פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14/05/2018

הכנסת העשרים
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 610
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ט באייר התשע"ח (14 במאי 2018), שעה 12:30

הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
סאלח סעד

קארין אלהרר

מנהלת אגף א חינוך מיוחד, משרד החינוך - רחל אברמזון

מ"מ מנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך - מרים נבון

עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך - מיכל שאול

עו"ד, משרד החינוך - אילן פרץ שי

מנהלת תחום, משרד החינוך - הילה פאר סיקרון

סגן יועמ"ש, משרד הרווחה - אדוארד צרלס וויס

מנהל תחום שילוב בחינוך, משרד המשפטים - אמיתי שוחט

מזכ"לית הסתדרות המורים - יפה בן דויד

הסתדרות המורים, הסתדרות המורים - רינה אסא

הסתדרות המורים, הסתדרות המורים - יפה פרטוק

ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי - מיכל רבקה מנקס

נציגת המועצה לשלום הילד - רחל הכהן

מנהל ביה"ס התיכון דרכא רנה קסין, ארגון מנהלי בתי ספר - דוד גולנזר

אח, ארגוני הורים - יהונתן אביהב

הורה, ארגוני הורים - רונן אביהב

מנהלת ארגון ההורים הירושלמי, ארגון ההורים הארצי - מיטל בסון

אחראית תחום חינוך דתי חרדי ומחוז ירושלים, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים - אסתר קרמר

עו"ד ופעילה חברתית, עמותת סיכוי - אורית אמיתי

הנהלת קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים - רויטל לן כהן

מנהל אשכול לשינוי חברתי, בית איזי שפירא - יואב קריים

רכזת פורום, בית איזי שפירא - ולרי זילכה

נציגת עמותת עלה - הניה מרמורשטיין

עו"ד, אגף קידום זכויות, אלו"ט - הדס ארנון-שרעבי

ראש החוג לחינוך מיוחד במכללת אורנים - טליה גור

מדריכה פדגוגית בחוג חינוך מיוחד - סטלה גידלביץ

יו"ר המרכז הישראלי ללימודי חירשות - בועז אחד העם

מתאמת פעילות ועד ההורים המשלבים לילדים עם אוטיזם - יעל ניר

מנהל האגף לחינוך מיוחד בפ"ת ונציג איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות - עמוס תמם

מנהלת מחלקת פרט, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות - מירב אליה

עו"ד, מנהל יחידת המידע ומיצוי זכויות, קשר – הבית של המשפחות
מתורגמן, ערוץ הכנסת
–
–
מנחם גולדין
טל בוסידן

יו"ר אהב"ה, ארגוני נכים - אבנר עורקובי

עו"ד, זכות

אביבית ברקאי-אהרונוף

הורה - יעל יוספסברג

מוזמן/ת - ציווה אלגרט

מוזמן/ת - עדינה יוסף

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים - מתן צדיק

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים - מאיר אסרף

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים - טל ברונשטיין

שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד), מייצג/ת את הסתדרות המורים - אור אזרחי

מירב ישראלי

יהודית גידלי

הילה לוי

הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. לפני שאני ממשיך, מנהלת הוועדה, אני רוצה לתת לך משימה, מנהלת הוועדה. מתוך 610 ישיבות, כמה מהן היו בנושא חינוך מיוחד.

תקבל תשובה במהרה.

אני חוזר על הפתיחה הדרמטית שלי. שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום ה-14 במאי 2018, כ"ט באייר תשע"ח. הנושא הוא הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11), התשע"ח-2018. זאת הצעת חוק ממשלתית שתוצמד אליה גם הצעת החוק הפרטית שלי וגם נתייחס לסוגיות אחרות לפני ההצבעה.

גברתי, היועצת המשפטית של הוועדה, תכניסי אותנו איפה היינו ומה אנחנו קוראים מעכשיו.

היו כמה דברים שעלו.

התבקשתם להגיע עם ההעתק שקיבלתם בדיון הקודם, הגעתם? אנחנו כנסת ירוקה, אני מבקש. לא נכרות יערות, מספיק שרפו לנו מתבנים. בבקשה.

בישיבה הקודמת עלו כמה דברים ואני אזכיר אותם. אני לא יודעת אם למשרד החינוך יש כבר תשובות או לא. היה נושא שעלה על ידי חבר הכנסת ברושי, לגבי סעיף 5 בחוק הקיים – אזורי פעולה של הוועדות – האם צריך לקבע את זה בחוק או להשאיר את זה שהשר קובע את אזורי הפעולה? הרי הוועדות עוברות להיות בראשות אדם ממשרד החינוך. היום הוועדות יושבות ברשויות המקומיות. משרד החינוך אמר שהכוונה היא להמשיך שהם יהיו בכל רשות מקומית. סעיף 5 היום רק קובע שהשר יקבע את אזורי הפעולה של הוועדות. האם צריך להגיד משהו בסעיף 5? זה נשאר פתוח.

נושא נוסף לגבי הניסוח של סעיף 7 – שיהיה ברור שקביעת הזכאות היא לפי הזכאות של הילד. זאת אומרת שאם הילד הוא עם צרכים מיוחדים, יש לו זכאות. זה לא שהוועדה יכולה לקבוע שאין לו זכאות. זה נושא של ניסוח שגם לא סגרנו עם משרד החינוך.

אני מזכירה שהנושא של אמות המידה לקביעת הזכאות בסל השירותים ייקבע בתוספות – זה מה שדווח לנו בישיבה הקודמת, בשתי תוספות.

אני מבינה שהתוספות בעבודה עדיין, אילן.

כן.

לא קיבלנו אותו.

תזדרזו אם אתם רוצים חוק ותגישו לנו את התקנות של ההסעות. תגישו לנו אם אתם רוצים חוק.

ככל שדברים לא ייקבעו בתוספת כרגע אלא שר החינוך יביא אותם בהמשך, זה יהיה בצו באישור הוועדה.

אמרנו שגם נתייחס לנושא של התחילה, האם לתלות את התחילה בהבאת התקנות, כדי שלא יהיה מצב שהחוק ייכנס לתוקף כשלמעשה הוא בלי הסדר שלם. אז גם בנושא התחילה נצטרך לדון.

נושא נוסף שעלה – אני לא יודעת אם כבר בדקתם אותו, אילן – הוא הנושא של 21 יום שנאמר, שזה יותר מדי זמן. 21 ועוד 21, שבעצם זה יוצא שההחלטה מתעכבת יותר מדי זמן וההורים הילד לא יודעים.

הגעתם לתובנה לגבי זה?

הייתה פה הצעה של 14 פלוס 14 ימים.

השאלה היא מה קורה בזמן הזה.

זאת באמת שאלה. אמרנו שהמידע להורים מאוד חשוב.

אני לא רואה פה פנים חדשות בכלל. מי שמתפרץ זה בלי אישור ואם הוא כבר מתפרץ, שיזדהה.

(עקב תקלה טכנית, רישום הפרוטוקול נפסק למספר דקות.)

"1. אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א1) בדיון בעיינו של ילד עם צרכים מיוחדים הלומד במוסד חינוך מוכר יהיה לפני הוועדה מידע על הילד, שימסור לה מוסד החינוך, וחוות דעתו ביחס לילד, הכול בהתאם להוראות שיקבע שר החינוך לעניין זה";

כשאומרים הוראות שר החינוך לעניין זה, באיזה פורמט?

זה תקנות חד-משמעית. זה בא גם על רקע הדבר שדיברנו עליו לגבי הרכב הוועדה. כרגע בוועדה יכול להיות מצב, ואפילו סביר שיהיה, שאף אחד לא מכיר את הילד. למעשה, מה שכן יהיה לפני הוועדה זה מה שכתוב בסעיף הזה, שזה נושא של מידע שימסור מוסד החינוך וחוות דעת של מוסד החינוך ביחס לילד. זה נושא עקרוני.

לכן, אדוני היושב-ראש, אני מחזירה אותנו לדיון על הרכב הוועדה. בסופו של דבר, נשמע לי לא סביר לקבל החלטה שהיא כל כך קרדינלית לעתידו של הילד, מבלי שיושב שם מישהו שאשכרה מכיר אותו. ההתרשמות ממסמכים היא התרשמות חשובה.

למה את מכוונת? ספציפית דברי על הדמות, לא על הסעיף. מי הדמות שמכירה אותו?

אני אומר לאדוני.

אין מובן מאליו, דברו ברור.

זה יכול להיות איש חינוך שמכיר אותו, זה יכול להיות מטפל בקהילה שמכיר אותו. הוא אולי מקבל טיפולים פרה-רפואיים בקהילה? הוא בקשר עם עוד מישהו? זה לא ילד שגר בוואקום. אני מרגישה חוסר נוחות עם זה שיגיעו לוועדה וכל הוועדה תהיה מסמכים. אדוני, אפילו בביטוח לאומי, שם הדברים טכניים, טבלאות פר אקסלנס, אפילו שם מביאים את הילד.

אני ירדתי לסוף דעתך. נעשה פאוזה קטנה ויציאה חזרה לגבי הרכב הוועדות. שי, רחלי, התחושה שאין מישהו עם הילד או מישהו שמכיר את הילד בוועדה, היא תחושה שגורמת לכך שחסר משהו, אפרופו הדיון הקודם. יכול שיינתן מלוא הסיוע ובהיעדר מידע או שיתוף, התחושה תמיד תהיה שחסר משהו.

רציתי להבין, חברת הכנסת אלהרר, הרי לוועדה מוזמנים ההורים, והם גם מוזמנים לבוא עם נציג שהם מבקשים להביא איתם. מוזמן הילד בעצמו, התלמיד עצמו.

לא תמיד זה ראוי להביא את הילד לוועדה.

