פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



31
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
30/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 309
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ט"ז בסיון התשע"ח (30 במאי 2018), שעה 9:00

יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

דב חנין

טלל דולב - משרד ראש הממשלה

קסאי דמוזה - מנהלת תחום באגף בכיר ממשל וחברה, משרד רה"מ

לימור פקדו - סטודנטית בתחום רשויות מקומיות, מטה היישו , משרד רוה"מ

אלירן אלעזר - מנהל תחום תקציב ובקרה, משרד רוה"מ

אייל מדן - רפרנט ביטוח לאומי, אגף תקציבים, משרד האוצר

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, משרד העליה והקליטה

עירית בירן - ס. מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

פנטנש טג'ינה - מרכזת בכירה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

שלומית אבני וקנין - מנהלת תחום צמצום פערים, משרד הבריאות

גילת דנה - מפקחת ארצית מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

אורנה שץ אופנהיימר - מפקחת מוסדות להכשרת עו"ה, משרד החינוך

הודיה כהן - מרכזת בכירה עתודות ומסלולי קריירה, נציבות שירות המדינה

מירית יצחקי דהן - מנהלת תחום בכיר עתודות ניהול ומסלולי קריירה, נציבות שירות המדינה

אביה דגו - רכזת גיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

שי יצחק - ר' תחום קהילת יוצאי אתיופיה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

אודליה אדרי - רל"ש גיוס שב"ס, המשרד לביטחון פנים

ברוך עדיקא - ראש ענף תכנון כלכלי, המשרד לביטחון פנים

גל יעקבי - מנהלת תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה והרווחה

ענבר נוי אליאסי - מנהלת תחום קשרי ממשל, משרד הפנים

שירה נגר - רס"ן, רמ"ד מו"פ ושיא אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

דפני מושיוב - מפקחת לקליטת עליה, משרד הרווחה

שלומית אבן - מנהלת תחום צמצום פערים, משרד הבריאות

שבתי גרברגצ'יק - מלווה - חטיבת הדוברות, מ"י, המשרד לביטחון פנים

דוד מלכא - סגן ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

הדר וינטר גולן - מנהלת תחום תכנון אסטרטגי, משרד התמ"ת

נורית יכימוביץ' - חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יוסי סבג - אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

רוני אקלה - מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

מיכל אברה סמואל - מנכ"לית עמותת פידל

טזתה גרמאי - מנחת קהילה במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך

איתן פרדו-רוקואס - סטודנט

דן פוטרמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך,

סוניה רוט אדלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עליה, הסוכנות היהודית

אסנת רחמים - מנהלת תחום - פרויקט תכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

פנטהון אספה דוויט - מנכ"ל, עמותת טבקה

רן מרכוס - מנהל תחום נוער ושירות

שמואל עזרא - אלומה/ מנהל תכנית זינוק בעליה

מנברו שמעון - מנהל תחום קהילה

נעמי רגב - מוזמן/ת

ענבל גנזל - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים


יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

שלום לכולם. ברוכים הבאים לוועדת העליה הקליטה והתפוצות. אנחנו מקיימים היום דיון כדי לקבל דיווח והסבר בעניין יישום התכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה בישראל. כידוע לכולם, ממשלת ישראל הקימה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה. הוועדה הזאת ישבה ודנה והטילה משימה למשרדי הממשלה, להגיש תכנית לוועדת השרים ומשרדי הממשלה, יחד עם נציגי הקהילה, הכינו תכניות בתחומים שונים, החינוך הרווחה, הבריאות, התעסוקה, בתחום הצבא, משרד הביטחון, בתחום בטחון הפנים, ספורט ותרבות, שירותי דת, שיכון, מל"ג, מיגור גזענות ואפליה, וכמובן גם כלכלה. הוגשו תכניות ותוקצבו לארבע שנים והתכניות האלה אמורות לפעול עכשיו בשטח ואנחנו רוצים לשמוע היום ולקבל דיווח על התקדמותן. אני לא רוצה לשמוע על התחלתן אלא על התקדמותן ותוצאות, לאיפה הגענו. לשמוע גם אם יש מכשולים, אתגרים, חסמים, מהם החסמים ואיך לא התמודדנו לפתור את החסמים האלה. זה נושא הדיון. אנחנו רוצים לשמוע ולקבל דיווח מהצוות שמטפל בעניין, עושה מעקב על יישום התכניות האלה.

אנחנו בעלי ניסיון שהיו בעבר תכניות שונות שהממשלה תקצבה וגם אישרה, אבל בסופו של דבר התוצאות היו לא מעודדות, אפשר להגיד כמעט אפס. לכן אנחנו אמרנו שהפעם צריך להיות צוות מתכלל ומבצע מעקב על כל משרד ומשרד, על הרשויות המקומיות. לכן הצוות נמצא במשרד ראש הממשלה. יש לצוות גיבוי של משרד ראש הממשלה, דהיינו מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש הממשלה בעצמו שעומד בראש הוועדה הזאת. נשמע קודם את הצוות המרכז של כל התכניות ולאחר מכן נשמע ממשרדים שמבצעים את התכניות בשטח. אני מעביר את רשות הדיבור לטלל דולב שהיא מרכזת הצוות ולאחר מכן נגיש נקודות ושאלות לדיון. את תוכן החוברת קיבלנו לוועדה מראש כדי שנוכל להתכונן לפגישה הזאת. הייתה לי גם ישיבה מקדימה עם הצוות ולכן יש לי נקודות ושאלות שהכנתי, שתסבירו ותבהירו לנו. קודם כל נקבל את הדיווח. טלל בבקשה.

בוקר טוב לכולם. קודם כל באמת אני מדווחת אבל את העבודה עושים כל המשרדים שיושבים פה ולכן אני חושבת שמגיע לכל אחד מהמשרדים גם חיזוקים על הביצועים שהם לא רעים בכלל, אפילו טובים מאוד, וגם על העבודה המשותפת ביחד איתנו וגם נציין את צוות המטה בעיקר קסאי ואלירן, שאני חושבת שהרבה אנשים מחכים ליום שבו הם לא יקבלו טלפון מאחד מהם, אז באמת תודה גם לכל המשרדים, וגם לאנשים מהציבור שיושבים פה איתנו, אני חושבת שבלי ההערות שלכם היה לנו הרבה יותר קשה להתקדם ולדעת במה להתמקד.

אני רוצה לעשות דיווח קצר כדי שאחר כך יהיה גם זמן לשאלות וגם מקום למשרדים להציג גם את ההצלחות וגם את האתגרים שלהם.

אני רוצה לציין לפחות שלוש שאלות כדי שתסבירו לנו בדרך. דבר אחד, המידע נאסף מהרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, ב. האם לצוות התכנית הבין משרדית יש כלים מעשיים לאכוף על משרדי הממשלה והרשויות המקומיות את יישום התכנית. שאלה שלישית – האם יש לצוות התכנית הבין משרדית כלים לחייב את הרשויות והמשרדים לדווח להם על יישום התכניות. האם יש לכם סמכות וכלים גם לתת סנקציות למשרד שלא מבצע את התכנית או לרשות מקומית. אלה שלוש שאלות שאני מבקש שתתייחסו אליהן במהלך הדיווח.

אוקיי, אנחנו נתייחס במהלך הדיווח לשאלה הראשונה, באמת אם אנחנו מסתכלים על מהלך היישום, אנחנו פחות או יותר התכנסנו כאן בסוף 2016 תחילת שנת 2017 שבה גם בעצם הוקמו כל המנגנונים במשרדים וגם במטה היישום, 2016 הייתה שנת היערכות. אנחנו היום מסכמים בעצם את 2017 שזאת השנה הראשונה של הפעלה והטמעה של התכניות במשרדים. במחצית 2017 אנחנו גם התחלנו לפעול גם כמטה יישום ביחד עם כל המשרדים מול רשויות מקומיות והתחלנו לפעול מול 35 רשויות מקומיות אבל אנחנו היום פועלים עד עוד שבועיים אל מול 24 רשויות מקומיות שבהן 1,500 יוצאי אתיופיה ומעלה שמהווים סדר גודל של 85% מאוכלוסיית יוצאי אתיופיה בארץ כך שאנחנו ביחסית עבודה מול מעט רשויות מקיפים הרבה אוכלוסייה. כאשר במהלך 2018 ואנחנו תיכף נשמע על זה, הרשויות ביצעו גם מיפוי וגם בקרה על התכניות ואנחנו עכשיו עומדים בפני שלב של אישור התכניות שכל אחת מהרשויות הגישה.

אני אסביר איך נאסף המידע. רוב האנשים שיושבים כאן סביב השולחן מבחינת המשרדים יודעים איך נאסף המידע. יש לנו תשתית מידע שבסוף 2016 ובמהלך 2017 עשינו מיפוי מקיף של כל הפעולות במשרדים, כולל התקציבים ותקנות תקציביות של אותן הפעולות ואנחנו מקבלים מהמשרדים דיווח תקופתי. בשנה שעברה קיבלנו שלוש פעמים בשנה, השנה לגבי משרדים שעובדים החלטנו לרדת לפעמיים בשנה כי זה דיווח מאוד כבד, יש גיליון אקסל, כמעט כולם פה ראו אותו ומי שלא ראה יכול לראות אותו, הוא יהיה זמין באינטרנט, מופיעה כל פעולה, כל תקנה תקציבית ועשינו גם במהלך השנה עבודת תשתית מול המשרדים, הגדרנו מחדש בעצם לכל אחת מהתכניות גם יעדי תשומות, מה צריך להיות, תקנים, מספר רשויות וכולי. גם יעדי תפוקות, כמה משתתפים, כמה קבוצות וגם יעדי תוצאה שעל חלק קטן המשרדים כבר יתחילו לדווח היום אבל אנחנו מקווים שבדו"ח 2018 כבר יהיו לנו תוצאות מכל המשרדים. לגבי העבודה מול הרשויות אני אענה בהמשך כי זה נמצא במצגת.

אם נסתכל במבט על, היקף התקציב המתוכנן וזה כולל תקציב שאושר בהחלטות ממשלה, ותקציב של פעולות שהמשרדים כללו בתכנית, היקף התקציב המתוכנן ל-2019 היה כ-243 מיליון שקלים, זה כולל האופן שאנחנו מציגים את זה, 120 מיליון שקלים של תכנית המשכנתאות שהמדינה שמה אותה כשורה - - -

120 מיליון לא היה לתכנית המשכנתאות, 120 מיליון היה להתחדשות עירונית.

גם וגם.

לא.

אני אסביר. תכנית המשכנתאות מה היא אומרת? היא אומרת המדינה נותנת לבנקים תקציב, אסנת יכולה להסביר את זה יותר טוב. המדינה נותנת לבנקים תקציב, הבנקים נותנים את ההלוואות האלה במחיר יותר זול לאנשים שזכו בהגרלה והאנשים האלה מחזירים את הכסף. זאת אומרת אותם 120מליון יחזרו למדינה במהלך 25 השנים הבאות.

120 מיליון לשנה?

כן. השורה שמופיעה בתקציב היא 120 מיליון. 200 משכנתאות כפול 600,000 שקל.

בוא נעשה סדר. תכנית המשכנתאות זה ארבע שנים ל-1,000 זוגות.

800 זוגות.

כל שנה 250 כפול 4 זה 1,000, לא?

כל שנה 200 ואנחנו יוצאים ליותר זוכים כדי להגדיל את סיכויי הזכייה.

אז 250 הוספתם כדי להגדיל. התכנית המקורית זה 200 זוגות לשנה. הבנתי. זה אומר שכל זוג מקבל 600,000 שקל.

שיחזרו במשך 25 שנה למדינה.

120 ל-4 שנים זה לחמש שכונות להתחדשות עירונית.

זה גם וגם. זה שני תקציבים.

לא יכול להיות.

כן.

נלך לתכנית.

