פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים

הכנסת



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
15/05/2018


מושב רביעי



פרוטוקול מס' 760
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, א' בסיון התשע"ח (15 במאי 2018), שעה 11:14

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ז-2017
הצעתה של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רובר אילטוב, חמד עמאר, עודד פורר

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר
יוליה מלינובסקי

אינה בלכרמן - עובדת סוציאלית מחוזית, משרד העלייה והקליטה

אפרת שרעבי - סגנית מנהל פרט ומשפחה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

איה דביר - עו"ד, משרד המשפטים

עליזה ברלזון - מנהלת אגף משפחה, המוסד לביטוח לאומי

ריקי שנזיק - אגף ילדים, המוסד לביטוח לאומי

יוסף פולסקי - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

רונן פוקסמן - רפרנט מקצועות הבריאות, ארגון נפש בנפש

ישי פולק - מנכ"ל התאחדות האיכרים

דן מיכאל קדרון - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

תמי קרני - מוזמן/ת

בני אבישר - מוזמן/ת

אסף אלמוג - מוזמן/ת

ענת ברמן - מוזמן/ת

ניצה קמיל - מוזמן/ת

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים


הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ז-2017

הצעתה של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, רוברט אילטוב, חמד עמאר, עודד פורר

בוקר טוב. היום ה-15 במאי 2018, א' בסיון התשע"ח, השעה 11:14 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ז-2017.

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. ביטוח לאומי כל שנה מוציא דוח עם ההמלצות שלו, מה הוא ממליץ לשנות לטובת הציבור, אולי איזושהי חקיקה חדשה או מה שהוא צריך לבטל. אחד הדברים עליו הם המליצו בדוח שלהם הייתה תקנה היסטורית שאמרה שמי שלא רשם את הילדים שלו במרשם האוכלוסין, לא יהיה זכאי לקצבת ילדים. זאת אומרת, הוא יוכל לדרוש את קצבת הילדים רק שלושה חודשים אחורה ולא שנה אחורה. ביטוח לאומי בעצמו המליץ לבטל את זה כי תנאי הרישום השתנו. פעם זאת הייתה מטרה, לעודד אנשים לרשום את הילדים אבל היום הכול נראה אחרת. אם אתה לא רשמת את הילד שלך במרשם האוכלוסין, אתה זכאי לרשום לתבוע את קצבת הילדים רק שלושה חודשים אחורה ולא שנה כפי שזה קורה בכל הקצבאות של ביטוח לאומי.

הגשתי הצעת חוק כי הדבר הזה נוגע לעולים חדשים שעולים ארצה והילדים שלהם לא נולדו בארץ ולכן הם לא רשומים באופן אוטומטי במרשם האוכלוסין. זה גם נוגע לשליחים שלנו בחוץ לארץ כאשר הילדים שלהם נולדים בחוץ לארץ והרישום מתעכב. אלה שתי הקבוצות העיקריות שנפגעות מאי הצדק הזה, מהאפליה הזאת.

הגשת הצעת חוק לוועדת שרים לחקיקה וכרגיל קיבלתי התנגדות עזה של האוצר.

אל תגידי כרגיל. אני העברתי הרבה חוקים בזכות האוצר.

בדרך כלל הם מתנגדים.

גם השר הבכיר שלך מקדם הרבה נושאים ביטחוניים בזכות אישורי האוצר.

בסדר.

סליחה, זו שיח בין חברים פוליטיים.

