פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



16
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12/06/2018


מושב רביעי

פרוטוקול מס' 313
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ח (12 ביוני 2018), שעה 12:08

חיזוק הקשר בין יהדות ארגנטינה לעולם היהודי ולישראל

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
יואל רזבוזוב

יצחק הרצוג
חיים ילין

ויקטוריה ניגרי - מדריכה מחוזית לקליטת עליה, משרד החינוך

מאיה יוכבד שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

מודי אפרים - סמנכ"ל אמל"ט, משרד החוץ

עקיבא תור - משרד החוץ

חגי אליצור - ראש אגף בכיר, משרד התפוצות

דניאל פומרנץ - מנכ"ל, הקהילה היהודית בארגנטינה

משה פרייזלר - עוזר יו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

ראובן שלום - מזכיר ההנהלה, ההסתדרות הציונית העולמית

סילביו חוסקוביץ - ההסתדרות הציונית העולמית

מרק דובב - מנהל המחלקה לעידוד עליה, ההסתדרות הציונית העולמית

סרחיו גולדשטיין - מנהל קשרי קהילות, הסוכנות היהודית

מריו לב - יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית

יצחק לוין - מנכ"ל אחי"ה - ללמוד שאתה יכול

דבורה נחמוד רבל - מנהלת פרויקטים, מועצת ארגוני עולים

גסטון אריאל סיידמן - התאחדות עולי אמריקה הלטינית

אריאל הלפרין - נציג קהילת ארגנטינה,

איתמר רותם - מנהל תכניות הנוער, StandwithUs

אילן לופז - מנהל מחלקת אמריקה הלטינית, StandwithUs

אגוסטין זבר - נשיא אמי"ה

אריאל אייכנבאום - נציג אמי"ה

יצחק הילדסהיימר - עיתונאי, איש חינוך ועליה בתפוצות

בהירה ברדוגו - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), מייצג/ת את אחי"ה

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס – חבר תרגומים
חיזוק הקשר בין יהדות ארגנטינה לעולם היהודי ולישראל

שלום לכולם. ברוכים הבאים לוועדת העלייה הקליטה והתפוצות, אנחנו מקיימים דיון בנושא חיזוק הקשר בין יהדות ארגנטינה לעולם היהודי ולישראל. הייתה לי פגישה לפני כמה חודשים עם נשיא הקהילה מארגנטינה שנוכח היום פה בוועדה, הוא הגיע במיוחד להשתתף בדיון הזה. בפגישה הזאת דיברנו והוא עדכן אותי על הנושא של מערכת החינוך היהודית בארגנטינה וזה חשיבות של רשת החינוך היהודי ואז אמרנו שנקבע דיון ולאחר מכן גם באמת יש פה בארץ ועושים כל מאמץ כמו ארגון אחי"ה, ארגון שעושה הרבה במערכת החינוך פה בארץ וגם אני יודע שאצלכם גם מוכנים לעזור, אז אנחנו רוצים לדון איך אפשר לחזק את הקהילה היהודית ומערכת החינוך שלה בארגנטינה.

יחד איתי חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת יצחק הרצוג יו"ר קואליציה - - -

אופוזיציה, אמנם אני מוכן להיות גם - - - אתה יודע את האמת, צריכים להחליף אתכם.

וחבר הכנסת חיים ילין. יו"ר האופוזיציה. אתם יודעים למה? כי בוועדה הזאת אין אופוזיציה וקואליציה. אנחנו עושים בנושא עליה קליטה ותפוצות אין אופוזיציה וקואליציה לכן אני מתבלבל כל הזמן. תודה שאתם פה. נתחיל את הדיון.

אני וחיים נפתח בכמה מילים ואז נזמין את אגוסטין. אני רוצה ברשותך אדוני היושב ראש לציין קודם כל, אני גם פגשתי את מר סבר, הוא יו"ר אמיה, והמנכ"ל והסגן שלו שנמצא איתנו כאן, והיה מרתק לשמוע על הקהילה ועל האתגרים שלה וההיסטוריה שלה. אני שמח על שיתוף הפעולה בתחום החינוך, במיוחד אני רוצה להודות לחברי סילביו חוסקוביץ שהוא יו"ר מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית העולמית והוא וקבוצה גדולה אחרת משתפים פעולה עם קבוצת מנהלי בתי ספר, בגיבוש תכנית אסטרטגית לחינוך היהודי בארגנטינה, מכיוון שאולי אפשר לומר שחינוך יהודי זה תשתית לשמירה והגנה וטיפוח של קהילה יהודית משגשגת. אני אפסיק כאן כי אנחנו נרצה לשמוע אבל היה לי חשוב לציין את זה אפרופו אזכורם של אחרים.

כמובן ברוך הבא לראש ארגון אחי"ה, ללמוד שאתה יכול, ביקרתי בארגון הזה וראיתי את המפעל החינוכי הציוני שממש אתם עושים, ויישר כח. אנחנו נשמח גם לשמוע ממך. קודם כל נשמע מהאורח נשיא הקהילה. בבקשה מר אגוסטין זבר.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה רבה, סלחו לי שאדבר באנגלית. כבוד לי להיות כאן בפגישה הזאת. אמרתי ליצחק הרצוג לפני דקות מספר שהייתי החבר בפרלמנט הארגנטינאי, וכשהייתי מועמד, יום לפני הבחירות לא ידעתי אם אני עומד להיבחר, מישהו בא אלי ואמר "אני אתן לך ברכה לשבת בפרלמנט", כפי שהוא אמר "יום אחד אתה תשב בכנסת", זה הפרלמנט. ועכשיו אני מרגיש שאני מגשים את החלום שלי, כשאני יושב כאן בכנסת עימכם, אני מאוד נרגש, בעיקר משום שאני כאן למטרה שמאחדת את כלל ישראל שהיא להציל חיים יהודים בתפוצות.