נלך לתכנית. בכל אופן זה כולל את זה, לכן זה 243 ולא פחות או יותר 140 שנכללו בהחלטות המקוריות שהתקבלו במהלך 2015. בתוך הדבר הזה אנחנו מסתכלים על 92 פעולות שונות, ופעולה היא מתן מילגות לשנות שירות, מתן ייעוץ לבעלי עסקים, כל אחד מאלה זה פעולה ויש פעולות שדומות אחת לשנייה אבל הן מפוצלות בין תקנות תקציביות שונות ולכן אנחנו סופרים אותן בנפרד. מה שאנחנו רואים, אם אנחנו מסתכלים על השטח שהולך ונהיה פחות ירוק, יש לנו 61% מהפעולות שמבוצעות במלואן, זאת אומרת יותר מ-85% מהתפוקות של הפעולה, 10% מהפעולות שמבוצעות שזה אומר בין 80%-85% ו-14% מהפעולות שמבוצעות חלקית, זאת אומרת כל רמה מעל 30% ועד 70% זה פעולות שבדרך כלל התחילו. מה שאנחנו רואים זה שיש לנו 5% מהפעולות שנתקלות בקשיי ביצוע, אלה פעולות שאו נמצאות בהתחלה או לא בוצעו או לא גייסו משתתפים.

נציגת משרד החינוך אני מבקש שתתקרבי.

10% מהפעולות שאינן מבוצעות בכלל, בתוך הדו"ח יש רשימה של הפעולות שאינן מבוצעות. אם אנחנו מסתכלים על היקף התקציב, מה שאנחנו רואים זה שמרבית התקציב נוצל או חויב בתשואה בשנים הבאות. יש לנו חלקים שמחויבים כי אין ברירה, למשל משרד החינוך עוד על פני שתי שנות תקציב, חייב לחייב חלק גדול מהתקציב מהשנה הקודמת לשנה הנוכחית, בנושא של המשכנתאות שדיברנו בו, עד שהלווה לא לוקח את המשכנתא מהבנק, הכסף מחויב ולא מבוצע, ויש לנו מקומות שנחתמו הסכמים עם רשויות מקומיות, לא כל הפעולות בוצעו אבל התקציב חויב.

מה זה חויב.

חויב זה אומר שהכסף משמש אותנו היום ב-2018.

המשרד קיבל את הכסף.

כן. התקציב קיים במשרד וישמש ב-2018 לפעולות שאנחנו יודעים מה הן. אלה נתוני הביצוע לפי משרדים, מה שאנחנו רואים זה שיש שונות בין המשרדים לגבי מה בוצע ומה לא, משרד השיכון זה מה שאמרנו עם המשכנתאות, במשרד החינוך דיברנו על חיוב תקציב, ויש גם את אותם חלקים בחלק מהמשרדים שלא נוצלו ואתם יכולים לראות את זה בשקף לפניכם. יש לנו גם את היקף הביצוע של פעולות לפי משרדים, לא תמיד ביצוע של פעולות הוא ביצוע לפי תקציב ואנחנו יכולים לראות בכל משרד כמה מהפעולות בוצעו במלואן, בוצעו או בוצעו חלקית ומי המשרדים שלא ביצעו את התקציב שלהם בכלל או ביצעו רק חלקים מאוד קטנים ממנו. הכל מופיע במצגת ובדו"ח ואחר כך מפורט עם התכנית.

שאלתם איך אנחנו אוספים את המידע. מהמשרדים אנחנו אוספים מידע מהמשרדים, יש איש קשר בכל אחד מהמשרדים, אתם תשמעו אותם. במהלך המחצית הראשונה של 2017 ישבנו בוועדה של כל המשרדים והגענו למסקנה שחייבים לעשות פעולות מול הרשויות המקומיות כיון שהרשויות המקומיות הן בעצם אלה שבתחומן מתבצעות מרבית הפעולות והן גם אחראיות על ביצוע של חלק לא קטן מהן, חלק מהפעולות של חינוך, של רווחה, של השירותים האזרחיים של המשרד לביטחון פנים, כל הפעולות האלה נמצאות באחריות ביצוע של הרשויות. הסיבה השנייה זה שהרשויות הן אלה שבתוכן גרים האזרחים. גם אנשים ברשויות יודעים מה האזרחים צריכים וגם אם לא נלך לרשויות אנחנו לא נדע בעצם מה קורה בקצה ולכן קודם כל נפגשנו עם הרשויות במהלך המחצית הראשונה של 2017 ויחד עם חברי הוועדה הבין משרדית גיבשנו מתווה עבודה ברשויות. אנחנו ביקשנו מכל רשות – תיכף נדבר על סמכויות – למנות ועדה ברשות שכוללת את הנציגים של כל המשרדים המעורבים בתכנית או נציגים מקומיים שלהם, ביקשנו מכל רשות למנות מתכלל מתוך הרשות שירכז את הוועדה ויבצע בקרה על התכניות. ביקשנו מהרשויות באמצעות המתכלל לבצע בקרה בשטח, כלומר הם קיבלו מאתנו ומהמשרדים אבל מאתנו ריכוז של כל הפעולות שאמורות להיעשות על ידי המשרדים בתחומן ובעצם המתכללים הלכו ובדקו איזה פעולות נעשות, כמה משתתפים יש, מה יותר קשה, ותיכף נראה את התמונה. אנחנו גם ביקשנו מהרשויות המקומיות לערוך מיפוי לא רק של הפעולות במסגרת התכנית אלא של כלל השירותים ברשות ולראות איפה משתתפים יוצאי אתיופיה ואני חושבת שאנחנו יכולים לדבר פה על 240 מיליון או 140 מיליון אבל המטרה העיקרית של התכנית הזאת זה שיוצאי אתיופיה ימצו את השירותים שניתנים לכלל האזרחים. 140 מיליון זה מעט כסף. יוצאי אתיופיה יכולים, אני לא יודעת, לא בדקתי, בטח למצות שירותים ב-140 מיליארד, אבל בסופו של דבר המשמעות היא שימצו את השירותים שכבר ניתנים ברשות. שישתתפו בתכניות בבתי הספר לא רק מה שבמסגרת התכנית אלא בתכניות שיש למצטיינים, שישתתפו בחוגים, שישתתפו בארגוני נוער לא רק כי קיבלנו תקציב אלא בגלל ששם הם נמצאים, שישתתפו בשירותים של מרכזי צעירים ברשויות, ויש לנו עכשיו בערך ממחצית הרשויות מיפוי מהסוג הזה. מה שאנחנו רואים זה שבאמת הרשויות עשו את מה שביקשנו.

חלק זה משרד ראש הממשלה ביקש וועדה בין משרדית החליטה ואנחנו מטה יישום ויש לנו את הסמכויות, חלק זה בגלל שהרשויות רוצות לוודא את כל התקציבים שהן באמת זכאיות להם מהממשלה, אנחנו גם הקצינו מתוך תקציבי המטה איזה שהוא תקציב תוספתי קטן לכל רשות שאם יש משהו שחסר להן הם יכולים להשתמש בתקציב ואז זה גם כן קצת מפתה אותם. אין באופן פורמלי למטה היישום סמכות על הרשויות, אבל באמצעות הסמכות לעשות בקרה על התכנית ועל המשרדים. הרצון של הרשויות. הרצון שלנו ועבודה שלנו עם המתכללים שאנחנו נפגשים איתם ולימור פה מנצחת על העבודה ברשויות, פעם בחודש לפחות בקבוצה, ואנחנו מסתובבים ברשויות ונמצאים שם, אנחנו כן מצליחים לקבל שיתוף פעולה באמת מהרוב המכריע של אותן רשויות עם 1,500 יוצאי אתיופיה ויותר. 16 רשויות כבר השלימו את המיפוי, אני מקווה שבאחת הישיבות הבאות אנחנו נוכל לראות באמת איזו שהיא תמונה של הרשויות האלה איך יוצאי אתיופיה, כמה השירותים הרגילים ברשות מונגשים באמת ליוצאי אתיופיה ולגבי שש רשויות כבר אישרנו תכניות רשותיות ואז הרשויות צריכות להתקדם, ליישם ולעשות עליהן בקרה.

אם אנחנו מסתכלים על נתוני היישום ברשויות, הנתונים האלה הם לא של 2017, הם לא נתוני סיכום, הם נתוני ביצוע נכון להיום. בעצם נכון ללפני חודש אנחנו במהלך, מתחילת מרץ עד סוף אפריל אספנו את נתוני הבקרה ברשויות, כל מתכלל הלך ובדק את התכניות ברשות שלו ודיווח עליהן, לפני יומיים היה כנס של עירית ירושלים שהציגו גם את נתוני המיפוי ואת נתוני הבקרה בפני כל הרשות. מה שאנחנו רואים ברשויות הוא קצת פחות ממה שרואים במשרדים, עדיין מרבית הפעולות בוצעו, אנחנו מדברים על 68% מהפעולות ברבעון ראשון, מה שאנחנו רואים זה שיש 6% מהפעולות עם קשיי ביצוע, אנחנו רואים שיש לנו 13% מהפעולות שלא מבוצעות ויש עוד 13% שהרשויות לא מוצאות אותן.

מה זה לא מוצאות אותן?

המשרד כתב "צריך להיות לכם תכנית כזאת וכזאת בבית ספר או בקופת חולים", והמתכללים לא הצליחו לאתר בתוך הרשות את האדם שמפעיל את התכנית ואת התכנית שפועלת, או שזו תכנית שכבר פעלה קודם ברשות והרשות לא מודעת לזה שיש תקציב מהממשלה. לגבי 13% האלה, וזה אחד האתגרים שלנו, לעשות עבודה לחבר בין משרד לרשות ולמצוא האם התכנית הזאת באמת מתקיימת ברשות או שהתכנית איננה מבוצעת ויכול להיות שהמשרד לא מודע לזה שהתכנית לא מבוצעת ואפשר להתכנס ולבצע אותה.

כשהמשרד אומר, הוא צריך לדעת את הנתונים הוא צריך לדעת גם את הכתובת איפה הם נמצאים.

נכון.

אם לא יודע, איך הוא זיהה אותם?

הרשות צריכה לדעת את זה, את הכתובת. אז נגיד שיש תכניות שמופעלות בבתי ספר, אנחנו אמרנו לרשות "יש לכם תכנית מסוימת בבית ספר כזה וכזה" נגיד תכנית מנהיגות בבית ספר, שזה חלק מהתכניות.

והרשות לא יודעת על זה.

הרשות הלכה לבית הספר, ובית הספר אמר "לא, אין לנו דבר כזה". מה שאנחנו עושים בשלב הזה, חוזרים למשרד, אומרים, כל אחד מהמשרדים קיבל את הדיווח של כל הרשויות, מה שאנחנו עושים זה בעצם כל אחד מהמשרדים מסתכל על הדיווח של כל הרשויות ובודק באיזו רשות אמרו שהרשות עובדת ואני חושב שהיא לא עובדת, או אני חושב שהיא כן עובדת, ומחברים בין המתכלל לבין המפקח או מי שאמור להיות אחראי על התכנית כך שאני מקווה שכשנגיע לדיווח לקראת סיום 2018 הקטגוריה הזאת תיעלם לנו מהמפה. אבל אם אנחנו נזכרים בעצם בדברים שקורים בתכניות אחרות וקורים בתכניות קודמות, אין לנו מצב שמישהו בא לרשות ואומר "לא ידעתי בכלל מה צריך להיות פה" זה מה שצריך להיות, אנחנו יודעים מה צריך להיות, אנחנו יודעים אם הרשות יודעת שזה קיים ובעצם מפה גם אנחנו וגם הרשויות יכולים להמשיך ולעשות בקרה.

אם אתם רוצים להסתכל בפנים, זה שקף שאי אפשר לראות אותו, יש לנו גם לפי כל רשות היקפי ביצוע מבוצע חלקית ולא מבוצע, אנחנו רואים שבחלק מהרשויות מבוצע יותר ובחלק פחות ובשקף הבא, יש לכם על השולחן, אנחנו רואים לפי תכנית ואפילו אתם יכולים לראות את השטחים הצהובים, יש תכניות שלרשויות היה יותר קשה לאתר אותן ועליהן אנחנו נעבוד בעיקר מול המשרדים.

אני חושבת שיש אתגרים שכתבנו. אם נתחיל ונסתכל, שני האתגרים האמצעיים, האתגר השני מדבר על חיזוק הקשר בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה באותם מקומות שלא מזהים תכנית, באותם מקומות שרשות אומרת "התכנית הזאת לא מתאימה לי, אנחנו רוצים תכנית אחרת" והרשויות מגישות את זה בתכניות היישוביות ואנחנו עכשיו עושים רשימה לראות מה אנחנו יכולים לעשות ומה אנחנו יכולים להגמיש כדי להתאים לצרכי הרשות.

