כיום. הדרישה שלך, שיכול להיות שהיא צודקת, דה פקטו לא מתבצעת היום. אתה מסכים איתי?

היא מתבצעת באופן אחר, אדוני.

היום אתה בא לעסק עובד.

בלית ברירה.

מה לא נכון בזה שאמרתי שהבדיקה הזאת לא מתבצעת היום?

היא מתבצעת בדיעבד. אנחנו מכבים שריפות אחרי שהן כבר קרו.

אני שואל סטטיסטיקה. כמה ביקורים במעדניות אתם עושים בחודש?

אני לא עוסק במעדניות.

אתה יודע להגיד לי כמה מעדניות מקבלות סגירה?

אין לי את הנתון.

אני מבקש לדעת בנושא מעדניות.

מרכולים שמטפלים במזון.

יש מישהו שיודע לתת לי תשובה? אני מבקש לדעת ממשרד הבריאות בנושא מרכולים שמטפלים במזון, מה שהגדרנו כמעדנייה. כמה ביקורים בשנה אתם עושים במעדניות, מה הסטטיסטיקה? כמה מקבלים "וי", כמה מקבלים סגירה, כמה מקבלים לתקן ככה וככה?

מה שקורה בשנים האחרונות זה שאנחנו מבצעים את הביקורות בנקודות הקצה, שזה מרכולים, אטליזים, נקודות אטליז ברשתות שיווק.

אני עכשיו שואל רק על המעדניות.

ב-2017 בוצעו כ-22,000 ביקורות בנקודות קצה.

על הכל?

נכון. מאחר ואנחנו מגיעים כחלק בשרשרת הרישוי למקומות האלה כאשר הם כבר עובדים, אנחנו מוצאים חריגות משמעותיות מבחינה תשתיתית, מבחינת נוהלי עבודה, אחר כך גם מבחינת המוצרים עצמם. כשאנחנו נכנסים לביקורת, אנחנו בודקים את זה תחת שלושה רבדים לפחות. התשתיות ונהלי העבודה הם חלק קריטי וחשוב בתפקוד ההגייני והנכון.

זה בסדר. אני לא יודע כמה מעדניות זה מתוך ה-22,000 האלה. זה התחום הרגיש. אטליז זה אטליז, אני לא נכנס אליו, הוא יישאר במקומו. כמה מרכולים שמטפלים במזון נופלים בבדיקה? אני אשאל אותך יותר מזה - האם יש משמעות לזה שהבדיקה שלכם מתבצעת במקום עובד לעומת אם היא הייתה מתקיימת במקום שלא עובד? אני חושב שאתה תפסיד פה משהו בבדיקה.

אני לא יכול להגיד כמה מתוך הבדיקות האלו הן במעדניות. אני יכול להגיד שאחוזי הרישוי שאנחנו מאשרים בביקורת הראשונה שהעסק עובד הם נמוכים להפליא. אנחנו נדרשים לפעמיים, 3,4 פעמים. יש עסקים שעובדים ללא רישיונות גם 3 או 4 שנים כי הם לא מצליחים להגיע לרמה הנדרשת.

והם עדיין עובדים?

הרבה מאוד מהסוגיות שהועלו כאן על ידי משרד הבריאות לא קשורות לרישוי, הן קשורות לבקרה. סוגיית הארון, הלבוש וכל זה, אין לזה משמעות. כשיבוא האדם ב-30 יום, כולם יעמדו לבושים, יצדיעו, לא יהיו מתקנים. שבוע אחר כך יפתחו את זה. זה הבלבול בדיון הזה.

אתה מערבב נהלים עם תשתיות.

לרוב מה שדיברת עליו אין שום משמעות, כי הארון יכול להיות שם דקה, שבוע אחר כך לא להיות.

ארון זה תשתית. נהלים זה חלוק.

האתגר הגדול במקומות האלה הוא הביקורת השוטפת. דרך אגב, אני זוכר מימיי כחובש צבאי שהיינו עושים בדיקות במטבחים צבאיים. הרי אין שום קשר לתשתית. כל שבוע בדקתי הכלרה. זה היה יכול להיות שבוע כן, שבוע לא. יש כאן שתי שאלות ברישוי: אחת, האם אנחנו מוציאים מקבוצה ב' ל-א', שזה האירוע האחד שדובר עליו כאן. משרד הבריאות והתברואנים ברשויות צריכים לבוא כל כמה שבועות למרכול, למעדניה כדי לעשות ביקורת. אם יהיו הפרות, יתנו להם קנסות. אם צריך, יסגרו את העסק. היכולת להביא ביצים לא חוקיות, בשר לא מורשה, זה עוד נושא בגופים שמעבדים מזון. זה דורש בקרה כל הזמן. אם צריך לסגור מקום עסק, צריך לסגור להם אותו. הרישוי זה זניח. אני חוזר למה שאמרנו קודם. זה או להעביר את זה לקבוצה א', או שבשביל רמת התשתיות, שזו הרמה הכי בסיסית, מספיק שיהיה מוכשר אדם חיצוני, קרי תברואן. פה צריך להגיע לדיון אם זה דרך ה-one stop shop של הרשות. גם פה זה יותר יעיל. צריך לבוא בן אדם ולרשות את זה. אדם כמו מהנדס בניין צריך לבוא ולהגיד להם: חבר'ה, המטבח עומד בסטנדרטים שקבע המחוקק. כל הבדיקות שמשרד הבריאות מדבר עליהן והווטרינרים זה עוד גורם, זה לא קשור לרישוי. רוב ההפרות לא קשורות לתשתיות.

זה לא נכון.

ואם זו לא רשת גדולה?

רוב העסקים בחוץ הם לא רשתות.

אני רוצה קצת להוסיף מידע לדיון. בלא מעט רשויות מי שעושה את הבדיקה בפועל, וזה בגלל העדר משאבים של משרד הבריאות במחוזות, זה הרשויות. אנחנו כבר שנים - יושבת כאן מי שאחראית מטעמי לעשות את הבדיקות האלו – על גבי שנים עושים את זה. לא רק תל אביב. כמעט בכל ה-15 הגדולות מי שעושה את הבדיקה זו הרשות. אם אני עושה את הבדיקה, תנו לי להחליט. אני לא חושבת שאנחנו צריכים את ה-45 יום. אנחנו יודעים לבדוק, אנחנו יודעים לעשות. כולם צריכים להיות במסלול א'. זה אחד.

שניים, בלי קשר, ואני רוצה להעיר לנושא הקודם, הנושא של הסמכות כבר מופיע בחוק, הראו לכם את זה.

שלוש, סליחה שאני אומרת עוד פעם את העניין של one stop shop - -

זה לא עכשיו הדיון.

חבל שבריאות הסביבה לא נמצאת פה. מי שנמצא פה כרגע מטעם משרד הבריאות זה שירות המזון שעוסק ברישיונות יצרן, לא ברישיונות עסק. בריאות הסביבה הם אלה שאחראים על רישיונות עסק, הם אלה שצריכים לתת את חוות הדעת.

שניים, למרות שאנחנו עושים חוות דעת מקדמיות למשרד הבריאות, אנחנו מקבלים חותמת על גבי התכנית שהיא אינה מהווה אישור לרישיון עסק. הם מצפים שאנחנו נפעיל את העסק בכדי שהם יבואו ויראו את ההתנהלות של העסק. זאת אומרת, יכולים לבוא ולדבר על נהלים וכל מיני דברים כאלה - להכין תיק עסק זו לא בעיה - אבל הם מצפים, ולדעתי גם בצדק, להגיע בשלב שהעסק פועל כדי לראות כיצד הוא מתנהל. אני חושב שזה מייתר את ה-45 היום האלה.

לגבי ההסמכות, אני חושב שצריך להזכיר פה משהו שקרה בשנים עברו, לפני שנתיים. היה את החוק להגנת הציבור. חלק מהבקרה של מדינת ישראל הייתה בקרה פרטית - הן במפעלים, הן בעסקים כאלה ואחרים. הוחלט להעביר את כל הבקרה במדינת ישראל לפיקוח ציבורי, אני חושב שצריך לתת את הדעת פה כיצד הדבר הזה ישליך על הסמכות של אנשים לאפשר פתיחה של עסק או לתת תצהיר כזה ואחר כדי שיוכלו להפעיל את העסק, כי נכון להיום תהיה התנגשות בנושא.

אני רוצה רגע לסכם את הנושא של המעדניות. משרד הבריאות, המצב היום הוא שאותם עסקים - יש פה רק את הרשתות הגדולות, אבל זה גם העסקים הקטנים – מתחילים לעבוד, כאשר אתם באים לעסק עובד. זה המצב היום, תקנו אותי אם אני טועה. לא טוב. יש פה מציאות וסדרי בראשית. אני חושב שלהגיד לאותם עסקים "אתם עכשיו 75 יום לא עובדים" זה לא קביל. יש לך בעל עסק שכל חודש צריך לשלם כנגד השכירות. אתם בשביל המשרדים עובדים פה חודש, אבל אתם הורגים את העסקים, הם יעברו על החוק. אני לא רוצה את המצב הזה. אני חושב שראוי שהם יהיו במסלול א'. ממילא אתם תקפידו להגיע מוקדם. אנחנו לא מריעים את המצב הנוכחי היום, אנחנו מריעים את המצב המשפטי שהוא לא רלוונטי, אף אחד לא מתייחס אליו, כולם לא אוכפים אותו. אני לא רוצה לחיות במדינה כזאת. אני רוצה לחיות במדינה שיש חוק שקורה. יכול להיות שיהיו עסקים שאחרי שבועיים תבואו אליהם ותוציאו להם צו סגירה כי הם מתחת לכל ביקורת. אני מעדיף שכך יהיה. אני לא יודע כמה יהיו כאלה. אולי אם פעם או פעמיים תסגרו אנשים ילמדו, אף אחד לא ישחק איתכם משחקים. צרך לעשות את זה. לא אמרתי לתת לאותם מפרי תנאים להמשיך לעבוד, ממש לא. מכיוון שהאנשים הספציפיים אצלכם גם לא נמצאים, תוכלו להתייחס לזה בישיבה הבאה. הכוונה שלנו זה להעביר את מסלול המעדניות, כפי שקראתי לו, ל-א'. אני לא יכול לאפשר מצב שעוד פעם לא יעמדו בחוק. אני רוצה חוק שיעמדו בו. מצידי, תקפידו לבוא מהר. הרשות עושה את זה ב-21 יום שלה. אם לא מוצא חן בעיניה - שלא תאשר. אני לא רוצה לייצר מצב שאנחנו הולכים למנגנון שעסקים לא יכולים לעמוד בו.

כבודו, בשביל שנוכל לפתור את ההצעה שלך אנחנו חייבים שיהיו לנו את הכלים המשפטיים המתאימים. כרגע בהיתר מזורז א', אם אני מגיעה לעסק ואני רואה שמשהו לא בסדר, יש לו היתר. אני צריכה לנקוט בהליך של ביטול או לתת צו סגירה מינהלי.

אמרתי פה לכולם, ואני חוזר על זה בפעם הלא יודע כמה, שעשינו שינוי "מוד". אם יהיו לך הערות אחרי זה לניסוח, אני אשמח לקבל. הרעיון יהיה שאת באה לבקר עסק, בין אם זה בשבוע אחרי שהוא פתח, בין אם זה אחרי שנה וחצי, בין אם זה אחרי 13 שנים וחודש כי החלטת לבוא לבקר. אם ראית משהו שבעינייך עובר את הקו האדום, את יכולה להוציא לו שני דברים. אם הוא עדיין סביר, את יכולה להגיד לו: יש לך 3 חודשים לתקן, כי אם לא, אני סוגרת. יש מצב שזה חירום, שאת מבטלת לו את רישיון העסק במקום. זו המדיניות.

חשוב שבשלב של ההיתר מזורז א' יהיה ברור שזה סוג של היתר על תנאי.

לא. אתם לא תהיו בן יחיד. יהיה לכל משרד את אותו כוח. זה שינוי המדיניות. אני מציע לך להתרענן בנוהל החדש הזה. כך זה יהיה. אני מבקש רק את ההתייחסות שלכם לגבי זה שהם יעברו ל-א'.

לגבי מסלול ב'2, כפי שהגדרתי אותו, אני מבקש מכל המשרדים להגיד אם יש להם בעיה בעניין הזה. שמעתי את הכבאות שאומרים שהם לא רואים מצב שהם יתנו הסמכה למישהו לבוא במקומם. משרד הבריאות עושה את זה כבר עכשיו עם הרשויות המקומיות.

גם הגנת הסביבה.

וגם הגנת הסביבה. יכול להיות שיש פה גורמים, בטח גם משטרה, שכנראה לא יוכלו.

עוד נושא שדיברנו עליו שאני מבקש להזכיר. בנוגע למשטרה אנחנו נאפשר, כמובן בכפוף לאישור משרד המשפטים, הליך שיאפשר ביטול רישיון. נקרא לו הליך מודיעיני. שמענו מהמשטרה שאין לה בעיה להעביר את מה שבתצהירים ל-א'. תעשו בדיקה אם אין לכם משהו ב-ב'. אם המשטרה היא הגורם ששם עסק ב-ב' במקום ב-א', אני רוצה להעביר אותו ל-א', כאשר המשטרה תקבל את האפשרות, כמו שאמרנו, לבטל בהמשך. אולי אני אז מפחית קצת מהחשיבות של מסלול ב'2. עדיין, רועי, אני מבין את זה שאתה אומר שזה כלי שנצטרך.

בדיון הקודם הוקרא פה השינוי של התצהיר בהקשר של כבאות. בזה עוד לא הגענו להסכמות.

את זה אני יודע. הבנתי שיש התקדמות.

הדבר השני זה החריג שהוסף בעמוד 5, אם אני לא טועה, שאומר שאם ההפרה היא לא מאוד משמעותית, אפשר לתת לו היתר מזורז. אנחנו מבקשים שישונה פה הנוסח - -

איפה זה?

זה (3)(ב).

מה הבעיה?

אין לנו התנגדות עקרונית, אנחנו רק חושבים שצריכים ללבן את הנוסח. כרגע כתוב שאין באי קיום אותו תנאי למנוע את הפעלת העסק. מה זה "למנוע"? צריכים להבהיר שמדובר בהפרה זניחה באופן יחסי.

הכוונה הייתה לכתוב שזה משהו שמאפשר לעסק לפעול.

אם תציעו ניסוח שמקובל על הוועדה, אין בעיה.

כתוב כאן שנותן האישור רשאי להודיע. כתבתם פה שאין באי קיום אותו תנאי כדי למנוע את הפעלת העסק, אבל יחד עם זה אתם נותנים דרגת חופש מאוד גבוהה לנותן האישור להגיד: לא, אני לא נותן לך את האישור. למה? תתנו לו את האישור, ובלבד שתוך זמן קצוב - -

הסעיפים האלה צריכים להיות סעיפים שמאפשרים. ברור שהכל נתון לשיקול דעת סביר. ברגע שהאפשרות הזאת קיימת, זו אפשרות שמתנה תנאי לא משמעותי. זאת האפשרות העדיפה. כשכותבים שהוא חייב, זה יכול ליצור בעיות בפעילות אחר כך.

אני רוצה להזכיר שאנחנו מדברים על מצב שניתן תצהיר - זה אותו מצב שכרגע דיברנו - והגענו למקום וראינו שעל אף שניתן תצהיר הדברים לא מקוימים.

אמרנו שאם זה ברמה של משהו שאתה חושב שצריך ביטול, יהיה לך את הכוח לבטל מידית את הרישיון. אם אתה רוצה לתת תנאים לתיקון, זמן וכו', תוכל לתת את התנאים.

מה שקרן אומרת זה שסעיף (ב) הזה, שהוא סופר סופר חריג, הוא במקום שבו אתה הצהרת שאתה עומד בתנאים מסוימים אבל כשבאנו לבדוק אותך גילינו שיש תנאים שאתה לא עומד בהם. קרן ביקשה שהחריג יהיה יותר מצומצם, שיהיה ברור שזה לא רק תנאי שאין בו כדי למנוע את הפעלת העסק.

כמו שאני לא הולך ומחמיר, אני גם לא הולך ומדקדק פה בעניין הזה, כי יכול להיות שזה איזה משהו שהוא שולי שהוא לא הבין, יכול להיות שזה משהו מהותי שאז צריך למנוע ממנו. בעיני זה מנוסח טוב.

הנושא של חוות הדעת שבעל העסק יכול להצטייד בהן, לגבי חלק מהאנשים שמבקשים חוות דעת של יועץ בטיחות אין שום הגדרה בחוק. זו פינה שאם היא לא תיסגר אי אפשר יהיה לסגור את כל המעגל.

אנחנו לא נגדיר בחוק הזה יועץ בטיחות.

לא בחוק הזה.

זה שאין הגדרה ליועץ בטיחות זה לא טוב, אבל אני לא אתעסק בזה היום. לגבי הקטעים שהקראנו עד עכשיו, מישהו רוצה להתייחס? אנחנו יוצאים להפסקה של חצי שעה, נחזור ב-11:30.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:30.)

אנחנו חוזרים לדיון. אראל, אתה רצית להתייחס לנושא של מועדונים ופאבים. בקשה.

הערה למה שנאמר מקודם, לגבי העברה של סוגי עסקים, פריטים, מהיתר מזורז ב' ל-א'. דיברתי על מסעדה, מזנון, בית קפה. לאלה כבר יש לנו את המדיניות, אין בעיה. לגבי השאר, כמו שאמרת, כל מקרה לגופו, אנחנו נבחן.

לדיון הבא תתנו התייחסות.