כנשיא אמיה, התחלתי לפני שנה ואמרנו שהמטרה העיקרית שלנו היא לאמץ חינוך יהודי וציוני בארגנטינה, להביא לכך שעוד ועוד אנשים ילמדו עברית כפי שצריך, ולא כמוני שאני מגיע לכאן ומדבר באנגלית בגלל שהעברית שלי לא טובה דייה. וברוך השם ילדיי מדברים עברית כהלכה כיוון שהם הולכים לבית ספר יהודי טוב, כמו רוב בתי הספר בארגנטינה, אנחנו מדברים על 40 בתי ספר עם למעלה מ-22,000 תלמידים, מבתי ספר חילוניים לבתי ספר חרדים, יש לנו את כל בתי הספר ב- - - החינוך, במערכת החינוך שלנו שנמצאת באמיה, כאן נמצא נשיא הפדרציה של בתי הספר היהודיים בארגנטינה, מר אדריאן פרס, הוא נשיא של אחד מבתי הספר, ביאליק, והוא מנהל את מועצת בתי הספר בארגנטינה. באמיה אנחנו משתדלים להביא מקורות, אנחנו מכשירים מורים, אנחנו מעניקים תעודות הסמכה למורים כדי שיעבדו בבתי הספר, אבל כל המאמצים שאנחנו עושים אף פעם לא מספקים, בגלל שהדרישה היא כל כך גבוהה, חצי מהמורים בבתי הספר שלנו לא מוסמכים ויש לנו עדיין למעלה מ-50% צעירים יהודיים מחוץ לרשת בתי הספר היהודיים. אנחנו מדברים על יותר מ-25,000 צעירים מחוץ לרשת בתי הספר שלנו, וכדי להביא אותם פנימה אנחנו צריכים לשפר את בתי הספר, אנחנו צריכים להכשיר עוד מורים, אנחנו צריכים להעניק להם יותר חומרים, אנחנו צריכים להשקיע במשכורות המורים ואנחנו עושים ככל שביכולתנו דרך אמיה, אבל אנחנו ארגון אזרחי, אנחנו דואגים ליהודים עניים, אנחנו דואגים לקברים, אנחנו מנהלים יותר מ-170,000 קברים בארגנטינה, אנחנו מטפלים ב"בית חיים" במדינה, אנחנו חברה קדישא העיקרית ורוב השירותים שאנחנו נותנים הם לגמרי בחינם כי לאנשים אין את האפשרות לשלם בעבורם.

אנחנו דואגים ל- - - -, רבנות הראשית של ארגנטינה היא תחת שיפוטנו באמיה, אנחנו מטפלים בגרים, אנחנו מטפלים בכל אספקט בחיים היהודיים, ברצון לעשות חינוך ב- - - החינוך של המרכז. ארגנטינה היא מדינה גדולה כפי שאתם יודעים, יש לנו בתי ספר בחלקים רבים של המדינה, חלק מהם הם רחוקים מאוד, בחלק מהמקומות יש לנו "חדרים", חדרים קטנים, ששם דואגים ל-15, 20 תלמידים יהודים שבאים אחר הצהריים כדי ללמוד משהו על המורשת היהודית שלהם בערים שבהן יש 100 יהודים, ברוך השם בבואנוס איירס יש לנו 150,000 יהודים, אבל אנחנו דואגים לחינוך יהודי בכל חלקי המדינה. זה מאוד יקר, ועולה הרבה, במיוחד לבתי הספר החרדיים, לא הייתה לנו תמיכה גדולה מאמיה, ואנחנו רוצים להגיע לכל אחד, אנחנו רוצים לעבוד עם כל בתי הספר, כולל בתי הספר הדתיים, שעושים עבודה טובה מאוד.

עכשיו הבאנו לישראל, תודות לקונגרס הציוני העולמי ששה מוסמכים, חמישה מנהלים, והמנהל של אמיה, לחשוב ביחד עם מומחים ישראליים על האפשרות לבניית תכנית אסטרטגית לפיתוח לפחות בחלק מבתי הספר, אבל כפי שאמרתי, אנחנו רוצים להגיע לכל בתי הספר ובו בזמן במיוחד לכל הילדים היהודים מחוץ למערכת, שהפירוש של זה הוא להציל חיים יהודיים. אני רוצה שסגן הנשיא אריאל יאמר כמה מילים. תודה רבה על הזמן שאתה מקדיש ועל המחויבות שלך לחיים יהודיים בארגנטינה.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה רבה לך. אנחנו שמחים לארח אותך כאן. תודה רבה על שהגעת.

תודה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה. בבקשה.

תודה לכם, תודה לחבר הכנסת נגוסה, לחבר הכנסת הרצוג, לכל הנמצאים פה. זו נסיעה מאוד מיוחדת אצלנו. אולי זה יהיה קשה להבין בחברה הישראלית, אנחנו בגולה, חיוני לקלוט את כל האוכלוסייה היהודית בבתי הספר. מי שלא מקבל חינוך בבתי הספר של הרשת פשוט מתבולל.

איזו רשת?

רשת של בתי ספר יהודיים בארגנטינה.

גם ליברלים וגם - - -

גם ליברלים, ציוניסטים, רפורמים, קונסרבטיבים, מה שיהיה, אבל שיהיו בפנים ושלא יהיו בחוץ. מי שבחוץ מאבד את הזהות היהודית ופשוט מתבולל בהמשך, ואין עליה ואין ציונות ואין שום דבר. לכן פה בישראל אנחנו חיים בינינו, בין העם שלנו, בין אחים. הפיתויים של הרחוב, הפיתויים של התרבות המקומית היא מאוד גדולה לבחור, לילד, והוא חייב לקבל כלים כדי להזדהות עם העם היהודי, עם עם ישראל. אנחנו מאוד סובלים מזה, רואים בכל הזרמים ובכל הציבורים איך בחורים ובחורות מתבוללים ויש נישואי תערובת, גם בציבור הליברלי וגם בציבור שלנו, יש מי שלא נקלט טוב בבית הספר, אם בית הספר לא מספיק מפתה את הילד, לא מספיק מפתח את החינוך, אין לו מה להציע שיישאר, ברגע שהוא ברחוב אז איבדנו אותו. אז אנחנו חייבים למצוא פה איזה שהן פתרונות בשותפות פעילה לכל הזרמים, גם לזרם הרחב וגם לזרם של החרדים, אנחנו עם ארגון אחי"ה מצאנו כמה תכניות אולי לבצע ולפתח, ועם מכללת הרצוג, עם כל מיני גורמים פה בארץ, אנחנו חייבים לפתח את החינוך וזו תהיה ממש הצלה להמשך היהדות בתפוצות ובמיוחד בארגנטינה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. מדינת ישראל רואה את יהדות התפוצות כנכס אסטרטגי.

היא לא רואה.

לא חיים ילין מדבר, אברהם נגוסה מדבר. רואה את יהדות התפוצות כנכס אסטרטגי ולכן הקימה משרד ברמה מיניסטריאלית, משרד לענייני תפוצות, וגם יש ארגונים לאומיים כמו ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית וארגונים אחרים. נמצאים נציגים, גם משרד החוץ נמצא פה, אחים שלנו הגיעו לפה, הם אומרים חד וחלק וברור, "אנחנו צריכים את עזרתכם. בואו תנו לנו חיזוק במערכת החינוך היהודית כדי שנחזק את הזהות היהודית בארגנטינה" וזו המטרה. מה משרדי הממשלה, מה הארגונים הלאומיים יכולים לעשות כדי לעזור ולחזק את האחים שלנו בתפוצות. אני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת חיים ילין.

כבוד היושב ראש, אני בוגר בית ספר נתן גזן בבואנוס איירס ואני רוצה להגיד לכם שלפני שנה וחצי באתי עם משלחת של חברי כנסת לארגנטינה, אחת מהמדינות, ובעצם שמעתי, בדרך ברגל, כי אני תמיד אוהב ללכת ברגל, היה מצד ימין כשאני מגיע לשם בית ספר חדש שלא הכרתי אותו של חב"ד וכשאני מגיע עכשיו לנתן גזן אני מבין שני דברים: אחד – הכספים הולכים לחב"ד בגלל שיש כסף שם ויש מצ'ינג. כשאני רוצה שהכסף יגיע לנתן גזן, אין להם אפשרות לשים מצ'ינג.

