פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
14/06/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 316
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, א' בתמוז התשע"ח (14 ביוני 2018), שעה 10:00

ישיבה בעיריית ירושלים לבחינת קליטה העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר ניר ברקת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

שושי שהם - מדריכה מחוזית, אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

אראלה בן אדרת - ממונה קליטת תלמידים עולים במחוז ירושלים ומנח"י, ממלכתי, משרד החינוך

ברוריה מנדל - ממונה קליטת תלמידים עולים מנח"י, חמ"ד, משרד החינוך

קטיה טוב - מנהלת מרחב ירושלים ויהודה, משרד העלייה והקליטה

נורית יכימוביץ כהן - מרכז המידע והמחקר של הכנסת

מתן שחק - רכז מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ניר ברקת - ראש העיר ירושלים

חגית משה - סגנית ראש העיר, עיריית ירושלים

מיכל שלם - ראש הסגל, עיריית ירושלים

תמר אבוחצירה - יועצת ראש העיר, עיריית ירושלים

יהודית זבדצקי - יועצת ראש העיר, עיריית ירושלים

מספין אלמיהו - מנהל מחלקה לקליטת יוצאי אתיופיה, עיריית ירושלים

יגאל שטיינמן - מרכז תחום קליטה ורווחה, עיריית ירושלים

גיל ריבוש - ראש מינהל קהילה, עיריית ירושלים

ויולטה קליינמן - רכזת לשכת פניית עולים עירונית, עיריית ירושלים

מירית בטיטו - עוזרת מקצועית, עיריית ירושלים

פיני גלינקביץ - מנהל הרשות העירונית לעלייה וקליטה, עיריית ירושלים

גלית זומר - תכנון ועידוד עלייה, רשות הקליטה, עיריית ירושלים

ליזה כהן - פרויקטורית צרפתית, רשות הקליטה, עיריית ירושלים

שמואל קורנבלט - פרויקטור דוברי ספרדית ופורטוגזית, עיריית ירושלים

אדווג' שפרון - פרויקטורית עידוד עלייה, רשות הקליטה, עיריית ירושלים

אלי ברגר - פרויקטור לעידוד עליית דוברי רוסית, רשות הקליטה, עיריית ירושלים

ג'ייסון רוט - פרויקטור לדוברי אנגלית, רשות הקליטה, עיריית ירושלים

אלה חודוס - מחלקה לקהילה ותרבות עולים, רשות הקליטה, עיריית ירושלים

מרינה גוטגרץ - רכזת תרבות, רשות הקליטה, עיריית ירושלים

ישראל כהן - רשות העלייה והקליטה, עיריית ירושלים

מרינה קונצביה - מחזיקת תיק עלייה וקליטה, חברת מועצת העיר, עיריית ירושלים

פלר חסן-נחום - חברת מועצת העיר, עיריית ירושלים

דן אילוז - חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים

סם קדוש - ארגון CNEF, עלייה וקליטה לצעירים דוברי צרפתית

אדנפה דרסה - נציג של קהילת יוצאי אתיופיה, ירושלים

מנגיסטו סאטאו - נציג שכונת קטמון, ירושלים

אברהם שרנופולסקי - יו"ר עמותת חזית הכבוד

אבי זאנה - עמותת עמ"י, ארגון עולים מצרפת

ליאור שפירא - סיעת 'התעוררות'

דנה גורדון שושני
שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים


ישיבה בעיריית ירושלים לבחינת קליטה העלייה בעיר - בהשתתפות ראש העיר ניר ברקת

שלום לכולם. אנחנו שמחים להיות פה בעיריית ירושלים ואנחנו מאוד מודים לכבוד ראש העיר שמארח אותנו היום, את ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו מאוד מודים לך.

כבוד הוא לנו.

חברי מועצת העיר נמצאים פה ונציגי התושבים, נציגי משרדי הממשלה וגם הצוות בוועדת העלייה והקליטה, דנה גורדון שושני, מנהלת הוועדה, ושלומית אבינוח, היא המנהלת הנכנסת של ועדת העלייה והקליטה. ברוכה הבאה. יגאל אמיתי, דובר הוועדה, נורית יכימוביץ כהן, רכזת מחקר ומידע בכנסת, מה שאנחנו קוראים כל הזמן בקיצור ממ"מ. תודה שבאת. כמובן מתן, רכז מחקר ומידע שגם נמצא איתנו וירון סאבח, הדובר שלי, פליסיה, יוהנס וישמבל וליאור וגם הפרוטוקול.

אנחנו שמחים להתחיל את הדיון, אבל לפני נציגי משרדי הממשלה שנמצאים איתנו אני רוצה שכל אחד יציג. ממשרד החינוך ישנם נציגים, בבקשה, תציגו את עצמכם.

(הצגת נוכחים).

לעניין הצוות של העירייה, אני נותן לראש העיר להתחיל לעדכן אותנו, נקבל עדכון על הפעילות של העירייה בקליטת העלייה. לאחר שנקבל דיווח מהצוות המקצועי אנחנו ניכנס לדיון ואני מבקש שמעכשיו כל אחד שידבר יציג את עצמו לפרוטוקול ואני מבקש לדבר בקיצור, כדי שנוכל לתת גם לאחרים. תודה רבה. כבוד ראש העיר, בבקשה.

קודם כל ברוכים הבאים, מכובדי וחבר הכנסת אברהם נגוסה, יושב ראש ועדת עלייה וקליטה. מכובדיי, כל הצוות שציינת, מהממשלה, מהכנסת, אני רוצה לברך את מחזיקת תיק עלייה וקליטה בעיריית ירושלים, מרינה קונצביה, חברת מועצה, יש לנו כאן עוד שני חברי מועצה, פלר חסן-נחום ודן אילוז. נמצאת כאן ראש הסגל, מיכל שלם, גיל ריבוש, מנהל מינהל קהילה ורווחה, בין השאר ממונה על עלייה וקליטה, פיני גילקביץ, מנהל הרשות לעלייה וקליטה. מי עוד נמצא כאן מעיריית ירושלים? יהודית יועצתי היקרה, שנמצאת כאן, שמאוד מעורבת בתחום. וכמובן כל המכובדים שהגיעו, הרכזים השונים שהוזכרו קודם.

ברשותכם אני רוצה לתת קונטקסט יותר רחב לאיך אנחנו מסתכלים על עלייה. אחד האתגרים הגדולים של העיר ירושלים זה איך אנחנו הופכים את עצמנו להיות עיר אטרקטיבית לצעירים, לעולים, על מנת שיותר ויותר אנשים ישתקעו בעיר. אחד היעדים האסטרטגיים שלנו זה להסתכל על תחום העלייה מהמדינות השונות, להיות מקום טוב לעולים ולשווק את עצמנו בעולם הרחב. על מנת שיבואו עולים לירושלים אנחנו צריכים לדאוג לכך שהעולים הקיימים יהיו מבסוטים ומרוצים, כי השאלה הראשונה ששואל עולה שרוצה להגיע למדינת ישראל, הוא מרים טלפונים, אם זה מאתיופיה, מצרפת, מניו יורק או מרוסיה, או מכל מקום אחר בעולם, מרימים טלפון לעולים ותיקים ושואלים 'איך זה לחיות בירושלים?' ולכן היעד האסטרטגי שלנו זה להסתכל על החיים כמכלול בעיר, זה נכון לכל תושב, ובוודאי ובוודאי כשמדובר על עולים הדבר הזה מצריך צרכים נוספים מעל ומעבר למה שצריך כל תושב.

אני מכיר את זה כי אני נשוי לדרום אפריקאית שעלתה לארץ בת 10 עם משפחתה. למען האמת רובנו דור שני, ראשון, שלישי, של עולים, ראינו את זה, אני על סבא וסבתא שלי זכרם לברכה שעלו מרוסיה ו/או ברחו מפולניה, אני ראיתי את זה על המשפחה של אשתי וכולנו מכירים. אנחנו חיים בעולם הזה, יודעים את הקשיים של לעבור מתרבות מסוימת שבה גדלת וחונכת לתרבות חדשה, ישראלית ולא קל פה. גם לישראלים לא קל פה, בוודאי ובוודאי לא לעולים, עם אתגרים לא מבוטלים.

ובכן, אני רוצה קודם כל להראות לכם כמה שקפים מעניינים. ירושלים, ב-2017, היא העיר שקולטת הכי הרבה עולים במדינת ישראל, בוודאי בערך המוחלט. אנחנו רוצים לעשות יותר, אנחנו רוצים שיותר עולים, מבחינתי לעבור את הדו-ספרתי, היעד זה לעבור את ה-10% בשנים הבאות ובשביל להגיע ליעד הזה אנחנו צריכים לעבוד מאוד מאוד קשה.

בשקף הבא אני רוצה להראות לכם משהו מאוד מאוד מהותי. לקראת הדיון ביקשתי לדעת מהגידול הטבעי בעיר מה חלקם של העולים. שימו לב למספר הבא. בחומש האחרון, 2012 עד 2017, בירושלים נכנסו 20,500 עולים ויצאו 6,700 עולים, בנטו התרומה של עולים לגידול בעיר באוכלוסיית העיר ירושלים היא 13,000. אני לא מדבר על ילודה שלהם, שזה בטוח הוסיף. 13,000 עולים למאזן התושבים בנטו, זה כמעט רבע מהגידול בעיר ירושלים. זאת אומרת כשאנחנו מסתכלים על תהליכי צמיחה בעיר העולים תורמים תרומה אסטרטגית לחיזוקה של ירושלים ככל שהדבר קשור לאוכלוסייה שנכנסת לעיר. זה נתון מדהים וזה אומר שהעיסוק בעולים עבור העיר ירושלים הוא עיסוק בעל משמעות אסטרטגית. חשבתי שיהיה מעניין אתכם לראות את הנתון הזה.

עכשיו בואו נעבור לשקף הבא שהוא אולי אומר הכול. אנחנו היום מבינים את המורכבות של לטפל בעולים. אנשים חושבים שזה ממד אחד, יהיה מרכז אחד לעולים ונפתרה הבעיה. ממש לא, שכן כל עולה, אנחנו צריכים להסתכל מכמה זוויות. קודם כל הגיל שלהם, יש בגיל הרך ויש נוער ומשפחות צעירות ואזרחים ותיקים, שכל אחד מהעולים, ולרוב הם באים ממשפחה שפרוסה על מרחב הגילאים, מצריך חשיבה אחרת. לאחר מכן בתחום העיסוק. אנחנו מדברים על תעסוקה בראש ובראשונה, איזה עבודה למצוא לאנשים, רווחה, ודאי מערכת החינוך והפנאי, כל אלמנט כזה מצריך אגף אחר בעיריית ירושלים שיעזור, וחברים, העסק מורכב.

לאחר מכן יש לנו פעילות שיווק שאנחנו עושים בשוק הבינלאומי, יש תהליכים שהם מקרו עירוניים, יש אלמנטים קהילתיים, קהילת העולים מאתיופיה בנווה יעקב, קהילת הצרפתים במקום כזה או אחר וכמובן היבטים גיאוגרפיים שכונתיים שמקרינים על חינוך ועל דברים אחרים. אני אוהב את הקונספט הזה, הצגה של הקונספט בממדים השונים. וכמובן יש שפות, צרפתית, ספרדית, רוסית, אנגלית. כל דבר כזה אנחנו נמצא עולם ומלואו והמורכבות הזאת מחייבת אותנו לחשוב גם בצורה אחרת על הניהול של התהליכים הללו.

יש מושג שאני מביא מעולם העסקים שנקרא פרודקט מנג'ר. פרודקט מנג'ר, לטובת העניין, סליחה שאני עושה את האנלוגיה, זה כמו מנהל מוצר, שהוא צריך להסתכל על כל המרכיבים הרלוונטיים כשהפוקוס שלו זה הלקוח, זה התושב במקרה הזה. פרודקט מנג'רס לעולם, באוריינטציה לפי מקום העלייה, צריך להסתכל על כל ההיבטים הללו וצריך לשבת כל הזמן עם התושבים, עם הנציגים, ולראות מכל הממדים הללו איפה יש לנו פערים, איפה יש לנו פער, בשכונה, בקהילה, לפי גיל, לפי תעסוקה. בעצם אלה חיים של כל תושב, ואנחנו רואים את העולים כעולים כמו כל תושב אחר, אבל לאור העובדה שהם מגיעים ממקום אחר זה מצריך מאיתנו התייחסות אפילו אקסטרה בכל אחד מהממדים הללו.

לכן מי שחושב שעבודה עם עולים זה זבנג וגמרנו כנראה לא מבין את מהות העניין וההסתכלות הזאת, ולאחר מכן האגפים והחברים במערכת העירונית ישתפו אתכם בקצת יותר נתונים פר פרויקט, אנחנו מבינים את המורכבות של העניין ולא מקלים בה ראש.

נכון להיום, אני רוצה למנות, יש לנו הרבה, כמה אתגרים גדולים שאנחנו שמנו לעצמנו לתקופה הקרובה. הראשון הוא שהיום יכולת הקיבולת לקלוט עולים עולה על גדותיה, אנחנו רוצים להרחיב את היכולת, להביא עולים בשלבים הראשונים שלהם בהגעה לישראל, אנחנו גם יודעים שבתקופה הראשונה, אנחנו עוד לא יודעים, אין לנו מספיק כלים ותמיכה לשכן עולים בתקופות מעבר קצרות, זה קריטי, כי אנחנו יודעים שהסיכוי שעולה יישאר בירושלים הוא אם קודם כל הוא יגיע לירושלים. לכן אנחנו רוצים בשלבים הראשונים של הקליטה להרחיב את הבסיס, לאפשר לנו להגדיל את הקיבולת שמגיעה ובאופן טבעי כתוצאה מזה אנחנו מאמינים שירושלים תקלוט יותר עולים. אני מאמין שגם הקלט, דיור לעולים בשלבים הראשונים, גם איתו צריך להתמודד.