אני לא מכירה ועדה שהתקיימה ללא צוות בית הספר. השאלה שלי היא האם את מדברת על הרכב הוועדה? אני שואלת להבהרה.

סליחה, אמרתי בדיון הקודם ואני מאמין בזה שלמרות שיש הרכבי ועדות ומייד הקונוטציות זה הצבעות וקבלת החלטות ברוב, הדינמיקה בתוך ועדות ההשמה זה לא הצבעות ולא קבלת החלטות ברוב. היינו שם ואתם הייתם שם ואנחנו מכירים זאת. זה בהידברות פתוחה בין כל הגורמים. האם הורים זה רצוני או חובה?

הורים זה חובה.

אני לא סתם שואל. מי שמכיר אותי יודע שלפעמים יש לי החלקות, אבל בשגרה זה לא החלקות. במסמך שקראנו של אלו"ט, בעקבות הדיון הקודם, התקיימו דיונים גם ללא נוכחות הורים. התקיימו דיונים והתקבלו החלטות גם ללא נוכחות הורים. לפחות אותי זה ירגיע ואני אסתפק בכך שתהיה חובת נוכחות הורים. את הרכב הוועדה אני לא משנה.

אז לא תתקבל החלטה בהיעדר הורים?

לא, זה לא קורה ביום-יום.

חייבים להבין שהמקרים שבהם אין מחלוקת בין הצדדים הם לא המקרים שאנחנו רוצים לתת להם מענה בחוק הזה. כי כשיש הסכמה – יש הסכמה ולא צריך בכלל חוקים. מדובר על המקרים שבהם יש מחלוקת קשה בין עמדת ההורים לבין - - -

היא לא קיימת. סליחה, תני לי לתקן אותך כדי שלא תמשיכי לטעון. תעזבו את המציאות הקיימת ותעשו הפרדה. אנחנו נותנים להורים עכשיו בחקיקה את זכות הבחירה ויש חריג אחד בקטע של המסוכנות, אם יש מסוכנות. בקטע הזה יש הצעה של הארגונים להביא זאת לוועדה אחרת, שהם יעיינו ויקבלו החלטה. לכן בשלב הזה אין מציאות כזאת. תודה וסליחה שהפסקתי אותך. אני זוכר יושבת-ראש ועדה שהייתה מסתפקת בזה. תודה, נמשיך.

סעיף קטן (ב) מתקשר בדיוק לנקודה הזאת של הזמנת ההורים. אני אקרא את הרישה של סעיף קטן (ב) כי הוא מתקשר למה שדיברנו עליו.

9(ב) הקיים אומר כך: "הוועדה תזמין את הורי הילד עם הצרכים המיוחדים ואת הילד ותאפשר להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם". זה הנוסח הקיים. בסופו יבוא: "ולהגיש מסמכים וחוות דעת מטעמם וכן תמסור להם לא יאוחר" – כאן יש את הנושא של המועד ושבעה ימים נראה לי קצר מדי להורים לגייס מידע ככל שהם צריכים.

על זה משרד החינוך צריך להשיב לנו – "ימים לפני הדיון בוועדה, כל מסמך הנמצא בידי הוועדה ועשוי לשמש אותה לצורך דיוניה או קבלת החלטתה". זאת ההוראה שקיימת לגבי ההורים, הזמנתם וזכויותיהם בפני הוועדה. ההוראה שדיברת עליה, אילן, של מה קורה אם ההורים לא מגיעים, קיימת בחוזר מנכ"ל?

היא קיימת בחוזר מנכ"ל והיא אומרת שצריך להזמין פעמיים. אם אחרי פעמיים שהזמינו את ההורים ויש אסמכתות – דואר רשום – כמו שמקובל בסדרי דין בבתי דין, ההורים לא מגיעים, אפשר לכנס בלעדיהם.

כדי לא לפגוע בזכויות של הילד.

רבותי, יהיה דיון על כל הסעיף. תרשמו לכם. אני לא עושה תחנות ביניים.

לא הבנתי.

תחזור, בבקשה, ותסביר לחברת הכנסת.

יש הוראה בחוזר מנכ"ל שאם פעמיים זימנו את ההורים והם לא הגיעו, ויש אסמכתה שההורים הוזמנו והם לא הגיעו, אפשר לכנס את הוועדה גם בלעדיהם.

איזו אסמכתה יכולה להיות?

כמו בסדרי דין של בתי משפט.

אישור שנשלח דואר רשום.

ממתי שולחים הזמנה בדואר רשום? זה אף פעם לא מגיע בדואר רשום.

תמיד, זה בחוק.

תודה, קיבלנו תשובה.

הם לא יקיימו דיון נוסף?

יקיימו, בלעדיהם. אחרי שתי הזמנות שהם לא נענו להם.

בסעיף הבא מוצע להוסיף סעיף קטן חדש שאומר ככה: "(3). הוועדה רשאית להזמין, בהתאם לצורך, אנשי מקצוע מתחומים שונים להשתתף בדיוני הוועדה ובין השאר רופא מומחה, עובד סוציאלי". כזכור, הורדנו אותם מההרכב של ועדת ההשמה – "כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים". יש כאן תוספת שביקש משרד הרווחה: "הודיע מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית שבה מתגוררים הורי הילד או מי מטעמו, כי יש צורך להזמין עובד סוציאלי כאמור, תזמין הוועדה". זאת אומרת שהוועדה מחויבת להזמין. כאן עולה שוב השאלה של הנוכחות בוועדה.

הוועדה רשאית.

לא, היא רשאית באופן כללי להזמין את מי שהיא סבורה מקצועית שצריך.

אבל אם ההורה מבקש להזמין?

זאת השאלה הבאה. בסעיפים הקודמים לא ראינו שאם ההורה רוצה להזמין מטעמו מומחה או איש מקצוע כלשהו, ניתן לאפשר לו זאת?

אמרנו שההורה יכול להביא איתו, להם או למי מטעמם להשמיע את טיעוניהם. זה מה שקיים בחוק.

אוקיי, זה מופיע. יש איזונים. תודה.

סצנריו – היום הורה רוצה לבוא לוועדה עם הפסיכולוג שכתב את חוות הדעת. הוא יכול להגיע אבל ישמעו אותו?

אז מה, הוא ציור נוף?

לפעמים זה לציור נוף.

אז יש בעיה בכלל בתפקוד אותה ועדה. זה יכול להצטרף לבעיות אחרות נוספות.

אתה הרבה לפניי בכנסת.

אבל לא עקפתי אותך בניסיון החיים שלך ובחוכמת החיים שלך.

אין עליך. אני רק אומרת שאם כולם היו מתנהגים יפה, לא היינו צריכים חוקים בכלל, אבל זה לא עובד ככה.

כמחוקקת, כמשפטנית להכניס לחוק כל מיני סעיפים כאלה ואחרים, זה מסבך את החקיקה.

פעם לימדו אותי לעשות שלייקעס, כדי שלא ייפלו המכנסיים. אני אומרת לך, צריך מקדמי הגנה לדבר הזה.

בואי נתקדם. מיצינו.

כאמור, הוועדה יכולה להזמין אנשי מקצוע שהיא סבורה שזקוקים להם, ואם מנהל המחלקה לשירותים חברתיים מבקש, היא חייבת להזמין עובד סוציאלי.

מקובל. סעיף 4.

בחוק הקיים ישנו סעיף קטן (ג) שמדבר על רישום דיוני הוועדה בפרוטוקול, ואני רק נותנת את ההקשר. בעקבות הסעיף הזה יש הצעה לשני סעיפים קטנים נוספים: "על אף הוראות סעיף קטן (ג)", שזה הפרוטוקול, "הפרוטוקול יימסר להורי הילד עם הצרכים המיוחדים ככל האפשר עם תום הדיון בוועדה ולא יאוחר מ-21 ימים מתום הדיון כאמור", זה כדי לקבוע מגבלה, "או מהמועד שבו נמסרה להורים החלטת הוועדה, לפי המוקדם". "על אף האמור" – זה מכיוון שכתוב בסעיף קטן (ג) שהפרוטוקול, המסמכים הרפואיים וכל מסמך אחר שבידי הוועדה, הם סודיים, אך מותר להביאם לידי אדם אשר נזקקים לשירותיו לצורך ההחלטה. אדם שלידיעתו הובא הפרוטוקול או מסמך כאמור, חייב בשמירת סודיותם". כאמור, מוסיפים סעיף שאומר שההורים יקבלו את הפרוטוקול.

הורי הילד בלבד?

כן. אלא אם כן זה אדם שנזקקים לו. זה החוק הקיים. "על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ן-(ג)(1), רשאית הוועדה להחליט כי מסמך שהובא לפניה או פרוטוקול הדיון כולו או חלקו, לא יימסר להורי הילד עם הצרכים המיוחדים, אם שוכנעה כי המידע הכלול בו עלול לסכן את הילד או אדם אחר. החלטה כאמור תהיה מנומקת ותירשם בפרוטוקול".


סעיף קטן (ד) אומר כך: "הוועדה תודיע בכתב להורי הילד בעל הצרכים המיוחדים או למי מטעמם על החלטתה ונימוקיה, אלא אם כן החליטה הוועדה שמטעמים מיוחדים אין להביא את נימוקיה לידיעתם. ואולם, פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעמם יהיה רשאי בכל מקרה לעיין בפרוטוקול כולו". כאן בעצם מוצע לתקן כך: במקום "שמטעמים מיוחדים אין להביא את נימוקיה לידיעתם. ואולם" ייאמר:
"כי החלטתה ונימוקיה, כולם או חלקם, לא יימסרו להורי הילד עם הצרכים המיוחדים אם שוכנעה כי מידע הכלול בהם עלול לסכן את הילד או אדם אחר". בעצם התאמנו את זה לנוסח של (ג)(2). "החלטה כאמור תהיה מנומקת, ואולם עורך דין" – הוספנו עורך דין – "פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי יוכלו לקבל". זאת אומרת, הוספנו עוד גורם מקצועי שיכול לקבל את הפרוטוקול.