מה זה מצ'ינג?

מצ'ינג זה - - -

אבל מצ'ינג של מי? מי משלם?

המדינה, מדינת ישראל. פה צריך להבין בדיוק איך זה עובד, המערכת.

ארגנטינה?

לא לא, משרד התפוצות.

משרד התפוצות משלם לבית הספר של חב"ד ולא לבית ספר אחר?

כן. חברים יקרים אתם יכולים מה שאתם רוצים, מאותו רגע, בשנה וחצי האחרונות שאני שם, מנסה להיפגש עם משרד התפוצות, נפגש כמעט עם כל ארגון שרוצה לקדם את החינוך בארגנטינה ואתם חייבים להבין את המספרים כי מי שלא מבין את המספרים לא מבין על מה מדובר. קהילת יהודי ארגנטינה הייתה הקהילה שתמיד בתחרות איפה יש יותר יהודים בין צרפת לבין ארגנטינה, האם אנחנו מקום שלישי או מקום רביעי, כי היה ארצות הברית, ברית המועצות ואחרי זה היה ויכוח מי זה, ארגנטינה או צרפת. היו 450,000 יש כאלה אומרים חצי מיליון, אבל בוא נלך 450,000. כמה יש היום? 150,000? 180,000? כל אחד יגיד מה שהוא רוצה, בארץ יש 60,000. לאן נעלמו 150,000, 200,000 ב-40 שנה? לאן?

עכשיו זה מתחבר גם למדיניות של מדינת ישראל עם התפוצות. למה אני אומר את זה? כי לעולם לעולם לא היו בחירות פה שהם לא בטחון ומדיניות. תמיד הבחירות הן כאלה. הן לא על זה שיש 14 מיליון, בואו נשים את המספרים, לפני השואה היינו 18 מיליון איש, אחרי השואה אנחנו יודעים, לא צריך לספור כמה הלכו לנו, והיום אנחנו מגרדים את ה-14 מיליון. ודה לפרגולה שהוא לא פה וכל הזמן מציין שם כמה כמה, הוא מדליק אור אדום. אני בסוף הולך לגפני ואומר לו "בסוף רק אתה תישאר יהודי. רק אתה". למה? ככה. כי אין קונסרבטיבים ואין רפורמים, הם מעדיפים אותי כחילוני מאשר את הרפורמים והקונסרבטיבים שרוצים לשנות את הדת. זה עצוב. אני, אני, בלוס אנג'לס הייתי עם מנהל הקהילה היהודית. הוא לא יהודי. אבא שלו יהודי, אמא שלו לא יהודייה. היא עשתה גיור רפורמי, וואלה, אני אומר לו "תקשיב, אני רוצה לעזור לך, לך לגפני. הוא יעזור לך אולי". הוא לא יהודי. הוא מייצג את כל הקהילה של היהודים בארצות הברית. אתם יודעים כמה יש כאלה? אתם בכלל לא מבינים.

היה לנו דיון אתמול.

דיון. ואז אתה בא ואתה פותח איך שאתה פותח ואני בוכה.

אני מאמין בזה - - -

תאמין בזה אבל לא קורה כלום. לא קורה כלום.

בסדר, נילחם.

לא, זה לא להילחם. זה אתם בשלטון. ונשות הכותל זה בדיוק התופעה הזאת של מה יש 6 מיליון יהודים בארצות הברית שהם מרגישים שאין להם מדינה. שמדינת ישראל שהייתה מדינה של כל העם היהודי, הכספת אני קראתי לזה, מה זה כספת? זה מקום ששם שומרים את הערכים שכל אחד יכול ברגע של מצוקה להיכנס לכספת. זה הכספת. אנחנו הכספת של העם היהודי. השורשים.

הזמן שלנו קצר, אנחנו דנים היום נקודתית. תתמקד על ארגנטינה.

ארגנטינה היא אולי תופעה קיצונית מכל הסיפור הזה שאני מספר לך. מכל הסיפור. כי חלק מהתורמים בזמנו פשטו רגל והיה להם צינור מהבנק ישר לחינוך של ארגנטינה, הם פשטו רגל.

אבל אולי נשמע, הוא טען שיש לו 22,000 תלמידים שממומנים על ידי ה- - - בוא נראה מה חסר.

רגע, תרשה לי להגיד לך. אנחנו המטרה ואני אומר את זה פה כי יהיו עוד דיונים, פעם ארגנטינה בחינוך הייתה אימפריה, היה סמינר מורים שהיו מגיעים מכל אמל"ט, לא הייתה מדינה שלא הייתה מגיעה ללמוד, היו מקבלים את התעודה וחוזרים בחזרה. היו מורים שבאו ממדינת ישראל לשם. העסק היה הרבה יותר פעיל ואמיה מימנה ילדים שלא הצליחו לשלם, כמוני, את הלימודים. כי הם באו ממשפחות עניות. גם זה סיפור. מה זה יהודים עניים? הרי אסור, אתם מכירים את הפולנים? אסור שיהיו ילדים עניים. אין ילדים עניים אצל היהדות בתפוצות. אין חיה כזאת. יש, צריך להכיר בזה. והמדינה הזאת היום כלכלית נמצאת במקום אחר, היא לא צריכה כבר את התרומות, היא צריכה לדאוג לזה שהיהדות בתפוצות תתקיים כיהדות ולא כהתבוללות וזה המבחן של מדינת ישראל.

תודה.

לא, רגע. עכשיו אני אומר לך.

אמרת את הנקודה החשובה. בוא ניתן לאחרים.

לא, עכשיו אני אומר לך את הדברים כמו שהם, אני רוצה לראות בתקציב של המדינה, תקציב לא של משרד התפוצות, אותי לא מעניין התקציב של משרד התפוצות.

למה?

כי אני לא רואה את הכסף זורם לתפוצות.

נשמע, יש נציג פה.

אני אומר לך את הדברים כמו שהם. אני רוצה לראות איך משרד התפוצות שם כסף ישיר לנתן גזן שיש לו פרויקט, אני אומר לך את הדברים האלה כמו שהם, מול ארצות הברית ומול כל היהדות, אני לא יכול לשבת יותר, אני אזרוק את כל מי שבא לשבת איתי למשרד התפוצות שיתמודד עם זה. אני כחבר כנסת באופוזיציה שמכיר את המציאות לא יכול להתמודד עם משרד התפוצות כשהוא מפלה ולא מטפל במקומות שצריך לטפל בהם.

תודה. נשמע את משרד התפוצות. שמעת את הפניה של נשיא הקהילה.

האם אתם מממנים בתי ספר רק של חב"ד, יש דבר כזה?

לא.

תודה.

אני אסביר.