כולם יודעים שהברים והמועדונים בתל-אביב הם על מפת התיירות העולמית. יש מאות עסקים רק בתל-אביב שמעסיקים אלפי אנשים. אנחנו בעלי תרומה מאוד מאוד גדולה לכל תחום התרבות בתל אביב ובארץ. המצב כיום הוא שכשאנחנו פותחים מועדון יש לנו חצי שנה להשיג את כל ההיתרים. בחצי השנה הזאת הרשות המקומית לא תובעת אותנו, היא נותנת לנו להשיג את כל ההיתרים. לפעמים זה מספיק, לפעמים לא.

אבל אתם עובדים.

אנחנו עובדים. זאת המציאות. אני מדבר על המציאות. יושבים פה נציגי הרשויות המקומית, הם יכולים לאשר.

יש הבדל בין ברים למועדונים בעניין הזה?

אין הבדל.

אם יש הבדל, תציין.

אין הבדל מבחינת תהליך הרישוי. אנחנו בונים את הבר ואת המועדון, פותחים אותו. הרשות מאפשרת לנו, בהסכמה כמובן, להשיג את כל ההיתרים תוך חצי שנה.

מפתיחה, לא מבנייה.

מפתיחה. אני עובד ללא רישיון. הדרישות שנדרשות ממני הן בדרך כלל דרישות יותר גבוהות מעסקים אחרים. בדרך כלל בחצי שנה הזאת משיגים. אם לא, אנחנו מקבלים הארכה על זה. אתם עכשיו מרעים את המצב של העסקים האלה בצורה דרמטית, זאת אומרת, אנחנו לא נוכל לפתוח את העסק.

הם במסלול ללא שינוי.

זה 4.8?

זה 7.

בבר יש משקאות משכרים, נכון?

נכון.

יש שני פריטים במקרה הזה. אחד מהם לא שונה, אחד מהם בהיתר מזורז ב'.

את הפריט ששונה הגבלתם.

איך לעסק יכול שיהיה גם וגם? תסביר. הוא עדיין כבול לארוך מביניהם?

זה שני רישיונות שונים, זה פונקציות שונות.

תסביר לי במקרה שלו.

הצו מחולק לסוגי עיסוקים.

מה הפריטים שלו?

תלוי מה העיסוק שלו. יכול להיות שהעיסוק שלו עונה על שבעה פריטים שונים.

בר ומועדונים זה שני פריטים.

אני מדבר ספציפית עכשיו על ברים ומועדונים.

יש פריט אחד של בר, יש פריט אחד שנקרא דיסקוטק.

הברים זה נושא אחד. למועדון יש גם את האלכוהול וגם את זה שהוא מועדון.

האלכוהול זה הפאב. יש גם את רחבת הריקודים.

ה"יתרון" זה שאם זה רק בר שאין בו רחבת ריקודים, אז הוא - -

גם בנושא הברים הגבילו את הגודל ל-150 מטר, כאשר הבר הוא 100 מטר, הפרגוד הוא 50 מטר. רוב הברים הם מעל 100 מטר. אתם משאירים מעט מאוד ברים שייכנסו. ה-50 מטר של הפרגוד הוא של הרשות המקומית. למה להתעסק בכלל ב-50 מטר פרגוד של הרשות המקומית?

מה זה הפרגוד?

פרגוד זה סגירת חורף.

בחוץ?

בחוץ. היא קיימת רק חצי שנה. חצי שנה הוא יעבוד לפי הרישיון הזה, חצי שנה לפי הרישיון שהפרגוד לא קיים? מדוע להגביל בגודל? מדוע לכלול את הפרגוד שלא צריך להיות?

אתה אומר שבעיה אחת זה שאתה לא יכול להתחיל לעבוד בלי רישיון.

היום אני יכול להתחיל לעבוד בלי רישיון.

היום נותנים לך.

אני מתחיל לעבוד בלי רישיון, רק אז משיג אותו. אנחנו רוצים להיות במסלול א'. אין סיבה לא לתת לעסקים האלה. העסקים האלה עברו בדיקות הרבה יותר מחמירות. מועדון בשביל להיפתח עובר בדיקות מאוד מחמירות על ידי כיבוי אש, על ידי המשטרה, על ידי איכות הסביבה.

אתה לא ב-א'. אתה לא יכול להיות ב-א'. אתה במסלול רגיל היום.

היום אני במסלול רגיל.

זה יישאר ככה.

לכמה זמן נותנים לכם רישיון ברפורמה?

משנה ל-3 שנים.

למה ל-3, לא ל-5 או 10 שנים?

אני רוצה להגיד משהו קטן למשטרה, כי הוא העלה מקודם טענה מאוד נכונה לגבי תקנים. בכל מחוז תל אביב יש 10 שוטרים, פחות או יותר, שמטפלים ברישוי. התיקים נערמים על הרצפה באגף רישוי עסקים במשטרה. אין להם את כוח האדם לטפל בזה. למרות שהם מחויבים לתת תשובה תוך 30 יום, הם נותנים תשובה תוך חצי שנה בהרבה מאוד פעמים. הרשות לא עושה כלום עם זה. למרות שלרשות יש את הזכות אחרי 30 יום לאשר, היא לא מאשרת. הרשות לא מאשרת בלי אישור של המשטרה, לכן אין באמת משמעות ל-30 היום שרשומים. המשטרה לא מצליחה לעמוד בעומס.

מועדונים זה בית העסק הכי מסוכן שיש למשטרת ישראל. אנחנו נותני אישור בעסקים לייצור נשק, תחום תחמושת, ייצור חומרי נפץ. עדיין התחום הזה של מועדונים ממוקם אצלנו כעסק הבעייתי ביותר. זה בגלל האלכוהול, בני הנוער, הצפיפות וכו'. יש גם את ריכוז הקהל שמפתה את גורמי הפח"ע להגיע לשם. לגבי הטענה הספציפית שלרישוי עסק לוקח איקס זמן להיבדק, אז אין רק 10 אנשי רישוי, יש הרבה יותר, אבל צריך לבדוק את הדבר הזה, אני לא יכול לשלוף עכשיו נתון. בכל מקרה, מה שאנחנו מנסים לסדר כאן זה שלא תתחיל לעבוד בלי רישיון. המצב היום שאתה עובד בלי רישיון, רק אז מסדר, זה מצב לא חוקי.

מועדון נפתח היום בלי רישיון?

לפי מה שהוא טוען, כן. אם מי שמאפשר לו לפתוח זו הרשות, אז כן. אני לא נותן רישיון.

היא לא נותנת לו רישיון. היא לא מתחילה לאכוף עד - -

מה ההבדל?

זה לא רק התפקיד של הרשות לאכוף, זה גם של המשטרה.

נכון. אני לא אמרתי את זה.

אני לא רואה שאנחנו מזיזים את המועדונים מהקטגוריה של הרישוי שלהם. הם יישארו באותה קטגוריה מורכבת, עם האמירה הזו של המשטרה שזה אחד מהעסקים הכי מורכבים. מה שאני רואה שכן אפשר זה הנושא של משך הזמן של הרישיון. אני לא רואה סיבה לזה שזה 3 שנים.

כרגע זה שנה. אנחנו הסכמנו להעלות את זה ל-3 שנים.

מה זה משנה? למה לא 10 שנים?

ההליך של נטילת רישיון הוא הרבה יותר מסובך מהליך של אי חידוש.

למה?

כי כשמגיעים אחרי זה עם כתב האישום לבית המשפט - -

אם אני בונה בחקיקה הליך הרבה יותר נוח לביטול הרישיון, מה הבעיה?

הבעיה מצטמצמת.

אפשר יהיה להאריך את הזמן?

אני מאמין שכן.

בכוונה שלי להאריך את זה. אני רוצה להגיד שני דברים למועדונים שאני חושב שהם הגיוניים. רועי, תגיד לי אם זה גם מה שאתה חושב. אנחנו יודעים שיש הרבה תחלופה בעסקים האלה, יש בעלות מתחלפת. אני לא רואה סיבה שאם הבעלות מתחלפת הוא צריך עם רישיון העסק לעבור את כל הויה דולורוזה. הוא צריך להצהיר שאין שינוי במועדון, בבר או במסעדה, ואז הבדיקה תהיה רק של המשטרה. ברגע שיתקבל אישור משטרה, הרישיון ממשיך בתוקפו. זה נושא אחד שיקל עליכם מאוד את ההתנהלות.

דבר שני זה משך הרישיון. אני בפירוש חושב שנאריך את משך הרישיון, בכפוף לזה, כמו שאמרתי לכל המשרדים, שנייצר כלי מאוד נוח לביטול רישיון. לשם נלך.

ספציפית נשאר לי נושא אחד שלם שאין לי עליו תשובה.

למה לא להעביר את זה ל-ב'?

אני לא יכול, זה עסק מסוכן. אתה שומע את המשטרה. אני מספיק קורא על מקרים של אלימות. אני לא רואה מצב שנקל במסלול או בדרישות. פה יש שאלה של התנהלות, אם אנחנו אומרים להם שחצי שנה הם לא עובדים. הוא אומר שלוקח לו להשיג רישיון במשך חצי שנה בממוצע. זה אומר שהוא צריך לשכור מקום, להתארגן. חצי שנה הוא יושב ב-hold. יש פה בעיה. היום, בגלל מדיניות אכיפה, אנחנו לא בבעיה הזאת.

אני אבדוק את זה.

את מה?

את הטענה שזה לוקח חצי שנה.

זה לא רק המשטרה. יש לו אחרי זה כיבוי אש. זה עסק מסוכן, אנחנו מבינים.

חד-משמעית. אם הוא עומד בתנאי המשטרה, אני לא אגיש נגדו כתב אישום, אני לא אסגור אותו, לא שום דבר.

אתה לא לבד בעולם.

נכון. את התשובה לא אני צריך לתת.

לא אמרתי שאתה צריך לתת. אני מנסה לפתור בעיה שיש לי עם העניין. לא אמרתי שזה המשטרה.

עסק שמוכן עם תנאי הרישוי - לא מתעכב.

מבחינתך.

מבחינתי.

בהמשך לדברים של חברי, של אראל, אני רוצה להדגיש את הנקודה הזאת של הצו, כי היא נקודה חשובה ומהותית. עסק, לפי כל הגדרה משפטית שלו, הוא שטח העסק נטו. זה שהכניסו פה את הפרגודים כחלק מהשטח של העסק - -

פרגודים זה שטח ציבורי?

שטח ציבורי. לא מבקשים מאיתנו לשים ספרינקלרים בפרגודים. אי אפשר להתייחס ולהכניס את הפרגוד לשטח של העסק. זו טעות.

פעם ראשונה שזה נכנס?

פעם ראשונה שזה נכנס.

הוספת לי בעיה.

אני רוצה להראות לך את הנתונים. אני אסביר לך גם את המשמעות בפועל של ההכנסה של הפרגוד לתוך שטח העסק. הנתונים הם נתונים של עירית תל אביב. יש 1,200 עסקים לפי היתר של 4.2, שזה אנחנו, מסעדות עם מכירת אלכוהול, עם מכירת משקאות אלכוהוליים.

זה ברים?

ברים ומסעדות. יש הבדל בין מסעדה ובר לבין מועדון.

יש גם הבדל בין בר למסעדה.

בפועל אין הרבה הבדל בין בר למסעדה, כי בבר יש בדרך כלל מטבח. אני אגיד לך למה רוב העסקים, למעלה מ-80% מהעסקים שהם ברים ומסעדות, לא ייכנסו למסלול של תצהיר, בניגוד למה שנאמר פה בוועדה.

אני עוצר אותך רגע. על זה נדבר. אני לא רוצה עכשיו. אני קודם רוצה לפתור את הבעיה בנושא של מועדונים שנשארים בחובת רישוי רגילה ללא השפעת הרפורמה, מה אנחנו עושים עם זה שמתחילים עבודה ללא רישיון. אני בבעיה עם זה שמועדונים לא יהיו.

אנחנו מציעים שהפריט של מועדון יהיה במסלול ב'. אנחנו חושבים שאין שום סיבה שהוא לא יהיה במסלול ב'.

המשטרה לא מסכימה.

אני אנסה לשכנע את טל. איתם אנחנו עובדים יפה מאוד. יש לרשות 21 יום לבדוק ועוד 45 ימים לתת התייחסות. אני חושבת שאפילו סירוב שלא יאפשר לפתוח דלתות יותר נכון לציבור. אם המשטרה חושבת שהעסק הזה הוא אחד מהעסקים המסוכנים ביותר, נהדר, זאת הסנקציה הכי טובה. תגיעו במהלך 45 יום, תחליטו אם אתם לא רוצים שהמקום יפתח בכלל את דלתותיו לציבור. אין יותר טוב מזה.

חוץ מהמשטרה יש עוד גורם שרצה להשאיר אותם במסלול?

כבאות.

מועדונים, פאבים ובתי כלא בכל העולם המערבי, לא רק בישראל, אלה הסקטורים שבכל אירוע הם רבי נפגעים. כל הסטטיסטיקה אומרת שאחד ל-8,000, 9,000 שריפות, בפאבים, במועדונים ובבתי כלא יש עשרות הרוגים. זה חסר תקדים. רמת הסיכון של פאבים ומועדונים גבוהה מאלף ואחת סיבות.

השאלה אם אתם יכולים שהם יהיו במסלול ב', שרק במסלול ב' יהיו לכם 45 יום.

זו שאלה מרכזית, כבודו, מעבר למסלול או משהו כזה. נאמרו פה דברים שהם בעייתיים מלכתחילה. בפער של החצי שנה הזאת יכול לקרות האסון.

זה המצב היום.

האם זה הגיוני שבאים לעבור ניתוח אצל רופא שאומר שרק בעוד חצי שנה הוא מסיים את ההסמכה?

אתה מחזק אותי. אני אומר שאני רוצה ללכת למסלול ב'. אני שואל אתכם, משטרה וכבאות, אם אתם מסוגלים במשך 45 יום שיש לכם. נראה לי שסדר גודל של חודשיים- חודשיים וחצי זה זמן סביר.

זה זמן סביר.

אנחנו הסכמנו למסלול ב'.

יש לי שני נותני רישיונות שהם רלוונטיים כרגע, שזה המשטרה וכיבוי אש. אני רוצה להתייחס אליהם כמקשה אחת בכל הנוגע לנושא של מועדונים, פאבים וברים, אני רוצה לשאול על כל הקטגוריה הזאת. על מסעדות נדבר אחר כך. קודם נראה אם יש סיבה שמועדונים וברים לא יהיו ב-ב', אחר כך נראה אם נקל מ-ב' על משהו אחר. כרגע מועדונים בכלל לא נמצאים ב-ב'.

הפאבים כן.

אז אנחנו רק במועדונים. אם מועדון צריך אלכוהול כמו פאב, אין בעיה, לפאב הם אישרו ב'. אמרתם שאין בעיה שמועדון יהיה ב-ב'.

דיברנו על פאבים.

מה לגבי מועדונים?

לגבי מועדונים אמרנו שלא. רוב ההרוגים זה במועדונים.

מה אתה עושה בבדיקה? ב' נותן לך אפשרות ב-45 יום לבוא למועדון ולהחליט. הוא לא עובד.

לא כולם יכולים להיכנס ל-ב'. יש גם מגבלות כוח אדם.

כמה מועדונים מבקשים רישיון עסק בשנה?

אין לנו את הנתון הזה.

את רוצה שאני אגיד לך? זה הרבה פחות מהמספרים - - תנו לזה קדימות, תנו לזה עדיפות. אם יש מועדון שמבקש, המסעדה תחכה. זה לא אלפים.

נעשה בדיקה לדיון הבא.

אני רוצה להעביר את המועדונים ל-ב'. אני לא מוכן לפתוח מועדון בלי אישור של משטרה ושל כיבוי אש.

ב' אומר שיש לנו 45 יום, כאשר אם לא הגענו - -

עדיף שהם יעבדו חצי שנה בלי רישיון?

אם הרשות המקומית נותנת - -

אנחנו עושים פה רפורמה לטובת העסקים, אנחנו לא עושים פה רפורמה לטובת המשרדים. אם יש עסק שאנחנו מונעים ממנו להיפתח במשך 45 יום כי אנחנו מבינים שזה מסוכן, אז המשרדים יעשו את המאמץ ויגיעו במהלך 45 ימים לבחון את זה. מה אתם רוצים שאני אגיד לכם? אין יותר מעשרות בכל הארץ בשנה. עם כל הכבוד, זו לא מסעדה, זה מועדון. זו השקעה גדולה, זה אירוע. אי אפשר להחזיק אותם חצי שנה בלי לדעת, ומצד שני, להגיד להם לא לעבוד. אנחנו באים לקראת העסקים. אני לא מזלזל בבדיקה. בבדיקה יכולים להגיד לו: סליחה, יש לך חודשיים-שלושה לתקן את הליקויים האלה, אחרת אין לך רישיון עסק. זה בסדר. תעמדו על כל הדברים המקצועיים. לא יכול להיות שלבוא לבדיקה תוך 45 יום אתם לא מסוגלים. הסיכום הוא שהמועדונים עוברים לב', כאשר הם מקבלים משך זמן. במשך הזמן אנחנו נדון בהמשך. אני לא רואה סיבה ל-3 שנים. אני לא מבין את המדיניות, אבל נדבר על זה בהמשך. דיברנו על הדרישות של בעלות במקרה של מכירה. זה לגבי מועדונים.

אם תוכל לצאת מפה בשורה לתעדף דווקא את העסקים המסוכנים האלה לתוך המפרטים האחידים, במיוחד מצד המשטרה, זה ישחרר הרבה מאוד לחץ, זה יוריד את רמת החרדה מהסיפור.

נעבור עכשיו לנושא של המסעדות והברים, נעשה רגע יישור קו. הם נמצאים היום ב-ב'. רק מה שמעל 300 הוא ברגיל.

לא.

תעשו יישור קו.

כל המסעדות היום הם בהיתר ב', בלי הגבלה - -

לא, יש לנו גם את המזנונים. תדבר על כל החבילה בעסקי המזון, על ההבדל בין קטגוריה לקטגוריה.

