פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



17
הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית,
הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
15/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 172
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
יום שלישי, א' בסיון התשע"ח (15 במאי 2018), שעה 12:30

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 60) (תקופת לידה והורות לבן זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד בלידה אחת), התשע"ח-2018
הצעתם של חברי הכנסת יואל חסון, נחמן שי, קסניה סבטלובה, דב חנין, איילת נחמיאס ורבין, יוסי יונה, יעל כהן-פארן, מיקי לוי, איתן ברושי, מיכל בירן, מיקי רוזנטל, איציק שמולי, יחיאל חיליק בר, אילן גילאון, עיסאווי פריג', יוסי ג'בארין, חנין זועבי, סתיו שפיר, יעקב אשר, נורית קורן, עמר בר-לב

חברי הוועדה: רחל עזריה – היו"ר

יואל חסון

איה דביר - עו"ד, משרד המשפטים

תמר מתתיהו - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מולוגטה מהרי - מרכז בכיר, נציבות שירות המדינה

עליזה ברלזון - מנהלת אגף משפחה, המוסד לביטוח לאומי

אסתר נמרודי - מנהלת תחום אימהות, המוסד לביטוח לאומי

שרון אסיסקוביץ - רפרנט מחקר, ביטוח אימהות, המוסד לביטוח לאומי

הילה שור - עו"ד, ראש מדור, המוסד לביטוח לאומי

מוריה ברבי - עו"ד, רפרנטית דיני עבודה, התאחדות התעשיינים בישראל

ענת מימון

אריאלה מלכה

אהובה שרון, חבר תרגומים






הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 60) (תקופת לידה והורות לבן זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד בלידה אחת), התשע"ח-2018

אני שמחה לפתוח את הדיון בהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 60) (תקופת לידה והורות לבן זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד בלידה אחת) התשע"ח,-2018, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

חבר הכנסת חסון, אתה רוצה לומר כמה מלים?

לא. תודה רבה על הדיון. אני שמח שהתקדמנו עוד שלב ואנחנו בסיום הפרק הזה. אני מקווה שנעשה דיון מהיר ויעיל וניגע ישר בדברים שצריך לפתור אותם. תודה.

בעצם זה דומה מאוד למה שהיה בדיון הקודם.

כן. אולי נקריא ואז, היכן שיש בעיות – נעצור.

בסדר.

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס...)' התשע"ח-2018

1. תיקון סעיף 6

בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, בסעיף 6(ג), האמור בו יסומן (1) ואחריו יבוא:

"(2) לעניין סעיף זה, בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ח) וסעיף 7(ג3) ומהוראות כל דין, עובד שבת זוגו ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד יהיה רשאי לממש בעד כל ילד נוסף שנולד באותה לידה, בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו, החל מיום הלידה ואילך, תקופה אחת של לפחות שבעה ימים רצופים ולכל היותר שבועיים – מתוך שלושת השבועות האמורים לצורך טיפול בילדו במקום בת זוגו ובהסכמתה.

(3) שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות סעיף קטן זה, ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק על יד העובד".

למישהו יש הערות לסעיף 1?

בסעיף 1, במקום "רשאי" יבוא "זכאי". זה תלוי באישור המעסיק.

אם כותבים "רשאי", זאת עדיין זכות של העובד.

לפי חוק עבודת נשים. לא נשנה.

ייתן לו מעסיקו – כתוב שם.

לא. יש לנו בסעיף 6ח רשאי.

אני מאוד לא רוצה לסטות מחוק עבודת נשים. אגב, זה הזמן לפרגן לגולדה.

אנחנו נבדוק את זה מבחינת הניסוח. יכול להיות שנכתב ייתן לו מעסיקו. אני אבדוק עם הנסחית אם יש הבדל בין רשאי לזכאי.

בסדר.

אני לא חושבת שיש, אבל אני אוודה.

אני מאוד אוהב את ה-ייתן לו מעסיקו.