אני חושבת שמאוד חשוב להרחיב את היקף המעורבות של ציבור יוצאי אתיופיה בתהליכי היישום ובקרה של התכנית, בעיקר ברשויות מקומיות, ואנחנו קוראים לכם נציגי הציבור שנמצאים פה, יש ועדות רשותיות ב-24 רשויות, אנחנו מאוד נשמח שיהיו אנשים שיגיעו לוועדות, שיגידו את דבריהם, שידברו על א איכות היישום, על הצרכים המקומיים, זה קורה בכמה רשויות, זה מאוד מוצלח גם אם זה קשה, גם בכנס שנערך בעירית ירושלים היו נציגי ציבור והיה להם מה להגיד לאנשים שמפעילים את השירותים בישוב, אבל אני חושבת שזה מאוד ישפר את איכות התכנית. דיברנו על מדידת מדדי תוצאה, אתם תראו חלק, היום יש משרדים שכבר יודעים לדווח תוצאות והדבר האחרון זה באמת לבצע שינויים בתכניות העבודה של המשרדים לאור מה מצליח, מה לא מצליח, מה הרשויות מוצאות ואיך אנחנו בעצם רוצים לראות את ההשתלבות של יוצאי אתיופיה ואת קבלת השירותים החברתיים בשנים הבאות.

תודה רבה לטלל דולב על הדיווח. לפני שנפנה למשרדי הממשלה, יש לי שאלות מהדיווח ששמענו, גם כפי שאמרתי שעיינתי בדו"ח לפני ויש לי כמה נקודות ושאלות. לאחר מכן נראה אם נזדקק גם לנציג האוצר. השאלה הראשונה, הפעלת התכניות ברשויות לפי משרדי הממשלה. ראינו פה בעניין של שיכון ובינוי, ואני מבקש שתרשמי ותחליטו מי עונה. יש שתי תכניות, תכנית אחת התחדשות עירונית בחמש שכונות, שלוש בנתניה, רמת אליהו וקריית משה ברחובות. חמש שכונות, כמיטב ידיעתי התכנית תוקצבה ב-120 מיליון שקל לכלל השכונות, יש לי את החלטת הממשלה. התכנית השנייה היא משכנתא לזוגות צעירים, בתכנית המקורית זה 200 משפחות, 800 זוגות ל-4 שנים ולכל אחד יש שתי אפשרויות. אפשרות ראשונה של 600,000 שקל ואפשרות שניה, אם הוא רוצה להוסיף, יש 300,000 נוספים מהבנק. אני מדבר על התכנית המקורית. הזוג יכול להחליט שהוא לוקח רק 600,000 שקל. בתכנית הזאת אני מבקש לדעת כמה זוגות ניצלו, בהגרלה קבעתם 250, אנחנו רוצים לדעת כמה באמת ניצלו, ורכשו דירות ב-2017. גם בעניין ההתחדשות העירונית, מתוך חמש שכונות כמה כבר משתמשות בתקציב להתחדשות.

לגבי משרד הביטחון, יש תכנית "זינוק בעליה". לפי הדיווח שאספתי, הייתה אמורה להיות מיושמת ב-19 ישובים אבל בפועל היא מיושמת רק בשלושה: רמלה, נתניה וירושלים. אני מבקש שתתייחסו לדברים האלה. נכון שבאותם שלושה ישובים שהתכנית מבוצעת יש 70%-80% ביצוע, אבל מבחינת גודל הביצוע, מתוך 19 יש שלוש תכניות.

לגבי משרד הבריאות, במקום 8.25 מגשרים בפועל, היום פועלים 2.5 מגשרים. זה גם מתבטא בתקציב. משרד החינוך – בתחום חברה ונוער, רק חצי מהתכניות מתבצעות. כלומר 36 תכניות. 36 לא מבוצעות.

לגבי משרד החינוך – בתחום הפדגוגי. 40% מהתכניות ברשויות המקומיות לא מיושמות או שמיושמות חלקית. ראינו 73 תכניות שמבוצעות או מבוצע במלואו. תתייחסו לזה.

בעניין ביצוע התקציב של 2017 על פי המשרדים. אנחנו יודעים שבמשרד הבינוי והשיכון יש 52% ביצוע.

52 כולל התחדשות עירונית.

אני מדבר בעניין של משרד השיכון, אמרתי בהתחלה שיש שתי תכניות שאושרו ויש להן תקציב, ולפי הנתונים שיש בידי, 52% ביצוע, מתוך זה 47% בסטטוס של חויב. לכן שאלתי קודם.

זה לא מתוך זה. זה זה וזה.

אתם תחליטו מתוך מה. אני מדבר על התכנית שאושרה על פי החלטת הממשלה ומה שמשרד השיכון קיבל. 52% ביצוע, 47% מהם בסטטוס של חיוב, כלומר הם קיבלו את הכסף, הכסף עבר מהאוצר למשרד השיכון. האם התקציב בסטטוס חיוב נוצל עד סוף 2017? מדובר ב-60 מיליון אם אני לא טועה. האם נוצל או האם אתם עכשיו במהלך של ניצול ב-2018. אנחנו רוצים לקבל הסבר.

אני עובר למשרד הרווחה, 37% מהתקציב לא נוצל. אני מדבר על סוף 2017. 37% מהתקציב לא נוצל, כ-7 מיליון שקלים. מה החסמים? מה הסיבה שלא נוצל התקציב? למה התקציב חזר? משרד הבריאות, מבחינת מספר המגשרים אמרתי קודם, בסוף 2017 היה צריך להיות 8.25 תקנים למגשרים ובפועל עד סוף 2017 – 2.5. מבחינה תקציבית, 49% מהתקציב בוצע, דהיינו 2.5 מיליון שקל, מה הסיבה שלא נוצל התקציב במלואו.

שאלה כללית, אולי את תוכלי לענות. מה קורה לתקציבים שלא נוצלו. האם התקציב חוזר לאוצר ואז איבדנו אותו כי לא ניצלנו בזמן או המשרד מבקש שוב להחזיר את הכסף לביצוע ב-2018, 2019. אני רוצה הסבר. אנחנו יודעים שהתקציב הגדול יותר לא נוצל, ומה קורה לתקציבים שלא נוצלו.

הנקודה לעניין הבקרה למספר המשתתפים בתכניות, אני שוב מתייחס ל-2017. מספר המשתתפים חשוב מאוד, מספר התכניות לא פותר את הבעיה. החשוב הוא מספר המשתתפים בתוך התכניות האלה. אם אתם אומרים שיש 100 תכניות ובכל תכנית משתתף ילד אחד, זה לא פותר את הבעיה. אני רוצה לדעת מספר המשתתפים בתכניות ב-2017. גם ביחס לניצול התקציב, תרבות וספורט – אפס. התכניות לא בוצעו. בריאות – 3%, דהיינו 12 מתוך 18 תכניות לא בוצעו. לגבי משרד החינוך – אני מבקש שתרשמו – בתחום חברה ונוער רק 31% ביצוע. אני חייב לציין לפי הדיווח שבתחומים אחרים יש ביצוע גבוה באמת, אבל צריך לבדוק בשטח את הדברים האלה. אני מבקש הסבר ממשרד החינוך בתחום חברה ונוער למה יש רק 31% ניצול.

אני ממשיך, קשיים או אי הפעלת תכניות ברשויות המקומיות הבאות: אי הפעלת התכניות ברשויות, למשל יוזמות של רשויות, ו"זינוק בעליה" שציינתי קודם ושילוב באמנות, קידום נוער, מגשרים בקהילה, באלה יש קשיים או אי הפעלת התכניות, מדוע. נקודה נוספת, הרשויות המקומיות שבהן השיעור הגבוה ביותר של התכניות שלא מיושמות. יש לי רשימה של הרשויות המקומיות האלה שהתכנית לא מיושמת בהן. למשל תל אביב, רמלה, קריית ביאליק, ירושלים, לוד, קריית מלאכי, אשדוד, רחובות, נתניה.

עוד נקודה, משרדי הממשלה ויחידות הסמך שאמורים להיות מעורבים ולא הוזכרו בנתונים שקיבלנו או בדיווח עכשיו. למשל משרד המשפטים, מה קורה? נציבות שירות המדינה, משרד הכלכלה, לא התייחסת אליהם בדיווח.

התייחסתי.

לא.

משרד המשפטים לא התייחסתי.

נציבות שירות המדינה גם לא וגם לא משרד הכלכלה. אני אשמח לקבל הסבר. הנקודה האחרונה, אנחנו יודעים שהתכנית הזאת באה לשטח לא על חלל ריק. היו תכניות שפועלות כבר הן על ידי המגזר השלישי, הארגונים הלא ממשלתיים והן ברשויות המקומיות, וחלק ממשרדי הממשלה. אני רוצה לדעת מה רמת שיתוף הפעולה עם המגזר השלישי, עם הארגונים שדווקא באים עם כסף ונותנים מצ'ינג. זה מגדיל לנו את התקציב וגם את מספר המשתתפים. לכן מה רמת שיתוף הפעולה. אלה הנקודות להתייחסות של כל משרדי הממשלה, כל אחד בתחומו, ואנחנו מבקשים לשמוע.

לפני כן ידבר נציג האוצר כיוון שהוא צריך לצאת. אני מבקש לשאול האם למשרדי הממשלה כולל לצוות היישום, יש טענה או שאלה בעניין שהאוצר לא העביר להם את התקציב על פי מה שסוכם בהחלטת הממשלה. אני רוצה לקבל תגובה מנציג האוצר לפני שהוא יוצא לכן אם מישהו רוצה להגיד "אני לא קיבלתי כסף מהאוצר", "התקציב לא עבר אלי". אני מתכוון למשרדי הממשלה שקיבלו את האחריות לבצע את זה.

יש כרגע שיתוף פעולה מלא בינינו לבין האוצר, אני חושבת שגם בחלק מהדברים אנחנו שיפרנו את המצב לשנת 2019, תקציב החינוך למשל, הוכנס בבסיס תקציב משרד החינוך אז יהיו פחות בעיות של העברות תקציבים. כרגע אני לא מודעת לטענות שהן מעבר לדבר הגנרי. התהליכים מאוחרים, זאת אומרת תקציב ששוריין מגיע רק עכשיו, זה יכול להקשות על המשרדים לעבוד. זאת אומרת גם תקציב ששוריין בעודפים וגם תקציב שהוא לא תקציב בבסיס, מגיע למשרדים בשלב מאוד מאוחר. פניות תקציביות מורכבות, זה לא מאפיין את התכנית הזאת. בעקרון אנחנו בדרך כלל מצליחים לפתור את הבעיות.

בעיה נוספת, זה גם נוגע לשאלתך לגבי תקציב שלא נוצל, תקציב שלא נוצל כמו שראיתם בדיווח ויכול להיות שיש אצלך טעות כי קיבלת קובץ קודם - - -

אני הוצאתי את כל הדברים האלה ממה שקיבלתי.

אני יודעת, לכן אני לוקחת אחריות עלי. הרוב המכריע של תקציב שלא נוצל שוריין על ידי המשרדים ונשמר בעודפים וחוזר השנה, ואנחנו ראינו את זה. בסך הכל יש אחוז מאוד מאוד קטן שחזר לאוצר, זה 3% מהתקציב, אלה נתונים שנחשבים מאוד טובים לתכניות מהסוג הזה. מתוך התקציב שחוזר בעודפים לפעמים האוצר לא מחזיר את הכל.

למה? מה ההסבר שהם נותנים?

אני אסביר.

אני מבקש שתסביר לנו במקרה כזה, כיון שהתקציב הזה צבוע לארבע שנים, מדובר כאן על תכנית רב שנתית, גם אם משרד לא מנצל את מלוא התקציב השנתי, צריך להעביר אותו לשנה הבאה.