אני אומר שזה כמו שהילדים שלי אומרים, שכאשר בדרך כלל כשהם מבקשים ממני משהו, התשובה הראשונה היא לא ואחר כך בוא נדבר. בדרך כלל זה מה שקורה עם האוצר. בדרך כלל התשובה הראשונית היא לא ואחר כך בוא נדבר. כאן לקח להם חצי שנה לדבר אתי כי בהתחלה הם אמרו שעלויות החוק הזה הן בסביבות 12 מיליון שקלים. אני חייבת להודות לביטוח לאומי שהתגייס למשימה כי מאוד קשה לסטות מהאמירות של האוצר. אם האוצר אומר שזה עולה איקס כסף, זה בעצם מה שקובע. אבל כאן ביטוח לאומי היה שותף שלי לדרך שהפעיל את מרכז המחקר שלו ובפעולה יוצאת דופן מרכז המחקר של ביטוח לאומי הוציא נייר עמדה בנושא לוועדת שרים לחקיקה שאמר שעלות החוק הזה היא זניחה ביותר, בסביבות, אם בכלל, מיליון ו-200,000 שקלים. זאת אומרת, ירדנו מ-12 מיליון שקלים למיליון ו-200,000 שקלים. אז קרה דבר היסטורי בוועדת שרים לחקיקה כאשר האוצר הסיר את כל ההתנגדויות שלו, אפילו התנצל. שרים רבים אחר כך התקשרו אלי ואמרו לי שזה אף פעם לא קרה. אפילו נדב, יועץ השר, התקשר אלי באופן אישי והתנצל. אמרתי לו שבפעם הבאה נגיע למצבים שהוא לא יצטרך להתנצל כי אני עובדת מאוד יסודי ולכן עדיף לסגור הכול קודם לכן.

זאת הצעת חוק קלה ופשוטה. מטרת החוק היא להשוות את קצבאות הילדים בנושא ההתיישנות שלהן, בנושא הגשת תביעה והתיישנות, לכלל הקצבאות שמשולמות על ידי הביטוח הלאומי, קרי, לשנה.

מישהו מהביטוח הלאומי רוצה להתבטא בעניין?

בקצרה. הלשכה המשפטית, הביטוח הלאומי. כפי שאמרה חברת הכנסת, זה נושא שהביטוח הלאומי ניסה לקדם אותו במשך שנים רבות. לצערנו הדבר לא הצליח ועכשיו בשעה טובה הנושא מצליח. כמו שחברת הכנסת אמרה, הנושא הוא השוואה של כל הקצבאות בביטוח הלאומי שתשלומי הרטרו הם ככלל עד 12 חודשים. כפי שמצוין בדברי ההסבר, האוכלוסייה העיקרית אולי שנפגעת מהחקיקה שנעשתה בשנת 2003 היא אותה אוכלוסייה שמתגוררת בחוץ לארץ שלפעמים יש לה קשיים אובייקטיביים לרשום את הילד שלה במרשם האוכלוסין, יכול להיות שהעלייה היא בכלל לא על הפרק בזמן שהוא נולד, ולכן לדעתנו מוצדק לבטל את הסעיף הזה.

כמובן כמו שהכנסנו בנוסח של ההצעה, ההצעה תחול מכאן ואילך.

אני רק מעלה לדיון שיתכן שלקראת הקריאה השנייה והשלישית נצטרך לחשוב כמה חודשי היערכות אנחנו צריכים. התשלום ייעשה מיום התחילה ואילך אבל יכול להיות שההיערכות תהיה בת חודשיים או שלושה.

בסדר. זה טכני.

עמותת נפש בנפש שמסייעת לעולים חדשים. אני כמובן רוצה לברך. אנחנו נתקלים בהרבה מאוד מקרים של עולים חדשים. בדרך כלל תקלות מערכת בחיבור בין משרד הקליטה, שהוא זה שקולט אותם ואמור להעביר את המידע למשרד הפנים, לפעמים משהו שם לא עובר ולפעמים לוקח להם כמה חודשים עד שהם מגלים ואז ביטוח לאומי אומר שלושה חודשים למרות שהתקלה חד משמעית לא הייתה באשמתם.

אנחנו רק רוצים לוודא שהנושא הזה יהיה בהקשר של עולים מיום עלייתם לישראל. קרי, יום קבלת תעודת עולה במשרד הקליטה וזה גם יום הרישום במשרד הפנים.

אז סופרים את 12 החודשים.

בדיוק.