התאחדות התעשיינים. ייתן לו מעסיקו, המשמעות היא שייתן לו אוטומטית. לעומת זאת רשאי, זה נתון לבחירתם של בני הזוג. כלומר, רשאי בהתאם להסכמת בת הזוג.

בואו נעשה את זה פשוט. אני מנחה את היועצת המשפטית ענת מימון לעשות את זה בהתאם למה שכתוב בחוק עבודת נשים.

הכוונה היא שבני הזוג יחליטו.

כן. אנחנו נעשה בדיוק לפי המילים בחוק עבודת נשים.

משרד העבודה. במקום בת זוגו - אני מקווה שזה לא שולל את מה שנאמר שזה בתוך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו. זאת אומרת, הם יכולים לקחת במקביל וזכותה במקביל לא נשללת בזמן הזה שהוא לוקח.

בתוך תקופת הלידה וההורות.

היה כתוב במקום בת זוגו.

לגבי שלושת השבועות האלה, זה כן במקום.

אבל אם הם לוקחים במקביל? זה אפשרי במקביל.

כן. זה גם מובהר בביטוח לאומי, שהם יכולים לקבל תשלום במקביל ובלבד שבאמת סך השבוע שהם ייקחו לא יעלה על =- - -

זה בהתאמה לחוק שעשינו לגבי חופשת הלידה, תקופת לידה, שבעצם האבא יכול ביחד עם האימא להיות שבוע אחד. הכול צריך להיות מנוסח באותו אופן.

יש לי הערה גם לעניין פסקה (3). אנחנו מעוניינים שזה לא יהיה בהתקנת תקנות אלא יהיה בחוק, ההודעה למעסיק. התקנת תקנות לוקחת זמן ולפעמים אפילו מעבר לתקופה שלא רואים אותה.

איך זה היום בחוק עבודת נשים?

אני קודם כל אומר שאלה לא תקנות שעוצרות את ביצוע החוק מבחינת העובדים.

מזה היא מוטרדת.

זאת אומרת שהשר רשאי.

כן. דבר נוסף, חוק עבודת נשים לאורכו כולל כל מיני הודעות שצריך למסור למעסיק.

בגלל זה. יש לנו ניסיון כזה שאומר שזה לא קורה.

מה לא קורה?

התקנת התקנות לגבי הודעה למעסיק.

למה? יש לי דוגמאות.

בסוף זה קורה אבל זה לוקח הרבה זמן. זה לוקח הרבה משאבים. אני חושבת שאפשר לשים את זה בחוק עצמו.

מה שלי חשוב זה שהחוק יהיה בהתאמה לחוק עבודת נשים. אותם נוסחים.

זה לא קיים במקומות אחרים.

זה מה שאני מנסה להבין. זה קיים במקומות אחרים?

לא. אני לא חושבת שלקבוע מתי הוא מוסר כך וכך צריך להיות בחקיקה ראשית. זה משהו שצריך להיות בחקיקת משנה בדיוק בגלל שצריך לשבת ולבדוק. אם היא בשמירת הריון, אם היא ילדה לפני הזמן, אלה דברים שיש קושי בחקיקה ראשית לרדת לרזולוציות האלה.

האם ניתן להפנות לתקנות שכבר קיימות?

אני לא מצאתי.

גם אני לא מצאתי. אולי מוריה יודעת.

אני אשמח להצטרף לעמדה שהביעה כאן תמר ממשרד העבודה. בסופו של יום אנחנו יודעים שהחוק באמת יכול לעבור עכשיו והתקנות יותקנו בעוד מספר חודשים. כלומר, נוצר לי פער של זמן שבו מעסיקים, גם ציבור העובדים, אין להם הנחיות כמה זמן מראש צריך להודיע.

יש לי הצעת פשרה.

אבל מה עשינו כשעשינו את השבוע של האבא?

לגבי זה לא עשינו חובת הודעה.

עכשיו אני נזכרת. פשוט לא עשינו חובת מסירת הודעה. זה הדיפולט. אני חייבת להסביר. הדיפולט הוא שאין הודעה.

ואני מברכת על כך שהוספתם.