מבחינת ניהול התקציב, בעת החלטת הממשלה משריינים תקציב לארבע שנים, לשנות ההחלטה. התקציב משוריין בתקציב לאותן שנים. אם המשרד דורש את התקציב, הוא מקבל אותו לאותן שנים. כפי שטלל אמרה, המשרד יכול לדרוש ולהתחייב על התקציב באותה שנה ואז באמת הוא יכול לעבור לשנה הבאה, גם אחרי השנה שאליה התקציב הוגדר. אבל אם המשרד לא בא ולא דורש את התקציב שהוא היה אמור לקבל באותה שנה, התקציב לא משוריין לו. ברגע שהתקציב לא עבר והמשרד שריין, אין דרך באוצר לשריין את התקציב לשנה הבאה. זה לא משהו שאפשר לעשות.

מתי המשרד צריך לבוא בדרישה?

בכל שנה שהחלטת הממשלה אמרה שהמשרד דרוש לו לקבל את הכספים לטובת ביצוע ההחלטה, הם אמורים לבוא ולדרוש את הכספים, או להגיע להסדר עם האוצר לגבי העתיד. אבל ברגע שהם לא דורשים, אנחנו לא יכולים לשריין את הכספים בהמשך.

כלומר כסף משוריין צריך לעבור ב-100% אתה אומר?

זהו, לא. לגבי הנקודה של העודפים, זה לא משהו שקשור רק לתכנית הזאת, זה משהו שקשור לכל התכניות, לכל העודפים בכל תקציב המדינה. הממשלה החליטה לצורך מימון של החלטות כאלה ואחרות לקחת חלק מהתקציב, מהעודפים, ולהקצות אותו לתכניות אחרות. יש לזה כמה סיבות: אחת – הממשלה יכולה לשנות את סדרי העדיפויות שלה ועל כן היא יכולה להחליט שהיא רוצה להקצות חלק מהתקציב שהיה משוריין לדברים מסוימים, לדברים אחרים, והסיבה השנייה זה בגלל שנכון שהמשרדים יבצעו את התקציב שלהם באותה שנה שהם מקבלים בה את הכסף. זה בעצם מייצר תמריץ עבור משרדים לבצע את התקציב באותה שנה ולא לגלגל בעודפים תקציבים שלא נוצלו. המטרה של האוצר, בכלל של הממשלה, זה שהתקציב ינוצל בשנה שבה הוא ניתן ועלכן יש בשנת 2017 7%, גם ב-2018 לדעתי זה 7% קיצוץ בעודפים בשתי פעימות.

כולל מהתכנית שלנו?

בכל התכניות, בכל הממשלה. זה לא משהו ש- - -

אני אגיד לך למה. נכון, אתה צודק שמשרדי הממשלה צריכים לעמוד במועד ולבצע את התכניות שלהם, יחד עם זאת אני מבין את התקציב הדו שנתי והאם המשרד לא ניצל את זה במסגרת הדו שנתי, אוקיי, אתם באים ומקצצים. אבל פה התכנית היא מיוחדת, אושרה על ידי ועדת שרים מיוחדת וזו תכנית רב שנתית של ארבע שנים, אני חושב שזה לא פייר לקצץ ולכלול בתכניות אחרות ולהפעיל את המדיניות הכללית. פה צריכה להיות התייחסות מיוחדת כיוון שמדובר כאן בתכניות רב שנתיות של ארבע שנים.

אני מבין את האמירה, אבל אני לא מכיר אף החרגה לשום תכנית. יש הרבה מאוד החלטות ממשלה שהממשלה מקבלת החלטה ואז משנה את סדרי העדיפויות שלה, והקיצוץ בעודפים הוא ביטוי של זה בעצם.

אני רוצה לדעת כמה כסף הפסדנו בגלל זה.

7% מהתקציב שלא נוצל.

מהתקציב המשוריין בכלל. זה הרבה כסף.

זה 7% מ-40%.

על זה אפשר להגיד שמשרדים יכולים לעשות הסטות בתוך המשרד בשביל לתקצב את 100% מהתקציב, להסיט תקציבים בתוך המשרד בשביל לעמוד בהחלטת הממשלה. זה משהו שכן ניתן.

אני שואל ברמה המקצועית, מה להערכתך אני כחבר כנסת יכול לעשות על מנת להחזיר את ה-7%.

קודם כל אני חושב שצריך לעשות בדיקה באמת האם אותם 7% המשרדים לא השלימו, זאת בדיקה שצריך לעשות. להחריג את הדבר הזה, אני לא מכיר דרך לעשות, לא נתקלתי גם בתקדים לדבר כזה. זו החלטת ממשלה.

בוא ניצור תקדים. הבנתי את העניין. טלל, אני רוצה שנפעל ביחד כדי להחזיר את הכספים האלה.

- - -

תלוי איזה משרדים. יש משרדים שחזרו ויש משרדים ש- - - זה אמרנו, זה התהליכים שהם - - -

סיימת?

טלל התייחסה לזה שבאמת עודפים, לוקח זמן עד שמגיעים למשרדים וזו באמת בעיה מוכרת ואנחנו כל שנה מנסים להעביר את העודפים מוקדם ככל הניתן לוועדת הכספים, וזה תלוי בכנסת.

אני רוצה לשאול משהו את האוצר. אם אנחנו נעבוד רק לפי שנת תקציב, זה אומר שבשנה הרביעית אנחנו בסוף דצמבר מפסיקים לעבוד, זאת אומרת שילד התחיל בספטמבר תכנית, עוצרים אותו באמצע השנה. לכן אנחנו כל שנה, חלק מהכסף כדי למשוך לסוף השנה, לשמור כסף לשנה האחרונה. אנחנו משרד שצריך התייחסות אחרת בעניין הזה, וזה שכל שנה בדיוק את החלק הזה, יורידו לנו 7%, זה אומר שבכל מקרה בסוף זה יגלגל לשנה הרביעית מחסור בתקציב, כדי לגמור כמו שצריך את התכנית. אנחנו מאוד מבקשים התייחסות מיוחדת למשרד החינוך, בגלל הסיפור הזה ששנת לימודים נגמרת באוגוסט ולא בסוף דצמבר.

תודה לנציג האוצר.

תודה וסליחה שאני צריך לצאת.

אני יודע שאתה בצד שלנו ואנחנו רוצים לעבוד בשיתוף פעולה. מילה אחת, מה הערכתך בעניין הדיווח, מה שראית עכשיו? אתה כגוף שמשחרר את התקציבים, מה ההערה שלך לעניין?

אני חושב שבסך הכל התכנית בשנים האחרונות והמטה עשו עבודה מצוינת במעקב, יחד עם המשרדים, עושים מאמצים רבים להגדיל את הביצוע בתקציב ואני חושב שהתמונה שאנחנו רואים היא בסך הכל תמונה חיובית. יש כמובן תמיד מה לשפר ומה לבצע יותר וכמובן שיש בעיות, אבל בסך הכל התמונה שאני רואה היא חיובית.

לכן קיבלת מוטיבציה. תודה רבה לך. לגבי הנקודה של שיתוף הפעולה עם ארגוני המגזר השלישי, את רוצה להתייחס או שהמשרדים יתייחסו?

אני חושבת שכל משרד יתייחס בדבריו ואני אתייחס בסוף.

בסדר גמור. רשמתם את השאלות.

לעניין משרד המשפטים, הם גוף נפרד.

מה זאת אומרת? זה לא חלק מממשלת ישראל?

זה חלק מממשלת ישראל אבל אם אתה רוצה דיווח שלהם אתה צריך אותם.

הבנתי. זה לא תחת היישום.

זה לא תחת מטה היישום, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה אבל זו יחידה ייעודית למיגור גזענות שעומדת בזכות עצמה.

הם לא הגיעו?

הנציבות נמצאים ויש דיווח שלהם בדו"ח הזה.

בואו נלך על דיווח של כל משרדי הממשלה. מה שטלל דיווחה זה בשמכם ולא צריך לחזור, אבל אם יש נקודות שהיא לא דיווחה וגם התייחסות לשאלות שהעליתי לכל משרד ומשרד. נעשה את זה בקיצור כדי שמשתתפים אחרים יוכלו לשאול שאלות. אנחנו חייבים לסיים בשעה 11:00. קודם נשמע את משרד העבודה והרווחה, וזרוע התעסוקה.

בוקר טוב אני מנהלת תחום בכיר תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות. נציג שתי תכניות היום. התכנית הראשונה היא תכנית ההכוון שאזכיר למשתתפים, מדובר על 12 מסלולים, אנחנו שמים רכז שנותן שירות בתוך מרכזי הצעירים או מרכזי התעסוקה שלנו, ובעצם כל רכז כזה מטפל בפרט ונותן ליווי אישי וגם מייצר סדנאות קורסים והכשרות שהן אוניברסליות. נכון להיום אנחנו עומדים על 1,520 משתתפים פעילים בתכנית שזה עמידה של 92% ביעד שלנו. מתוך המשתתפים הפעילים, 40% מהם עוברים קורס או הכשרה מקצועית משמעותית, זאת אומרת קורס שנותן מקצוע או הפניה לאקדמיה או משהו בסדר הגודל הזה והמיצוי התקציבי שלנו הולך וגדל בתוך התכנית, אם היינו בתחילת הדרך על סביבות ה-55% ניצול בשנה הראשונה של התכנית, 2015, המספר הזה הלך ועלה והצפי למיצוי השנה הוא 80% לתכנית.

מה היה ב-2017?

ב-2017 אחוז המיצוי היה אם אני לא טועה בסביבות ה-73% או משהו כזה. צריך להבין שככל שהתכנית מתקדמת הרכזים ומנהלת התכנית יותר מתמקצעים במיצוי כלים, מיצוי תקציבים. אנחנו עושים גם כל מיני פעולות שהן יקרות יותר, כל מיני קורסים שהם יותר מתקדמים ויותר ארוכי טווח ולכן המיצוי התקציבי שלנו הולך וגדל ואנחנו מנסים לעשות מיצוי תקציבי נכון והגיוני ושקול ולא להוציא את הכסף לטובת להוציא את הכסף.

מעבר לזה אנחנו מסתכלים על היעדים המדידים שלנו בתכנית, שיפור סובייקטיבי או שיפור אובייקטיבי מבחינת הקידום התעסוקתי שלהם, אנחנו מדברים על שיפור סובייקטיבי ברמה המקצועית, שיפור בתנאי העבודה וכמובן מעל הכל אנחנו מדברים על עליה בשכר, כשנכון להיום בערך 1/3 מהמשתתפים שלנו – הנתון כאן לא מדויק – 1/3 מהמשתתפים שלנו מדווחים על עליה בשכר של בערך 28% בממוצע, בערך שנה וחצי מתחילת ההשתתפות בתכנית. בעצם המטרה שלנו בתכנית הזאת היא מטרה כפולה, אחת – שהעובדים יהפכו מעובדים לא מקצועיים לעובדים מקצועיים והמטרה השנייה היא עליה בשכר. אנחנו רואים שבשני הכובעים האלה העמידה ביעדים שלנו היא גבוהה מאוד.

אני רוצה להבין בדיוק. את אמרת לנו 1,520 משתתפים. לא השתמשת במילה "השתתפו", אלא משתתפים. כלומר היום הם בתהליך.

חלקם סיימו, חלקם עדיין משתתפים פעילים בתכנית. כשאני מדברת על משתתפים פעילים, אני בעצם מתכוונת למשתתפים שהיו פעילים בתכנית, לא רק באו ונרשמו והלכו אלא ממש העבודה איתם הייתה משמעותית, של לפחות שלושה מפגשים במסגרת התכנית, והשתמשו בכלים של התכנית.

ההגדלה בשכר שלהם זה כבר כשהם נמצאים בתכנית או התנאי שהם סיימו את ההכשרה והביאו הסמכה למעביד שלהם, והוא משדרג אותם. גם שבנאדם משתתף הוא מקבל שדרוג? זו הכוונה?

אנחנו מודדים את השדרוג למשתתפים פעילים. השדרוג לא נעשה לפני שהם הגיעו לתכנית. בדרך כלל כמו שאתה רואה, הנתון של 40% מהמשתתפים עוברים איזה שהוא קורס הכשרה, זה בעצם הכלי שאנחנו מאמינים שמוביל לקידום בשכר, אז הקידום בשכר נובע מתוך ההשתתפות.