אני חושבת ששי התכוון למסלול תצהיר מול כבאות, שזה עד 150 מטר רבוע. כולם אותו דבר, גם מסעדות, גם מזנונים.

יש את כל המזנונים ובתי קפה שיעברו לפי הדיון הבוקר - -

לא היום. לפי דיון לפני שבועיים.

בסדר. הם יעברו לתצהיר או להיתר מזורז א'.

תצהיר.

יש את המסעדות, שזה מי שמבשל בשר ודברים יותר מורכבים, שהן כולן בהיתר מזורז ב'.

אתה עושה טעות. תתחיל איתי מהכי קל, רק אז תרד למטה. התחלת עם מזנון ובתי קפה, שזה הכי קל. שם זה מוגבל ל-50 ו-150? יש איזו הגבלה כזאת?

במזנונים זה מחולק ככה שעד 50 איש ו-150 מטר זה יהיה במסלול של תצהיר/היתר מזורז א'. מעל הגודל הזה, זה יצטרך לעבור להיתר מזורז ב'. מעל זה יש את המסעדות שהן כולן ב-ב'.

מסעדה וברים?

לא, רק מסעדה.

מסעדה בלי אלכוהול?

מסעדה עם אלכוהול.

מסעדה עם אלכוהול נמצא כרגע ב-ב'?

יש פאב, שזה מקום שהוא לא מסעדה. עסק שעיקר פעילותו זה הגשה של משקאות משכרים יהיה ב-ב'.

כמו מסעדה.

בלי קשר לגודל.

עם קשר לגודל.

אין קשר לגודל.

הגודל זה רק לכבאות.

אני נותן לכם את המכנה המשותף הגבוה ביותר, לא הנמוך ביותר. קיוסק זה בתצהיר. אטליזים מעניין?

עם אטליזים אני לא אתעסק. מה שתעשו עם אטליזים, תעשו. איפה היה המספר 300, מאיפה הוא הגיע?

ירדנו ממנו.

כל הכבוד, אני שמח לפרגן לכם. אני שמח לשמוע.

האקסיומה הזאת של כב"ה שמדברת על 50 איש או על 150 מטר זה משהו שקיים רק בניירות. במציאות אין מסעדה של 150 מטר שהיא פחות מ-100 סועדים. זה לא קיים, אין חיה כזאת. הדבר הזה הוא לא רלוונטי. אם הולכים על 50 איש, יותר נכון יהיה לומר 70 מטר, זה יותר תואם למציאות.

הנושא השני זה הנושא של הפרגוד, שיוך הפרגוד למסעדה. כולנו מבינים שבזה ערבבו אותנו, אדוני היושב-ראש. הוסיפו את השטח החיצוני, שזה שטח עירוני, שזה מדרכה, לשטח העסק, למרות שבשום רשומה הוא לא מופיע בשטח העסק - לא בטאבו, לא מבחינת העירייה איך שהיא גובה את הארנונה, לא מבחינת כיבוי אש. שום רגולטור לא מתייחס לפרגוד כחלק מהשטח הכללי של העסק. להכניס את זה פה מייצר איזו שהיא מצגת שווא בכל מה שנוגע למסעדות, ברים ובתי קפה.

אני רוצה להגיד לך את המשמעות בפועל של הדברים האלה כפי שהם באים מנתונים מהשטח. הנתונים הם נתונים של עיריית תל אביב על 1,176 עסקים בפריט רישוי 4.2א', שזה מסעדות ובתי קפה עם מכירת אלכוהול. עסק של עד 100 מטר - -

הם דיברו על 150. זה נספר ב-150?

כן. עסק של עד 100 מטר זה 40% מכלל העסקים, אוקי? ה-100 מטר שמדובר פה זה 100 מטר בלי הפרגוד. אם תוסיף לו את הפרגוד, אתה מדבר על כמות עסקים של בין 10 ל-20 אחוז מכלל עסקי המסעדות, בתי הקפה והברים. לפי הצו הזה, יותר מ-80% מבעלי העסקים בתחום שלנו לא יוכלו להגיש בקשה לרישיון על סמך תצהיר, זה חשוב שתדעו פה. בדיונים הקודמים דיברו על זה ש-80% מהעסקים בתחום שלנו נכנסים למסלול על פי תצהיר. זה לא נכון, זו מצגת שווא.

תצהיר גם מסלול ב' - -

אנחנו לא מבינים מדוע מסעדה ומדוע בר צריכים להיות בתצהיר ב'. לא רק שאנחנו על תצהיר ב', גם מחריגים אותנו מבחינת כמות השנים. במקום 10 שנים, שזה תצהיר ב', מסעדות זה 5 שנים.

את הזמן אנחנו נשנה. זה בסדר. אני רוצה להבין רגע את ההיגיון מדוע אנחנו נמצאים במסעדות בהיתר ב', לא ב-א'.

אתה הכנסת את כל החבילה של עסקי מזון יחד. כבר בצו הנוכחי היה שינוי שהעביר את בתי הקפה, שישבו עם מסעדות ביחד, לעולם של מזנונים. במזנונים אמרנו היתר מזורז א'.

אני מדבר פה על נתונים רלוונטיים לסעיף - -

אבל הנתונים שלך מתייחסים לעולם ישן, לעולם לפני הצו של עכשיו. בעולם הישן בתי קפה הולכים עם מסעדות.

אתה אומר שהמספרים פה לא מדויקים, כי הוא מכניס את בתי הקפה. אני מקבל את ההערה. עדיין נשאלת השאלה ששאלתי. בבתי קפה טיפלנו, הם במקום אחר. יש לנו שאלה לגבי ה-150 מטר, לגבי הפרגוד. זו שאלה נפרדת, תיכף נדון בה. אני רגע מתחיל עם השאלה היותר כבדה, והיא מדוע המסעדות - רוב המסעדות הן מעל 150 מטר ומעל 50 איש - הן ב-ב'.

אני אשמח אם נדון על זה בפעם הבאה. כולם מבינים שבמסעדות יש סכנה יותר גדולה לבריאות הציבור. כשעוסקים בבשר ובדגים יש לזה משמעות יותר גדולה. את ההקלות עשינו כשהעברנו את בתי הקפה.

כשאתם בודקים היום מסעדות, האם הן כבר עובדות, או שהן סגורות ומחכות לכם?

אתה יודע מה המצב.

אני שואל, אני לא יודע.

חלק גדול עובדים, חלק לא.

כולם עובדים.

יש מסעדות שאתם בודקים והן לא עובדות? אמרת שיש כאלה.

יש מקומות שנכנסים אליהם. את אלה שעובדים על פי חוק אנחנו בודקים.

זה לא נכון.

ברור לכולם שברמת הבריאות יש רמת סיכון אחרת במסעדות לעומת בית קפה או מזנון קטן. השאלה שלנו זה הבלאנס הזה שבין לתת לעסקים לחיות לבין הביקורת.

ככל שהמורכבות שמתנהלת בתוך המקום קיימת, כך התשתית יותר חשובה. התשתית של מסעדה שעוסקת בבשר, בדגים ובדברים נוספים היא מאוד משמעותית להתנהלות נכונה אחר כך. אם אנחנו מבטלים את החשיבות הזאת של התשתית ונותנים לכל דבר להתחיל לפעול, יש לזה משמעות, צריך להבין את זה.

אנחנו נעשה את הדיון בשבוע הבא, בהתאם לבקשתך שאנשי המקצוע יהיו. אני מבקש שהם יתייחסו, ואת זה תבהירי להם, למה שקורה היום, ולמה אם הם עוברים ל-א' זה מרע את מה שקורה היום. אם המציאות היא שהמסעדות עובדות היום בלי לשאול אף אחד, בלי שאף אחד בודק, בלי רישיון, אני רוצה להבין את הדברים האלה, אני רוצה להתייחס לדברים האלה.

אם באים היום למסעדה עובדת שיש לה בעיה בתשתית, זה הרבה יותר קשה לתקן.

זה המצב היום.

זה מצב שבו הציבור הרחב מגיע למסעדות שבהן התשתית לא מוכנה.

זה לגבי מסעדות. כיבוי אש, אתם רוצים את המסעדות בהיתר ב'?

בגדול, כן. אני רוצה להעיר על כך שבאים עכשיו ומלינים על סגירת החורף. כך הניתוח של הסיכון מבוצע. סגירת החורף, מבחינתנו - -

בשלב הבא תרצו ספרינקלרים בפרגוד?

רמת הסיכון גדלה בגלל שאנחנו לא דורשים, בגלל זה זה לא נשאר 150 מטר. הוא לא יכול לעשות את ניתוח הסיכונים הזה, הוא מסתכל בראיה הצרה.

אמצעי הכיבוי הם רק בקבוע. את הסגירה אפשר בחורף, אפשר בקיץ. אנשים יצטרכו לצאת, אנשים יצטרכו להימלט, עם אלכוהול, בלי אלכוהול. בניהול סיכונים ניתן פה שזה יהיה במסלול תצהיר, אחרים לא.

כל הדיון של הפרגוד, לא פרגוד, זה עד איזה גודל בתוך המסלול של היתר מזורז ב' הכבאות יסתפקו בתצהיר. זה כל הדיון.

יכול להיות שאז אני עובר לא'.

ברגע שהמסעדות הן בהיתר מזורז ב', אנחנו מדברים רק על איזו שהיא דלתא שבה כבאות - -

רוב המסעדות הן מעל 50 איש ומעל 150 מטר.

אנחנו לא מחזירים. מה שכבר הוצאנו, מבחינת כבאות הוא אוטומטית - -

כל מה שמעל התצהיר הוא ב-ב'. מה שנמצא בתצהיר - יישאר בתצהיר.

ב' זה גם תצהיר.

בוא נדבר רגע על תצהיר בלי כבאות, על תצהיר כאישור של גורם שנותן אישור. כבר שנה וחצי בתוקף שאותן מסעדות, עד הגודל שנקבע, אם יגישו תצהיר, יראו אותן כאילו ניתן להן אישור כבאות. לא צריך לבוא אליהן. זה רק לגבי נותן אישור אחד. עדיין הוא צריך לקבל אישור של הגורמים האחרים.

המסעדות שם?

עד הגודל - -

עד 50 איש ו-150 מטר. אני מדבר על מסעדות מעל 50 איש ו-150 מטר. שם אתם רוצים בדיקה.

נכון.

יכולים לעשות בדיקה ב-45 ימים.

זה מה שהם אומרים.

אני רוצה להעביר אותם ל-א'. הם רוצים ב'.

לכיבוי אש יש שני חסמים. אחד, הם מדברים על 150 מטר או מעל 50 איש. מצד שני, הדרישות של כיבוי אש לספרינקלרים, לצורך העניין, הם לעסקים מעל 300 מטר. יש פה איזה שהוא פער שהוא לא ברור. אם כיבוי אש דורשים ספרינקלרים רק מעסק שהוא מעל 300 שקל - - כיבוי אש, לא אני, כי אני חושב שגם מעל 300 מטר לא צריך ספרינקלרים. הם חושבים שעסק מסוכן זה עסק מ-300 מטר ומעלה. הם לא יכולים לעשות את הדואליות כך שמצד אחד הם אומרים שמעל 300 זה עסק מסוכן, ומצד שני זה 50 איש או 150 מטר.

הדרישות של כיבוי אש בין 150 מטר ל-300 מטר משתנות?

זה משמעותי ביותר. מה שהצלחנו ללקט, וזה לא סופי, זה שמ-1 בינואר 2015 עד היום היו מעל 1,000 אירועים במסעדות. לקחנו בניהול הסיכונים שבמסעדות קטנות לא יהיה כמעט כלום. יכולים להיות שם גם 100 איש, כמו שהוא אומר. עשינו את כל ניהול הסיכונים.

אתה לא מאשר לי 100 איש.

מה ההבדל בין 150 מטר ל-300 מטר?

כדאי שנדבר במונחים של אנשים, שאז נורא קל לזכור את הפרמטרים שאני מדבר עליהם. עד 50 איש לא מוגדר כהתקהלות, מ-50 איש מוגדר כהתקהלות, לכן צריך להיות סל דרישות שונה. מ-50 איש עד 200 איש נדרשות מערכות גילוי אוטומטיות. מעל 200 איש נדרש גם נושא של שחרור עשן. מעל 300 איש נדרשים מתזים, גלאים וגם שחרור עשן. זאת תפיסת עולם הבטיחות.

למקום מעל 50 איש יש לך דרישות שונות, הוא נמצא במקום אחר מבחינתך. עם עניין המסעדות נחכה לישיבה הבאה, רק אז נדון בזה. כמה אנשים ב-200 מטר?

זה 150 מקומות. זה המצב בשטח.

זה בלי הפרגוד. השאלה אם אתם רואים את זה שונה דרמטי אם עולים למספרים האלה, שאז במקום 40% או 50% אנחנו מקבלים 70% מהעסקים בפנים.

הנקודה היא לא בכמות העסקים, הנקודה היא בגבולות האחריות שלנו כלפי הציבור שאותו אנחנו אמורים בסופו של דבר להציל. זו המהות שלנו. אני עוד פעם אומר, כשמדברים על קירוי חורף, חושבים שזה כלום, אבל זה הדבר הכי מסוכן. אין שם דרישות. בדקנו את זה לעומק, כבודו, במשך שבוע שלם, מהדיון הקודם עד היום. עשינו לפחות 8 פגישות, חלקן טלפוניות וכו'. זה בלתי אפשרי היום, בנקודה הזאת, להגיד: אנחנו רוצים להעלות את האחוזים, בואו נעלה את אחוז ההרוגים או את אחוז השריפות. אני חושב שזה ניהול סיכונים מאוד חכם, מאוד שיטתי, הוא קיים בכל העולם המערבי.

יש דיון אחד, שזה איך מעבירים מ-ב' ל-א'. הדיון השני, ונצטרך לעבוד על זה בשבוע הקרוב, זה איך אנחנו מטפלים ב-ב'.

אחד הדברים זה שהזמן יהיה חופף.

חלק מהמנגנון, כשנמצא את המתכונת הנכונה להסמכה, יהיה היתר של one stop shop. אז גם להם פחות יפריע. אם נחייב את המשרדים בכל התצהירים, גם ב-ב', להסמיך את הרשויות - -

לא.

אין בעיה לעשות את זה. זה גם יותר פשוט מהסמכת גורמים פרטיים. רק עירייה שתרצה. עירייה שלא תרצה, לא תרצה. העיריות הגדולות, ששם גם רוב הבעיה של העסקים, יוכלו לעשות את זה. אני זוכר דבר כזה פעם בירושלים. זה היה סיוט, כי רצינו להזמין את כל הגורמים במסלול ב', רצינו לרשות תיקי רישוי.

ה-one stop shop זה נושא שבהחלט עוד נדבר עליו.

דיברתי על להיפטר מ-ב'. אנחנו נבוא ונגיד – עשינו את זה אז - שביום רביעי כל התיקים יהיו על שולחן מנכ"ל העירייה. אם אתה יודע לעשות את זה כי אתה גם מסמיך, אז אין בעיה אם ההוא לא מסכים להגיע, אם להוא אין תקן.

מה זה "מסמיך"? אני מדבר איתך על כיבוי אש ועל משטרה.

שהם יהיו בעירייה. תחשוב מה יקרה? כל הגורמים יהיו עובדי עירייה. ביום רביעי, בשעה 17:00, יושבים בלשכה של מר וסרמן.

רועי, אתה מערבב פה שני דברים. ה-one stop shop יכול להתקיים גם בהתנהלות שהמשרדים יהיו מחויבים להופיע לאירועים שהעירייה עושה. אתה הולך למסלול שאולי מסבך, אבל נדבר על זה אחר כך.

אם אפשר עוד משפט אחד בנוגע למסעדות. מועדונים נמצאים לפי היתר ב', מה שאני חושב שמוצדק ונכון. אני לא מבין איך יכול להיות שעסק שלפי כב"ה ולפי הגורמים האחרים הוא עסק בסיכון הרבה יותר גבוה ממסעדות נמצא באותה קטגוריה כמו מסעדות. זה לא הגיוני.

מועדונים הם באישור רגיל.

אמרנו שאנחנו מעבירים את המועדונים ל-ב'. אמרנו שאין שום סיבה שהם לא יהיו ב-ב'. עכשיו אני אגיד לך למה כן. מה ב' משקף? ב' משקף עסקים שמחייבים בדיקה פוזיטיבית, כך אני מסתכל עליהם. זה יכול להיות מכמה מסיבות. בנוגע למסעדות יש שני דברים: משרד בריאות וכיבוי. אמרו לך שמעל 50 איש ומעל 150 מטר אתה ברמת סיכון אחרת. מה לעשות, בגלל זה התפישה היא ב'. למה מועדונים ב-ב'? כי אנחנו לא רוצים לוותר על בדיקה של המשטרה בשטח. להגיד לך שהבדיקה של המשטרה במועדונים היא יותר מורכבת ומעמיקה מאשר במסעדה, יכול להיות, יכול מאוד להיות, אבל עדיין ב' הוא מסלול עקרוני שהמהות שלו - על הפתיחה, לא פתיחה, על זה עוד נדבר - זה שאתה מחייב ביקור פוזיטיבי בשטח, זה הכל.

ובא' הוא לא מחייב אותו?

לא.

השאלה מי בודק.

לבוא ולהגיד שהורדנו למועדונים, זה לא קשור.

אנחנו מתעסקים הרבה ברגולציה. אבי אבות החטאים של הרגולציה זה שבאים ונותנים איזה תרחיש אימה שאין לו אחיזה במציאות, שקובעים איזו שהיא רגולציה שהיא תלושה מהמציאות.