לפני קריאה ראשונה רציתם להוסיף חובת מסירת הודעה. עכשיו, מה את אומרת? יעברו כמה חודשים.

אני אומרת שיש חובת מסירת הודעה והיא מבורכת. העניין הוא באיזה אופן ליישם אותה. אם עכשיו תטמיעו את זה במסגרת החוק, זה יוסדר.

אני חייב לומר שאחרי שאני שומע את מה שאתן אומרות, אני אפילו חושב שעשינו טעות שהכנסנו את סעיף (3). אני חושב שצריך להוריד את סעיף (3), אם זו הגישה. אם כמה חודשים את מתכוונת להעמיד מכשולים על חוק שמבחינתי הוא חוק חשוב וגם מבחינת יושבת הראש, אז אני מציע ליושבת ראש להוריד את סעיף (3) לגמרי, כמו שזה היה בחוק הקודם.

כן. בכלל לא היה.

חשוב לי להבהיר שהעמדה שלי היא לא חלילה להעמיד מכשולים. אני מברכת על הסעיף הזה. לו הייתה נשאלת דעתי, הייתי מעדיפה שזה יוסדר בחוק, אבל גם כפי שזה כעת, זה בסדר. אני לא מעמידה מכשולים.

אתם תסכימו שזה יישאר כפי שזה או שנוריד את הסעיף בכלל?

יש לנו בעיה.

אז נוריד את הסעיף.

לא. אני אשמח אם הסעיף יישאר. התקנת תקנות, הודעה למעסיק.

אנחנו עשינו כאן צעד, גם היושבת ראש וגם אני עשינו צעד שבא לקראת הבקשה הזאת, שבא מטעם משרד הכלכלה.

אני לא ממשרד הכלכלה.

בסדר, אבל אתם באים עכשיו עם עמדה.

הודעה למעסיק, אנחנו מבקשים שזה לא יהיה בתקנות.

אתם בכלל לא דורשים הודעה למעסיק?

מהותית אנחנו לא מתנגדים. אין לנו דרישה כזאת.

מה בעצם הדרישה?

הדרישה היא שזה לא יהיה בתקנות. שלא תהיה הסמכה לשר להתקין תקנות.

אבל אם הסעיף בכלל לא יהיה?

אין לנו בעיה עם זה.

אבל אם לא יהיה הסעיף, גם לא תהיה חובת הודעה למעסיק. ההודעה למעסיק היא חשובה.

משרד הכלכלה כאן? לא.

משרד העבודה עכשיו אחראי על חוק עבודת נשים ולא משרד הכלכלה.

אני בעד לבטל את הסעיף.

אני חייבת לציין שההודעה היחידה שיש היא לגבי חופשת לידה חלקית, כאשר אז מדובר על פרק זמן מאוד ארוך שהעובד הודיע. שם הוא צריך להודיע 30 ימים מראש שהוא לוקח וכאן זה שבוע.

בסופו של דבר, גם שבועיים זה פרק זמן שהמעסיק צריך להיערך אליו. אני גם לא מבינה את ההתנגדות.

חשבתי שאת ממשרד הכלכלה. אם את משרד העבודה, בידיים שלך להתקין את התקנות במהרה.

לכן אני מתנגדת לתקנות.

היא לא רוצה להתקין תקנות. לא הבנת?

זאת עמדת המשרד.

זה אירוע, אחד הגדולים.

עוד אחד שחווינו בכנסת.

יש לי עוד הערה, ברשותכם.

תפתיעי אותנו.

לא קשור לנוסח אלא רק הבהרה. כאשר מדובר בחופשת לידה לכל דבר ועניין, ולכן יש איסור על פיטורים לבן הזוג, נדרש היתר ממשרד העבודה פלוס 60 ימים שאחרי כן.

מעולה.

מעולה. אני בעד.

טוב שנאמר לפרוטוקול.

זה בכל מקרה חל על החוק שאני עשיתי? זה נמצא בחוק?

שבוע נוסף, אני לא בטוחה. שמנו את זה בסעיף 7, עד כמה שאני זוכרת. על חופשת הלידה החלקית לעובד, כן.