אני רוצה למנות, זה לא כתוב כאן, עוד שני אתגרים. חבר הכנסת נגוסה, שאלת אותי בעניין הקהילה בנווה יעקב. אז התשובה היא שהוא מתקדם טוב. בישיבת המועצה הקרובה, בוועדת הכספים, אנחנו משלימים את הכספים שצריך לצאת למכרז ובעזרת ה' אבן הפינה תהיה עוד לפני תום כהונתי, כנראה לקראת ספטמבר. זה מתקדם טוב, על הכיפק, ואנחנו מאוד מרוצים. עדכנו אותי עכשיו. זה דבר אחד.

מדי פעם עולה חשש של העולים שנמצאים במלון דיפלומט, אז אני רוצה מראש לומר, קודם כל לא הייתה סכנה, שכן אנחנו עם האמריקאים מתואמים לחלוטין, השגרירות האמריקאית, ועם שרת הקליטה ומשרד הקליטה. המתווה לפתרון שמוסכם הוא באופן רחב, אנחנו איתרנו מקום שמיועד לגמלאים, לקשישים, בנווה יעקב, אנחנו כרגע עובדים על הפרטים עם האוצר ועם משרדי הממשלה לממן ולבנות מבנה לתפארת, ראוי, מכובד, מותאם לצרכים של העולים. כשהוא יושלם העולים יעברו ממלון דיפלומט לשם ורק אחרי שהם יעברו המבנה יעבור לשגרירות האמריקאית. זה מוסכם על השרה, זה מוסכם, כמדומני - - -

בפסגת זאב.

במבנה של פסגת זאב. לא צריך אפילו תב"ע כי התב"ע כבר מתואמת לשם ובעזרת ה' המתווה הזה יצא לדרכו. ואני מראש רוצה להרגיע את הציבור ולומר אפילו מעבר לזה, הייתה שם אזעקת שווא, כי לא הייתה שום כוונה, אף אחד לא היה נותן יד, לא העירייה, לא הממשלה, חלילה לזרוק קשישים לרחוב. זה היה אזעקת שווא, אבל למען הסר ספק, אני רוצה שתדעו שהנושא הזה מתקדם, לדעתי בכיוון הנכון לשביעות רצון כלל השותפים בתהליך הזה.

אז אני מאוד מאוד שמח שבאתם לכאן, לעשות זום אין על העיר ירושלים, עם הנציגים היקרים שלנו, אני רוצה פה לציין לטובה את נציגי העולים מכלל המגזרים, הם עזר גדול ואנחנו רואים בכם שותפים שלנו ואנחנו שמחים שלעתים מעלים לנו כל מיני דגלים. אם נחזור רגע לקובייה ההונגרית, לקובייה הירושלמית, לקוביית העולים הירושלמית, תחזירו את השקף, מניסיון מדי פעם קובייה אחרת מעלים לנו דגל, וזה בסדר, כי במציאות, פתאום עוד קבוצה של עולים נתקלת בבעיה חדשה. אנחנו בונים על היכולת של הנציגים בשכונות להרים לנו דגלים, וההיפך, אם לא מרימים לנו דגלים אנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים. התפיסה אומרת שהנציגות ויועצי ראש העיר, יועצות ראש העיר, לדבר, לשוחח, להעלות את האתגרים, להעלות את הבעיות וככה אנחנו יודעים איך להתמודד איתם. אז תודה רבה לכולם ואני מקווה שנצא מושכלים מהדיון הזה.

תודה רבה לך, כבוד ראש העיר. אנחנו נמשיך לקבל דיווח ברמה של רשות הקליטה, יש לכם תכנית להציג לנו. אני אשמח לקבל עכשיו דיווח ולאחר מכן נפתח לדיון. תודה, אדוני ראש העיר, שבאמת נתת לנו הסבר וגם ענית לנו לשאלות, בעיקר במלון דיפלומט והמבנה בנווה יעקב.

נעים מאוד, אני מנהל מינהל קהילה. מה שאנחנו נציג עכשיו זה את הפעילות בתחום הקליטה, את הפעילות של הרשות לקליטה כשמה שמנחה אותנו כל הזמן, כמו שראש העיר תיאר יפה, זה להבין כל פעם את האתגר הנקודתי. האתגר יכול להיות של קבוצה של משפחות, של קהילה, של ארץ מוצא, של שכונה.

הרבה מאוד מתכניות העבודה העירוניות, התכניות החדשות, התכניות שאנחנו מוסיפים מדי שנה אלה תכניות ייחודיות שנוצרות כתוצאה משיתופי פעולה. כשאנחנו מזהים איזה שהיא לאקונה בחינוך, כשאנחנו רואים שבתנועות נוער או באגודות ספורט אין מספיק נערים עולים, כשאנחנו מקבלים איזה שהוא חיווי ורעיון אנחנו מנסים לייצר שיתוף פעולה ומהבחינה הזאת רשות הקליטה, שפיני יציג, היא כמו השמן בגלגלים של העירייה. היא לא צריכה תמיד לבצע הכול בעצמה, אבל היא מניעה את מינהל החינוך ואת הארגונים הרבים שיש בעיר ואת רשות התעסוקה ועוד הרבה מאוד גורמים לעבוד עבור העולים, כל אחד לפי מה שמתאים לו. וזאת המומחיות של רשות הקליטה וזו תפיסת העבודה ועכשיו אנחנו ניתן כמה דוגמאות ונראה מספרים.

היי, צהריים טובים. שמי פיני גלינקביץ, אני מנהל את הרשות העירונית לעלייה וקליטה ואנחנו ניקח כמה דקות עכשיו לעבור על מצגת שתיתן קצת נתונים ויותר רזולוציות על המטרות, על המבנה, קצת סטטיסטיקות. אני מקווה לא לעייף, אבל זה ייתן לנו תמונה על העלייה בירושלים, הניתוחים שעשינו והפירוק של האתגרים שאנחנו עובדים איתם, ואז נפתח את זה באמת לדיון, שאלות וכו'.

מבחינת החזון שלנו, עידוד העלייה לירושלים וקליטה איכותית. אנחנו עובדים עם מספר אוכלוסיות יעד, עם העולים שמגיעים הנה ומתגוררים בעיר, עם מועמדי עלייה שנמצאים במגוון ארצות, כולל תיירים. שימו לב לאוכלוסיות היעד המגוונות, כולל תיירים ותכניות מסע שנמצאים כאן, מבחינתנו זו אוכלוסיית יעד. וכמו שראש העיר אמר, אחד הדברים היותר חשובים בנושא של שיווק העיר זה עולים מרוצים שנמצאים כאן ואתם לא תאמינו איך שזה עובר בצ'יק, באס.אמ.אס. זה ממש אמיתי. הם יודעים יותר מזה, הם יודעים, 'כדאי לך להגיע לירושלים כי אלי מלווה אותך כאן בירושלים וכי ג'ייסון נמצא ומחכה', וזה ממש לכבוד לנו מבחינת הטיפול.

הנושא השלישי זה ממש לעבוד ולראות איך הנושא של העלייה והקליטה מהדהד ביחידות העירוניות ובעמותות ובארגונים וכל מי שמטפל בעולים, כי אנחנו רוצים לוודא שמי שאחראי על הנוער נותן את הטיפול הכי טוב גם לנוער העולה ואנחנו רוצים לבדוק שמי שנמצא בתוך המערכות השונות באמת יודע ללוות. אנחנו נעזור בכל מה שצריך, אבל זה באמת האחריות שלהם.

את המודל ראינו, אבל במציאות זה בדיוק תמונת המצב, כי אתה צריך לטפל או לעזור או לבדוק איך מתקדם ואיך נקלט עולה שנמצא בנווה יעקב והגיע מצרפת ונמצא בקשר עם העמותות ויש לו סוגיות וקשיים של רווחה וכו' וכו'. אז המציאות מורכבת וכמה שזה נראה ככה יש עוד ועוד ממדים לנושא הזה.

אנחנו בנויים ממספר יחידות עבודה, ממספר עוגנים, זה פחות המבנה הארגוני כסכמה, אבל יותר מוקדי עבודה, עבודה עם עולים ברמת השכונות, ירושלים היא עיר של שכונות ותיכף ניגע בזה. מבחינת עולמות תוכן, האוכלוסייה יוצאת אתיופיה, שפה עברית, עידוד עלייה, צעירים וכו'. תיכף ניכנס ונרד יותר לרזולוציות, אבל לפני זה שתדעו על מה אנחנו מדברים.

אלה המספרים. אגב, הנתונים הם נתונים של משרד הקליטה. תודה למשרד. באמת חשוב להגיד שאנחנו יושבים כאן ומציגים את זה בעיריית ירושלים, אבל העבודה המשותפת היא עם משרד הקליטה יום ולילה על כל הדברים בכל הרמות, עם העמותות, משרד החינוך וכו', אחרת אנחנו באמת לא - - - אגב, אמרה לי קטיה שהנתון העוד יותר מדויק הוא 2,800, זאת אומרת יש עוד כ-100 עולים שנמצאים כאן.

לאורך השנים אנחנו רואים את המספרים, זה גרף שעולה ויורד מבחינת הכמויות. אנחנו בין 10%, 11%, 9% תמיד של עולים מסך העולים לארץ, ומיהם אותם עולים? לפני זה איך הם מפוזרים, ותראו את המגוון. ראש העיר דיבר על העלייה ועל הפיזור, אנחנו רואים את העולים שהגיעו משנת 89' על הפיזור שלהם בשכונות ומאיזה שפות הם. ב-2014 עד 2017 העולים דוברי אנגלית ודוברי צרפתית, דוברי רוסית, ספרדית ואחר, זה המדרג למעשה, כאשר בדוברי האנגלית אנחנו שמים את ארצות הברית, קנדה, בריטניה, אוסטרליה ודרום אפריקה. צרפתית זה בלגיה, שוויץ, כמה ארצות אחרות, רוסית זה כל ברית המועצות וכו'.

ואם אנחנו נפרט את זה לפי ארצות, ברזולוציות עוד יותר, אז אנחנו רואים שירושלים היא העיר שקולטת הכי הרבה עולים מארצות הברית. אגב, ברמה ארצית רוב העולים דוברי אנגלית מגיעים לירושלים, רוב העולים דוברי ספרדית ופורטוגזית מגיעים לירושלים, בצרפתית אנחנו אחרי נתניה, וברוסית אחרי חיפה ואשדוד. אלה המספרים.

שימו לב לגילאים, תיכף ניכנס יותר לרזולוציות, אבל האוכלוסייה שמגיעה לירושלים היא אוכלוסייה צעירה, אם נסתכל עד גיל 44, אז למעשה מעל 50% מהעולים לירושלים הם עולים צעירים, שזה אומר סטודנטים, זה אומר משפחות צעירות, זה אומר ילדים בבתי ספר, זה אומר שאנחנו מחויבים להתייחס ולפי זה להגיב. אגב, מי שירצה, המצגת תהיה זמינה וניתן לקבל אותה.

אנחנו עשינו את ההתפלגות לפי משפחות, לפי מצב משפחתי, זה גם מחייב אותנו מבחינת רווקים, שזה גם ילדים, קחו בחשבון, תלמידי בית ספר, סטודנטים וכו', מצב משפחתי, החיבורים השונים, היערכויות של בתי הספר. עוד מידע שיש.

ההשכלה, תשאלו אותי מה המאפיין של העולים לירושלים לעומת ערים אחרות ארץ. אז אני יכול להגיד כמה דברים, אחד שאמרתי זה מבחינת אוכלוסייה צעירה, הדבר השני זה מבחינת ההשכלה. חלק גדול מאוד מהעולים שמגיעים לירושלים זה עולים בעלי השכלה אקדמאית ממקצועות מגוונים. יש לנו את הפירוט בפנים, לא רצינו להעמיס, אבל לקחנו מספר נושאים מרכזיים, מספר תחומי עיסוק מרכזיים. ותראו, אוכלוסייה חזקה, אוכלוסייה של מעמד יצירתי שמשתלבת בעיר בתחומי ההנדסה, הוראה, רפואה, מגוון של רופאים, אחיות וכו', תחשבו איך זה יכול להשפיע על כלל העיר מבחינה אסטרטגית. תראו גם מבחינת האוכלוסיות השונות, מי שמגיע מארצות הברית, דוברי אנגלית, צרפתית וכו'.

מה מושך את האנשים לירושלים? מבחינתנו כל דבר כזה הוא משימת עבודה, איך העיר נערכת כדי לתת את השירות הכי טוב לאותם עולים שמגיעים.

זה אומר שכל האנשים שבגרפים הם גם בעלי הרשאה לעבוד במקצועות האלה? או שזה רק המקצוע שהם דיווחו עליו ולא בטוח שהם יכולים לעבוד בו?

זה המקצוע שהם דיווחו עליו למשרד הקליטה.

למשרד הקליטה בזמן שהם עלו ולא בהכרח יש להם הרשאה לעבוד במקצוע.

לא נעשתה אחרי זה - - -

אם מדובר במקצועות רישוי אז רובם מתחילים פה מסלול לאישור רישיון וזה לפעמים לוקח שנתיים.

