פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



35
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
14/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 300
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ט באייר התשע"ח (14 במאי 2018), שעה 11:08

יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה - בחינת שילובם ויישום התוכנית למצוינות אקדמית

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר
קסניה סבטלובה

עמר בר לב
פנינה תמנו שטה

קסאי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תכניות, מדור היישום, משרד ראש הממשלה

איתמר בן ישראל - התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

אייל ניצני - סגן ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העליה והקליטה

אורנה שץ אופנהיימר - מפקחת מוסדות להכשרת עו"ה, משרד החינוך

שלומית בוכניק - מדריכה ארצית, שיטות הוראה, משרד החינוך

נורית יכימוביץ' כהן - מרכז מחקר מידע של הכנסת

ד"ר ענת בן סימון - מנכ"לית, המרכז הארצי לבחינות והערכה

ד"ר נעמי גפני - סמנכ"לית מחקר ופיתוח, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

יוסי סבג - מרכז, מל"ג

ג'ג'או בימרו - חבר ועדת היגוי, מל"ג

אסתי נח - מנהלת היחידה למיון וקבלת תלמידים, האוניברסיטה העברית

איבון אשל - מרכזת העדפה מתקנת ליוצאי אתיופיה

יניב אברמסון - סגן המזכירה האקדמית, אוניברסיטת תל-אביב

נאורה לוי - יועצת חינוכית- דקאנט הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

נרקיס בורלא - מרכזת מדור קבלת תלמידים, אוניברסיטת בר אילן

רפאל שמעון פוירשטיין - נשיא מכון פוירשטיין, מכון פוירשטיין

ענת כגן - מנהלת תחום חינוך במכון פוירשטיין, מכון פוירשטיין

פאולה כהאן- סטרבצ'ינסקי - חוקרת בכירה, מכון ברוקדייל

עדי יונס - רכז, מכון לב

שושנה בן-דור - מנכ"לית, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

אילאיל אמיר-כסיף - מנהלת תכניות אדמונד דה רוטשילד,, אדמונד דה רוטשילד

מיכל ארליך - דוברת, קרן אדמונד דה רוטשילד

דניאל גליקמן - צוות קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

שגיא אהרון - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר תרגומים


יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה - בחינת שילובם ויישום התוכנית למצוינות אקדמית

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים. נתחיל את הדיון בנושא שילובם של יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה, בחינת שילובם ויישום התכנית למצוינות אקדמית שגם אנחנו נבחן כמובן את התכנית הממשלתית שאושרה בוועדת השרים בממשלה עם תקציבים. אנחנו רוצים לשמוע גם את יישום התכנית הזו.

את הדיון קבענו בדחיפות לאור הכתבה שראינו בשבוע שעבר ב"מעריב", וראינו את זה, למרות המאמצים של תכניות הממשלה בנושא הזה ואנחנו דווקא הבנו מהכתבה שהנושא של שילוב יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה מדאיג ויש קשיים, בלשון המעטה. קבענו את הדיון כדי לשמוע מכל הגורמים מה קרה ואיך אנחנו משנים את המציאות. מה קורה לתכנית הזאת שאושרה. אלה דברים שאנחנו רוצים לשמוע היום.

כמובן ביקשנו מהממ"מ שיביאו לנו נתונים נכון לעכשיו, את המציאות, ואנחנו מאוד מודים לנורית שעשתה עבודה טובה. אני מבקש ממנה להציג לנו את הנתונים. לאחר מכן נשמע מאנשים שעוסקים כדי לקדם את הנושא הזה. בבקשה נורית.

תודה ליושב הראש, אני חוקרת במחקר למידע ומחקר של הכנסת. כאמור, התבקשנו על ידי הוועדה לכתוב חומר רקע לדיון של היום על יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה, כתבתי מסמך בשם הזה והמסמך יעלה היום לפורטל ועדת העלייה וגם לאתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת. כאמור אני אציג כאן בעיקר את הנתונים.

קודם כל, הנתונים העדכניים שיש לנו הם לגבי שנת הלימודים תשע"ז, למדו בה כמעט 3,200 סטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. שיעור יוצאי אתיופיה מכלל הסטודנטים היה 1.2% וזה בזמן ששיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה היה 1.7%. אז יש לנו כאן פער בין 1.2% לבין 1.7% אבל חייבים לציין שעדיין המצב יותר טוב מנתוני עבר של שנת תש"ס שבה שיעור יוצאי אתיופיה מכלל הסטודנטים היה 0.5% כך שכבר הייתה עליה, עדיין לא לרמת שיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה.

מעניין לראות מה קורה מבחינת ייצוג יוצאי אתיופיה בתואר ראשון, שני ושלישי. 1.4% מתלמידי תואר ראשון הם יוצאי אתיופיה ובתואר שני יש ייצוג הרבה יותר נמוך, פחות מ-0.5%, כאשר בתואר השלישי הייצוג הוא אפילו עוד יותר נמוך, 0.2%. מעניין לראות גם את ההתפלגות של הסטודנטים לתואר ראשון לפי סוג מוסד הלימוד. מכללות אקדמיות, מכללות אקדמיות לחינוך ואוניברסיטאות, כאשר 56% מהסטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים במכללות אקדמיות, וזה לעומת 46% מכלל הסטודנטים ובאוניברסיטאות המצב הפוך, כאשר 30% מיוצאי אתיופיה לומדים באוניברסיטאות לעומת 39% בכלל הסטודנטים. במכללות האקדמיות לחינוך המצב דומה.

מעניין לבדוק גם באיזה תחומי לימוד מוצאים את הסטודנטים יוצאי אתיופיה, כאשר יש שיעור גבוה במדעי החברה ומינהל עסקים לתואר ראשון, ואלה הם המספרים, ולעומת זאת במקצועות אחרים שיש להם יותר נטייה מדעית או מתמטית כמו הנדסה ואדריכלות, מדעי הטבע והרפואה יש שיעור נמוך של יוצאי אתיופיה לעומת כלל האוכלוסייה.

כמה מילים על הציון הממוצע של יוצאי אתיופיה בבחינה הפסיכומטרית, של יוצאי אתיופיה ושל כלל האוכלוסייה בעוד שהציון הממוצע של כלל הנבחנים הוא 545, הציון הממוצע של יוצאי אתיופיה הוא 451 ועוד מעניין לציין שיש הבדלים גדולים בין בחינה ראשונה לבחינה חוזרת. כמו שאתם יכולים לראות כאן בטבלה, ההבדל קיים גם אצל יוצאי אתיופיה וגם אצל כלל הנבחנים אבל אם הציון הממוצע של כלל הנבחנים עולה בערך ב-30 ומשהו נקודות, הרי שהציון הממוצע של יוצאי אתיופיה עולה בערך ב-70 נקודות מבחינה ראשונה לבחינה חוזרת ויש טעם לשאול למה ומה מאפיין את האוכלוסייה הזאת שיוצאת נשכרת מבחינה חוזרת.

ואז מה הפער, אחרי העליה? בין כלל האוכלוסייה לבין יוצאי אתיופיה? בבחינה שניה.

אז בבחינה חוזרת הפער הוא בין 566 ל-502.

פער של 60 במקום פער של 100.

אז הפער מצטמצם בבחינה חוזרת. תודה רבה.

תודה רבה לך, באמת נתת לנו את הנקודות החשובות והתמונה הכללית בנושא. הצטרף אלינו חבר הכנסת עמר בר לב, תודה שהצטרפת אלינו. אני רוצה קודם כל לשמוע את תגובתם של נציגי האוניברסיטאות לנתונים ששמענו עכשיו, לכן אולי נשמע את גברת אסתי נח מהאוניברסיטה העברית. הצטרפה אלינו חברת הכנסת פנינה תמנו שטה.

אסתי, אני רוצה לשמוע ממך מה הסיבה, הגורם שדווקא במכללות יש יותר ופחות באוניברסיטאות.

באוניברסיטה העברית קודם כל לאורך כל השנים קיבלנו מועמדים יוצאי אתיופיה, מרביתם גם השתתפו במכינה האוניברסיטאית. בשנים האחרונות, מזה שבע שנים בערך יש לנו שיתוף פעולה עם מכון פוירשטיין שיחד אנחנו ממיינים את המועמדים בנוסף על הבחינה הפסיכומטרית, הם עוברים את מערכת המיונים של מכון פוירשטיין והחלטת רקטור של האוניברסיטה לקבל כ-20 מועמדים בשנה באופן הזה לכל תחומי הלימוד, כולל רפואה. יש לנו הצלחה מאוד יפה עם המתקבלים, אלא שאנחנו אפילו לא מצליחים למלא את ה-20.

כמה מתוך ה-20 אתם מקבלים?

אנחנו מקבלים עד 20 בדרך הזאת, אנחנו כמעט ולא מסרבים לרשימות שאנחנו מקבלים אחרי המיונים וההמלצות של מכון פוירשטיין, ענת או רפי יציינו מה הסיבות. אני פחות מצויה בזה, אנחנו יודעים שאנחנו פותחים את השערים, אבל פחות מגיעים, עיקר הבעיה שאני רואה, שמרביתם רוצים תחומים כמו רפואה ומשפטים. במשפטים אין בעיה, אנחנו מוכנים לקבל יותר, ברפואה תהליך המיון הוא נוסף על תהליך המיון של פוירשטיין הראשוני, יש גם מבחנים אישיותיים, או שהם מצליחים לעבור, או שלא, אבל עדיין מתקבלים וכמו שראיתם בנתון, אם קראתי נכון, 0.5%, זאת אומרת בהשוואה לכלל האוכלוסייה זה מספר מאוד יפה, מכלל ה-100 המתקבלים לרפואה - - -

מה זה - - - 1.2%, הרפואה.

0.5%. אמרתי.

או קיי.

אז בהשוואה לכלל האוכלוסייה שאנחנו מקבלים בסך הכל, 100 מתקבלים לרפואה באוניברסיטה העברית, זה נתון מאוד יפה, ההישגים שלהם גם יפים אבל זה תודות לא רק לשיטת המיון אלא, וזה צריך להדגיש, זה לא קשור לפסיכומטרי או מיון אחר, זה קשור לתמיכה שהם מקבלים במהלך הלימודים. הם מקבלים תמיכה בשיעורים, בליווי, באסטרטגיות למידה, וזה החלק המהותי והמשמעותי כי לקבל אוכלוסיות באוניברסיטה זו לא בעיה, השאלה היא מה יקרה איתם ביום שלמחרת ללא העזרה.

אין דרישה של תוצאות הציון של פסיכומטרי?

חייבים להבחן בבחינה הפסיכומטרית לצרכי מחקר והשפעה. אבל הקבלה היא על סמך המיונים של מכון פוירשטיין.

כלומר הפסיכומטרי לא יכול להיות המחסום, זה מה שאת אומרת לי?

נכון, בפירוש לא המחסום.

אז למה הם נדרשים לעשות פסיכומטרי?

למחקר והשוואה כי אנחנו - - -

אבל אתם מחתימים אותם שהם עושים את זה לצורך מחקר? מה זה לצורך מחקר והשוואה? האם אותם סטודנטים מבינים שהפסיכומטרי הוא לא פקטור לקבלה לתכנית הזאת ובכל זאת הם עושים פסיכומטרי רק בשביל מחקר?

לא רק. זה סינון מינימלי, - - - יוכלו להרחיב למה אין צורך - - - זה חשוב מאוד.

כי זו נקודה מאוד חשובה שהעלית.

למה?

בואי, כשעושים מחקר על יוצאי אתיופיה, אחד הדברים שאנחנו למדנו מטעויות העבר, בהרבה מאד תחומים לא רק בתחום ההשכלה, זה לבקש מהם את האישור שהם עושים את זה לצורך מחקר.

לא, סליחה שניה, אני אדייק. גם לטובת כל ה, קודם כל גם אני כשאני מחויבת לקבל לרפואה ואני יכולה מתוך המועמדים לרפואה לסנן בתוך עצמם, אז יש הבדל אם כל האוכלוסייה צריכה לקבל 750 בפסיכומטרי ומיוצאי אתיופיה אנחנו מסתפקים ב-100 ולפעמים 150 נקודות פחות, אני גם צריכה להצדיק את זה, אני לא יכולה לקבל אותם בחלל ריק ולהתעלם מכל תנאי הקבלה. יש מספר נימוקים. אבל זה לא משמש למטרות קבלה, זה משמש כאיזה שהוא מכוון, איזה שהוא סנן, לא מתבססים עליו בתהליך הקבלה, הרבה פעמים הוא יכול לעזור - - -

יש הבדל בין מכוון וסנן לבין צורך מחקר. צריך לדייק.

זה גם נכון. בסדר. סליחה.

מישהו רוצה להשלים מהאוניברסיטה העברית? נשמח גם לשמוע מאוניברסיטת בר אילן.

אני מרכזת מדור קבלת תלמידים. בדומה למה שאסתי נח אמרה גם לנו יש הסכם עם פוירשטיין כבר מספר שנים, ואנחנו מקבלים אותם לא רק על סמך האבחונים וההמלצות, בנוסף יש לנו דרישות מינימליסטיות של ממוצע בגרות, מינימום פסיכומטרי וגם עמידה ברף האנגלית.

לאורך השנים אנחנו רואים שאחוז הפרישה הוא פחות מ-10%, אם אנחנו מסתכלים על 2010, 2011, 2012 וכן הלאה אחוזים ממש נמוכים, מתחילים כ-20 סטודנטים או יותר, אפילו פחות, ונשארים כ-18, 11, 16 בוגרים שמסיימים את התואר.