עד כאן מה שתיקנו בסעיף 9. יש התייחסות? אני אומר לכם שתהיו דרוכים, כי אני עובר הפעם משמאל לימין ולא חוזר. יש התייחסויות? בבקשה, גברתי, תציגי את עצמך.

אני מאיגוד מנהלי מחלקות חינוך, עיריית גבעתיים. אנחנו, כיושבי-ראש בוועדות ההשמה הכרנו עד היום את המשפחות וכולי. כאן מדובר על זה שהוועדה מוסמכת להזמין מישהו מטעמה. אני רוצה לבקש שכל אחד מהוועדה יוכל להזמין. הרבה פעמים יש קצין ביקור סדיר או עובד סוציאלי שהמשפחה עוד לא מכירה ולא יודעת את זכויותיה.

כשכתוב "מי מטעמה", היא הגבילה?

אני לא יודעת. עד היום היושב-ראש הזמין ואני רוצה לוודא באמת שכל אחד יוכל לבקש זימון כדי לייצר מצב שנוכל להמשיך לתת שירות.

כתוב שהוועדה יכולה להזמין. מי את רוצה שתעמוד לו הזכות להזמין?

עד היום אנחנו, כיושבי ראש, הזמנו. מחר יהיה נציג משרד החינוך שפחות מכיר. אנחנו רוצים לפחות את הזכות לאפשר לנו להגיד לו: בוא נזמין עובד סוציאלי.

הרי מנהל מחלקת החינוך או אגף החינוך הוא חבר ועדה.

נכון.

האם כשאומרים ועדה זה כולל אותו? אני חושב שכן.

אם יש היום חבר ועדה אחר שאומר לך, כיושבת ראש ועדה, להזמין אדם מסוים, את מזמינה?

כן.

אז זה יהיה אותו דבר.

אנחנו נוודא את זה, כי זה פשוט מאוד חשוב למתן השירות למשפחה.

אני הבנתי את זה מקריאת הביניים של מירי נבון.

מה שהיא מעלה זה אם מנהל מחלקת החינוך יגיד: מאוד מאוד חשוב לי להזמין את זה, ויושב-ראש הוועדה יגיד לו: לא, אני לא מזמין.

אלה לא שני צידי המתרס. לא עומדת לו הזכות.

כמו שהיושב-ראש אמר, בדינמיקה של ועדה זה בהידברות.

לא, זה לפני הוועדה.

ברור, ברור.

הדבר השני הוא הנושא של פרוטוקול תוך 21 יום. עד היום ניתנו פרוטוקולים למי שביקש. אם אנחנו רוצים לעמוד בחוק לתת תוך 21 יום לכל אחד, אני לא בטוחה שבימים של ועדות השמה מלאים, עד כמה נצליח לתת. פרוטוקול זה מסמך משפטי שצריך לקרוא אותו, צריך לעבור עליו.

תקלידו וזהו.

לא, זה לא רק "תקלידו".

אני חושבת שזה חשוב גם לצורך ועדת הערר.

אני חושב שכאשר מקימים ועדה סטטוטורית עם יושב-ראש ועדה, שזאת משרה, תשקלו ותתכננו עם מה הוא הולך לעבוד ואיפה הוא הולך לעבוד. איזה כלים יינתנו לו. הערה במקומה, תודה.

אני מאיגוד מנהלי מחלקות חינוך. לגבי מסירת חומר לוועדה, ברפורמה החדשה ליושב-הראש מטעם המשרד אני חושב שצריך קצת יותר ימים לקבל את החומר כדי שהוא יוכל לקרוא ולהכין את עצמו. לא ברור שזה יגיע ישירות אליו. אנחנו צריכים את הימים האלה כדי לקרוא חומר, להכין את עצמנו, לראות אם חסר משהו, להדריך את ההורים שימסרו מסמכים נוספים. צריך להתייחס לזה. יכול להיות שיושב ראש אחד הוא על כמה ערים. בעיר מסוימת או ברשות מסוימת עושים רק 50 ועדות השמה בשנה וברשות אחרות עושים 1,500.

ההערה במקומה. הרי התחייבתם לכתוב נוהל של עבודת הוועדה, אז תתייחסו גם לזה. תודה.

לגבי סעיף 1, רשום: "אם בדיון יהיה לפני הוועדה מידע על הילד שימסור לה, בין היתר, מוסד החינוך וחוות דעתו ביחס לילד". למה "הכול בהתאם להוראות שיקבע שר החינוך"?

שר החינוך אמור לכתוב תקנות לחוק הזה. אתה שואל ספציפית למה זה בכלל צריך להיכנס לתקנות?

לא. אני שואל למה המידע שצריך להימסר, קודם כל צריך להיות מוגבל רק מהמוסד החינוך, ושנית, למה צריך שהמידע הזה יהיה מסודר על פי הוראות של משרד החינוך? שמשרד החינוך יכתוב את דעתו בצורה חופשית. אני אתן לך דוגמה. כשהייתי מורה מחליף והייתי צריך לתת ציונים לתלמידים, לא נתנו לי לתת ציונים או הערות. אמרו לי: תבחר מתוך המחשב מה שיש שם. אמרתי שהרבה פעמים מה שיש שם זה לא מה שאני רוצה לכתוב. זו הכוונה.

אולי היה צריך לקרוא את סעיף (א), כי לא קראנו את הסעיף הקיים.

תסבירי, בבקשה.

כדי להכניס את הדברים לקונטקסט אני אקרא את סעיף (א) הקיים: "ועדת השמה רשאית לצוות על כל אדם להמציא לה כל מסמך שברשותו, וכן חוות דעת רפואית או פסיכולוגית הנוגעים לילד עם צרכים מיוחדים, ולהפנות את הילד לבדיקות נוספות לפי הצורך, והכול כדרוש לה לצורך החלטתה". סעיף (א)(1) בא להוסיף על זה ולקבוע שבכל מקרה, לא משנה איזה חומר יש בפני הוועדה, יהיה בפניה גם מה שימסור לה מוסד החינוך ואת חוות הדעת, אם אני מבינה נכון את ההצעה. זאת אומרת שלא מספיק דברים שהם חיצוניים לילד או חיצוניים למוסד החינוך, אלא גם של מוסד החינוך.

אבל למה זה צריך לבוא בתקנות?

אם אני מבינה נכון, ותתקנו אותי אם אני טועה, התקנות יאמרו באיזה פורמט יימסרו המידע וחוות הדעת. אחרת כל מוסד חינוך יגיש איזה צעטלה.

הערה נוספת, לגבי המילים "הוועדה רשאית להזמין". למה רשאית? על הוועדה להזמין.

אתה רוצה להטיל את זה כחובה והמחוקק חשב להשאיר את זה כרשות. אני חושב שצריך להשאיר את המילה רשאית.

אני לא חושב כך.

התייחסות בין חובה לרשות, בבקשה. זה לא משחק.

הוא מתייחס לסעיף (ב)(1).

מהניסיון שלנו, יש הרבה מאוד דיונים שבהם אין באמת כל כך מחלוקת ביחס לצרכים של הילד וההחלטה שצריכה להתקבל. בדיונים האלה לא מזמינים יועצים ולא מזמינים רופאים או עובדים סוציאליים. ההנחה שלנו, ואני חושב שגם שותפים לה בשלטון המקומי, היא שבחלק גדול, כנראה ברוב הוועדות, אין צורך באנשי מקצוע נוספים וההחלטה מתקבלת בקונצנזוס של מוסד החינוך, ההורים והוועדה.

אז תסביר למה פעמיים: כתוב "בהתאם לצורך". אם יש צורך, היא רשאית?

כשאתה כותב שעל הוועדה להזמין, אין "בהתאם לצורך". זה מייתר את זה ואתה חייב להזמין.

להשלים את דבריו של אילן, לא רק שלעיתים קרובות אין צורך, אלא שאם נהיה מחויבים להזמין את אותם אנשי מקצוע, הוועדות יידחו בגלל בעיות תיאום. והיו דברים מעולם.

זה רק יסבך ויקשה. מיצינו. בבקשה, רויטל.

אני רוצה להתייחס לדברים שהועלו לפי הסדר. ראשית, לגבי נוכחות הורים. כבר היום, אפילו הבוקר, התקשרה אליי אימא שהילד שלה בבית. אז היא לא יכולה לצאת, החונך שמשרד החינוך אמור לשלוח לא הגיעה וכשהיא התקשרה לוועדה להודיע לה שהיא לא תגיע, אמרו לה: נדון בהיעדרך כי קיבלת זימון ואת יודעת. לכן אני אומרת שכאשר אנחנו מדברים על נוכחות הורים, צריך לוודא.

לא מעניין אותנו, אנחנו קבענו, אלה הזמנים שלנו, אנחנו צריכים תיאומים עם הרבה אנשים, הסיבות שלכם לא מעניינות.

ברגע שאנחנו קובעים בחוק זימון פעמיים עם הוכחה, זה מאזן וזה נכון.

לא, אדוני, אני אומרת לך שלא.

במה זה היום? בחוזר מנכ"ל?

בחוזר מנכ"ל.

אמרנו שאנחנו חייבים, בהתאם להוראה בחוק, להתקין תקנות סדרי דין וזה יהיה בתקנות.

זה יהיה בתקנות?

כן.

יופי. הדבר הבא, לגבי מסמכים ו"רשאית לצוות". לא יכול להיות שילד עם מוגבלויות לא תהיה לו הזכות שיש לכל אדם במדינת ישראל לחיסיון רפואי. מה זה "רשאית לצוות"? ואם אני, כאימא שלו, מחזיקה מסמכים שלא בא לי לחלוק אותם עם משרד החינוך? מה זה "רשאית לצוות"?