הנושא הזה עולה הרבה פעמים על שולחן ועדת העלייה.

כן, הנושא ידוע, אבל יש מסלולים רבים וחלק גדול מהעולים באמת עובר את המסלול בהצלחה ומתחיל לעבוד במקצוע שלו עם רישיון.

אני רוצה לשאול אותך, אולי תתייחס, אדוני ראש העיר, כשהוא דיווח הוא אמר כ-20,000 עולים, 6,000 עזבו.

לאו דווקא אותם עולים.

לא משנה, כ-6,000 עזבו את ירושלים, האם בדקתם את הסיבה למה, האם זה באמת רצונם לגור בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע, או שיש בעיה של תעסוקה, בעיה של דיור. כדי שנלמד בדיוק ולתקן את הנושא, אני אשמח לשמוע.

אחת, המספרים כאן הם מניתוחים שאנחנו עשינו וזה הניתוח של תמונת המצב. אנחנו יודעים לאן הם עזבו, אני יכול להגיד לך שברמה הארצית האחוזים הם מאוד מאוד נמוכים. אנחנו תיכף נתכנס כי זה הגרף שעומד מולנו, לא עשינו את הניתוח למה עזבו אחד אחד, יש לנו את הפילוח לאן הם עזבו ואת הפילוח של סוגי האוכלוסיות. צריך לשלב את זה בתכנית העבודה ולנסות לראות למה הם עזבו, מה הסיבות.

בסקרים שאנחנו עושים בקרב צעירים ומפלחים את אוכלוסיית העולים מתוך הצעירים, אז בגדול התשובות דומות, יש קצת יותר נטייה לקהילתיות, זאת אומרת לקהילה תומכת, ונטייה גדולה מאוד לתעסוקה, בגלל זה גם רוב תכניות העבודה הגדולות שלנו בשנים האחרונות שמות דגש על שני התחומים האלה.

מבחינת העוזבים, אנחנו רואים כאן את המספרים של עולים נכנסים ועולים עוזבים. אני אסביר את השקף. אנחנו רואים לדוגמה את 2017. בשנת 2017, בכחול זה העולים שנמצאים עשר שנים בעיר ועזבו בשנת 2017. זאת אומרת יכול להיות בן אדם שעלה לפני שבע, שמונה שנים לעיר ועכשיו עובר ללמוד בבאר שבע או שחברה שלו, או מכל סיבה אחרת, לאו דווקא בגלל קליטה, או התחתן, כל מיני סיבות של שיפור חיים וכו'. ו-215 הם העולים שעלו בשנת 2017 ועזבו בשנת 2017. אז אנחנו צריכים להשוות באמת, איך אומרים? את האגסים לאגסים ותפוחים לתפוחים ואנחנו רואים שה-200 הם פחות מ-10% מהעולים שהגיעו. ודי אם אני אחשוב על אולפן עציון, שיש בו כ-500 צעירים שמחציתם עוזבים לאחר שנה או לאחר חצי שנה בעיר, אלה המספרים.

אני יכול להסביר את זה גם באופי של האוכלוסייה שמגיעה לירושלים. חלק גדול ממי שמגיע לירושלים זה משפחות, משפחות צעירות, רובן על הרצף הדתי, עם ילדים. אני חושב שברגע שילדים נכנסים לתוך מסגרת ולמשפחה טוב והיא מרוצה היא גם נשארת. לכן אנחנו חושבים גם שהמספרים קטנים. זה המאזן לאורך חמש השנים האחרונות.

הגרף המרכז שראש העיר הציג ונותן תמונה. אני לא נתקלתי בהרבה רשויות, אגב, שעושות את הבדיקה מי עוזב. מאוד מאוד טוב להציג את המספרים הנכנסים, אני חושב שנכנסנו כאן לעבודת אומץ ועומק אפילו של למידה כדי לנסות להתקדם הלאה.

סליחה, פיני, המספרים האלה זה עוזבים את העיר ירושלים, לא את הארץ, נכון?

לא, עוזבים את העיר ירושלים. אני אכנס כאן בסקירה ממש ביעף על המחלקות ויחידות העבודה שלנו. המחלקה לתרבויות וקהילות העולים, מנהלת אותה אלה חודוס שנמצאת כאן איתנו. אנחנו יודעים שחלק מהעולים שמגיעים לירושלים הם אמנים שבארצות מוצאם היו מאוד מוכרים וידועים. יכולת להיות זמר בסנט פטרסבורג או רקדן בלט בפריז וכשאתה מגיע הנה בנוסף לקשיי העלייה והקליטה אתה עדיין צריך להתמודד, אף אחד לא מכיר אותך ואנחנו נותנים להם את החשיפה הראשונית, את האפשרות לעלות על הבמה, להציג, ללוות. הוא מקבל ליווי גם למשפחה וגם בתחום המקצועי ולמעשה עוזרים בקליטה ובשילוב. ירושלים היא עיר שקולטת אמנים עולים וחשוב לדעת את זה, אוכלוסייה יצירתית, יצרנית נוספת לעיר.

בית קהילות העולים, ששם למעשה יש התאחדויות וארגוני עולים שתורמים לקליטה. לא הכול נעשה על ידי הרשויות השונות, המגזר השלישי, המתנדבים, הם חלק קריטי וחשוב בכל הנושא של תהליך הקליטה.

ירושלים, כמו שכולנו יודעים, היא עיר של שכונות. לכל שכונה יש אופי, לכל תת שכונה יש תפיסה שונה ורגישויות שונות. מודל מאוד מאוד ייחודי שקיים בירושלים זה רכזי הקליטה השכונתיים. אנחנו למעשה מנגישים את השירות העירוני עד לרמת השטח, תושב עולה בבקעה שרוצה לצאת ולקבל עזרה, תמיכה, ליווי, ייעוץ, סנגור, יו ניים איט, יוצא למתנ"ס ומקבל את השירות. הם אוהבים להגיד 'את השירות בנעלי בית', כי זה ממש קרוב אליהם. יש לנו 16 מוקדי קליטה בשכונות שהן שכונות עתירות עולים ומנהל מוקד השליטה בשכונה הוא רשות קליטה בזעיר אנפין. היא למעשה נותנת שירות, גם פרטני, רכז הקליטה בשכונה אמור להכיר את כל העולים באותה שכונה, לדעת להגיע אליהם, למסור את המסר, 'הלו, אנחנו כאן לעזרתך', 'אם אתה צריך עזרה אנחנו לידכם', תיכף נספר איך זה פועל, וגם כשצריך לעשות ארגון, ליל סדר קהילתי, או סדנה להורים או פעילויות קהילתיות.

היום אנחנו בתקופה שבה העלייה נעשית מתוך בחירה, אנשים לא תמיד בורחים, מה שהיה פעם עלייה מתוך בריחה, אלא בחירה, אנשים יושבים בפריז, ניו יורק או מוסקבה, ומתלבטים לאן להגיע. הם יכולים לעזוב את פריז ולעבור לאביניון והם יכולים לעזוב את פריז ולנסוע ללונדון או למונטריאול, וגם להגיע לארץ ובארץ הם מתלבטים בין רעננה, תל אביב וכו' וחלק מהתפקיד שלנו זה לעודד את העלייה לירושלים ולהגיד להם מה יש בירושלים ו'למה כדאי לכם ואיך אתם תשתלבו בעיר' ואנחנו עושים את זה בעזרת הפרויקטורים לעידוד עלייה בשפות השונות. הם פועלים כאן והיתרון שלהם שאנחנו בעבודה הזאת מכירים את העולים טרום העלייה שלהם ומלווים אותם בשלבים הראשונים של הקליטה. אתם רואים את הפירוט של השירותים. זה נעשה גם בנסיעות לחו"ל, בירידים לעידוד עלייה כשאנחנו פוגשים אותם פנים אל פנים, גם בפייסבוק, גם ביוטיוב בסרטים, גם בווידיאו קונפרנס ובכל השיטות, העיקר שיידעו, ומי שמתעניין בעיר, אנחנו שם כדי לתת לו מידע.

אולפני עברית. אחד הדברים המרכזיים והחשובים בעיר זה הנושא של אולפני עברית. יש בעיר מספר אולפנים בשפות שונות, במגוון שונה. מי שמפקח ואחראי עליהם זה משרד החינוך שנמצא כאן, שושי. אנחנו מפעילים אולפן אחד ברמה עירונית, את אולפן בית העם, אבל יש אולפנים נוספים, אנחנו מנסים לעזור ולהיות בקשר עם כל האולפנים, שפה עברית זה מאסט. בן אדם שלא עובר ולא יודע את השפה, הקושי להשתלב הרבה יותר קשה אחר כך.

עולים צעירים. הזכרנו את העלייה הצעירה לירושלים, הזכרנו את עידוד העלייה. ירושלים היא עיר שקולטת צעירים, יש לנו את מרכז הצעירים בירושלים, יש את רשות הצעירים. אנחנו בנינו את הוון סטופ שופ ב'צעירים במרכז', יש לנו רכזת קליטה שם, יש לנו פעולות, אנחנו הולכים לפתוח קורס מנהיגות עולים, יש לנו משם הכוונה לשירותים של תעסוקה, תרגול, ליווי, הכנת קורות חיים וכו'.

מחלקה לקליטה ושילוב של יוצאי אתיופיה. כאן ייקח עוד כמה דקות ונתמקד מעט, כי אחד הדברים שעלו זה הנושא של 'הדרך החדשה'. אז אנחנו לקחנו את המודל של משרד הקליטה, עם המוקד ליוצאי אתיופיה ואנחנו מתחילת הדרך אמרנו שזה לא רק מוקד שנותן שירות, זה המטה העירוני ליוצאי אתיופיה, זה המקום שצריך להכיר את כל התחומים, את כל הצרכים, את המנהיגות הקהילתית, להיות בקשר ולדאוג לזה שהמערכת העירונית תדע לתת את השירות ולאט לאט באמת היחידה הזאת הפכה למחלקה, בשנה האחרונה גם העובדים נקלטו בעירייה בעזרת פרויקט 'הדרך החדשה' והמחלקה לקליטה ושילוב יוצאי אתיופיה, בין שאר הדברים שהיא עושה היא גם מתכללת את העבודה העירונית של 'הדרך החדשה'.

אני אתן אולי דקה או כמה דקות למספין לנסות לתת תמונת מצב של הדרך החדשה בירושלים במספר שקפים קטן.

פיני, במחילה, אני רוצה להודות לכם שבאתם, אני צריך להמשיך, אבל תודה שבאתם, אני משאיר אתכם בידיים טובות.

תודה רבה.

אז המחלקה לקליטה ושילוב יוצאי אתיופיה, רק השבוע היה יום עיון מדהים שהיא הובילה בנושא של מיגור הגזענות, אז היא בהחלט עושה עבודה נהדרת בתחום של התעסוקה, קהילה, פיתוח מנהיגות נוער וכו'. אני אתן למספין, תציג את עצמך ואת 'הדרך החדשה' בירושלים.

שלום לכם, אדוני היושב ראש ועדת העלייה והקליטה. שמי מספין אלמיהו, מנהל המחלקה לקליטת ושילוב יוצאי אתיופיה בעיריית ירושלים.

כדי לסבר את האוזן, הנתונים פה בגרף, חלקכם לא ראיתם את הנתונים של הפילוח של יוצאי אתיופיה, מאחר שהגרף התייחס רק לחמש השנים האחרונות, לכן לא נכנס הנתון של יוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה לא נכנסו בגל לירושלים החל מ-2008, מאחר שאין בירושלים מרכז קליטה לכן אנחנו לא רואים. מי שנכנס זה בטיפין, במספרים בודדים שנכנסים או עוברים מערים אחרות, זה כל הזמן ישנו, אנחנו רואים את זה לכן זה לא בא לידי ביטוי.

נמצא לידכם, רובכם קיבלתם, מי שלא קיבל יוכל לקחת כאן, לפני שבוע אנחנו עשינו כנס גדול בנושא של 'הדרך החדשה' שהתייחס לכל ההיבטים בטיפול בקליטת יוצאי אתיופיה בהתייחס ל'דרך החדשה'. פה לא הרחבנו את הנתונים במצגות, הכול נמצא לידכם. מי שלא קיבל יכול לקחת.

אנחנו מדברים על סך הכול 0.7% יוצאי אתיופיה מכלל תושבי העיר שפזורים בשש שכונות. המענים ניתנים באמצעות מוקדי קליטה וכמובן באמצעות המטה. במטה יושבים אחראי על תחום תעסוקה, נוער, חינוך וכמובן תכנית הרווחה ברמה העירונית שנותנת את המענה. אין לנו תכניות מבדלות. זה אחד הדברים שעיריית ירושלים מתגאה בו, בשונה מערים אחרות, מאז ומתמיד אנחנו מנסים, אם אין סיבה כלשהי שמצדיקה לקיים, כגון אולפן או השלמת השכלה או תכנית למבוגרים, אין לנו תכנית ייעודית ליוצאי אתיופיה. על זה מתלבשת התכנית של 'הדרך החדשה', בעצם השילוב המיטבי וקידום צמצום פערים, כל מה שמשתמע.