משרד המשפטים. גם אנחנו מברכים על החוק. הממשלה תמכה בהצעת החוק. אנחנו חושבים שמנגנוני תמרוץ לא צריכים להיות מופעלים במקום שזה לא תלוי באדם. אם התוצאה היא תוצאה של תקלות מערכתיות, לא נכון לתמרץ בדרך שקבועה בחוק מסיבות היסטוריות.
אני כן מבקשת להפנות את תשומת הלב להבדל אחד שקיים ואולי שווה לחשוב עליו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כאשר מדובר בלידות בית. במצב של העולים אף פעם הסייג של שלושים ימים כמעט לא יתקיים והוא לא רלוונטי. בלידות בבתי חולים, מנגנוני הדיווח קורים מעל הראש של האזרח, מעל הראש של היולדת, כך שהיא לא בעצם לא מדווחת, אבל יש את האזור של לידות בית שזה מוסדר וקיים ויש את האפשרות הזאת. יש זכויות לנשים שיולדות בלידות בית ושם הדיווח תלוי בפעולה יזומה של האזרח. יכול להיות ששם כדאי היה להשאיר את התמרוץ לעודד יולדות בלידות בית לגשת ולדווח על קיום הילוד.

לא.

תנו לאנשים לחיות קצת בלי בירוקרטיה.

סוגיה שלא חשבנו עליה אנחנו באופן מעמיק אבל אני כן חושבת שנכון להציף אותה כאן כדי שאפשר יהיה לחשוב עליה לקראת קריאה שנייה ושלישית. המוסד לביטוח לאומי יוכל לבחון את עמדתו ולהגיד אם לדעתו זה נכון או לא.

לא הייתי מתערבת בזה.

אני לא בעד לתקן את זה עבור לידות הבית.

אפשר להצביע?

צריך להקריא. יש שינוי קטן בנוסח מזה שמופיע בפניכם אבל זה ממש ניסוחי.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (הארכת התקופה לתשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ח-2018

1. תיקון סעיף 296

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בסעיף 296, סעיף קטן (ב1) – בטל.

2. תחילה ותחולה

תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו (להלן – יום התחילה) והוא יחול על מבוטח כהגדרתו בסעיף 65 לחוק שהתקיימו בו תנאי הזכאות לקצבת ילדים לפי הוראות סימן ב' לפרק ד' לחוק העיקרי מיום התחילה ואילך.

יש כאן שינוי נוסח.

מה זה מבוטח?

הורה שזכאי לקבל את קצבת הילדים בגין הילד ותנאי הזכאות שלו הם יום העלייה, יום הרישום, יום הלידה כפי שקבוע בחוק. אנחנו לא משנים כלום אלא רק קובעים שכל מי שלאחר יום התחילה מתקיימים בו תנאי הזכאות, יהיה זכאי.

שאלה. יש אזרחים חוזרים שהיו בחוץ לארץ וחזרו לארץ אבל יש להם תקופה של חצי שנה המתנה עד שהם זכאים לביטוח לאומי. הוא יהיה מבוטח או לא?

הסיפור הזה כבר נגמר.

זה רק לביטוח בריאות.

זה נגמר.

ההמתנה הזאת נגמרה. יש לו אפשרות לשלם קנס כלשהו.

לא. היה תיקון חקיקה בסעיף 2(א) לחוק הביטוח הלאומי שבמסגרתו האדם לקבלת שירותי בריאות וגם קבלת זכויות מהביטוח הלאומי, בעצם הספירה התחילה מהיום שהוא קיבל את האשרה המזכה, אז הוא היה צריך לחכות שישה חודשים ואז הוא היה מקבל את זה ברטרו. גם לפי החוק הישן הוא קיבל את זה ברטרו. מה שנעשה בתיקון החקיקה שאדוני מדבר עליו, ניתנה אפשרות לספור את מה שנקרא המרוץ גם חצי שנה לפני התקופה שהוא קיבל את האשרה המזכה.

זה לא פוגע?

להפך. זה רק מקל.

מה קורה אם נניח מישהו שיותר מ-12 חודשים?

הכלל הרגיל. המקסימום לתשלום רטרו הוא עד 12 חודשים.

כך זה בכל הקצבאות. אנחנו רוצים שזה יהיה שבע-שבע, אבל.

גם המוסד בוחן את העניין הזה.

בסדר. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על אישור לקריאה ראשונה וזה כמובן יעלה למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

מי בעד אישור הצעת חוק הביטוח הלאומי (הארכת התקופה לתשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ח-2018? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק הביטוח הלאומי (הארכת התקופה לתשלום רטרואקטיבי של קצבת ילדים), התשע"ח-2018 נתקבלה.

הצעת החוק אושרה פה אחד.

תודה אדוני.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:27.