השאלה אם אנחנו משפרים את המצב של המסעדות או מרעים כבר עלה בעניין של המרכולים. גם אראל קצת דיבר על זה. היום כשהם פותחים הם בהליך רישוי תקין. אנחנו הרי יודעים את ההתמודדות של המציאות מול אורך הזמן עד שמוציאים את רישיון העסק. כל עוד אין סירוב לעסק במהלך החודשים הראשונים, אף אחד לא פועל כנגדו בכתב אישום. השאלה היא לאן אנחנו רוצים להגיע - האם אנחנו רוצים להגיע למצב שבו רוב הרשויות יגיעו כמה שיותר מהר לבית העסק כדי שבאמת לקוחות ייכנסו למסעדה, ייהנו ממקום איכותי, ראוי ונכון תברואית, או שאנחנו שוב מגיעים למצב שבו - -

את חוזרת על מה שאמרנו. אמרנו כבר קודם שהמצב היום זה שמדיניות האכיפה מאפשרת לעסקים לעבור על החוק מבלי לממש נגדם אכיפה. זאת המדיניות היום. להגיד לך שאני מרוצה מזה? לא. להגיד לך שאני הולך להעתיק את זה לרפורמה שתצא מפה? התשובה היא גם כן לא. זאת המציאות היום. אמרתי למשרד הבריאות שאני חושב שחלק מהותי של הבחינה שלהם של העסק צריכה להיות כשהעסק עובד. בגלל זה ביקשתי לדבר על מה קורה במציאות. דבר אחרון זה לוחות הזמנים, האם ניתן את ה-45 יום האלה לעשות במקביל, לא טורי, על הרשות המקומית.

זה יכול להוות בעיה, כי זה ייצור מצב שמשרדי הממשלה יעבדו כפול, זאת אומרת, הרבה בקשות יגיעו לעירייה ויידחו, וזה מכל מיני טעמים של מדיניות רשות, כאשר נותני האישור ילכו לעסק ויעשו שם בדיקה. זה ייצור עבודה מיותרת.

לא יעיל. אנחנו ממשיכים עם ההקראה. את יכולה להתקדם עם ההקראה.

אנחנו בעמוד 7, סעיף 6א2.

זה סעיף קיים היום, סעיף של הסייגים למתן היתר מזורז.

5. בסעיף 6א2(א) –

(1) בפסקה (3), בסופה יבוא "למעט הליך כמפורט להלן:

(1) הליך בקשר לעבירת קנס או קנס מינהלי אשר לא הוגש בשלה כתב אישום
לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, או לפי סעיף 228(ד)
לחוק סדר הדין הפלילי;

(2) הליך להטלת עצום כספי לפי פרק ב'2";

(2) בפסקה (4), בסופה יבוא "ולעניין הרשעה בעבירת קנס –רק אם הוגש בשל העבירה כתב
אישום לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי";

(3) אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, התקיים לגבי העסק, המבקש מי ששולט בעסק
או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, שלוש פעמים לפחות, האמור בפסקה משנה (א),
האמור בפסקת משנה (ב), או האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יחד:

(1) נמסרה דרישה לתשלום עיצום כספי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר
זמני או היתר מזורז, או בקש להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה ;

(2) הוטל קנס או קנס מינהלי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או
היתר מזורז או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, והתקיים אחד מאלה:

(1) הקנס שולם;

(2) חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או להודעה על בקשה
להישפט ולא הוגשו בקשות כאמור או שנדחתה בקשה לביטול ההודעה
על הטלת הקנס.";

הסעיף הזה מתייחס למצבים שבהם לא ניתן יהיה לבקש ולקבל היתר מזורז.

וגם התנאים.

מדובר, כפי שכולנו זוכרים, במסלולים שאנחנו נותנים אמון בבעל העסק. במצבים שבהם הוא כבר הורשע בעבירה על החוק הזה - אנחנו לא בודקים הרשעות בעבירות אחרות - הוא לא יוכל לגשת, כמובן בגבולות ההתיישנות. אם העבירה כבר התיישנה הוא יכול. כיוון שבהמשך הרפורמה, כפי שתראו, יש תוספת של אמצעי אכיפה פחות דרסטיים מכתב אישום רגיל, כמו קנסות מינהלים, כמו עבירות קנס וכמו היטלים כספיים, היה צורך להתאים את ההסדר שקיים כבר היום בחוק ולומר – למשל, אם יש הליך של עבירת קנס, מה שאנחנו קוראים רפורט, כמו בעבירות תנועה או בחוקי עזר - שרק במקום שהוא קיבל 3 פעמים כאלה קנסות ושילם אותם הוא לא יוכל להגיש. זאת אומרת, לא כל עבירת קנס מונעת ממנו להגיש היתר מזורז. מקלים במקרה הזה עם בעל העסק. אותו דבר לגבי היטלים כספיים וקנסות מינהליים. נשארים ההסדרים שקיימים היום לגבי מקרים שבהם יש מניעה להגיש את הבקשה במסלולים המזורזים, אם רואים שמי שמבקש את הבקשה הוא כזה שכבר יש לו עבר לא חיובי בנושא הזה של רישוי עסקים.

הסיפור שעלה גם בשיחות מוקדמות על נושא של עבירות בנייה כמנוע, או הקשר שלהם - -

זה נושא אחר.

נכון, השאלה אם זה המקום לדבר. זה רק עבירות שקשורות לחוק זה?

לחוק זה.

יש לי שאלה ברמת הפרקטיקה, היא יכולה להשליך על הרציונל. מי מבצע את כל הבדיקות האלו? מי אומר לי אם לפלוני יש עיצום ממשרד הבריאות מלפני חצי שנה?

הוא צריך להצהיר שאין לו. אם הוא משקר, ישללו לו.

איך אנחנו יכולים לבדוק את זה? נניח שהוא משקר.

המשרדים צריכים לבדוק.

עם מי? איפה מאגר המידע הזה יושב? אני רוצה בתור משטרה לדעת כמה עבירות יש לבן אדם הזה. אתה יודע מה, לעשות מדגמית, לראות אם הוא קיבל שני עיצומים ממשרד הבריאות, עיצום ממשרד הגנת הסביבה וכו'.

אתם דיברתם על מערכת מיחשוב שאתם אמורים להיות אחראים עליה. הממשק אמור להיות ארצי.

זה התהליך של רישיון העסק.

זה מה שהוא שואל. אם אני מוציא רישיון, אתם צריכים לכתוב שיש לי עבירות, שקיבלתי פעם תלונה ממשרד הבריאות. רוצים לרכז את זה, לדעת שאולי בגלל זה לא יתנו לי רישיון. מי אחראי על המערכת שמאגמת את כל הנתונים האלה?

יש מצב שהוספנו - -

וזה קורה, או שזו אות מתה?

אני לא יודע אם זה קורה או לא קורה. לא התכוננו לזה. אני לא יודע להגיד לך.

הדבר היחידי שאני מבין מפה, והשאלה שלך טובה, זה שמי שהכניס את הסעיף הזה ורוצה ומתכוון שזה יקרה, צריך גם למצוא נוהל איך זה יקרה, כי אחרת זה יישאר פה בחוק, אף אחד לא יבדוק ולא יקים. מכיוון שאני לא מוטרד מזה יותר מידי, תעשו מה שאתם רוצים.

יש מספר חוקים שבהם יש הפניה להשתתפות במכרזים, לכך שלא הורשע בעבירה על חוק שכר מינימום, שלא הורשע בעבירה על חוק - -

מישהו בודק את זה?

אתה מגיש תצהיר.

יש מי שבודק את זה?

לא.

עזוב אם מישהו בודק. תומר, יש מאגר מידע שאפשר לבדוק?

אין

סעיף 8 לחוק המרשם הפלילי מאפשר לקבל מידע במהלך מכרז על עבירות - -

אנחנו לא בחוק המכרזים. אני אומר לממשלה, אנחנו נשאיר את זה, אבל בין זה לבין המציאות לא יהיה כלום אם לא תעשו משהו. אני לא רואה סיבה להתייחס לסעיף הזה. אני לא רואה איך מישהו יעשה עם זה משהו, אבל אם הם רוצים את זה - שיישאר. מה שכן דיברנו והתייחסנו זה לנושא של עלויות נוספות, האם הרפורמה הזאת דורשת עלויות נוספות - זה חוב מהישיבה הקודמת בנושא - בנוגע למשאבים, האם המשרדים דורשים משאבים לרפורמה הזאת. קיבלתי התייחסות, נדמה לי שזה היה ממשרד ראש הממשלה שהתייחס לכלל המשרדים ואמר שהם הבינו שלא. אם מישהו מהמשרדים חושב שהוא צריך תוספת תקציב, זה הזמן. רק נראה מי רוצה.

ההצעה הממשלתית, כפי שהוגשה, לא דורשת מבחינתנו תוספת תקציב. את השינויים אנחנו עדיין לא יודעים לכמת, כי אנחנו עוד לא יודעים לאן הם הולכים. לדוגמה, השינוי שהעלה אדוני היושב-ראש שתינתן לנו כנותן אישור הסמכות והאחריות לבטל רישיון עסק. זה מותנה בתקציב שאין לנו את המנגנונים, אנחנו לא יודעים כמה עסקים נצטרך לבטל, כמה שימועים נצטרך לעשות, באיזו פריסה ארצית. אם יהיו שינויים בהצעה, לא נוכל לבצע אותם.

רק לחדד את זה. הנושא של ביטול רישיון עסק הוא חשוב, הוא הבסיס לכל המהלך הזה. אני ממזמן הנחיתי להיערך לזה. אם לא ברור, אני מנחה אתכם עכשיו להיערך ולתת הערות תקציביות. הנחיתי את זה בפעם שעברה. אי אפשר לבוא ולהגיד "אני לא יודעת". את כן יודעת. אתם וכל משרד פה תצטרכו לתת החלטות על ביטול רישיון עסק, נקודה. אין סימני שאלה יותר. האם עכשיו אנחנו ניתן רישיון לעסק ל-5 שנים, ל-10 שנים, או האם נעביר את זה מ-א' ל-ב', אלה דברים שהיו יכולים לקרות לכם בשוטף. זה משהו שהוא במובנה. אמרנו כבר ממזמן שזה בסיס לרפורמה. אתם חייבים כולכם להתייחס לזה. לבוא ולהגיד לי שזה משנה דרמטית את כוח האדם שנדרש, לדעתי - אני לא רוצה להשתמש במילים קשות – זה והאמת רחוקים מאוד. הרי היום את כל שנה, שנתיים או שלוש צריכה לחדש רישיון. את ממילא עושה את הדבר הזה. את הולכת למנגנון שלא עושה את זה, אבל את הפיקוח את עושה. הוא יכול להחליט אם הוא מבטל או לא. אני לא חושב שזה משנה כלום. אם לא היה ברור, תבדקו את זה.

אני רק רוצה לומר שהערכה ראשונית העברנו למשרד ראש הממשלה.

על מה היא מדברת?

אני לא זוכרת נתונים מדויקים.

כתבתם לו שיש רפורמה מאוד גדולה ואתם רוצים כסף? מה כתבת? תציגי.

אנחנו פירטנו. אני אעביר אליך בהמשך.

למה להעביר? את שלחת להם מכתב?

הם אמרו שהם יעבירו את הדברים.

אתם יכולים להציג את הדברים של משרד הבריאות?

אני לא יודע להגדיר, היא העבירה לי את זה אתמול בערב.

משרד האוצר לא קיבל כלום.

אתם הייתם צריכים להציג את העמדה שלכם. אותי לא מעניין אם שלחתם או לא שלחתם.

הם הונחו שהכל יעבור דרך משרד ראש הממשלה.

זאת הייתה ההנחיה?

כן.

אז עשיתם את שלכם, העברתם למשרד ראש הממשלה. אתם לא רוצים להציג כי זה אצלם? אנחנו דיברנו בשבוע שעבר שנעשה את הדיון הזה השבוע. אם משהו לא היה ברור היה צריך לשאול. מי ששואל ומי שמנהל את הדיונים זו הוועדה, לא משרד ראש הממשלה או משרד הפנים. אם יש בעיות במה שאני אומר, נא לחזור אלי, לצוות שלי, ולעדכן. אני חשבתי שהיום אתם באים ומציגים. אם אתם רוצים שאני אתייחס לדברים שלכם ברצינות, אני מבקש מכם לפעול ככה. אם לא, אני לא אתייחס לדברים שלכם ברצינות.

גם אנחנו לא הבנו שהיום יתנהל על זה הדיון. אני אעביר להם במהלך היום או מחר את הערכות. גם המשרד להגנת הסביבה זקוק לכוח אדם לצורך כל השינויים המתבקשים. אנחנו נעביר את זה.

הדיון הבא שלנו הוא ביום שני. ביום שני יהיה דיון מסודר על עלויות. משרד שלא יגיש לוועדה במקביל למשרד ראש הממשלה, לא נדון בבקשה שלו, הוא לצורך העניין לא ביקש. משרד ראש הממשלה, אתה יכול להתייחס ולהגיש את התייחסות הממשלה. הוועדה תקבל את כל הנתונים מכל המשרדים השונים. חשבתי שזה נעשה כבר, לצערי זה לא נעשה. משום מה לא הובנתי כראוי. אני חושב שעכשיו הובנתי כראוי.

גם אנחנו נגיש.

אני רוצה להעיר לסעיף 6א2. אנחנו קצת למודי ניסיון מכל ההליכים של עיצומים כספיים ודברים שקשורים לעבירות מינהליות. מאחר ויש מפרטים שעדיין לא נכתבו, כשחלק מהם יהיו תחת עבירות מינהליות, עיצום כספי, ויכולים להתרחש גם על הדברים הפשוטים ביותר משום שכאן הם עדיין לא הוגדרו, הסעיף הזה הוא סעיף רחב מאוד, הוא סעיף מאוד קשה לעסק שמנהל כמה סניפים ברחבי הארץ. גם מניסיון של חקיקות אחרות שיש בהן עיצומים כספיים - כבר היום אנחנו תחת החקיקות האלו - אנחנו חושבים שיש מקום לאפשר איזו שהיא מידה של שיקול דעת. למשל, ברישא לסעיף 6א2 יכול להיות שאפשר לתת איזה שהוא שיקול דעת לרשות.

דבר נוסף, צריך לאפשר גם לנו את ההזדמנות לטעון ולהציג נסיבות שבהן כן יש מקום להקל, משום שהעניין של לא יינתן היתר בכלל לעסק לתקופת זמן מסוימת זה מאוד מאוד נוקשה לעסקים מורכבים. אם זאת לא הכוונה, תסבירו את הכוונה. זה מה שעולה מהסעיף. אנחנו מתנהלים מול הפקידות שתיתן את הקנסות האלו.

ראשית, זה בתחום רשות הרישוי.

לגבי הנושא של להקל וכו'. השלב בדיון הוא שלפני שמטילים את ההיטלים הכספיים אפשר לטעון טענות ולהקל. אנחנו מדברים על מצב שבו העסק "הוכיח" את עצמו כעסק שלא מקפיד על החוק ובמשך תקופה קצרה קיבל 3 פעמים עיצום כספי, קנס מינהלי או עבירת קנס. נכון, מדובר בדברים שהם יחסית לא חמורים, כי אם היו דברים חמורים מאוד היו מגישים נגדו כתב אישום. אנחנו לא מדברים על עבירה אחת, אנחנו מדברים על הצטברות של 3.

3 פעמים לפחות.

3 פעמים לפחות. המשמעות היא שלא שהוא לא יקבל רישיון עסק, אלא שהוא ילך במסלול הרגיל כי אנחנו לא נותנים בו אמון.

יש לנו 188 סניפים ברחבי הארץ.

זה חל בכל תחום של רשות רישוי. שימי לב מה כתוב ברישא.

זה באותה עיר שיכולים להיות לי בה 5 סניפים?

כן. מי שמנצל לרעה - -

איפה כתוב שזה באותה רשות רישוי?

זה לא בתיקון הזה, זה בסעיף הקיים היום.

איזה סעיף זה בחוק?

6א2(א).

המשמעות של תחום רשות הרישוי זה העיר?

עיר.

אוקי, אז זה לרשות ספציפית.

אין בעיה. יש ערים שיש בהן 5 סניפים, 10 סניפים, או יותר. אנחנו יודעים שנותני הרישוי יכולים ויתנו קנסות. אנחנו רואים את זה היום בהמון המון חקיקות, זה קורה כל הזמן.

זה בנוי לעסק נקודתי. ברגע שאנחנו עוסקים ברשת שיש לה עשרות, אם לא מאות סניפים –בעיר כמו תל-אביב יכולים להיות עשרות סניפים -. יכול להיות שיהיו איזה שלושה סניפים מתוך העשרות האלה שיעשו איזו שהיא בעיה. אני הייתי רוצה לראות איזו שהיא התייחסות שונה לרשת. יש היגיון במה שהם אומרים.

הפרת תנאי מתנאי הרישיון היא עבירה פלילית בחוק. יש לזה משמעויות. כשאנחנו הולכים למהלך מאוד משמעותי של מתן אמון בעסקים, אנחנו צריכים לשמור לעצמנו את היכולת להפנות מישהו למסלול רגיל. עדיין יש בו היתר זמני, אם צריך. אני מבקשת שהוועדה לא תשנה את הסעיף הזה בנקודת הזמן הזאת. אין לי בעיה לחזור ולעשות איזו שהיא בדיקה לגבי רשתות.

זה מה שאני מבקש.

הסעיף הזה נועד לזה שלא יצא חוטא נשכר.

אין לי התנגדות לסעיף הזה באופן כללי, חוץ מהנושא הרגיש של רשתות.

אני לא בטוחה שנכון להחריג רשתות, אבל אנחנו נבדוק את זה.

תעשי בדיקה.

אנחנו רואים שהאצבע של הרגולטור מאוד לחיצה על ההדק. כל פיפס זה קנס. אולי יש גם אינטרסים. אנחנו מבקשים שהסעיף יתוקן כך שזה לא יהיה 3 עבירות קנס, אלא 3 הרשעות. ברגע שיש איזה שהוא עבריין, אני לא מייצג אותו. התאחדות המלונות לא מייצגת עסק שהוא עבריין והורשע, אבל מישהו שקיבל קנס על זה שהוא לא שם - -

הייתה כאן חשיבה מעמיקה על כל פרט בתוך הסעיף הזה, כולל התאמה שלו לרפורמה הזאת, כולל המשמעויות של בטיחות, ביטחון.