על שבוע לא, אבל עכשיו על בעצם על שבועיים כן.

כן.

אני חושבת שגם על השבוע. תקופת לידה והורות. סליחה על המינוח.

כן. תקופת לידה והורות. שינינו את זה מחופשה.

צריך לתקן לגבי השבוע הנוסף.

בואו נבין את העניין. משרד העבודה, את אומרת שאת לא רוצה להתקין תקנות. את רוצה שהסעף הזה ירד.

אני מעדיפה שהוא יהיה בתוך החוק.

או שלא יהיה בכלל.

ככל שרוצים.

אבל זה לא יכול להיות כי זה לא קיים בחוק עבודת נשים ואנחנו לא יכולים לעשות כאן תקדים על חוק כזה.

הדבר היחיד שקיים לפי ענת, זה תקופה ממושכת יותר.

בתקנות.

הכול בתקנות. למה לא פשוט תעתיקו את התקנות?

אני משקפת את עמדת המשרד.

המשרד לא רוצה להתקין תקנות. אין מה לעשות, צריך להוריד את (3). לפי בקשת משרד העבודה, צריך להוריד את התקנות.

אני אשמח לומר כמה מלים בדבר החשיבות של הודעה למעסיק. אגב, אם אני בוחנת את חוק עבודת נשים, במסגרת החוק יש מספר סעיפים שבהם דווקא כן מוסדר העניין של הודעה למעסיק, כמו למשל אישה שבן זוגה יוצא לשירות מילואים. כתוב שאחד התנאים הוא שהעובדת הודיעה למעסיקה על מימוש הזכות לפי פסקה זו והציגה לפניו אישור המעיד על שירות מילואים.

אני אומר לך מה הבעיה עם ההודעה למעסיק. מילואים, יש צו שהוא תלוי על המקרר. כולן מכירות את זה ומתמודדות עם זה. את יודעת את המועד במדויק. כאן את לא יודעת מתי תהיה הלידה. זה ממש יכול להיות הפרש של חודש. גם את זה כולנו מכירות. לכן הודעה למעסיק, שמה? שהאישה בהריון?

בדבר רצונו העקרוני לנצל את החופשה.

אבל זאת קלאסיקה של תקנות.

חוק עבודת נשים, כמו כל חוק, יש בו סעיף של ביצוע ותקנות. שר העבודה ממונה על ביצועו חוק זה ורשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

פשוט תעבדו מול משרד הרווחה. גם אם אנחנו מורידים את הסעיף, אתם יכולים לעבוד מול משרד העבודה והרווחה ולבקש ממנו לתקן תקנות.

בסופו של יום אנחנו מכירים בחשיבות של הודעה למעסיק. אני פשוט לא מבינה למה להוריד את הסעיף.

משרד המשפטים, טוב שנכנסת עכשיו. אנחנו מדברים על סעיף 1(3) – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות סעיף קטן זה.

הבעיה היא שמשרד העבודה והרווחה אומר שהוא לא רוצה שיעמיסו עליו תקנות. מגיעה נציגת התאחדות התעשיינים שאומרת שיכניסו את זה לחוק. לחוק אנחנו לא רוצים להכניס את זה כי אנחנו לא רוצים להתחיל לפרוץ פרצות ולשנות את חוק עבודת נשים אלא שהכול יהיה כמה שיותר ברור ומותאם. אם רוצים את זה, אפשר לעשות את זה בתקנות ולא בחקיקה ראשית.

אנחנו מדברים רק על ההודעה, נכון?

רק על ההודעה.

על פי חוק עבודת נשים בכל מקרה רשאי משרד העבודה והרווחה להתקין תקנות. אנחנו בעצם יכולים להוריד את הסעיף הזה ושמשרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים יתקין תקנות, אם הם מעוניינים.

אבל אם הם לא יתקינו?

נאמר רשאי.

עדיין לא נכון היה לכתוב סעיף שאומר מהי ברירת המחדל. ההודעה תהיה בתוך איקס זמן.