גם אצלכם, היא אמרה למשל "אנחנו מקבלים 20 מועמדים וגם את ה-20 אנחנו לא משיגים" הכוונה שהם לא פונים, האם גם אצלכם המצב כך, שאתם מוכנים לשלב אותם יותר ואין מועמדים?

בטח, אנחנו מוכנים לשלב. מי שפונה אנחנו בודקים את סיכויי קבלתו. אנחנו מוכנים לשלב כל מי שיבוא, כל מי שיפנה והוא עומד בנתונים.

השאלה האם הסטודנטים יודעים מראש שיש התחשבות ושהפסיכומטרי לא הכרחי, ושאתם מתחשבים בעניין, למרות שהם לא חופשיים מזה, אבל האם אתם גם לוקחים שיקולים אחרים כמו המלצות של פוירשטיין? האם הנושא הזה ידוע למועמדים? האם הדבר הזה ידוע, האם האוניברסיטאות עשו לכך פומביות ואמרו את זה כדי לעודד? יכול להיות שהם מראש מפחדים שממילא לא יתקבלו כי התוצאה של הפסיכומטרי לא מגיעה לתנאי הקבלה?

לא, זה לא כך. אצלנו יש פרסום.

האם עשיתם יוזמה, פרסום, הסברה כדי לעודד אותם?

כן, ודאי, יש אצלנו פרסום. יש פרסום באינטרנט וברשתות חברתיות.

אוקיי. אנחנו רוצים לשמוע מאוניברסיטת תל אביב.

אפשר לשאול שאלה את נרקיס?

כן.

היו לי מספר פניות של סטודנטים שרוצים לעשות תואר שלישי ספציפית בבר אילן ומתקשים למצוא מנחה. זו סוגיה שהיא ידועה, שמציאת מנחה לדוקטורט זה דבר מאוד בעייתי. השאלה היא אם אנחנו נשאיר את זה סוג של מנת חלקם של מי שמקורבים למנחים, או שמחוברים לאקדמיה, לאליטה האקדמית, או שאתם עושים צעדים פרקטיים כאשר אתם רואים סטודנט בן הקהילה שרוצה ללמוד תואר שלישי ולא צריך שנתיים-שלוש לחפש מנחה ואחר כך להתייאש, ואז אנחנו אומרים "או, אין לנו דוקטורים יוצאי אתיופיה", לא מספיק, בוודאי. וזה משהו שאני רוצה לא רק כשאלה, גם שתכתבו לכם, כל מי שהוא פה נציג של אוניברסיטה, כי זו סוגיה, למרות שהיא רוחבית, לא יכול להיות מצב שבקהילה שלנו אנשים פשוט מתייאשים כי הם לא מוצאים מנחה ומוותרים על התואר השלישי כי הם חייבים להתפרנס וחייבים להמשיך הלאה.

אנחנו נשמח מאוד לקבל נתונים, אנחנו נבדוק את זה.

אני לא אביא לך נתונים, אתם תביאו נתונים ותבדקו. אני קיבלתי פניות ציבור. הנתונים צריכים להיות בדיקה שלכם כמה יוצאי אתיופיה, ותבדקי את זה, כל האוניברסיטאות צריכות לבדוק, כמה יוצאי אתיופיה ניסו להמשיך בתואר השלישי ויש פה חברים שהיו איתי בוועדה של המל"ג ואנחנו ישבנו כשנה-שנתיים על הנושא, ואחת הבעיות היא הבעיה הזאת, אדוני היושב ראש.

תיכף נשמע גם את נציגי המל"ג בנושא. אבל אני מציע גם, אם יש פניות אלי, אליך, חברי הכנסת, להעביר להם. זה מאוד חשוב וזה יעזור. נשמח גם באמת שתבדקו את זה ואיך אפשר לשנות את המצב, אולי אותם סטודנטים שכבר איבדו את התקווה יכולים לחזור, אם תיצרו איתם קשר ותסבירו להם את הנכונות, ותיכף גם נשמע מהמל"ג בעניין התכנית לעידוד הנושאים האלה. אבל אני רוצה להשלים את ההתייחסות של נציגי האוניברסיטאות. אוניברסיטת תל אביב בבקשה.

בוקר טוב, אני מאוניברסיטת תל אביב, ונאורה מ - - - הסטודנטים. אוניברסיטת תל אביב יצאו למעלה מ-370 בוגרים יוצאי אתיופיה. בתשע"ו התקבלו בתואר הראשון 30 סטודנטים, בתשע"ז 32, בתשע"ח 20 תלמידים רק בתואר הראשון. היום לומדים אצלנו כ-150 סטודנטים - - -

מאוד יעזור לנו אם תפרט באילו תחומים, מדעי החברה, מדעי הטבע וכולי.

בהנדסה לומדים 21 סטודנטים, אדריכלות שניים, מדעי החיים גם שניים, במדוייקים חמישה, במקצועות הבריאות 36.

כמה סטודנטים יש באוניברסיטת תל אביב? 30,000 סטודנטים?

סך הכל.

מה זה מקצועות הבריאות? בפקולטה לבריאות כמה יש לכם?

ריפוי בעיסוק, יש תשעה, הפרעות בתקשורת שלושה ופיזיותרפיה שלושה. אני רק מציין, אמנם המספרים הם נמוכים אבל בכל שנה מתקבלים בין 45 עד 60 סטודנטים.

אבל מתוך 30,000 סך הכל תלמידים, אתה אומר שיש סך הכל 150 יוצאי העדה האתיופית? זה כלום.

נכון. אבל מצד שני צריך להבין - - -

אתם לא רואים בזה בעיה? אתם לא רואים בזה איזה אתגר שלכם? הלא ברור שיש כאן בעיה.

באופן יחסי לכלל מספר הסטודנטים הרחב זה באמת מספר מצומצם. אבל באופן יחסי למספר הפונים ולאופן הטיפול שאנחנו מקבלים אתיופים, אנחנו מקבלים הרבה הרבה יותר.

יש לך נתונים לגבי זה? כמה פונים וכמה מתוך הפונים קיבלתם וכמה לא קיבלתם? כי אם פנו 151 וקיבלתם 150, זה באמת יפה. אבל אם פנו 2,000 זו בעיה.

זה בהנחה שהם פתוחים ועושים שיווק ומזמנים.

יש לכם את הנתון?

אני חייב להגיד, אני אענה לך על השאלה. פונים אלינו ומתעניינים כמה וכמה סטודנטים, נאורה יכולה להרחיב.

בכל שנה מתעניינים זה אומר ברמת השיחה הראשונית מעל 300 סטודנטים. אני יכולה להגיד לכם שמבחינת ועדות החריגים שלנו בשנת תשע"ב שהתקבלו 30 סטודנטים, 24 התקבלו באמצעות ועדת החריגים, בתשע"ז, מתוך 32, 25 התקבלו באמצעות ועדת חריגים, בתשע"ח 15 מתוך 20 התקבלו בוועדות חריגים. אני מדברת רק על תואר ראשון. נתוני הקבלה לתואר שני הם ממש הולכים ומשתפרים כל שנה, כמובן שאפשר לראות קבלה שהיא עצמאית, אנחנו גם מגישים לתואר שני ודוקטורט עדיין לא הייתה פניה אלינו אבל זה משהו שאפשר לבחון אותו, אני יכולה לתת לכם נתונים לגבי תואר שני.

נשמח אם תציגי לנו האם יש נכונות להמשיך לתואר שני, כי לפי הנתונים ששמענו קודם זו ממש ירידה, 0.6%. תציגי לנו נתונים מאצלכם.

אני אשמח. אם אפשר להגיד עוד כמה דברים לגבי תואר ראשון קודם לכן. גם לגבי משפטים יש לנו כרגע 12 סטודנטים למשפטים, פסיכולוגיה גם שני סטודנטים, יניב הציג הנדסה שזה 21 סטודנטים, שכמות נכבדת מהם הם גם בהנדסת חשמל, שזה באמת פקולטה עם ביקוש מאוד גבוה.

לגבי התואר השני כמו שאמרתי, אנחנו כן שמחים לראות שיותר ויותר מתקבלים עצמאית. הנתונים הם שבשנת תשע"ב, מתוך 29 מועמדים תשעה התקבלו דרך ועדות קבלה, היתר התקבלו באופן עצמאי. בשנת תשע"ז 34 סטודנטים יוצאי אתיופיה, 14 מהם התקבלו באמצעות ועדות הקבלה החריגות ובשנת תשע"ח התקבלו 16 סטודנטים יוצאי אתיופיה, מתוכם שישה באמצעות ועדות הקבלה.

מתי מוסלל סטודנט שרוצה ללמוד לוועדת חריגים?

קודם כל הסטודנטים עצמם פונים אלינו, הם יודעים על קיומה של התכנית ופונים אלינו, במידה והם לא עומדים בספי הקבלה.

מי זה אלינו?

לאוניברסיטה, לדיקנט הסטודנטים.

תכנית ליוצאי אתיופיה.

נכון. כן. לגבי זה יש לי מה לומר, נדבר על זה בהמשך.

רק לדייק, למי הם פונים.

הם פונים לדיקנט הסטודנטים לתכנית אדמס. מה שאנחנו עושים, אנחנו מנסים להיות גם פרו אקטיביים, אנחנו מקבלים ממדור רישום נתונים של מועמדים יוצאי אתיופיה שלא עומדים בספי הקבלה, אנחנו פונים אליהם ובודקים את מי מהם אנחנו יכולים להגיש באמצעות ועדות הקבלה החריגות, זה משהו שנעשה כל שנה, ברמה שבועית אנחנו מקבלים את הנתונים ופונים למועמדים. וזהו, מכאן אנחנו ממשיכים את התהליך.

חשוב אולי לציין שאנחנו מקבלים את המועמדים עם פערים יחסית גדולים מחתכי הקבלה הרגילים ואחרי שהם מתקבלים הם מקבלים מעטפת מאוד מאוד גדולה מהאוניברסיטה ולאחרונה גם בזכות הגדלת התקצוב מות"ת, הם מקבלים גם סיוע במעונות, במלגות, בשיעורי עזר, ואצלנו בקמפוס יש תכנית חניכה אישית לסטודנטים של שנה א', סטודנטים בוגרים מלווים סטודנטים חדשים של שנה א' ומסייעים להם בקשיי ההסתגלות הראשונים באקדמיה.

אדוני היושב ראש, תוכל לשאול מה זה הסיוע שמקבלם במעונות? אני רוצה לדעת מה היה לפני ומה היה אחרי. כי המדינה הקצתה קרוב ל-100 מיליון שקלים, מעניין לדעת לפרוט את זה מה היה לפני ומה היה אחרי שלא ייבלע לנו בתוך המערכות, כי כבר קרה ומבקר המדינה הצביעה על כך.

אוקיי, זו שאלה במקומה. לפני שאני אשאל את מל"ג שהוא הגוף האחראי ליישום התכנית, אבל לגבי השאלה של חברת הכנסת פנינה תמנו, אם תתנו לנו תמונה של מה היה ומה יש היום ואז נדע אם באמת מעבירים תקציב או שיש בריחת תקציבים.

יש כמה ערוצים. קודם כל, כל סטודנט שפונה לאוניברסיטת תל אביב אנחנו ישר מפנים סטודנטים, מועמדים שמתקבלים, למדור לסיוע כלכלי, וזה אומר שהם יכולים לקבל מלגה ככל סטודנט על בסיס מצב סוציו אקונומי. אני יכולה להגיד לכם שסטודנטים יוצאי אתיופיה אצלנו מקבלים מלגות יפות מהמדור לסיוע כלכלי.

כשאתם מדברים על התקציבים, אנחנו מדברים על התקציב של הות"ת שנכנס בעצם השנה. התקציב הזה כמובן מיועד לסטודנטים על פי תחומי המדעים או לא מדעים, אנחנו העברנו, מה שרצינו לעשות זה באמת יש מלגות שהמטרה שלהן היא מגורים.

מגורים או תמיכה באקדמיה?

לא, זה סבסוד מגורים. הסכום שהות"ת נתן מתחלק באמת לערוצי סיוע שונים. אתם שאלתם עכשיו על מגורים, נכון?

לא, כללי.

אז ככה, יש כמה ערוצי סיוע. אני כן חייבת להגיד שהאוניברסיטה תומכת ומלווה סטודנטים יוצאי אתיופיה כבר הרבה שנים, אבל הסיוע של הות"ת באמת עזר לנו להרחיב את השירותים. לגבי השירותים עצמם, כל סטודנט שנה א' מקבל ליווי על ידי חונך אקדמי, כשהמטרה היא שזה לא יצטמצם רק לחונך אקדמי אלא מישהו שבאמת מלווה גם מעבר לזה.

ומי זה?

סטודנט מצטיין מחוג הלימודים של הסטודנט שלנו, של סטודנט יוצא אתיופיה. אני מדברת על תמיכה אקדמית.

בואי, אני רוצה שזה יהיה ברור, ניקח את משה, אני נותן שם לדוגמה, משה התקבל אצלכם לרפואה. הוא צריך תמיכה, תתארי לי עכשיו מה הוא מקבל בדיוק.

כל סטודנט שרוצה סיוע לימודי, אצלנו זה נקרא חונכות אקדמית, זה אומר שהוא מקבל חונך שמלווה אותו לפי הקורסים שהוא - - -

כמה שעות בשבוע הוא מקבל?