הבנתי, אבל רציתי להבין איך זה הולך. אתם עשיתם הסכם מראש עם המעסיקים ואמרתם "אנחנו לוקחים את העובדים שלכם ומכשירים אותם, אבל ברגע שהם יתחילו את התכנית תגדילו להם את המשכורת" יש הסכם כזה?

לא. לא היו הסכמים כאלה.

אם אין הסכם כזה, איך מגדילים להם ב-20% לפני שהם מסיימים את הקורס?

לא, בגלל זה אנחנו רואים כרגע עליה בשכר רק לשליש מהמשתתפים של התכנית. עליה בשכר היא בדרך כלל משהו שלוקח זמן. זה בדרך כלל למשתתפים שהתחילו בתחילת התכנית, נגיד ב-2015, 2016, המשתתפים החדשים לא רואים ישר את העליה שלהם בשכר אלא זה תהליך שלוקח זמן, בדרך כלל אנחנו רואים את זה אחרי שנה או שנה וחצי מתחילת התכנית, לאלה שבאמת עלה להם השכר. יש כל מיני תכניות שאנחנו בונים במסגרת המיזם הזה, אבל בדרך כלל עליה בשכר לוקחת זמן. לא רואים את זה ישר. יש כל מיני תכניות שאנחנו בונים עם מעסיקים לקידום עובדים קיימים שלהם.

אני מצטער שאני מקשה עליך, אבל אני רוצה שנבין את העניין. אם אתם לא רואים את זה וזה לוקח זמן, איך קבעתם את ה-20%? דבר שני, יכול להיות שהשדרוג יהיה בתחומים אחרים. איך את יכולה להוכיח לי שהשדרוג זה בגלל התכנית שלכם?

המשתתפים עוברים תהליכים אינטנסיביים בתוך התכנית, הם עוברים ליווי אישי, פרטני, הם מקבלים כלים ומעטפת שלא מתקבלת כמעט באף תכנית תעסוקתית אחרת במשרד שלנו. אנחנו סבורים שהעלייה, זאת אומרת סביר להניח שמשתתף שקיבל מאתנו מלגה או שובר להכשרה מקצועית או משתתף בקורס הנדסאים, אם כעבור שנה וחצי יש לו עליה בשכר, זה בעקבות התהליכים האלה.

סליחה - - -

אחר כך. תרשום ואחר כך ניתן לכם זכות דיבור. אני שואל את השאלות כי אני רוצה להבין, אני יודע שגם אתה רוצה להבין. אבל לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה. אבל ניתן לכם לשאול שאלות כדי לעשות סדר ונגיע ליעדים שלנו. בבקשה תתקדמי.

אז אני אומרת שבעצם ברגע שאנחנו נותנים את הכלים לאותם המשתתפים, אנחנו סבורים שהעלייה בשכר או השיפור הסובייקטיבי במקצועיות שלהם נובעת מתוך הכלים שאנחנו נתנו להם וסביר להניח שלא נובעים מתהליכים אחרים.

תודה. למי שיש שאלות נא לרשום. כשתינתן לכם זכות הדיבור תשאלו את השאלות.

סליחה, התבקשנו להציג הצלחות ואתגרים. האתגר שיש לנו בתכנית זה מימוש התכנית לגבי קידום אקדמאים יוצאי אתיופיה, המיזם המשותף עם "עולים ביחד". אנחנו כרגע בהקפאה של ההתקשרות מול "עולים ביחד" בגלל נושא תקציבי. חבל לי שנציג האוצר לא נמצא כאן.

אמרתי למי שיש לו בעיות בעניין העברת התקציב לשאול לפני שהוא הולך.

בכל מקרה הנושא כרגע בטיפול.

מה הבעיה, תסבירי לנו?

אנחנו צריכים לקבל תוספת של 1.8 מתוך התקציב, זה בדיוק מה שהוא דיבר עליו. התקציב שלנו מחולק לפי שנים, כשאנחנו אמורים לקבל בערך 600,000 שקל בכל שנה, אבל ההתקשרות לא עובדת כך. אנחנו צריכים לקבל את כל הכסף א-פריורי, כדי לעשות את המיזם המשותף. החלוקה לפי שנים לא עוזרת לנו, אנחנו לא יכולים לעשות התקשרות בצורה הזאת וזו הייתה טעות כנראה באיך שאנחנו כתבנו את החלטת הממשלה ואת המפרט התקציבי. בכל מקרה אנחנו כרגע מחכים להעברה תקציבית כדי שנוכל לבצע את ההרחבה של ההתקשרות.

אני אגיד לך, הכתובת היא טלל ולאו דווקא האוצר בשלב ראשון. אני רוצה שתעבירי אליה את הקשיים והאתגרים, תפקידה הוא לשבור את הראש עם האוצר.

אז הנושא כרגע בטיפול. גם טלל מודעת אליו.

חשבתי שסגרתם את זה.

לא, עדיין לא.

אוקיי. כי דווקא הם כן ערבו אותנו ועשינו איזה שהוא מהלך והייתי בטוחה שזה פתור. וגם "עולים ביחד" אמרו לי שזה פתור.

אז גם הם לא מעודכנים. עד שהחתימה לא עוברת על ההסכם וההזמנה לא נמצאת במרכבה זה לא פתור, וזה עוד רחוק.

אז בשמחה. תעדכני.

תודה רבה לך.

תודה רבה. אני מתנצלת, אני נאלצת לצאת. אני אשמח לענות עכשיו אם יש שאלות.

לפני שהיא הולכת תשאלו אותה. רוני אקלה בבקשה.

אני מנכ"ל הפרויקט הלאומי. ההצגה הזאת נראית לי טובה מאוד בנייר, אבל משום שאני מכיר את נושא התעסוקה כי הייתי רכז ארצי לתעסוקה, ואם את אומרת שאנשים שנמצאים כיום בהכשרה, השיפור שלהם בשכר, אני לא יודע על מה את מתבססת. האם האנשים האלה היו מועסקים בעבר ואז שיפרת להם בהכשרה ואז שיפור בשכר? מאיזו נקודה את מתחילה ואומרת את זה? דבר שני, הנושא של 40% שעוברים קורס או הכשרה. איפה ה-60%, מה הם עושים? זה אומר מתוך 1,520, 60% איפה הם? מה הם עושים? אני חושב שגם מבחינת יכול להיות היעדים שהצבתם, כמה בסך הכל אנשים שאמורים לעבור הכשרה, האם בני הקהילה יש בסך הכל 1,520 או שזה המיפוי הראשון שעשיתם ומה שגיליתם?

אני מנכ"לית עמותת פידל. אני באמת מגבה את כל הנקודות שחשבתי עליהן, אבל אני חושבת שהשיח שנוצר לפחות כך התרשמתי, שיש קבוצה טיפולית שצריך לטפל בה, קבוצה שצריך לעבוד איתה, ללוות אותה. אני חושבת שהשיח צריך להיות יותר שיח מקצועי של הכשרה וליווי ומנהיגות ולא קבוצה טיפולית שצריך לתת לה מענה.

אני רוצה עוד דבר אחד. אני מנכ"ל עמותת טבקה לצדק ושוויון ליוצאי אתיופיה. לגבי התקציבים שאין לכם לקדם את התכנית שתכננתם, אני רואה פה בתקציב שהחזרתם משהו כמו 1 מיליון שקל, בחישוב קל, איך זה מסתדר עם חוסר התקציב? זה מעבר למה שרוני ומיכל ציינו.

אני אתחיל מההתייחסות לנושא הטיפולי. אם תכירי, ואני מזמינה אותך לבקר במרכזים שלנו, זה לחלוטין לא הנרטיב שאנחנו מדברים עליו עם המשתתפים, אנחנו במקום של העצמה, של קידום תעסוקתי לא מהמקום הטיפולי. כשאני מדברת על ליווי אישי ופרטני אני מתייחסת לכך שמשתתף מגיע לרכזים של התכנית שלנו ויחד עם המשתתף בונים תכנית תעסוקתית, בונים איזו שהיא תכנית לקידום בקריירה, זה ממש ממש לא מהשיח הזה ואת מוזמנת באמת בחפץ לב להגיע לכל המרכזים שלנו ולדבר עם כל הרכזים. אנחנו מאוד מאוד מגיעים מהמקום של קידום, התכניות שלנו ואת תראי, את מוזמנת לעמוד הפייסבוק שלנו, יש לנו 4,000 בני הקהילה, או אני מניחה שמרביתם בני הקהילה ואני מניחה שלא היו לנו כל כך הרבה לייקים אם זה היה השיח ולראות איזה הכשרות אנחנו עושים שם. אנחנו עושים דברים שבאמת מביאים לקידום תעסוקתי, בין אם זה הנדסאים, חשמלאים ודברים שבאמת מביאים לקידום בשכר, זאת המטרה העיקרית שלנו במקום הזה.

לגביה שאלות שלך, בני ובנות הקהילה האתיופית הם עובדים, התכנית לא מדברת על השמה. אנשים מגיעים אלינו לתכנית כשהם עובדים באחוזים מאוד גבוהים. זה לא השיח שלנו. השיח שאנחנו עוסקים בו הוא קידום תעסוקתי והכלים הם כלים מגוונים שאנחנו עושים במקום הזה. לכן סביר להניח שמשתתפים שמגיעים אלינו לתכנית, אנחנו עובדים איתם גם על משא ומתן מול מעסיק, גם על שיפור המיומנויות והכישורים שלהם, הנתונים שאנחנו ראינו, 1/3 מהמשתתפים זה מתוך מחקר מלווה שאנחנו עושים לתכנית. זה נתונים שנלקחים משם, לא הערכה כלשהיא.

לגבי המשתתפים שלא עוברים הכשרה מקצועית משמעותית, יש פערים בקרב הידע הבסיסי שאיתו מגיעים המשתתפים. לא לכולם זה מתאים מבחינת היכולת לצאת עכשיו ללימודים לתקופה ארוכה ולהשתכר פחות בתקופת הלימודים. לפעמים יש אנשים שזה לא מתאים להם מבחינה כלכלית. יש אנשים שזה לא מתאים להם מבחינת היכולת הבסיסית, אולי קודם צריכים לעשות מכינות ודברים כאלה, ויש גם כאלה שכבר עברו הכשרות מקצועיות או אפילו לימודים אקדמיים ולא עובדים במקצוע שאותו הם למדו. לכן יש כל מיני כלים מגוונים שאנחנו מפעילים בתוך התכנית שלנו. מי שלצורך העניין עשה תואר ולא עובד במקצוע שאותו הוא למד, אין מה לעשות לו הכשרה מקצועית ואין מה לשלוח אותו, וזה חלק מהמשתתפים שמגיעים אלינו לתכנית. לכן הנושא הזה של הכשרה מקצועית לא מתאים ל-100% מהמשתתפים בתכנית.

לגבי השאלה האחרונה ששאלת, לגבי כמות המשתתפים, ה-1,520 זה המשתתפים הנוכחיים, אנחנו הגענו לפריסה מלאה של 100% בתכנית רק בחצי השנה האחרונה ולכן יש לנו עוד שנתיים לתכנית לפחות במתכונת הנוכחית, אנחנו מאמינים שלכל הפחות נכפיל את המספר של המשתתפים בתכנית. ברור שזה לא מכסה את כל בני הקהילה, זה גם לא צריך לכסות את כל בני הקהילה אבל מול טלל אנחנו באמת מדברים על איך אנחנו יכולים להגדיל את המספרים האלה ולהגיע ליותר אנשים. צריך גם להגיד, זרוע העבודה עושה עוד פעולות שקשורות להכשרה מקצועית שהם לא חלק מהתכנית. דיברנו קודם על משרד החינוך שאנשים צריכים לצרוך שירותים בתוך הקהילה באופן כללי. זה נכון לגבי עולם העבודה גם כן. יש כל מיני תכניות, אולי פחות תפורות, אולי פחות נדיבות מבחינת השירותים שניתנים, אבל יש גם פעולות שאפשר לתת בקהילה ומשתתפים יכולים ללכת לשירות התעסוקה ולקבל שירותים, יכולים ללכת למרכזי הזדמנות, למרכזי צעירים ולקבל כל מיני פעולות וכלים שקשורים לתעסוקה. אנחנו מדברים רק על המספרים שראינו בתכנית שלנו שאנחנו מנהלים במסגרת התכנית הזאת.