מכלל התכניות נכנסו כ-20 תכניות לעיר על ידי כמה משרדים, משרד הרווחה, משרד החינוך, המשרד לבטחון פנים, משרד הביטחון, שמכלל התכניות אתם רואים את הגרף, חוץ משתי תכניות, זה בעצם גם מה שנשאלנו בשאילתה מהכנסת, מה קורה על פי הדוח שהוצג לכם בכנסת בוועדת עלייה וקליטה. שתי התכניות כרגע, שאנחנו מבררים ובודקים אותן, זה הנושא של משרד הבריאות, שעדיין לא קיבלנו את התקנים של המגשרים, באיזה אופן, למה וכמה ואנחנו פנינו למשרד, לד"ר שלומית שמרכזת את הנושא הזה, ועדיין לא קיבלנו תשובה ומענה לעניין הזה, למה העיר, מאז 2016, כשקיבלנו את הנספח שבעיר אמורים לקבל עדיין לא קיבלנו.

זו הסיבה שכתוב בדיווח הארצי 'לא אותר ברשות'?

נכון.

הבעיה אותרה, לא?

לא, 'לא אותרה' זה תכנית אחרת. 'לא בוצע'.

אז מה המשמעות של 'לא אותר ברשות'? נגיד בירושלים לא מצאו את הבעיה הזו. אני רוצה להבין בדיוק, האם אתם יודעים על הבעיה ומשרד הבריאות לא יודע? או אתם לא הבאתם והצגתם למשרד הבריאות את הבעיה? מה המשמעות?

הסמנטיקה, 'לא אותר ברשות' ו'לא בוצע', זה סמנטיקה של משרד המטה שהכניס את זה. מבחינתנו לא אותר ולא בוצע, שניהם אותו דבר. אנחנו הצגנו את זה בתחילת הדרך וגם במטה וגם במשרד עצמו, גם לגב' טלל שמתכללת את הנושא במשרד רוה"מ, וגם במשרד הבריאות, בכמה כנסים, בכמה פורומים וגם באופן ישיר, פנינו והצגנו להם. התכניות האלה, אני כמתכלל ראשי, בעצם ברגע שהמכתב מגיע אלינו אנחנו מפנים את זה ליחידה שאמונה על הנושא הזה, 'להלן קיבלנו תקציב, תכנית, משאב, אנא תתחילו לבצע את הפעולות', ואז כשעושים את הבדיקה מול המשרד, בעצם הכול על הנייר, אבל אין תכלס מאחורי האמירה הזאת. לכן מבחינתנו 'לא בוצע', 'לא אותר' זה אוו דבר.

זה נכון שהמשרד השיב לכם שאתם לא מתועדפים בגלל מספר יוצאי אתיופיה בירושלים?

נכון, זה בעצם התשובה שהעברתי קודם. אנחנו פנינו למשרד ושאלנו מה הסיפור, למשרד יש את סדרי העדיפויות ברמה הארצית איפה ומתי אנחנו נכנסים. על פי הלמ"ס, על פי הקריטריונים שלהם, אנחנו, ירושלים, כנראה, לא יודע, אולי בתום התכנית, אבל זו התשובה שקיבלנו. כנ"ל לגבי קידום נוער, אותו דבר, אנחנו פנינו למשרד החינוך, לגב' עירית בירן, שמתכללת, גם למפקח המחוזי, לשלום מוחא, הצגנו את הנושא הזה, עדיין לא קיבלנו תשובה, הנושא נמצא בבירור. זה בעצם שתי התכניות שעדיין לא באו לידי ביטוי בשטח.

כלל התכניות, חלקן התחילו, בגלל התהליכים, צריכים לגמור אותם, צריך לאשר אותן, אבל בעיקרון הן כבר יצאו לדרך והן פועלות.

תודה. בכל זאת אני רוצה לשאול שאלה בנושא הזה. הנתונים שלפניי, קיבלנו את זה מהצוות המרכז במשרד ראש הממשלה, ביצוע והיישום של התכניות. בירושלים, מתוך התכניות שאתה ציינת, לפחות חמש תכניות הן לא פועלות. למשל, בעיה אחת, כמו שאמרתי, בתחום הבריאות, הדבר השני זה בתחום החינוך, אנחנו גם נשמע את ההתייחסות של משרד החינוך בנושא. חינוך, חברה ונוער, 'קשיי ביצוע' כתוב פה, הדבר השני זה חינוך פדגוגי, גם 'קשיי ביצוע'. שוב חינוך פדגוגי, קידום נוער, לא בוצע, חינוך פדגוגי תגבור לימודי גם לא בוצע. אז אני רוצה להבין למה, מה הבעיה שלכם פה ברשות. אני מבין שברמת השלטון המרכזי הם כבר העבירו את התקציב לתכנית, אבל בשטח התכניות האלה לא בוצעו. אתה יכול להסביר לנו למה?

אני לא יודע ממתי הדיווח - - -

מלפני שבועיים.

האם הוא מתייחס לסוף 2017? אינני יודע, אנחנו מתייחסים נכון לכרגע, תכניות של משרד החינוך זה בית ספר להורות שהיה אמור לצאת בנובמבר 2017 ורק יצא בפברואר 2018 לכן מבחינתכם קיבלתם דיווח עליו שהוא לא בוצע, זה ההבדל. כרגע, נתון, רק שתי התכניות האלה כל השאר יצאו לדרך בפועל, חלקן כבר הסתיימו. זה בחלק הפדגוגי. אותו דבר בתחום של ה - - -

רגע, מספין, אני רוצה להבין וכמובן גם כולם. מה שהתחילו אני לא ציינתי, בוצע חלקית, התחלה וכל זה, אני לא ציינתי, אני שאלתי על 'קשיי ביצוע' ו'לא בוצע', דברים כאלה. אם אתה אומר שהתכנית הגיעה אליכם בספטמבר, אנחנו נמצאים היום ביוני, אז אנחנו רוצים להבין מה הבעיה, האם לא קיבלתם את התקציב? לא קיבלתם את התקן? לא קיבלתם מקום לביצוע ויישום התכנית?

אני אסביר. התכניות הפדגוגיות של משרד החינוך, בעצם העברת התקציב או מספר שעות אל בית הספר. מאחר שהתכנית לא הגיעה בספטמבר בגלל הבירוקרטיה והסדרת הדברים בתוך משרד החינוך, עד שזה יעבור למפקח המחוזי, הוא ייכנס לתמונה ויחלק את זה ויבחרו את המסגרות, זה לקח זמן. לכן בדיווח, אני מדבר נכון להיום, מה שאתה מציין זה נכון לסוף 2017. משרד החינוך מתייחס על פי שנת לימודים, לא על פי שנה קלנדרית, לכן הוא נכון, אני מתייחס נכון לעכשיו, הכול בוצע פרט לשתי התכניות שדיברתי עליהן. כל השאר, בהתחלה היו באגים, לא בגלל הרשות המקומית, אלא אותו משרד שמחלק את התקציבים, עד שהוא מעביר אותם, עד שהוא מחלק, באיזה צורה. למשל אחת התכניות, לפני כשנתיים התכנית פעלה באמצעות ENP, אנחנו קיבלנו החלטה שהתכנית יוצאת ונכנס במקום זה תכנית - - - התכנית הזו, לקח זמן איך הנושא הזה יוסדר ברשות המקומית מאחר שירושלים פרוסה, מספר התלמידים פרוסים בכמה בתי ספר והיה קשה לחלק ואיך. לכן זה התעכב, אבל לא אומר שלא מבוצע, נכון לעכשיו הכול בוצע.

תודה. נכנסה סגנית ראש העיר, חגית משה. ברוכה הבא. אם יש לך להגיד משהו אנחנו נשמח, אבל אני רוצה להמשיך בעניין הזה. מספין נתן לנו את ההסבר. בקיצור, מה שאתה אומר, שהדיווח שמטה המעקב העביר זה עד סוף 2017, אבל מ-2018 התכניות האלה התחילו, זה מה שאני מבין. חוץ ממשרד הבריאות.

נכון, חוץ ממשרד החינוך וקידום נוער.

וקידום נוער.

נכון.

אז אני אשמח להמשיך בקו הזה, לשמוע מנציגי משרד החינוך למה עניין קידום הנוער מתעכב. התכניות התחילו, מה ששאלתי, למעט קידום הנוער. עכשיו אנחנו רוצים לשמוע למה זה מתעכב. משרד החינוך, אגף הנוער וחברה, יש מי שעונה לנו? יש שני נציגים ממשרד החינוך.

הנציגים לא כאן, מי שאמור לתת מענה. הם חינוך למבוגרים, אין לנו תכנית של 'הדרך החדשה' חינוך מבוגרים.

אין מישהו ממשרד החינוך שיכול לענות לנו על תכנית קידום הנוער? זו תכנית משולבת. טוב, אוקיי, אני אדלג על זה.

אנחנו אחראים לתכניות אחרות.

אני אגזול מזמנכם עוד כמה דקות כדי להציג כמה דברים מרכזיים וייחודיים שיש בירושלים ואין אותן ברשויות אחרות. את הנושא אתם מכירים, כי זה מה שראש העיר אמר, הנושא של פרודקט מנג'ר, רשות הקליטה כמתכללת את השירותים ורואה איזה שהוא תהליך של ליווי של העולה לאורך כל הדרך.

פרויקט נוסף שהוא מאוד מאוד ייחודי ולא קיים במקומות אחרים זה מנהלי מוקדי הקליטה השכונתיים, הנגשת השירות הפרטני והקהילתי. אתם תראו ברשויות אחרות, יש שם רכזים לפי שפות, יש פרויקטורים, אין בשום מקום בארץ, ואנחנו מכירים את צורת העבודה, רמה של הנגשה כזאת של שירות לתושב עד ממש ליד הבית, מישהו שמתכלל ונותן את המענה. אנחנו משתדלים שבשכונה שבה הרוב דוברי אמהרית הרכז יהיה דובר אמהרית, בשכונה שיש הרבה מאוד דוברי רוסית הרכז יהיה דובר רוסית, בשכונה כמו בקעה רבתי, שיש שם גם דוברי רוסית, אנגלית, צרפתית ואמהרית אנחנו משלבים ומנסים להיעזר במגשר ובמתנדבים שיעשו את העבודה.

אחד הדברים המאוד מעניינים שאנחנו פיתחנו כאן בעיר זה את רצף השירות לעולה. אנחנו מתחילים איתו למעשה בחו"ל. סך הכול, יש כאילו הרבה גופים שמטפלים בעולים, זה יכול להיות הסוכנות היהודית, זה יכול להיות עמותות שונות, זה יכול להיות נציגים של משרדי ממשלה, הרשויות השונות, והעולה עובר מאחד לשני ואתם תתפלאו, אבל המידע לא כל כך עובר בין המערכות השונות. לא כל גוף שמח להעביר מידע לגוף השני ואנחנו צריכים לטפל בעולה ואנחנו צריכים לדעת שהעולים מגיעים לארץ ומגיעים לירושלים.

אז איך הכול מתחיל? הכול מתחיל ברשות אל מול הסוכנות היהודית, למעשה העולה נרשם ומתחיל את התהליך בסוכנות, פותח את התיק, מתחיל את הליווי. אנחנו מקבלים מידע מדי שבוע על העולים שמגיעים בשבוע הבא לירושלים. היום לדוגמה קיבלתי בבוקר שני מיילים, המיילים אומרים 'בשבוע הבא יגיעו לירושלים ג'ו מארצות הברית', הנה הכתובת הראשונית שלו, הנה הפרטים, הנה האי-מייל, 'וסשה שמגיע מאוקראינה' ומגוון שלם. כל אחד ואחד מהם מקבל מייל יפה, 'ברוך הבא, קיבלת החלטה טובה לבוא לירושלים, אנחנו שמחים על ההחלטה', הכול כמובן בשפה שלו, 'הנה ההפניה לפייסבוק, ליוטיוב, לאינטרנט, לכל האתרים שלנו. אנחנו לרשותך, בברכה', עם שמות הפרויקטורים, שיידעו שאנחנו מלווים אותם כבר מאז. 50% לא מגיבים, לא יודעים מי זה, 20% קיבלו ושמרו ויש כאלה שאומרים לנו 'תודה' ומשתמשים בזה.

אבל העולה מגיע לירושלים וכשהוא מגיע לירושלים השלב הראשון שלו בדרך בכל מקרה זה להגיע ליועץ הקליטה. יועץ הקליטה של משרד הקליטה נמצא כאן בעיר, העבודה בינינו, תיכף אני אספר כמה היא הדוקה ומשולבת ולמעשה אנחנו פעם בחודש מקבלים בצורה מסודרת מייל, כבר יותר עדכני, מי מגיע ואיפה הוא גר. זאת אומרת עכשיו אנחנו מתחילים כבר להצליב מידע כי זוכרים לפני דקה את המודל הקודם של רכזי הקליטה בשכונות, קמה בבוקר רכזת הקליטה בפסגת זאב, פותחת את המחשב, לוחצת על התוכנה המיוחדת שפיתחנו והיא מקבלת את רשימת העולים שהגיעו לפסגת זאב, עם הכתובת והטלפון, הכול מעודכן על ידי המידע של היועצים של משרד הקליטה.

עכשיו יש כבר עוד משפך נוסף שאנחנו אמורים להגיע לעולים והתפקיד של רכזת הקליטה בפסגת זאב זה גם להגיע לעולה, בכל הצורות שיכולות להיות, בטלפון, לפעמים בביקור בית, לפעמים באס.אמ.אס, ולהגיד לו 'אתה בשכונה, אני בשכונה, אני לידך, יש כאן חוגים, רישום לכיתה א', תבוא ותראה איך משתלבים, מה אתה עושה בליל הסדר?', אנחנו מנסים להקיף כמה שיותר את העולים בכל מקום.