אפשר לקבל שלוש שעות לשבוע ואפשר גם יותר.

וזה סטודנט שלומד איתו?

לא, זה לא סטודנט שלומד איתו בשנת לימודים, זה סטודנט מהחוג לימודים שלו.

אבל הוא לא לומד איתו.

לא לא.

כי אני לרגע חשבתי שזה - - -

אנחנו לא היינו עושים - - -

תודה על ההבהרה. אוקיי.

לא, זה או שנה מעל או שנתיים מעל. או בתואר שני, במידה והם עדיין זוכרים, החומר טרי.

כמה יש ברפואה?

ברפואה יש סטודנטית אחת כרגע. בשנים מתקדמות, התמיכה האקדמית, אנחנו אומרים לסטודנטים "כשאתם צריכים אתם פונים" וגם אפשר לקבל הרבה מאוד שעות. השעות לא מוגבלות לסטודנטים לתואר ראשון, לתואר שני השעות יותר מוגבלות אבל לא קרה שסטודנט ביקש עוד שעות ואמרנו לו "לא".

זה משהו שלא היה לפני התקציב?

זה משהו שכן היה ועכשיו אפשר לתת יותר שעות. אנחנו יכולים כרגע לתת הרבה יותר שעות.

מה זה יותר שעות? אמרת שזה שלוש עד שמונה שעות בשבוע. מה היה לפני כן?

מה שהיה לפני כן, גם יכולנו לתת שעות אבל זה היה י ותר מצומצם.

אז בואי תתני את סך השעות שהיה קודם וסך השעות שהיום. מה שמעניין אותנו זה הדלתה.

סטודנטים בשנה א' גם לפני כן הם יכלו לקבל שלוש שעות, עכשיו אם הם רוצים הרבה יותר, אין לנו בעיה לתת.

אם הם רוצים.

אם הם צריכים. כמובן לפי צורך. במידה ויש צורך והם אומרים "אני מרגיש שאני צריך בפיזיקה קלאסית עוד שעות" אז אנחנו יכולים לתת הרבה יותר שעות, וזה בגלל התמיכה של הות"ת. מעבר לזה, יש סדנאות למיומנויות למידה בדקנאט הסטודנטים שכל סטודנט יכול לפנות אליהן, אנחנו יכולים לסבסד את הסדנאות האלה. במידה וסטודנט נקלע לאיזו שהיא התמודדות אישית, יש את השירות הפסיכולוגי גם בדקנאט, שוב, כל סטודנט באוניברסיטה יכול לפנות. אנחנו יכולים לממן את השירות הזה.

לפני זה לא היה ממומן ליוצאי אתיופיה שירות פסיכולוגי?

לפני כן היה ממומן עד גבול מסוים.

מה הגבול היה?

נורא קשה להגיד, זה בהתאם לתקציב שנשאר לנו ואני אסביר לך. לאוניברסיטה בעצם יש תרומות מסוימות שהיא מקבלת. העניין הוא שהתרומות האלה הולכות ומתכלות. כשהות"ת נכנס לתמונה זה הרבה יותר מרגיע אותנו, זה אומר שאנחנו יכולים להרחיב את השירותים שלנו. לדוגמה שירות פסיכולוגי, כשהסטודנט פונה אז ראוי לתת לו 20 מפגשים פחות או יותר, זה מה שהשירות הפסיכולוגי ממליץ בדרך כלל, על רוב הסטודנטים, עכשיו אנחנו יכולים לתת את זה בראש הרבה יותר שקט. לפני כן זה היה מאוד בעייתי.

דברים נוספים, במידה וסטודנט במצב אקדמי לא תקין וצריך להיות בקשר עם הפקולטה, כן חשוב להגיד שאנחנו לא הסניגורים של הסטודנט. זה אומר שכשהסטודנט מגיע, אנחנו יושבים איתו, בודקים, מנסים לעשות תכנית הבראה, מה לא הצליח, למה זה לא הצליח, ואז יש פניה לפקולטה. במידה וחלילה מפסיקים על הפסקת לימודים אנחנו כן מתערבים, הסטודנט גם פונה ואנחנו מראים מה הולך להשתנות. מבחינת היקף הקורסים, מבחינת חונך אקדמי שהולך לתת לו שיעורי עזר או ליווי, וזה דבר בעיני שהוא כן מאוד חשוב וזה באמצעות גם קשר אישי שנוצר עם הסטודנטים.

והסבסוד במגורים, מה היה לפני ואחרי?

סיבסוד במגורים, בעצם סטודנט יכול לבקש מהמדור לסיוע כלכלי שהוא אחראי גם על המלגות וגם על המגורים. כל סטודנט רשאי לבקש בתחילת כל שנה מילגה והמילגה הזאת יכולה לשמש אותו. אני לא יכולה להגיד שמראש יש הנחה במלגות. מה שקורה השנה, בעקבות הכניסה של הות"ת, אנחנו לדוגמה העברנו עכשיו את הפעימה הראשונה של מלגת מגורים או מעונות או שכר דירה או נסיעות אגב, כי מה שגילינו זה ש-50% מהסטודנטים שלנו חוזרים הביתה בגלל שיש יוקר מחיה וזה מאד מאוד יקר ויש סטודנטים שמעדיפם להישאר בבית הוריהם, ואז הם מקבלים את המלגה הזאת אבל על נסיעות לאוניברסיטה ובחזרה. אז הפעימה הראשונה כבר הועברה ובהמשך תועבר פעימה נוספת.

האם המל"ג אמר לכם שיש פה תכנית של הממשלה ולכן יתנו לכם תקציב וסכום או הבעיה הכלכלית לא צריכה להיות מחסום, תקבלו, תעזרו להם, אנחנו ניתן להם. האם יש הוראה כזאת או פניה כזאת לאוניברסיטאות מהמל"ג?

אני ממל"ג ות"ת, מרכז בתחום החברתי.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הוועדה.

אדוני, לא קיבלנו תשובה ברורה לגבי מה היה קודם ומה היום. שמענו הרבה כוונות טובות, שזה מצוין.

השאלה שלי הופנתה לנציגת האוניברסיטה. האם קיבלתם דבר כזה. כי את אומרת, אם סטודנט פונה, אם לסטודנט יש צרכים. זה מה שאת אומרת, אבל התכנית אומרת שכדי לעודד ולחזק, זה התקציב. אני רוצה לדעת האם קיבלתם מראש שאתם יודעים שהמל"ג יספק לכם מבחינה כלכלית, האם קיבלתם את זה?

ות"ת, מה שהיה לאורך השנים שנתנו איזו שהיא הקצאה, הוקצב כסף לסיוע לסטודנטים לרבות סטודנטים יוצאי אתיופיה.

השנה יש תכנית, התכנית התחילה השנה. לכן אני רוצה לדעת האם קיבלתם הוראה או שלחו לכם שיש תכנית שאושרה בממשלה, וכך וכך אנחנו יכולים למטרות האלה והאלה, אנחנו מוכנים לתת תקציב ולכן תפנו אלינו או נעביר, משהו כזה?

בעצם המל"ג ישב בצורה מסודרת גם איתנו והעביר את המידע. בגלל שלפני כן הייתה לנו גם תכנית שבעצם ליוותה סטודנטים יוצאי אתיופיה, עכשיו באמת התחלנו גם לעשות את ההפרדה כדי שהסטודנטים ידעו שיש פה תמיכה נוספת של הות"ת. אני יכולה להגיד שעכשיו כל הסטודנטים יודעים את זה, בהתחלה עבדנו על זה ועכשיו כל הסטודנטים מיודעים לגבי הכניסה של הות"ת לתמונה.

אבל במה זה בא לידי ביטוי, בכסף אנחנו שואלים. אתם אוניברסיטת תל אביב נכון?

אז מה התקציב הנוסף שקיבלתם מהות"ת לצורך הזה?

4,000 כפול 150, כמה?

145.

כמה זה יוצא?

5,500.

זה המון כסף.

הם אמורים - - -

זה המון כסף, בגלל זה מעניין אותי איפה זה בא לידי ביטוי.

זה בדיוק מה שאמרתי, דיברתי על המלגות שכבר הועברו, דיברתי על הרחבת היקף התמיכה הלימודית.

לא, את לא דיברת. את דיברת בזה, אנחנו שואלים נניח שנה שעברה היו שמונה מלגות והשנה בזכות זה יש 16, זה מה שאנחנו רוצים לדעת.

אז השנה בזכות זה, אני יכולה להגיד לך שאם בשנה שעברה אנחנו יכולנו, קודם כל יש גם את האוניברסיטה שהיא גם נותנת מלגות לסטודנטים. אני מדברת עלינו, אם נתנו בשנה שעברה פחות או יותר, אין לי נתון מדויק, 17 מלגות, השנה בעצם כל הסטודנטים של תואר ראשון קיבלו מלגות וכך יהיה גם הלאה.

זאת אומרת מתוך 150, כמעט 130?

לא, כי 150 זה בסך הכל כולל תואר שני. כמה יש לך לתואר ראשון?

98.

את אומרת 98 מתוכם 17 קיבלו מילגה אשתקד, מה הסל הזה את אומרת?

רגע, אז השנה זה עוד 70.

בדיוק, עוד 70.

רגע, אני רוצה לדייק. כשאמרתי לך 17 זה רק באמצעות תכנית אדמס. הרבה סטודנטים שלנו גם בשנה שעברה קיבלו מהמדור לסיוע כלכלי מלגות. להגיד לך במספרים, את זה אין לי.

אני רוצה להגיד לך, קודם כל גילוי נאות, למדתי את התואר השני שלי בזה, ויצא לי לדבר עם לא מעט סטודנטים במהלך. אני לא יודעת, זה שאת זורקת אותנו עכשיו להגיד שיש מעטפת כללית ואוניברסלית באוניברסיטה, לא נותן לי תשובה כי לא בטוח שהם גם ניגשים, כמישהי שמכירה את האוכלוסייה.

אז אני יכולה להגיד לך כי יש לנו קשר אישי עם הסטודנטים, שהרבה סטודנטים מהתכנית בתואר ראשון מקבלים מלגות מהמדור לסיוע כלכלי. להגיד לך מספר, את זה באמת אין לי, אבל אני פשוט פוגשת אותם המון במהלך השנה, הרבה מהם כן מקבלים מהמדור לסיוע כלכלי.

בואי נתקדם הלאה, אז ה-17 מה קיבלו ומה מקבלים היום כל ה-100 חברים בתואר ראשון?

תראי, יש תקציב של או 4,000 או 5,500. כל התקציב הרי לא אמור להגיע כמלגה לסטודנטים. אמור להיות גם ניצול בערוצי סיוע אחרים, אז אין סכום כרגע שאנחנו יודעים לתת. אנחנו יודעים להגיד שכרגע כל סטודנט קיבל 2,250 שקלים באמצעות הסיוע של הות"ת ובהמשך הם יקבלו עוד. זה מה שקרה בינתיים מבחינת המלגה, מלגת מעונות ומגורים.

כמה גרים במעונות אגב?

בערך 40.

וכמה הם משלמים?

זה יכול לנוע בין 1,100, 1,200.

וכמה הסבסוד שלכם?

הסבסוד שלנו, שוב, אין סבסוד שלנו למעונות. יש את המלגה שהועברה כרגע על סך 2,250 ויהיה עוד סכום מסוים בהמשך.

אה, הם מקבלים את זה מלגה לחשבון?

כן.

אוקיי.

אנחנו נמשיך לברר, נשמע גם את המל"ג, אבל יש מה להשלים לאוניברסיטה העברית?

כן. להשלים בקשר אלינו, לא קשור לנושאים האלה, אצלנו מטופלים בדיקנט, אם צריך, אני אעביר לוועדה את הנתונים, אין לי מושג על מספרים ונתונים. אני יודעת שהם מקבלם מלגות כמו כל סטודנטים ובנוסף את ה-5,000, אבל אני אעביר נתונים מדויקים. אני מתעסקת ויודעת על תנאי קבלה.

רציתי להוסיף שיש לנו מסלול ייעודי לסיעוד, שאנחנו גם מקיימים מכינה עבור אותה אוכלוסייה, מתחילים ללמוד במכינה כ-25 איש, עוברים את המיון של פוירשטיין, הם לומדים במכינה ייעודית לסיעוד. אם הם מסיימים את המכינה בממוצע 80 הם מתקבלים לסיעוד. גם במכינה וגם בלימודי הסיעוד הם לומדים עם כולם אבל רק מקבלים בנוסף מעטפת. השנה קיבלנו 18, וכרגע התחיל ללמוד מחזור שני במכינה. האוכלוסייה השנייה, ה-20, על כל החוגים, בעיקר חוגים הכי מבוקשים. בנוסף יש לנו לא מעט תלמידים שמתקבלים בזכות עצמם וחלקם אפילו לא רוצים להשתייך למסגרת זו או אחרת, הם רוצים לעשות את זה בזכות עצמם.

במקביל יש לנו כמובן ועדת ערעורים ששם היה לנו נוהג עוד לפני שהתחלנו לעבוד עם פוירשטיין, שבחוגים שבהם אנחנו נותנים משקל מאוד גבוה לפסיכומטרי, ברפואה, באוניברסיטה העברית נותנים משקל של 70% לפסיכומטרי ו-30% לבגרות, לאוכלוסייה האתיופית עשינו הפוך. 30% בסך הכל לפסיכומטרי ו-70% למרכיב הלימודי שזה מכינה או תעודת בגרות. אבל מספרים על - - - על כל התארים אני אוכל להציג אם תרצו, פשוט זה המממשים ולא בקבלה.