תסביר גם מה זה המצ'ינג. אני לא אומר שרק, אבל מי שיש לו כסף למצ'ינג הוא - - -

בבקשה. חגי אליצור.

שלום נעים מאוד. אני עובד משרד התפוצות בשבע השנים האחרונות ואני קודם כל מתחבר למשפט האחרון שלך בשתי ידיים ואנחנו גם נשמח לקבוע פגישה אם תרצה לשמוע יותר לעומק, אבל בוודאי שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי לכן יש לה אחריות לעתיד העם היהודי בכל מקום שהוא.

אפשר לבקש שתקבעו פגישה למנכ"ל ולחבר הכנסת ילין?

זה עלי, כן, זה נעשה בשמחה רבה, אנחנו עושים את זה עם הרבה חברי כנסת.

אני מבקש שגם סילביו יהיה מוזמן.

רגע, חברי הכנסת, מה קרה? הוא לא יכול לדבר משפט. בואו ניתן לו לדבר.

סילביו, אבל המידע ממך על חב"ד? המדינה מממנת את חב"ד?

רגע רגע.

שיהיה פה ברור, המדינה- - -

בואו ניתן לו ואתה תעדכן אותנו מה המשרד עושה ומה הוא מתכוון לעשות. בבקשה.

קודם כל שלום, אני מאוד שמח על הדיון הזה ושמח אגוסטין שאתה וכל הצוות פה. אני חושב ש, כמו שאמרתי, יש למדינת ישראל אחריות לכל הקהילות היהודיות בתפוצות, בוודאי שארגנטינה בתוכן. הייתי שם לפני חודש ונפגשנו פגישה די ארוכה גם בנושא הכשרת מורים וחינוך יהודי בכלל, גם פורמלי וגם בלתי פורמלי, אני אספר טיפה כיון שקצת התמקדנו על נושא החינוך הפורמלי, אני אספר שתדעו מה מדינת ישראל עושה ומה התכניות להמשך.

קודם כל יש כיום בשיתוף פעולה בין משרד התפוצות למשרד החינוך, אפשר להגיד, שני מיזמים שהם רלבנטיים למה שאנחנו מדברים פה. מיזם אחד שמתעסק בחינוך יהודי בתפוצות, חינוך יהודי פורמלי. על בלתי פורמלי נדבר בדיון אחר. אני אסביר טיפה איך אנחנו רואים את האתגר, כי אני מסכים לגמרי לניתוח שהיה פה שילד שהולך לבית ספר יהודי, יכול להיות לזה אפקט דרמטי על ההמשכיות הקהילתית ועל האתגר הגדול שאנחנו מדברים עליו פה, אבל החוויה הכי מרכזית, קודם כל כמה בתי ספר יהודיים בתפוצות יש, אתם יודעים? Day school, לא Sunday school. כמה day school יהודיים בתפוצות יש? יש בתפוצות עם צפון אמריקה, כ-1,300 בתי ספר ש-900 מהם הם בצפון אמריקה, כלומר מחוץ לצפון אמריקה יש 400 בתי ספר יהודיים, דיי סקול. שיהיו לנו פרופורציות על מה התופעה שאנחנו מדברים, עדיין התופעה שאגוסטין תיאר קודם שכמעט חצי מהילדים או 35% מהילדים הולכים לבתי ספר יהודיים היא תופעה כמובן מאוד מבורכת אבל קצת יוצאת דופן בעולם, וזו המציאות הטובה שיש בארגנטינה וצריך לשפר אותה עוד יותר ולהביא יותר. זה קודם כל שיהיו לנו פרופורציות מה קורה.

החוויה הכי מרכזית של מנהל בית ספר יהודי בתפוצות שאנחנו נתקלים בה בדיאלוג שיש לנו איתם, זה שהם מרגישים לבד. כל מנהל בית ספר יהודי בתפוצות הוא מרגיש בודד. אפילו אם הוא חלק מבתי הספר בארגנטינה, שיש יותר מאחד, אבל רק תדמיינו את מנהל בית הספר בוורשה שהוא מנהל בית הספר היהודי הפולני היחיד בעולם, אין עוד מישהו כמוהו. אין מי שמפתח תכניות לימודים כי אי אפשר לעשות הכשרת מורים, כל העסק הזה מאוד מאוד מורכב, לכן הפרויקט המרכזי שאנחנו מתעסקים בו עכשיו זו עבודה פרטנית עם כל בית ספר, כשבעצם לעבוד עם בית הספר ביחד עם המנהל על בניית התכנית שלו, איך נראה החינוך היהודי, מה יש, מה אין, מה חסר וכולי, ואז בשיתוף פעולה לתת משאבים, יותר נכון שירותים לבית הספר אם זה פיתוח קוריקולום, אם זה הכשרת מורים וכולי, והפרויקט הזה עובד בכל העולם, עכשיו זו הייתה השנה הראשונה שלו, חמישה בתי ספר בארגנטינה ובשנה הבאה יהיו עוד חמישה. אחד מהם נתן גזן אם אנחנו כבר מדברים, שהייתי בו ודיברתי עם המנהל שלו לפני חודש, וזה אני חושב שאם ממשלת ישראל מסתכלת על זה, אני חושב שבתוך שש-שבע שנים מהיום כל בית ספר יהודי בעולם יוכל להיות חלק מהרשת הזאת שהוא לא לבד בעולם והוא מקבל תמיכה גם ממשרד החינוך הישראלי וגם בשותפות הזאת של ישראל והתפוצות כדי לפתח את החינוך היהודי כי צריך לזכור שבסוף המטרה היא התלמידים, שכמו שאמרו פה קודם, שהתלמיד יוצא עם זהות יהודית חזקה, קשר לישראל, דבר שניתן למדוד אותו, שהוא בסופו של דבר מה שמבטיח את ההמשכיות הקהילתית והפרויקט הזה הקיים הוא בעינינו הפרויקט הכי אסטרטגי לחינוך יהודי פורמלי בתפוצות והוא בעצם בסופו של דבר יאגד בתוכו את כל בתי הספר וגם את כל העבודה ויוכל גם להשתמש במשאבים של מדינת ישראל, גם משאבים כספיים אבל גם משאבים של תכניות לימודים וכולי כדי לשפר את זה והוא כבר עובד, הוא עובד טוב, וזה הכיוון הכי מרכזי שיש לעשות.

חמישה בתי הספר שבארגנטינה, זה חלק מרשת החינוך היהודי שהוא מדבר, זה אמיה? אתה מכיר את ה- - ?

בוודאי, אנחנו עובדים - - -

מה סדר הגודל של הסיוע שאתם נותנים

הוא אומר לך, חמישה בתי ספר.

שנת הלימודים הזאת הייתה - - -

אבל יש 40 בתי ספר.