הנגשה לשונית, הטפסים באגף העירייה, בחינוך, ברווחה, בארנונה, האם הטפסים האלה תורגמו לשפות של העולים החדשים?

הטפסים בכל אגפי העירייה הם כרגע בשפה העברית, הגישה אליהם היא בשפה אנגלית או צרפתית או ערבית, יש מהלך ביחד עם הרשות לשיפור השירות בעיריית ירושלים וזה חלק מהמהלך שאושר כבר בתכנית העבודה לשנת 2018, התחלה של תהליך של תרגום איזה שהוא דף נחיתה ראשוני בשפות לעולים, זה מהלך שאמור להיות השנה, כל יתר הטפסים הם - - -

בהתחלת הקדנציה בוועדת העלייה והקליטה בכנסת, אנחנו קיבלנו החלטה בנוכחות של כל נציגי המשרדים, כולל גם עיריית ירושלים והייתה הסכמה מקיר לקיר לתרגם את הטפסים, שתהיה הנגשה לשונית לעולים חדשים בשפתם שלהם באגפים השונים. אז מה הסיבה, מה הקושי לעשות את זה? האם זה קושי תקציבי? האם זה מתורגמים? תסביר לנו, כי אנחנו רוצים להתקדם, קדימה. מה הסיבה?

להבנתי הקושי הוא ברמת המדיה הדיגיטלית לתרגם את הטפסים, יש כאן בעיה שמינהל פיתוח בעירייה מתמודד איתה. לא יודע להגיד לך בדיו איפה זה נמצא, אני יודע שזה חלק מתכניות העבודה שם.

מה אתם מתכוונים לעשות? האם אתם הולכים לשנות את המצב? אתם עובדים על זה? יש תכנית? יש תקציב לעשות את זה?

אני לא יודע אם יש תכנית או יש תקציב, אנחנו נבדוק את זה מול מינהל פיתוח בעירייה ונציף את הסוגיה הזו.

אנחנו נשמח לקבל תשובה בשאלות האלה בכתב לוועדת עלייה וקליטה, כי זה הרבה זמן מאז שקיבלנו את ההחלטה.

הסוגיה היא לא רק תרגום של טופס, הסוגיה היא מערכת שיודעת לקלוט את הטופס ולהפנות בן אדם שנרשם לדוגמה לבתי הספר, אבל אני פחות איש מקצוע בנושא הזה, אז קטונתי. הנושא הזה יועבר למינהל פיתוח לקבל את המענה. בכל אופן אתה צודק, זה נושא שהוא מאוד חשוב, אני חושב שאין ספק שצריך לשים עליו את הדגש.

תסבירו לנו בכתב, גם מבחינת לוח הזמנים, כדי שאנחנו נוכל לפנות. אם יש בעיה של תקציב וכל זה, אנחנו נפנה לגורם הרלוונטי.

סליחה, אני יכולה להסביר קצת את המצב של שפות. יש לנו בעיריית ירושלים את מוקד 106 שמדבר בכל השפות וגם שם יכולים לעזור ולעדכן ולתת המלצות לאן ואיך. זאת אומרת חלקית הבעיה לא כל כך קיימת, אם יש הרבה שאלות בשפה. הם יכולים לקבל את ההסבר לפחות על מה מדובר בטפסים ומה הם צריכים לדעת. אם יש להם איזה קושי להבין מה כתוב בעברית אז בכל השפות הם יכולים לקבל את ההסבר במוקד של עיריית ירושלים.

בעניין של מה שאמרת, אם יש את ההחלטה הממשלתית אז צריך לחשוב על זה ואנחנו נוכל לדבר על זה עם ראש העיר, שהוא בדרך כלל בכל הבעיות מוצא את הפתרון דווקא בתחום של עולים.

אני חוזר אליך. פיני, אני רוצה שתסביר האם אתם עוקבים אחרי נתוני התעסוקה של עולים חדשים בעיר, אתם יודעים כמה מצאו עבודה, כמה לא מצאו עבודה? מה דרך הסיוע שאתם נותנים להם?

הנושא של תעסוקה לעולים הוא נושא מאוד מרכזי, המגוון של הסיוע הוא גדול, למעשה בכל מוקד היום שנותן שירות תעסוקה, אתה יודע שעיריית ירושלים היא הגוף היחידי שמפעיל למעשה רשות תעסוקה עירונית באחריות העירייה. ברשות התעסוקה יש מספר מוקדים, מוקד שנותן שירות לקהילה החרדית, לדוגמה מוקד שנותן שירות לקהילה של העולים, בכל מוקד כזה ישנו שירות לעולים במגוון שירותים. מגוון השירותים, החל מהכנת קורות חיים, ליווי לתעסוקה, השמה, גם רכז כמובן דובר אמהרית לליווי הקהילה, פרויקטים שונים, החל מ'למרחק' ופרויקט גבהים ו'עולים על הגל' וכו'.

התכנית היום העירונית היא לבדוק את ההשמה של העולים, זה מאוד מגוון, כי יש לך עולים במקצועות שונים, יש לך עולים שהם שנה, שנתיים ושלוש בארץ, בכל אופן זו תכנית עבודה מאוד ממוקדת שלנו בפוקוס של רשות הקליטה ורשות התעסוקה שנת 2018.

השאלה אם יש להם נתונים, כי במצגת לא נתתם לנו נתונים בעניין התעסוקה. לכן אני שואל אם יש לכם נתונים בעניין תעסוקה. תן לנו נתונים.

דקה 1:0625 לבדוק בגיבוי.

מה אתה מתכוון הלקוחות?

מכלל העולים - - - כל מרכז ומרכז וכל תכנית עירונית שלנו, יש לנו נתונים להגיד כמה הגיעו, כמה קיבלו שירות ומה קרה איתם.

אז אנחנו נשמח אם תעדכנו אותנו בכתב, תשלחו לנו את הנתונים כי לא קיבלנו היום מכם. תודה. סגנית ראש העיר, גב' חגית משה, בבקשה.

בוקר טוב. אני שמעתי את הדוברים מהרגע שנכנסתי. אני מבינה שיש תקציבים שמשרד הקליטה מעביר למשרדים אחרים, זאת אומרת תכניות שהתקציבים עוברים למשרד החינוך, למשרד הרווחה, בריאות וכו' וכו'. השאלה שאני הייתי רוצה להבין מהוועדה, האם יש איזה שהיא היתכנות שהתקציבים יגיעו לרשות, אנחנו יודעים לעשות את זה, במיוחד שיש מענקי ירושלים ויש מענק בירה, אז זה הרבה יותר קל מבחינת ההתנהלות הכספית בין המשרדים מכיוון שכשיושב פיני מול תכניות שאמורות להתקדם פה בעיר והן תלויות בבירוקרטיה, זה לא בירוקרטיה, זה בנהלים ותכניות במשרדים השונים, אז גם למשרדים מאוד קשה להביא אותם לפועל ובזמן נתון וגם לרשות להיכנס עכשיו תוך כדי שנת לימודים, למורכבות של הפעלת תכניות, לפעמים הזמן הזה הוא זמן מאוד יקר ומתבזבז.

לכן אני חושבת שהוועדה מאוד יכולה לסייע כשהאמירה תהיה שאנחנו מעבירים את התקציב לעיריית ירושלים במסגרת מענק הבירה וזה יעבור לכל התכניות המאוד טובות שקיימות כאן, אבל לרשות תהיה אפשרות גם להיות הרבה יותר מעורבת, הרבה יותר לקצר את כל הליכי הבירוקרטיה, חוזים, התקשרויות של משרדים עם עיריית ירושלים. זה דבר אחד שמאוד יכול לעזור אם הוועדה תוכל לסייע לנו כרשות.

הדבר הנוסף שהייתי רוצה להתייחס אליו, דיברת על הנושא של תרגום. אני חושבת שהנושא של התרגום הוא מאוד חשוב, אנחנו כולנו מבינים מה המשמעות של לתרגם ולהנגיש לעולים את המידע, אבל זה לא מספיק. אני חושבת שצריכה להיות חשיבה קצת יותר עמוקה שאומרת שזה לא רק להנגיש מידע ולתרגם, זה גם לתת מענה מעבר להסבר והתרגום, שזה בעצם אומר שאם היינו מעודדים רשויות בכלל בארץ, אבל בטח רשות כמו העיר ירושלים, שמספר העולים כאן הוא מאוד מאוד גדול, לתת תמריצים לרשויות להעסיק עובדים במחלקות ובטח מחלקות של נותני שירות.

אני יכולה לספר שכשאני עבדתי בביקור הסדיר, ניהלתי את המחלקה לביקור סדיר בעיריית ירושלים, היה ברור לי שיהיה קצין ביקור סדיר מהעדה האתיופית, יש קצינת ביקור סדיר מחבר העמים ויש עכשיו קצינת ביקור סדיר של העולים מצרפת. יש כאן תרבות, יש כאן ערכים נוספים שזה מעבר ללתת תרגום של מידע וטפסים לדעתי. אם הוועדה תוכל באמת לתת תמריצים לרשויות, כמו שעושים במקומות אחרים. אנחנו יודעים שכשרוצים להכניס עובדים לתוך מנגנונים גדולים כמו רשויות, משרדי ממשלה וכו' וכו', יודעים לעשות את זה. לכן זה ערך מוסף שלא יסולא מפז והייתי רוצה שתחשבו על זה.

מאוד חשוב. השאלות שאני שאלתי, התכניות שכבר אושרו ויש להן תקציב שמשרדי הממשלה הקדישו ולכן אני מסכים איתך, בלי תקציב אי אפשר לעשות, אבל השאלות שאני שאלתי, שבתכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה התקציבים עברו.

למשרדים.

תפקידי לשאול מה הבעיה, אני לא מאשים פה אף אחד. אנחנו, הוועדה, באנו לפה לשמוע אם יש קשיים ואז אנחנו נחזור ונלחץ את הממשלה. למיטב ידיעתי התקציבים הגיעו, ביררתי במטה היישום של התכניות האלה ולכן אני שאלתי וגם צדקתי, כי הוא אמר, הוא הסביר לנו, נכון, הדיווח שהעבירו לכם זה דיווח של עד סוף 2017, אבל בינתיים 'אנחנו התחלנו את התכניות'. כלומר שהתקציב הגיע.

כן, אבל השיח הוא בין המשרדים, בין משרד הקליטה למשרד החינוך, בין האוצר למשרדים השונים ואני אומרת שאם הייתה איזה שהיא חשיבה שעושה קצת יותר קיצור דרך, מעבירה, לעיריית ירושלים במקרה הזה, תקציב פעילות שכולל הרבה מאוד תכניות שמאושרות, אז בעצם התקציב, אם היינו שואלים את פיני מה התקציב לפעולות אתה תשמע שהתקציב הוא מאוד מאוד קטן. הוא תלוי כל הזמן במשרדי הממשלה, ברפרנטים שלהם, כדי שהתכניות ייצאו לפועל. גם במשרד החינוך וגם באגף חברה. אבל אם תקציב הפעולה היה במינהל קליטה אני מאמינה שהיה יותר קל לרשות להפעיל את התכניות האלה ולא לחכות למשרד שהוא צריך להתארגן על שעות חינוך וכו' וכו'. זאת צריכה להיות החשיבה.

התכניות אושרו, יש להן תקציב, משרד החינוך קיבל את התקציב והתקציב גם ירד לשטח. אני לא אומר שכל המשרדים פועלים אותו דבר, לפחות ממשרד החינוך, מה שאנחנו קיבלנו, התקציב ירד לשטח. אני מבין שיש בעיה בתחום הבריאות, זה לא רק פה בירושלים, גם ברשויות המקומיות ברחבי הארץ, זה אנחנו מטפלים ברמה הארצית. אבל בעניין של ירושלים, שאנחנו מדברים, כשאני רואה את התכניות שאושרו והתקציבים הגיעו לכל התכניות האלה ואז אני רואה שפה לא בוצע, יש קשיים לבצע, אז אני שאלתי מה הבעיה. עכשיו הבנתי מה שמספין הסביר, שהתגברנו על כל הקשיים, התכניות התחילו, אז אנחנו מתקדמים.

זה היה הרבה יותר מקל עלינו.

לחדד את מה שחגית אומרת, לפחות אם ניקח את משרד החינוך, פרט למשרד הרווחה, נטו, כל ה-1,500,000 שקל שמגיע לעירייה והעירייה בונה גם את התקנים לכוח אדם וגם את התכניות, זה המנדט, זה לא אותו דבר לגבי החינוך. החינוך, פרט לשעות, כל התכניות - - -

שמעתי, ברווחה יש בעיה, אני הולך לשאול את משרד הרווחה.

לא, לא אמרתי שיש ברווחה, אני אומר שבמשרד החינוך רוב התכניות הן תכניות של גוף חיצוני ולא עיריית ירושלים. אנחנו רק מבקרים של התכניות של גופים מפעילים. סתם ניתן דוגמה, תנועות הנוער. בתנועות הנוער מקבלים את הכסף בעצמם וזה לא מגיע לעיריית ירושלים, לכן זו בדיוק ההתייחסות.

אוקיי, אם זה לא מגיע, שאלנו. תודה. אנחנו כמובן נשמע את נציגי הארגונים, נציגי העולים, אבל אני רוצה קודם כל לתת לחברי מועצת העיר. מרינה, בבקשה, ולאחר מכן פלר וגם חבר המועצה. ניתן קודם לחברי המועצה, אם לא, יגרשו אותנו מהאולם.