יש שאלה מהממ"מ. תעני גם לגבי התקציב.

אני לא מכירה את המספר הזה, אני יכולה לדון על זה עם אלירן או עם טלל, ה-1 מיליון שקל שהוחזר לא מוכר לי.

לא הוחזר 1 מיליון שקל, הוחזר 116,000 שקל.

אוקיי. תשאלי את השאלה.

אני חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת. הייתי שמחה אם טלל גם תשמע את השאלה כי זו שאלה מהתחום המתכלל. בקשר לממשק או לפיצול בדרך בין הכשרה מקצועית לבין השכלה אקדמית. האם מישהו שמחפש את דרכו המקצועית כרגע, נחשף גם לאופציות המקצועיות וגם לאופציות אקדמיות באותה מידה.

איזה כיף ששאלת את השאלה הזאת.

איך היא הרימה לנו להנחתה. את רוצה לענות או שאני?

בשמחה. עשינו שתי פגישות עד כה של התכנית שלנו יחד עם התכנית הישגים ובנינו מתווה למשתתף שמגיע למרכז צעירים, מה התהליך שנעשה איתו, אם הוא מעוניין להגיע להכשרה מקצועית מראש, ישר הולך לתכנית הישגים, להכוון להשכלה גבוהה. אם הוא לא יודע מה הוא רוצה, והוא רוצה להגיע לתכנית שלנו, הוא מגיע לתכנית שלנו ובמידה ובמהלך הדרך אנחנו מגלים שהאדם מעוניין בהכשרה מקצועית, שני הרכזים נפגשים יחד עם המשתתף ומחליטים באיזה מהתכניות הוא מקבל סל שירותים נדיב יותר ונכון יותר לטובת המקצוע הספציפי שאותו הוא רוצה ללמוד ומחליטים ביחד לאן המשתתף הזה הולך.

תודה.

אני חייב לעבור למשרד הכלכלה והתעשייה. תנסי לדבר בתמצית.

אני ממשרד הכלכלה. אני אשלים את הצד השני שגל דיברה עליו. כשבנינו את התכנית מצאנו באמת פערי שכר גדולים של יוצאי אתיופיה ולכן הדגש שלנו לא היה באמת רק להכניס לשוק העבודה אלא ליצור משרות איכותיות בשכר גבוה, שיהוו קטר. אחד הדברים ששמנו עליו דגש היה יזמות, זה עלה בצורה מאוד חזקה משיתוף הציבור שעשינו ואני אתייחס כאן לשני דברים שאנחנו עושים במסגרת התכנית.

הראשון זה ליווי של עסקים קטנים ובינוניים של יזמים ובעלי עסקים, צריך לומר שעד התכנית בעצם מרבית היזמים קיבלו סיוע ממשרד העליה והקליטה ולמעשה בזמן ההקמה, התחלנו להקים את התכנית כבר בשנת 2016, שמנו דגש על שיווק כדי שידעו שיכולים לבוא אלינו, יש לנו רכזים שעובדים בשטח ויוצרים הרבה קשרים, גם עם עמותות, גם עם רשויות מקומיות, גם עושים כנסים כדי להציג את הכלים. אנחנו הצבנו יעד לסייע ל-100 יזמים ובעלי עסקים בשנה, עברנו אותו בצורה משמעותית, סך הכל בשנתיים האחרונות אנחנו עומדים על בערך 150% גם בכמות המשתתפים וגם תקציבית.

השנה הייתה לנו הצלחה שלא היה קל להגיע אליה בהקשר של תימרוץ מעסיקים להעסיק יוצאי אתיופיה בשכר גבוה ובמשרות איכותיות, במקצה שעשינו בשנת 2017 בעצם אנחנו החלטנו לתת סיוע עבור 83 משרות. צריך להסביר קצת את המספרים, הצבנו יעד של 100 ואנחנו עומדים על 83, אבל למעשה זו הצלחה יתרה מכיוון שהשכר שהוצע היה שכר גבוה מזה שאנחנו הצבנו כמינימלי. אפשר לראות את זה גם בתקציב שאנחנו מקצים שהוא גבוה ממה שתכננו ומבחינתנו זו הצלחה מאוד מאוד גדולה. זה בהקשר של ההצלחות.

אני אציג גם אתגר שרציתי לדבר עליו, האתגר שלנו הוא ליצור את החיבור בין אותם מעסיקים שאנחנו רוצים שיעסיקו במשרות איכותיות ובשכר גבוה ובין אותם עובדים שהם עובדים חדשים, זה כמובן לא עובד שנמצא במקום תעסוקה, זה רק עבור משרות חדשות. אז אנחנו עובדים על זה גם עם הצוות של טלל וגם נפגשנו עם עמותות ועם נציגי ציבור, איך אנחנו יוצרים בצורה טובה את הקישור הזה כדי שבאמת נצליח לעמוד ביישום של התכנית.

לא ברור לי פה, אנחנו יודעים שהשר ערך כינוס בקרית אונו, השתתפתי בו, הוא הכריז על 10 מיליון שקל לעידוד יזמים בקרב יוצאי אתיופיה. זה נעשה ב-2017.

בספטמבר. נכון.

אני רואה פה סיוע ל-100 יזמים ובעלי עסקים בשנה, בעלות של 0.88 מיליון ₪. והיעד, מה שציינתם פה, התוצאה – סיוע ל-169 יזמים ובעלי עסקים ב-2017 בעלות של 1.1 מיליון ₪. את אומרת לי שמתוך 10 מיליון רק 1.1 מיליון ניצלתם ל-169 יזמים? זה מה שאת אומרת בדיווח?

לא, צריך להבחין. מה שהצגתי פה זו הפעילות של מערך המעוף שזה בעצם סניפי השטח שמלווים יזמים ובעלי עסקים. אתה מדבר על קרן שבאמת גם מופעלת על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהוקמה - - -

לא, אני לא נכנסתי - - -

אני רק אומרת שהסכומים שאתה רואה פה הם לא נגזרים מהסכום של ה-10 מיליון שאתה מדבר עליו, אלה סכומים אחרים. בעצם ה-10 מיליון זו קרן שתפעל במשך חמש שנים, כלומר אנחנו עומדים על קצת יותר מחצי שנה של הפעילות שלה וגם שם, זה לא שהסכומים, אנחנו לא עברנו את המיליונים, אבל זה גם משהו שאנחנו מאמינים - - -

כמה נוצל? כמה יזמים קיבלו?

קיבלו, אושרו שבע בקשות בהיקף של קצת יותר מחצי מיליון שקלים עד אפריל, אבל אנחנו מאמינים שזה משהו באמת שילך ויגדל, זה רק הושק וזה יהיה על פני חמש שנים. אבל זו פעילות שהיא נפרדת מהפעילות שמוצגת כאן.

איך אתם מפרסמים את זה לאנשי הקהילה היזמים כדי שיבואו ויבקשו או יגישו את הבקשה?

בכמה דרכים. קודם כל גם באמצעות סניפי המעוף שפזורים בכל רחבי הארץ, הם לא ייעודיים ליוצאי אתיופיה אבל הקרן משווקת שם. מעבר לזה, הקרן פועלת בשיתוף פעולה גם עם קורקט וגם עם איפלה שהם אחראים בין היתר על השיווק של הקרן יחד איתנו. אני מקווה שעוד חצי שנה, אולי אפילו שנה נראה שהפעילות תגדל, אבל זה לחלוטין עדיין בשלב השיווק שלה וראשית צעדיה בחצי השנה הזאת.

תודה. אנחנו נעבור למשרד הרווחה והשירותים החברתיים. בבקשה בקיצור.

בגדול התכנית פועלת, אנחנו אבל היום מסתכלים באמת גם על המדיניות בראיית הרוחב וראייה של היום שאחרי התכנית, איך הדברים ישתנו וישתפרו לאורך הדרך. אני חושבת שהאתגר הגדול שלנו זה באמת להגיע למצב שבו יוצאי אתיופיה יהיו במרכיבים האחוזיים בדומה לכלל האוכלוסייה, אנחנו דואגים בעיקר להפחית את מספר הרשומים בשירותי הרווחה ולאורך השנים התהליך הזה פועל. אנחנו בצעד עם הרבה מאוד דאגה התייחסנו לנושא של ההוצאה של ילדים יוצאי אתיופיה, שזה אחד האתגרים הגדולים שלנו והתחלנו בפגישות גם עם הרשויות, גם עם איסוף הנתונים ואנחנו מתחילים בתהליך של למידה עם הרשויות כדי לבחון יותר לעומק, להבין מה קורה, לתת יותר כלים רחבים יותר כדי באמת לעשות שינוי ולעקוב אחרי הנתונים האלה בשנים הבאות ובכלל.

אנחנו עובדים מאוד בנושא של שילוב המשפחות שיש להן סוג של בעיה בתוך המסגרות האוניברסליות. דוגמה, אחד הדברים שמהווה עבורנו אתגר זה שילוב של משפחות בתחנות לטיפול משפחתי. אחד הדברים שאנחנו רואים זה שיש מיעוט של עובדים סוציאליים שהתמחו ויש להם את ההסמכה לטיפול משפחתי זוגי ביחד עם משרד העבודה בקטע הזה. זאת אומרת הזרוע השנייה. אנחנו כנראה ניתן מלגות לאנשים שיירשמו לטיפול משפחתי כי הלימוד הזה הוא לימוד יקר ואנחנו חושבים שחשוב לתת חלק מהמלגה כדי שאנשים יוכלו ללמוד ובסופו של דבר להשתלב בתחנות לטיפול ויוכלו לתת את הטיפול למי שחושב ורוצה לקבל אותו. בדרך הזאת נראה שתהיה גם עליה בשנים הקרובות בתפקידי איכות בתחום העבודה הסוציאלית של עובדים יוצאי אתיופיה.

לשאלתך לגבי הניצול התקציבי, אחד הדברים זה שבאמת 2017 הייתה - - -

37%.

לא בוצע, אבל ה-63% כן בוצע. מתוך העובדה שאתה יודע שלוקח זמן להגיע למשפחות, ליצור את האמון, להבנות את תהליך ההתערבות, זה לוקח זמן. זו הייתה שנה של התארגנות.

הבנתי אבל מה עשיתם כדי שלא נאבד את ה-7 מיליון שקל.

זה בעודף מחויב, זה חזר.

הגשתם את הבקשה לאוצר וזה מסודר?

כן.

תודה. נעבור למשרד החינוך. בבקשה.

אנחנו נדבר בשתיים, אני מדברת על המינהל הפדגוגי ואחר כך גילי דנה תדבר על הנוער והצעירים. הנושא הראשון שאנחנו רצינו להביא ולציין אותו הוא נושא של המצטיינים והמחוננים. אנחנו במאמץ מאוד מרוכז הצלחנו להגדיל בכל התכניות של מחוננים ומצטיינים שיש לנו בארץ את כמות בני הקהילה המשתתפים, בעבודה מרוכזת מול מנהלי בתי ספר, לקבל נתונים, מול ההורים לשכנע אותם לשלוח את הילדים, להביא את הילדים. אנחנו רואים שעברנו את היעד שהצבנו לתכנית לארבע השנים האלה ואנחנו נצטרך לשנה הבאה לקבוע יעד חדש יותר גבוה, כי בעצם אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו באמת עומדים, אם הצלחנו בשנתיים להגיע למה שהגענו, לעלות למספרים יותר גבוהים וזה היה מאוד חשוב לציין את זה, זו ממש קפיצה יפה.

1,770 משתתפים?

הם משתתפים, הם מגיעים, אנחנו עוקבים לראות שהם באמת מגיעים. לא שהגיעו פעם-פעמיים אלא שלכל שבוע הם מגיעים לפגישות כפי שמתוכנן, ויש מעקב. לקחנו מישהי שעושה עבודת מעקב ארצית, היא בודקת מול הישובים. זאת אחת התכניות למשל שקשה לרשויות לדעת כי בעצם הרחבנו תכניות לכולם ואז הם לא יודעים אם זו תכנית של החלטת הממשלה או לא, הם יודעים שבישוב יש עוד קבוצות. הרעיון הוא שזה אינטגרטיבי, זה מעורב, אין קבוצות נפרדות, זה חלק מהעסק ואז יכול להיות שקבוצה אחת עובדת עם עשרה ילדים וקבוצה אחרת עובדת עם שלושה ילדים, אבל הרעיון הוא שבכל הקבוצות איפה שהילדים חיים ואיפה שהם לומדים, לשם לגייס אותם, לשם לעשות עבודה וטיפוח המצוינות.