את לא תוכלי לדרוש זכויות. זה בא לשרת אותך.

לא, אדוני. אני אגיש את המסמכים שאני רוצה. בהתאם למסמכים שאני הגשתי, שייתנו לו זכויות.

בהתאם למסמכים יקבלו החלטה. בסדר.

אבל כשאתה כותב "רשאית לצוות", הם יכולים לדרוש ממני מסמכים שאני לא רוצה לתת.

נכון להיום זה קיים?

זה הנוסח הקיים.

זה קיים, אבל אין מי שיאכוף את זה.

אני רוצה להסביר למה העליתי את זה. זה בעקבות מקרה מהשטח, כדי שאדוני יבין. התקשרה מפקחת לפסיכולוגית של הילד ואמרה לה: אני רשאית לצוות. והפסיכולוגית דיברה איתה על הילד כי היא אמרה לה: זה החוק. לא יכול להיות דבר כזה.

רויטל, את רוצה דיון על שינוי החוק? אחרי החקיקה. אני לא מתקן, לא מתקן.

מה זאת אומרת? ההזדמנות היא לשני הצדדים.

אני עונה לך שאני, המחוקק, לא רוצה לדון בזה עכשיו. תודה. זה היה בחוק המרכזי ונכון שזה יהיה בחוק המרכזי. אני לא רוצה לפתוח דיון עכשיו. דעתי היא שנכון שזה יהיה כי לא כל המקרים הם קלאסיים – סליחה על הביטוי המושאל.

לפני שאני ממשיכה עם שאר הנקודות אני מבקשת להגיד לפרוטוקול שכאשר פותחים את הדלת, היא נפתחת לשני הצדדים.

רויטל, אני אומר לך ולא בקלות דעת, שכן צריך וטוב שהיה כי לא כל המקרים הם חלקים. יש מקרים שבהם רשאי לצוות זה מוצדק.

לא על ההורה.

זה לא הדיון, לא הנקודה. הכרענו.

אם ההורה לא נותן את המסמכים, מה הוועדה יכולה לעשות?

כלום.

לגבי המשפט "הודיע מנהל המחלקה לשירותים חברתיים שבו מתגוררים" – כשיש היום חוסר הסכמה עם ההורה, הם פונים לרווחה ומבקשים שהרווחה תתערב כי בוועדות החלטה הם יכולים לכפות עליי מה שהם רוצים. פה הם רוצים לדחוף את ועדות ההחלטה לתוך השיקולים החינוכיים. זה מפחיד אותי.

האמת היא שכאשר קראת את התוספת על פי בקשת שר הרווחה, החשש הזה עלה אצלי.

אדוני, אני מייצגת הורים שזה מה שעשו להם, ואז מאיימים עליהם.

זאת הייתה בקשה רק של נציגות משרד הרווחה?

כן. בעיקרון זה בא גם בעקבות זה שהוציאו את העובד הסוציאלי. הרי בשעתו היה עובד סוציאלי בהרכב של הוועדה.

אבל אני לא רוצה עובד סוציאלי.

רויטל, את לא לבד כאן.

אני רק מסבירה. אני לא בעד או נגד, אני רק מסבירה. היה עובד סוציאלי והוציאו אותו. כרגע זה בסמכות של הוועדה ובשיקול דעת שלה. משרד הרווחה חשש שלא בכל המקרים שבהם צריך עובד סוציאלי, הוא יוזמן. זה היה הרקע ועכשיו אולי אדי יסביר.

אתה מבין את החשש?

זה לא חשש, זאת מציאות.

אני חושב שזה נכון גם מבחינה מקצועית לא בכל מקרה לערבב מערכות. התנהלות שקשורה למשרד הרווחה במערך המשפחתי עם עובד סוציאלי, לא תמיד נכונה למערכת החינוך. יש פה חשש סביר.

אני סגן היועץ המשפטי של משרד הרווחה, ואני אסביר. המחוקק כבר קבע שכאשר הוועדה יושבת ודנה, היא צריכה לקבל מידע מכל הזוויות ומכל ההיבטים, גם מבחינה מקצועית. הדבר הזה מופיע בכל מיני דברי חקיקה, לא רק פה, כי כאשר דנים בטובת הילד, גם משרד הרווחה בהחלט מעורב ויש לו מומחיות בעניין הזה.

אין טובת הילד בחוק שוויון זכויות - - -

רויטל, אני קורא אותך לסדר, למרות שאני לא חייב. אני יכול להוציא אותך כבר עכשיו. בבקשה.

קודם כל העניין של התרומה המקצועית וגם עניין המידע. מאוד חשוב שזה יגיע לפני שמקבלים החלטה כל כך משמעותית בחייו של ילד. היינו בהתלבטות בעצמנו כי מצד אחד הוציאו אותנו בלי לתאם איתנו מראש, ובפועל בדקתי ואכן יש בעיות בשטח.

אתה יודע כמה דיונים היו פה בכנסת על המטלות הנוספות שאנחנו מוסיפים לעובדים הסוציאליים?

בדיוק. לכן אנחנו חושבים באופן עקרוני שרצוי שהם יישארו, אבל אנחנו מתמודדים גם עם המציאות ולכן קיבלנו את העמדה הזו. עם זאת, יש מקרים – לדוגמה, העניין של מסוכנות – שבהם מאוד חשוב שמידע בהיבט הזה יבוא גם כן בפני הוועדה כי לא תמיד אנשי החינוך מודעים.

אנחנו לא מזלזלים במידע שיש, ויש מידע חשוב לעיתים קרובות.

לא רק מידע, גם ההיבט המקצועי.

אתה לא סומך על שיקול דעתו של יושב-ראש הוועדה שיזהה וידרוש את החומר הזה במידת הצורך?

זה לא עניין של שיקול דעת. לפעמים יש מצבים שאולי הוועדה לא מודעת ומנהל המחלקה כן יודע.

תודה. מיכל, שלטון מקומי, בבקשה.

מה שענית יותר מדאיג אותי מהבקשה של המשרד. מפה אפשר להתרשם מנתק שיש בין הרווחה לחינוך.

יהיה דיון מיוחד איך משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יודעים לדבר ביניהם. יהיה דיון מיוחד על זה שהם לא יודעים לדבר ביניהם.

מתוך הדברים ניתן להתרשם שמחכה העובד הסוציאלי, שיש בידיו מידע שמערכת החינוך יכלה להסתייע בו וודאי לקדם את הילד במוסד שבו הוא נמצא, לוועדת ההשמה. הוא מחכה רק לשיניים הסטטוטוריות כי לכאורה לא צלחה בדרכים שלה. זה מיותר בעיניי ככל שסומכים על הוועדה ועל העומד בראשה כאיש מקצוע מתכלל.

תודה.

האם יש דיון מקדים ברשות המקומית בין כלל המחלקות? כי אז זה יכול לחסוך את זה.

ביום שיהיה, לא נצטרך את הוועדות.

יש לנו בעיה עם התוספת הזאת. לא ייחסתי לה חשיבות כשהעלית אותה ואנחנו נכריע, אבל בינתיים תדעו לדבר ביניכם לדיון הבא. הנטייה היא להוריד את התוספת הזאת.

אני מבקשת להמשיך. לגבי המילים "מי מטעמו" – ראשית, זה משית על ההורה הוצאות. בדרך כלל זה על הורה חלש או מוחלש או בלי אמצעים.

לא בדרך כלל. כשאנחנו אומרים משהו, אתם מייד קופצים, בצדק, ואומרים ברגישות שזה לא בהכרח. אז אל תגיד שזה בהכרח. אל תקבעו מוסכמות.

לא אמרתי "בהכרח".

לא רק להורים מוחלשים יש להם ילדים עם קשיים ומוגבלויות. תרשי לי גם אני לאזן את הרגישות.

בסדר. כשאנחנו אומרים "מי מטעמו" אני רוצה לוודא שני דברים. ראשית, אני לפעמים מגיע כ"מי מטעמו" ומציגה את עצמי כמנהלת טיפול כי זאת אחת ההכשרות שלי וכך אני מלווה הורים. יושבת מפקחת שמכירה אותי ואומרת: לא, את לא מנהלת טיפול, את עורכת דין. אנחנו לא נקיים את הישיבה עד שיגיע עורך דין מטעם הרשות. רחלי יכולה לאשר את דבריי כי התכתבתי איתה יותר מפעם אחת סביב העניין.

חשש סביר, חשש סביר.

אני רוצה להסביר למה אני מתכוונת. אם זה מי מטעמו, זכותו להביא את מי שהוא רוצה. לא יכול להיות שאם אתה מביא עורך דין, אני אביא עורך דין.

עומדת לרשות הזכות, או לוועדה.

אבל אז הרשות המקומית אומרת: אם אתה מביא עורך דין, אני מביאה עורך דין וזה לא סביר.

זה סביר.

זה לא סביר.

סליחה, סליחה. שמעתי, תודה.

עוד דבר בעניין הזה, לפעמים, כשהורה רוצה שאיש צוות מסוים יבוא, הוא לא יכול לבקש זימון של איש הצוות הזה. אז מתקיימת ועדה כשיש איש צוות מבית הספר, שיש לו משהו חשוב להגיד, אבל הייתה מחלוקת עם המנהלת והמנהלת לא רוצה שאיש הצוות הזה יבוא. והוא לא יבוא ולא יהיה סניגור לילד. אני חושבת שלהורה צריכה להיות הזכות לפנות לוועדה ולבקש מהוועדה לזמן, במיוחד כשזה מישהו מהמשרד.

אני חושב שזה משתמע, לא?

לא. אני אסביר איך בחוק הקיים בשילוב ותיקונים, איך זה אמור לעבוד. בעיקרון, לפי החוק הקיים ההורה יכול להזמין גם היום מי מטעמו. יש ויכוח על העניין האם כן עורך דין או לא, אבל לא ניכנס לזה עכשיו.