ביחידה הזאת נמצאים חוץ מנתן גזן, בתי הספר הכי עשירים, נאמר כך. יש להם יותר יכולת. יש רשת של בתי ספר שאין להם כלים. דבר שני, אם כבר אנחנו באמיה יש לנו הכשרת מורים שאנחנו מכשירים מורים לכל הרשת, אנחנו צריכים להיות במשא ומתן איתכם כי אנחנו מספקים את המורים ואת התכנית לכל הרשת. זה דבר טוב שלכל הרשת יהיה תוכן מאוחד ומסודר. לכן אנחנו חושבים שבמקום לעשות מצ'ינג, נשב ביחד ונדון ביחד איזה בתי ספר יש להם פחות יכולת ואיזה בתי ספר יותר מפותחים. אני חושב שזה יהיה יותר טוב.

האם עכשיו בתי הספר האלה שאתם עובדים איתם ותומכים, מתוך 40 בתי הספר?

כן.

אתם תומכים בחמישה מתוך 40.

כשהוא אומר שארבעה מתוכם הם הכי מבוססים. אתה יכול לענות לשאלה על חב"ד? אין לי שום דבר נגד חב"ד אבל הייתה פה טענה שהועלתה גם על ידי גורמי - - -

רגע, אני רוצה להסביר, שלא יהיה מצב כזה שאני יוצא, תקשיבו, אני אוהב את חב"ד, שלא יהיה מצב פה. אני רק אומר שבגלל שיש להם משאבים שאין לבתי ספר אחרים, הם מסוגלים לעשות מצ'ינג, מה שאחרים לא יכולים לעשות.

אני רוצה להגיד שני דברים, גם על ההערה של סגן הנשיא וגם על מה שעכשיו שאלתם כי זה חשוב. אז קודם כל באמת היינו בשיחה באמיה על הנושא של הכשרת המורים לכל בתי הספר. היוזמה הזאת בסופו של דבר צריכה לחבר את כל המאמצים ביחד ואנחנו כבר עובדים איתם על אקרדיטציה בישראל, שתוכל לסייע להם גם לקבל תקציב מקומי שלהם, תהיה אקרדיטציה למורים ואנחנו עובדים איתם על זה, ובוודאי שזה חלק מאותו מאמץ, כל הרעיון זה שיהיה מאמץ אחד שמתכלל את כל הדברים, רואה את כל הצרכים של בית הספר, איפה שיש קהילה כמו בארגנטינה שלוקחת אחריות ויש לה רשת, לשתף פעולה איתה, יש מקומות שעושים את זה ישר עם הקהילה המקומית ובית הספר, כל מקום לפי מה שהוא, זה בוודאי חלק מאותו מאמץ, ברור שלא נעבוד עם בית ספר בלי תיאום עם אמיה ואנחנו עושים את זה. אם אתם רוצים להעמיק את זה אני אשמח מאוד, הייתי בפגישה, אני חושב שיצאנו עם אקשן אייטמס שאנחנו עובדים עליהם כבר עכשיו. זה דבר אחד.

דבר שני לגבי השאלה, יש בית ספר קרוב לנתן גזן, בית ספר וולפסון הוא בית ספר של חב"ד, כרגע הוא לא בתוך היוזמה. אני לא יודע מאיפה המידע שלכם, אבל בית הספר הזה הוא לא בתוך היוזמה הזאת שדיברתי עליה.

זה של זאב וולפסון?

לא, זה שיתוף השם. זה לא אותו אדם. כך קוראים לזה, אבל זה בית ספר שנמצא שם - - -

איך הוא מביא את הכסף?

הוא מגייס כרגע את הכסף בעצמו. עוד אין לו שותפות עם מדינת ישראל.

הייתה טענה שהוא מקבל מממשלת ישראל.

אני אומר שלא, הבנתי את הטענה, אני אומר הפרויקט הזה הוא לא חלק מהעניין. שאלתם ספציפית. יש עוד משהו שממשלת ישראל, רציתם תמונה מלאה. יש פרויקט נוסף שעובד בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית שנקרא פרויקט חיל, הוא נמצא במשרד החינוך והוא מתקצב בתי ספר נקודתית לפרויקטים נקודתיים. אני לא יודע לומר אם בית ספר וולפסון מקבל דרך חיל, אבל כאן מדובר על ילדים שיוצאים נגיד למצעד החיים, זה סיוע בשכר לימוד, דברים כאלה, אני לא יודע לומר, צריך לבדוק את זה. אבל אני אומר לכם שהמיזם הזה שדיברתי עליו שהוא המיזם המרכזי, בית ספר חב"ד כרגע לא מקבל. בעזרת השם כל בתי הספר צריכים לקבל, אבל אני אומר בוודאות על מה שדיברת קודם, בית ספר חב"ד הזה לא מקבל, להיפך, הוא נפגש איתי ורוצה להיכנס וזה בסדר. כל בתי הספר צריכים להיכנס.

אני רוצה לסכם. מדינת ישראל כן לוקחת אחריות, אנחנו חושבים שאם מדינת ישראל רוצה להיות מדינת הלאום של העם היהודי היא צריכה לדאוג לקיום היהודי בכל מקום ולהשתתף בכל הדבר הזה של הזהות היהודית, יש לנו תכנית אסטרטגית ארוכת טווח שכבר פועלת, אני אשמח להציג אותה באופן אישי למי שרוצה, יש לנו כבר אקשן אייטם אחד עם חבר הכנסת ילין ונעשה את זה, כל מי שרוצה מוזמן.

אבל בעניין של תוכן שיתוף הפעולה והסיוע, הבנתי בפגישה הקודמת שיותר הכשרת מורים חשובה להם. מה אתם יכולים לעשות בנוגע לזה? כרגע אנחנו רואים שמתוך 40 בתי הספר אתם נמצאים בחמישה. בשנה הבאה יש לכם תכנית לעוד חמישה, אבל מה עם העניין של הכשרת מורים שיכולה לעזור להם לכל הרשת?

שני דברים על הכשרת מורים. אחד – מה שדיברתי קודם בפגישה שלי איתם ואנחנו עכשיו עובדים לחבר אותם למכללה ישראלית כדי שיקבלו אקרדיטציה שזה יעזור, ודבר שני, - - - הכשרת מורים לא רק לארגנטינה וסיפרתי את זה גם להם, יש מהלך עכשיו במשרד החינוך שיצא קול קורא למכללות ישראליות לחדש משהו שהיה פעם שהיה נקרא "מורה לגולה" שבעצם נותן הכשרת מורים דרך מכללות ישראליות לקהילות שלא יכולות להרשות לעצמן והקול קורא נסגר, ואני מניח שבשנה הבאה זה כבר יפעל. כל הדבר הזה, הרעיון הוא להסתכל עליו באופן כולל. אם יש מקום שהכשרת מורים זה הכי חשוב, נשקיע בהכשרת מורים, אם זה תכנית לימודים נשקיע בתכנית לימודים, אבל צריך חבילה כוללת לבית ספר.

נשמע את הרב יצחק לוין, מנכ"ל אחי"ה.