האם הדבר הזה ידוע למועמדים, לסטודנטים, האם פרסמתם את זה?

אנחנו מפרסמים באתר, קרן פוירשטיין מפרסמים, יש לנו רכז לעניין הזה שאנחנו מפיצים גם באמצעותו. אצלנו זה חלק מערוצי הקבלה, אנחנו גם חייבים לפרסם את זה בגלל ההוגנות בתהליך הקבלה, הכל שקוף באוניברסיטה העברית.

האם הסטודנטים מחויבים להגיש בקשות דרך רכז פוירשטיין?

לצורך?

לצורך קבלת הסיוע שמציע הות"ת?

אז אני אמרתי, לגבי הסיוע כל מי שבפוירשטיין מטופל יחד עם מכון פוירשטיין והרכז. כל זה בדיקנט, כל שאלה שתרצו אני אבדוק ואקבל, אני יודעת את תהליך הקבלה. אני יודעת להגיד רק על תהליך הקבלה.

ג'ג'או תרשום וכשתהיה לך זכות הדיבור תתייחס. אנחנו נתקדם למכון פוירשטיין, תנו לנו בכללי איך אתם רואים את הנתונים האלה. לאחר מכן אני אעבור למל"ג כי אתם גם באיזה שהוא שלב קשורים.

תודה, יישר כח יושב ראש הוועדה חבר הכנסת נגוסה, על הדיון החשוב הזה. אני רוצה לחלק את הדברים שלי לשניים. אנחנו פעילים כבר באמת לא מעט שנים בתחום הזה ואני חייב לציין, אני רוצה רגע להתחיל משבח, עם כל השאלות החשובות מאוד שהעליתם, חברי הכנסת, אני חייב לומר שהתחלנו בבר אילן, שנה אחר כך באוניברסיטה העברית, היום אנחנו במשא ומתן מתקדם עם אוניברסיטת תל אביב ועם אוניברסיטת אריאל, ואני חייב לומר שנתקלנו באנשים, אני מדבר ברמת רקטור, נשיא, שחיפשו דרך לפתור את הבעיה הזאת.

אני רוצה להתחיל קודם כל ממשהו שלא כל כך אהבתי בכתבה הזאת, אני לא התראיינתי אליה, אבל שיצר מצג כאילו האוניברסיטאות לא מעוניינות. אני חייב לציין, אני מדבר בזווית שלנו – ואני לא נכנס למעונות ולא לדברים אחרים – אבל בזווית שלנו נפגשנו באמת בדלתות פתוחות שהבינו שיש בעיה. הבינו את תת הייצוג הזה ואני חייב לומר שפגשנו אנשים שזה הטריד אותם. זה קודם כל.

אני רוצה גם לציין את השותפים המאוד בכירים שלנו, נמצאת פה אילאיל מקרן רוטשילד שבאמת מלווים אותנו כבר הרבה מאוד שנים ואימצו את התכנית הזאת כחלק מהמאמצים שלהם להנגיש את ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל, ובאמת יד ביד אנחנו פורצים דרך.

מטרידים אותי באמת בהקשר הזה שני דברים. אני מוטרד מזה, ואני אומר את זה עם כל הכבוד וההערכה לקרן רוטשילד שהם שותפים נאמנים, הפדרציה של ניו יורק ובעבר הג'וינט, אבל זה לא יכול להישאר בפילנתרופיה. לא יכול להיות ששער הכניסה במדינת ישראל שהוא מפלה תרבותית. אם תחזרו לשקף של הפסיכומטרי, חברים, 433. אני אומר לכם, לנו האוניברסיטה העברית ואסתי נמצאת פה, 13 סטודנטים לרפואה. חברים, מהטובים בכיתתם. אני רוצה לתת את הקרדיט לענת הסמנכ"לית ל- - - שהיא מנהלת את התכנית הזאת, נכנסת אלי, אני חייב לספר פה אנקדוטה. איזו התרגשות, אני באמצע ישיבה עם בחור בן הקהילה שגמר באוניברסיטה העברית סימסטר ראשון במדעי המחשב עם ציון 97. "מה אבא שלך עושה?" "נכה בבית". "מה אמא שלך עושה?" "מנקה במשרד ראש הממשלה". על זה אמרו חז"ל "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". אמרתי לו "כשתהיה מובילאיי אל תשכח אותנו, את המכון. תן לנו פרומיל קטן, תזכור שהיינו כאן".

אני רוצה לומר, חייבים והיו לנו לא מהדיונים עם המל"ג, עוד בתקופה של פרופ' טרכטנברג ועם פרופ' זילברשץ, לעשות שני דברים ופה אני יוצא בקריאה לעשות את הדבר הזה כי שם זה נתקע. א. באמת לתקף את העבודה שלנו. יש פה 200 סטודנטים. ישבתי עם הרקטור שהוא נשיא האוניברסיטה העברית היום, פרופ' אשר כהן, שהוא פסיכולוג קוגניטיבי במקצועו, הוא אומר "בשביל מה צריך מחקר? זה עובד. בתכנית שלנו הם נושרים פחות מהסטודנטים הישראלים שאינם יוצאי אתיופיה,. אחוז הנשר שלהם הוא בסביבות 4%. אחוז הנשירה, וזה נתון שלא הופיע כאן, אחוז הנשיקה של סטודנטים ישראליים שאינם יוצאי אתיופיה הוא כ-10%. זאת אומרת החבר'ה האלה שאימא שלהם מנקה במשרד ראש הממשלה ואבא שלהם יושב בבית, מצליחים יותר. ולא עשינו שום דבר, רק מיינו אותם.

אני בהרבה הערכה לדיאלוגים המתקדמים שלנו עם נשיא אוניברסיטת תל אביב, עם הרקטור, ואני מקווה שנתחיל השנה באיזה פיילוט, אני מתקומם נגד המושג "ועדת חריגים". חברים, הם לא חריגים, הם מדהימים. רק צריך לגלות. להבין ששיטת האבחון הזאת פסולה, לפחות לטובת - - -

אבחון - - -

האבחון הפסיכומטרי. הוא עושה להם עוול. הסטודנטים האלה לרפואה שמקבלים 96 בממוצע שלהם, יוצאים 450, 500, 600 בפסיכומטרי, במקום 750. פשוט צריך להכיר בעובדה שמדינה קולטת עליה, אנחנו בוועדת העליה של הכנסת, צריכה להבין שאי אפשר להכניס את כולנו לקופסה אחת.

זה לא קשור רק לעולים. השיטה הזאת גם לא טובה להרבה מאוד חלקי אוכלוסייה אחרים.

אולי ניתן לכולם מילגות ואז - - -

אני רוצה להגיד לך - - -

סליחה חבר הכנסת נגוסה, אני רוצה להשלים כי ידעתי שתאמר את זה, חברת הכנסת פנינה, שבאמת עושה עבודה מדהימה - - -

כי הסטודנטים שלנו כבר לא עולים.

ניתן לכולם מלגות, ניתן לכולם דיור ואז נשווה. סיוע לכולם. ניתן לכולם מוניטורינג ואז נשווה נשירה של כל הסטודנטים.

לשמחתי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן ואני מקווה שבדרך גם אריאל ותל אביב, פתחו את שיטת האבחון שלנו גם לסטודנטים מהפריפריה שאינם יוצאי אתיופיה. כן כן, לא רק יוצאי אתיופיה נפגעים כתוצאה מ- - -

יש לי שאלה. קודם שאתם מקבלים אותם? יכול להיות שמגיעים אליכם הטובים ביותר? מה תנאי הקבלה שלכם?

לנו כמעט אין תנאי קבלה, צריך רמה מסוימת בבגרות.

יש מינוי או אין מינוי?

יש מינימום מסוים שצריך לבגרות, למשל בפקולטות הנדסה יש דרישה למיון. אבל אני רוצה לומר משהו, וזו הנקודה השנייה שמטרידה אותי. אתה צודק, השאלה הזאת מתאימה, כי אנחנו חייבים לעשות מאמצים ביחד עם האוניברסיטאות, השותפים שלנו, כדי להביא אותם בכלל להירשם. הם לא נרשמים. אז שאלת קודם למה הם במכללות ולא באוניברסיטאות, עם כל הכבוד למכללות, הם לא מגיעים. אני צודק, אסתי? הם לא מגיעים. אנחנו צריכים לעשות קמפיינים פרו אקטיביים כדי להביא אותם בכלל - - -

אדוני היושב ראש וחבריי חברי הכנסת, חשוב לי לומר משהו, משפט לגבי פוירשטיין. פוירשיין עשו עבודה מדהימה בכל מה שקשור לאותם פקולטות סגורות בפני יוצאי אתיופיה, אם זה רפואה, מדעים, גם הצגנו וגם ראינו בממ"מ איפה אנחנו חסרים. אבל צריך להדגיש את זה גם לפרוטוקול. יוצאי אתיופיה לא צריכים את פוירשטיין בדברים שאנחנו מתקבלים בלאו הכי. שם אני יכולה להגיד שגם אני כמי שבהתחלה באמת, אפשר לומר וזה בלשון עדינה, לא כל כך אהבתי וסימפטתי את התכנית של פוירשטיין, עד שראיתי שיש סטודנטים לרפואה וכאלה - - -

ממה פחדת, מהסטיגמה או ממה?

אתה מכיר את עמדותיי לגבי תכניות שמבדלות רק את יוצאי אתיופיה, ולכן הדגש הוא שיש פה עוד אוכלוסיות שזקוקות לשוויון הזדמנויות. יש הרבה מאוד חלקים בחברה הישראלית מהפריפריה שנקודת הפתיחה שלהם היא בדיוק כמו של יוצאי אתיופיה. אותם חברים שגדלו איתנו בשכונות, או גדלו בפריפריה החברתית וגם הגיאוגרפית. זה דבר אחד. אנחנו לא מבקשים הטבות ייחודיות, אנחנו מבקשים הזדמנות שווה, ומאוד חשוב להדגיש את זה, ואתה מכיר את הגישה הזאת.

הדבר השני שאני חששתי ממנו ועדיין אני אחשוש ותמיד אהיה עם יד על הדופק ואני חושבת שגם אתה היושב ראש, זה להיזהר ממונופולים קהילתיים. אני לא ארצה שבסוף כל סטודנט יוצא אתיופיה יצטרך לעבור דרך פרויקט. עם זאת, צריך לומר את האמת שפוירשטיין עשו משהו שהיה צריך לעשות, ויכול להיות ששיתוף הפעולה החדש עכשיו גם יניב תוצאות, אבל לסייג את זה שזה כלפי אותן פקולטות כמו שאמרתי, שהפסיכומטרי לא נותן להם להיכנס.

אני ברשותך רק רוצה להגיב לדברים של חברת הכנסת פנינה בקצרה. אנחנו לחלוטין מסכימים וכך אנחנו פועלים, אם משהו לא שבור, אל תתקן אותו. ולכן אגב, זו תשובה לשאלה שלך, למה צריך את הפסיכומטרי? כי מי שיכול להיכנס עם הפסיכומטרי, שייכנס עם הפסיכומטרי. הוא לא צריך אותי. גם חבל על המשאבים, חבל על המאמץ. אבל חשוב לי להגיד פה משהו חיוני. האבחון שלנו הוא לא פקטור, זה לא ועדת חריגים. זה דרך אחרת לגלות את הרמה הגבוהה מאוד של האנשים האלה. זה לא שעשיתי להם טובה, לא נתתי להם עוד 100 נקודות בונוס בגלל שהם יוצאי אתיופיה או פריפריה, ממש לא. פשוט, אנחנו טוענים טענה מקצועית שהמבחנים, הפסיכומטרי מוטי התערבות, הם טובים למי שחי פה דורי דורות כבר וגדל על התרבות המערבית משחר נעוריו והסבא שלו גם גדל פה. האוכלוסיות האלה שבאות, על אף שהן ילידי הארץ עדיין שייכות לתרבות מסוימות שהיא מדהימה ומקסימה, אבל היא לא תמיד מכינה אותם לקראת הדבר הזה, וצריך פשוט אחרת לגלות את הכישרון שלהם.

אני רוצה להגיד לך, הצעתי הצעת חוק והנחתי על שולחנה של הכנסת הצעת חוק שאומרת שמי שעלה מעל גיל 14, לא לחייב אותו במבחן פסיכומטרי כתנאי לכניסה להשכלה גבוהה. האוניברסיטאות קמו והן התנגדו. אני רוצה התייחסות שלך בעניין. הן קמו והתנגדו ואמרו שזו פגיעה בחופש האקדמי. ממה שאני שומע, הפסיכומטרי הוא מחסום תרבותי. מה אתם אומרים?

אם יורשה לי, אני מקרן אדמונד דה רוטשילד, אנחנו שותפים של מכון פוירשטיין בשש השנים האחרונות בתכנית הזאת - - -

הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת ועדה.

וגם אביה הגיע לבקר ממוסקבה בארץ.

שלום לך.

איזו גאווה.

מאוד.

ברוך הבא.