תודה רבה, מר נגוסה. אנחנו מתראים הרבה פעמים וממש אתמול דיברנו וגם על כמה בעיות שקשורות לעולים החדשים ובכלל לקהילת העולים. קודם כל אני רוצה להגיד שאני מאוד גאה שאני זכיתי לקבל את תיק העלייה והקליטה, שאני חושבת שבעצם זה התיק הכי חשוב פה בעיריית ירושלים, כי התחום של עלייה וקליטה של אנשים שמגיעים לארץ שלנו הוא נותן את האפשרויות לעבוד בכל התחומים, זה גם ספורט וגם תרבות וגם אמנות, זה גם מדע, זה נוגע בכל דבר בחיים שלהם, בהחלט בעיר האהובה שלנו, בירושלים.

אני גם זכיתי שאני קיבלתי תמיכה גדולה בכל הפרויקטים ובכל הדברים שאנחנו עושים פה מראש העיר, שחבל שהוא עזב אותנו מוקדם, והצוות המקצועי שלנו, שבראש עומד מנהל רשות העלייה והקליטה, פיני גליקביץ, שנתן לנו עכשיו תמונה מאוד ברורה של מה שקורה אצלנו בעיר. אני, גם כעולה חדשה שהגעתי לארץ ב-1985, שזה בין שני גלי העלייה, אני גם הכרתי, גם בתור עיתונאית, אני יותר מ-30 שנה, היום אני חוגגת 33 שנה בארץ, והייתי כותבת מהשטח בירושלים על העלייה, על קליטה, על פרויקטים, על כל מה שמגיע חדש לעיר, אני מכירה את התחום הזה טוב מאוד. אני רוצה להגיד שכשאני חקרתי את הנושא הזה, לא רק בירושלים, בכל הערים בארץ, אני הבנתי שמערכת הקליטה בירושלים הכי טובה. לא במקרה אנחנו בשלוש שנים האחרונות פה בירושלים זכינו במקום הראשון בקליטת מספר עולים בעיר. זה לא במקרה.

לא הזכירו פה, לא שמעתי, עוד דבר אחד שקיים אצלנו, זה 'צעירים במרכז', זה ארגון שעובד ביחד עם משרד הקליטה ואני רוצה להגיד תודה לקטיה טוב, שאנחנו עובדים איתה ביחד מאוד מאוד באופן צמוד ומבינים את כל הבעיות ומגיעים ביחד. מרכז הצעירים זה גם חלק של משרד הקליטה, זה שיתוף פעולה של משרד הקליטה ועיריית ירושלים עם רשות העלייה והקליטה.

אני רוצה רק להזכיר את הקשיים. אני אגיד כמה דברים שאני חושבת על מה אנחנו צריכים לעבוד. קודם כל העלייה זה העתיד של ירושלים, זה מובן לכולם ואני רוצה להדגיש את זה. הדבר שהזכיר ראש העיר, אנחנו צריכים דירות קלט בהחלט, כי מגיעה לפה עלייה עם השכלה גבוהה ואנשים מערים גדולות והם צריכים לקבל את המענה והמענה הזה, ירושלים היא העיר היחידה בישראל שאין לנו מרכז קליטה. אני חושבת שהגיע הזמן להקים את זה ופה אני פונה גם לאנשי הממשל שלנו שצריך לדבר על זה. אולפנים גם, ולהרחיב את אולפן עציון, שמגיעים לשם אנשים צעירים ולתת להם גם מענה. זה מה שאני חושבת שאנחנו צריכים לשים כיעדים ראשונים שלנו. ודבר אחרון, כמו שאני מסיימת את כל הנאומים שלי, תזכרו, בירושלים חלומות מתגשמים.

תודה. בבקשה.

תודה רבה על היוזמה הזאת, זה באמת מחמם את הלב לראות שהכנסת גם באה אלינו מדי פעם. אני עליתי בארץ ב-2001, אני 17 שנה בארץ, אני מגיברלטר, אני אחת מדוברי גם אנגלית וגם ספרדית. זה מחמם את הלב שיש כל כך דאגה, אבל יש לנו בעיה בעיריית ירושלים. אגף הקליטה והעלייה הוא הפחות מתוקצב מכל ספר התקציבים בעיריית ירושלים. אנחנו באים לפה וזה נחמד לדבר על תכניות ויש תכניות יפות ויש הרבה כוונות טובות, אבל פשוט אין מספיק כסף כי לא מקדישים מספיק כסף לנושא של קליטה.

ואני אסביר לכם מה קורה פה. יש לנו באמת קטנים, כמו שאמרתי ארבעה, חמישה מיליון שקלים ופיני מנסה לעשות פלאים עם התקציב הקטן הזה והוא מצליח, אבל זה לא מספיק.

זה לא תקציב פעילות אפילו.

לא, ואז מקבלים עוד כסף ממשרד העלייה וקליטה.

לא, התקציב של פיני הוא לא חמישה מיליון שקל פעילות, התקציב של פיני הוא הרבה יותר קטן.

נכון, אבל אני לא מדברת על פעילות, אני אומרת מה אנחנו כעירייה נותנים לו, הוא אחר כך ממנף את זה עם כל מיני תקציבים נוספים.

וזה חמישה מיליון כולל תקנים. אני אומר שבסך הכול תקציב הפעילות לתכניות, להפעלת תכניות, זה 700,000 שקל. זה כלום. כשמדובר בכל העולים. זה פשוט אבסורד. אבל באמת גם משרד הקליטה עסוק בלהביא אותם, לא עסוק ב - - -

זה אבסורד ומשרד הקליטה גם נותן, אבל זה לא מספיק.

תיכף אחרי חברי המועצה נציגת משרד הקליטה תתייחס בעניין הזה.

קודם כל אנחנו לא שמים את זה בסדר עדיפות של התקציב של העירייה. זה דבר שכואב. זה נכון וזה שערורייה. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו בוכים כל הזמן בירושלים על הגירה שלילית. 7,000 ומשהו כל שנה הגירה שלילית וכל שנה יש אוכלוסייה שבוחרת לבוא ולגור בירושלים ומה אנחנו עושים כדי להחזיק אותם? לא מספיק.

אני רוצה לדבר על שתי סוגיות, הכי חשובות בעיניי. אני עשיתי כמה שולחנות עגולים, גם עם הקהילה הצרפתית וגם הקהילה האנגלוסקסית ואני גיליתי דברים חשובים. האחד זה העניין של תעסוקה. אם אנשים לא יכולים לפרנס בכבוד הם לא יכולים להישאר בעיר. והעיר קשה מספיק ויקרה מספיק, אז אנחנו חייבים לחשוב יצירתית. יש הרבה ארגונים טובים, יש קעליטה לצרפתים ויש גבהים, שאני מאוד מעורבת איתם הרבה שנים, אבל עדיין אנחנו כעירייה צריכים לקחת אחריות על העניין של תעסוקה ולראות, אפילו לפתוח את זה שוב. ארגון או תת ארגון שהוא רק לשים אנשים בעבודות המתאימות.

הדבר השני שמאוד מדאיג אותי, היו לנו סיפורים הזויים מאוד, זה העניין של נוער בסיכון. מה שקורה לעולים חדשים שמגיעים לפה, משפחות, כמו שמישהו אמר קודם שהרוב משפחות, הנוער הזה, הם לא רוצים להיות בארץ, כי איזה נער רוצה לעבור ממדינה בגיל ההתבגרות? זה מאוד מאוד קשה. אז הם באים לפה, הם כועסים שהם פה, הם מסיימים את בית הספר באחת או בשתיים כשבמדינה שממנה הם באו הם מסיימים אולי בארבע, אולי בחמש ויש גם את כל המעטפת המשפחתית של סבא וסבתא, והם מגיעים לפה ובאחת וחצי או שתיים הם ברחוב ויש לנו בעיה של נוער בסיכון, גם לסיכון וגם נוער בסיכון. היה לנו מקרה מאוד טרגי לפני שנתיים, רצח של עולה מצרפת, נוער, על רקע סמים קלים.

אין שום סיבה שאנחנו לא נפתח פה, ואני קוראת גם לגיל ולפיני לחשוב, אני יכולה להתחייב להביא תורמים ותרומות למען הדבר הזה, לפתוח מענה רציני ורחב מאוד לנוער עולים בסיכון. אלה שני הדברים, תעסוקה ונוער בסיכון. ושוב פעם אני קוראת, גם לממשלה לעזור לנו וגם לעיריית ירושלים, וסגנית ראש העיר, להילחם ביחד איתנו, אני ודן ומרינה, כדי להגדיל את התקציבים לאגף הקליטה. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

שלום. קודם כל יפה מאוד ששלושת חברי המועצה האחרונים שדיברו, כולל אני, כולנו עולים חדשים וכולנו ממקום אחר בעולם. נראה לי שזה אומר הרבה על מה שקורה פה בירושלים, מברית המועצות לשעבר, מגיברלטר ואני מקנדה וגם אני לא יודע אם אני אצל דוברי צרפתית או דוברי האנגלית בתוך הגרף, אבל אני שם, איפה שהוא בפנים.

אני רוצה להתחיל בפרגון מאוד גדול. אני חבר מועצה חודשיים, אני מתעסק בתחום של עלייה וקליטה הרבה זמן לפני כן, גם בתוך ירושלים, ואני עובד עם הרשות לאגף הקליטה פה בירושלים ואני חייב להגיד שעם התקציבים הקטנים שיש להם הם עושים נסים ונפלאות, הם תמיד חושבים, תמיד מנסים ליזום דברים חדשים. הבעיה היא אצלנו, חברי המועצה, שאנחנו לא נותנים להם את הכלים שדרושים ואנחנו חייבים לשנות את זה.

עלייה וקליטה זה דבר שהוא חשוב לירושלים, קודם כל מבחינה כלכלית, אסטרטגית, דמוגרפית. בפרקטיקה, אם אנחנו רוצים לראות את ירושלים מצליחה אז עולים יכולים לעזור לזה, אבל זה גם משהו ערכי יותר. אם אנחנו מסתכלים על ירושלים כעיר שמחברת בין כל העם היהודי, אז נציגות של עולים חדשים פה בירושלים היא משהו שהוא חשוב. גם אם אנחנו מסתכלים על ירושלים כעיר מגוונת, ששם יש ייצוג לכל מיני יהודים, אז ייצוג גם של עולים חדשים זה משהו חשוב.

אני יכול לחזק רק את מה שנאמר על ידי פלר מבחינת התקציבים ואני רוצה להוסיף רק מרכיב אחד קטן וזה העובדה שבירושלים גם יושבים פה המטות הארציים של רוב ארגוני העולים שיש בארץ וזה רק מחזק את העובדה שאנחנו צריכים עוד תקציבים. כשקעליטה או נפש בנפש, או מה שזה לא יהיה, אמי"ת, CNEF, כל הארגונים האלה, כשהם עושים פעילויות בירושלים למען העולים זה לא רק לירושלמים, מגיעים מכל הארץ לפעילויות שלהם ולכן יש עוד צורך בתקציבים דווקא פה בירושלים והעובדה שהתקציבים כל כך קטנים זה פשוט, סליחה שאני אומר, זה ביזיון באמת ואנחנו צריכים לשנות את זה.

כולכם דיברתם על בעיה תקציבית, ולכן אנחנו פונים לנציגת משרד העלייה והקליטה, זה המשרד, הייתי אומר שאחראי בתחום העלייה והקליטה מטעם ממשלת ישראל, מדינת ישראל, ואנחנו פונים לשמוע למה בעיריית ירושלים, כאשר העירייה קולטת 10% מהעולים החדשים בכל הארץ, אין מספיק תקציב בכל התחומים, בתעסוקה, בנוער בסיכון ותרגום, הנגשה לשונית וכל זה. אנחנו רוצים לשמוע.

אני בשמחה אתייחס לשאלות, אני רק רוצה להדגיש שהכובע שלי לתת תשובות ברמה של המשרד שאני עובדת בו ולפחות חלק מהבעיות שאתה העלית עכשיו קשורות למשרדי ממשלה אחרים וכפי שכבר ציינו רוב הדוברים שדיברו על שיתוף הפעולה בינינו, אני חושבת ששיתוף הפעולה שקיים בין עיריית ירושלים למשרד הקליטה הוא מדהים ובאמת מודל מיוחד.

עכשיו לגופו של עניין. עולה שעולה לירושלים קודם כל מגיע אלינו, למשרד הקליטה, אנחנו נמצאים ברחוב הלל 15, פה בירושלים, יש לנו גם סניף בבית שמש כי אנחנו משרתים אזור הרבה יותר גדול ולא רק ירושלים. המרחב שאני מנהלת ארוך מבחינת השפות ומבחינת החומרים, העובדים שנמצאים שם מדברים את כל השפות הנדרשות, רוסית, אמהרית, ספרדית, אנגלית, צרפתית.

התמיכה שלנו בעולים וברשויות מתקיימת בשלושה ערוצים עיקריים, קודם כל טיפול בפרט, העולה שמגיע מקבל סל קליטה, הפנייה לאולפן, הבטחת הכנסה בשנה הראשונה, קורסים מקצועיים, התמיכה רחבה מאוד. היום אפילו האפשרויות של רכישת השפה הרבה יותר מגוונות ממה שהיה, יש בתי ספר פרטיים שאנחנו גם עוזרים בהפעלתם, יש עברית תעסוקתית. אני אומרת שכל מסלול מורכב, חשבו הרבה ובאמת משקיעים בכל דבר הרבה, לא רק מבחינת הכסף, אלא גם מבחינת המחשבה.