ברירת המחדל היא שהוא לא מחויב.

איה, בשום סעיף אין לנו הודעות למעסיק.

ואנחנו לא יודעים איך לעשות את זה כי אנחנו לא יודעים מתי אישה יולדת.

לדעתי יש קושי לקבוע חובת הודעה.

אני זוכרת את הדיונים בשלב של ההכנה לקריאה ראשונה עת דיברנו על הסוגיה הזאת. חשבנו שאפשר לתת שבוע של הודעה מיום הלידה. ממילא יש לה שבוע של חופשת לידה בניכוי ימי חופשה וימי מחלה.

אבל זה רק אם הוא לא בטוח שהוא רוצה לקחת את זה.

זה הסעיף היחיד מתוך סעיפים 6 ו-7 שבו אנחנו קובעים לעובד את החובה למסור הודעה.

אני לא מוכנה לעשות את זה בחקיקה. אנחנו יכולים להמליץ משרד העבודה והרווחה לעשות את זה לפי שבוע. הודעה מראש על פי שבוע, ואז הוא יכול להשתמש בשבוע שמוקנה לו. זה כאילו קצת משחק. הוא יכול להשתמש בשבוע שמוקנה לו או לפי ימי מחלה וימי חופשה, או לפי מה שאני חוקקתי בטקט הקודם, ואת השבוע השני, הוא יכול לעשות לפי זה ואת השני ואת השלישי.

יכול להיות שהוא לא ידע בשבוע הראשון של חופשת הלידה.

אמרנו שנעשה את זה בתקנות ואם תרצו – תרצו, ואם לא תרצו – לא תרצו. אתם רשאים. גם לא יבואו אליכם בתלונות.

אבל המעסיקים מעוניינים בהודעה כבר מעכשיו, מתחולת החוק.

אין לי בעיה. כל עוד תהיה הודעה, גם הודעה בתקנות זה בסדר.

הודעה בתקנות אפשר לעשות גם בלי הסעיף הזה. זה מה שאנחנו מבינים. זה נכון? הודעה בתקנות אפשר לעשות גם בלי הסעיף הזה.

כן, אבל בסופו של דבר הסעיף בעצם מבהיר שיש להתקין תקנות.

אם יש בחוק אפשרות לשר להתקין תקנות, אז באמת אין צורך בסעיף (3). אם הוא ירצה להתקין תקנות, הוא יתקין. הן צריכות להיות באישור הוועדה?

לא.

זו בעיה, כי אז הוא יכול להתקין משהו שיכול לסרס את החוק ויכול לפגוע בחוק.

לא. זה צריך לעבור אישור בוועדת העבודה.

לא. זה לא צריך.

אני חייבת לומר שאנחנו לפעמים מכניסים סעיפים של תקנות ואנחנו לא מבקשים את אישורו של השר. דבר שמשפטית מתאים לתקנות, הכנסת סבורה שצריך יהיה להסדיר את זה ברמה של חקיקת משנה ולכן נותנים את האפשרות לשר לעשות את זה.

במצב הנוכחי אולי עדיף, בגלל שבתקנות הרגילות אין את האישור של הוועדה, אולי להשאיר את סעיף (3) וזהו. תרצו להתקין – תתקינו. לא תתקינו – לא תתקינו.

המצב הוא שאם לא יתקינו, לא תהיה הודעה.

בואו נחזור למציאות של החיים ונצא רגע מהוועדה למשמעות של הודעה או לא הודעה. הרי בחיים הרגילים כל אחד יודיע, הוא יגיד שאשתו בהריון ויכול להיות שהוא ירצה. לא יהיה מצב שמישהו בוקר אחד לא יגיע לעבודה ואפילו לא ישלח מסרון. אף אחד לא עושה את זה. זה לא עובד כך. בואו נהיה בפרופורציות. הרי מישהו יקום וייעלם ממקום העבודה שלו בלי להגיד למעביד?

תתפלא שבשטח יש מקרים.