אז אם יורשה לי, באופן כללי קרן רוטשילד פועלת לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל ובפרט למיצוי השכלה גבוהה באוכלוסיות פריפריאליות, שזה מגוון של אוכלוסיות, גם יוצאי אתיופיה אבל כמובן גם ערבים, חרדים ופריפריה חברתית וגאוגרפית ובאמת תכנית פויירשטין זו אחת הדוגמאות שבאה לפתור מצב שהוא באמת קשה ובעייתי וזו דוגמה מאוד טובה למצב שבו יש לנו כבר אחרי שש שנים 200 סטודנטים, וחשוב להדגיש את זה, יוצאי אתיופיה מגיעים לאקדמיה, נמצאים שם בהרבה מקומות, אנחנו מדברים על הפקולטות שמאפשרות להם מוביליות חברתית אמתית, מאפשרות להם להתפרנס ולהשתכר בעתיד כמו שאנחנו היינו רוצים, כמו שכל אחד היה רוצה שהילדים שלו ישתכרו ואנחנו רואים תוצאות מדהימות, גם בנשירה מצומצמת יותר וגם ממוצע ציונים שלא נופל בכלל מאף אחד מחבריהם שהתקבל על פי הפסיכומטרי, ומה שחשוב לנו להגיד שבאמת התכנית הזאת מוכיחה שיש אלטרנטיבה והאלטרנטיבה הזאת עובדת, וחשוב מאוד מאוד מאוד שכל המוסדות, כלומר, נכון יש לנו את האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן שזה הרבה זמן שם ואוניברסיטת תל אביב שמגלה היום נכונות ואנחנו מאוד מקווים שבאמת דרכנו תצלח שם, אנחנו קוראים פה לכל האוניברסיטאות להצטרף אלינו, ובאמת כמו שחברת הכנסת שטה אמרה, לא ליצור פה מונופול על שיטה אלא ליצור מגוון שיטות קבלה, ואם אנחנו צריכים פה את הות"ת מל"ג שיעודד את המוסדות לפתוח מגוון שיטות מיון, לא רק שיטת מיון פסיכומטרית, או ועדת חריגים ששם אנשים נכנסים בחסד. אנחנו לא מקבלים אנשים בחסד, אנחנו מאפשרים להם להתקבל בזכות, וזה מה שחשוב.

תודה. אתם שמעתם את האוניברסיטאות וגם את המכון. אני רוצה לשאול את נציגת המרכז הארצי לבחינות ולהערכה ד"ר ענת בן סימון המנכ"לית, אתם רואים שזה המחסום, זה לא מעודד את הסטודנטים לרוץ לאוניברסיטאות, לכן מה - - - כל כך לוקחים את הנושא הזה, כאשר יש עובדות של סטודנטים שנכנסו שהאוניברסיטאות לא דרשו את זה כתנאי והם מצליחים, כפי שהוא אמר. סטודנט למדעי המחשב נכנס בציון של 90 ומשהו. לכן בואי תסבירי לנו למה אתם מתעקשים לעשות את זה.

בשמחה. קודם כל אני רוצה להבהיר שמל"ג לא קובע את מדיניות הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה. אנחנו גוף שהוקם על ידי האוניברסיטאות והתבקשנו לפתח כלי שיש את המיון הטוב ביותר למוסדות להשכלה גבוהה ושינבא בצורה הטובה ביותר הצלחה בלימודים. אנשים שעובדים אצלנו הם אנשים שיש להם תואר שלישי, שלמדו את הנושא הזה והם המומחים בארץ וחלקם גם בעולם, במיון להשכלה גבוהה. כל מה שאנחנו עושים הוא מבוסס מחקר, מבוסס המון עבודה מדעית. אנחנו מפתחים את הכלים שנים, שהם הכלים הכי טובים למיון להשכלה גבוהה. קודם כל. אנחנו לא מתעקשים על כלום, אנחנו מפתחים כלי, אנחנו נותנים אותו למוסדות, אנחנו בודקים מה הוא עושה, כמה הוא תקף, כמה הוא מנבא, וכל מוסד משתמש בו כראות עיניו. זה מה שאנחנו עושים.

אוקיי, אבל מדינת ישראל היא מדינה שקולטת עליה. העולים באים מרקע תרבותי שונה. לכן אני אומר שיש כל מיני, כל אחד עולה מתרבות אחרת ויש בעייתיות בעניין הזה, ואת רואה את התוצאות. מצד שני, שמעת מהמכון שאנשים מתקבלים ללא, והם מצליחים.

מצטיינים. לא מצליחים. מצטיינים.

כן. אז למה לא תלכו על תוצאות - - -

הרבה יכולים להצטיין.

את גם מגחכת, שניה, אדוני היו"ר, היא יושבת שם, מגחכת מחייכת, ואחר כך אמרתי הרבה אנשים מצטיינים, תסלחי לי גברת, את לא תנפנפי ותגידי לי "הרבה אנשים מצטיינים" את הדרך שהסטודנטים האלה עברו, את לא תבטלי את ההצטיינות שלהם בכזאת בוטות ותגידי "הרבה אנשים מצטיינים". באמירה שלך טמונות הרבה מאוד מהתפיסות כנראה של "הרבה אנשים מצטיינים". חוצפה.

חברת הכנסת פנינה, תני לה להשלים.

בכל מדינה בעולם יש אוכלוסיות מוחלשות, ואני חושבת שצריך לקדם אותן בכל דרך אפשרית, אבל בשביל לבחור את הדרך הטובה ביותר צריך לעשות את זה באופן מקצועי. צריך לבדוק חלופות, צריך לבדוק כלים, צריך לבדוק מה תורם הכי הרבה.

עוד משהו, בהתייחס למה שד"ר פוירשטיין אמר. האוכלוסייה האתיופית, כמו שאנחנו יודעים, מקבלת סל תמיכה אדיר. אין ספק שזה עוזר לאנשים האלה להצליח, זה יעזור לכל אחד להצליח. כל אחד שמגיע להשכלה הגבוהה, כמעט כל אחד, עם נתונים יותר חלשים ויקבל סל תמיכה - - -

תסלחי לי, אני פשוט לא מאמינה. אני לא מאמינה למשמע אוזניי. כן, את כנראה לא יודעת מה סל התמיכה חוץ מזה שישבת פה בוועדה, זה נשמע שאת אומרת "תיקח את כל סל התמיכה ולא משנה למי תיתן, הוא יצליח". אני רוצה לומר לכם, אני אקשיב לך עד הסוף, אבל כנראה עם גישה כזאת, ואת אומרת "אנחנו בוחנים", את מבחינתך לפספס דור אחד ועוד דור ועוד דור, וגם הנכדים שלי מבחינתך, שיישארו למטה. כנראה לא הבנת. אני רוצה לספר לך משהו - - -

אני מבקשת למחות, התגובה הזאת לא במקום ולא לעניין.

את יכולה למחות עד מחרתיים.

את מכניסה לי דברים לפה. יש לכם עוינות כלפי - - -

רגע - - -

יש - - - שאני לא סובלת, אדוני היושב ראש, הפטרונות וגינונים של - - -

יש לכם עוינות כלפי הבחינה, וכל מה שאני אוציא מהפה, את תצעקי עלי.

לא, כרגע יש לי עוינות כלפי הדברים הספציפיים שאתם מוציאים מהפה שלכם.

פנינה רגע, בדרך כלל - - -

זה שאני אמרתי שצריך לתמוך בכל אוכלוסייה מוחלשת זה לא בסדר?

לא, לא את זה את אמרת.

זה מה שאמרתי.

יש לי טענות לדברים שאמרתם, את יודעת בדיוק לאילו דברים.

לא, זה מה שאמרתי שצריך לתמוך.

יש פה את העניין של סדר. אמנם לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה לשאול ולהיכנס באמצע הדברים, אבל אל תגזימי.

יש להם גם פריבילגיה לצעוק על ה- - -

אנחנו רוצים באמת, המטרה שלנו זה באמת להבין ולמצוא פתרון. לכן השאלה שלי, את רואה את התוצאות, לא מחקר, אלה דוגמאות שפשוט אנשים נכנסים - - -

זה עובד מצוין.

אז למה לא לעודד את זה?

תעודדו. אנחנו אמרנו לא לעודד? אנחנו התנגדנו לזה באיזו שהיא צורה?

אבל אם אתם הצבתם כתנאי את המבחנים האלה - - -

אנחנו לא שמנו כתנאי.

האוניברסיטאות לא משוחררות בעניין הזה.

בוודאי שמשוחררות. כל מוסד רשאי לבחור את דרכי המיון שלו. אנחנו לא מכתיבים כלום לאף אחד, אין לנו שום מנדט להחליט על תנאי הקבלה, אנחנו לא קובעים כלום לכולם. אנחנו עושים מבחן ואנחנו אומרים "אם אתם רוצים, תשתמשו בו. איך שאתם רוצים, כמה שאתם רוצים, באיזה משקל שאתם רוצים, באיזה אופן שאתם רוצים, תעשו בו מה שאתם רוצים". אנחנו לא קובעים כלום. אני לא מבינה למה מתנפלים עלינו כל הזמן. אנחנו כמו בדיקת דם. אנחנו עושים בדיקת דם, אנחנו נותנים תוצאות, אנחנו אומרים לרופא "תעשה עם זה מה שאתה רואה לנכון".

תודה רבה. אנחנו רוצים לשמוע מארגון הסטודנטים.

שלום לכולם ובוקר טוב. אני חבר ועדת ההיגוי במל"ג, ממובילי הדרישה למעבר הסטודנטים יוצאי אתיופיה ממשרד הקליטה למועצה להשכלה גבוהה כשאר אזרחי מדינת ישראל שאינם עולים חדשים, דרישה שלשמחתי צלחה. יש לי בקשה והבטחה, אני מבקש לתת לי לסיים את דבריי ואני מבטיח לקצר בדבריי. 2-3 דקות.

אנו בוועדת ההיגוי במועצה להשכלה גבוהה עובדים מזה מספר חודשים רבים לבנות תכניות ליצירת שוויון הזדמנויות ליהודי אתיופיה, החל משלב הנגשת ההשכלה הגבוהה, דרך סיוע בתואר ראשון ומכינות, המשך לתואר שני ודוקטורט, וכלה בקליטת סגל אקדמי בכיר במוסדות ועבודה רבה עוד לפנינו.

לצערנו מי שהיה אמון על ההשכלה הגבוהה של יוצאי אתיופיה כמו גם על מגוון תחומי חיים רבים אחרים מאז עליית יהודי אתיופיה בית ישראל בשנות ה-70 וה-80 לארץ ישראל ועד הצלחת הדרישה למעבר למל"ג בשנה שעברה, היה משרד הקליטה.

אין חולק שמצבם של יהודי אתיופיה במגוון תחומי החיים וביניהם ההשכלה הגבוהה אינו טוב בלשון המעטה. לשמחתנו תהליך המעבר למל"ג יושלם בשנה הבאה בהעברת מלגות שכר הלימוד לידי המועצה להשכלה גבוהה, כפי שנהוג עם אוכלוסיות נוספות על פי קריטריונים סוציו אקונומיים.

אולי תסביר מה הקשר בין שכר הלימוד שמשרד הקליטה נותן להגדלת מספר הסטודנטים בהשתלבותם באקדמיה. מה הקשר למילגה?

בגלל שהוא יוצא אתיופיה היחיד סביב השולחן, הייתי מאפשרת לו לסיים.

אני אענה. אין בעיה.

אני רוצה שתבהיר כי בנקודה הזאת אני לא איתך, אתה יודע. לכן אני רוצה שתבהיר.

אין בעיה. כל מי שיזדקק יקבל מלגת שכר לימוד. חשוב לציין, לא כל יהודי אתיופיה הם נזקקים ואל לנו להתייחס לכלל כאל נזקקים. יחס מנמיך ומקטין זה פוגע קשות בשאיפות ובהתקדמות הדורות הבאים. עשרות שנים של טיפול על ידי משרד הקליטה יצרו עיוותים קשים ומשונים, איתם כולנו נאלצים להתמודד כיום, בהם אנו רואים העברת אחריות במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, במוסדות להשכלה גבוהה ואפילו במרכזי הצעירים הפזורים ברחבי הארץ בכל הקשור למתן שירות ליהודי אתיופיה. יהודי אתיופיה מובדלים משאר אזרחי מדינת ישראל ולהם ניתן שירות מיוחד ומוחרג דרך רכזים ייעודיים, תכניות משונות, פרויקטים ומסלולים מיוחדים רק ליהודי אתיופיה אשר ברובם מתאמצים לשמר את יהודי אתיופיה חלשים נזקקים ועולים חדשים תמידית, ומשרתים גורמים שונים, ביניהם כאלה המתיימרים לייצג את יהודי אתיופיה לקבלת כספי מדינה, גיוסי תרומות ובקשת נדבות אין סופיים, ללא קשר להיותם עולים חדשים, רק מעצם היותם אתיופים.

אחזור ואומר, יהודי אתיופיה אינם עולים חדשים. יסלח לי כבוד היושב ראש, דוגמה טובה היא עצם קיום דיון זה בוועדה זו ולא בוועדה האמונה על נושאים אלה, ועדת החינוך.

לסיכום, ישנם אתגרים לא מעטים שהתהוו בעשרות השנים שחלפו, עלינו לשאוף ולפעול להסדירם בצורה הטובה ביותר שאינה מבדלת ומחריגה ורואה ביהודי אתיופיה אזרחים ככלל אזרחי מדינת ישראל. עם כל זאת ולמרות כל זאת, עלינו על יהודי אתיופיה בית ישראל, מוטלת האחריות והחובה להתגבר על מכשולים רבים אלה, לקחת אחריות ולעשות הכל על מנת להצטיין במגוון תחומי החיים ולשנות מציאות זו כמה שיותר מהר. תודה רבה.