צהריים טובים, תודה רבה לחבר הכנסת יו"ר הוועדה על הכינוס. אני לא אכביר במילים, אני רוצה לגשת לגופו של עניין. אני מנכ"ל עמותת אחי"ה ללמוד כשאתה יכול. העמותה שלנו עוסקת בהכשרת מורים זה 25 שנה ייעודי למגזר החרדי, עובדים מול משרד החינוך, מול אגף הכשרת עובדי הוראה של מנוח גרינפלד כיום.

בהיותי בעשר השנים האחרונות עשר פעמים בקהילת בואנוס איירס, פגשתי את החברים הנכבדים, במקרה אחר פגשתי גם את חבר הכנסת ילין בנושא אחר ודיברנו על הנושא הזה. אני רוצה לענות על הדברים שנאמרו כאן. נכון שהבית של מדינת ישראל והאג'נדה שלה זה להיות בית לכל יהודי. מי שמבין מה שקורה בדרום אמריקה, בפרט בבואנוס איירס, שהיא המשפך לכל דרום אמריקה ואמריקה הלטינית, מבין שבחמישה בתי ספר זה לא טיפה מן הים, בתכנית הכוללת שהוצעה על ידי כמנכ"ל אחי"ה, והגשתי אותה לסילביו חוסקוביץ כבר כמה פעמים ועבדנו עליה, היא תכנית רחבה, מקיפה, בשונה ממה שחגי אמר כאן, תכנית בודדת מול בית ספר בודד, זו תכנית מקיפה לכל בתי הספר שיכולה לכלול בה את כל המגזרים, אורתודוכסים ורפורמים ומי שיודע לעשות כאן יודע לעשות שם, ואפשר להכין את התכנים בהתאם לזהות הציונית, בהתאם לחינוך יהודי, בהתאם למה שחבר הכנסת זעק פה על ההתבוללות וגם אמר את זה מר ריצ'בום, היא חוצה מגזרים.

אחיינית שלי אם היא תתחתן עם יהודי זה נס, יש אלוהים, תאמין לי. אני אומר לך את זה.

עכשיו ריגשת אותנו, הבנתי את עומק הבעיה ואת הזעקה שלך שבאה מקרבה ראשונה, מדרגה ראשונה. לעומת מה שחגי אומר שאנחנו כבר נפגשנו פעמיים בנושא הזה, אני חושב שיש כאן איזו שהיא הסתכלות אולי לטווח ארוך ארוך, צעד אחרי צעק, עקב בצד אגודל, זה לא פתרון כולל. הפתרון המיידי לטווח הקצר שייתן מענה לטווח ארוך זה בדיוק הפוך, מה שהגשתי לסילביו ולמר אגוסטין ולחברים שלו, יו"ר הוועדה מר נגוסה גם קיבל ממני, זו תכנית רחבה, צריך פשוט לתקצב את זה מול הסוכנות והם יודעים איך לעבוד עם גופים ועמותות, לאגד את כל בתי הספר מיד תחת הכשרה אחת, מכל בית ספר, זה לא משנה אורתודוקס או זרם אחר ביהדות שלא אמנה אותם כרגע, אפשר לפעול מיידית והתשובה תהיה במהירות והיא תהיה מקצועית, כי כמו שעושים כאן בישראל, מכשירים מורים, כבר 6,800 מורים הכשרנו כולל הכשרה אקדמית עם בר אילן ועם סמינר הקיבוצים, בכל מיני תחומים, במאות, והם נמצאים במקומות מרכזיים בקהילה היהודית כאן בארץ, חרדית פחות וחרדית יותר, בכל מיני רשויות מקומיות, אז בואו נאמץ - - -

כשאני אהיה בממשלה אני מבטיח לך שתקבל את התקציב ואתה תעשה את זה.

אני רוצה לעשות את זה עם סילביו, עם הסוכנות היהודית, אני דווקא - - -

אתה מתכוון להסתדרות הציונית.

ההסתדרות הציונית. אני רוצה לומר שמה שחגי מציג זה בסדר, התנאים לבוא ולתת מענה למצב הקטסטרופלי שבואנוס איירס נמצאת בו, היא בקושי הנשמה מלאכותית. צריך כאן משהו היקפי ויש תחת ידי גם להציג תכנית היקפית, היא לא יקרה למדינה ואפשר לעשות אותה. אז אדרבה, בואו נחבור ביחד ונשנה, נחשוב על גישה אחרת לכל התכנית הזאת.

תודה. אנחנו עוברים להסתדרות הציונית העולמית. בבקשה.

צהריים טובים. אדוני יושב הראש, אמרת דבר נכון, שהעם היהודי הוא נכס אסטרטגי של מדינת ישראל. אבל מדינת ישראל צריכה להתנהג ולהגיד לא רק את המשפט הזה אלא היא צריכה להשקיע בעם היהודי שלא יושב עדיין בציון. הרי אנחנו בוועדת עליה וקליטה, אנחנו משוכנעים ובטוחים שרוב יהודי העולם יעלו ארצה. עד שיעלו ארצה אנחנו צריכים לדאוג להם. תסתכלו מה קורה פה, המנהיגות של בית הקהילה היהודית אמיה לא באה לדבר על בית הקברות בארגנטינה, היא באה לדבר על האנשים החיים, על אנשים שרוצים להתחנך בקהילה היהודית בארגנטינה, וזה דבר מדהים שהקהילה שמה את נושא החינוך במרכז העשייה של הקהילה היהודית. השאלה שלנו איך אנחנו עושים, חגי, כדי להשקיע בקהילה היהודית כולה ולא בחמישה בתי ספר. הרי בית הקהילה היהודית אמיה מרכזת היום מעל 40 בתי ספר, אז למה לא לעבוד ישירות עם בית הקהילה היהודית? למה לא לעשות את זה ישירות עם האנשים, יש ועד חינוך של הקהילה היהודית שפועל. למה לא לעשות את זה ישירות איתם? למה לא להשקיע את רוב המאמצים, ומאמצים זה כסף, למה לא להשקיע את רוב המאמצים בקהילה היהודית כולה ולא בחמישה בתי ספר שמתוך החמישה, ארבעה הם בתי ספר מבוססים.

ברגע זה אדוני יושב הראש, יש נציגות של חמישה מנהלים, אנחנו מקיימים עכשיו סמינר של שלושה ימים. הגיעו חמישה נציגים, מנהלי בתי ספר מ-40 בתי ספר.

מ-40 בתי ספר בארגנטינה שנמצאים פה בארץ?

כן. נציגים שנמצאים בארץ בסמינר שההסתדרות הציונית העולמית מממנת את כל הסמינר כדי לבנות את הנרטיב היהודי הציוני הבא של העולם החינוכי. נושא העברית למשל, הוא צריך להיות במרכז העשייה של הקהילה היהודית, כגשר לעם היהודי, כגשר למדינת ישראל, כבנייה של זהות יהודית. אני שואל את עצמי למה ריבונו של עולם, המדינה לא לוקחת אחריות. הקהילות היהודיות לקחו אחריות על מדינת ישראל, אלה שתמכו במדינת ישראל, אלה שהקימו את מדינת ישראל, הגיע הזמן שאנחנו נחזיר להם חזרה עד שהם יעלו ארצה ואני משוכנע ובטוח שהם יעלו ארצה בעתיד הקרוב.