אנחנו כמובן מטפלים גם בנושא התעסוקה, יש לנו חברה, 'עתיד ביישום', שמחפשת עבודה לעולים, אנחנו מאוד תומכים בתחום היזמות ומבצעים את העבודה באמצעות מת"י, ופה אני רוצה להדגיש שהעיר ירושלים מובילה לא רק במספר העולים אלא גם במספר העסקים של עולים חדשים וזה נתון למחשבה כי יכול להיות שאת התחום אפשר למנף פה ולתת יותר ביטוי. למשל התכנית היפה, אם מדברים על שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה, מענק ירושלים, אני לא מדברת על המונח המסורתי, אבל משרד לירושלים ומורשת החליט בשנת 2016 שלעסקים של עולים מאוד קשה לשרוד פה והעביר למשרד שלנו תקציב משמעותי, שאחרי כמובן מבחנים וועדות, 63 עסקים של עולים חדשים קיבלו מענק, לא הלוואה שהם צריכים להחזיר, מענק שהממוצע שלו 36,000 שקל. אז יש מקומות שאולי בהיעדר מקומות עבודה בירושלים אפשר לחשוב על כיוונים אלטרנטיביים ובאמת לחשוב באיזה כלים נותנים פרנסה לעולים.

מסלול נוסף, קליטה בקהילה וזו התמיכה המסיבית - - -

עכשיו לא ניכנס לכל התכניות של משרד הקליטה - - -

לא, זה דווקא קשור לתקציבים.

אני רוצה שתעני בקיצור, כי הזמן שלנו גם רץ, מה ששמענו פה, יש חוסר תקציב. משרד הקליטה הוא מתכלל את נושא הקליטה ולכן גם אם משרדים אחרים שותפים בעשייה של קליטת עלייה, אז מי שמרכז ומתכלל את עניין הקליטה זה משרד הקליטה. האם אתם, ממחר בבוקר, עזבי מה שהיה, אני רוצה לצאת מפה עם האגפים פה של העירייה, ממחר אתם יכולים לשבת ממשרדים שונים עם העירייה, לשבת, לבדוק איפה חסר להם ואז אתם תמלאו את החור?

אז קודם כל אני מוכנה להעביר את זה להנהלת המשרד ולהציף את הבעיה, אבל אני רוצה להגיד שהתמיכות שאנחנו נותנים זה בהתאם לנתונים של הרשויות ועיריית ירושלים כעיר קולטת עלייה, דרך אגב אני גם תושבת העיר, זו עיר קולטת עלייה, מקום ראשון או שני בארץ, זה משתנה משנה לשנה (לבדוק במקור), היא מקבלת את התקציב הגדול ביותר, הם מקבלים מאיתנו רק בתחום של קליטה בקהילה קרוב לשלושה למיליון שקלים ובגלל זה העירייה הזו כל כך הפעילות כל כך מגוונת ומותאמת לאוכלוסיות שונות ומותאמת לגילאים שונים.

זאת אומרת התקציב שלכם הוא שמונה מיליון?

כמעט.

טוב, תראי, אני מבקש, כמובן אנחנו לא מצפים עכשיו לפתרון בנושא.

קרוב לשלושה מיליון שקל.

אוקיי. אנחנו נפנה למשרד.

זה מעניין אותי לדעת, כמחזיקת תיק הכספים בעירייה. את מדברת על שלושה מיליון שקל והתקציב של חמישה מיליון שיש לפיני? זה תוספת?

לא, יש תקציב עירוני שהוא כולל הכול, שהוא כתוב בספר - - -

שזה חמישה מיליון?

נכון, ויש תקציב מותנה שהוא גם לא - - -

המותנה או הנוסף שזה עוד שלושה, בסך הכול יש לכם בסעיפים שמונה מיליון שקל. זה התקציב של ה - - -

הסך הכול של התקציב, כולל הכול, כולל המותנה - - -

תודה. אני מציע, תשבו עם משרד הקליטה. אנחנו בכל זאת נפנה למשרד הראשי, למשרד הקליטה, שבעקבות הדיון שמענו מנציגי העירייה שהם סובלים מחוסר תקציב. נכון או לא נכון?

אני הייתי מציע לנסח את זה אחרת, שיש צרכים - - - תהיה דיפלומט, תהיה פוליטיקאי.

אתם אמרתם את זה. 'אתה מציג לנו בעיות, אבל אין לנו - - -', מה אני אגיד?

יש צרכים רבים ואין מספיק תקציב.

אני לא יודע אם יש יותר דיפלומט ממני, בכל זאת מה שאני אומר, חשוב מאוד שתשבו ובאמת תציגו את הצרכים, כמו שאתה אומר, אני לוקח את הניסוח שלך, את צרכים ותציגו להם ושהם ייתנו פתרון ובכל זאת אנחנו נקבל החלטה שיש צרכים שמשרד הקליטה צריך לענות לצרכים.

על זה אנחנו מסכימים, זה לא עניין של ניסוח.

טוב. אנחנו רוצים לשמוע עכשיו, הזמן שלנו רץ, את נציגי ארגוני העולים. בבקשה, סם קדוש, מעולי צרפת.

כן, שלום. היושב ראש יודע שכשיש לי ביקורת על הממסד אני אומר את זה, אני אומר את זה בכנסת, אבל פה צריך להגיד שיש דברים חיוביים, צריך להגיד את הדברים החיוביים. אני בתור ארגון שמטפל בצעירים דוברי צרפתית וגם עוד ארגון שאני בוועדות, כמו קעליטה וכו', שאני בהנהלה, אני חושב שעמוד האש, הארגונים ובפרט ה-CNEF שעובד עם רשות הקליטה, הוא צריך להיות המודל של כל הממסד. אני לא אומר בגלל שאנחנו יושבים פה, כי זה בדיוק המודל.

מה אני מתכוון? שהעירייה, ואני עובד עם הרבה עיריות, מבינה שהארגונים הם כוח, הכוח שלהם, ואנחנו יכולים וחייבים לעבוד במשותף ולא רואים את הארגונים כעוד מתחרה ושהוא ייקח חלק מהעבודה של איזה מחלקה, פה באה ההצלחה. הצלחה היא בשטח, זה לא מילים. אני לוקח את הפעילות רק של ה-CNEF בשלושה חודשים, בדצמבר, בדחיפה של פיני והצוות שלו עשינו את ה-30 שנה בירושלים של ה- CNEF עם 800 צעירים. הבאנו 800 צעירים וזה אקטואלי. חודשיים אחר כך, לפני כחודש עשינו, גם בדחיפה של אלה, במרכז ערמונים, יריד של הצעירים בציבור החרדי דוברי צרפתית. זה היה מקסים, הבאנו 200 צעירים חרדים שלא יודעים אם הם ילמדו בשנה הבאה או לא ילמדו והם באו.

סך הכול אני כל הזמן קיבלתי מענה של העירייה. ועוד פעם, דיברתי על הפעילות בעתיד וזה רק הקצה. בעוד שבועיים, גם בדחיפה של פיני ושל אלה וגם של הצוות שלה ושל ליזה וגם אדווג', אנחנו עושים יום עיון כדי להבין את הציבור של דוברי הצרפתית. אנחנו עושים את זה וכבר חודשים שכל הצוותים, גם של העירייה וגם של הארגונים, עובדים ביחד כדי להוציא משהו לקהילה ונראה לי שאם זה יכול להיות מודל בכל משרדי הממשלה ובכל העיריות אז עשינו את זה. תודה רבה.

כל הכבוד, סם. אני מסכימה איתך, אתה מודל.

אני רוצה להתייחס למה שסם אמר ובאמת במשפט.

אבל הוא שיבח.

את העבודה עם הרשות והוא הציע למשרדי הממשלה לקחת דוגמה משיתוף הפעולה. אז אני רוצה להגיד לסם שהוא חבר ושותף ותיק ויקר, אני רק רוצה להגיד כל מה שסיפרת עכשיו מבוסס על תקציבי המשרד שלנו וגם האנשים שהזכרת אותם זה פרויקט של המשרד. אני מבינה שקשה להבדיל ברמת השטח מה נתמך על ידינו ומה לא, אבל המשרד שלנו מופיע בכל דבר שציינת כרגע.

תודה. אני מסתובב בכל הארץ, ברשויות המקומיות, מה זה אני? הוועדה, מנציג ארגוני העולים שמענו דברים חיוביים ושבחים לירושלים, אז יישר כוח. נשמע את דרסה ואחר כך נעבור אלייך. דרסה, בבקשה.

אני מגיע מקרית מנחם, אני נציג של שכונת קרית מנחם וקרית יובל, אבל בקרית מנחם הקהילה הכי גדולה בירושלים. דיברתם על התכניות, על התעסוקה ועל הטיפול בבני נוער בסיכון, אני אגיע לתכניות שמתוכננות עבור הקהילה, נכון, ברמה המשרדית יש הרבה תכניות, אבל בשטח תכלס דברים לא זזים, כי רואים את התוצאות, שום דבר לא מתקדם, שום דבר לא זז. זה קורה, יש תכניות שמתכננים, אבל תכלס בשטח זה לא מתבצע כי אנשים לא מגיעים לשטח. אני נתקל באנשים שהם בעלי תפקידים, תפקידים חשובים, אבל בשטח אנחנו לא רואים אותם. אני פעיל, מתנדב בקהילה מעל שמונה שנים ואנחנו לא מקבלים עזרה מכל מיני משרדים שאמורים לייצג אותנו.

אתה יכול לפרט דוגמה? יש תכניות שהוצגו פה, למעט התכניות שאני ציינתי שאני ראיתי בדיווח שלא בוצעו, אז אנחנו קיבלנו ממספין שאכן מספטמבר התכניות האלה החלו חוץ מקידום נוער ותחום הבריאות. האם יש לך דוגמה שאתה יכול לציין, מהתכניות שנאמרו, שאין בשטח?

אני לא זוכר בדיוק כל מה שמספין אמר, אבל אני יכול להגיד מבחינת רשות הקליטה, יש להם נציג רכז קליטה בשכונה ואני יכול לדבר על רכז הקליטה - - - לפני שנה וחצי רכז הקליטה הקודם שהיה, שישבנו איתו, ניסינו לתכנן תכניות, שזה כמובן תכנית לנוער ולמבוגרים או לזקנים, אבל צריך תקציב, עד חודש ספטמבר באותה שנה הוא לא קיבל תקציב בכלל. אם הוא יקבל את התקציב עד ספטמבר אוקטובר, יש לו רק כמה חודשים ליישם את התכניות שאנחנו מתכננים.

אני אשאל אותך שאלה. למשל פה בתכנית רווחה, משפחות ומועדונים לקשישים, בוצע במלואו. האם למשל יש משפחות ומועדונים לקשישים בשכונות?

יש, אבל אחת הבעיות שיש, יש משרד הרווחה, יש רשות הקליטה - - - התכניות גם לא מתואמות. לפני שבוע נכחתי בפגישה, אני שומע על כל מיני תכניות שבעצם עושים אותן במקביל ועל זה גם צריך לשים לב. מזה הקהילה מפסידה, שכולם מושכים אותם לכאן או לכאן ובסוף הם יוצאים מפסידים, לא שם ולא פה.

תיאום בין משרדים.

דרסה, מה שאתה אומר, שיש פה בעיה בתיאום בין המשרדים.

כן.

אבל אני רוצה לשאול, יש פה רשות קליטה, אנחנו מדברים עכשיו בעירייה, הפעילות בשכונות בתוך העירייה, אז מי שמתכלל ומרכז את פעילות העירייה זה רשות הקליטה, האם אתה רואה שברשות הקליטה ונציגי משרדי הממשלה, כמו רווחה, חינוך, בריאות, יש בעיה של תיאום? זה מה שאתה אומר? תבהיר.

כן, ממש ישיבה ותיאום בתכניות. דוגמה שנתתי תכנית לקשישים, אני שומע שני חבר'ה שמתווים את אותן תכניות, ממש אותו דבר באותו שבוע. אז שאלתי, אני שאלתי אותו 'האם דיברת איתם?' זה לא שמע את זאת וזה לא שמע את זה בכלל.

תודה. הם יענו. בנושא נווה יעקב, אני רוצה להדגיש מה שראש העיר אמר. יש לך עוד מה להוסיף?

יש עוד כמה דברים בנושא תעסוקה, התעסוקה שדיברנו על העולים כאן ירושלים, יש לנו בעיה בנושא תעסוקה, אין לנו מספיק נציגים במשרדי ממשלה, אני יכול לתת גם דוגמה כאן בעיריית ירושלים, אין לנו מספיק נציגים בכל מיני תפקידים. כשאני הולך למשרדי ממשלה, כשאני מגיע, אני יכול לפגוש בן אדם ממוצא אתיופי שומר בכניסה, לא יותר מזה. אני חושב שגם בזה צריך לטפל, שיהיו לנו נציגים. לא חסר חבר'ה, יש חבר'ה משכילים, יש חבר'ה רציניים שכן יכולים להביא תוצאות ויכולים לעבוד בכל מיני תפקידים, שלא יישארו בתחתית המדרגה, זה מה שקורה כרגע.

נשמח להתייחס. יש פער בין להגיד לא לבין - - -

מספין, רגע, אני בסוף אתן לכם לענות לשאלות. תרשום, בבקשה. נא לקצר.