תודה. אמירה אחת שאמרת שיוצאי אתיופיה הם לא עולים חדשים, זה לא בדיוק, כי יש גם עולים חדשים, עד 15 שנים זה עולים חדשים, יש גם עולים חדשים ולכן אי אפשר לעשות הכללה. בנושא של העברת המלגה ממינהל הסטודנטים למל"ג, אנחנו נקיים דיון מיוחד. לכל אחד יש עמדה והוא יציג אותה ואנחנו נדון על זה. זו לא עמדה שכולם מסכימים עליה, מסיבה אחת, היום במינהל הסטודנטים, אם יש חמישה אחים שהם התקבלו לאוניברסיטאות, כל החמישה יכולים לקבל סיוע בשכר לימוד ממינהל הסטודנטים, מילגה. אני לא חושב שזה יהיה אותו דבר במל"ג. לכן אני מאוד נזהר. אנחנו נקיים דיון, כדי שלא נירה ברגל וגם בראש. לכן צריך להיזהר. אני רוצה להקדיש דיון מיוחד לעניין הזה שכל האנשים שיש להם עמדה יבואו ויציגו אותה. אנחנו נקשר את העניין כשנגיע לשמוע את המל"ג. בבקשה חברת הכנסת קסניה סבטלובה, ולאחר מכן נשמע את התאחדות הסטודנטים.

כבוד היושב ראש, אני דווקא חושבת שנשמעה פה נקודה מאוד חשובה, ואני רוצה להדהד אותה, וזה היחס התמידי גם לעולים מאתיופיה, גם לעולים מחבר העמים ועולים באשר הם, כעולים לנצח. יש יותר מדי סמכויות לצערי הרב למשרד הקליטה, שהוא ירש אותן במהלך עשרות שנים במגוון של תחומים, בין אם זה חינוך לעולים מאתיופיה, בין אם זה דיור ציבורי, שאיננו, אבל עדיין מי שחולש על זה זה משרד הקליטה משום מה, ויצירת תור נפרד לעניין הזה שזו כמובן אפליה בוטה והעניין הזה יידון בקרוב בבג"צ, אבל עובדה שאנחנו יושבים פה היום ואנחנו מדברים על נושא שילוב יוצאי אתיופיה בחיים האקדמיים ומצויינות ושאיפה לקדם אותם עד כמה שאפשר, אנחנו מדברים על זה לא בוועדת החינוך, אלא בוועדת העליה. אז למה ללכת רחוק? אנחנו עדיין נמצאים עמוק בתוך הקונספט הזה שמי שפעם עלה, במיוחד אם מדובר בשכבות שנהוג לחשוב עליהן כשכבות מוחלשות - - -

דרך אגב, זה לא פוסל שגם וועדת החינוך תעשה.

לא פוסל, אבל אני אומרת לך שאנחנו מראש, כאשר אנחנו כחברי כנסת מעלים הצעות לסדר שעוסקות במצבן של אוכלוסיות שעדיין מוגדרות כאוכלוסיות עולות, למרות שיש פה שלושה עשורים, יש ארבעה עשורים, יש פה ילדי עולים ויש פה כל מיני דברים כאלה ואחרים, באופן טבעי מנתבים אותנו לוועדה הזאת. הוועדה הזאת חשובה מאוד כפי שמשרד העליה חשוב מאוד, אבל חייבים לתחום את העניין הזה. חייבים מתי שהוא לתחום אותו.

אבל את מסכימה איתי שיש עליה גם היום.

אף אחד לא מכחיש את העניין הזה.

30,000 עולים מגיעים כל שנה.

הוועדה צריכה לדון בסטודנטים עולים כדי שאנחנו לא נשחק לחליל של - - -

תנו לי לסיים. אף אחד לא מכחיש, יש לנו עליה גם מחבר העמים, יש עליה מכל מיני מדינות, יש לנו עליה ואנחנו לא מדברים עכשיו עליהם אבל, אנחנו מדברים דווקא על אלה שעברו פה כברת דרך, שהתחנכו במוסדות חינוך ישראליים והמוסדות האלה נכשלו במידה רבה בניתוב של אותם עולים לתחומים של מצוינות והצטיינות.

למען הדיוק, אנחנו דנים גם באלה וגם באלה.

גם לאלה, אבל אנחנו יודעים שהמשקל של אלה שהם כבר עולים ותיקים, שהם ישראלים עם ותק מאוד מאוד ניכר וגם כאלה שנולדו פה, המשקל שלהם הוא יותר רב. אנחנו יכולים לבחון מבחינה מספרית כמה יש בתוך העולים של אתיופיה עולים חדשים - - -

מבחינה מספרית הוותיקים יותר באקדמיה.

בוודאי. אז אנחנו צריכים לעסוק כמובן בשתי הסוגיות האלה אבל אי אפשר - - -

עדיין אנחנו מברכים על הדיון הזה.

אנחנו שמחים מאוד, אבל אני רוצה להדגיש שאי אפשר שהדבר הזה יימשך. כבוד היושב ראש, אתה הבעת עכשיו את החשש שלך, דיברת על זה שבמל"ג זה לא יהיה כמו במינהל הסטודנטים, אני אומרת שדווקא טוב מאוד שזה לא יהיה כמו מינהל הסטודנטים, כי הראייה הכוללת הזאת, כמו שגם נאמר פה עכשיו, שעולה מאתיופיה הוא מראש אדם מוחלש, נזקק, לא. זה לא בדיוק כך. לא, אנחנו מכירים גם מקרים אחרים וכל מקרה צריך לדון לגופו, והגיע הזמן באמת להפסיק עם היחס הפטרוני של "אוקיי, עלית לפני 30 שנה, זהו, אתה עולה לנצח". זה הסטטוס שלך, אותו אתה תירש גם כשתעבור מהעולם.

זה בתחומים אחרים, אבל אנחנו נקיים דיון בעניין זה. אני אומר שנקיים בנושא הזה דיון נפרד. היום אנחנו דנים בנושא מאוד ברור, בעניין ההשתלבות שלהם ולכן נשמע עכשיו מההתאחדות. תציגי לנו בקיצור ואחר כך אני רוצה להגיע למל"ג כי הזמן שלנו רץ.

אני מהתאחדות הסטודנטים. לי חשוב לדבר, זה קצת עלה פה, על תהליך הנגשת האקדמיה עוד לפני שמגיעים לשערי האקדמיה, על התכניות הייעודיות במרכזי הצעירים שאנחנו מרגישים שכבר שם קיים פעם. יש שתי תכניות מרכזיות היום "למרחק" ו"הישגים". למרחק היא תכנית ייעודית ליוצאי אתיופיה שעוסקת בשיפור תעסוקתי וקורסים מקצועיים. והישגים עוסקת בכל האוכלוסיות המוחלשות ונועדה לסייע להנגיש את עולם האקדמיה וליווי אל שערי האקדמיה עצמם, כשמה שקורה בפועל, כשצעיר מהקהילה האתיופית מגיע למרכז צעירים, הוא מופנה אוטומטית לתכנית למרחק מכיוון שהיא התכנית היחידה שמיועדת ליוצאי אתיופיה, הוא מופנה לתכנית הזאת והרכזים של תכנית למרחק לא עובדים עם התכנית הישגים, ולכן בעצם הצעירים האלה לא מופנים, גם אם קיים פוטנציאל, גם אם קיימת האפשרות, אל תכנית הישגים ולכן מופנים לקורסים מקצועיים או אל עולם האקדמיה מתוך תכנית למרחק שהיא לא ייעודית לכך והרבה פעמים לא בוחרים בדרך הזאת.

אנחנו רואים פער רציני כאן ואנחנו חושבים שזה מה שמוביל למספר הפניות הנמוך שדובר עליו כאן, ואנחנו מקווים שיהיה אפשר כבר עוד לפני, בעצם לטפל בפער הזה ולהנגיש את עולם האקדמיה לאותם צעירים.

אתם כהתאחדות הסטודנטים מודעים לפרסומים, שהאוניברסיטאות אמרו שהם מפרסמים באתרים שלהם, על כך שהתנאי לקבלה הוא לא הפסיכומטרי. יש שיקולים אחרים כפי שלמשל אמרה נציגת האוניברסיטה העברית ש-30% זה פסיכומטרי ו-70% ציון בבגרות או במכינה. האם הסטודנטים מודעים לכך או המועמדים לאקדמיה? האם אתם באגודה עושים עבודת הסברה? ג'ג'או אתה גם יכול להתייחס.

אנחנו כמובן תומכים בתכניות האלה, אנחנו רואים כמה הן רלבנטיות ומוצלחות. אנחנו מנסים באופן כללי למצוא תכניות שמחליפות פסיכומטרי לכלל אוכלוסיית הסטודנטים, במיוחד לאוכלוסיות כמו האוכלוסייה האתיופית, אנחנו מודעים לחלוטין לתכנית, אנחנו תומכים בה לחלוטין, אנחנו מלווים את כל התהליך וכן, כמובן שאנחנו גם מפרסמים אצלנו את כל הדברים האפשריים.

אדוני היושב ראש, ברשותך, יש משהו מאוד מעודד בלשמוע את נציגת התאחדות הסטודנטים. את יהבי ותקוותי אני שמה על הדור החדש. לפני עשר שנים ויותר, כשהייתי סטודנטית למשפטים והתמודדתי לסגנות יו"ר איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה, אז היה איגוד נפרד ולא היה לנו שיח עם ההתאחדות. היום כשאני רואה, כשהתאחדות הסטודנטים בשנה האחרונה - - -

בזמננו הקמנו את האגודה.

נכון. בזמנכם בכלל אתם הקמתם. כשאני רואה את התאחדות הסטודנטים והמעורבות שלכם והמעקב שלכם בנושא הזה, אני רוצה לומר לכם, באמת שאפו גדול. זה חשוב כי זה מלמד אותי שבסוף החברה הישראלית צריכה לצעוד לכיוון של חברה עם חוסן ולכידות, ואתם ההוכחה לכך ואני חושבת שכולנו צריכים ללמוד יותר על איך עושים את זה. עם זאת אני חושבת שההתאחדות, באמת יכול להיות שאתם יכולים להעלות הילוך ולמלא תפקיד הרבה יותר משמעותי בכל מה שקשור, גם בתכנית של המל"ג וגם במעקב של הכנסת, צריך לראות איך עושים את זה. אני מקווה שתביאי את דבריי ליו"ר ההתאחדות.

תודה. אנחנו נשמע עכשיו, כדי לקדם ולחזק את הסטודנטים ולהגדיל את מספרם בהשכלה הגבוהה, ועדת שרים בראשות ראש הממשלה העבירה תכנית בת חמש שנים, 100 מיליון שקל דרך המל"ג. מי שמרכזת את התכנית ועושה מעקב אחר יישומה, אני רוצה להבין האם העברתם את התקציב אליהם, האם כל ההחלטות וההוראות הגיעו אליהם ומה את מתרשמת ממעקב היישום שאת עושה?

אני ממטה היישום במשרד ראש הממשלה. המל"ג הציג בוועדת השרים שהייתה בספטמבר את התכנית המסודרת שלהם להנגשת ההשכלה הגבוהה. בגלל שזה ארגון סטטוטורי, בעצם לא התקציבים שלנו אלא תקציבים מתוך הות"ת שהוקצו לנושא הספציפי הזה, פנינה ואחרי זה גם יוסי שיין הובילו את הוועדה הזאת, החליטו את ההחלטות, עשו פירוט של כל הפעולות ההכרחיות כדי להנגיש.

במה מתבטאת ההנגשה, את יכולה לפרט לנו?

אני ממש אשמח שמי שיציג את הפירוט של התכנית יהיה יוסי מהמל"ג כי אני באה ומשקיפה ובשנה הראשונה, זה בעצם התחיל בספטמבר, הם נתנו לנו דיווח ראשוני שהם קיבלו מהמוסדות אחרי שהם יצאו בקול קורא בספטמבר, לקראת הלימודים הם יצאו בקול קורא מסודר, הציגו את מה שהנציגה מאוניברסיטת תל אביב הציגה עכשיו, את ההטבות, המלגות ובעצם אפשר להגיד הטובות שניתנות לסטודנטים יוצאי אתיופיה בניגוד למה שהיה בעבר, או בהמשך למה שהיה בעבר על ידי מינהל הסטודנטים. אני חברה בוועדת המעקב של המל"ג, שם נעשית עבודה פרטנית מאוד על המהלכים ואיך הם אמורים להתבצע במהלך השנה. אנחנו כמובן נמצאים איתם בקשר שוטף כי אנחנו רוצים גם לעשות איזה שהוא דיווח מסודר גם לקראת סוף השנה כמובן. אבל לפחות מהראייה שלנו יש עבודה שנעשית, והיא נעשית בצורה, לא הייתי אומרת איטית, אבל מאוד מבוקרת כדי באמת לא לפספס שום שלב בדרך.

המנגנון אחראי על הבקרה על היישום? כי אני מכירה את העבודה שעשינו, בסוף אבל מה שמטריד זה היישום. השאלה היא האם אתם כמנגנון אמור לעקוב אחרי היישום כי השאלות שהפנינו לנציגי אוניברסיטת תל אביב הן לא בכדי, כי אם באים ואומרים "אנחנו רק תוספת או מרחב פעולה על מה שהיה" אז אנחנו יכולים לשרוף ככה 100 מיליון בחמש שנים על לא כלום. זה מתוך באמת חרדה אמיתית על מה שהיה. בסוף באים ואומרים אנשים כמו הנציגים של הפסיכומטרי "אם היו שופכים את זה על אחרים אז גם הם היו מצליחים" אז כדי שלא יגידו שקבלנו את הכסף ובסוף זה בכלל נבלע בצינורות של האוניברסיטאות.

אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם המל"ג בנושא הזה, מקבלים מהם את הדיווחים התקופתיים, כרגע קיבלנו דיווח חצי שנתי ואנחנו ממתינים עכשיו לדיווח השנתי כשתסתיים השנה.

לפי הדו"ח החצי שנתי שקיבלתם, האם אתם כמטה היישום מרוצים מהכיוון?

אני חושבת שהיינו מצפים - - -

סליחה אדוני היושב ראש, אם אתה מ רשה לאנשים לזרוק הערות ולשבת ולצחוק כל הדיון על הדיון, אז זה בעיני - - -

רק רגע, חברת הכנסת פנינה. תני לי לנהל את העניין. אני מבקש.

בבקשה אדוני היושב ראש.

בבקשה.

אני מניחה שיוסי יפרט על זה בצורה יותר מסודרת כי בסופו של יום המל"ג מציג את הקול קורא, שולח לכל המוסדות והמוסדות בוחרים אם לאמץ את התכנית, וכמובן בהתאם לכמות הסטודנטים. אז יש המון קריטריונים שמשתלבים ביחד.

את רואה שהמל"ג העביר את כל התכניות לכל המוסדות?

כן. זה לפחות לפי מה שאנחנו, כן. ההתייחסות היחידה שכן רציתי היא בהקשר למה שהציגו מהתאחדות הסטודנטים. משרד התעסוקה, מה שהיה כלכלה, אחראי עכשיו זה אזורי התעסוקה במשרד העבודה, באמת אחראי על תכנית "למרחק" שמבוצעת במרכזי הצעירים. מאוד חשוב לי להגיד שלמרות מה שנאמר פה אנחנו כן יצרנו איזה שהוא תהליך של הסדרה במסגרת מטה היישום לנושא הספציפי הזה, כדי שגם הישגים יצליחו להנגיש לכמה שיותר סטודנטים את התכנית וגם שלמרחק ימשיכו להציע את הקורסים ואת ההכשרות שהם מציעים, וזה היה באחריות שלנו של מטה היישום. מה שהחלטנו עליו כרגע, זה שיהיה שיתוף פעולה בתוך מרכז הצעירים בין שני הרכזים, גם של למרחק וגם של הישגים כדי שבאמת הצעיר או הצעירה שמגיעים יקבלו את המענה הכי הולם מבחינתם שתואם את הצרכים שלהם, בשלושה החודשים הראשונים, מהפגישה האחרונה שהייתה לנו שזה בשבוע שעבר, בשלושה החודשים הקרובים הרכזים יעשו עבודה מתואמת כדי לראות את התוצאות, האם הצעיר באמת צריך להגיע לאקדמיה או להכשרה אחרת או לכל דבר אחר, וכמובן יהיה יום עיון משותף בין הרכזים כדי להעביר את הנהלים האלה בצורה מסודרת. זה מאוד חשוב לפרוטוקול, למרות שנאמר משהו אחד, שזה בעצם מה שנעשה והוחלט בתיאום גם עם המל"ג, גם הישגים, גם למרחק, כולם היו בחדר אצלנו ואני מאוד מקווה שזה יצלח וכל צעיר וצעירה יקבלו את המענה שמתאים להם ושהם צריכים אותו.

תודה. אנחנו עכשיו הגענו למל"ג. אני מבקש שתתייחס קודם כל, תסביר לנו על התכנית בראשי פרקים, האם אתם פועלים להגדלת מספר הסטודנטים שישתלבו באוניברסיטאות והאם המלגה שאתם נותנים או התמיכה הייתי אומר, את המלגה לשכר הלימוד נותן מינהל הסטודנטים, אבל תמיכה בלימודים שלא ינשרו מהלימודים, להקל עליהם, אנחנו רוצים לדעת מאז שהתחלתם כמה סטודנטים נהנו מהתכנית הזאת.

אני ממל"ג ות"ת. כפי שנאמר פה באמת על ידי ג'ג'או, התכנית של מל"ג ות"ת זו תכנית הוליסטית שמתחילה מהשלבים הטרום אקדמיים וכלה בקליטת סגל אקדמי. התכנית עצמה, אני אחלק את זה כמו שביקשת באמת לפרטים. יש לנו את שערי הכניסה לאקדמיה, שם אנחנו פועלים גם דרך תכנית הישגים, כפי שנאמר פה תכנית הישגים היא תכנית של המל"ג, שפועלת ב-32 ישובים כיום, וממש בשבועות האחרונים אנחנו הגדלנו את מספר הרכזים בתכנית הישגים בישובים בהם יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, כרגע גויסו שלושה רכזים בבאר שבע, נתניה ואשדוד, ויש לנו עוד שני ישובים שהם קריית מלאכי וחדרה שהם לא התמיינו בסבב הראשון ויצאו לסבב נוסף במטרה למצוא את המתאימים ביותר. זה מבחינת תכנית הישגים שהמטרה שלה להביא את הסטודנטים מהפריפריה כמה שיותר לשערי האקדמיה, וכמובן כפי שקסאי אמרה, למצוא להם את ההתאמה הכי נכונה. זו באמת הייתה המטרה של הפגישה המשותפת בין תכנית למרחק ובין תכנית הישגים כשמטה היישום תיווך על כל התכנית עצמה.

באופן כללי, בתחילת שערי האקדמיה, הוכנסה לאקדמיה, יש לנו את המסלול של המכינות האקדמיות, המכינות קדם אקדמיות גם נמצאות בפיקוח של ות"ת ששם באמת הפעילות עצמה, סטודנטים יוצאי אתיופיה זכאים לסיוע במלגה של 6,100 שקל.

זה בנוסף למינהל הסטודנטים?

זה עוד לפני, זה במכינה הקדם אקדמית. מינהל הסטודנטים זה החל מה- - -

אני רוצה להבין, מינהל הסטודנטים משלם שכר לימוד ועוד 600 שקל בחודש, נכון? זה דמי כיס. ה-6,100 זה כולל זה או רק מה שהמל"ג נותן?

זה המכינה הקדם אקדמית, זה לפני השנה הראשונה לתואר הראשון.

גם במכינה מינהל הסטודנטים משלם, לא?

היה, הוא צודק. בזמנו היה, אני לא יודעת אם היום אבל באמת היה בזמנו מינהל הסטודנטים, היום לא?

לא שאני יודע.

יש פה נציג של המינהל.

היום מי שנכנס למכינה, אתם לא משלמים לו שכר לימוד?

לא אנחנו אלא קרן להכוונת חיילים משוחררים לרוב.

אז זה לא מל"ג.

מל"ג נותן מעבר, הוא מדבר על מעטפת נוספת מעבר למה שיש במכינות. אנחנו לא נותנים.

אני שאלתי אם זה כולל שכר לימוד ודמי כיס שמינהל הסטודנטים משלם או לא, אתה אומר לי?

מעבר.

כפי שאמרתי התכנית באמת הוליסטית, אז החל באמת מהשלבים של שערי הכניסה לאקדמיה, החל מהמעטפת לתואר ראשון שציינו פה כבר ואני לא אחזור על הנתונים עצמם, יצא קול קורא למוסדות, המוסדות מודעים לתכנית הזאת. אני אדגיש ואומר שמל"ג ות"ת, ביחד עם ועדת ההיגוי להנגשת השכלה גבוהה ליוצאי אתיופיה, המטרות העיקריות של הוועדה זה באמת לבוא ממקום של שילוב ולא של בידול וממקום של מצוינות. משמע, אנחנו חוזרים ואומרים, ואני אומר את זה גם לכלל המוסדות, שהמטרה שלנו באמת שסטודנט אתיופי שיגיע לדקנאט לא יהיה לו רכז ייעודי לטובת הנושא הזה כי אנחנו באמת רוצים להוביל את זה למקום של מצוינות והוא יפנה לכל אחד בדקנאט, לכל מי שהוא יכול.

כמה תלמידי מכינות יש היום?

קשה לי לומר כרגע, אני יכול לבדוק.

אפשר לבדוק ותעביר לנו בכתב?

כן. בוודאי.

תודה. תמשיך.

כך שבאופן כללי אנחנו באמת רוצים שסטודנט יוצא אתיופיה שמגיע לדיקנט הסטודנטים או מקום כזה או אחר בתוך הקמפוס, יוכל לקבל את המענה ככל הסטודנטים וככלל הסטודנטים כי באמת כפי שנאמר פה לא כל הסטודנטים הם עולים ולא כל הסטודנטים הם כפי שבדרך כלל מציינים ואומרים.

אז יש את התמיכה הזאת שהיא תמיכה של 5,500 לסטודנטים במקצועות ההנדסה, רפואה ומדעים ועוד 4,000 שקלים לסטודנטים ביתר החוגים, כשבאמת התמיכה עצמה של ות"ת היא כמובן מעבר למכינות הקדם אקדמיות, התמיכה עצמה היא באמת לשיעורי עזר, ששוב, גם בשיעורי העזר אנחנו רוצים ליצור מצב ששיעורי העזר יהיו אחד על אחד, אחד על שניים במקסימום, כדי לא ליצור קבוצות הומוגניות של רק סטודנטים יוצאי אתיופיה, כי זה באמת הערך העליון של ועדת ההיגוי.

בנוסף, אנחנו העברנו בישיבת ות"ת האחרונה תכנית לקליטת סגל אקדמי. המצב כיום מבחינת תארים מתקדמים, כיום משרד הקליטה מעניק מלגות שכר לימוד לתואר שני, ולתואר שלישי גם וגם משרד המדע מעניק מלגות על בסיס הצטיינות גם לתארים שניים ושלישיים. בוועדת ההיגוי האחרונה של ות"ת ראינו לנכון שבאמת המעטפת עצמה כיום היא די מקיפה בתארים השלישיים, כן יש חסר בסטודנטים אבל זה משהו שאנחנו מאוד מאוד נקדם ואנחנו רוצים בהמשך להעביר תכנית למענקים ולמלגות לסטודנטים תואר שני דווקא בתחום המחקרי, גם לתארים שניים באופן כללי אבל גם לתארים שניים בתחום המחקר, שוב, במטרה להעביר את זה כדי שיוכלו להגיע ולהיות קאדר של סגל אקדמי, חלק מהתכנית הזאת שעכשיו עברה בות"ת כמו בתכנית - - - לחברה הערבית, ככה זה הולך להיות אצל יוצאי אתיופיה, - - - כבר שתי מלגות כאלה ובנוסף אנחנו כרגע במגעים ומהלכים ליצור תכנית מצוינות יחד עם אגף עתודות ישראל שבאמת מנהל את כל התכניות הקיימות היום, של סטודנטים מצטיינים ושל בוגרי תואר ראשון מצטיינים ושל בוגרי תואר ראשון מצטיינים, כדי ליצור מצב שבאמת כל התכניות הקיימות היום של אגף עתודות ישראל יהיה ייצוג של סטודנטים ובוגרים יוצאי אתיופיה מתוך מטרה להוביל אותם ושיהיו מנהיגים ומובילים. אנחנו גם עושים פניה יזומה למוסדות ממש בימים אלה, כדי שיאתרו לנו גם את הבוגרים המצטיינים שלהם, גם נתונים כלליים בתחום הלימודים שלהם, ממוצע לימודים כפי שסביר וממוצע, וגם באמת סטודנטים יוצאי דופן שהם מנהיגים ומובילים, ליצור איתם תכנית משותפת, כדי שיוכלו להיות - - -

התכנית הזאת כמיטב הבנתי, היא לשנות את הנתון שראינו קודם מהממ"מ, לעודד את הסטודנטים ולכוון אותם ממדעי החברה למדעי הטבע. גם כשהם מתקבלים בתוך מדעי הטבע, לתת להם תמיכה של מעטפת בעיקר בשיעורי עזר וכל התנאים. זה בגדול, כשאני מסתכל על התכנית. אנחנו הבנו מהמעטפת שיש 5,500 שקל למדעי הטבע ו-4,000 ליתר המקצועות.

מדעי הטבע או מדעים בכלל?

מדעים, זה כולל הנדסה, אדריכלות וכל זה. בסדר. אז אני שואל שאלה, שמעת על העניין הפסיכומטרי, מהמרכז להערכה ולמידה, שזה לא תנאי, כלומר לקבל את הסטודנטים ולא לקבל בעיקר למדעים. זה השיקול של כל אוניברסיטה, כך הבנתי. מטרתכם היא להגדיל את מספר הסטודנטים במדעים, האם אתם פעלתם או פועלים מול האוניברסיטאות כדי לקבל את הסטודנטים יוצאי אתיופיה למדעים? אם כן, מהפעילות הזאת, כמה סטודנטים התקבלו?

באמת כיום כפי שאמרתי, התכנית עצמה, מטרה נוספת שלה זה באמת ליצור אקטיביות אצל המוסדות. כלומר אנחנו לא מצפים שהסטודנט רק יגיע, אלא אנחנו גם מצפים שהמוסד יצא החוצה ויראה מי הסטודנטים שלו עד כמה שאפשר, וימצא אותם במטרה להעניק להם את כל מה שהם יכולים ורשאים לקבל תחת המעטפת הזאת.