אני בטוח שזה יוצא מן הכלל וזה לא הכלל. אנחנו קובעים לנו כלל שאנחנו לא מחוקקים על פי היוצא מן הכלל.

זה. זה משהו שמאוד חשוב לנו, לכנסת. אם היינו מחוקקים את החוקים על מעלימי מיסים, חוקי מס הכנסה היו מטורללים לגמרי. אני חושבת שזה מאוד סביר ומאוזן. בואו נשאיר את זה כמו שזה.

גם אני בעד להשאיר את זה.

בסדר.

משרד העבודה, אתם מחילים את זה?

לא.

אתם רשאים. אם יבואו אליכם בתלונות, תגידו שהחלטתם שלא צריך.

בסופו של דבר זה לא ממומש.

אבל אתם רשאים. אם יכולים לומר שבדקנו שנה בשטח, הגענו למסקנה שזה עובד מצוין ואין צורך.

נכון. תגידו שאין צורך.

אני לא בטוחה שצריך.

גם אני לא בטוחה שצריך. אנחנו משאירים את זה.

אולי כדאי לומר שראה השר שיש צורך, רשאי הוא.

יש גם ביקורת שיפוטית.

יש שאלה של מחוקק המשנה להטיל את סמכותו, כן או לא. זה לא נתון לחלוטין לשיקול דעתו.

אני לא מכירה. אני אשמח אם תפני אותי לסעיף.

אני אחפש אותו.

כן. ראה השר שיש צורך, יתקין תקנות.

מה זה אומר לגבי המקרים האחרים שהם רבים שכתוב שהוא רשאי להתקין תקנות? אז הוא חייב?

כן.

בואו נמשיך. אני באמת חושבת שהשר רשאי. אני לא בטוחה שגם צריך את זה. זה עכשיו כאן בפרוטוקול של הדיון.

הבענו מחאה. הבענו התנגדות.

הבהרנו. אנחנו באמת לא יודעים. זה באמת אירוע מורכב. זה לא כמו מילואים ואנחנו לא יודעים מה התאריך. אנחנו לא יודעים מה מצפים מאנשים לעשות, לבוא ולומר שאולי בעוד שבוע, בעוד שבועיים, בעוד שלושה שבועות, בעוד חודש ואולי אפילו יותר.

זה צריך להיות עם כל הנושא של ההודעה למעסיק.

נכון.

מה עם פגים?

נכון. מה עם פגים? פתאום ילדו לפני כן. יאמרו שבגלל שהוא לא הודיע, הוא לא יכול לצאת?

זה שאת כותבת כאן שרשאי להתקין תקנות בדבר חובת מסירת הודעה למעסיק, את כבר פותחת את הפתח הזה למעסיקים בכלל לומר שהנה, יש כאן חובת הודעה ואם לא הודעת, אז לא תקבל.

רשאי אם ראה בכך צורך.

אפשר לכתוב את זה כך?

זה יעבור את הנסחית.

אני לא בטוחה שיש צורך. יותר מאשר צורך, לא ברור לי איך עושים את זה.

בחוק עבודת נשים יש המון רשאי.

נכון, אבל הפסיקה כן מדברת על כך שיש תקנות והשר חייב להפעיל שיקול דעת מהותי. בעצם בדיוק מזה משרד העבודה חשש כי הוא בא ואומר שהוא לא מעוניין שיטילו עליו את הנטל לשקול את השיקול הזה ועמדתו המקצועית היא שאין צורך בהודעה.

בשטח יש לי כבר סמכות כללית.

היא אומרת שפשוט ייפול עליו לחץ. בואו נוריד את הסעיף הזה.

העניין של הפגים בעיני הוא זה שניצח את האירוע.

כן. זה לשחק בכאילו כי הם לא היו מתקינים תקנות. טוב שהורדנו את הסעיף.

בסדר.

2. תיקון חוק הביטוח הלאומי

אני רק מעירה שאין שינוי מהקריאה הראשונה.

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בסעיף 49 –

(1) בסעיף קטן (ב) -

(1) ברישה, במקום "לפי סעיף 6(ח)(1) או (א)" יבוא "לפי סעיף 6(ג) או 6(ח)(1) או (1א)".