כן, עוד בעיה, עוד דבר שאני רוצה להעלות. אגב, כמו שציינתי קודם, יש קהילה הכי גדולה בירושלים שמתגוררת בקרית מנחם, אין לה בית כנסת. נכון שיש מקום שהוא מושכר על ידי העירייה ומשרת את הקהילה, אבל יש מקום אחד, שהוא בעצם רק בית כנסת, אין מקום להפעיל תכניות למבוגרים, למשל אפשר להפעיל עניינים תרבותיים, לדוגמה - - - ותפירה, כל מיני תכניות שאנחנו יכולים להפעיל. אין לנו מקום כזה, גם המקום הזה הוא לא מקום קבוע. הקהיל לא מרגישה שזה המקום שלה. זה זמני שם, זה לא מקום שלה. אנחנו מבקשים כבר שנים בית כנסת שכן יהיה מגיע לקהילה, בית כנסת סלאש מרכז תרבות לקהילה הכי גדולה בירושלים.

אתה מתכוון בעיר גנים?

בעיר גנים, בקרית מנחם. עוד בעיה שאני רוצה לציין על נוער בסיכון. בשנה שעברה סבלנו מהמון בעיות, בני נוער בקיץ שמשוטטים ואין הרבה תכניות עבורם, אנחנו מפעילים תכניות בשעות הערב, כי אנחנו שעובדים בהתנדבות ואנחנו לא יכולים להפעיל שבעה ימים בשבוע, בעיקר חמישי-שישי אנחנו מכינים תכניות לבני נוער עד השעות הקטנות של הלילה בשביל למנוע שלא ייצאו בחוץ, שלא ייכנסו לכל מיני דברים. בשנה שעברה הייתה לנו בעיה של אלימות בני נוער, השנה גם, אנחנו ביוני, בעצם השבוע יוצאים לחופש, יש את הבעיה הזאת. נשמח לשיתוף פעולה.

לפני החופש הגדול.

גם לנו יש רעיונות, נשמח לשבת ולתכנן תכניות בשביל למנוע את הבעיות של אלימות בני נוער. ברגע שבני נוער מגיעים למצב של סיכון, קשה להחזיר אותם, צריך להפעיל תכניות מניעה, לפני שהם מגיעים באמת לסיכון.

תודה. ברוריה מנדל ממשרד החינוך, בבקשה.

אני רציתי להמשיך את הכיוון של האדון שדיבר קודם, באמת לציין לשבח את שיתוף הפעולה הנהדר שיש למשרד החינוך בעיר ירושלים עם מי שעובד בשטח. כל עיריית ירושלים, באמת גם בחשיבה משותפת, העברת מידע. אם קודם צוין שאין העברת מידע, אנחנו מקיימים ישיבות משותפות, נטליה היא המרכזת של התלמידים העולים במוסדות החינוך בירושלים, עם המגשרים. אנחנו גם עובדים בצורה מאוד יסודית, מאוד רצינית, במוסדות החינוך, כדי להקל על המוסדות, כדי להבנות ביחד את המערכות, שהתלמידים יקבלו את כל התכניות, גם של משרד החינוך וגם את של עיריית ירושלים. לכן אנחנו גם יושבים מחוץ למוסדות החינוך, בישיבות משותפות, וגם בתוך מוסדות החינוך, אנחנו מגיעים ביחד ומפתחים את התכניות כדי שהתלמידים באמת יקבלו את מה שמגיע להם.

תודה. אנחנו נשמע עכשיו מפיני או מספין, תענו לשאלות שענו. יש עוד נציגי ארגון שרוצה לדבר? אז כמובן בעניין של מבנה בנווה יעקב, ראש העיר אמר שיש תקציב, הכול מוכן ובהקדם הם יתחילו את זה. זה בעניין נווה יעקב, אני עונה, כי הגעתם באיחור.

קטמון.

קטמון, בסדר. בקיצור.

שני דברים. יש לנו עד עכשיו - - -

אתה אומר תכנית לנוער.

כן, תכנית. אני מוכן גם להציג את העובדות, יש כמה - - -

אוקיי, תציג לנו את זה בכתב, גם כמובן לרשות הקליטה, ואנחנו נשמח לקבל את הנתונים האלה.

דיברו גם על תרגום וזה שאנשים זקנים הולכים לקופת חולים, ברגע שאין להם מישהו שיתרגם להם, במקום לקנות את התרופה חוזרים בלי לקנות את התרופה. זה הנושא של התרגום. בלשכת הרווחה כמעט לא קיים.

תודה. בבקשה, רשות הקליטה, תענו לנו לשאלות שעלו פה בתחום התעסוקה, בתחום נוער, נוער בסיכון, בתחום בית כנסת ומקום התכנסות ורווחה, אנחנו רוצים לשמוע סיכום. שמעתם את השאלות.

אדוני היושב ראש, כפי שאתה מכיר, גם כתושב העיר, הנושא של מבנה רוחני לכלל התושבים בעיר, בעיקר לארבע השכונות, זה תהליך שהתחיל בזמנו בהשתתפות ראש העיר ונשיא קרן הידידות, אחד הצליח, אנחנו כרגע נמצאים אחרי אישור תכנית לוועדה מקומית לקומה השנייה בתלפיות. לגבי נווה יעקב, הנציגים שותפים בכל תהליך, כרגע התיק בהכנה לוועדת מכרזים. הנושא של התקציב, אין לו בעיה. גם ממפעל הפיס, אם צריך עוד גופים, גם ראש העיר התחייב, הנושא התקציבי לא בעייתי, רק עניין של אישורים וסגירת הקצוות. אנחנו מניחים שאם לא יהיו עיכובים בתקופה כה קצרה, שיהיה איזה שהוא - - - כדי לצאת שם.

הנושא של עיר גנים, גם בזמנו כשפתחנו, כשאתה היית נוכח, אם וכאשר המקום עצמו יהפוך למקום קבע, זה היה אחד הרעיונות שעלו, אבל נכון לעכשיו המבנה משמש. כרגע זה מה שיש, מבחינת המבנה הוא משמש בעיקר כשלוחה לטובת הקהילה, יש לו גם פעילות של נוער, פעילות של מרכזי הלמידה. אנחנו מחפשים מבנה קבע, זה נמצא בתהליך יחד עם יושב הראש שנמצא כאן, יחד עם מנהל המינהל, הם הגישו בקשה וזה נמצא בתהליך, צריך לבדוק איפה זה עומד, אבל בעיקרון זה נמצא בתהליך, לא שמו אותו בצד, אבל הקהילה כן שותפה.

קטמון, בשכונה נכנס לא מזמן ועד חדש, היו בעיות שם בתוך השכונה, אבל כרגע נכנס ועד חדש, מצאנו פתרון לנושא, פשוט צריך לבדוק מבחינת הוועד, לשבת ביחד ולבדוק איפה הצרכים.

לגבי התכניות, אחד הדברים שאנחנו אומרים גם לקהילה, עם כל הכבוד שאנחנו כמטה נמצאים בעירייה, אבל אנחנו לא האחראים, הקהילה היא כמו כל קהילה בתוך השכונה, מקבלת שירות מכלל הארגונים. אנחנו מייצרים שולחנות עגולים בכל אחת מהשכונות, כדאי להסתכל, יש מצב, כל יחידה ויחידה רואה את התכנית והיא בונה, לא תמיד יש סיכום בעניין הזה, לכן אנחנו מקיימים ועדות בתוך השכונות. אנחנו מבקשים שגם נציגי הקהילה יהיו חלק מהתהליך, כפי שהוא גם ציין, לא תמיד בהכרח יש להם את הזמן, הוועדות לא מתקיימות בשעות הקטנות, הוועדות מתקיימות בשעות הבוקר, לא תמיד יש נכונות או זמן, הם גם עסוקים, להיות כדי לשמוע. חלק מהתכניות מבוצעות בבית הספר, אז יש עניין של חיסיון מי מקבל ומי לא מקבל, אלא אם כן הכול אצלנו נמצא על השולחן, אין איזה שהיא תכנית כלשהי שהקהילה ביקשה ואנחנו לא מצאנו לזה מענה. הכול בדיאלוג. יש דברים שהם לא ברמה שלנו, הם ברמת העיר, הנושא בבדיקה, בתהליכים, כל התכניות האחרות מבוצעות.

התכניות בקיץ לנוער, זו כבר השנה החמישית, גם במסגרת תכנית 360, קטמון מקבלת את תכנית נוער בקהילה, זה כבר קיים, ישנו, כבר יצא הפרסום השבוע לקראת הקיץ. כמדי שנה 60 בני נוער מועסקים במסגרת של שבוע מלגה של כ-1,000 שקל, אנחנו עושים את זה באמצעות יחידת נוער, זה לא באחריות של מוקד הקליטה או רשות הקליטה, זה באמצעות היחידות. אנחנו נותנים ליחידות את התמיכה הכלכלית כדי שהם יובילו את התהליך, אנחנו לא בונים תכנית מבדלת, הילדים הם ילידי הארץ כמעט רובם, צריך להבין.

תודה. אנחנו נסכם את הדיון. קודם כל אני מאוד מברך את עיריית ירושלים בראשות ראש העיר, כמובן חברי מועצת העיר וכל הצוות המקצועי, על המשימה הלאומית בקליטת העלייה. קליטת העלייה היא אחד מאבני היסוד של מדינת ישראל ולא צריך להיכנס לתרומת העולים לחיזוקה ולשגשוגה של מדינת ישראל, לא רק במובן הדמוגרפי, גם במובן הכלכלי, ביטחוני, בכל התחומים. המשימה שאנחנו עושים היא משימה לאומית מדרגה ראשונה ולכן אני מאוד מודה לכם בשם הוועדה על העבודה שאתם עושים.

יחד עם זאת אנחנו רוצים להביא לתשומת לבכם כמה נושאים שעלו בדיון וחשוב מאוד שהעירייה וכל המחלקות בעירייה יפעלו ולעשות כמה שיותר ולחזק את העשייה יותר בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה.

אחת, ועדת העלייה והקליטה קוראת לחזק את העשייה בתחום התעסוקה לעולים חדשים כדי למנוע הגירה שלילית, הוועדה דורשת לקבל נתונים בתחום הזה, בתחום התעסוקה.

שתיים, הוועדה מבקשת לקבל את לוח הזמנים בעניין של הנגשה לשונית בתרגומים לעולים חדשים שיקלו על שילובם וקבלת שירותים בעירייה במחלקות השונות, הוועדה דורשת לקבל בהקדם האפשרי תרגום לעולים חדשים בשפות שלהם, בשפה האמהרית, בשפה הרוסית, ספרדית, צרפתית ואנגלית. זה מאוד חשוב, בעיקר טפסים שהעולים מקבלים שירותים בכל מיני מחלקות, כמו ברווחה, בחינוך, בארנונה ומחלקות אחרות.

שלוש, אנחנו התרשמנו מהעשייה של העירייה בתחום הנוער, יחד עם זאת יש עדיין בעיות בתחום הנוער, חסר תכניות, יכול להיות שזה, כמו שטענתם, שאין מספיק תקציב ובזה אנחנו מבקשים שתשבו ביחד עם משרד הקליטה, בתיאום עם המשרדים האחרים, כדי להגביר את התכניות האלה כמו נוער בסיכון.

ארבע, ועדת העלייה והקליטה פונה למשרד העלייה והקליטה, אנחנו נכתוב גם לשרת העלייה והקליטה, בנושא תקציב לצרכים בעיריית ירושלים, בקליטת עלייה. אני חושב שאנחנו נמשיך לדרוש ממשרדי הממשלה, בראשם משרד העלייה והקליטה, שמתכלל את נושא העלייה והקליטה במדינת ישראל.

חמש, אנחנו דורשים מכל משרדי הממשלה תיאום בעניין קליטת העלייה. התרשמנו שיש פה אי הבנות, כתוצאה מאי ההבנות אני בטוח שנושאים נופלים בין הכיסאות ולכן התיאום בין המשרדים הוא הכרחי, הוא חשוב ואנחנו דורשים את זה.

שש, בעניין של צרכים של יוצאי אתיופיה, אנחנו שמענו שבעיות שהובטחו כבר הרבה שנים, בעניין בניית בית כנסת, מקום התכנסות, לפחות בעיר גנים, בקטמון ובנווה יעקב. אנחנו מבקשים שדי להבטיח כל הזמן ולמשוך את הזמן. אני קיבלתי את המילה של ראש העיר שבקרוב בנווה יעקב הנושא יתחיל, אבל אני רוצה גם שיהיה פתרון בעיר גנים ובקטמון. אני לא מקבל את ההסבר שקיבלנו פה שצריך למצוא מקום בעיר גנים, אני לא יודע, העולים החדשים הם לא כל כך מוכשרים בנושא של חיפוש מקום, לעירייה יש אנשים מקצועיים שהם יודעים איזה מקום מיועד לציבור, לשירות הציבור או למבני ציבור ואיזה לא, ולכן ההסבר שהם צריכים למצוא מקום, זה לא מקובל עליי. לכן אני מבקש בשם הוועדה למצוא את הפתרון. אני מברך על העשייה בתלפיות, יש מקום, כך בדיוק, כמו שנעשה בתלפיות, לעשות גם בשכונות אחרות.

אני רוצה שוב להודות לצוות מהכנסת, לנציגי הממ"מ וגם לצוות של ועדת העלייה והקליטה, כולם, לנציגי משרדי הממשלה שהגעתם, לחברי מועצת העיר, לסגנית, את גם חברה במועצה, נכון?

כן.

אז כולל אותך. אז תודה לכולם על ההשתתפות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:21.