עד עכשיו אנחנו שומעים שכולם מסכימים. אז מה הבעיה לעשות? מה המכשול, הבעיה למלא את הדרישות - - - אני רוצה לדעת היכן הבעיה. האם כסף זה הבעיה?

אני אגיד לך. אני אתן לך דוגמה קלאסית. אדון מקרי נתן מתנה לבנימין נתניהו, או קצת לפני זה, קרקע לבנות בית ספר. למדינת ישראל. התפיסה באה ואומרת, תקשיבו טוב כי זה סיפור אמיתי. התפיסה באה ואומרת שכמו שיש בית ספר ללימוד איטלקית, בית הספר הגרמני, בית הספר האמריקאי, בואו נפתח גם בית ספר לעברית בהרבה מאוד מדינות, רשת. שגם נוצרים יבואו ללמוד עברית. גם נוצרים. אנחנו רוצים לכבוש את העולם, חברים, בלבבות של כולם. לא שיסתכלו על מדינת ישראל כמשהו שהוא לא נכון. מי בנה את בית הספר על הקרקע בחינם? איטליה.

איזה קרקע?

בבואנוס איירס קיבלו קרקע.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי)

נפגשתי עם מקרים לעתים תכופות ומעולם לא שמעתי על זה. נפגשתי שלוש פעמים עם ביבי נתניהו ומעולם לא שמעתי על כך.

- - - בית ספר איטלקי.

איפה?

כריסטופר קולומבוס?

בדיוק.

זה לא ביבי נתניהו. לא. זה לא מקרי. זה לפני שנים רבות.

יש בית ספר בבואנוס איירס קוראים לו אורט. אורט היום פתח את הדלתות לכלל אזרחי ארגנטינה כבר בבואנוס איירס. לא רק יהודים. למה? כי גם נוצרים רוצים לבוא וללמוד. אתה יכול להבין שיש פה שתי סוגיות. הסוגיה של היהדות והסוגיה שגם אפשר לנצח שתי מלחמות אחת של היהדות והתפוצות ואחת של הסברה כלפי העולם. אני מודיע לך חגיגית שברגע שאתה עושה את זה רק בטחון מדינת ישראל יעלה.

טוב.

חברים, אני הולך לפיצול דירות. אתם כועסים עלי?

לא זה בסדר, אמרת מספיק.

להיפך, עכשיו הדיון יתקצר.

למשרד החוץ יש מה להוסיף? אוקיי בבקשה. מריו לב.

אני יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית. אנחנו בצד השני, מקבלים את העולים שמגיעים מארגנטינה. אני רוצה להדגיש שבאמת לירושלים למשל, הרוב זה זוגות צעירים דתיים, חב"דניקים, חרדים שבאים לירושלים ומקבלים את כל העזרה שלנו ויש לי קשר די קרוב, כל הזמן בביקורים בארגנטינה והכל. בקשר לאולפנים אני יכול להגיד שההסתדרות הציונית פתחה 40 אולפנים או יותר, בבואנוס איירס ובאינטריור, שכפי שאתם אומרים השפה תומכת ועוזרת הרבה. מאוד חשוב כל מה שמדברים על החינוך, על בתי הספר, על התמיכה שצריכה להיות, בטוח שזה דבר מאוד מאוד חשוב.

אני חושב שהאתגר הוא ב-70% היהודים שלא נמצאים בקהילה ולא נמצאים בשום מקום. אני מבקר בארגנטינה פעם או פעמיים בשנה, וגם אם זה טיול פרטי אני מגיע לקהילה, לאמיה, תמיד אני נפגש עם אותם אנשים. מזמינים אנשים לאיזו פגישה או הרצאה, באים 20, 30 איש, כל השנים עם אותם אנשים. אנחנו לא מגיעים לפריפריה, לא מגיעים ליהודים שנמצאים או מחוץ לבואנוס איירס או באינטריור.

אני גדלתי בארגנטינה, הייתי בתנועת נוער, היינו הולכים בית-בית לשאול אם יש ילד יהודי ולהביא אותו לתנועה. איפה זה קיים היום? איך אתם מגיעים היום לאנשים שהם לא בקהילה? יש לנו קבוצה קטנה שבאה לבתי הכנסת ביום שישי ולמועדונים ביום ראשון.

תודה. הזמן שלנו קצר.

יש באמיה לא 30 אנשים, יש 40,000 שותפים שמשלמים דמי חבר ובאים לקלפי לבחור ומשתתפים בכל מיני פעולות בכל המקומות בסניפים של אמיה, ואנחנו בפריפריה, כשאנחנו מבקשים על בתי הספר באופן גלובלי ולא לחמישה בתי ספר, אנחנו מבקשים לבתי הספר של הפרובינציות, של הפריפריה. של סנטה פה, של - - -, הם גם תחת מסגרת ועד החינוך. אני מאוד רוצה להודות על המילים של סילביו, ממש אני מזדהה עם כל מילה שאמרת. אנחנו חייבים לפעול באופן גלובלי עם כל הרשת. אולפני עברית זה בסדר גמור, אבל החינוך הפורמלי הרשמי, זה מה שמונע התבוללות.

תודה. אילן לופז בבקשה.

תודה. תשמעו מבטא בעברית שלי, אני עליתי מוונצואלה לפני שמונה שנים, כל הסיפור של קליטה ועליה די קרוב אלי ואני מאוד שמח גם שאני מייצג פה לדעתי את החלק הכי צעיר בוועדה. כחלק מתפקידי יוצא לי להיפגש עם הרבה צעירים מארגנטינה.

מה התפקיד שלך?

אני מנהל מחלקת אמריקה הלטינית בארגון stand with us, הארגון הוא חינוך פרו ישראל שפועל ברחבי העולם כבר 17 שנה. לפני שנה התחלתי עם האתגר הזה הסופר מעניין של לפתוח מחלקה באמריקה הלטינית. אנחנו רואים בחינוך הישראלי היהודי באמריקה הלטינית כלי אסטרטגי למדינת ישראל בדיוק כמו שאתם אמרתם. לי יוצא להיפגש עם הצעיר שבאוניברסיטה שמפחד שאנשים ידעו שהוא יהודי כי יש ארגונים כמו ה-BDS למשל שלצערנו מתחילים גם באמריקה הלטינית וארגנטינה מכירה טוב מאוד את התוצאות של הלחץ שלהם.

אני בא לפה ולא רוצה לקחת זמן רב, אנחנו פתוחים לשתף פעולה איתכם. היום פגשתי צעירים מצ'ילה ומתחילים פרויקט חינוכי שם. אנחנו רואים בכם, באמיה, את המקום לשיתוף פעולה עמוק. אני אשמח גם שאחרי הישיבה נדבר. תודה שאתם פה ובהצלחה במונדיאל.

תודה. בבקשה אבל בקיצור.