זה לא טיעון.

אם רוצים לפתוח את הסעיף הזה עכשיו, אני מבקשת שתיעשה עבודה אצלנו מול המחלקה הפלילית. יש לזה הרבה מאוד השלכות, כולל על הקנסות, לא רק על הרשעות. לא סתם זה נמצא.

ברור שהרשעות זה סיפור אחר, זה כמעט מאיין את הסעיף.

אני מבקשת לא לפתוח את זה כאן. אנחנו נחזור לוועדה ביום שני עם תשובה.

ישרוטל, מלונות דן, פתאל וכו' - -

אמרנו שאם יש רשת - -

באחד הוא עשה פיפס ככה, באחד הוא שם את הקרטונים על המדרכה.

אתה מסתכל על זה מהמבט שלך, וזה בסדר. אני אומר לך שעל המבט שלך יש עוד אלפי עסקים שהם לא כולם רשתות עם הרבה סניפים ומורכבות כזאת. יעשה משרד המשפטים חשיבה ספציפית לגבי רשתות, האם פה אנחנו באיזה שהוא שיקלול אחר צריכים להיות. הם יתנו תשובה בשבוע הבא.

לא מדובר פה בקנסות מכוח רישוי עסקים. בזה עדיין אין ניסיון כל כך, זה לא קיים.

אני יכולה לתת דוגמה לקנס לפי חוק עבירות מינהליות, כשלמישהו אין כובע במעדניה. מה שאני רוצה לתת זה משהו שהוא יותר מהותי. בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) היה דיון מאוד מעמיק על העיצומים הכספיים. ישבנו בין שתי ישיבות הדיונים כמה נציגים של משרדי הממשלה, והבאנו לוועדה איזה שהוא ניסוח מוסכם. כמובן שלא היינו חייבים להגיע לפה.

שמעת הנחיה שלי. אין לי בעיה שתהיו איתם בקשר, תסבירו להם. הם הבינו את הבעיה של הרשתות. הסעיף הזה הוא סעיף הגיוני. יכול להיות שבנושא הרשתות צריך לעשות איזה שהוא עידון כשמדובר על יותר מסניף אחד באותה רשות רישוי. גם שני סניפים זה לא סוף העולם. מדובר פה על תופעה שיכולה לייצר איזו שהיא מורכבות, לכן צריך לבחון את זה.

עמדתנו היא שיש פה ערבוב בין הצורך לשחרור צוואר בקבוק בירוקרטי לבין סעיף הענישה. יש סעיף ענישה, יש מערכת משפט. הסעיף הזה, עם כל הנושא של הרישיונות, נועד לשחרר צוואר בקבוק בירוקרטי. יש ערבוב בין שני הדברים. מאחר ולא אחת נאמר לי שעמדתנו זו לא מתקבלת, הייתי מציעה, לאור המציאות הקיימת היום, לתת לסעיף הזה, יחד עם הקשר של הרישיונות המזורזים והתצהירים, איזו שהיא תקופת מעבר של שנתיים-שלוש שבהן אפשר יהיה להכניס את האנשים לתוך מסלול של קבלת רישיון לפי תצהיר. התקופה של ה-3 שנים של ההרשעות, של ההיסטוריה, תיגמר, אפשר יהיה באמת לצאת לדרך חדשה.

תהיה לזה התייחסות במסגרת הטיפול בהוראות המעבר והתחולה של החוק. אנחנו נגיע לזה.

נמשיך עם ההקראה.

הוספת סעיף 6א3 6. אחרי סעיף 6א2 יבוא:

"רישוי על יסוד 6א3. (א) שר הפנים, בהסכמת כל אחד מהשרים שקביעתו של
תצהיר עסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, רשאי לקבוע, בצו
סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תיתן להם רישיון לפי
הוראות סעיף זה (בסעיף זה –רישוי על יסוד תצהיר); בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים על יסוד תצהיר עלול לפגוע בהשגת המטרות המפורטת בסעיף 1(א).

ב) קביעת עסק מסוג העסקים המפורטים בסעיפים 2 עד 3
כטעון רישוי, בצו לפי סעיף קטן (א), טעונה גם הסכמת כל אחד
מהשרים שמתן רישיון לעסק מאותו סוג טעון אישור מטעמו לפי סעיפים אלה, ויחולו לגבי אותו עסק הוראות הסעיפים האמורים החלים לעניין אותו סוג עסק, בשינויים המחויבים.

ג) בקשה לקבלת רישיון על יסוד תצהיר תוגש לרשות הרישוי
בצירוף כל המסמכים הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו
במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד לפי הוראות סעיף 7ג2,
וכן מסמכים נוספים שקבע שר הפנים המעידים על קיום דיני
התכנון והבנייה בעסק, כלל שיקבע.

ד) הוגשה בקשה לרישיון על יסוד תצהיר, תודיע רשות הרישוי
למבקש הרישיון (בסעיף זה –המבקש), בתוך 21 ימים מיום

(1) על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע
נוסף שבידי רשות הרישוי לא ניתן לתת רישיון
לעסק לפי חוק זה ;

(2) על המבקש להשלים מסמכים חסרים,
הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו לפי
הוראות סעיף 7ג2;

(3) על המבקש להגיש מסמכים ולמלא אחר
תנאים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לפי
סעיפים 6ד ו-7; לא מסרה רשות הרישוי
למבקש הודעה כאמור בפסקה זו בתוך
התקופה האמורה, יראוה כאילו לא
דרשה הגשת מסמכים ומילוי תנאים
מטעמה.

(ה) רשות הרישוי רשאית, בהודעה למבקש, בתוך התקופה
האמורה בסעיף קטן (ד), להאריך את התקופה למתן
ההודעה האמורה בסעיף קטן (ד) בתקופה נוספת שלא
תעלה על שבעה ימים.

(ו) לא נמסרה למבקש הודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(1),
ימסור המבקש לרשות הרישוי את המסמכים שנדרשו
כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3), ככל שנדרשו, וכן
תצהיר מאומת כדין לפי הוראות סעיף קטן (ז);
המבקש ימסור את המסמכים והתצהיר כאמור בתום
התקופה האמורה בסעיף קטן (ד) או לאחר שרשות
הרישוי הודיעה לו, לפי הוראות אותו סעיף קטן,
על המסמכים והתנאים הנדרשים, לפי העניין.

(1) תצהיר כאמור בסעיף קטן (ו) יוגש בטופס
שיקבע שר הפנים, ובו יצהיר המבקש

(1) כי מתקיימים בעסק או במבקש, לפי העניין,
התנאים שיש לקיימם בעת מתן הרישיון, שפורסמו
במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד לפי הוראות
סעיף 7ג2, התנאים שדרשה רשות הרישוי לפי
סעיף קטן (ד)(3), ככל שדרשה, הוראות לפי חוק
זה ולפי דיני התכנון והבנייה, וכן עניינים נוספים
שקבע עשר הפנים בטופס התצהיר;

(2) כי לא מתקיימים הסייגים למתן היתר מזורז
לפי סעיף 6א2.

(2) המבקש רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע
לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו
ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע,
ובלבד שצריף לתצהירו אישור זה.

(ז)(1) הגיש המבקש את התצהיר ואת המסמכים האמורים
בסעיף קטן (ו) כל שנדרשו – תמסור לו רשות הרישוי
אישור על קבלתם ויראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה
כמי שקיבל רישיון, ואישור הקבלה יהווה אסמכתא לכך
עד לקבלת הרישיון לפי הוראות פסקה (2);

2) רשות הרישוי תיתן למבקש, בתוך חמישה ימים ממועד
קבלת התצהיר והמסמכים האמורים, רישיון, ותודיע על
כך לנותני האישור.

(ח) הוראות סעיפים 6א2, 7ב1(ה) ו-7ג(ד1) יחולו, בשינויים
המחויבים, על הגשת תצהיר ועל רישיון על יסוד תצהיר,
לפי סעיף זה.

(ט) נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה ניתן
להגיש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני שלא
בהתאם להוראות סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים
לגביו הסייגים למתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2.

(י) מתן רישיון על יסוד תצהיר אינו טעון אישור מאת
נותני האישור, גם אם אישורם נדרש לצורך מתן רישיון
או היתר זמני לאותו עסק; ואולם אין בכך כדי
לגרוע מסמכויותיהם האחרות של נותני האישור
לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם
לפי סעיפים 6ד ו-7, והכל בכפוף להוראות לפי סעיף
7ג1, סעיף 8ד ולפי סעיפים 8ה ו-8ו.

הסעיף הזה הוא הסעיף - דנו בו ארוכות – שנוגע למסלול התצהיר. זה המסלול המקל ביותר שמוצע כאן בהצעה. אם אתם שמים לב, ברגע שמוגש התצהיר לאחר תום ה-21 ימים של הרשות המקומית, הוא מקבל רישיון אוטומטית, הוא יכול להתחיל להפעיל את העסק. זה המצב המקל ביותר. כפי שנציגי הממשלה הציגו, יש כוונה להעביר חלק מהעסקים למסלול הזה.

3 הערות אזהרה לפני שייפתח פה הדיון. ברישא כתוב שזה צו של שר הפנים, בהתייעצות עם נותני האישור. הוועדה ביקשה להוסיף כתוספת לחוק שיהיה או צו באישורה.

הערה שנייה, לגבי נוסח התצהיר וההתחייבויות שייכללו בו. כפי שאמרנו, הנושא הזה נמצא עדיין בעבודה, זאת לאור הערות שנשמעו בדיונים הקודמים. זה סעיף שחוזר על עצמו.

הנושא השלישי זה הנושא של תכנון ובנייה, שגם עליו אנחנו עדיין עובדים במובן של איזה הסדר להביא בהקשר הזה. כתוב כאן ששר הפנים יקבע הוראות בתצהיר. במסמכים שצריך להגיש הוא צריך להבטיח את קיום דיני התכנון והבנייה.

זה לא מספיק ברור.

נכון. אנחנו רוצים לטפל בנושא הזה. אני חושב שאנחנו בעבודה אינטנסיבית עליו.

התייחסות קטנה לשימוש בכלי של היתר זמני במסלולים החדשים. אנחנו לא מיצינו את הדיון.

אין היום.

אין היום את המסלולים, יש מסלול אחד.

לא. בהצעה על המסלולים החדשים אין היום היתר זמני.

בהצעה הממשלתית השארנו את האפשרות להשתמש בהיתר זמני גם במסלולים החדשים. בהצעה שהוקראה עכשיו הכלי של היתר זמני הוחרג, אי אפשר יהיה להשתמש בו. כרגע אנחנו מדברים על 6א3, על מסלול רישוי בתצהיר. בגלל שעוד לא מיצינו את הדיון מול לירון ותומר אז עוד אין לי תשובה סופית, אבל אני אגיד שאנחנו כנקודת מוצא חשבנו שנכון יהיה לאפשר גמישות לרשויות הרישוי, כן להשאיר להן את הכלי של ההיתר הזמני גם במסלולים החדשים. יכול להיות שזה לא נכון לעשות את זה בהיתר מזורז א' ובהיתר מזורז ב' כי שם חשוב לתחום את הדברים, אבל ברישוי על יסוד תצהיר אני לא בטוחה שלא נכון.

אני חושב שהחשיבה הזאת של היתר זמני היא חשיבה מהעולם הישן. זה לא צריך להיות היתר זמני, זה צריך להיות מסלול ירוק עם אפשרות ביטול. למה להיות בהיתר הזמני הזה? אם אני בכל רגע נתון מאפשר לכל מי שפועל בניגוד מובהק להוראות שברישיון שלו, בין אם הוא שיקר בתצהיר - - יכול להיות שהוא קיבל את הרישיון הקבוע, לא הזמני, ואחרי חודשיים עשו שם ביקורת כי שמעו שהוא עושה קומבינות והחליטו לבטל לו. אני לא מבין את ההתעקשות על זה.

מה שנבע מההצעה הממשלתית זה שבמסלול תצהיר אפשר לקבל רישיון או היתר זמני. זה היה המצב הכללי. המצב הכללי שההיתר הזמני הוא באישור תצהיר הוא לא נכון, כי כל הרעיון של תצהיר זה שאתה מקבל אישור קבוע, לא היתר זמני. הצענו להוריד מהסעיף הזה את כל ההתניות להיתר זמני. ככל שאנחנו נחשוב שצריכים להיות מקרים חריגים שבהם במסלול התצהיר נותנים רישיון, לא היתר זמני, ההתייחסות לזה צריכה להיות בסעיף שמדבר על היתר זמני. אולי נאפשר שם איזו גמישות. הסעיף של העיקרון הכללי אומר שתצהיר הוא לרישיון, לא להיתר זמני.

יותר מזה, אני גם לא רוצה שהיד על ההדק להיתר זמני תהיה קלה מידי.

אני מסכימה עם כל מה שאמרתם. אני חושבת שאולי כדאי לשמוע את רשויות הרישוי בהקשר הזה, כי אני יודעת שהיום הכלי הזה מאפשר להן גמישות בכל מיני נקודות.

הם חייבים את זה. בעולם הבעייתי והמורכב היום, זה כלי שהוא מחויב המציאות.

נכון. אני מסכימה איתך שזו לא צריכה להיות דרך המלך, אבל צריך לאפשר את זה, לא לבטל את זה באופן קטגורי.

אני הבנתי שיש סעיף ספציפי שמדבר על היתר זמני. שם תרכזו את כל הדברים הרלוונטיים.

אנחנו ביקשנו בזמנו את הוועדה המייעצת, מבחינתנו היא אקוטית לכל התהליך הזה.

זה לא בסעיף הזה.

זה לא פה.

זה לא נמצא בשום מקום.

זה כן צריך להיות בסעיף הזה.

זה צריך להיות גם בסעיף הזה.

תיקון סעיף 6ב 7. בסעיף 6ב, בסופו יבוא:

"(ד) שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי אשר לא יידרשו
לצרף לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) את המסמכים האמורים באותו
סעיף קטן, כולם או חלקם.";

אנחנו מוסיפים פה סמכויות לשר הפנים?

סמכות לעכב. יש בחוק רישוי עסקים דרישה שבכל עסק יוגש תרשים סביבה, תכנית עסק. הדרישה הזאת היא דרישה מאוד נוקשה. במקרים רבים היא לא נדרשת, בטח לא במצבים של חידוש רישיונות ודברים כאלה. בחלק מהעסקים בוודאי שהיא נדרשת. יש עסקים שקשה לחשוב למה הם צריכים להגיש את המסמכים האלה. מוצע כאן שלשר הפנים תהיה סמכות - בתקנות אני מניח - לפטור מהחובה להגיש את המסמכים האלה לרשות הרישוי באותם מקרים שהוא יחשוב שזה לא נכון. הסמכות תהיה סמכות בידי השר.

למה בכלל צריך שזה יהיה? למה לא להגיד שאין?

מי שנותן מפרט לתצהיר הכי מקל, במפרט מרכזים לו את כל הדרישות. עכשיו, שר הפנים צריך להחליט לקראת המפרט הזה האם הוא מחיל חובות שקיימים לו.

אתה הגדרת את ההבדל בין המסלולים. תצהיר ב' זה המקום שבו אתה לא רק אומר לי שאני בסדר לפי המפרט, אתה גם אומר לי שאני צריך להביא אישור.

ובודק.

ומי שבודק. לתצהיר הכי קל יש מודל של מפרטים. אם אני עומד במפרטים האלה, נגמר הסיפור, למה צריך כאן בכלל מסמכים?

שר הפנים צריך להחליט איזה מהמסמכים שצריך יהיו.

אתה מדבר על התצהיר הכי מקל.

זו דרך מסוימת להעביר מידע רוחבי וכללי על העסק, שזה לא קשור לדרישות.

נשאיר את זה לשר הפנים. אני שמח ששר הפנים שומר, שאנחנו נותנים לו חופש והרבה החלטות, שאנחנו מגדילים את הסמכויות שלו בחקיקה.

תיקון סעיף 7א 10. בסעיף קטן (ב)(1) אחרי "לקבוע" יבוא "באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של
הכנסת".

החוק היום קובע ברירת מחדל שכל רישיון עסק תקף ל-15 שנים. הוא נותן סמכות לשר הפנים לקבוע, בצו, תקופות קצרות יותר. ביקש יושב-ראש הוועדה שקיצור התקופות האלו, לפחות ב-15 השנה האלו, יהיה טעון אישור ועדת הפנים.

נושא התוקף והצו יהיו בחוק. כמו שאמרתי, אנחנו ניקח את תמונת הפתיחה שיש, נראה אם אנחנו עושים שינויים. למשל, ה-3 שנים של מועדונים, אני לא מבין מדוע הוא הוגבל ל-3 שנים. אני אומר לכם, תדברו עם השר על זה שהכוונה היא רישיונות ארוכים ככל שניתן, עם יכולת ביטול הרישיון לעסק שלא עומד בתנאים המחייבים.

תיקון סעיף 7ב 8. בסעיף 7ב –

(1) בכותרת השוליים, במקום "האמור בה" יבוא "היתר זמני וקבלת רישיון לאחריו".

זה הסעיף של ההיתר זמני?

נכון.

(2) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) (1) רשות הרישוי רשאית לתת היתר זמני לעסוק בעסק מסוים לפני שניתן לו רישיון
או עד לחידוש רישיונו (בחוק זה – היתר זמני) ובלבד שאין בהפעלת העסק כאמור כדי
לגרום לפגיעה משמעותית במטרות החוק לפי סעיף 1(א).