(2) בפסקה (3), במקום הסיפה החל במילים "בעד פרק הזמן" יבוא "בעד פרק הזמן כאמור בסעיף 50(א) או בסעיף 51, לפי העניין".

(3) בפסקה (4), במקום "ובלבד שפרק זמן זה" יבוא "ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי סעיף 6(ח)(1) או (1א), פרק זמן זה".

(2) בסעיף קטן (ג) –

(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים".

(2) בפסקה (2), בסופה יבוא "ואם התקיימו התנאים האמורים בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים – ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בתקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו-51".

3. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר תום חודשיים מיום פרסומו, והוא יחול על עבודת שילדה ביום תחילתו של חוק זה ואילך ועל בן זוגה של עובדת כאמור.

התיקונים בחוק הביטוח הלאומי למעשה מותאמים להסדר שקבענו בחוק עבודת נשים. קובעים את הזכאות של אותו עובד לקבל את דמי הלידה בעבור השבועיים האלה וקובעים באמת את הכלל החדש, שזה יכול להיות במקביל לבת הזוג שלו אבל הכלל הסופי הוא שהתשלום לשניהם לא יעלה משך תקופת הזכאות לפי סעיפים 50 ו-51, שזה 18 שבועות או במקרה של 21.

מי בעד אישור הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס'...) התשע"ח-2018 ללא פסקה (3)?

הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 60) (תקופת לידה והורות לבן זוג של עובדת שילדה יותר מילד אחד בלידה אחת), התשע"ח-2018
.

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מגיש רביזיה.

בסדר. אני רוצה לומר כמה מלים. אני מאוד שמחה לחוק הזה, יואל, ואתה יודע שבמליאה ניגשתי אליך ואמרתי לך שנדאג שהחוק הזה יעבור. היו כמה מהמורות בדרך אבל אני שמחה שבסופו של דבר זה הצליח. אני חושבת שבכנסת הזאת עשינו כמה מהלכים ממש ממש יפים לגבי חופשת לידה. לפעמים יש תלונה למה לא בבת אחת הכול קורה, אבל הנה, אנחנו מוכיחים שאנחנו עושים. אנחנו הולכים עקב בצד אגודל. אנחנו משנים עוד ועוד וגם מאפשרים לאבא יותר זכויות וגם בכלל מאפשרים יותר זכויות. זאת גם הזדמנות להודות לביטוח לאומי כי בסוף אתם אלה שנושאים בנטל ועושים עבודה מאוד משמעותית. אני חושבת שגם ראינו את הנתונים לאחרונה לפיהם יש זינוק אדיר בשיעור האבות ואני בטוחה שהחוק הזה, אני לא יודעת אם הוא ישפיע על כל המרחב לגבי תאומים, אבל בכלל, זה עוד שלב מאוד משמעותי ואני מאוד שמחה על כך.

אני חושב שהצעת החוק הזאת היא צעד חשוב לנושא של הורות משותפת ושותפות מלאה. זה צעד שוויוני חשוב. מדינת ישראל עוד רחוקה מחופשות הלידה שהיינו רוצים לראות כמו שקיים במדינות שאנחנו רוצים ללמוד מהן.

יש מעט מאוד מדינות כאלה.

נכון. זה המשפט הבא. מעט מדינות ואנחנו בצעדים משמעותיים מתקדמים לכיוון טוב שבו אנחנו מצד אחד מדינה שמעודדת ורוצה ילודה ורוצה משפחות גדולות והנושא של משפחות הוא דבר שהוא מאוד מעודד כאן, ומהצד השני מסייעת צעד אחרי צעד למשפחות האלה. יש עוד הרבה עבודה אבל אנחנו עושים דברים חשובים למען הזוגות האלה ובטח בלידת תאומים ומעלה.

תודה לך היושבת ראש ותודה למשרדים הממשלתיים, לביטוח לאומי ולכל מי ששותף לחוק הזה.

נכון. תודה לכולם על כל המאמץ.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.