הוא יכול להזמין עורך דין ועומדת הזכות לוועדה להזמין עורך דין כנגד.

למה? איפה זה כתוב?

עומדת לו הזכות. לא צריך שיהיה כתוב.

לא, אדוני, החקיקה במדינת ישראל בנויה כך: לאזרח מותר הכול, אלא אם כן אסור. למדינה אסור, אלא אם כן כתבנו מפורשות שמותר. איפה זה כתוב?

אהבתי, תודה.

אסור לכם. אסור. תראה לי איפה כתוב שמותר לך להביא עורך דין.

זה נמצא במחלוקת בבית המשפט העליון.

תודה, סיכמנו את הנקודה הזאת. כמו שעומדת הזכות להורה להזמין מטעמו, סברה הוועדה להזמין איש מקצוע כלשהו, תזמין אותו.

זה לא על פי חוק. אם אדוני רוצה, הוא צריך להכניס את זה לחוק.

יש לה סמכות להזמין כל אדם שהיא חושבת שהיא צריכה להזמין אותו לצורך הדיון.

מיצינו, מיצינו. נקודה, זהו.

לגבי הנושא הבא בסעיף קטן (ג)(1): מדובר פה על הפרוטוקול, שיימסר ככל האפשר תוך 21 יום. אני רוצה להגיד לכם שזה הזוי לאפשר את זה. הם צריכים להתחיל להקליד את הפרוטוקולים ולתת אותם להורים מייד, כדי שאם יש להורים תיקון לפרוטוקול - - -

ציפיתי שתגידי: אדוני היושב-ראש, התחברתי להפניה שהפניתי את תשומת ליבו של המשרד לתת כלים. נקודה. אמרתי זאת לוועדה.

אני רוצה להוסיף לפרוטוקול מדוע. כי כשמגיע ההורה, עד שהוא כבר קיבל את הפרוטוקול – נניח שהוא קיבל – והוא אומר שיש טעות בפרוטוקול: זה לא מה שאני אמרתי, זה לא מה שאתם אמרתם. אומרים לו: זה היה מזמן, אתה לא זוכר. ומסרבים לתקן.

את יודעת שאני איתך. כשמזמינים תור לקופת חולים לרופא, נאמר: לידיעתכם, כל השיחות מוקלטות. אני חושב שישיבה כזאת בעידן המודרני, כדאי שתהיה גם מוקלטת.

חובה. סליחה על ההפרעה.

ושתהיה טכניקה להוציא פרוטוקול באופן מיידי. היום זה דבר שהוא טריוויאלי בגופים שהם לא הכי משוכללים. במקום אתה מקבל. הפניתי את תשומת ליבם. נקודה.

21 יום בא דווקא להגן כדי שזה לא יהיה יותר.

בכל הסוגיה של הימים, תתאמו את כל השינוי.

זה חייב להימסר מייד כדי שיוכל להודיע לוועדה שמשהו לא כתוב נכון וכדי שיוכל לערער.

דבר אחרון, לגבי המשפט שאומר שאפשר לא למסור להורה את הפרוטוקול מכל מיני טעמים. אנחנו משיתים על ההורה להיות זה שמוכיח שאין לו אחות ולשלם לעורך דין או לרופא מומחה כדי שיוכלו לקרוא את הפרוטוקול. אדוני, זה לא סביר, זה לא הגיוני. או שהמדינה תיתן לו סיוע משפטי שיקרא את הפרוטוקול, אבל לא יכול להיות שאנחנו משיתים עליו ללכת לעורך דין, לשלם 2,500 שקל דמי פתיחת תיק ועוד 20,000 שקל לטיפול. זה לא סביר.

לא מתקנים למקרים מיוחדים, שיש חשש. לא צריך את הסניגוריה הציבורית, לא צריך להעמיד עורך דין.

איזה חשש יש? צריך להוריד את הסעיף הזה. הוא מזעזע. הוא מעליב אותי כהורה.

את מכירה את כל המקרים של החינוך המיוחד?

אני מכירה המון מקרים, אדוני. במשך 11 שנים טיפלתי באלפי מקרים. טיפלתי בקשים שבהם.

הצניעות מחייבת אותך לומר לא. הערתך נשמעה ואפילו נרשמה בפרוטוקול. אנחנו מתקדמים.

כתבנו פה הרבה דברים שרשאית הוועדה לעשות. אני רוצה להוסיף עוד משהו שיכול להיות שרשאית הוועדה לעשות, ואני חושב שאני מכוון למה שאמר עורך הדין שי. אפשר גם שהיא תהיה רשאית להחליט, במידה ויש הסכמה בין ההורה, למסגרת ולרשות. וכך, אם יגידו שכל ההסכמות יכולות להיעשות לפני, יועברו עד ה-1 בינואר. דרך אגב, גם היום אצל ילדים שאין להם מוגבלות, מעבירים רשימה אחרי שנפגשו במסגרות וכולי. אז אולי נתכנס לקראת תחילת שנה ולפחות יהיו בפני משרד החינוך כל הנתונים האלה ולא יצטרכו להעביר את כל הדיונים. אני מניח שעל 20% לפחות אפשר לקבל איזושהי הסכמה ובמידה ויהיה כתוב שהוועדה רשאית לקבל על פי הסכמה של כך וכך, זה יכול להסליל את זה בצורה נאותה.

אני חושב שהיערכות מוקדמת היא ברכה, לפחות לכל אלה שכבר קיימים במערכת. לחדשים – אני מבין וגם למי שעובר למסגרת אחרת. אבל למי שחי בתוך המערכת, היערכות מוקדמת זו ברכה להורים, ברכה למערכת, ברכה לכולם.

הדגש היחיד שלי הוא שאם כתוב בחוק "רשאית", יש סיכוי שזה יקרה. ואם לא, אנחנו נמשיך עם דיונים על גבי דיונים.

מה בדיוק אתה מציע?

ביקשתי להתייחס לסעיף 8, אבל לא נתנו לי. הכוונה שלי היא שתהיה רשאית לקבל החלטה על בסיס הסכמה בין ההורה, הרשות והמסגרת. זה יותר קשור לסעיף 8.

אני רוצה להכניס את זה להקשר. היום היה בסעיף 7 משהו שהולכים לבטל, שרק לגבי ילד שברור שהוא חינוך מיוחד יש אפשרות להעביר לחינוך מיוחד אפילו בלי ועדת השמה. זה מתבטל.

וטוב שכך.

בדיונים הפנימיים היה לנו דיון מסביב לעניין הזה, האם יש מצבים שבהם לא צריך דיונים בוועדה. ההנחה הייתה שתמיד צריך להתקיים דיון בוועדה ועכשיו יש שאלה נוספת: האם הוועדה חייבת לדון לא בהסכמת ההורים או שהסכמת ההורים מייתרת במידה מסוימת את הדיון.

בואי נסכים שהכול תלוי תקציב.

יש אפשרות, שלא ביטלנו, לקיים דיון על סמך מסמכים בלבד. סייגנו את זה שאי אפשר להתגבר על החלטת ההורים על סוג המסגרת. ההנחה היא שדיונים על סמך מסמכים בלבד הם אותם דיונים שיש בהם הסכמה בין כל הגורמים. אנחנו חושבים שבמודל אחרי הרפורמה לקיים דיון בוועדה, מכיוון שיש את הנושא של קביעת סל השירותים שמצריך דיון בוועדה.

זאת אומרת שאם יש הסכמה היא רק לסוג המסגרת. זה מה שאתה אומר.

כן. יכול להיות שתהיה הסכמה גם על האפיון וקביעת סל השירותים, אבל עדיין תהליך של הדדיות.

אז היא רשאית לאשר ורשאית לא לאשר, וזה בסדר. אבל לפחות תנו איזה מסלול.

אולי הדיונים האלה יהיו קודם.

חמי, ביקשתי ממנו לגבש עמדה וייתנו לנו את זה בהמשך.

עוד שתי נקודות שעלו כאן. הראשונה היא לגבי הרווחה, כי הנושא כואב לי. יש חוק לרווחה, ובואו נשים את זה על השולחן. אם הרווחה רוצה להתערב, באמת יש לה מספיק דברים.

לא צריך עוד אחד.

לא צריך להוסיף שמן למדורה. יש להם את האפשרויות לעשות את זה.

אני איתך.

לא, זה לא עניין של - - -

אדוני, יש לכם זמן להידבר. אני אומר לכם לאן הרוח נושבת. בבקשה.

לגבי הורים שלא רוצים באמת להביא מישהו מטעמם, אבל אם הם רוצים רופא שמתמחה בתחום או רוצים איזשהו גורם מקצועי שהם חושבים שהוא צריך להיות בוועדה, זה עולה הרבה. אפשר לעשות את זה ברשימה סגורה ואפילו אפשר למנות את זה עם שתי אצבעות. באמת הם רשאים לבקש ולדרוש מהוועדה - - -

לדרוש מהוועדה להזמין רופא?

כן, זה לא מופרך.

זה אפשרי, רחל? אם ההורה לפני הדיון מבקש שתזמינו רופא לוועדה, זה אפשרי? זה לא אם אתם רוצים. אתם סוברים שלא, אבל בא הורה ואומר: אני חושב שלדיון הזה צריך להגיע רופא.

אנחנו נבדוק את זה.

אני רוצה להגיד שזה עולה בקנה אחד עם מדיניות המשרד שהיום רוצה שלא יביאו כל מיני דברים פרטיים. זה מאפשר לו לבדוק.

אבקש לשקול זאת.

אבל הוא יכול להביא.

לא מעצמו. שלכם.

אין לו, אין לו.

זה כמו שאדי הציע לגבי הרווחה, שאם היא דורשת חייבים להזמין, אותו רעיון – אם ההורה דורש. תהיה רשימה סגורה של אנשי מקצוע, נניח רופא ועובד סוציאלי והוועדה תהיה חייבת להזמין, אם ההורה דורש. זה לא איש מקצוע פרטי של ההורה אלא מתוך רשימה שיש לכם.