2) רשות הרישוי לא תיתן היתר זמני לפי חוק זה אם לא ניתן לכך אישורו של נותן אישור
שנקבע בצו לגבי אותו עסק, אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק זה או לפיו.

(3) רשות הרישוי תקבע את תקופת תוקפו של ההיתר הזמני, ותהא רשאית להאריכה
מידי פעם, ובלבד שסך התקופות לא יעלה על שנה אחת.

3) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסק שנקבע לגבי עסקים מסוגו בצו כי יינתן להם רישיון בדרך
של רישוי על יסוד תצהיר כאמור בסעיף 6א3 או בדרך של היתר מזורז כאמור בסעיף 6א1, אלא
אם כן מתקיימים לגביו הסייגים האמורים בסעיף 6א2.

אחד הדברים שאנחנו צריכים להגדיר זה במידה ולעסק לא רוצים לבטל, או רוצים לתת לו זמני כדי שיתקן. איפה זה יהיה?

זה בהמשך.

3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א)(1) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא השיב נותן אישור לבקשה לרישיון
בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאית רשות הרישוי לתת לעסק היתר זמני.

2) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא השיב נותן האישור לבקשה לרישיון בתוך
תקופת השנה הראשונה של ההיתר הזמני, או לא הודיע לרשות הרישוי על
מתן אישורו להארכת ההיתר הזמני, רשאית רשות הרישוי להאריך את תקופת
תוקפו של ההיתר הזמני בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה נוספת; האריכה
רשות הרישוי את תוקפו של ההיתר הזמני לפי סעיף קטן (ב), תפרט רשות הרישוי
בהיתר הזמני שתיתן למבקש את האמור בסעיף קטן (א)(5).

(א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), תקופת תוקפו של היתר זמני
לא תעלה על תקופת תוקפו של רישיון לאותו סוג עסק.

(א3) רשות הרישוי תודיע לנותני האישור על הארכת תוקפו של היתר זמני
לפי סעיף זה.

(א4) האריכה רשות הרישוי את תוקפו של היתר זמני לפי הוראות סעיף קטן
(א1)(2), ונותן אישור לא השיב לבקשה לרישיון בתום תקופת השנה הנוספת,
תראה רשות הרישוי את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כמאושר על ידי אותו
נותן אישור לצורך מתן רישיון; לא יאוחר מ-90 ימים לפני תום תקופת השנה
הנוספת, תודיע על כך רשות הרישוי לנותן האישור.

(א5) לא השיבה רשות הרישוי לבקשה לרישיון עד תום שנתיים מהמועד שבו
ניתן לראשונה ההיתר הזמני, יראו את בעל העסק שלגביו הוגשה הבקשה
כמי שקיבל רישיון, וההיתר הזמני יהוה אסמכתא לכך עד לקבלתו.

(א6) התקיים האמור בסעיף קטן (א5), תיתן רשות הרישוי למבקש, בתוך
חמישה ימים מתום השנתיים כאמור באותו סעיף קטן, רישיון, שתוקפו
יהיה מהמועד שבו ניתן לראשונה ההיתר הזמני, ותודיע על כך לנותני
האישור.";

יש לי בעיה עם סעיף (א1). אם נותן אישור לא נתן תשובה ולא הגיב, צריך ליצור פה איזה שהוא מנגנון. אנחנו משאירים את זה פה בידי הרשות כך שהיא רשאית. אני חושב שצריך לקבוע נוהל.

זה המצב גם היום. אנחנו לא משנים את המצב היום. המצב היום, וזה מוגדר היום בתקנות, שבמצבים שנותן האישור לא משיב במועד, אנחנו נותנים את שיקול הדעת לרשות הרישוי. היא צריכה לדעת אם היא לוקחת את האחריות על עצמה במצבים כאלה.

לא נחייב, כי אנחנו לא יודעים מה המשמעות. זה ניסוח שמאפשר את שיקול הדעת המקצועי בשטח. על כל שיקול דעת ניתן לערער.

אני עובד בתחום הזה כבר 15 שנה. אני יכול להגיד לך שפעם אחת זה קרה, וזה היה בגלל מתח אישי - אני מרשה לעצמי להגיד את זה - בין שני גופים.

יש קשר הדוק בין רשות הרישוי למשרד הממשלתי. נניח שהוא לא עומד בזמנים, קבוע לא עומד, והיו לנו סיפורים כאלה עם חלק מהרשויות, שהוא אמר: "עם כל הכבוד למה שכתוב פה בחוק, אני חצי שנה לא נותן". תבוא רשות הרישוי ותגיד: תשמעו, אני גם לא אתן רישיון, אני לא לוקחת אחריות. בפועל מה זה אומר? שאין משמעות לקציבת הזמנים.

בכל המודלים של התצהיר למיניהם, ב-א' או ב-ב', כתוב במפורש שאי עמידה בלוחות הזמנים משמעה - - כל הדבר הזה מדבר אך ורק על העסקים במסלולים הרגילים.

בעניין הזה לא יכולים לשנות מהות. אם הרשות המקומית לא נוטה לקחת את האחריות במקום הזה, אז לא עכשיו בגלל שנכתוב אחרת הם יעשו את זה. זה לא נכון לעשות את זה.

מה שהוספנו, וזה לא פה אלא בתקנות, שבהליכי חידוש, גם בעסקים מסוכנים, אי עמידה בלוחות זמנים תגרור מתן היתר זמני באופן אוטומטי. אם שם הוא עבד אתמול, אין שום סיבה שהוא לא יעבוד היום.

זה בתקנות.

כן. לפתוח עסק מסוכן - -

לא מסוכן - מורכב.

תיקון סעיף 7ב1 9. בסעיף 7ב1 –

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) היתר מזורז יעמוד בתוקפו עד תום 180 יום ממועד נתינתו."

(2) סעיף קטן (ב) – בטל;

(2א) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

(ב1) (1) רשות הרישוי ונותן האישור רשאים לסרב למתן הרישיון, אם מצאו
בתום תקופת ההיתר המזורז כי העסק אינו מקיים את התנאים למתן הרישיון;
ואולם, ניתנה הודעה על אי קיום תנאים כאמור בסעיף 8ד בתום תקופת ההיתר
המזורז, ומצאו נותן האישור או רשות הרישוי בתום תקופת ההיתר
המזורז כי קיימים עדיין תנאים שלא קוימו בעסק, שבשלהם לא
ניתן יהיה לתת רישיון לעסק אולם שאין בהם כדי למנוע את הפעלת
העסק, רשאים הם לקבוע כי הרישיון יינתן רק לאחר שהעסק יעמוד
באותם תנאים, וכי עד למתן הרישיון יעמוד ההיתר המזורז בתוקפו
לתקופה נוספת שתיקבע בו, ובלבד שלא תעלה על 90 ימים מתום
תקופת תוקפו לפי סעיף קטן (א); חלפה תקופה נוספת ולא תוקנו
התיקונים כאמור, לא תוארך עוד תקופת תוקפו של ההיתר המזורז,
ונותן האישור או רשות הרישוי יהיו רשאים להודיע על סירובם
למתן הרישיון עד שיתוקנו הליקויים.

2) נותן אישור או רשות רישוי שקבעו כי ההיתר יעמוד בתוקפו
לתקופה נוספת כאמור בפסקה (1), יודיעו על כך למבקש, לרשות
הרישוי ולנותני האישור הנוספים לפי העניין.

(3) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

ג) חלפה תקופת ההיתר המזורז או התקופה הנוספת לפי סעיף
קטן (ב2), ולא התקיים לגבי העסק כאמור בסעיף קטן (ב1)(1),
(ה) או בסעיף 7ג, תיתן רשות הרישוי לבעל ההיתר בתוך חמישה
ימים מיום תום תקופת ההיתר המזורז רישיון לאותו עסק,
גם בלא אישורם של נותני האישור לפי סעיף 6, ועד לקבלת
הרישיון כאמור, יראו את בעל ההיתר המזורז כמי שמקבל
רישיון, וההיתר המזורז יהווה אסמכתא לכך עד קבלתו;
אין במתן הרישיון בלא אישורם של נותני האישור כאמור
כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות לפי חוק זה, לגבי אותו
עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו-7, והכל
בכפוף להוראות לפי סעיף 7ג1, 8ד, 8ה ו-8ו.

(4) בסעיף קטן (ד), המילים "הארכת תקופת תוקפו של ההיתר
המזורז ולפי סעיף קטן (ב) ועל" – יימחקו;

(5) בסעיף קטן (ה) (1) במקום "ביוזמתה או על פי פנייה מאת
נותן אישור" יבוא "או מצא נותן אישור", במקום "תודיע על כך"
יבוא "יודיעו על כך רשות הרישוי או נותן האישור, לפי העניין"
ואחרי "ולנותני האישור" יבוא "הנוספים".

זה לב ההסדר של ההיתר המזורז. יש לנו מסלול רגיל, יש לנו מסלול תצהיר, ויש מסלול היתר מזורז א' ו-ב'. במסלול תצהיר, בתום תקופת ה-21 ימים של בדיקת הרשות המקומית, מגיש תצהיר מקבל רישיון קבוע. במסלול היתר מזורז, יש תקופה של 180 יום שבה הוא נמצא בהיתר המזורז או רישיון על תנאי.

מתי בתוקף ה-180 יום?

מהרגע שהוא מגיש את התצהיר. אם זה במסלול א', הוא מיד מקבל היתר מזורז ויש לו 180 יום "על-תנאי". אם זה במסלול ב', יש את ה-45 יום באמצע. יש 21, יש 45, יש 180.

פה הרעיון זה שאם אחרי 180 יום לא אמרו כלום הוא מקבל קבוע.

החידוש הגדול ביותר זה שבתום ה-180 הימים, אם נותני האישור לא באו, לא אמרו כלום, ישבו בחיבוק ידיים, הוא מקבל רישיון קבוע באופן אוטומטי. זה החידוש הגדול. לעומת זאת, אם במהלך התקופה הזאת הם מצאו שהוא נתן תצהיר כוזב, הם יכולים לבטל מיד את הרישיון, את ההיתר, ואסור לו להמשיך לעבוד. אם בסוף ה-180 ימים האלה הם גילו שהוא לא עומד בתנאים, יש להם במהלך התקופה כמה אפשרויות. הם יכולים להתנגד למתן הרישיון, הם יכולים להודיע לו, במידה ואלה תנאים שאפשר לתקן אותם, שהם נותנים לו הארכה נוספת של עד 90 ימים כדי לקיים את התנאים. אם אלה תנאים פחות מהותיים, פחות חשובים, פחות קריטיים, לא יבטלו לו באופן אוטומטי בתום 180 ימים. פה אנחנו הבהרנו שצריך להיות יותר מידתיים מול בעלי העסקים. פה יש חידוש נוסף - הוא יבוא לידי ביטוי יותר מפורש בהמשך אבל הוא גם מופיע פה - וזה שלנותן האישור בתקופת ההיתר המזורז יש סמכות עצמאית לבטל את ההיתר, אם הוא מגלה שלא עמדו בתנאים. הוא לא תלוי בעניין הזה ברשות הרישוי.

מה שקיים עכשיו זה בנושא של תצהיר כוזב. אם הוא מגלה שהתצהיר הוא תצהיר כוזב, הוא יכול לבטל בעצמו.

אנחנו רק מבקשים לתקן את ה-90 ל-180 ימים, כי יש דרישות שזה הזמן שזה אורך. ארובה, אישור ממכון התקנים, כל הדברים האלה לוקחים זמן. אנחנו מדברים על דברים אובייקטיביים. אם עד היום הייתה לנו את האפשרות לתת היתר זמני לשנה, אנחנו לפחות מבקשים שהזמן ייצג באיזה שהוא אופן.

ארובה זה תנאי מהותי.

אם זה תנאי מהותי, אז שום מסעדה לא תפתח עד שלא יצא היתר לארובה.

אם הוא צריך ארובה, וזה מהותי, עדיף שלא תפתח.

זה אותו דיון של תכנון ובנייה שדיברת עליו קודם. אפשר לעלות מ-90 ל-180, לתת עוד אוויר לנשימה.

מי נותן את ה-90 יום האלה? זה רשות הרישוי.

או נותן האישור.

במידה ונחליט שצריך, אפשר יהיה לתת 90 או 180, כמובן בהתאם לצרכים.

נותני האישור גם היום נותנים רישיון עם אבני דרך ברישיון. רשות הכבאות משתמשת בזה הרבה פעמים. אם יש איזו שהיא הערה שלוקח זמן ליישם אותה, נותנים לך לוחות זמנים. אין בעיה לעשות את זה היום. אין צורך לגרור לתקופה של עוד 90 יום שתשים אותך במצב של היתר מזורז. ניתן לך רישיון עם אבני דרך ליישום, בלי לגרור את כל המערכת לעוד חצי שנה.

יש מספר סוגים של תנאים. יכול להיות שבמהלך התפתחותו של עסק צריך לקיים תנאים בצורה מדורגת. מראש הוא אומר שלוקח לו לבנות ארובה במשך 5 שנים. נותן האישור אומר מראש שהוא נותן לו רישיון, רק הוא צריך להראות לו שבכל שנה הוא מתקדם עם בניית הארובה עוד חמישה מטר בגובה. יש תנאי שהוא לא אינהרנטי, שהוא לא מתפתח, שאין לו אבני דרך ליישום, וזה כשנותן האישור אומר: אני רוצה לדעת שהתנאי הזה מתקיים עכשיו. לגבי התנאי הראשון - לא תהיה בעיה גם בעתיד להמשיך לקבוע תנאים שההתקדמות שלהם היא הדרגתית.

יש לך היתר קבוע, אבל עם תנאים. מי קובע מתי כן, מתי לא?

נותני האישור מאפשרים את זה.

זה חלק מהתהליך, רועי. איפה הדברים שמצריכים שנה?

כשצריך היתרי בנייה.

מה המקרה השני?

המקרה השני זה תנאים שצריכים להתקיים עכשיו, שבא נותן האישור ורואה שיש איזה תנאי, אולי לא ממש מהותי, אולי תנאי יחסי שולי.

חסר שלט.

חסר שלט, או שהשלט בגובה לא נכון, או שאותיות השלט נכתבו בגודל 14 ולא 16. הוא בא ואומר: תקשיב, אני לא אתנגד לזה שתקבל רישיון, אבל תראה לי שבתוך שלושה-ארבעה ימים אתה מחליף את השלט. בגלל זה אמרנו 90 ימים. אלה תנאים שהיו צריכים להתקיים מראש, במועד שהוא הגיש את התצהיר, לא אחרי ה-180 יום. יש את ה-180 יום שהוא לא קיים. עכשיו אנחנו אומרים שניתן לו עוד 90 יום.

אתם לקחתם את התנאים המתפתחים כאילו הם צריכים להיות גמורים במועד קבלת הרישיון.

מה יהיה כאן? או שרשות הרישוי תבוא ותגיד: אני לא נותנת לך רישיון, אני לא מאשרת, כי אתה צריך לתקן מלא דברים, או שהיא תגיד לך: אני נותנת לך רישיון קבוע, אבל עכשיו יש פה עוד שישה דברים שאתה צריך לתקן. תוך כמה זמן הוא צריך לעשות את זה?

90 יום.

לא, בלי 90 יום. יש לי בעיה שהיא לא מהותית. הרשויות אמרו שהן רוצות שהרישיון יינתן עד 3 שנים. נניח שאתה אומר לי שאני צריך לתקן את השלט לא בגלל בטיחות אלא בגלל שאלה נהלי העיצוב שהאדריכל החליט עליהם. מה יהיה היום? הרשות תגיד: יש לך רישיון קבוע, רק תדע שאת השלט אתה צריך להתאים.

תוך 90 יום.

יש לי בינתיים רישיון קבוע?

הסיטואציה היא שעל כל התנאים האלה הוא היה צריך להצהיר כשהוא הגיש - -

אומרת לי הרשות: אני רוצה לאפשר לך לעבוד. יש דברים שהעירייה אומרת: אני לא יכולה להגיד שזה בסדר. שלט זו דוגמה טובה. זה לא מפריע לעסק לעבוד.

אל תעשה את זה כדרישה. אם אתה דורש את זה, אם אתה אומר שזה חלק מהדרישות, זה צריך להיות. אם לא, אל תעשה את זה. יש לך 90 יום לתקן את זה.

זה יותר מ-90.

שלט זה יותר מ-90? אי אפשר למשוך את זה ל-10 שנים. זה או שיש רישיון, או שאין רישיון.

אני בעד לאפשר שתי תקופות נוספות של 90 יום. תשאירו את זה.

זה סתם יעשה לכם עומס, כי הוא יגיד: אני לא אתקן, ממילא יבואו אלי בעוד חודשיים.

ואם הוא לא יתקן?

אז כן. יש גבול. אם הוא לא עומד בתנאי הרישיון, כן. רועי, אנחנו הולכים לעולם מסודר שבו למי שלא עומד בתנאי הרישיון לא יהיה רישיון. אנחנו לא הולכים לעולם של קומבינות.

אנחנו מדברים על 90 יום שהם בסוף ה-180. ביום אפס הצהרת: אני עומד ברשימה גדולה של תנאים. ברור לנו שגם בזה צריך לטפל. אתה הצהרת שאתה עומד. נתת הצהרה והתחייבות שאתה עומד בתנאים. סומכים עליך כשאתה פותח את העסק. אם באנו לעסק, בדקנו וגילינו שהוא לא עומד בזה, לא עומד בזה ולא עומד בזה, אנחנו נותנים דרישה לתיקון ליקויים תוך 30 יום.

למה לא תוך שנה?

זה תלוי בליקויים.

נכון, אם זה לא מסכן ולא כלום. יש עיריות שהחליטו שצריך שתהיה תאורה מסוימת בחלון ראווה.

שלא יקבעו את זה כתנאי לרישיון.

למה? הם רוצים לפקח על זה.

בעסקים יש תנאים מכל מיני סוגים. יש תנאים מאוד מינוריים.