קודם שמענו ממנו שבשיחה שהוא ערך מהאוניברסיטאות, שהם ממש רוצים לעזור ומוכנים לקבל סטודנטים.

זה לא בדיוק נכון. זה על פניו, פה בוועדה הם אומרים.

אני לוקח מהדברים שהוא אמר. אני שואל האם נעשה ניסיון בכיוון הזה לבוא ולהגיד "יש לנו סטודנטים, תקבלו אותם למדעים". אני מדבר עכשיו על מדעים כי אני רוצה לשנות את ה-26% שראינו. זו מטרת התכנית שאושרה בוועדת השרים. האם אתם פועלים מול האוניברסיטאות כדי להגדיל את מספר הסטודנטים במדעים?

קודם כל מעבר לכמובן התכניות שאנחנו מעמידים יש גם את התכנית הישגים להייטק, התכנית הישגים להייטק זו תכנית שפועלת גם במסגרת תכנית הישגים שהמטרה שלה באמת זה להוביל את הסטודנטים למצוינות בתחומי המדעים, הנדסה, התכנית היום פועלת בטכניון, בבן גוריון ובבר אילן. כיום מתוך 560 סטודנטים בתכנית יש 8% יוצאי אתיופיה. בוועדת ההיגוי האחרונה של הישגים להייטק התקבלה החלטה גם מעבר לעליית מספרי הנשים שאנחנו רוצים לקדם בתחומי ההייטק, גם ייצוג יותר גבוה של סטודנטים יוצאי אתיופיה, של סטודנטים חרדים. כחלק מההחלטה, כי התכנית בסופו של דבר כהחלטת ממשלה, היא פעלה בשלוש השנים האחרונות ועכשיו היא יצאה בסבב נוסף להמשך פעילות והמטרות העיקריות שלהמשך הפעילות זה באמת במטרה להגדיל את האוכלוסיות הייחודיות בתחומי ההנדסה והמדעים.

הייתה אמורה להיות תכנית שלוקחת 200 אז דיברנו על זה, 300 חבר'ה צעירים, ולייעד ממש כאליטה, מה שנקרא קומנדו של המדעים. אני שואלת איפה זה. צריך לשאול, כי מצד אחד מגיע הרבה מאוד ח"ח למל"ג, עושים עבודה טובה - - -

זה מה שאני רוצה לשמוע. מספרית.

אבל מספרית אתם צריכים לדאוג.

התכנית מצוינות כפי שאמרתי שאנחנו מצד אחד עובדים גם מול אגף עתודות לישראל ובמקביל אנחנו גם רוצים לבדוק את האופציה להצטרף לאיזו שהיא תכנית מנהיגות שקיימת היום בשטח. הדברים האלה - - -

אני אומר לך, אני מאוד מודאג. כמו התכניות האחרות, הנושא יתמסמס ובסוף באמת התכנית לא תשיג את מטרתה. מזה אני מאוד מודאג. אם אתם לא יכולים להציג לנו עכשיו לפחות התחלתי מספרית, אתה מדבר באופן כללי.

אנחנו מדברים כרגע על 25 סטודנטים.

אני מודאג ממה שקסאי אמרה ומה שאתה אומר, זה לא ברור לנו. אנחנו נקיים עוד דיון.

אני רוצה לשאול שתי שאלות ברשותך את יוסי נציג המל"ג. א. למה עם כל הפרויקטים הנפלאים האלה אין שום מימון לנושא של מיון? למה קרן מדהימה כמו קרן רוטשילד והפדרציות - - - בהתחלה, צריכות לממן מיון לאוכלוסיות שברור שהמיון הנוכחי, כבודו במקומו מונח, מפספס אותם. אני מדבר אחרי הרבה מאוד דיאלוגים עם המל"ג ולא הצלחנו לשכנע את המל"ג לבוא, ועם כל המדהימות האלה להגיד, יש, דבר ראשון. דבר שני, אני מאוד מזדהה עם מה שאמרת חברת הכנסת פנינה וגם אילאיל. זה לא פרויקט, צריך להיות אשכול של אבחונים, לא רק האבחון שלנו. אני לא באתי לייצג רק את האבחון שלנו. אבל אשכול של אבחונים שהמל"ג מכיר בו. זה לא יכול להיות פרויקט שהוא צומח מלמטה למעלה על ידי רצונן הטוב של האוניברסיטאות. צריך שהמל"ג יגיד אחת ולתמיד את דברו. א. זה לא פרויקט, אלא צריך לפתוח יותר שערים לאקדמיה, יותר דלתות לאקדמיה ולא לשים רק שומר שער אחד, ודבר שני לדעת לממן את זה. אתם מממנים כל כך הרבה דברים, אבל המיון נשאר תודות לפילנתרופיה.

אנחנו לא בשלב של המיון. אדוני היושב ראש - - -

הבנתי.

לא, אתה לוקח לכיוון שלך. חברים, בסוף, ואני אומרת לך שהיה דיון בתוך המל"ג, כיושבת ראש לשעבר של הוועדה, דיברנו על 200, זה הכמויות. לא 25. חברים, אין לנו הרבה זמן. אנחנו תיכף נהיה אחרי חמש שנים ואז יגידו לנו "נגמרה התכנית, אין 100 מיליון נוספים". ואם אנחנו רוצים להכות בברזל כשהוא חם, אתם צריכים לעשות מעשה.

טוב. בבקשה בקיצור, אנחנו צריכים לסכם. אנחנו נמשיך לדון על זה ביום אחר.

אני רק רוצה לסיים. באוניברסיטת תל אביב אנחנו יצרנו מסלולי קבלה ללא פסיכומטרי. אפשר להתקבל.

אל - - - אנחנו יודעים את זה.

אוקיי, אני מייצג את מה ש- - -

הוא אמר אוניברסיטת תל אביב, אל תקפצי. זה בסדר, נגיע לכל האוניברסיטאות אבל כל הכבוד לאוניברסיטת תל אביב.

למשל קבלה על סמך קורסים אקדמיים מקוונים, אנחנו יצרנו חלופות לפסיכומטרי באמצעות מדדים אחרים, יש פקולטות שהקבלה לא מחייבת פסיכומטרי. זה פתוח לכולם.

נקודה קטנה, בקצרה.

רק בקיצור. אני חייב לסכם.

בקצרה. רק להגיד שאנחנו בוועדה יושבים ובונים תכניות, אבל צריך לזכור שלמוסדות יש עצמאות מלאה האם כן ליישם, לא ליישם, איך ליישם, כמה לממן ממה שאנחנו מציעים בסופו של דבר, ובסוף זה יורד למוסדות. לצערי מה שאני רואה זה שהמוסדות מתקשים בליישם את הדברים - - -

אבל תשמע, אתה רואה שינוי. אני מרגיש את השינוי דווקא באוניברסיטאות, ואומרים לך ש"אנחנו לא עושים את הפסיכומטרי כתנאי".

אני לא מדבר על פסיכומטרי עכשיו. אני מדבר על ההחלטות והתכניות שאנחנו בונים בוועדה. יש קושי להוריד את זה לשטח.

זה לא נכון, אנחנו נבדוק את זה, זה לא נכון. - - - דורשים פסיכומטרי בהנדסה ובעוד מקצועות וזה לא נכון, אל תשקרו בוועדה בכנסת.

רק לסיים. שוב, אני אגיד עוד פעם, יש בעיה להוריד את התכניות האלה לשטח, המוסדות מתקשים ליישם את הדברים כמו שצריך, כמו שביקשנו, שזה לא יהיה דרך תכניות מיוחדות ליוצאי אתיופיה, לא דרך רכז מיוחד שירכז את זה, אלא ישירות לדיקנט ככל הסטודנטים האחרים. תודה.

אוקיי. תודה. בבקשה בקיצור.

אני ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות. ממש כמה נקודות קצרות.

היא הרכזת של כל האוניברסיטאות. היא הכתובת.

ממש לא, אני פונקציה - - - תומכת לחימה. ככה אני מגדירה את זה.

זה לא שלילי, אני אומר את זה.

ממש כמה נקודות קצרות, לא לייגע אתכם וגם לסיים. אני באמת מזכירה שלאוניברסיטאות ניתנה בחוק הזכות וגם החובה לסנן ולקבל אליהן את המועמדים הטובים ביותר מתוך הרצון שמי שמתחיל שנה א' יסיים שנה ג' והלוואי גם תואר שני ושלישי וכולי וזה המנדט של האוניברסיטאות. לכן המל"ג, התפקיד שלו הוא לעודד וליזום ולייצר תכניות והקולות הקוראים הם ממוקדים, זה לא שהאוניברסיטה תקבל אותו ותיקח אותו למקום אחר, זה ייעודי לתכניות האלה. גם ליד המל"ג, לצד המל"ג ומסביב למימון שהמל"ג נותן כבר מזה הרבה מאוד שנים, האוניברסיטאות מפעילות גם תכניות שיוצאות לשטח ומאתרות סטודנטים וגם תכניות מצטיינים וגם תכניות של התערבות ומעורבות בקהילה, כך שהדברים האלה קיימים. נכון שצריך לעשות יותר, זה נכון, אין בכלל ויכוח עלזה, המשאבים שמל"ג ות"ת נותן הם מאוד עוזרים, כי לפני כן אוניברסיטאות כמו מר פוירשטיין ביד פשוטה ומקוששות תרומות לנושאים האלה בצורה ייעודית אצל יהודים טובים או לא יהודים טובים ברחבי העולם, אז טוב שהמדינה השכילה לתקצב את זה ולתת לזה עדיפות בצורה רשמית ופורמלית ביעדים שהיא מציבה למערכת.

לגבי האמירה של ג'ג'או יש לי איתך פה ויכוח עקרוני גם מתוך היכרות עם המערכת אבל גם באופן כללי. כמו שיש רכז מילואים, כמו שיש רכזת שמתעסקת עם תנאים של סטודנטיות בהריון וכמו שיש מי שמתעסק בחרדים באוניברסיטה, הגישה הזאת של לקחת אוכלוסייה שזקוקה לעזרה מיוחדת כי יש לה קשיים ייחודיים - - -

אז לא.

זו תפיסתך.

זו תפיסת המערכת.

האוניברסיטאות של כלל המערכת רואות את זה אחרת. יש בזה צורך וזה הוכח.

תפיסת ועדת ההיגוי במל"ג.

לאוכלוסייה הערבית זה אותו דבר, הוכח כמועיל. זה ויכוח עקרוני.

אז לא.

אמרת את שלך, עכשיו תורה. אנחנו נסכם.

תפיסתנו היא שיש מקום, דקנאט הסטודנטים עושה את הרזולוציה של מי הוא הסטודנט ולראות בעיניים מי הבנאדם ומאיפה הוא מגיע ולהתמודד עם הקשיים שלו.

תודה. תראו, הנושא הזה הוא נושא מאוד חשוב כי זה העתיד של החברה שלנו. אם אנחנו נותנים הזדמנות לצעירים האלה שיכולים להיכנס וללמוד ולהיות אזרחים יצירתיים. זו צריכה להיות המטרה הלאומית שלנו כמדינה קולטת עליה. פה זה לא משהו בעייתי או פיגור או משהו, פה יש עניין של תרבות, שפה, יש את המוגבלויות האלה ולכן המערכת צריכה להתיישר ולבוא ולהגיד "אוקיי, אני נותן הזדמנות, בזה שאנינותן לו הזדמנות להיכנס לאוניברסיטה, אני נותן לו גם מעטפת כדי שהוא יצליח בגלל השפה, שלא יישאר מאחור" אם אנחנו נלך בכיוון הזה, אפשר להגדיל. אבל אם נלך בדעות קדומות ונגיד "אלה לא יצליחו, ראינו את התוצאה בפסיכומטרי אז אין סיכוי שיצליחו במדעים" אז נשאיר אותם מחוץ לאוניברסיטאות. פה יש עניין של בחירה, האם אנחנו רוצים לשלב ולקדם אותם או לא.

אני חושב שכשהפסיכומטרי לא תנאי לכל אוניברסיטה לקבל או לא לקבל, והן צריכות לבוא ולראות את זה כמשימה לאומית לתת להם הזדמנות, כניסה. ויש תכנית ממשלתית שאומרת "אני נותנת את המעטפת לעזור לו בגלל השפה" אז אם נשלב את שני הדברים האלה, אנחנו יכולים להצליח. שמענו כבר דוגמאות שאם היו הולכים לפי מה שאת אומרת, לסנן ואז לקבל את הכי טובים, אם היינו הולכים לזה, אותם צעירים שהתקבלו ויצאו מצטיינים בסוף, הדלת הייתה סגורה בפניהם.

אנחנו רוצים לקבל את הכי טובים.

אתם, פוירשטיין, הוא מדבר על דברים אחרים.

אני אומר שאים תינתן הזדמנות עם סיוע ותמיכה, מעטפת בתוך האוניברסיטה, אפשר להצליח. אל תפסלו מראש את האנשים. תנו להם הזדמנות להיכנס והם יוכיחו את עצמם. זה העניין. נשתחרר מהדעות הקדומות.

אני יודע שהנושא דורש עוד דיונים, אני יודע שנציג מינהל הסטודנטים, לא שמענו אותך אבל נקיים דיון בקרוב ונשמע אותך, כולל ההבהרה. תודה לכולם שבאתם, נזמין אתכם לדיון המשך בקרוב.


הישיבה ננעלה בשעה 12:54.