לגבי עובד סוציאלי, אותו הרווחה צריכה להזמין.

לא נכון, לא, לא, לא. לפני כן אמרנו שעומדת לוועדה הזכות אם סברה שצריך להזמין רופא או עובד סוציאלי, לעשות כן. אותה זכות תעמוד להורה לבקש מיושב-ראש הוועדה להזמין לדיון רופא או עובד סוציאלי, אם ההורה סבר שכן.

לגבי רופא, הרופאים שמגיעים לוועדה הם רופאים שאנחנו מזמינים.

בסדר, ההורה מאמין לרופא שאתה תזמין.

אני רוצה לחדד את הבקשה. הרי הסוגיה של רופא ועובד סוציאלי אמורה לתרום מהידע שיש רק להם בתחום המומחיות שלהם לחברי הוועדה, לקרוא את הניירות ולפרש אותם בעיני המקצוע שלהם. זאת אומרת שרצון וצורך כזה הוא של חברי הוועדה. רצה ההורה להביא רופא מטעמו משום שהוא הולך למומחה מסוים שיש לו שיטה מסוימת ומאמין בדרך מסוימת, וצריך לשכנע את חברי הוועדה, רשאי הוא להביא - - -

את נתת לנו הנחת עבודה ואני רוצה לאשרר אותה פה, כי אני לא מכיר את זה. הרופא בא אך ורק לסייע לוועדה להבין את החומר?

בדיוק, בדיוק.

לא בהכרח על המוגבלות?

בהכרח על המוגבלות.

זה לא טכני.

בוודאי שזה לא טכני. האינטרס של הורה להביא רופא או עובד סוציאלי הוא אינטרס אישי. זה בסדר, וחלילה שלא יתפרש כביקורת שלי.

אני הורה לילד ואין לי יכולת כלכלית להביא רופא. ההוגנות מחייבת שאם זה עומד למדינה, שיעמוד גם להורים.

יש בעיה עם זה. אני רוצה לחדד שוב למה אני חושבת שאין צורך. ברגע שהורה מגיע עם מסמכים לוועדה, זאת אומרת שהוועדה לא הולידה את הצורך של הילד או את המוגבלות שלו. ההורה חי את המוגבלות של הילד שלו כנראה מיום שהוא נולד, ויודע ויש לו מסמכים ויש לו רופאים או אנשי טיפול כאלה ואחרים שמלווים אותו. ההורה יודע. ההורה גם יכול להיעזר ברופא המטפל בקופת החולים, עם מכתב לוועדה שבו כתוב המצב של הילד או משהו כזה. למה צריך עוד אדם?

תודה.

אני חושב שאם יוצרים איזשהו מסלול – אתה קורא לזה מסוכנות ואני אוהב יותר להשתמש במילה פגיעה – חלק מהדברים שצריך להביא, אפשר להכניס למסלולים האלה.

אם תקרא את הניסוח שהציעו, אני חושב שהוא עונה על זה. לא צריך לסבך. גם ככה זה עניין מורכב והלוואי ותהיה הסכמה על זה.

בבקשה, תציגי את עצמך.

אני מעמותת סיכוי שווה שפועל לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה והחברה. אני גם אימא לילד עם צרכים מיוחדים. יש לי הערה כללית שלא רלוונטית לסעיף הזה. אם אדוני מרשה לי להגיד את זה עכשיו או בסוף הדיון.

תגידי, אני אבחר אם להתייחס או לא להתייחס. אני מעדיף בסוף הדיון כדי להתקדם, אבל אם את רוצה, בבקשה.

אני מוכנה בסוף הדיון, רק שיתאפשר לי.

תאמרי, יאללה, בזבזנו זמן.

זה יותר מתייחס לסעיף הקודם שמדבר על סל השירותים ועל התקציב. אני מביאה לכאן את הפרספקטיבה שצופה פני עתיד לשילוב הילדים האלה אחר כך בשוק העבודה ובחברה.

מה את מבקשת?

אנחנו מבקשים שבאמת יסתכלו על הפרספקטיבה. בדצמבר 2017 פורסמו אחוזי אבטלה מאוד מאוד קשים של אנשים עם מוגבלות.

מה זה קשור לחקיקה?

רגע, אני אסביר. אנחנו יודעים שאחד החסמים לשילוב בעבודה בקרב אנשים עם מוגבלות זה השכלה נמוכה והיעדר רכישת כלים מקצועיים שמאפשרים שילוב בעבודה. החינוך הוא צומת מאוד משמעותי, שמקנה כלים.

אני לא חושב שיש פה אחד שלא יסכים איתך.

חשוב לנו להגיד שכאשר מדברים על תקציבים ומדברים על סל שירותים, שייקחו את זה בחשבון. מבקר המדינה ציין שהמדינה מפסידה מידי שנה 5 מיליארד שקלים מאבטלה של אנשים עם מוגבלות.

בואי אני אגיד לך משהו שלא אמרת ואולי תוסיפי על מה שאמרת, שכל השקעה בגילאים האלה תחסוך למדינה עוד - - -

לחלוטין, אדוני.

תודה, תודה.

אני מארגון הורים. אני רוצה להעלות נקודה שלא ראיתי וזה לגבי ילדים שמוגשים לוועדת השמה, שאו שההורה שלהם ברח או שהם לא התגרשו אבל לא מוצאים את האבא, או שהוא ברח לחו"ל. ילד כזה לא יכול לעבור ועדת השמה. צריך אישור הורי וכל עוד שהם לא גרושים ולא יודעים מי האפוטרופוס – יש כ-10,000 ילדים כאלה.

אין לו בכלל אבא ואימא?

יש לו אימא, הוא גדל אצל האימא. לא יודעים איפה האבא והם לא גרושים. אני רוצה להגיד שבמערכת יש מעל 10,000 ילדים בתוך מסגרות רגילות, שצריכים מענה.

תודה. היום זה מחייב את שני ההורים?

בתקופה האחרונה הייתה חוות דעת או התייחסות שנתנו לסוגיה כזאת. החוק לגבי בקשה לכנס ועדת השמה נוקט לשון הורה יחיד ולכן הורה אחד מספיק כדי לבקש לכנס ועדת השמה. ברגע שמזמנים את ועדת ההשמה צריך לזמן את שני ההורים ואותו כלל שאמרנו – אם ההורים לא מגיעים אחרי שני זימונים – גם אם הורה אחד לא מגיע אחרי שני זימונים - - -

זה לא נכון.

זה יהיה בתקנות.

זאת הפרשנות המשפטית שנתנו.

תודה. תקשיבו, לגבי הסוגיה הזאת, זה יופיע בהוראות, בהנחיות ובתקנות. נקודה. אתה רוצה להוסיף משהו?

כן. זה מה שקורה היום בפועל ולא משנה מה אומר המשרד. תבינו שאם אלה בתי ספר שמגישים לוועדת השמה, הם יכולים עד ה-15 באפריל להגיש בקשות והורה יכול להגיש כל הזמן. זה לא משנה איך שמים את הכובע. ברגע שמתכנסת ועדת השמה, אי אפשר לדון בלי האבא. יש גם הורים בבית הסוהר או שלא יודעים איפה הם.

אני רוצה להתייחס גם לגבי העובדים הסוציאליים. אני באמת מסכים עם הקו שלך כי אני גם רואה ביום-יום, תאמינו לי. לא צריך לרוץ ישר לוועדות. יש מספיק עבודה בחוץ.

תודה. יואב, בבקשה.

למרות שכבר הכרעת ואמרת לרויטל שהינה להורים יש זכות להביא עורך דין אז גם לוועדה, אני רוצה בכל זאת להקשות עליך.

בשמחה.

כשאני מקשה זה לא בסדר.

את צועקת. תראי, אני אדם הגון ואומר לך בשקיפות. שמישהו מרתיח אותך, אתה עונה. מה לעשות, גם אני לא בשליטה טוטלית.

מצוין, זה עושה את זה מיוחד.

אני לא יודע. זה עושה את זה קשה.

אני רוצה לומר שפעמים רבות החוויה של ההורים מול המערכת היא שהמערכת דכאנית כלפיהם.

אני מסכים איתך, יואב.

ולכן ההורה לפעמים צריך חיזוק אל מול הוועדה. ראינו בדיון הקודם שמערכת החינוך - - -

יואב, אולי לא הבנתי אותך. אני אוהב להסביר לעצמי באמצעות דוגמאות ואני אתן דוגמה. נניח שההורה מבקש להביא עורך דין. הוא הביא עורך דין. מבחינת המשרד, יכול להיות שאיש המקצוע שמגיע לוועדה אין לו השכלה משפטית. הוא יכול לומר דברים לפרוטוקול שאחר כך יגרמו חבות למדינה וזו לא הייתה הכוונה שלהם. למה שלא תעמוד הזכות הזאת? מרגע שההורה ביקש להביא עורך דין, מנגד יהיה משפטן של הוועדה? למה לא? אני לא מבין למה לא.

אוקיי, אני מוכן להסכים איתך שלגבי הסוגיה של עורך דין, יהיה עורך דין שכנגד. אבל אם הורה רוצה להביא איתו פסיכולוג או מורה מהעבר של הילד או מישהו שמכיר את הילד מהזווית של ההורה, שההורה יוכל להביא כל מי שהוא רוצה.

שיביא מי מטעמו.

אבל איפה טובת הילד?

ואותו אדם יישמע בוועדה ולא תצטרך להיות סימטריה.

אף אחד לא חולק עליך. שי, יש בעיה? יש מניעה?

לא, זה קיים גם היום.

היום יש מגבלה?

גם לא תהיה מניעה. יואב, הרגעתי ואני מקווה שהנחנו את דעתך ונחה דעתו של הפרוטוקול.