אם זה תנאי שהוא מומצא, שעירייה החליטה שהיא רוצה פנס כחול בכל שלט, אז העירייה הזאת לא בכיוון. או שהיא תעיף את זה מרשימת התנאים שלה, או שהיא תדרוש את זה ותעמוד על זה כי זה חשוב. אני לא הולך להיות בעולם של שנה. לא. או שצריך, או לא, זה הכל.

כל קו גבול שתשים אתה תמיד יכול להמשיך למתוח אותו. אנחנו בהתחלה חשבנו להטיל 180 יום, חצי שנה שבמהלכם אם מפרים את התנאים אפשר לבוא ולתקן. בסוף ה-180 יום, בגלל שצריך לקבל החלטה אם מהיתר מזורז אתה עובר לרישיון קבוע, על כל המשמעויות של זה לביטחון הציבור וכן הלאה, אמרנו, טוב, אם יש איזה שהוא אוסף של תנאים קטנים שאנחנו בכל זאת רוצים שהוא יתקן, ניתן לו עוד 90 יום.

בסעיף (ב1)(1) צריך להיות רשות הרישוי, או נותן אישור.

הכוונה שזה או או.

בסעיף קטן (5) מופיע שאם מצאנו שיש איזה משהו אנחנו הם אלה שצריכים להודיע לנותני אישור נוספים. אני מבקש שהרשות היא זאת שתודיע לנותני האישור הנוספים. אני צריך להודיע לנותני האישור הנוספים? אין לי קשר עם נותני האישור הנוספים.

מה זאת אומרת? למה אנחנו צריכים להודיע ליתר נותני האישור?

אתם אחראים על הרישיון. במצב היום שהגשתי כתב אישום נגד עסק וסגרנו אותו, אני אומר לרשות: תדעי שהעסק סגור מ-1.1 עד 15.1.

אני אומר לרשויות המקומיות, ופה אתם לא יכולים לחמוק מזה, שאנחנו נלך לפתרון שיאפשר לכם לרכז את כל הדרישות. בין יתר הריכוזים יהיה גם המקום הזה. אתם תהיו אחראים על נתינת הרישיון, על לקיחתו, על יידוע. אני מקבל את ההערה שזה יהיה דרך רשות הרישוי.

אני מצטרף לשלטון המקומי לגבי ה-180 יום. אני רק אתן לכם מספר סיבות למה. אחת, יכול להיות שבמשך 180 הימים אף אחד לא יבוא לעסק על-מנת לבדוק אותו. ביום ה-179 יכולים לבוא ולתת לנו את הדרישה עם הליקויים.

יש להם 45 יום לבוא.

נכון. אם לא נוציא היתר זמני, זה עד 180 יום. בתוך ה-180 יום מצופה שיגיעו אל המלון כדי שיתנו. בחלק מהמלונות ראינו שבאו אחרי ה-1 לינואר, אחרי שהרישיון כבר הסתיים.

שניים, אין עדיין את המפרטים האחידים של איכות הסביבה ושל משרד הבריאות. אני לא יודע מתי זה יצא. בעל עסק חדש שבא לפתוח סופר, חנות או בית מלון - -

על הוראות המעבר על תדבר עכשיו.

אנחנו עדיין רואים שגם איפה שיש לי את המפרטים האחידים של אבטחה וכיבוי אש יש בעיות של פרשנות. כשהמלונות פונים אלי, אני עושה פנייה לאיציק שמעוני, הוא מסייע לנו. לפעמים יש אצלנו טעות, לפעמים יש טעות בשטח מבחינת הפרשנות. זה קורה המון פעמים. סביר להניח שעדיין יהיו איזה שהן מחלוקות בדברים שלא מסכנים חיים, לא בדברים גרנדיוזיים של כן ספרינקלרים, לא ספרינקלרים, שאנחנו נצטרך את ה-180 יום לתיקון.

לי אין בעיה.

אנחנו נשקול שתהיה תוספת של 90 בנוסף ל-90 שיש.

נתנו 180 יום במחשבה שרוב נותני האישור לא יגיעו - -

זה תמיד יכול לקרות. אנחנו נחשוב על זה בהמשך. אנחנו נתכנס ב-14:10 עד 15:00. הדיון הבא יהיה ביום שני. אנחנו נמשיך עם ההקראה ועם ההתייחסויות.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:40 ונתחדשה בשעה 14:10.)

אני מחדש את הדיון. היינו בהתייחסויות לסעיף 7ב1.

רציתי להציע שהנושא של ההיתר הזמני ותוקפו יאוחד עם הנושא של דיני תכנון ובנייה.

לא.

אנחנו מבקשים שהנוסח של הסעיף יתוקן.

מה אתם רוצים לתקן?

הנוסח ברישא צריך להיות: לא יינתן רישיון אם העסק לא נותן את התנאים, אלא אם התקיים החריג.

לגבי המהות אני שואל. הדבר היחיד זה אם אנחנו רוצים עוד 90 יום. אני לא רוצה להיות בסיטואציה של מסטיק. בסוף יש דד ליין, אי אפשר לשחק משחקים. אנחנו צריכים שיעמדו בלוחות הזמנים. תמיד אפשר לחשוב על מקרה קיצון שיבואו ביום ה-179 לבדוק. אפשר תמיד לחשוב על זה, אבל אנחנו צריכים להתכנס ללוחות זמנים הגיוניים. כל מה שדיברתם בהתחלה על מגבלות ודרישות כבר מובנה ברישיון העסק, זה לא בהכרח הנושא הזה. אנחנו מדברים על טיפול בהפרות שהן לא משמעותיות. אם הן היו משמעותיות, המשמעות הייתה ביטול ההיתר מיידית. מדובר במהלך ה-180 יום. נתנו עוד תקופה אחת של 90 יום. האם יש הפרות לא מהותיות שלא ניתן לתקן ב-270 ימים? אם תגידו לי שכן ותתנו לי דוגמאות, אני אתן עוד 90 יום. אם תגידו לי שב-99% מהמקרים זה צריך להספיק, אז לא.

נחשוב על זה לדיון הבא. אנחנו נבוא עם תשובה.

כרגע אני נשאר עם לוחות הזמנים האלה. תמשיכי לקרוא.

תיקון סעיף 7ג 10. בסעיף 7ג –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "לבטל" יבוא "או להתלות" והמילה "זמני" –
תימחק;

(2) בסעיף קטן (ב), האמור בו יסומן (1), ובוא המילה "זמני" – תימחק,

"(2) רשות רישוי תבטל רישיון או היתר שניתן לעסק מסוים,
נותן אישור פנה אליה בבקשה כי תעשה כן; לא פעלה רשות הרישוי
לביטול הרישיון או ההיתר כאמור, רשאי נותן האישור לבטל את
הרישיון או ההיתר ולשלוח הודעה על כך לרשות הרישוי ולבעל
הרישיון או ההיתר כאמור בסעיף קטן (ד)."


2) בסעיף קטן (ד), אחרי "רשות הרישוי" יבוא "בתוך שבעה ימים ממועד
הביטול", אחרי "ההיתר הזמני" יבוא "וכן לנותני האישור" ובמקום "60
ימים" יבוא "30 ימים";

(3) במקום סעיף קטן (ד1) (1) יבוא:

"(1)(א) מצא נותן אישור בתקופת תוקפו של ההיתר המזורז כי התקיים
אחד מאלה, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש כי הוא מבטל
את האישור שנתן להיתר המזורז; הודיע נותן אישור כאמור, תבטל
רשות הרישוי את ההיתר המזורז באופן מיידי ובלבד שניתנה לבעל

(1) הופר או חדל להתקיים תנאי מהתנאים שניתנו לפי סעיף
7 לעניין היתר מזורז ונותן האישור סבר כי מפאת מהותה,
חומרתה או נסיבותיה של ההפרה יש לבטל את ההיתר המזורז;

(2) חלו בעסק שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים
שהוגשו כאמור בסעיף 6א(1);

(3) בעל ההיתר המזורז חזר והפר תנאים מתנאי ההיתר
המזורז, אף שנדרש לתקן הפרות קודמות של תנאים מתנאי
ההיתר;

(4) לבעל ההיתר המזורז נמסרה דרישה לתיקון ליקויים
לפי סעיף 8ה, שלא תוקנה.

ב) מצאה רשות הרישוי כי התקיים האמור בפסקת משנה (א), רשאית
היא לבטל את ההיתר המזורז באופן מיידי, ובלבד שניתנה לבעל ההיתר
המזורז הזדמנות להשמיע את טענותיו.

ג) שר הפנים רשאי לקבוע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
נסיבות נוספות שבהן ניתן יהיה לבטל את ההיתר המזורז כאמור בפסקה
זו."

4) בסעיף קטן (ד1)(3) אחרי "רשות הרישוי" יבוא "מיוזמתה או על פי פנייה של
נותן אישור".

ההצעה שלנו להסדר שביקשתם היא בעקבות הדיון שקיימנו עם נותני האישור ועם משרדי הממשלה האחרים. אתם ביקשתם שתהיה אפשרות ישירה של נותן האישור לבטל רישיונות. דרך המלך היא לפנות לרשות הרישוי, לבקש ממנה לבטל. אם נותן האישור רואה שהיא פועלת, הוא יכול לבטל בעצמו. אנחנו עדיין משאירים את רשות הרישוי כגוף מתכלל.

אנחנו הולכים לכיוון שרשות הרישוי תהיה הגוף המתכלל.

זה ההסדר שאנחנו מציעים בהקשר הזה. אנחנו מסדירים פה את העילות לביטול ההיתר המזורז בתקופת ההיתר המזורז, אם יש הפרה מהותית, אם יש הפרות חוזרות ונשנות למרות שהוא מקבל התראות, או כשהוא ביצע שינויים משמעותיים ממה שהוא הצהיר. בכל אחד מהמקרים האלה יש את המנגנון הזה של האפשרות לבטל את ההיתר המזורז במהלך תקופתו.

יש פה שינוי נוסף בסעיף, וזה שביטול רגיל נכנס לתוקף רק אחרי 30 יום. זאת אומרת, כשאתה בא לעסק לא בעילה של היתר מזורז, לא בביטול המיידי הזה, העסק תוך 30 יום צריך לסגור. המשמעות של היתר מזורז זה שהביטולים הם ממש מיידיים, וזה בגלל התפיסה שההיתר הזה הוא רישיון על תנאי.

כולל שימוע?

תמיד צריך לשמוע, אבל הביטול נכנס לתוקף בצורה מיידית.

זה לא נותן את האפשרות לתקן, זה רק ביטול כרגע.

זה מסדיר את הביטול, אבל יש אפשרות לתיקון ליקויים.

זה מאפשר לכל נותן אישור לעשות את זה.

נכון.

זה הסעיף שמדבר על כך שגורם מרשה יוכל לבטל רישיון.

דיברנו עם משרדי הממשלה קודם. שתי הערות נשמעו מבחינתם. אחת, שתהיה כאן קציבה של מועדים.

למה?

אמרנו שצריך לפנות לרשות הרישוי.

והיא צריכה לבטל.

אם היא לא מבטלת, נותן האישור יכול לעשות את זה. ביקשו לקצוב פה איזה שהוא מועד.

פתרתם את זה בכך שאמרתם שגם נותן הרישיון.

מדובר על כמה זמן הוא צריך לחכות לרשות.

איך קציבת המועדים תבוא לידי ביטוי אם בשימוע מחליטים לתת עוד זמן?

עוד דבר שהוער כאן, אולי צריך להתייחס ולדייק את הנוסח, זה שבסופו של דבר גם רשות הרישוי כשנותן האישור פונה אליה צריכה לעשות איזה שהוא שימוע. יכול להיות שהיא תעשה שימוע ותחליט אחרת מנותן האישור. מה שביקשה הממשלה זה שאם רשות הרישוי מחליטה, אחרי שהיא עשתה שימוע, לא לבטל את הרישיון, נותן האישור יוכל לבטל.

זו המשמעות, זה השינוי.

זה בהנחה שעושים שימוע איתכם. מה אם אנחנו עושים שימוע לבד?

רשות הרישוי היא הגוף המתכלל, היא בוודאי לא הגוף שמחליט, אלא אם הם יסמיכו. לכל אחד מהגופים האלה צריך שתהיה הסמכות להחליט אם הוא מבטל או לא. אם קרה מקרה שבו אחד הגופים רוצה לבטל את הרישיון, הוא מודיע לרשות הרישוי, והיא קובעת שימוע ומזמנת את המשטרה, כיבוי אש, את כל מי שרלוונטי. הם נמצאים בשימוע. אם רשות הרישוי חושבת שאין בעיה אבל המשטרה חושבת שכן, ברור שהוטו הוא של המשטרה בעניין הזה. אם ילכו אחרי זה לבית המשפט, זה יהיה כנגד המשטרה.

הערה לדבר הזה. אנחנו את האכיפה שלנו עושים בעצמנו - כתבי אישום, צווי סגירה. זה כמובן הכל בכפוף לשימועים.

זה לא מונע ממך לעבוד בהליך הזה.

בוודאי. נניח שהגעתי לעסק, ראיתי שיש הפרה של תנאי מהותי, ואני מחליט שאני רוצה לבטל את הרישיון. אני רוצה להזמין את בעל העסק לשימוע אצלי ולהגיד לרשות: עשיתי שימוע, נא לבטל את הרישיון.

רק הרשות יכולה לבטל את הרישיון.

זה בדיוק מה שלא אומרים פה.

זה השינוי שאנחנו עושים.

המצב הנוכחי זה שרשות הרישוי יכולה לבטל. לשימוע היא מזמינה או לא מזמינה את נותני האישור, כל אחד לפי העניינים שלו, זה תלוי בנותני האישור. המצב החדש הוא מצב שבו היה והיא לא ביטלה במסגרת הזמנים, כמו שלירון אמרה שצריך להכניס, או כי הנימוקים לא היו מספיק טובים, נותני האישור יוכלו לבטל בעצמם את הרישיון.

מה זה "לבטל בעצמם"? אנחנו אמרנו שזה מעוכב אצל הרשות. הם יכולים להנחות את הרשות לבטל.

חוות דעתו של נותן האישור היום היא המלצה. הרשות המקומית יכולה שלא לקבל את ההמלצה. רוצים להפוך את ההמלצה לחיוב, זה השינוי.

חד משמעית חייב להיות חיוב. במקום הזה אתם עושים עבודה, אין לכם "שיקול דעת". אם אחד מנותני הרישיון הרלוונטיים – לא כולם רלוונטיים – מנחה לבטל את הרישיון, אין לכם שיקול דעת.

בכפוף לשימוע.

לא. זה השינוי.

המהות של השינוי זה שאני עושה את השימוע אצלי.

משרד המשפטים, איך אתם חושבים שזה צריך להיעשות?

זה אפשרי מבחינה משפטית לקצוב את הזמן. אם רשות הרישוי החליטה שלא לבטל - שנותן האישור יפעל בעצמו. מבחינה משפטית זה אפשרי.

זאת לא הבעיה. יש בעל עסק שעומד מולנו. אנחנו רוצים שהביטול ייעשה במקום אחד ביחד עם נותן האישור, לא שמישהו ישלח מכתב שהוא ביטל את הרישיון. אמרנו שאנחנו מתכללים. אם אנחנו מתכללים - -

ומה אם אתם לא עושים? קיבלת מכתב מהמשטרה שאתה צריך לבטל לו רישיון עסק.

אנחנו מזמינים לשימוע.

90% מביטולי הרישיון נעשים ברשות המקומית.

השימוע לא רלוונטי לך, השימוע רלוונטי למשטרה. לך אין בעיה איתו.

מי שנתן את הרישיון זה ראש העיר, רק הוא יכול לבטל.

זה לא המצב.

אנחנו צריכים לתת להם את הכלי ברגע שהם רואים הפרה, כמובן בכפוף לשימוע.

המצב שקיים היום הוא לא המצב שיהיה מחר. אנחנו כן רוצים גורם מתכלל. בעניין הזה אתם גורם מתכלל מינהלתי, אין לכם וטו על אמירה כזאת או אחרת. המשטרה צריכה להבין שזה הולך לעבוד אחרת. אם אתם מקבלים פנייה מאחד מהגורמים שנותנים, אתם מיד מזמנים לשימוע יחד עם אותו גורם. זה המסלול הנורמטיבי. ההחלטה היא לא שלכם, ההחלטה היא של אותו גורם מרשה שהחליט לבטל, לכן חשוב שהוא יהיה בשימוע. אתם נותנים רק נושא תכלול. פה למשטרה אני אומר, אתם תצטרכו לעבוד בנושא רישוי עסקים מול הגורם המתכלל. זה לא אומר שה"סיי" שלכם הוא לא - -

חוץ מ-5 או 6 הרשויות המסודרות שיש כאן יש עוד אחרות. מה קורה עם האחרות?

אז עכשיו צריך לבנות מנגנון, וזה יהיה קשור גם ל-one stop shop, שבמידה והרשות המקומית לא תתנהל כפי שמצופה להתנהל לפי החוק, תהיה לכם סמכות לפעול ישירות. יהיה שימוע ישיר, או משהו כזה.

זו ההצעה.

אין פה התייחסות לשימוע.

גם היום יש הליכים שקורים אצלי והם מקבלים צו סגירה ל-15 יום.

זה לא המקרה.

נכון, זה לא המקרה, אבל אני מזכיר, בעסק הזה עם צו הסגירה הייתי אצלו מראש, בדקתי אותו, עשינו את הכל כמו שצריך. פה אני מקבל תצהיר על כך שהעסק עם רישיון. מפה אני צריך להתנהל. זו נקודת פתיחה שונה. אני מגיע אחרי שהעסק כבר קיים. נניח ש-90% יהיו בסדר, יעשו כל מה שצריך. אני רוצה להגיע לאותו בית עסק ולא להתחיל להיכנס לבירוקרטיות. כמו שההליך שלו היה מהיר בצד שלו והוא קיבל - -

מה שאתה מציע זו בירוקרטיה.