איך נקראת התכנית?

זה מספר תכניות, זה קשור לנושא של מצוינות ומחוננים. זה אגף אצלנו במשרד והוא לקח את זה כמשימה ויש לנו הצלחות מאוד יפות. כתובות שם שמות התכניות השונות.

תסבירי את הגרף. עליה במספר - - -

הגרף הראשוני זה מה ששמנו בהחלטת הממשלה. זה מה שישבנו אז בהחלטת הממשלה. שמנו את - - -

באיזה גילאים?

זה מא'-יב'. כל התכניות את רואה שמופיעות כולן שם.

היעד שלהם זה 1,720.

שמנו להשנה 1,187 תלמידים לשנת הלימודים הזאת, הגענו למעל היעד ושמנו לשנה האחרונה 1,500 תלמידים אבל אנחנו נגיע ליותר. מי שרוצה לראות איזה תכניות, זה כתוב.

הנושא הבא הוא נושא הבגרויות, זה קצת עמוס אבל אני אסביר. אנחנו שמנו כיעד לסגור את הפער בין הזכאות לבגרות והזכאות האיכותית לבגרות לדוברי עברית. זאת אומרת הפרדנו בין הנתונים שיש לנו שהם כלל ילדי ישראל כי יש לנו כל מיני קבוצות, אלא אמרנו שהם צריכים להיות דומים לדוברי עברית ומה שזיהינו שאנחנו התקדמנו מאוד יפה השנה לעומת שנה שעברה ולפני שנתיים אבל יש לנו פער עד סוף התכנית כרגע בין הקבוצה של דוברי עברית בסביבות 10%, אנחנו מקווים שבשלוש השנים הקרובות, אם האוצר ייתן לנו את הכסף מלא, שאנחנו בשלוש השנים הקרובות נגיע למעבר לסגירה לראות שבאמת אנחנו רואים את הילדים. אנחנו בעבודה ממוקדת בית ספר עם חידוד האחריות על מנהלי בתי הספר. חלק מהמנהלים היו רגילים שהתכניות המלוות הן אחראיות לתוצאות, אנחנו עכשיו עובדים ואומרים הצוות אחראי, בית ספר אחראי בשוטף שלו והתכניות הנוספות הן רק לתת עוד כתף ועוד עידוד ועוד עזרה. אנחנו רואים שזה עובד, אנחנו חושבים שאם הצלחנו כאן, אנחנו נעשה מאמץ מאוד דומה ונדווח על זה בהמשך. גם בחינוך היסודי מול המיצ"בים ששם אנחנו גם נצטרך לעבוד פר בית ספר. מנהל יקבל את הנתונים ונצטרך לעקוב ברמה פרטנית, אני מקווה שיהיו לנו תוצאות יפות כמו שיש לנו כאן שהשגנו.

אני רוצה לשאול, העניין של החינוך לתפוס את הילדים בגיל צעיר, ביסודי, לבנות ולחזק אותם מבחינה פדגוגית זה יחסוך לנו כסף להשקיע בתיכון ובביניים. האם התכנית הזאת נותנת דגש ביסודי?

התכנית גם עושה, בתכנית הזאת יש לנו גם עבודה ממוקדת ביסודי, אנחנו זיהינו בסך הכל 200 בתי ספר שבהם יש קבוצות גדולות של ילדים. הסתכלנו על כל בית ספר שיש בו מעל 20 תלמידים בני הקהילה שלומדים בו. אנחנו בכוונה מסתכלים, אנחנו רוצים שבית הספר ייקח אחריות מלאה וייתן להם את המקום הטוב ביותר בתוך בית הספר. זה חלק מהעבודה מול המנהלים, נציג את זה בהמשך. זה תהליך, אנחנו עוד לא ראינו תוצאות במיצ"ב של שנה שעברה. המיצ"ב של השנה נעשה החודש. אנחנו נצטרך לדווח לכם בהמשך אבל אנחנו מנסים לעבוד מאוד ממוקד פר בית ספר ששם צוות בית הספר ייקח אחריות על התהליך. יש בתי ספר שצריך לטפל בכל בית הספר. כל בית הספר יש מקומות שכל בית ספר הנתונים שלו חלשים - --

קידום הנוער זה בתחום שלך?

כן. אני תיכף אדבר על זה.

ראיתי, אתה רוצה לשאול אחרי שהיא תסיים?

זה מתייחס למה שאמרת עכשיו לגבי היסודי. אני מנכ"ל מרכז ישראלי לחדשנות בחינוך. קודם כל אני רוצה לברך על השותפות ההדוקה עם משרד החינוך. אנחנו פועלים ב-23 בתי ספר בשותפות מלאה, עם תכנית שמקיימת פדגוגיה ממוקדת והפדגוגיה נחוצה ביותר לתלמידים בני העדה האתיופית. תכנית הוליסטית מקיפה שמשקיעה להתמודד עם חסכים בשפה וכישורי לומד ואנחנו בניגוד למה שנאמר כאן שבודקים את בתי הספר שמיישמים את התכנית שלנו במלואה, אנחנו רואים התקדמות נורא מרשימה בציוני המיצ"ב. לצערי המגבלה של תקציב מונעת מאתנו להגיע ליותר בתי ספר. אם כן, יש תכנית שמצליחה, תכנית שמקיפה ומהניסיון הרב שאנחנו יודעים, לבוא לבית ספר להגיד להם לקחת אחריות, אבל בבית הספר לא יודעים איך לקדם את התלמידים האלה וזה לא מספיק, צריכים להביא את הכלים, צריכים להביא את המשאבים, צריכים להביא את התמיכה המקצועית כדי להשיג את היעד הזה.

אני אוסיף שהוצאנו עכשיו ספר עם ידיעות ספרים ש-30% מהסיפורים כאן נכתבו על ידי תלמידים בני העדה האתיופית. זה עוד סוג של העצמה של תלמידים והורים. יש תכנית שמצליחה ואנחנו שנים מבקשים שירחיבו את התקציבים ובמקום זה רוצים לדלל את התקציבים.

תתייחס מה - - -

שאלת על מצ'ינג - - -

גם הם מביאים את ה-50%.

אנחנו מביאים 75%. כל שקל שהמשרד שם, אנחנו מביאים 3 שקלים.

מה שלא אמרת שהתכנית גם נותנת ליווי ארגוני למנהלי בתי הספר להסתכל על 100% הילדים ולא רק בני הקהילה, כך שהיא תכנית שעומדת בקריטריונים שלנו. נכון שהתורמים שלך רואים את בני הקהילה אבל אנחנו רואים את כל בית הספר וראינו שבבית הספר גם ילדים שהם לא בני הקהילה התקדמו. זה חשוב להגיד.

התכנית שלנו משולבת לקדם את כל התלמידים. תמיד הייתה משולבת, תמיד - - -

אנחנו מסתכלים ואנחנו אומרים, יש בתי ספר שמלווים כבר שש שנים, שבע שנים, יש תהליך לעשות הסטה, ברור לנו שצריך להכשיר את המורים מחדש, צריך לתת כלים לבתי הספר, צריך לתת משאבים. אנחנו חושבים שיש בבתי הספר היסודיים היום משאבים, השאלה היא איך מנצלים אותם וחלק מהעבודה שאנחנו עושים ונעשה גם בשנים הקרובות, לחדד את הניצול היותר אפקטיבי של המשאבים.

מה אפשר לעשות כדי שלמשל התכנית שלהם במקום שתהיה רק ב-23 בתי ספר, שתהיה ב-40 בתי ספר?

התכנית שלהם, הבעיה הייתה שהיא מחייבת אותנו להכניס משרות נוספות לתוך בתי הספר - - -

אבל יש 75% השתתפות.

אבל הם לא מכניסים. אנחנו משלמים את השכר של אותה מורה שמביאים מבחוץ ומכניסים אותה לאמן את המורות של בית הספר. זה בעייתי מבחינה ארגונית למשרד החינוך, איפה שאנחנו עובדים נצטרך לראות איך אנחנו עושים איתם תכנית שהיא קצת פחות שמה נטל, כי בטווח הארוך בעצם זה אומר שמשרד החינוך אחרי שלוש שנים מחויב למורה כזאת לעולמי עד, עד שהיא תצא לפנסיה. זה משהו שצריך להסתכל עליו, לראות ארגונית מה עושים, אנחנו יחד איתם בדיבור. עוד לא מצאנו פתרון ואני מקווה שלקראת השנה הבאה נוכל להציג פתרונות משותפים כי אנחנו חושבים שזו שותפות נכונה, טובה, נותנת כלים וכן הלאה.

קידום נוער – קודם כל אני רוצה להגיד שגם בקידום נוער הייתה לנו בעיה עם הדיווח של הרשויות, שחלק מהרשויות אמרו שהם לא רואים את המשאבים. אנחנו עשינו תהליך, שמנו משאבים לאנשים עם תארים אקדמיים בני הקהילה כדי שיעבדו בתוך יחידות קידום נוער אבל לא חייבנו אותם לעבוד דווקא עם הילדים בני הקהילה. מבחינתנו עובד קידום נוער שהוא בן הקהילה שיעבוד עם כל מי שבשכונה שנתנו לו או במשימה שנתנו לו, אנחנו לא רוצים שיהיה עובד קידום נוער לילדים בני הקהילה. אנחנו רוצים שעובד קידום נוער יעבוד עם כל קבוצה שתינתן לו ושהם יעבדו מעורב, לכן יש קושי עם הרשויות להסתכל על זה יותר מסודר. אבל כן אני רוצה לציין שיש לנו שלושה מנהלי יחידות קידום נוער. בלי התערבות שלנו, בלי התכנית החדשה והחלטת הממשלה, שפשוט הלכו למכרזים וקיבלו. זאת אומרת שהרעיון הזה של לדחוף אנשים בהתחלה להיכנס בתקן של עובד קידום נוער או בתוך המערכת ואחר כך הוא הולך להיות מנהל יחידה היא נכונה, אנחנו רוצים לראות בני קהילה בתפקידי ניהול וזה אחד המקומות שכבר יש לנו פירות, חשוב להגיד את זה.

מבחינת ילדים נושרים –אנחנו מטפלים השנה ב-230 ילדים נושרים דרך קידום נוער. רוב הילדים המטופלים, בסביבות 800 ילדים מטופלים, הם לומדים בבית ספר, שייכים לבית ספר אבל יש להם בעיות כאלה ואחרות שהחלטנו שהם כן ייכנסו לתכניות העצמה או תכניות אחרות של קידום נוער. עוד פעם, הם עובדים בקבוצות אינטגרטיביות, לא נפרדות עם תכניות נפרדות. יש גם כמו שקידום נוער - - -

תתמצתי כי הזמן שלנו רץ. הנושא כל כך חשוב ודורש זמן.

הוא חשוב, אני עוד פעם אומרת, אפשר לבוא - - -

לא, אנחנו נעשה המשך.

אני מעבירה את זה לגילי דנה בבקשה.

בסדר. בקיצור בעניין הזה, למה רק חצי מהתכניות מיושמות.

אדוני היושב ראש, אני מוטרדת מאוד מהנתונים שאתה מציג, לא ברור לי מה מקורם.

הלוואי שאני טועה.

אני חושבת, אני מעיזה לומר שהנתונים שבידיי והתמונה של המציאות העכשווית רחוקה מאוד, וטלל ואנשיה יחד איתנו לאורך כל הדרך.

אלה נתונים בקבצי אקסל שקיבלנו מצוות המעקב.

שחצי מהנתונים - - - לא מיושמים? לא, זה לא יכול להיות כי זה לא היה אף פעם.

זה לא מתאים גם לשנים עברו.

תעדכני אותנו מה שמדויק.