אני עליתי מארגנטינה לפני 20 שנה וזאת הסיבה שעליתי, ואני נורא מתרגשת שאני כאן. אני עובדת במשרד החינוך בקליטת תלמידים עולים ואני אחראית על כל מחוז חיפה. אני מאוד שמחה אבל אני באה בכובע הנוסף, לא בכובע שמקבל את העולים כאן בארץ והוראת העברית והפדגוגיה, זה תחום שאנחנו שולטים ויש לנו לדעתי הרבה מה לתת ולתרום לארגנטינה. באמת באתי ממקום אישי, ואני חושבת שההתערבות צריכה להיות מערכתית, לא נקודתית. אנחנו מדברים על ארגון, אנחנו מדברים על מדינה, אפילו הרבה יותר מזה. הכשרת מורים זה משהו אחד, כי אנחנו עובדים בארגון ויש לנו את הניהול, את הליווי של המנהלים שנותנים את הקו החינוכי ואחר כך יש לנו הכשרת מורים שאני יודעת שיצא קול קורא והרבה מכללות הגישו וזה נפלא, אני בטוחה, מבחינת התכנים אבל - - -

את כמשרד החינוך שמעת את הרב יצחק לוין, שהוא הציג תכנית הכשרה למורים. האם משרד החינוך יכול לעבוד בשיתוף פעולה כדי להכשיר את המורים בארגנטינה?

בוודאי. יש לנו הרבה ידע. אני חייבת להגיד שאני בקשר עם כל הקהילות, גדלתי בתלפיות שהיום לצערי כבר מקרטע, אבל אנחנו היינו בתקופה עם שמואל קורנבליט ועם הרב נריה והחזקנו את הסניף בתלפיות ומאוד עצוב שככה הוא הולך ולא נשאר מזה כלום, אבל באמת אני חושבת שאנחנו צריכים לאחד כוחות. אני מבינה שיש המון עניינים כמו כספים.

הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד, גם כאן בארץ אנחנו מאמינים בזה. צריך להיות חינוך פורמלי וחינוך לא פורמלי. הנוער יותר חזק מאתנו, הם מסוגלים לעשות דברים שאנחנו לא מסוגלים. אם אנחנו נאחד את הכוחות ונזהה את המנהיגים, הם יכולים לעשות את העבודה בשבילנו, אני אשמח גם להיות בקשר.

תודה. נציג הסוכנות? אוקיי. בבקשה הרב יצחק לוין.

אני רוצה לחדד בתשובה למה שאת אומרת. התפיסה של המשרדים היא פר בתי ספר, לאתר, לשלוח מורה לגולה, שני מורים. זאת הכוונה. אפשר לארגן בפעימה שנתית שבע גיחות, אחר כך לעבור לסקייפ ולעשות משהו מערכתי מהטווח הקצר לטווח הארוך, לכלל החוגים. אני וסילביו מחפשים את התקציב ולא מוצאים. יש את משרד התפוצות שעובד בשיטה איטית מאוד וזה לא ייגמר, בינתיים ילדים נופלים, לא משנה באיזו קהילה.

שמעת, ההסתדרות הציונית, הם הביאו מ-40 בתי ספר - - -

הבאנו חמישה מנהלים שהם נציגים של 40 בתי ספר.

חבר הכנסת נגוסה, רוצים לגשת הלכה למעשה, לקחת תקציב, לצאת בהחלטה, איך שיחליטו, ונתחיל לעבוד בשנה הבאה, כמו שאנחנו עושים כאן בישראל.

אני חוזר למשרד התפוצות. אתה שומע שיש גם ארגונים שמוכנים להתגייס ולעזור בעניין הזה. יש נכונות, אבל בסופו של דבר מה שצריך זה תקציב. האם המשרד, כמי שמייצג את מדינת ישראל יכול לעבוד עם הארגונים האלה כדי לחזק לפחות עם הכשרת המורים לכל רשת החינוך היהודי בארגנטינה?

קודם כל בוודאי שאנחנו יכולים לעבוד עם כל הארגונים, אבל העניין הוא שצריך לעבוד באמת בצורה מערכתית, גם מהירה, שעושים את זה. אי אפשר לקחת, הוא ארגון שיש לו רעיון ויכול להיות שהוא הכי טוב בתחום מסוים, לעבוד איתו. אבל לבתי ספר יש הרבה צרכים. אפילו מה ששמעת פה סותר זה את זה כי יש שאלה של הכשרת מורים ויש הכשרה של פיתוח - - -

אני יודע שהארגונים נכנסים ושהמערכת לא פועלת, זו הבעיה.

יש בתי ספר - - - שיש להם צרכים אחרים, ומתעלמים מהם. - - -

אני רוצה לדעת מה משרד התפוצות מתכוון לעשות, תן לנו מה אתם הולכים לעשות. ספציפית לגבי הכשרת מורים.

שוב, הכשרת מורים זה משהו מאוד ספציפי, זה גם לא מה שהוא בהכרח דיבר עליו, אבל הכשרת מורים אנחנו עושים שלושה דברים: אחד – אנחנו גורמים לזה שמכללות להכשרת מורים בארץ יוכלו לתת מענה. זה דבר אחד.

זה לא כולל את כל האוכלוסיות.

רק שניה. דבר שני, אנחנו עובדים עכשיו עם אמיה על התכנית שלהם להכשרת מורים שתקבל אקרדיטציה בישראל, ודבר שלישי, ספציפית פר בית ספר שצריך. כיוון שאני לא חושב שהפורום הזה הוא פורום לנהל את הדיון המעשי, אני אשמח להיפגש עם כל אחד מהארגונים פה, לשמוע מה הוא עושה. מי שהכי טוב במשהו, הוא יעבוד. פשוט מאוד.

אוקיי. בואו נסכם את הדיון כי אנשים כבר נכנסים לדיון הבא. קודם כל אני מאוד מודה לכל האנשים שהגיעו לכאן, זה דיון חשוב. במיוחד לאורחים שבאו מארגנטינה, ותודה על כל המאמץ שעשיתם כדי להגיע לכאן וששיתפתם אותנו מנסיונכם מה צריך.

יש פה נכונות מכל הכיוונים. כפי שנציג משרד התפוצות אמר, בואו נשב ביחד ונעבוד ביחד. לכן אני מציע שכל הארגונים ישבו עם משרד התפוצות ויציגו את הצרכים ואנחנו נקיים דיון המשך. זה דיון ראשון שקיימנו, אנחנו נאפשר זמן לכל הארגונים לשבת ביחד, לתכנן ואז נקיים דיון המשך ונראה את התוצאות בנושא. תודה לכל המשתתפים. אנחנו נקיים דיון המשך במושב הבא. עד אז אנחנו קוראים לכל הארגונים ומשרדי הממשלה ובראשם בריכוז של משרד התפוצות, לקיים שולחן עגול ולהגיע לעבודה מעשית בנושא הזה. תעדכנו אותנו בכתב על התקדמות הנושא. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:04.