זו לא בירוקרטיה. אני יכול לבוא אליו, להגיד לו: אדוני, אתה לא עומד בתנאים, יש לך פה הפרה חמורה, תגיע אלי לשימוע.

לא אליך. אתה אומר לרשות שזה יגיע אליה לשימוע.

אתה מייצר את הבירוקרטיה, כי הוא יצטרך לבוא לשימוע אצלך, הוא יצטרך לבוא לשימוע בכבאות, הוא יצטרך לבוא לשימוע - -

אני אגיד לך למה זה לא נכון. את טוענת שכל אחד יזמין אותו לשימוע. נניח שהגעתי אליו ראשון, אמרתי לו שיבוא אלי לשימוע, וביטלתי לו את הרישיון. על מה עכשיו הכבאות צריכה להזמין אותו לשימוע?

לא צריך, כי אנחנו כגורם מתכלל מודיעים.

אנחנו יכולים לבטל לו את הרישיון, זה מה שהחוק אומר.

לא יכול להיות שרשות הרישוי לא תדע על כל ההליך הזה.

היא תדע, ודאי שהיא תדע. אני אודיע לה. איך היא יודעת היום?

דרך המלך היא לעבור דרך רשות הרישוי. במידה ולא, אתה יכול לעשות את זה עצמאי. זה כתוב בחוק היום.

יש לזה תוספת. בשלב ההיתר המזורז נותני האישור יכולים ליטול לבד, זאת אומרת, אפילו אין את דרך המלך של הרשות המקומית. כמו שאתה אמרת, בגלל שנתנו לו מהר, גם אתה כנותן אישור יכול לקחת מהר. דרך המלך ברישיון רגיל היא דרך הרשות, ואם לא, אתם.

אנחנו לא חושבים שבהיתר מזורז צריך שדרך המלך תהיה שכל נותן אישור יעשה לעצמו שבת.

פה את טועה. אם כל השבוע הוא נתן לו את האישור, הוא יכול לעשות לעצמו שבת.

המשמעות של זה, אדוני, זה שכל אחד יעשה לעצמו שימועים. יכולים להיות שימועים מצד גורמים שונים בבת אחת.

אין בעיה, ירכזו דרככם. אל תתעלמי מזה שמן הסתם יכולים להיות מקומות שבהם זה יתפספס, לא ישימו לב, יהיו אינטרסים שישימו את זה מתחת לחבילה. זו הסיבה שהוא יכול לפעול לבד. אנחנו רוצים שרשות הרישוי תהיה גורם מתכלל, לא גורם מעכב או מפריע. כל עוד היא לא גורם מעכב או מפריע היא הגורם המוביל.

כתבתם בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן (ב) את המילה "זמני", מה שאומר שיישאר רק היתר. זה אומר שזה גם היתר מזורז?

ההתייחסות היא לכל ההיתרים.

לכל סוגי ההיתרים.

יש אחר כך סעיף נפרד להיתר מזורז.

הכוונה שהביטול יהיה על כל היתר שניתן לפי חוק זה. ההתייחסות בסעיף הביטול היא התייחסות כללית.

התוספת שיש להיתר מזורז אחר כך היא בנוסף על מה שכתוב?

נכון.

האמירה הכללית היא שבביטול כל רישיון או היתר פונים לרשות המקומית. היא חייבת לעשות אם נותן האישור ביקש. אם היא לא עושה, נותן האישור יכול לבטל. בסעיף של הביטול המיידי של ההיתר המזורז כתוב שאם נותן האישור מושך את האישור שלו ורשות הרישוי היא זו שמבטלת, יחול הסעיף הכללי, שהוא בתחילת 7ג, שאם הוא מבקש היא צריכה לבטל. אם היא לא עשתה, הוא יכול לבטל.

נניח שכשביקשתי ביטול אומרים לי שיש שימוע בעוד 8 ימים. מה קורה בפרק הזמן הזה?

מה קורה היום?

היום אני סוגר.

כמה זמן לוקח לך להביא אותו לשימוע?

באותו רגע, או יום למחרת.

אם המבנה הולך להתמוטט, תסגור את העסק.

מדובר על הפרה מהותית.

מה שנכנס פה בזמני אלה דברים שהם לא סכנת חיים.

זה כן.

צריך לעשות הפרדה.

לא ביטלנו לך את הסמכות לתת צו סגירה.

אני לא רוצה לעשות את זה, אני רוצה ללכת בדרך הנורמאלית.

אם אתה לא רוצה, יש לך שבוע לשימוע.

לא כל הפרה מהותית היא בהכרח סכנה מיידית וחמורה. יכול להיות תנאי מהותי שאתה בלעדיו לא רוצה שהעסק יפעל אבל הוא עדיין לא מקים סכנה שמבחינתך מצדיקה צו סגירה.

ואם כן?

אם כן, תוציא צו סגירה.

יש לי הערה לעניין אחת מעילות הביטול, וזו העילה הרביעית. סעיף 8ה מחריג את שר העבודה כנותן אישור מהדרישה לתיקון ליקויים, כי קיים אצלנו הסדר אחר. חשוב לי להדגיש לפרוטוקול שיוסדר הנושא הזה של הדרישה לתיקון ליקויים במסגרת הסעיף הזה, כדי שלא תרד לנו עילה לביטול.

יש דרישה לתיקון ליקויים. באי קיום של הדרישה אפשר לתת איזו שהיא סנקציה כלכלית. משרד העבודה הוחרג מכל מיני סיבות. המהות של זה היא שניתנה לבעל העסק רשימת ליקויים שהוא לא תיקן. רוצים שברמת המהות, כדי לבטל את רישיון העסק, תהיה אפשרות למשרד העבודה לתת רשימת ליקויים.

יכול להיות שצריך להפנות לאותו - -

נכון. כרגע זה מנוסח כך שלשר העבודה אין סמכות לבטל אם לא תוקנו הליקויים.

אני לא יכול לקבל את העניין הזה, כי סעיף 8ה שמגדיר את הדרישה לתיקון ליקויים, מגדיר בצורה מפורטת את הדרכים, את לוחות הזמנים. הסמכויות של משרד העבודה לא מוגבלות ומפורטות בצורה הזו. אם משרד העבודה מוכן לקחת על עצמו את אותן מגבלות, הוא גם יקבל את הסמכות. אם הוא לא מוכן לקחת על עצמו את אותן מגבלות שכל גוף - -

אין בעיה עם המגבלות עצמן. אין למשרד העבודה בעיה לקבל את כל המגבלות המהותיות, רק שלפי איך שזה כתוב אפשר להגיד שהסעיף הזה יחול עליהם באותן הגבלות רק בשם אחר. זו בעיה טכנית במהותה. זה לופ טכני שצריך לפתור.

יכול להיות שצריך להסדיר את זה כשנגיע לסעיף 8ה, כי כרגע הבעיה היא ש-8ה לא חל.

אנחנו מבקשים שתינתן הזדמנות לתקן את הליקויים. זה לא קיים כאן.

הסעיף הזה הוא אחרי שניתנו ההזדמנויות.

לא ברור מה סעיף (ב) אומר. יש גם מקרים שבהם לא ניתנת לו הזדמנות לתקן, זאת אומרת, אני יכולה להגיע לשימוע גם מבלי שניתנה לי הזדמנות לתקן.

החוק הזה נותן סל של כלים. ישתמשו בכלים בסבירות ובהתאם למצבים. יש מצב שבו יגיעו לעסק ויראו שאת מה שהוא מפר אפשר להגיד לו לתקן.

צריך לרשום את זה.

זה בסעיפים הבאים. הסעיף הזה מסדיר מקרה שבו הליקוי הוא כזה שאי אפשר להגיד לך לתקן, הוא מצדיק את הביטול.

לא תמיד אפשר לתקן.

לא תמיד מוצדק שיתנו לך לתקן.

בוא נגיד: ליקוי שלא ניתן לתקנו.

יכול להיות שבאו אלייך בהיתר מזורז וראו שאת מפרה משהו בצורה שגורמת לזה שנפגע כל האמון שנתנו בך. אנחנו נדבר על הדבר הזה כשנגיע לסעיף שמדבר על תיקון ליקויים.

אני חושבת שצריך לומר שככל שיש ליקויים שניתן לתקן והם לא בבחינת סכנה חמורה צריך לתת את ההזדמנות לתקן אותם.

לא בהכרח. יש פה עילה של חזר והפר מספר הפרות. הוא קיבל רשימה של תיקון ליקויים שהוא תיקן, אבל שבוע לאחר מכן הגיעו וראו שהוא עוד פעם מפר ועוד פעם מפר. כמה פעמים צריכים לתת לו הזדמנות לתקן? לא, יש גבול.

תומר, הדוגמה שאתה נותן היא לא דוגמה טובה, כי דווקא בדוגמה שאתה אומר, שהיא בסעיף קטן (3), כן נדרש לתקן הפרות חוזרות, זאת אומרת, ניתנת לי הזדמנות לתקן את זה אם חזרתי והפרתי. לעומת זאת, בסעיף קטן (1), או בסעיף קטן (2), אין שום התייחסות לאפשרות לתקן את הליקויים האלה.

אנחנו ביקשנו לעשות מדרג של הסעיף הזה. אמרנו שבסעיף (1), שזו הפרה חמורה שמסכנת את שלום הציבור, ניתן יהיה לשלול את הרישיון באופן מידי. סעיף (3) זה מישהו שהוא רשלן או עבריין שכבר קיבל התראה. סעיף (2) ו-(4) זה מישהו שקיבל הודעה על שינוי או תיקון - -

לא, ב-(2) זה שהוא שינה בעסק דברים.

פסקה (2) זה שהוא הצהיר על מסעדה אבל אתה רואה את זה כאולם אירועים.

אנחנו מדברים על היתר מזורז שבו הוא הצהיר על מצב מסוים אבל כשאתה בא אתה רואה מצב שונה לגמרי.

יש מדרג בין שונה לגמרי לקצת שונה.

בוא נעשה רגע סדר. מטרתו של הסעיף הזה הוא לטפל במקרים היותר בעייתיים, לא במקרים האפורים. על (1) ו-(3) יש הסכמה שהם צריכים להיות. (2) מדבר על שינויים מהותיים מהמצב שהוצג במסמכים. נניח שהבעלים חתם שאין שינוי, רק הבעלות התחלפה, אבל כשמשרד הבריאות מגיע לעשות פיקוח הוא רואה שהחליפו בין המטבח למחסן. זה שינוי מהותי. הוא גם בניגוד לתצהיר. בעיני זה מאוד רלוונטי. מדובר על שינוי מהותי, לכן גם (2) שם. (1),(2) ו-(3) הם בסדר. עכשיו אנחנו עוברים ל-(4). ב-(4) הייתה לו הזדמנות לתקן והוא לא תיקן. כל ארבעה הסעיפים האלה מדברים על הפרות משמעותיות. אם מדובר על שלט בגובה חצי מטר במקום מטר, כנראה שלא ילכו להפעיל את זה. אם יש פה משהו מהותי, מן הסתם ראוי שישתמשו בכלי הזה.

אם כבר הגיעו אליך לעסק ודרשו ממך לתקן את השלט הזה, ראוי שתתקן. כל השיח הזה פה נועד להקל עליכם. אנחנו נותנים בכם אמון. אני אזכיר שוב, הפרת תנאי מתנאי הרישיון היא עבירה.

השיח הזה לא מתכתב עם המציאות כפי שהממשלה רוצה שתהיה.

אנחנו מבקשים שבסוף סעיף (4) יירשם: עד לסוף תקופת ההיתר המזורז. אם הוא לא תיקן עד סוף תקופת ההיתר המזורז, תשלול לו, אין בעיה.

יכול להיות שהדרישה לתיקון ליקוי תוך כדי ההיתר המזורז היא לליקוי שהיית צריך לתקן תוך שבוע.

נותנים לוח זמנים. חייב להיות לוח זמנים לתיקון.

חייב להיות איזה באפר. ראינו לא מעט עסקים אצלנו, ואני משוכנע שגם אצל שאר החברים, שבהם מישהו בשטח החמיר כי מישהי ענתה לא יפה באילת - יש לי מקרה כזה - או כמו שהיה בצפון, שהיה חוסר הבנה של המטריה המקצועית. הפרשנות הייתה שונה מהתנאים של ההיתר.

זה אחרי שימוע, אני מזכיר לך. יש פה סנקציה מאוד משמעותית, אני מבין את החשש. הגדרנו מה הסיבות. אולי על סעיף (4) אתה אומר שמישהו יכול להתקטנן איתך על איזו שטות. על להתקטנן על איזו שטות הוא חייב להביא אותך לשימוע ברשות המקומית. שם אתה תאמר את דברייך. לא יכול להיות שעל ריב בין מוהל לבין אני לא יודע מי אתם לוקחים לי את הרישיון.

על זה אין סמכות.

נכון. אם הוא מתעקש שההפרה היא משמעותית ובשימוע הוא אומר: כן, שמעתי את זה שיש ויכוח לעובדת שלך עם זה, אבל זה לא המהות של העניין, המהות של העניין היא ככה, ולזה אין לך תשובה, הוא מחליט שהוא לא מחדש.

מעבר לזה, ההצעה מנסה לבלום את המקרים שבהם יוכלו לשנות לכם תנאים אחרי שכבר באו ואמרו לכם לעשות א'.

האם הליך של השגה יכול להיכנס פה?

מה זה הליך של השגה?

השגה זה כשמישהו הביא לי דרישה לבנות ספרינקלר במחסן, ואני הבנתי שאני לא צריך - -

זה סעיף אחר. זה נוגע לסעיף אחר.

אתה צריך לעשות את זה לפני התצהיר. אתה קורא את המפרט.

ההשגה היא בהמשך של החוק.

אני לא סתם אומר את זה, כי יכול להיות שפתאום יגידו שהמצלמה - -

ניר, סעיף ההשגה אומר שאפשר להשיג על כל מי שרואה את עצמו נפגע.

השגה לא עוצרת את מירוץ הזמנים. אני מפחד שבעל עסק - -

כשנגיע לסעיף ההשגה נדבר על זה. אני רוצה לסכם את הדיון בכמה דברים. אני מבקש להיות קשובים, כי זה גם רלוונטי לישיבה הבאה. המשרדים, דיברנו על נושא של עלויות. תגישו דוח דרישה או משמעויות כספיות, אם יש בכלל, כולל השלטון המקומי. השלטון המקומי, ופה אני קופץ לנקודה השנייה, אנחנו הולכים לראות את הנושא של ה-one stop shop הזה. אתם לא תלכו לכיוון שאתם מחליפים את נותני הרישיון. אתם תהיו המתכללים. אתם תהיו המתכללים בנושא המינהלתי. אנחנו משאירים למשרדים את הסמכויות.

גם אפשרות הסמכה. נדבר על זה.

הסמכות והחובה.

מי שירצה. זה לא מה שיעכב את החקיקה. משרד המשפטים, ביקשתי התייחסות להשלמת החקיקה ביהודה ושומרון. רשום לך.

מה שדיברנו היום, ועל זה נצטרך להתכנס לדיונים, להשלים את ההקראה ולהוסיף תוספות, זה בדברים הבאים: הצו ייכנס כתוספת לחוק, בו יהיה פירוט של כל המסלולים, פירוט של כל סוג העסקים, כולל התיקונים שביקשנו לעשות, ומשך תוקף הרישיון, כאשר התוקף הבסיסי יהיה 15 שנים. יש את השינויים שהשר מבקש לעשות. אמרנו שאנחנו עוברים ל"מוד" של רישיון ארוך עם יכולת ביטול. אני מבקש מכל המשרדים להפנים - ראיתי שלא הפנימו את זה - שתהיה לכם את הסמכות לבטל. בדיוק הקראנו את הסעיף שמאפשר את זה. זה שינוי מאוד מאוד משמעותי באיך שמנהלים רישיון עסק במדינת ישראל. אני מקווה שזה יעזור לסקטור העסקי בעניין הזה.

לגבי המשטרה, התיקון שהיה בדיון היום זה שאנחנו צריכים לבנות נתיב, במידה ומשרד המשפטים יהיה משוכנע והייעוץ המשפטי של הוועדה, לבדיקת פליליות, לבדיקה מודיעינית. נפתח לו ערוץ שיאפשר את זה. אמרנו שהדברים שהעלה נציג המשטרה, שזה המסעדות ועוד כמה דברים, יעברו ל-א', כאשר אתה צריך להמשיך לעבור על האחרים, לראות אם אפשר להעביר אותם ל-א'. פה אני מתכתב עם הנושא האחרון שהיה פה בדיון וגרם לכך שהחלטנו להעביר את המועדונים מהמסלול הרגיל למסלול ב'. הסיבה העיקרית לכך היא שהחלטנו להתכתב עם המציאות. אנחנו נמצאים היום במדינת ישראל במציאות שבה 40% או 50% מהעסקים עובדים בלי רישיון, הם בכלל לא בתהליך ולא בלופ. גם אלה שכן עובדים ורוצים רישיון, בטח בתחומים שדיברנו עליהם, הם במדיניות אכיפה שמאפשרת מעבר על החוק. מדיניות האכיפה מאפשרת לאותם עסקים להתחיל לעבוד לפני שיש להם רישיון. זה המצב הקביל היום. את זה אמרתי למשטרה. גם למשרד הבריאות אני אומר, אני רואה ערך גדול בזה שתבקרו במעדניות בשבועיים-שלושה הראשונים שהן עובדות, לא להחזיק אותן סגורות חודש, ואז לבוא אחרי שלושה חודשים ולהגיד: רגע, אתה לא עובד כמו שרציתי, יש פה בעיה. אני מבקש שתחשבו על זה היטב. אני רוצה שתתכתבו עם המציאות. תודה רבה, הישיבה סגורה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:55.


































מכיל גולדברג