אנחנו תמיד הולכים על ארבעה עוגנים על פי רצף גילאים, כל אחד מהם נבחר כמקום שיכול לתת העצמה אישית, התפתחות אישית ומוביליות בחברה הישראלית. נתחיל מהגיל הצעיר, מ"מפתחות", אנחנו מאוד גאים ואני יודעת שיש הדים מאוד טובים, מתכנית מפתחות שמעולם לא השתתפו כל כך הרבה בני העדה בחוגים אחרי צהריים, בחוגים איכותיים. אנחנו מתקרבים ל-100% מיצוי השוברים ויש בקשה של ההורים וילדיהם, זה א'-ד', לעלות ל-ה'. לעלות גם לאורך וגם להרחיב. זה לגבי "מפתחות".

לדעתך כמה אחוז מהתכנית מיושם?

אז ככה, התבקשנו לעשות הכל בשקף אחד. הוקצו לנו 3,925 שוברים לפי התקציב.

לפי התכנית צריך לשלב 4,000.

נכון הנה 3,920. משולבים 3,880. זה הרבה מעל 90%, קרוב ל-100%. אתה יודע, יש ילד שנושר, אנחנו עוקבים אחרי כולם ועוד מעט יהיה לנו סקר חיצוני של שביעות רצון. מהשטח עולה שביעות רצון מאוד גבוהה.

לתכנית של ארבע שנים אתם כמעט הגעתם.

בשנה הבאה אנחנו עולים ל-5,000 כי נוסיף את כיתות ה'.

כדי להגיע ל-8,000.

לא, מ-4,000 נעלה ל-5,000 כי עוד שכבה מתווספת, על פי דרישת הציבור. אחר כך נבדוק את ז. הלאה. אמרתי שסקר שביעות רצון יצטרף בקרוב במהלך יוני. לגבי תנועות הנוער, מאז שאושרה התקנה יש עליה מאוד משמעותית מ-6,000 חבר'ה ל-8,000 חבר'ה בתנועות הנוער. כידוע בארגוני הנוער לא אושרה בינתיים התקנה ואין גם גידול משמעותי. בהכנה לשירות משמעותי יש לנו פעילות בית ספרית וחוץ בית ספרית, גם נציגת צה"ל נמצאת פה והיא תדבר על הדברים, וגם על ההשפעה המאוד משמעותית על צמצום הנשירה מצה"ל. נשאיר לצה"ל לדבר על זה.

התרומה שלנו היא פעילות בית ספרית ב-110 בתי ספר מתוך 147 בתי ספר שהם עתירי יוצאי אתיופיה. חלק מבתי הספר המנהל אומר "אני עושה מספיק, לא מבקש גם עזרה שלכם ממשרד החינוך" וב-50 שכונות אחר הצהריים כשמדובר ב"זינוק בעליה" וב"אחריי" ובתכניות נוספות.

לגבי המלגות לשנת יג' שזאת פריצת דרך נהדרת שעדיין לא תפסה בקהילה ואנחנו מאוד רוצים לשווק אותה גם באמצעות נציגי הקהילה שנמצאים פה, אנחנו יודעים שההשתתפות בשנת יג', בשנת שירות או בקד"צ מאוד מחזקת ומעצימה אישית את כל ילדי ישראל, לאחרונה זה הוזכר בהקשר לאסון הטראגי שחווינו עם המכינה בדרום. מיעוט יוצאי אתיופיה נמצאים במכינות ובשנת שירות, לכן רצינו להוריד את הבלם הכלכלי ולתת דמי כיס גבוהים ולתמרץ את המכינות לקבל יוצאי אתיופיה, ואכן בשנה שעברה התחלנו והגענו ל-308 מלגות שחולקו והשנה עלינו ל-380. זה מאוד יפה ועדיין לא מספק. אני מבקשת לצאת בשופר בעניין הזה. אנחנו מפעילים את מנהלי בתי הספר שיספרו וידברו עם השמיניסטים, מפעילים את מנהלי יחידות הנוער, כנ"ל, שידברו עם בוגרי בתי הספר ויעודדו אותם. מאפשרים למכינות ושנות שירות להיכנס לבתי הספר לשווק את עצמם ולהודיע ולבשר שיש מלגות ליוצאי העדה. כי להחזיק ילד או ילדה במכינה, זה הוצאה להורים. זה לא פשוט, זה לא המדינה.

תודה.

משפט אחד לפרוטוקול בקשר לנתונים שנאמרו כאן. הבנו מה מקור המחלוקת, מסתבר שבין תכניות חינוך חברה ונוער יש מספר גדול יחסית של תכניות שהן בסטטוס של "לא אותר ברשות", המשמעות היא שאיש הקשר ברשות לא יודע אם התכנית נערכת או לא נערכת וצריך להחליט איך מתייחסים לתכניות האלה, האם זה נחשב ל"נערך" או "לא נערך".

זו אי ההבנה. אני מתלבט מה לעשות כי אנחנו ב-11:00 חייבים לסיים את הדיון, כיוון שיש מליאה. יש תכניות שעדיין לא שמענו, מצה"ל, משרד הביטחון, משרד הבריאות ומשרד השיכון, כמובן המל"ג. גם מנציבות שירות המדינה. לא נצליח לשמוע את כולם, לכן אני רוצה שנציגי צה"ל ידברו, כיוון שהעליתי שאלה.

אדוני אפשר הערה? בחצי דקה.

בבקשה.

הסתכלתי גם על התקציבים ועל הביצוע. קודם כל אנחנו מקבלים נתונים מספריים של משתתפים בתכניות של יוצאי אתיופיה, לפחות מה שאני רואה, כמה מתוך המשתתפים הם יוצאי אתיופיה. לגבי התקציבים, אני רואה הרבה תקציבים שלא נוצלו. אני חושב שיש תכניות שיוצאי אתיופיה מריצים אותם כמו הכנה לצה"ל, תיגבור לימודים, והם לא מתוקצבים, מחפשים תקציב ולא מקבלים את זה. חבל שאותם צעירים יכולים לנצל את התקציבים האלה ולא מופנים לתכניות מסוימות כי מישהו למעלה קובע לאיפה לנתב את התקציבים האלה. צריך לעשות חושבים מחדש ולקחת את אותן תכניות שפועלות על ידי יוצאי אתיופיה בשכונות וגם לתקצב אותן על מנת להיטיב עם הקהילה שלנו. תודה רבה. אני מתנצל, אני צריך לצאת.

תודה. זו הערה טובה. את רוצה להגיב לזה?

לא, אני רק רוצה לומר שאם לא יהיה לנו זמן היום, אנחנו נשמח לפחות לפרוטוקול להגיש התייחסות לדברים ששאלת מכיוון שגם אצלנו לדעתי יש שגיאות. למשל לגבי המגשרים, זה פשוט לא נכון. יש לנו שמונה מגשרים ב-14 מרפאות חדשים, בנוסף לוותיקים.

שמונה מגשרים?

שמונה מגשרים, אני יכולה להגיד לכם בדיוק באילו ישובים. אני מאוד אשמח אם נוכל להתייחס אפילו בכתב ולצרף את זה לפרוטוקול הישיבה.

אבל הם לא מוכרים?

בטח שהם מוכרים.

זה לא דווח לנו.

אני אשמח להגיש את השמות ואת הישובים.

אז תגישי לטלל. אנחנו קיבלנו מטלל.

זה חשוב. אנחנו - - - כמעט. נשמח שזה יתוקן.

אוקיי.

בבקשה צה"ל. לפי הנתונים שקיבלנו זה כמו שאמרתי. תסבירי לנו אם אחרת, כמה תכניות - - -

אני מחטיבת תכנון ומינהל כח אדם. אני כן אתייחס בקצרה מפאת הזמן שנותר על ההצלחות שלנו, אנחנו בצה"ל מקפידים ליישם את תכנית הדרך החדשה. נסגרו כלל המסגרות המבטלות, ביניהן שלל הקורסים שהיו, המפורסם מבניהם הוא קורס אמיר. יש לנו עליה בנתוני איכות, ירידה משמעותית בנשר, אפילו מעבר ליעד שהוצב לנו לעוד שנתיים, כנ"ל גם בקצונה. יש לנו עליה של 61.5% למרות שהיעד שהוצב לנו זה עליה של 25% ואנחנו עומדים בזה יפה.

כן יש לנו אתגרים בהרשמה למסלולי עתודה ו - - - פה יש מאמץ משותף מול משרד בטחון, מול "זינוק בעליה" וכמובן שאנחנו מושפעים גם ממערכת החינוך בהקשר הזה.

לגבי שאלתך על הישובים הפועלים, יש פה גם את נציג "זינוק בעליה" אבל אני יכולה לומר שכבר פועלים ב-16 ישובים.

מתוך 19.

אני מנהל תכנית "זינוק בעליה" בעמותת אלומה. ההיפך הוא הנכון. אנחנו עובדים ב-16 רשויות, שלוש רשויות שאנחנו לא שם זה בעצם גדרה, יבנה וחולון, כל אחד והסיבה שלו. זה העדכון.

אני לא בא בטענה אליכם כי אתם לא מקבלים כסף מהתקציב, אבל זה חשוב שאתם משקיעים בעניין הזה.

אחד העיכובים הוא למשל, בוא ניקח את גדרה, זה בגלל המצ'ינג של הרשות.

תחליטו ביניכם מי מדבר.

לגבי ישובים, נראה לי שנכון ש"זינוק בעליה" יתייחסו.

אנחנו כמו שאמרתי עובדים ב-16 רשויות, יש שלוש רשויות שכרגע עוד לא נכנסנו שזה חולון יבנה וגדרה, כאשר בגדרה יש לנו שם בעיה עם מצ'ינג של הרשות.

כמה משתתפים ב-16 התכניות האלה?

משתתפים עד עכשיו, אנחנו מגיעים לכ-2,300, מספר מדויק אוכל לתת בהמשך. מבחינת התכנית, התכנית היא ליווי פרטני שהרכז מלווה, מכין אותם לצו הראשון.

בארבע שכונות, לפי מה שאנחנו רואים פה, לא מבצעים את זה. מתוך ה-16 רשויות.

איזה רשויות?

קיבלנו את הנתונים מהדו"ח. אני מבקש שתשבו עם הצוות והצוות יעביר לנו. מה שקיבלנו זו המציאות.

"קשיי ביצוע" זה שאין רכז ועכשיו מגייסים רכז.

קשיי ביצוע משמעותו שהתכנית עדיין לא התחילה, אבל היא בשלבי היערכות.

אנחנו לא רואים את היעד, אנחנו רואים מה שמבצעים עכשיו. יש לנו רק שתי דקות ואני חייב לסכם. משפט בבקשה, לא יותר.

משפט אחד. אני רוצה להתייחס לשני נושאים, אחד – באמת בישובים שהתכניות פועלות, בני הקהילה לא שותפים וזה מחדל מאוד רציני מבחינתי כמי שנמצאת גם כמעט ב-40 ישובים שונים בתכנית הפעילויות שלנו. הרשויות לא משתפות את בני הקהילה להיות שותפים בהובלה ובהכרה של התכניות וזה משמעותי וחשוב כי בסוף הם צריכים לעודד את הילדים שלהם לצרוך את השירותים שקיימים. הדבר הנוסף, בנושא של הגישור עשינו גישור בבריאות ששם צריך להשקיע יותר.

תודה. אני חייב לסיים. משפט אחד בבקשה.

המשרדים דיווחו דיווחים שלהם ויש גם את הדיווחים שלנו שאנחנו רואים, לפחות אני רואה ב-31 ישובים, ב79 שכונות של הקהילה האתיופית יש בעיות ואתגרים מאוד קשים ואני חושב שצריך להעלות אותם לדיון.

אנחנו נקבע דיון בקרוב ונודיע לכל המשרדים וגם לארגונים. אנחנו נמשיך בדיוק מהיכן שהפסקנו. זו הוראת הכנסת, אני לא יכול להמשיך את הדיון מעבר לזמן. נקציב לדיון הבא יותר זמן כדי שהוא יהיה מעמיק בכל התכניות האלה. אני מתנצל בפני משרדי הממשלה שלא הצליחו להציג היום ובפני הארגונים שבאו להביע את דעתם ולא הצליחו לעשות זאת. אני מבטיח שבקרוב נזמן אתכם לדיון המשך ולאחר מכן נסכם את העניין. תודה למשתתפים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.