אביבית, בבקשה.

לגבי סעיף קטן (א)(1), "בדיון בעניינו של התלמיד הלומד במוסך לחינוך מוכר, יש בידי הוועדה מידע על התלמיד". חברת הכנסת קארין אלהרר התייחסה קודם בהקשר הזה לעניין הרכב הוועדה. אומנם אדוני הכריע אבל אני הולכת לשיטתו של יואב ומנסה לשכנע.

בניגוד לוועדות היום, ועדת האפיון והזכאות אמורה לקבוע לא רק את אפיון הילד אלא גם את היקף סל השירותים. ולכן, דווקא מהסיבה הזאת יש חשיבות מאוד מאוד גדולה שבוועדה יהיו אנשים שיכירו את הילד ולא אנשים שאינם מכירים את הילד ולא יודעים לאיזה מענים הילד זקוק.

לכן מה את מבקשת?

לכן אני מבקשת שבהרכב הוועדה, כפי שהצענו, במקום מפקחים יהיה מנהל בית ספר או נציגו – מורה בבית הספר, מישהו מבית הספר שמכיר את הילד ויוכל לסייע להחליט לא רק בעניין האפיון אלא גם בעניין היקף סל השירותים. לכן, לא די במידע על התלמיד. זו נקודה אחת שאני מבקשת שתיבחן שוב.

מה קורה היום בוועדות ההשמה?

בוועדות ההשמה קובעים את ההשמה של הילד, את האפיון של הילד - - -

אביבית, דיברת כרגע על מי שמכיר את הילד. אל תסטי למשהו אחר. אני לא יודע לשחות במים עכורים.

ההחלטה שונה. בוועדות ההשמה היום מחליטים לגבי האפיון של המוגבלות ולגבי ההשמה.

בסדר, עומדת לך הזכות בגלל השוני.

ולכן נדרש איש נוסף לעניין הזה.

כבר נגענו בזה בדינמיקה, שאם זה ילד שכבר נמצא במערכת והגיע לוועדת השמה או להמשך זכאות או לזכאות אחרת שלא הייתה לו, מי שהחליט על כך, מי שזיהה את זה במוסד החינוך מגיע עם הילד. הוא מגיע לוועדה, הוא ביקש את הוועדה. זה יכול להיות היועצת, המטפל, המורה או המחנך.

אבל פה אנחנו מדברים על החלטה של חברי הוועדה בלבד בעניין היקף סל השירותים. היקף סל השירותים – זה החלק המשמעותי שהוועדה מחליטה לגביו והיא איננה מחליטה היום. זה דבר מה נוסף שלא נמצא היום. לכן יש חשיבות עצומה לכך שמי שמכיר את הילד גם יצביע על כך. הוא יהיה חלק מהוועדה עצמה.

לא, לא משנים הרכב ועדה. הוא יכול להיות חלק מהדיון במקרה הצורך.

הערה נוספת לגבי סעיף קטן (ג): "דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול. כל המסמכים וכל מסמך אחר שבידי הוועדה הם סודיים" אם אפשר להוסיף שכל המסמכים שבידי הוועדה יישקלו בעת קבלת ההחלטה. שוב, זה על סמך מקרים שקורים בשטח, במיוחד חוות דעת שמובאות על ידי הורים. לא תמיד הן נלקחות בחשבון ולכן יש חשיבות מאוד מאוד גדולה לכך שאם הורה מעדיף להביא רופא או איש מקצוע מטעמו, שתינתן לו ההזדמנות ולא יסתפקו בחוות דעת.

עומדת לו הזכות. הייתה שאלה אם הוועדה תביא את איש המקצוע או שההורה יביא.

אני לא מבינה למה זה בסעיף (ג).

שכל המסמכים שבידי הוועדה ישוקללו בתוך ההחלטה. ביקשנו שכל המסמכים שנמצאים בפני הוועדה יישקלו בעת קבלת ההחלטה.

גם המסמכים שמביא ההורה. זו הכוונה.

בהחלט. נקודה נוספת לגבי התוספת שהוספה, שהפרוטוקול יכול להימסר להורה גם תוך 21 ימים. מאחר וניתן להגיש הסגה לוועדת הסגה תוך 21 יום ולפרוטוקול יש חשיבות עצומה לעניין ההסגה - - -

דיברנו על זה. לגבי המועדים, אנא עשו התאמות לאורך כל הרצף של החוק, של התקנות ושל הנהלים. אמרתי לפרוטוקול בפעם הרביעית שתהיה התאמה של התאריכים, גם בחוק, גם בתקנות וגם בנהלים, שייכתבו בהתאם.

תהיה התייחסות למה שקורה אם רוצים לתקן פרוטוקול? אם רואים שהייתה טעות ורוצים לתקן – היום אין לזה התייחסות.

תודה. בבקשה.

אני מוועד הורים משלבים לילדים עם אוטיזם. אני רוצה לחזק את הבקשה של אביבית, שזאת גם הבקשה שלנו.

היא ביקשה כמה דברים, למה את מתכוונת?

חייב שיהיה נציג של המסגרת החינוכית כחבר בוועדה. לא שיהיה אורח שם.

הכרענו בסוגיה הזאת.

אני רוצה להגיד למה. לפני הרבה שנים לא היה שילוב במדינה הזאת. השילוב במדינה הזאת התחיל בעקבות בג"ץ יתד בזכות, שבו הוחלט שוועדת שילוב תתקיים במסגרת החינוכית. זה מה שהתחיל את השילוב וזה מה שממשיך אותו, ואם אנחנו תולשים עכשיו את המסגרת החינוכית ומוציאים אותה בהחלטה על הוועדה הזו, אנחנו מעבירים בחזרה את השמנת לחתול.

נרשם, תודה. יפה, מה קרה?

אני רוצה לחזק את מה שההורים אמרו, ואמרתי את זה גם בפני המנכ"ל וגם בפני השר. חשובה מאוד ההשתתפות של מנהל בית הספר או מי שמוסמך מבחינה מקצועית גם מבחינת בית הספר. אני אומרת לכם שחוץ מההורים שמכירים היטב את הילדים, הוא מהצד המקצועי.

מה אמרו לך המנכ"ל והשר?

הם אמרו שישקלו.

נא לבחון זאת. אבקש את תשובת המנכ"ל.

אנחנו מצטרפים להסתייגות מהצירוף של עובד סוציאלי. המוקד של החלטת הוועדה הוא הצרכים של הילד והרצון של הילד. ההצטרפות הזאת, כשהיא לא מוזמנת על ידי הוועדה, נראית כמו משיקולים אחרים. דבר נוסף שכבר העלינו מספר פעמים הוא ההצעה שלנו להוסיף הוראה שמחייבת את יושב-ראש הוועדה להיפגש עם ההורים לפני הוועדה ואחרי הוועדה כדי לוודא שלהורים יש את כל המידע ואת כל הכלים לקבל את ההחלטה. אנחנו חושבים שזה יפחית את ההתנגדויות, יפחית את החששות ויכול גם לסייע בקיצור המועדים.

תודה. תמם, ידע כללי, אתה מפתח תקווה, נכון? אתה יושב-ראש ועדת השמה, נכון?

כן.

כמה תושבים יש בפתח תקווה?

כ-260,000.

כמה ועדות אתה מקיים לקראת תחילת שנה?

1,400 ועדות.

תודה. זה נתון שאני אצטרך בהמשך.

אנחנו כן נפגשים עם הורים לפני ואחרי, לבקשתם, ונותנים להם מידע, כולל מידע לפני ועדות ההשמה. הרבה פעמים הורים מגיעים באמת עם הרבה מאוד חרדות והשיח הזה – מה זה הדבר העצום הזה, ועדת השמה, מי יושב שם ומה הזכויות – חשוב. בגבעתיים יש 80,000 תושבים וממוצע של 180 ועדות בשנה. אבל יש הרבה שילוב.

גבעתיים היא מקום קטן.

העלינו את ההערה הזאת מספר פעמים ונאמר לנו שבחוזר מנכ"ל הם יהיו מוכנים. אנחנו מבקשים שזה יהיה בחוק.

תהיה התייחסות בהמשך. תודה, הסעיף הבא.

הם יהיו מוכנים לעשות את זה כחובה?

כיום זה נעשה, אבל אין מספיק שעות בכל המקומות.

אמיתי, מה שברור – ברור. אנחנו ממשיכים הלאה. אנחנו נקרא את תיקון סעיפים 10 ו-11 ואז נקיים דיון אחד על שניהם. בבקשה.

תיקון סעיף 10. "בסעיף 10 לחוק העיקרי –
1. בסעיף קטן (א), במקום "מוסד לחינוך מיוחד" יבוא "מוסד לחינוך מוכר";

סעיף 10(א) הקיים אומר כך: "מנהל מוסד לחינוך מיוחד יביא אחת לשלוש שנים את עניינו של הילד בעל צרכים מיוחדים הלומד במוסד לדיון חוזר לפני ועדת ההשמה" – עכשיו זה יהיה בוועדת זכאות ואפיון. בגלל שההורה יכול לבחור, אנחנו משנים את כל המבנה וכותבים: "מנהל מוסד לחינוך מוכר יביא אחד לשלוש שנים את עניינו של הילד". כלומר, זה בכל מוסד.

סעיף קטן (ד) אומר: "בדיון חוזר", שזה סעיפים (ב) ו-(ג) אומרים מתי יכול להיות דיון חוזר. זה יכול להיות גם לפני שלוש שנים, כלומר תקופה קצרה יותר אם מנהל המוסד ביקש או ארגון ציבורי ביקש. והורה רשאי לבקש בכל עת להביא את עניינו של הילד לדיון חוזר, ובלבד שחלפה שנה.

זאת אומרת שאם נעשתה טעות בספטמבר, "תאכלו אותה" שנה שלמה.

נכון.

לפי החוק הוא יכול לבקש רק אם לא חלפה שנה. זה לפי החוק.

יהיה סבב התייחסויות ואז תתייחסו.

הסעיף הקיים ב-(ד) אומר: "בדיון חוזר" – כפי שאמרנו, לפי (ב) ו-(ג), זאת אומרת תוך תקופה קצרה משלוש שנים, "רשאית הוועדה להחליט על סמך מסמכים בלבד". הסעיף החדש אומר: "בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ואולם בדיון על סמך מסמכים בלבד, לא תהיה נתונה לוועדת זכאות ואפיון הסמכות לפי סעיף 7(ב)(4)". זה החריג של הסיכון.

סעיף 11 מדבר על החלטת ועדת השמה. "החלטת ועדת השמה תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה" – זה הסעיף הקיים.

1. "המניין החוקי לדיוני ועדת זכאות ואפיון ולהחלטותיה הוא ארבעה חברים וביניהם: יושב-ראש הוועדה, נציג רשות החינוך המקומית, הפסיכולוג החינוכי והמפקח הכולל לחינוך מיוחד או נציגו".
1. החלטות ועדת זכאות ואפיון יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בדיון; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב-ראש הוועדה קול נוסף".

תתייחסו לשני הסעיפים, בבקשה.

אני מבקשת שבדיון החוזר, כאשר יש אפשרות להורה ובלבד שתסתיים שנה, שתהיה אפשרות גם למנהל המוסד.

זה קיים גם היום. "דיון חוזר יכול שיתקיים במרחק תקופה קצרה מזו בלי הגבלה מזו שנקבע בסעיף קטן, בין יוזמת מנהל מוסד כאמור ובין לבקשת ארגון ציבורי".

תודה.

רויטל, בבקשה.

לגבי סעיף 10. אני חושבת שהיה ראוי למחוק את סעיף (ג) ובסעיף (ב) ולכתוב: "בין ביוזמת מנהל המוסד כאמור, ובין לבקשת התלמיד, ההורה או ארגון ציבורי". דיברנו על איזון? גם פה צריך להיות איזון. לא יכול להיות שנעשתה איזושהי טעות וילד יסבול שנה שלמה או יפסיד שנה שלמה. לכן אני חושבת שהזכות לקיים דיון חוזר – אלה חיים של ילד ולא נגרור אותו שנה – צריכה להיות לכל אחד.

לגבי השלוש שנים – כשמדובר על חטיבה ותיכון או שלוש שנים של גן, זה הגיוני. אבל כשילד לומד בבית ספר יסודי, המעבר בין ג' ל-ד' לפעמים סתם מטלטל אותם, ואני משתפת אתכם בתחושות של הורים. אני חושבת שצריך להשאיר את זה כך שבאופן עקרוני במעברים צריכה להיות ועדה ובכל מקום שהוא לא מעברים, זה צריך להיות לבקשה של המסגרת, ההורה, התלמיד או ארגון ציבורי. אם הוא כבר נמצא במסגרת וכולם מרוצים, תעזבו אותם.

לגבי שלוש שנים, הרי עומדת הרשות למנהל המוסד, למשרד החינוך ולרשות המקומית בכל מקרה. לשם מה הסעיף הזה? אני מבין את הרציונל שאומר שאם אין שינוי, למה להתחיל בלגנים? אם אתם חושבים שצריך לעשות, בכל מקרה עומדת לכם הזכות לעשות.

הרציונל שרויטל השמיעה הוא נכון. בדרך כלל שלוש שנים הן מעבר בין שלבי חינוך ובכל זאת, בבית ספר יסודי המעבר הוא אחרי שש שנים. אנחנו נבדוק את זה.

תבדקו, תודה.

יש לי ויכוח גם עם משרד החינוך. אני סבור שכן חייבים לקיים כל שלוש שנים ועדה לילד. הוועדות מעוררות את כל המערכת לפעול. כשמנהל בית ספר יושב מולנו בוועדה - - -

תזמין. היועצת החינוכית, מנהל בית הספר, המורה, המחנכת - רואים שהילד התקדם, המעטפת מיותרת והוא כבר לא צריך אותה. או שחלילה, הפוך, המסגרת לא מתאימה לו. הם יזמו.

כן, אני מסכים איתך. ילד בכיתה א' מתחיל ללמוד. למערכת ולהורים ניתן במהלך כל השנה לבקש ועדה.

אתה סבור שצריך להשאיר את השלוש שנים?

כן. לגבי סעיף 11, זה קצת לא מידתי. ארבעה חברים בוועדה, כאשר למשרד החינוך יש אופציה לקבל קול נוסף. זה כמעט ולא יוכל להסתדר. הוועדה צריכה להיות אי-זוגית כדי שתוכל להתקבל החלטה מידתית.

אמרנו שבהיעדר קוורום.

הכוונה היא שגם אם לא כל חברי הוועדה מגיעים, אם אלה מגיעים אפשר לקיים דיון. זה באמת מחדד עוד יותר את השאלה לגבי האיזונים בתוך הוועדה.

מה אתה מציע?

שזה יהיה אי-זוגי. בכל מקרה זה צריך להיות אי-זוגי. היושב-ראש בדגם החדש, המשופר והמשוכלל מקבל שני קולות.

אם תעשה אי-זוגי, זה הופך להיות תיקו.

באי-זוגי לא יהיה תיקו. בעיניי, הוועדה בצורה הזאת היא לא מידתית. ההרגשה שלי, וזאת הרגשה אישית שלי, שלוקחים את הכוח למשרד החינוך וההחלטות יהיו מוטות לכיוון ההחלטה של המשרד.

גם קודם היה לו כוח.

גם כשהמספר של החברים הוא אי-זוגי, יכול להיות שהוועדה תתכנס במספר חברים זוגי. גם היום הוועדה יכולה להתכנס במספר חברים זוגי.

בכל מקרה צריך הכרעה.

אני רוצה להסביר משהו על ההבדל בין הוועדות קודם לוועדות עכשיו. בוועדות קודם היו כל מיני גורמי מקצוע שונים.

מתי זכור לך אי פעם, מאז שישבת בוועדת השמה, שקיבלת החלטה בהצבעה?

זה קורה, זה קורה.

תמיד.

רויטל, עולם המושגים שלך שונה בכלל. אנחנו לא מתווכחים איתך בכלל.

הרבה מאוד בהסכמה וישנם מקרים בהצבעה.

הרוב המכריע הוא בהידברות, בהסכמה שמגיעים להבנה הנכונה מה טוב לילד.

ועדיין יש מקרים. אנחנו צריכים לזכור שבוועדה הקודמת היו אנשי מקצוע שונים חברים בוועדה. היה עובד סוציאלי שזאת התמחותו ורופא.

ברור, ברור.

שי, היא הוסיפה עוד סיבות לשקול שוב ותנו לנו תשובה בדיון הבא.

יכול להיות ששינוי ההרכב יביא לזה שיותר מהדברים יהיו בהצבעה.

תשקלו את זה לדיון הבא. רויטל, תשלימי, בבקשה. לא כולם ידברו כי אני נועל את הדיון בשעה שתיים וחצי.

לגבי הרכב הקוורום ההכרחי, אני מסכימה עם עמוס שזה צריך להיות מספר אי-זוגי. צריך להוסיף את נציג ההורים כדי לעשות איזון. הוא חייב להיות. הוא איש החובה בקוורום.

אבל אמרנו שלא משנים את הרכב הוועדה.

הוא חבר ועדה, אדוני.

אני מבקש לשקול את זה.

בעצם זה יוצא שאפשר לבטל את הוראת הקוורום במידה רבה. זאת המשמעות.

מעבר לזה שאני מבקשת שנציג ההורים יהיה חבר חובה בקוורום, גם להעביר את הוועדה לניהול של משרד החינוך וגם לתת למשרד החינוך קול כפול, רק מגביר את התחושה של החתול בתוך השמנת.

דבר אחרון, אני מציעה שאחרי סעיף 11, שדן בנושא של ההחלטה, יוסיפו סעיף 11(א) לפיו בכל רשות מקומית תמונה ועדת שיבוץ, אשר תקבע את שיבוצו של התלמיד עם הצרכים המיוחדים במסגרת חינוך מיוחד, והשר יקבע בתקנות את הרכב ועדת השיבוץ, סדרי עבודתה ודרכי הערעור על עבודתה.

לא, לא. דיברנו על כך שלא מבטלים את ועדות השילוב. נקודה. לא מוסיפים עוד משהו.

אני מדברת על משהו אחר.

אני אומר לך שלא מוסיפים שום דבר.

בהמלצת הייעוץ המשפטי של הוועדה, משרד החינוך סבור שצריך להוסיף פרק לתקנות לימוד חובה בחינוך ממלכתי – רישום. לבקשת היועצת המשפטית של הוועדה בדקתי את חוק לימוד חובה, חוק חינוך מיוחד וחוק חינוך ממלכתי. לדעתי, אפשר להוסיף את הפרק הזה בלי לתקן. ההסמכות להתקין תקנות בשלושת החוקים האלה מאפשרות להוסיף את הפרק הזה לתקנות הרישום. בתקנות הרישום יהיה פרק נפרד על ועדת שיבוץ מכוח הסמכה בתקנות הרישום.

רויטל, נגמר הדיון. רחלי, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לשאלה מדוע דרשנו את קיום הוועדה אחת לשלוש שנים. אני זוכרת שדיברנו על זה, מירב. אני רוצה להכניס כאן היבט מקצועי. אנחנו מבקשים לדון אחת לשלוש שנים גם אם זה בתוך בית הספר כדי שבאמת לא נשכח את הילדים.

תודה. אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון ועל תרומתכם לדיון. הישיבה נעולה, ניפגש בדיון הבא, בעזרת השם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.